פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



21
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
21/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 35
מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות
המדינה למגפות ולרעידות אדמה
יום שלישי, כ"ט בתמוז התש"ף (21 ביולי 2020), שעה 11:30

הצעה לדיון מהיר - חובת פינוי של חולי קורונה, למלוניות - בתוך זמן קצוב, של חבר הכנסת אליהו חסיד

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר
משה אבוטבול
אימאן ח'טיב יאסין
ג'אבר עסאקלה

אליהו חסיד

איציק בר - רמ"ט פיקוד העורף, משרד הביטחון

דורון לוין - מטה שר הביטחון, משרד הביטחון

טליה לנקרי - רח"ט עורף, המל"ל

ד"ר אמיליה אניס - מנהלת האגף לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות

מאיר רובין - עו"ד, מנכ"ל פורום קהלת

לאה גופר

ס.ל., חבר תרגומים


הצעה לדיון מהיר - חובת פינוי של חולי קורונה, למלוניות - בתוך זמן קצוב, של חבר הכנסת אליהו חסיד

בוקר טוב. אני מתכבדת, ברשותכם, לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת, הנושא הוא הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת אליהו חסיד על חובת פינוי של חולי קורונה למלוניות בתוך זמן קצוב. בבקשה, חבר הכנסת חסיד.

על פי תקנון של פינוי למלונית זה 50% מהמשפחה צריכים להיות מאומתים קורונה בשביל שיוכלו לפנות אותם. לפעמים מדובר במשפחות ברוכות ילדים, משפחה של עשר נפשות או לפעמים יותר, עד שחמש נפשות לא מאומתות קורונה לא מפנים אותם מהמקום. זה דבר שבעצם גורם שאם יש שניים-שלושה בתוך המשפחה בדרך כלל אין מצב שלא יהיה מהשניים האלה כל העשרה חולים, כך שבסופו של דבר יצטרכו בסוף לפנות אותם, אז למה לחכות שעשרה יהיו חולים אם אפשר לעשות את הפינוי כבר בזמן מוקדם כשיש אבא או ילד אחד ולחכות עד שכל המשפחה תהיה חולת קורונה, או 50% מהמשפחה יהיו חולים בקורונה?

בנוסף, בפינוי למלוניות, זה דבר שלוקח זמן. אפשר להגיד שבדבר הזה כשהגשתי את ההצעה אז זה היה יותר קשה והיום יש שיפור, אני חייב לציין את זה. מי שמטפל בזה זה פיקוד העורף. יש שיפור בזמן עד שמפנים, אבל בכל זאת בביתר כשעשו את הסגר הם ישבו וביקשו והתחננו: תפנו לנו את האנשים. לקח זמן, וגם היום זה עוד לוקח כמה ימים וזה דבר שצריך לבוא לטיפול. זו נקודה שנייה.

נקודה שלישית, ילד מעל גיל 18. בעצם הוא לא מפונה ביחד עם המשפחה. במשפחה שיש עשר נפשות ויש ילדה או ילד בגיל 18, אין מצב שההורים יסכימו להתפנות ולהשאיר אותו בבית לבד. ההחלטה שלא מכלילים את כל המשפחה ביחד אלא אם הוא מעל גיל 18, הוא לא קשור למשפחה והוא לא מתפנה, זו גם החלטה שגויה כי זה מביא למצב שאנשים לא רוצים להתפנות ולהשאיר ילד אחד במקום או חלק מהמשפחה במקום.

שיהיה בריא, ילד בן 18 הוא כבר ילד גדול.

הוא ילד גדול, הוא בחור, אבל בדרך כלל גם בחור בגיל 18, בפרט אם זה בת, ההורים לא ישאירו אותה לבד בבית וייצאו החוצה ויעזבו אותה. בפרט שהיא צריכה להיות בבידוד והיא לבד בבית, זה לא נעים.

לגבי המלוניות עצמן. המצב במלוניות, בחלקן הוא מצב טוב, יש ניקיון, יש מלוניות כמו בגורן. אני מדבר על מה שאני מכיר, שזה מהמגזר שלנו, מלוניות שהקצו למגזר החרדי. בעצם לא הקצו למגזר החרדי, זה לכולם, רק שאלה מלוניות שבהן יש הכשר לאוכל וכמובן מטבע הדברים רובם זה מהמגזר החרדי.

ייעודי לאוכלוסייה, זה בסדר.

כן, זה מתאים לאוכלוסייה וזה בסדר גמור שעשו את זה כך. אבל בחלק מהמלוניות המצב הוא גרוע מאוד, מבחינת ניקיון, אני שלחתי תמונות למזכירת הוועדה, אם היא תעלה את זה פה אני אשמח. המצב ממש גרוע, נראה כאחרון הפנימיות, במצב שהיינו לפני 40-30 שנה בפנימיות הגרועות ביותר. לכלוך, אוכל בצורה לא אסתטית, מוגש בצורה לא טובה. אני לא מדבר על זה שברוב המלוניות יש טענות על האוכל ואין לאנשים עם מי לדבר במקום. החמ"ל שבעצם אמור להיות ממוקם במקום ולקבל את פניות הציבור לא עובד במקומות האלה. קיבלתי המון פניות על זה, אפשר לראות פה בתמונות רק דוגמה לזה.

בנוסף, נושא חמישי כבר שאנחנו מציגים פה, המעבר בין מלונית למלונית, או שבן אדם לא מרוצה במלונית ורוצה לחזור הביתה, הוא אומר שהוא יחזור הביתה לבידוד, אין עם מי לדבר, קיר. הנושא הזה נמצא בפיקוד העורף, שעושה עבודה נהדרת מתחילת הקורונה כבר, ממרץ הוא עושה עבודה נהדרת, בנושא הזה הוא אטום לגמרי. אין לצאת. אם נכנסת למלונית, נכנסת לבית כלא, אתה לא יכול לצאת מפה. לפעמים במלוניות או בגלל לכלוך, כמו שאמרתי, או בגלל תנאים אחרים שלא טוב, או משפחות עם ילדים, קיבלתי הרבה תלונות שאין לילדים מה לעשות שם מהבוקר עד הלילה, כי לא נותנים להם לצאת החוצה, אנשים הרי מבודדים במלונות, חלק מאומתים אז לא רוצים שיסתובבו, הם מרגישים כמו בבית כלא, צריך לתת לאנשים את האפשרות לבחור בין לבוא למלונית, גם אם זה פחות מ-50%, ובמקרה שהם נכנסים למלוניות לצאת מהמלוניות.

בסופו של דבר צריך שיהיה איזה שהוא מנגנון של פניות הציבור בנושא מלוניות. אני כחבר כנסת מנסה כבר במשך שבועיים לפנות לפיקוד העורף, לפה, לשם, לקופות החולים, זה נופל בין הכיסאות, אין מי שמטפל בעניין הזה. תודה רבה.

תודה רבה, חבר הכנסת אליהו חסיד. הנקודה שאתה מעלה היא כל כך חשובה, היא אפילו קשורה מאוד לדיונים הארוכים והסוערים שקיימנו כאן ביומיים האחרונים, כי זאת ליבת הבעיה. בסוף אנחנו רואים שמרבית ההדבקות הן בבית. נכון שבאים ואומרים, ובצדק, שהנגיף לא גדל בבית, מביאים אותו מבחוץ, אבל כשיש לנו חולה מאומת בתוך המשפחה וככל שהמשפחה היא גדולה יותר אפקט ההדבקה הולך ומתרחב ולכן אם אנחנו נדע לגעת דווקא במקום הזה אנחנו מדברים על כ-67% מכלל החולים שזוהה שהם נדבקים בבית. אנחנו מדברים על אחוז מאוד מאוד גבוה. ואגב זה מתחבר גם לדיונים האחרים, שבמקום לטפל במקומות שגם אם נאסוף את הכול נגיע אולי ל-5%, בואו ניגע בליבת הבעיה.

אז קודם כל תודה רבה שאתה מעלה את הדיון החשוב הזה. אנחנו מיד נשמע את נציג משרד הביטחון ואת פיקוד העורף, אבל חבר הכנסת משה אבוטבול לפני כן רוצה לומר מספר דברים. בבקשה.

כן. ראשית יישר כוח לידידנו, חבר הכנסת הרב אליהו חסיד, על הדברים, הוא באמת מעורר בעיה אמיתית. אנחנו כנציגי ציבור, לא צריך לספר, מקבלים עשרות פניות ביום, בכל מיני תחומים, כל מיני דברים, אבל אחוז ניכר מהפניות שפונים וגם חלק מהדברים אני גם מעביר, ברוב חוצפתי, לקבוצה של ועדת הקורונה כי אני מרגיש לפעמים שאני חייב להגיד איזה משהו, שלא יחשבו שאני ממש מתעלם, כי לא תמיד אתה יכול להגיד את הכול בוועדה, אבל אחד הדברים הקשים שאנחנו מקבלים זה הנושא של התלונות של אנשים שנמצאים במלונות.

