פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
27/07/2020

הכנסת העשרים-ושלוש





הכנסת





מושב ראשון



פרוטוקול מס' 31
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ו' באב התש"פ (27 ביולי 2020), שעה 10:14

היערכות משרדי הממשלה לעלייתם וקליטתם של יהודי צרפת

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
מיכל קוטלר-וונש
יוסף טייב
אריאל קלנר
יואל רזבוזוב

אופיר סופר

דגנית סנקר - מנהלת אגף בכיר, עידוד העלייה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

יצחק אוחנה - סמנכ"ל, חטיבת פרט, משרד העלייה והקליטה

יפעת קאסוטו - ראש ענף תכנון ומחקר, חטיבת תכנון ומינהל כוח-אדם , אכ"א, משרד הביטחון - צה"ל

שי פלבר - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

יעקב חגואל - סגן יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית

אריאל קנדל - מנכ"ל, ארגון קעליטה - עמותות הפועלות למען עולי צרפת

ליאורה לוי - חברת מועצה, נתניה

שלומית אבינח

א.ב., חבר תרגומים

היערכות משרדי הממשלה לעלייתם וקליטתם של יהודי צרפת

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. נושא הישיבה להיום: היערכות משרדי הממשלה לעלייתם וקליטתם של יהודי צרפת.

לפני שאני מתחיל, אני רוצה להתייחס לכתבה שהייתה אתמול ב-YNET, שלדעתי היא כתבה מוזמנת על ידי האוצר או לא יודע על ידי מי. אין ספק שאנחנו לקראת עלייה גדולה מאוד. אני מתייחס לאנשי המקצוע שאומרים את זה, בעיקר הסוכנות היהודית שהם אלה שקולטים את המשובים של העלייה מחו"ל. זה ברור שהשנה תהיה עלייה של משהו בסביבות 45,000, זו ההערכה, ושנה הבאה ושנה אחרי זה, כל שנה לדעתי יהיו 100,000 איש, אז לבוא ולומר שאין עלייה בגלל הקורונה, שאנשים לא עולים או לא פותחים להם או לא מטפלים להם בבקשת קליטה, וגם הממשלה עצרה את גלי העלייה עד סוף יוני, היא פתחה אותם רק עכשיו, אז הטיעונים האלה, אין להם שום מקום ואנחנו מגנים אותם אפילו. כל המטרה של זה היא למנוע תקציב. אנחנו אומרים שהממשלה צריכה להתכונן לגלי עלייה גדולים. כוננות זה גם אומר תקציב, גם אומר טיפול בעניינים האלה על מנת שהעלייה תהיה הרבה יותר חלקה וזה מה שאנחנו עושים בוועדה וזה מה שהשרה, אני מבין, עושה. איפה הדובר? אני מבקש שתצא הודעה מטעמנו על העניין הזה.

עכשיו לגבי עולי צרפת. זה לא הדיון הראשון שאנחנו עושים וגם לא יהיה האחרון. זו סדרה של דיונים שאנחנו לאט לאט לומדים את הבעיות ומטפלים בהן. כמו שאמרנו, המפתח לקליטה מוצלחת הם תעסוקה ודיור. ליהודי צרפת יש פוטנציאל גבוה מאוד לעלות לישראל, שלא מתורגם בפועל הלכה למעשה. הסיבות לכך רבות ומגוונות. יש הרבה שעלו וחזרו. צריכים לסייע ולהקל על עלייתם של יהודי צרפת לישראל. מדינת ישראל רואה בעלייה עלייה טובה שיכולה רק לשפר את הצמיחה בישראל ולסייע בכלל למדינת ישראל.

בעידן הקורונה הקהילה חוותה וחווה משבר גדול מאוד. למעלה מ-2,000 יהודים נפטרו מהמחלה והמצב הכלכלי של רבים מהיהודים מורכב. בשנת 2018 בוצע סקר במכון גיאוקרטוגרפיה לגבי עליית יהודי צרפת. לפי הסקר שנעשה על העולים מצרפת, כשבודקים את הסיבות שבזכותן עלו לישראל, מציינים: 54% עלו בגלל הילדים, 33% קיום חיי דת, 32% אנטישמיות. המניע העיקרי לעלייה לארץ הוא דאגה לעתיד הילדים ולפיכך חובה להשקיע בחינוך. בחמש השנים האחרונות עלו מצרפת 30,000 איש. שנת השיא של העלייה מצרפת הייתה בשנת 2015 שבה עלו 6,628 עולים. מאז קיימת ירידה תלולה במספר העולים מדי שנה לישראל וזה נובע מזה שהיו קשיים בקליטה. אחד מעביר לשני ואז אנשים לא מגיעים.

הערים העיקריות שקלטו את עולי צרפת הן נתניה, ירושלים, תל אביב, אשדוד, רעננה, אשקלון, אילת, בית שמש, הרצליה, חדרה, בת ים וחיפה. החסמים העיקריים לעלייה לישראל הם החשש שלא ימצאו עבודה בגלל הבדלי תרבות וקשיי שפה, חשש שלא יוכלו להחזיק דירה ולהתקיים בכבוד. לפי הסקר, שליש מהעולים אינם עובדים בארץ. בעידן הקורונה המספרים עלו קרוב לוודאי.

יש כאלה שבכל מהלך השבוע הם נוסעים לעבוד בעסק שלהם בצרפת וחוזרים בסופי שבוע. זה דבר שחייב להיפסק. למעלה מ-60% מהעולים בצרפת לא הצליחו לרכוש דירה בבעלותם. אני חוזר על מה שאמר לנו נציג העמותה. החשיבה שלנו היא שעולי צרפת אמידים ועשירים. יש שכבה מאוד גדולה של אנשים שהם לא כאלה ושהם מתקשים למצוא דיור בישראל. הם גם בצרפת חיים בשכירות, לא במסגרת דירה שהם רוכשים אותה.

כ-10% מהעולים חזרו חזרה לצרפת. 11% שעלו בעשר השנים האחרונות רשומים בשירותי הרווחה. כשליש מהעולים אינם עובדים. כמחצית ממי שאינם עובדים הם מעל גיל 55 ומעלה. המדינה צריכה להשקיע בתעסוקה ובליווי בביורוקרטיה הישראלית, בלימודי שפה ובעזרה גדולה יותר בסיוע בשכר דירה ובעיקר בתקופה הראשונה בישראל.

קיימת בעיה קשה של הכרה בדיפלומות מצרפת. הבעיה העיקרית קיימת בהכרת דיפלומות של אחיות, פתולוגים, אם זה מומחים לכף הרגל, מורים, חשמלאים, עובדי מעבדה, תזונאים, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת.

קיימת נשירת תלמידים ממערכת החינוך בגלל אובדן הסמכות ההורית וקשיי קליטה במערכת החינוך בישראל. קיים צורך לאפשר כניסה למרכזי קליטה למשפחות שיהיו מעוניינים בכך. בשביל זה גם ביקשנו מהסוכנות להוסיף עוד שניים-שלושה מרכזי קליטה לצורך גל העלייה שמתקרב. אנחנו צריכים להתכונן וביקשנו מהממשלה ואנחנו נמשיך לבקש שיהיו מקבצי דיור לא רק לעולים מרוסיה אלא גם לעולי צרפת, גם לעולי מרוקו, גם לעולי אתיופיה על מנת להקל בכל מה שקשור לעניין הזה, למבוגרים שקשה להם גם למצוא עבודה כפי שאנחנו רואים.

קיים צורך להרחיב את תוכנית "מסע", להקל על מעבר לימודי סטודנטים מצרפת לישראל. קיימת חשיבות רבה לקיום ירידי תעסוקה מאורגנים עוד בצרפת בשיתוף הסוכנות היהודית ומשרדי הקליטה. כמו כן קיים מחסור חמור בדוברי צרפתית בקרב עובדי משרד הקליטה. קיים מחסור בעובדים סוציאליים דוברי צרפתית, מגשרים במשרד החינוך וכיוצא בזה.

הדיון האחרון התקיים בכנסת בנושא זה ב-17 בדצמבר 2018. בדיון צוין כי כ-200,000 יהודים שחיים בצרפת, לפי ההלכה או 400,000 איש זכאי חוק השבות. אפשר להדגיש שאנחנו במהלך הדיונים בחודש וחצי האחרונים כן התייחסנו לנושאים האלה. זה לא היה דיון ספציפי ליהדות צרפת אבל התייחסנו לזה עוד בישיבה האחרונה.

לפי נתוני הלמ"ס שהוצגו בכתבה ב-YNET אתמול, 26 ביולי 2020, עולה כי חלה ירידה של 65% בחודשים מרץ-יוני 2020. ברור שתהיה ירידה בגלל הקורונה. אני לא מבין מה מצאו פה בכתבה הזאת, אלא אם כן היא מוזמנת בגלל שיקולי תקציב ודיוני התקציב.

