פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
05/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 43
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ט"ו באב התש"ף (05 באוגוסט 2020), שעה 9:00

טיוטת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון מס' 4 ), התש"ף-2020

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
הילה שי וזאן

נתי שוברט - סגן מנהל מינהל הנדסה ספקטרום, משרד התקשורת

יעל מלם יפה - עו"ד, ממונה בכירה, לשכת היועץ המשפטי, משרד התקשורת

ענבל אבנון - יועצת מקצועית לשר התקשורת, משרד התקשורת

עמרי בן חורין - רפרנט תקשורת באגף התקציבים, משרד האוצר

איתי עצמון
נעמה דניאל

דקלה טקו

מאיר פרץ


טיוטת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון מס' 4 ), התש"ף-2020

שלום לכולם. היום יום רביעי, ט"ו באב התש"ף , 05 באוגוסט 2020. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. הנושא שעל סדר היום הוא טיוטת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון מס' 4 ), התש"ף-2020.

אי-אפשר לדלג על התייחסות לט"ו באב. אני חושב שלא צריך תאריכים מיוחדים בלוח העברי על מנת להרבות אהבה בישראל, במיוחד בימים הללו שאנחנו קמים איש באחיו, במקום להתמודד יחדיו מול האויב שנקרא "קורונה". במקום זה, כל אחד מחפש את הליקויים של הצד השני ויוצא בהאשמות. חייבים להעביר מסר שקורא להחליף משקפיים. יש כמה סוגי משקפיים, יש משקפיים שרואים רק רע ויש משקפיים שרואים רק טוב. יש משקפיים מאוזנים שרואים גם את הטוב וגם את הרע – זו דרך האמצע. אני מקווה שכולנו נתגבר, וכל אחד יתקן את עצמו, על מנת להרבות אהבה בישראל, תודה רבה.

תקנות הטלגרף, משרד התקשורת, בוקר טוב, גבירתי.

בוקר טוב, אדוני.

את רוצה לספר לנו מה זה?

שמי יעל מלם יפה, אני נציגת הלשכה המשפטית של משרד התקשורת. לפני שאכנס לתוך התיקון ואסביר לכם מה יש כיום ומה אנחנו מבקשים לשנות, אעביר את רשות הדיבור – ברשות אדוני – למר נתי שוברט, שהוא סגן מנהל מינהל הנדסה. נתי יסביר מעט על עולם משלמי האגרות לפי תקנות הטלגרף.

בבקשה, נתי.

בוקר טוב לכולם. אני רוצה לומר שאחד הצרכים של ניהול ספקטרום התדרים בכלל ובישראל בפרט, הוא יעילות השימוש בתדרים, כיוון שזה מצב מוגבל שהוא תמיד נמצא במחסור. על כן, בעבר, הוצמד לזה תשלום של אגרה בעד זכות השימוש. התדרים הם משאב של המדינה והם ניתנים לבעלי רישיונות, עבור זכות השימוש יש לשלם אגרה. הרציונל הוא לייעל את השימוש בתדר כדי שלא מישהו שיכול – אם ניקח את הדירות לדוגמה – אם מישהו יכול להסתפק בדירה של שלושה חדרים אז הוא לא יבנה דירה של חמישה חדרים. ומישהו אחר שצריך - - -

יש גם כאלה.

אז זה הרציונל. עכשיו, התקנות כלשונן היום, גובה האגרה נקבע באופן שנתי לפי סוגי שירותים שונים, כאשר יש כאלה שהתשלום עבורם גבוה ויש כאלה שהתשלום עבורם נמוך. במהלך השנים, במיוחד עבור כאלה שהאגרה שלהם היא מאוד גבוהה, ניתנה אפשרות לפרוס את התשלומים בצורה רבעונית. התקנות, כמו שהן היום, אומרות שממתי שהוענק רישיון חדש או חודש רישיון ישן, או שהוקצה תדר ברבעון האחרון, גובה האגרה נקבע בהתאם לאותו הרבעון שבו זה בוצע. זה אומר שאם הקצנו תדר בחודש מאי, אז הוא חייב לשלם גם עבור חודש אפריל למרות שהוא לא השתמש בו בחודש זה, אם ביטלנו בחודש מאי את ההקצאה למישהו, אז הוא לא יכול לקבל החזר - - -

אפשר לשאול למה?