יש מלונות שבאמת מכבדים את עצמם, אני גם בטוח שהם לא חושבים על עכשיו, הם חושבים על המחר, הם יודעים, הקורונה תיעלם בעזרת ה' באיזה שהוא שלב מסוים, השם הטוב שלהם יצטרך להישמר. מלון כמו כינר או כמו מקומות שבמשך עשרות שנים עבדו על השם, הם לא יהיו אידיוטים לאבד את השם שלהם, אבל יש כאלה שאולי, איך אומרים? חיים את היום, אז לא אכפת להם מה שקורה שם או שלא מתעניינים והמותג שלהם מתבזה.

כשבאים אליי תושבים או אנשים ואומרים לי: אדוני, אתה יודע מי מבשל לפעמים את ארוחת ערב? לוקחים את השומר שהוא יעשה להם את החביתות לילדים או דברים מהסוג הזה. אוי ואבוי. תלונות אמיתיות על עכברים, על חולדות, אפילו על נחש שהיה. חייבים קודם כל לשפר את כל הנושא הזה שם, אי אפשר לשלוח לשם. מה זה גורם? זה גורם לנו נזק. מה הנזק שנגרם לנו? כשאתה אומר לאנשים שכן אומתו כחולים שיילך למלוניות, הוא אומר: תודה רבה, אני מעדיף להישאר בבית. איך אמר לי אחד? מעדיף למות מרעב ולא להיות שמה. לא מסוגל, שם אני יותר חולה, הילדים שלי ייחשפו לדברים אחרים. זה פעם אחת.

פעם שנייה זו הנקודה שחייבים להגיד, התא הגרעיני של המגזר החרדי, והסביר את זה רבי אליהו בטוב טעם, הוא קצת שונה מתא רגיל. בעוד שבעולם הרגיל, שם יש יותר פתיחות, צעירים יכולים ללכת, לעשות – אצלנו זה קצת יותר הומוגני, יש אווירה אחרת, דברים אחרים. פה צריך לנסות למצוא נוסחה אחרת שתתאים גם לנושא הזה. ישבתי עם משפחה אחת בבית שמש, שעה שלמה בטלפון אני משכנע אותם לצאת למלונית, הוא אומר לי: לא, או כולם או שאני נשאר פה עם הילדים שלי, אני לא מפקיר את הילדים שלי. זו משפחה ברוכת ילדים.

עכשיו, אני מבין את המדינה, המדינה זה לא בית מלון, איך שאומרים, אבל מצד שני אתם צריכים להבין את הנקודה פה, יש פה נקודה ערכית שמציג אותה הרב אליהו חסיד בטוב טעם, שאף אחד לא ישאיר אותם. אז אנחנו באיזון הזה שיושבת ראש הוועדה תראה לנכון לקבל תשובות אמיתיות ולכבד אותם. תודה רבה לכם.

תודה רבה לך.

אני חושב שכדאי, גברתי היושבת ראש, שתראי את התמונות של המלון שאני מדבר עליו, אחת מהמלוניות. שלחתי את זה למזכירת הוועדה.

ראינו. תוך כדי שדיברת והסברת זה הוקרן על המסך.

אוקיי, בסדר גמור.

חברי הכנסת, אני אתן לחברת הכנסת אימאן ח'טיב כי בדיון הקודם זה קצת התפספס, רק אם אפשר בקצרה כי יש לנו נציגים שנמצאים כבר מעשר, בגלל שהדיון הקודם קצת התארך, שנשמע אותם ואחר כך נחזור אליכם בשמחה. בבקשה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב.

אני רוצה לחזק את הדברים של חבריי, מה שדובר קודם. אני הייתי עדה להרבה תמונות קשות מאנשים, במיוחד מסטודנטים שחזרו מחו"ל והיו במלוניות, וזה עדיין מגיע גם מאנשים שנמצאים שם. אוכל לא אוכל, פירות ממש עם עובש וממש אי אפשר להסתכל על זה. גם לא לוקחים את הפן התרבותי בחשבון. אני לא אתחיל לדבר עכשיו על מה שהיה ברמדאן, אבל מה שהיה כנראה שזה הנורמה שלהם כל הזמן וחבל מאוד, כאילו שהם משלמים כסף על האוכל הזה והביאו אותו מקייטרינג מסוים, מזכיין מסוים, ולא דאגו להביא דברים אכילים.

בנוסף לזה כל העניין של הניקיון. אני אומרת, שולחים בני אדם לשם כדי לשמור על הבריאות שלהם ומכניסים אותם למקום - - -

מדברים על היגיינה ואין היגיינה.

למקום שיכול לגרום להם למחלות. זאת בנוסף, יש חלק שכן היו יכולים לעבור לבתים שלהם והייתה להם אפשרות לשהות בבית בבידוד כמו שצריך וחלק אחר לא התאפשר לו בשום פנים ואופן אפשרות לבידוד, כי אין אפשרות בתוך הבתים, בית קטן, אין פרטיות, זה בלתי אפשרי. לכן מהמקום הזה באמת צריך לעקוב אחרי הדברים ולהשקיע קצת בנושא של הפיקוח על מה שקורה בפנים.

תודה רבה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב. ברשותכם אנחנו נשמע את ניר בראון ואחריו את טליה לנקרי מהמל"ל.

זה לא ניר, זה דורון ממשרד הביטחון.

דורון, אני מציע שתתייחס ואם צריך להשלים אני אשלים. מי שנמצא זה רמ"ט פיקוד העורף ולא מפקד המשל"ט שלנו.

מאה אחוז, בסדר גמור. מבחינתי זה לא משנה מי מציג. בבקשה, דורון.

שלום לכם. אני אענה לסוגיות שעלו ואם יש עוד משהו אז תציפו. אני רק אענה בסוף לאמירות לגבי האוכל. דבר ראשון, צריך להגיד שנעשה כל מאמץ להתאים את צרכי המזון לאוכלוסייה. יש לנו 28 התקשרויות, יש לנו מענה לאוכלוסייה גם ברמדאן. אם יש פערים ויש תלונות, להציף אותם, יש לנו צוות ביקורת, גם של פיקוד העורף וגם של מינהל הרכש. אנחנו חותמים על החוזים כדי שאיכות האוכל תהיה ראויה. זה אומר שאם יש פערים אנחנו שולחים – דרך אגב, בכל יום הצוות הזה עובר בלי שום קשר לתלונות, בשביל לוודא את סוגיית המזון. צריך להגיד שחלק מהאירוע, בסוף המזון לחולים לא מוגש כמו במלון רגיל, הם שמים את המזון, כי הצוות שמגיש אותו הוא בריא ולכן הוא יוצא החוצה ומי שלוקח את המזון ומתפעל את זה אלה החולים כי אנשי התזונה הם בריאים ואי אפשר להשאיר אותם שם.

הרבה מאוד ממה שאתם מציפים זה מה שקורה על ידי החולים עצמם תוך כדי שזה – כל תלונה אנחנו נשמח לתת מענה. נאמר שלא ניתן לזה דגש, אז אני חושב שניתן הרבה מאוד דגש ונעשים חוזים ייעודיים עם בקרה וכשיש תלונה אנחנו מטפלים בדבר הזה ואם צריך מחליפים חברות קייטרינג. זה לגבי הסוגיה הזאת.

לגבי סוגיית המלונות. צריכים להבין, אנחנו כרגע בקצב שכל יום אני מוציא הנחיה לפתוח בין מלון לשני בתי מלון.

כמה מלוניות יש היום?

היום אנחנו מחזיקים עשרה, כבר 11, בתי מלון לאוכלוסייה החרדית ומחזיקים עוד שישה לאוכלוסייה הכללית כאשר כרגע יש עוד ארבעה בתי מלון לאוכלוסייה החרדית שבתהליכי פתיחה וחלקם יגיעו ברביעי, חלקם בחמישי וחלקם ביום ראשון, ויש לנו בצינור עוד שניים כאלה. ויש לנו שני מתקנים לבתי מלון לאוכלוסייה הכללית, וגם שם אנחנו מחפשים.

יש משהו מיוחד לחברה הערבית?

כן, לאוכלוסייה הערבית. צריך להגיד שלאוכלוסייה הערבית יש לנו בית מלון, האוכלוסייה הערבית היא יחד עם האוכלוסייה הכללית והיא מקבלת מענה. אנחנו גם פותחים מלון ייעודי לאזור ואדי ערה ששם היה לנו פער ולכן אנחנו פותחים כרגע מתקן רק עבור ערביי ואדי ערה, לאור בקשתם דרך אגב, כי אם לא, יש לנו בתי מלון כלליים שיש בהם מענה לאוכלוסייה הערבית.

