פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



6
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
27/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 32
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ו' באב התש"פ (27 ביולי 2020), שעה 11:37

ייצוג הולם בקרב החברות הממשלתיות והתאגידים לעולים חדשים ובכללם בני העדה האתיופית

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
מיכל קוטלר-וונש
יוסף טייב
יואל רזבוזוב

אסף נועם - עו"ד, ממונה, לשכה משפטית, משרד המשפטים

טלל דולב - ראש מטה שילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

חסאן טאופרה - מנהל יחידת כספים וכוח-אדם, רשות החברות הממשלתיות

אלה אליהו - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אברהם נגוסה - יועץ ראש הממשלה לעניין יוצאי אתיופיה

גד בוטבול - יו"ר ועד תפעול, נמל אשדוד

עופר קרן - מנהל אגף משאבי אנוש הסגל הבכיר, חברת כרמל אולפינים בע"מ

מזי טזזו - נציגת אקדמאים ואנשי עסקים מהקהילה האתיופית

אבי ילאר - אקטיביסט

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

א.ב., חבר תרגומים

ייצוג הולם בקרב החברות הממשלתיות והתאגידים לעולים חדשים ובכללם בני העדה האתיופית

אני פותח את הישיבה. הנושא: ייצוג הולם בקרב החברות הממשלתיות ובתאגידים על פי דין. מדובר בדיון שני שהוועדה מייחדת לנושא הזה. בדיון שהתקיים ב-29 ביוני 2020 בנושא ייצוג הולם בשירות המדינה למי שנולד או הוריו נולדו באתיופיה וכן עולים חדשים, הוצג דוח הגיוון והייצוג בשירות המדינה לשנת תשע"ח-תשע"ט. מהדוח עלתה תמונה מדאיגה ועגומה שבה משרדי ממשלה רבים לא עומדים ביעד הייצוג ליוצאי אתיופיה.

כמו כן בהחלטת הממשלה שהתקבלה לגבי הכללת החובה לייצוג הולם לעולים חדשים, לא התקבלה החלטה שתקבע את היעד לייצוג הולם לעולים חדשים מבין עובדי המדינה. כמו כן לא התקיים כלל דיווח בנושא.

בעקבות הדיון שהתקיים פניתי לנציב שירות המדינה, פרופ' הרשקוביץ' לקדם תוכנית ממשלתית להגברת קליטת עולים חדשים במגזר הציבורי, לייעד משרות איכותיות לעולים חדשים ולבני העדה האתיופית ולייעד מכרזים לאוכלוסיות אלה. כמו כן פניתי לכל השרים שבמשרדיהם קיים תת ייצוג לעולים החדשים ולבני העדה האתיופית.

בדיון הנוכחי נתמקד בחברות הממשלתיות ובתאגידים הציבוריים והייצוג בהם לבני העדה האתיופית. שוב פעם, מכיוון שלגבי עולים אין יעד, ביקשנו מהממשלה שתקבע את היעד הזה כי אחרת באמת אי אפשר לבדוק שום דבר ואי אפשר להתייחס לשום דבר. היעד שנקבע לייצוג הולם של יוצאי אתיופיה הוא 1.7%, שיעורם באוכלוסייה. זה מצחיק כיוון שצריך לתת להם יותר כדי לסגור פערים שקשורים לעבר.

אין חובת ייצוג לעולים חדשים בחברות ממשלתיות ובתאגידים הציבוריים. בשנת 2018 עבדו בחברות ממשלתיות החייבות בייצוג הולם שיש להם מעל 50 עובדים, 48,451 עובדים מהם 1,022 יוצאי אתיופיה שהם 2.11% מכלל העובדים. זה יותר מהיעד שקבעה הממשלה. מתוך 35 חברות ממשלתיות, 18 חברות עמדו ביעד הייצוג ו-17 לא עמדו ביעד הייצוג. בתאגידים ציבוריים בשנת 2018 עבדו 19,302, מהם 391 יוצאי אתיופיה שהם 2.03% מכלל העובדים. רק חמישה תאגידים עמדו ביעד הייצוג. 17 מהתאגידים לא עמדו ביעד. ב-2019 ארבעה תאגידים עמדו ביעד. יש לזכור שחשוב לבדוק תעסוקה איכותית ולא רק כמותית.

להתייחסותו של שר המשפטים ניסנקורן שהגיעה הבוקר למזכירות הוועדה בנושא דיווח שנתי לפי סעיף 60/ב פ"ו 1 לחוק החברות הממשלתיות התש"ל 1957 באשר לייצוגם של בני העדה הדרוזית ושל יוצאי אתיופיה בקרב עובדי התאגידים שהוקמו בחוק, עולה כי בשנת 2019 המצב המשוקלל של שיעור העובדים יוצאי אתיופיה בקרב עובדי התאגידים הציבוריים החייבים בדיווח עמד על 1.97% לעומת 2.03% ב-2018, 1.95% ב-2017, 1.7% ב-2016 ו-1.4% ב-2015. העלייה בייצוג מעבר לשיעורם באוכלוסייה, 1.67%. במספר תאגידים ציבוריים לא נמצא כלל ייצוג ליוצאי אתיופיה. יש לציין כי מרבית העובדים בתאגידים הציבוריים מקרב יוצאי אתיופיה אינם מועסקים בתפקידים ניהוליים או במשרות אקדמיות.

התאגידים הציבוריים שבהם היה שיעור גבוה מ-1.67% לפי מכתבו של שר המשפטים: ברשות שדות התעופה 3.54%, שירות התעסוקה 2.64%, רשות הטבע והגנים 1.94%, המועצה להסדר הימורים וספורט, 1.91%, המוסד לביטוח לאומי 1.67%. בתאגידים הציבוריים הבאים אין ייצוג כלל: יד יצחק בן צבי, קרנית, המועצה לייצור צמחים ולשיווקם, אקדמיה ללשון העברית והרשות השנייה לטלוויזיה והרדיו.

בעצם מה שניתן ללמוד פה, אם אנחנו נסתכל על הממוצע, החברות הממשלתיות והתאגידים עומדים ביעד. יש להם יותר מ-1.7%. יש חברות שלא עומדות ביעד ויש חברות שעומדות יותר מהיעד על מנת שזה יגיע לממוצע. זה דבר ראשון.

דבר שני, השאלה גם מה מגוון המשרות שהם מקבלים. על מנת לשים שומרים ועובדי ניקיון, לא צריכים בשביל זה את החוק הזה. אני חושב שאם אנחנו נבדוק את הגיוון, נראה שכך הוא הדבר ולכן בעצם יש עמידה ביעד. עמידה ביעד היא עמידה לא רצינית כיוון שהיא נותנת רק משרות של משכורת מינימום וזו לא הייתה הכוונה הראשונית של היעד הזה, מכיוון שרוב עולי אתיופיה אם לא כולם לפי מה שהבנתי, יש להם עבודה. הם לא מאלה שלא עובדים. העולים החדשים, הם לא עובדים, אבל הם עובדים, לכן הבעיה עם עולי אתיופיה זה לא לעמוד ביעד של 1.7% אלא איזה משרות נותנים להם. זו השאלה העיקרית, ומה ממוצע השכר שלהם יחסית לשכר הממוצע במשק. אלה הדברים שאנחנו צריכים בעצם לקדם בכל מה שקורה, כי מבחינת עמידה ביעד, עומדים.

