פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



26
ועדת הכלכלה
28/07/2020


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 37
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ז' באב התש"ף (28 ביולי 2020), שעה 11:30

סדר היום: 1. דיון מהיר בנושא: "אי-מתן פיצוי לזוגות צעירים שהיו אמורים להתחתן בתקופת הקורונה", של חה"כ הילה שי וזאן, חה"כ אלכס קושניר, חה"כ מאי גולן, חה"כ אליהו חסיד, חה"כ איימן עודה
2 הצעה לסדר-היום בנושא: "הפגיעה הקשה בבעלי אולמות האירועים", של חה"כ סעדי אוסאמה

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין
יבגני סובה
אנטאנס שחאדה
הילה שי וזאן

אליהו חסיד
אוסאמה סעדי
אריאל קלנר

רני נויבואר - עו"ד, משרד המשפטים

ד"ר דליה שיליאן - מנהלת אגף מחקר ופיתוח, כלכלנית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

עופר מרום - מנכ"ל, המועצה הישראלית לצרכנות

ניר שפר - סגן יו"ר, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

ליאב רוזנברג - מוביל מאבק זוגות קורונה, מטה מאבק זוגות הקורונה

אוקסנה ברדצקי - מראשי מטה המאבק, מטה מאבק זוגות הקורונה

דרור קונטנטו – בעל סלון כלון ומעצב אופנה, נציגי סלוני כלות
נגה רץ – ראש מטה מאבק חתונות הקורונה
גיא שרייבר – ראש תחום צלמי האירועים

נעמה דניאל

לאה ורון

אושרה עצידה


1. דיון מהיר בנושא: "אי-מתן פיצוי לזוגות צעירים שהיו אמורים להתחתן בתקופת הקורונה", של חה"כ הילה שי וזאן, חה"כ אלכס קושניר, חה"כ מאי גולן, חה"כ אליהו חסיד, חה"כ איין עודה
2 הצעה לסדר-היום בנושא: "הפגיעה הקשה בבעלי אולמות האירועים", של חה"כ סעדי אוסאמה

שלום לכולם, היום יום שלישי, 28 ביולי 2020, ז' באב התש"ף, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. אנחנו נקיים דיון מהיר בנושא: "אי-מתן פיצוי לזוגות צעירים שהיו אמורים להתחתן בתקופת הקורונה", של שישה חברי כנסת, כשבינתיים רק אחת מהם נמצאת וממלא מקום של אחד מהם. אומר בקצרה דברי פתיחה ואתן ליוזמים לדבר.

קיימנו כאן דיונים על אולמות האירועים ובעייתם של הזוגות הוצגה., בין היתר, בזום. יכולתי לומר ללאה, מנהלת הוועדה: סליחה, קיימנו דיון, למרות שזה דיון מהיר, ואין יותר דיונים בנושא. אבל הבעיה צפה שוב ושוב, גם מצד בעלי האולמות על הפיצוי שעדיין מתגלגל בוועדת הכספים. כבר אז אמרנו בדיון שאל לנו לאפשר מצב בו הזוגות הצעירים, במקרה שלנו, יהיו חברת האשראי של המדינה או של האולמות, ושהפיצוי לא צריך לבוא משם. הקורונה נחתה על כולם והיא לא הבדילה בין המגזרים העסקיים השונים, היא לא מזהה, אין מנגנון זיהוי, וטוב שכך – אוי ואבוי אם היה. ברגע שהמדינה החליטה, ושמה ידיים על ההגה והכינה מתווים לפיצוי, אני חושב שסוגיית הזוגות הצעירים צריכה לבוא לידי פתרון. מצד אחד, לבעלי האולמות יש בחלק מהמקרים, לא בכל המקרים, אפשרות להסתתר מאחורי סעיף זה או אחר בדיני החוזים והעסקאות. אני חושב שאם נתפלפל משפטית יהיה יותר קשה גם לזוגות. כמו שלבעלי האולמות יש טענה, גם לזוגות יש. זה היה על בסיס אמון, ויש כאלה שנתנו מקדמה גדולה ויש כאלה שנתנו מקדמה קטנה, אבל הם הפכו להיות בני ערובה בידי בעלי האולמות. אבל אני לא מייחס להם כוונת זדון, יש בתקופה הזו קושי כלכלי שהביא אותם למצב הזה. צריכה להיות ברית בין כולם לשאת את האלונקה הזו ולנסות לעשות זאת במינימום, ובמינימום נזקים, ובפרט כשהמדינה מסייעת ותומכת.

עד כאן דברי הקדמה, ואני מדבר באופן כללי מעל הבעיה כי אנחנו נצלול לתוכה. גם אם לא יימצא מתווה, גם אני וגם חברת הכנסת הילה, מקדמים הצעות חוק בנושא הזה. מצד אחד, אין סיכוי, אין סיכוי, שנאפשר שמקדמה של 10,000, 20,000, 30,000 או 40,000 שקל תחולט בגלל משבר הקורונה לזוגות הצעירים. מצד שני, בעלי האולמות הצטיידו, רכשו, הכינו, חלק מההוצאות בוצעו והם גם מוכנים לקיים חלק מהאירועים, רק שהם צריכים לקיים אותם בתקופה מסוימת עם 50 אנשים ובתקופה אחרת עם 250 איש, וזה לא מתאים לזוגות. המצב הזה מכניס לדיונים משפטיים אין סופיים. לכן, כוועדת הכלכלה התגייסנו כאן על מנת לסייע ולהביא פתרון.

הילה, בבקשה, בקצרה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה על השותפות לדרך בכלל, ובנושא הזה בפרט. לגבי הנושא האמור - אני באמת כבר כמה שבועות עוסקת בזה לאחר פניית הזוגות הצעירים, שהם באמת האנשים שאין להם קול, אין להם לובי ולא יחסי ציבור, והם לא מאורגנים היטב. הם אלו שצריכים אותנו, חברי הכנסת, כדי לעשות את הדבר הנכון.

אם יש דבר אחד שיש עליו הסכמה הוא שהזוגות הצעירים לא צריכים לשאת בנטל של אירוע שלא התקיים בפועל. הם רצו חתונה, הם סגרו חתונה, הם התכוונו שהחתונה תתקיים, אבל לאור המצב זה לא קרה. אנחנו יושבים בוועדת הכספים ויש הרבה אי-הסכמות, אבל כל חברי הכנסת הסכימו שהזוגות לא יישאו על גבם את תשלום המקדמות, כפי שאמר היושב-ראש.

יש למעלה מ-2,500 זוגות צעירים שידועים לנו ורשומים ששילמו עשרות אלפי שקלים מקדמות לאולמות. חלק מהאולמות אפילו תבעו את הזוגות על כך שהם ביטלו צ'ק כזה או אחר, ושוב, על אירוע שלא התקיים מעולם.

כמו שאמר פה היושב-ראש, חשוב לפצות את בעלי האולמות, ואנחנו עכשיו בדיון מקביל על זה בוועדת הכספים, וצריך לסגור את הפיצוי הזה. אבל אסור, אסור, ולא יכול להיות, שהזוגות הצעירים יהיו קלף מיקוח במאבק של אותם בעלי אולמות מול האוצר. הם צריכים להיות מחוץ למשוואה הזו. לכן, התכנסנו פה ולכן ביקשתי את הדיון הדחוף הזה.

בדקנו את כלל החלופות. אתמול הסתמנה חלופה של 30% מדמי המתווה של בעלי האולמות שיותנו בהחזרת המקדמות. כיוון שאנחנו לא רוצים להגביל את גובה המקדמות שיוחזרו, ואנחנו חושבים שזה צריך להתנהל במנותק מהמתווה, אנחנו נקדם הצעת חוק שתוגש בהליך מזורז, שעליו אנחנו מתחייבים, על ידי יושב-ראש ועדת הכנסת וכל הגורמים, ובתמיכת שר האוצר. שר האוצר באמצעות מנכ"לית משרד האוצר מודיע עכשיו בוועדת הכספים שהוא מתחייב לתמוך בהצעת החוק הפרטית הזו שתקבע באופן ברור את החובה של בעלי האולמות להחזיר את המקדמות במלואן על אירועים שלא התקיימו. תהיה הכרזה בוועדת כספים, ואנחנו פה בוועדה נקדם את הצעת החוק.

תודה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, אני רוצה להגיד שאת הדיון הזה יזם, בין היתר, חברי חבר הכנסת אלכס קושניר שנמצא כרגע בדיון בוועדת הכספים. כחבר ועדת כלכלה אני אייצג אותו.

הרבה זוגות מתוסכלים ושבורים פונים אלינו. החתונה שהיא האירוע הכי חשוב בחייהם, הפכה לא רק לאירוע עצוב אלא גם לנטל כלכלי על המשפחות ועל הורי הזוגות. אדוני היושב-ראש, אתה תניח את הצעת החוק, ולמרות שאנחנו באופוזיציה אנחנו נתמוך בה על מנת שיימצא פתרון עבור הזוגות הצעירים. בוועדת הכלכלה הרבה פעמים מצאנו שפה משותפת והרבה פעמים תמכנו. ברוב החוקים שמיועדים לטיפול בנפגעי קורונה, האופוזיציה מצביעה יחד עם הקואליציה. אין פה הבדל בין ימין ושמאל, קואליציה ואופוזיציה.

לאחר תשעה באב יחזרו החתונות. כדי שלא תהיה סחבת, צריך לשקול אפשרות לקיים חתונות עם נאמן קורונה, עם אנשים שיקפידו על הנחיות, עם מסכות וכפפות, בלי ריקודים, חיבוקים ונשיקות. צריך עדיין לשקול זאת כאופציה כדי שלא ייסחפו עם החובות. זה ייתן אוויר וחמצן שנדרש גם לבעלי האולמות וגם לזוגות שיידעו שהם יעשו את האירוע ושהם לא יהיו מחויבים לשלם עשרות אלפי שקלים כמקדמה שהם השאירו לבעלי האולמות.

הזכירה לי מנהלת הוועדה את הדיון שהיה אתמול לגבי היהלומנים. אם יהיו חתונות אז תהיה רכישה, הכול יעלה.

זה יפתור את הבעיה, נכון.

מאי גולן לא נמצאת, אליהו חסיד לא נמצא. איימן עודה, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, אני מצטרף לדברי קודמיי ומסכים עם כל מילה, וזה גם אומר שהסוגיה אכן משותפת. זה לא קואליציה-אופוזיציה, זה לא ערבים-יהודים, זה לא קבוצות פה ושם, אלא בעיה אמיתית אמיתית שגם נוגעת לאנשים שמבחינתם יום החתונה הוא יום היסטורי, ואין ספק שזה אירוע שהוא מהחשובים ביותר בחייהם. האנשים האלו נפגעו קשות. אנשים צעירים רוצים להתחתן, ולמשל, באוכלוסייה הערבית מדובר בשבוע שלם שבמהלכו כל לילה יש אירוע, ואחר כך אולם. זה גם עניין המקדמה שמשלמים לאולם עצמו, וב-90% מהמקרים אין פתרון לבעייתם של אנשים ששילמו לבעל האולם שאומר שהוא הפסיד ושהוא לא יכול להחזיר את הכסף. אין ספק שהממשלה צריכה להיכנס פה ולהגיע לפשרה ולתת סיוע גם לבעיה אולמות וגם לצעירים.