פה אני רוצה רגע לעמוד על הסוגיה, אנחנו מדברים במושגים של מלונות לאוכלוסייה החרדית ומלונות כלליים. בכלליים נכנסים כולם, מי שלא חרדי, לכן לא צריך לדבר במושגים של מלונות למגזר הערבי.

אנחנו לא מפרקים את החברה, נכון.

זה לא נכון. זה בסוף חרדי בהקשר של כשרות ויתר האוכלוסייה כולם אחים אנחנו.

אנחנו אחים, אנחנו לא מדברים על זה שאנחנו לא אחים.

מה שאמר דורון זה נכון, אנחנו באזור הדרום - - -

תסלח לי.

רגע, חברת הכנסת אימאן, אני אתן לך להתייחס.

במענה לפזורה הבדואית פתחנו מלון כדי לאפשר גישה יותר נוחה ועכשיו אנחנו גם פותחים מלון שייתן מענה לאוכלוסייה שמגיעה מוואדי ערה, אבל בסוף זו אוכלוסייה שיהיו שם גם יהודים וגם ערבים וכולם יהיו ביחד באותו מקום.

תודה רבה, איציק. לפני שנמשיך לשמוע את דורון אני רק אחדד. אמר איציק, כולנו אחים וההבחנה למלונות של חרדים זה מטעמי כשרות, לא מטעמים אחרים, ולכן כל שאר האוכלוסייה במלונות אחרים. לא הייתה פה כוונה להחריג אתכם, אתם אחים שלנו, הכול טוב.

זה מטעמי כשרות וזה מטעמים שבחדרים אנחנו מנתקים את מכשירי הטלוויזיה ומנתקים את תשתית ה-wi-fi, זה בהקשרים של גם כשרות וגם נוהלי האוכלוסייה החרדית.

עכשיו, אני לא רוצה לפגוע באזרח ששוהה במתקן, וגם על זה אני אעמוד עוד רגע, זה לא בתי מלון, אלה מתקני החלמה ולפעמים האזרח מגיע לשם בתחושה שהוא יוצא לנופש. הוא לא יוצא לנופש, הוא נמצא במתקן החלמה והמלון מתנהג כמתקן החלמה. אני כמובן מזמין את הוועדה לבוא ולבקר בפיקוד העורף ובאותם מלונות שהם מתקני החלמה וזה גם יעשה לכם סדר במושגים ובאתגרים שאנחנו מצויים בהם.

אנחנו מרימים את הכפפה ונבוא לביקור.

אוקיי. חברת הכנסת אימאן ח'טיב רוצה לומר משהו בהקשר ואחר כך נחזור לדורון.

אני חייבת להגיד שאנחנו כן מתייחסים למלוניות כמתקן החלמה, בגלל זה אנחנו גם מצפים שהמלוניות יהיו נקיות מבחינת היגיינה וניקיון וגם מצפים לאוכל אכיל. זה דבר אחד. הנקודה השנייה שאני רוצה להתריע עליה, אנחנו לא מבקשים כאילו היפרדות, בכל זאת יש לנו, כמו שיש דברים מיוחדים לאחינו בצד החרדי, של כשרות, גם יש לנו רגישות תרבותית לדברים מסוימים ובמיוחד אם אני מדברת על אנשים ונשים דתיות או נשים שרוצות לשהות במקום שיכולות להרגיש חופשי ובטוח. זו רגישות שצריך לקחת בחשבון. לא צריך להרגיש כלוא בתוך - - -

יכול להיות שאפשר לפתור את זה, אני אציע אחר כך משהו. תודה רבה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב, נקודה חשובה.

היושבת ראש, שאלה אלייך. האם את יכולה להציע להם, אם אפשרי, במידת הצורך, הם אומרים שהם נותנים מענה לכל הדברים, איזה קו פתוח לאותם מחלימים, שאם יש להם בעיות או דברים, רק בנושא הזה, לא בנושאים כלליים. קו פתוח.

אוקיי, אנחנו נעלה את זה. דורון, בבקשה. רק דורון, תן לנו את השם המלא ואת ההגדרה כי אתה לא מופיע פה ברשימת השמות.

דורון לוין, אני ממטה שר הביטחון להתגוננות, אני מתעסק בכל סוגיית המלונות בארבעת החודשים האחרונים מטעם שר הביטחון.

אני ארצה להשלים לגבי שאר הדברים שעלו. צריכים להבין, אנחנו מוגבלים ביכולת קליטה אל מול כמות בתי המלון. אני מודה שהבוקר כבר חזרנו לפתוח בתי ספר שדה כי אין לנו מספיק בתי מלון שמוכנים לעבוד איתנו לקלוט את כל האוכלוסייה הזאת. אם בגל הראשון הגענו ל-24, עכשיו אנחנו בגל הזה עם תהליך פתיחה של 30 ובאמת עובדים פה אנשי מינהל הרכש יום וליל בשביל לנסות - - -

אתה קטוע.

- - - באמירה שתוך עשרה ימים בן אדם שחלה הוא כבר בריא, הוא לא יכול להדביק. ה-CDC, הארגון האירופי, הגדיר את זה גם עשרה ימים. אנחנו מחזיקים אנשים במשך חודשיים ימים במלון ולא מצליחים בעצם להביא לתחלופה. חלק מזה אני חושב שזו גם אחריות של נציגי הציבור. צריכים לפעול אל מול האנשים שיוצאים למלונות, להבין שזה לפרק זמן קצר של שבועיים ואחרי שבועיים הם כבר בריאים, הם כבר לא מוגדרים חולים. מסיבות שמשרד הבריאות לא אפשר לנו אז יציאה ממלונית היא רק ברשות משרד הבריאות. זה מחייב שתי בדיקות וכל מיני דברים שלוקחים עוד שמונה עד עשרה ימים. התוצאה היא שאנחנו בעצם צריכים לפתוח עוד ועוד בתי מלון ואנשים רק נכנסים ואף אחד לא יוצא. אם ייצאו יהיה מספיק בתי מלון לכולם.

רגע, ירון, אתה נקטעת לנו והנקודה שהעלית היא חשובה. אני רוצה, ברשותך, לחדד אותה לפני שאתה ממשיך כי שמענו אותה בחלקים. אתה אומר שלפי התפיסה, ואגב, שמעתי אותה בקרב אפידמיולוגים ואנשי רפואה, אחרי שבועיים אפשר לשחרר את הבן אדם אם אין לו סימפטומים והוא כבר לא מדביק, אלא שהמציאות היא - - -

לא.

אז תסביר את מה שאמרת כי שמענו את זה בצורה קטועה. אתה ביקשת בעצם לא לחכות לשתי הבדיקות.

דורון, ברשותך, אני אסביר שנייה כדי שזה יהיה ברור. יש באמת את הנושא הזה של המחקר והמסמך שיצא שסדר גודל של שבעה ימים מרגע הבדיקה או מרגע הסימפטומים הבן אדם אינו מדבק. זה עדיין לא הוכר על ידי משרד הבריאות ולכן מה שכרגע הנוהל הוא רק אחרי שעשית שתי בדיקות והן שתיהן יצאו שליליות, רק אז אתה יכול להיות מוגדר כבריא.

כן, את זה הבנתי ואתם מבקשים שזה יהיה לפני. את זה הבנתי, זה מה שניסיתי לחדד. אולי השתמשתי בהגדרה לא נכונה של חולה, אבל הבנתי שאחרי פרק זמן מסוים, שהגדרתם אותו, הבן אדם כבר לא מדבק ואז על פניו היה אפשר לשחרר אותו אלא שאתם מחכים בעצם לאישור של משרד הבריאות על מנת להביא לשחרור של אותו אדם, נכון.

נכון.

אומרת לנו כאן פרופ' אמיליה אניס ש-?

שהנוהל בעדכון ואנחנו נעדכן את פרקי הזמן שאדם יכול להיות מוגדר כמחלים לפרקי זמן קצרים יותר, באותם סדרי גודל שצוינו.

אוקיי. אומרת לנו כאן ד"ר אמיליה אניס שהם עכשיו מכינים את הנוהל על מנת שיהיה אפשר להגדיר את האדם כמחלים על פי פרקי הזמן שדיברתם.

על פי פרק זמן. בדיוק.

בבקשה, דורון, אתה יכול להמשיך. תודה, טליה, על החידוד.

