פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
21/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 32
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, כ"ט בתמוז התש"פ (21 ביולי 2020), שעה 11:32

ההכשרות המקצועיות לאור משבר הקורונה - הצגת התוכנית הכלכלית של חה"כ ניר ברקת בנושא

חברי הוועדה: טלי פלוסקוב – מ"מ היו"ר
משה אבוטבול
היבה יזבק
אורלי פרומן

ניר ברקת

מרדכי אלישע - ממונה על זרוע העבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

גל פילק - ראש מטה זרוע העבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אביעד שוורץ - רפרנט תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר

מאיר שפיגלר - מנכ"ל, הביטוח לאומי

אופיר פינטו - סמנכ"ל מחקר ותכנון, שירות התעסוקה

אורית רמון - ראש תחום חינוך והכשרה, התאחדות התעשיינים

אופיר אלקלעי - עו"ד, מנכ"ל, ההסתדרות החדשה

דובי אמיתי - יו"ר, נשיאות ארגונים עסקיים

אלי כהן - נציג הסתדרת ההנדסאים, איגוד ההנדסאים והטכנאים

ישראלה מני - סמנכ"לית, אגף מיסים וכלכלה, איגוד לשכות המסחר

ראול סרוגו - נשיא, התאחדות בוני ארץ

אמנון מרחב - עו"ד, מנכ"ל, התאחדות בוני הארץ

רונן לוי - יו"ר, איגוד המוסכים

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

אורנה סגל - מנהלת פרויקטים, הפורום הכלכלי-חברתי

ספיר בלוזר - מנכ"לית, התאחדות הסטודנטים

נירה צימלס - מנכ"לית, ארגון בעצמי

ללי דרעי - מנהלת קידום מדיניות

אורית ארז

א.ב., חבר תרגומים

ההכשרות המקצועיות לאור משבר הקורונה
הצגת התוכנית הכלכלית של חה"כ ניר ברקת בנושא

בוקר טוב לכולם, היום 21 ביולי 2020, השעה 11:32. אני פותחת את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא של הדיון של היום הוא ההכשרות המקצועיות לאור משבר הקורונה.

אני רוצה להזכיר שלפני שבוע היה דיון בנושא כתוצאה מבקשה לדיון מהיר של קבוצת חברי כנסת, ובדיון חבר הכנסת ניר ברקת ביקש זכות דיבור ואמר שהוא מכין תוכנית של הכשרה מקצועית שמאוד ישמח להציג לוועדה. היום אנחנו כעיקרון רוצים לתת לחבר הכנסת ניר ברקת להציג את התוכנית. בזום נמצאים איתנו נציגים של לא מעט משרדי ממשלה וארגונים. אני אבקש מכולם להקשיב, לרשום מה שאתם רוצים אחר כך לברר, לשאול, להעלות, להתווכח. הכול מותר כאן רק כמובן לפי סדר הדוברים.

עכשיו אני רוצה לתת לחבר הכנסת ניר ברקת להציג לנו את התוכנית. בבקשה אדוני.

תודה רבה, טלי, תודה רבה על ההזדמנות להציג. מכובדיי כולם, אני שמח שאתם איתי.

תראו, כשיש 850,000 אנשים שאיבדו פרנסתם ומחפשים תעסוקה ו-120,000 עסקים שבסכנת סגירה, כל אחד מהאנשים הוא עולם ומלואו. באנלוגיה, כמו שאנחנו במשבר הבריאותי לא מוכנים לפספס אף אדם ונותנים רשת ביטחון והמדינה משקיעה הרבה מאוד משאבים בשביל להציל כל אדם שנזקק למכונת הנשמה או לבית חולים, אנחנו חייבים להפוך כל אבן ולעשות הכול לוודא שכל האנשים חוזרים לפרנסתם ככל שניתן.

התוכנית שגיבשתי היא איך מצילים 500,000 מקומות עבודה ומתייחסים ל-120,000 עסקים בסכנת סגירה בהשקעה ממשלתית שהיא השקעה ולא הוצאה, כי לעיתים אנשים מתבלבלים, רואים במשבר בקורונה איך חוסכים כסף, איך חוסכים הוצאות. זה לא נכון. זה השקעה ואני מייד אפרט איך עושים את זה.

ברשותכם אני רוצה רגע לדבר על עקרונות התוכנית שאותה הגשתי לראש הממשלה. התוכנית שהגשתי לראש הממשלה לפני שבוע וחצי, יש בה שלושה עוגנים מרכזיים: העוגן הראשון, שלמען האמת עכשיו במקביל בוועדת הכספים בכנסת דנים בו, זה איך מצילים מקומות עבודה. אנחנו מדברים סוף סוף על סיוע ישיר למגזר העסקי, לעצמאים ולעסקים, אלה שנפגעו קשה. אנחנו יודעים היום לאתר, והדיון בכנסת הוא בוועדת הכספים, זה איך מצילים מקומות עבודה. יש שם עדיין פערים אבל הכיוון הוא כיוון נכון. פעם ראשונה אני יכול לומר מתחילת משבר הקורונה, מהרגע שראש הממשלה שם את ידיו על ההגה, הדיון על הנושא הראשון מתקיים.

תמריץ להחזרת מובטלים שיכול להאיץ ולהחזיר למעלה מ-150,000 עובדים, אותו נגיש בהמשך כי צריך לתזמן אותו ליציאה מהקורונה ולשיתוף פעולה עם העסקים. כרגע אנחנו בלב הקורונה. כרגע אנחנו צריכים לעבור לנושא השלישי שהוא הסבה מקצועית טורבו, ובעצם אנחנו נרחיב עכשיו את הפרק הזה של התוכניות.

טורבו זה הכי מתאים לתקופת הזמן הזאת.

נכון.

הכול צריך לעשות טורבו.

הסיבה היא שחייבים לחשוב על נושא ההכשרה בצורה לא קונבנציונאלית, לחשוב מחוץ לקופסה. זה לא שנה רגילה. עד כה מדינת ישראל הייתה מכשירה כ-12,000 עובדים כל שנה, מכשירה ואז מחפשים איזה עבודה הם ימצאו. חייבים פה לחשוב אחרת לחלוטין. זה בדיוק מה שעשינו.

אני רוצה לשתף אתכם שהמתווה שאני מציג לכם היום פותח יחד עם נציגות המגזר העסקי, עם דובי אמיתי, עם עינת זינגר, עם אמנון מרחב והתייעצות עם לא מעט חברים. יש כאן גם את ראול סרוגו מהתאחדות הקבלנים. גם הם היו שותפים בבניה ואני מרגיש בנוח שאני מציג את התוכנית לראש הממשלה וכאן בוועדה, שהיא עברה כבר סדרה של מפגשים כולל התייעצויות עם שפיגלר שנמצא איתנו כאן. אני עכשיו רוצה למנות את עקרונות התוכנית.

הדבר הראשון זה שהאחריות להכשרה היא על המעסיק, לא על המדינה. הרעיון, אין בעיה להמשיך את מה שהמדינה עושה אבל לבוא למעסיקים, אתם יודעים הכי טוב מה אתם צריכים.

לפני קורונה היו במשק כ-150,000 מקומות עבודה שלא אוישו. אני יכול להגיד לכם, התאחדות הקבלנים, על עשרות אלפים של עובדים בענף הבניה, בחקלאות, נהגים וכל מיני מקצועות בתעשייה שפשוט חסרים ואנשים לא הלכו כשיש 3.5% אבטלה.

גם בשירות הציבורי.

אני מדבר בעיקר על המגזר הפרטי.

עובדים סוציאליים למשל, 1,000 תקנים ריקים.

נכון, למשל. אני מסכים, אבל הרעיון המרכזי זה שהמעסיק, מי שזקוק לעובד, יודע הכי טוב מה הוא צריך ולכן המודל מדבר על העברת האחריות לעסקים, ולכן ההכשרה תהיה או מפעלית, סטאג'רים, בסגנון הזה או ענפית אם כמה אנשים רוצים ביחד או להשתמש בשירותים של ההכשרה של המדינה, אבל החדש כאן זה אחריות על המעסיק והכשרה באחריות המעסיק.

הנקודה הבאה זה שותפות ציבורית פרטית במימון. המימון של ההכשרות, שליש על המעסיק, שני שליש על המדינה ולבסוף העובד עצמו בעצם מתקבל לעבודה מהיום הראשון, לא בסוף ההכשרה. מתקבל מהיום הראשון לעבודה, ותיכף נסתכל על התוכנית הזאת מכמה זוויות הסתכלות. שקף הבא בבקשה.