אדוני היושב-ראש, אני מסתפק בדברים אלו כי אתה יושב-ראש הוועדה. אני חושב שאתה נמצא במקום הנכון ואתה בא מקבוצה מוחלשת ויש לך את הרגש הזה. אנחנו מקווים שתיאבק כדי שגם בעלי האולמות וגם הצעירים יקבלו את המגיע להם. תודה רבה.

תודה רבה. אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.

אכן, אנחנו קבוצה מוחלשת, אבל לפחות הייתה לנו אפשרות להגיע למקומות אחרים בחיים, וחובתנו לעזור גם לאחרים להגיע למקומות חזקים יותר.

לגבי נושא החתונות – זה נשמע כאילו יש כאן שני צדדים: הזוגות הצעירים ובעלי האולמות, וכל מה שנאמר הוא נכון. אני יודעת שבחברה היהודית בעלי האולמות עושים הכול כחבילה אחת, גם צלם, גם אוכל, והכול.

יש ויש.

זה נכון שאצלנו ההשכרה והאוכל קשורים לבעל האולם, אבל הרבה דברים שהם מעבר לזה, כמו: צלם, התקליטן, שמלות, פרחים, סידורים, הזמנות, עוד אירועים בבית, קשורים לזוג הצעיר, וזה המון כסף. לכן, זה בלתי אפשרי, במיוחד כשמדובר בזוגות צעירים שצריכים להתחיל את החיים שלהם. נגרמה להם ולהוריהם עוגמת נפש, ואני יכולה לדבר גם בשם ההורים. זה מאוד קשה כי אתה מתכנן ומחכה ליום כזה כל החיים, ובסוף אתה מקבל בומבה בפרצוף כשבנוסף ישנו גם הנזק הכספי שהוא מעל ומעבר. לכן, צריך להיות הוגנים ולתת פיצוי לאותם צעירים, ולפחות לפצות אותם על ההוצאות שלהם.

תודה. חבר הכנסת קלנר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תודה על הדיון הזה ועל היוזמה הזאת. זה דיון מאוד מאוד חשוב. זו באמת מצוקה שלא הכרנו של אנשים שאין להם פה במובן זה שהם מעולם לא התאגדו ביחד, הם לא התאחדו, אין להם ועד שמייצג אותם, הם אף פעם לא חשבו להיות חלק מסיפור כזה. פתאום יש לאנשים ממקומות שונים, מעדות שונות, ממעמדות שונים, מכל רחבי הארץ, בעיה אמיתית משותפת. אני נחשפתי לבעיה הזו. אתה רואה את המצוקה. אנחנו מדברים פה על אנשים שרוצים להתחתן והם בתחילת החיים שלהם, אבל הם גם מקבלים עוגמת הנפש שלא תלויה בנו אלא בנגיף הארור הזה, וכך הם נקלעים למצוקה כלכלית ופגיעה כספית. שוב, מדובר באנשים שנמצאים בתחילת הדרך. אנחנו צריכים למצוא פתרון ולהקל עליהם, לפחות במובן הכספי. כולנו מבינים שאי אפשר לתת פה פתרונות בכל התחומים, אבל חייבים לבוא לקראתם בתחום הכספי.

בעלי האולמות – כבודם במקומם מונח. זו הפרנסה גם שלהם, אנחנו חייבים להתחשב בהם ולראות איך לגרום לכך שהענף הזה לא יקרוס. עם זאת, אנחנו לא יכולים לשכוח את האנשים השקופים שאין להם מגפון גדול לצעוק כי אין להם את הבמה הזו ואת הוועד או האיגוד שמייצג אותם. אנחנו לחלוטין חייבים להיות פה מחויבים לנושא הזה כדי להביא אותו לפתרון, ואני שמח שכולם מאוחדים. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה. רני, בבקשה. תשפכי לנו קצת אור על הבעיות המשפטיות.

ראשית, אומר כמה מילות הקדמה לסיטואציה המשפטית שבה אנחנו נמצאים. יש ויכוח כרגע בבתי המשפט האם זה צפוי או לא צפוי, והוויכוח הזה עוד יתגבר והולך בשנים הקרובות. תפיסת העולם, לפחות שלנו, הייתה שיש כאן איזשהו אירוע שזעזע את החוזים, ואין ספק שאנשים נקלעו לתוך סיטואציות שכאשר הם כרתו את החוזה הם לא היו מודעים אליהן. אני נכנס עכשיו משפטית. מבחינה משפטית צריך לזכור שחוזה זה מנגנון להקצאת סיכונים. כל אחד אומר מה הסיכון שהוא לוקח בתוך החוזה, ואם יש שינויים הרבה פעמים בחיי החוזה אז החוזה יודע לחלק אותם. כאן עולה השאלה מה קורה כשיש אירוע כזה דרמטי והחוזה לא ידע בהכרח לחלק, חילק את הסיכונים, כן התייחסו לזה בחוזה, לא התייחסו לזה בחוזה, מה הציפייה עכשיו אם לא התייחסו לזה בחוזה, מה הציפייה אם כן התייחסו לזה בחוזה. יש כאן באמת שאלות מאוד מאוד מורכבות.

מייד לאחר פסח התחוור שהמגזר הפרטי כולו: הלקוחות, הצרכנים, הגופים שמספקים שירותים, נמצאים בחלקם בסיטואציה שהם לא צפו שמזעזעת את המבנה העסקי שלהם, ולכן צריך לראות מה יכולה להיות התייחסות המדינה.

החוק שמקדמים יהיה התייחסות של המדינה. השאלה היא איך זה יפתור את הסוגיה.

זרוע אחת של המדינה היא מה שקורה עכשיו בוועדת כספים. כלומר, דיון סביב המענקים שהממשלה נותנת, וזה זרוע חשובה שצריך להתמודד איתה, וההתמודדות הזו נעשית בגזרות אחרות. זרוע אחרת היא השאלה מה אתה עושה כשיש יחסים בין הצדדים והיחסים האלה לא הגיעו למקום שאליהם הצדדים קיוו.

אנחנו היינו צוות בין-משרדי שכלל רבים ממשרדי הממשלה: המועצה הלאומית לכלכלה, בנק ישראל, משרד האוצר, הרשות לסחר הוגן, משרד הכלכלה. כלומר, הרבה גופים מתוך ממשלה. אנחנו ישבנו עם שווקים משווקים שונים ואנחנו ניסינו להבין מה הדבר הנכון לעשות, והאם יש דרך לתרום להם באופן כזה שזה יקנה להם איזשהו שקט ברמת חוסר הוודאות שמתרחשת.

אני חושבת שצריך לחדד דברים שאנחנו הבנו מבחינה משפטית. אני יכולה פה להיכנס לדין הקיים, אבל אני לא יודעת כמה באמת יש רצון להאריך. אני אגיד שתי מילים על הדין הקיים. בדין הקיים יש סעיפים בכמה מקומות ספורים בחקיקה שמתעסקים בשאלה של אירועים שהצדדים לא צפו ומדברים על מונחים של מה שמכונה משפטית סיכול, וסיכול זה ההגדרה המשפטית למה שאחרים מכנים הרבה פעמים כוח עליון. במדינות אחרות מדברים במונחים של כוח עליון force majeure ,Act of God – בצרפתית.

כוח עליון ו- force majeure זה שני דברים שונים, לא?

זה דברים דומים.

כוח עליון זה יכול להיות רעידות אדמה, ו-force majeure יכול להיות גם מקרה שהוא לא מכוח עליון אבל זה force majeure.

אדוני צודק וצריך לחדד. יכול להיות force majeure ברמה הפרטנית. לצורך העניין, אם לוקחים בעלי אולמות ואירועים, יש שם הרבה פעמים סעיפים שכן מדברים על דחיית האירוע בסיטואציה של כוח עליון. אני זורקת כרגע סעיף שראינו, אני לא אומרת שכולם ככה. חלקם לא ככה, וחלקם יותר קשים מזה. אבל נניח סעיף נורמלי שאפשר לצפות לו בחוזה – המשמעות היא שאם אי אפשר לקיים את האירוע במועדו אז דוחים. מה זה יכול להיות שאי אפשר? זו יכולה להיות סיטואציה שחס ושלום אחד מההורים של בני הזוג נפטר והם נמצאים באבל – זו סיטואציה לא צפויה אבל אפשר לכתוב אותה בחוזה, אתה לא יודע שהיא תקרה, אתה יודע שיש סיכון כזה.

אבל כשזה קורה נכנסים להידברות.

נכון, נכנסים להידברות. סעיפים טובים כאלה יגידו: בואו ניכנס להידברות. יש סעיפים שאומרים: רעידת אדמה, מגיפות. בכל מיני חוזים יש כל מיני סעיפים שמנסים להסדיר את הסיכונים גם בסיטואציה של אי ודאות כזו, אי ודאות גדולה.

צריך להסתכל גם על עוד פרספקטיבה. הרבה פעמים זה יכול להיות אולם מול זוג שרוצה להתחתן כשלצורך העניין מסתכלים רק בפרספקטיבה שלהם, ויש שאלה מה קורה כשזה קורה ברמה המשקית כי ברמה המשקית יש לזה השלכות רוחב שצריך לקחת בחשבון ואנחנו ראינו אותן בתוך השיח המעמיק שלנו עם התאחדות התעשיינים. יש מדינות, כמו סין, שאמרו: יש כוח עליון, ואז נשאלת השאלה מה אתה עושה כשיש פתאום המון המון סיבות להפר חוזים, להפסיק את החוזים. יש אנשים שחושבים שהמילים "כוח עליון" אומרות: יש שיעור חופשי, המורה חולה, לכן אני לא צריך לקיים את מה שאני צריך לעשות והצד השני גם לא צריך לקיים. אבל זה לא המסר. המסר, גם בחקיקה הישראלית וגם בפסיקה הישראלית, הוא מסר של קיום חוזים.

בשנת 1973 בית המשפט דן בסוגיה האם מלחמת יום הכיפור הייתה צפויה בנוגע לחוזה, והתשובה של בית המשפט העליון הייתה שמלחמת יום הכיפורים הייתה צפויה, ההשלכות של המלחמה על אותו חוזה קונקרטי, כי אירועים ביטחוניים במדינת ישראל נתפסים כאירועים צפויים, לא נעים לומר. לכן, החוזה צריך להתקיים.

