פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



16
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
21/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 10
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שלישי, כ"ט בתמוז התש"ף (21 ביולי 2020), שעה 11:30

פניות ציבור בנושא: חשש הסטודנטים הנבחנים נוכח אי הבהירות בהחלטת המוסדות האקדמיים ל-10% מהמבחנים הפרונטליים

חברי הוועדה: יעקב טסלר – היו"ר
ווליד טאהא
יוראי להב הרצנו

אפרת אפללו - ד"ר, מנהלת המחלקה לחינוך ולקידום הבריאות, משרד הבריאות

תאיר איפרגן - מנהלת האגף להכשרת הנדסאים וטכנאים (מה"ט), משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ביאטה קרנץ - דוברת, המועצה להשכלה גבוהה

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה

גיא הרפז - פרופ', יו"ר הפורום הארצי של דיקני הסטודנטים

שמעון גפשטיין - פרופ', נשיא המכללה האקדמית כנרת ויו"ר ור"מ הנכנס

יולי הלל - יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית

ורד קירו-זילברמן

אתי שבתאי

א.ב., חבר תרגומים

חשש הסטודנטים הנבחנים נוכח אי הבהירות בהחלטת המוסדות האקדמיים ל-10% מהמבחנים הפרונטליים

צהריים טובים. אני שמח לפתוח את הישיבה המיוחדת בנושא פניות ציבור בנושא חשש הסטודנטים הנבחנים נוכח אי הבהירות בהחלטת המוסדות האקדמיים ל-10% מהמבחנים הפרונטליים.

כידוע לכולנו, בהתאם לצו בריאות העם מתאריך 5.7 עליו חתם מנכ"ל משרד הבריאות הוסמכה המועצה להשכלה גבוהה לקבוע כי 10% מהבחינות יוחרגו ויתקיימו בקמפוס, כשההחלטה האקדמית לגבי אילו בחינות יוחרגו הושארה בידי המוסדות להשכלה גבוהה. כמובן שקיום המבחנים בקמפוסים מותנה בעמידה בכל תנאי התו הסגול כפי שאנחנו מכירים, וההנחיות הפרטניות של משרד הבריאות לגבי עריכת הבחינות. הפיקוח על קיום המתווה בהתאם להנחיות חל על הנהלת המוסדות.

מפניות רבות שהגיעו לוועדה עולה כי האוניברסיטאות חורגות יותר מה-10% במבחנים. אני אתן לכם דוגמה שהגיעה אלינו לוועדה. לא אפרט כאן את כל ערימת המכתבים, שלפתי שני מכתבים שמציינים כי מתוך ששה מבחנים שהסטודנט קיבל לקיים רק שניים מקוונים, והשאר בקמפוס. למה לא? יותר נוח. יותר כיף אולי, אבל זה מה שקורה וזה גם במקצועות שלא נדרשת נוכחות פיזית לצורך הבחינה.

יש עוד דבר, מבחנים שתוכננו להיערך באופן מקוון לעתים קרובות שונו ברגע האחרון, להיכן? לקמפוס. עוד עולה מהפניות, ואני אומר שוב, עולה מהפניות – אני אישית לא בדקתי, כל מה שאני אומר כאן לא בדקתי ולכן אחת מהמטרות להתכנסותנו יחד היא כדי לשמוע את התשובות ולבדוק את הדברים האם כצעקתם או לא. קשה לי להוציא מהפה את המשפט הבא, אבל אני כרגע מצטט 'האוניברסיטאות לא עומדות בתנאי התו הסגול'. קשה לי להאמין, אבל אלה הפניות שקיבלנו. כתוצאה מזה הסטודנטים חוששים להגיע למבחנים. הרבה סטודנטים מתגוררים עם ההורים, הורים מבוגרים שנמצאים בקבוצת סיכון ובימים אלה אנחנו יודעים שכל אחד עושה את הכל ונשמר עד כמה שהוא יכול כדי שלא יצטרך להכנס לבידוד ושיכול בשגרת הקורונה לחיות את החיים כפי שהיו עד כה, ונזהרים שבעתיים, אבל מה לעשות, ברגע שמאלצים אותם להגיע לקמפוס, אז בעצם הם מסתכנים וזה מונע מהרבה מהם ומביא להם תסכול רב מהדבר הזה.

עוד דוגמה קטנה ובכך אני אסיים ושוב, קשה לי להאמין אבל אני מקריא, כפי שאמרתי. סטודנטית ביקשה לא להגיע למבחן בקמפוס והסבירה בטוב טעם 'תבינו אותי, משפחתי נמצאת בקבוצת סיכון ולכן אני מבקשת שתאפשרו לי לבצע את המבחן בצורה אחרת' התשובה שהייתה 'אנו מחויבים לבריאות הסטודנטים ולא לבני המשפחה'. זה נכון שישירות הם מחויבים דבר ראשון לסטודנט, אבל שוב קשה לי להאמין שנאמר כזה דבר, ואם כן, זה נראה לי משפט לא ראוי.

לכן התכנסנו היום לבדוק את הדברים ולשמוע, כפי שציינתי בתחילה מה שהקראתי לא חייב להיות נכון, אבל אלה מקצת הדברים שהגיעו אלינו.

לפני שאשמע אתכם אפנה לחבר הוועדה ח"כ יוראי להב הרצנו, לפרט יותר בעניין הזה. תודה.

אדוני היו"ר, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אקדים ואומר שההחלטה להחריג 10% מהמבחנים ולקיים אותם בקמפוסים בניגוד לצו בריאות הציבור לא מובנת ולא מקובלת עלי. אני לא מצליח להבין למה מישהו חושב ש-10% מהבחינות בסדר שהן יהיו מוקד הדבקה ולמה 10% מהסטודנטים אפשר שהם יידבקו במבחנים למול 90% מהם שלא. אני לא מצליח להבין את זה, אבל את זה נשים בצד כי יש החלטה של החרגה של 10% מהמבחנים בקמפוס.

סליחה שאני עוצר אותך, בעצם אנחנו רוצים גם להבין את הרציונל למה אנחנו צריכים בכלל שזה יהיה בקמפוס ואם כן, למה 10% ולא 15% ולא 20% ואם אפשר ואם לא אפשר.

לצורך העניין זאת ההחלטה, היא לא מובנת לי ולא מקובלת עלי, אדוני היו"ר, אבל זו ההחלטה. התחושות כפי שציינת של הסטודנטים הן קשות, הם מרגישים שמהרגע שהתקבלה ההחרגה הזאת כמעט כל המבחנים שעברו למקוון בעקבות צו בריאות הציבור חזרו לקמפוס, וכשהם פונים למוסדות הם לא מקבלים תשובות, איזה מבחנים עברו, איזה מבחנים לא עברו 'תתמקדו במבחנים שלכם ותגיעו להבחן', זה כשהם מקבלים תשובה. רוב המוסדות או חלק גדול מהמוסדות גם לא משיבים לפניות כי כח האדם צומצם עקב הקורונה אז אין כל כך מענה, וחסר, אדוני היו"ר, מנגנון שקוף ונגיש שאומר 'אלו הבחינות שהוחרגו, אלו מתקיימות ואלה לא מתקיימות בקמפוס' כדי שהסטודנט יוכל לומר 'אני רגוע ואני מבין שלא החריגו יותר ממה שאמרו.

לתוך הסיטואציה הזאת, מתוך החלטת המל"ג, ואני קורא מתוך הודעה משותפת של המל"ג, של ור"ה, של הור"מ, של הול"מ, של רמ"ה והתאחדות הסטודנטים, כתוב '10% מכלל הבחינות אמורות להיות בקמפוס ו-10% מכלל הסטודנטים בקמפוס יכולים להיות בו זמנית'. השאלה שלי איך מבוצע הפיקוח על שני הנתונים האלה, א. שיש באמת 10% מהבחינות בתוך הקמפוס ולא 13% או 15% או 20% או 50% ודבר שני, איך מוודאים שרק 10% מהסטודנטים בקמפוס נמצאים בו זמנית.

אתה דיברת על הפניה שקיבלנו ממכללת רופין, תשובה מקוממת על כך ש'המכללה חייבת לבריאות הסטודנט ולא לבריאות בני משפחתו' זה בניגוד גמור להודעה המשותפת שקובעת שבמבחנים שיוחרגו אחריות המוסד היא לאפשר היבחנות חלופית עד סוף תקופת הבחינות, גם לסטודנטים שנמצאים בקבוצות סיכון וגם סטודנטים שגרים עם אנשים בקבוצת סיכון.

