פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



26
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
20/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 27
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, כ"ח בתמוז התש"ף (20 ביולי 2020), שעה 11:30

ענף ההיי-טק בצל עידן הקורונה: הבטחת היתרון והחדשנות הטכנולוגיים של המשק הישראלי – דוח מבקר המדינה 70א

חברי הוועדה: עפר שלח – היו"ר
אוריאל בוסו
אריאל קלנר

סונדוס סאלח

ד"ר עמירם אפלבום - המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה וראש רשות החדשנות, משרד הכלכלה

בארי כספי - סגן בכיר למנהל רשות שוק ההון, משרד האוצר

נועה שוקרון - רפרנטית תעשיה והשכלה גבוהה, אגף התקציבים, משרד האוצר

דוד בר - מנהל אגף ח' חטיבה כלכלית, משרד מבקר המדינה

נתן שטיבלמן - סגן מנהל אגף ח' חטיבה כלכלית, משרד מבקר המדינה

איל וולדמן - מנכ"ל, חברת מלאנוקס

ד"ר צבי מרום - יו"ר הנשיאות איגוד ההיי-טק הישראלי, התאחדות התעשיינים

פרופ' דן בלומברג - סגן נשיא אוניברסיטת בן גוריון

דב מורן - Managing Partner קרנות הון סיכון

פלורינה הלמן לוין

אלון דמלה



ענף ההיי-טק בצל עידן הקורונה: הבטחת היתרון והחדשנות הטכנולוגיים של המשק הישראלי – דוח מבקר המדינה 70א

בוקר טוב לכולם. אנחנו מקדישים את הדיון היום לענף ההיי-טק, ענף שמצד אחד מהווה חלק גדול מאוד בייצוא הישראלי, ומצד שני יש איזו תחושה גם ציבורית שההיי-טק מסודר. ההנחה היא שההיי-טק הישראלי מסודר וכאילו שהוא אקסטריטוריאלי לחיים הישראלים בכלל. זה ענף שמתנהל לפי שעון קליפורניה והכסף שלו בא ממקורות זרים והמשכורות בו גבוהות ואנשים מובטחים. אבל האמת היא שברגיל, וזה יעלה מן הסתם מהדוח שאתם תציגו, הוא עומד על רגליים שלא ברור – חלקן לפחות נמצאות בסכנה מסוימת גם בימים כתיקונים על אחת כמה וכמה בעידן הקורונה, אולי לא בגלל המגפה עצמה כמו בגלל העובדה שכל העולם של ההשקעות בהיי-טק הוא עולם גלובלי. וכשהכלכלה הגלובלית עומדת להיכנס או כבר נכנסה לעידן של מיתון, יש שאלה עד כמה הדבר הזה ישפיע גם על הנכונות להשקעות, גם על הנכונות לרכישות בישראל וכן הלאה.

אנחנו יוצאים מתוך דוח מבקר המדינה שעוסק בהבטחת היתרון והחדשנות הטכנולוגיים של המשק הישראלי. אני אגיד על זה כמה מילים. יתרון וחדשנות הם לאו דווקא בענף ההיי-טק. אנחנו צריכים שיהיו לנו יתרון וחדשנות בכל דבר שאנחנו עושים, בין אם זה בחקלאות ובין אם זה בתעשייה, תעשייה מסורתית. וכל זה צריך להיות מבוסס גם על חשיבה חדשנית וגם על טכנולוגיה חדשנית, כי בסופו של דבר, זה מה שמניע את המשק הישראלי. אנחנו אף פעם לא נהיה יותר זולים ממדינות אחרות בכוח האדם שלנו, וטוב שכך. תמיד יהיו לנו החסרונות של ישראל כמדינת אי, שיש חסרונות תעבורתיים בלייצא ממנה, ותמיד נוכל להתגבר על זה אך ורק באמצעות חדשנות ויתרונות יחסיים.

אז בהמשך אנחנו באמת נתמקד בהתמודדות ענף ההיי-טק עם משבר הקורונה גם עכשיו וגם במבט עתידי. אנחנו נפתח עכשיו עם הצגת הדוח, בבקשה.

בוקר טוב, כבוד היושב-ראש. לתעשיית ההיי-טק הישראלית יש השפעה גדולה על כלכלת מדינת ישראל, על תעסוקה איכותית וכן על חוסנה.

ההישגים של תעשיית ההיי-טק והיקף המו״פ המבוצע במדינה הקנו לישראל מעמד של מדינה מובילה בעולם בחדשנות וביכולות הטכנולוגיות – אומת הסטארט-אפ.

ממשלות ישראל השקיעו בענף ההיי-טק תקציבים ניכרים, אולם אלה הלכו ופחתו עם השנים, ואת מקומם תפסו השקעות של משקיעים עסקיים, שחלק ניכר מהם זרים.

הביקורת שפורסמה השנה, נעשתה כמובן לפני משבר הקורונה, והסתיימה במרץ 2019. הביקורת מצביעה על פערים בתחומים שונים אשר עלולים להביא לאיבוד היתרון של ישראל בזירה הטכנולוגית ולהקשות על תעשיית ההיי-טק להתמודד עם אתגרי העתיד. וכן היא מצביעה על פערים ברמת החדשנות בין המרכז לפריפריה ובין מגזרים וענפים במשק.

הדוח שם דגש על מספר נושאים, ובין היתר: קביעת יעדים ארוכי טווח ברמה הלאומית, תוך ניתוח המגמות העתידיות הדורשות ריכוז משאבים; הכשרת כוח אדם איכותי ומיומן; מיצוי מרבי של פוטנציאל כוח האדם בקרב אוכלוסיות הנמצאות בתת-ייצוג בענף ההיי-טק; הרחבת מקורות המימון של הענף; לעודד השקעה במו׳׳פ, בענפי התעשייה המסורתית ובענפי המסחר והשירותים, ששם יש גם פערים גדולים.

על הממשלה להבטיח שיתוף פעולה מלא בין כל הגופים הנוגעים בדבר. לשם כך ישנה חשיבות לקיומו של גוף בעל ראייה רחבה, יכולת תכלול וסמכויות לאיגום משאבים, אשר יבחן את השינויים העולמיים והשפעתם על הטכנולוגיה העילית הישראלית, יפעל לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח ויציע כלים מתאימים כדי לשמר את היתרון הטכנולוגי של ישראל.

להלן מצגת מרכזת שתוצג על ידי סגן מנהל האגף, מר נתן שטיבלמן, שהיה אחד מעורכי הביקורת.

כמו שנאמר כאן, תעשיית ההיי-טק מעסיקה כ-290,000 מועסקים שהם כ-8.3% מכלל המועסקים.

נתן, אני מבקש. אני מעיר את זה כהערה כללית. אנחנו במסגרות זמן מאוד קצרות. כל הנתונים שאתם מראים הם חשובים. אני חס וחלילה לא מזלזל בעבודה. אבל אנחנו צריכים להתקדם עם הדבר הזה. אתם לא יכולים לבוא לפה עם מצגת של 25 שקפים. זה פשוט אף פעם לא יהיה לנו זמן להציג אותו. אז אני מבקש לנקודות המצגת.

אני אקצר. הנקודות האלה מוצגות במצגת. בדף השני יש את הגרף שמראה את ההשקעות של המדינה. אנחנו רואים שאמנם ישראל היא מספר אחת באחוז השקעה מהתמ"ג יחסית לשאר המדינות, אבל ההשקעה היא פחות או יותר קבוע ב-20 השנים האחרונות כשבמדינות אחרות אחוז ההשקעה הולך וגדל. בעמוד השלישי יש גרף שמתאר את ההשקעות הזרות בהיי-טק. עם השנים השקעות הזרות הלכו והתרחבו. השקעות הזרות זה דבר מבורך. אבל בימים של משבר, שינויים בכלכלה העולמית, רגולציה בעולם, שינויים במיסוי בארצות הברית, גם השקעות הזרות עלולות להיות מושפעות.

הגופים המוסדיים בישראל משקיעים בסך הכול פחות מ-0.3% בענף ההיי-טק. המדינה זיהתה את הבעיה וניסתה בכלים שונים להרחיב את השקעות של הגופים המוסדיים, אולם הפעולות שנעשו על ידי הממשלה לא השיגו את המטרות בשלב זה.

הקשר בין האקדמיה לתעשיית ההיי-טק – האוניברסיטאות ובתי חולים בישראל מחזיקים בקניין רוחני רחב. אולם, נכון לשנת 2017 נחתמו הסכמים בתעשיות ההיי-טק רק בנוגע ל-6% הפטנטים הרשומים, רק פחות מ-1% מהפטנטים הבשילו לכדי חברות הזנק של ממש.

טרם גובשה תוכנית ישימה אשר תגשר בין המחקר הבסיסי ליישומי ותביא למיצוי הידע אשר נוצר במחקרים של האקדמיה ובמערכת הבריאות.

פיתוח "חברות שלמות" – בעמוד 10 יש מחזור החיים של חברת ההיי-טק. כמו שאנחנו רואים, בין סטארט-אפ לצמיחה בוגרת, יש את עמק המוות שאותו לא צולחות לא מעט חברות.

רשות ההשקעות בשיתוף רשות החדשנות גיבשו מסלול לעידוד השקעות במסגרת חוק השקעות הון לסיוע לחברות ההזנק המעוניינות לעבור לשלב הייצור. במועד סיום הביקורת קיבלו רק שתי חברות מענקים בסכום כולל של 14 מיליון שקל.

יש להמשיך ולבחון באופן תדיר את הסיבות למיעוט חברות ההזנק המתפתחות לחברות שלמות הפועלות בארץ ואת הפעולות שניתן לנקוט כדי להקטין את היקפה של תופעה זו.

מו"פ בתעשייה המסורתית –בשנים האחרונות ניתן לזהות פערים ניכרים בפריון בין ענפי המשק עתירי הטכנולוגיה לבין התעשייה המסורתית. הסיבות לכך הן: תהליכי גלובליזציה וההשקעה הנמוכה של תעשייה המסורתית במו"פ.

בעמוד 13 אנחנו רואים גרף שמתאר את ערך המוסף הגולמי בתעשייה המסורתית לעומת תעשיית ההיי-טק. אם בתעשיית ההיי-טק אנחנו עומדים כ-63 דולר, התעשייה המסורתית לא עוברת על ה-40 דולר. יש גם פער בינינו לבין מדינות OECD. מה שמביא בסופו של דבר לצמצום עם השנים בתעשיות החדשות שקמות בישראל, המסורתיות והעברת יותר ויותר פעילות לחו"ל.

בשנת 2018 פנו כ-246 פרויקטים של מו"פ בתעשייה המסורתית וקיבלו סכום כולל של 125 מיליון ש"ח. גם לרשות ההשקעות יש מסלול דומה ושם השקיעו ב-2018 כ-52 מיליון ש"ח ו-40 מיליון ש"ח בשנים 2019 ו-2021. אבל בשני מסלולים מדווחים על היענות מאוד נמוכה מצד התעשיות.

כמובן יש להמשיך ולפעול ולבדוק למה התעשיות לא מגיעות לקבל סיוע ולפתח את המו"פ בתעשיות המסורתיות.

הטמעת מו"פ בענפי המסחר. המצב שם עוד יותר, אפשר להגיד, גרוע. יש הרבה מועסקים בתעשיות ובמסחר. בפועל בענף הזה כמעט ולא משקיעים במו"פ. רשות החדשנות טרם החליטה על תוכנית פעולה לקידום מו"פ בתחום המסחר. על הרשות לבחון את אפיקי הסיוע האפשריים להטמעת מו"פ בענפי המסחר ולוודא כי הפעולות להרחבת המו"פ בענפי המסחר מתואמות עם גורמים אחרים בממשלה.

ייצוג אוכלוסיות שונות בענף ההיי-טק – רוב המועסקים בענף הם גברים יהודים. יש ייצוג לנשים, אבל גם הן בתת-ייצוג יחסית לחלקן באוכלוסייה. אוכלוסיות של חרדים וערבים כמעט ולא מיוצגות בענף. אנחנו רואים את המספרים. בשנים 2014 עד 2018 פנו יזמים חרדים לרשות החדשנות, בסך הכול כ-166 פניות מתוך יותר מ-2,200. כ-7% מכלל הפניות.

חרדים וערבים.

כן.

38% קיבלו סיוע של ממש.

להשתלבות מיטבית בתעשיית ההיי-טק נדרשות השכלה והכשרה מתאימות, אולם לאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית חסרה המיומנות הבסיסית הנדרשת כדי להשתלב בתעשייה זו. זה על סמך דוח גם של OECD.

עד לשינוי ממשי של מצב זה, מוצע למפות את התחומים הטכנולוגיים שבהם יהיה ניתן לשלב את אוכלוסיות החרדים והערבים בתעסוקה איכותית, על מנת שיוכלו להשתתף בתהליכי החדשנות ולחזקם.