גם כשלבעל האולם אין אישור? אנחנו יודעים שיש הרבה אולמות ללא אישור, את יודעת את זה. השאלה איך מתייחס החוק למקרה שלאולמות אין אישור לקיים אירוע.

אני אתייחס כי יש כל מיני אמירות בעיתונות. אנשים צריכים להבין כי לסוגיה הזו יש מאפיינים מאוד משפטיים. בסוף צריך להבין שהסיטואציה היא סיטואציה שבתי המשפט לא מאוד מעודדים אמירה לא לקיים חוזים, אלא דווקא האמירה המשפטית היא אמירה של עידוד חוזים ורוצים לראות שהצדדים מגיעים להסכמות. אני לא רוצה להיכנס כרגע להסדר הסיכול הקונקרטי של מדינת ישראל כי הוא פחות חשוב, אבל אני כן רוצה לומר בסיטואציה הזו מה מצופה מהצדדים. מצופה מהצדדים שהצדדים ישבו ויראו ביניהם עין בעין מה אפשר לעשות. לפעמים אי אפשר לעשות, לפעמים אין מה לעשות, וצריך לחזור למצב כאילו לא היה חוזה. ואז הדבר הנכון הוא שכל צד ישיב לצד השני את מה שניתן, ואם כסף ניתן כמקדמה הוא צריך לשוב לצד, בניכוי מקרים שבתחילת הקורונה אנשים הלכו לטעימות והוצאו הוצאות ישירות, אבל נעזוב את ההוצאות הישירות שהן כמה מאות שקלים. בסיטואציה שבה שני הצדדים לא מצליחים להגיע לעמק השווה ולפתרון, המשמעות היא שצריכים לסגת אחורה ויש חובות השבה שהצדדים חבים אחד לשני. כאן בדרך כלל מי ששילם זה הצד של המזמינים. אבל צריך לקחת בחשבון שצריך להיות פה איזשהו שיח, והשיח הזה זה משהו שהחקיקה מאוד מעודדת. היא מעודדת את זה בשני אמצעים. בגלל שהיא לא אוהבת לדבר על מונחים של סיכול, של אירועים לא צפויים, היא בדרך כלל תדבר על מונחים של פרשנות חוזה, מה החוזה מחייב ועל המונח שקוראים לו "תום לב".

בשורה התחתונה, שני הצדדים צריכים לשבת. אנחנו ישבנו עם בעלי האולמות ועם המתחתנים, ואנחנו עוד בדרך לשבת איתם, והצענו מתווה. ד"ר דליה שיליאן מהרשות לסחר הוגן תסביר את הרציונל שהיה מאחורי המתווה, אבל הבסיס המשפטי לו זה איזושהי הנחה שצריך להגיע לשיג ושיח. גם לשיג ושיח הזה צריך להיות גבול. כלומר, אין הנחה פה שזה צריך להיות לנצח, צריך להסתכל על הסיטואציה הספציפית שבה אנשים נמצאים. מה שעמד בבסיס המתווה שאנחנו הצענו הוא הנחת מוצא שאנחנו לא רוצים כמדינה להגיד לצדדים איך להסתדר ביניהם כי הם יותר חכמים מאיתנו, אנחנו רק רוצים לתמרץ אותם להגיע לאיזשהו שיחה שתעשה את הדבר הזה ותגיע לפתרון הולם.

אני רוצה לחדד שהעברנו למנהלת הוועדה את המכתב שהוצאנו, גם את המתווה וגם את ההנמקות הכלליות המשפטיות.

אני לא אתקן ואומר שמנהלת הוועדה ביקשה מכם.

כן, גם מנהלת הוועדה ביקשה מאיתנו.

זה צף בדיון הקודם.

נכון, ובצדק ביקשו ובצדק שלחנו. העונג כולו שלנו.

זה כמעט קומם אותי בתחילה לשמוע שחלק מהעלות תושת על הזוגות במתווה. אני מבין את הצורך לעודד לקיים הסכמים, אבל יש פה מצב משברי. כשהמדינה רצתה, היא ביקשה ממני לחוקק חוק אנטי צרכני בנושא השבה מלאה של כרטיסי הטיסה.

אני רוצה לחדד שזה נמצא בשלב של הערות הציבור. כלומר, אנחנו הצגנו מתווה להערות. מאז ההערות כבר ישבנו עם המתחתנים, אנחנו יושבים איתם עוד השבוע.

אתם לא ישבתם עם המתחתנים.

אדוני, אני לא יודע למה אתה רגיל, אבל פה אין התפרצויות. תקבל את רשות הדיבור שלך ולא אתן לאף אחד להפריע לך. תרשום את ההערות שלך, אם ישנן.

אנחנו ישבנו עם אנשים שהציגו עצמם כנציגי המתחתנים. אם יש אנשים אחרים שמעוניינים לשבת איתנו הם מוזמנים. אנחנו ישבנו עם ארבעה חבר'ה שמחזיקים גם את הפלאפונים שלנו והם דאגו להעביר לנו הערות מהציבור, וזה בסדר גמור.

יש כאלה שהקימו פורום – יבורכו.

אם יש עוד אנשים שרוצים, הדלת שלנו פתוחה, אנחנו נשב עם כל אחד. כמובן לא כל עם ישראל.

לכאורה מה זה עניינו של משרד המשפטים?

ראשית, המשפט האזרחי הוא כלים לשימוש הציבור. אם אתה רוצה לעשות מסחר אז אומרים: חוזה. חוזה הוא כלי משפטי שנועד לממש פעילות כלכלית. אותו הדבר חברה. בסוף המשפט מאפשר, ואנחנו צריכים לדאוג שהמשפט שלנו יביא לתוצאות נכונות. חשוב לנו שהסיפור הזה יתחיל וייגמר, חשוב לנו שאנשים יידעו לדבר, שלא יסחבו עכשיו את הגיבנת הזו לאורך שנים.

זה לא שאני לא מברך על המהלך הזה, אני אוהב את זה שהמדינה שמה ידיים על ההגה, אני לא אוהב מצב בו היא נעדרת. לכאורה למה רק בעלי האולמות והזוגות? למה זה לא הסכסוך בין בעל המוסך לצרכן? אני מנסה להבין למה אתם שם.

אדוני אומר דבר נכון מאוד. כשאתה מסדיר מדיניות ציבורית זה תמיד שאלה מה בפנים ומה בחוץ. ראשית, צריך להבין שיש דברים שהם בחוץ, כי אם אתה מסדיר הכול ואתה בא מתוך רעיון וגחמה להסדיר את כל העולם אתה כנראה לא תסדיר. חייב להיות מה בפנים ומה בחוץ. אנחנו ישבנו אחד-אחד עם כל השווקים שפנו אלינו שעות על גבי שעות. למשל, ישבנו עם הנדל"ן העסקי, הנכסים המניבים. יש שכירויות עסקיות ויש שכירויות פרטיות והסתכלנו על שני הדברים: האם נכון להתערב בשכירות פרטית כשאדם שוכר מאדם דירה למגורים, האם נכון להתערב במקום בו קניון משכיר לרשת? מלמידה שלנו לאורך הדרך הסתבר שבכלל רוב העסקים לשכירות הם על ידי אנשים פרטיים. כלומר, זה לא חברות. בניגוד לדימוי שזה הכול קניונים ורשתות, זה לא. מעל כ-50% זה אנשים פרטיים שמשכירים לאנשים פרטיים חנות או מספרה. ישבנו על הנושאים האלה וראינו כמה דברים: ראשית, שכשאתה בא עם עורך דין, אתה כמובן הכי צודק. יושבים עם שני צדדים וכל אחד אומר שהוא הכי צודק ושהוא משפטית מגובה. זה מה שאומרות לנו החברות.

אבל המתווה שלכם לא מתייחס לזה.

ואני אסביר גם למה - בגלל רמת המורכבות. ראשית, יש אזורים שבדקנו בסקרים והמסקנה הייתה שיש אזורים שיודעים להסתדר. מי שפחות הסתדר כנראה באזור של הנדל"ן המניב זה דווקא הגופים הגדולים כי הם רצו למצב מחדש כנראה את היחסים החוזיים, ואז השאלה היא כמה מדינת ישראל צריכה להתעסק באזורים של הגדולים. אני חושבת שהתשובה היא לא. אזור נוסף שנכנסנו ודיברנו עליו זה גני הילדים וגני הילדים הפרטיים, ושם כן הצענו מתווה. אני חייבת לומר שהשוק שם מתנהל אחרת לגמרי. כלומר, הייתה כאן חוויה אחרת מתוך השוק. היה שיח, וההורים כעסו קצת ומנהלות הגן חשבו שזה אחרת.

שם היה יותר קל כי הגננות המשיכו לקבל שכר והנזק לבעלים לא היה כזה גדול, למרות שבפעוטונים כן. האם יש דירוג באנשים?

יש דינמיקות שונות בשווקים שונים.

נכנסנו להרצאה אקדמית בנושא הזה. אני רוצה לדעת את השורה התחתונה ומה הקושי. למה בכלל הזוגות הצעירים לא זכאים לקבל את המקדמה?

תדרג את הזוגות כי יש זוגות שהודיעו לבעל האולם שלושה חודשים לפני ויש כאלה שעשו זאת שבוע לפני זה – זו השאלה שלי.

יבגני, תן לה. אני שואל בגדול, היא תענה. אני לא רוצה להנחות אותה.

איך היא תענה אם היא לא תשמע את השאלה?

היא יודעת, תאמין לי. זה המקצוע שלה. היא תפרוט לך את השאלה הכללית שלך לגורמים ואתה תתחרט ששאלת בכלל.

אני מחדד את השאלה. איך היא תענה אם היא לא תשמע את החידוד הזה?

אני אגיד מה השורות התחתונות של העבודה הזו. אנחנו הצענו מתווה כשהרעיון של המתווה היה לא לבוא ולומר - בעצם המתחתנים זכאים לכסף שלהם, בסדר? באופן כללי, אני אומרת. יש חוזים ובחוזים כתובים כל מיני דברים. צריך לזכור שבסוף זה מערכת חוזים. אבל אם כתוב סעיף שאומר לשני הצדדים בסיטואציה כזו, ונניח הסעיף הזה חל לפי לשונו, זה משפטים, אז חל לפי הלשון, וכתוב שם: תבואו בדברים ותסכמו על יום אחר, אז אי אפשר להתנער מהדברים האלה במובן הזה שטוטאלית אין להם משמעות, יש להם משמעות בעולם. במאמר מוסגר, אם החוזה הוא מקפח, כמדינה לא הייתי רוצה לכבד אותו. כלומר, אם כתוב שם עשר פעמים: 30 שנה אתה אצלי, וגם את בר המצווה תעשה, ואני מגזימה, אז זה לא משהו שהיינו רוצים לראות. אבל אם יש שם תנאים שהם סבירים ולגיטימיים והם חיים עם הסיטואציה, צריך לקחת את זה בחשבון. זו נקודה אחת שצריך ואנחנו הסתכלנו על חוזים, יש חוזים שיש.