מאיזו הודעה אתה מקריא?

ההודעה שמדברת על ההחרגה של 10% מהבחינות. זאת אומרת שגם קבוצת סיכון או קבוצה נוספת של סטודנטים כגון סטודנטים שמתגוררים עם קבוצות הסיכון האחרות, גם להם צריכים למצוא היבחנות חלופית. כשאנחנו מדברים על היבחנות חלופית אנחנו מדברים על היבחנות שלא נמצאת בקמפוס, ויחד עם זאת המוסדות, לדוגמה בר אילן ומכללת רופין, הפתרון שלהם לאנשים שנמצאים בסיכון היא להגיע לקמפוס ולהבחן בחדר שיש בו עד שלושה תלמידים. אני לא מבין שזו היבחנות חלופית. זו בדיוק אותה היבחנות בקמפוס עם פחות אנשים. אז אני לא מצליח להבין למה הם מפרסמים הודעה והמוסדות האקדמיים לא אוכפים אותה כלשונה ונותנים פרשנויות.

זאת ועוד, המוסדות שהסטודנטים ניגשים אליהם ומבקשים 'אנחנו בקבוצת סיכון' או 'ההורים שלנו בקבוצת סיכון', המוסדות מבקשים מסמכים רפואיים שחוסים תחת חסיון רפואי על פי חוק זכויות החולה, מבקשים שהם יעבירו להם מסמכים שהם חסויים ולא מאמינים למילה שלהם. אני שואל את עצמי למה א. חושפים אנשים שנמצאים במצוקה, גם של זמן וגם של בריאות, ולא מאמינים לסטודנטים שלהם ודורשים מהם מסמכים רפואיים שמוכיחים את המצב שלהם.

אתה יודע לומר לי איזה מסמך?

מסמך בריאותי מרופא שמוסמך לומר 'האיש הזה - - -

אם האיש הזה בריא בלי להכנס לפירוט ולפרט מה מו - - -

לא, אם עכשיו, הרי ההחרגה הזאת נוגעת לאנשים בקבוצות סיכון, זאת אומרת שאם אני סובל ממחלות רקע אני צריך להגיש מסמך רפואי עדכני שאומר שאני סובל ממחלות כאלה ואחרות. אלה מסמכים רפואיים אישיים שלא אמורים להימסר לגורמים כאלה והשאלה שלי היא למה לא מאמינים לסטודנטים כשהם אומרים או חוששים, ובצדק, מהידבקות בקורונה, כשהמשמעות של הידבקות מקורונה כתוצאה ממבחן היא השבתה של אותו אדם, של חשיפת כל מי שגר איתו בבית לסיכון בריאותי. לא לחינם כל המשק נמצא בתהליכי סגר כאלה ואחרים, והמוסדות בשלהם.

אני לא מצליח להבין מי הגורם שאוכף את ההחרגה הזאת בפועל, למה הנתונים בדבר המבחנים מפורסמים בצורה שקופה ונגישה לסטודנטים, למה הסטודנטים צריכים לחיות את התקופה הזאת בתחושות קשות ממילא, של משבר חברתי וכלכלי ובריאותי, ובנוסף לכך צריכים גם להיחשף ללחצים נוספים בתוך הקמפוסים.

ברור.

אדוני רק עוד משפט. אם בעולם קיימברידג' ואוקספורד והארוורד ומסצ'וסטס ו-MIT, האוניברסיטאות הכי טובות בעולם המובילות בעולם, יכלו לעבור לבחינות מקוונות באופן גורף ולא לחשוף את הסטודנטים שלהם לסכנות והידבקות, אני לא מבין למה בר אילן, רופין ויתר המוסדות - - -

- - - יותר טוב מהם.

זה מה שאני אומר. אני לא מצליח להבין. אני מאוד מכבד את החופש האקדמי של המוסדות האקדמיים, חשוב שברמה הפדגוגית הם יוכלו לעשות כאוות נפשם. הדברים האלה לא חוסים בעיני את ההחלטה, החופש האקדמי, הם לא קשורים לכך, החוק מאוד ברור בהקשר הזה ואני בהחלט רוצה להבין מהמל"ג שבעיני זה הרגולטור איך הדברים מבוצעים ולמה אין אכיפה ושקיפות.

תיכף נשמע. תודה. בבקשה חבר הוועדה, חבר הכנסת ידידי ווליד טאהא.

תודה רבה ליוראי. אדוני היו"ר, יש לי בעיה עם הגדרת האחוזים מלכתחילה למבחנים שייעשו בקמפוסים ולאלה שייעשו און ליין. מה זאת אומרת 10%? מה זה אומר מקצועית. ואם נניח מסך כל הבחינות רק מבחן אחד שיש בו נתונים שהמוסד להשכלה גבוהה מתעקש שצריך לעשות את המבחן בתוך הקמפוס, אז למה 10%? ויכול להיות שהמבחן הזה הוא 2% מסך המבחנים? הרי לבוא בגישה של לקבוע אחוזים למספר המבחנים שייעשו בקמפוס, זה נשמע לי לא אקדמי, לא מקצועי ואפילו לא מכבד.

אפשר היה להגדיר מבחנים ספציפיים שהמוסד יתעקש לעשות את המבחן בתוך הקמפוס, אבל לא לצאת בהצהרות של אחוזים. מה זה, אנחנו מדברים על מה? מדברים על אקדמיה, על מבחנים, מדברים ב-10% מהמבחנים. אני מתקשה להבין את ההגיון. זה דבר אחד.

דבר שני, אתמול התבשרנו על ידי משרד הבריאות שסוף סוף המשרד מסכים שאלפי הסטודנטים שלנו שעזבו את המדינות שהיו לומדים בהן והיום הם בארץ, זאת אומרת אלה שבמוסדות להשכלה גבוהה, שאיתנו על הזום, זאת אומרת אלפי סטודנטים שאין להם אפשרות לגשת לקמפוס להבחן והם נמצאים בארץ בגלל הקורונה, קיבלו סוף סוף אישור של משרד הבריאות להבחן און-ליין, וכמובן ובלבד שהאוניברסיטאות יתחייבו לטוהר הבחינות. הרי אין ויכוח על להתחייב על טוהר הבחינות ואפילו לנקוט צעדים טכניים ואחרים לטובת טוהר הבחינות, זה נושא שלא דנים בו, לא מתווכחים עליו והוא מובן מאליו.

אבל העקרון של להגיע לקמפוס הוא צריך להיות עקרון של צורך חיוני. מה יעשו אלפי הסטודנטים שלנו שלא יכלו להגיע לקמפוס בירדן? מה יעשו אלה שלא יצליחו להגיע לקמפוס שלהם באבו-דיס או כל אוניברסיטה אחרת, בצ'כיה ובכל מדינות העולם ואנחנו מסומנים כאדומים. אי אפשר לטוס, אי אפשר להכנס לאף מדינה. אז מה נציע למאות אלפי הסטודנטים שלנו? שיחכו בסבלנות לעוד שנה כדי שיעשו להם את המבחנים? עכשיו הם מקבלים אותם במבחני און-ליין, אז למה שהמוסדות שלנו כאן בארץ לא יעשו את מה שעושים כל מוסדות ההשכלה בעולם? למה אנחנו צריכים להגדיר אחוזים? אז הגישה הזאת היא גישה מבחינתי בעייתית מאוד. תודה.

אני חושב שאנחנו הסברנו את עצמנו היטב והדברים הכואבים, אנחנו השמענו מה שקיבלנו, חלק מהפניות. אני רוצה לפנות בבקשה לביאטה מהמועצה להשכלה גבוהה.

אני רק אציין בפתח הדברים, היו"ר, - - - החלטת המל"ג מה-9 ביולי, ההחלטה באמת קבעה שבמסגרת 10% שנקבעו על ידי משרד הבריאות, לא על ידי המועצה להשכלה גבוהה, המועצה קבעה כללים לפיהם זה יהיה הרף העליון של הבחינות מכל הבחינות בקמפוס, לצד זה קבעה המועצה כי סטודנטים שלא יכולים להגיע לקמפוס מסיבות של בידוד ואותן סיבות שציין ח"כ יוראי להב הרצנו ציין יקבלו הארכה חלופית. יחד עם זאת, סטודנטים שלא יוכלו להבחן מקוון בבית, וגם זה היה סעיף בהחלטה, גם הם יוכלו להגיע לקמפוס להבחן. מדובר בקבוצות סטודנטים שיש להם בעיה או בבית או שאין תשתיות, או שאין סביבם סביבה שקטה או כל דבר כזה, גם זו קבוצה. גם זו קבוצה שתוכל להבחן בקמפוס.

