פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



32
ועדת החינוך, התרבות והספורט
05/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 38
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, ט"ו באב התש"ף (05 באוגוסט 2020), שעה 09:00

היערכות לפתיחת שנה"ל תשפ"א

חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר
אורלי פרומן – מ"מ היו"ר
סמי אבו שחאדה
יאיר גולן
עוזי דיין
יוסף טייב
מאיר כהן
עופר כסיף
אוסנת הילה מארק
מרב מיכאלי
תהלה פרידמן
אריאל קלנר
קטי קטרין שטרית

קרן ברק
אימאן ח'טיב יאסין
יוראי להב הרצנו
יעקב מרגי
סונדוס סלאח
מיכל קוטלר וונש
הילה שי וזאן
עאידה תומא סלימאן

אסף שירמן - מנהל תחום, אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

אורלי ליימן עיני - רפרנטית חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

עמית שפייזמן - ראש אגף בכיר, המשטרה, המשרד לביטחון פנים

ליאור נוריאל - מנהל תחום תקציבי משטרה, המשרד לביטחון פנים

אדווה מובדלי - מרכזת בכירה, תקציבים, אגף תכנון ותקצוב, המשרד לביטחון פנים

ליליאן סגס - רמ"ד מוסדות לימוד, משטרת ישראל

רחלי ביתן - מ"מ רמ"ד משקים, משטרת ישראל

אירית ברוק - מנהלת מחלקת צעירים, המשרד להשכלה גבוהה

ד"ר אפרת אפללו - מנהלת המחלקה לחינוך ולקידום הבריאות, משרד הבריאות

יפית יצחקי - מרכזת תחום בריאות התלמיד, משרד הבריאות

אורית וקנין שילה - ממונה חניכות ונוער, אגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ורד רוטפוגל - מנהלת שירות (תוכניות טיפול במשפחה וילד), משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

תהילה פריצקי - מנהלת תחום פ"א חוץ ביתי, השכלה, חינוך והכשרה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אמיתי שוחט - מנהל תחום שילוב בחינוך, נציבות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים

ד"ר דוד מעגן - ראש תחום חינוך גבוה וכוח אדם בהוראה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

חיים ביבס - ראש עיריית מודיעין, מכבים, רעות ויו"ר מרכז השלטון המקומי

מיכל מנקס - סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה, מרכז השלטון המקומי

תא"ל (מיל) שלום בן משה - ראש עיריית ראש העין

שי חג'ג' - יושב ראש מרכז המועצות האזוריות

ד"ר שרף חסאן - ראש ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי

יפה בן דוד - מזכ"לית הסתדרות המורים

מנשה לוי - יו"ר איגוד המנהלים

אבי קמינסקי - יו"ר איגוד מנהלי מחלקות חינוך

ד"ר שי פרוכטמן - מנהל אגף חינוך, איגוד מנהלי מחלקות חינוך

רינת חכים - ראש תחום חינוך ורווחה, מרכז המועצות האזוריות

שלמה חדד - יו"ר המחלקה הפרופסיונלית, ארגון המורים

אורית גור כהן - יו"ר, מנהיגים, ארגון מנהלי בתי הספר

דורית חזן - יו"ר ארגון גננות ומחנכות

איילת חכים - הוועד המנהל, ארגון גננות ומחנכות

שושי שושני - אחראית על הטיפול בפרט, ארגון גננות ומחנכות

טל חסין - עו"ד, ראש תחום חינוך, האגודה לזכויות האזרח בישראל

מירום שיף - יושב ראש הנהגת ההורים הארצית

זאב גולדבלט - מנכ"ל הנהגת הורים ארצית

איתי קרויטורו - יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית

מאיר אסרף - עו"ד, נציג הסתדרות המורים בכנסת

קרן איוס - עו"ד, יו"ר חיב"ה, איגוד גני הילדים הפרטיים

רויטל לן כהן - יו"ר קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

רוני מלכאי - עו"ד, מנכ"לית הפורום הציבורי, כפרי הנוער והפנימיות

רז אביטן כץ - מנהל תחום חינוך וקהילה, עמותת אור ירוק

גבריאל אסולין - איגוד מדריכי הטיולים

שרגא גודינגר - הנהלת אגודת מדריכי הטיולים

אורי בן ארי - נשיא ומייסד עמותת אתנה, מחשב לכל מורה

אור בן דורי - נציגת צוות חינוך ישראל 2050

צחי דותן - מנחה ומפרש

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אהובה שרון, חבר תרגומים



היערכות לפתיחת שנה"ל תשפ"א

בוקר טוב לכולם, לחברי הכנסת שמכבדים אותנו בנוכחותם ולכל מי שנמצא אתנו ב-זום. כפי שאני מניח שכולכם יודעים, קבענו ישיבה להיערכות לשנת הלימודים שתתחיל בתקווה גדולה עוד פחות מחודש. בניגוד לכל מיני דברים שנאמרו, אנחנו השארנו כאן מקום גם לשר החינוך וגם למנכ"ל משרד החינוך מר עמית אדרי, מקום גם פיזי ובעיקר כללי כדי להגיד לכם שלמרות שבחרתם לא לבוא לכאן, אני אמשיך לכבד אתכם ואת המקום שלכם כי זה התפקיד שלי כאיש חינוך וכחבר כנסת. אבל מבחינתי זה לא מוריד בסנטימטר את האחריות שלכם לתת תשובות לחברי הכנסת, לחברי ועדת החינוך, לכל אנשי החינוך בישראל ולציבור כולו.

אני חייב להעמיד דברים על דיוקם כי בחרתם לשלוח אתמול מכתב עם פרטים מאוד מאוד מסולפים לגבי מה שהיה. בגלל שאני מכבד אתכם אני לא אוציא את כל המסמכים שיש לי אבל אני רק אספר שאנחנו פנינו אליכם לפני כמה שבועות לקיים את הדיון הזה, כפי שקורה בכל שנה ויעיד על כך צוות הוועדה הנאמן של ועדת החינוך. אתם ביקשתם לדחות את הדיון שהיה מתואם לשבוע שעבר, ב-27 בחודש, ואנחנו נענינו לבקשתכם ודחינו את הדיון ליום שני לפני יומיים כי אמרתם שאתם לא מוכנים. צריך לומר שברור לנו שכרגע מערכת החינוך באתגר גדול וזה בסדר ואתם עושים לילות כימים כדי להכין את המערכת ואכן דחינו את הדיון.

ביום שישי פניתם אלינו כדי לדחות את הדיון מיום שני וביום ראשון בבוקר סיכמנו – כך גם הודענו לחברי הכנסת ולכל המוזמנים – שדוחים את הדיון מיום שני ליום רביעי, באישור של הגורמים הבכירים ביותר במשרד החינוך ובלשכת השר, והכול כתוב וממוסמך. הזזנו את הדיון ליום רביעי בשעה 9:00 מכיוון שזו השעה שהתאימה לכם, שר החינוך ומנכ"ל משרד החינוך, אבל אתמול בחרתם להודיע לנו, השר בחר להודיע לנו שהוא לא בא.

לכן מבחינתנו, כמי שמכבדים את כבודה של הכנסת ואת כבודו של הציבור, אנחנו בחרנו לקיים את הדיון בכל מקרה מכיוון שבעיניי אין לכם כרגע זכות לא לספק תשובות לציבור.

חשוב לי לומר, ושוב, כאיש חינוך - ואני רואה שחברי כנסת רבים שעסקו בחינוך אפילו הרבה יותר שנים ממני, אני בטוח שהם יסכימו אתי על כך - שגם אם אין לכם בשלב הזה את כל התשובות, אני בטוח שהציבור מבין שיש שאלות שעדיין לא באו על פתרונן לקראת פתיחת השנה ועדיין הציבור משווע להבין מה קורה. אם עדיין לא יודעים בדיוק כמה מחשבים יצליחו לגייס, תגידו שאתם עדיין לא יודעים אבל עובדים על זה כחלק מהחלטת הממשלה. אם עדיין לא יודעים איך אפשר להציל את תוכנית קרב, את תוכנית היל"ה ואת תוכנית שלבים – אתם צריכים לבוא לכאן ולהסתכל לחברי הכנסת בעיניים, להסתכל לציבור בעיניים, ולהגיד לו שאנחנו עדיין לא יודעים אבל זה חשוב לנו, אנחנו עובדים על זה, אנחנו רגישים לאלפי מורים, מדריכים וצוותי הוראה שכרגע הצטרפו למעגל האנשים שמחפשים עבודה וזה מפריע לנו. זה מה שהייתם צריכים להגיד כאן. הייתם צריכים לדבר על זה שאתם עושים הכול כדי לגייס אלפי מורים חדשים ושחלק מהמורים שתגייסו, אני מאוד מקווה, יהיו מהאנשים שבתכנית קרב, תכנית היל"ה וכל התוכניות האחרות, שאולי עוד נשמע בימים הקרובים שהתבטלו. אגב, הם מפגינים כאן בכנסת כבר כמה ימים. אני ודאי יצאתי אליכם ואני בטוח שגם חלק מחברי הכנסת. אני מקווה, ככל שאני יודע, בינתיים, שר החינוך, עוד לא בחרת לצאת אליהם ולפחות להראות להם כמה הנושא חשוב לך ובוער בך.

יש לי כאן עוד רשימה ארוכה של נושאים שאני חושב שהציבור וחברי הכנסת משוועים לתשובות. גם כשאין תשובות מלאות, צריך להתייצב בכנסת ולהגיד אותן.

אני רוצה לומר עוד משפט, כדי שכולכם תדעו. זה לא רק ששר החינוך בחר שלא להגיע אתמול, אני מבין לפי מה שאני רואה של מי שאישר הגעה, שהוא הוראה לכל סמנכ"לי משרד החינוך – שאגב, ידעו על הדיון וכולם היו מוכנים לדיון מכיוון שדיברנו אתם – להחרים את הדיון הזה. ככל שאני מבין, כרגע ב-זום אין אף נציג של משרד החינוך. אם יש מישהו, אני אשמח לדעת.

יש לי כאן רשימה של 15 אנשים ואני אקריא את הרשימה רק כדי שתבינו מה מספר האנשים שהתכוננו לדיון וכל הסיפור של זה שהם לא ידעו, הוא פשוט לא אמיתי: רחל אברמזון, אינה זלצמן, מיכל טביביאן מזרחי, אריה מור, דודי מזרחי, אילת מלקמן, שוש נחום, סוניה פרץ, עופר רימון, איל רם, משה שגיא, ד"ר מירי שליסל, עינב לוק, גילה נגר ומיכל צדוקי.

כל האנשים האלה, אין לי כל האשמה אליכם חברים וחברות אבל אני רק רוצה להראות לכולם שהמשרד התכונן לדיון הזה, ידע שהוא צפוי, הבין את המשמעויות שלו ואני בטוח שאנשים גם עשו עבודה טובה כדי שהתשובות שיש להם, הם יספקו לנו. אבל שר החינוך בחר להחרים את הדיון הזה ולהורות לכל משרדו להחרים אותו.

אני רוצה שתדעו שיש כל מיני אפשרויות נוספות לוועדת החינוך בכנסת, ולכל ועדה בכנסת, לפעול מול משרד שבחר להחרים דיון. אנחנו נשקול את כל האפשרויות ויתכן שגם נפנה אל יושב ראש הכנסת כדי להבהיר ביחד אתו מה עושים בסיטואציה כזאת מאוד מאוד נדירה ולא מקובלת.

עד כאן דברי הפתיחה לי.

אדוני היושב ראש, הערה. כמי שהופיע למעלה משנתיים מדי חודש בכנסת כראש מחלקת מבצעים במטה הכללי, אני יכול להגיד לך שמעולם צבא הגנה לישראל לא החרים דיון בכנסת. כחלק מהרשות המבצעת, ראינו לעצמנו חובה להתייצב כאן ולדווח גם כשזה היה מאוד לא נוח וגם כשהמפגשים היו קנטרניים ומרגיזים. העובדה שכאן משרד החינוך בוחר לא להתייצב בפני הכנסת, זה דבר שהוא לא פחות משערורייה ואני קורא לתת לזה ביטוי תקשורתי, ביטוי ציבורי ברור ונחרץ. זה דבר שפשוט לא ייעשה.

מסכים. חבר הכנסת מאיר כהן.

אדוני היושב ראש, אני כמובן מצטרף – אני חושב שגם חלק מחברי הכנסת – לקריאה הנכונה שלך להגיע לכאן. צר לי שאנשי משרד החינוך בחרו לא להגיע לכאן. אני משער, ורובנו כאן אנשי חינוך לשעבר, שהימים האלה הם ימים טרופים במשרד החינוך. החבר'ה האלה עובדים קשה ויש לשער שגם השר, במציאות מאוד קשה. צר לי על כך ואני אומר את זה ביתר שאת כי התכוננו לישיבה הזאת ביום שני והיא נדחתה, הרמנו הרבה גבות ואני אפילו דיברתי עם היושב ראש, והבנתי מדבריו שהוא עושה הכול כדי לתת מרחב זמן למשרד החינוך.

ההערה של יאיר צודקת. מעולם אני לא זוכר מציאות שבה משרד שלם לא הגיע לדיון. במקום שאנחנו את יתרת השעות נריב אתם, כדאי שאנחנו נדון בבעיות הבוערות מתוך תקווה גדולה מאוד שבאמת זה יגיע לא לאוזניים ערלות, ואני מכיר את האנשים האלה שנקבת בשמם והם אנשים טובים שעושים עבודה מצוינת.

אני חושב שהדבר הראשון שאנחנו צריכים במפגש הבא, כמה שיותר קרוב, להזמין לכאן את ארגוני המורים. כי אני שומה מהם שיש חוסר של לפחות 2,000 מורים שעדיין לא נקלטו במערכת, במיוחד כאשר מדברים על למידה בקפסולות. לכן כדאי לשמוע אותם.

הסתדרות המורים כאן.

אני תכף אתייחס לזה.

אני חושב שצריך להציע גם להסתדרות המורים וגם למשרד החינוך להתחיל לקלוט אנשים שיצאו לפנסיה. יש מורים שפע, מורים מצוינים שיצאו לפנסיה ולא צריך הכשרות אלא לאפשר להם לעבוד שנה-שנתיים בחלקיות משרה ופתרנו את הבעיה.

יש עוד המון דברים. תשלומי הורים, ואתה היושב ראש מכיר את זה, אבל אני חושב שהיות ואנשי קרב נמצאים כאן בחוץ, ראוי שאנחנו כולנו – כל הוועדה – תצא לכמה דקות בסוף הישיבה, אם יהיה אפשר, גם אתה וגם כולנו. אני מכיר את החבר'ה המון שנים. הם עושים עבודה יוצאת מן הכלל. כל פעם שיש בעיות תקציביות, הם הראשונים לחזור הביתה בלי שכר. אני באמת מציע שאנחנו נצא אליהם. תודה.

רעיון טוב. תודה רבה. חבר הכנסת עוזי דיין, בבקשה.

תודה. אני רוצה בקצרה להביע עמדה של חלק מהורים ותלמידים שסוג המריבה הזאת, שאפילו לפעמים קצת נהנים ממנה, מגיעה למצב שכמו שאתה אומר לילד שכבר שלא אכפת לי מי התחיל, תפסיקו עם זה.