כן, לכן מה שאני אומר זה כאשר יש לנו בעיית מצאי, וצריך להבין שיש לנו כמעט 7,000 מיטות לקלוט חולים, אבל הביקוש עדיין מאוד גבוה, אני אומר שכאשר יש בעיית מצאי אנחנו צריכים לדאוג לקחת קודם כל על פי מאפיינים מסוימים. הגדרנו ערים אדומות, אחר כך ערים כתומות, כדי לטפל ולנסות למנוע מהם להפוך לאדומות, אבל אני אומר, גם לגבי המשפחות, אם אנחנו ניקח משפחה ואני שומע את זה מדי יום, בקשות, למה 50% חולים, למה 20% חולים לא מספיק, אם אני אקח משפחה שמרבית חבריה הם בריאים אני לא מוציא משפחה שאנשיה חולים. אפשר להגיד לי שזה הרבה יותר הגיוני, אני אומר, חבר'ה, אם המצאי היה בלתי מוגבל יכולנו לעשות הכול, אבל המצאי הוא מוגבל. אנחנו עושים הכול כדי להגדיל אותו, אבל עדיין הוא מוגבל.

בהינתן שהוא מוגבל ואנחנו לא מצליחים לייצר יציאת אנשים מבתי מלון ולכן הכמות היא על אחת כמה וכמה מוגבלת אנחנו צריכים לתעדף את האנשים שאנחנו מפנים. אם יש בן אדם אחד חולה בבית, תוציאו את אותו בן אדם, יש מלוניות עבור בודדים. אם המשפחה מעל 50% חולים נוציא את כל המשפחה, הפתרון הנכון הוא לדאוג להביא תזונה ולדאוג לסייע למשפחה על מנת שהיא לא תצטרך לצאת כי לא נוכל לפנות את כל האנשים שיש בהם נציג או שני נציגים מהמשפחה שהם חולים ועכשיו לפנות את כל המשפחה. פשוט אין לנו מלאי, זה לא עניין של רצון.

אל תאשימו, לא את פיקוד העורף, בטח לא את משרד הביטחון שהוא איננו רוצה לסייע. הוא עושה הכול, הוא קובע תעדופים והוא קובע תעדופים אל מול ההגדרות, ערים אדומות, אחרי זה ערים כתומות, משפחות עם מעל 50% ואז משפחות עם 50%, אבל אם נרד למשפחות עם 20% ו-30% אין לנו איפה לשים אותם. גם אם אני אגיד לכם כן, אין לנו איפה לשים אותם.

אוקיי. יש רק שתי שאלות, שלמעשה הן שאלה אחת שמתייחסת לכמה אספקטים. מי מקיים בקרה ופיקוח על המלוניות באופן שוטף מבחינת תנאי המחיה? כי ראינו פה תמונות לא סבירות בלשון המעטה, על העניין של התזונה שם, יש פיקוח שוטף?

זה אני מציע שאיציק יענה כי זה באחריות פיקוד העורף.

איציק, מי מפקח על תנאי ההיגיינה? הרי בסוף אנחנו מדברים היגיינה היגיינה ואנחנו לא מאוד פוגשים את זה שם.

יש צוות ביקורת על ידי מנה"ר. זה לא פיקוד העורף אלא מינהל הרכש, כי מי שעושה את ההתקשרות מול המלונות זה מנה"ר והוא גם חותם עם החוזה עם המלון עצמו. לפני מספר שבועות אנחנו השלמנו סבב של ביקורות בכל המלונות ובמקומות שבהם יש נושאים שנדרשים לטיפול הצוות של מנה"ר אל מול חוזי ההתקשרות מתעסק בזה. יש בתוך הצוות הזה אנשים של פיקוד העורף שנמצאים במלונות האלה ומקדמים את הפערים הקיימים. אני לא יודע איזה תמונות הראיתם או ראיתם בתחילת הדיון, אני לא ראיתי את זה.

נשמח להעביר אליך.

אבל צריך לדבר פה על האתגרים שניצבים בפנינו בתוך המשימה על התנהגות לא התנהגות של אזרחים במלונות, במתקני ההחלמה וגם אנחנו יכולים לשקף לכם תמונות. יש פה סוגיה שאנחנו מתעסקים בה בימים האחרונים, היעדר אכיפה של משטרת ישראל. בסוף מתקן ההחלמה הוא מתקן אזרחי, הוא לא מתקן צבאי, יש בו גם אירועים חריגים של אזרחים שמשטרת ישראל נמנעת מלהיכנס לתוך המלונות. אני רוצה לומר שיש לא מעט דברים שעלו מתוך האנשים שהגיעו למלונות שאנחנו מטפלים בזה בדרכים מאוד יצירתיות.

אני אתן דוגמה, ואני לא רוצה להאשים אף אחד, אבל אם בסוף משפחה מתפנה או אוכלוסייה מתפנה לתוך מתקן ההחלמה ומגיעה ללא חיתולים וללא אוכל לתינוקות, מה שבדרך כלל לא קורה כשאנחנו נוסעים לנסיעה לכל מקום אחר, הפיקוד, יחד עם משרד הביטחון, סידר הסדרה של חלוקת מזון לתינוקות ודברים אחרים, שלא באמת אתה נדרש אליהם אל מול המתקן עצמו. אנחנו עושים הרבה מאוד דברים שהם חריגים באופן שבו נדרש מצוות ניהול מתקן ההחלמה יחד עם צוות המלון.

אני רק אחדד את הנקודה, כי חשוב שהיא תיאמר, בסוף אנחנו מדברים על אחריות הדדית, גם של מי שמחזיק את המתקנים כדי שיהיו תנאים ראויים, אבל גם של הציבור ששוהה בו כדי לשמור על המתקן, לשמור על הניקיון שם ואין ספק שזו נקודה שגם צריך להביא בפני הציבור. חבר הכנסת אליהו חסיד, רצית להתייחס? בבקשה.

אני רוצה להפנות אותו, אני שולח אותו למלון מרגוע, שיראה שם את הניקיון. באמת אפשר לומר שבהרבה מלוניות הם משקיעים הרבה ובאמת יש ניקיון, אבל מלון מרגוע, אלה תמונות מהיום, מה שהראו פה בתחילת הדיון. דבר שני, אני חוזר על השאלה ששאלתי בהתחלה, לגבי הניוד, כשבן אדם רוצה לחזור הביתה כי הוא לא מרוצה במלון, הוא רוצה לחזור הביתה לבידוד. מדוע שלא תהיה אפשרות, גם על הפינוי למלונית וגם על היציאה מהמלונית, להשאיר את זה להחלטה של האזרחים?

איציק, אתה רוצה להשיב?

כן, לפני שאני אשיב על זה אני רוצה בשלוש דקות לתת סקירה קצרה ואני גם אשיב על הדברים. אני רוצה לפתוח ולומר, משרד הביטחון באמצעות אמ"ץ פקד על פיקוד העורף בגל הראשון לתת מענה למתקני ההחלמה על מנת להימנע ממצב שבו בתי החולים יגיעו לתפוסה שתקריס את מחלקות הקורונה. במהלך שבין הגל הראשון לגל השני פיקוד העורף, בתיאום עם אמ"ץ ומשרד הביטחון, בדיונים עם המל"ל, סיכם שהמשימה אמורה לעבור לגופים שאמונים על האירוע הזה של לנהל מתקן החלמה, רוצה לומר משרד הבריאות, רוצה לומר משרד הפנים בהקשר של מבודדים בתוך הקהילה. בכלל הדיונים שבוצעו אף גוף לא נענה לקבלת המשימה למרות שזאת אחריותו. לכן פיקוד העורף ממשיך יחד עם משרד הביטחון להתעסק במשימה.

יש כמה שאלות שהן שאלות מהותיות שנדרשות להישאל ברמה של דרג מדיני. אחת, לאיזה היקפי חולים או מחלימים אנחנו רוצים להיערך בכל נקודת זמן במלונות, זה פער שהוא קיים ואני גם אתן עליו את ההמלצות. הסוגיה השנייה, שדיבר עליה דורון בהרחבה, זה ממוצע זמן ההחלמה ולקצר אותו כדי לאפשר כניסה ויציאה ממתקני ההחלמה. הסוגיה השלישית זה להסתכל רגע על רכיבים אחרים של החלמה שהם לא רק במלונות, לאור כמות העלייה בתחלואה.

פה אני רוצה לדבר על רעיון מסדר. הרעיון המסדר זה 10, 20, 30. מה הכוונה שלי? 10 זה לכוון רגע ל-10,000 שוהים בכל נקודת זמן במלונות, 20 זה לקצר את זמן השהייה במלונות ההחלמה ל-20 יום. פה כל הגופים צריכים לראות איך עושים את זה, לא רק הגוף המבצע, שזה פיקוד העורף, בהקשר של ניהול המתקן. וה-30 זה לנסות רגע לכוון להיקף של 30 מלונות אל מול מוטת השליטה והמענה הגיאוגרפי.