ראייה אסטרטגית – מלבד רשות החדשנות והמדען הראשי, יש גופים אחרים שהוקנו להם על פי חוק או החלטות ממשלה סמכויות ייעוץ לממשלה בנושאים הקשורים למו"פ, מדע וטכנולוגיה.

חוק המו"פ שונה לפני מספר שנים כדי לאפשר לרשות החדשנות לתת מענה מהיר ויעיל לאתגרים העומדים בפני ענף ההיי-טק ולכשלי השוק בענף זה. אולם קיימים תחומים רבים שרשות החדשנות אינה יכולה להיות הגוף המוביל בפתרון כשלי השוק ונדרש לכך שיתוף פעולה בין גופים ומשרדים שונים.

כמו כן, אנחנו מציינים שאין גוף ממשלתי מרכזי בעל ראייה רחבה הבוחן את האתגרים העומדים בפני תעשיית ההיי-טק ופועל לגיבוש אסטרטגיה ארוכת טווח. יש לתת סמכויות ומשאבים לגוף הממשלתי כאמור, הנחוצים לו לקידום המדיניות ושיתופי פעולה עם גורמים אחרים של הממשלה.

לסיכום, יש להרחיב את היקף המו"פ וקידום החדשנות בתעשייה המסורתית. יש לפעול להגברת התעסוקה של האוכלוסייה הערבית והחרדית בתעשיית ההיי-טק. יש לבחון מענה למקרה שיצומצמו ההשקעות הזרות בענף. יש לשקול להטיל אחריות על גוף ממשלתי מרכזי בעל ראייה רחבה שיבחן את האתגרים העומדים לפני תעשיית ההיי-טק בישראל.

תודה רבה. אני חושב שמיציתם באמת את הסוגיות והאתגרים שעומדים בפני ענף ההיי-טק, אם אנחנו הולכים להמשיך את הצמיחה שלו ולהגדיל כמובן את כמות המועסקים בו. וזה בימים כתיקונם. כי למשל הנקודה השלישית שאתם נותנים פה בסיכום: למקרה שיצומצמו ההשקעות הזרות – זה משבר שאנחנו יכולים לעמוד בפניו כבר בימים האלה.

אנחנו נתחיל את הדיון. ואני רוצה להתחיל אותו מרמת השטח. אני רוצה להעלות את דב מורן, בבקשה.

עוד לא מחובר.

לא? אז תעלו את איל ולדמן, בבקשה. בוקר טוב.

היי, בוקר טוב.

אתה המנכ"ל והבעלים לשעבר, נכון? אחרי האקזיט, אתה כבר לא הבעלים של חברת מלאנוקס. אני רוצה באמת את ההתייחסות שלך קודם כול באופן הכללי למה ששמעת כאן, כולל הסוגיות, למשל, של תעסוקה. אני יודע שמלאנוקס שמה דגש על העסקת, למשל, עובדים ערבים, גם ישראלים וגם פלסטינים. יש לכם פרויקטים מסוימים. אבל כל שלל הנקודות האלה, ושוב, בהיבט המצב הנוכחי שאנחנו נמצאים בו. גם אם אנחנו נמצאים בסכנה באמת של צמצום ההשקעות במשק הישראלי. גם מה אנחנו צריכים לעשות כדי להרחיב את הבסיס שעליו ההיי-טק עומד. בבקשה.

קודם כול, תודה ובוקר טוב. כן מלאנוקס, אני לא יודע אם היא ייחודית, אבל אני אתן כמה נתונים. מלאנוקס, שהיום היא Nvidia, מנתה 3,200 עובדים בשלב המכירה ב-34 מדינות, כאשר הרוב נמצאים בישראל. מתוך העובדים בישראל, סדר גודל של 10% היו עובדים ערבים ישראלים שעבדו, דרך אגב, לא רק בצפון, אלא ברוב מרכזי הפיתוח של מלאנוקס בישראל. ומעבר לזה, יש לנו בערך בין 150 ל-180 עובדים ברשות הפלסטינית, גם ברוואבי, חברון, שכם. ואני חושב שאנחנו החברה הישראלית היחידה שיש לה גם כ-20 עובדים בעזה, שאנחנו גאים בזה וממשיכים לגדול גם בעזה. זה מבחינת הנתונים.

יש לנו גם עובדות חרדיות וגם מספר קטן של מהנדסים חרדים, אבל יותר עובדות חרדיות שהשתלבו בחברה בצורה מאוד טובה וגם הגיעו לתפקידי ניהול של צוותים במלאנוקס, ואנחנו מאוד גאים בזה.

ואני אתן מספר הבחנות שלדעתי אני רואה אותם לפני, בפוסט קורונה, אבל אני חושב שהם תקפים גם היום. אני חושב שהדבר הראשון, המדינה צריכה להמשיך לדאוג לתשתית של חינוך טכנולוגי מאוד גבוה. אני רואה היום ששר, אני אפילו לא זוכר איך קוראים לזה, שר הטכנולוגיה, שר ההשכלה הגבוהה או שר המדע, מנסה להפנות משאבים - - -

דיברת, לדעתי, על שלושה שרים שונים פשוט, איל.

אני לא יודע.

כי יש השכלה ויש מדע וטכנולוגיה.

אני יודע שיש כמה שרים, אבל אני לא יודע איזה שר אחראי על ההשכלה הגבוהה בממשלה הזאת. אז אולי אתה יכול להעיר את עינינו.

השר אלקין.

כן. אבל איך הוא נקרא? השר למה?

הוא השר להשכלה הגבוהה ולמים.

אוקיי. אז השר להשכלה גבוהה ולמים, אני רואה שלפחות לפי מה שאני קורא בעיתונות, מנסה להפנות פחות משאבים לחמש האוניברסיטאות, שלדעתי הן הטובות והמובילות בישראל ואולי גם בעולם, לטובת מרכזי לימוד או מכללות אחרות. ואני חושב שזה יכול להיות בעתיד בכי לדורות. כי חשוב מאוד להמשיך להעצים את ההצטיינות של המוסדות הכי טובים אצלנו, אם זה מכון ויצמן, האוניברסיטה העברית, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת בר אילן.

איל, בוא שנייה ננסה לפרק את זה. אפילו אם אתה יכול להגיד, אני לא יודע. אתם עוד מגייסים בישראל?

אנחנו ממשיכים לגייס בישראל.

כשאתם מגייסים, אתם מגייסים יותר בוגרי אוניברסיטאות, יותר בוגרי יחידות צבאיות שיש להם הקשר היי-טקי, כמו 8200 או 81 או ממר"ם או כאלה? או יותר אנשים, נגיד ממגזרים כמו, למשל, חרדים וערבים ששם אתם צריכים לעשות להם סוג של On the job training? איך זה מחולק אצלכם?

דרך אגב, אנחנו מגייסים, לדעתי, מרוב המגזרים שציינת, אבל עיקר הגיוס של החבר'ה המצוינים שלדעתי יגרמו להבדל יהיו מהאוניברסיטאות המובילות בישראל. הם אלה שיעשו את הבדל ויתנו לחברות הישראליות את היתרון הטכנולוגי שאנחנו מחפשים, אם זה טכניון או האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע הן האוניברסיטאות המובילות, גם בר אילן. והן אלה שהבוגרים שלהן ייתנו לנו את היתרון הטכנולוגי לעומת המתחרים.

מעבר לזה, ברשות הפלסטינית אנחנו מגייסים מהנדסים שלמדו ברשות הפלסטינית או במקומות אחרים בעולם. ולהם אנחנו עושים on the job training כדי שיגיעו לרמה הנאותה ומגיעים לזה מאוד מהר. ובנוסף, אנחנו גם מגייס מהמכללות השונות בישראל. גם אותם להם אנחנו עושים חינוך או אימון תוך כדי עבודה כדי להגיע לרמה שאנחנו רוצים שהם יגיעו.

אבל התחום הראשון הוא התחום של החינוך, שאני חושב שמאוד מאוד חשוב שהמדינה תמשיך להשקיע בחינוך המעולה. המצוינות היא מילת המפתח. אם אנחנו נלך לבינוניות ובמקום להשקיע במוסדות הכי טובים ואותם למשוך למעלה, נשקיע במוסדות בינוניים או טובים אבל פחות טובים, אנחנו נמשוך את כל החינוך הטכנולוגי של ישראל כלפי מטה. לדעתי, זה בכי לדורות. צריך לקחת אותם ולמשוך אותם עוד יותר גבוה. גם את אלה שלמטה צריך להרים. אבל חייבים בתחום הטכנולוגי לדאוג למצוינות כלפי מעלה. זה דבר ראשון.

הדבר השני שאני חושב שצריך לדאוג לו הוא שילוב, כמובן, של החרדים. ודורשים מאיתנו לתרום לא מעט לסיפור הזה. ואנחנו תורמים. ואני חושב שהמדינה צריכה לקחת על עצמה, שלא רק הגופים הפרטיים יתרמו לחינוך החרדי. ולהביא לא רק נשים, אלא גם גברים חרדים לעבוד. אני חושב שאז הם עובדים עם משכרות אצלנו של עשרים ומשהו אלף שקל. למשפחה חרדית זה עושה הבדל גם אצלם, וכמובן גם אצלנו.

בחברה החרדית יש המון גאונים, המון המון גאונים. הנקודה היא שהם כולם לומדים תורה, ואני, חס וחלילה, לא מזלזל בזה, ואני חושב שזה חשוב. אבל אני חושב שאם נוכל להביא הגאונים האלה גם ללמוד תורה אבל גם ללמוד אנגלית, מתמטיקה, פיזיקה – אני חושב שזו המדינה היחידה בעולם שמתקציב המדינה משלמים למוסדות חינוך שלא לומדים את מקצועות הליבה. פה אנחנו פשוט יורים לעצמנו כדור ברגל. אתה מוציא המון כסף על מוסדות שאתה יודע שאחר כך האנשים האלה לא יהיו פרודוקטיביים ברמה של הטכנולוגיה.

אני רוצה לבדוק תדמית מול מציאות גם בעניין הזה. התדמית שיש לאדם ממוצע היא שגברים כמעט לא תמצא, בגלל הסיבות שאתה מדבר עליהן, ונשים חרדיות מועסקות בדרך כלל על ריצפת ייצור נמוכה יחסית. זה נכון?

אז לא. אצלנו הנשים החרדיות משתלבות בתפקידים מובילים. הן חכמות מעין כמוהן. הן מעולות. יש להן פוטנציאל מדהים. ואנחנו מנצלים את החרדיות. אני אמרתי קודם. יש לנו כבר מנהלות צוותים חרדיות. אנחנו פתחנו את המשרדים לאפשר את כל המגבלות. אין ייחוד. הורדנו דלות כמו שצריך. אצלנו הכול כשר. דאגנו שכל התנאים יתאימו לסביבה חרדית בכל האתרים שלנו בישראל, ויש לנו כאלה לפחות שמונה אם לא תשעה אתרים בישראל. אז אנחנו מקבלים חרדיות. הן כוח עבודה מעולה, נאמן, מדהים. אנחנו מתגמלים אותן בצורה טובה. דרך אגב, הן עשו מאות אלפי דולרים אם לא מיליוני דולרים מה-equities, מהמניות של מלאנוקס בזמן המכירה. ואנחנו מאוד גאים בזה.

צריך להתמקד במגזר החרדי ולדאוג שלחינוך שם ייכנסו מקצועות הליבה גם בישיבות וגם במקומות כאלה. והתקציב של המדינה שהולך רק לחינוך שלא כולל מקצועות ליבה, צריך באיזשהו מקום להתחיל להצטמצם ולדאוג שהחרדים – הם גם בוכים על זה אחר כך לדורות. ואני רואה את זה בכל מיני מקומות. אז צריך לדאוג לזה.

המגזר הבא זה המגזר הערבי שאנחנו רואים אותם הולכים יותר לתחום של רוקחות ורפואה. אני חושב שאם היינו יכולים לקחת ולהפנות אותם, ולהתוות את החינוך במגזר הערבי ולתת להם דוגמאות של הליכה לחינוך הטכנולוגי, זה היה לנו מאוד טוב.

המכשול שם הוא מה? זאת אומרת, בוגר התיכון הערבי בישראל הוא נופל בהכשרה שהוא קיבל, לא בכישוריו. בכישוריו בטוח שלא. אבל בהכשרה שהוא קיבל נופל מבוגר התיכון היהודי? או שיש פחות תיכונים מצטיינים? וכמובן אלמנט הצבא, אבל איפה הכשל?