מספר העולים לישראל לעומת התקופה המקבילה אשתקד – אחוז העולים מצרפת בתקופה זו הוא 5.7% עולים. מתוך סך העולים בשנת 2019, 33,000, רק 6.8% הגיעו מצרפת. ב-2019 הגיעו 2,227 עולים. מדובר בירידה של 7.8% לעומת 2018. העולים מצרפת ב-2019 בחרו להתגורר בתל אביב, נתניה, חיפה וירושלים. הירידה במספר העולים מצרפת מנוגדת לציפיות בישראל, שכן בגלל פיגועי הטרור, ריבוי מקרי האנטישמיות והקורונה יש פוטנציאל עלייה גבוה מאוד מצרפת שלא מתורגם נכון לעכשיו הלכה למעשה.

בגלל כל הבעיות שציינו, לקראת ישיבת הוועדה ביקשנו ממשרדי הממשלה שהוזמנו לישיבה לבחון ולהתייחס טרם הגעתם לדיון לסוגיות המפורטות: נתונים מספריים על עולי צרפת, כמה עלו בחמש השנים האחרונות, חתך לפי גילאים ואזורי מגורים בישראל, פרטים על תעסוקה, גורמי עיסוק, מובטלים. משרד החינוך: פרטים על תלמידים בחינוך היסודי, תיכונים, אחוזי נשירה, אחוז זכאי בגרות, סטודנטים. צה"ל: נתוני גיוס ואחוזי נשירה בצה"ל. משרד העלייה והקליטה: דיור, אכלוס במרכזי קליטה, תוכניות קליטה. זה מהסוכנות גם יותר מאשר משרד העלייה. רישוי והכרה במקצועות שייחודיים לעולי צרפת: אחיות, פסיכולוגים, פתולוגים. האם קיימת תוכנית מיוחדת במשרד הבריאות? כבר התחלנו דיון בעניין הזה ואנחנו צריכים לטפל בזה בצורה מערכתית, לאו דווקא רק בקשר ליהדות צרפת.

תוכניות מיוחדות ייעודיות במשרדי הממשלה לעולים חדשים מצרפת שנמצאים כבר בארץ, האם הן קיימות או מתוכננות? תוכניות מיוחדות ייעודיות במשרדי ממשלה לעולים חדשים שמתכננים עלייה לישראל, האם יש כאלה? הנגשת מידע בצרפתית, מענה לעולים בצרפתית והאם קיים במשרדי הממשלה הרלוונטיים? קליטה, חינוך ורווחה.

נתוני משרד הקליטה שהגיעו לוועדה לקראת הדיון עולה כי מה-1 בינואר 2015 עד 30 ביוני 2020 הגיעו 21,751 עולים מצרפת, שזה הרבה יחסית לסך הכול הקליטה שהייתה בישראל. ב-2015 הגיעו 7,691 עולים, 2016 – 4,825 עולים, 2017 – 3,519 עולים, 2018 – 2,751 עולים, 2019 – 2,461 עולים, 2020 עד עכשיו – 504, זאת אומרת רואים ירידה משנה לשנה.

משרד הקליטה השקיע כ-50 מיליון ₪ בשבע השנים האחרונות בקליטת העלייה מצרפת. המשרד בשיא – 22 פרויקטורים, 18 מסך הפרויקטרים דוברי צרפתית.

נתוני משרד החינוך לגבי תלמידים עולים מצרפת בשנים 2020-2010 – המשרד מעסיק 14 מגשרים. תלמידים עולים מצרפת בחינוך היסודי – 3,501, חטיבות ביניים – 1,094 וחטיבה עליונה – 1,460. בגני ילדים יש 979 ילדים. יש 15 נושרים בחטיבה עליונה ו-6 בחטיבת הביניים. יחסית זה לא הרבה נושרים. המשרד פרסם מידע בצרפתית בנושא הקורונה, של השאלת ספרים ושימוש בזום.

אחרי ששמענו את ההקדמה הטובה מאוד של מנהלת הוועדה, מישהו מחברי הכנסת רוצה לומר משהו?

אני אשמח, אדוני היושב-ראש. אני מברכת אדוני היושב-ראש על הדיונים החשובים שמתקיימים פה. אני חושבת שמה שהכי חשוב להבין זה שאנחנו כמו שאמרת, צופים את גל העלייה הזה והאתגר שלנו הוא במקביל לקורונה ולא אחרי הקורונה שנצטער על זה, זאת תהיה בכייה לדורות. זה מצריך תוכנית הוליסטית, הורדת חסמים והנגשת מידע.

כמובן שלכל קבוצה של עולים יש אתגרים שונים. לעולים מצרפת שאנחנו מייחדים להם הרבה מאוד מהדיונים, מאוד חשוב כיוון שהם פשוט הפסיקו לבוא. אני חושבת שזאת הזדמנות להסתכל כמו שאמרתי, בצורה הוליסטית על כל הדבר הזה כיוון שצפויים להגיע אלינו עולים מכל המדינות, וכמו שאמרת, זה לא רק הגשמת החזון הציוני אלא באמת מנוע צמיחה מטורף. לרבות כל האתגרים שיש עם הקורונה, זאת בעצם ההזדמנות שלצידם.

אני רוצה לומר יותר אנקדוטלית מניסיון אישי בנושא החינוך שנגעת בו לקראת סוף דבריך. יש פערים מאוד גדולים של ציפיות. הן נובעות גם הרבה מאוד מאכזבות. אני אתן דוגמא קטנה, אנקדוטלית. יום לימודים קצר לכל עולה חדש ובטח ובטח למי שהורגלו ליום לימודים ארוך, שמאפשר לשני ההורים לעבוד בצורה מסודרת, הוא קשה לכל העולים החדשים. אני אעיד על עצמי שאני חשבתי שאני לא אצא מהבית בשנה הראשונה שהגענו ארצה כשהילדים הגיעו הביתה בין 12:00 ל-13:00. זה משהו שצריך לקחת אותו בחשבון גם בהיערכות וגם בתקשורת של הדברים כלפי העולים החדשים כיוון שהם מגיעים, הם נופלים לתוך מערכת החינוך ואין להם מושג לקראת מה הם באים.

יש שם כל מיני אתגרים נוספים כמו הגישה החינוכית של בתי הספר. אנחנו לא מודעים לה. הם מגיעים מגישה חינוכית, רוב בתי הספר שאני מכירה בצרפת, והעולים החדשים שמגיעים ארצה, מגישה חינוכית מאוד נוקשה, ומה שקורה כשהילדים האלה מגיעים ארצה זה פשוט פריצה של כל הגבולות וההורים מאבדים שליטה לחלוטין. צריך בצורה באמת מדויקת לעודד חזרה את העלייה שפשוט הפסיקה לבוא. זה לא אנשים שבאים וחוזרים, אנחנו רואים בנתונים. משרד העלייה והקליטה עושה את כל מה שהוא יכול אבל הם לא באים. אנחנו רואים במספרים שהנגישו לנו היום.

הם התחילו אבל במקום לעלות זה יורד.

בדיוק, ואם אתה משווה ל-2015, אז אתה רואה באמת את ההפסד הגדול שלנו. אני חושבת שצריך להסתכל על תוכנית הוליסטית שלוקחת בחשבון את האתגרים הממוקדים מאוד של כל קהילה וקהילה מתוך המקום שממנו היא באה. אי אפשר לעשות את זה בלי קבוצת העלייה. עלינו, לא בלעדינו. אנחנו יושבים פה, מתכננים תכנונים מתוך ההיכרות שלנו של הדברים. חייבים לכלול את העולים ויש לנו מעין הזדמנות, שוב, בקורונה לעשות את הדברים.

מקנדה דוברי צרפתית מגיעים?

הם מגיעים לקנדה אדוני היושב-ראש. במקום להגיע ארצה התחילו להגיע למונטריאול. עולים למונטריאול. בגלל האנטישמיות שם, זה מה שחוסם. זה לא כי הם לא רוצים להגיע לקנדה. נהפוך הוא, במקום להגיע ארצה הגיעו למונטריאול.

טוב. קלנר.

טוב, תודה רבה. גם אני מצטרף לברכות, אדוני היושב-ראש, על הדיון החשוב. אני רוצה לחדד כמה נקודות שכבר נאמרו.

נושא העלייה הוא באמת נושא לאומי גם מבחינת ההצלה של היהודים משם וגם מבחינת ההזנקה של מדינת ישראל קדימה. מהכירות שיש לי עם העולים מצרפת באזור המגורים שלי ובאזורים שאני מכיר, באמת שני האתגרים המשמעותיים ביותר זה החינוך והתעסוקה. בסך הכול מגיעים אנשים ממדינה מערבית, מתקדמת. הם עוברים קשיים שלא מכירים להם במקצועות. לא הגיוני שמישהו יכול לעבוד במקצועת האלה שם, לא יוכל לעבוד במקצועות האלה במדינת ישראל. זה נושא שהוא מאוד קריטי ובגלל זה אנשים גם חוזרים הרבה פעמים, לא מוצאים את עצמם.

הנושא הנוסף, פה באמת חברתי מיכל אמרה את הנושא הזה של החינוך. אני חושב שפה צריך באמת לחשוב על פתרון יחד עם משרד החינוך, באיזושהי צורה לבוא ולתת ביטוי לדרך שבה אנשים הכירו את החינוך במקומות שם. בסופו של דבר מדובר פה על עלייה גדולה, על מסות. לא מדובר פה על מעטים שיכולים להשתלב. אפשר כן לתת להם את המקום שלהם באיזושהי צורה בה הם יוכלו להמשיך לנהל את חייהם על פי חיי הקהילה שלהם ולשלב אותם פה. אפשר לחשוב על הכיוונים האלה.