מה אנחנו רואים פה? מדובר על בניית מערכת ניהול ושליטה. אל תפחדו מזה כי אפשר להתחיל לעבוד ידנית ותוך כדי תנועה לטייב אותה. יש לנו בצד שמאל ריכוז של כל הצרכים של המגזר העסקי. מכלל הענפים במשק היום, אם דיברנו על טרום תקופת הקורונה, על 150,000 מקומות עבודה כאלה, אני אומר לכם באחריות, המציאות גם השתנתה, הצרכים של התעשייה משתנה. מי שיודע הכי טוב את הצרכים זה המגזר העסקי. מצד שני, מכניסים לתוך המערכת הזאת את כל הרשימה של 850,000 מובטלים, את אלה שמסיימים את צה"ל, החל"תניקים הקיימים, מצטרפים חדשים למעגלי התעסוקה ובעצם אנחנו מדברים על מערבל כזה שיודע לעשות מיון שהולך ונהיה טוב יותר ומציע שיבוצים של עובדים למגזר העסקי.

אנחנו מחברים את ההכשרה והעסקה ביחד כפי שתיארתי קודם, ומערכת הניהול והשליטה שאני מתאר כאן היא באחריות המעסיקים. היא לא באחריות המדינה. המדינה צריכה לשבת שם על השולחן, להקשיב ללקוחות ובונים פה מערכת של מיון. למען האמת, הדבר הכי דומה לזה זה צה"ל. לצה"ל יש מערכת מופלאה, קוראים לזה שער כניסה לצה"ל, שיודע לקחת את כל הלוחמות והלוחמים והחיילות והחיילים שלנו פנימה, למיין אותם ולשלוח אותם לכל היחידות. באנלוגיה המכונה הזאת היא המכונה של התעשיינים או העסקים והיא יודעת למיין פנימה את כל מחפשי העבודה ולשבץ אותם לחיילות השונים, לעסקים השונים. ההערכה היא שבמהלך של שנתיים אפשר להגיע ל-100,000 מועסקים, להניע את המערכת הזאת מייד, לטייב אותה תוך כדי תנועה. אין סיבה שזה לא יעבוד כפי שעובד בצה"ל, בתנאי שהמעסיקים ייקחו על זה אחריות.

בשקף הבא אני רוצה להראות ארבע זוויות הסתכלות, מה רואה המעסיק, מה רואה העובד, מה רואה המדינה ולבסוף המנגנון שמניע את המהלך הזה.

נתחיל עם הזווית של המעסיק, ברשותכם. אם ככה, המעסיק עכשיו מכיר את האתגרים שלו. הוא לוקח אחריות על תכנון והכשרה מפעלית. דיברנו על זה קודם. הוא מקבל את העובד מהיום הראשון. עד סיום ההכשרה המשכורת במימון הביטוח הלאומי. ממילא הבן אדם צריך להמשיך לקבל שכר אבל אני רוצה שהעסק ייקח אחריות עליו מהיום הראשון, ומסיום ההכשרה בהתאם למה שסוכם בהתחלה, המשכורת באחריות המעסיק. העלות כדמי רצינות זה שליש מעלות ההכשרה.

בואו נסתכל עכשיו על הזווית של העובד. העובד באופן טבעי יעבור מיון ראשוני כמו שנעשה לקראת הכניסה לצה"ל, באנלוגיה. יסכמו איתו את התנאים מראש, מה קורה בסוף תקופת ההכשרה, הוא יתחייב לפחות את תקופת ההכשרה להישאר באותו עסק, מתקבל מייד לעבודה ואוטומטית המעבר להיות עובד מן המניין בסיום תקופת ההכשרה.

אני רוצה לציין עוד דבר שאני חושב שאמרתי אותו קודם, הנושא של מצ'ינג או ה-PPP, private public partnership. שותפות פרטית ציבורית, מה הדיבידנדים שלה? הדיבידנד הראשון, זה מקצר את הזמן כיוון שאנשי עסקים יודעים לעבוד הכי מהר והעובד נמצא אצלם כבר במפעל, אז הם ירוויחו את זמן ההכשרה. שניים, זה מוריד עלויות, הם עושים רק מה שחשוב, וזה מגדיל את היעילות כי בסופו של דבר הכסף שמושקע, בגלל שאין שאלה האם כשהעובד שמסיים את ההכשרה שלו, לאן הוא ילך. השאלה הזאת, הגדרנו אותה מראש, אז זה מעלה את היעילות בצורה ניכרת, של כל התהליך הזה והשותפות עם המגזר הפרטי.

כשאנחנו עוברים לשקף הבא, להסתכלות של המדינה, להחזיר 100,000 עובדים למעגל התעסוקה בשני שליש מימון מעלות ההכשרה המפעלית, עד היום ההכשרה, המדינה נושאת כמעט ב-100% ממנה, אז פה גם יש חיסכון למדינה, גם יש שותפות, זה גם יותר יעיל ויותר מהר, אז המדינה פה מרוויחה מכל הכיוונים. כמובן היא צריכה לממן את השכר בתקופת ההכשרה.

העלו בפנינו חלק מהחברים, רועי כהן מלהב ואחרים, שיתכן שבשביל לפטר עובד שנמצא בחל"ת, צריך לקחת אותו, להעסיק אותו חודש ורק אז לשחרר אותו. אנחנו רוצים שהמדינה תדע להוריד את כל העלויות הללו מהמעבר מהחל"ת למקום חדש. בסוף זה כסף קטן אבל אנחנו לא יכולים להעמיס את זה על העסקים וככל שיהיו חסמים בדרך, המדינה צריכה לעזור ולסייע להוריד את החסמים הללו ולאפשר מעבר מהיר לתעסוקה מהירה.

השקף לפני האחרון שאני רוצה להציג לכם, זה כן מחייב הקמת מנהלת הסבה של המגזר העסקי. זה חייב להיות בניהול ושליטה של המגזר העסקי, בשיח ובשולחן עגול עם משרד הרווחה והביטוח הלאומי באופן טבעי. אפשר לממן את זה בשתי דרכים מאוד פשוטות: או אחוז מעלות ההכשרה, שזה די והותר להחזיק את כל העסק הזה, או 500 שקל לכל השמה של עובד בתוך מפעל. בשתי החלופות הללו יש מספיק כסף בשביל להוביל מהלך. כשאני שוחחתי עם המגזר העסקי, אין להם בעיה לעמוד בעלויות הללו, הם מהצד של המעסיק בכלל, לא מהצד של המדינה, והמינהלת להערכתי, מהשיח שאני מקיים עם עינת זינגר שעובדת עם דובי אמיתי, גם אמנון מרחב שאני מכיר אותם היטב. לאחרונה אנחנו ניהלנו סדרה של מפגשים על הנושא הזה. אין לי ספק שהדבר הזה בר-ביצוע, מהיר. לא צריך לחכות לכלום, מתחילים לעבוד עם אקסלים ויוצאים לדרך, קונספט חדש שהוא בהשלמה והוא לא מתנגש עם מה שעושה המדינה עד היום, הוא תוספתי. אין לי ספק שהתוספתי הזה יהיה יותר גדול מהמקור, ממה שעושה היום המדינה.

השקף האחרון זה החזר למדינה בגין הצלת עובדים. אני טוען שכל שקל שהמדינה משקיעה בלהביא כל עובד לתעסוקה, ההחזר עליו הוא כפול ומכופל. נניח הכשרה של שלושה חודשים. על שלושה חודשי דמי אבטלה ובוא נניח שחודש הכשרה הוא בין 3,000 ל-5,000 שקל בממוצע לעובד, תורידו את החלק של המדינה, אנחנו מדברים על חודשיים חל"ת. אז בחודשיים עלות חל"ת שמסבים אותו להסבה, אפשר בעצם להגיד, כמדומני, יתקן אותי שפיגלר אם אני טועה, הביטוח הלאומי יכול לממן את הפרויקט הזה לבד ולחסוך כסף בלי שקל ממשרד האוצר. אני טוען שההסתכלות גם על העוגן השלישי של הסבת עובדים טורבו, להסתכל על זה כהשקעה ולא כהוצאה, להניע מהלך שיתוף פעולה עם המגזר העסקי כי המדינה לא תוכל לצמוח מ-12,000 בצורה יעילה למספרים הרבה יותר גדולים, אני גם לא חושב שזה נכון. המימון של הפרויקט הזה יכול להתבצע בצורה יחסית מאוד מאוד פשוטה אם המדינה תסכים ואם הביטוח לאומי יהיה מוכן לקחת פרויקט שכזה.

אני בפרספקטיבה כיזם ואיש עסקים, עשינו דברים מורכבים גם בעסקים וגם כשהייתי ראש העיר ירושלים, אני אומר לכם חד משמעית, זה ניתן למימוש, יש לזה ברכת הדרך של פחות או יותר כל המגזר העסקי ואני רוצה לומר לכם שצו השעה מחייב אותנו לנוע מאוד מהר.

אני שמעתי, "למה אתה מתערב". חבר'ה, כולנו מתחת לאלונקה, לא משנה של מי הרעיון. כל רעיון שעושה שכל, צריך לאמץ אותו ולהניע כמה שיותר מהר, כי אותם 100,000 אנשים שמחכים להסבות ואותם 150,000 שמחכים להגדלת הצריכה ואותם 250,000 עסקים שאנחנו צריכים לעזור להם לא להתמוטט, זה צו השעה ואנחנו חייבים לפעול מהר ככל שניתן לממש את זה. תודה.