אני מציע שאנחנו נמעט לשפוך שמן על המדורה ולא נערב בזה גם את מורי קרב וכולי. אני באתי לכאן בדיוק מהגישה הזאת למרות שאני לא יודע כמה ערך יש לדיון הזה אבל צריך לקיים אותו ואני מקווה שתמצאו דרך להסתדר ולא לריב על דבר שחלק מהציבור לא מבין למה זה טוב ולא אכפת לו מי אלה הצדדים או שאכפת לו מי אלה הצדדים אבל עמדתו ברורה מראש.

הצדדים היחידים שיש כאן אלה הציבור ואנשי החינוך שצריכים לקבל תשובות, והמשרד, שכמו שאמרתי, לצד העובדה שהוא עובד מאוד קשה, צריך לספק את התשובות גם אם הן לא מלאות.

אמרתי את מה שאמרתי.

הכול בסדר. אני יודע לכבד טוב מאוד את האנשים. אמרתי את זה.

חלק גדול מהציבור כבר אומר, בסדר, לא אכפת לי מי צודק ומי לא צודק.

בהקשר הזה, אני מבין. זה נכון. חברת הכנסת אורלי פרומן.

אדוני היושב ראש, האמת שהגעתי לכאן וראיתי את הכיסאות הריקים, חשבתי שפספסתי משהו, למרות שאני עוקבת אחרי החדשות. חשבתי, מה, פתיחת שנת הלימודים נדחתה? הרי ה-1 בספטמבר הוא אחד מתילי עולם, הוא תמיד מגיע ב-1 בספטמבר. תמיד. גם כשהוא מפתיע לפעמים את כולנו, הוא מגיע.

אני לא יכולה לעבור לסדר היום על הביזוי של הוועדה, על ביזוי של חברי הכנסת ואולי זה פשוט המשך טבעי להתנהלות של הממשלה בתקופה האחרונה. אולי בכלל לא צריך להתפלא כי זה פשוט המשך טבעי. שלושה וחצי שבועות לפתיחת שנת הלימודים, עשרות שנים אני פתחתי את מערכת החינוך, הייתי כאן בדיוני הכנה, מעולם – כמו שאמר חברי חבר הכנסת גולן – משרד החינוך לא החרים את ישיבת פתיחת שנת הלימודים.

אני רוצה להזכיר לכם את שנה שעברה. הכנסת ה-21. היינו בתקופה של אין ממשלה, הקמנו את ועדת החינוך במיוחד להיערכות לפתיחת שנת הלימודים, הגיע השר דאז, הגיע המנכ"ל דאז, שניהם כבר לא שם, וקיימנו ישיבה עם כל הבעיות שהתעוררו ערב פתיחת שנת הלימודים. זאת מערכת מורכבת, זאת מערכת קשה, יש הרבה בעיות ערב פתיחת שנת הלימודים והרי אנחנו כאן לא כדי להתנגח אלא כדי לסייע לפתיחה חלקה של שנת הלימודים.

עוזי, את הציבור זה מאוד מעניין. מערכת החינוך נוגעת כמעט בכל בית אב במדינת ישראל – ילדים, נכדים, עובדי הוראה, עובדי חינוך.

לא אמרתי שלא מעניין. אמרתי שלא מעניין אותם מי התחיל ומי צודק ומי לא.

הבנתי, אבל הם אזרחים במדינת ישראל והם חיים כמונו את התקופה המטורפת הזאת שכולנו עוברים וזה לא היה צריך לקרות, לפחות שנבטיח למורים, לאנשי החינוך ולילדים את ה-1 בספטמבר, נדון בבעיות, נציף אותן, נדע מה סגור ומה מתוכנן לעתיד.

אני חושבת, היושב ראש, דווקא לאור הדיונים המוקדמים שהתקיימו בוועדה, עת דיברנו על המשבר ברפורמה של החינוך המיוחד, על לחצים מבתי הספר שאינם מתוקשבים, על חסר מאוד גדול באנשי חינוך בכלל ובוודאי בפורמט בו הולכים לפתוח את המערכת, פגיעה בבני נוער בסיכון, ילדי כפרי הנוער והפנימיות, תוכנית קרב ושלבים עם הילדים החולים, הרשאות לבנייה. זאת אומרת, יש הרבה מאוד נושאים שהם חשובים וחשוב שנקבל עליהם תשובות מאנשי המקצוע. עכשיו שמענו גם על הצהרונים ועל תשלומי הורים. להזכיר לכם, חבריי חברי הוועדה, אנחנו אמורים לאשר את תשלומי ההורים לשנת הלימודים הקרובה. אני עוד לא יודעת היכן בדיוק נמצא סל התרבות. בקיצור, הרשימה היא ארוכה ואני חושבת שאנחנו זכאים לקבל את התשובות מאנשי המקצוע וחובתם של אנשי המקצוע לספק את התשובות וגם את סימני השאלה.

תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.

תודה. הגעתי לכאן הבוקר מהפגנה שמתקיימת בחוץ של תוכנית קרב שאני מלווה המאבק שלה כדי לא לסגור את התוכנית המעולה הזאת שעושה חינוך בפריפריה וסוגרת פערים. יחד עם תוכנית קרב שעומדת בסימן שאלה יש עוד תוכניות נוספות שכבר הודיעו על ביטול כמו תוכנית היל"ה, תוכנית שלבים, תוכנית קרב, תנועות וארגוני הנוער. מדובר בליבת החינוך. לא מדובר בתוכניות העשרה שטוב שיש אותן אלא מדובר בליבת החינוך והדיון הזה שאמור להיות כאן על היערכות לפתיחת שנת הלימודים חשוב כפליים, במיוחד בתקופה מורכבת זו, בגלל שיש אתגרים שאנחנו עדיין לא יודעים איך להתמודד אתם ויש הרבה סימני שאלה.

איפה שר החינוך? אני לא מצליח להבין מה הוא עושה ברגעים אלה שזה יותר חשוב. מה יש לשר החינוך יותר חשוב מאשר פתיחת שנת הלימודים הקרובה? אני לא מצליח להבין מה הוא עושה כרגע שהוא יותר חשוב מלהיות כאן ולתת לציבור תשובה.

הוא הלך לים.

לא. אולי לקניון.

אני מצטרף לדברים של חבר הכנסת מאיר כהן. אכן זה בזיון הכנסת אבל אנחנו לא חשובים. אנחנו מייצגים את הציבור והציבור הוא חשוב והציבור זכאי לקבל תשובות. לא יתכן ששר החינוך לא יתייצב בפני הציבור וימסור את התשובות שלו ויאמר מה הולך לקרות עוד שלושה וחצי שבועות. אני חש שהממשלה הזאת מבולבלת. הממשלה היא לא הריבון. הציבור הוא הריבון והממשלה משרתת את הציבור ולא להפך. שר החינוך צריך להתייצב בפני הציבור ולתת תשובות. במידה ואין לו זמן להתעסק בנושא החינוך, שזה הנושא היחיד שהוא אמון עליו, אולי ראוי שהוא יתפטר וייתן את המקום למישהו אחר שיש לו זמן להתעסק בנושא החינוך ושיוכל לקחת בעלות על הנושא ולתת תשובות לציבור. במידה שבתוך הממשלה הזאת אין אף אחד שמוצא זמן להתעסק בחינוך, יכול להיות ששווה למנות פרויקטור בתחום החינוך כפי שמונה בתחום הבריאות וכפי שתכף ימונה בתחום הכלכלה.

אני לא מצליח להבין, יש כל כך הרבה סימני שאלה, היכן שר החינוך.

חברי הכנסת, אני כמובן רוצה שתמשיכו לדבר אבל אני רוצה לומר משהו שבעיניי הוא חשוב להמשך הדיון. אני אמרתי בפתח הישיבה את הדברים שלי ואתם כמובן אומרים את שלכם וזה בסדר. אני חושב שחשוב שגם במהלך הדיון נצליח להעלות את כל הסוגיות שבעינינו וגם בעיני מי שנמצא אתנו ב-זום, שהן הסוגיות הקריטיות שהמשרד צריך להתייחס אליהן וגם אם הוא לא בא לכאן עכשיו, אני בטוח שהוא יתייחס אליהן בהמשך, בין אם זה כאן או במקום אחר. חשוב שהדיון גם יצליח להיות מקצועי כי יש כל כך הרבה סוגיות קריטיות שאנחנו צריכים להעלות.

יש לי כאן רשימה ארוכה, ארבעה דפים, של אנשים שנמצאים ב-זום וזה אחרי שסיננו.

אתה תיתן לנו לדבר. שמענו מספיק אתך האופוזיציה.

אני אתן לכם לדבר. אמרתי שננסה במקביל שהדיון יהיה גם ענייני.

אחרי שנאמרו הדברים, וייאמרו עוד דברים, חשוב להגיד שלא צריך להפוך את זה לדיון של התנצחות בינינו לבין משרד החינוך ולא עם השר. בין אם אנחנו מסכימים או לא מסכימים, החבר'ה האלה יושבים – ואני יודע – שעות וימים כדי להכין את שנת הלימודים.

המנכ"ל שלו התחיל לפני יומיים. מאיר מדבר דברי טעם ואני נהנית לשמוע כל מילה שלו אבל יש אחרים ששואלים איפה הוא נעלם.

יש לי חברים שהם ממונים על החינוך. החבר'ה האלה לא ישנים. רם, הם לא ישנים.

חד משמעית.

אתה מכיר את זה.

נכון. גם אמרתי את זה.

הם לא ישנים. אני חושב שהדברים שיאיר אמר מסכמים את כל העניין, שזה לא בסדר שלא מגיעים לכנסת כשמוזמנים אבל מכאן והלאה, בואו באמת נתעסק בסוגיות שהן כל כך בעייתיות כל כך בוערות. אני פגשתי את ראשי ההורים. חבר'ה, הם מדברים רק על דבר פשוט, על נושא של תשלומי הורים שקטי טיפלה בו.

נכון. אני טיפלתי בו. אתם יודעים מתי טיפלנו בזה בשנה שעברה? הסתכלתי בלוחות הזמנים. טיפלנו בזה באוקטובר. בהיעדר מנכ"ל, לקח המון זמן עד שהוא נכנס. אני חברה בסיעה שלו. ניסיתי לדבר אתו שני משפטים. שאלתי אותו אם אני יכולה לשבת אתו אבל אני מסתכלת על לוח הזמנים שלו.

יש סמנכ"ל.

אני לא הפרעתי לך כשדיברת. עם כל הכבוד לך, אני הייתי ראש מטה וכראש מטה אתה יושב שבועיים לפני כן ואתה צריך לשבת עם כל המחוזות. דבר אחד ששכחנו – אין תקציב. מאיר, אין תקציב. ארבעה וחצי מיליארד שקלים.

חברים, אחד אחד. יש הרבה אנשים שצופים בנו ואנחנו צריכים להזכיר להם שזו ועדת חינוך.

אני נפגשת היום בשעה 12:00 עם שר האוצר על הארבעה וחצי מיליארד שקלים שיפתרו את הכול. הפופוליזם היפה שאני אוהבת לשמוע את כל אלה שאומרים שליבנו קרן קרב, ליבנו עם היל"ה. אני הולכת לפתור את הבעיה. אני קטי שטרית הולכת לפתור את הבעיה יחד עם שר האוצר, לבדוק את האפשרות איך אפשר לשחרר את הארבעה וחצי מיליארד שקלים כי יש פקידים במשרד האוצר שהם לא מסוגלים לאשר את זה. צריך לדבר עם החשב הכללי שלא יודע איך לעשות תקציב המשכי לארבעה וחצי מיליארד שקלים. יש בעיה מאוד מאוד קשה. עומד שר שאומר שהוא חייב לפתוח את שנת הלימודים, אתם חייבים להעביר לי את הכסף ואומר שר האוצר שהוא חייב למצוא פתרון איך מעבירים את הכסף. זו הבעיה. הבעיה היא תקציבית בלבד. כשלשר יש בעיה תקציבית, קשה לו מאוד מאוד להתנהל.

עם כל החשיבות של הוועדה, הוא חבר במפלגה שלי וכשאני עומדת מולו ואין זמן לדבר אתי כי הוא מאוד מאוד עסוק, לרגע פגעתי. מאיר, אמרתי לו: יואב, דקה, אני חייבת לדבר אתך כמה משפטים. קטי, אני עמוס. אני חברה במפלגה שלו. אני תמכתי בו, אני תומכת בו, הוא לא מצליח למצוא זמן עבורי. אתה יודע, אנחנו במצב של פריימריס ואסור להסתכסך אחד עם השני שמא יקרה משהו. אני מאמינה ואני יודעת כי הייתי במקום הזה. הייתי ראש מטה. לא הייתי מנהלת מחוז שמגיעה על נישה מסוימת אלא הייתי ראש מטה.

קטי, סליחה, מנהל מחוז עושה את העבודה כדי שהמנכ"ל יוכל לפתוח את שנת הלימודים עם 250,000 תלמידים ו-30,000 מורים.

חברת הכנסת שטרית, אני אתייחס במשפט אחד. אני אמרתי גם בהתחלה שאנחנו מכבדים את שר החינוך ואת המנכ"ל. ודאי גם את אנשי המקצוע. צריך להגיד שהם ידעו על הדיון, דחינו אותו פעמיים, לא בכדי יש כאן רשימה של 15 סמנכ"לים ובכירים אחרים שהתכוננו לדיון. צריך להגיד את זה. אם את רוצה אחד על אחד, אני אראה לך גם את כל ההודעות שאישרו את הדיון הזה.

אני מעדיפה שסמנכ"לים יענו. עם כל הכבוד, נפלו השמים, השר לא הגיע.

השר אמר להם לא להגיע.

כולנו יודעים שלשר יש המון רצון אבל הפקיד לא מאשר את התקציב.

את מפספסת את העובדה שהוא הורה לעובדים לא להגיע. הם רשומים כאן. הם אישרו הגעה.

בוא אני אגיד לך משהו, ואם אתה רוצה – זה ברמה פוליטית. אנחנו קצת נכנסים – קצת, שים לב לשיח שאתה התחלת אתו וזה ממשיך גם עם חברי האופוזיציה – הרי זה לא באמת ובתמים מעניין אותם, ואני אומרת את זה לך, פתיחות שנת הלימודים.

לא.

מה שמעניין אותם זה כמה אפשר לנגח את שר החינוך.

קטי, תחזרי בך מהדברים שלך.

שים לב לשיח.

תחזרי בך מהדברים שלך.

חברים, עצרו, אני אתחיל לקרוא אתכם לסדר.

השר נמצא בים? איפה הוא נמצא?

קטי, תחזרי בך מהדברים שאמרת.

אני מתעלם מהצעקות שלכם אחד על השני וממשיך את הדיון. אין לי כל ספק שכל מי שנמצא כאן, ודאי האנשים שעשרות שנים עסקו בחינוך, מאוד מוטרדים מפתיחת השנה, כמוך, כמוני וכמו כולם.

חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. חברתי קטי, לקחת את התור שלי לדבר אבל אני מוכנה לוותר לך בתנאי אחד, שבערב אנחנו נראה שיש ארבעה וחצי מיליארד שקלים שיפתרו את כל הבעיות.

הלוואי. אינשאללה.

זאת התמורה. אני מוכנה. הנה, אני אומרת את זה לפני כולם.

אנחנו מצטרפים אליך.