אני חושב שזה עניין של דוגמה אישית ומה שהם רואים. המצליחים במגזר הערבי הם אלה שהלכו לרפואה ואלה שהלכו לרוקחות. ואנחנו בתור חברות טכנולוגיות ישראליות פחות מביאים דוגמאות של הצלחות של בוגרים ערבים. ואצלנו יש ערבים שמנהלים פעילויות. אני חושב שאנחנו די מצליחים בסיפור הזה. לעודד את האוכלוסייה הערבית, ולא רק הערבית, וגם הדרוזית. בעקבות הנפילה של סגן אלוף מ', מלאנוקס מתעסקת עכשיו בקהילה הדרוזית וגם הצ'רקסית. להביא אותם למסלול לימוד טכנולוגי. וגם את הבדואים בנגב. יש את היישום של ההשקעה החברתית, שם אני תרמתי, לא מלאנוקס, כחצי מיליון, אני לא זוכר אם זה שקל או דולר, אבל תרמנו שם כדי שהמגזר הבדואי ברהט יקצה יותר ללימוד טכנולוגי. אבל אני חושב שאנחנו צריכים להכווין את המגזר לא רק החרדי, אלא גם הערבי ולהביא לשם דוגמאות של הצלחה טכנולוגית. החברות הטכנולוגיות יכולות ליהנות כמו שאנחנו נהנים מ-10% עובדים ערבים. הם מעולים. הם טובים. הם תורמים. וזה חבר מביא חבר. וזה דבר שהוא טוב לנו. ואם נדאג לזה, אז זה בתחום החינוך.

בתחום ההשקעה, כמו שראיתם בגרפים שהוצגו קודם, עיקר ההשקעה בטכנולוגיה, בהיי-טק הישראלי, בא מחו"ל. אנחנו צריכים לדאוג לכך שלמשקיעים יהיה כדאי להשקיע בישראל, בחברות הישראליות. אני אומר עוד פעם, זה לא רק משקיעים מחו"ל. גם למשקיעים ישראלים וגם למשקיעים מחו"ל, שכדאי להביא אותם להשקעות בהיי-טק ישראלי.

איל, אני אשאל בהמשך את רשות החדשנות על העניין הזה. אבל אני שואל אותך דווקא ברמה של השטח. אני מניח שחסם להשקיע של, נגיד, גופים מוסדיים – כמו שמופיע בדוח מבקר המדינה, גופים מוסדיים מטבעם לא נוטים לקרנות הון סיכון. ובסדר גמור שכך, כי הם מנהלים בסוף כספי פנסיה של אנשים. האם יש בתעשיית ההיי-טק סוג כזה של השקעה שיכול להעלות בקנה אחד עם הדרישות מהגופים המוסדיים והדרישות של הגופים המוסדיים?

לדעתי, גופים מוסדיים לא צריכים להשקיע בחברות ישירות בהיי-טק. אם הם באים ורוצים ללמוד מגופים מוסדיים בארצות הברית שהם מאוד גדולים, נגיד, פנסיה של אוניברסיטאות או פנסיה של מורים בכל מיני מדינות. הם עושים Fund of funds. ואז הם מפזרים את זה במספר קרנות הון סיכון.

אני חושב שלגופים המוסדיים אין את היכולת ולא את הידע להשקיע ישירות בחברות פרטיות, בהיי-טק פרטי. מה שהם לדעתי צריכים לעשות הוא לבחור מספר קרנות מובילות שבהן הם יכולים ולאורך זמן הם יעשו את ה-7%-8% אולי אפילו יותר. אבל בדיוק זה מה שהקרנות – אם אתם מסתכלים מה-LPs הגדולים שמשקיעים בקרנות הון סיכון ישראליות, גם הם באים ממוסדות זרים מחו"ל. אם זה קרן הפנסיה של המורים במדינות שונות בארצות הברית או במקומות אחרים. ואז הם אלה שמשקיעים בקרנות הון סיכון.

ועל זה יש בישראל מגבלה רגולטורית? זאת אומרת, יש פה משהו חוקי שצריך לפתור או שזה פשוט עניין של מדיניות שצריך לעודד?

אני חושב שאם הייתם מעודדים ברמה של מיסוי – אני לא מבין בזה הרבה, אני אומר עכשיו רעיון שאני לא יודע אם הוא נכון או לא, אז אני טיפה ניזהר בדבריי – אבל אם היינו מעודדים את הגופים המוסדיים לא להשקיע ישירות, שזה מסוכן, אלא להשקיע ב-fund of funds, בקרנות שמשקיעות. ודרך אגב, אפשר להגיד להם שישקיעו בקרנות של late-stage, מה פה נקרא "עמק המוות", בחברות שנמצאות בשלבים שהן צריכות יותר מימון. וגם פה צריך לעשות את זה בצורה מקצועית, ויש מספר קרנות כאלה עכשיו בארץ של late-stage או Crossover funds. אז היה אפשר להגיד לגופים מוסדיים: תשקיעו ב-fund of funds, לא ישירות. אני חושב שזה הרבה יותר בטוח אם בזום מסוים – אפשר היה לעודד אותם, זה היה טוב.

מאה אחוז. שאלות, סונדוס, כן.

כן. יש לי שאלות. תודה רבה על הדיון המאוד חשוב. עלו כאן כמה נקודות שקשורות לחברה הערבית. ואני רוצה להגיד שהן לא ממש מדויקות. גם כן במצגת כשאנחנו מדברים על שחסרות מיומנויות בסיסיות נדרשות, מה זאת אומרת? קריאה? כתיבה? הליכה? ריצה? מה זה "המיומנויות הבסיסיות" שחסרות לחברה הערבית שחוסמות אותם מלהיות באחוז יותר גבוה בענף?

קודם כול, זה מתייחס לא רק לחברה הערבית, זה מתייחס גם לחרדים.

כן.

הדוח הוא דוח של OECD שבחן את המיומנויות הבסיסיות בקרב אוכלוסיות שונות בתחום המתמטיקה, שהזכירו קודם, אנגלית, כל המקצועות שנחוצים כדי להצליח אחר כך בהיי-טק. והאמירה הזאת מסתמכת על הדוח של OECD, שידוע גם למשרדי הממשלה ופועלים לפיו.

סונדוס, אחד, אני מניח שהדברים באמת נוגעים יותר לאוכלוסייה החרדית, ושמענו את זה גם בדברים של איל. שניים, אם השאלות הן מהזן הזה, אני רוצה לשמור אותן לשלב שנעלה מול רשות החדשנות, כי היא הגורם הממשלתי בסיפור הזה. האם יש משהו שאת רוצה לשאול או אוריאל, אתה רוצה לשאול את איל ולדמן? אחרת, נשחרר אותו.

כן. הייתה הצהרה שגם כן בגלל שאין דוגמאות למצליחים או ליזמים שהם בחברה ערבית, זה גם כן חוסם עוד תלמידים או סטודנטים שיבחרו בנושאי חדשנות והיי-טק וטכנולוגיה. את האמת, זה לא רק. זה יכול להיות חלק קטן, אבל זה נושא כל כך רחב שקשור לטיפוח וחינוך תלמידים מכיתות יסודי. זה לא רק לחברה הערבית, זה לכל החברה הישראלית.

אם אני רוצה, בסופו של דבר, שיהיו לי יותר יזמים, אני צריכה לגדל דור שלם, תלמידים, ממש החל מכיתה א', להכניס תכנים חדשים למערכת החינוך, טיפוח מצוינות, יזמות, חדשנות. לחשוף את הנושאים האלה בפני תלמידים מגיל ממש ממש קטן. זה כמו משפך. אני צריכה להגדיל את התלמידים שנחשפים לנושאים האלה, כדי שבסופו של דבר, אחרי סיום האוניברסיטאות, יבחרו יותר תלמידים במקצועות האלה, ואז יהיו לי יזמים. אי-אפשר, בסופו של תהליך, שיהיו לי טענות למה אין לנו יזמים, ובתוך בתי הספר אין לנו תוכנית שמעודדת אוריינטציה מדעית, חדשנות, יזמות. יש כאלה בודדים פה ושם. אבל גם למל"ג, גם למשרד החינוך, גם לרשות החדשנות, אין תוכנית מגובשת אחת שמשלבת בין שלושת המשרדים האלה, וגם למשרד הכלכלה, שתבוא לתלמידים בבתי הספר ותעודד אותם שיבחרו במקצועות חדשנות, היי-טק, טכנולוגיה ומדעים מדויקים.

אז יש מה לעשות עוד לפני האוניברסיטאות. השאלה: האם יש תוכניות כאלה חדשות שנעשות בתוך בתי הספר, כלל בתי הספר, ולא רק בבתי ספר מסוימים?

אני מסכים לחלוטין, דרך אגב, שבאמת כדאי להתחיל בגיל צעיר.

אני רוצה רק לסכם בכמה נקודות את מה שאמרתי.

כן, כן.

אני חושב שדבר ראשון צריך לדאוג למצוינות בחינוך הגבוה של האוניברסיטאות הגבוהות וכמובן גם במכללות. אחר כך צריך להפנות משאבים לחינוך החרדי ולחנוך הערבי, הבדואי, הדרוזי וכו', כדי להפוך אותם ליותר טובים. צריך לדאוג להשקעות, לכך שישתלם למשקיעים גם מחו"ל וגם לישראלים להשקיע בהיי-טק. לעודד את הגופים המוסדיים לעשות fund of funds, כדי באמת יוכלו להשקיע לא בצורה ישירה, אלא דרך גופים מקצועיים בסטארט-אפים.

כמו שאמרה חברת הכנסת שדיברה קודם, אפשר להתחיל בשלבים כמה שיותר מוקדמים לטפל בכל המגזרים האלה כדי להביא אותם להצלחה, ולנו יהיה בסיס טכנולוגי הרבה גבוה.

תודה רבה, איל ולדמן. אני רוצה, לפני שנעבור לדב מורן שהתחבר אלינו, שתעלו את חבר הכנסת אריאל קלנר. הוא רוצה להעיר, הוא בזום. בבקשה.

שלום, אדוני היושב-ראש. שלום לכולם. נושא ההיי-טק הוא נושא שקרוב לליבי. אני עד לפני שנה עסקתי בתחום. עבדתי כמנהל פרויקטים בתחום ההיי-טק, ואני גם בוגר הטכניון בהנדסת תעשייה וניהול ומערכות מידע.
בהקשרים האלה קודם כול באמת אני התחברתי מאוד לדברים שאמר פה איל ולדמן בכמה נושאים. אחד, בנושא של ירידה של השקעות מחו"ל. הכיוון שבאמת צריך להיות הוא להיות יותר אטרקטיביים. ואני חושב שבמיסוי הוא הכיוון שצריך ללכת אליו. לראות איך אנחנו הופכים להיות יותר אטרקטיביים בתקופה הזאת. כי אין שום סיבה שלא נהיה אטרקטיביים. ההון האנושי קיים. הטכנולוגיות קיימות. הפיתוחים קיימים. ואם יש מגבלות בגלל הקורונה, בגלל משברים כלכליים במקומות אחרים, הפתרון הוא להיות יותר אטרקטיביים. ואני חושב שצריך לנסות בכיוונים האלה. אין לי פתרון בשלוף, אבל זה הכיוון שאליו צריך ללכת.

התחברתי, כמובן, גם מאוד לנושא של המצוינות בטכנולוגיה וגם – אני לא זוכר את השם של הדוברת שהייתה לפניי, מחילה – אני חושב שמצוינות צריכה התחיל מגיל קטן, מגיל צעיר.

בנושא של החרדים בהיי-טק, קודם כול, זה מאוד מאוד חשוב לשלב כמה שיותר אוכלוסיות, גם ערביי ישראל, גם חרדים. ושמחתי לשמוע שבאמת במלאנוקס יש באמת סביבה תומכת. כי באמת חשוב לראות איך אנחנו נותנים לאנשים את הסביבה שתומכת בהם. דבר שיכול להפריע, זה דבר שלמשל קורה מחר – טוב, זה לא קשור לוועדה, אבל זה קשור לדיון הציבורי בישראל בכלל – מחר יש דיון בבג"ץ בנושא: האם לאפשר לימודים בהפרדה במדינת ישראל? אז אי-אפשר מצד אחד לבוא ולהגיד לחרדים: בואו, תלמדו ותיכנסו להיי-טק ותלמדו לימודים גבוהים, ומצד השני לבוא ולהגיד להם: טוב, בדרך שלכם, איך שאתם רוצים ללמוד, לא ניתן לכם, לא ניתן לכם לממש את זה על פי אמונתכם.

אלה הדברים שיש לי להגיד. ואני חושב שהדיון הזה הוא מאוד מאוד חשוב. תודה רבה.

תודה רבה. תעלו את דב מורן, בבקשה. דב, בוקר טוב. אתה איתנו? פנייך נראות וקולך אינו נשמע.

מתחבר עכשיו. יופי. תודה.