בהמשך לדבריו של ח"כ ווליד טאהא, אני שוב אציין ש-10% לא נקבעו על ידי המל"ג ולא על ידי המוסדות אלא זהו רף עליון שהמוסדות שהם תאגידים על פי חוק, שצריכים לעמוד בחוקי המדינה ואמורים לעמוד בצו הזה ואם לא הם עוברים על החוק, הם אלה שמפקחים ומוודאים שזה הרף העליון של הבחינות.

הסעיף הראשון של ההחלטה שהוא הסעיף החשוב ביותר, שלמוסדות יש את החופש האקדמי להחליט אילו בחינות יהיו. לכן פתחת אדוני היו"ר עם סטודנטית שהיו לה שני מבחנים, יכול בהחלט להיות, ועל כך המוסדות יתייחסו, לצד סטודנטים שאין להם בכלל מבחנים בקמפוס. הרעיון הכולל הוא 10% מכלל הבחינות, כל אוניברסיטה וכל מכללה היא מסתכלת על המספר הכולל שלה ולא פר חוג זה או אחר.

ביאטה, לי אין בעיה שהמוסד יקבע אילו 10% בחינות עוברות ואלה לא. השאלה איפה הפיקוח. איפה הרשימה של כל מוסד, איפה היא מפורסמת, איך אנחנו יודעים מה ההערכה החלופית, סטודנט לצורך העניין ששישה מתוך שמונה מבחנים שלו חזרו לקמפוס, איך הוא יכול לראות איפה 10% מהמבחנים שכל מוסד אקדמי החליט על החרגה שלהם. איפה זה מופיע. מי מפקח על זה?

ועוד שאלה ברשותך אדוני היו"ר, קביעת ה-10% האלה, נניח מוסד אקדמי לא ירצה להקצות 10% מבחנים בקמפוס - - -

זה לא חובה. זה נרשם - - -

זה לא משהו שהם חייבים לעשות?

לא. זה רציתי עכשיו לראות - - - זה מאפשר.

על כן אני אומר, זה לא משהו שאת צריכה לעשות.

זה עד 10%.

אבל 'עד', אתה יכול לא לעשות בכלל.

לא מחייבים.

נכון. שוב אני חוזר. אין בעיה, אנחנו לא נכנסים למהות המבחנים שהוחרגו. אבל אנחנו כן רוצים לוודא שיש 10% ופה בתור רגולטור, והמל"ג הוא בהחלט הרגולטור בהקשר הזה על המוסדות האקדמיים, איפה יש את הפיקוח? איפה נמצאות הרשימות של המבחנים שהוחרגו כדי שאנחנו כחברי כנסת ואחרי זה וודאי וודאי שציבור הסטודנטים ידעו שהדברים מפורסמים וגלויים.

אני אענה על זה ואני אעביר את השרביט לאוניברסיטאות ולמכללות. המוסדות הם גופים שחייבים לעמוד בצו כפי שציינתי, וזה הוראות הדין, זה צו, אתם מכירים את הכותרת שלו, צו בריאות העם. ככל שיגיעו למל"ג איזה שהן תלונות בנושא הזה אנחנו כמובן נבחן את הסוגיה הזאת. אני חושבת שגם האוניברסיטאות וה- - - תשובות לגבי המוסדות שהם מייצגים בנושא הזה.

אני רק אגיד שלא הגיעו אלינו תלונות בנושא הזה, לא הגיעו תלונות שאומרות שיש מוסד כזה או אחר שלא עומד בהגדרה. מה שכן הגיע אלינו למחלקת פניות הציבור שלנו, הן תלונות מסטודנטים פרטניים ברמה היחידנית, לא ברמה הכוללנית.

ביאטה, אני לא מצליח להבין את התשובה. אתם הגורם שמפקח על יישום ההחלטה הזאת, זו החלטה שיצאה מידיכם בהודעה משותפת שאתם הוצאתם.

לא. מדובר בצו בריאות העם. אנחנו לא מפקחים עליו, יש גופי אכיפה במדינה ואם מוסד להשכלה גבוהה לא עומד בצו בריאות העם כפי שהוא לא עומד, נניח, אני כמובן חושבת שזה לא נכון, לא עומד בהנחיות התו הסגול למדינה יש את האכיפה שלה. אנחנו כרגולטור אקדמי לא מכירים מוסדות נכון להיום, אלא אם יעדכנו אותנו אחרת, שחרגו מה-10% האלה.

אבל לפי הוראות הצו מי שאמון על האכיפה של ההחרגה הזאת זה מוסדות הלימוד, ואתם בתור מי שאחראים להכווין את מוסדות הלימוד, בתור המועצה להשכלה גבוהה.

לא, זה לא מה שהצו אומר. הצו אומר ש- - -

ביאטה, אני אבקש מהיועצת המשפטית שתקריא בפנייך את הצו ונלמד יחד מה מופיע.

ככל שאנחנו מדברים על הנושא הזה של ה-10%, הדבר קבוע בצורה מפורשת בתיקון מס' 12 לצו בריאות העם כפי שפורסם. אני אקריא את הצו עצמו כדי שלא יהיו אי הבנות. "במוסד להשכלה גבוהה ההוראה תתקיים בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 2ב7א, דהיינו הצו הסגול, בהתאם להוראת המנהל או הוראות פרטניות שייקבע מנהל המועצה להשכלה גבוהה בהתייעצות עם המנהל. א.1 מוסד כאמור לא יקיים בחינות בנוכחות פיזית של סטודנטים. על אף האמור יהיה ניתן לקיים בחינות בנוכחות פיזית בהתאם להוראות הפרטניות שתקבע המועצה להשכלה גבוהה בהסכמת המנהל. ב. המנהל הכללי של המוסד יוודא עמידה בהוראות כאמור בפסקת משנה א''. השאלה שלנו אם המנהל הכללי של המוסד לא ממלא את ההוראות האלה, מי מפקח עליו?

אם אין לך תשובה זה גם תשובה. לא חייבים לתת תמיד תשובות אם אין.

לא, היועצת המשפטית הקריאה את הצו. זה משרד הבריאות.

היית מודעת לצו?

זה לא משרד הבריאות.

הצו מונח מולי. בוודאי. אבל אני שוב אציין, אני מניחה שגם המוסדות יתנו את הנתונים שלהם. ככל שיגיעו אלינו תלונות בנושא הזה הן ייבדקו לחלוטין.

אני אחזור אלייך בהמשך. תודה בינתיים. יוראי, זה גם לא מספק אותי. אז לאט לאט. ד"ר אפרת אפללו, מה ההתייחסות שלך?

צהריים טובים. ברמת העקרון, משרד הבריאות באופן רוחבי מנסה לצמצם כמה שיותר התקהלויות ומגעים בין אנשים, ובהחלטה של מנכ"ל משרד הבריאות בהסכמה של השר להשכלה גבוהה נעשתה פה החלטה על כן לאפשר חלק מהמבחנים לעשות באופן פרונטלי בגלל שאנחנו יודעים שקיים צורך, יש בחינות מסוימות שאנחנו יודעים כולנו שפשוט - - - באופן מקוון ולכן נקבע הכלל של 10%, זאת אומרת לא לבטל לגמרי.

עד לכאן הכל מובן, הכל בסדר.

רגע. בגמישות מסוימת. קיום מבחנים פרונטליים, משרד הבריאות פרסם נוהל בחינות שעל פיו אפשר לקיים בחינות באופן פרונטלי בצורה כזו שתאפשר מניעת הדבקה בין המשתתפים. ברגע שמוסד יכול לעמוד במבחנים האלה, לפי הנוהל הזה מתקיימות בחינות בגרות, מתקיימים מבחנים של הרבנות הראשית, יועצי מס, רואי חשבון, כל המבחנים שהם לא בהכרח תחת המועצה להשכלה גבוהה יכולים להתנהל תחת הנוהל הזה. מבחינתנו ברגע שיישמרו הכללים של הנוהל אפשר לקיים בחינות באופן פרונטלי.