זה גובה מקדמה?

לא. זה לא גובה מקדמה, זה - - -

אני מבקש שתתמקדי עכשיו על עידן הקורונה. הזמן שלנו ייגמר ולא נסכם את נושא דיני החוזים. גבריאלה שלו עשתה את זה בכרך עב כרס ואנחנו לא נעשה את זה בדיון אחד.

יש סעיפים בחוזים, וצריך לקחת בחשבון שאי אפשר למחוק חוזים. לטעמנו, צריך לעודד ניסיון של שני הצדדים לשבת ולראות אם אפשר לסגור. בחתונות צריך לסגור כמה דברים. זה שהתאריך נדחה, זה נורא פשוט אבל זה לא סיטואציה רגילה. זה סיטואציה שגם אם התאריך נדחה צריך לעשות התאמות נוספות, והדבר הנכון הוא ששני הצדדים ישבו ויעשו את ההתאמה. אם מספר המוזמנים, למשל, פתאום יורד, וזה מה שקרה, אז המשמעות היא כמה אתה יכול להעלות את המחיר. גם פה צריך להפעיל שיקולים של סבירות, לא יכול להיות שאולם יגיד: נכון שירדת מ-250, עכשיו תן לי את מלוא הערך או קרוב למלוא הערך שחשבתי מלכתחילה להרוויח. שני הצדדים צריכים לשבת. אנחנו חשבנו שבאמצעות מודל מתמרץ אפשר יהיה להגיע לזה ששני הצדדים יישבו ויסכמו. אם זה לא ילך, חוזרים חזרה.

מעבר לרציונל של המדינה לעודד לקיים חוזים, האם כזוג לא עומדת לי כצרכן, כמזמין, הטענה שהשתנו התנאים בגלל הקורונה שהיא כוח עליון, מבחינתי, וזה לא עסקה שרציתי, לא עם 50, לא עם 250, ולא בתאריך אחר, האם לא עומדת לי הזכות לדרוש השבה?

זה לא כל כך פשוט. הטיעון המשפטי שלכאורה תומך בך ומשחק לטובתך זה שתפיסת העולם של סיכול הכתובה בחוק אומרת שלצורך העניין הצד הזה, אם האחריות הייתה מוטלת עליו, וכאן יכול להיות ויכוח מאוד גדול משפטית על האחריויות, אבל נניח שבעל האולם רצה לקיים את החוזה בחצר אבל הוא לא יכול. קבעו ב-4 באפריל חתונה של 300 איש והוא עצמו לא יכול כי הגזרות שנגזרו לא אפשרו לו לעשות - - -

רגע, אני רוצה להזדרז. יש לי סעד כמזמין ואני אומר: סליחה, אני אדם יחיד, בודד, לא על שולחנה של ועדת הכספים ולא על שולחן הממשלה. בעלי האולמות הם גוף גדול, ויש הליך פיצוי לעסקים מצד המדינה. האם לא עומדת לי זכות טיעון כזו?

פה אדוני מחדד נקודה חשובה, המשפט האזרחי לא דן בשאלה איזה מענקים המדינה נותנת. הוא מנותק מהשאלה, גם לא תמיד יש אחריות של המדינה.

רני, תודה בשלב זה.

היא לא ענתה לי.

היא לא תענה, אין לי זמן. היא נתנה הרצאה מאלפת.

אני רוצה להשלים משפט על הוצאות קבועות ועל מה שנדון עכשיו בוועדת כספים. בעלי האולמות אמרו לנו: נגרמו לנו הוצאות נוראיות כי אנחנו ממשיכים לספור. אנחנו לא חשבנו שהזוגות צריכים לפצות את בעלי האולמות על ההוצאות האלה, וזה צריך להיות ברור. אנחנו חשבנו, ופה אנחנו בשיג ושיח עם אנשים שפחות דיברו איתנו, על משהו שיתמרץ את הצדדים לשבת ולדבר ולראות אם אפשר להגיע לפתרון שמרצה את הצדדים גם אם כל אחד מוותר קצת. כלומר, ההנחה שאקבל בדיוק את מה שרציתי כנראה לא תעבור, אלא כל אחד יוותר, אבל קצת. הנחת המוצא צריכה להיות שיש כאן ויתורים הדדיים כדי להגיע לאיזושהי תוצאה ששני הצדדים יוכלו לקבל אותה. אבל הוצאות קבועות, מונחים כאלה שהוזכרו בדיונים בינינו לבין בעלי האולמות, זה לא היה - - -

לא על הגב של המזמין. תודה.

הצטרפו אלינו שני חברי כנסת שיזמו את הדיון. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, כנראה שהממשלה הזו מבינה רק את שפת הכוח. יושב-ראש ועדת הכספים, וחברי אחמד טיבי, העלו את הנושא של מענקים למשפחות עם שלושה ילדים ומעלה וכנראה בגלל הלחץ פתאום יש כסף ונתנו גם לילד הרביעי, החמישי והשישי.

אותו דבר או מדורג?

מדורג, וזה גם בסדר. למה משפחה עם שמונה ילדים צריכה לקבל כמו משפחה עם שישה?

עד 400 מיליון מחזור מפצים - מענק. מ-400 מיליון ושקל - אפס. ההיגיון הזה שזה מייד נופל לאפס, למה לא ירידה מדורגת?

זה עקום, בדיוק. אדוני היושב-ראש, טוב שמיזגת את שני הדיונים המהירים יחד. אנחנו מדברים על פיצוי כלכלי, אבל לפני הפיצוי הכלכלי אני מדבר על עוגמת הנפש ועל הפגיעה הנפשית האנושה שחוו המשפחות האלה. פנו אליי אנשים שזה למוחרת החתונה שלהם, וזה מעיד גם על האטימות של הממשלה שאומרת: ממחר תסגרו אולמות או מסעדות. מה זה? אנשים כבר עשו הכנות, הם כבר חילקו הזמנות, הזמינו סאונד, זמר, ושילמו להם. מי יפצה אותם? אתם אומרים חוזים ומדברים על גבריאלה שלו. אדוני היושב-ראש, גבריאלה שלו הייתה המרצה שלי לדיני חוזים באוניברסיטה העברית לפני 25 שנה, ואנחנו מכירים את הספרים שלה בעל פה. מי יפצה את הזוגות והמשפחות האלה ששילמו כבר וחתמו על חוזה? הזמר והסאונד יתבעו אותם וגם המאפרת ומעצבת השיער והשמלה. זה מאות אלפי שקלים, מאות אלפי שקלים, שיורדים לטמיון. עכשיו אומרים: אולמות – 50. זה צחוק מהעבודה. מי עושה חתונה עם 50 אנשים? מי עושה חתונה כזו אצלנו בחברה הערבית ואצלכם בחברה היהודית?

אני מתאמן בשחייה נגד הזרם. בלי קשר לקורונה, אני מתפלל ליום בו אירועים יהיו עם 100 איש, ולא יותר מזה.

הלוואי, אבל אצלנו זה לא מאות, זה אלפים.

הם פשוט לא חושבים כלכלית, הם חושבים - - -

הממשלה ומשרד הבריאות אמרו שאין אולמות ושסוגרים אולמות. האם אין חתונות? תבוא ותראה את החתונות בחצרות, בבתים. כל אחד עכשיו עושה אולם, אבל שם אין בעל אולם או אחראי שיגיד שצריך לשמור מרחק על 2 מטר או לשים מסיכה. יש אולמות גדולים שמכילים בדרך כלל 1,000 ו-1,500, ואם אפשר לשים שם 200 – 250 במרחק של 3 מטר, אז למה לא? לא רק שלא נותנים, איזה פיצוי נותנים להם? נותנים פיצוי של 5,000 – 7,000 שקל, וזו טיפה בים. זה כלום, זה כלום.

בגלל זה אתה בוועדת הכספים. תודה.

אליהו חסיד, בבקשה.

אני מסכים עם מה שאומר היושב-ראש. גם אני בעד חתונות מצומצמות ולא גדולות כל השנה, בעזרת השם, וגם כשהקורונה תעבור.

תיזהר, שהאדמו"ר שלך לא ישמע אותך.

לא, האדמו"ר שלי דווקא מצדד בזה. מי שמכיר את ההיסטוריה יודע שהאדמו"ר של חסידות גור היה הראשון שתיקן לעשות חתונות מצומצמות, כך שאני חושב שהוא ישמח על כך.

לגבי הפיצוי – אני חושב שחייבת לצאת מפה קריאה שהאולמות לא צריכים לשאת בנזק, וגם הזוגות הצעירים לא צריכים לשאת בנזק. על כן, צריך להיות פיצוי ביניים בין שניהם. הפיצוי לאולמות צריך לגדול, וצריך להוריד התחייבויות מבעלי השמחות ומהחתן והכלה.

אנחנו מדברים כל הזמן על חתונות וחתונות וחתונות, אבל מה עם אלה שהזמינו בר מצוות ואירועים אחרים?

אנחנו מדברים על כל האולמות, לא רק חתונות.

עם ישראל רוצה להתחתן, וצריך לתת לו להתחתן. אי אפשר לעשות חתונה, לא בעשרה ולא בעשרים איש. צריך לעשות מתווה סגול לפי גודל האולם לחתונות. כמובן שהריקודים והחיבוקים מביאים תחלואה, וצריך לדאוג שזה לא יהיה, ואפשר לאכוף את זה. אבל צריך עשות איזשהו תו סגול שבו אפשר להתחתן, ובפרט בר מצוה או ברית שלא חייבים להיות מלווים בריקודים אלא לפי תו סגול של מספר אנשים.

נתנו תו סגול של 250 לבעלי האולמות ולכל אחד היה סגול אחר. אחד עשה סגול של 400, אחד עשה סגול של 700.

בשביל זה יש לנו משטרה, לא בשביל להתיז מים ברחוב. המשטרה צריכה לעשות עבודה ולאכוף את זה, היא לא רק בשביל הפגנות. אנחנו עוד נשכח בשביל מה קמה משטרה – לא בשביל הפגנות. משטרה קמה על מנת לאכוף את החוק. צריך לעשות תו סגול ולאכוף את זה.

אדוני היושב-ראש, יש הבדל בין 250 ל-50. זה בקושי המשפחה הגרעינית. תסכים איתי?

גם בין 50 ל-51.

אני מסכים עם חבר הכנסת אוסאמה.

נגה רץ, בבקשה.

היי, בוקר טוב, אני ממטה מאבק חתונות הקורונה. חברים נוספים שאיתנו במטה יושבים איתכם גם בתוך הוועדה. אנחנו הצפנו את הסוגיה הזאת. הפכנו להיות שבויים של רוב האולמות. אני אעשה פה החרגה ממה שאני נוהגת לומר בדרך כלל.