תודה, אדוני. זה באמת מצב שאנחנו צריכים באמת כולנו לשים על השולחן את הניסיון והידע של העבר, ואנחנו מכירים את ההישגים שלך בחיים.

אני עכשיו פונה למנכ"ל הביטוח הלאומי, שפיגלר. אתה רוצה עכשיו או שאני אתן עוד לחברי הכנסת להגיד כמה מילים?

את היושבת-ראש, מה שתחליטי נעשה.

לא, אולי אתה רוצה להתייחס ישר לתוכנית?

אני יכול לומר מספר דברים, קודם כל כמובן שהתוכנית הזאת יותר מאשר מבורכת. רואים שנעשו כאן לא מעט פעולות כדי לגבש משהו שהוא ראוי והוא מקיף. אין ספק שלעשות את זה ביחד עם הצד הרלוונטי, קרי המעסיקים שאמורים לקלוט למחיצתם את העובדים, זה נכון, זה ראוי, זה נעשה גם במקומות אחרים. אני זוכר כשאני הייתי בטכניון, עוד לפני שסיימנו את הלימודים כבר מפעלים הלכו אל הסטודנטים הפוטנציאלים כדי לקלוט את אלה שמתאימים להם וללוות אותם עד שהם מסיימים את הלימודים ואחר כך הם נכנסו לעבוד שם, וזה מה שעשה בעצם חבר הכנסת ניר. הוא פשוט בשלב הראשון הלך אל הגורם שהוא הכי משמעותי, כי אם תכשיר את מי שאתה רק רוצה אבל לא יהיה לו לאן להגיע, זה לא שווה שום דבר.

מעבר לזה, לביטוח לאומי ודאי שיש אינטרס מהסיבה הנורא פשוטה. ככל שבן אדם יחזור יותר מהר לשוק העבודה, אנחנו נשלם פחות דמי אבטלה ונקבל דמי ביטוח לאומי ממנו, כאשר מהבחינה הזאת כל המערכת כמכלול יוצאת נשכרת.

דבר שלישי, גם היום אנחנו משלמים דמי אבטלה, אמנם חלקית, עד 70% למיטב זכרוני לאלה שעוברים את ההכשרה המקצועית, ושלא באמצעות חקיקה ניתן להרחיב את זה על פני בעצם מרחב הסקטורים באמצעות חתימת שר. זה נמצא בסמכותו, הוא יכול להרחיב את היריעה וזה אומר שהתהליך לפחות בכל מה שנוגע לביטוח לעניין מימון תקופת ההכשרה באמצעות דמי אבטלה, היא בהחלט מאוד נגישה מבלי לעבור דרך חתחתים.

ולא מעמיס על קופת האוצר.

כן, מצוין. יש פה תוכנית מצוינת, אין ספק.

בואו נשמע את חברי הכנסת ואחר כך אני אתן גם למשרדים הרלוונטיים להתייחס. בבקשה, חברת הכנסת אורלי פרומן.

תודה. קודם כל יישר כוח, ניר. אני מוכרחה לומר שזה מאוד מרענן לראות פתאום תוכנית סדורה עם הגיון מאחוריה, מאוד ממוקדת ושנותנת מענה לצורך מיידי, אז יישר כוח גדול.

תודה רבה.

אני חושבת שהמשבר הכלכלי והחברתי שאנחנו מצויים בו מזמן לנו הזדמנות פז, אמרת יציאה מהקופסה, לחשיבה אחרת לחלוטין מהקונבנציה שאנחנו חושבים בנורמה על תפקידים, מקצועות, איוש, הסבות שאינן קשורות לצרות בשטח. זה באמת שעת חירום כזו שמהמשבר הזה יכול לצמוח טוב בנושא הזה.

לעודד אנשים להגיע למקומות הנחוצים, כמובן שגם עם הכישורים שלהם מתאימים והרצונות שלהם מתאימים לצורך, אבל יש כל כך הרבה מקצועות שאנשים לא נחשפים אליהם ובעת מצוקה הוא פתוח לשמוע גם רעיונות אחרים.

אני חושבת שזאת הזדמנות מאוד גדולה גם לחזק מעמד של מקצועות, למשל הוראה. אנחנו ערב פתיחת שנת הלימודים. אני אומרת לכם בלי שיש לי כרגע את הנתונים, כי ביקשתי אותם, שכמו בתחילת שנה שעברה גם השנה יהיו חסרים אלפי מורים בפתיחת שנת הלימודים, ומנהלים, ואני רוצה את הטובים להוראה. זה לא סוד הוא. יש פה הזדמנות פז לטפל גם במעמד אנשי החינוך דרך המשבר הזה ודרך הסבה מקצועית של אקדמאים, שזה איזשהו מסלול שאנחנו מכירים אבל אפשר להתאים אותו לצוק העיתים. אותו דבר משבר העובדים הסוציאליים. אנחנו אומרים שיש 1,000 תקנים שהם עומדים ריקים בשירות הציבורי כי עובדים ועובדות סוציאליים לא רוצים להגיע בגלל התנאים, אז אין ברירה, צריך יהיה לטפל בתנאים ובאותה הזדמנות לעשות גם את המצ'ינג הזה.

אחיות בתי חולים עם תקנים, המתמחים לרפואה. אגב ניר, מתמחה יכול לחכות לפעמים בין שמונה חודשים לשנה להתמחות שלו ובינתיים המדינה משלמת לו דמי אבטלה. בזבוז. צריך אותו בבית החולים. יש פה הרבה מקומות להתייעלות ולטפל במעמד של מקצועות שיש לנו כמדינה עניין לשדרג אותם.

הנקודה האחרונה, אני מאוד מחזקת ואני מאוד בקו שהמנהל בשטח או בעל העסק בשטח יודע מה הוא צריך. אנחנו לא יכולים להכתיב לו את זה מלמעלה. אנחנו צריכים לתת את המסגרת המאוד כללית לתנאי ההסבה וההשמה האלו ולאפשר למנהלים בשטח, יש הרבה מאוד יצירתיות בשטח, הם רוצים בסופו של דבר את העובדים, להכשיר אותם בצורה הטובה ביותר, הם רוצים את העובדים הטובים ביותר אצלם, הם רוצים להגיע לתפוקות ולכן החלק הזה שהמדינה תשחרר ולא תפחד לשחרר ותראה איך זה יצמח מלמטה, הוא נכון, הוא מבורך וצריך להמשיך בקו הזה. תודה.

תודה רבה, חיזקת אני חושבת, משמעותית את הדברים של ניר ברקת.

חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה.

תודה רבה. אני גם חושבת שקיום תוכנית להכשרה מקצועית היא דבר נחוץ ביותר בימים אלו ובכלל עכשיו בצל משבר הקורונה.

אני רוצה להתייחס לשני דברים, ברשותכם, שפחות ראיתי שהתוכנית מתייחסת אליהם, אולי לא הוצגו ואני חושבת שחשוב להתייחס אליהם ושיהיו גם במוקד. אני בכלל גם חושבת שההכשרות המקצועיות באות גם כדי קצת לפצות את האוכלוסיות המוחלשות שמאוד נפגעו גם בתקופת הקורונה.

אחת הקבוצות המאוד מוחלשות הן הנשים. אנחנו רואים שכ-56% מהמושבתים הן נשים. השאלה שלי היא עד כמה תוכנית ההכשרה המקצועית שהוצגה כאן כן תהיה רגישה מגדרית והיא כן תספק מענים מגדריים גם לנשים, שאנחנו יודעים שגם נשים מועסקות בשכר יותר נמוך והן יותר מושבתות כרגע והמדינה בכלל מספקת להן פחות מקומות עבודה, אז עד כמה הן ימצאו מקום גם בתוכנית הכשרה מקצועית כזו? אני כן חושבת שיש לתת סוג של העדפה מתקנת לקבוצות מיוחדות.

הקבוצה השנייה, ואני כן חושבת שהתוכנית צריכה להיות מותאמת סקטוריאלית, היא החברה הערבית. אם אנחנו רוצים להתייחס לאחת הקבוצות הכי נפגעות בתקופת הקורונה, זה החברה הערבית שאנחנו ראינו שבעקבות משבר הקורונה יש עליה ב-4% בנשים שהצטרפו מתחת לקו העוני, זאת אומרת כ-13,000 משפחות ערביות נוספות הן עכשיו מתחת לקו העוני ויש אחוזי אבטלה מאוד גבוהים, אז השאלה שלי היא עד כמה גם התוכנית יכולה לאפשר ולתת מענה סקטוריאלי, אם זה חברתית, כללית בתוך המדינה ואם זה לקבוצת הנשים תוך מתן מענה מגדרי גם בתוך המדינה. תודה.

אני עכשיו פונה לאנשים שנמצאים איתנו בזום ואני רוצה לתת רשות דיבור ליושב-ראש נשיאות ארגונים עסקיים, דובי אמיתי. בבקשה דובי.