מצוין. אתה לא נעלב אם אני קורא לך שאתה מוותיקי ההיי-טק הישראלי, נכון?

זקני ההיי-טק. למה? אל תהיה כזה מנומס.

אני אבל רוצה לא את התובנות מעברך המפואר, אלא דווקא מההווה שלך. כי אתה, בניגוד לאיל ולדמן, עוסק כיום, אמנם מלמעלה, אבל עוסק בנושא של קרנות הון סיכון. ותגיד לנו אם אכן אנחנו נמצאים עוד מלפני הקורונה, אבל ביתר שאת בגלל הקורונה והמשבר הכלכלי העולמי, בסכנה אמיתית כשקרנות הון הסיכון, המעיין הזה, ייבש להיי-טק הישראלי או לא יהיה בהספקים שאנחנו צריכים בשביל לקיים פה את האקולוגיה של ההיי-טק הישראלי.

תראה, ייבש לבטח לא. זאת אומרת, אין פה תהליך שבו זה ידרדר לכלום. אבל יש תהליך של ירידה בשנים האחרונות. תהליך הירידה גם בא לידי ביטוי בזה שכל שאר העולם רץ קדימה, ואנחנו הולכים קדימה. וההליכה מאוד מאוד אטית, לצערי הרב. חלק מזה שזה מורכב, אבל חלק מזה זה המוסדי והאתגר – אני יודע שיש פה הרבה דוברים; אני אנסה לשים את הפוקוס על נקודה אחת. אכן בקרנות הון סיכון, שזה הדלק שמניע את גלגלי התעשייה הזאת של ההיי-טק, יש מעט מאוד כסף ישראלי. קשה מאוד לגייס מהמוסדיים הישראליים. והסיבה השורשית, העצם של הבעיה, היא שהמוסדיים בישראל – אגב, היא בעיה שלא קשורה רק להיי-טק; היא נוגעת גם להיי-טק כ-by product – המוסדיים בישראל אינם מרוויחים, אינם רואים הצלחה במעשיהם כתלות בהצלחה על השבחת הכסף שהם מנהלים אותו. דהיינו, אם שתי קרנות מנהלות, נניח, 100 מיליארד שקל, קרן אחת הפסידה 5%, קרן אחת הרוויחה 5%. בסוף אותה שנה, בהנחה שה-100 מיליארד שקל יישארו באותם 100 מיליארד מנוהלים, שתי הקרנות יעשו בדיוק אותו כסף לבעלים שלהן. המשתמע מכאן הוא שאין סיבה, פרט לסיבות מאוד שוליות, להשקיע באנליסטים, להשקיע בטיוב ההשקעות, להשקיע במחקר, להשקיע בהבנה - - -

אני לא כל כך מבין מה שאתה אומר, דב. וזה לא כל כך קשור ישירות לדיון שלנו. אבל בסופו של דבר, אתה יודע, התשואות האלה מתפרסמות. לקוחות, בין אם הם פרטיים או גופים כאלה ואחרים, בסוף מסתכלים ואומרים: כשאני שם את הכסף אצל זה וזה, הוא יעשה ריבית יותר גבוהה. לא?

עפר, זה נושא גדול ונפרד. בוא נדבר עליו בנפרד. אבל אף אחד לא יודע. 99 נקודה אקס אחוזים במדינה הזאת אפילו לא יודעים איפה כספם נמצא. זו הסיטואציה המטורפת. ולכן התיאוריה שאנשים יקראו בעיתון איזו קרן עשתה יותר ויעשו מעבר מקרן לקרן לא קורית. אין שום סיכוי שהיא תקרה. מעבר לכך, מה שיספרו לך, אבל לא יודע אם זה נכון אפילו, אבל אפילו אני לא יודע שאם אתה עובר באמצע קרן, אתה מאבד המשכיות, אולי הכסף שלך יעשה פחות טוב. ויש פה עלויות, ויש פה בלגנים. אנשים לא עושים את זה. תכלס, יצרנו סיטואציה מטורפת שגרמה לזה שהגופים שמנהלים את כספנו – אני לא אגיד שהם עושים עבודה רעה, הם עושים עבודה נפלאה לבעליהם – אין להם תמריץ לעשות עבודה טובה לבעלי הכסף המנוהל. מכאן שהם לא משקיעים בהיי-טק. כי השקעה בהיי-טק דורשת מאמץ, דורשת הבנה, דורשת מעקב, דורשת אנשים שיודעים את זה, שרואים מה קורה, למה וכמה. לכן זה לא קורה.

מעבר לכך, גם המדינה, כשהם כבר כן רוצים לקרות, מעמיסה על זה קשיים. למשל, את דמי הניהול שאני כקרן מקבל, אם זה מתושבי חו"ל, דמי הניהול האלה פטורים ממע"מ. אם זה מקרנות ישראליות, אנחנו צריכים לשלם על זה מע"מ. שזה אומר שאני לא רוצה אפילו לקחת כסף ישראלי, כי הוא יותר יקר לי. זה נשמע מטורף, אז זו הסיטואציה. מה זה אומר? זה אומר בסוף מהצלחות של החברות שלנו מי נהנה? חוץ מהמדינה בצורה זו או אחרת, אלה שהשקיעו בקרן שלי, כן? אז כן. ברור שנהנים מהעובדים ונהנים גם מהיזמים, אבל חבל מאוד שהפנסיונרים הישראלים לא נמצאים בלופ הזה של ליהנות מהטוב שקורה פה בתעשייה הישראלית.

אבל אני רוצה שנייה להתעכב על זה. אמר איל ולדמן, וזה נשמע לי מאוד הגיוני, שצריך לעודד וליצור תמריצים לגופים מוסדיים להשקיע במה שהוא קרא fund of funds, כדי למזער את הסיכון. לקרן המורים, הפנסיה של המורים בפנסילבניה יש אנשים שמבינים בהיי-טק או מעסיקים באופן ישיר או לא ישיר שמספיק מבינים כדי להשקיע בקרן שלך או בחברה בתוך הקרן שלך?

תראה, אני יכול לספר לך - - - היה prudential securities, שיש להם מאוד קרנות. קרן מסוימת שהייתה, זה נקרא - - -, איזו הגדרה מסוימת, ויש כאלה מאוד קרנות לנושאים שונים, השקיעה בנו. המנהלים של הקרן הסבירו לי שהבונוס שלהם מותנה בביצועים של החברה שלי, כן? ולכן היה להם מאוד חשוב שהחברה תתנהל. הם דרשו שאני אגיע כל רבעון לארצות הברית כדי לפגוש אותי לשעתיים, לעבור איתי על המספרים, להבין מה קורה. תשמע, אלה אנשים שזה מה שהם עשו. וזה היה מאוד משמעותי להם. אני אשמח מאוד אם מישהו יעשה פעם השוואה על כמה אנליסטים ומשקיעים מקצועיים יש בקרנות פנסיה הישראליות מול קרנות פנסיה במקומות אחרים בעולם. לדעתי, זה נתון מפתיע, מדהים. וזה צריך לעבור שינוי.

אוקיי. הנקודה הובנה. אני חוזר לשאלה התחלתית. האם אתה מרגיש איזושהי התייבשות או איזושהי סכנה של הכספים שמניעים את ההיי-טק הישראלי בשלב הזה של ה-VC מאז שהתחיל משבר הקורונה?

אני חייב, קודם כול, מילה טובה לרשות החדשנות – שעמי נמצא פה, ואני מאמין שהוא ידבר על זה גם – שעושה עבודה מצוינת מהרגע שהיא הפכה לרשות ומהרגע, אני חושב, שגם הגיעו האנשים הרלוונטיים. רשות החדשנות מנסה למצוא דרכים להגדיל את הכסף המושקע בהיי-טק דרך תוכניות מסוימות. אפשר לדון על זה אם התוכניות הן טובות יותר או טובות פחות. אני חושב שאם לא נפתור את הבעיה השורשית של המוסדיים ברמת איך לתת להם מוטיבציה לטייב את הכסף, לא תיפתר הבעיה.

אבל יש סיכון, כמובן. תראה, זה לא ייבוש. אתה קורא לזה ייבוש. אז אני נחרד קצת. אבל ההיי-טק הישראלי עושה צעדים של – אם פעם הוא גדל בצורה מדהימה והקדים את העולם, הוא היום מתחיל לפגר אחר ההתקדמות העולמית. ופיגור כזה משמעותו בעצם הליכה כשכל השאר רצים. זו הדרך אחורה.

אתה גם מרגיש שיזמים ישראלים – כי אני מניח, שרוח היוזמה היא אותו דבר כמו שהיא הייתה – שהיזמים הישראלים היום גם כבר בשלב המוקדם מעדיפים לפנות החוצה? מעדיפים לפנות למימון זר? אולי מעבירים את כל העסק מחוץ לישראל בשלב יותר מוקדם?

תראה, לצערי הרב מאוד, יש יזמים ישראלים שמחליטים להתחיל את הפעילות שלהם בחוץ לארץ, בדרך כלל, זה בארצות הברית. הסיליקון ואלי מלא בחברות שעומדים בראשן ישראלים שעברו לשם בצורה כזו או אחרת, חלק כדי להקים, חלק כי הם נקלטו על ידי חברות גדולות. יצאו לשם והקימו חברות שם ולא חזרו לארץ. זו תופעה שלא נחקרה. אני חושב שחשוב מאוד שהיא תיבדק ושנדע מספרים מדויקים מאשר תחושות הבטן של דב מורן.

יזמים בישראל – אגב, זו מדינה עם יזמות נהדרת. בואו לא נשכח את הדבר הזה. ישראל זו מדינה של יזמים. יזמות מישראל קיימת. יזמים ישראלים בארץ לא הולכים לקחת כסף מחוץ לארץ. כי הם לא יכולים. בשלבים שונים הם חייבים לגייס מ-VCs או אנג'לים ישראלים. אגב, זה בעיקר VCs. השקעות של אנג'לים הן לא הדבר הכי מומלץ גם בעיניי. בסיטואציה הזאת הם לא יכולים לגייס השקעות המשך בחוץ לארץ כל עוד הם לא גייסו בארץ.

דב, שאלה אחרונה בשלב הזה. שוב, אני מדבר על מראית העין, על התובנה המקובלת. התובנה המקובלת היא שההיי-טק הישראלי הוא בעיקרו, נקרא לזה, תוכנה ואפליקציה, לצורך העניין.

האם אתה רואה מספיק גיוון ברעיונות שמגיעים אליך, ברעיונות שאתה מכיר, כדי שבאמת החדשנות והטכנולוגיה הגבוהה יהיו בכל תחומי החיים במדינת ישראל? צוינו פה על ידי המבקר תחומים מסוימים שחסרים. אנחנו גם נשאל את זה אחר כך את רשות החדשנות, כמו למשל בענפי המסחר או הפיננסים. אבל האם אתה רואה איזושהי התרחבות של הבסיס שעליו אנחנו עומדים בשלב הזה?

תראה, הקהילה ה-VCs הישראלי היא קהילה קצת מוזרה יחסית לעולם. אנחנו באמת רואים הרבה VCs שלא משקיעים ב-Deep Technology, שהם Semi-conductors, Science, AI Core, אלא יותר באפליקציות. זה מצער נורא. אנחנו רואים מעט מדי יזמים שהולכים לקרנות הון סיכון. איפה? איל ברח לי מהתמונה. אבל איל הוא אחד שאני יושב איתו ומנסה לשכנע אותו להגיע להון סיכון. רק היום, דרך אגב, פרסמנו שהצטרף אלינו שותף שהוא אחד המייסדים של SolarEdge. אני חושב שרשות החדשנות צריכה לחשוב על איך לעודד קרנות שבתחום Deep Tech. אגב, מבחינתי, זה לא טוב, אני מזמין תחרות. אני אשמח אם תהיה תחרות, כי מבחינתי התחרות זה מקום ל-Cooperation יותר מאשר Competition. אז אתה צריך בנקודה שיש בעייתיות של לאן הכסף הולך צריך לדעת לכוון אותו. ואני חושב שעם רשות החדשנות אפשר לחפש תהליכים ודרכים איך ליצור פה מצב שיש בו יותר קרנות ויותר השקעות בתחום ה-Deep Tech.

תודה, דב, בשלב הזה. אני מתכוון לסיים את מה שאני קורא לו השטח. אני מבקש להעלות את ד"ר צבי מרום. בוקר טוב. הפעם לא בכובעך כיזם פרטי, אלא אתה יושב-ראש הנשיאות של איגוד ההיי-טק הישראלי. קודם כול, שמעת את הדברים של הדוברים הקודמים. אם אתה רוצה להתייחס למה שהם אמרו.