הסוגיה השנייה, שלשמה התכנסנו, זה הבקשה של חבר הכנסת לאפשר תוך 12 שעות במסגרת חקיקה פינוי למלונות. פה אני רוצה לעמוד על כמה דברים. אני לא יודע אם הוצגה לכם שרשרת הערך שבין בקשה של האזרח לבדיקה ועד השלב שבו הוא נכנס לתוך המערכת המשותפת של פיקוד העורף ושל הקופות ומפה מתבצע השינוי לבתי המלון. אני לא רוצה לעבור על כל התחנות, אבל בתוך התחנות האלה יש לא מעט אתגרים, זה יוצא בממוצע משהו כמו חמישה ימי עבודה כל התהליך הזה שקורה, הוא חונה בקופות, הוא חונה במשרד הבריאות, הוא חונה רגע באישור היציאה לבדיקה או לביצוע הבדיקה ועד לקבלת התשובה. היה ורוצים ללכת למצב כזה שאזרח מקבל תשובה לבדיקה ובבדיקה אומרים לו שהוא נשא של המחלה ושהדבר הזה יקרה מרגע זה תוך 12 שעות זה לשנות את השיטה הקיימת.

ההשלכות והמשמעויות שאנחנו, משרד הביטחון, פיקוד העורף, נידרש להחזיק עשרה מלונות שהם לא קשורים למלונות שבהם שוהים חולים ומחלימים. השיטה היא שבן אדם מקבל את תוצאת הבדיקה, הוא מקבל ואוצ'ר לגשת למלון, הוא פשוט ניגש לעשרה המלונות שאמורים להיות ריקים וכל פעם לקלוט את היקפי האנשים שקיבלו תשובה ומיד ניגשים למלון, סדר גודל של אופרציה של 150 מיליון שקל מול התקציב הקיים בתוך המשימה כדי לעמוד בהמלצה שאתם הצעתם בדיון המדובר. זה אומר שיש פה שינוי של השיטה, זה אומר שכל מנגנון הכניסה לתוך מלונית ההחלמה לא עובר דרך התחנות של משרד הבריאות והקופות וזה ייצור לא מעט אתגרים של בין מתקן החלמה, שהוא גם סוג של מתקן אשפוז, כי הוא נתמך על ידי הקופות, ופה צריכה להיות אמירה מאוד ברורה ומאוד מקצועית של משרד הבריאות באם ניתן לתת מענה בסוג כזה של שיטה בעמידה בלוחות זמנים ששמתם בצוות הבדיקה.

בסופו של דבר זה יחסוך לנו המון כסף. בפרט אם אנחנו מורידים את הימים עכשיו, מה שהיא אמרה פה שרוצים להוריד את השהייה.

נכון, אפילו לפחות מ-20 לפי מה שאני מבינה, תוכלו לשנות את ה-10, 20, 30.

אז יוכלו להכניס יותר מהר. זה יחסוך המון כסף כי פחות יידבקו, פחות נצטרך לסגור ולשבת בוועדות על סגירות.

אוקיי. שתי שאלות לפני שאני נותנת לחבר הכנסת משה אבוטבול לשאול. אתה דיברת על כך שרוצים להגיע להיקפים של 10,000 שוהים ו-30 מלונות בפריסה ארצית. אז את מספר המלונות שיש היום כבר הבנו, כמה שוהים יש היום? בוא ננסה לאמוד את הפער.

נכון לדוח היומי כרגע סך הכול שוהים 6,534. זה נכון לדוח היומי שהופץ בשעה תשע בבוקר. בתוך הדוח הזה אני רוצה להגיד שאנחנו בממוצע של מקומות פנויים פחות מ-15% לכן אנחנו כבר נמצאים בקפסיטי הגבוה. דורון הציג שאנחנו נמצאים בהיקף המלונות, אני רוצה לחדד, אנחנו נמצאים ב-17 מלונות החלמה, חמישה מלונות בידוד ואמורים לפתוח במהלך השבוע עוד חמישה מלונות נוספים, מלונות החלמה.

תודה רבה, איציק. בבקשה, חבר הכנסת אבוטבול.

גברתי, אולי כדאי שאני אשלים את התמונה ואז אפשר יהיה להתייחס?

מבחינתי בסדר, טליה. מה אתה רוצה לשאול? ואולי תתייחסי גם לשאלה של חבר הכנסת אבוטבול.

אני רוצה לומר בקצרה. ראשית, קודם כל אני חושב שבאמת אם הוזמנו צריך להרים את הכפפה. אם הלכנו עד הדרום בקציעות יחד עם יושבת ראש הוועדה, אני מאוד מאוד אשמח - - -

מתוכנן לנו סיור מלוניות.

אם אפשרי גם כן רק לתאם איתנו לגבי סוג המלונות, כי יכולים לקחת - - -

בסדר, אבל בוא נשמור על רצף הדיון, את ההמלצות נשמור לסוף. חשבתי שאתה רוצה לשאול את איציק משהו.

מלונות שאת תחליטי, לא שיחליטו לנו. זה דבר אחד.

בסדר גמור.

דבר שני, אני גם רוצה עדיין להישאר עם אותו רעיון שהעלינו אותו ואני חושב שאת גם הגבת בחיוב שיהיה איזה קו קשר לאותם אנשים.

כן, אני כתבתי.

זה יישאר בהמלצות?

תיכף אנחנו נשאל אותם, אבל בואו ניתן לטליה להשלים את התמונה ואז נוכל לשאול את השאלות אם לא נקבל את המידע. בבקשה, טליה.

תודה רבה, גברתי. כמה נתונים להזכיר לכולנו את התכלית. אחת, 23% מכלל התחלואה במדינת ישראל יהיה לצערנו באוכלוסייה החרדית ולכן גם אנחנו רואים היקף גדול במלונות. 50% מכלל הנתונים שאנחנו יודעים, את עוסקת בזה המון, גברתי, ההדבקה היא בבית. את זה אנחנו רוצים למנוע בעצם העניין הזה של המלוניות כפי שפתחנו בהתחלה.

אנחנו הטלנו, כמל"ל, את המשימה על משרד הביטחון ופיקוד העורף מתוך ההבנה שהם יכולים להרים את המשימה הזאת מהר מאוד עם היקף כוח גדול מאוד. זה יתרונו של פיקוד העורף. מה לא יתרונו של משרד הביטחון ופיקוד העורף? הוא לא משרד רווחה, הוא לא משטרה, אין לו סמכויות אכיפה, הוא לא חברת מזון, הוא גוף שיודע לתת מענה מהיר עם היקף כוח גדול. אנחנו לא רואים מישהו אחר במדינת ישראל שמסוגל לעשות את זה באופן הזה בעת הזו.

אם היינו באמת מסתכלים על הדברים, ודנו בזה לא מעט ביחד עם משרד הביטחון ופיקוד העורף, באמת באמת יש פה מתקן החלמה שמי שצריך לקחת אותו זה משרד הבריאות, אלא שלמשרד הבריאות יש קושי רב בכל מה שקשור להיבטים הלוגיסטיים האופרטיביים ולכן היה צריך פה סיוע מאוד משמעותי, אבל הסיוע הזה הוא סיוע, הוא לקיחת אחריות. כרגע מה שאנחנו רואים שהשארנו את כל האחריות, כמדינה, על משרד הביטחון ועל פיקוד העורף ולא נותנים תמיכה שהיא תמיכה יותר רחבה, ודיברו פה מעט בעניין הזה. ואני אומרת, אנחנו כמל"ל עוסקים בזה לא מעט.

המתקן הוא מתקן החלמה, הוא לא בית מלון. ועוד נתון אחד בעניין הזה, דורון לא אמר את זה, לצערי. הממוצע של כלל האוכלוסייה שעוזבת את המלון לאחר החלמה הוא 14 יום, הממוצע שבה האוכלוסייה החרדית עוזבת את המלון הוא 45. עכשיו בואו נשאל את עצמנו מה הנתון הזה אומר, אני לא רוצה לפתוח פה דוגמאות מאוד לא טובות של אנשים שטוענים שהם השכירו את הבית ואין להם לאן לחזור ולכן הם מבקשים להישאר, של מצבים שבהם שולחים מישהו אחר לעשות בדיקה כי משרד הבריאות לא בודק תעודת זהות בזמן הבדיקה כדי שהם ייצאו חולים, וסיפורים של ילדים שממציאים סימפטומים - - -

באמת - - -

חבר הכנסת אליהו חסיד, אני אתן לך להתייחס.