אז זה בדיוק מה שאנחנו רוצים לשנות – את נוסח התקנות היום.

מה היה הרציונל?

החישוב על בסיס רבעוני הוא חישוב סטנדרטי. זה לא חישוב יחיד ומיוחד. יש תשלומים לא רק בתחום הטלגרף שזו שיטת החישוב שלהם וכך נקבע גם בתקנות הטלגרף. אנחנו באים כדי לבקש לשנות את דרך החישוב על מנת שמועד מתן הרישיון או חידושו הוא יהיה המועד הקובע לתחילת חישוב האגרה, בין אם האגרה היא לשנה ובין אם – כמו שנתי הסביר – לאותם בעלי רישיון שבגלל שהם משלמים תשלומים גבוהים יחסית אז הותר להם לשלם בתשלומים רבעוניים.

תוכלו להציג לוועדה מי הם הגורמים הרלוונטיים? מי הגורמים שמשלמים את האגרות בעד התדרים?

יש מנעד רחב של משתמשים בתדרים. הדברים היותר פשוטים זה נניח בתחנות מוניות, למרות שיש - - -

אני כמעט שאלתי מי עוד נזקק לתדרים.

תחנות מוניות, עיריות, בתי חולים, גופים ציבוריים שצריכים את הקשר - - -

כוונתך למכשירי הקשר.

כן. יש גופים ציבוריים שצורכים את הקשר הזה באופן מידי - - -

פעם מוטורולה ייצרה את זה.

נכון. מוטורולה היא אחד הספקים הגדולים של זה. זה נועד לתת אפשרות לדבר באופן מידי בלי להיות תלויים ברשת אחרת שמספקת את השירות. אלו הדוגמאות הפשוטות. יש חברות שמספקות שירותים למשתמשים, כמו תנובה, שצריכה קשר לכל הארץ, אז מקימים עבורה מערכת של ממסרים שבאותו התדר אתה יכול לדבר מדן ועד אילת לאורך כל הנסיעה - - -

זה מלאי מוגבל או שאפשר לתת את זה עד בלי די?

לא, זה מוגבל. צריך לעשות את זה בצורה מחושבת. לפני שאנחנו מקצים תדר אז אנחנו בודקים את ההשפעה שלו. יש גם הבדל באגרה אם התדר מוקצה לשימוש בלעדי של אותו משתמש, או אם אפשר להקצות תדר זה גם למישהו אחר. יש לנו למשל את תחנות הרדיו, בין אם זה תחנות הרדיו האזוריות ובין אם זה תחנות הרדיו הארציות – תאגיד השידור, גלי צה"ל – יש גם עידן פלוס שכולנו מכירים, יש את חברות הסלולר שהן המשלמות הגדולות ביותר ומחזיקות במספר תדרים הרב ביותר. יש עורק נקודה לנקודה, זה תווך אלחוטי שמאפשר להעביר הרבה מידע בין שתי נקודות. זה נכון שזה לא אפשרי או לא יעיל כלכלית לעשות פריסה קרקעית, באמצעות כבל.

אלו הם סוגי המשתמשים, יש גם שימוש בתחנות לוויין. רק לסבר את האוזן: בשנת 2019 היקף גביית האגרות הסתכם בכ-400 מיליון שקלים, מתוכם, עבור חברות הסלולר בלבד, הוקצו 325 מיליון בערך, ועוד בערך 30 מיליון עבור אותם עורקי נקודה לנקודה שהם משתמשים בהם. יש מן זנב כזה שככל שיש יותר בעלי רישיונות אז כל אחד משלם פחות. לתחנות המוניות יש בערך 2,500 בעלי רישיונות והם משלמים בערך 12 מיליוני שקלים בשנת 2019. זה סדר הגודל.

יש משהו להוסיף מהבחינה המשפטית? הבנו שהנושא הזה יעורר עניין רב, במירכאות כפולות. לא הרבה אנשים מתעניינים בתחום הזה, לכן אפשרנו לשמוע כאן מיני הרצאה טכנולוגית. נחזור לתקנות. האם יש לכם משהו להסביר מעבר לשינוי שיטת החישוב?