כן. קודם, אני רוצה להתייחס לנושא של חרדים, ערבים וכן הלאה. יש פעילות שאנחנו עושים בהיקפים מאוד גדולים. אני עושה אותה, אבל אני מאוד לא שמח איתה. כמו, למשל, תעש ידע שמעבירה היום 350,000 ילדים מכיתה ה' וצפונה בהכשרות טכנולוגיות, בהכרות עם טכנולוגיה עילית. כך יש גם תוכנית עם הצבא שכבר שותפים בה 6,000 חיילים משוחררים ב-100 מפעלים.

לצערי הרב, אנחנו תופסים פה את המקום של המדינה. המדינה מתרשלת במה שהיא עושה. יש לה את המשאבים, אבל הניהול שלה הוא מתחת לכל ביקורת. זה היה צריך להיות בהמשך למה שאיל אמר ודב, ששניהם מוכרים לי היטב, על שיפור האוניברסיטאות. זה מאוד מצער שאין לנו שום אוניברסיטה ב-50 הראשונות לפחות. מאוד מצער. אז במקביל לשיפור האוניברסיטאות יש גם הרבה לעשות בחינוך היסודי והתיכוני. ולצערי הרב, אנחנו לוקחים מקום של המדינה בכל מיני יוזמות, החל מחרדים, ערבים, תלמידים, כיתות וכן הלאה וכן הלאה. זה לא טוב.

עכשיו, לגבי המוסדיים. היו לנו אין-סוף דיונים עם המוסדיים. אני מקווה שיש איזושהי פריצת דרך. אבל צריך להבין שלמוסדיים בסוף יש אחריות לפנסיות, והם לא יכולים להשקיע במקומות שיש בהם סיכון רב. ולכן גם בכמויות הכסף שיש למוסדיים הישראלים מוכרחים לצאת לחוץ לארץ ובהיקפים גדולים. אבל אני מוכרח להגיד שבשנה וחצי אחרונות עשינו המון עבודת מטה, ולמעט זה שצריך עוד קצת התערבות של המחוקק, אנחנו נמצאים במקום הרבה הרבה יותר טוב.

נקודה מאוד מדאיגה היא שישראל מתחילה להיות יצואן של הון אנושי במקום יבואן של הון אנושי. יש לנו את המספרים. אני אתן לכם דוגמה. מאז שקורנל בטכניון בנו את הסיליקון ואלי בניו יורק, בלומברג עצמו אמר בסמינר, ואני הייתי שם ושוחחתי איתו על זה אחר כך: 2.5% מהתל"ג של מדינת ניו יורק, לא העיר ניו יורק, מדינת ניו יורק, הוא היום משויך לסטארט-אפים שההנהלה שלהם היא ישראלית או בבעלות ישראלית. עכשיו, התל"ג של מדינת ניו יורק בשנת 2018 שבה היה מדובר העניין הזה, זה בערך 18 טריליון דולר. זאת אומרת, המספרים שהוא דיבר עליהם הם משהו כמו 45 מיליארד דולר. זה ייתן לכם את המושג במה עסקינן כשאנחנו מדברים על יצוא הון אנושי.

זה בערך שביעית מתמ"ג של מדינת ישראל.

נכון. אני כבר, איך אומרים, הבאתי את המספרים האלה למשרד האוצר, לראש הממשלה, לאחרים. זה לא עשה הרבה רושם. אבל אנחנו נהנינו פה הנאה עצומה מהזרמת הון אנושי בהיקפים אדירים מברית המועצות לשעבר. אבל אנשים האלה כיום יוצאים לפנסיה ואין לנו תחליף. באמת אין לנו תחליף אנושי לזה. ואנחנו צריכים לעשות מעשים לא ברמה של פטפוטים, אלא ברמה של מעשים בדחיפות העליונה ביותר. לעניות דעתי, דווקא הקורונה נותנת לנו הזדמנות פה.

באיזה מובן?

באיזה מובן? הקורונה חושפת כשלים. אני יכול להגיד שאני אחד מיצרני הבדיקות הגדולים באירופה. ואני רואה בשיחות שלנו עם הרבה אוניברסיטאות שהקורונה חושפת שינויים מבניים. זאת אומרת, היא פשוט מראה לך איפה הכשלים ועושה אותם ברורים לעין במקום שהיא תוכל להחביא אותם תחת שמיכה. זאת אומרת, השיתוף של מגזרים נוספים באוכלוסייה זה דבר שדנים בו מפה עד הירח. אבל בפועל גברים חרדים לא רוצים להצטרף להיי-טק. אני לא יודע, צריך לעשות מהלכים דרמטיים.

המדינה לא הצליחה לבנות מערכת של כסף חכם. אין שום אפשרות שהמדינה תתחרה באמצעות רשות החדשנות או בכל דרך אחרת בכסף הגדול שבא מחוץ לארץ. אבל יש לה כן אפשרות, כמו ששוקי גלייטמן עשה בזמנו, לבנות יוזמות שיעזרו לכל מיני עסקים לחצות את עמק המוות, שיתמכו, מה שקוראים, בחברות מלאות, כדוגמה למה שטאיוואן עשתה עם Airsoft או סינגפור עשתה או דרום קוריאה. אנחנו פשוט לא לומדים את מה שהם עשו וחוזרים על עצמנו. והבעיה המרכזית שלנו, המרכזית שלנו בטווח הארוך, היא שמרבית הכנסות ההיי-טק הישראלי הם בעצם בבעלות אמריקאית. אם, חס ושלום וחלילה, מסיבות שלהם, מחר בבוקר אינטל או תרד למטה או שסתם איזה סגן נשיא עלום יחליט שבגלל איזו מדיניות של America First, צריך להעביר את המפעל הבא של אינטל של שלושה ננומטר או שבעה ננומטר לאריזונה, למשל, באותו רגע אנחנו מנחיתים מהולמת מוות על So called Hi-tech Nation.

וצריך לזכור בהקשר זה, שהעולם שאחרי הקורונה הוא עולם שבו מדינות יהיו הרבה יותר מגוננות על עצמן ומלחמות סחר גלובליות יכולות להיות די הרבה. אני רוצה לשאול אותך. יש ידעה מלפני שבוע על עלייה משמעותית במספר מפוטרי היי-טק. אתה יכול לאשר את זה ואולי להסביר לנו למה זה קורה?

כן. קודם כול, הבעיה העיקרית של מדינת ישראל, אתה בעצמך, שאנחנו אי. ואנחנו אי. והבעיה שהאי הזה לאט-לאט נסחף הרחק מיבשת הכלכלה העולמית. זה לא סתם. אם אתה סוגר פה את חבל הטבור, אז לא קרה כלום. כולם יעבוד בזום. זה לא נכון.

עכשיו, יש בעיה כללית בעולם שהיא בעיית ביקושים. א', הביקושים יורדים. ב', בעיה שתישאר כמו הזכרת, זו בעיה שמדינות רוצות להיות יותר ויותר אוטרקיות. ולכן הן מקצצות בייבוא שלהן מכל מקום. ואנחנו לא שונים מהעניין הזה. ומהר מאוד אתה מרגיש את הירידה בביקושים. אתה מרגיש אותה בשני מקומות עיקריים. ומספרים הם מאוד מהותיים והם יהיו עוד יותר מהותיים כשיתבררו המספרים של יולי ולצערי הרב גם באוגוסט. אחת זה בחברות גדולות מהסוג של אמדוקס ואחרות, שהלקוחות שלהן פשוט מקטינות את הביקושים. זה גם בהיקפים עצומים בתעשייה. יש במדינת ישראל תעשייה מאוד מתוחכמת שמייצרת מוצרים לתעשיית הרכב העולמית. אז כשהביקושים יורדים בצורה רצחנית, אז אין ברירה. מוציאים את האנשים לחל"ת ואחר כך מפטרים אותם.

והמגמה השנייה שאנחנו רואים היא שבניגוד ממה שקורה כשזורקים אבן לבריכה, אז האדוות מתקדמות מהפריפריה למרכז. אנחנו רואים שיש יותר ויותר מאפיינים של פיטורים של עובדים קבועים במפעלים יצרניים מוטי טכנולוגיה בפריפריה. ולחלופין, פיטורים לא מבוטלים של סטארט-אפיסטים דווקא במרכז. בשני הדברים האלה מתחילים להיות להם מספרים מאוד מאוד משמעותיים. המספרים שאנחנו אוספים הם לא טובים.

ברור. הנקודה הובנה. תודה בשלב הזה. אני רוצה באמת להעלות את רשות החדשנות, את ד"ר עמירם אפלבום, המדען הראשי וראש רשות החדשנות. בוקר טוב. שמעת את הדברים, ובצורה כזו או אחרת, רבים מהם נופלים לפתחך. בבקשה.

טוב. אתם שומעים אותי?

שומעים ורואים את המצגת. כן. רק אם אפשר, עמי, לרוץ עלייה.

אני אדבר. אתה תוכל לכוון אותי לאן שאתה רוצה. אז קודם כול, לאלה שלא מכירים אותי, אני עם קריירה של 36 שנים במגזר העסקי. רק לפני שנתיים וחצי החלטתי לעבור ולתרום קצת גם לתעשייה בארץ אחרי שבתוך ה-36 השנים האלה 16 שנים ביליתי בארצות הברית. 8 שנים הראשונות מתוכם במעבדות At&t Labs, ו-8 שנים בסיליקון ואלי. אז אני שנתיים וחצי ברשות החדשנות.

מה זה רשות החדשנות, למי שלא מכיר? רשות החדשנות זה בעצם הגוף שאמון לייעץ לממשלה בכל נושא המדיניות וחדשנות טכנולוגית. אז אם נאמר קודם שאין גוף כזה שמסתכל על התמונה הגדולה, אני רואה אותנו כרשות החדשנות כמסתכלים על התמונה הגדולה של – ותכף אני אפרט יותר – החדשנות והטכנולוגיה. נכון, אנחנו לא עוסקים במדע הבסיסי. אבל לא רק זה. אנחנו גם מיישמים את הדברים. אנחנו נותנים תמיכות כספיות לחברות, מהעברת טכנולוגיה מהאקדמיה לתעשייה, דרך השקעות בסטארט-אפים שאף VC עוד לא היה מוכן להשקיע בהם.

עמי, אני ממש מבקש, בגלל מגבלת הזמן, ההקדמה היא חשובה, אבל אנחנו רוצים, המצגת נקראת בימי קורונה, בואו נתכנס לימי קורונה.

אז ימי קורונה. קודם כול, צריך להבין שהחדשנות והטכנולוגיה זה הנכס המשמעותי ביותר של מדינת ישראל וזה רק מתעצם היום. ואם נסתכל איפה היינו לפני, וזה ייתן פרספקטיבה לכל מה שדובר פה, אז ההיי-טק היום הוא 46% מהייצוא הישראלי, והוא בסך הכול 18% מהמיסים, וזה 13% מהתוצר העסקי. אבל רק 9%, לא 8% – ב-2019 הייתה התקדמות – 9% מהמועסקים במשק, זה בערך 300,000 עובדים.

אתם יכולים לראות פה גם שב-2019 הייתה עלייה של השקעות, 9.1 מיליארד השקעות. אבל כמו שדובר פה, 70% הן השקעות זרות. וזה בדיוק הנושאים שעליהם אנחנו מדברים. תקציב הרשות – שוב, לשים בפרספקטיבה – זה 1.5 מיליארד. אז זה כל מה שהיה לפני שנכנסנו למשבר הכלכלי.

משבר הכלכלי, כפי שאמר צבי ואמר דב במידה מסוימת, קודם כול יש פגיעה במכירות. יש בעיה קשה היום תזרימית לחברות, לכולן, כי יש ירידה במכירות. אנחנו רואים את זה. כמעט 80% מהחברות כבר דיווחו בהיקפים שונים. אבל החברות הקטנות הן הסופגות את הבעיה הגדולה ביותר במכירות. אותו דבר יש פגיעה בהשקעות, אבל בעיקר לחברות ב-seed. לתשובתך, עם צירי מספרים, אני יכול להראות לך שדווקא לחברות הבינוניות והגדולות עדיין אין ירידה בהשקעות. אם תרצה, אני אוכל לקפוץ לזה.

זה מביא אותנו לפגיעה בכוח אדם. ההיי-טק ידוע בזה. אני בא מה-Semi-conductors, שבמשך שנים זה היה From boom to bust; up and down. יודעים איך להתארגן. דבר ראשון שנעשה פה הוא שהוציאו עובדים לחל"ת, חלק, 43% מהחברות. חלק גדול מהחברות בעצם קיצצו בשכר. יש הורדות שכר. זה מאוד מקובל בענף ההיי-טק. אנחנו רואים גידול בפיטורים שדיברת עליו, היושב-ראש, פה כתוב 7% ביוני מול 5% במאי. אבל תקשיבו זה 7% מ-300,000 זה 22,000 מובטלים. והקפיאו את הגיוסים. ואנחנו רואים גם ירידה באקזיטים.