אני לא אומרת שזה רק האוכלוסייה הזאת, אבל אלה הם הדברים שחווים משרד הביטחון ופיקוד העורף, חייבים רגע להבין את זה ולכן אנחנו מגיעים למצבים של אין מקום ולכן אנחנו מגיעים למצבים שלעתים זאת הסיבה שרוצים להביא את כל המשפחה. עכשיו כשאני מסתכלת על להביא את כל המשפחה, אז מה העניין? למה הם לא נשארים בבית ביחד? הרי הם לא יכולים להיות יחד עם הילדים במלון אם הם חולים והילדים בריאים, הם צריכים להיות מופרדים מהם, ואם לא והם צריכים לטפל בהם, אז למה להוציא אותם מביתם? בואו נשאל את עצמנו גם את השאלות המורכבות האלה ונבין איך הדברים נעשים.

לגבי ההערות שנאמרו כאן, מלבד עניין הניקיון, שאני לא ראיתי אותו באופן מאוד חריג, אבל אם יש כזה צריך לטפל בזה ומהר ככל שניתן. מעבר לזה, גברתי, אני אומרת לך, אני באופן אישי התעסקתי עם המזון של כלל האוכלוסיות, לאו דווקא האוכלוסייה החרדית, גם נאמר פה על האוכלוסייה הערבית, ברמדאן נתנו מענה, יותר קמח, יותר אמצעים, זאת אומרת לכולם ניתן מענה מותאם. הולכים לפתוח מלון לתושבי מזרח ירושלים. וגם כל הנושא של חסרי המעמד בדרום תל אביב, הצלחנו להוריד שם את התחלואה כי נתנו מענה במלונות גם למי שאין ביטוח רפואי והמדינה פחות יכולה לטפל בו באופן הממוקד.

אז אני אומרת כאן כמה דברים. אחת, אנחנו חייבים להשתפר כולנו, כל צד וכל עניין בתחום שלו. אני מאוד הייתי שמחה שמהוועדה הזאת גם ייצא האחריות של כלל משרדי הממשלה בעניין הזה ובדגש משטרת ישראל באכיפה של המצבים שאנחנו רואים שם. אנשים שלא רוצים לצאת מהמלון וצריך להוציא אותם בכוח, אירועים בעייתיים מאוד של התנהגות וולגרית שקורית במלון, אנשים שעושים דברים נוראיים כדי שלא יכניסו איתם עוד חולה לחדר. אני באמת חושבת שאם רוצים לדבר על הכול צריך לדבר על הכול ולאו דווקא רק על הדברים שהם בעניין הזה.

יש פה מורכבות בלהגדיר מסגרת של כמות חדרים וכמות מלונות. למה? כי אנחנו לא יודעים מה יהיה היקף התחלואה. למה? כי אם יש לנו ערים אדומות אנחנו צריכים להוציא ככל ניתן מהר משם חולים כדי לאפשר לעיר לחזור למצב שהיא יכולה לחיות בו, ומצד שני יש לנו את הפיזיקה. לכן הדברים צריכים להיעשות יחד, איך יחד? כי כשצריך להוציא מבודדים או מתקנים נוספים יש עוד פתרונות בתוך הקהילה ועשו את זה. אני אומרת לכם שבעיר תל אביב עשו את זה עם אוכלוסיות מורכבות שלא יכולים להגיע למלון ולקחו אכסניות והרשות המקומית דאגה לזה, בשיפוי של המדינה, וכל מה שנדרש בעניין הזה, אבל רשות מקומית יכולה לעשות את זה, גם מתקן הבראה בסיוע של פיקוד העורף.

אם יש ישיבה שפתאום התקשרו לפיקוד העורף ואומרים להם: יש לי 500 בני נוער שצריך להכניס אותם לבידוד במלון, למה לעשות את זה? למה לא להגדיר חלק מהישיבות או אכסניות. אגב, בבני ברק עשו את זה בגל הראשון. העניין הוא שבעיניי, לצערי, ללא מעט גופים נוח, וסליחה שאני אומרת את זה, שהאחריות מוטלת על גוף מסוים שיש לו את הכוח וכל השאר בעיקר עושים אולי פחות בעניין הזה. אז אני מציעה להסתכל על כל התמונה ולא רק על העניין שעלה.

לגבי הזמן שדובר כאן, עיקר הזמן הוא הזמן של קופות החולים, כלומר לוקח בערך חמישה ימים, בין ארבעה ימים לחמישה ימים עד שהפרט החולה מקבל הנחיה לצאת מהבית ועוד בין 12 ל-24 שעות של פיקוד העורף שהוא מגיע להוציא אותו אם הוא חולה, אם באמת הוא חולה. וכמו שנאמר פה, יש פה תעדוף, גם התעדוף של מל"ל הוא כזה שאומר קודם ערים אדומות, אחר כך ערים כתומות ורק אחר כך כל השאר. וגם בבחינה, שתבינו, אין אפילו גוף שיודע להגיד בסופו של דבר האם האדם יש לו אפשרות לעשות בידוד ביתי, כן או לא. הרי זה כל העניין, אם האדם יכול להחלים בביתו והוא יכול לממש את הנחיות משרד הבריאות הוא לא צריך לצאת בכלל למלון, ואם הוא לא יכול לעשות את זה אז הוא יוצא למלון. אז ההחלטה הזאת גם פה היא – לא תמיד יש מי שאומר כמה נפשות יש, האם יש לך עוד שירותים בבית, אין לך עוד שירותים בבית, גם זה לא בטוח נעשה באופן שהוא מלא.

בשורה התחתונה אני רוצה באמת להביע הערכה מאוד גדולה למשרד הביטחון ולפיקוד העורף שעושה עבודה יוצאת מן הכלל וגם הוא צריך להשתפר, אני לא אומרת שלא, אבל באמת מזלנו שמי שמטפל באירוע הזה זה הגוף הזה. עד כאן.

תודה רבה, טליה. אני רוצה להתייחס לראשית דברייך. את אמרת, ואנחנו יודעים את זה גם מהדיונים הקודמים, פיקוד העורף ומשרד הביטחון היו אמורים לתת את המענה מבחינת ההעברה של האנשים ובהיבט הטכני לצורך העניין, לא בלקיחת האחריות הכוללת על המזון, על התנאים וכו'. מי בעצם היה אמור להיות שם בשביל לדאוג לכל הדברים האלה?

בסוף יש את בית המלון עצמו שהוא זה שנותן את המזון והוא זה שעושה את הניקיון, אם אפשר אחרי שיוצאים. כל בן אדם דואג לעצמו כאילו הוא בבית ומחלים. הוא צריך להביא את הטיטולים, הוא צריך להביא את האוכל לילדים שלו למשך חודש. אומרים להם את זה. מה ההבדל? הוא לא נכנס לכלא, הוא נכנס לבית הבראה.

זו נקודה חשובה, כי נקודת המוצא היא שמגיעים למלונית, כשמה כן היא, וכביכול מקבלים את השירות ואנחנו אומרים לא, אנחנו בעצם מביאים אתכם לחיות את חייכם באופן עצמאי כשאתם דואגים לעצמכם, אנחנו רק נותנים לכם את המקום כדי למנוע את ההדבקה של יתר בני הבית.

ומזון כי הוא לא יכול לדאוג לעצמו למזון.

כן, ברור.

אמת, אמת. חברת הכנסת שאשא, האמירה שלך היא מאוד נכונה. כשאנחנו נדבר במושגים, זה לא מלון, זה מתקן החלמה. המלון מתחלק לשניים, הוא מתחלק לחלק הירוק שבו נמצאים אנשי פיקוד העורף שהם אחראים על כל הסוגיה של התיאום, של ההגנה ושל היציאה של האנשים. החלק הצהוב הוא חלק סגור שבו מכניסים מזון בצורה מסודרת לאותה אוכלוסייה שנמצאת במתקן האשפוז. אין שירותי מלון של ניקיון החדרים וכדומה, אין גם שירותי כביסה. מעמידים לרשות האנשים מכונות כביסה והם עושים את הפעולות באופן עצמאי.

מלון מרגוע, יש שם התנהגות לא תקינה של חבר'ה צעירים שגרמו לנזקים אדירים בחדרים. כשאנחנו מדברים על שהייה במתקן שמאפשר לך לעשות את ההחלמה מחוץ לבית, אתה מקבל תמיכה של מזון ושל מקום ואתה לא שומר על המקום אין מה לצפות שיבואו אנשים אחרים וייתנו לך את השירותים האלה. המלון לא מחזיק אנשים בתוך המרחב הצהוב, המרחב הצהוב הוא מרחב כמו מחלקות קורונה בבית החולים רק האנשים לא נדרשים, וטוב שכך, להיות מרותקים למיטה, אלה אנשים שמסתובבים באופן חופשי, מתנהלים באופן חופשי ואמורים לדאוג לסביבה שבה הם חיים. הרבה פעמים אל מול התמונות הגורם המרכזי באירוע הזה זה השוהים עצמם.