אופיר.

בוקר טוב, אני בהחלט מברך על הדיון, גם על הדיון אחר כך בנושא סוגיית האחיות.

קודם כל, יש פה באמת ניצול הזדמנות אמיתי ואני חושב שמדינת ישראל לא צריכה רק להיערך לקליטה באופן לכאורה על מה שקורה כאן אלא להיפך, גם לעודד עלייה.

אני חושב שחלק מהעניין זה לטפל באמת בסוגיות שקורות עכשיו בעקבות משבר הקורונה, כלומר סוגיה של הטיפול בנוער. זה נוגע בכולם אבל איפה שכבר יש שבר אחד, זאת אומרת איפה שיש כבר אתגר אחד לצורך העניין, של קליטה, איפה שיש מקום שהוא נמצא בסיכון, אז עם משבר הקורונה הדברים מקבלים עצימות ולכן פרויקט כמו "חיבורים" שבו מתעסקים, הוא פרויקט חשוב.

אתה אדוני היושב-ראש נגעת בנקודה שבעיניי היא מרכזית, הסוגיה של מרכזי קליטה, מקבצי דיור. יש קליטה מארצות הברית, יש קליטה מצרפת. הקליטות הן מגוונות, אבל אם אנחנו נשכיל לבצע קליטה שהיא יותר קליטה קהילתית לצורך העניין, וזה מתכתב עם הדברים שדיברת עליהם, אז זה גם יאפשר אינטגרציה מצד אחד, גם יאפשר את ההשתלבות שלהם בחברה הישראלית וגם אנשים יחזקו אחד את השני וזה יקל. יש איזושהי סטיגמה שהעלייה מצרפת היא עלייה עשירה.

גילינו שזה לא כך.

בדיוק, זה לא כך וצריכים לזכור את זה. תודה רבה.

אריאל קלנר, מנכ"ל קעליטה.

האמת שאני לפחות שמח בזה שהדברים מתחילים לחלחל, וכבוד היושב-ראש, אתה בראש מבין בדיוק מה הסיפור פה של העולים מצרפת גם בקליטה, אגב, וגם בעידוד העלייה, כי בסוף כמובן שזה דברים מאוד קשורים אחד לשני. רק כדי לסבר את האוזן, יש פה מצגת, אני לא אעבור עליה אבל אני אגיד שני דברים.

מבחינת קליטת העלייה, מדובר פה בעיקר על תעסוקה וחינוך. יש גם דברים שלא צריך להמציא. נצטרך גם לעשות, מה שנקרא, קליטה מתאימה לכל אחד ואחד. נתחיל מהחינוך. הסיפור של החינוך, יש פלטפורמה מדהימה של החברה למתנ"סים, שנקראת "מחוברים", שזה העתקה בעצם של תוכנית "מפתחות" של האתיופים. 4 מיליון שקל השקעה ב-2,000 בני נוער כדי שלא יסתובבו ברחובות בשנתיים האחרונות. זה התחיל, אגב, כבוד היושב-ראש מסיפור מזעזע של רצח שהיה בחומת שמואל בהר חומה בירושלים, של שני חבר'ה צרפתים שהלכו מכות ברחוב ואחד נרצח על ידי השני, ולמחרת משרד החינוך והחברה למתנ"סים הקימו את הפרויקט הזה.

אנחנו מגיעים עכשיו ל-31 באוגוסט, עוד חודשיים התוכנית הולכת להיסגר כי אף אחד לא יודע מה קורה עם התקציב ו-2,000 הצעירים האלה שאני גם אשמח שאתה תפגוש אותם וגם ששרת הקליטה, פנינה, גם תפגוש אותם - - -

מי מממן את התוכנית?

זה הגיע בזמנו ממשרד החינוך. עכשיו זה כבר משרד אחר. זה כבר לאלקין, נראה לי. הוא אחראי גם על החברה למתנ"סים, אבל זה בא בזמנו ממשרד החינוך. הארגון שלי, קעליטה שמה אפילו מצ'ינג של 15% על התוכנית הזאת כדי גם להוסיף עוד חבר'ה. אגב, האוצר אז התנגד שזה יהיה לכל הצרפתים אז אמרו, רק סוציואקונומי נמוך ובינוני, אז עשינו את זה בירושלים, בנתניה, באשדוד. אגב, לא היה בתל אביב, לא היה ברעננה. מי שמסתובב באחוזה ברעננה מבין שגם שם יש את הצורך הזה. זה לא קשור לסוציואקונומי, עם כל הכבוד. ב-31 באוגוסט החבר'ה הצעירים האלה הולכים להיזרק לרחוב, פשוט ככה, וזה נוער בסיכון, צריך להגיד. העלייה הזאת, כמו שהיושב-ראש אמר, יש חבר'ה שלא צריכים ויש כאלה שמאוד צריכים. 2,000 האלה זה נוער בסיכון שאם התוכנית הזאת לא תימשך וזה רק החינוך כמובן, אז כמובן שהסיפור הזה לא יגמר טוב. זה דבר אחד.

מבחינת תעסוקה, ויש פה גם את החברים של משרד הקליטה, את איציק ואת דגנית, אנחנו גם מדברים על זה הרבה פעמים. יש הרבה מאוד מאמצים של המשרד בכל מה שקשור לתעסוקה ויש את הסיפור של ה-80 מיליון, אולי איציק גם יתייחס לזה, שהחזיר סוף סוף למערכת גם את העזרה בתעסוקה. אם מסתכלים טוב על ה-80 מיליון, יש כל מיני דברים כמו מקדמי תעסוקה, יש הוואצ'רים להכשרות מקצועיות אבל בסוף חסר גם שם את הגשר בין הדברים האלה לבין העולים.

שוב, לצערנו אני אגיד את זה, זה לא לשמחתנו. גם דיברנו על זה כבר בוועדה. העולים מצרפת מגיעים מתרבות שזה נקרא תרבות המתחמים. כמו שאמרו בפעם שעברה, הכול שם מגיע מהמדינה ואנשים חושבים שזה ייפול להם מהשמיים. מגיעים לארץ וגם כשמשרד הקליטה עושה מאמצים כדי לתת ביטחונות והכשרה תעסוקתית ומקדמי תעסוקה וכל מיני דברים מהסוג הזה, יש עדיין הרבה מאוד אנשים שצריכים פשוט שננגיש להם את זה, לכן גם פתחנו שני מרכזי תעסוקה, גם נשמח שאתה תסייר בהם, אחד בירושלים ואחד בתל אביב נכון להיום, אגב, עם עזרה מאוד מאוד משמעותית של הרשויות גם בירושלים וגם בתל אביב. אנחנו היום בשיחות מתקדמות גם עם נתניה, עם הרשות כדי גם לקדם את זה שם, אבל בסוף צריך גם להנגיש את זה לעולים.

צריך גם לראות כמה זה באמת מגיע לעולים מצרפת, וגם אם זה מגיע זה אף פעם לא מספיק. חברת הכנסת מיכל דיברה על הסיפור הזה שאנחנו צריכים להנגיש את זה, קליטה מתאימה לכל אחד, אז הסיפור הוא מאוד מאוד חשוב. אם בא מגזר שלישי ואומר, אנחנו מוכנים, אגב, כמו שעשו לחרדים. מה עשו עם החרדים לפחות בירושלים, אם אני לא טועה, עמותת קמח? קחו את הסיפור הזה וככה אתם תוכלו להעסיק את החרדים בירושלים. אם אני אומר נכון, אז זה אותו סיפור בסוף.

העולים מצרפת, אתה לא יכול להגיד להם, חבר'ה, תלכו ללשכות התעסוקה, יטפלו בכם. זה לא עובד ככה. גם משרד הקליטה, השאלה בסוף בקליטה פרואקטיבית היא איך אתה עושה את זה. זה לא כמו הרוסים. הרוסים הם הרבה יותר ממושמעים. אתה אומר להם תעשו, הם עושים. הצרפתים, אתה צריך פשוט לבוא, לקחת אותם, להביא אותם וללוות אותם לפחות שנה-שנתיים כדי שזה ילך. זה בסיפור של התעסוקה.

אני רק אגיד עוד מילה בבקשה על עידוד העלייה. מאיפה צץ המספר הזה של 400,000 יהודים שרוצים לבוא, 200,000 לפי ההלכה? זה סיפור מדהים של מחקר שעשה פרנסואה הולנד, נשיא צרפת הקודם על קהילת יהודי צרפת. אף פעם לא היה מחקר כזה. אחרי הפיגועים 200,000 יהודים אמרו, אנחנו רוצים לבוא לישראל. מהחבר'ה האלה אולי הגיעו מאז במקרה הטוב 15,000. אגב, אז 65,000 אמרו ברצינות רוצים לבוא, זה אומר שיש מחר 50,000 יהודים שאפשר להביא אותם לישראל אם נעשה את זה נכון, אבל צריך תוכנית פרואקטיבית, תוכנית הוליסטית. צריך להשקיע בזה לא יותר מדי, וכמו שאמרנו, גם בתעסוקה, גם בחינוך. הבאנו פתרונות. כדי שהאזרח הישראלי לא ייבהל, אנחנו לא מדברים על להביא דירות לכל העולים מצרפת. זה לא הסיפור. יש פתרונות וככל שנקדם את זה יותר מהר, אנחנו נגיע לפתרון יותר מהר.