עכשיו, אם הנושא הזה יימשך, ואני טוען שאנחנו עדיין בנפילה חופשית, אף אחד לא יודע איפה זה ייעצר ומה יהיו ההשפעות הגלובליות. אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במחוזות באמת באמת לא ידועים. ולכן הרשות נרתמת בכל הכוח להגיב מהרגע הראשון שהמשבר הזה פרץ. אני רק רוצה להזכיר לכם שבינואר 2020 לא היה לרשות תקציב מכיוון שלא הייתה ממשלה, למי עוד זוכר את הימים האלה. לא היה לנו תקציב. עבדנו על תקציב המשכי. פרץ משבר הקורונה, אנחנו יצאנו בקול קורא לתעשייה הישראלית להתמודד עם הקורונה. אנחנו גם נתנו כספים שחברות יוכלו להסיט פסי ייצור, לעשות מסכות, לעשות מכונות הנשמה, לעשות בדים לא ארוגים שיכולים להיות למסכות. הלכנו גם לאקדמיה עם התעשייה לעשות פיתוח. וכמובן דברים יותר מתקדמים.

תראו, איך מקול קורא במרץ קיבלנו קרוב ל-800 בקשות, תוך שבועיים קיבלנו קרוב ל-800 בקשות. שלחנו בודקים. בדקנו. ב-6 באפריל, חודש אחרי, כבר היינו במצב שנתנו ל-78 חברות 52 מיליון שקלים, כדי להתמודד עם בעיות הקורונה. אז כשאומרים שהממשלה לא מצליחה להוציא כספים כשהיא כבר מחליטה, אז תראו פה אצלנו ברשות החדשנות שתוך חודש הכספים הגיעו ליעדים וסייעו במלחמה בקורונה.

כן, עמי. אבל בסופו של דבר, דווקא כשאני מסתכל על מספרים, אתה בסוף מדבר א' על דברים שהם לא בהכרח ההיי-טק. יכול להיות שהם נדרשים - - -

לא. היי-טק. הכול היה אצלנו היי-טק.

וב', אתה מדבר על 52 מיליון. זאת אומרת לענף, כמו שאתה אומר, שיעור הפיטורים שבו כבר הגיע ל-7%, ושבסופו של דבר אנחנו ראינו בנתוני התחלה שלך את חשיבותו לייצוא הישראלי ולתוצר הישראלי.

עפר, רגע. תן לי רגע להסביר. אני לא רוצה להגיד לך למי לא מראים אפילו רבע עבודה.

לחבר כנסת. זה בסדר. אבל תמשיך.

הדבר המהותי של תגובה מהירה היא של ההתמודדות. מייד אחרי זה נכנסנו להבין מה התעשייה צריכה, מה הממשלה יכולה לתת. הקמנו פורום שקיים שלוש פגישות עם משרדי הממשלה, כולל משרד הבריאות, כולל משרד האוצר, אגף התקציבים, החשב הכללי, ישראלי דיגיטלית עם התעשייה, יש לך פה רשימה ארוכה של חברות שהשתתפו איתנו, עם ארגונים אחרים, והבאנו איזושהי פרספקטיבה מה הממשלה יכולה לעשות, מה התעשייה צריכה, למעלה ולמטה. ומתוך זה הגענו למסקנה שיש בעיה גדולה של תקציב, של קבלת כספים כמה שיותר מהר. אגף התקציבים נתן לנו מייד 600 מיליון שקלים להתמודדות עם הקורונה, כן? ואחרי זה עוד 500 מיליון שקלים למסלול מהיר.

בוא אני אגיד לך מה זה מסלול מהיר. מסלול מהיר אומר שאם בימים כתיקונם לוקח שלושה חודשים לחברה להגיש בקשה ולקבל כסף, או היא יכולה לקבל תוך ארבעה שבועות כסף, אחרי שבודקים, בדקו אותה, לעשות מחקר ופיתוח, אם היא מראה לנו שאין לה יכולת לשרוד במשך 12 חודשים.

כמה מזה כבר יצא?

מה?

כמה מזה כבר יצא?

מתוך זה כבר יצא לחברות קרוב ל-200 מיליון שקל מתוך ה-500 מיליון שקלים. יש לנו ב-pipeline, אנחנו מעריכים, עוד 300 מיליון שיצאו עד סוף אוגוסט. זה יסיים את ה-500 מיליון. ויש לנו הסכמה עם משרד האוצר שאם ה-500 מיליון יסתיימו בסוף אוגוסט, ישקלו לתת לנו עוד 250 מיליון. ותבין, זה טכנולוגיה, חברות שכבר יש להם IT ברור וחד-משמעי, זה לא כל סטארט-אפ שפתאום אין לו כסף. אבל שאין להם run way ל-12 חודשים. אם יש לו run way, נגיד, על כל 18 חודשים, יש לנו עכשיו תקציב, תקשיב טוב, של 1.8 מיליארד שקל להשקעות.

שנייה אחת, עמי. סונדוס, בבקשה.

כן. יש לי שאלה לעמי. גלוי נאות, אני גם יזמית לפרויקט סטארט-אפ בהיי-טק, אבל אני עכשיו אני מדברת בשני הכובעים. מספר הבקשות שאתה העלית עוד לפני שני שקפים, אני רוצה לשקף אותך בחוויה אישית, ממש אישית. אם אחד – ואנחנו מדברים על הצורך לייעד יותר שאפתנות ליזמות וחדשנות – אם מישהו ניגש לרשות לחדשנות, במיוחד במגזר הערבי או החרדי, סליחה, החברה הערבית או החרדית, הוא נתקל בקשיים קשים מאוד. ואם הוא מקבל סירוב, אין עוד אלטרנטיבה שאתם מציעים לו. לדוגמה, אתה עדיין בתחילת דרכך, אנחנו מציעים לך איזשהו מסלול הכשרה לפתח את המוצר שלך שיהיה מותאם לשנה הבאה. אז מי שמקבל סירוב הוא בן אדם שסביר להניח שהוא לא יחזור לבקש עוד פעם ועוד פעם. אני מדברת איתך כאחת שניגשה שלוש פעמים לרשות לחדשנות, בפעם השלישית הצלחתי. אבל אנשים רבים מפספסים אותם בתחילת דרכם. כשמקבלים סירוב לבקשה או למימון או לסיוע כשלהו, הם לא מקבלים עוד אלטרנטיבה אחרת עד שהמוצר שלהם מתגלה ונהיה מוצר או פרויקט אחר.

האם אתם חושבים לשנות את המדיניות הזו ולהציע לאנשים, שאתם מסרבים לתת להם מענקים או סיוע, הכשרות איך לקדם את המוצר שלהם? השאלה השנייה: האם יש לכם העדפה מתקנת לאוכלוסיות שאנחנו מדברים עליהן, שהן לא נמצאות בתחום ההיי-טק והחדשנות, כמו החברה הערבית, נשים בכלל, והחברה החרדית? תודה.

חברת הכנסת, אני ממש ממש מתנצל, אבל אני חייב לדעת את שמך, כי אני לא מכיר את השם שלך.

סונדוס.

סונדוס.

כן.

סונדוס, תודה על השאלה. הינה התשובה.

התשובה בשקף הבא.

הינה התשובה. באמת במקרה יש לי פה את מה אנחנו עושים לשילוב של הערבים בהיי-טק. יש לנו גם סיירות תכנות. אני לא רוצה להיכנס לעומק מה זה סיירות תכנות. אלה הכשרות, הכשרות מקצועיות, להביא אותם למה שאיל דבר עליו, לטופ טופ שהם יוכלו להיכנס. 22% מהסטודנטים בטכניון הם ערבים. אבל לא 22% בהיי-טק.

נכון.

סיירות תכנות יכולות להקפיץ אותם להיות בין המפתחים המובילים של איל ושל חברות אחרות. יש לנו עידוד יזמות, יש את חממת NGT.

NGT כבר לא NGT בפן הזה.

יש מסלול תנופה מיועד ליזמים. יש לנו דיאלוג. את מתפרצת פשוט לדלת פתוחה. דרך אגב, אני גר בצפון. אני לא גר בתל אביב.

אני עבדתי ב-NGT. אתה יודע כמה פרויקטים מדברים על הערבים?

וגם אהרון אהרון, שהוא המנכ"ל, גם הוא מהצפון. שנינו, תאמיני לי, הלב שלנו שם. ויש לנו דיאלוג ממוקד ושוטף. ואנחנו רואים גידול בהגשות. את רואה פה מספרים. 52 יזמים.

כן. הגשות כן אני יודעת.

אנחנו עושים, אבל לא רק בזה. גם עם החרדים יש לנו הרבה מאוד עבודה. התשובה לשאלה שלך היא: יש לנו עובדים מהמגזר הערבי. כשקודם דיברו על מה חסר. את העלית את זה. מה חסר במגזר הערבי. אחת המיומנויות שחסרות היא חלק מהשפה העברית והתרבות הישראלית. אם את מביאה מישהו שמדבר בשפה, שמבין את הדברים שאני כיהודי אולי לא תמיד מבין את כל הניואנסים של תרבויות שונות. אני גם לא מבין את הניואנסים של החרדים תמיד. אז יש לנו, ואנחנו באמת רוצים. ואני אגיד לך גם למה. לא מכיוון שצריך, מבחינתי, לעזור להם. צריך לעזור לכלכלה הישראלית. זה הפול של הכישרונות של כוח האדם שלא מנוצל בהיי-טק הישראלי. ואם היינו קודם עם 18,000 משרות שחסרות בהיי-טק, הפול לקחת אותם היה מהמגזר הערבי בעיקר. לכן אנחנו ביחד על זה. אין בינינו שום הבדל.

אוקיי, עמי.

אני רגע רוצה לגעת, ברשותך, - -

כן.

- - בנושאים של דוח מבקר המדינה. אתה יודע מה? אני רוצה עוד מילה אחת בכל זאת על המוסדיים.

אבל השאלה השנייה היא לא פחות חשובה. מה עושים עם היזמים שלא מקבלים סיוע? האם יש עוד צעד מהרשות לחדשנות שיסייע להם?

מאה אחוז. אני מבקש, אתה רצית. תמשיך לסיים גם בעניין המוסדיים וגם בעניין התמודדות עם דוח מבקר המדינה. יש לנו עוד גופים שאנחנו מדברים איתם. בבקשה.

בסדר גמור. במילה אחת לעזור – תשובה לסונדוס – יש לנו מכינת מו"פ. יכולים לגשת למכינת מו"פ. ומי שעובר אותה, אחר כך הוא יכול לקבל את הכסף באחוזים הרבה יותר גבוהים.

תודה.

מוסדיים – אנחנו עשינו שני מהלכים למוסדיים, ושניהם פורסמו בעיתונות. המהלך הראשון הוא לסייע למוסדיים לגייס ולהצדיק את הגיוס של אנליסטים שמבינים בטכנולוגיה. זה יצא לדרך. שבעה גופים מוסדיים כבר קיבלו מאיתנו את האור הירוק לגייס אנליסטים, מומחים, והם הקימו קבוצות של אנליסטים. לא רק אחד. אנחנו מגייסים אחד ושניים. הם הקימו קבוצות לעשות אנליזה של תעשיית ההיי-טק. הדבר השני שיצא עכשיו, ב-14 ביוני, הוא שוב קול קורא למוסדיים להצטרף אל גופי השקעות קיימים של ההיי-טק או בעצמם עם היכולות שלהם, כשהמדינה נותנת ביטחון להשקעה. זאת אומרת, כשהם משקיעים לשמונה שנים, אם ערך ההשקעה שלהם ירד, המדינה תפצה עד 40% מירידת הערך אחרי שמונה וחצי שנים. אם הערך היעלה, הם יחזירו לנו 10%.

יש עוד הרבה פרטי פרטים, אבל צעד נכון שעשינו בשיתוף עם אגף התקציבים בראש ובראשונה שהריץ את זה, עם החשב הכללי, שלא כאן, כי הכול בידיים של רשות החדשנות. עם הממונה על ניירות ערך, עם בנק ישראל, פעם ראשונה כמעט קורה ב-15-10 השנים האחרונות שמוסדיים נכנסים בצורה מובנית לתוך ההשקעות דרך חברות צמיחה, לא בסטארט-אפים, אלא בחברות שכבר מוכרות משהו כמו 5 עד 10 מיליון דולר בשנה. רק להן, ששם רמת הסיכון יותר נמוכה. אשמח להוסיף. זה יוצא לדרך.

כמה כסף כבר נכנס לתוך הענף כתוצאה מהמהלך הזה? אתה יכול להגיד?

לא הבנתי את השאלה.