תודה גבירתי יושבת-הראש, תודה לחברי הכנסת.

אני בתפקידי כיושב-ראש נשיאות המגזר העסקי עומד גם בראש הגוף הגדול ביותר, זה הפורום הכלכלי-חברתי. זה פורום שמייצג למעלה מ-200 עמותות, חלקם נמצאים פה בזום, ואת כל המגזר העסקי, כ-70 מנכ"לים מהבכירים ביותר במשק שלמעשה עובדים על התוכנית הזאת למעלה מחצי שנה. התוכנית הזאת היא תוכנית שבסופו של יום הוצגה ביום ראשון האחרון, הצגתי לראש הממשלה, הצגתי לשר העבודה ואני מאוד מאוד שמח שניר התחבר לתוכנית הזאת וכמו שהוא אמר, כולם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה. ניר הציג חלק מהתוכנית. התוכנית היא רחבה.

רק הגבלתי אותו בזמן, מן הסתם, כי אני לא יכולה לתת חצי שעה להצגת התוכנית. בבקשה, תמשיך.

אני לא הולך להציג את כל התוכנית אבל אני מאוד שמח שניר נרתם, כמו שהוא אמר, להיות מתחת לאלונקה. מדובר בתוכנית שהולכת ביום-יומיים הקרובים להיחתם כמיזם משותף בין הפורום כלכלי-חברתי, נשיאות המגזר העסקי וזרוע העבודה במשרד העבודה. הדבר ייחתם עוד השבוע ואנחנו כולנו נצא לדרך עם תוכנית הרבה יותר מעמיקה, גדולה, רחבה, וכל מי שיכול לתרום וכל מי שיקדם את זה, כמו במקרה של ניר שפשוט דוחף בכל הכוח, אני מודה לו ואנחנו כמגזר עסקי נוביל את זה כי זה צורך השעה.

מדובר בתוכנית שנשענת על ארבע רגליים. הרגל הראשונה מדברת על מובטלים שחזרו לעבודה תוך כדי הסבה מקצועית על המעסיקים. את זה גם ראינו במצגת של ניר. אנחנו מדברים גם על עצמאיים שיעברו הכשרות לפעולות במרחב הדיגיטלי, עצמאים שלא נמצאים בחל"ת או באבטלה אבל חייבים להתאים אותם לשוק החדש או למה שאנחנו כנראה הולכים לפגוש עכשיו, זה עולם דיגיטלי, שגם הם יצטרכו לעבור הכשרות.

אנחנו מדברים על הטמעת טכנולוגיות, רגל שלישית, - - - או במסחר שיעלו את הפריון, ואנחנו מדברים על מובטלים ואנשים שבחל"ת שבסופו של יום יצטרכו להיות מוכשרים למקצועות העתיד. אנחנו רוצים פה לתת מענה לקרוב ל-600,000 מובטלים, וכמו שנאמר פה, אנחנו לוקחים על עצמנו. אנחנו חושבים שהאחריות היא על המעסיקים. היכולת לפצח את זה נמצאת במגזר העסקי. אני מצפה ורוצה שהמדינה תיתן לנו את הכלים. שמעתי את מנכ"ל הביטוח לאומי. אני מאוד שמח על האמירות שלו. אנחנו מתואמים איתו ואנחנו חייבים לצאת לדרך. ניר, המון תודה על הדחיפה, על התוכנית הגדולה, ולכל מי שעוסק. זאת המשימה שלנו ותודה רבה.

מצוין. אני שמחה לשמוע באמת שיש פה שיתוף פעולה בין הממשלה לבין הכנסת לבין המגזר העסקי לבין הביטוח הלאומי. זאת הדוגמא באמת איך אנחנו צריכים לעבוד בימים האלה כדי להביא את התוצאות. נכון שאנחנו מדברים על ההשקעה למען ההשקעה וזה בשורה בעיניי מאוד חזקה לכלכלה של מדינת ישראל.

אני רוצה לתת אפשרות להגיד כמה מילים, ליושב-ראש איגוד המוסכים, רונן לוי. נמצא איתנו?

תודה רבה לוועדה. תודה רבה גם לניר ברקת כמובן, שאנחנו היינו גם בחלק קטן מהתכנית שהוא הניע.

אני רוצה להגיד איך אנחנו עושים את זה. אנחנו התחלנו תוכנית הכשרה של חיילים משוחררים שנקראת "מקצוע לחיים", שהיא מסלול ארוך, הוא לא מסלול טורבו. צריך כמובן ללכת גם עם הטורבו שזה מסלול קצר, שיכול להיות שאתה עושה בסיס מקצועי ושילוב. שניים, אפשר מסלול ארוך שהוא גם לימודי תעודה, שבו החייל משתחרר, יכול תוך חצי שנה גם לקבל תעודה מקצועית ואז היכולת שלו להתפתח ולהמשיך אחר כך בדרגות יותר גבוהות ואפילו להיות עצמאי ובעל מוסך הוא, הוא יותר מהר. צריך לתת את זה גם, וגם למעשה את האופציה הזאת גם לחבר'ה שרוצים להתקדם וגם לקבל תעודות מקצועיות. זה אחד.

שניים, לעסקים קטנים המסלול שלנו הוא נכון כי בעצם אנחנו מרכזים מפעל. האיגוד הוא המפעל ואנחנו מפזרים לעסקים הקטנים. החוק בעצם מגדיר מפעל כמקום שיכול להכשיר 30 אנשים וזה מפעל אחד, לכן אנחנו בעצם הצלחנו לשנות את החקיקה ואפשר היום לעשות את זה גם במגזרים אחרים שבא מישהו אחד כמו הארגון שלנו, ארגון המוסכים, הוא מכשיר את כולם ואחרי זה מפזר את העובדים. אנחנו עושים את המצ'ינג ואת המיונים לפני כן, לפני שאנחנו מתחילים, לכן היום אחוזי ההשמה שלנו הם מעל 80% כי אנחנו תהליך מאוד ארוך, תהליך היכרות עם המעסיק ובין המעסיק לבין העובדים, מאוד ארוך.

אנחנו יכולים תוך שבועיים כבר להתחיל בעצם לפתוח תהליך של הכשרה והסבה. אנחנו כבר יודעים לעשות את זה ואנחנו נשמח גם כמובן ללמד ולשתף את הידע שלנו במקצועות אחרים, כי האחוז ההצלחה הוא מאוד גדול אם אתה יודע לעשות את ההיכרות עם העובד, בין המעסיק לבין העובד ולעשות את ההתאמה הנכונה ואחר כך להזיז אם זה לא מצליח. זה דבר אחד.

הדבר השני באמת זה הליך המיון, לוודא שאותו בן אדם באמת רוצה להיות במקצוע, שהוא מתאים למקצוע ושבסופו של דבר הוא ישרוד הרבה שנים ויהיה טוב גם למעסיק וגם למועסק. תודה רבה.

בהחלט. הרבה תודה לרונן לוי.

אני רוצה לתת זכות דיבור לנשיא התאחדות בוני הארץ, ראול סרוגו, בבקשה אדוני.

צוהריים טובים לכולם, לכל חברי הכנסת. ראשית אני רוצה לברך את חבר הכנסת ניר ברקת על היוזמה המצוינת הזאת. אני מכיר אותו כבר תקופה. הוא עוסק יום-יום בנושאים הכלכליים ומה שאנחנו רואים היום זה רק אחת מהדרכים שצריך לטפל במשבר הזה.

המשבר הזה בעצם, אם אני כבר אומר את זה, צריך לטפל בו בשלושה כיוונים: כיוון אחד זה באמת לתת פיצויים לאותם אלה שצריכים לקבל אותם, מענקים וכדומה. הדבר השני, הממשלה חייבת לעודד צמיחה במשק, להפעיל מנועי צמיחה על ידי תגבור הביקושים, על ידי כל מיני דרכים שמטרתן להגביר את הפריון ולהגביר את המערכת העסקית, ובצד השלישי הנושא של הכשרות עובדים כי יש היום הרבה מאוד מובטלים. כולנו רוצים להחזיר אותם למעגל התעסוקה כמה שיותר מהר.

אנחנו נדון היום רק בצד השלישי של המשוואה, כאשר אני כבר אומר לכם, ענף הבניה מסוגל לקלוט בטווח קצר סדר גודל של בין 15,000 ל-20,000 עובדים. בטווח קצר אני אומר שלא זקוקה הכשרה גדולה מדי בשביל להביא אותם למצב הזה.

