פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



3
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
04/08/2020

הכנסת העשרים-ושלוש





הכנסת





מושב ראשון



פרוטוקול מס' 16
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שלישי, י"ד באב התש"ף (04 באוגוסט 2020), שעה 10:30

סקירת האגף לפניות הציבור ברשות האכיפה והגבייה על אופן הטיפול בפניות הציבור

חברי הוועדה: יעקב טסלר – היו"ר
ווליד טאהא
יוראי להב הרצנו

תומר מוסקוביץ - עו"ד, מנהל רשות האכיפה והגבייה

אלקה סיבוני - מנהלת פניות הציבור

בלה דרגונסקי - סמנכ"לית שירות לקוחות

שירה מוחה - יועצת למנהל הרשות

שמרית רגב שרייבר - עו"ד, דוברת

ורד קירו-זילברמן

ז'נה ישראלוב

חבר תרגומים

סקירת האגף לפניות הציבור ברשות האכיפה והגבייה על אופן הטיפול בפניות הציבור

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור. על סדר-היום: סקירת האגף לפניות הציבור ברשות האכיפה והגבייה על אופן הטיפול בפניות הציבור.

כידוע לכולנו, אנו נמצאים היום במצב לא שגרתי. המצב של הקורונה מבלבל את כולנו. ישנם אנשים שבשגרה נמצאים בחובות, ולכן יש כל מיני דברים לסדר וכעת הם נוספו אצלכם ברשות עוד דברים.

זה התחיל במרץ עם הגבלות וקנסות שונים שהוטלו, בין היתר, על אי עטיית מסכה, הפרת בידוד, התקהלויות, אירועים ושאר הנושאים שהוטלו בצווי הממשלה. אני חייב לומר בפתח דברי שהדברים לא מובנים לציבור. אני כאזרח מדינת ישראל מודה ואומר שגם אני מבולבל מכל הדיווחים וההנחיות הסותרות. בהמשך אבקש את ההתייחסות לכך.

המטרה שלי בישיבה זו היא לברר האם יש מדיניות התחשבות ברשות האכיפה? לאו דווקא על הקנסות הספציפיים שהגיעו אליכם בעקבות אי עטיית מסכות, הפרת בידוד וכדומה, אלא באופן כללי. רשות האכיפה עושה את עבודתה נאמנה, ולאנשים מטבע הדברים יש חובות וקנסות שהצטברו והגיעו אליכם. מה המדיניות שלכם בתקופה הנוכחית? האם יש התחשבות באזרחי מדינת ישראל? כולנו נקלענו למצב שאף אחד לא חזה מראש. אלפי אנשים איבדו את פרנסתם, ולצערנו יש אנשים רבים שנמצאים במצב שבו אין להם פת לחם. אני אומר זאת בלשון עדינה – הם נמצאים במצב ממש לא נעים. האם יש התחשבות ברשות האכיפה? האם נותנים יותר פריסה בעקבות המצב הזה לתשלומים?

לפני שאפנה אליכם, אני רוצה לפנות לרינת בניטה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת כדי לשמוע סקירה קצרה על העבודה המצוינת והמאומצת שהכנת לוועדה.

תודה רבה. אני ממרכז המידע והמחקר של הכנסת. בדקות הקרובות אציג נתונים על קנסות משטרה בעבירות הקורונה וכן כמה נתונים לגבי גבייה של קנסות הקורונה. לפני הכל, לאורך התקופה הזאת של התפרצות הנגיף חלו הרבה שינויים בצווים, בתקנות, ובחקיקה, ובהתאם לכן גם התפלגות האכיפה השתנתה בעבירות השונות. בסך הכל עד ה-21 ביולי, נתוני קנסות המשטרה הם למעלה מ-152,000 קנסות במגוון עבירות הקורונה. אני אגיד מראש שלא כל הקנסות שהוטלו הם בגין עבירות הקורונה. יש גורמים נוספים שהוסמכו לתת --

כמה בכסף זה 152,000 קנסות?

אני תכף אתייחס לזה, בסדר? בעצם הוטלו למעלה מ-152,000 דוחות בכל עבירות הקורונה ובכל טווח הקנסות, החל מ200 שקלים ועד 5,000 שקלים. זהו טווח הקנסות נכון להיום. מבחינת המרכז לגביית קנסות, מספר הקנסות שהתקבלו לטיפול הוא 137,000 וסך החוב הכולל בגין הקנסות הוא למעלה מ-57 מיליון שקלים.

כסף קטן.

בפועל, מכיוון ששאלת לגבי הגבייה בפועל, מאז תחילת הטלת קנסות הקורונה נגבו 26,500 קנסות בסכום של למעלה מ-12 מיליון שקלים.

רינת, האם יש לך נתון לגבי האזהרות שהוצאו לפני - -

לפני מתן קנסות?

כן.

אנחנו לא התבקשנו לבדוק את הנושא הזה. אני יכולה לבדוק את הנושא הזה מול המשטרה.

זאת אומרת שהם ניגשים ישר לתת קנס או שהם - -

זה מה שאני מבין.

חבר הכנסת יוראי, נגעת בנקודה נכונה.

אנחנו לא התבקשנו לבדוק את הנושא הזה ולכן אין לי נתונים.

מעניין לבדוק את זה.

בהחלט.

זאת בהחלט שאלה מעניינת מכיוון שלפחות בתקופה הראשונה מאז שעבירת אי עטיית מסכה הפכה להיות עבירה שבגינה ניתנים קנסות, גם גובה הקנס השתנה וגם חלה איזו שהיא תקופה בין החקיקה לבין הטלת הקנסות בפועל. זו בהחלט שאלה שהיא מעניינת. אנחנו לא ניגע בה.

אוכל לדעת כמה שיקול דעת? נראה כמה דעת יש.

שיעור הגבייה בחודשים מרץ-אפריל, החודשים בהם תקופת התשלום המותרת היא 90 יום מיום הטלת הקנס ועד הזמן האחרון לתשלום הוא כ-40%. השיעורים האלה יורדים בהשוואה לחודשי מאי-יוני- יולי באופן טבעי כיוון שחלקם דוחות חדשים יותר, ומרביתם הינם דוחות שעדיין לא הושלם הזמן שהחוק מאפשר לשלם אותם בלי קנסות.

יש לנו נתונים לגבי ערעורים? כמה מהם התקבלו והאם התקבלו?