אני חושבת שלכולנו חשוב הנושא של החינוך ושל פתיחת מערכת החינוך ולכן אנחנו כאן. יש חלק מהחברים, כמוני, שיש להם ישיבות בוועדה בה הם חברים אבל העדיפו לבוא לכאן כי זה נושא מאוד חשוב ומאוד קריטי. אל לנו להתנצל על הדבר כי בעיניי זה דבר מובן מאליו.

אני רוצה להעלות כאן כמה נקודות שהן בעצם זעקות של ציבור לקראת פתיחת שנת הלימודים. לצערנו הרב אנחנו שומעים כל הזמן שאנחנו רוצים שהמשק יחזור לפעול. זה הדבר עליו יש הסכמה אבל בדרך מתבלבלים ומבלבלים את האנשים. אין שום תוכנית ברורה ובמיוחד אם אנחנו נדבר על פתיחת שנת הלימודים.

אני רוצה להביא את זעקתם של האימהות החד הוריות שאין להן עבודה, שהן מובטלות, שממילא הן במצב כלכלי קשה ואין להן את היכולת אפילו לקנות ילקוטים לילדים שלהן. על זה ולזה אנחנו צריכים לדאוג. אנחנו צריכים לדאוג לתוכניות הבסיסיות שנמצאות בתוך מערכת החינוך.

גם אני הבוקר עברתי בהפגנה. אני ליוויתי את התוכנית כ-20 שנים כמנהלת מתנ"ס ואני מכירה מקרוב, מהלב, את הדברים ויודעת כמה התוכנית הזאת היא חשובה במיוחד לאוכלוסיות המוחלשות שאין להן שום אפשרות לקנות אפילו חוג אחד. זאת התוכנית היחידה שיש לה אפשרות למשהו בלתי פורמלי מובנה בתוך תוכנית הלימודים. אל לנו לתת יד לדבר כזה לעבור. לא מספיק שהפקרנו את הקיץ והילדים שלנו נמצאים בכל הלחץ הנפשי והכלכלי והבריאותי, לא די לנו שהפקרנו את הנוער שלנו – לפחות שנגיע ב-1 בספטמבר עם תוכנית ברורה שהמורים שצריכים לעבוד ב-1 בספטמבר, שיהיה להם מידע וידע שהם משוריינים ומשובצים, ושידעו מה התוכניות שלהם. מאחורי המורים יש גם משפחות, יש גם ילדים שצריכים להתארגן. כמה שזה קשה בחברה הישראלית, בחברה הערבית זה קשה שבעתיים. ההתארגנות צריכה לכלול את כל הנושא של המיגון ושל ההתמודדות עם הקורונה. עדיין אין מתווה ברור ומה נעשה עם הילדים הקטנים שלנו? איך אנחנו מחר בבוקר נצא לעבודה? אי אפשר להמשיך כך.

חברתי קטי, אני מוכנה לקבל את העומס בו נמצא השר כדי לפתוח את שנת הלימודים אבל אני חושבת – ותסלחו לי כולכם - שמן הראוי היה שלדיון כזה חשוב שישלח את הסגן שלו, שיאשר לנציגים הבכירים שלמשרד החינוך להגיע לכאן ולתת לציבור – לא לנו, אלא לציבור – שצופה בנו, לתת תשובות ולו מינימליות. להגיד, חבר'ה, דואגים לכם, עדיין אין לנו תשובה אבל זה יבוא. שייתן תאריך, שיגיד שעד לתאריך מסוים יהיו תשובות.

צריך ללמוד ממך הרבה על הדרך שאת אומרת את הדברים.

תודה רבה. יישר כוח על הדברים.

לא מנגחת אלא מדברת לגופו של עניין ולא לגופו של אדם.

חברי הכנסת, אנחנו נעשה סבב. אני מכבד את כולכם ואני מבקש מכם להיות קצרים. יש המון אנשים נוספים שאין להם הזדמנויות רבות לדבר בוועדת הכנסת ואני מאוד רוצה לכבד אותם. אמנם יש לנו עוד זמן, אבל ננסה להיות תמציתיים.

בבקשה, חברת הכנסת תהלה פרידמן.

תודה. הבחירה של משרד החינוך לא להגיע, היא בחירה שיש בה איזה חוסר אמון ביכולת שלנו או לראות אותנו כשותפים. בסוף המטרה שלנו כוועדת חינוך היא לא להיות נגדם. אנחנו מחפשים דרכים לעבוד ביחד לטובת הציבור וגם הפיקוח שלנו, סמכויות הפיקוח שלנו, פיקוח הוא לא התנגדות להם. אני אומרת את זה כי לפעמים זו החוויה שלנו כהורים וזו חוויה של מורים ומנהלים, שהמשרד תופס כל גורם כלעומתי אליו, במקום לתפוס הורים, מורים, מנהלים וחברי כנסת כשותפים שלו. אני חושבת שאת הדיסקט הזה חייבים פשוט לשנות ולעבור למוד של אמון ושל עבודה משותפת.

חברת הכנסת שטרית אמרה שחסרים ארבעה וחצי מיליארד שקלים. כולנו מכירים את זה. אנחנו יושבים באין סוף דיונים כאן על ביטולי תוכניות שכולן תוצאה של הדבר הזה אבל בסוף זו לא גזרת גורל. יש כסף אבל אין תקציב. הבחירה שלא להעביר תקציב היא בחירה פוליטית. הדבר הזה לא בא משמיים.

נכון, תבקשי מגנץ לאשר את התקציב ואז פתרנו את הבעיה. זה בטח לא ביד שלי וביד שלך.

אנחנו מאוד מאוד נאבקים כדי שלמדינת ישראל יהיה תקציב לשנה ורבע הקרובות. אנחנו באמת לא מוכנים לתקציב לתקופת החגים, כדי להיפגש כאן אחרי החגים.

אני קיוויתי שבדיון הזה נדבר על המתווה המוצע ועל ההחלטה שילדים מגיל 10 ומעלה יכולים להיות בבית.

נכון. אני בטוח שתכף יהיו כמה נציגים שידברו על זה.

ולקרוא למשרד החינוך לשתף פעולה עם המון אנשי ידיעת הארץ, תיירות, טבע ועם הרשויות המקומיות ולשקול לקיים בתי ספר בחוץ. לשקול לימודים בטבע. למדינת ישראל יש מזג אוויר נעים עד דצמבר.

החום הזה הוא גיהינום.

אני ירושלמית. אצלנו נעים. אפשר ללמוד בחוץ. לרת"ג יש מקומות, לרשויות המקומיות יש שטחים והמחשבה הזו שהילדים שלנו מגיל 10 מעלה יהיו בבית, התוצאות של זה יהיו אחר כך – אובדנות, סמים, פגיעות מיניות. המחירים שנשלם על זה, הם מטורפים.

אני לא יודע אם שמתם לב – סליחה שאני אומר את זה – כמה צינית הסיטואציה בה מדברים על תקציב לחגים אבל התקציב, קטי שטרית, שמדברים עליו, על הארבעה וחצי מיליארד האלה, שניים וחצי מיליארד ממנו הם ל-2021 כי ברור למערכת החינוך שהיא צריכה להתכונן לשנת 2021. אז מיליארד וחצי נותרו לשנה הזאת והשאר לשנה הבאה. לכן ברור לכולנו שזה הדבר שצריך לעשות. חשוב שמי שמתעסק בחינוך ידע את זה.

חברת הכנסת מיכל קוטלר, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אני מתנצלת שאחרי דבריי אני ארוץ לוועדת הקליטה אבל היה לי מאוד חשוב לבוא קודם לכאן.

אנחנו שמחים שבאת לוועדת החינוך. הכול בסדר.

תודה. היה לי מאוד חשוב להגיע. אני חושבת שהדבר הזה הוא הזדמנות לעסוק במשבר ארוך הטווח של הקורונה. זה משהו שצריך להיערך אליו ולהבין שמדובר באמון הציבור ובהכרח לשקם את אמון הציבור. לצורך זה ראוי שיהיו כאן מי שצריכים לשקם את אמון הציבור ולענות בשקיפות על כל הנושאים שעולים כאן והם כולם חשובים.

לגבי ההתייחסות לקרן קרב ובכלל, כל המגזר השלישי שבעצם משלים את הפערים, נכנס לוואקום של מערכת החינוך, גם מערכת החינוך לאורך כל השנים, אני חושבת שאנחנו צריכים לחשוש מאוד מהצונאמי של קריסת המגזר השלישי גם בהקשר של משרד החינוך והתוכניות המשלימות את החינוך. לא רק קרן קרב, כמובן גם קרן קרב, אבל תוכניות רבות שבעצם עוסקות כל השנים בוואקום הזה שבין מה שמשרד החינוך מציע לבין מה שהציבור צורך וצריך. חייבים לתת על זה את הדעת במסגרת הוועדה החשובה הזאת.

אני רוצה להעלות עוד קריאה והייתי אומרת שהיא הכי כואבת והיא באה מהשטח. אין שום התייחסות באופן אירוני אולי, בתוכנית הזאת של שילוב לימודים מרחוק לנושא שילוב הילדים עם מוגבלויות במערכת החינוך הרגילה. זאת אוכלוסייה שנפלה בין הכיסאות בגל הראשון של הקורונה ואף אחד לא נתן על זה את הדעת.

50,000 תלמידים.

לחלוטין. אני נפגשתי גם עם נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. חשוב מאוד שבמסגרת התוכנית ההוליסטית שאנחנו כוועדה מבקשים דין וחשבון ועושים את תפקידנו כרשות שמפקחת, בבקשה לא לשכוח את הילדים האלה שוב. אסור לנו לשכוח את הילדים עם מוגבלויות שמשולבים בתוך בתי הספר הרגילים.

תודה רבה. נקודה חשובה.

אם אפשר להיות מליץ יושר. זה מופיע במתווה. יש התייחסות במתווה החדש שהשר מגיש.

אולי אני אומר – גם את זה משרד החינוך יודע – שאנחנו מתייחסים מאוד מאוד ברצינות להרבה מאוד אוכלוסיות אחרות ולכן בשבוע הבא אנחנו מקיימים כאן דיון נפרד על החברה הערבית, דיון נפרד על החברה החרדית ודיון נפרד על החינוך המיוחד. יהיה גם דיון על החינוך הבלתי פורמלי ודיון על החינוך הטכנולוגי שלא תמיד זוכה לזרקור. אגב, עוד אנקדוטה, הדיונים האלה היו אמורים להתקיים היום ואתמול. מכיוון שמשרד החינוך ביקש לדחות את הישיבה מיום שני לרביעי, דחינו את כל הדיונים האלה לשבוע הבא. עוד ועוד עובדות נערמות על איך אנחנו כיבדנו את משרד החינוך והוא בחר לא לכבד את הוועדה.

רק לומר שזה לא החינוך המיוחד אלא הילדים עם המוגבלות שמשולבים בתוך מערכת החינוך.

אני מבין. גם בדיון הקודם ידענו להכיל גם את זה.

חברת הכנסת הילה שי וזאן, בבקשה.

תודה כבוד היושב ראש. אני לא אחזור על דברים שנאמרו אבל אני רק אומר שהמתווה, אם יש מתווה או אם אין מתווה, אין לו שום משמעות אם הוא לאבר ביצוע. אני מסתכלת רק על דבר אחד ואת זה אני יודעת מהשטח. למשל, הקפסולות. חברים, צריך להבין שאין תקציב לקפסולות ואין גם כוח אדם לקפסולות. הערכה רק לגבי כיתות ג' ו-ד' היא 7,000 מורים. אין כוח אדם לקפסולות. זאת אומרת, זה יכול להופיע במתווה.

יש סיבה שמשרד החינוך לא הגיע לכאן ואני לא נכנסת לזלזול או לא זלזול אלא פשוט אין לו את התשובות. הוא נתן מתווה שהוא לא יכול לעמוד מאחוריו. הקפסולות הן רק דוגמה אחת. אני בקשר הדוק עם השלטון המקומי וראשי הרשויות אומרים לי שאין להן שום דרך להיערך לזה, אתם יכולים להוריד עלינו איזה מתווה שתרצו אבל זה לא יקרה בפועל כי אין כוח אדם וגם אין אפשרות להכשיר מורים. אין אפשרות להכשיר אנשים תוך שלושה שבועות כך שיעמדו בפני כיתות ג' ו-ד' ולכן זה לחלוטין לא ישים. אני אומרת את זה כאן כי עוד מעט נקבל הודעה שאני לא יודעת אם היא תהיה בשיתוף משרד הבריאות או לא.

לא יודעים מה יהיה בסוף השבוע. סוגרים או פותחים. לא יודעים מה יהיה בסוף השבוע ואנחנו מדברים על ה-1 בספטמבר. זה נשמע כאילו זה ב-1 בספטמבר בעוד שנה. לא יודעים מה יהיה בסוף השבוע הנוכחי.

את צודקת.

אנחנו שכחנו שיש כאן מגיפה.

מדברים האם כיתות א' וגני ילדים, האם זה כדאי או לא כדאי, מהיקרה עם כיתות ה', ואני אומרת שגם במה שכבר הוצג, צריך להבין שזה לא יקרה. יכול להיות שמשרד החינוך ברגע האחרון יחליט שאפשר לוותר על הקפסולות אבל בפועל זה לא יקרה. אני מודיעה את זה כאן ואני חושבת שכולם יודעים את זה.

אני בכלל לא מדברת על אמצעי המיגון, אל התקציב לממן את כל הדברים שנכתבו כאן וכמובן גם כוח אדם. בסופו של דבר אני חושבת שמשרד החינוך יצטרך במוקדם מאוד, לא רק לתת תשובות אלא בעיקר לראות איך הוא מכניס את תלמידי ישראל לשנת הלימודים הקרובה כי אני לא רואה כרגע איך זה קורה.

תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף.

תודה רבה. אני גם רוצה להתייחס לעריקה מהישיבה של שר החינוך. זה נראה לי שההתייחסות של השר, לא רק ההיעדרות שלו אלא גם ההוראה שהוא נתן למשרד החינוך לא להגיע, כנראה מתייחסים למשרד לא כוועדה במשרד החינוך אלא כמשרד חיכוך, כאילו אנחנו נמצאים באיזשהו אנטגוניזם מובנה. אני לא מבין את ההתנהלות הזאת. בעצם אני כן מבין את ההתנהלות הזאת כי היא חלק מרצף של התנהלות הממשלה הזאת. הממשלה הזאת מתייחסת לכנסת בביטול. רואים את זה בחקיקה, רואים את זה בהתנהלות בוועדות, רואים את זה בהפעלה אינפלציונית של סעיף 98 ורואים את זה בשרשרת שלמה של פעילות והתנהלות. הממשלה לא מתייחסת בכבוד הנדרש לכנסת וזה בלשון המעטה. הממשלה מתייחסת אל הכנסת כאל סרח עודף ומיותר ומה שאנחנו רואים כאן היום, שאנחנו נמצאים כשלושה שבועות לפני תחילת שנת הלימודים, ששר החינוך מעז לא להגיע לישיבה כל כך חשובה ועוד לתת הוראה לאנשי משרדו לא להגיע - ותקן אותי רם אם אני טועה, זה קורה כבר בפעם השלישית, פעם שלישית שקבעו ישיבה.

נכון. בדיוק שלישית.