אני רגע אעבור על התיקון המבוקש, אז בתקנה 1(1) 1(2) 1(3) זה בעצם כל מה שנתי הסביר עד עכשיו. יש לנו את תקנה 17ב בתקנות העיקריות, היא קובעת את התשלום למי שמשלם מראש. שם המצב הקיים הוא שהחישוב נעשה באופן רבעוני, התיקון המבוקש הוא שהחישוב ייעשה רק מרגע מתן ההקצאה או חידוש הרישיון.

כתמונת ראי, בתקנה 17ב(3) לתקנות העיקריות נוכל לראות את אותם בעלי הרישיון הגדולים שיכולים לשלם באופן רבעוני. גם שם שיטת התשלום הייתה לפי אותו הרבעון. אנחנו מבקשים, בהתאמה, לאפשר גם שם לבצע תיקון שיאפשר את מועד החישוב של התשלום שלהם החל מרגע ההקצאה או החידוש וממתן הרישיון.

אנסה לייעל את הדיון: מאחר ומהות השינוי היא רק שיטת החישוב, אני מציע שניגש להקראה ולהתייחס לכל תיקון שיש.

בסדר גמור. עד עכשיו דיברנו על החישוב, אני גם אדבר על ההחזר.

לפני ההקראה אני אומר שהנוסח שמונח עכשיו על שולחן הוועדה כולל תיקונים ב-"עקוב אחר שינויים" שהם פרי הידיינות מוקדמת שהייתה לנו עם נציגי משרד התקשורת, אתם תראו כאן את סימוני השינויים. אני אסב את תשומת לבכם אם יהיה צורך. עיקר השינויים שהוספו בעקבות הערות הייעוץ המשפטי של הוועדה נוגעים בקביעת מועד להשבת האגרה כולה או יתרתה לבעלי הרישיונות, וכן הוראות לעניין עיגול הסכומים שיוחזרו. הוספנו עוד כמה הערות נוסחיות במהותן.

ניגש למלאכת ההקראה.

אני אקריא:

"טיוטת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון מס' 4 ), התש"ף-2020


בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן – הפקודה) באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 13(ב) לפקודה, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 17
1.
בתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות), התשמ"ז-1987 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 17-



(1)
בתקנת משנה (ב), במקום "ניתן הרישיון לאחר תום הרבעון הראשון, תשולם האגרה בעד התקופה היחסית מיום תחילת הרבעון שבו ניתן הרישיון ועד תום תקופתו" יבוא "ניתן או חודש הרישיון או הועדו והוקצו תדרים לאחר יום ה- 1 בינואר, תשולם האגרה בעד התקופה היחסית מהיום שבו ניתן או חודש הרישיון או הועדו והוקצו תדרים ועד תום תקופתו">>

אם יש הערות למי מהיושבים כאן או מהמשתתפים בזום, אתם מוזמנים להעיר.

נמשיך: (2)
בתקנת משנה (ב3)-



(1) ברישה, במקום "ובלבד שיתקיימו אלה" יבוא: " על תשלום כאמור יחולו ההוראות האלה".



(2) אחרי פסקה (2) יבוא:



"(3)
הועדו והוקצו תדרים או ניתן או חודש רישיון במהלך רבעון, ישולם התשלום הרבעוני בעד אותו רבעון במועד לפי תקנת משנה (ב1), באופן יחסי בעד התקופה מהיום שבו הועדו והוקצו התדרים או ניתן או חודש הרישיון ועד תום הרבעון".

זה תואם את ההסבר שנתתם.

בדיוק.


"
(3)
בתקנת משנה (ב4) במקום "תקנת משנה (ב3) (1) ו- (2)", יבוא "תקנת משנה (ב3) (1), (2) או (3)"