תודה רבה. תעלי בבקשה את חגואל לזום.

שלום, בוקר טוב, אדוני יושב-ראש הוועדה, דוד ביטן, חברי הכנסת.

ראשית, אני רוצה לברך על הדיון. מדובר על דיון מאוד מאוד חשוב. אנחנו מדברים על הזדמנות לאומית עם הקהילה הכי ציונית שיש לנו היום בעולם, קהילה שבמהות שלה הייתה רוצה לגור כאן ויש לה היום אתגרים לא פשוטים. אנחנו רואים מה קורה שם ברחובות, אנחנו רואים מה קורה שם באנטישמיות, בכלכלה. האתגרים הם לא פשוטים ואני רואה היום בעיניי משפחה שרוצה לעזוב את צרפת, מגיעה לשער דה גול ואומרת, האם אני מגיעה לישראל או האם אני נוסעת למיאמי או לקנדה, וזו ההתלבטות היום. ההתלבטות היא לא אם לעזוב או לא, לעניות דעתי. ההתלבטות היא לאן לנסוע וזה משהו שאנחנו וכישראלים קודם כל, ואחרי זה כממשלה צריכים להבין שזה משהו שאנחנו צריכים לשנות. זה משהו שאנחנו צריכים להניע את אחינו מצרפת לכאן הביתה.

אנחנו בהסתדרות הציונית העולמית ביחד עם משרד הקליטה, אופק ישראלי מקיימים בשנים האחרונות מאות אולפנים בצרפת כדי לחזק את העברית כדי שהחסם הזה שזיהינו אותו כחסם בעלייה לארץ, החסם הזה לא יהיה יותר חסם, אבל אנחנו צריכים להבין, אנחנו צריכים להתייחס אל זה אדוני היושב-ראש, כפרויקט לאומי, לא פחות.

אני מעריך שבשלוש-ארבע השנים הקרובות אם אנחנו נתעסק עם זה כמו שצריך כממשלה וכעם, אנחנו נצליח להעלות הנה כ-50,000 יהודים מצרפת. זוהי קהילה שמחוברת לישראל, זו הקהילה שהכי מתיירת בישראל והיא מחוברת ברמה כזאת שאנחנו צריכים כאוכלוסייה לקחת את זה כפרויקט לאומי. כמו שלפני 30 שנה היה פה סלוגן שאומר, הסבר פניך לתייר, אנחנו צריכים היום כעם לקחת את העניין בצורה רצינית ולהסביר פנינו לעולים לא רק כממשלה, לא רק ככנסת אלא כעם. השכנים שלנו, החברים שלנו, בסוף כולם עולים וצריך לראות איך אנחנו מתחברים בעניין הזה, אדוני היושב-ראש, בהטבות במס, בהשמה, בעליית משפחות, במאגר מעסיקים לקליטת עלייה. אם זה לא יהיה פרויקט לאומי, יהיה פה בכייה לדורות. אני רוצה להזכיר לכולנו, בסוף כל השקעה של שקל היום זה החזרה תוך עשר שנים של 15 שקלים. זו התורה שאנחנו צריכים לראות מול העיניים. עלייה היא מנוע לצמיחה. תודה רבה.

תודה רבה חגואל.

לאיזה עיר מגיעים העולים מצרפת?

רוב הצופים פה הם שכנים שלי מנתניה, אז ברוך השם העולים מגיעים הרבה לנתניה ואנחנו אוהבים אותם ושמחים. דרך אגב, גם התיירים מצרפת מגיעים לנתניה. מגיעים גם לירושלים, גם לאשדוד, גם לרעננה ואנחנו שמחים שיגיעו לכל חלקי ארץ ישראל. יש פה מקום לכולם.

טייב, בבקשה.

קודם כל אני מתנצל, הייתי בזכויות הילד ודיברנו גם על נוער בסיכון. קיבלתי עדכונים מאחורי הקלעים שאריאל העלה את הנושא הזה של חוסר תמיכות בנוער בסיכון בערים שאינן ירושלים, נתניה ואשדוד.

תראו, אני מטבע הדברים גם מנסה להתחבר לשטח ובשבועות האחרונים אני ירדתי הרבה. אתמול הייתי בחיפה, נהריה, חריש, חדרה. אנחנו מדברים על עלייה מצרפת בערים הגדולות, ירושלים, אשדוד, נתניה. מגיעים לערים אחרות גם המון צרפתים. נהריה, אתמול היה לי ישיבה ארוכה עם ראש העיר, עלייה קבוצתית שעולה, ביניהם גם רופאים, עלייה איכותית.

הבעיה האמיתית היא שראשי הערים אינם יודעים איך להתמודד עם העלייה הזאת. אם מחר אנחנו נביא באמת כמו שמדבר אריאל, צפי של 50,000 עולים, לנתני לא בא בחשבון ואני לא מאמין גם שראש העיר יזרום עם הדבר הזה ואני גם לא חושב שזה טוב. אני חושב שאנחנו בסופו של דבר, איך אומרת מיכל, צריכים שילוב. להביא אותם וליצור גטו של צרפתים זה לא הדבר הנכון. אנחנו צריכים לפזר אותם. כדי לפזר אותם אנחנו צריכים גם לתת כלים.

יש נתניה, יש אשדוד.

אז אני אומר, יש גם נהריה, יש גם חדרה ויש גם עוד ערים אחרות בארץ שחייבים להכניס לשם.

אבל זה איפה שהם רוצים. אתה לא יכול לקלוט אותם במקום אחר.

נהריה, אתמול היה לי ישיבה ארוכה עם ראש העיר, הוא מוכן לקבל.

השאלה אם הם רוצים.

הם רוצים, צריכים רק לתת להם את הכלים בשביל לקלוט אותם לאותן ערים. אתה לא יכול לבוא לראש העיר ולהגיד לו, בוא, תקבל עכשיו 100 צרפתים אבל אין לו את הכלים לעמוד בזה. לצורך העניין, גם הנושא של פרויקטורים. נושא של פרויקטורים, בסופו של דבר משרד הקליטה מממן אבל הוא קול קורא שנתי ואז ראש עיר אומר לי, תשמע , אני לא מוכן להתחייב לקחת פרויקטור שבסופו של דבר הופך להיות עובד עירייה ואחרי שנה אני לא יודע מה קורה עם המשרד.

אני חושב שאנחנו צריכים לשקול באמת איך גם משרד הקליטה בשותפות גם עם המגזר השלישי הולכים על תוכנית חומש הוליסטית, כללית שתיתן את המענה לאוכלוסייה הזאת בכל הערים, לאו דווקא נתניה, אשדוד וירושלים. זה טוב, יש תשתיות שכבר קיימות בערים האלה ולכן יותר קל לנו, אבל יש גם את הצד השני של המטבע, שאנחנו יוצרים איזשהו גטו צרפתי שהוא פחות טוב לשילוב של האוכלוסייה הזאת. אני חושב שאם אנחנו ניתן את הנקודה ואת האצבע להביא אותם כן למקומות אחרים, אנחנו צריכים לבנות תשתית מתאימה כדי להביא אותם.

מה הבעיה עם המקומות שכבר הם מרגישים טוב?

לא, אנחנו יוצרים איזשהו גטו צרפתי. אנחנו צריכים לפזר אותם. קודם כל יש להם המון מה לתרום והמון גם מה ללמוד ואני חושב שכשאתה מדבר על ערים כמו חדרה, נהריה, חריש, זה ערים שבסופו של דבר אנחנו רוצים להביא לשם אוכלוסייה חדשה. אנחנו רוצים לעזור לערים האלה. יש פה אוכלוסייה טובה שיכולה לתרום. אתה מדבר על עלייה של 20 רופאים שמתוכם שבעה כבר התקבלו בבית חולים שם. דיברתי אתמול עם מנהל בית החולים. זה תרומה למדינה. אנחנו צריכים בסופו של דבר לפזר את הדבר הזה. חובתנו כמדינה לתת להם את הכלים ולעזור לראשי הערים האלה לקלוט את הצרפתים במקומות האחרים גם כן.

טוב. משרד הקליטה, מי רוצה לדבר מכם?

שנינו. בואו נתחיל עם נתונים מעידוד עלייה ואנחנו נמשיך לקליטה.

נתחיל במאמץ עידוד העלייה שזה בעצם רגל ליד רגל, כמו שאמרת, כלים שלובים בין קליטה ועידוד עלייה.

ראשית, באמת אני מציינת שצרפת הייתה המדינה הראשונה שנכנסנו בה לעידוד עלייה. אריאל היה חלק מהצוות הזה. זו הייתה החלטת ממשלה שקראו לה 2446 אבל גם לפניה ב-2013 המשרד, הצלילה הראשונה הייתה לתחום צרפת ובאמת כמו שאנחנו קוראים, 50 מיליון שקלים מאז ועד היום.