כן, יש מעט מאוד אולמות שהצליחו להגיע להסכמות. כן, הרשות להגנת הצרכן סקרה כ-74 – 75 זוגות בזמן שאנחנו הצלחנו לסקור נכון לרגע זה 890 זוגות שעומדים על כ-15 מיליון שקל מקדמות ששולמו ולא הושבו. בנוסף לזה, ישנן מקדמות שניות של אולמות שבעלי האולמות פדו כבר כשידעו שהאירועים לא עומדים להתקיים. אנחנו מעודדים זוגות כן לקיים את החתונה אם הם לא יכולים לדחות. ישנם פה ספקים נוספים ואני גם שמחה להגיד שאנחנו מעודדים אותם לא להחליף את הספקים ולהשתמש באותם ספקים שהם היו אמורים להשתמש בהם גם בחתונה המקורית.

אני שמחה גם לספר שדווקא הספקים הקטנים במירכאות, כלומר, לא בעלי האלומות שיש להם את ההון של בעלי העסקים הקטנים, הצלמים, הדי.ג'יי, מעצבי השמלות, המאפרות, מסרקים, הם דווקא אלו שבאו לקראת הזוגות באופן מוחץ ברוב המקרים. כמובן שתמיד יהיו אי הסכמות עם כל מיני אנשים וגופים. אני התחתנתי ב-22 במאי ולא יכולתי להתחתן במקום שהייתי אמורה להתחתן בו והעברתי את החתונה שלי לחתונה קטנה שלי של 50, ולקחתי איתי את כל הספקים לסוף העולם שמאלה. לא ויתרתי על אף ספק, לא ציפיתי לקבל את החתונה הקטנה שלי בחינם. ביום שאני התחתני, לבעלי האולמות היה אסור לפתוח – 22 במאי. הם קיבלו היתר לפתוח ב-14 ביוני. אני דרשתי לקבל את המקדמות אבל קיבלתי תביעה כנגד על סך של 75% מסך האירוע שלי, כ-82,000 שקלים, מבעל האולם שטען שאני ביטלתי את האירוע והעברתי אותו לצד שלישי. צד שלישי, לכאורה, בדשא בקיבוץ של ההורים שלי.

אני נמצאת כאן בשם כל הזוגות. יש זוגות שנמצאים תחת איומים מבעלי האולמות, זוגות שכבר לא יודעים מה לעשות, זוגות שגם נמצאים באוויר כי הם אמורים להתחתן ב-5 באוגוסט אבל בפועל 5 באוגוסט זה כבר לא ריאלי, הם לא יכולים לארגן חתונה תוך חמישה ימים. הבוקר הוציא איגוד בעלי האולמות שהם יפתחו את האולמות, ויהי מה. אנחנו מתנהלים מול גוף שלא היה מוכן לשמוע אותנו, שלא היה מוכן לעזור לנו. כשניתן לו ההיתר לפתוח 250 איש, אולמות מסוימים, לא אולמות רבים אבל לא מעט אולמות, הכריחו את הזוגות להביא 400 ו-500 איש לחתונה כי הם לא הסכימו לעשות להם הנחה. הם גבו מהמתחתנים את הסכום בגין 500 מוזמנים גם כשהם יכלו להביא רק 250 מוזמנים.

תודה. התאחדות בעלי האולמות, בבקשה. מר שפר, עדכן אותנו מה מתגבש בוועדת הכספים.

שלום לכולם. תודה ליושב-ראש על שנתן לנו הזדמנות. אני עוד לא יודע מה מתגבש. כל הסיטואציה פה היא הזויה ותיכף אדבר על זה, ברשותך.

אני רוצה להדגיש שהניסיון פה ליצור הפרדה בינינו לבין הזוגות או להעמיד אותנו נגדם זה הזוי בכל דרך שהיא. אנחנו בשביל הזוגות, הם הלקוחות שלנו, הם הפרנסה שלנו. אנשים פה פשוט איבדו את הכיוון, מנסים ליצור פה איזושהי מלחמה, מנסים ליצור פה משהו פופוליסטי, כולל מה שקורה עכשיו בוועדת הכספים עם סיטואציה הזויה. אנחנו מעוניינים לפתור את הבעיה המורכבת הזו. יש פה הרבה גנים, הרבה זוגות, הרבה חוזים, הרבה מורכבויות.

אנחנו רוצים ליצור שולחן עגול מסודר עם נציגות הזוגות, בראש ובראשונה, נציגות של הכלכלה.

אז מה מנע מכם לעשות את זה עד עכשיו?

נכון, איפה הייתם עד עכשיו?

גברתי, רגע. את לא מנהלת הוועדה, מנהלת הוועדה יכולה.

חבל שחברת הכנסת שמובילה את העניין לא נמצאת. היא הייתה יכולה לספר שדיברנו. יושב לשמאלי גם בחור מאוד נחמד שעשיתי חתונה לאחיו, ואנחנו גם דיברנו. אמרתי מהיום הראשון: אנחנו רוצים לדבר, אנחנו מאמינים בהידברות. הזוגות חשובים לנו מאוד, נקודה.

ניר, דלג על האמוציות. בוא נדבר תכלס לעניין מה אפשר לעשות. כל הגחמות האלה לא יביאו לפתרון.

דיברתי הכי תכלס. צריך ליצור שולחן עגול עם האוצר, עם הכספים, עם המשפטים ועם הזוגות כדי לפתור את העניין. אין פה סוגיה שפותרים אותה בהינף יד, ויושבת כאן גם דליה.

שר האוצר בקשר איתכם? אתם קיבלתם מתווה? אתם בקשר עם משרד האוצר?

אנחנו בקשר עם שר האוצר. מהפגישה הראשונה העלינו את נושא הזוגות, זו סוגיה מורכבת. צריך להבין שכל מתווה הפיצוי שמדברים עליו, שעד היום, דרך אגב, זורקים פה מספרים, מיליונים, יש לי חדשות בשבילכם, ורן יעקב יושב שם בחדר, אתם יכולים להזמין אותו לפה, בפעימה השלישית שחולקה קיבלו מעל 500 אולמות כסף – 100,000 שקל בממוצע. אם אתם חושבים שאחרי כל כך הרבה חודשים שבהם אנשים לא עובדים, והמדינה, כבוד יושב-הראש, סגרה לנו את הפרנסה, המדינה לקחה מאיתנו את מטה לחמינו. אל תבלבלו פה, זה לא שאנחנו עובדים ואנחנו אנשים רעים, יש פה בלבול טוטאלי. זה קורה בחדר שם ואני לא מצליח להיכנס אליו, וזה גם הזוי. זה בית שאמור להיות של כל הציבור וזורקים אותנו החוצה.

לא יכולת להיות בזום?

בזום חוסמים לנו את המיקרופון, אי אפשר לדבר. עם כל הכבוד, יש פה סתימת פיות.

שם 80% זה של גפני, 20% הוא - - -

כבוד היושב-ראש, אתה הכנסת אותי לפה ואתה האחרון שאני מתלונן עליו. נתתי לנו במה.

לא, אני מנסה להגן על גפני. הזמן שלו הוא 80% והשאר זה לאורחים.

צריך להכניס לפרוטוקול שאתה מגן על גפני. ניר, על כמה מקרים אתה יודע שבעלי האולמות תובעים את הזוגות בהתאם לחתונה? שמענו פה עכשיו משהו מטריד. אם הזמינו לחתונה 400 איש ומשרד הבריאות הגביל את זה ל-250, האם אתה מכיר מקרים שבעלי האולמות תובעים על 400 איש? לדעתי, זה כבר קפיצת מדרגה. האם אתה יודע על המקרים האלה?

חברים, תנו לי לדבר. אני מכיר היטב את המטריה. לשמחתי, יושבת פה מישהי מהגנת הצרכן שכבר דיברנו איתה. אתם לא חושדים שהיא נציגה שלי, נכון? יש רשות להגבלים עסקיים. אנחנו ביקשנו לאסוף נתונים, קיבלנו הוראה שכהתאחדות אסור לנו בגלל הגבלים עסקיים לאסוף נתונים. אז אתה כחבר כנסת, בבקשה, תפנה לרשות להגבלים עסקיים ותגיד לה לתת לנו לאסוף נתונים.

מר שפר, דבר איתנו פרקטית.

לשבת בשולחן עגול באחריות שלך, ואנחנו נפתור את הדברים.

בדקתי – יש אחד כמוני, אני לא יכול הרבה.

בבקשה, קח את הנושא הזה. אנחנו סומכים עליך, אתה איש הגון, יהיה פה פתרון הגון. יש פה שני צדדים שנפגעים. הזוגות לא הביאו את הקורונה וגם אנחנו לא הבאנו את הקורונה. אנחנו לא סגרנו את האולמות שלנו, המדינה מונעת מאיתנו להתפרנס. יש פה סיטואציה הזויה. שמעתם שאומרים שבעלי האולמות רוצים לחזור לעבוד. כן, אנחנו רוצים לעבוד כמו רשות הגנים וכמו העיריות. בעיריית ירושלים רשומים עכשיו 300 זוגות לחתונות בלוקיישנים הכי מדהימים בארץ, אבל לא ידעתי שעיריית ירושלים זה גן אירועים. אתם הולכים לפרק פה ענף שלם.

הם מתחרים עם עיריית ניקוסיה.

250 איש זה גם מתאים? האם אתה חושב שיפתחו?

הלוואי, 250.

שמענו כאלה שאומרים שלא שווה להם לפתוח גם עם 250.

זה תלוי, זה לא אחיד.

אנחנו מוכנים לשבת עם משרד הבריאות. לאולמות יש מקומות פתוחים, אנחנו יכולים לעשות 250. אשמח אם תיזום פגישה עם שר הבריאות.

פנית אליו?

מר שפר, תודה רבה לך. יבגני, מה קרה לך היום?

חזרתי משתי ועדות שקשורות להפטטיסC , ולכן אני בהשפעה של הפטטיס C על האולמות.

ודווקא בהפטטיס Cהכבד צריך רוגע. אגב, יש תרופה להפטטיסC . אדבר על כך היום במליאה כי היום הוא יום המודעות בנושא זה. אני רוצה לתרום את חלקי בנושא זה לוועדת הכלכלה. כשהייתי חבר באופוזיציה קיבלתי מחיים כץ אפשרות לנהל דיונים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ואני ריכזתי את סוגיית הפטטיס כשבאותן שנים נפטרו אנשים מהפטטיס C, אבל מאז יש כבר תרופה ואפשר להמשיך לחיות.

הבעיה לא בתרופה, הבעיה באיתור.

מודעות, אבל פעם גם למרות שהייתה מודעות לא היה טיפול נכון ולא הייתה תרופה.

גיא שרייבר, בבקשה.