לפני שנקרא את תקנה 4, ברשותך, אני אתן הסבר קצר: עכשיו אנחנו נכנסים לתקנות שמספרות מה קורה עם מישהו שכבר ניתן לו רישיון או הוקצו לו תדרים והוא מחליט להפסיק את השימוש במכשיר או בתדר. התקנה היום מתייחסת לאותם משלמים שהותר להם לשלם באופן רבעוני, ומה שהתקנה אומרת היום, לפני השינוי המבוקש, שאם ניתנה הודעה כזו למשרד התקשורת אז החל מהרבעון שלאחר מסירת ההודעה לא יגבו ממנו את האגרה. זה מה שנאמר היום. אנחנו מבקשים שני דברים: היום בתקנות יש הבדל בין מי שמשלם מראש בכל השנה לבין מי שמשלם רבעונית. גם אותם בעלי רישיון שמותר להם לשלם רבעונית ובחרו לשלם מראש, אם באמצע השנה הם מחליטים להפסיק את השימוש בתדר או את השימוש במכשיר, ומודיעים לנו, ברגע שהם שילמו מראש הם לא מקבלים החזר. לו היו משלמים ברבעונים כפי שהותר להם אז לא היינו גובים מהם. אנחנו מבקשים לבטל את ההבדל הזה. עבור אותם בעלי רישיון שמותר להם לשלם באופן רבעוני, אנחנו מבקשים לבטל אותו. עבור אותם בעלי רישיון שמותר להם לשלם להם באופן רבעוני, זה לא משנה לנו אם הם שילמו עם הכול מראש או בחרו לשלם באופן רבעוני. כך או כך, אם החליטו במהלך תקופת הרישיון להפסיק להשתמש במכשיר או בתדר, והודיעו על כך הם לא יחויבו בעד הרבעון או שיוחזר להם הכסף בעד אותם רבעונים שלאחר הרבעון שבו הם הודיעו. זה תיקון אחד.

התיקון השני נוגע ספציפית למפעילי הסלולר שהם, כמו שנתי הסביר, מפעילים גדולים שנושאים ברוב תשלומי האגרות עבור תדרים. לגביהם אנחנו אומרים שאם הם הפסיקו באמצע השנה או הרבעון והודיעו על כך, ייערך חישוב לפי מועד ההודעה ובלי קשר לרבעון שאחר כך.

בדרך כלל אנחנו מתקנים פה תקנות שהרגולטור בא להשית על הציבור. פה יש תחושה של נדיבות, מה קרה?

אני רוצה לתת דוגמה - - -

אתה רואה שהדיון נראה מוזר, אנחנו לא רגילים לדיונים כאלה. בדרך כלל אנחנו אורבים לראות היכן משרדי הממשלה מבקשים להכביד, ופה המצב הפוך.

אני אתן דוגמה מוחשית שבגינה, בהמשך נגיע למועדי התחילה, הדוגמה ממש בעת הזאת כבר גרמה לנו להבין למה אנחנו צריכים לבקש מהוועדה לעשות שינוי בתקנות.

- - - של ניהול התדרים, נאלצנו לעשות שינוי במהלך הרבעון הקודם, רבעון 2, ובסוף חודש מאי 2020 ביטלנו הקצאה של תדרים שכבר היו מוקצים לחברות פלאפון וסלקום, וכנגד הקצנו להם תדרים אחרים שהם תקפים החל מה-1 ביוני. גם לפלאפון וגם לסלקום. כיוון שחברות אלו משלמות רבעונית, האגרה שהן חייבות בה הייתה מתחילת אפריל עד ל-30 ביוני. אז קרו פה שני דברים: ביטלנו להם הקצאות שבחודש יוני הם שילמו בפועל, התשלום שהיה בתחילת הרבעון כיסה גם את חודש יוני למרות שהם כבר לא יכלו להשתמש בתדרים. ומנגד, את התדרים שהקצינו להם החל מה-1 ביוני, הם נדרשו לשלם אגרה - - -

את זה הבנו בסקירה. מה קרה היום, ב-2020, שלא היה בכל השנים הקודמות.

אז אדוני צודק.

אפשר לומר שזו פשוט עוולה שבאתם לתקן.

זה היה נכון תמיד, אלא שלא היה מקרה שהציף את הבעייתיות.

הקורונה הזו טומנת בחובה גם דברים טובים.

אולי, אולי זה קשור. אני רוצה להגיד שאם אנחנו לוקחים כל חברה לחוד, בלי להיכנס לכל התחשיב - - -

הייתי רוצה לדעת באחוזים, לפי ממוצע ביטולים והחזרות וביטול הקצאות, כמה זה יחסוך לצרכנים וכמה זה יגרע לכם מההכנסות.