זאת חוצפה ועזות מצח וזלזול. זה ביזוי של הכנסת שלא יעלה על הדעת. כפי שאמרתי, במקום חינוך – הוא מתנהל כחיכוך. את הדבר הזה אי אפשר לקבל בשום פנים ואופן כי מי שעומד כאן על הפרק ומה שחשוב כאן אלה לא אנחנו אלא התלמידים, המורים וההורים. הם אלה שעומדים כאן על הפרק. להם אנחנו צריכים לדאוג. ולמי השר דואג? בהמשך למנטליות שהשרישה הממשלה הזאת ובעיקר העומד בראשה – לעצמו ולאדון. בושה.

תודה רבה. חבר הכנסת סמיאבו שחאדה.

בוקר טוב אדוני היושב ראש. באמת קשה לי להבין את מה שקרה כאן. דאגתי לפני הדיון ועכשיו אני דואג יותר כי ברגע שיש מה להסתיר, אני דואג יותר. אני יכול להבין שקשה לשר. יש מנכ"ל חדש, יש מגיפה, את זה אנחנו כולנו יודעים.

חבר'ה, אנחנו נצליח להגיע לדיון על הנושא לשמו התכנסנו?

לא. מה פתאום? הגזמת. לדבר על דיון באמת? אתה מבקש קצת יותר מדי.

אני אמרתי לכם לקצר כדי שנשמע אחרים אבל כל אחד רוצה לדבר.

עוזי, אני באמת מציעה שנצא. אין טעם להיות כאן.

נכון, אם אין אנשי מקצוע שיוכלו להתייחס.

אנחנו הולכים לפתור את הבעיות.

אני אתך. תאמיני לי וגם אני ישבתי עם האוצר. אם את בוחרת לצאת, בחירה שלך.

צריך לפתור את הבעיות.

חברת הכנסת שטרית, כל חבר כנסת שבא לכאן רוצה לדבר וזאת זכותו. אני אמרתי לכם שאני רוצה שהדיון יהיה מקצועי.

מדברים נגד הממשלה. אתה חלק מהממשלה.

חברת הכנסת קטי שטרית בחרה לצאת מהדיון כי מה לעשות, אנשים, בצדק, מלינים על כך ששר החינוך והמנכ"ל שלו הורו – או שר החינוך הורה – לכל אנשי המשרד לא להגיע. מי שמתעסק בחינוך יודע שאפשר גם לכבד את תפקידו של שר החינוך ולדעת שהוא עובד מאוד קשה יחד עם כל המשרד שלו וגם לדרוש ממנו לספק תשובות.

אדוני היושב ראש, אל תדלג על החרם שבעיניי הוא חמור פי כמה. ישבנו כאן לפני מספר שבועות בדיון על משמעות של חרם במערכת החינוך.

חבר הכנסת עוזי דיין מבקש לומר שהוא יוצא מסיבות מקצועיות.

אני אחזור לכאן.

רם, אני רוצה שתשמע. ישבנו כאן לפני מספר שבועות בדיון על חרם שילדים עושים על ילדים במערכת החינוך וזה נראה לי הרבה יותר חמור מזה שהשר והמנכ"ל לא כאן. יכלו לשבת כאן אנשי המקצוע שלו, הסמנכ"לים, כולם עובדים לילות כימים לפתיחת שנת הלימודים, זה קשה וזה מורכב. אני באופן אישי מכירה את זה היטב. הם יכלו לתת לנו את התשובות או את ההתלבטויות ואנחנו כאן רק כדי לעזור לפתוח את שנת הלימודים כמו שצריך.

אדוני היושב ראש, איך אנחנו אמורים לקיים דיון מקצועי אם אין כאן את אנשי המקצוע?

יש לנו עוד שעה ואני רוצה לשמוע לפחות חלק מהנציגים ואלה נציגים מאוד בכירים גם מהשלטון המקומי וגם מארגוני המורים שגם הם רוצים להעלות את הסוגיות המקצועיות.

אני רוצה להמשיך את הדברים שלי. אני אומר שהעניין הזה שרוצים להסתיר ממני משהו, מדאוג אותי יותר. בהחלט הייתי מקבל תשובות חלקיות, או שלפחות היו מציגים לי את הבעיות ואומרים לי שיהיו תשובות בעוד שבוע, בעוד עשרה ימים, כפי שאמרה חברתנו אימאן, וכי אין מה לדאוג, ב-1 בספטמבר אנחנו מוכנים. אבל אנחנו כבר היינו בכמה דיונים וראינו כמה אתגרים חדשים התווספו עם המגיפה ואנחנו לא יודעים מה בדיוק יקרה בחינוך המיוחד ואם יש כלים חדשים להתמודד כדי להנגיש את החינוך לתלמידים שלנו בחינוך המיוחד. אנחנו לא יודעים מה קורה עם המחשבים. אנחנו מדברים על זה כבר הרבה זמן ואף אחד לא בא ואמר לנו שאין בעיה, פתרנו את בעיית התשתיות ויש לנו פתרון לבעיית המחשבים. אין לנו פתרונות. את החלק הזה באזור הנגב ובנצרת מחזירים לבתי הספר ואין לנו כלום. אנחנו באמת לא יודעים מה יהיה. זה לא מוסיף לאמון שלנו במשרד.

תודה רבה. חבר הכנסת יאיר גולן.

אני דווקא מוכן לוותר כרגע על דבריי. אני מאוד רוצה לשמוע את נציגי הרשויות המקומיות ואת נציגי ארגוני המורים שיאמרו לנו איך הם רואים את מצב המוכנות. כדאי שנשמע אותם.

תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא.

תודה רבה היושב ראש. אני לא אומר מילה על היעדרות השר והמנכ"ל אלא אני אגש ישירות לנושא הספציפי. בעוד כמה ימים, פחות מחודש, נכנסים לשנת הלימודים החדשה ואנחנו מכירים את הבעיות של מערכת החינוך. אני גם מכיר את הבעיות הספציפיות של מערכת החינוך הערבית. מדברים על תוספת כוח אדם להוראה ואני יודע שבחברה היהודית יש מחסור בכוח אדם להוראה ובחברה הערבית יש למעלה מ-12,000 מורים מובטלים. יש את הנוסחה, רק שיאמרו לנו איך הם מבצעים אותה.

יצירת תשתיות ללמידה מרחוק. אנחנו יודעים מה הבעיות של למידה מרחוק בחברה הערבית ולא נעשה כלום כדי לפתור את הבעיות של התשתיות. עשרות בתי ספר אינם מוכנים ללמידה מרחוק מבחינת התשתיות ועשרות אלפי ילדים ללא אמצעי קצה ללמידה מרחוק. הבעיות מוכרות אבל אני שואל מה עושים כדי לפתור ואתן. מישהו יכול לומר לנו מה עושים ספציפית כדי לספק לעשרות אלפי תלמידים - שאין להם את האמצעים - את האפשרות ללמידה מרחוק גם בחברה היהודית וגם בחברה הערבית? איך הם נערכים לזה? זה דבר שאין לו קשר לנוכחות השר והמנכ"ל ואנחנו צריכים לקבל תשובות על השאלות האלה.

דיברנו הרבה על הבעיות אבל צריך להיות מתווה וצריכה להיות תוכנית. מה זאת אומרת שלא צריך לדבר על זה? ואז מה, להיכנס לשנת הלימודים עם אותן בעיות שכבר הכרנו? הרי בסרט הזה כבר היינו. זה לא התחיל היום ולא השבוע הזה. אנחנו נכנסים לחודש החמישי-שישי בקורונה וכבר למדנו משהו ומכירים את הבעיות. תציעו פתרונות. איפה הפתרונות?

תודה רבה. היינו אמורים לפנות עכשיו לנציגי משרד החינוך אבל הם לא כאן. נמצא אתנו נציג משרד האוצר ואולי נשמע מילה על מה מתוכנן.

אפשר להוסיף משפט אחד? אולי יתייחסו לזה גם אנשי משרד האוצר.

בקצרה.

הנושא של תשלומי הורים שהוא חשוב ביותר. חברים, תמכנו במענק הממשלה לילדים ואני חושב שבכל דבר כזה אנחנו צריכים כולנו לתמוך, בלי קואליציה ואופוזיציה. אבל אם בסופו של דבר יצא שאותם 500 שקלים שקיבלו בכיס אחד חוזרים לתשלומי הורים, לא עשינו דבר וחצי דבר. לכן אני באמת מבקש, אדוני, שיתייחסו גם לזה ושגם אתה תגיד לנו מה הוועדה מתכוונת לעשות בנושא.

יהיה דיון מיוחד על זה.

בסדר. אם יהיה דיון מיוחד, מה ההצעות שלנו. תודה.

ממש בקרוב אתם תדעו מה הוועדה מתכננת לעשות בנושא הזה. בהחלט אחד הנושאים הדרמטיים שיושבים על שולחננו. גם השר יודע זאת. תודה לך.

אני רוצה לשמוע את הנהגת ההורים הארצית, את מירום שיף, יושב ראש הנהגת ההורים הארצית שנמצא אתנו ואני יודע – כיוון שיצא לנו לשוחח על הנושא – מוטרד מאוד מהרבה מאוד סוגיות. בבקשה.

בוקר טוב לחברי הוועדה הנכבדים. אני יכול לומר שמשרד החינוך עושה עבודה עצומה ויושב אתנו ימים כלילות, אבל במתווה שמוצג לנו יש מספר חורים שאנחנו כהורים לא יכולים לקבל אותם. אני אתחיל מהחור שבעיני הוא החור הכי גדול בכל הסיפור. ילדי כיתות ה'-ו'. אני מזכיר לכולם שאלה ילדים בני 10 ו-11, אין להם מענה במתווה הזה, מצפים שהילדים האלה ישבו בבית במשך שנה שלמה ארבעה ימים בשבוע, ושר החינוך הדגיש את זה, שהמתווה לא הולך להשתנות במשך שנה שלמה בגלל הגיוס העצום של מורים.

כמו שכולנו יודעים יש אוכלוסיות עצומות בחברה היהודית והערבית, ויותר מזה בחברה הערבית, שאין להם אינטרנט, שאין להם מספיק מחשבים, שלפעמים אין להם אפילו מחשב ראשון. רק ל-15 אחוזים ממשקי הבית יש מספיק מחשבים כמספר הילדים בבית. זה אומר שכל הפתרונות שאנחנו מדברים מרחוק, הם לא פתרונות אמיתיים, בטח לא לילד בגיל 10 ו-11. המשמעות של זה היא שאין מענה רגשי לאותם ילדים. הילדים האלה יסתובבו ברחובות, יהיו חשופים לאלכוהול ולסמים, להתמכרויות, חשיפה לתכנים לא ראויים באינטרנט, עלייה באלימות במשפחה, עלייה באלימות הפיזית, בידוד חברתי ונפשי. אנחנו כולו ורואים את כל הנתונים שמפורסמים ואומרים שיש סכנות לילדים האלה, שיש עלייה באובדנות. זה יורד בסולם הגיל. אלה דברים שאי אפשר לקבל אותם.

אנחנו כהנהגת הורים ארצית הצענו פתרון פשוט והפתרון שלנו הוא שילדי כיתות ג'-ד' ילמדו בכיתה מלאה. משרד הבריאות לא מאשר את זה. אני קורא לכל חברי הוועדה. נכון, אנחנו בתקופת קורונה, אי אפשר להתעלם מהקורונה, אבל אי אפשר לבוא ולומר שילדים בגילן 10 -11 לא יגיעו לבתי הספר במשך ארבעה ימים בשבוע במשך שנה שלמה. הולך להיות כאן אסון כבד ביותר. אין בעיה יותר חמורה במערכת החינוך מהבעיה הזאת.

לגבי הבעיות הנוספות שיש לנו בתוך המתווים האלה שהן הבעיות הידועות של כולנו. במתווה של החינוך העל-יסודי. אי אפשר לקבל קפסולות אלא צריך לדבר על קבוצות. הקבוצות לא יכולות להישאר קבוצות קבועות. מכיוון שיש מגמות בעל-יסודי, הם לא יוכלו ללמוד, ילדים בכיתות י' עד י"ב, וצריך לייצר קבוצות עד 20 ילדים. אי אפשר לעבוד בקפסולות. ילד שלומד מתמטיקה, לא בטוח שהוא אחר כך לומד כימיה או פיסיקה. זה פשוט לא עובד כך.

לקבוצות היותר מוחלשות. חינוך מיוחד. יש הבטחה של שר החינוך שהחינוך המיוחד ילמד כל השנה אבל כולנו מבינים שצפויות לנו בתקופת הקורונה בעיות נוספות. מתווה ההסעות הוא לא מתווה שיכול לא להשתנות. משרד החינוך לא נערך מבחינה תקציבית למקרה שבהסעות יצטרכו לצמצם את מספר הילדים. הרשויות המקומיות לא יוכלו להעמיד את ההסעות האלה. הן אלה שמקימות את ההסעות האלה ואם לא יהיה פתרון לא יהיה חינוך מיוחד לילדים שלנו. זה לא משהו שאפשר לקבל אותו.

כל סיפור היל"ה שהתבשרנו עליו ביממה האחרונה הוא דבר שצריך לרדת מסדר היום ומחר מדובר על הילדים שאם אין להם מסגרת, זו הנקודה האחרונה שלהם לפני שהם ברחוב. אין דבר יותר חשוב בחינוך מלהציל את הילדים האלה. פשוט אין. לכן חייבים לטפל בזה.

את כל זה אנחנו יודעים. אתם כמנהיגי ההורים, מה התוכנית שלכם? במה אתם מציעים שאנחנו נעזור לכם? מה אתם מציעים למשרד החינוך? מה אתם מציעים לשר החינוך? לשקף מציאות, אלה דברים ששמענו לפני חודש וחודשיים ושום דבר לא השתנה. אלה הבעיות שצפינו אבל מה אפשר לעשות מעכשיו עד ה-1 בספטמבר?

אני חושב שהפתרון לגבי ילדי ה'-ו', הוא פשוט. אין שום פתרון אחר. הפתרון הוא לאפשר לילדי כיתות ג'-ד' ללמוד בקבוצות מלאות, בכיתה מלאה, ואז ילדי ה'-ו' ילמדו בקפסולות ארבעה-חמישה ימים בשבוע. הצגנו את התוכנית הזאת למשרד החינוך יותר מפעם אחת. הצגנו אותה למשרד הבריאות. כרגע למשרד הבריאות אין היענות. אני לא מכיר שום פתרון אחר. גם אם יגידו לי שכיתות ג'-ד' ילמדו בקפסולה, אני מצפה שיהיו פתרונות. כל הפתרונות שהעלו עד היום, שילדים ילמדו במוזיאונים, בגני חיות ודברים כאלה, אלה לא פתרונות ריאליים ואלה לא פתרונות שנותנים באמת מענה אמיתי לילדים האלה. בעיניי שנת הלימודים לא יכולה להתחיל כשיש לנו שתי שכבות שלמות שפשוט הולכות לא ללמוד שנה שלמה במשך ארבעה ימים בשבוע.

האם הייתה עבודה עם ראשי הרשויות, עם ראשי הערים, ראשי המועצות המקומיות והאזוריות איך ניתן להפעיל את מערכת החינוך בצורה מיטבית?

לא נמצאים כאן ראשי רשויות?

יש. אנחנו מיד עוברים אליהם.

אני לא חושב שתפקידי לדבר בשם מרכז השלטון המקומי. מיכל מנקס נמצאת כאן והיא בטח תשיב לכם על כל העבודה שנעשית עם מרכז השלטון המקומי, מה נעשה טוב ומה לא נעשה טוב.