כן. יש לנו נתונים גם על זה. תכף אתייחס. עיקר הקנסות בעבירות הקורונה הם קנסות שניתנו לאנשים פרטיים. זאת אומרת שכ-98 אחוז, רוב מכריע, ניתנו לאנשים פרטיים. רוב הדוחות באופן כללי, למעלה מ-90 אחוז מהם, ניתנו בגין אי-עטיית מסכה ובגין יציאה למרחב הציבורי בניגוד לתקנות.

90%?

למעלה מ-90% בגין שתי העבירות האלה. אני אזכיר שבחודשים מרץ-אפריל וגם בחודש מאי לסירוגין הוטלו סגרים והגבלות מחמירות על יציאה למרחב הציבורי. אנחנו רואים שרוב הקנסות ניתנו בגין עבירה הזו בחודשים האלה. הקנסות שניתנו על אי עטיית מסכות ניתנו במרוצת חודש אפריל. אנו רואים עלייה מתמדת לאורך החודשים במספר הדוחות שניתנו בגין עבירה זו. מבחינת החודש שבו ניתנו הכי הרבה קנסות הוא החודש בו אנחנו נמצאים, וזה עתה סיימנו אותו, חודש יולי. חודש יולי הוא החודש שבו ניתנו הכי הרבה קנסות בכלל עבירות הקורונה.

ביקשת לדעת לגבי דוחות שנמשכו. אז בעצם יש איזה שהוא פער בין מספר הדוחות שהוטלו לבין מספר הדוחות שנמצאים בטיפול של המרכז לפגיעת קנסות של רשות האכיפה והגבייה. באמת ביקשנו לבדוק את הנושא הזה של מספר הקנסות שהוטלו ולא נמצאים בטיפול. משטרת ישראל השיבה לנו שנכון לאמצע חודש יולי ישנם 7,700 דוחות שבהם אושרה בקשה לביטול. כלומר, אזרח שקיבל דו"ח, ביקש ביטול ואושרה בקשתו לביטול הדו"ח. ישנם כ-1,600 דוחות שנעצרה בהם הגבייה בגין בקשה להישפט.

כ7,000 אושרו.

7,700.

כמה בקשות הוגשו בכלל? את יודעת לומר?

הוגשו הרבה יותר. אני חושבת שמה שאושר הוא בערך 5% מכלל מה שהוגש. אין לי פה את הנתונים הגולמיים אבל - -

למה חלק אושר וחלק לא?

אלה שיקולים מקצועיים של המשטרה.

לא, חשבתי שאולי הם - -

היו אלה אנשים פרטיים או עסקים שהגישו את העירעורים?

אני לא - -

לדעתי היא לא קיבלה את הפירוט.

אני לא ביקשתי ולא קיבלתי את הפילוח הזה. באופן כללי אפשר להניח שזה תואם את התפלגות הקנסות. כלומר, שמירב הבקשות להישפט והערעורים הם לאנשים פרטיים. בהקשר הזה של החלוקה, כמו שאמרתי, חלק מהקנסות שהוטלו על בעלי עסקים לא הוטלו על ידי המשטרה, אלא על ידי גורמים אחרים דוגמת פקחי הרשות המקומית ולנו אין נתונים. לא ביקשנו ולא קיבלנו את הנתונים הללו.

ידוע לך באיזה נושאים יש להם סמכות לתת דו"ח?

כן. בעוד שרק שוטר יכול לתת דו"ח על אי עטיית מסכה וסירוב להוראות שוטר להתפזר מהתקהלות, פקחי הרשות שהוסמכו לכך יכולים לתת דו"ח לשאר העבירות.

את הנתונים שלהם אין לך.

לא. לא ביקשנו ולא קיבלנו. לא התבקשנו להציג נתונים אלה במסמך זה. אני עוברת לדבר על עבירות הקורונה בהתפלגות לפני מחוזות.

אם אפשר שאלה קודמת ביחס להערה האחרונה שלך. כשפקח נותן דו"ח זה לא נכנס לאותה קופה, נכון? זה נכנס לקופה של העירייה.

כשפקח נותן דו"ח עירייה - -

פקחים שהוסמכו.

· - אני חושבת שמי שמטפל בזה זה המרכז לאכיפת קנסות נכון?
·

מה התשובה?

התשובה היא לא. זה לא מגיע לקופת העירייה. זה מגיע לקופת המדינה ולא לקופת הרשות.

זאת אומרת שאין להם מוטיבציה יתרה להשתתף במאמץ הזה.

זה יותר סבוך מזה. אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו, אבל אם תרצה אני אוכל - -

לא, כי אם זה באמת לא נכנס אז אני לא מבין מה המוטיבציה, ואם אין לנו את הנתונים המלאים אז קשה לאמוד.

זה סבוך ולא נרצה להתייחס לזה כרגע.

אוקיי. הנתונים הם חסרים.

זה לא תשובה של כן או לא, בסדר? אז לא נתייחס לזה. אני כן רוצה לדבר על פילוח לפי עבירות ומחוזות בקנסות המשטרתיים. זה המסמך השני שהוגש ב-30 ביולי. בעצם אנחנו רואים שיש פה הבדלים מבחינת שיעור הדוחות בחלוקה לפי מחוזות. אני רוצה להגיד מראש שזה לא אומר בהכרח שיש מחוזות שבהם יש אכיפה יתרה או מחוזות שבהם הציות נמוך יותר. יש פה שונות גדולה בגודל האוכלוסייה ובכמות כוח האדם המשטרתי שמוקצה לנושא אכיפת עבירות הקורונה.

בסך הכל אנחנו רואים שירושלים היא המחוז שבו הוטלו הכי הרבה דוחות במגוון עבירות הקורונה, וביתר שאת לגבי אי-עטיית מסכה. כרבע מכלל הדוחות בגין אי עטיית מסכה ניתנו בירושלים. מבחינת יציאה אל המרחב הציבורי, כאמור, זוהי עבירה שהרוב המכריע של הדוחות שלה ניתנו בחודשים שבהם הוטלו סגרים במדינה. כמעט 30 אחוז מהדוחות ניתנו במחוז הצפון. ירושלים היא מחוז בולט מבחינת שיעור הדוחות בגין סירוב להוראות שוטר להתפזרות מהתקהלות או מהתכנסות. בהקשר הזה --

ברור.

מה ברור לך?

מטבע הדברים מרבית המחאות היו בירושלים.

אה.

זה באמת אחד ההסברים שגם מצוינים בדו"ח שלנו. אני רוצה להדגיש בהקשר זה שדו"ח שניתן במחוז מסוים לא בהכרח ניתן לתושב אותו מחוז. הפילוח הוא לפי המחוז שבו ניתן הדו"ח ולא לפי מקום המגורים של אותו אזרח.