לגבי 10%, שוב, זה כלל שנקבע כמו שצריך לקבוע כללים וצריך לתת איזה שהוא מספר שאפשר לעמוד בו, אז אנחנו מאמינים, משרד הבריאות יחד עם המשרד להשכלה גבוהה, שאפשר לעמוד במספר הזה לאפשר מבחנים פרונטליים בגלל הצורך שכן קיים כמו מבחני רישוי ברפואה לדוגמה או מבחני רישוי אחרים. זה מה שיש לי לומר. אם אתם רוצים לשאול עוד משהו אני אשמח.

תודה. לא קיבלנו תשובה על מה שורד - - -

לגבי האכיפה, זה בדיוק מה שנאמר עד עכשיו. זאת אומרת מה שכתוב בצו חינוך שהאחריות על הפיקוח - - - המוסד, כמו שמשרד הבריאות לא מפקח על המסגרות של - - -

עד לרגע זה אנחנו לא יודעים מי מפקח. בואו נמשיך הלאה אולי נקבל תשובה. תודה אפרת. דבורה מרגוליס בבקשה.

שלום ותודה רבה על הוועדה. בוועדה הזאת עוד לא יצא לנו להשתתף. אשמח שאחרי שאני אדבר תאפשרו גם לפרופ' גיא הרפז דיקן הסטודנטים מהאוניברסיטה העברית ויו"ר פורום דיקני הסטודנטים גם להגיד כמה מילים.

בגדול כך, כפי שנאמר כאן, אני מדברת בשם ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות, האוניברסיטאות הם גופים שומרי חוק ומקפידים קלה כחמורה על כל הוראות משרד הבריאות, וכפי שנאמר היו לנגד עינינו שני סוגים של הנחיות, היה מכתב להגדרה של תנאים להיבחנות שהוציא משרד הבריאות כמה ימים לפני הצו או אחרי הצו זה היה, בחתימת פרופ' סדצקי, לאחר מכן הגיע הצו, לאחריו הגיעה החלטת המל"ג שקבעה את אותו רף של 10%, כשההחלטה הייתה שאיזה בחינות בסוף יתקיימו במסגרת אותם 10% בקמפוסים, זו תהיה באמת החלטת המוסדות. הסיבה היא פשוטה, הסמכויות האקדמיות כפי שהאוניברסיטאות חותמות על התואר ומעניקות את תעודות ההסמכה של הבוגרים שלהן, כך הן גם אחראיות על סיום הסמסטר הזה המאוד מורכב שהיה לנו, והרקטורים, הסמכות האקדמית העליונה באוניברסיטאות עם כל הגופים שמתחתיהם קבעו את אותן בחינות שחייבות להתקיים בקמפוס ונתנו פה כמה דוגמאות. יש בחינות בתחומים של הנדסה, מעבדות, בחינות רישוי ברפואה, בחינות אחרות שפשוט מכל מיני סיבות מהסוג הזה לא ניתן לקיים אותן מחוץ לקמפוס, חוץ מזה שצריך לתת מענה לסטודנטים באוכלוסיות שאין להם אפשרות לחיבור אינטרנט יציב בבית, יש בעיה של ציוד אינטרנטי בבית, למרות שהאוניברסיטאות גם חילקו ציוד כזה לאוכלוסיות האלה. יש מגזרים שמה לעשות, אין להם אפשרות לעשות את הדברים האלה מהבית בצורה מסודרת, ולהם ניתנת האפשרות להגיע לקמפוס ולהבחן, אפילו באופן מקוון, אבל פיזית מתוך הקמפוס בחללים ריקים, בספריות, באולמות שלא משמשים לשום דבר, תוך הקפדה על כל תנאי התו הסגול וכל ההנחיות קלה כחמורה של משרד הבריאות.

לראייה, היו שני סבבים של בחינות פסיכומטריות שהתקיימו באוניברסיטאות בתחילת יוני ובתחילת יולי. בכל סבב כזה נבחנו בין 20,000-30,000 סטודנטים, ואני מניחה שאפילו לא שמעתם על זה מהסיבה הפשוטה שבגלל שהאוניברסיטאות ו - - - שמקיים את הבחינות האלה הקפידו על כל ההנחיות, לא היו שום אירועי הדבקה או תחלואה בבחינות האלה, וכך משתדלות ועושות מאמצים גדולים האוניברסיטאות לעשות גם באירועי הבחינות שמתקיימים עכשיו. עושים את הבחינות לאורך היום, חילקו את הבחינות לחללים מאוד מאוד גדולים עם מעט מאוד סטודנטים, ועושים את כל המאמצים כדי לאפשר את הדבר הזה שיקרה לטובת הסטודנטים כדי שהם כן יצאו עם בחינות תקפות וציונים אמתיים, ויחד עם שמירה והקפדה כמובן מאוד גדולה על הבריאות גם שלהם גם של המשקיפים וגם של סגל העובדים והסגל המלמד.

תודה. תיכף נשמע את פרופ' גיא הרפז אבל לפני כן אני רוצה לומר כי את הרציונל שהביא את המל"ג ביחד עם משרד הבריאות לגבי ה-10%, הבנתי. מה מונח מאחורי זה ומה הרעיון, אין לנו שום בעיה עם זה. מי שקובע איזה מבחנים, אני גם מבין, זה לא משרד הבריאות יכול לקבוע, רק אתם יכולים לקבוע את זה. אבל עד לרגע זה לא שמעתי תשובה מי מפקח. מי הפקח? משרד הבריאות לא, קודם מהמועצה להשכלה גבוהה לא שמעתי וגם ממך לא שמעתי. אולי בהמשך נמצא מי המפקח. לא שמעתי גם התייחסות למה שציינה היועמ"ש של הוועדה ציינה מצו בריאות העם.

דבורה, אני רוצה להוסיף לדברי היו"ר. אף אחד לא חולק על הסמכות והזכות שלכם לקבוע אילו מבחנים ייערכו בקמפוסים ויוחרגו מצו בריאות העם, למרות שאני לא מצליח להבין מה הצורך הדחוף להחריג את המבוא למשפט עברי או קורסי מבוא - - - אבל אני זורם. אני לא חולק על הסכמות שלכם לקבוע תחת החופש האקדמי אילו בחינות יוחרגו. יחד עם זאת, אני לא מצליח להבין מי אחראי על הפיקוח, למה הנתונים של איזה בחינות הוחרגו לא פורסמו, לא לסטודנטים ולא לחברי הכנסת. המל"ג מפנה את הפיקוח אל המוסדות, אליכם, וכפי שציין היו"ר, אנחנו נשמח לדעת למה הנתונים האלה לא מפורסמים. אם לא רוצים לפרסם את זה לסטודנטים לפחות תפרסמו את זה לחברי הכנסת.

הנתונים האלה לא רק שהם מפורסמים, כל סטודנט קיבל מייל אישי מהחוג שלו ובמידה ויש לו יותר מחוג אחד אז מהחוגים השונים שהוא לומד, וקיבל רשימה מדויקת של הבחינות שהוא יעשה בקמפוס והתנאים, והשעות והזמנים, הבחינות שהוא יעשה לא בקמפוס, וגם שם יש פירוט מדויק מה הוא צריך לעשות, חוגים מסוימים פרסמו את זה בצורה של רשימות באתרים שלהם, פקולטות שיכלו עשו את זה גם. שוב, גם האוניברסיטאות נמצאות בלחץ גדול מבחינת כח אדם מנהלי שיטפל בפרסומים האלה כי הורידו את כולם עכשיו למשהו כמו 50% עובדים בזמן נתון, יש גם את המגבלות האלה, שלא לדבר על זה, שכפי שאני מסבירה, מדובר בלוגיסטיקה מאוד מסובכת. זו לא שנה רגילה, אלה לא בחינות רגילות, הן לא נערכות בתנאים רגילים, וברור לחלוטין שזה גוזל משאבים שבימים רגילים אפשר לעלות לאתר של כל אוניברסיטה את כל הרשימות. אני יכולה להעביר את הבקשה שזה ייעשה, זה לחלוטין לא מידע חסוי או סודי. הסטודנטים יודעים מצוין, אגודות הסטודנטים שותפות מלאות בגיבוש המספרים האלה והשאלה כאן לא ברורה. לגבי 10% תיכף תשמעו מפרופ' מופז. אנחנו לצערנו עומדים על פחות מ-10% בכל האוניברסיטאות.