אני רוצה בהקשר הזה להזכיר שאנחנו תומכים גם בארגונים מעודדי עלייה וככזה יש לנו את קליטת קהילות ישראל שמביא 11 רופאים לנהריה בקיץ הזה, שזה באמת פרויקט שגם אותו, אם אתה מסייר אדוני היושב-ראש, אני מציעה לראות.

אני רוצה רגע לומר שבתחום הזה של עידוד עלייה אנחנו מפעילים כמובן אולפנים, כמובן ערבי מידע, כמובן וובינארים בנושא תעסוקה אבל כמובן גם יועצי תעסוקה, צריך לומר את זה, שתי נשים שכל ייעודן זה באמת לעסוק בתחום התעסוקה ולנסות ולקדם את הדבר הזה. בהקשר הזה מי שדיבר על קליטה קהילתית, מה שעושה באמת אותה עמותה זה קליטה קהילתית והלוואי ונצליח לשכפל את זה. אחת ההצעות שלנו היא במסגרת אותה תוכנית חומש שכולנו מדברים עליה כאן.

אני רוצה מילה על חינוך. ראשית, אני אומר שיש שתי תוכניות שמפעיל המשרד, הראשונה היא תוכנית פל"א לחטיבות ביניים ותיכונים, והשנייה היא תוכנית יע"ל. תוכנית יע"ל צמחה ונולדה מתוך ההבנה הזאת על מסגרות ארוכות, על חוסר יכולת של ההורים לתת תגבורים בכל הדברים האלה. אנחנו אומרים שהסיפור הזה שהורים מכינים שיעורי בית עם הילדים זה סיפור מאוד מאוד ישראלי. אנחנו מכירים את זה. 40% מילדי פל"א הם ילדים של עולי צרפת ו-20% מתוכנית יע"ל שמיועדת ליסודי, יוצאי צרפת גם הם.

בכל הנוגע לסיסמוגרף קטן שאני רק רוצה כן לשתף אותנו, אנחנו גם עוסקים בנתונים ובאמת מקצועית, אז אני רוצה לומר שכמות החוזרים כמו שאנחנו מזהים אותה, לצרפת, היא לא מהגבוהות. אנשים שעלו בחמש שנים האחרונות וכבר לא נמצאים איתנו שנתיים, סדר גודל של 2.4, ואם אני רוצה להחמיר ולהגיד שנה לא נמצאים בארץ, אנחנו רואים את זה על 5.5%.

בואו ניקח את כל האנשים שעלו מ-2015 ועד היום ונשאל את עצמנו כמה אנשים יצאו בדרכון ישראלי, לא חזרו חזרה או שנה או שנתיים, אם אני מסתכלת על נתונים של שנה זה סדר גודל של 5%. אם אני מסתכלת על נתונים של שנתיים זה 2.4%.

אני רוצה רק לומר שביחס לאוכלוסיות אחרות, אנחנו רואים שהם ממוקמים אחרי ארצות הברית, אחרי רוסיה, אחרי אוקראינה. זה חשוב. אני לא רוצה לבטל את מאמצנו חס וחלילה, אני רק רוצה כן שנדע איפה אנחנו נמצאים. זה חלק מהחובה שלנו לשים נתונים מקצועיים.

דגנית, ברשותך, לדעתי זה נתון מאוד מפתיע מה שאת אומרת. אריאל, אם אתה חושב אחרת, אז כדאי שתגיד כי יש פה פער.

זה חבר'ה שלא חזרו שנתיים, נכון?

נכון.

אבל יש כאלה שעשו עלייה, הם חזרו לצרפת והם באים, מה שנקרא, לחופשה בצרפת של יולי-אוגוסט, אז הם באים לחודשיים יולי-אוגוסט ואז הם נכנסים לארץ עם דרכון ישראלי, אז אומרים, הם לא ירדו מהארץ.

אז אתה מסביר שזה ה-5%?

כן.

מה הדלתא?

בזמנו זה היה בסביבות 11%. בדקנו את זה מול משרד הפנים, כאלה שעשו עלייה, הם אמנם חזרו לישראל אבל לתקופות קצרות של שבועיים-חודש, מה שנקרא בחופשה. הרוב חוזרים.

כמה הערכה שלכם? כמה במספרים?

אני אומר, אם יש 40,000 שבאו בעשר השנים האחרונות, אני מניח ש-4,000 חזרו לצרפת.

אני לא רוצה להיכנס לדיון הזה כי זה כאילו מבטל את הצורך שלנו בעיסוק ביהודי צרפת ובקליטת עולי צרפת ואני לא חושבת שאני רוצה ללכת לשם, אבל אני רק אומרת, יש לנו נתונים על אוכלוסיות מקבילות אחרות כמו האמריקאים, כמו אוקראינה, כמו רוסיה, מספרים גבוהים יותר.

זה לא סותר את תהליך הקליטה שאנחנו מדברים עליו והליווי שלו. זה משהו שצריך להתקיים כלפי כל הקהילות.

מסכימה. אני רוצה לומר שיש 34 עובדי משרד שהם דוברי צרפתית. אנחנו לא מכירים שיש איזו בעיה במתן שירות בצרפתית, ואריאל, אם יש בעיה במקום כזה או אחר אז אני אשמח לשמוע אחרי זה. אנחנו לא מכירים בעיה כזאת.

אני רוצה לדבר על תוכנית החומש. כבוד היושב-ראש, לך אני לא צריכה להגיד אבל אתה בוודאי יודע שגם השרה שלנו מזהה את זה כחלון זמנים והולכת להגיש תוכנית חומש הוליסטית ובתוכה יש גם נוער בסיכון. אני רוצה להזכיר, רוב החבר'ה פה חדשים אבל אנחנו במרץ 2019 בראשות השר גלנט הנחינו להכין תוכנית לעולי צרפת והתוכנית הזאת כמעט עמדה להיות מוגשת, היא הייתה עם מאות מיליוני שקלים, ביחד עם כל משרדי הממשלה והיא נבלמה כמובן בגלל הבחירות. אנחנו עכשיו עובדים על תוכנית חדשה כזאת שתאגד את כל משרדי הממשלה ובכלל זה גם סוגיות של חינוך.

בתוכנית החומש שלכם, מה יש שם לגבי יהודי צרפת?

למשל, יש שם תוכניות רווחה לנוער בסיכון ולמשל יש שם גם את אותה תוכנית "מחוברים" שהולכת להישאר בלי אבא ובלי אימא, של החברה למתנ"סים. השרה שלנו גם ישבה עם החברה למתנ"סים בשביל ללמוד מה התוכנית הזאת ואיך אנחנו יכולים להכניס אותה.

מה יש בתוכנית החומש שקשור ליהודי צרפת, שיכול לבשר לנו שתהליך הקליטה שלהם יהיה הרבה יותר טוב?

בכל הנוגע לנוער בסיכון יש לנו תוכניות.

לא נוער בסיכון, באופן כללי.

אז אני אומר, תוכניות לנוער בסיכון: הגדלת העובדים הסוציאליים דוברי צרפתית שהם יכולים להנגיש, חיזוק הרשויות המקומיות בכל הנוגע להנגשת שירותים וגם עבודות עם משרד החינוך ועם משרד הרווחה, למשל על המגשרים החינוכיים, למשל על הפערים בחינוך, כי אתם יודעים שאצלנו חרדי ושם חרדי זה לא אותו דבר, דתי לאומי זה לא אותו דבר.

אבל אני לא רואה שאתם נוגעים בדיור ותעסוקה, שזו הבעיה העיקרית.

לא, דיור ותעסוקה יש לנו גם. אני משאירה לעמיתי פה לדבר.

יש לי שאלה ספציפית לגבי תעסוקה שאני אשמח אם תוכל גם לתת עליה את הדעת. אני יודעת שיש בעיה קשה של תשלום כפול, אדוני היושב-ראש, התייחסת למי שנוסעים הלוך-חזור, עובדים שם, חיים פה. יש בעיה גם עם עולי צרפת שמשלמים פה? אני יודעת שיש בעיה כזאת עם ארצות הברית, מאוד קשה, ביטוח לאומי כפול, נושאים כאלה של מיסוי כפול שמהווים גם חסם נוסף.

עם צרפת יש איזושהי אמנה.

יש אמנה. עם ארצות הברית יש בעיה מאוד קשה, אנחנו עוד נצטרך לדון בה, של כפל מיסוי.

אני הייתי רוצה לשאול את דגנית. אם כבר בעניין חינוך, אז רק כדי לסגור את הנושא הזה. דיברת על תוכנית יע"ל ותוכנית פל"א ואני כקרן וולפסון בעבר, אני הייתי מהמייסדים של התוכנית בעקבות זה ומיזם משותף שאז בזמנו רצינו לעשות יחד. האם בתוכנית יע"ל ותוכנית פל"א יש איזושהי הכשרה ייעודית, איזה שהם תכנים ייעודיים לאותה אוכלוסייה או שאנחנו אומרים, תשמעו, אוקיי, נכון ש-40% מכלל התוכנית הם צרפתיים אבל המענה הוא אותו מענה, אנחנו נותנים לאוכלוסייה של עולי אתיופיה ועולי ברית המועצות וארצות הברית וצרפת, אנחנו נותנים את אותו מענה.