נתון מעניין נוסף הוא לגבי הפרת חובת בידוד או הגעה למקום בידוד תוך כדי שימוש בתחבורה ציבורית. זוהי גם עבירה שחלו בה שינויים. אנחנו יודעים שבחודש מרץ אנשים הגיעו מחו"ל ונסעו ברכבות למקום הבידוד שלהם. זאת לא הייתה עבירה. זה הפך להיות עבירה בהמשך. מבחינת מספר הקנסות, עבירה זו ניתנה בעיקר במחוז תל אביב ומחוז מרכז. בסך הכל ניתנו שם כמחצית מכלל הדוחות בעבירה זו.

יוראי, מה לדעתך מה לדעתך הסיבה בתל אביב? אנשים פחות ממושמעים שם? או שיש יותר מוטיבציה למשטרה?

אני אשמח לדעת מה זה אומר משמר גבול?

מה זה אומר קנסות של משמר גבול? זו שאלה טובה. אני התייחסתי אליה במסמך. אני אגיד זאת גם כאן כי זה ראוי. משמר הגבול זה מחוז שמכונה כך על ידי המשטרה. אלו הם דוחות שניתנו על ידי שוטרים שהם שוטרי משמר הגבול. זה לא מעיד על המיקום הגאוגרפי שבו ניתן הדו"ח.

למה הם מפרידים אותם? את הנתונים?

כי זה הפילוח המשטרתי. הם כן שוטרים אבל הם שייכים למשמר הגבול. הם לא שייכים למחוז מסוים.

תודה רינת. אני רואה שהצטרפה אלינו מאיה כרמל נציגת המשטרה. אז אני רוצה לפנות אלייך בבקשה. את איתנו מאיה? מאיה? שומעת?

כן, שומעים אותי עכשיו?

כן. שומעים. בוקר טוב.

בוקר טוב.

אולי את יודעת לענות על השאלה של חבר הוועדה, חבר הכנסת יוראי, לגבי האזהרות. כמה אזהרות נתנו במשטרת ישראל לפני שהטילו את הקנסות?

אז אני אציג את עצמי ואז בהתאם תבינו את חלקי בטיפול בקנסות. מוקד הקנסות המנהליים נמצא בתוך החטיבה שלנו ואני אחראית על הטיפול בנושא הזה מטעם החטיבה. הטיפול שלנו בקנסות הוא בשלב בו אזרח מבקש או לבטל את הדו"ח או להישפט ולא בשלב המוקדם של אזהרות. כך שהנתון של האזהרות לא נמצא בידי.

אוקיי. כמה אנשים הגישו בקשה?

בקשות להישפט? המספרים שניתנו פה הם נכונים. אנחנו כבר גדלנו מאז. היום אנחנו קרובים ל1,700 בקשות להישפט שאישרנו. בנוסף, כמות הדוחות שבוטלו עומד על כ-7,700 דוחות. מדובר על מוקד שלמעשה בוחן בכל אחת ואחת מהבקשות שמוגשות על ידי האזרח את הדו"ח עצמו, את הראיות ואת הנסיבות שהובילו למתן הדו"ח. הבדיקות האלה מתבצעות על ידי טובי המוסמכים ולאחר מכן מתקבלת החלטה האם הדו"ח ניתן כדין או האם הדו"ח שגוי. בהתאם לכך אנחנו פועלים.

אוקיי. תודה. בבקשה יוראי.

כן. מאיה תודה על הדברים. רציתי לשאול אותך לגבי המדיניות של משטרת ישראל ביחס למתן הדוחות. האם אתם מנחים את השוטרים להפעיל שיקול דעת? להזהיר במידת האפשר ואז לתת דו"ח? או בהינתן הפרה זוהי ההוראה הראשונה שאתם מנחים את השוטרים לפעול על פיה?

שוב אני אומרת. אני לא אחראית על הנחיית השוטרים בשטח. גורמים אלה שייכים לאגף אג"ם או לאגף המבצעים. אלו הם שמעבירים את ההנחיות.

ברור לי שאת לא הגורם המנחה. אבל את קצינה במשטרה ואני מניח שאת מכירה את ההנחיות שניתנות על ידי מי שאחראי על הנחיית השוטרים. אני שואל אותך בתור נציגת המשטרה מהי המדיניות.

אני לא אוכל לתת את המדיניות המלאה מכיוון ואני לא רוצה להטעות. אני כן יכולה לומר שבוודאי ישנה הנחייה להפעיל שיקול דעת, וקיימים מקרים ונסיבות שההנחיה היא להסתפק בלהזהיר, לתת מסכה לאזרח ולא מיד לקנוס.

אוקיי, תודה. אנחנו נשמח לקבל, כמו שציינתי קודם, את הנתונים של שיקול הדעת.

בוועדה לזכויות הילד יש דיון חשוב על שכיחת ילדים ברכבים. אז אני רוצה לומר כמה משפטים.
תודה רבה היו"ר על העלאת הנושא החשוב הזה. אנחנו היינו עדים למקרים לא נחמדים, אפילו אלימים, בין המשטרה לבין האזרחים מכל הסוגים. מקרה שהתחיל בוויכוח על עטיית מסכה הסתיים במראות אלימים מאוד, מכות בין שוטרים ואזרחים. אינני יודע אם באמת היה כדאי להגיע לשם בגלל וויכוח שכזה- לדעתי לא שווה. אנחנו מדברים על סכומים גדולים מאוד שנכנסים לקופת המדינה כתוצאה מקנסות שמטילים על אי-עטיית מסכות או אי- ציות לנהלים לגבי עסקים וכדומה. אני חושב אדוני היו"ר שהסכומים האלה צריכים לחזור לאזרחים בצורה כלשהי.

מדוע?

זה אומר שהמדינה צריכה למצוא את הדרך להחזיר את הכסף שהיא גבתה מהאזרחים לטובת האזרחים. אין לי רעיון ספציפי, אפשר לחשוב על זה. יש לנו המון אוכלוסיות חלשות במדינה. זה לא מקור הכנסה של המדינה. היא לא צריכה לבנות על זה כמקור הכנסה.

אתה אומר שלא לקחו את זה בחשבון.

מקורות ההכנסה ידועים. יש פה כסף שנלקח מהציבור וצריך להחזיר אותו לציבור. צריך לבחור את האוכלוסיות החלשות ביותר כדי להחזיר להן את הכסף הזה ולא לחשב אותו ככסף ממקור הכנסה נוסף. הוא לא מקור הכנסה נוסף. שנית, אני הייתי מציע להשקיע יותר בהסברה ובפניות לאנשים לפני שמתחילים לרשום את הקנס.