אני חושב שהיעד מצחיק כיוון שאם רוצים לקדם, אז לא די בזה שעושים יעד של האחוז באוכלוסייה. היה צריך לתת יותר מהאחוז באוכלוסייה כדי לתת להם אפשרות קידום. היעד הזה נבדק יותר לגבי שנה ספציפית. הוא לא נבדק עשר שנים אחורה.

יש לנו סקירה של הממ"מ. בבקשה.

שלום ליושב-ראש ולחברי הכנסת. היושב-ראש אמר את הדברים העיקריים ואני אוסיף עוד כמה דברים קטנים. אפשר להיעזר במצגת שמראה את הנתונים העיקריים.

כפי שציינת, החוק לא קובע יעד אלא בעצם ה-1.7% זה היעד שרשות החברות ומשרד המשפטים - - -

הממשלה כן קובעת יעד של 1.7%. היא קובעת לפי שיעורם באוכלוסייה.

החוק מכיל חובה על דירקטוריון רשות החברות ודירקטוריון בכל חברה לקבוע יעד.

כל חברה?

כל חברה קובעת יעד.

זה לא נעשה.

רשות החברות ומשרד המשפטים בודקים את החברות ואת התאגידים לפי 1.7% או 1.67% או 1.69%. ככה הם בודקים אם הם עומדים ביעד, אבל זה לא כתוב בחוק, נכון מרב?

לא כתוב בחוק אבל כתוב בהחלטת ממשלה.

הדירקטוריון עצמו אמור לקדם את הייצוג הולם בהתאם ליעד שהוא קובע.

אבל מה עם היעד שהממשלה קבעה?

אני מניחה שהוא מתבסס על היעד שנקבע בממשלה ביחס לשירות המדינה. אין קביעה של הממשלה על יעד קבוע ספציפי בחברות הממשלתיות או בתאגידים הסטטוטוריים אלא באמת זה איזשהו מכוון, אני מניחה.

טוב, אז הוועדה תפנה למבקר המדינה בעניין הזה, שהחברות הממשלתיות לא מקיימות את החוק בעניין הזה ואנחנו מבקשים שהוא יטפל בזה, שכל החברות יקבעו יעד.

החוק קבוע שהייצוג ההולם צריך להיות בכל המשרות והדירוגים והוא ממליץ להשתמש באמצעים כמו מתן עדיפות למועמדים יוצאי אתיופיה מול מועמדים בעלי כישורים דומים או הקצאת משרות ייעודיות. גם יש כמובן חובת דיווח שנתית שאת הדוחות הוועדה מקבלת.

היום בבוקר.

אם נסתכל על הנתונים על החברות הממשלתיות, בשנת 2018 נראה שבאמת השיעור הכולל של ייצוג יוצאי אתיופיה הוא 2.11% כפי שאמר היושב-ראש. אני אציין רק שחברת רפא"ל לא נכללה בחישוב הזה, חברת רפא"ל שהיא חברה גדולה שכוללת יותר מ-7,000.

רפא"ל היא יותר חברה פרטית מאשר חברה ממשלתית. היא מתפקדת כחברה פרטית לכל דבר.

בכל אופן רשות החברות מוכנה לא לכלול אותה כי הם לא דיווחו בשנים קודמות והם חשבו שזה יעשה איזשהו עיוות של הנתונים אם הם יוסיפו אותם גם לחישוב של השנה. אם מוסיפים אותם רואים שבאמת השיעור יורד.

למה הם לא נותנים? הם לא רוצים שידעו כמה עובדים יש שם?

הם לא דיווחו בשנים קודמות. השנה כן רשות החברות מסרה שלא היו כלל עובדים יוצאי אתיופיה.

אפס.

כן, בשנת 2018.

כפי שציינת, יש 18 חברות ממשלתיות שעומדות ביעד הזה שנקבע, של 1.7% ו-17 שלא עומדות ביעד, כשיש חמש חברות שאין בהן בכלל עובדים יוצאי אתיופיה. אם נסתכל על שנים קודמות, אז אכן אפשר לראות עלייה. בשנת 2015 היה שיעור ייצוג של 1.5% ובשנת 2018 - 2.1%. אנחנו רואים ש-13.1% מהעובדים יוצאי אתיופיה הם אקדמאים.

באיזה תפקידים יש לנו?

הם לא מסרו כמה מהם בתפקידים ניהוליים.

אקדמאיים, זאת אומרת שהם בתפקידים ניהוליים?

לא. אני מניחה שזה דירוג כמו דירוג המח"ר, דירוג אקדמאיים. הם לא דיווחו על תפקידים ניהוליים. 87% מהעובדים יוצאי אתיופיה הם גברים לעומת 13% נשים, אז אפשר לראות שיש עוד פחות ייצוג לנשים. מבחינת משרות ייעודיות, הם מסרו שהיו 489.35 משרות ייעודיות. אפשר לקבוע גם חלקי משרות בעשר חברות ממשלתיות.

עובד ניקיון זה ייעודי?

ייעודיות ליוצאי אתיופיה.

מה ממוצע השכר? לא בדקת את זה?

זה לא נמסר בדיווח.

אין חובה לדווח.

הם מסרו שהם עושים כל מיני פעילות לשיפור הייצוג, כמו כנסים בנושא גיוון תעסוקתי, פורום מנהלים בנושא. הם לא מסרו האם יש להם איזה שהן סנקציות מול חברות שלא עומדות ביעד. זה לא דבר שהם התייחסו אליו.

איזה תאגידים ציבוריים בדקת?

זה 22 תאגידים שלפי משרד המשפטים זה כל התאגידים שהוקמו על פי חוק.

כל תאגידי המים בפנים?

למשל רשות שדות התעופה, שירות התעסוקה, רשות הטבע והגנים מוגדרים תאגיד ציבורי. המועצה להשכלה גבוהה.

הם הוקמו על ידי חוק ספציפי.

אבל אני לא בטוחה שהם מוגדרים תאגיד סטטוטורי. זה משהו שאני צריכה לבדוק אותו.

ועוד איך סטטוטורי.

כן, אבל זה תאגיד עירוני.

אבל הוקם על פי חוק.

זה משהו שאני צריכה לבדוק אותו.

אני שאלתי את משרד המשפטים האם כל התאגידים הציבוריים דיווחו, הם אמרו שכן.

יש לכם המלצות או רק נתונים?

ההמלצות, לבדוק את נושא הסנקציות.

האם יש סנקציות כלפי חברות שלא עומדות ביעד?

יועצת משפטית, יש סנקציות בחוק?

לא.

כפי שציינת, לא נקבע יעד בחוק אלא רשות החברות ומשרד המשפטים בחרו יעד כמו שיעור - - - באוכלוסייה שאליו הם מתייחסים.