אנחנו וקרן וולפסון בזמנו זיהינו שיש לאוכלוסייה הצרפתית איזשהו מענה ייעודי שהיא צריכה לקבל, איזה שהן הכשרות לצוות. האם בתוכנית יע"ל אתם מעבירים את הדבר הזה או שזה משהו שהוא הוליסטי יותר, רחב יותר, פחות ייעודי לאותה אוכלוסייה? כי אנחנו מזהים, ואני שומע את זה מהפרויקטורים שלכם בערים, אם זה בנתניה, באשדוד, בירושלים, שבעצם יש איזשהו חוסר בהתאמה בין הצוות החינוכי שמעביר את התכנים בתוכנית לאוכלוסייה שמגיעה לה תוכנית.

נכון שאת מציגה 40% של צרפתים שמשתתפים בתוכנית אבל יש גם נשירה מאוד גדולה מתוך התוכנית, וחבל, כי יש פה המון כסף שמושקע. מי שלא יודע, תוכנית יע"ל זה מיזם משותף של משרד החינוך ומשרד הקליטה ביחד, תוכנית מעולה. השאלה אם באמת אתם שמתם על זה את הדגש, האם אפשר לשלב את זה לצורך העניין עם תוכנית "מחוברים" שנותנת מענה של חוגים? אולי נחשוב על משהו הרבה יותר רחב, לקחת את תוכנית יע"ל ותוכנית פל"א, לשלב אותה עם תוכניות שקיימות במגזר השלישי כמו קעליטה או "שלבים" או תוכניות מקבילות לאותו דבר, לנסות לשלב ידיים כי אני יודע שהמכרז מגביל את מי שזכה במכרז בזמנו, ואני אחד מהם שהתמודדתי אז אני מכיר את המכרז טוב. האם ישנה היום אפשרות לפתוח את המכרז הזה ולתת אפשרות למגזר השלישי לבוא ולהיות חלק מהתוכנית בשביל פשוט לייעל את זה, לא מעבר לזה.

אני לא יכולה לענות לך כרגע בשלוף, אני רק רוצה לומר שגם פל"א וגם יע"ל כמו שאתה מכיר, יש בהן גם רכיבים של לימוד מקצועות ליבה וגם רכיב חברתי ואנחנו אכן עושים לצוותים גם של פל"א וגם של יע"ל הכשרה שהיא רגישת תרבות. אם יש לי איזה כשל פה ושם, אני אשמח לשמוע ולהשתפר איפה שתדייק אותי. אנחנו עושים להם גם פעולות חברתיות, גם פעולות שמותאמות.

האמת, שאני עוד לא הבנתי את תוכנית החומש, מה אתם הולכים לעשות. הנושא של עלייה מצרפת זה איזושהי נקודה שאפשר לפתח אותה. מה אתם עושים בתוכנית החומש? זה לא הבנתי עדיין. אני אלחץ עליכם בעניין הזה.

אני רוצה להצטרף לשאלה של אדוני היושב-ראש. מה שבעיניי מאוד מטריד זה שאנחנו עוד פעם בפתרונות שהם פלסטרים. אנחנו יורדים יותר ויותר לרזולוציות של קבוצות ועכשיו תתי קבוצות. התוכניות הספציפיות האלה כפי שאת מתארת אותן, בצורה האידיאלית שאני רואה את זה צריך שכל מערכת החינוך בעצם תעבור את כל הרפורמה הזאת וכלל ילדי ישראל יזכו בכלל התוכניות כיוון שכולם צריכים לדעת להשתלב, כולל ילידי מדינת ישראל שלא זוכים בתוכניות האלה. פה לא נתקן בוועדה הזאת את הדבר הזה.

אני מתחברת למה שאמר יושב-ראש הוועדה. לא ברורה לי מה התוכנית הזאת בעצם תצליח להשיג כפי שהיא.

אנחנו לא הצגנו לכם אותה. בואו תנו לנו להציג.

לא, אתם צריכים להראות שתוכנית החומש גורמת לעלייה.

ברור.

ולהשתלבות.

דגנית, אנחנו לא רוצים לחכות שתוכנית החומש תהיה מוכנה ואז נצטרך לעשות תיקונים. הפוך, בואו תציגו לנו אותה.

אדוני היושב-ראש, אני חושבת שזה שווה אולי פגישה נפרדת. אנחנו מוכנים להציג.

לא, לא, אני כרגע מדבר על יהדות צרפת.

אני מוכן לנגוע בדברים ספציפיים.

אנחנו לא נספיק הכול בישיבה הזאת אבל אני אומר לכם, לישיבה הבאה תראו לנו מה אתם הולכים לעשות על מנת שהקליטה והעידוד עלייה יהיה יחד עם הסוכנות וגם עם העמותות שקשורות לזה. העמותות הן חלק מהעניין.

כן, אבל תוכנית החומש צריכה להיות מסוכמת על ידי השרה וצריכה להירתם ברכיבי תקציב.

עזוב רגע תקציב. הבנו שכמובן צריך לעבור איזה שהם שלבים, אני לא מתווכח, אבל נכון לעכשיו אני לא רואה משהו ייחודי שבגללו אתם פותרים את הבעיות של יהדות צרפת. אנחנו יחד אתכם עובדים על העניין של המקצועות, עובדים על העניין של הדיור. הדברים האלה, ברגע שהם יפתרו, אז זה גם יפתור חלק ממה שאנחנו מדברים עליו, אבל בואו תראו לנו את זה באופן כללי חוץ ממה שאנחנו מטפלים ביחד. אני מדבר על דברים אחרים. בבקשה.

אני ברשותכם אגיד כמה נקודות מבחינתנו. קשה מאוד להתחרות עם מנעמי מדינת הרווחה ותפארתה בצרפת, שזה אחד גורמי הבלימה. עם זאת, לא ניכנס פה לדון בנושא מה מרוויח רופא זוטר בצרפת לעומת רופא בכיר פה, אבל זה נושא אחר. אריאל, אני מסכים איתו, הוא נגע בזה. הם רגילים לקבל הכול מוכן בדחיפה וכו' ופה צריך קצת להתאמץ ולדחוף את השירותים בלי הביורוקרטיה וכל שאר הדברים.

לעניינו, אני חושב שכן אנחנו צריכים לעשות כמו שעשינו ב-2015-2014, תוכנית ייעודית, וככה זה גם הרוח והכיוון של השרה. אני תיכף אגע פרקטית בכמה דברים בהיבט של תוכנית החומש לפחות בהיבטים שבאגפים שלי. יש להם חשיבה ואנחנו צריכים עוד לשתף. זה לא רק זה, אנחנו גם צריכים לשתף ארגונים וגופים כדי לראות שאנחנו בכיוון הנכון.

37% מתוכניות עלייה 2000, קרי עלייה מקצועית, אני מדבר עכשיו על 2019, לא לפני 100 שנה, הן לאוכלוסיית עולי צרפת. אני לא נכנס לרישוי כי נגענו בו. היה גם דיון של הרישוי והכרת תארים. חבל לבזבז את הזמן. יש לנו פה הרבה עבודה עם המשרדים השונים כדי לשנות פאזה ולא להתקבע על הגילדות, ואמרתי את דבריי כבר בדיון הקודם.

מבחינת עסקים, צריך להבין, אוכלוסיית יוצאי צרפת לא חד היא. זה לא איזה גוש אחד ואומרים יאללה. מעל 60%, ואם אתם רוצים אני אפרוט לכם שורות, של האוכלוסייה שהגיעה, היא בלתי מקצועית, לא עבד, שירותים ודברים כלליים, קרי לא בעלי מקצועות ואני משאיר שנייה את הרישוי. אני חותך פה בחתכים. אפשר לראות פה שנים שחתכנו. מה שזה מסביר, זה לא כדי להרפות את ידנו אלא שצריך לתת חליפה לפי מידה באלמנטים, ופה הקושי הוא הרבה יותר גדול כי לא מקצועיים ולא אקדמאיים, לי כמשרד העלייה והקליטה, אנחנו צריכים לבנות מה שנקרא תוכנית. יש לנו את הוואצ'רים של הכשרה, הסבה וכו' ולכן באמת צריכים לעשות מענה לדבר הזה. זה שונה מאשר להנגיש לאקדמאי ומקצועי, כי בשביל זה יש לי את מרכזי ההשמה שאמורים לעשות את ההשמה.

איך דבר כזה משתלב עם משבר הקורונה?

מה זאת אומרת מבחינת המשבר?

האתגר הופך להיות הרבה יותר גדול.

כן, ברור. דרך אגב, קצת נתונים בהיבטים של קורונה, אז אנחנו בודקים שירות התעסוקה יחד עם הקטע של ביטוח לאומי, אז אחוז דורשי העבודה בשנה השנייה, כי בשנה הראשונה הם מוכשרים, אולפן וכל מה שקשור. בקרב צרפתים 7%. לא נתונים שלנו, נתונים של שירות התעסוקה.