תודה רבה על זכות הדיבור. אני מייצג את תחום צילום האירועים. אני ראש תחום צילום אירועים באיגוד הצלמים. תמונת המצב היא שהתחום הזה קורס - - -, וקצת קשה היום להתקיים. אנחנו לא מאשימים. אני לא בא בטענה לכך שאין לי אל מי לפנות כאשר התבטל לי אירוע או כשמתבטלת לי עבודה. 30 אירועים התבטלו לי, ולא משנה אם זה בר מצווה, חתונה, בת מצווה או אירוע עסקי.

האם קיבלת מהם מקדמות?

אם קיבלתי מקדמות, אלו מקדמות שקרו עוד לפני הקורונה, וזה גם סכום סמלי. דיברתם על כוח עליון, אני לא חושב שהזוג או האולם צריכים לפצות אותי, אני חושב שהמדינה צריכה לפצות אותי על אותו יום שאני לא עובד ואני בבית.

מה היה דינן של המקדמות? האם החזרת להם?

כן, לזוגות שלא סגרתי איתם את האירוע והאירוע התבטל. אבל המקדמות שלי הן כלום ביחס למקדמות שיש לאולם, אני עסק קטן.

בסדר, הכול יחסי.

בדיוק. מעבר לזה שאני צלם, אני לא לבד.

אתה לא מקבל פיצוי במתווה שהאוצר קבע לפי הירידה במחזור?

אני מקבל, ובכל זאת יש כל כך הרבה צלמים וזה אפילו - - - אופק להמשיך קדימה. כלומר, הכיסוי הקטן הזה לא נותן. אין לי שום אפשרות לבנות את השלב הבא, ואין לי למי לפנות כי הזוג לא ישלם לי - - - . השאלה האם המדינה תוכל למצוא איזשהו מתווה שיוכל לעזור לנו, לצלמים, לראות אופק קדימה כי כרגע התמונה ממש לא ברורה. תודה רבה לכם.

תודה. הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, בבקשה.

שלום לכולם. שמי ד"ר דליה שיליאן ואני הכלכלנית הראשית של הרשות. אני רוצה להסביר כמה דברים בקשר למתווה. בהמשך למה שרני אמרה שמתוך ההמלצות של הוועדה הבין-משרדית צריך לנסות לקיים חוזים בקירוב, אנחנו סקרנו הרבה מאוד שווקים צרכניים ואנחנו מצאנו שלושה שווקים צרכניים שבהם יש בעיות שלא נפתרו ויש חולשה אינהרנטית לצרכן, ואלו הם השווקים: חתונות, גני ילדים ואירועי תרבות. באותם שווקים לא רצינו לשלוח את הצרכן לנהל משא ומתן לבד בהתאם להמלצות מול האירועים ואנחנו הכוונו מתווים פרטניים שנועדו לסייע לצרכן מתוך הבנה לחולשה של מצבו תוך כדי שאנחנו לוקחים בחשבון את המלצות הוועדה ואת המצב המשפטי. המתווה גובש בשלהי הגל הראשון ובפתח הגל השני, ולכן ככל שהנסיבות ישתנו אנחנו שוקלים אפשרות לשנות את המתווה בהתאם לנסיבות המשתנות. אנחנו נפגשנו עם נציגות המתחתנים ויש לנו עוד פגישה איתה בשבוע הבא. אנחנו בוחנים את הדברים מתוך מטרה לעזור לזוגות.

לעצם המתווה – כדי להבין מה קורה בשוק פנינו ברשתות חברתיות לזוגות שמתחתנים, וראיינו כל מי שפנה אלינו – 80 זוגות. השתמשנו בסקר של 450 אנשים שעשה משרד המשפטים ועשינו סקר מייצג על 5,000 בתי אב במדינת ישראל – אלו מקורות הנתונים שלנו והם די מקיפים. בתוך הדבר הזה הבנו שלזוגות המתחתנים שהם הצרכנים, יש מצוקה, גם בגלל שנפרעו מקדמות של 10,000, 20,000, 30,000, ואפילו 60,000 שקל, חוסר יכולת לקבל את הכסף אלא אם כן יש התערבות עם עורך דין שהיא מאוד מאוד ארוכה ועולה כסף, ויש גם איומים בתביעה. לכן, אנחנו עשינו כך שהמתווה מעביר כוח מיקוח מהעוסק לצרכן, והוא עושה זאת בשתי נקודות מרכזיות: ראשית, הוא מאפשר פתיחה של החוזה. גם אם יש סעיף בחוזה שאומר שדוחים את האירוע, המשמעות היא שגוררים את אותו חוזה. אנחנו לא הסכמנו לזה כי אנחנו חושבים שהנסיבות השתנו וצרכנים או זוגות שעומדים להתחתן לא יכולים עכשיו להביא 400 או 500 אנשים. לכן, פעם אחת, אנחנו מכריחים את הצדדים לפתוח את החוזה.

האם הזוגות צריכים לשלם ולהשאיר כספי מקדמות בעקבות כך?

הילה, תני לה.

דקה, אני מבטיחה שאענה על הכול בסוף. פעם אחת אנחנו אומרים לצדדים: אי-אפשר לגרור חוזה, אתם צריכים לשבת ולדבר. בפעם השנייה אנחנו אומרים להם: אם לא הגעתם להסכמה על דחיית החוזה, על דחיית האירוע, ואתם רוצים לבטל אותו, אנחנו מאפשרים לכם לצאת בעלות מופחתת ביחס למה שיש בחוזה שעליו אתם חתומים.

למה עלות?

אני רוצה לשמוע את כל המתווה, תני לה.

כמו שאמרתי, אנחנו בהידברות איתם כי הנסיבות השתנו. המתווה הזה נועד לתמרץ לשבת, כי כשאנחנו דיברנו עם זוגות, ואני אישית דיברתי עם זוגות, לא רק העובדים שלי, הרבה מאוד זוגות אמרו לנו שהם כן רוצים לקיים את האירוע והם לא מגיעים להסכמות עם בעלי האולמות. לכן, המתווה הזה מעביר את כוח המיקוח מהעוסק לצרכן, לזוגות המתחתנים, והוא גם אומר להם: תפתחו את החוזה, אי-אפשר להכריח אתכם למינימום כי יש לכם עכשיו אורחים מחו"ל, ויש לכם עכשיו אנשים בקבוצות סיכון ולא יבואו לחתונה. היה ולא הסכמתם, יש לכם אפשרות ליציאה מופחתת בלי עורכי דין ומשפטים וסחבת.

המתווה היום דיבר על 10% מגובה האירוע ועד לעלות גג של 10,000 שקל, וזה כי רני הסבירה שהמצב המשפטי הוא לא ברור ובפסיקות קודמות לא היתה באופן גורף הליכה לצד אחד. לכן, יש פה גידור סיכונים מתוך מטרה לא לגרור את הצרכן עכשיו לשלם 10,000, 20,000, 30,000 שקל לעורך דין להליך משפטי.

מבלי להיות משפטן אני אומר לך שהמצב לא ברור.

יש לי המון המון אמפטיה לזוגות האלה. אני דיברתי איתם והם סיפרו לי. הטלפון שלי גם דלף ואנשים מתקשרים אליי ושולחים לי אס.אם.אסים ואני חוזרת לכולם. יש הרבה מאוד צרכנים שהם בתוך השוק. כלומר, אלו אנשים שדחו למאי 21', אלו אנשים שיש להם חתונה בינואר ואנחנו לא יודעים מה יעלה איתם. הגנה של צרכן זה לא רק הגנה על מי שליבי איתו ועכשיו רוצה לצאת, אלא זה לא למוטט שוק. זה להסתכל לצדדים ולבחון כי אנחנו לא רוצים שחס וחלילה אולמות יקרסו, ואז אותם אנשים לא מובטחים גם במאי 21', הם לא יראו את הכסף.

גברתי, אני זיהיתי נימה, ותקני אותי אם אני טועה, שאת מזהה יותר קושי מצד הזוגות לבוא ולהסתדר לעומת בעלי האולמות.

נכון, בוודאי. יש פערי כוחות. ברשותך, אני רוצה לסיים.

לא, חכי.

שלום, קוראים לי אוקסנה בר, נעים מאוד. אני מראשי מטה מאבק חתונות הקורונה, כמו גם נגה חברתי.

כמה מטות מאבק יש?

אחד, אנחנו המטה. זה גם אלה שנפגשנו איתם בשבוע שעבר ואלה ש - - -

אז זה אותו אחד, אנחנו שמחים שעדיין לא קמו שניים-שלושה.

יש לי המון מה להגיד כי כתבתי נקודות גם למשרד המשפטים וגם לדליה.

בבקשה, בקצרה, כי אני רוצה להיות תכליתי ומעשי.

תודה רבה, חיכינו שעה שלמה ואני אשמח אם זה יהיה קצת יותר.

לא יהיה ארוך.

קודם כול, תודה כמובן לחברי הכנסת שנוכחים בדיון, זה מאוד מאוד חשוב.

בזבזת דקה על התודות וההקדמות, קדימה למהות.

חשוב מאוד לתת קרדיט למי שצריך.

לא חשוב, יותר חשוב לי הזמן.

ישנו נציג מטעם בעלי האולמות. בעלי האולמות קצת שכחו מי משלם להם משכורת, מי מכלכל אותם ביום יום, מי מביא להם פרנסה הביתה ומי הלקוחות שלהם.

תני לי להגן עליו.

אבל אני לא הפרעתי שעה שלימה.

או שאת מקשיבה לי או שאני מפסיק לך את רשות הדיבור. כשאני מדבר, זה אני, זה לא את. אני אגיד לך כמה זמן לדבר, יש חלוקת תפקידים. אני מקבל משכורת על זה, אל תפריעי לי יותר. אם תהיה איתי ותקשיבי לי אתן לך את רשות הדיבור. אני מבין את הלחץ אבל קצת הקשבה.

אנחנו לא נגדם. לא שכחנו, הם הלקוחות שלנו, אז למה לבוא ולומר שהוא שכח?

המשפט הבא שלי יהיה על זה. ולמה אני אומרת את זה? כי ממרץ, מאז שנסגרו אולמות האירועים ועד היום, הם לא לקחו אותנו בחשבון באף שיחה שהייתה להם עם אף איש מקצוע רלוונטי שאמור להסדיר את העניין שלנו. אני לא אומרת את זה סתם. הם מעולם לא העלו את הנקודה של החזרת כספי המקדמות, הם דיברו על פיצויים ומעולם לא העלו את סוגיית המקדמות. גם במתווה שאנחנו - -

מבחינתם, לגיטימי והם צודקים. את בהולה על הממון שלך ויש לך את כל האפשרויות המשפטיות, הגנת הצרכן וכו', אבל המכלול של בעלי האולמות זה כרגע לא רק הזוגות שנתנו מקדמות והזמינו אירוע. הוא מילא את המחסנים כשאמרו במשרד הבריאות שאפשר לפתוח בתאריך זה וזה, ויש לו עכשיו בעיה גם עם הספק שלו שממנו הוא רכש סחורה בסכום של 300,000 שקל, ויש לו בעיה כי על סמך זה הוא שחרר צ'קים גם לעירייה להסדר חוב, למס הכנסה, למקדמות, והכול מתגלגל. אם כל אחד יראה את הצרה שלו, אנחנו נמשיך וניכנס בקיר. אנחנו כאן כדי להביא את הממשלה ואת כולם לאיזשהו מיצוע ולמינימום נזקים. אמרתי כבר שהקורונה פגעה בכולם. אם מישהו חושב לצאת ברווח מהמקרה הזה או בלי נזק עסקי ממשבר הקורונה, אז יש לו חלומות, וטוב שהוא חולם. כולם ייפגעו, כולם נפגעו. אם לא נדבר האחד עם השני, זה יישאר כך. הוא צודק בזה שהוא נלחם מול האוצר לקבל את הפיצוי שלו, זה גם צודק ולגיטימי שאת נלחמת ואנחנו כאן כדי לעזור לך. נכון שאת עומדת כרגע מול בעלי האולמות, אבל תציגי כרגע את הבעיה שלך. קחי טיפ, נתנו לך משאב לבוא לבמה הזו. תנצלי את ההזדמנות ותציגי את הבעיה של הזוגות.