בין התאגידים, אני רק אציין שכמה מהם ציינו שהם נוקטים כל מיני פעולות לקידום הייצוג של יוצאי אתיופיה ואחרים ציינו שהם מתקשים באיתור יוצאי אתיופיה.

כמו שמתקשים באיתור נשים.

טענו שקשה למצוא אנשים עם רקע מתאים או שאין מספיק פניות.

מספר העובדים ומשרות אקדמיות זה האינדיקציה שלנו. אתה מבין באיזה משרות מדובר, אדוני היושב-ראש. אפס.

מגן דוד אדום, אין פרמדיקים אתיופים?

יש.

לגבי אקדמאים, הנתון על התאגידים ל-2018 הוא ש-13.8% מיוצאי אתיופיה בתאגידים הם אקדמאים ו-2.6% מיוצאי אתיופיה הם בתפקידים ניהוליים.

אני חושב שלגבי יוצאי אתיופיה הדרישה הזאת של לקבל אחוז מכלל היא חסרת טעם. היום כולם עובדים, אין בעיה לקבל עבודה. מה שאנחנו צריכים לדאוג זה שיהיה להם משרות ייעודיות בשכר גבוה, ולכן צריך שינוי בהחלטת הממשלה ושינוי בהצעת החוק.

לעודד אותם לסיים תארים אקדמאיים בשביל שידעו שיש להם אופק.

אני לא יכול לעודד אותם. מי שיש לו כבר תואר ויש לו יכולת ניהולית, שיקבל עבודה.

הוא יודע שיש לו פרספקטיבה שהוא באמת יכול להתקבל ולא תהיה אפליה, אז כמובן שזה גם דוחף מלמטה אנשים, מעודד אותם.

החוק הרי מחייב ייצוג בכלל המשרות והדירוגים ויש את החובה לתת העדפה מתקנת וגם לייעד משרות. השאלה היא איזה משרות הם מייעדים.

דווקא החלטת הממשלה פוגעת בעולי אתיופיה, מדוע? כי ברגע שהם עומדים ב-1.7%, הם לא צריכים לעשות כלום. זה התוצאה בעניין הזה. צריך לשנות את הגישה. שינוי גישה בשינוי החלטת ממשלה וגם צריך לדאוג לסנקציות. תאגיד שלא עומד בתנאים יקבל קנס מנהלי. אם זה יעלה לו בכיס אז הוא ידאג לזה. הקנס צריך להיות פשוט. אם צריכים להיות לו עשר משרות לעניין הזה, אז עשר המשרות האלה, מה השווי שלהן, מיליון שקל? מיליון שקל ילך לקופת המדינה, אז הוא יעדיף להעסיק אנשים מאשר לשלם את זה סתם. זה מה שצריך להיות. אם צריך להיות לו 100 משרות, אז הוא ישלם 10 מיליון שקל.

לגבי המשרות התאגידים, היו ב-2018 רק ארבע משרות ייעודיות. מתוך 20,000 עובדים רק בשלוש חברות היו סך הכול ארבע משרות.

אני מציע שאת תנסחי לנו החלטה בעניין הזה. אנחנו נפנה לממשלה. נדמה לי שהנושא של אחריות על רשות החברות השתנתה. הוא עכשיו בידי השר אמסלם, אני חושב.

יש לי שאלה כללית. אם היה שינוי בהגדרה של יוצאי אתיופיה מעולים חדשים, אלה שהם ילידי הארץ והם אינם עולים חדשים, זה היה משפר את המצב או מרע את המצב?

אנחנו צריכים החלטה מסודרת בעניין הזה, מה אנחנו מבקשים בעצם. אנחנו ניתן לממשלה ולמשרדים צ'אנס. אם הם לא יעשו את זה, אז אנחנו נגיש הצעת חוק ולדעתי ברגע שנגיש, מייד הם יעשו את ההחלטות בממשלה. ככה זה הולך, זה הדינמיקה של העניין הזה.

לגבי העולים החדשים, פנינו למזכיר הממשלה בעניין הזה?

לנציג שירות המדינה פנינו, אדוני היושב-ראש.

מה מזכיר הממשלה שתהיה החלטה?

מזכיר הממשלה, שתהיה ועדת שרים. לא קיבלנו מענה.

והחלטה לגבי הצבת יעד?

כן, פנינו גם.

אין שום דבר, בסדר, אז תכתבי לו שהוא ידע. תכתבי לו שבמידה ולא נקבל תשובה תוך חודש, נגיש הצעת חוק בעניין הזה לקביעת יעד בחוק ולא בהחלטת ממשלה.

לאתיופים ועולים חדשים?

כן, באותה הזדמנות גם להכניס את עולי אתיופיה. הם מבינים את המשמעות. ברגע שאנחנו נכניס את זה, אז כולם ירצו להיכנס לתוך הכנפיים האלה.

אדוני מבקש שהחלטת הממשלה לא רק תקבע את היעד אלא תקבע את היקף המשרות?

איכות המשרות. לדעתי בעולי אתיופיה לא צריך כבר יעד. שהשכר הממוצע מול השכר הממוצע במשק של המשרות האלה יהיה X. צריך לקבוע את ה-X הזה. זה מה שיקבע. לא חייב להיות אקדמאי. אם יש משרה לא לאקדמאים ומרווחים 15,000 שקל, על הכיפאק. כל הנושא הזה של יעד לעולי אתיופיה זה שטויות. מה הם עושים בבית חולים? בית חולים, אז יש שם אנשי תחזוקה ואנשי ניקיון, אז הוא עומד לא ביעד, הוא עומד פי שלוש מהיעד, אז מה זה עוזר? הוא יפסיק לקלוט עולי אתיופיה בגלל זה? הוא יקלוט אותם כי אין לו ברירה.

צריך לשמוע את רשות החברות.

רשות החברות זה חסאן טאופרה.

שמעת את הדיון שהיה?

אני מתנצל, לא שמעתי את הדיון כי הייתה בעיה לוגיסטית עם הזום. שמעתי רק את הסוף שלו, אני מתנצל.

אין בעיה. הממוצע של החברות הממשלתיות, הן עומדות ביעד שקבעה הממשלה. יש חברות שלא עומדות בכלל, אז קודם כל צריך לטפל באלה שלא עומדות. זה דבר ראשון. דבר שני, חברות ממשלתיות, לצערי הרב למרות שהחוק מחייב אותן לקבוע יעד ספציפי, הן לא עושות את זה. אין החלטת דירקטוריון שקובעת את היעד. הן נסמכות על החלטת הממשלה בלי לקבל החלטה בעניין הזה. דבר שלישי, יש תאגידים ציבוריים על פי דין שהם בכלל לא עומדים ביחד, אפס, אפס, כמו למשל רשות השידור החדשה.

לגבי עולי אתיופיה, החברות הממשלתיות עומדות ביעד הכוללני אבל לא לגבי איכות המשרות. למשל, בבית חולים קולטים הרבה מאוד אנשים במשרות של כוח עזר, אז הן עומדות ביעד, אפילו פי שלוש מהיעד, אבל הן לא קולטות למשרות שהשכר בגינן הוא שכר טוב יחסית לשכר הממוצע במשק. מה שאנחנו מבקשים שתשקלו זה שינוי של הגישה, זאת אומרת שהחלטת החברות והחלטת הממשלה תהיה כזאת שבעצם תיתן יותר בנושא הזה של משרות טובות יותר, כי לעמוד ביעד הכללי, עומדים. מה שאנחנו צריכים זה לקדם את האנשים יותר בדירוג השכר בתוך החברות הממשלתיות ובתוך התאגידים.