אנחנו בעד הכיוון הזה של הכשרה פנים-מפעלית. היו לנו מספר פגישות באמצעות הפורום כלכלי-חברתי ואני רואה שגם ענת נמצאת פה, והמגזר העסקי עם דובי, ובסופו של דבר הגענו כולנו לתובנה ולהבנה שזאת הדרך הנכונה להכשיר עובדים ולהחזיר אותם למעגל התעסוקה דרך אותה הכשרה פנים-מפעלית שאני קורא לה, שבעצם זה שילוב של הכשרה והשמה בעת ובעונה אחת. הרי אנחנו כמעסיקים נקלוט מועמדים לעבודה, נכשיר אותם, נשקיע בהם וכמובן שאנחנו רוצים שיישארו איתנו ולא יעזבו לאחר תהליך ההכשרה, לכן זה שילוב מצוין כאשר כמו שדובי אמר כאן קודם ואני מניח שעינת אולי תרחיב אחר כך, המערכת של שיתוף הפעולה הזה מייצרת אמצעים טכנולוגיים שבאמצעותם אנחנו נפגיש בין מבקשי עבודה לדורשי העבודה בצורה קלה.

אנחנו יכולים לקלוט כמות גדולה מאוד של עובדים. נתחיל בעוזרי בטיחות. עוזרי בטיחות זה מקצוע חדש, שאני קורא מכאן לוועדת העבודה של הכנסת לשנות את החוק לגבי עוזרי בטיחות ולבטל את השנתיים ניסיון שצריך להיות להם. אפשר להכשיר עוזרי בטיחות ללא שנתיים ניסיון בענף הבניה. אין צורך. אותו עוזר בטיחות, הוא לא מחזיק מסטרינה ביד. הוא צריך לפקח שעבודת הבטיחות באתר מתנהגת כסדרה ולעזור למנהל העבודה, לכן אחד הדברים המידיים שצריך לעשות זה לבטל בחוק את נושא השנתיים ניסיון ואז נוכל לקלוט סדר גודל של 10,000 עובדים רק למקצוע הזה. אפשר גם לקלוט חרדים והמגזרים האחרים, ונשים, ואנשים שצריכים לעבור הסבה.

אדם שעבד כפקיד בנק למשל או נתן שירותים והוא בעל ניסיון, הוא יכול להיות עוזר בטיחות יוצא מן הכלל, לכן זה נושא אחד. כמובן יש גם מקצועות נוספים, מקצועות טכניים בעיקרם, מסגרים, נגרים, מתקיני גבס, כל אותן עבודות שנלוות למקצועות הרטובים ששם אנחנו מושתתים על עובדים פלשתינאים ועובדים זרים, אבל על כל עובד כזה זר או פלשתינאי, יש שני עובדים ישראלים שאפשר להעסיק, לכן צריך לעשות שני דברים בעת ובעונה אחת: גם לקלוט את העובדים האלה לעבודה וגם לקבל מכסה, ואנחנו פה מול הממשלה גם כן העסקת עובדים זרים כי זה הכרחי לנושא של המקצועות הרטובים, ודרך זה על כל עובד כזה להעסיק שלושה ישראלים. אנחנו מוכנים להתחייב על זה. ברגע שהמדינה תאפשר לנו להביא סדר גודל של 15,000 עובדים זרים, נוכל לקלוט על כל עובד זר כזה שלושה ישראלים, דרך הפרויקט הזה לעשות הכשרות, ובאמת זרועות הקבלנים פתוחות. אנחנו עובדים היום בתפוקות של אולי 50%-40% בלבד בגלל מחסור בעובדים פלשתינאים ובגלל מחסור בעבודה.

המדינה אמורה למסור לנו עבודות תשתית, עבודות בניה ותראו מה קרה שבוע שעבר, המדינה החליטה לתת עבודות לחברות סיניות. זה פשוט לא יאומן. אני חושב שכל מי שנוכח פה מחברי הכנסת צריך להרים קול צעקה איך זה יכול להיות שכשיש מיליון מובטלים, הממשלה מוסרת עבודות של נת"ע לגשרים פשוטים, שראש הממשלה התפאר בקמפיין הבחירות שלו על כל כמות הבניה שנעשתה בישראל. עבר ממקום למקום והתפאר. מי בנה את הגשרים ומי בנה את הכבישים ומי בנה את הבניינים? זה חברות ישראליות, והיום לתת במה לחברה סינית על חשבון ישראלים, ואני אומר לכם, העבודה הזאת שנת"ע מסרה אותה תופסת מקום של לפחות 500 ישראלים. למה? ככה. אני לא יודע למי הפתרונות. זה חלם וצריך לעצור את המכרז הזה. מקום ראשון ושני זכו חברות סיניות במכרז, שהם מקבלים תנאים מועדפים על פני החברות הישראליות. הם לא כפופים לחוק עבודה ישראלי, משלמים משכורות של 100 דולר לחודש לעובד סיני והם לא משלמות היטלי עובדים זרים כמו חברה ישראלית, אז בעצם התחרות היא בלתי אפשרית.

אדוני, תודה. אני חושבת שמה שבחרו פה לעשות זה לא בגלל שלא רצו לתת לחברות ישראליות לעבוד, אלא אין לנו אנשים שעובדים בתחום הזה אלא אם כן אנחנו נדאג גם לאנשים שיהיו מוכנים לעבוד בתחום הזה. כרגע זה לא המקום לוויכוח. כן אני מסכימה איתך שיש לנו הרבה מקומות עבודה שכרגע תופסים עובדים זרים, שבהחלט בזמן שאנחנו נמצאים, בתקפה הזאת כשיש המון אנשים ללא עבודה, אנחנו צריכים לדאוג להכניס אותם לאותם מקומות עבודה, אבל רק רצון שלנו זה לא מספיק. זה צריך להיות גם רצון של האנשים לעבוד בתחום הזה. פה אני לא יודעת אם אנחנו נמצא כל כך מהר את הרצון של האנשים לעבוד.

מנכ"ל ביטוח לאומי מבקש גם להתייחס. בבקשה.

אני רוצה להתייחס לזה בכובעי מן העבר כמי שטיפל בכל הנושא של העובדים הזרים. הייתי אז מנכ"ל יחידת הסמך לעובדים זרים ואז באמת השקנו את מה שהוא אמר לגבי שילוב של עובדים זרים שאמורים בעצם להכשיר את העובדים הישראלים. למשל, בזמנו כרו את המנהרות משער הגיא ועד לעמק הארזים בנושא קו הרכבת המהיר מתל אביב-מודיעין-ירושלים, והיו מכונות שנקראות TBM, Tunnel Boring Machine. לא היה אף אחד שידע איך לתפעל אותם וכמובן להריץ את העבודות הנדרשות באמצעותם, והם התחייבו אז אלינו שכנגד כל עובד זר הם מתחייבים להעסיק בצורה ישירה, לא בצורה עקיפה, מעבר לכל העסקה עקיפה, אז זה היה סדר גודל של קרוב לשלושה עובדים ישראלים, 2.7 עובדים ישראלים והם התחייבו גם שבתוך תקופה מסוימת הם מסיימים את ההכשרה שלהם ואז הם בעצם יוכלו להמשיך את כל העבודות מבלי להידרש לכוח-אדם זר. היות והיום בנושא של התשתיות יש פרויקטים מכאן ועד להודעה חדשה, כולל באזור של גוש דן רבתי ויש צורך אדיר בידיים עובדות, זה בהחלט יכול להיות דבר שייסע מאוד, מיידית לקבלנים, לאותם גורמים שלקחו את המכרזים ואמורים לבצע את העבודות, ולהכשיר את הצוותים הישראלים שיוכלו מייד להיכנס לנעליהם. הם יעבדו במקביל לעובדים הזרים ולאחר מכן הם יוכלו כמובן להמשיך לעבוד במסגרת של משרה מלאה, וזה טוב מאוד.

מצוין. תודה רבה לכולם. אני מבקשת להעלות לזום את מנכ"ל ההסתדרות החדשה, עו"ד אופיר אלקלעי, נמצא איתנו?

כן, אני אתכם.

יופי, כן, אנחנו איתך.

אני מנכ"ל ההסתדרות. א', אני מברך על היוזמה, על המפגש, על הישיבה הזאת ועל כל סבב הדברים שנאמרו. אני רק רוצה להוסיף לדברים שנאמרו כאן, שיש רגל אחת חשובה מאוד שצריכה להילקח בחשבון, שהיא חלק מהטיפול, זאת ההסתדרות. אני מקבל את זה שיש פה את המעסיקים, יש ממשלה ויש הסתדרות. אני חושב וסבור שכל הגופים האלה צריכים לשבת ביחד ולבנות את תוכנית הלימודים וההשמה במקומות העבודה השונים. ברגע שהתוכנית הזאת תכלול את שלושת הגופים האלה יחד עם גורמי הלימוד למיניהם, אני סבור שהתוכנית הזאת, יש לה מקום להצליח.

דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון, שלדעתי אולי לא קשור רק לקורונה, יש היום הרבה מאוד גופים שמכשירים עובדים. הרבה פעמים אין קשר בין הלימודים לבין מה שצריכים בסופו של דבר במקום העבודה ולכן ישנה חשיבות מאוד מאוד גדולה שיהיה תאום בין המעסיקים לבין ההסתדרות לבין הגופים שמלווים לבין הממשלה, שתהיה תוכנית כוללת, שיהיה קשר בין מה שמלמדים, שגם ילמדו את המספרים של מה שבאמת צריך. לדוגמא, אם למשל צריך עכשיו, דיבר ראול על בקרי בטיחות, שלא ילמדו עכשיו 10,000 אם צריך רק 1,000. אם יש פה איזשהו מישהו שמתכלל את כל סיפור הלימודים וההשמה שלהם, אז הדבר הזה יכול מאוד להצליח.