שיקול דעת.

כן. אתה יודע שאנחנו במצב לא נורמלי, מצב חירום. עסקים סובלים ואנשים מתקשים, אז אם אתה בא לקנוס בעל עסק ב-5,000 שקלים, אתה נותן לו מכה אנושה. צריך לחשוב על זה שוב ושוב כי אנשים גם צריכים להתקיים. ההיגיון שהנחה את תחילת הקורונה היה לתת, ככל האפשר, לחיים להתקיים ולסגור היכן שצריך באמת לסגור. היום אני רואה שהמגמה התהפכה. היום מגבילים ככל שאפשר ומאפשרים פה ושם דברים. זה נשמע לא כל כך בסדר. אנחנו צריכים אולי בסיכום לדיון יו"ר להציע שהכסף הזה יוחזר לציבור. תודה רבה.

תודה. בהצלחה. אני רוצה לפנות בבקשה לעו"ד תומר מוסקוביץ מנהל רשות אגף האכיפה והגבייה. אתה איתנו תומר?

כן אני איתכם. בוקר טוב. אני חושב שעכשיו אתם גם שומעים אותי.

בוקר אור. רציתי לשמוע ממך מה היא בעצם המדיניות של רשות האכיפה, ולקבל סקירה של מה קורה בימים אלה. מה הן ההנחיות? מה המדיניות שלכם באופן פרטני לגבי כל הנושאים שדיברנו כרגע ובאופן כללי בקנסות שאתם מטפלים? איך אתם מקלים על האזרחים?

אוקיי. שלום לכולם. מכיוון שהנושא אליו הוזמנו הוא היכרות כללית עם נושא פניות הציבור בוועדה ובכלל לא נאמר בהזמנה שנדבר על הקורונה. לא הבאתי לפה נציג של המרכז לגביית קנסות, אבל אני מכיר את הנתונים ואציג אותם. כמו כן משתתפים איתנו בדיון: בלה דרגוניסקי שהיא סמנכ"לית שירות הלקוחות שלנו. אגב, רשות האכיפה והגבייה הייתה הגוף הראשון שהקים חטיבת שירות לקוחות ברשות סמנכ"לית. חטיבה זו הוקמה עם הקמת הרשות לפני כעשר שנים מתוך הבנה ששירות הלקוחות זה נושא חשוב מאוד.

אנחנו קוראים לחייבים ולזוכים לקוחות ולא סתם פונים, כי אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים לשרת אותם. נמצאות איתנו גם שמרית רגב שרייבר שהיא הדוברת של הרשות ואחראית על הקשר עם הארגונים החברתיים, שירה העוזרת שלי שמטפלת בהרבה מאוד פניות ציבור, אלקה ואביבה. אלקה מטפלת בפניות ציבור כלליות ואביבה אחראית אצלנו על תחום מיוחד שאנשים לא יודעים שהוא קיים, סיוע לחייבים נזקקים. הרבה מאוד אנשים פונים אלינו, ואפילו אנחנו מגיעים אליהם בדרכים אחרות, ואנחנו מציעים עזרה בעיקר בתחום ההוצאה לפועל, אבל גם במרכז לגביית קנסות. תכף אני אפרט בעניין זה.

לפני שאני אתייחס לנושא של הקורונה צריך להבין מה זה רשות האכיפה והגבייה. ישנם שלושה מושגים שנשמעים כל הזמן והם קשורים זה בזה, אבל גם שונים זה משזה ולכן מצדיקים התייחסות נפרדת. רשות האכיפה והגבייה היא גוף ממשלתי אחד ומהווה יחידת סמך ופועל במשרד המשפטים תחת שר המשפטים. רשות האכיפה בעצם כוללת שתי זרועות שהן שונות מהותית זו מזו. הזרוע האחת היא המרכז לגביית קנסות שהיא גובה בעיקר קנסות עבור המדינה. לא רק קנסות של בית משפט, אלא גם דוחות משטרה, דוחות קורונה, קנסות מנהליים, הוצאות משפט וגם פיצויים לטובת נפגעי העבירה. פה ניתן לומר שהיחס הוא דו צדדי ולא תלת צדדי. יש את החייב ויש את המרכז לגביית קנסות שהוא מייצג את המדינה וגובה את הכסף עבור המדינה. זאת הזרוע הראשונה של רשות האכיפה והגבייה.

הזרוע השנייה היא הזרוע הידועה בשם הוצאה לפועל. פה היחס הוא משולש. פה, ב-99% מהתיקים, רשות האכיפה והגבייה לא מייצגת את הזוכה. כלומר, יש זוכה, יש חייב ויש את הרשות שנוקטת פעולות גבייה כנגד החייב כדי לתת לזוכה את מה שנפסק שמגיע לו בבית המשפט, בשטר חוב, בתובנה או בכל דבר אחר.

ההבדל הזה הוא הבדל מהותי כי כאשר אנחנו מייצגים את המדינה, אז כמובן שאנחנו צריכים להגיע להסכמות עם החשב הכללי שהוא אחראי על חובות המדינה. אבל אנחנו הרבה יותר חופשיים בנוגע למה לעשות, באיזה תהליכים לנקוט, עד כמה להתפשר ועד כמה לוותר כי אנחנו מוותרים על כסף שאנחנו אחראים לגבייה שלו.

כאשר מדובר בהוצאה לפועל, מדובר בסיטואציה יותר מורכבת. מה שאני זוכה לזה אני חב לזה. אני כמובן לא יכול לבטל חוב בכלל כי זה לא חוב שלי, זה לא הכסף שלי. זה כסף שבן אדם זכה בו, ולי יש פחות שיקול דעת באיזה הליכי גבייה לנקוט, כי בהוצאה לפועל מי שמחליט על נקיטת ההליכים בדרך כלל, למעט מסלול המזונות והמסלול המקוצר שאני לא אלאה אתכם בפרטים אלא אם כן כמובן תבקשו, ב-90 אחוז מהתהליכים מי שמחליט הוא הזוכה. הזוכה מבקש עיקול או הליך אחר. לכן, פה כהוצאה לפועל יש לנו פחות שיקול דעת.