אני שמח לשמוע ואני משוכנע שאתם עומדים בהנחיות. אני רק אומר שהסטודנטים בתחושות קשות כי כמו שאמרת, יש סטודנטים שקיבלו הודעה ששישה מתוך שמונה מבחנים חזרו לקמפוס ואגב עמדת התאחדות הסטודנטים הארצית ששותפה לדיון הזה היא שראוי לפרסם את הנתונים האלה כי גם הם לא מבינים אילו עברו לקמפוס ואלו לא עברו לקמפוס. ולפיכך, מאחר ואני משוכנע שאתם עומדים בהוראות החוק, תפרסמו את הנתונים - - -

אני אעביר את הבקשה למוסדות לפרסם את רשימת הבחינות שמתקיימות בתוך הקמפוסים. אנחנו מדברים על אלפי בחינות, שלא תהיה אי הבנה. בכל סוף סימסטר יש אלפי אירועי בחינה בכל אוניברסיטה. אנחנו נבקש שיעבירו רשימות של אלה מבניהן שיתקיימו סופית בתוך הקמפוס. את הבקשה הזאת אני אעביר. לגבי עמידה ב- - -

תודה דבורה, ואני גם אשמח לשמוע את התגובה אחרי שביקשת את הבקשה, איך הם הגיבו לבקשתך בעצם בקשתנו. אני אשמח לשמוע את פרופ' גיא הרפז. בבקשה.

תודה רבה על ההזמנה. אני איש סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ואני גם דיקן הסטודנטים ואני משמש מחודש מאי כיו"ר הפורום של דיקני הסטודנטים בארץ. אני חושב שאני יכול להעיד על עצמי בחוסר אובייקטיביות שאני יכול לשרטט תמונה מדויקת משום שמצד אחד כל תפקידי הוא בעצם לדאוג לסטודנטים ולקבל תלונות של סטודנטים ומצד שני אני בשר מבשרה של המערכת, אז יש לי גם תמונה יותר מערכתית ואולי גם יותר שקולה ומאוזנת.

לגבי הסטודנטים, אם יורשה לי להעיר, ראשית התסכול והמרמור והקושי שלהם הוא מאוד מאוד מובן ומאוד מוצדק במובן הזה שהם עברו סימסטר מסויט, היה להם קשה, לאלה שמלכתחילה היה קשה היה עוד יותר קשה, למשל סטודנטים ערבים וחרדים. הסטודנטים מרוטים ולחוצים, היו שינויים בדקה האחרונה ומדובר בגוף סטודנטיאלי של קרוב ל-350,000 סטודנטים, כך שאם לא היו תלונות הייתי מאוד מופתע ומודאג והתלונות הן אך טבעיות וחלקן גם מוצדקות, וחלק מהתשובות שסטודנטים מקבלים אני חושב שהן באמת תשובות לא ראויות.

כנגד זה חשוב לי להדגיש שיש השתדלות עצומה מצד האוניברסיטאות, היה לנו סימסטר מסויט, אני לא יודע אם אתם רואים במצלמה את השקים פה, עברנו במעבר חד מאוד להוראה בזום, יותר מאוחר בשנה האחרונה עברנו במעבר חד מאוד לבחינות מקוונות וגם אנחנו מכינים את הסימסטר הבא במציאות של אי ודאות. הסטודנטים צודקים וגם אנחנו מאוד מאוד מאותגרים.

רציתי להתייחס בצורה הרבה יותר ממוקדת לדברים שנאמרו. ראשית, אני יכול להעיד על האוניברסיטה העברית אבל אני שומע דברים מאוד דומים מהקולגות שלי במוסדות מתחרים מרכזיים, קיום הבחינות בקמפוס הוא מזערי, הוא מזערי, הוא עומד על כ-2%-3%, הוא רחוק מאוד מה-10%, ויותר מזה, ואני מקווה שהדברים שלי מוקלטים כי אני עומד מאחוריהם, אנחנו מספקים באוניברסיטה העברית במידה רבה תכנית כבקשתך. יש סטודנט שמתבקש להבחן מקוון ואומר 'לא, לא, אני רוצה להגיע לקמפוס מסיבה כזאת או אחרת', אז אנחנו בדרך כלל תופרים לו את החבילה. לעומת זאת אם סטודנט אמור להיות בקמפוס ומבקש לא להיות בקמפוס, נגיד משום שהוא משתייך לקבוצת סיכון או כי בן משפחה שהוא גר איתו בקבוצת סיכון אז אנחנו דואגים לו או למטלה חלופית, או למועד מיוחד או לבחינה מהבית, ואם מישהו ממכם חובב בדידות הוא מוזמן להגיע לקמפוס שלנו לחדרי הבחינות, המקומות שוממים, נטושים, יש בודדי בודדים, זה מקום מאוד עצוב ובודד ולכן התיאור הזה של היותר מ-10% אין לו שום קשר למציאות. הקמפוסים וחדרי הבחינות הם מאוד מאוד - - -

אתה מתייחס לכל המקומות או ספציפית באוניברסיטה העברית?

אני יכול להעיד בעדות ישירה עלינו ובעדויות שמיעה על הקולגות שלי מהמוסדות המרכזיים. רציתי להתייחס בצורה יותר ממוקדת לחלק מהדברים שעלו פה, ואני לא בא להתנצח, זה הכל מאהבה ומעבודה משותפת. ראשית לגבי השקיפות, יש שקיפות מלאה, כל סטודנט מקבל תמונה מלאה של מפת הבחינות שלו. לגבי השאלה שאנחנו לא עונים לסטודנטים, אז יש 350,000 סטודנטים ויש מיליוני מיילים, אני לא אגיד שאנחנו עונים לכולם, אבל אם תגיעו לחדר שלי תראו שמי שממתין לתשובות זה אני ולא הם. מי שפונה אלי מקבל תשובה מידית ואני בדרך כלל ממתין יום או ימים למענה שלו. אנחנו מספקים בנסיבות מאוד קשות מענים מאוד מאוד אפקטיביים.

עכשיו לגבי השאלה למה לא כמו בקיימברידג', אז אני ביליתי חמש שנים בקיימברידג' ואגיד בגילוי לב ובזהירות שאנחנו לא בקיימברידג'. העבודה שלנו באוניברסיטה, אני מדמיין את הסטודנטים שלנו כיהלומים ואנחנו בעצם שמאי יהלום שמספק תעודה שמעיד כמה היהלום הזה שווה. אנחנו לא נהיה שווים דבר ותעודות שלנו לא תהיינה שוות דבר וגליונות הציונים שלנו לא יהיו שווים דבר בלי שהם יהיו אמינים לחלוטין, ולכן אנחנו צריכים גם לצד ההכלה והרגישות והאהבה והעדינות, צריכים גם להיות קצת זהירים. ח"כ להב שאל למה לבקש מסמכים. אז אם אדם אומר שהוא חולה ופונה למס הכנסה לקבל פטור או לביטוח לאומי או לכל מוסד אחר, הוא צריך לספק מסמכים. גם אנחנו מבקשים מסמכים מאוד מאוד מינוריים, הם מועברים אליי ולקבוצה מאוד קטנה תחת חסיון מוחלט, כדי שנבדוק. יש לנו מענים ואתם חייבים להאמין לי ומי שלא מאמין מוזמן אלי, יש לנו מענה לא רק לסטודנטים שמשתייכים לקבוצות סיכון, בראייה מאוד של בית הלל, מאוד מאוד בית הלל, אלא אנחנו גם דואגים למשפחות שלהם ואנחנו מחויבים לדאוג למשפחות שלהם, לכן אם מישהו יעיד שהוא גר עם סבתא שלו והוא בקבוצת סיכון בגלל סבתא שלנו אז אנחנו נתפור חבילה מיוחדת עבורו, למרות שתסלחו לי על הציניות, בחודש האחרון גיליתי, התנדבתי בבתי הורים וראיתי המון זקנים בודדים, פתאום גיליתי שכל הסטודנטים גרים עם סבא וסבתא אז הופתעתי לטובה, אז אנחנו כן מספקים פתרונות הולמים לסטודנטים שמשתייכים לקבוצות סיכון, כולל זה שאנחנו מגובים ברופאים תעסוקתיים שתופרים לכל סטודנט את הפתרון שלו.