דבר אחד שאין אותו גם לא בהחלטת ממשלה ורוצים שתשקלו, זה הנושא של יעד שקשור לעולים. עולים חדשים, אין בכלל יעד. יש לגבי אתיופים, יש לגבי דרוזים, יש לגבי חרדים, ערבים, אבל אין בכלל יעד כזה לגבי עולים חדשים.

אני רק אתייחס בקצרה. קודם כל אנחנו מאוד מברכים על הדיון הזה. יש פה נושא מאוד חשוב גם לנו, לרשות החברות הממשלתיות ביחס לחברות הממשלתיות. כל הנושא של הגיוון התעסוקתי, אני חייב להגיד, זה ממש חשוב לנו וחורה לנו שהנתונים בסוף שנה לא עולים למציאות שאנחנו רוצים להגיע אליה. בסוף המציאות העסקית של החברות הממשלתיות, יש הרבה אתגרים שצריך לפתור אותם כדי להגיע לקבוצה שאנחנו רוצים לייחל אליה, במיוחד בני הקהילה האתיופית שזה באמת חובה לפי החוק.

לגבי תאגידים ציבוריים, זה לא בטיפול של רשות החברות. אני מניח שמשרד המשפטים יתייחס או גופים אחרים, אבל אנחנו לא מטפלים בגופים הציבוריים. החוק בעצם קובע שצריך להגיע לייצוג הולם לבני הקהילה האתיופית ובני העדה הדרוזית. אפשר לראות באמת כמו שאמרת, ביחס לנתונים יש באמת התקדמות באחוזים. בממוצע הכולל אנחנו משיגים את היעד הארצי אבל עדיין אם יורדים לפרטים, יש לא מעט בעיות שנמצאות שם, בין אם זה איכות המשרה ואיכות השכר וכו'.

אני חייב לומר שבשנים האחרונות התחדדה אצלנו ההבנה שמספיק עם קביעת היעדים ומדיניות העל וצריך באמת לטפל בבעיות הפרטניות, לרדת לשטח ולהבין איפה הבעיות הפרטניות ולשבור מה שנקרא דלתות זכוכית. בשנה שעברה לקחנו שלוש חברות ממשלתיות גדולות יחסית, חברת חשמל, חברת נמל אשדוד וחברת עמידר והתרכזנו בהן כדי להכניס כוח עבודה מגוון וגם איכותי, ושם אנחנו באמת מצליחים לראות את התוצאות ואת העלייה בשיעור הגיוסים. יש צבר חדש מבני העדה האתיופית שנכנס לנמל אשדוד ואנחנו מאוד מקווים שיכנסו עוד אחרים כדי באמת להביא לגידול לא רק בכמות אלא גם באיכות של בני הקהילה האתיופית.

לגבי הסיפור של קביעת מדיניות, אנחנו נקבל את כל מה שנאמר בוועדה. אנחנו גם ננחה את הדירקטוריונים להמשיך לקבוע יעדים ביחס לכל החברות שאין בהן. עדיין אני חושב שהעבודה הרצינית שצריך לעשות בשנה הקרובה כמו בשנה שעברה, לרדת חברה-חברה ולנסות לפתור את הבעיות הפרטניות כי רק שם נצליח להבקיע. בלי זה אנחנו נגיע לאותן תוצאות כנראה גם בשנה הבאה עם שינויים מסוימים במקומות כאלה ואחרים.

יש פה שאלה ליועצת המשפטית.

היינו שמחים שתנחו את הדירקטוריונים לקבוע יעדים לא רק מבחינת המספר אלא מבחינת איכות המשרות וכמובן גם משרות ניהול בהתחשב בשכר. דבר נוסף, השאלה אם אתם שקלתם נקיטת סנקציות כלליות מכוח הסמכות לפיקוח של החברות הממשלתיות?

אני אענה על השאלה השנייה ונחזור לשאלה הראשונה. לגבי סנקציות, רשות החברות פועלת תחת רגולציה מאוד מאוד מוגדרת בתוך חוק החברות הממשלתית. אין לנו יכולת להטיל סנקציות במקומות שהחוק לא הסמיך אותנו וכמובן אין לנו סמכות להטיל סנקציות ביחס לאי עמידה בייצוג הולם. גם צריך להגיד שהחוק לא אומר מה היעד. החוק אומר, צריך להגיע לייצוג הולם בחברות הממשלתית, לפעול וכו', וכמובן הוא לא מפרט מה זה ייצוג הולם, באיזה מובן, באיזה משרות וכו', והוא לא נותן גם את הכלי לרשות החברות לאכוף את זה. זה לא קיים ואנחנו לא נוכל להפעיל במקומות שאנחנו לא מורשים לעשות את זה.

ביחס לשאלה הראשונה, כמובן, אנחנו נמשיך בהכוונת הדירקטוריונים ונוציא להם גם את הדרישה שנוגעת, שאנחנו עושים את זה כל תקופה, להביא את המדיניות אבל אנחנו גם מוסיפים עוד נדבך, שאנחנו מוסיפים עוד חברות לתוך הפיילוטים שלנו כדי לשבור את החסמים הפרטניים בכל חברה וחברה. המדיניות לבד לא מספיקה בהקשר הזה. צריך גם את העבודה הפרטנית במיקרו, לא רק במקרו.

למה אתם לא מתקנים את החוק? תקנו את החוק שיהיה לכם אפשרות לתת סנקציות.

אפשר ליזום תיקון כזה. הנגיעה שלנו לחוק ולתיקונים בהקשר הזה לא הגיעה מאיתנו. זה נושאים שהגיעו ממי שהעלה את ההצעות בעבר. יש הרבה דברים שבחוק שלנו לא מקנים סנקציות במקומות אחרים.

אני מציע שתשקלו תיקון החוק בעניין הזה. למשל, אחרי שתתקנו את העניין של הגיוון של התפקידים, אם הוא צריך למנות בשנת 2020 מספר משרות, אז אתם לוקחים את הסכום של עלות המשרה ונותנים לו את זה קנס ואז הוא ידאג שיהיו לו משרות כאלה. הוא לא ישלם לכם את הקנס, הוא ישלם את זה לאנשים שיעבדו. תחשבו על זה. בלי קנסות שום דבר לא תופס, אתם יודעים את זה. הכול וולונטרי הפך להיות.

אפשר לשאול שאלה?

כן, אפשר.

אברהם נגוסה, יועץ ראש הממשלה לענייני יוצאי אתיופיה.