אבל אמרת גם מרכזי השמה. אני חייב להגיד, כבוד היושב-ראש, אני מאוד משתדל בחודשים האחרונים, גם יודעים את זה, לפרגן לחבר'ה, אבל בסיפור של מרכזי השמה, חברים, זה לא עובד. אני שוב אומר את זה גם בוועדה. מרכזי ההשמה האלה לא מתאימים לעולים מצרפת. מדובר בחברות שאפילו עמוד פייסבוק בצרפתית אין להן, אז אני לא יודע איך זה עבד, מה היו המכרזים. אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל חייבים לשנות את זה. כל שני וחמישי אנחנו באים ומדברים פה על קליטה מתאימה לכל תרבות ולכל קבוצה ואז ממשיכים לספר לי שמרכזי השמה של משרד הקליטה זה מרכזים שכשאני בודק האם יש להם דף פייסבוק בצרפתית, אז אין להם, למה? אף אחד לא יודע, וכמובן איציק, שבשפות אחרות יש דף פייסבוק. דף פייסבוק ברוסית יש להם. בצרפתית אין, אז צריך קצת להיות פרואקטיביים בסיפור הזה. תאמין לי, לפרגן אני יודע אבל כשזה לא עובד, חברים, זה לא עובד וחייבים לשנות את זה. יש פה 25% של מובטלים לפני הקורונה. אנשים, אין להם עבודה, לא יודעים על ימינם ועל שמאלם. אומרים, נכון, אז בצרפת היה להם יותר קל. נכון, אז הם באים לפה, חייבים לעזור להם, אז בואו נשנה את זה ביחד.

כנראה התבלבלנו בהיבטים של מרכזי השמה. מרכזי השמה הוא לא גוף שעומד בפני עצמו וצריך לשווק את עצמו, אלא אנחנו צריכים לתת להם את השפה כי בלי הרמה של השפה הנאותה הוא לא יוכל להיות. הוא בא אחרי התהליך. מרכזי השמה מקבל ממני עולה שעשה תהליך, הגיע לרמה הנאותה ברמת עברית ואז הוא מונגש לאחת מחברות ההשמה.

אבל אפילו את זה צריך להנגיש, אפילו את המידע שעכשיו אמרת.

חברים, מקובל עלי דבר אחד, זה לא דבר בשלמות. אנחנו לא נתנו פה ציונים למרכזי השמה כמשימים בסיטונאות. זה לא הדיון. התהליך שמבצע משרד העלייה והקליטה, ואין לי ספק שיחד עם עמותות וארגונים שהם בפן התרבותי ואני קורא לו בפן התשתיתי, כולם אומרים לשלב ידיים.

אבל הכלי הוא מאוד חשוב ואני אסביר למה, כי בסוף אתה יכול לבוא עכשיו ולספר לי שעות מה כל אחד פה עושה. אני בסוף צריך לראות נתונים, לא האם עושים אלא כמה עושים. השרה החדשה, כשהיא הגיעה למשרד היא אמרה, תוציאו נתונים לפי ארץ מוצא. זה לא סתם, חברים. אפשר להגיד שיש תוכניות יפות ומהמהמות. בסוף צריך לבדוק כמויות.

ליאורה לוי, חברת מועצה בנתניה. תעלו אותה בזום בבקשה.

שלום לכולם.

שתי דקות יש לך, בסדר?

תודה רבה. קודם כל אני רוצה באמת לברך על כל הדברים שנאמרו על ידי יושב-ראש הוועדה וכל האנשים המכובדים.

אני חושבת שהוועדה הזאת מאוד מאוד חשובה במיוחד בגלל שיש נציגים גם מהכנסת, מקבלי ההחלטות וגם מהמגזר השלישי ומשרדי קליטה וכו'. אנחנו חושבים שצריך לשלב ידיים כולנו ביחד.

אני לא אחזור על כל מה שנאמר לפניי. הנגשה זה גם בשפה, זה גם תרגום שלפעמים אפשר לעשות אותו בגוגל תרגום, אבל זה גם תרבותי, הנגשה לעולים מצרפת.

כל מה שנאמר פה, למשל מרכזי השמה וכו', יש בעיה קשה של הנגשה. אני חברת מועצה בנתניה, הכול נעשה בהתנדבות כמו הרבה אנשים פה שנמצאים בזום. זה לא מקובל וזה גם לא התרבות הצרפתית שמישהו שעולה לארץ, הוא מצפה בעצם לקבל את השירותים מהמשרדים הרשמיים, משרדי ממשלה, משרד הפנים, משרד הקליטה, משרד החינוך, דיור וכו'. אנחנו צריכים לפנות לאנשים שהם מהמגזר השלישי לקבל תרגומים, לקבל הסברים כמו שאמר אריאל, דפי פייסבוק לא מתורגמים.

אני רוצה לדבר שנייה על העניין של הקורונה. חצי שנה אנחנו כמעט בסיפור הזה של הקורונה. מי חשב שאנחנו נהיה עדיין עכשיו. אנשים עשו עבודה מטורפת, הכול בהתנדבות. אנחנו נלחמנו יחד עם ארגון קעליטה ואנשים טובים כדי שהמשרדים הממשלתיים יתרגמו את ההנחיות לעולים כדי שהעולים יקבלו את ההנחיות הרשמיות, שלא ישמעו שמועות. מדובר פה בחיי אדם. מדובר בהנחיות מאוד חשובות שגם דרך אגב מקבלים דוחות, זה גם יכול להיות היבטים אחרים בעיקר על חיי אדם.

הסיפור של ההנגשה, אני חושבת שצריך לתת לו דגש בכל דבר שעושים. כל תוכנית, כל משרד, כל מרכז השמה. כל דבר שנעשה צריך להיות מונגש בשפה שלהם. כמובן לצד זה צריך לתגבר ולתת דגש על האולפנים ועל הקניית השפה העברית. אני אומרת את זה תמיד לאנשים שאני מלווה ועוזרת להם, שזה המפתח לכול, גם לתעסוקה, גם לחינוך.

יש עולים מצרפת בשנים האחרונות גם אוכלוסיות של מבוגרים שקשה להם ללמוד עברית כמובן ברמה מספיק טובה. יש הרבה קשיים כשפונים לכל מיני משרדים, אם זה ממשלתיים, אם זה של הרשויות המקומיות, אפילו חשמל, מים. לפעמים לדבר מול בן אדם ולקבל שירות, מה שהם רגילים בצרפת לקבל. אני לא בעד לתרגם הכול, אני בעד שהאנשים ילמדו עברית, אבל פה זה גם ועדת העלייה וגם הקליטה.

למשל בבחירות האחרונות, שיש מספר טלפון כדי לדעת איפה אני צריך להצביע. יש מספר טלפון בכל השפות. יש אנגלית כמובן, רוסית, אמהרית, אבל יש גם ספרדית וכל מיני שפות שאולי יש פחות אנשים, אני לא יודעת. למה אין צרפתית? אנשים מקבלים את זה כסוג של מדינת ישראל לא מטפלת בי. זו הרגשה של הצרפתים, כמו שאמר אריאל, שהם רגילים לקבל הכול מונגש. מאוד קשה להם וזה מקשה על הקליטה הטובה וגם כמובן על עידוד העלייה.

תודה רבה. תגיד, למה אתם לא עושים דף פייסבוק בעמותה ושם תכניסו את כל המידע?

לעמותה יש. יש הרבה מאוד.

אני רק רוצה להגיד שהאתרים שלנו מונגשים בכול.

ראש הממשלה יוצא ב-20 במרץ עם ההנחיות וברסי מדבר על ההנחיות והצרפתים לא מבינים. זה מתורגם בכל השפות באתר של משרד הבריאות ולא בצרפתית. אתה יודע מה קרה? אני אגיד לך מה קרה. העולים, אתה יודע מה הם עשו? הם הלכו להקשיב להנחיות של עמנואל מקרון, נשיא צרפת. לספר לך מה היה בצרפת? 30,000 נפטרים. התחילו להתקשר אלי מהרשויות. החבר'ה של המועצה התחילו להגיד, תשמע, הצרפתים עושים בלגאן, הם לא הולכים לפי ההנחיות. ברור, אף אחד לא מתרגם להם ואז חבר'ה מאוד טובים שעומדים עכשיו בזום, ליאורה והחבר'ה האלה התחילו לתרגם הכול על בסיס התנדבותי.

למה אתם לא מתרגמים לצרפתית?

למה הם צריכים לתרגם? משרד הבריאות צריך לתרגם. אני העליתי שאילתה לשר הבריאות שיתגרם את הדבר הזה.

הם עמותה, יכולים לעשות גם כן.

אבל למה הם צריכים לעשות את זה?

אז הם יעשו. זה טוב. למה משרד הבריאות לא מתרגם לצרפתית?

בוקר טוב, אני משרד הבריאות אבל אני ממינהל הסיעוד. אנחנו אחראיות על האחיות.

הבנתי, את לא קשורה לזה.

לישיבה הבאה אני מבקש שיהיה נציג שיסביר לנו למה הם לא עושים את זה. צרפתית זו שפה מאוד מאוד רצינית בעולם וכולם יודעים שהצרפתים לא יודעים אנגלית. הם יודעים רק צרפתית.

תעלי רגע את שי פלבר.

תודה רבה ליושב-ראש. אני רוצה בקצרה להתייחס רגע להיערכות בצרפת כי חלק מהשיחה היא לגבי היערכות. על הקליטה נרחיב בדיון אחר כך.