אם נסתכל בתמונה יותר רחבה לגבי הוועדה והטיפול בתלונות, אם מותר לנצל את ההזדמנות בראייה יותר רחבה, אני אומר עוד פעם, יש המון תלונות וחלקן גם מאוד מוצדקות, ובכל מוסד יש דיקנט של יחידה ויש דיקנט סטודנטים ויש נציב תלונות סטודנטים, ויש את הרקטור, ויש את המל"ג, זאת אומרת יש שרשרת מאוד רחבה ומאוד אמינה של אנשים שבודקים תלונות. לצערי אני מקבל גם תלונות צודקות. צריך לזכור שהרקע של הסטודנטים, תסלחו לי על העברית, הם מטורללים, הם עברו סימסטר מסוייט. הם מרוטים, הם עייפים, הם לחוצים, הם עברו סימסטר מול זום., הם לחוצים מהפן הכלכלי, הם לחוצים מהפן הבריאותי וזה אך טבעי שהם יתלוננו והאמת צריכה להיאמר, חלק מהתלונות מוצדקות.

תודה בשלב הזה פרופ' גיא. מה שאני מבין ממך, אדוני, שבעצם בפניות שקיבלנו, אין בזה שום דבר מהמציאות, שמפורסמים הנתונים, כל סטודנט מקבל, כנראה שהסטודנטים ששלחו את המכתבים היו משועממים או לא יודע, מתוסכלים, מבולבלים, אז הם החליטו, או שלבוא לומר שספציפית אותם סטודנטים ששלחו לנו את הפניות האלה הם ספציפית לא קיבלו את זה וזו תקלה, זה יכול להיות.

אני לא רוצה להתייחס באופן פרטני, אני קראתי אותם, חלקם נראו לי מאוד מוצדקים חלקם פחות. יש לנו תקלות, אנחנו בני אדם, אנחנו בסביבה מאוד מאותגרת והסטודנטים לא ממציאים דברים. יש תקלות וטוב שהם מציפים אותן.

לפני שאעביר את רשות הדיבור ליוראי, מי מפקח בקמפוסים לגבי התו הסגול? יש נציג משרד הביאות או שאתם אחראיים לזה? מי מפקח במקום? פשוט ממך התחלתי להבין קצת יותר פרטים, מה שלא שמעתי עד עתה, ואתה בקיא כל כך בדברים, אז אני מרשה לעצמי לשאול אותך, אולי אתה יודע לומר לי מי אחראי לתו הסגול. אם זה 2% או 3% או 4% אני לא נכנס, אבל מי אחראי?

אני אתן לדבורה ואמשיך אחריה.

אז לפני שדבורה תענה אני רוצה שתשמעו את יוראי. תודה.

פרופ' הרפז תודה על הדברים שלך. הגישה שלך בעיני יוצאת דופן והלוואי וכל המוסדות היו מתנהלים לפי הגישה שלך של השקיפות והנגישות והפתיחות. אני חושב שכדי להרגיע את הסטודנטים למול מה שאמרת נסיבות הרקע, אני חושב שנכון אולי לפרסם לכולי עלמא את הרשימה של הבחינות שהוחרגו כדי שבאמת כל סטודנט ידע שהחוק נשמר והם עומדים ב-10%, לי אין ספק שהמוסדות עומדים ב-10%, אבל בוא תפרסם את זה. אני לא מבין למה לא.

אתה דיבר על מסמכים רפואיים. יש מסמך רשמי של לשכת סגן הרקטור של אוניברסיטת בר אילן שלא רק אומר שצריך לצרף משהו מינימלי אלא הם דורשים לשלוח למוקד אנונימי, כללי, בצירוף מסמכים רפואיים תומכים הכוללים התייחסות מפורשת להיותו של הסטודנט בקבוצת סיכון ומנוע מלהיבחן בכיתה עם אחרים. זאת אומרת הוא צריך ללכת לרופא שיאשש את העובדה שיש לו מחלות רקע שלפיכך הוא לא יכול להבחן עם אנשים אחרים. אני לא יודע איך זה עולה בקנה אחד עם חוק זכויות החולה כי הוא גם צריך בהתאם לצו בריאות הציבור שמחריג את זה, גם לשלוח את זה לגבי ההורים שלו. זאת אומרת שאם אבא שלי ואני מתגורר עם אבא שלי, עם סבתא שלי, ולה יש מחלת רקע, אז אני צריך לצרף מסמכים שלה למוקד הכללי. זאת אומרת זה לא משהו מקל. זה משהו מפורש שצריך לייצר במיוחד לטובת העניין הזה, כשיש להם מבחן עוד יומיים שהם לא יודעים אם הוא מקוון או נמצא בקמפוס.

התמונה שאתה מייצג יכול להיות שהיא נכונה לגבי האוניברסיטה העברית בירושלים, היא לא נכונה לגבי יתר המוסדות האקדמיים בישראל, ואני חוזר לשאלה של היו"ר, מי הגורם שמפקח על העובדה שהרוח שנושבת באוניברסיטה העברית בירושלים נושבת בכל המוסדות בארץ כי כך צריך להיות. ואני חושש, בגלל שרוב התלונות לא הגיעו מהאוניברסיטה העברית אלא ממוסדות אחרים, שהרמה שאתה מייצר וזאת רמה שהיא בעיני יוצאת דופן וראויה, לא מתקיימת במוסדות אחרים ועל כך אני מלין ומודאג.

דבורה בבקשה

אני מבינה שיש גם איתנו נציג מכללות אז אולי אפשר התייחסות שלהם כי אני מניחה שהבעיות הן לא רק באוניברסיטאות. בכל מקרה - - -

אז אני מפסיק אותך, אני פונה למכללות ואחזור אלייך. פרופ' שמעון גפשטיין בבקשה.

שלום. אני נשיא מכללת כנרת, ונבחרתי להיות יו"ר הור"מ הבא.

הרבה הצלחה.

מזל טוב.

תודה רבה. לגבי מה שנאמר עד כאן, אני חושב שהדברים נכונים, מה שקורה בירושלים לגבי רוב המכללות. אני רוצה להגיד כמה דברים. ראשית, נושא של פיקוח של כל הפעילות בתוך המכללה, היא על אחריות הנשיא, המנהל של המכללה, הוא עומד תחת פיקוח המל"ג. אני לא מניח שמישהו מהנשיאים, ואני מדבר בשם עצמי אבל גם כל האחרים, יקחו על עצמם לא לעמוד בצו הבריאות של העם. אז אני מציע שהנושא הזה של הפיקוח הממלכתי הרגולטורי, הוא נעשה טוב, זה לא הדבר היחידי, נמצאים תחת פיקוח המל"ג באלפי תקנונים ואנחנו כל הזמן נמצאים, ואף אחד מנשיאי המכללות או האוניברסיטאות לא ירשה לעצמו לעבור את ה-10%. אני מתחייב.

דבר נוסף, אני רוצה להגיד שהדיון הזה היה יכול להתקיים בדיוק בכיוון ההפוך. כבר הזכירו את זה. אני במכללת כנרת צופה דווקא אוכלוסייה מהמגזר הערבי, שמבקשים בדיוק את המצב ההפוך. 'אנחנו לא יכולים לעמוד במבחנים מקוונים. אנחנו רוצים לבוא לקמפוס'. זאת אומרת אם היינו עושים עכשיו דיון היינו יכולים ללכת עם דיון בדיוק לכיוון ההפוך ואני מניח שאם הייתם מחפשים מכתבים כאלה, תמצאו גם מכתבים כאלה. לכן אנחנו נמצאים במצב כמעט בלתי אפשרי. הסטודנטים חלקם רוצים - - -

לא הבנתי את המשפט שלך לגבי סטודנטים מהמגזר. אני לא אוהב לקרוא 'מגזר' אלא החברה הערבית, למה הזכרת את זה במיוחד? אין סטודנטים יהודים למשל שירצו להבחן בקמפוס?

אני אגיד לך למה, כי אני נמצא בגליל. ובגליל 50% - - -

בגליל יש גם יהודים.

אני אומר, אבל דווקא אנחנו מקבלים תלונות הרבה יותר שהנושא של חוסר תשתיות של אינטרנט בכפרים של המגזר הערבי, היא בעיה יותר קשה.

חברה הערבית. אנחנו לא מגזר. אנחנו חברה ערבית.