את זה קשה להגיד.

וההערכה גסה?

אין לנו דרך להעריך את זה.

אתה רוצה להגיד לי שאגף התקציבים מוכן לתת לך להעביר תקנות כאלה בלי שהוא יודע מה הוא הולך לעשות לך - - -

נציג אגף התקציבים בדיוק יצא.

אז נשאל אותו כשהוא יחזור.

התקנות הנדונות עברו בוועדת האגרות במשרד האוצר טרם הגיעו לשולחן ועדת הכלכלה. נעשתה גם התייעצות עם שר האוצר. אני מניח שאם הם נתנו את אישורם אז מן הסתם זה סביר בעיניהם.

ומתוך זה התעוררה שאלתי.

אני אסביר למה: במהלך השנה יש מעט מקרים כאלה. לכן זה גם לא - - -

קיבלתי תשובה. אבל מספרית, נחכה לשמוע מנציג האוצר.

בכל מקרה, במקרה הפרטני שאני מציג, על חברות פלאפון וסלקום, כתוצאה מכך שאנחנו ביטלנו והקצנו אחרים במקומם, אז אם היינו עושים את החשבון על פי התקנות הנוכחיות, אז כל חברה הייתה צריכה לשלם בערך 2.6 מיליון שקלים שחלקם עבור תקופה שהם כלל לא יכלו להשתמש בתדרים.

הבנו, נמשיך ב-4.

(4)
בתקנת משנה (ג) –
(1) במקום "בעל רישיון, אשר שילם אגרה בשיעורים רבעוניים כאמור בתקנת משנה (ב3)", יבוא: "בעל רישיון מן הסוגים המנויים בתקנת משנה (ב3), אשר שילם אגרה לפי תקנת משנה (ב) או (ב3)".
(2) אחרי "שבו הודיע למנהל כאמור", יבוא: "או יהיה זכאי להחזרת האגרה ששילם בעד התקופה שלאחר הרבעון שבו הודיע למנהל כאמור, לפי העניין ".
(3) בסופה יבוא:
" ניתנה ההודעה ביחס לרישיון מן הסוג המפורט בפרט 1 בחלק ג' בתוספת הראשונה, לא יחויב בעל הרישיון ביתרת האגרה בעד התקופה שלאחר היום שבו הודיע למנהל כאמור, או יהיה זכאי להחזרת האגרה ששילם בעד התקופה שלאחר אותו יום שבו הודיע למנהל כאמור, לפי העניין. סכום האגרה שיוחזר לפי תקנת משנה זו יעוגל לפי הוראות תקנה 21(ב), בשינויים המחויבים".

כל עוד לא מפסיקים אותך, סימן שאין הערות. אם את רואה צורך להסביר – תסבירי.

פסקה 4 זה כל ההסבר שנתנו עד עכשיו. פסקה 5 מדברת על מה שאיתי עצמון התייחס אליו בתחילת הדיון. זו פסקה שהתווספה בהמשך לדיונים ביננו, היא נוגעת להחזר. אם יש מי שזכאי להחזר אז הפסקה מפרטת איך ההחזר יתבצע. נקרא את פסקה 5:

(5)
אחרי תקנת משנה (ה) יבוא –
"(ו) החזר אגרה לבעל רישיון לפי תקנת משנה (ג) יתבצע בתוך 90 ימים ממועד ההודעה של בעל הרישיון לפי תקנת המשנה האמורה, או יקוזז מתשלום האגרה הבא של בעל הרישיון, לפי העניין, אולם המנהל רשאי להחליט בדבר החזר חלף קיזוז כאמור, בהחלטה מנומקת בכתב".

מה הם המקרים שבהם המנהל יחליט בדבר החזר חלף קיזוז?

אני מעריך שאם יש מקרה ספציפי של חברה שמתקשה כרגע להסתדר, אז באים לקראתה. זה מבורך.

המטרה היא לאפשר גמישות לאותם מקרים שאנחנו לא יכולים לצפות. ההיגיון אומר שיהיה החזר, ולמי שמשלם ברבעון הבא יהיה קיזוז. בכל זאת אנחנו רוצים להשאיר פה גמישות.