תנו לראשי הערים לעבוד. הם יודעים לעבוד יותר טוב מכולם.

מירום, תודה רבה. אני מצטרף לצורך החשוב להעלות את הסוגיות. הסוגיה של כיתות ה'-ו' היא אכן סוגיה קריטית. אני יודע שיש הרבה מאוד גישות, גם של הנהגת ההורים יחד עם המל"ל, יחד עם משרד החינוך ויחד עם השלטון המקומי ומנסים לרדת לפרטים.

אגב, אני אשמח מאוד שיהיו מספיק מוזיאונים שילמדו בהם הילדים.

יפה. זה מה שרציתי להגיד.

אולי סוף סוף יצאו מהכיתה הפרונטלית.

אבל מוזיאוני המדע לילדים סגורים.

יש מתנ"סים, יש גינות.

גינות, בעיניי זה הרעיון מעולה. בשיא הרצינות.

נמצאת אתנו יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים. אני רוצה לציין לשבח את זה שבכל דיון שאנחנו חושבים שחשוב שתגיעי, את מופיעה. גם היית כאן פיזית כמה פעמים ועכשיו את ב-זום. לאור ההתנהלות של גורמים אחרים, אני באמת חושב שזה ראוי להערכה.

היא חברת ועדה.

לכבוד הוא לנו.

שלום לכולם. אני דווקא אלך בגישה של מאיר כהן, שכולנו יודעים שהוא היה מנהל בית ספר והוא בא מהחינוך. אני אומר מה הבעיות ואני גם אציע את הפתרונות.

מצוין.

יש לנו כמה בעיות. אנחנו נתחיל דווקא בנושא של המתווה. כפי שאני אמרתי, המתווה הוא מאוד עמום, הוא מאוד כולל, הוא לא ירד לפרטי פרטים. אתמול שוחח אתי גם שר החינוך וגם המנכ"ל והיום תתקיים אתנו, עם הנציגים שלנו, ישיבה כדי לתת הצעות אופרטיביות. ביקשתי ממנהלי בתי הספר שבאמת יכינו סימולציה איך אפשר להפעיל בית ספר עם הקפסולות, עם הקבוצות הקטנות.

אני רוצה לומר דבר אחד. הדבר היחיד שאני חוששת ממנו הוא כל הזמן הלחץ הציבורי על משרד הבריאות ואז הוא משנה את ההחלטות שלו ויוצא שמי שאחר כך משלם את המחיר, אלה גם הילדים וגם המורים. כולם אמרו שאין הדבקות בגילים הנמוכים והנה אנחנו רואים. תראו כמה בתי ספר של החופש הגדול נסגרו. רק אתמול דובר שאדם בגיל 35 מונשם. זאת אומרת, אם באים ואומרים שאין הדבקות, אנחנו מבקשים שיביאו הוכחות לכך. עובדות.

אם אנחנו הולכים בתוכנית שאין קפסולות בגנים ואין בכיתות א' ו-ב', הכיתות הן מלאות. אני רוצה לומר לכם שאין יום שעובר ואני מקבלת אלפי הודעות בווטסאפ ויש חשש גדול מאוד של ציבור עובדי ההוראה להגיע לכיתות מלאות. אנחנו יודעים את הסיפור של אין מספיק מורים, אבל מה שאנחנו דורשים זה שתכניסו עוד אדם שיהיה כוח מסייע גם למורה בכיתה א', כמו שהיה בזמנו שעות רוחב, וגם בכיתה ב'.

נקטעת לרגע. תחזרי על המשפט האחרון.

אני אומרת לכם שזאת זילות בכל הנושא של עובדי ההוראה ומערכת החינוך. אסור בתכלית האיסור לאפשר לאדם, יהיה איכותי ככל שיהיה, כאשר אין לו את ההכשרה, אין לו את המגע ולא היה לו את המגע עם הילדים, ולהכניס אותו לתוך מערכת החינוך.

אפשר לפתור ואומר כיצד. קודם כל, צריך לדעתי להפחית את מקצועות הלימוד. אי אפשר בתקופה כזאת ללמד את כל המקצועות. בואו תחליט על מקצועות הליבה ובואו נתמקד במספר מקצועות ולתת לה את האוטונומיה המלאה למנהלי בתי הספר, לא במילים אלא במעשים. חברים, מי שיפעיל את בתי הספר ומי שהוא יום יום אתם ויודע הכי טוב לעשות, אלה מנהלי בתי הספר, אלה הגננות ועובדי הוראה. תנו להם את הכוח. אל תסרסו אותם, אל תפעילו להם מתווים ותגידו להם שזה המתווה ועכשיו תיכנסו. זה לא אוטונומיה. באוטונומיה צריך לקבוע את המסגרת והמסגרת תדאג לכולם אבל בתוך המסגרת תנו את הגמישות הניהולית למנהלי בתי הספר. אם אנחנו מחליטים על מקצועות, יש גם מורים שיכולים להיכנס לכיתות ולסייע. יש את כל המתמחים למעלה מ-7,000 מתמחים שסיימו שלוש שנות לימוד ועכשיו הם בתקופת התמחות. למה לא לקלוט אותם?

הדבר הכי חשוב, וזה מה שאנחנו אמרנו, תשלימו את המשרות של מי שנמצא, של עובדי הוראה שעובדים בפועל, ששנים הם במערכת החינוך ובמוסדות החינוך והם בחלקיות משרה. יש קרוב ל-40 אחוזים, אז קודם כל בואו תשלימו להם ל-100 אחוזים.

הדבר הנוסף הוא קחו את העובדים של קרב. למה לפטר אותם? תעסיקו אותם. תנו להם גם השנה. הם הרי עבדו שנים עם הילדים, חלקם אפילו עם תעודות הוראה, קחו את הכוח האיכותי שבא במגע עם ילדים.

מה שהכי חשוב. מה שצריך לשבץ אותם ומעסיק אותם, זה משרד החינוך. הוא אמון על המערכת. אני חושבת שהדבר הכי חשוב הוא שמי שיחליט על השיבוץ שלהם, אלה מנהלי בתי הספר. רק מנהל בית ספר יחליט אם האדם הזה מתאים לו למערכת.

אני נגד כיתות מלאות בכיתות ה'-ו'. חברים, אני אומרת שגם בכיתות הנמוכות יותר יש הדבקה. לכן, מה שצריך לעשות, ולעשות את זה כבר מאתמול זה פשוט את הדברים הללו, את הבעיות, לפתור את הבעיות. אנחנו כבר ישבנו, אנחנו גם נשב היום, ידינו מושטות כי גם אנחנו רוצים לפתוח את השנה. אנחנו מאוד רוצים אבל בסך הכול אל תשכחו שמדובר גם בבריאות ובשלומם, גם של הילדים וגם של ציבור עובדי ההוראה.

אני רוצה לשאול אתכם איך אפשר לנהוג בכיתה מלאה, כאשר יש את הדרישות של משרד הבריאות שמצד אחד נותנים הנחיות ברורות ומצד שני אי אפשר ליישם אותן. ואחר כך מה אומרים? עובדי הוראה אשמים כי הם לא מיישמים. איך אפשר ליישם החלטה והנחיה של משרד הבריאות שאומרת תשמרו מרחוק של שני מטרים? או שהילדים ישימו מסכה במשך כל היום? איך אפשר לשמור מרחק של שני מטרים בגן עם 35 ילדים או בכיתות א' ו-ב' שהן כיתות מלאות?

לא צריך את זה בכל מקום. לא כל הישובים אותו הדבר.

אלה הנחיות של משרד הבריאות. אני לא אמונה על זה. אני יודעת מה טוב לנו כציבור עובדי הוראה, למנהלים ולילדים. אני לא אמונה על משרד הבריאות. אני רק אומרת שייתנו הנחיות מאוד מאוד ברורות.

תראו, יש שתי בעיות קשות מאוד שצריכות לבוא על פתרונן ואני מנסה בכל כוחי. אם לא תהיה לי ברירה, אני אכריז על סכסוך עבודה ולצערי הסכנה לפתיחת שנת הלימודים היא גדולה. הדבר הראשון הוא המורים בסיכון. חברים, אין עדיין פתרון למורים בסיכון, לעובדי הוראה בסיכון. אני הצעתי, ואני גם הייתי באוצר, והצעתי גם למשרד החינוך לקחת את המורים הללו שהם ילמדו מרחוק, גם את הילדים שנמצאים בסיכון, והם יתגברו את הילדים האחרים.

נושא של הפרישה. עדיין אנחנו פחות מחודש ויש מורים, יש מנהלים ויש עובדי הוראה שהם שחוקים. הם נתנו את מרב שנותיהם במערכת החינוך ומבקשים לפרוש ולא נותנים להם לפרוש ומצד שני גם לא קולטים מורים. לא יעלה על הדעת שכל הזמן משרד האוצר יסתכל דרך החור שבגרוש.

יפה, משפט לסיכום.

לסיכום. אני חוזרת אומרת שחייבים לתת את הגמישות הניהולית, לתת את המשאבים למנהלי בתי הספר. עם כל הכבוד, הכספים, ה-4.2 מיליארד שקלים שהשיגו, אני מקווה מאוד שהם גם יגיעו לשטח. קודם כל צריך להגיע לבתי הספר, לתת משאבים למנהלי בתי הספר, להקצות להם שעות, להקצות בכל בית ספר מישהו.

אנחנו צריכים להתקדם.

יפה, אני בכל זאת רוצה לשאול שאלה. המאגר של המורים בפנסיה, נכון שחלקם שחוקים אבל יש חבר'ה שיצאו לפנסיה, בני 65 ויותר עם ניסיון יוצא מן הכלל. הם יכולים היום, לפחות בבתי הספר התיכוניים, להצטרף ולסגור על הפער של המחסור שיש, אם מחלקים את הכיתות לשני חלקים. תחשבו על זה. לא כל מי שבן 65 הוא בסיכון.

הרוב בסיכון.

לא נכון. מסתבר שרוב מחלקות הקורונה מלאות בחבר'ה צעירים ולא במבוגרים. תבדקו את זה.

להיכנס לכיתה עם 20 ילדים בתקופה כזו בגיל כזה?

יפה בן דוד, תודה רבה.

חברים, נמצא אתנו חיים ביבס ויש לו דקות ספורות. אני שמח שאתה אתנו. בהרבה מאוד סוגיות השלטון המקומי גורם מאוד מאוד משמעותי ביכולת לתווך בפערים שקיימים במשרד החינוך לבין מה שקורה בשטח. אני יודע שמיכל מנקס והצוותים החינוכיים במערכת של השלטון המקומי עובדים לילות כימים כדי להכין את המערכת. בבקשה, חיים.

חברים, בוקר טוב לכולם, ליושב ראש הוועדה, לחברים ולכל המשתתפים. אני רוצה לומר דבר אחד בכותרת. בסוף יש ילדים, יש הורים ויש את הבריאות וכלכלת מדינת ישראל. אלה ארבעת הדברים המרכזיים שאנחנו בסוף צריכים לשים מול העיניים. אני רואה שכל אחד ממציא כאן מתווים, ענייניים ודברים, רק המשמעות היא שהמיליארדים הולכים וגדלים. כדי ליישם אותם - מכירים את זה כל חברי הוועדה, בטח מאיר כהן מכיר, ומכירים אחרים - כפי שאמרתי בתחילת הדרך, זה ייקח ליישם בין שלושה לשישה חודשים, את המתווה הראשון והמתווה הקיים. צריך לפחות חודש שלם, אם לא יותר, כדי להגיע ליישום של חלק מהדברים.

אנחנו אמרנו את עמדתנו בצורה ברורה. אנחנו חושבים שהילדים לפחות עד כיתה ג' צריכים ללמוד בכיתות מלאות, בלי עוזרי הוראה ובלי שום דבר אלא בשיטה הרגילה בלבד. ההסעות צריכות להתקיים על אותו עיקרון. אין שום סיבה בעולם שלא יתקיימו על אותו עיקרון שהתקיימה מערכת החינוך.

באשר לכיתות ד', ה' ו-ו'. כיתות ד', מבחינתי אפשר להחזיר אותם גם מחר ללימוד מלא כמו בית ספר של קיץ. בכיתות ה' ו-ו', אנחנו צריכים למצוא ברוב המקומות את הפתרונות הנדרשים ואז גם מבחינת כוח אדם נוכל להשתמש בכל כוח האדם שנמצא. יש מספר מוקדים מרכזיים כאשר האחד אלה מורים שעובדים ב-70-50 אחוזי משרה וצריך להכניס אותם פנימה באופן מלא. צריך לקחת את קרן קרב בלי כל המשחקים ולהכניס אותם פנימה. צריך להוציא קול קורא היום – ואנחנו כבר באיחור של לפחות שבועיים – כדי להביא את עוזרי ההוראה, תומכי ההוראה להכניס אותם פנימה ואפשר להשתמש כי יש היום מאות אלפים שנמצאים בבתים. אפשר לקחת אותם ולהביא אותם כתומכי הוראה. על זה תוסיפו את כל ההצטיידות הטכנולוגית, כל ההשלמות, כל הדברים הנדרשים, כדי שנוכל לעשות את מערכת החינוך כמו שצריך בשנה הבאה.

בכיתות היותר גבוהות זה יותר פשוט ואפשר לחלק את זה לשניים. דרך אגב, לא שמעתי אף אחד מדבר, לא מארגוני המורים, לא הסתדרות, לא משרד החינוך, אבל אפשר גם ללמוד במשמרות כמו שקורה בחלק מהמקומות בחוץ לארץ. בחלק מהמקומות בחוץ לארץ השכבות הנמוכות לומדות שבוע אחד מהבוקר עד הצוהריים, השכבות היותר גבוהות מהצוהריים עד הערב ולא קרה שום דבר והכול בסדר. כולם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה וכולם עסוקים להסביר איך הם יסגרו את המערכת. רבותיי, לסגור את המערכת, רק תזכרו דבר אחד שכל מדינת ישראל מתקיימת בזכות המשק הפרטי שהוא מחזיק את האלונקה הזאת. אם הוא יקרוס לגמרי, לא יהיה לא קפסולות, לא כיתות ולא שום דבר. לא תהיה מערכת חינוך כי לא יהיה מי שישלם לה ואנחנו לא רחוקים מזה למי שאולי בטוח שיש כאן איזה רזרבות מתחת לאדמה.

אנחנו הצגנו מתווה ואנחנו חושבים שאפשר להרחיב אותו. אני מסכים עם מה שאמר חברי היקר מירום שיף. אני נגד הפחדנות. הייתי בדיונים על בית ספר של קיץ כדי לסגור אותם וראיתי שמסבירים שעל 0.12 אחוז תחלואה, צריך לסגור את המערכת ולנעול אותה. הכול קשקוש מקושקש של אנשים שבאמת לא מכירים את השטח. יש כאן ניתוק טוטלי. דרך אגב, זאת לא רק הממשלה. מנסים לומר ממשלה אבל הממשלה, משרדי הממשלה – ניתוק טוטלי. הקורונה הציפה את הכול. יודעים היום, יש שטח, יש רשויות מקומיות שהן יודעות לנהל. יש רק שני גופים במדינת ישראל שיודעים לנהל אירוע כזה - זה הצבא עם פיקוד העורף והשלטון המקומי. כל השאר עוסקים ברגולציה ובהנחיות שיעבדו על הגיון ואנחנו נוכל להמשיך להוביל את זה ולהוביל את זה בצורה אחרת מכפי שמובילים הפחדנות והרצון של לבוא ולהעמיס על המערכת. עכשיו כל אחד חכם, זה רוצה שיהיה כך והשני רוצה אחרת. כך לא תהיה מערכת חינוך. הגיע הזמן, תתעוררו כולם. מקיימים דיונים על דיונים. כמה ילדים קטנים יש שהם חולים קשים? 829 נדבקים היו בבית ספר של קיץ, 0.12 אחוז. כמה מהם חולה קשה? אפילו לא אחד.