צריך לזכור שבהוצאה לפועל הגורם העיקרי שמחליט איזה מבין ההליכים שהזוכה מבקש לנקוט באמת יינקטו, ובאיזה מידה הם יינקטו הוא רשם ההוצאה לפועל שהוא למעשה שופט. למה אני אומר שהוא שופט? קודם כל הם כולם בעלי כשירות לשמש כשופטי שלום. יש להם את אותם תנאי כשירות שקבועים בחוק לשופט שלום. אבל מה שהרבה יותר משמעותי מזה, זה שהם עצמאים לחלוטין בשיקול הדעת שלהם. אני כמנהל רשות האכיפה והגבייה לא יכול, ולא עושה זאת לעולם, לפנות לרשם ולהגיד לו בתיק הזה תטיל עיקול, או בתיק הזה אל תטיל עיקול, בדיוק כמו ששר המשפטים או שמנהל בתי המשפט לא יכול לפנות לשופט ולומר לו איך להחליט בתיק מסוים. הרשמים הם עצמאיים לגמרי. זו התמונה באופן כללי. אני אסכם אותה במשפט אחד ואז אתייחס לנושא הקורונה.

רשות האכיפה והגבייה כוללת את ההוצאה לפועל שמשרתת את הזוכים בגביית חובות מהחייבים. היא עושה זאת באמצעות רשמי ההוצאה לפועל שהם הגורמים המוסמכים והבלתי תלויים שמחליטים איזה צעד אכיפה מבין הצעדים שהזוכה רוצה לנקוט אכן יינקט ובאיזה מידה. זה צד אחד. הצד השני זה המרכז לגביית קנסות שגובה עבור המדינה ופה אנחנו יותר עצמאיים כי פה אנחנו מחליטים באיזה הליכים לנקוט. פה אין כמעט מעורבות של רשמים, אלא אם כן אנחנו רוצים להטיל הגבלות.

עכשיו מכיוון שבכל זאת הזמנתם אותנו לנושא הקורונה, אתמקד בזה. לפני כן אתמקד בהוצאה לפועל. אנחנו ברשות האכיפה והגבייה מודעים היטב לכך שהימים אינם ימים כתיקונם. אומנם אני חייב לומר, שבניגוד למה שחששנו, כרגע אנחנו עוד לא רואים עלייה משמעותית במספר התיקים שנפתחים בהוצאה לפועל וגם לא במספר תיקי חדלות הפירעון, שגם זה תחום שאנחנו אחראים עליו, ככל שמדובר בחדלות פירעון של חייב שהחובות שלו לא עולים על 150,000 שקלים.

אנחנו עדיין לא רואים את הגידול, אבל אנחנו כן מניחים שהוא יגיע. כרגע הגידול עדיין לא הגיע כיוון שהבנקים קיבלו הנחייה מבנק ישראל למצות כל אפשרות להגיע להסדרים והם עושים את זה. אנחנו יודעים שהם עושים את זה. אנחנו יוצאים עכשיו במבצע משותף עם בנק לאומי שהולך מאוד מאוד לקראת חייבים שכבר יש להם חובות ומאפשר להם לסגור אותם. עובדה זו, החל"תים, המענקים ודמי אבטלה גורמים לכך שלא רואים אצלנו הסתערות על הגדרות. בפירוש לא. אנחנו מניחים שזה יהיה כאשר אמצעי הסיוע האחרים יפסקו.

למרות שאין גידול, אנחנו מודעים לכך שיש מצב קשה ושחייבים רבים שיכלו לשלם את החובות שלהם לפני משבר הקורונה היום לא יכולים לשלם את החובות. בעניין הזה אנחנו מתמודדים בשתי צורות. קודם כל בצורה הפרטנית, כפי שאמרתי לכם, אנחנו מחזיקים מחלקת פניות ציבור. אגב, אפשר לראות שאם ב2019 קיבלנו 160 פניות בחודש בממוצע, אז בשנת 2020 כבר הגענו לפי שניים מזה, 337 פניות ציבור רק בהוצאה לפועל.

במרכז לגביית קנסות פניות הציבור עומדות על 2,919 בחודש ובקשות להסדרי חוב באלפים. כלומר, יש בהחלט עלייה ואנחנו מתמודדים איתה בעזרת מחלקת פניות הציבור שלנו, גם באמצעות בתחום הסיוע לחייב נזקק של אביבה גבאי כמו שהזכרתי מקודם, וגם בהחלטות של הרשמים. הם מודעים לכל הדברים, הם שוקלים את היכולת של החייב לאור מצב הקורונה ומתאימים צווי תשלומים והליכי גבייה לפי הדבר הזה. זה במקרים הפרטניים שיש אצלנו. אתה דיברת קודם על אלפים, אצלנו בשביל אלפים אנחנו לא קמים בבוקר. ברשות האכיפה והגבייה נפתחים 300,000 תיקי הוצאה לפועל בשנה. במרכז לגביית קנסות כמיליון תיקים בשנה. כלומר, אלפים אצלנו זה כלום.

איך אתה משתלט?

אנחנו מדברים על עשרות אלפים ומאות אלפים. יש לנו כשני מיליון תיקים במלאי, בערך עשרה אחוזים מאוכלוסיית המדינה הם לקוחות שלנו אז אלפים זה כלום.

זה רק מראה את המצב שלנו במדינה.

אה, כן. תצטרך לזכור שהרוב המכריע של החובות הם לא חובות משני חיים - -

נכון. נכון.

כלומר, אחוז החייבים שהחובות שלהם מעל 50,000 שקלים הוא נמוך מאוד. יש קשת שלמה של חייבים, אם תרצה אשמח להיפגש איתך ולהציג לך את הדו"ח השנתי שלנו. אתה תראה שיש מחובות ענק שבאמת אנשים בסופו של דבר מגיעים להליך חדלות פירעון ועד לחוב של כביש 6 של אזרח ששכח לשלם וקיבל 200 שקלים והוא ישלם את זה ברגע שהוא יקבל מאיתנו את האזהרה.

צודק.