אתה קודם ציינת על נמל אשדוד שקלט יוצאי אתיופיה. גם אני רואה פה בטבלה ש-34 נקלטו. אני קיבלתי מכתב, כמובן גם אחרים קיבלו[ שהם לא נכללו בהסכם הקיבוצי ואז הם נמצאים בסכנה של פיטורים. גם לא תהיה להם הגנה לגבי את הזכויות. האם אתם עוקבים אחרי הזכויות של העולים בדבר הזה ומה אתם יכולים לעשות עכשיו כדי שאותם 31 עובדים יכללו בתוך ההסכם הקיבוצי?

אני אענה על השאלה לא ברמה הפרטנית אבל ביחס להסכמים הקיבוציים. אנחנו מנסים לטפל בכל הנושא של גיוון תעסוקתי בלי להקים, מה שנקרא, בעיות בתת של ההסכמים הקיבוציים ומול ועדי העובדים, מפני שאנחנו לא מנסים לתקן הסכמים או לכפות עליהם או להכניס אותם לתוך הנושאים האלה כי גם להם לפעמים יש דרישות ושמים גם את החסמים. אנחנו מנסים לטפל בזה כרגולטור, כממשלה מול החברות הממשלתיות. אם אנחנו מגלים שהזכויות לא נשמרות וצריך לעגן אותן ויש פה פגיעה באוכלוסייה הספציפית, אז כמובן אנחנו נפעל מול הדירקטורים. לא בטוח שההסכם הקיבוצי זה הדרך הנכונה אבל אנחנו כמובן נפעל בהקשר הזה.

לשאלתך האם אנחנו פועלים עכשיו לעגן את הדברים בהסכם הקיבוצי, אני לא מכיר שעלתה דרישה כזאת. תפנו את זה אלינו ונבחן אותה, אם צריך לעשות פעולות בהקשר הזה ולעגן את הדברים כדי שלא תהיה פגיעה בהקשר הזה תחת ההסכמים של החברה.

תודה. נגוסה, אנחנו לא נוכל לטפל בזה עכשיו. תיזמי איזושהי פגישה פה, לא חייבים בוועדה, שיבוא יושב-ראש ועד העובדים והמנכ"ל של נמל אשדוד.

הוא רוצה לדבר.

כן, אבל מה זה יעזור לנו?

הפנינו בקשה לדבר. אני באמת לא אגזול הרבה מזמנכם אבל זה מאוד מאוד חשוב.

לא, לא, אנחנו נעשה ישיבה פה בעניין הזה. אנחנו לא נתחיל עכשיו לשמוע את כל הסיפור הזה כי זה לא ייתן לנו כלום. אנחנו נפתור את זה במסגרת פגישה פה בעניין הזה. שיהיה גם נציג רשות החברות, גם מנכ"ל נמל אשדוד או סמנכ"ל כוח-אדם וגם יושב-ראש הוועד הספציפי על מנת שנוכל לסגור את הבעיה. זה סימן לבעיה שצריך לפתור אותה אבל זה סימפטום. אין לי בעיה לטפל בזה. עכשיו להתחיל לשמוע את כולם, זה לא ייתן לי כלום. דיון בוועדה חצי שעה כדי לגמור את העניין או בחדר של אחד הח"כים.

לא, לא, דיון בוועדה.

מזי טזזו.

מזי, נציגת אקדמאים ואנשי עסקים מהקהילה האתיופית.

שלום לכבוד יושב-ראש הוועדה ולכל הנוכחים. זה קצת מפתיע כי ברקע כל הדיונים האלה והוועדות אני יחד עם עוד קבוצה לא מבוטלת של אנשים, אני באופן אישי עורכת דין עצמאית כבר למעלה מעשור, בשוק הפרטי. פנינו בעצם לנציגים של הקהילה בכנסת, לחבר הכנסת גדי יברקן ולשרה פנינה תמנו-שטה באמת לגבי העניין הזה, איך יכול להיות שקיימים חסמים כאלה רציניים שגורמים לכך שזו התמונה העגומה שאנחנו חיים בה, שבעצם המספרים הם מאוד יפים. אני מסכימה עם מה שנאמר פה, שזאת בעצם פיקציה כי מדברים על המשרות הזוטרות וזה לגמרי לא מייצג וזה לא מה שהקהילה צריכה. באמת כמו שנאמר פה קודם, זו קהילה עובדת שמוסיפה למשק בכל תחום כמעט אבל לא רואים אותה בדרגים הבכרים.

כל אתיופי כמעט שתפגוש ותשאל אותו איזה ייצוג יש לנו בחברות הממשלתיות או בנציבות, כולם יודעים לשרוק את השמות. זה עד כדי כך מבוכה. יש שלושה מינויים של אנשים שכולנו יודעים לומר את השמות שלהם, וזה הרבה יותר ממגוחך. זה מציב את המדינה בבעיה גם כלפי חוץ מבחינת הנראות שלה ברמת השוויון ובטח ובטח זה מעיד פנימה ומקבע תפיסות.

אני לגמרי מסכימה שהחקיקה מבחינת התשתית, ואני מברכת על זה, באמת התשתית הוכנה בצורה יוצאת דופן כדי לקלוט אותנו למקומות האלה ולכאורה לפתוח את הדלתות. לצערי הרב הדלתות לא באמת פתוחות, ולראיה, תמונת המצב היא לגמרי אפס מינויים בכל הנושא של החברות הממשלתיות וזאת למרות שקיים חוק.

אני לא חושבת שיש פה איזה שהם אשמים מיוחדים אבל כשאני שומעת את הפנייה גם של נציגים מהממשלה שמאוד מעוניינים בקידום מתוך הבנה שזה פריון גם למשק, זאת אומרת, להציג מגוון דעות זה רק מוסיף וממנף את המשק. החסם שעולה תמיד זה חסם מגוחך שהיה נכון אולי לפני עשור, קושי לאתר מועמדים.

אנחנו מדי שנה מוסיפים כמות אקדמאיים בלתי מבוטלת שלא מביישת אף מגזר. 300 אקדמאיים מצטרפים לשוק. אנחנו פה 40 שנה בארץ. אני לא מכירה מגזר שעשה כזאת התקדמות, כמות כזאת של אקדמאים, כמות כזאת של אנשים מצליחים שמנסים בכל דרך אפשרית לפרוץ את תקרת הזכוכית, אז קודם כל יפה שאנחנו כאן.

הדבר החסר שנראה לי מהזירה שבה אני נמצאת, זה שאין פשוט שיתוף פעולה עם השטח. בשטח, הנה אני יחד עם עוד קבוצה גדולה של אנשים טובים, מוכשרים, אקדמאיים, אנשי עסקים שמאוד רוצים לראות את עצמם חברי דירקטוריון, שרוצים לראות את עצמם בחברו מובילות ואין להם את האפשרות למרות החוק הנורא טוב ויפה שמופיע ולמרות החלטות הממשלה.

סנקציות זה דבר אחד והוא מצוין, אבל גם על הדברים האלה אפשר להתגבר, לכן הדרך היחידה בעיניי שניתן לעשות את זה, זה אחת ולתמיד לייצר מאגר. יש מאגרים קיימים היום של כל אותם אנשי עסקים אקדמאיים, כלכלנים, רופאים, רואי חשבון, עורכי דין, הרשימה עוד ארוכה, שרק ממתינים שתינתן להם ההזדמנות.