אני חושב שצריך לעשות את זה מהר ככל האפשר גם בקורונה אבל לא קשור רק לקורונה, ולעשות סדר עם כל גופי ההכשרה כי יש הרבה מאוד גופי הכשרה שפועלים בחלל בלי קשר לגופי הכשרה אחרים, בלי קשר למה שבאמת השוק צריך ובלי קשר האם באמת הנושאים שמלמדים שם הם רלוונטיים למקומות העבודה. תודה.

תודה רבה למנכ"ל ההסתדרות החדשה.

ללי דרעי, מנהלת קידום מדיניות, נמצאת איתנו. ללי הייתה איתנו גם בדיון הקודם. בבקשה, ללי, אנחנו רואים אותך.

שלום לכולם, קודם כל כמובן שאפו לניר ברקת על התוכנית, על היוזמה ועל החיבור לחיים האמיתיים, מה שנקרא.

קודם כל אנחנו במקפצה ובארגון 121, אנחנו מאוד מאוד מברכים על התוכנית. אנחנו באמת מאמינים שרק שילוב מעסיקים, אגב, משלב הסילבוס ולא רק בשלב ההשמה, זה משהו שהוא מאוד מאוד נצרך.

יש לי הסתייגות, אולי שאלה לגבי עסקים קטנים ובינוניים. אני לא בטוחה שלהם יש את התשומות הנדרשות מבחינת הזמן והכסף להשקיע בתוכנית כזאת. בתוכנית שלנו אנחנו ביקשנו שיוקמו סוג של לשכות לקשרי מעסיקים בצורה ענפית או גיאוגרפית. זה יכול להיות שירות התעסוקה כמובן שייקח את זה על עצמו או רשות מקומית. יש כל מיני גופים שכבר יכולים לעשות את זה.

יש לנו גם עוד כמה מודלים שלוקחים בחשבון את הצרכים של כל מיני ענפים במשק, גם שירותים, גם מסחר, גם תעשייה ואנחנו מאוד נשמח להציג את זה בפני מי שמתעניין. פשוט כל מיני מודלים מאוד יישומיים שמתכתבים מאוד עם העקרונות של התוכנית של ניר. אנחנו לרשותכם כדי להציג את זה בפני כל מי שמתעניין.

תודה רבה, ללי, יישר כוח על העבודה שאת עושה בתחום הזה. אני שומעת אותך בכל דיון. כל הכבוד.

ספיר בלוזר, מנכ"לית התאחדות הסטודנטים. ספיר, כן, אנחנו איתך.

נעים מאוד, אנחנו גם מצטרפים לברכות על הקיום של התוכנית. סוף סוף יש איזושהי תוכנית ברורה ומסודרת שמוצגת בהקשר שוק העבודה.

אני כן אגיד שחבל לי מאוד לראות שרוב חברי הוועדה החליטו שלא להגיע ולהתייחס לדברים.

אני רוצה להגיד שמעבר לכל הדברים שהעלו כאן, אליך חבר הכנסת ברקת, אני חושבת שחייבים להכניס לתוך התוכנית הזאת התייחסות ייעודית ל-400,000 הצעירים המובטלים בישראל, להסתכל מפריזמה של יעדים מדידים ברורים איך מחזירים את הצעירים, הם בהסדר בתוכנית הזאת, ולשלב אותם בתעסוקה. שנית, בכל עולם ההכשרות לראות איך מייצרים הכשרות שהן מותאמות לדור הצעיר, גם בוגרי התארים הראשונים והשניים ובכלל הצעירים בישראל שהתעסוקה היא שונה מאשר תעסוקה שניתנת למבוגרים, אז אלה שני דברים שהיינו מאוד שמחים לראות שייכנסו לתוך התוכנית. אנחנו גם נמצאים בקשר מאז שבוע שעבר כשעדכנת לגביה בוועדה ומאז היינו איתך בקשר.

אני רוצה להתייחס גם לדברים שאמר שפיגלר. נושא של סטודנטים, אנחנו עדיין לא רואים שהמדינה מטיבה להשתמש בכסף של ההכשרות המעשיות כדי לקחת סטודנטים, לאפשר להם להיכנס במסגרת התמחות בשנה השלישית או הרביעית כבר לתוך חברה, מפעל, כל דבר שהוא ופשוט להשתמש בכסף הקיים של ה-OJT או כל סעיף אחר כדי לאפשר באמת ל-150,000 סטודנטים להיכנס לתוך שוק העבודה ולא עכשיו לייצר להם שנה או שנתיים שבהם הם לא יוכלו להשתלב, וזה פשוט מהפך מתבקש, אז אני יודעת שבהקשר של ביטוח לאומי יש הרבה מאוד דברים שאנחנו צריכים לקדם ביחד ואני הייתי שמחה שנצליח גם כאן.

דבר אחרון אני אגיד בהקשר שלנו כהתאחדות הסטודנטים הארצית. אנחנו נשמח לסייע לתוכנית הזאת. אנחנו יכולים לסייע בשתי זירות, האחת, פשוט לפרסם אותה לסטודנטים, להגיע בצורה מלאה לכל הסטודנטים בישראל שיכירו את הדבר הזה. יש מצוקה עצומה. אני מאמינה שיהיה ביקוש מאוד גדול להשתלבות בתוכנית, ושניים, יש לנו הרבה מאוד ידע לגבי הצורך והמאפיינים של הדור הצעיר שנכנס עכשיו לשוק העבודה. יש לנו גם הרבה מחקר וסקרים בנושא ונשמח גם להעמיד אותם לרשות הדבר הזה. שיהיה לנו בהצלחה. אני מקווה שבישיבות הבאות של ועדת העבודה נמשיך לעסוק בדברים שהם קונקרטיים ושהם מדידים, כי כרגע אנחנו לא רואים שהממשלה מסתכלת על הצעירים בכלל ועל הצעירים המובטלים בפרט ואני מקווה מאוד שהתוכנית הזאת, כמו שהיא מסתכלת על העתיד של שוק העבודה, אז ככה היא גם תטיב להסתכל על איך מכניסים את הצעירים אליו.

קודם כל תודה. אם האזנת לכל התוכנית, לכל הדיון בעצם, את שמעת שהנושא כן נמצא על שולחן הממשלה והולך להילחם. זה אחד. שניים, כדי לשים על השולחן תוכנית, צריך להכין אותה. מה שאנחנו היום עושים, אנחנו דנים על התוכנית שהכין חבר הכנסת ניר ברקת כדי שכל אחד מאיתנו ייתן את נקודת המבט שלו. את בעצם עכשיו העלית את הסוגיה של הסטודנטים והצעירים ואני מאמינה שניר ברקת בסיכום של דבריו גם יתייחס לזה. משתדלים לקחת הכול בחשבון. אני חושבת שפשוט ללכת כדי להתקדם בלי לדעת לאן אתה רוצה להגיע, זה לא בהכרח נכון. אנחנו פה עושים תוכנית ברורה עם יעדים מסוימים, עם עלויות. אני חושבת שכל צד בתוכנית הזאת הוא מחושב ולכן אני מאמינה שאנחנו נשמע את כל הדברים.

לפני שאנחנו עוברים למשרד האוצר, אני רוצה לתת בכל אופן לרפרנט של משרד האוצר להתייחס. יש לי עוד חוב לאיגוד לשכות המסחר, סמנכ"לית אגף מיסים וכלכלה, ישראלה מני נמצאת איתנו. בבקשה ישראלה.

שלום לכם, א', תודה רבה לחבר הכנסת ברקת על העבודה. זה מאוד מסייע. אני רק רוצה להגיד שהבעיה הגדולה ואנחנו רואים אותה בעיקר בתחום המסחר, מי שיבדוק את הפילוח של האנשים שיצאו ונמצאים היום מחוץ לתחום העבודה, הם בעיקר בתחום המסחר והשירותים.

התוכנית מאוד נותנת רוח גבית לכל המהלך שהמדינה צריכה לעשות כרגע, אבל הדבר המיידי שצריך כרגע לעשות הוא פילוח אמיתי של שוק העבודה, איפה יש כרגע חוסר במשרות פנויות, ויש. אנחנו יודעים שאצלנו יש. אנחנו עושים אצלנו בתוך העסקים בינם לבין עצמם סוג של פילוח כזה. כרגע לדעתי הגוף היחיד שעושה את העבודה הזאת הכלל-משקית זה רק הלמ"ס דרך הדוח החודשי שלו של משרות פנויות והוא מאוד חלקי, ואם הוועדה תוכל לתת דחיפה מאוד רצינית לעבודה מאוד מקיפה שתיתן תוך שבועות ספורים פילוח של המשרות הפנויות במשק לפי עסקים ממש, שאנחנו נדע איפה חסרות ונדע איפה לשבץ, אני חושבת שזה יתן סיוע מאוד גדול לתוכנית הכללית. זה מה שהיה חשוב לי להגיד.