אי אפשר לדבר על הכל כתמונה אחת. התמונה היא יותר מורכבת. בכל מקרה, יש לנו הרבה חייבים וכמו שאמרתי אנחנו מטפלים בהם ברמה הפרטנית. אבל אנחנו סברנו כבר בחודש מרץ כשהמשבר פרץ לחיינו שצריך לתת גם הליך מערכתי. לכן יצרנו ויזמנו, בהנחיית שר המשפטים ובתיאום עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, תיקון מקיף ונרחב מאוד לחוק ההוצאה לפועל שנועד להתמודד בדיוק עם תקופת הקורונה. התיקון הזה אושר בוועדת שרים ומונח על שולחן הכנסת. לדעתי הוא אמור לעבור היום או בימים הקרובים קריאה ראשונה ואז לעבור לדיונים אינטנסיביים בוועדת חוקה. מהות התיקון הזה מדברת על הארכה של תקופת האזהרה, התקופה שרק בסופה אפשר להתחיל לנקוט בתהליכי גבייה. מדובר על אפשרות של חייב להיכנס להסדרי חוב בתקופה ארוכה יותר. בתקופה זו אגרת תיק ההוצאה לפועל תהיה מאוד נמוכה, לא ייזקף לחובתו שכר טרחת עורך הדין של הזוכה וגם הריבית תפחת ב50 אחוז. כל זה כדי לאפשר לחייבים באמת לצאת מהחובות האלה כי באמת להבדיל מחובות רגילים, כאן חלק מאוד גדול מהחייבים לא אשמים בחובות שלהם, אלא אנחנו כמדינה גרמנו להם לסגור את העסק, לא ללכת לעבודה וכולי לטובת בריאות הציבור הכללית. ולכן, כציבור חשבנו שאנחנו צריכים להתגייס כדי לעזור להם גם בדבר הזה. בנוגע לחוק הזה שוחחתי עם יו"ר ועדת חוקה, הוא מודע לעניין. ברגע שזה יעבור קריאה ראשונה זה יעבור לדיונים אינטנסיביים ואני מקווה שזה יאושר בהקדם. זה בנוגע להוצאה לפועל.

במרכז לגביית קנסות, כמו שאמרתי, אנחנו קצת יותר חופשיים בפריסה. אבל צריך לזכור שגם פה אין לנו זכות לבטל את החוב. כמו שאמרה מאיה כרמל מהמשטרה, מי שמוסמך לבטל קנס זה הגורם שהטיל אות. במקרה זה המשטרה, או בית המשפט אם אדם מבקש להישפט. עם זאת, אנחנו כן יכולים לפרוס את החוב ולהקטין הליכי גבייה. אנחנו פיתחנו כבר מזמן טופס מיוחד, טופס מקוון, שמיועד לנקנסים הסובלים ממצב קשה בעקבות הקורונה. זהו טופס מהיר ויעיל ויש אלפים כאלה שמגיעים כל חודש למרכז. הטפסים נבחנים אישית על ידי מנהל המרכז והוא, בהתאם למה שהוא רואה בטופס או בבקשה, מוסמך להקטין ריביות, לפרוס הליכי תשלום וכולי. זאת התמונה באופן כללי.

אני רוצה להתייחס לשתי אמירות לגבי קנסות של רשויות מקומיות. כמו שנאמר, קנסות שהוטלו כנגד עסקים שלא עמדו בתנאי התו הסגול לא יינתנו על ידי המשטרה כפי שהוחלט על ידי המדינה, אלא על ידי הרשויות המקומיות, והכסף של הקנס עובר לרשות המקומית. זה אומר שהחובות האלה שקופים מבחינתנו. אנחנו לא מכירים אותם, לא גובים אותם ולא יכולים גם לשנות או להפחית אותם. הם נגבות על ידי הרשויות המקומיות. זאת ההזדמנות להזכיר שאנחנו חושבים שהגיע הזמן שרשויות מקומיות לא יגבו קנסות שהן מטילות. לא קנסות קורונה, לא דוחות חניה, לא דוחות עבירות בנייה, אלא יעבירו אותם למרכז לגביית קנסות שהוא גוף אחיד, ממלכתי, שגובה את החובות האלה בהרבה פחות כסף מהרשויות ובצורה יותר ממלכתית ויעילה. יש הצעת חוק בעניין זה ואני מקווה שהיא תתקדם. עד כאן דבריי.

רק עוד הערה אחת לגבי הערת אחד מחברי הכנסת בנושא של החזרת הכסף לציבור. אותי לימדו שכל הכסף שהמדינה גובה חוזר לציבור. גם מס הכנסה חוזר לציבור, גם אגרות חוזרות לציבור. אין למדינה מה לעשות עם הכסף שלה חוץ מלשרת את הציבור, כך שלא בדיוק הבנתי את ההערה הזאת. תודה רבה לכם.

תודה תומר על הסקירה הנפלאה. אני אישית שמח לשמוע שאתם עושים הכל כדי להקל. אני אגיד זאת במשפט אחד. הדברים שבסמכותכם, שאתם יכולים, אתם באים לקראת. אני רוצה לומר דבר מה לגבי הרשויות. זה דבר שאנחנו צריכים לתת עליו את הדעת. בעצם הם לא מתחשבים, או אני לא יכול לומר כל עוד לא בדקתי, אבל כנראה ששם אין את הרגישות, והם גובים את הדברים כפי שהם רואים לנכון, בלי להתחשב במצב הקיים.

תומר, בהזדמנות זו אני רוצה להודות לך על העבודה המצוינת ועל שיתוף הפעולה שיש לך עם הוועדה. אנחנו יודעים לומר שעל כל פנייה שאנחנו מקבלים ומעבירים אלייך ולצוות המקסים שלך, אנחנו מקבלים במהרה תגובות ענייניות וזה מאוד מקל על הציבור. כך הציבור רואה שההוצאה לפועל ורשות האכיפה שלהן סטיגמה של אנשים שרק גובים חובות ואין התחשבות, שההפך הוא הנכון. יש הרבה התחשבות במשך כל השנה. כפי שציינת קודם, בזמן הקורונה אנחנו צריכים להתחשב יותר באנשים, לתת להם את המרחב ולראות איך הם מתקיימים במצב המיוחד שלצערנו שנקלענו אליו. כולנו מקווים ומתפללים שנחזור לשגרה. אני רוצה לפנות בבקשה למנהלת פניות הציבור אלקה סיבוני, את איתנו? את שומעת אותנו אלקה?

כן, שומעת.

שלום לך.

שלום וברכה.

איך את מתמודדת עם פניות הציבור בתקופה הנוכחית?

למעשה בתקופת הקורונה עצמה, בחודשים מרץ ואפריל, הייתה רגיעה בתלונות הציבור. אני חושבת שגם הציבור היה תחת בלבול וחוסר וודאות ולא היו הרבה פניות. מדובר על 200 פניות בחודש. ברוב רובן פעלנו ביתר שאת, עם המון רגישות כי הבנו שהיינו לקראת החגים, אז היו המון בקשות לביטול ותהליכים כאלה ואחרים. עבדנו בשיתוף פעולה יוצא מן הכלל עם נציגי לשכות ההוצאה לפועל. מאחר והפניות הללו מצריכות החלטות שיפוטיות, הן הועברו להוצאה לפועל באופן מידי. רשמי ההוצאה לפועל גם נרתמו וההחלטות ניתנו בזמנים קצרים מאוד. זה המעט שיכולנו לעשות בתקופת הקורונה. גם היום אנחנו מקבלים פניות. באמת הייתה עלייה ניכרת אצלנו בפניות הציבור בהוצאה לפועל, למעלה מ40 אחוז. רוב רובן של הפניות זה פניות שעוסקות בקבלת מידע או בקשה לסיוע. גם אנחנו נותנים סיוע ומנסים לעזור לאותם חייבים. אנחנו נותנים להם פתרונות איך אפשר להסדיר את החובות ככל שניתן.