בואו ניכנס לפרופורציה. אני קורא לזה ניצול הקורונה כי כל אחד עכשיו רוצה להעמיס על זה את הכול. אי אפשר להעמיס כי בסוף יש שלטון מקומי שהוא עומד בפרונט. אף אחד אחר לא עומד. אנחנו עומדים בפרונט כדי לתת שירותים, תמיכה וכל הדברים. כבר שנה וחצי אין כיתות לימוד, 2,400 כיתות לימוד. מדברים אתי על להוסיף את ההוא ולהוסיף את זה אבל 2,400 כיתות לימוד שלא ניתנות ואנחנו כבר באיחור של חודשים. ה-1 בספטמבר 2021, הנה, אני אומר כאן כדי שאף אחד לא יגיד שהשלטון המקומי לא אמר, אין פתיחת שנת לימודים בגלל שאין בינוי פיזי של כיתות לימוד במדינת ישראל. ממשלה שלא מתפקדת, לא מעבירה תקציב, יש לזה משמעות והמשמעות היא ברורה לחלוטין. אנשים לא מבינים את זה וכולם לנסות לחתוך. רבותיי, לא יקרה שום דבר כי כשאנחנו נעצור, לא יקרה כאן כלום. לא תוספות, לא המלצות ולא שום דבר אחר כי בסוף אנחנו הבסיס של כל הדבר הזה.

נראה לי שכולם התבלבלו. כל אחד בטוח שאם הוא יחשוף עוד קצת, יקרה לו משהו. אפשר לקחת, להחזיר את השפיות לכולם, להחזיר את המשק למסלול. אני מסכים עם מה שאמרו חבריי בעיקר ראשי פורום ההורים ואכן צריך להרחיב את היריעה ולא לפחד. לקחת סיכון. אני עוקב ויודע בכל מצב נתון כמה ילדים נמצאים בבידוד בעיר מודיעין, נדבקו וכל הדברים מסביב. בסך הכול חמישה אחוזים מבית ספר של קיץ. אצלי יש כמעט 8,000 ילדים. 95 אחוזים מהילדים קיבלו יום מלא ומסודר. אז מספיק עם הפחדות. מספיק עם הניצול ועם כל הדברים. כנסו כולם מתחת לאלונקה. שיבוא משרד החינוך ושיפסיקו אנשי האוצר להתערבב עם עצמם. תנו לנו את הוואוצ'רים כדי שנצא לדרך ואנחנו כבר היום באיחור.

דרך אגב, יכול להיות שכולם עושים את זה מתוכנן כדי שנגיע ל-1 בספטמבר ויאמרו שהם לא מוכנים. אני אומר, רבותיי, אנחנו נהיה ערוכים, התגייסנו כשלטון המקומי כדי לעשות רכש מרוכז לכל ילדי מדינת ישראל. תוציאו את הוואוצ'ר, אנחנו מוכנים. יש היום 50,000 לפטופים במדינת ישראל, יהיה אפשר להזמין עוד כ-100,000 על ה-150,000 שחסרים. צריך להכניס ציוד תקשורת לתוך הרשויות ומשרדי הממשלה צריכים לטפל בזה כי יצטרכו לעבוד במקוון. יש הרבה דברים שאנחנו יכולים לעשות.

הדבר האחרון. אדוני היושב ראש, בסוף צריך להסתכל ולהבין דבר אחד. יש שביל אחד כשבצד אחד יש את הבריאות ובצד השני הכלכלה. אם לא ייתרמו כולם, יפסיקו להתעסק בניצול הקורונה אלא יראו איך לוקחים את מערכת החינוך ומחזירים את השפיות לתלמידים, להורים, ומחזירים את השפיות למדינת ישראל, אחרת כולנו נתרסק. תודה רבה.

תודה רבה לך. דברים נכוחים עם הרבה מאוד ביקורת שגם אנחנו לחלק גדול ממנה מצטרפים. הזמנים מאוד מאוד קצרים.

עם הרבה מנהיגות.

עם הרבה מנהיגות. אני מסכים.

חברת הכנסת סונדוס סאלח. בבקשה, בקצרה. אני מאוד מאוד רוצה לשמוע גם נציגים נוספים שנמצאים אתנו.

כבוד היושב ראש, אני מחזקת את ידיך על הנחישות וההתמדה להקדים תרופה למכה כי אי פתיחת שנת הלימודים או פתיחתה בהיעדר תוכנית מקצועית ומובנית, היא אסון לכולנו ועל זה אנחנו נשלם מחיר. המשמעות להשאיר חלק מהילדים בתוך הבתים, זה אומר הרבה. זה אומר שחלק מהאימהות יבחרו להישאר בבית, זה אומר ירידה ביציאת אימהות או הורים לעבודה. בואו לא נשלה את עצמנו, בחירת השר לא להגיע לישיבת הוועדה היא אמירה, היא השלכות של הרחבת הסמכויות וביטול הוועדות והכנסת בכלל על ידי הממשלה וזו אמירה שמראה שהם לא רק מנותקים מהמציאות אלא מנותקים מהמומחיות.

זו הזדמנות לחשוב אחרת במערכת החינוך ואני רוצה להזמין אתכם, את כולכם, לקרוא את המחקרים של פרופסור טלי טל שהיא דיקנית הפקולטה לחינוך, מדע וטכנולוגיה בטכניון, שתמיד חקרה והראתה שאפשר ללמוד אחרת הלימוד החוץ כיתתי יכול להניב תוצאות ופירות עוד יותר מעניינות. זה הזמן לפתוח את המוזיאונים, זה הזמן לפתוח את התיאטראות ללמוד בהם, זה הזמן לעשות שנת חינוך, למידה אחרת ולגלות אינטליגנציות מרובות אצל כל התלמידים. לבחון את שנת הלימוד בצורה אחרת ולא רק מתמטיקה ואנגלית אלא כל הענפים, כל האינטליגנציות, לתת לתלמידים להתפתח בכל התחומים. להשאיר את התלמידים בבית, צריך לשאול האם חל הביטוח על התלמידים כשהם בבית. אם ילד נפל בבית כשהוא לומד ב-זום, האם הוא מכוסה מבחינה ביטוח?

24/7. הוא מכוסה 24/7 בכל מקום.

אבל האם זה בטוח לתלמידים שיישארו בבית? האם כל הורה יכול להשאיר את הילדים שלו ולצאת בראש שקט לעבודה? אני בספק.

אני מזמינה אותך כבוד היושב ראש להמליץ על שנת חינוך אחרת, לחשוב מחוץ לקופסה, למידה מחוץ לכותלי בית הספר והחינוך הפורמלי הרגיל. תודה.

תודה רבה. ידידי חבר הכנסת, יושב ראש ועדת הכלכלה, יעקב מרגי, מי שישב כאן לפני אי אילו שנים. אתה רוצה לומר כמה מילים?

בקצרה. זה רגע מכונן בחיי ועדה ובוודאי ועדת החינוך. אני מחזק את ידיך ושמח שלא ביטלת את הישיבה אלא אתה מקיים אותה. אני חושב שזה חוסר אחריות. יכול להיות ששר לא יכול להגיע או לא רוצה להגיע מסיבות כאלה ואחרות, אבל היה צריך לשלוח את אנשי המשרד.

לגופו של עניין. אנחנו שמענו כאן גם את יפה בן דוד וגם את חיים ביבס, שני צירים חשובים בפתיחת שנת הלימודים. לצערי הרב חשיבה מחוץ לקופסה במשרד החינוך, אנחנו לא מצליחים לייצר כבר שנים רבות. אני באמת מסכים, אולי דווקא ננצל את הקורונה לא מבחינה תקציבית - אני חושב שצריך לגלות אחריות – אלא כתקופת הכשרה והכנה למערכת לימודים שונה שמתמקדת בעיקר. עכשיו יש לנו הזדמנות לפתוח את שנת הלימודים לאור הקשיים ולאור האילוצים ולתת את מה שצריך ומה שבעיקר צריך. אפשר להתמקד במקצועות חובה עיקריים, להכין שלוש מערכות של ערכים וחברה, וכל מנהל יבחר לו איזו ערכה נוספת כערך מוסף לאותם מקצועות. נכון שבשגרה אנחנו מתפנקים אבל כרגע, עם המלאי של המורים שיש היום, עם קצת נכונות מארגוני המורים, השלטון המקומי יודע לעשות את זה, המורים יודעים לעשות את וצריך - עם כל הכבוד לראשי האגפים ומנהלי המקצועות במשרד החינוך - לגלות יוזמה ואחריות ולהתפשר ולהכין תוכנית לימודים. כן, להכין תוכנית לימודים שונה לשנה הזו. השנה הזו היא שנה מאתגרת וזאת שעת המבחן של מערכת החינוך. אם לא, אני אומר לכם שאני מסכים שכנראה, כנראה, כנראה היה צריך לעשות שנים קודם איזה הליך של פינוי-בינוי במשרד החינוך. אם לא עכשיו, מתי?

צריך לייצר תוכנית לימודים אלטרנטיבית שתתאים לתקופה הזו. זו שנת אתגר ואנחנו מתעסקים כאן בבכיינות, בקטנוניות ובחרמות. זה לא זמן לבכיינות. צריך לנהל את המערכת עם המשאבים שקיימים ואפשר לנהל אותה ואפשר לקיים אותה. גם במערכת המשפט היום, בדיני חוזים, כולם מבינים שהכרעה משפטית לא תגיע לשום מקום. גם ארגוני המורים יצטרכו לגלות כאן אחריות ולהבין שהסכמי עבודה, כמו בדיני חוזים, כרגע מקומם להיות בצד מתוך כבוד והערכה ולהתקיים, ולאפשר לשלטון המקומי לבצע את עבודתו והוא יודע איך לעשות את זה. אם השלטון המקומי הגיש מתווה, הוא זרוע המבצעת - לקחת את זה ברצינות ולהתייחס לזה.

אני באמת קורה, זו הזדמנות. אני רואה בזה הזדמנות. אם משרד החינוך יכין תוכנית אלטרנטיבית לשנה הזו, היא תהיה תקופת הכשרה ומבחן לקראת מערכת לימודים, תוכנית לימודים שונה וידידותית יותר ומתאימה, צופה פני עתיד. אני מקווה.

אני מחזק את ידיך. לא קיים דבר כזה להחרים ועדה בכנסת. זה יחזור כבומרנג למשרדים שעושים את זה ואל תנצלו את זה שזו ועדה שהיא לא מחוקקת הרבה כי יהיו צמתים אחרים בהם היא תוכל להחזיר לכם ובצורה כואבת. אני קורא לשר החינוך ולמנכ"ל החדש להיכנס להידברות ובמיידית. תודה.

תודה רבה. אנקדוטה. חלק מהשינויים של חוק הקורונה מעידים על כך שחלק מהחלטות הממשלה יגיעו גם לוועדת החינוך בהמשך הדרך.

אני רוצה לחזור ל-זום. נמצא אתנו שי חג'ג'. שלום לך. יושב ראש מרכז המועצות האזוריות. באותו היבט שחיים ביבס דיבר עליו, תפקידך קריטי ביכולת לתווך את מצב המוכנות בשטח ובכלל כלל המועצות.

שלום לכולם. תודה אדוני היושב ראש. אני אסכים במילה עם חבר הכנסת מרגי. זאת באמת הזדמנות. המשבר הזה הוא הזדמנות לעשות שינוי במערכת החינוך כי היום אנחנו רואים שמערכת החינוך מלמדת בדיוק כמו שלמדנו לפני 50 שנים והגיע הזמן לשנות את זה.

לגופו של עניין. אנחנו בקשר גם עם שר החינוך וגם מנכ"ל משרד החינוך והציגו לנו את המתווה שהם מציעים. אנחנו הצענו אלטרנטיבות כמו לימודים במשמרות בבתי הספר התיכוניים. המשמעות במועצות האזוריות היא הסעה אחת נוספת שזה לא תוספת כספית גדולה. אני חייב לומר שמשרד החינוך מבחינתו מאפשר לנו גמישות גדולה, לרשויות, וזה המפתח כי מה שטוב למועצה אזורית מרחבים, שונה מתל אביב ואת זה צריך להבין. אם יאפשרו גמישות גם למנהלי בתי הספר וגם לראשי הרשויות לבצע את המהלכים האלה אצלנו, אני אומר לכם שאפשר להפעיל את מערכת החינוך בצורה טובה וראויה. נכון שזה לא יהיה מושלם אבל אפשר לעשות את זה.

יש דבר אחד שכן מפריע לי ואני אספר סיפור קצר בן שני משפטים ובו אני אסיים. יש סיפור יהודי עתיק שמדבר על איזושהי ספינה שהייתה בלב ים והיא הייתה לקראת טביעה. רב החובל אמר לכל בן אדם שיזרוק פריט אחד לים. יהודי אחד זורק את הטלית והתפילין שלו, וזה בדיוק מה שעושים פקידי האוצר היום, זורקים את הערכים שלנו ואני מדבר על תוכנית קרב, היל"ה, שלבים. אלה תוכניות שיוצרות שוויון, יוצרות ערכים ודווקא את התוכניות האלה זורקים היום לים. עם כל הכבוד ללימודים החשובים שהם לימודי הליבה, אי אפשר לשים בצד את התוכניות האלה ואנחנו כשלטון מקומי, כמרכז מועצות אזוריות, נעמוד על כך מול האוצר כדי שהתוכניות האלה יישארו. אסור להן לרדת מהפרק ואני מצפה מהוועדה שתעמוד לצדנו בעניין הזה כי זה הבסיס של החינוך שלנו. תודה.

בהחלט. תודה רבה לך שי חג'ג'. אני מבקש מכל הדוברים הבאים ללמוד משי חג'ג' תמציתיות מה היא.

חבר הכנסת יאיר גולן.

נספיק לשמוע את משרד הבריאות?

נספיק לשמוע גם את משרד הבריאות.

בניגוד למה שנאמר כאן על ידי חברת הכנסת שטרית, אנחנו לא באים רק לבקר אלא אנחנו באים גם להציע הצעות. אנחנו אנשים עם ניסיון ויש לנו מה לומר ולא כדי לבקר ולהרוס.

בהחלט.

קודם כל, ארבע הערות שלא עולות אגורה. הראשונה, לעבוד עם מנהלי בתי הספר. זה נאמר כאן גם על ידי שי חג'ג'. פשוט לעבוד עם מנהלי בתי הספר, לתת להם את העצמאות, לתת להם כושר החלטה איך הם מפעילים את המוסד החינוכי שלהם בהתאם לסיכון האזורי שבו בית הספר הזה נמצא.