מקובל ואף מבורך. נצביע על תקנה 1 על כל פסקאותיה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנה אושרה.

שניים בעד, אין מתנגדים או נמנעים. תקנה 1 אושרה. נמשיך בהקראה.

תיקון תקנה 18: אני אסביר שתקנה 18 אומרת שאם יש בעל רישיון שהפסיק להפעיל את המכשיר או שרישיונו פג לפני תום התקופה של הרישיון, התקנות האלה גם קובעות הוראות לגבי תוקף רישיונות. במקרה כזה, הוא לא יהיה זכאי להחזר. מה שאנחנו מבקשים בעצם, הרגע דיברנו והסברנו שבעקבות התיקון יהיו החזרים לאותם בעלי רישיון מהסוגים שמשלמים באופן רבעוני, אני לא אחזור על כל מה שהסברנו לוועדה הנכבדה. היה צורך לתקן את הסעיף הזה כדי לייצר סייג.

ברור, זה מתבקש. חזר אלינו נציג אגף התקציבים באוצר. נשאלה כאן שאלה: אם זה הגיעה לכאן אז בוודאי שאתם תומכים, אבל שאלתנו היא כמה זה אמור לחסוך למשתמשים?

כמה זה אמור לחסוך מבחינת מה?

לעומת המצב הקודם, שיטת החישוב הקודמת הייתה לפי רבעונים - - -

להבנתי זה מאוד תלוי במה - - - יעשו.

ממוצע, אנחנו לא יודעים כמה יבטלו ויחזירו.

זו שאלה שצריך לשאול את משרד התקשורת כי הוא מנהל את הגבייה.

זה קשה לצפות, אדוני.

זה יכול לשאוף לאפס. מנגד, במקרה של מפעילי הסלולר, של הרבעון השני, זה כמה מיליונים.

כמה מיליונים בודדים.

נכון.

נמשיך בהקראה.

"תיקון תקנה 18
2.

"(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), בעל רישיון מן הסוגים המנויים בתקנה 17(ב3) שפג תוקף רישיונו לפני תום תקופתו כאמור בתקנה 6(ד)(3), יהיה זכאי להחזרת האגרה ששילם בעד התקופה מיום שפג תוקף רישיונו כאמור, לפי הוראות תקנה 17(ג).".

מי הם בעלי הרישיונות שתחול עליהם התקנה?

אותם משלמים רבעוניים הם - - -

בעלי העסקים, חברות הרט"נ, עורקי נל"ן, תחנות רדיו וטלוויזיה, וחלק מתחנות הלוויין.

נצביע על תיקון תקנה 18 לתקנות העיקריות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

התקבל פה-אחד. אחד בעד, אין מתנגדים או נמנעים. תקנה 18 (2 ) אושרה.

תקנה 18(2 ) אושרה.

אני עוברת לסעיף התחילה. סעיף התחילה מורכב מארבעה סעיפי משנה והוא קצת מורכב. לשם כך נתתי לאיתי עצמון טבלה והוא יעביר אותה אליך, אדוני.

מודה לך עבור ההתחשבות. היה כאן שיח ביני לבין היועץ המשפטי של הוועדה, לעיתים נציגי משרד הממשלה מגיעים לכאן כשהם אינם מוכנים דיים לדיון, או שהתחום שהם עוסקים בו לא כל-כך נהיר להם. פה אנחנו רואים שיש התמצאות טובה בחומר, עכשיו חיזקת עוד יותר את הרושם הזה בהגישך את הטבלה. אני לא מחלק מחמאות מהר.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. נחזור לעניין: לתקנות יש חלק של חישוב תשלום האגרה, חלק של חישוב החזר האגרה, וחלק של ביטול האבחנה בין מי שמשלם מראש למי שמשלם רבעוני והפסיק במהלך השנה. אני אתן בהם סימנים:

לגבי חישוב האגרה ממועד מתן הרישיון, חידושו, או הקצאת התדר: יש לנו פה חלוקה מסוימת, לגבי חברות הסלולר שנקראות בתקנות "פרט 1 בחלק ג' בתוספת הראשונה" אנחנו מבקשים שהתחילה תהיה מה-1 באפריל 2020.

כלומר, רטרואקטיבית.