בנוסף ובמקביל צריך וראוי שיהיה בתוך משרד נציב שירות המדינה גוף או אדם ספציפי שאחראי על זרימת התנועה הזו באמת. ועדה שתפקח זה יפה, אבל צריך ביום-יום להראות שהמינויים האלה קורים, כי אם לא ידחפו את המינויים האלה או יצבעו אותם כמו שצובעים תקציבים, אז זה לא יקרה, לכן אני חושבת, וזה הצד שלי מהשטח להביא אליכם לוועדה הזו, שעם תשתית כזו אמורה ויכולה לצאת עשייה אמיתית. מבחינתי אתם יכולים להגיד לי, בואו, הנה פיילוט. כל מי שאמר שיש קושי לאיתור מועמדים, אלה המכרזים הקיימים כעת. נביא את רשימת המועמדים וקדימה תמנו אותם. מה כל כך קשה? אתם רק צריכים לפתוח את הדלת. זה הכול.

הבעיה של המאגר היא לא הבעיה מכיוון שכל אחד יכול להגיש מועמדות למכרז. לא צריכים לעשות מאגר בשביל זה. הבעיה היא שצריך את המשרות הייעודיות לפתוח לעולי אתיופיה ואז הם יוכלו להגיש בצורה יותר טובה כי אז הם יוכלו גם להיבחר. הרעיון זה לתת להם את האופציה להיבחר ולתת להם קדימות על מועמדים שהם לא בני העדה האתיופית.

נכון מאוד. היום החוק עושה בדיוק ההיפך.

נכון. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתחבר למשהו שמזי כן אמרה, שבעיניי מאוד מאוד חשוב מבחינת שינוי התפיסה.

אנחנו מאתגרים פה כל הזמן פרדיגמות, אז שינוי התפיסה וההבנה שהחברה הישראלית יוצאת נפסדת. זה לא הפוך. זה לא כפי שאנחנו מסתכלים על זה עכשיו ואומרים, צריך לעשות טובה או חסד עם מועמדים מסוימים. אגב, לא סתם הקבלתי את זה למצבן של נשים בכל מיני אתגרים שיש לנו, שצריך להציג מאגר פחות או יותר באותה צורה כדי שידעו שיש גם מועמדות ולא רק מועמדים.

אנחנו פה צריכים ממש לשנות את כל הגישה ולהבין שהחברה הישראלית יוצאת נפסדת מכך שאין ריבוי דעות סביב השולחן. אין מגוון מחשבתי סביב השולחן. השנה היא 2020 ומדינת ישראל עדיין לא הפנימה את ההפסד הגדול שלה בזה שיושבים פחות או יותר אותם אנשים עם פחות או יותר אותן פרספקטיבות, תמיד, ומקבלים את ההחלטות. אני רוצה לשים את זה בפרספקטיבה הזאת כי מאוד חשוב מה שמזי אמרה, ושזה לא ירד מתחת לפני השטח לגבי החשיבות של מגוון הדעות, וכמובן השתלבות.

אוקיי.

עופר קרן מחברת חשמל ביקש לדבר.

צוהריים טובים, אני עופר קרן מחברת החשמל, אני מנהל אגף בחטיבת משאבי אנוש וממונה על הגיוון התעסוקתי בחברה.

כמו שדובר פה בוועדה, החשיבות של תוכניות שמאושרות על ידי הדירקטוריון ומנכ"ל החברה הם הדברים החשובים ביותר להצלחת הפרויקטים האלה. בחברת החשמל כבר שנים אנחנו מעדכנים תוכניות חומש שמוביל יושב-ראש הדירקטוריון עם מנכ"ל החברה. לאחרונה סיימנו תוכנית גיוון יחד עם רשות החברות הממשלתיות ועם עורכת הדין מריאן קבה, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה. חסן שדיבר פה קודם היה שותף שלנו מרכזי בתהליכים האלה.

קצת מספרים על חברת החשמל ועל התהליכים שאנחנו עושים. חברת החשמל כפי שכולם כנראה יודעים, נמצאת ממאי 2018 בתהליך של רפורמה שבה אנחנו מצטמצמים מ-13,000 עובדים ל-9,000 עובדים. כרגע אנחנו נמצאים על 11,500 עובדים. השכר אצלנו הוא שכר שווה לכל האוכלוסיות. בחברת החשמל מועסקים בחברה היום כ-304 עובדים יוצאי אתיופיה שמהווים 2.6% מכלל העובדים. אנחנו מגיעים למספרים האלה על ידי כך שאנחנו בכל שנה קולטים אותם לפחות פי שניים אם לא פי שלוש מאחוזם באוכלוסייה.

אצלנו יש 48 יוצאי העדה שהם בתפקידי ניהול, 17 אקדמאים, 80 הנדסאים, 30 מהנדסים. יש לנו 36 נשים שהם 11% מסך המועסקים מתוך בני העדה. אנחנו בעצם ממקדים את הקליטות שלנו בתפקידי הליבה בחברת החשמל כדי לייצר אופק תעסוקתי לאותם עובדים מקרב האוכלוסייה.

בשנה האחרונה סיימנו תוכנית שנקראת "עתיד נאור" של הנדסאים. הכשרנו וקלטנו 23 הנדסאים בני העדה למקצועות החשמל. כולם נקלטו בסיום ההכשרה לעבודה בתפקידי ליבה בחברה. במקביל אנחנו מתחילים השנה בתוכנית פיתוח והעצמה לאוכלוסיות מרקע מגוון בכלל לתפקידי ניהול.

אני חושב שלא פחות מהקליטה שלהם, חשוב להשקיע בתוכניות און בורדינג לקליטה טובה. אנחנו הצגנו תוכניות און בורדינג לכל העובדים שנקלטים בחברה וייצרנו קיט למנהל כדי לקלוט ולשמר בצורה מיטבית עובדים מכל האוכלוסיות.

אני פחות מאמין בסנקציות, אני מאמין יותר בחינוך ורתימה בתוך התהליכים האלה, לייצר סיפורי הצלחה, הכוונה נכונה לאותן אוכלוסיות. זו לא חוכמה לשלוח אותם ללמוד ולהיות אקדמאים, כי אנחנו יודעים היום שלימודי אקדמאיים הכלליים לא מייצרים בהכרח לאף אחד מקומות עבודה. יש מחסור מאוד מאוד קשה במקצועות האנרגיה בכלל בשוק העבודה הישראלי. אני מציע לכל מי שתומך בתהליכים האלה, להכווין אותם ללימודי אנרגיה במיקוד ללימודי הנדסת חשמל. כל מהנדס חשמל מקרב בן העדה, תשלחו אותו אלי, אני אקלוט אותו.

אנחנו במרץ 2021 מתוכננים לפתוח כיתה נוספת ללימודי הנדסאי חשמל. הרכב הקבוצה יהיה 12 יוצאי ויוצאות בני העדה ובנוסף 12 בדואים. השותפים שלנו זה הג'וינט, עתידים וינביה. משך הלימודים הוא כ-18 חודשים שבו אנחנו מכניסים תכנים יחד עם המ"ט כמובן למקצועות שאנחנו צריכים אותם פה לעיסוקים הרלוונטיים הספציפיים בעולמות החשמל בחברת החשמל, וכל בוגרי התוכנית יקלטו אלינו עם סיום הלימודים במהלך 2022.