אני חושבת שהרעיון מצוין. אנחנו ניקח את זה בחשבון, נראה איך אנחנו עושים את זה. מזה בעצם היינו צריכים להתחיל.

עכשיו אני אשמח מאוד לשמוע את ההתייחסות של משרד האוצר. נמצא איתנו רפרנט תעסוקה באגף התקציבים, אביעד שוורץ.

כמו שאמרתי גם בדיון הקודם, הכשרות הוא נושא שהוא מאוד על הפרק ואנחנו עובדים עליו ביחד עם זרוע העבודה בעיקר של האגף להכשרה מקצועית. שיתוף מעסיקים הוא חלק מאוד חשוב והכרחי בהכשרות. זה משהו שיתרום להם רבות לשילוב המוכשרים בשוק העבודה ואנחנו מאוד נשמח לשיתוף פעולה. להבנתי, לא כל ההכשרות יכולות להיעשות אצל המעסיקים. זה משהו שהוא לא ישים בפועל, בטח אצל מעסיקים קטנים ובינוניים שיותר קשה להם לעשות את הדבר הזה וצריך לחשוב על הנקודה הזאת. בכל מקרה יש עכשיו צוות בין-משרדי באופן כללי לנושא התעסוקה עכשיו במשבר. אחד הנושאים שיעלו בו זה באמת נושא ההכשרות. אנחנו עכשיו מנהלים ישיבות באופן קבוע. זה התחיל שבוע שעבר, זה יימשך בשבועות הקרובים באופן די קבוע כמה פעמים בשבוע על מנת לקדם את הנושא וגם בשביל לבנות את התוכנית בצורה יותר מושכלת, שחלק מזה גם באמת דורש השגת נתונים יותר טובים על שוק העבודה, על הביקושים, מה שקצת הוצג פה באמת, של להבין איך מצליחים למצוא את המקומות, איפה יש ביקוש גבוה, איזה הכשרות יותר רלוונטיות, איזה פחות ומי האוכלוסייה שהכי כדאי למקד את ההכשרות בה.

אביעד, יושבים פה אנשים, וכל מי שנמצא איתנו, הם יודעים איך צריך לעבוד ומה צריך לעשות. בלי גיבוי שלכם ובלי התערבות שלכם ובלי לחץ שלכם שום דבר לא יקרה.

אם תרשה לי לשאול מה קורה עם אותם 50 מיליון שקל שדיברת עליהם בישיבה הקודמת, האם זה כבר נע? איפה זה נמצא היום?

ה-50 מיליון כבר עברו למשרד. עכשיו בגלל שאנחנו בתקציב המשכי, בעצם מעלים את זה לוועדת חריגים לטובת קבלת אישור אבל זה בעצם כבר נמצא אצל המשרד. עד שזה יעבור, אולי המשרד יוכל לעדכן איפה זה עומד שם אבל אני יודע שזה כבר בתהליך העלאה לוועדת חריגים, להוציא את הכסף, בעצם לחלק אותו לגופים.

זה כבר נמצא במשרד העבודה, אתה אומר.

כן.

אוקיי. טוב, תודה על ההתייחסות שלך. אני חייבת להגיד לך, לא שמעתי משהו חדש מהדיון הקודם. חשבתי שתיתן התייחסות קצת יותר עמוקה לתוכנית שהוצגה פה. נכון שפה אנחנו מדברים על מימון קצת שונה ממה שאתם רגילים.

אתם הכלכלנים, אנשי אגף התקציבים, מה אתם חושבים? אני עוד פעם חוזרת ואומרת, יש פה תוכנית שבעיניי היא שונה לחלוטין ממה שאנחנו היינו רגילים. חוץ מכל המקדמות שאתה אומר, אנחנו צריכים ללמוד, זה ברור, רק אני לא מבינה מתי אנחנו צריכים ללמוד. עוד שנה אנחנו נגיש תוכניות? אנחנו צריכים עכשיו לספק פתרונות לאנשים. אנשים יושבים בבית ואולי אנחנו יכולים תוך שלושה חודשים להחזיר אותם לעבודה, אם לא פחות אפילו, אם אנחנו נציע להם כבר עכשיו להתחיל ללמוד במקצועות שהמדינה שלנו זקוקה להם. אין לנו זמן. להתקדם בקצב שהמדינה היום צריכה ולא רק "כרגיל". היום אנחנו לא מצב הרגיל, לכן אני מצפה מכם להתחיל לראות את הדברים קצת אחרת.

אני יכול לשאול שאלה אחת? נניח לטובת העניין שבא ביטוח לאומי ואומר שהוא מוכן לקחת על עצמו את הקונספט הזה של הכשרות ישירות עם המגזר העסקי והוא יודע, כי זה חוסך לו כסף. אתם נותנים לו מנדט? ממליצים לשר לחתום?

אני אומר, אנחנו עכשיו נמצאים בתהליך אינטנסיבי בין-משרדי שכולל את משרד רוה"מ, משרד העבודה, משרד הכלכלה, בנק ישראל במטרה לגבש באמת המלצות קונקרטיות לדברים האלה בזמן הקרוב. אנחנו עוד באמצע התהליך. הכשרות בשיתוף מעסיקים זה כלי שהוא קיים, כולל במנגנונים שונים. האם בהכרח דווקא דרך הביטוח הלאומי שהוא גם שותף בצוות הזה? אנחנו ננסה בדיוק להבין את הדברים, מה הגוף הכי ישים לעשות את זה דרכו ומה הדרך. זה בדיוק המטרה. ברגע שיגובשו המלצות כמובן בשיתוף כל הגופים, אז נעלה אותם, לכן אני לא רוצה עכשיו להגיד המלצות כשאנחנו עוד באמצע התהליך.

טוב. אני קיבלתי הודעה שמוטי אלישע ממשרד העבודה לא מצליח להתחבר לזום, אבל נמצאת איתנו גל פילק. בבקשה, גל.

שלום, אני גל פילק, אני ראש המטה במשרד העבודה והרווחה בזרוע העבודה וגם מובילה עכשיו תהליך שהתחלנו מול מעסיקים כשהמטרה שלנו היא לאפיין ככל הניתן מה הם הצרכים הנדרשים של מעסיקים כדי לתת מענים מותאמים, אם זה ברמות של הכשרה מקצועית, אם זה בכלים אחרים שיש היום לזרוע העבודה, ובחיבור עובדים, באנשים שנפלטו משוק העבודה לאור המצב, כמה שיותר מהר למשרות איכותיות ולתעסוקה.

אנחנו ממש בשלבים מתקדמים של גיבוש שותפות ביננו לבין המעסיקים. לצד זה כמובן הכלים שכבר קיימים אצלנו היום, שאלה הכשרות מקצועיות, הכוון תעסוקתי שפועלים בכל הכוח.

מצוין, אני שמחה לשמוע.

אני חושבת ששמענו את כל הצדדים כאן. אני חייבת להגיד שאני מאוד מעריכה את מנכ"ל הביטוח הלאומי שנמצא איתנו בכל הדיון הזה ושומע את כל הדעות. זה לא מובן מאליו.

חבר הכנסת ניר ברקת, אתה רוצה לתת התייחסות שלך לדברים ששמעת? בבקשה.

ראשית, תודה רבה על ההזדמנות. אני מאוד מעריך, טלי, את האפשרות לכולם לדבר על תוכנית משנה סדורה שהצגנו בצורה מסודרת.

כפי שהאוזן שלי, ואני מניח שכל מי שנכח, שמע, שיש קונצנזוס מאוד מאוד רחב בין המעסיקים לבין חברי הכנסת, לציבור, לביטוח לאומי. עכשיו אנחנו צריכים שהממשלה וזרוע העבודה והאוצר יתנו מנדט לחולל שינוי מהיר. הדגש הוא על המהיר כיוון שה-850,000 מובטלים, כל אדם זה עולם ומלואו. זה מה שצריך להיות לנגד העיניים, וכל דקה שאנחנו לא מניעים מהר יותר את התוכנית, אני רואה את אותם אנשים שבאמת על סף פת לחם. זה דבר אחד.

עלה פה כל נושא אוכלוסיות מיוחדות, בין אם זה נשים מוחלשות וצעירים שבדיוק סיימו צה"ל. הרציונל של התוכנית הוא קודם כל לאתר צרכים. מי שמוביל את המהלך הזה, ודובי אמיתי, מגיע לו ולעינת ולאמנון המון קרדיט, כל הקרדיט בעולם כיוון שהיוזמה שהם הניעו היא מהפורום הכלכלי-חברתי. מי שבעצם צריך להוביל את המהלך הזה זה הפורום לא כלכלי, זה כלכלי-חברתי, והפורום הכלכלי-חברתי מכיר את האתגר. הפורום הזה לא נולד בשביל הפרויקט הזה, הוא נולד בשביל לחשוב על איך אנחנו כאנשי עסקים, כיזמים, אני מרגיש הזדהות מאוד גדולה כיזם, איך אנחנו דואגים לחברה כמכלול, לכן האחריות החברתית נמצאת שם על השולחן, במוח של דובי אמיתי ושל עינת ושל אמנון ושל כל אנשי העסקים ששמים הרבה מאוד מזמנם בנושא.