כן, רטרואקטיבית לתחילת הרבעון. כך גם לגבי חישוב ההחזר ואותו ביטול בין מי שמשלם מראש לרבעוני ממילא לא רלוונטי מבחינתם כי להם יש את ההסדר הספציפי של חישוב ההחזר. זה מה שמפורט בעמודה הראשונה בטבלה.

מה הסיבה לתחילה הרטרואקטיבית?

כמו שהסברתי, אנחנו במהלך הרבעון השני של השנה, שהתחיל ב-1 באפריל, היינו צריכים לעשות את השינוי הזה. אז כיוון שהליך חקיקה לוקח זמן, אנחנו מבקשים שהכלל יחול כבר על אותו רבעון שבו קרה המקרה הפרטני הזה, בסך הכול כל חברה הייתה משלמת עוד 2.3 מיליון שקלים בעד התקופות בהן היא לא יכלה להשתמש בתדרים.

לגבי חישוב תשלום האגרה ממועד מתן הרישיון, חידושו, או הקצאת התדר: לכל בעלי הרישיון בתוספת הראשונה, למעט הסלולר שטור 1 מטפל בו, אנחנו מבקשים תאריך כניסה לתוקף ב-1 בינואר 2022 מאחר שזה כרוך בהיערכות לשינוי הזה. המשרד צריך להיערך לשינוי הזה וזו הערכת הזמנים הנדרשים להיערכות.

חישוב ההחזר הוא לא רלוונטי, כאמור, הוא לא יהיה רלוונטי לאף אחד חוץ מהרט"נ אז אני לא אחזור עליו.

לגבי הביטול של האבחנה, זה באמת רלוונטי לאותם סוגים של בעלי רישיון שנתי דיבר עליהם: עסקים, עורקי נל"ן, שידורים לציבור וחלק מהלוויינים. יש ביניהם הבחנה מבחינת התחילה, שנוגעת מהיקף המשתמשים והצורך להיערך לשינוי. אז לגבי העסקים ועורקי נל"ן אנחנו מבקשים שהשינויים שנוגעים לחישוב תשלום האגרה ייכנסו לתוקף ב-1 לינואר 2022, וכך גם התיקונים או השינויים שמתייחסים להחזר במידה שאחד מהמפורטים למעלה שילם מראש ואנחנו צריכים להחזיר לו, אפילו שהיה מותר לו לשלם רבעונית.

אני מבין מהטבלה הזו שהשינויים הם יותר אצל חברות הסלולר. זו הסיבה שרווחתם – אלה רטרו ואלה דחיתם?

לא בדיוק. לחברות הסלולר בהחלט עשינו הסדר שהוא יותר פרטני והוא לוקח אותנו אחורה, בגלל אותן החלפות תדרים שנתי דיבר עליהן. מדובר באילוץ, לא היינו יכולים לעשות זאת במועד אחר.

מה מונע מכם לעשות תאריך תחולה בהווה, מרגע כניסת התקנות האחרות לתוקף?

אני אסביר.

יעל, הקלת עלינו עם הטבלה. הראשון ש-"נתן בהם סימנים" – המושג בו השתמשת – היה רבי יהודה מההגדה של פסח.

היום מערכת החישוב שעושה את החישוב עבור האגרה היא מערכת ישנה שפותחה בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת. מאז היא לא השתנתה. אנחנו יכולים להבין שלגעת בתוכנה הזו ולעשות שינוי זה מאוד בעייתי ומסוכן לנו. מצד שני - - -

"מסוכן" או מסובך?

גם וגם.

לא הבנתי למה זה מסוכן.

זה מסובך כי זו תוכנה שנכתבה לפני 30 שנים ובשביל לגעת ולעשות שינויים כאלה מעמיקים בה זה מסובך. הסיכון הוא שזה כתוב באמצעות מערכת הפעלה שכבר לא קיימת כיום - - -

ולא התעוררו מחשבות לעבור למשהו חדש?

אז יפה, בהחלט עלית על העניין. אנחנו כבר נמצאים בתהליך שבו החל פיתוח של מערכת מעודכנת וחדישה שמתבססת על דברים שקיימים בעולם. אנחנו מתאימים אותה למה שקיים אצלנו. כיוון שהפיתוח שלה נמצא בתהליך, ומועד הסיום יהיה לקראת סוף שנת 2021.