אני רוצה לדבר על משהו אחד שהוא לא קשור לבני העדה וזה גם דובר פה, כי אנחנו בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. חברת החשמל קלטה לאחרונה 15 מהנדסי חשמל ממדינות רוסיה וחבר העמים לשעבר. בוגרי התוכנית השתלבו בתפקידי הנדסה בחטיבות הליבה שלנו, שזה חטיבת הייצור, ביצוע פרויקטים ושירותי הרשת. אנחנו נרתמנו לפרויקט משותף עם משרד הקליטה ומשרד העבודה. קראנו לפרויקט הזה "אורות עולים". כשקלטנו אותם, זה כולל את כל תהליך הליווי שלהם מהרגע שהם נחתו פה בארץ. אנחנו בעצם ניהלנו אותם בחו"ל, שלחנו מהנדסים שלנו דוברי השפה כדי למיין אותם ולראיין אותם בחו"ל. חלק השלמנו גם באמצעות הזום. הקדמנו קצת את הקורונה-טיים. אנחנו הקצנו 15 משרות מרזרבת המנכ"ל לטובת הקליטה שלהם.

הלוואי שכולם היו כמו חברת החשמל. אנחנו צריכים גם שינוי בהחלטות ממשלה, גם שינוי בחקיקה ואם צריך סנקציות, אז יהיו סנקציות. לא כולם חברת החשמל. תודה רבה.

תעלי רגע את יושב-ראש ועד עובדי התפעול בנמל אשדוד.

שלום.

אנחנו נעשה על העניין שביקשת מעין ישיבה מיוחדת של 20 דקות כדי לפתור את הבעיה, אז אם אתה רוצה לדבר איתנו דקה-שתיים על העניין, אין שום בעיה, כי אתה כבר ממתין בזום ולא נמנע את זה ממך.

אוקיי, קודם כל תודה רבה ליושב-ראש הוועדה ולכל הנוכחים, חברי הכנסת.

לגבי אותה אוכלוסייה, להבדיל מחברת חשמל, אצלנו קולטים עובדים אחת לכמה שנים. הרפורמה בנמלים תביא את החברה למצב שאם יפטרו אותם, זה יצור סיטואציה שבכלל לא יהיו כמעט עובדים מהאוכלוסיות האלה.

כל הסיפור הזה שנוצר סביבם והתקשורת, עשו בשבילם כזו חגיגה. הם נכנסים במסלול של קביעות. שנה הבאה הם אמורים לקבל את הקביעות שלהם. האבסורד שבעניין, שבגלל שבהסכמים הקיבוציים שלנו אמורים לקבל קביעות אחרי ארבע שנים. כנראה רוצים לפני רגע הקביעות לפטר אותם. אצלנו אין כזו בעיה להשאיר אותם כי אצלנו אין שכר שווה. אם יש עבודה, העובדים מרווחיםX כסף. מקסימום אם תרד כמות העבודה, אז העובדים האלה ירווחו קצת פחות, על אחת כמה וכמה שאנחנו חברה ממשלתית. אני מבין שיש פה דאגה לחברה אבל עם כל הכבוד, גם אנחנו מייצרים פה איזה סיטואציה של פרישת עובדים והפרישה הזאת בסוף תיצור סיטואציה שיהיה מספיק עובדים לעבודה והשכר יתחלק בין כולם.

מה שלי באמת מפריע הוא שכשהעובדים האלה עובדים תחת ירי טילים וכל מיני מבצעים פה בדרום, אנחנו עובדים פה עם סיכונים מאוד גדולים וברגע האמת שבו כולם צריכים להתגייס, גם רשות החברות וגם משרד האוצר ואני מאמין שגם משרד התחבורה מצד השרה שלנו מירי רגב, שהם בתוך העניין הזה, אני מאמין שהפעם יפתרו את הבעיה שלהם ולא עוד פעם ידחפו אותם הצידה וינסו לפטר אותם ברגע הנכון שתהיה את ההזדמנות הזו. זה רגע שאי אפשר לעבור עליו בשתיקה. מישהו חייב פה לשים לזה סוף כי אני שומע את השיחות.

השיחה שאתה הזמנת אותנו, קודם כל אני מאוד מודה לך, חייבת להיות מהר מאוד, ולמה אני אומר את זה? כי כרגע אנחנו ממש צריכים כבר לסיים את ההסכם שלנו. לומר שהם לא בתוך ההסכם הקיבוצי זה לא בדיוק נכון לומר. הם בתוך ההסכם הקיבוצי אבל צריך להכניס אותם לתוך ההחלטה. הייתה החלטה בבית הדין הארצי ב-12.6.2017 שכל העובדים שנמצאים בחברת הנמל מקבלים ביטחון תעסוקתי לעשר שנים, והעובדים האלה נקלטו חצי שנה אחרי אותה החלטה. אם אתם מדברים על אותה אוכלוסייה שתקבל מעמד שווה בין כל האזרחים לגבי עבודות בחברות ממשלתיות, אם אנחנו נוציא אותם, זאת אומרת האחוזים שאתם דיברתם עליהם, על אחת כמה וכמה ירדו. פה זה הרגע שכולם צריכים להתגבש ביחד ולזמן אליך גם נציג מטעם משרד האוצר ונציג מטעם משרד התחבורה. אני מאמין ששם נוכל לפתור את זה. זה מה שיש לי להגיד כרגע.

משרד המשפטים.

אסף נועם.

שלום לאדוני היושב-ראש ולמשתתפים בדיון. אנחנו העברנו אתמול את הדוח של שר המשפטים לגבי התאגידים הציבוריים, התאגידים הסטטוטוריים שהוקמו בחוק.

מעבר לנתונים כפי שהוצגו על ידי היושב-ראש, אנחנו רוצים להדגיש שמשרד המשפטים לא רואה בנתונים האלה משום עמידה ביעדים ובהוראות החוק. למרות שהשיעור הוא גבוה יותר מהשיעור באוכלוסייה כפי שצוין בדיון, החוק עצמו מדבר על ייצוג הולם בכלל המשרות והדירוגים, ולכן לתפיסת משרד המשפטים היעדים כפי שהוצגו על ידי התאגידים הציבוריים לשנת 2019 לא עומדים בהוראות החוק ומפרים את החוק מכיוון שאם מסתכלים על המשרות שמוגדרות משרות ניהוליות או משרות אקדמיות, השיעור בהן של ייצוג יוצאי אתיופיה שואף לאפס גם בתאגידים שהשיעור המצטבר הוא גבוה יותר.

לשם הדוגמא, ברשות שדות התעופה שבה יש האחוז הגבוה ביותר של יוצאי אתיופיה, כ-3.5%, מבחינת משרות ניהוליות, אין אף עובד יוצא אתיופיה במשרה ניהולית. ככה גם ברשות הטבע והגנים שיש בה שיעור יחסית גבוה במצטבר, אבל מבחינת משרות אקדמיות או ניהוליות הוא סביב חצי אחוז בלבד, לכן מבחינת העמידה ביעדים התמונה היא עגומה.