הדבר השני הוא לעבוד עם הרשויות. דיבר על זה חיים ביבס ודיבר על זה שי חג'ג'. לעבוד עם ראשי הרשויות, לתת להם להפעיל את המערכת. היצירתיות שלהם הרי לא תבוא דרך משרד החינוך במקום אחד למעלה. הם מכירים את הרשות שלהם והם יודעים מה אפשר לעשות ומה אי אפשר לעשות, איך אפשר למצוא חללים ללימוד. ישבתי עם ישראל פורוש מאלעד, עם ראש עיריית ראש העין - אין בעיה. העירייה יודעת איפה יש לה עוד חללים ואיך אפשר להפעיל קפסולות במקומות שהם בלתי רגילים ובלתי צפויים ועדיין למור על ביטחון ובריאות התלמידים. חבל שזה לא נעשה.

הדבר השלישי הוא חינוך מיוחד. קביעה קטיגורית כולל החינוך המשולב. אדוני היושב ראש, חינוך מיוחד פועל כרגיל. אי אפשר, זה סבל בלתי נסבל למשפחות, לעצור את החינוך המיוחד. זה לא אנושי. חייבים לתת לחינוך המיוחד לעבוד כרגיל.

הדבר הנוסף. דובר כאן על מיצוי פוטנציאל המורים, מורים בפנסיה, מורי דרך, ולהערכתי את חלקם ניתן להפעיל גם בשכר מופחת. אם היו מבקשים מהם, אם היו פונים אליהם, אם היו מנסים לשתף אותם, היה יוצא קול קורא כבר לפני חודש ואומר שנצטרך אתכם בשנה הקרובה ותיקראו לדגל, הם היו באים. זה כמו לקרוא למילואים בצבא. אנשים מתייצבים. זאת שעת חירום, וכולם מבינים את זה.

הדבר הנוסף הוא כל נושא המחשבים. הנושא הזה צריך להיות מטופל מערכתית. זה הסעיף היחידי שבאמת יש לו תג מחיר אבל כאן המדינה יכולה פשוט לעסוק ברכש. בנושא הזה פשוט לשפוך על השטח כמה שיותר מחשבים כדי שכל מי שבסוף החלטנו שכן יכול לעשות למידה מרחוק, יוכל ללמוד מרחוק.

גם בנושא הזה של החינוך היה ראוי להיעזר בצה"ל ובפיקוד העורף. מורות חיילות, מדריכות חירום, כאלה שהיו מורות חיילות וכיום לא עוסקות בהוראה אבל אפשר לגייס אותן למילואים. כל הגיוס של משאבי צה"ל היה אפשר גם או להשתמש כדי להפעיל את מערכת החינוך טוב יותר.

אני חוזר ואומר שאם לא תהיה כאן גישה ביזורית, גישה שמפעילה את ראשי הרשויות המקומיות ואת מנהלי בתי הספר, לא יהיה אפשר להתגבר על מצב החירום הזה.

(היו"ר אורלי פרומן)

תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר.

אני אשתדל להיות כמה שיותר תמציתי. אני חושב שהדבר שצריך להוריד מהשולחן הוא כל נושא האיומים בשביתות בעת הזאת. צריך למצוא את הפתרונות. זאת ממש לא העת. אנחנו לא יכולים להשבית את המשק. אנחנו לא יכולים לגרום למצב שבו המדינה הזו תקרוס לגמרי וזה דבר שצריך לרדת מהשולחן וחבל שבכלל הוא עולה בסיטואציה כזאת. זה באמת מראה על חוסר הבנה מוחלט.

אני בהחלט מצטרף לחלק גדול מהדוברים השונים שאמרו שהגמישות והאוטונומיה הם קריטיים. פשוט קריטיים דווקא בעניין הזה. אני רוצה לציין שחוזר מנהל אגף בכיר להוראה משנת 2002 קובע בסעיף 3ד) כי "ניתן במקרה של צורך להעסיק את מי שאינו בעלן תעודת הוראה". כלומר, אם אנחנו משחררים ונותנים למנהלים את האוטונומיה, ויש חוסר במורים בגלל נושאים של קפסולות ונושאים כאלה ואחרים, אז אפשר לגייס סטודנטים, מנהל יכול לראיין ולבחון.

יש 13,000 מורים ומורות ערבים מוכשרים, יש להם תעודות הוראה והם מחכים שישבצו אותם. אולי כדאי לחשוב על זה.

אין שום בעיה גם בעניין הזה. אם יש מורים פנוים, למה לא? לא הכרתי את הנתון הזה. אם יש מורים, בהחלט למה לא.

יותר מורות. בואו נודה על האמת. מדובר במורות.

מורים או מורות.

8,000 מהם מורות.

גם מורי קבלן.

לא נשלח מורה שגר בטייבה לעבוד בקריית שמונה. נכון?

לא אבל תאמין לי שמכל האזור יבואו.

אין שם סיבה לפסול. אני לא פוסל שום דבר. אם יש מורים שיכולים ללמד, בוודאי, מה גם שהם כוח אדם מקצועי ומוכשר. אני מדבר על המקרים שאין, ובמקומות מסוימים אין. יכולים להיות מקומות בהם אין מורים ושם אין שום סיבה שלא להשתמש באותה הוראת שעה ולגייס כוח אדם שיוכל לבוא ולתת מענה בשעת הצורך, ואולי נגלה גם שהתלמידים יהיו מרוצים מהם, המנהל ים יהיו מרוצים מהם וההורים יהיו מרוצים וזה יהווה שינוי לעתיד.

תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי. אחר כך יושב ראש מועצת התלמידים.

בוקר טוב ותודה גברתי. אני אדבר מאוד בקצרה. מערכת החינוך סובלת כבר שנים רבות מהתנהלות כושלת של הממשלה וזה לא עניין חדש וזה לא מתחיל מעכשיו. עכשיו מצטברים התנאים המקשים של משבר הקורונה אבל מורות ומורים כבר הרבה מאוד שנים סובלים ממעמד נמוך מדי, משכר נמוך מדי, שמכר והלך ומתכרסם, מחוסר הגנה מספקת, מאלימות, גם של תלמידות ותלמידים, לצערי יותר תלמידים מאשר תלמידות, וגם בעיה במעמד שלהם מול הורים. המערכת לא משקיעה מספיק במורים ובמורות. המורות מוצאות את עצמן מממנות פעמים רבות את המערכת, נדרשות להביא ציוד מהבית, הציוד בכלל איננו מספיק. כל המערכת עובדת בחסר, עובדת בחוסר יעילות ובחוסר רצינות. זה כמובן בא לידי ביטוי בתוצאות של החינוך.

הבחירה של שר החינוך לא רק להחרים בעצמו אלא להורות לעובדות ועובדי משרדו להחרים את הישיבה היא לא פחות ממדהימה. ממשלות נתניהו לדורותיהם התרגלו שלא זו בלבד שהן לא חייבות דין וחשבון לכנסת אלא שאם הכנסת לא עובדת אצלן, הן פשוט לא באות. זה דבר מדהים. באמת זה דבר מדהים. החוצפה וחוסר האחריות עוצרות נשימה.

אני חושבת שחובה על הוועדה להיות בקשר עם כל הגופים האחרים, חוץ ממשרד החינוך, והם רבים, שמתעסקים בחינוך בישראל ולייצר כמה שאפשר תשתית שבסופו של דבר תעבוד – אני רוצה לקוות – יחד עם משרד החינוך כדי באמת לייצר כאן חינוך יותר טוב וספציפית כדי לאפשר שנת לימודים בשנת הלימודים הקרובה המורכבת שעומדת בפנינו, שתוכל להיפתח על הצד הטוב ביותר.

תודה רבה. איתי קרויטורו, יושב ראש מועצת התלמידים.

שלום. אני מסכים עם הרבה מאוד מהדברים שאמרו הדוברים לפני. אני רוצה להתמקד כרגע בבתי הספר התיכוניים ובחטיבות הביניים. מבחינת המתווה. כרגע המתווה הוא מתווה שבו אנחנו מגיעים יומיים לבית הספר.

אני רוצה להדגיש שיש לזה עוד צד מאוד בעייתי. דיברו על חוסר במסגרת, במיוחד לתלמידי החטיבה והתיכון שצריכים בתקופת ההתבגרות את המסגרת החשובה הזאת, אבל לגבי תלמידי התיכון, יש במתווה את הבעיה של בחינות הבגרות, יש כאן בעיה של מגמות ואנחנו בעצם לא יכולים להיות במתווה הזה בצורה של קפסולות כמו שאמר יושב ראש הנהגת ההורים.

בנוסף לזה אנחנו צריכים את בתי הספר, אנחנו צריכים להגיע למסגרות הפיזיות, אנחנו צריכים להגיע לתגבורים אנחנו צריכים להגיע להכנות ויש לנו המון מקצועות. משרד החינוך כרגע לא ממשיך את המתווה עליו דובר ומכאן נגזר שבעצם לא תהיה לתלמידים כל יכולת להגיע לבגרויות. אין התייחסות לגבי מה שיקרה עם הבגרויות. אנחנו לא יודעים איך זה יקרה, אנחנו לא יודעים לכמה מקצועות התלמידים יצטרכו לגשת, אנחנו לא יודעים אם יהיה צמצום של החומר. זה בעצם אומר שמשרד החינוך מייצר דור קורונה. אנחנו עוד שלושה וחצי שבועות פותחים את שנת הלימודים ויש בגרויות חורף ואנחנו לא יודעים איך התלמידים ייגשו לבחינות האלה. אנחנו לא יודעים איך כיתות י"א וכיתות י"ב יצליחו לקיים את הדבר הזה ולא לצאת נפגעים אל מול האקדמיה, אל מול החיים שלהם לאחר מכן.

אנחנו כבר לפני כמה חודשים התרענו בפני משרד החינוך על כל הדברים האלה. עברנו בשטח והדגשנו את המסקנות ואת המתווה וההצעות. אנחנו מלכתחילה אמרנו שאנחנו חושבים באופן חד משמעי שצריך לצמצם את כמות השעות הסינכרוניות שתלמידים יושבים אל מול המחשב. זה בלתי אפשרי. זה מייצר אי שוויון לאור זה שמשרד החינוך, עוד לפני כמה חודשים, התחייב שיהיו אמצעי קצה אבל הוא לא עושה את זה כרגע. אנחנו צריכים את הלמידה הפרונטלית שהיא למידה אחרת ולתת לרשויות את הסמכויות. לכל מקום יש את המשאבים שלו, לכל רשות יש את הדרך שלה לקיים את הדברים.

אני מצטרף לקריאה של חיים ביבס ושל שי חג'ג'. בשביל שאנחנו נצליח לקיים את העצמאות הזאת, גם ברמה הפדגוגית, גם ברמה שבסופו של דבר התלמידים יצאו עם תעודת בגרות שלמה, שהיא לא כזאת שפוגעת בעתיד שלהם, אנחנו צריכים לתת את הסמכויות לרשויות המקומיות בשיתוף עם משרד החינוך. לתת להן את ההסמכה לעשות את התהליך הפדגוגי ואת התהליך של מציאת הפתרונות כי בכל מקום יש משאבים באופן אחר. אין משהו אחיד.

בגדול אנחנו באמת דוגלים בכך שצריך לצמצם את כמות המקצועות בטח בתיכוניים. צריך לצמצם את כמות החומר שנלמדת השנה. זה בלתי אפשרי לתלמידים לעמוד באותה כמות כשהם היו מגיעים למשך שמונה, תשע ועשר שעות ביום ועכשיו הם לשבת ב-זום או להגיע יומיים לבית הספר. זה בלתי אפשרי ואנחנו לא מקבלים מענה על שום דבר. אנחנו כבר במשך שלושה חודשים, מהרגע שהסתיימה השנה, הגשנו למשרד החינוך את הכול. ישבנו לדיונים של שעות עם מי שכתב את המתווה ובכל זאת אנחנו לא מקבלים מענה לאף אחד מהדברים. אנחנו לא מבינים איך זה מתאפשר בכלל.

תודה רבה. דיברת על הרשויות המקומיות ודובר גם קודם הרבה על הרשויות המקומיות. הייתי מבקשת מאבי קמינסקי, יושב ראש איגוד מנהלי המחלקות ברשויות המקומיות שבעצם הן החזית הקדמית ואלה שמפעילים בפועל יום יום את מערכת החינוך ברשות שלהם.

שלום רב. אכן נכון. קודם כל, תודה לך ותודה לחברי הכנסת. זה דיון חשוב ואכן נכון, הפתיחה בסופו של דבר של מערכת החינוך שאנחנו כבר רגילים לה מחודש מאי בערך, נופלת על כתפי מנהלי בתי הספר, מנהלי אגפי החינוך, ולשמחתי הרבה גם על הקהילה. זאת אומרת, גם ציבור ההורים שותף מלא היום לעשייה בתוך בית הספר מתוך המורכבות המאוד לא פשוטה של לפתוח מערכת חינוך בעידן של משבר קורונה.

אני רוצה לגעת במספר נקודות קצרות. אני מסכים עם מירום בעניין של להחזיר את כיתות ג'-ד' ולעשות את כל מה שניתן לעשות כדי שלא ילמדו בקפסולות ומכאן נוכל לתת שירות לכיתות ה'-ו', לפחות ברמה של ארבעה ימים בבית הספר. זה מאוד משמעותי, זה קרדינלי ועובדה שאנחנו עושים את זה גם היום בבית הספר של החופש הגדול, קצת במספרים יותר נמוכים אבל אפשר למצוא את הדרך בעניין הזה.

במגזר הכפרי כן לאפשר, לפחות באותם ישובים בהם יש בית ספר באותו ישוב, לקיים גם בפריפריה של המבנים הציבוריים של אותו ישוב ואז שוב אתה פותח את כל האפשרויות לילדי כיתות ד', ה' ו-ו', תלוי מה יאשר משרד בריאות אבל זה חשוב מאוד כי אני חושב שהנקודה של יומיים בשבוע לילדי כיתות ה'-ו', זה באמת מצביע לא נכון על העניין וצריך לטפל בזה בצורה מאוד משמעותית ויש לזה הרבה מאוד אפקטים.

כוח אדם ומחשבים. אנחנו ב-5 באוגוסט ושיהיה ברור, זה לא יהיה ב-1 בספטמבר. גם אם יפרסמו היום קול קורא זה לא יהיה וצריך לדעת ולהבין את זה. צריך את הסבלנות של כולם, במיוחד את הסבלנות של הרשויות המקומיות ומצד שני גם של מנהלי בתי הספר להיכנס בנעליים אחד לאחד. ה-1 בספטמבר 2020 לא יהיה דומה ל-1 בספטמבר 2019, גם לא ב-100 אחוזים הרצון של כולנו לספק - מה שנקרא - את הסחורה של שנת לימודים שתיפתח בחיוך ובשמחה אם לא יטפלו בדברים האלה. לא יוכלו להגיע המחשבים מהיום לעוד שבועיים, עם כל הרצון הטוב, אלא אם יצניחו אותם בהליקופטרים.

הנושא של כוח אדם. כפי שאמרה יפה בן דוד, יש את אותם מורים שרוצים להגדיל את חלקי המשרות שלהם. אנא, הגדילו את חלקי המשרות שלהם. זה כוח אדם שקיים בתוך בתי הספר וזה יותר נוח ויותר נכון, מה גם שההיכרות של התלמידים עם המורים האלה היא מאוד משמעותית.