תודה רבה, איציק. תודה רבה גם לטליה על הנקודות החשובות, כי אם אנחנו באמת רוצים לפתור סוגיה מסוימת צריך לגעת בכל הנקודות, גם הכואבות שבהן, אם אנחנו באמת רוצים שהדברים יהיו אחרת. חבר הכנסת חסיד, אתה ביקשת להתייחס, אז בבקשה.

אני רוצה להתייחס למה שהיא דיברה. כמו שאני אומר תמיד, אני רואה שיש פה במערכה הזו בקורונה יד ימין שלא יודעת מיד שמאל. היא הציגה פה דברים שזה נראה לי פרי הסתה פרועה סתם.

זה לא אישית אליכם, היא דיברה על כלל המלונות.

לא, היא אמרה שבציבור החרדי במלונות האלה, היא הגדירה ציבור, אנשים עושים משחקים כדי להישאר במלון עם כל מיני זיופים ודברים. הדבר הוא לא נכון, שהרי כל הסגרים שנעשו בתקופה האחרונה, ברובם היו בציבור החרדי, ישבנו עם המל"ל, ישבו עם המל"ל ועם ראש הממשלה והטענה הייתה למה אתם לא משפיעים על הציבור לצאת למלוניות? הפירוש הוא שהייתה בעיה שהציבור החרדי לא רצה לצאת למלוניות. הלכו ראשי הערים וראשי הקהילות לשכנע את המשפחות לצאת למלוניות, אז עכשיו פה היא באה ואומרת שהציבור החרדי מנצל את המלוניות לצאת מהבית ולהשכיר את הדירות? איזה שטויות זה, זה דבר שלא קיים באף מקום. הציבור החרדי, היה קשה בהתחלה להוציא אותו למלוניות וזו הסיבה שעשו סגרים יותר בציבור החרדי וברוך ה' הצליחו להגיע להבנה עם ראשי הקהילות וראשי הערים והם ישבו ושכנעו את המשפחות, והשקיעו בזה הרבה, לצאת למלוניות. ואפשר לומר שפיקוד העורף עשה עבודה נהדרת, הביא מלוניות שמתאימות לציבור החרדי, עם הכשרים כמו שצריך וכמו שאמרו שאר הדברים. אז קודם כל האמירה שהציבור עושה משחקים לבוא למלוניות היא לא נכונה.

עכשיו, התשובות למה ששאלנו פה, שני דברים, א', לכלוך במלוניות. אני לא הבנתי, ניקיון לא אמור להיות בתפעול המדינה? אנחנו לא אמורים לנקות את המלוניות? הציבור צריך - - -

כן, כל אחד - - -

האזרחים עצמם צריכים לעשות ניקיון במלונית?

לא, לנקות רק את החלק שלו.

אבל ראינו פה תמונות מהמרחבים הציבוריים של המלוניות. התמונות לא היו מהחדרים.

התמונות שהיו פה היו מהחדרים ואנחנו נלך יחד עם המל"ל ועם פיקוד העורף ועם כולם במפתיע אפילו, אנחנו לא נגיד לאן אנחנו הולכים מראש, ואנחנו נבדוק.

ונבדוק את זה, מצוין.

דבר שני, אני אמרתי גם קודם וצריך להגיד את זה ביושר, אנחנו דורשים מהמדינה שתיתן את המתקן בצורה הראויה, התפקיד של הציבור לשמור על המתקן.

ברור, זה ברור.

חשוב שאנחנו נגיד את זה. חשוב גם - - -

דרך אגב, ההצעה שהיא אמרה בבני ברק, המל"ל לא נתן אישור להצעה הזאת. בישיבת בית מתתיהו, שהיו 160 אנשים מאומתים רצו לעשות בישיבה מחלקה סגורה ולהפוך את זה למלונית, לא קיבלו אישור לזה בישיבה שם.

אז אנחנו תיכף נשאל. אני רק רוצה, ברשותך, לסגור את הדברים שנאמרו קודם, כי חשוב גם שהציבור יבין. בסוף הציבור מגיע למקום שבו הוא מתנהל באופן עצמאי, חוץ מההסעדה שהוא מקבל מהמדינה כל יתר הדברים זה בעצם באחריות השוהים שם. יש ונדליזם בכל מקום, לא רק בחברה החרדית, ודובר כאן והיא הדגישה שאלה תופעות שיכולות להימצא בעוד מלוניות.

הסיפור של אם כל המשפחה יוצאת או לא. גם פה צריך לחשוב בהיגיון. תוך כדי השיח כאן גלגלתי בראש, אם אנחנו לוקחים הורה אחד, או לצורך העניין שני הורים או שני בני בית, ילד והורה שהם חולים מאומתים עם סימפטומים וצריכים להוציא יחד איתם את כל המשפחה וכל המשפחה שוהה במקום שיש בו חולים ולא בצורה מבודדת, אז למעשה הם כבר יכולים להישאר באותו בית, זה אותו דבר.

לא, אבל הם הקצו מקומות מבודדים למשפחות.

אז אני אומרת, בסוף אנחנו צריכים לראות את זה בפריזמה הרבה יותר רחבה ממה שאנחנו מציגים, כי בסוף, גם פה דיברנו, אם היה אפשר להוציא רק את החולים מתוך המשפחות ולמנוע את ההדבקה של יתר בני הבית היינו בעצם מנצחים את המערכה הזו הרבה יותר מהר ממה שקורה עכשיו. אלה שאלות מורכבות, חשוב שהן תהיינה על השולחן ואני שמחה שמעלים אותם כי רק ככה נוכל לחשוב עליהן ולתת את התשובות.

תודה רבה לטליה ולאיציק. משרד הבריאות רוצה להתייחס? יש לכם התייחסות לנושא של המלוניות מעבר למה שאמרתם?

הנושא הזה לא בטיפולי. לגבי ההנחיות, אני התייחסתי שאנחנו עושים לזה עדכון.

את יודעת לומר לנו פחות או יותר צפי לסיום הנוהל כדי לשחרר קצת לחץ מהמלוניות?

מהר מאוד.

מהר מאוד?

כן.

טוב, הגדרה יצירתית. תודה רבה, ד"ר אמיליה אניס. אם יש מישהו שמבקש להתייחס בזום, אז בבקשה, לפני שאני מסכמת את הדיון.

רק משפט אחד, אם אפשר.

בבקשה.

לגבי המלוניות, יש הרי שני סוגים של מלוניות, יש מלוניות לנשאים מאומתים ויש מלוניות למבודדים. את המשפחות אפשר לחלק, חלק מהמשפחה יילך למאומתים וחלק למבודדים. אני מכיר משפחות שבן זוג אחד נשא מאומת עם ילד או שניים שיצאו חיובי ושאר המשפחה הם לא.

אז אני אשאל אותך את השאלה, אם ממילא נקודת המוצא שכל אחד ייצא למלונית אחרת אז הם כבר יכולים להישאר בבית.

זה כמו מלון, צריך להיות חדרים ככה וחדרים ככה. זה קיים, דרך אגב.

בקיצור זה בסדר, זה התפקיד שלנו, להעלות את הכול.

רק אני רוצה להבהיר, במלוניות החולים כשמוציאים משפחה שהיא מעורבת נותנים חדר לחולים וחדר למבודדים, להעביר אותם למלוניות מבודדים שנועד לשבים מחו"ל מפספס את המטרה.

אני רק רוצה להגיד עוד שני דברים, בשביל לסגור ברשותך. אחת זה אמצעי ניקוי. נאמר שם לגבי ניקוי, אמצעי ניקוי ניתן לשוהים, שלא יגידו כאילו – נכון שלא מנקים כי זה יחייב להכניס אנשים בריאים לטפל באזורים שבהם יש רק חולים, אבל אמצעים ניתנים כדי שניתן יהיה לשמור על הסדר בתוך המלון לאורך כל תקופת השהייה. כנ"ל לגבי מכונות כביסה וציוד כביסה שנדרש.

נקודה חשובה, חשובה מאוד אפילו.

לגבי השאלה של עזיבת המלון. צריך להבין, פיקוד העורף יכול לעבוד רק כאשר קופת החולים הגדירה את הבן אדם כחולה ולכן הוא הולך למלון. הם לא יכולים על דעת האדם שפונה לפיקוד העורף, צריכה להיות חותמת. אותו דבר גם עזיבת המלון, קופת החולים צריכה לאשר את עזיבת המלון. אם בן אדם רוצה לעזוב את המלון מסיבה שלו יפנה לקופה, הקופה תוציא אסמכתא לשחרר אותו וישחררו אותו. פיקוד העורף לא יכול לעבוד באופן שלא מבוקר כי זה, אמרנו, הרחבה של המענה הבריאותי, זה לא שייך לצבא, זה שייך למשרד הבריאות. יאשרו משרד הבריאות לבן אדם לצאת פיקוד העורף יתמכו בזה ויאפשרו לו לצאת מהמלון בחזרה לביתו.