חברה ערבית, אני לא יודע מה, אבל התשתיות לצערי הרב, וכאן אני מצר על המצב, התשתיות של האינטרנט בגליל בכפרים של החברה הערבית, יש בעיה.

טוב, מי שאין לו ברירה כי המדינה לא עשתה את מה שהייתה צריכה לעשות, אז הוא כנראה יגיע.

אנחנו יחד איתך, כולל פרופ' גפשטיין.

בקטע הזה אני מסכים איתך, אין יהודים שסובלים מזה. אתה צודק. אין גזענות בכלל בקטע הזה.

אני מסכי איתך שהבעיה יותר חמורה בחברה הערבית, - - - של החברה הערבית ולכן ציינתי את זה, ואני חושב שזה היה ראוי לציין שיש לנו בעיה של תשתיות בכפרים של החברה הערבית ואנחנו צריכים לענות גם לסטודנטים שנמצאים בקושי כזה.

ברור. בוא נתמקד חזרה בעצם העניין.

לכן אני אומר, הנושא הזה ראשית כמו שאמרתי, כמו שיש סטודנטים שרוצים כך, יש סטודנטים שרוצים גם לכיוון השני. אנחנו בכלל, הנושא של ועד ראשי המכללות, אנחנו ביקשנו יותר מ-10% כמו כל האוניברסיטאות שלא נענינו בנושא הזה, וקיבלנו את גזר הדין של ה-10% כפי שאתם שמעתם עד עכשיו, שלא אנחנו קובעים. לכן אנחנו מנסים לעשות כמו שנאמר באוניברסיטאות, גם במכללות, מספר הבחינות הוא נמוך מ-10%, אני יכול להגיד לכם שאצלנו בכנרת בדקתי את זה, זה 6%.

לעניין האכיפה, כפי שאמרתי לכם האכיפה היא אחראית בתוך המכללות כמו באוניברסיטאות שצוין. יש ראשי מחלקות, יש דיקנים, הם נותנים את הדין ואת הדיווח לנשיא המכללה שכל הדברים נעשים כדת וכדין ואנחנו עומדים בפני הפיקוח של הרגולטור שלנו שזה המל"ג. אני לא רואה בזה בעיה.

אפשר לשאול שאלה? תודה. קודם כל ברכות על ההיבחרות שלך להיות נשיא הור"מ, זה חשוב. אם אכן שלחתם מייל אישי לכל סטודנט על כל המבחנים שהוחרגו, מה הבעיה, הרי יש לכם כבר את הנתונים האלה מה הבעיה לרכז אותם לכדי דף אינטרנט אחד שאומר אלו המבחנים שהוחרגו, הנתונים כבר נמצאים אצלכם, אז למה לא לעשות את האקט הנוסף, לפרסם את זה באופן שקוף לכולם. אין לכם הרי צורך לאסוף נתונים, כי שלחתם לכל סטודנט את המבחנים שהוחרגו, הנתונים נמצאים בידיים שלכם, למה הם לא מפורסמים?

אני אומר לך למה, משום שאנחנו קיבלנו את הצו של ה-10% כשהיינו כבר תוך כדי תקופת הבחינות. לא ידענו אפילו איזה בחינות יהיו תחת ה-10%. הצו הזה לא ניתן מראש שיכולנו לשבת, היום אנחנו קיבלנו את הצו של ה-10% ותוך כדי תנועה אנחנו צריכים להחליט איזה מבחן יהיה ואיזה לא. זה המצב שנפל עלינו.

באיזה תאריך יצא הצו?

9 ליולי.

לכן קשה לך לקבוע. למשל אנחנו ראינו לדוגמה שאם יש כשלונות גדולים במועד א' אולי עדיף שחלק מה-10% יכנסו לאותם מבחנים של כשלונות למועד ב'. ודווקא את ה-10% להכניס יותר במועד ב' מאשר במועד א'. אנחנו גם נמצאים במצב של חוסר ודאות. לכן אנחנו ביקשנו מכל דיקן ומכל ראש מחלקה וראש תכנית שיעביר אלינו איזה אחוז של בחינות אצלו באופן ספציפי. אני רוצה להזכיר גם, נכון, 10% זה מספר כולל, נתון להחלטת המכללה. למשל אני מכללה שיש בה גם, בדומה לאוניברסיטאות, גם מדעי החברה והרוח וגם בית ספר להנדסה, ויש הבדל עצום. בהנדסה אם סטודנט לא קיבל את הקורס גשרים או לא נבחן על הקורס גשרים, אז כשהוא יצטרך לבנות גשר המעסיק לא ירצה לקח אותו. צריך לזכור שהמטרה שלנו היא שהתעודות שלנו יהיו שוות משהו, שהמעסיקים ירצו לקבל את הסטודנטים. זה לטובת הסטודנט. סטודנט שלא נבחן בצורה נכונה וטובה הוא בסופו של דבר נפגע. תזכרו שהמטרה שלנו היא ל- - - את הסטודנטים ואת התעודות שלהם. זאת הכוונה.

אנחנו התכנסנו גם כאן היום הכל לטובת הסטודנטים, כפי שאתם אומרים, זה מה שאנחנו רואים לנגד עינינו. אני רוצה שוב לחדד, אולי לא הבינו אותי אז אני רוצה לחדד את עצמי שוב. אין לי ספק, כפי שהחברים אמרו, שאתם לא תחרגו מהצו שכתוב 10%, אני לא נכנס לזה. גם מה שהחליטו שאתם קובעים אלו מבחנים, אין לנו שום בעיה. אני רוצה להמשיך עם המשפט שאמרת לגבי התשובה לגבי למה אתם לא יכולים כרגע לפרסם את המבחנים. הצו יצא ב-9 ליולי. היום התאריך 21 ליולי. למה לא יכלתם להתארגן ממתי שיצא הצו עד עכשיו? לא יודע. אז אני רוצה לשאול משהו אחר. כמה זמן מעכשיו אתם יכולים להתארגן? אם אני מבין, התשובה שלך שטכנית הייתה בעיה. אתה יודע מה? בסדר. כמה זמן מעכשיו אתם צריכים להתארגן כדי שתפרסמו את הנתונים?

אם אתה שואל אותי, אני מעריך שמיידית תוך שבוע, כל מכללה וכל אוניברסיטה יכולה לפרסם את כל נושא פירוט הבחינות.

תודה על התשובה. יוראי רצית משהו?

לא. אמנם תסתיים תקופת המבחנים אבל לפחות שנדע רטרואקטיבית שהדברים באמת עמדו בנהלים ובצווים, זו מהות הפיקוח.

או.קיי. תודה לך. אני רוצה לפנות ליולי הלל.

שלום לכולם. אני אתייחס מאוד בקצרה - - -

איך את מרגישה בתור סטודנטית, מה התחושות שלכם?

אני אגיד שאני בהחלט שותפה לחששות של הסטודנטים, זה באמת נובע ממציאות שכולנו חשופים למורכבות שלה, ובעיקר כי יש הרבה הרבה בלבול ולזה בעיקר אני רוצה להתייחס. אני לא רוצה לחזור על המתווה, נראה לי שכבר הבנו את הסיבות ומה המקרה וכולי, אבל מה שאני כן רוצה להתייחס אליו ואולי הוועדה יכולה לסייע בזה, ויש פה באמת הרבה שותפים מכובדים שהם בתוך השיחה. ההנחיות שאנחנו גם רואים אותן בטלוויזיה ואנחנו חשופים אליהן בכלי התקשורת זה לא נכון רק לציבור הסטודנטים אבל בגלל שאני מייצגת אותם ואני מדברת כרגע בשמם, זה ציבור מאוד גדול, מדובר בהרבה מוסדות ברחבי הארץ וכל הודעה שיוצאת, הדברור וההנגשה שלה והשקיפות של התהליכים בעצם מתבטאים בצורה לא מספיק טובה. אני אתן דוגמה לסטודנטים שפונים אלינו ואומרים 'רגע, יושבים במבחן ולא עוטים מסיכה, אנחנו מכירים הנחיות של משרד הבריאות שלא חייבים לעטות מסיכה בזמן מבחן', מוציאים הנחיות על איך מקיימים מבחנים, אחר כך יש את ההחרגות, פתאום ראש הממשלה מודיע שמותר להתקהל רק 10 אנשים בחלל סגור, אנחנו מתחילים לקבל פניות של 'רגע, מה זה אומר לגבי המבחנים האם זה נוגע גם אלינו', וכל הבלבול הזה והכאוס בתוך המציאות זה מה שבעיקר מעלה את החששות ואת הפאניקה.