בראש ובראשונה, בעיית הזוגות היא שהם לא מקבלים את כספי המקדמות שלהם חזרה. זה כסף שהושקע, זה עשרות אלפי שקלים. זה כסף שעבדנו עליו יומם ולילה. הדבר הכי חשוב הוא שבאמת האוכלוסייה העיקרית שנפגעה מנגיף הקורונה היא הזוגות הצעירים. לא רק שיש לנו סיפורים על זה שאחד מבני הזוג נמצא בחל"ת, כמוני, אני מפוטרת, או שני בני הזוג בחל"ת, אנחנו צריכים להתמודד גם עם בעיות כלכליות וגם עם בעיות כלכליות של בעלי האולמות – לא על הגב שלנו.

לכן, את פעם שנייה בדיון תוך חודש בוועדת הכלכלה, ותאמיני לי שיש לי בתור עוד רשימה גדולה של ענפים במשק שקרסו, שקורסים, שיקרסו ושניזוקו. יש אמפטיה והבנה, ואני מבין את האמוציות, אבל אני בסך הכול אמרתי לך איך להתנהל בקטע הזה.

אנחנו מעמידים אותם ואת בעלי האולמות באותה רמה, אבל הם הצד החלש. עם כל הכבוד, אנחנו מודעים לבעיות של בעלי האולמות, אבל מבחינתם בעלי האולמות הם הצד החזק ומפה בא התסכול שלהם.

כוועדת כלכלה, אני צריך להסתכל על כולם.

אתה צריך להסתכל, אבל אתה צריך להבין אותם כי הם בצד החלש והם לא מסוגלים להתמודד עם כל העולם כמוך וכמוני.

לכן אנחנו עוזרים להם, זה לא מובן מאליו.

נכון, אבל אתה קצת כעסת עליה.

כעסתי על הסגנון, אבל לא על זה. אני לא כועס.

אדוני, בבקשה.

קודם כול, אני מתנצל על ההתפרצות קודם. אני רוצה להודות, וגם תודה להילה שבשבועיים וחצי האחרונים באמת תומכת ונותנת לנו רוח גבית. אני רוצה להתייחס לכמה נקודות: קודם כול, לגבי ההידברות עם בעלי האולמות שניר העלה פה. גילוי נאות, אנחנו מכירים עוד קודם לכן. בסך הכול, בימים כתיקונם הם אנשים הגונים ואין שום ביקורת מוסרית כזו או אחרת כלפי כל אחד מהם.

גם בימים לא כתיקונם אנחנו אנשים הגונים.

נכון.

שפר, לא הפריעו לך, אל תפריע.

אמר עלינו "לא הגונים".

לא, לא אמרתי לא הגונים. אמרתי בימים כתיקונם – הכוונה לא בתקופת הקורונה שכל אחד נפגע ודואג לעצמו, וזה לגיטימי. כל אחד מאיתנו נפגע.

לגבי ההידברות שעלתה פה – גם בשיחה שלי עם ניר אמרתי: אתם, בעלי האולמות, נמצאים פה בדיונים, אנחנו רוצים להגיע יחד איתכם. תכניסו אתכם למסיבה כדי שנשמיע את עצמנו יחד איתכם. התשובה שקיבלתי: אנחנו לא יכולים להביא איתכם לוועדה איתנו. כן יכולים, לא יכולים – אותי לימדו שאם רוצים יכולים. אנחנו מצאנו את הדרך שלנו, באמצעות חברת הכנסת הילה וחברי כנסת נוספים, עם יבגני שוחחנו אתמול, עם חבר הכנסת קלנר ועוד הרבה, להגיע לפה – זה לגבי ההידברות המשותפת והמצג של שולחן עגול ושיתוף פעולה, זה לא שזה לא עלה.

הנושא העיקרי פה, כמו שאוקסנה ונוגה העלו, הוא שיש פה המון המון זוגות שבהידברות הבין אישית שלהם עם בעלי האולמות זוכים להתנהגות שהיא בריונית ברובה. מגיע זוג, בעלי האולמות נצמדים לאיזשהו אקט חוזי מסוים: או שתדחו או שהביטול הוא חד-צדדי, למרות שהזוגות לא מעוניינים בביטול. דחייה, אני מקבל את עמדת משרד המשפטים, היא אפשרית פעם אחת, אבל יש זוגות שנאלצו לדחות פעם ופעמיים ושלוש והמעמסה הנפשית היא קשה עליהם, ואז הם מגיעים לבעל האולם והוא אומר: או שתדחו או שאקח מכם סכום כסף גבוה מאוד דמי ביטול, ועל הדברים האלה המאבק שלנו.

אנחנו מבינים שהסיטואציה קשה לכולם ושהיא פגעה בכולם, ואנחנו מבינים גם את בעלי האולמות שהם עושים את שלהם, כמו שאמרת. הם מגיעים לאוצר כדי לקבל פיצויים, ואנחנו בעד שהם יקבלו פיצויים, אנחנו רק אומרים: הפיצויים שלכם לא קשורים לכספי מקדמות שלנו. אם הייתי אמור להתחתן בחודש יוני, ובמקרה נמצא פה בעל האולם שלי שאמר לי מפורשות כבר שדיברתי איתו בחודש אפריל שלא אקבל את סכום המקדמות שלי כי הוא החליט כך, במילים שלו, ויש את זה מוקלט, אז אין לי בעיה. יש לי פה עוד הרבה נתונים לגבי אולמות וסכומי המקדמות. לא אשתף אתכם כי אני רוצה להיות קצר. למה זוגות בכלל צריכים למצוא עצמם בסיטואציה הזו? הזוגות לא אמורים להיות בכלל בסיטואציה הזו.

שאלת הפיצויים של בעלי האולמות מול האוצר היא פיצויים של איגוד בעלי האולמות והארגונים הרבים שיש להם והם נמצאים פה עם לוביסטים ועם משרדי יחסי ציבור ומשרדי עורכי דין וחבורה שלמה של בולדוזרים בחוץ שעובדים סביבם, ואני והבחורה הנחמדה שפה לצדי במשך השבועיים האחרונים לא ישנים. אני לא ישן ארבעה חודשים בגלל סכום מקדמות שנמצא אצל בעל אולם. זה המקרה הפרטי שלי, אבל המקרה הפרטי שלי לא מעניין פה מבחינה זו.

אבל הוא מעיד על הכלל.

לגבי הרשות להגנת הצרכן – הם פרסמו את המתווה שלהם ואחר כך הוא נפתח לציבור, ובאמת היה שיתוף פעולה יחד איתם כדי ליצור איזשהו מתווה שבהתחלה הוא קצת בעייתי. חשוב לי להדגיש שמרגע שהמתווה הזה פורסם, בעלי האולמות משתמשים בו כלפי זוגות ובאים ואומרים להם: המתווה הזה עבר, אתם צריכים לשלם לנו 10,000 או 15,000 שקל או 15%, וזוגות נכנעים תחת הדבר הזה כי מפחידים אותם בתביעות. לא נראה לי הגיוני שזוג ירצה להתחתן אצל בעל אולם שמאיים עליו בתביעה. תודה רבה.

לא יכול להיות שגוף שאמור להיות צרכני מעיקרו עושה בדיוק ההפוך וחוטא לתפקיד.

הילה, זה לא הוגן. היא אמרה שיש לה גם הסתכלות אחראית.

עופר מרום, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אנחנו, במועצה הישראלית לצרכנות, נפגשנו גם כן עם ראשי המאבק, עם זוגות, בעלי שמחות, וגם נפגשנו עם בעלי אולמות. אנחנו מבינים את הכאב והצער של בעלי האולמות, אבל יחד עם זאת אנחנו מייצגים את הצרכנים. אנחנו בעד מתווה אחר לחלוטין, ואנחנו לא מקבלים בשום פנים ואופן את המתווה של הרשות להגנת הצרכן. השתתפנו בוועדה הבין-משרדית והבענו את עמדתנו. בשום מדינה בעולם, כשהוציאו תקנות שעות חירום, לא הייתה מדינה שהטילה על הצרכן קנס במקרה של ביטול עסקה, במקרה שלנו של שמחה, בשל משבר הקורונה. במדינות אחרות הממשלה היא זו שמממנת את בתי העסקים במהלך תקופת המשבר.

לעמדת המועצה לצרכנות, ופה אני מתייחס לדברי רני היקרה, אנחנו בהחלט רואים בזה סיכול חוזה מצד הצרכן שלא יכול לקיים את האירוע, הוא לא היה צפוי, שום דבר לא היה נודע, ולכן, הוא זכאי לקבל את כל כספו בחזרה. גם לפי סעיף 9 בחוק החוזים, כשל תמורה, שילמת ולא קיבלת שום תמורה, אין שום סיבה שיחזיקו את הצרכנים כבני ערובה ויחזיקו את התשלומים. אנחנו מטפלים במאות בעלי שמחות, גם חתונות, גם בר מצוות ואירועים אחרים, שעוברים משמחה למועקה, הדבר הזה לא צריך להיות. יחד עם זה, הממשלה צריכה לשפות את בעלי האולמות, הם לא צריכים לסבול. אנחנו נפגשנו גם עם בעלי האולמות ומבינים את הכאב והצער שלהם.

חבל שלא נפגשים גם איתנו.

נפגשנו גם איתכם, נפגשתי גם עם נגה באופן אישי ונפגשתי עם ראשי המאבק.

את לא צריכה להיפגש איתו כי יש לו עמדה מוחלטת נטו נטו לטובתכם.

אבל זה לא בא לידי ביטוי.

הוא לא הריבון ולא הממשלה, חכי. את מבינה למה אני אומר לך?

נפגשתי באופן אישי עם נגה, נפגשתי באופן אישי וגם כל חברי המועצה. יחד עם זאת, - - -

עופר, תודה.