זה משרד הבריאות צריך.

כן, אנחנו יודעים, הם אמרו שעכשיו הם עובדים על הנוהל.

לא, אבל כשבן אדם רוצה לחזור הביתה, אני רוצה לעשות את הבידוד שלי בבית.

הנוהל בשלבי סיום של הכתיבה.

והוא מתייחס גם לסוגיה הזו?

השאלה היא אחרת - - -

אני יודעת מה אתה שואל. הבן אדם עדיין חולה, עוד לא עברו 14 ימים או כמה ימים שאתם תחליטו בנוהל, האם הוא יכול להחליט שהוא לא נשאר במלונית והוא רוצה לחזור לבידוד בבית?

לא, הנוהל הוא מקצועי, זאת סוגיה לוגיסטית. אני אבדוק לגבי הסוגיה שאת שואלת.

אוקיי. אז אנחנו נבקש - - -

כמו שלא מוציאים בן אדם בכוח מהבית, אותו דבר צריך לתת לו לחזור הביתה גם כן כשהוא רוצה.

טוב, אני רוצה ברשותכם לפני הסיכום, נשאלה כאן שאלה לגבי קו פתוח או כתובת למחלימים, מי יודע לענות אם יש דבר כזה, בבקשה.

קו פתוח באיזה הקשר?

אותם אנשים, במקום להתקשר אלינו, יפנו אליכם ישירות בזמן אמת להגיד לכם: בואו תראו מה קורה, תנו להם, איך שאומרים, קצת להנגיש מידע.

בן אדם רוצה לעבור ממלון למלון.

אנחנו הפכנו להיות כתובת וזה לא מתאים כי אין לנו מענים.

אנחנו כתובת לכול, חבר הכנסת משה אבוטבול, ברוך הבא לכנסת.

אבל אין לנו מענים, את יכולה להעביר מישהו ממלון למלון?

לא.

לי אין למי לפנות. דוגמה, מלון מרגוע, שמו 400 בחורים צעירים ביחד ובאמת יש שם בלגן ועוד איזה 50 משפחות, ה-50 משפחות יוצאות מהדעת, כי זה 400 צעירים. פונים אליי מהמשפחות האלה: אנחנו לא מסוגלים להיות בבלגן הזה. למי פונים?

למי פונים לחזרה הביתה, להעברה? פניות ציבור, בקיצור, למי הם פונים?

אני רוצה להתייחס לזה. המשימה הזאת היא משימה מאוד מורכבת אני ממליץ לבוא לראות את משימת המשל"ט, איך הוא שולט באופרציה ולעשות ביקור במלונות. אתם יכולים לבקש איזה מלון שאתם רוצים להגיע ולראות.

הסוגיה השנייה זה שצריך להבין כאן שפיקוד העורף נדרש למשימה שלא הייתה קיימת עד היום במדינת ישראל, זו המצאה של איך לוקחים מלון ועושים לו הסבה והתאמה למתקן החלמה ותוך כדי זה אנחנו למדים הרבה מאוד דברים ומשפרים הרבה מאוד דברים. לדוגמה העליתם פה לא מעט את הסוגיה של השמירה על הניקיון ועל ההיגיינה. התייחס לזה דורון ואפשר גם לבוא ולראות את זה בביקור. אותו אזרח ששוהה בחדר הוא אחראי על הניקיון של החדר שלו, פעם בשבוע הוא מחליף את כל המצעים, את כל המגבות, הניקיון של השטחים הציבוריים במלון, בשטח הצהוב, הם באחריות המלון.

פניות לציבור. אז כל מי ששוהה במלון יש צוות שמאייש אותו 24/7. גם הקופות עושות שיחות פעם ביום עם מי ששוהה באותו מתקן בהתאם לקופה עצמה, צריך לשפר את המנגנון וצריך לראות לא מעט דברים בהקשר הזה, וגם הוא יודע לפנות לאותו חמ"ל של המלון של אנשי פיקוד העורף וכשיש בעיות אנחנו מנסים לטפל בהן. אנחנו עושים את כל המאמצים לטפל בהן ולתת את השירות הכי טוב לאותם אנשים ששוהים במתקן ההחלמה. עושים את המקסימום.

אני לא חושב שאני צריך להטריד את חברי הכנסת המכובדים בכמות הפניות, הזוטות שלפעמים פונים אלינו בהקשר הזה - - -

אנחנו מקבלים אלינו גם.

כפי שאתם נותנים שירות לאזרחים גם אני נותן שירות לאזרחים. אני מציע לבוא ולראות את זה בעיניים ולראות איך אנחנו מנהלים את המשימה המורכבת ואני גם יותר מאשמח שאותם הגופים שאמונים על זה בשגרה, קרי משרד הבריאות, ייקחו את המשימה מוקדם ככל הניתן. אם חושבים שיש גופים אחרים שיכולים לעשות את זה בצורה יותר טובה באמת של נורמות השירות מפיקוד העורף, שהוא אנשי צבא, אנשים שנועדו להציל חיים באירוע חירום באתרי חילוץ, אני אשמח מאוד שמשרד הבריאות סוף כל סוף ירים את הכפפה וייקח את המשימה הזו. לכן צריך להבין גם שיש פה מגבלה שלקחנו אנשי מילואים שהם אנשים מצוינים שתפקידם זה חילוץ ובעצם עשינו להם הסבה לנהל מתקן החלמה ולהתמודד עם האתגרים האלה. זה לא מתפקידו של פיקוד העורף, פיקוד העורף יעשה כל משימה שהדרג המדיני באמצעות חטיבת המבצעים תטיל עליו, אבל בסוף צריך להבין את המגבלות של הדברים הקיימים.

אוקיי, תודה רבה לך, איציק. אני, ברשותכם, אסכם את הדיון, זה דיון מהיר, עם הדברים שעלו כאן.

בעצם לא קיבלו את ההצעה שלך. או שלי או שלך, לגבי קו פתוח.

חכה. קודם כל הם אומרים שקופות החולים נמצאות בקשר עם החולים, זאת אומרת שהחולים יכולים לדווח להם, אבל אנחנו תיכף נבקש שתהיה כתובת.

קודם כל תודה רבה, חבר הכנסת אליהו חסיד, שהעלית את הנושא לדיון, דיון מאוד מאוד חשוב ואני מניחה שאנחנו נקיים עוד דיונים בסוגיה וכבר בראשית דבריי אומר שאנחנו נקיים כוועדה ביקור, גם במשל"ט, כפי שהציע איציק, וגם במלוניות, במלונית אחת או שתיים לפי הבחירה שלנו ואנחנו ננסה אפילו לעשות את זה באופן מפתיע כדי לראות את זה בצורה אותנטית.

אנחנו מבקשים שמשרד הבריאות ייכנס גם למערכה בטיפול או לפחות בפיקוח והבקרה על מה שקורה במלוניות עצמן ובקשר עם החולים. אנחנו מבקשים ממשרד הבריאות סטטוס של הנוהל שדובר כאן לגבי פינוי מהמלוניות.

אני אעביר לכם עותק ברגע שהוא יופץ.

מצוין. אנחנו בעוד שבוע כבר נעקוב ונראה אם זה מוכן, ואם לא, בעוד שבועיים. אמרת מהר מאוד, אנחנו נבחן את ההגדרה של מהר מאוד.

ברגע שיופץ, נשלח עותק אליכם.

מאה אחוז, תודה רבה. אנחנו מבקשים גם לבדוק את הנושא של בקשות חזרה הביתה, אמרת שאת תבדקי את זה בתוך המשרד, אז שגם כאן משרד הבריאות ייתן לנו מענה האם זה אפשרי והאם אפשר לייצר נוהל כזה ומה המשמעויות.

ואנחנו נרצה לקבל עדכונים שוטפים, אפילו פעם בשבוע, לגבי היקף המלונות, מספר המלונות והיקף השוהים במלונות כדי שנוכל לעקוב גם על הפערים בהתאם לתוכנית הרצויה שהוצגה כאן על ידי משרד הביטחון ופיקוד העורף.

לגבי הקו הפתוח, אני כן מבקשת שיונגש, בין אם תחליטו שזה המוקד או כל דבר אחר, לפי שיקול דעתכם, אבל שיהיה איזה שהוא מוקד שאליו יהיה אפשר לפנות גם אם יש תלונות מסוימות. אני מקווה שלא יפנו על כל שטות, סליחה שאני אומרת את זה, אבל גם אם יש דברים במהות, שאנשים שמחלימים לא ירגישו שהם מבודדים תרתי משמע אלא שיש להם את היכולת ליצור קשר עם מי שנמצא בחוץ.

שגם יפורסם, בלי ספק.

כן, זה מה שביקשנו. תודה רבה לכולכם, הדיון נעול.


הישיבה ננעלה בשעה 12:40.