עשיתם מהלך שהבטיח למוסדיים איזושהי הגנה על ההשקעה שלהם. האם אתה יכול להגיד כמה כתוצאה מזה באמת גופים מוסדיים שמו בחברות ההיי-טק?

לא. הקול קורא יצא. המוסדיים עכשיו בשלבים להכין לנו את הבקשות. ואז אנחנו נאשר אותן.

ברור.

זה יהיה ב-30 באוגוסט. אנחנו מצפים. יש לנו תקציב פה עד 1.5 מיליארד שקלים השקעות, שהם יצטרכו לעשות מצ'ינג על זה.

ברור.

יצטרכו להשקיע גם יותר. אז יש 1.5 מיליארד. אנחנו מכוונים ל-2 מיליארד.

אוקיי. נקודה האחרונה לגבי דוח מבקר, כי אנחנו רוצים לדבר גם נציגים של האוצר.

עכשיו, לגבי דוח המבקר. כמה מילים. תראו, אין מילים בפי להגיד כמה זה טוב שמבקר בא ומעלה את הנקודות. אבל חלק גדול מהביקורת שלו, כמובן, ישבה גם על האינפוטים שלנו. אז כמו שאמרתי, אנחנו חשופים ועושים השקעות עם הגופים המוסדיים. כוח האדם בהיי-טק – יש לנו מספר מסלולים שפועלים, כמו סיירות תכנות וכמו זה נקרא ג'וניורים להיי-טק וכו' יחד עם אגף התקציבים, יחד עם הוות"ת יש מהלך שלם שהולך לשנות את כל ההסתכלות של העברת טכנולוגיה מהאקדמיה והתעשייה, איך האקדמיה תשופה או תמומן בהקשר ישיר למחקרים יישומיים ולפטנטים, זה תהליך שקורה ממש בימים אלה. חברות צומחות – אנחנו ממשיכים. אנחנו דווקא רואים מ-2018 ו-2019 גידול של 80%, תקשיב טוב, של חברות שדווקא צומחות בארץ, ולא יוצאות ולא עושות אקזיטים.

דיברתי על האוכלוסיות מגוונות. תעשיית ייצור – להגדיל את הפריון שהמבקר דיבר עליה. יש מאמץ משותף. הרשות פה שמה פוקוס יחד עם רשות ההשקעות של משרד הכלכלה, ואני יש לי כובעים, אז אני בשניהם. ואנחנו שמים הרבה מאוד תשומת לב גם על ההדרכות.

הדבר הכי חשוב הוא התחומים העתידיים. בעתיד כשמדברים גם על ביולוגיה שהיום נכנסת בכל רפואה מותאמת אישית, וגם כשאתה מסתכל על כל ה-Data Science ועל הבינה המלאכותית, אתה מכניס את שניהם ביחד ואת הכול, זה Bio-convergence, פה יש לישראל סיכוי עצום בגלל הביולוגיה במכון ויצמן ובטכניון ובבר אילן, באוניברסיטת באר שבע, שמצטיינים במחקרים יחד עם מדעי הנתונים לעשות קפיצת מדרגה, להגיע פה לדברים שהעולם באמת יוכל לראות פה פריצות דרך משמעותיות ביותר.

תודה רבה.

וכמובן, כל זה בראייה האסטרטגית של הממשלה.

אוריאל, אתה רצית לשואל, בבקשה.

היושב-ראש, קודם כול, באמת אני מברך על הדיון החשוב. יש שתי נקודות, שדווקא כשאני שומע את הרשות החדשנות, שצריך לשים עליהן. ודווקא שמעתי את - - - בחלק הזה. קודם כול, צריך דעתי, גם הוא אמר את זה, להקים סוג של רשות או מנהלת משותפת גם כנציגי המגזרים בשביל שכשאתה בונה את אופי הרצון שלך לתמרץ או להפעיל או לשלב את החברה, אתה תדע לעשות את ברוח הדברים. אני יודע שהקימו מפעלים, למשל, באלעד או בקריית ספר, שמתאימים לאופי החיים של הציבור החרדי גם מבחינת השעות והחלוקה וכו'.

נקודה נוספת – בכספים שניתנים – אנחנו כן מודעים למקרה, שנקרא לזה בקיצוני, שוק עבדים, שבסופו של יום זה מגיע לזה. אנחנו יודעים גם כן בסיבוב שהמדינה תמרצה עכשיו בקורונה, אז חלק מעשירים התעשרו קצת עוד יותר כמו הבנקים, אבל לאזרח הפשוט זה לא הגיע. גם כן בחלק הזה של ההיי-טק בכספים שנותנים מטעם המדינה, לתמרץ וכו', זה מגיע בסופו של יום גם כן בעיקר הרבה לחברות. אבל משתמשים בכוח אדם, שמודים שהוא כוח אדם הטוב ביותר שהיה להם, ממש כשוק עבדים. לנסות ולראות איך מפקחים יורת על הכסף הזה בסוף, שיגיע - - -

אני מנסה להבין למה אתה מתכוון. הרי בסופו של דבר, נקבע פה מענק בלי קשר להיי-טק או לא היי-טק. נקבע פה מענק לעסק שמחזיר עובדים נגיד מה-1 ביוני. איך הדבר הזה מתרגם למה שאתה קורא לו שוק עבדים?

המענק שנקבע הוא נקבע לצורך או להחזרה לעבודה או תמרוץ. אני מדברים באופן כללי, כשדיברנו על לתמרץ בנושא היי-טק.

נכון, נכון.

הוא מקבל את זה, נגיד, כגוף או כחברה מסוימת או על פטנט מסוים.

הוא מקבל אותו פר עובד שהוא מחזיר.

יפה. אבל אני לא בטוח שבסוף העובד נהנה מאותו תגמול שהוא מקבל, בטח לא בכמות שזו המטרה. זו הכוונה. זאת אומרת, אם, נגיד, הוא מקבל 8,000 - - -

זאת אומרת, אתה מכיר מקרים שבהם ספציפית בחברות ההיי-טק הוחזרו אנשים לעבודה, אבל בתנאים יותר גרועים או - - -

כדי לקבל את המענק.

לא. המענק הוא בחברה. בואו נבדיל. יש מענקים אישיים ומענקים - - -

אין בעיה. אבל נמצאים בחברה אפילו קיבלה - - -

עם המענק הזה יש הרבה מאוד בעיות, אבל אני - - -

החברה אפילו קיבלה לפעמים במענק יותר ממה שהיא שילמה במקור לעובד לפני כן.

ברור. ברור.

זו הנקודה. אם כבר נתת, שתהיה בקרה. שהעובדים יקבלו, ולא הם.

מאה אחוז. זמן מצוין באמת להעלות את משרד האוצר. אם כי מי שאנחנו הולכים לדבר איתו הוא לאו דווקא – אה, נועה שוקרון איתנו?

בהחלט.

רפרנטית תעשייה והשכלה גבוהה באג"ת. נמצא, אני מניח, במקביל גם סגן בכיר למנהל רשות שוק ההון, שאותו רציתי לשאול על הרגולציה ועל הנושא של המוסדיים. אבל את יכולה באמת לסכם את המאמצים ואת התוכניות העתידיות של אגף התקציבים אל מול לזה שנאמר לנו פה על ידי בכירים וממונים על ענף שעושה כמעט חצי מהייצוא הישראלי, שהוא ענף בנפילה חופשית.

כן. אז צוהריים טובים ליושב-ראש הוועדה ולכל המשתתפים.

ענף ההיי-טק נפגע בקורונה כמו כל כלכלת ישראל. כן חשוב לציין שבכל מדד כלכלי שיש לנו ובהשוואה לענפים אחרים הוא נפגע פחות, וחשוב לציין את זה. עם זאת, לאור העובדה שבהחלט מדובר בקטר צמיחה וגם משרד האוצר רואה את החשיבות האסטרטגית של הענף הזה לטובת צמיחה עתידית של המשק, גם במהלך תוכנית הסיוע של הקורונה הוקצו 1.5 מיליארד שקלים ייעודיים לענף הזה. בעזרת הכסף הזה עשינו את כל התוכניות שעמי דיבר עליהן, אם זה תוכנית המוסדיים, שאני חושבת שיש לה חשיבות אסטרטגית עצומה, ואם זה המסלולים המהירים, שאפשרו באמת הזרמת כסף מאוד מהירה לשוק ולחברות וסייעו תזרמית במקומות שבהם היה צורך.

וכרגע, המדינה והאסטרטגיה עוברות להיות פחות בראייה ענפית ויותר בראייה של היקפי פגיעה. התובנה הזו נובעת מהבנה שאני חושבת שתסכימו איתי לגביה, שבסוף היכולת של המדינה לחתוך באופן דק מאוד ענפים ולהגיד שענף X או ענף Y נפגע יותר או פחות מענף אחר היא מאוד מורכבת. ולכן כל תוכניות הסיוע החדשות של המדינה הן בעצם פתוחות לכולם וסובבות סביב היקפי פגיעה. כלומר, ככל שיש שיעור מסוים מהמחזור שנפגע, כל חברה, ולא משנה מאיזה ענף היא, תוכל להיות זכאית למענקים. כמובן שיש פה גם מענקים לעסקים וגם את כל הנושא של המענקים הסוציאליים לעובדים מפוטרים וכו'. ולכן אלה כלים רוחביים שכמובן פתוחים גם בפני ענף ההיי-טק.

אז אם את מדברת על כלים רוחביים, יש דיבור ודיבור מוצדק על זה שבסופו של דבר אנחנו צריכים להפוך את המשבר להזדמנות, וברור שהזדמנות בהקשר של המשק הישראלי זה בשני דברים שקשורים להיי-טק: אחד – זה אחד הכשרות של אנשים שייכנסו לעבוד שם; שניים – זה עידוד של השקעות שיובילו לפריון יותר גדול, ובהגדרה פריון יותר גדול בישראל קשור לחדשנות. מה אתם עושים בתחומים האלה?

אז בהקשרי עידוד ההשקעות, וזו נקודה שגם עלתה בדוח המבקר, היא נקודה אסטרטגית, שאני חושבת שבהקשר הזה אני אומר בכנות שניצלנו את משבר הקורונה כדי לפתור פה משהו שהוא הרבה יותר עמוק, ואני בטוחה שישפיע באופן מהותי על התעשייה – וזה גיוון מקורות המימון והכנסת הגופים המוסדיים כגופים שמשקיעים ומכניסים כסף לחברות ההיי-טק. אם צריך, אני כמובן אשמח להרחיב. גם בארי מרשות שוק ההון שנמצא כאן וגם הרשות החדשנות ידעו לעשות את העבודה אפילו יותר טוב ממני.

יש כלים נוספים שמעודדים השקעות. חלקם נמצאים בתוכנית הכלכלית שאנחנו נמליץ לממשלה לקדם אם וכאשר יהיה תקציב. בנוסף, אני אציין שכל נושא כוח האדם שדיברנו עליו. אנחנו מאז ומתמיד האמנו שגם בנושא האוכלוסיות דרך המלך בוודאי ובוודאי להשתלבות בליבת תעשיית ההיי-טק היא השכלה גבוהה איכותית. איל ולדמן דיבר על זה לא מעט, ואני מסכימה עם כל דבר שהוא אמר לגבי חשיבות האיכות ושכמה אסור לוותר עלייה. גם פה יש תוכנית מאוד גדולה שאנחנו נרצה לקדם במסגרת התוכנית הכלכלית שמדברת על הגדלה נוספת במספרי הסטודנטים. אני אציין בהקשר הזה שהאוכלוסייה הערבית מגיעה למספרי שיא שנה אחר שנה והיא כבר נמצאת במצב ששיעור הלומדים שלה במקצועות ההיי-טק נמצא ממש אפילו גבוה משיעורם באוכלוסייה, שזה נתון מאוד משמח. ואני בטוחה שלא יחלפו מספר שנים רב עד שהוא גם יבוא לידי ביטוי בתעשייה עצמה.

נועה, שנייה. את מדברת וגם דוח המבקר מדבר על אוכלוסיות, בעיקר כמובן על האוכלוסייה הערבית והחרדית, וזה בסדר גמור. אבל ספציפית למשבר הקורונה שבו נוצר מצב שאחוז האבטלה והאנשים שנמצאים בחל"ת הוא משהו שלא הכרנו אותו, למעלה מ-20%. האם זה מנוצל כדי להכשיר ולהכניס לתוך ענפים שיש בהם חדשנות או ספציפית לענף ההיי-טק אנשים מכל רחבי האוכלוסייה שהיו קודם במקצועות אחרים, כולל מקצועות שבגלל הקורונה נמצאים היום בכלל בסכנה קיומית?