אימאן, בבקשה.

לפי מה שאני רואה פה, באמת הגיע הזמן לקיים שולחן להידברות כמו שצריך בין כל הצדדים. אני רוצה לחזור לנושא של המתווה הסגול, כבודו. אני חושבת שאפשר שיהיה סגול אחד לכולם ואפשר לעשות את המתווה ולבצע אותו, וכך כולם יהיו מרוצים, גם בעלי האולמות, גם החתנים, גם המשפחות, וגם כל העובדים בענף, הגיע הזמן לעשות את זה. אנחנו מפספסים עונה מאוד קשה וממוקדת בלוחות זמנים. אם אני מדברת במיוחד על החברה הערבית, חודש אוגוסט הוא ממש תקופה, ואז הכול מתחיל לרדת. למה לא לאפשר לעשות את הדברים? במיוחד כשיש אולמות שהם פתוחים ושטחים פתוחים ואפשר לפרוס ואפשר לאכוף את זה. בתוך החברה הערבית במיוחד יש הרבה חתונות שהן סעודות ואין בהן ריקודים ומוזיקה. אני מבקשת שהדבר הזה באמת יבוא בדיוק כמו שצריך. אני חייבת ללכת לוועדה למעמד האישה.

תודה. קונטנטו, בבקשה דקה וחצי.

קודם כול, הפעם אהיה יותר חד מהפעם הקודמת. בפעם הקודמת לא באמת הבנתי מה קורה. אני רוצה להסכים עם הבחור שדיבר על האולמות. אנחנו לא אויבים של הלקוחות. להיפך, אנחנו צמאים ללקוחות ורוצים את הלקוחות. אני יכול לדבר בשם הקהל והענף שלי. אתם מפספסים דבר אחד, יש פה אלפי אנשים שנתנו מקדמות, וזה נכון, אבל לא רק שהמקדמות שלהם כבר יצאו ובזבזו את הכסף שלהם, אני לא יכול עכשיו לדרוש מהתופרת שלי להחזיר את כספי המשכורת שנתתי לה כי היא כבר חצי שנה עובדת על אותה שמלה. בענף השמלות שלנו, אנחנו עובדים חצי שנה מראש. היא מגיעה למדידות, נקרעו לה בדים, שילמנו את הכסף על הבדים, על השכירויות, על התופרות, לספקים של הטקסטיל. זה שילוב של מלא מלא מלא אנשים שעובדים על בחורה אחת.

מה אני בא להגיד? לא צריך שאף אחד יגיע למצב שהוא יביא חיסון ויתפור לנו כל מיני דברים שאנחנו בעצמנו לא יודעים. כולם באותה בעיה בסירה הזו. ככל שיפתחו יותר מהר את ענף האירועים כך כל העניין הזה ייפתר. תמצאו תו סגול, תמצאו תו בורדו, אין לי מושג איזה תו תמצאו, האירועים כרוכים בהמון דברים.

נניח ועכשיו פותחים לך ואתה מתחיל להיות רווחי, האם תחזיר בדיעבד את כל מה ששילמו לך וגם את מה שלא קוים?

אין דבר כזה. מי שהגיעה למצב שהיא נתנה לי מקדמה על שמלה שלא עבדו עליה, קיבלה את הכסף חזרה.

ואם עבדו עליה?

אני נתתי בחודש האחרון מעל 150,000 שקלים לכלות שלא - - -. אם עבדו עליה, למה שאתן? למה הכסף של הזוג הצעיר הזה יותר חשוב מהכסף שלי?

בשאלה שלי אני לא מתכוון למצב שבו השמלה מוכנה והאירוע בוטל, אני שואל לגבי מצב שבו השמלה עדיין לא מוכנה?

אין אצלנו דבר כזה ששמלה מוכנה. גם אם היא מוכנה מראש, היא נשמרת ללקוחה חצי שנה לפני זה. נעשים תיקונים, לכל לקוחה יש מידה אחרת, יש צורה אחרת, כל אחת עם הגחמות שלה, ואנחנו פה כדי למלא להן אותן. אבל יש פה ענף שלם שמפספסים אותו. זה לא ענף של 100, 200, 300 עובדים, יש פה מעל 10,000 תופרות שמפרנסות. תודה רבה לכם.

אנחנו בהחלט מברכים על היוזמה לקיים שולחן עגול ואני לא יודע אם תיקח את זה על עצמך.

אמרו לך שאני מזוכיסט?

לא. כשהייתי ילד חלמתי להיות דיפלומט. אנחנו חברי הכנסת, חברי הוועדה, מוכנים להירתם למאבק הזה, לנצל את כל הכישורים שלנו ולהושיב אתכם יחד ולדבר. אני רק רוצה לוודא שאנחנו, גם כוועדה וגם כמדינה נחסוך, מהזוגות את הסבל של תביעות בעתיד – זה מה שהדאיג אותי בסיפור הזה. לא את המקדמה, את המקדמה תקבלו חזרה ונגיע לסיכומים. אני מודאג כשאני שומע שזוג צעיר שרוצה להתחתן או לקבל את המקדמה, נמצא תחת איום של תביעה על עשרות אלפי שקלים. ניר, אתה רוצה שאתה כיושב-ראש איגוד האולמות תוודא שזה דבר שלא אמור להיות. המדינה תפצה את כולם, יצטרכו לפצות את כולם, אבל זוג צעיר לא יכול להיות תחת איום של תביעה. כששמעתי היום את הדבר הזה זה הטריף אותי.

קניתי את העצה שלך.

אז בואו נלך ביחד ונעשה את זה, ובכך נחסוך מהזוגות את הסבל הזה.

רבותיי, אפשר לדון ולדון, אבל אין פתרון קסם. מבחינה משפטית, כולם בעמדה חלשה, זה לא מוכרע. לא לחינם הלכו על מתווה. השאלה היא האם רוצים הכול לא כלום או להגיע להידברות. לפני שנים רבות הייתי בטירונות והתלוננתי אז שמטרטרים אותי בגלל שמישהו מפריע. אחד שהתגייס חודשיים לפניי אמר לי: אם לא תהיו תלויים האחד בשני, תהיו תלויים אחד ליד השני, וזה כמשל, כמטפורה. אני מבקש לא לקחת את זה, פה בכנסת נהיה רגישים.

אני מוכן להרים את הכפפה לגבי שולחן עגול עליה דיבר מר שפר. אני כבר התנדבתי היום לשולחן עגול בנושא רכש גומלין, ואם נצליח בנושא הזה זה יפתור גם חלק גדול מהמצוקות. הילה נכנסה לתמונה, ונכון שהיא כביכול לטובת הזוגות. שאלתי אותה האם היא מוכנה להיות באמת אובייקטיבית ולקיים שולחן עגול בהשתתפות: נציגי האוצר, נציגי הגנת הצרכן במשרד הכלכלה, בעלי האולמות והזוגות. אם תגידו לי כן, נמנה אותה. אין לי מנדט למינוי, אבל נעשה זאת בהסכמה כמובן והיא תיקח את זה עליה. אני לא אוכל לקחת את זה כי הוועדה עמוסה. יבגני, האם תרצה להצטרף ולסייע?

אין בעיה, אני מוכן להצטרף.

בחתונות אומרים: בואו נשמע את פי הנערה. מר שפר, מה אתה אומר?

קודם כול, אנחנו רוצים שולחן עגול. לא שחס וחלילה יש לי משהו נגד חברת הכנסת, וגם דיברתי איתה, אבל מאחר וכרגע היא מייצגת צד מסוים - - -

לא מייצגת אף צד.

אחת הבעיות היא שאני אדם הגון וכנראה זה לא עובד טוב בחלק מהמקומות.

כולם הגונים, אל תחלק ציונים.

אני מוכן להתחייב לך שאני לא מייצג שום צד פה.

אני אשמח לשולחן עגול, אני חושב שאיתך יושב בחור שאני רואה שהוא מאוד מאוד חד בוועדת הכספים – חבר הכנסת ינון אזולאי. מאוד אשמח אם הוא יוביל את זה. תבקש ממנו, הוא חבר איתך בסיעה. צריך שיהיה מישהו שיש לו גם ראייה כלכלית ושיבין, כי יש פה סוגיה כלכלית. כשאומר פה ידידי מהמועצה לצרכנות ש - - -

אני האחרון שינדב משהו שהוא לא שלי. אני ועדת כלכלה, באתם לפה, אני פה. אני אעביר לכם את כל הרשימה של חברי ועדת הכלכלה ותגיעו להסכמה. אני מציע את הילה כי אני יודע שהיא עם הניסיון שלה תדע להוביל. נכון, צריך קצת אסרטיביות. לא צריך להיבהל מאסרטיביות. תחליטו, אנחנו נדחף את זה. אני אדאג שנציגי האוצר והכלכלה יבואו ויהיו מחויבים, וזה יעזור גם לשאר הדיונים.

אנחנו בעד, נבחר מתוך חברי הוועדה – בשמחה.

בכל מקרה, אתה לא רוצה שחברת הכנסת הילה תהיה?

אני חושב שכחברת כנסת שמובילה פה אג'נדה מסוימת, היא - - -

התבלבלת.

ממש התבלבלת.

מדובר בהילה, אבל בעניין הזה יכולתי להיות גם אני כי אני מוביל הצעת חוק לפיצוי הזוגות. אני חושב כמו עופר מרום. יש פה כוח עליון, יש קורונה, נתנו מקדמות וצריך להחזיר אותן. לבעיה יש כתובת. אם אולמות נפגעו כתוצאה מהחלטת הממשלה ויש בעיה אז שתפצה, לא מענקים. אני בדעה מוחלטת. הילה באה לטפל כרגע בזוגות. היא לא אמרה לך שאתה עושק או גזלן, היא אמרה שכנבחרת ציבור היא לקחה משימה לטפל בקבוצה מסוימת. בנוסף, אני מציע ללכת לך לסיבוב ראשון. אם תראה שזה הולך לכיוון לא אובייקטיבי, אני פה. קיבלת?

אני איתך.

תודה רבה.

אגב, היא לא לבד.

נכון. הילה תרכז את זה יחד עם יבגני. היא תיתן לכם לוחות זמנים, נקודות מפגש אצלה. תיכנסו לאינטנסיביות כי הרכבת נוסעת, האוצר נוסע. אני רוצה שהרושם הזה של השולחן העגול יחלחל גם לגורמים באוצר, ושיבינו את גודל השבר אצלך ואצלם ויתנו מענה גם כשהם יושבים בשולחן אחר בוועדת הכספים.

נרכז את זה דרך הוועדה?

לא, כי דרך הוועדה זה לוחות זמנים, זה יתפרס לי לאורך זמן רב..

אוקיי, רק תעבירו את הפרטים כדי שנוכל להיות בקשר.

תודה רבה. הילה, תודה רבה לך. תם ולא נשלם, אקבל דיווחים.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.