הדבר האחרון הוא באמת לבוא ולומר שנעשים הרבה מאוד מאמצים. פתיחת שנת לימודים זה לא אירוע רק של משרד החינוך. זה אירוע ממלכתי. זה אירוע של משרד האוצר. גם לפעמים השעות של משרד התחבורה כשמגיעים לבית הספר היסודי, גם זה חלק מהעניין. זה אירוע ממלכתי. משרד החינוך אכן מרכז את זה כי לכל אירוע יש מרכז אחד ומנהל אחד אבל זה אירוע ממלכתי. לכן כולם צריכים להתגייס, וכפי שאמר חיים ביבס, להיכנס מתחת לאלונקה ולעשות זאת עכשיו לעשות מיד את כל מה שניתן לעשות כדי לפתוח את שנת הלימודים בצורה הכי טובה שאפשר לעשות. אנחנו כאן בשביל זה יחד עם מנהלי בתי הספר והמורים שמגיע להם יישר כוח גדול. תודה.

(היו"ר רם שפע)

תודה רבה. חברת הכנסת קרן ברק. אחרי כן, אם אין חבר כנסת שרוצה להתבטא, אני רוצה לשמוע גם את משרד האוצר וגם את משרד הבריאות. אני מזכיר לכולם שבשעה 11:00 אנחנו מחויבים לנעול את הדין.

תודה רבה. הייתי כאן בתחילת הדיון אבל הייתי צריכה לצאת אבל חזרתי להיערכות שלנו כחברי ועדת חינוך. בין הבחירות שהיו, עשינו כאן ישיבות היערכות ואני חושבת שעכשיו האתגר הוא הרבה יותר גדול. ראיתי את התוכנית שהוגשה לוועדת הקורונה דווקא על ידי משרד החינוך והיו בה סעיפים מאוד חשובים ואני חושבת שעליהם אנחנו צריכים לתת את הדגש ואת הגיבוי למשרד החינוך.

בתוכנית שהוגשה אז, במצגת שהייתה בקבינט הקורונה, משרד החינוך אמר כמה דברים חשובים שבעיניי אנחנו צריכים לתמוך בהם. הוא אמר שלא תהיה תוכנית אחת כוללת ומשהו כזה ארכאי אלא באמת לתת את האוטונומיה גם לראשי הרשויות וגם למנהלי בתי הספר עצמם כאשר כל בית ספר הוא יחידה בפני עצמה וכל רשות. יש רשויות שם בתי הספר עובדים בשיתוף פעולה ויש כאלה שפחות. מה שיותר מקל. ראשי הרשויות שעובדים בשיתוף פעולה עם בתי הספר, לתת להם את כל הכוח ואת כל המשאבים כי יש בתי ספר בהם הכיתות גם כך קטנות ויש בתי ספר שיש להם כל כך הרבה כיתות פנויות ומורים פנויים. אני מדברת עכשיו על בתי הספר היסודיים. כל בית ספר שיכול לתת קפסולות של כיתות של 18 ילדים, שיסגור לנו את הפער, גם לכיתות ה' ו-ו', הוא מבורך. אנחנו כל הזמן צריכים לזכור שבתי ספר יסודיים, כיתות ה' ו-ו', בשנים הקודמות היו ד' ו-ה', והם הפסידו חצי שנה של לימודים. אין להם את החומר הלימודי ברמה הפדגוגית וגם אין להם את היכולת לשבת לבד וללמוד ב-זום בלי הורים או לשבת יום שלם כאילו הם בכיתה. יומיים בשבוע לימודים אינם מספיקים. אם אנחנו יכולים לתת לבתי ספר שיכולים - ויש רבים כאלה שיכולים – לסגור את הפער של כיתות ה' ו-ו' שיהיו כאילו א' עד ד', במשאבים שיש להם, ואולי אפילו לתת להם תמיכה כלכלית, אנחנו צריכים לתת את האוטונומיה הזאת.

משרד החינוך הציג את הנושא הזה בקבינט הקורונה ואנחנו רק צריכים מבחינתי לתת את הדחיפה עם משרד החינוך שראשי הרשויות ובתי הספר ייתנו את הפתרונות היכן שאפשר. לפחות שביסודי נדע שהם כן לומדים חמישה ימים בשבוע בקפסולות, בתנאים ובכל מה שצריך אבל שהם לומדים גם ברמה הפדגוגית וגם ברמה שהם באמת במסגרת ולא מפוזרים ויושבים בבתים עם עצמם בלי השגחה ואנחנו לא יודעים מה הם עושים.

זו הבקשה שלי מהוועדה.

תודה רבה לך.

נקודה אחת קצרה. כל הנקודות שנאמרו, ואני לא אחזור עליהן, אוטונומיה ורשויות – אני מסכים עם הכול. יש נקודה אחת שאני חושב שהיא מאוד מאוד חשובה. מגיעים לארץ מאות עולים חדשים שבכלל אין להם מושג איך נראה בית ספר בישראל, איך מערכת החינוך כאן פועלת, ואני חושב שמשרד החינוך חייב בדחיפות, באגף החינוך שלו, באגף עולים, להתעשת על עצמו ולראות איך קולטים את אותם תלמידים, אם זה בלמידה מרחוק, אם זה בתוך בית הספר. חייבת להיות תוכנית סדורה בדבר הזה כי מאות עולים מגיעים.

מסכים. נקודה טובה.

אני רוצה בבקשה לאפשר את זכות הדיבור לאסף שירמן, אגף הממונה על השכר במשרד האוצר. אתה אתנו.

כן. אני אתכם. קודם כל, אני רוצה לציין לשבח את פעילות משרד החינוך בימים האלה. אני יודע שהם לא הגיעו לוועדה אבל חשוב לזכור שהם עובדים מאוד קשה, בשגרה המאוד מורכבת הזו של הקורונה. הם צריכים לתת כלים מאפס כדי לייצר את האפשרות לפתוח את שנת הלימודים בשגרה הזו וזה לא פשוט. אף פעם לא הורגלנו לזה. הם עושים לילות כימים כדי לאפשר את פתיחת שנת הלימודים ועל כך מגיעות להם כל האמירות החיוביות בנושא.

צריך לזכור שיש הרבה מאוד אילוצים, גם בריאותיים, גם תקציביים וגם ארגוניים וצריך לתכלל את כל האילוצים ואת כל הדרישות שעולות מהשטח. אנחנו ביחד עם משרד החינוך שומעים את השטח, שומעים את הארגונים, שומעים את ההורים, שומעים את הרשויות המקומיות והכוונה היא שהפתרון שיימצא בסופו של דבר הוא יהיה הפתרון שייתן את המענה האופטימלי ככל הניתן לפתיחת שנת הלימודים.

אין מה לעשות, הפתרון הוא לא אידיאלי מבחינת כל אחד מהגורמים אבל השאיפה היא שקולם של כל הנוגעים בדבר יישמע כדי שהפתרון שיינתן בסוף יהיה הפתרון האידיאלי גם בהיבטים הפדגוגים, גם בהיבטים המשקיים כמו שחיים ביבס אמר וגם בהיבטים הארגוניים של כוח האדם.

מעבר לכך, אנחנו ערכנו כבר פגישות, משרד החינוך קיים פגישות עם ארגוני המורים ונמשיך לדבר אתם ולדון אתם בשיתוף פעולה כדי ששנת הלימודים תיפתח בצורה הטובה ביותר ועל הצד הטוב ביותר. זו השאיפה של כולנו ואני חושב שאם כולם יירתמו לטובת האירוע הזה, באמת יהיה ניתן להוציא אותו אל הפועל אם לא יהיו תקלות. הכול לטובת התלמידים, ההורים והמורים במדינת ישראל.

תודה רבה. זה נרשם שאתה בחרת לעלות בוועדת החינוך ולפרגן למשרד החינוך ולא לנו.

גם לכם אני מפרגן.

משרד הבריאות, בבקשה. גם יפית יצחקי אתנו וגם דוקטור אפרת אפללו.

ברשותך, אני אגיב. דוקטור אפרת אפללו לא יכלה להשתתף בדקות האחרונות. אני רוצה לומר תודה גם לוועדה שמדי שנה מקיימת דיון לפני פתיחת שנת הלימודים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה יחד ם משרד החינוך לנסות לבנות את המתווה שיתאים לשנת הלימודים שנפתחת בקרוב. אנחנו חייבים לעבוד כאן באיזון בין הבריאות לבין הצרכים הלימודיים. צריך להבין שהשאיפה שלנו הייתה ללמוד בקפסולות ובאמת הבנו שכדי לאפשר ליותר תלמידים ללמוד, כיתות א' ו-ב' לומדים מלא. אנחנו מכירים את הבקשה הזו שגם כיתות ג' ו-ד' ילמדו מלא. צריך להבין שכל הזמן יש יותר ויותר תחלואה ככל שאנחנו עולים בגיל וכרגע זה המצב אבל אנחנו מסכימים לכל מה שנאמר כאן שמשרד החינוך יחד עם הרשויות המקומיות צריך למצוא את האיזון ואת הפתרונות כדי לאפשר לתלמידי כיתות ה' ו-ו' להיות בבית הספר יותר ימים בשבוע.

עלו כאן המון הצעות גם מצד השלטון המקומי וגם מצד חברי הכנסת.

לפי משרף הבריאות, מה גודל הסכנה בחזרה ללימודים רגילים? הערכה שלכם. אנחנו חוזרים ללימודים רגילים, מה גודל הסכנה? מה המספרים? מה אתם יודעים?

אנחנו יודעים גם על התחלואה וזה הוצג גם בקבינט הקורונה. כרגע אין לי את הנתונים בידי אבל אנחנו יודעים שיש תחלואה גבוהה יותר ככל שהגיל עולה וגם מדובר בבידוד. אם אלה ילדים בשכבות הנמוכות, אם הם בשכבות הגבוהות, ככל שיש יותר ילדים חולים, יש יותר חשיפות בכיתות גדולות יותר, יותר תלמידים ייכנסו לבידוד ויותר הורים יצטרכו להישאר בבית עם הילדים שנמצאים בבידוד ולא יוכלו לצאת לעבודה.

תודה רבה. אני בטוח שיש לכם תקופה קשה והרבה מאוד עבודה להכין את המערכת. זה ברור לנו לחלוטין. אני רק רוצה להגיד לחברי הכנסת שאנחנו בשעה 11:00 חייבים לסיים.

30 שניות יספיקו לי. שני דברים. אני רוצה להפנות למכתב שכתב ידידי חבר הכנסת יוסף ג'בארין יושב ראש הוועדה לזכויות הילד, מכתב לשר האוצר ולשר החינוך. מסתבר שכ-10 אחוזים מהתלמידים חסרי אמצעי קצה. זה דבר קריטי. חייבים לתת על זה את הדעת. לפי מה שכתוב במכתב לא תהיה אפשרות שהאמצעים הללו אכן יינתנו למי שנזקק ואלה האוכלוסיות הכי מוחלשות והם לא יקבלו את זה לפני ה-1 בספטמבר. זה דבר שצריך לתת עליו את הדעת.

הדבר השני. אני רוצה להזהיר. אני אמרתי את זה עת הקורונה התחילה בהקשר כללי ואני רוצה לחזור בהקשר יותר ספציפי. יש ביטוי שנקרא דוקטרינת ההלם שמתייחס למצב שבו השלטונות מנצלים מצב חירום כזה או אחר כדי לפגוע בעבודה המאורגנת, בזכויות של עובדים, לרסק שרידים של דמוקרטיה וכן הלאה. אני מזהיר כאן וגם מבקש שלא תהיה פגיעה בתנאי ההעסקה של המורים – תנאים שגם כך הם גרועים – בתירוץ של מצב חירום. שמעתי כאן כמה איתותים מאוד מדאיגים.

לא נעים לי להגיד, אבל עברו ה-30 שניות.

סיימתי. תודה. כמה שניות היו?

47. אם מדברים בביטחון, דברים נשמעים בטוחים אבל ברור לך שלא מדדתי. רק למען הדיוק בפרטים.

חברי הכנסת, אנחנו מסיימים. אני רק רוצה לומר באמת מעומק לבי שאני מתנצל בפני המון אנשים, גם בכירים ובכירות, שנמצאים אתנו ב-זום ושלא הצלחנו לאפשר לכם לדבר בזמן. הקדשנו כאן שעתיים שלמות ועוד נקדיש הרבה מאוד דיונים להיערכות לפתיחת השנה. אני מזכיר לכולכם - כי חלקכם נציגים של ארגונים מסוימים – שאנחנו עושים בשבוע הבא חמישה או שישה דיונים שממשיכים את המכה שלנו בהיערכות לפתיחת השנה. אמרתי זאת קודם. נקיים דיונים גם לגבי החברה החרדית, גם לגבי החברה הערבית, גם לגבי החינוך המיוחד, גם לגבי החינוך הטכנולוגי והבלתי פורמלי. אנחנו ממש מתמקדים בזה כי ברור לנו שככל שנרד לרזולוציות הקטנות, נמצא עוד ועוד אתגרים שצריכים לקבל מענה. בבקשה, קבלו בהבנה. חלקכם שולחים לי אין ספור הודעות בווטסאפ שאתם רוצים לדבר ואני מבקש מכם להכיל את הסיטואציה.

לסיום. נשפכו כאן הרבה מאוד מילים על הבחירה של שר החינוך לא להגיע ולא רק הבחירה שלו לא להגיע אלא הבחירה שלו להורות אתמול בלילה – כך מסתבר – לכל אנשי משרד החינוך שהתכוננו לדיון הזה במשך שבועות, להורות להם לא להגיע. עשרות שנים דבר כזה לא קרה בכנסת בוועדת החינוך. הבחירה שלו בעיניי לבזות את מעמדה של הכנסת ובעיקר לפגוע באמון הציבור.

אני אומר עוד פעם את מה שאמרתי בתחילת הדיון. אנחנו תיאמנו את הישיבה הזאת, פעמיים דחינו אותה כי ביקשתם, כיבדנו אתכם, ברור לנו שבתקופת הקורונה האתגר שלכם אדיר, באמת יש לנו כבוד לזה ועדיין הייתם צריכים להגיע לכאן, אתה השר גלנט היית צריך להגיע לכאן, ואני עדיין קורא לך גם עכשיו לצאת לציבור, לתת תשובות גם אם לא כל התשובות מלאות. זה הזמן הוריד, אפילו בקצת, את מפלס אי הוודאות ואפילו החרדה של הרבה מאוד אנשי חינוך, מורים, הורים ותלמידים שעוד פחות מחודש שנת הלימודים שלהם נפתחת.

אני אמשיך, ואני בטוח שגם חבריי לוועדה, לעשות הכול כדי שאתם תציגו לנו נתונים ואתם תענו על השאלות. תפקידה של הכנסת הוא גם לבקר ולפקח על עבודת הממשלה ובעניין הזה אנחנו לא מתכוונים להרפות אבל אנחנו יודעים גם לעבוד בשיתוף פעולה מצוין. אני חושב שהוכחנו את זה בחודשים האחרונים. צא לציבור וענה לשאלות הכי חשובות.

בשבוע הבא אנחנו ניפגש כאן עם כל הגורמים, כפי שציינתי קודם, לגבי כל הנושאים.

תודה רבה גם לחברי הכנסת שהיו כאן וגם לכל מי שהיה אתנו ב-זום, למי שדיבר ולמי שלא דיבר. אני מאוד מעריך את זה שהגעתם ושהנושא חשוב גם לכם.

אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.