אם אנחנו מסתכלים על התאגידים שאין בהם ייצוג בכלל או שהייצוג הוא מאוד נמוך, אנחנו רואים שהתמונה הזאת היא לאורך שנים. למרות הפירוט שאנחנו דורשים מהתאגידים ועומדים איתם על הצעדים שננקטים בהתאם לחוק, בין היתר לגבי ייעוד משרות ומתן עדיפות למועמדים עם כשירויות זהות, אנחנו רואים שהתמונה נשארת זהה באותם תאגידים.

אני רוצה לנכון לציין כמה תאגידים שחוזרים על עצמם לאורך שנים עם ייצוג אפסי או קרוב לאפסי, שזה יד יצחק בן צבי, קרנית, המועצה לייצור צמחים ולשיווקם, האקדמיה ללשון העברית, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.

אני רוצה לציין שיש תאגידים שמחזיקים הרבה מאוד עובדים והוקמו לאחרונה, למשל כמו תאגיד השידור הישראלי, ולמרות שאת כל העובדים שלו הוא גייס בעצם בשנים האחרונות והוא עומד על קרוב ל-1,000 עובדים, שיעור יוצאי אתיופיה הוא פחות מ-1%. מדובר רק על תשעה עובדים.

אני גם אוסיף שלעומת שנת 2018, ואנחנו מדברים על תמונת מצב לפני משבר הקורונה, בשנת 2019 גם הייתה ירידה לא רק בשיעור הכולל אלא גם אבסולוטית במספר העובדים. למשל, ברשות שדות התעופה עוד לפני משבר הקורונה בעצם סיימו את העסקתם של 16 יוצאי אתיופיה, ולכן הגם שהממוצע הכללי הוא מעל השיעור באוכלוסייה במידה מסוימת, אנחנו לא רואים בתמונה משום עמידה בהוראות החוק לגבי התאגידים באופן כללי וגם באופן פרטני, למעט תאגיד אחד שזה שירות התעסוקה הישראלי ששם גם האחוז הכולל הוא גבוה וגם ביחס למשרות ניהוליות ואקדמיות. לגבי שאר התאגידים אנחנו לא רואים שהם עמדו בהוראות החוק.

להבדיל מהחברות הממשלתיות, בתאגידים ציבוריים יש קושי כי יש להם עצמאות כמעט מוחלטת לשיקול הדעת הניהולי שלהם, וגם משרד המשפטים בעצם מתכלל אותם בהיבטים שונים אבל לא אחראי עליהם כמו רשות החברות הממשלתיות לגבי החברות הממשלתיות, ולכן יש קושי, מה גם שהחוק כפי שהוזכר לא קובע סנקציות לגבי תאגידים שלא עומדים ביעדים.

ההצעה שלנו כפי שגם הוצעה על ידי חלק מהמשתתפים היא בעצם לשקול הטלת סנקציות בחקיקה על תאגידים שלא יעמדו בהוראות, ובשלב ראשון אני חושב שראוי ונכון שהוועדה תמשיך לקיים דיוני המשך לא רק עם התאגידים או החברות שיש בהן מיצוי גבוה אלא בעיקר עם התאגידים שהייצוג בהם הוא נמוך ואפסי, בעצם לערוך להם מעין שימוע לפני שקילת תיקון חקיקה בנושא וקביעת סנקציות. אנחנו חושבים שנכון בעצם לקבוע ישיבות ייעודיות עם אותם תאגידים, בפרט אותם תאגידים שלאורך שנים אין בהם ייצוג בכלל.

אוקיי, קודם כל תודה. זה רעיון טוב מה שנתת. אנחנו באמת נעשה כמה שימועים כאלה.

אתם לא נגד לעשות תיקון של החלטת ממשלה לתיקון של החוק בעניין הזה, נכון? אם אתם רואים שבעצם זה לא מתקדם לשום דבר.

כן, זה יישקל על ידי הגורמים הרלוונטיים אבל כדי להשיג את המטרות של החוק אנחנו בעד התיקונים הנדרשים. כמובן צריך לבדוק את האמצעים גם באמצעות ייעוץ וחקיקה ובמשרד המשפטים. כדי להשיג את היעדים משרד המשפטים בהחלט תומך בזה.

תודה רבה. בהמשך להחלטה שאמרנו שהיועצת תנסח לנו, תכניסו גם שאנחנו נזמן מספר תאגידים כדי לדון איתם על העניין הזה, למה הם לא עומדים ביעדים ולמה לא עושים את מה שצריך.

אבי ילאר. בקצרה בבקשה.

שלום לכולכם, אני אתייחס ממש בקצרה. אני מתחבר לשני דוברים, אחד, למזי טזזו, למה שהיא אמרה בהקשר של הנושא של המשרות בעיריות, כי כאשר מדברים על נושא של ייצוג הולם, אי אפשר לדבר רק על מבחינה כמותית אלא צריך לדבר מבחינה איכותית. אם לצורך העניין בתוך משרד הבריאות יש 1,000 עובדים ממוצא אתיופי וכולם סניטרים או רובם סניטרים, לא ניתן להקיש מזה לגבי בכלל הייצוג ההולם שלנו בקרב החברות הממשלתיות ובכלל, ולכן במובן הזה למרות שפעם אחת פעם אנחנו מקיימים את הדיונים האלה, אני חושב שצריך לשים הרבה יותר משקל לגבי תפקידים ניהוליים, תפקידים של אקדמאיים שבהם אפשר להביא לידי ביטוי את הייצוג ההולם.

למה שאמרת, יושב-ראש הוועדה, כן, אני חושב שבסוף זה בלתי נמנע. צריך לנקוט גם בצעדים ענישתיים, סנקציות לגבי חברות שהן לא באמת עומדות בנושא של ייצוג הולם, כי להשאיר את זה וולונטרי זה מאוד בעייתי.

אני אתן לכם רק דוגמא קטנה. הרבה פעמים צובעים משרות ייעודיות לקהילה האתיופית כדי בעצם לעמוד בנושא של ייצוג הולם. הם מקבלים משרות ייעודיות, רק מה, שבסופו של יום המשרות האלה לא ממומשות כי לא מוצאים מספיק ניסיון, אין מספיק כאלה שיש להם את הכישורים הנכונים ולכן המשרות האלה עוברות לקהילה אחרת או אוכלוסייה אחרת ונוצר פה איזשהו מעגל שהוא מאוד בעייתי, לכן צריך כן להמשיך לוודא שכל החברות הממשלתיות, יהיה בהן ייצוג הולם במובן המספרי של זה. פעם שנייה, רק לוודא שזה לא רק יהיה מספר כמותי אלא שיהיה באמת משרות בכירות, גבוהות, כי זו הדרך היחידה.

תודה רבה לך.

את הסיכום של הישיבה עשינו בהתחלה. קיבלנו את המלצת משרד המשפטים לעשות מספר שימועים.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:37.