אני מסופק - - -

ואז החישובים האלה יוכלו להיעשות בצורה מסודרת ומדויקת, ולא בצורה ידנית כמו שהיה קורה אילו הינו מחילים את זה מעכשיו. אם היינו מחילים זאת מעכשיו היינו נדרשים לעבודה ידנית שאינה מדויקת, קשה לבדוק אותה, וזה גם היה מטיל עומס כי במקום להתעסק בדברים העיקריים היינו מתעסקים בחשבונאות שעה שאנחנו אמורים לנהל את התדר ולא את החישובים.

שני דברים: אני מסופק אם יש עדיין אנשי תוכנה שמכירים את שפות התוכנה האלו שתיארת. בנוסף, רק בגלל שהסכומים הם לא גדולים, ובגלל שאתם באים בכוונה טובה לשנות, במקרים אחרים הייתי אומר לך שאני לא מעביר את זה. הסיבה הזו של קושי וסיבוך בתחשיב, אני בא מתחום השכר, פעם ארגוני העובדים היו דקדקנים והיינו עושים חישובים ידניים. לפעמים, גם אם לאחר החישוב של הערכים הנומינליים מגיעים רק לשקלים בודדים, זה עדיין הכסף של האזרח. בסיטואציה אחרת הייתי אומר לך שזה לא תירוץ, אבל קדימה.

תודה רבה עבור ההתחשבות וההבנה.

אני מקריאה:


"תחילה
3.




(א)
לגבי בעל רישיון מן הסוג המפורט בפרט 1 בחלק ג' בתוספת הראשונה, תחילתן של תקנות 17(ב) לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנה 1(1) לתקנות אלה, 17(ב3) לתקנות העיקריות כתיקונה בתקנה 1(2) לתקנות אלה, 17(ב4) לתקנות העיקריות כתיקונה בתקנה 1(3) לתקנות אלה, 17(ג) לתקנות העיקריות כתיקונה בתקנה 1(4)(ג) לתקנות אלה, 17(ו) לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנה 1(5) לתקנות אלה ו- 18(ג) כנוסחה בתקנה 2 לתקנות אלה- ביום ז' בניסן התש"ף (1 באפריל 2020).



(ב)



(ג)





(ד)
למעט לגבי בעל רישיון מן הסוג המפורט בפרט 1 בחלק ג' בתוספת הראשונה, תחילתה של תקנה 17(ב) לתקנות העיקריות כתיקונה בתקנה 1(1) לתקנות אלה- ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022).

לגבי בעל רישיון מהסוגים המפורטים בחלקים ב', ו', ז', ובפרטים 5 ו-6 בחלק ח' בתוספת הראשונה, תחילתה של תקנה 17(ב3) לתקנות העיקריות כתיקונה בתקנה 1(2) לתקנות אלה ותקנה 17(ב4) לתקנות העיקריות כתיקונה בתקנה 1(3) לתקנות אלה - ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022).

לגבי בעל רישיון מן הסוג המפורט בחלקים ב' ו-ו' בתוספת הראשונה, תחילתן של תקנות 17(ג) לתקנות העיקריות כתיקונה בתקנה 1(4) לתקנות אלה, 17(ו) לתקנות העיקריות כתיקונה בתקנה 1(5) לתקנות אלה ו- 18(ג) לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנה 2 לתקנות אלה - ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022).

הסברת לנו קודם, לכן לא צריך הסבר. אם אין הערות לאף אחד אז אני רוצה להצביע. נציג אגף התקציבים, אני רואה שזה לא מזעזע אתכם אחרי שחילקתם לנו במעט אונס, אבל בכל זאת חילקתם למי שזקוק – וטוב שכך. תחשבו בפעם הבאה אם צריך עוד אחד כזה לקראת החגים. אם כן, כדאי שזה ייעשה בצורה יעילה יותר. אתה לא הכתובת אבל אני אומר זאת לפרוטוקול.

נצביע על תקנה 3, שהיא תקנת התחילה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנה אושרה.

אחד בעד, אין מתנגדים או נמנעים. תקנות הטלגרף אושרו. תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:45.