באיזה חודשים את רואה עלייה של 40%?

יוני ויולי.

בפועל, מצליחים לעזור להם? הבקשות שמגיעות אליכן הן בקשות לגיטימיות? אני יודע שכל פנייה עוברת בדיקה מעמיקה ופרטנית. האם רוב הפניות האלה מקבלות את הסיוע?

בוודאי. אנחנו מסתכלים על כל לקוח שלנו כך שאם הצלחנו להציל אחד זה כאילו שהצלנו עולם ומלואו. כל פנייה נבדקת ברגישות מרבית. לנו, למעשה, אין סמכות שיפוטית והדבר היחידי שאנחנו כן יכולים לעשות, ואנחנו כן עושים, זה לתת להם את הכלים איך ולאן לפנות. גם התשובות שלנו מאוד פרטניות עם לינקים לאן להיכנס, איך להגיש. כמובן שכל נושא ההנגשה והגשת בקשות בעקבות הקורונה מאוד הורחב. יש את האזור האישי בו לקוחות יכולים להגיש בקשות ממש באופן מידי דרך האתר שלנו. זה דבר שמאוד מקל עליהם.

כמה אנשים אתם באגף?

באגף של ההוצאה לפועל אנחנו שתי עובדות.

כנראה מאוד חרוצות וזריזות.

מאוד חרוצות.

כפי שציינת, יש לכן עלייה של 40% בפניות. האם שתיכן מצליחות לעמוד בזה?

כמובן. אנחנו עומדות ביעדים. מעבר לתשובות בכתב, אנו נותנות גם תשובות טלפונית על מנת להסביר לאותו בן אדם. אם אנחנו קוראים את הפנייה ומזהים מצוקה, אנחנו מרימים טלפון ומנסים לעזור גם טלפונית.

יש לכן נוהל מסוים לגבי זמן קבלת התשובה מהגשת הפנייה?

אנחנו נותנים תשובות תוך 15 יום.

15 יום זה מעולה. תודה בשלב זה אלקה. בלה איתנו? אני נהניתי מדבריו של עו"ד תומר שאמר שהוא מתייחס לפונים כאל לקוחות ולא כאל חייבים. שלום לך בלה.

בוקר טוב לכולם.

איך את רואה את המצב אצלכם ברשות בעקבות הקורונה?

המצב ברשות הוא בדיוק המצב שנמצא במדינה.

אז בואי תספרי לי מה המצב של המדינה.

אני בטוחה שכל אחד מאיתנו רואה, שומע ומרגיש את המצב של המדינה. המצב הוא לא פשוט והרשות היא באמת המראה של המצב. תומר התחיל להגיד שאנחנו מתייחסים גם לזוכים וגם לחייבים שלנו כלקוחות. אנחנו מעמידים בפניהם את כל ערוצי הקשר האפשריים. אם מדובר במוקד מידע או בכלל ערוצי הקשר הדיגיטליים. אני חייבת להגיד שאנחנו מרגישים את מצוקת החייבים, במיוחד במוקד המידע בו מתקבלות עשרת אלפים פניות ביום. אנחנו מדברים על מוקד מידע שמונה 170 נציגים. יש לו שתי שלוחות, אחת באשדוד ואחד בכרמיאל ואנחנו שומעים את מצוקת החייבים. יש לנו נוהל טיפול באיום בהתאבדות כי גם הקולות האלו נשמעים. אנחנו מנסים לעזור לכולם. אבל כמו שתומר אמר, בסופו של דבר אלו הן החלטות שיפוטיות. חשוב לזהות את המצוקה ולנסות לתת את המענה לכל פנייה ופנייה. בהחלט אנחנו מרגישים את המצוקה של האנשים בעקבות הקורונה. פתחנו ערוץ ייחודי שכל החייבים יכולים לפנות אלינו במרכז לגביית קנסות אם הם נפגעו בתקופת הקורונה. יש קריטריונים ברורים באיזה מקרים המרכז לגביית קנסות מפחית את החובות, מעכב הליכי גבייה - -

מה שלא היה בעבר?

לא היה פעם. אנחנו ממש פתחתנו את הערוץ הזה. זה ערוץ ייחודי שפתחנו אותו בעקבות הקורונה. אנחנו פרסמנו אותו באתר הרשות וגם בשאר ערוצי הקשר. אנשים פונים ישר - -

מה פרסמתם? את הקריטריונים?

אנחנו פרסמנו את הטופס המקוון באתר הרשות ובכלל ערוצי הקשר, גם באתר הפייסבוק שלנו. אנשים פונים ישירות לערוץ הזה. אני יכולה להגיד שבחודש יוני במרכז לגביית קנסות התקבלו 4,000 בקשות להסדרי חובות, מתוכן כ1,000 פניות אך ורק בעקבות הקורונה. כלומר אנחנו רואים שכמעט 30 אחוז מסך כל הפניות שהתקבלו היה מאותם האנשים שנקלעו למשבר כלכלי בעקבות הקורונה. המרכז מפעיל שיקול דעת מרבית ונותן מענה לכל אותם החייבים. אנחנו כן מפעילים רגישות כי אנחנו גוף של המדינה. אין לנו אינטרס. אנחנו מסתכלים על התמונה הכוללת ומנסים לתת ולהתאים פתרונות לאנשים שנפגעו. אני חייבת להגיד שזה לא קל.

תודה. אשרייך. שירה מוחה איתנו? שלום שירה, לפני שאני פונה אלייך, יצא לי לפנות אלייך בנוגע לדברים שונים, עוד לפני שהגעתי למשכן הזה. קיבלתי פניות בעבר כשהייתי עוזר של שר השיכון כיום, בעבר סגן שר הבריאות, ומטבע הדברים היו הרבה פניות שהגיעו גם אליו. אני רוצה לומר אם תומר עדיין איתנו, ממה ששמעתי פה כרגע, הרגישות של כולם, אז את הרגישות שלך ראיתי כבר בעבר. קיבלנו ממך מענה זריז עם הרבה רגישות ואמפתיה. אז יש לי הזדמנות לומר לך תודה על העבר ותודה על העתיד. איך את מתמודדת במצב המיוחד היום?