לאורך זמן מערכת המיון ושליטה שתיבנה, התובנות שיהיו שם יכולות להקרין על ההשכלה הגבוהה בישראל. ההשכלה הגבוהה עוברת שינוי בכל העולם. הזום והקורונה פתאום יצרה הזדמנויות חדשות, סוגים חדשים של מקצועות והמגזר העסקי יודע להגדיר אותם יותר טוב מכל אחד אחר, לפני כולם, כי הם צריכים את העובדים, לכן ההערכה שלי שתוך כדי תנועה, ולא צריך לחכות הרבה זמן, זה תוך כדי תנועה אפשר לעשות ניסים ונפלאות ובתנאי שהמנדט נמצא שם בהרדקור של הפורום הכלכלי-חברתי.

האנלוגיה הטובה ביותר לתהליך המיון לגוף הזה זה מה שעושה צבא הגנה לישראל. אני חוזר ואומר, לצבא יש שער יציאה. אני גם בוועדת חוץ וביטחון ואחד הדברים שלמדנו מצה"ל זה שיש להם צורך אמיתי, צורך של צה"ל לדעת איך הוא מפנה 60,000 לוחמים, לוחמות, חיילות וחיילים כל שנה למגזר הפרטי, אז התובנות הללו השתלבו מאוד יפה במיזם שאנחנו מדברים עליו.

לבסוף אני רוצה להגיד מילה טובה כאן לביטוח הלאומי שלא סתם אני חושב ששפיגלר יושב כאן. שפיגלר, אני חושב שכל מדינת ישראל ובוודאי כל חברי הכנסת אסירי תודה לרמה ולמקצוענות של איך שהביטוח הלאומי מתנהל. עם כל המערכת האוצרית שיש בלשון המעטה מחלוקות לא מבוטלות בפרלמנט, בכנסת מול אגף תקציבים באוצר, אני יכול להגיד בדיוק הפוך על הביטוח הלאומי. יש כלל עסקי שאומר, אם משהו מצליח, תרחיב אותו. תן לו מנדט להתרחב ולהתפתח. אם דבר אחד חשוב לי מהמפגש הזה היום, שאנחנו כוועדה בכנסת או כנסת במכלול נבקש מהממשלה להאיץ את התהליך ולתת מנדט למגזר העסקי שיודע לעבוד מצוין עם הביטוח הלאומי. זה לרוץ מאוד מהר קדימה ולתת מענה אמיתי לאותם אנשים שהיום הם חסרי עבודה, שהיה להם פרנסה מצוינת וטובה לפני הקורונה, עולמם הכלכלי חרב עליהם. אנחנו חייבים לתת להם הזדמנות, למי שמעוניין בכך, לשנות כיוון ולהתפרנס בכבוד. זה אפשרי.

תודה רבה. לפני שאני מסכמת כמובן, אני אתן למנכ"ל הביטוח הלאומי, מר שפיגלר.

תודה ליושבת-ראש ומעבר לזה כמובן לחבר הכנסת ניר ברקת שזו חוויה לשתף איתו פעולה ולקדם דברים שהם לטובת עם ישראל, ואני רוצה להודות לו על מה שהוא אמר, בשם כל עובדי הביטוח הלאומי, ודאי בשם ההנהלה ובשמי.

תודה. טוב, אני אתחיל גם כן כנראה מהפרגון. אני חייבת להגיד, אם אנחנו מדברים על הביטוח הלאומי, אז אני חושבת שהשתנתם מקצה לקצה ואתה יודע כמה ביקורת הייתה לי ועדיין לפעמים יש על הביטוח הלאומי, אבל אני רואה באמת, מרגע שאתה לקחת את המושכות לידיים, יש שיפור מאוד משמעותי בכל מה שקורה שם. אם אנחנו הגענו למצב שהביטוח הלאומי מציע לנו לקדם חוקים כדי להטיב עם האזרחים, זה כבר באמת דיינו, אז יישר כוח. אנחנו מעריכים את זה מאוד.

אני כמובן רוצה להודות לחבר הכנסת ניר ברקת על העבודה המאוד מקצועית. אני חושבת שהעיתוי שאתה בחרת הוא מאוד מאוד חשוב, ותודה שנכנסת במקרה לדיון של שבוע שעבר.

לא במקרה.

כן, אבל הרגשתי שאנחנו חייבים לתת לך פלטפורמה להציג את התוכנית הזאת גם בוועדה כדי שגם המאזינים ישמעו וגם מי שרואה אותנו. יש הרבה אזרחים היום שרואים ערוץ 99 כדי להבין מה קורה בכנסת ואיזה החלטות מתקבלות.

אני רוצה כמובן להודות גם ליושב-ראש הוועדה הקבוע, חבר הכנסת חיים כץ על כך שהוא הסכים בעצם להעלות את הנושא הזה לדיון, וגם על זה אני מעריכה.

יש עוד כמה יוזמות שחברי כנסת מקדמים עכשיו. אני יודעת שביום ראשון עולה הצעת חוק על ביטול הורדה של 30% מדמי אבטלה לאלה שעוברים הכשרה מקצועית.

אני חושב שזה בסמכות השר.

מצוין. גם השר כמובן, יש לו פה באמת חלק מאוד משמעותי. מה שאנחנו צריכים עכשיו לעשות זה בעצם לקחת את כל הדברים הטובים שעכשיו דיברתי עליהם, לחבר את כולם יחד עם אותם האנשים הנפלאים שהיו לנו היום בשיחת הזום ובאמת לפנות לממשלה שלנו, גם לראש הממשלה וגם לשר האוצר, גם לשר העבודה והרווחה וביחד כמה שיותר מהר להניע את התוכנית הזאת לביצוע. זה באמת משהו שאזרחי מדינת ישראל היום זקוקים יותר מכל דבר אחר. הם לא רוצים ללכת לצעוק בהפגנות שאין להם מה לאכול, אבל אנחנו צריכים לספק להם איך להמשיך לחיות במצב של היום. התוכנית הזאת בהחלט יכולה להיות מענה להרבה אנשים ואני חושבת שמספר האנשים יכול להיות הרבה יותר גבוה מ-100,000 שאני שמעתי. אנחנו נחבר עוד פעם גופים נוספים ומשרד העבודה שהוא מקדם גם את התוכנית שלהם, שגם היא מבורכת מאוד, ששמענו כאן.

חבר הכנסת משה אבוטבול נכנס לדיון.

אני הגעתי מתוך הערכה מאוד גדולה לניר שבעצם הוא עשה דבר טוב לעם ישראל לא רק פה, גם שנים כראש עיריית ירושלים. אנחנו ידידים הרבה שנים.

אני חושב שהתוכנית היא נהדרת. עברתי קצת בין הדברים, אבל זה בעצם דברים שכל השנים רצינו לעשות אותם. גם אני כשהייתי ראש העיר בית שמש, אז תמיד דיברנו על כל מיני פרויקטים שהיום בעצם עם המצב של הקורונה אנחנו יכולים להנגיש אותם, וזה דבר שבאמת יכול לתרום גם ביום-יום ולעשות הפיכה מחשבתית גם במגזרים שבעבר לא נגעו בדברים מהסוג הזה.

אתה כראש עיריית ירושלים התעסקת עם הרבה מגזרים והרבה מגדרים. אני חושב שבאמת לך יאה ולך נאה להעביר תוכניות מהסוג הזה. אני כמובן אומר, בנושא הזה היות שבאמת יש קצת רגישות מסוימת כזו או אחרת, אני בטוח שאתה תדע עם היועצים הנפלאים שלך ששנים רבות צעדו איתך, להביא את זה בצורה מושלמת אם אתם רוצים שזה יכנס גם למגזר שלנו, דרך הרבנים, ואתה אלוף בנושא הזה. אני קודם כל מברך על זה, מאוד מודה לכם.

אתמול, אגב, בפנל שהייתי באתר שנקרא כיכר השבת, דיברתי בשבח בנושא הזה, כי בעצם היום זה השיח אצלנו, רק תעשו את זה בהתאמה כדי שיתאים לכולם ואני בטוח, ניר, שתקצור הרבה פירות בדברים האלה. תודה רבה.

מצוין. אני אבקש מהוועדה להוציא פניה לראש הממשלה, לשר האוצר ולשר העבודה על הדיון של היום בבקשה לקדם כמה שיותר מהר את התוכנית, ללמוד אותה לעומק ויחד עם כל השותפים לצאת למשימה.

רבותיי, תודה רבה לכולם, היה דיון מרתק. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:43.