אני חושבת שאם אנחנו נשתף פעולה ונאחד את המאמצים כדי לשקף את הדברים אז גם החששות ירדו וגם הפניות ירדו. אני חושבת שפה קבור הכלב, דיברו פה על אכיפה, אני באמת חושבת שאנחנו לא צריכים להיכנס להיבט המשפטי כי הוא לא מעניין. הדיון המעניין הוא מה ראוי ומה נכון לעשות ואיך אנחנו מתגייסים ביחד כדי לעבור את התקופה הזאת באמת בצורה הכי טובה.

אני מצטרפת לבקשות כן לפרסם את המבחנים, מה שקרה אחרי פרסום המתווה זה שסטודנטים כן קיבלו הודעות אבל הרבה פעמים זה קרה ברגע האחרון, יום לפני מבחן הודיעו להם פתאום שזה עבר מפרונטלי למקוון או ממקוון לפרונטלי וגם ככה תקופת המבחנים היא טיפה לחוצה, ובאמת המטרה היא לייצר כמה שיותר ודאות וכמה שיותר סדר, לעשות כמה שפחות שינויים, לפרסם את הדברים כמה שיותר באתר, לא תמיד מקבלים את המייל, לא תמיד מקבלים את הסמס, לפרסם את הדברים בצורה הכי ברורה, אם זה באתר של המועצה להשכלה גבוהה, אם זה באתרים של המוסדות, גם הנושא של המבחנים, גם הנושא של ההנחיות של משרד הבריאות, להנגיש את הדברים, להסביר. אם יש הנחיות חדשות האם הן תקפות או לא תקפות, איך הן מתחברות להנחיות של המל"ג, כל הדברים האלה אפשר בצורה מאוד פשוטה, המועצה, המשרד להשכלה גבוהה, המוסדות ביחד, יש מספיק משאבים ומספיק צוות כן לנהל את האירוע הזה. זאת הבקשה שלי לפחות עבור הסטודנטים.

לגבי כל מה שקשור, דיברו פה גם על שותפות עם אגודות אז אני אגיד, פשוט מה שקורה בסוף בשטח זה שיש מוסדות שעושים את הדברים בצורה טובה, משתפים פעולה, מפרסמים, ויש מוסדות שלא, ששם עיקר הבעיות. עכשיו לפני השיחה הזאת עשיתי גם בדיקה בקרב יושבי ראש האגודות, ונכון, אז יש את מי שחשוף לנתונים של ה-10% ויש מי שלא. באוניברסיטת אריאל למשל לא חושפים את הדברים. במקומות האלה אני חושבת שכן צריך להתערב, כי אם המוסד בעצמו לא מצליח לנהל את האירוע ולהבין את המשמעות של לדבר עם הסטודנטים, בטח במוסדות שיש בהם הרבה סטודנטים, אז כן ראוי להתערב ואם זה המל"ג, ומי שצריך. לא צריך ללכת ל- - - ולפן המשפטי אלא רגע ל- - - לכל הדבר הזה. זה גם עוד בקשה אם אפשר. וזהו.

שוב, בסוף המטרה היא לצמצם כמה שיותר את ההגעה של הסטודנטים לקמפוס. כל הנושא של ה-10% הוא נדרש, יש סטודנטים שלא יכולים לסיים את התואר בלי מבחן כזה או אחר במעבדה, בסיעוד, בכל מיני תחומים, ולכן הדבר הזה חשוב. אל מול זה יש מוסדות שעדיין בוחרים לעשות מבחנים שלאו דווקא הם נדרשים להגעה פרונטלית. אז שוב, אנחנו לא רוצים להתערב למוסד ולהכנס לזה, רק מבקשים באמת לעודד, כל מה שאפשר להעביר למקוון, להעביר למקוון, לעשות כמה שפחות שינויים.

אנחנו מבינים שהמוסדות כבר נערכים לשנה הבאה ללמידה מקוונת מלאה, ואני חושבת שאנחנו גם צריכים להתגייס ולהתעסק בזה. אנחנו כבר בתוך תקופת המבחנים, עוד רגע באמת היא מסתיימת, לא לעשות יותר שינויים. להשאיר את זה כמו שזה ולנסות לנהל את האירוע הזה כמה שיותר טוב, להתגייס כולם לשקף לסטודנטים, לדבר איתם, אם זה פעם ביום לשלוח הודעה, כי זה מה שעושים בעת משבר, מעדכנים ונמצאים בקשר כל הזמן באופן שוטף, זו אחריות גם של המוסדות וגם של המועצה מבחינתי. תודה רבה.

תודה רבה. לפני שאני מסכם את הדברים. יוראי בבקשה.

אני רוצה להצטרף לאמירה הכללית שלך אדוני היו"ר בהקשר הזה שהציפיה שלנו מהמל"ג היא באמת שהם יפקחו ויוודאו שהמוסדות עומדים בנהלים ומפרסמים את הנתונים לסטודנטים, כפי שאמר גם פרופ' הרפז וגם נשיא ור"מ הנבחר, הנתונים הועברו לסטודנטים ולפיכך טכנית יש להם את הנתונים, הם פשוט צריכים לרכז אותם.

ניתן להם שבוע להתארגן.

אני שוב מודה לך על ההסכמה שלך לקיים את הדיון במהירות.

ראיתי בזה דבר חשוב מאוד.

ותודה לך על כך.

בשמחה, בשביל זה אנחנו כאן. אני ברשותכם רוצה לסכם את הישיבה ולומר כך: המצב שאנחנו נמצאים, זה לא חידוש, וכל אחד בעבודות שונות, כל אחד מהכיוון שלו שותף במשבר הקורונה שנקלענו כולם למקום הזה לא ברצוננו. אנחנו לא יזמנו את זה. אנחנו גם לא יודעים איך להפטר מזה. כולנו תקווה ותפילה שנוכל מהר מאוד לחזור לשגרת החיים הרגילה.

יחד עם זאת, במצב שכפי ששמענו עכשיו את יולי וכפי ששמעתי מאנשים פה שהשתתפו, 350,000 סטודנטים זה מספר לא מבוטל, כתוצאה מכל הבלבול שקורה, גם הם מבולבלים וגם אנחנו מבולבלים. לכן אנחנו צריכים לעשות הכל עד כמה שאנחנו יכולים לבוא לעזור ולסייע. ההתרשמות שלי מהאנשים שדיברו כאן, שבהחלט טובת הסטודנטים לנגד עיניהם והם עושים הכל כדי לבוא ולסייע.

אחד הדברים שהגיע, ההחלטה המשותפת ל-10% גם נובע מהרצון לבוא ולהקל על הסטודנטים שצריכים לעשות את המבחנים שהם לא יכולים לעשות במקוון, לתת להם את האפשרות. אבל כשיש את כל המכלול יחד, אז מנסים לעשות את הכל לסייע ולהקל כדי שהם יצליחו בשנים שהם עבדו והם עובדים שעות על גבי שעות כדי להגיע ליום הזה שבו הם עושים את המבחן וכולם רוצים לעבור את זה בהצלחה.

מה שאני שומע כאן בין הצלילים ואני לא רוצה להאריך, אני מסכם את הדיון, לא הצלחתי לשמוע ואני לא מבקש תשובות כרגע לגבי מי שאוכף את הנחיות התו הסגול במקום בפועל. אם אני שומע שיש סטודנטים כן עם מסכה בלי מסכה, כן צריך, לא צריך, מי נמצא במקום שנותן את ההנחיות. נותן ההנחיות הוא משרד הבריאות – אבל מי אוכף את ההנחיות במקום. לא שמעתי עדיין שיש אחראי מבוגר בכל מקום, יכול להיות שיש – אז לא אמרתי שום דבר.

אני שמח מאוד על השתתפותכם וכולנו שמחים על כך שאנחנו מבינים את החשיבות בשקיפות וכפי שאמרנו, ניתן לכם זמן להתארגן, ובפרט שהדברים הם רק טכניים וכבר נשלחו לכולם, אז נמתין שבוע מהיום ואנחנו בוועדה נעקוב אחרי הדברים ואם יהיה צורך נחזור שוב. תודה רבה הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:40.