תודה רבה לכם. אז אנחנו מקבלים הרבה שיחות טלפון מלקוחות ואזרחים שמאוד קשה להם בתקופה הזאת. אנחנו קשובים להם ומנסים להבין מה הם צריכים. - -

את ממשיכה במסורת.

כן. מעבירים לגורמים הרלוונטיים ולאחר מכן בודקים שהם קיבלו מענה ושהם בסדר. הרבה חוזרים אלינו ואומרים תודה.
·

מה שנשאר לי זה רק לחזק את ידיכם. אני רואה פה משהו שלא ראיתי בוועדות אחרות. היו לנו כאן כמה גורמים שמכל אחד אנחנו שומעים את האכפתיות ואת ההבנה של כל אחד ואחד. פשוט מאוד חושבים איך להקל על הציבור שפונה. רואים את הדברים האלה בשטח. הם יודעים להגיד בדיוק כמה אנשים מתוך אלה שפונים נמצאים במצב המיוחד הזה וכמה מהם זקוקים ליותר עזרה ממה שהיה נפוץ עד היום. כל אחד שמגיע לרשות אכיפה, לא כל אחד, אני חוזר בי, הרבה אנשים שמגיעים לרשות בשגרה הרגילה נמצאים במצב לא נעים. אבל כמו שתומר אמר, יכול להיות שהקנס הוא על כביש 6 וזה לא אומר שהמצב של אותו פונה הוא לא טוב, רק שהמצב התגלגל כפי שהתגלגל לפעמים גם מהזנחה או שכחה. עם זאת, אנחנו רואים שכולם עושים עבודת קודש ומתחשבים. אין לי מה לומר, אלא רק לחזק את ידיכם ולברך אתכם שתצליחו ותמשיכו לעשות הכל לקראת האזרחים היקרים שלנו שנקלעו, ואתם שומעים את זה בטלפון כמו שאני שומע. אני מניח שאתם שומעים הרבה יותר מכיוון שאלה שצריכים את העזרה מגיעים אליכם. אלינו מגיעים אנשים שלא יודעים בדיוק לאן לפנות ומבקשים עזרה. אליכם מגיעים הצלילים של האנשים שנמצאים ממש על סף ייאוש. אני מברך אתכם על העשייה המיוחדת שלכם. המשיכו והצליחו. תודה.

אני רוצה לעבור בבקשה לעו"ד חנן פוטרמן. נמצא איתנו?

שלום.

שלום לך עו"ד חנן פוטרמן. האם בביטוח לאומי יש את הרגישות המיוחדת ואת הגישה החיובית שאנחנו שמענו כרגע מרשות האכיפה והגבייה?

וודאי. אני רק אציג את עצמי. אני עו"ד בלשכה המשפטית במשרד הראשי ואני מטפל בחייבי מזונות לביטוח הלאומי. על פי חוק המזונות חייבי מזונות שניתן נגדם פסק דין בבית משפט לענייני משפחה, בבית הדין הרבני או בבתי דין אחרים. בהתאם לתנאי החוק, כאשר אותם חייבים לא משלמים את המזונות לזוכות, הזוכות יכולות לפנות למוסד לביטוח לאומי ולהיות זכאיות לתשלום. לאחר מכן הממסד פונה אל החייבים ואמור לגבות מהם את הכספים ולהחזיר לקופה הציבורית. לשאלתך, כמובן שאנחנו רגישים גם בתקופה הזאת לנושא של החייבים ולמצוקתם בעקבות משבר הקורונה. אבל כמובן שיש כאן גם את הזוכות ואת הילדים, והן תובעות את המזונות. אנחנו דואגים שהגבייה תימשך למעשה, כי כמו שאמרתי מדובר בכספי ציבור.

איך הרגישות מתבטאת?

הרגישות מתבטאת בנושא דמי האבטלה. כאשר חייב מזונות מקבל היום דמי אבטלה, אנחנו פועלים ומשאירים לו קצבת קיום מינימלית. במקרים האלה של תקופת הקורונה, אנחנו משאירים לחייבים גמלת קיום מינימלית מקסימלית, בלי קשר למעשה לסטטוס המשפחתי שלו, להרכב המשפחתי או לגיל שלו.

מהו גובה הסכום?

זה קרוב ל4,000 שקלים. אם אותם חייבים במצב הרגיל ללא התחשבות במשבר הקורונה היו אמורים להישאר עם סכום של 2,000 שקלים, היום הם נשארים עם סכום כפול מזה.

יפה. אוקיי תודה. אני הולך לקראת סיכום. הייתי רוצה לומר כך: אני רוצה לבדוק את הנושא ששמענו בתחילת הדיון עם עו"ד תומר מוסקוביץ לגבי הרשויות. זה דבר שאנחנו צריכים לראות איך אנחנו פועלים לגביו.

שמענו איך רשות האכיפה מטפלת בפניות שמתנקזות אליהם, מה הקריטריונים ומה המדיניות לגבי המצב הקיים כרגע. לגבי הרשויות, אנו לא יודעים כיוון שזה לא מגיע לרשות לאכיפה ולגבייה. אנחנו צריכים לראות איך אנו גורמים לרשויות המקומיות לפעול באותה צורה כפי שהשכילו לעשות ברשות וכפי ששמענו כעת בביטוח לאומי. לכן אין לי מה להוסיף חוץ מלאחל לכם הרבה הצלחה, ולנסות ולהקל על האנשים שנמצאים במצב מאוד קשה.

הייתי רוצה לבקש את הנתונים ממאיה כרמל מהמשטרה. אני הבנתי שאת לא ממונה על זה, אבל בכל זאת אני רוצה לקבל את הנתונים לגבי האזהרות שנתנו. כמה אזהרות נתנו? כמה דוחות לא אושרו? מה המדיניות שלכם? איזה דוחות כן מאשרים? איזה דוחות לא מאשרים? זה חשוב לנו כדי לדעת מה קורה בשטח. למה 90% מהקנסות הם על אי עטיית מסכות? ואת הפילוח לפי המחוזות. ממה זה נובע? האם במחוזות האלה יש יותר כוח אדם? או שבאזורים מסוימים אנשים יותר ממושמעים? יש במדינת ישראל מקומות שמשקיעים יותר במשמעת, הכל יכול להיות. לגבי ההפגנות אנחנו יכולים להבין שכנראה בירושלים זה נובע מההתקהלויות ולכן אנחנו רואים את העלייה. אני אשמח לקבל את הנתונים האלה.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:45.