קודם כל מבחינת נתונים רק שנדע. מינואר 2020 נפתחו בצרפת 3,286 בקשות לעלייה לעומת 1,552 ב-2019. אנחנו רואים גידול של 112%, גידול מרשים וזה בהחלט משקף את מה שכולנו מרגישים בתקופה האחרונה. אני מלווה את העלייה מצרפת כבר שמונה שנים גם באופן אישי, גם באופן משפחתי ואני מאמין שהפוטנציאל הוא גדול יותר ממה שאנחנו מממשים.

אני רוצה להגיד שבצרפת עצמה יחד עם משרד העלייה והקליטה, אופק ישראלי, אנחנו תגברנו תקנים. בצרפת לפני גל העלייה היה לנו 17 תקנים של עובדים. אנחנו הוספנו כרגע בצרפת עוד שלושה תקנים כדי לעמוד בעומס ועוד הוספנו שני תקנים בישראל כדי שנוכל לתת את השירות המיטבי. סך הכול חמישה תקנים, זה בנוסף לתקנים הקיימים.

לפני כחודש וחצי דיברתם פה כולכם על הנגשת המידע. לפני כחודש וחצי אנחנו הפקנו סרטון ביחד עם משרד העלייה והקליטה, ביחד עם קעליטה והפצנו אותו לכל העולים מצרפת, שמציג את תהליך העלייה, מה הזכויות, מה התהליך, למי לפנות בכל דבר. נשמח גם להפיץ אותו. אגב, בסרטון הצענו גם את נושא המגורים.

אני יודע שנושא מרכזי הקליטה עולה כל הזמן, אז רק לסבר את האוזן, בחמש שנים האחרונות בתוך כל מסגרות הקליטה היו 645 עולים שבחרו במרכזי הקליטה. אנחנו מציעים את זה. אני חייב להגיד, יש פה מומחים לצרפת. לצערי הרב העולים מצרפת פחות בוחרים את מרכזי הקליטה אבל זה בתקופה האחרונה.

אני מסכים עם כולם שהמפתח לעלייה מצרפת הוא נושא התעסוקה ואני חושב שפה אנחנו צריכים לעשות מאמץ ייחודי וייעודי יחד עם כל השותפים. אני יכול להגיד לכם שאחרי שלוש שנים שלא פתחנו תוכניות תעסוקתיות לעולים מצרפת, התחלנו ממש בשבועיים-שלושה האחרונים גם ביחד עם משרד העלייה והקליטה וקעליטה לשווק תוכניות למטפלות לגיל הרך, תוכניות למתכנתים ולנהגי אוטובוסים בתקווה שעולים מצרפת ייקחו חלק בהסבות מקצועיות. אנחנו עכשיו על סף פתיחת תוכנית בצרפת עצמה למתכנתים שיעשו את הקורס בצרפת לפני עלייתם.

אני חושב שאנחנו צריכים להסתכל הרבה מאוד בגלל המאפיין הייחודי של העולים מצרפת, כמה שיותר להעביר את משקל הכובד להכנה לקראת העלייה מצרפת. דיבר יעקב חגואל על האולפנים, אז אני רק אומר בהקשר הזה, בואו נסתכל גם על הנקודה הזו. על הקליטה נרחיב בהמשך. תודה.

טוב. תעלי רגע את משרד הביטחון.

יפעת קאסוטו.

כן יפעת, קצר, בסדר?

שלום לכולם, אני יפעת קאסוטו, ראש ענף תכנון ומחקר בחטיבת תכנון ומינהל כוח-אדם באכ"א. אני בדרך כלל על מדים, פשוט חודש תשיעי, אז עמכם הסליחה.

קצת נתונים בהמשך למה שביקשתם וטיפה קצת מעבר לזה. היום בצה"ל יש לנו משרתים, 931 בנים ו-360 בנות ילידי צרפת. מבחינת שיעורי הגיוס אנחנו רואים בסך הכול עלייה, מגמה חיובית של שנתון לידה 94', שזה בעצם אלה שהתגייסו לפני חמש שנים. מדובר על 56% שיעורי גיוס. היום אנחנו מדברים כבר על 64% גיוס. צריך גם להגיד שזה במגמה קצת הפוכה למה שקורה היום ביתר צה"ל, מגמה שהיא טובה וחיובית. זה לגבי הגברים.

לגבי הנשים אנחנו רואים טיפה ירידה בשנה האחרונה אבל עוד פעם, זה הרבה מאוד עניין גם של אופי דתי של האוכלוסייה, הרבה פונות לשירות לאומי, אז אין פה איזשהו משהו יוצא דופן. גם צריך להגיד שזה בסוף מספרים קטנים.

לגבי שיעורי הנשר שגם התבקשנו לדבר עליהם במסגרת הוועדה, אז בסך הכול אנחנו רואים אצל הגברים מגמת ירידה בשיעורי הנשר. מבחינת מספרים רק לסבר את האוזן, 2014, אנחנו מדברים על 24.6% נשר, שזה נתון מאוד גבוה, זה כמעט רבע מהאוכלוסייה וב-2019, עכשיו סגרנו את השנה, אנחנו מדברים על 14.6% שיעורי נשר, שזה בהחלט ירידה מאוד משמעותית. אני חושבת שבין היתר זה הרבה מאוד לאור הפעולות שמתבצעות מול משרד הקליטה ומיטב אצלנו עוד בשלבי המלש"ב. זה בסוף מביא את התוצאות.

לגבי נשים, אנחנו גם רואים בסך הכול ירידה מ-19.8% ל-10.8%. בסך הכול זה מתנהג בסדר. אני כן חייבת לסייג את הדברים שלי שלמול היקפי הנשר של יתר צה"ל, זה עדיין נחשב נשר שהוא גבוה, אבל מבחינת מגמה אנחנו רואים מגמת שיפור מאוד משמעותית בחמש שנים האחרונות ושרק ימשיך ככה.

איפה משרתים החיילים? ביחידות קרביות או ביחידות אחרות?

הם פזורים בכל צה"ל, במערכי הלחימה, בתומכי הלחימה. אני חייבת גם להגיד, בסוף צה"ל מתייחס לילידי צרפת כמו לכל יתר העולים וגם מול כל יתר אוכלוסיית החיילים. אין להם עכשיו איזשהו הטבה מסוימת או איזשהו תעדוף מסוים. הם מטופלים בשירות גם בשלבי ת"ש משל"ב וגם אחר כך במהלך השירות כמו כל חייל וכמו כל עולה חדש. אנחנו עושים את המקסימום כדי לטפל בהם כמו שנדרש.

מבחינת מערכים, מה שביקשת, אז זה בדומה ליתר צה"ל. אין איזשהו מערך ספציפי שהם משובצים בו יותר או פחות.

חברי הכנסת רוצים להגיד משהו לפני שמסיימים?

הייתי רוצה רק דבר אחד בעניין של תעסוקה, לחזור לעניין הזה כי אני שמעתי את חילופי הדברים בין אריאל לאיציק. איציק, בוא ננסה להיות פרגמטיים. האם אנחנו יכולים לצאת עם פיילוט, ניסיון לראות איך מתנהל מחקר תעסוקתי ייעודי לעולה צרפת? לתת לו את האופציה הזאת למשך שישה חודשים ולראות האם באמת הנתונים עולים, האם הם מצליחים להביא את הסחורה.

מה זאת אומרת? לא הבנתי.

ייעודי, זאת אומרת מעבר לשפה כמו שאמרה ליאורה, יש בעיה של מנטליות, של גישה, של הנגשה של הדברים. בוא נראה, אולי יצליחו לעשות את זה יותר טוב. אני אומר, בוא נעשה פיילוט, בוא נבדוק את זה.

יש חברות שזוכות בלהפעיל מכרז תעסוקה - - -

אני מסכים לכן אני אומר, בוא נצא עם פיילוט ונראה. אם אנחנו נראה שהפיילוט הזה עובד, נצא במכרז נוסף.

אדוני היושב-ראש רק משפט. הדוברת שלי צופה בנו. אני מבקשת להדגיש שמשרד העלייה והקליטה, עוד פעם, למקרה שזה לא היה ברור, לא זו בלבד שהוא מנגיש את האינפורמציה של עצמו בתחום הזה, בשעת חירום - - -

אתם מנגישים בצרפתית?

בצרפתית בכל המקומות.

אז מי לא מנגיש, משרד הבריאות?

משרד הבריאות. הייתה לי שיחה גם עם השר.

אנחנו מנגישים גם את שר משרד הבריאות.

האמת שהם כל יום שני וחמישי משנים את ההנחיות אז מה הטעם לתרגם?

אדוני היושב-ראש, אולי שהוועדה תפנה למשרד הבריאות.

אני מבקש לקיים עוד ישיבה. בישיבה הבאה אני מבקש ממשרד החינוך, ממשרד הקליטה והסוכנות היהודית שיגישו לנו מה התוכניות שהם רואים לעצמם שבה גם יעודדו את העלייה וגם יתנו קליטה טובה יותר ליהדות צרפת. אני מבקש שבדיון הזה אנחנו נשמע יותר אנשים בזום, אלה שצריכים בעצם להתייחס לעניין הזה, כך שהישיבה תהיה עם שני חצאים, חצי ראשון נראה את התוכנית, חצי שני נשמע את האנשים גם כן.

טוב, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:24.