אני אתייחס. התשובה קצת מורכבת, והיא מורכבת משני רבדים. ראשית, גם בענף ההיי-טק יש פיטורים, ונשאלת השאלה, ואני אומר בכנות שאנחנו עוקבים אחר הנתונים, כי אנחנו עוד לא יודעים לתת תשובה ברורה לגבייה – אבל נשאלת השאלה: האם גם בענף ההיי-טק, מה שהיה בעבר, המחסור בעובדים, האם היא בעיה שעדיין קיימת? זו שאלה אחת שאני חושבת שעוד מוקדם לתת לגבייה תשובה, כי השאלה אם אותם מושבתים יחזרו לעבודה כן או לא, ואיך באמת החברות יתמודדו עם הירידה בביקוש וכו'. הנושא השני לשאלתך - - -

כן אבל, סליחה שאני קוטע אותך, הדעת נותנת שביציאה מהמשבר תהיה מתי שתהיה שם אנחנו נוכל למצוא את יציאה יותר מהירה. כשיחזור הכסף לזרום, אם נחבר אותו ליזמות הישראלית ולמספיק אנשים מוכשרים, אז משם אנחנו גם נראה ברמה הלאומית תשואה יותר גדולה מאשר בענפים אחרים.

אני מסכימה לחלוטין. זה נוגע לחלק השני של תשובתי, שבעצם שואל: מיהם אותם מושבתים במשק? ופה הפילוח הוא פילוח שמראה שלאו דווקא מדובר באוכלוסייה שלכל הפחות היא אוכלוסייה טבעית, נקרא לה, להיי-טק. כלומר, פחות או יותר 50% מהמושבתים הם אנשים ללא תואר אקדמי. לא דיברתי בכלל על תואר אקדמי-טכנולוגי. ולכן נשאלת השאלה: מה היכולת של המדינה להסב אותם להיי-טק? עם זאת, בשוליים, אני מסכימה מאוד שיש פה הזדמנות גדולה למשק. ואני חושבת שיש תוכניות של הרשות לחדשנות שהולכות להיות מושקות בקרוב. שוב, חלקן כבר בימים הקרובים, חלקן במסגרת תוכנית הכלכלית שאנחנו מקדמים, שאמורות לאפשר לכל התוכניות שעוסקות באופן ייעודי באוכלוסיות, באיך ניתן להכניס אותן עם כל החסמים גם התרבותיים וגם האקדמיים, לענף ההיי-טק ונותנות מענה לסוגיות האלה.

אני אגיד לך. תראה, זה לא סוד, אלה נתונים שמפורסמים, שאחוז האנשים הצעירים בין אלה שהוצאו לחל"ת ועכשיו גם אלה שמפוטרים הוא גבוה יחסית. מדובר באנשים צעירים שבחרו לעסוק בתחומים אחרים, וזה כמובן בסדר גמור. אבל חלקם כאמור גם בתחומים שנמצאים ממש בסכנה. אלה אנשים צעירים. הם יכולים להיות עם השכלה אקדמית שהיא לא בהיי-טק. הם יכולים להיות עם השכלה תיכונית טובה וסבירה לישראלים ושאפשר להכשיר אותם ב-boot camps כאלה ואחרים, אם תהיה לזה תוכנית ייעודית. יש דבר כזה?

יש לא boot camp, אלא תוכניות ייעודיות אחרות של הרשות החדשנות. אני ממליצה שהם יוכלו לספר יותר על התוכניות שלהם. ואני חושבת כמוך שחלק מהתפקידים של המדינה בעת הזו היא לייצר תוכניות נוספות בנושא הזה. הסוגיה עצמה של פוטנציאל הגדלת העובדים הן מבחינת האוכלוסיות והן מבחינת עובדים כלליים לענף ההיי-טק היא סוגיה שיחד עם הרשות החדשנות אנחנו מדברים עליה רבות ועוסקים בה רבות.

תודה. אני מבקש להעלות את בארי כספי, סגן בכיר למנהל רשות שוק ההון. אם אתה יכול באמת להתייחס ספציפית לסוגיית כניסת המוסדיים לשוק הזה והאם נדרשים לטעמכם גם שינויים רגולטוריים כדי שהדבר הזה יקרה?

אז קודם כול, יושב-ראש הוועדה ושאר החברים בדיון, צוהריים טובים לכולם. אז אני באמת אתייחס לנושא בתמציתיות. אז קודם כול חשוב להדגיש שהמטרה המרכזית שלנו גם בפיקוח וברגולציה בכלל היא בעצם לוודא שהשקעות שנערכות בכספי ציבור נערכות כמובן בצורה בטוחה וזהירה מתוך מטרה להגביר את החיסכון הפנסיוני של הציבור, שזה כאמור, ברור לכולם אני חושב, בעצם האמצעי המרכזי שמבטיח את הפרנסה של רוב התושבים לאחר הגיעם לגיל פרישה. וכדי לבוא ולממש את המטרה הזאת, אנחנו רוצים לוודא שהתשואות עצמן, הגופים המוסדיים בעצם משיאים תשואות, כמובן, בהתאמה לסיכון. זה בעצם first and foremost מבחינתנו.

עכשיו, לכאורה ללא קשר לזה, בעצם נזכרו פה בצורה אני חושב מאוד מאוד מקיפה, הדגשים שונים לגבי בעצם החשיבות של קידום ההשקעות בהיי-טק בישראל. ואני בהחלט חושב ששתי המטרות האלה לכאורה – המטרה של השאת התשואה לחוסכים והמטרה של הגברת ההשקעות בהיי-טק – באמת יכולות לדור בכפיפה אחת ויכולות להתקיים ביחד. ובמקומות שבהם אנחנו רואים חפיפה בין אותן מטרות וקיימים חסמים רגולטוריים, אז בהחלט נפעל במלוא מאודנו לבוא להסיר אותם. אנחנו לא עושים את זה עכשיו.

ושאלתך, יושב-ראש הוועדה, לגבי חסמים קונקרטיים, יש את כל הנושא שקשור בעצם לדמי ניהול חיצוניים, דמי ניהול שמושתים על החוסכים במקרים שבהם הגופים המוסדיים עורכים השקעות דרך צדדים שלישיים, לרבות קרנות הון סיכון. וכדי לבוא ולגבש פתרון בנושא הזה, הממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת, הקים ועדה ציבורית, ועדה הטרוגנית שמורכבת מאנשים מומחים בתפקידם שבעצם באה ומגבשת, ממש בחודשים הקרובים תגיע לכדי סיום של גיבוש המלצות איך לבוא ולאפשר יותר Assurance ו-ודאות כאשר בעצם גופים מוסדיים מבצעים השקעות דרך צדדים שלישיים. אז זה למעשה איזשהו אזור אחד, רגולטורי, שבו אנחנו כרגע שוקדים על פתרון.

יש עוד נושא שגם בעצם צוין בדיון לגבי היבטים מיסויים, שגם כאן התחלנו בעצם איזשהו דיאלוג ראשוני עם רשות המיסים. וזה גם עוד נושא שאיתרנו שגם לו יש, במישרין או בעקיפין, השפעה מסוימת על היכולת לבצע השקעות.

אז רק אגיד בהקשר הזה – וכמובן, אם יש עוד שאלות, אני אשמח להרחיב – שבעצם איפה שיש מפגש אינטרסים בין אותה מטרה של השאת תשואה לחוסכים ולעמיתים לבין קידום ההשקעות בפרויקטי ההיי-טק, אנחנו נפעל באמת במלוא מאודנו לבוא ולקדם את הנושאים האלה ולשחרר חסמים ככל שנאתר אותם.

מאה אחוז. הנושא של דמי ניהול אני לא בטוח שהוא קשור לביטחון ההשקעה. זאת אומרת, זה שמי ניהול לא צריכים להיות חלק כזה גדול, לאכול חלק כזה גדול מהתשואה, אני מניח שכולנו מסכימים על זה.

אנחנו נאריך את הדיון בכמה דקות. אני מבקש שהאחרון שאנחנו נדבר איתו יהיה פרופ' דן בלומברג, סגן נשיא אוניברסיטת בן גוריון. ואני רוצה להעלות מולך כמה סוגיות שעלו במהלך הדיון הזה. אחת היא באמת האם יש לנו מחסור בסטודנטים בתחומים שמובילים אחר כך לעיסוק בהיי-טק, בראש ובראשונה, כמובן, מדעי המחשב, מתמטיקה וכן הלאה? והדבר השני הוא החיבור של המחקר הבסיסי שאתם עושים באוניברסיטאות, הידע הבסיסי והעמוק שאתם מקנים לעולם המעשה. ואולי דבר שליש זה באמת מיצוי, שעלה גם בדוח המבקר, זה מיצוי IT שאתם צוברים אצלכם. כן, הייתה הערה בדוח המבקר, שבסופו של דבר נצבר המון ידע באוניברסיטאות. רק חלק קטן ממנו הופך אחר כך להיות מעשי בעולם העסקים. בבקשה.

תודה, כבוד היושב-ראש. אני שמח לדבר בפניכם, חברי הכנסת ושאר המשתתפים שנמצאים היום. אני סגן נשיא באוניברסיטת בן גוריון וכשנתיים גם שימשתי כיושב-ראש פורום סגני הנשיאים למחקר ועסקתי לא מעט בממשק בין האוניברסיטאות למדינה בהרבה מאוד שיחות עם רשות החדשנות בנושאים הללו.

אני אתחיל בנקודה הראשונה שהעלית, והיא מספרי הסטודנטים. אני מבחין בין שני תחומים שהזכרת בעצמך: מדעי המחשב ומתמטיקה. בתחומים כמו מדעי המחשב, הנדסת מערכות מידע, הנדסת חשמל, הנדסת תעשייה וניהול, האוניברסיטאות מקבלות היום, ממלאות את מכסות שלהן במספרי הסטודנטים ומתקשות לקלוט עוד סטודנטים בעיקר בגלל מחסור בחברי סגל בתחומים הללו. עכשיו, עד לא מזמן היה לנו קושי בגיוס חברי סגל מצוינים. והתחרות הייתה מאוד קשה בין האוניברסיטאות לתעשייה למעשה. וכמובן שהתעשייה יכולה להציע שכר מאוד מאוד גבוה, וקשה לאוניברסיטאות להתחרות בשכר הזה. וכתוצאה מזה קשה לנו להגדיל את מספרי הסטודנטים בתחומים הללו.

לכן אני חושב שבנושא הזה כל תמיכה שיכולה להיות בהענקת תשתיות מחקר למועמדים להיות חברי סגל יכולה לסייע לנו להגדיל גם את מספרי הסטודנטים. בנוסף לזה, יש לנו קושי גם בגיוס אנשים מתוך התעשייה שישמשו בחלק מזמנם כחברי סגל. וזה יכול להיות גם אחד הפתרונות. הקשיים הם קשיים, חלקם רגולטוריים בין האוניברסיטאות לוות"ת. חלקם כמובן מול התעשייה, וזה נוגע גם לנושאי IT וכן הלאה. אבל באמת חסרים לנו חברי סגל בתחומים הללו של ההיי-טק.

במתמטיקה ובפיזיקה המצב הוא שונה. שם כמובן שאנחנו יכולים להגדיל את מספרי הסטודנטים. אבל יש פחות מועמדים מתאימים, בוגרי תיכון שיש להם 5 יחידות מתמטיקה ועומדים בדרישות הקבלה. התוצאה היא כמובן הורדת הדרישות בקבלה ללימודים באוניברסיטאות בתחומים הללו. אז אני ממש רוצה להפריד בין שני התחומים הללו.

אני רק רוצה עוד דבר אחד לציין. יש לנו כמובן גם קושי בשילוב של חרדים באקדמיה בגלל היעדר של ציוני בגרות ראויים וכו'. וצריך לתת את הדעת לעניין הזה, ואני חושב שיש גופים במל"ג, בוות"ת, שעוסקים בעניין הזה.

בנושא העברת ידע, אז קודם כול הוזכר כאן לא מעט פעמים כמה כסף מושקע במו"פ במדינת ישראל. רוב הכסף שמושקע בתעשייה מושקע בפיתוח, פחות במחקר. רוב המחקר נעשה באקדמיה ומרכזי מחקר במדינה, כאשר המחקר הזה הוא בסיסי. ואז אנחנו נתקלים בקשיים באמת בהעברת הידע מהאוניברסיטאות אל התעשייה. הכשלים הללו או הקשיים נובעים קודם כול מקושי תרבותי. עד לפני כארבע שנים רוב הממשק שהיה בין האקדמיה לתעשייה היה במימון מחקרים בתוך האוניברסיטאות. לא היה בהעברת ידע. בארבע השנים האחרונות חל שינוי, ויש הרבה יותר ניסיונות למסחור. כאן אנחנו נתקלים מספר בעיות, חלקן נובעות מתגמול של חברי הסגל והרצון שלהם להעביר ידע. חברי הסגל נשפטים כיום על המאמרים, על פרסום מאמרים, וברגע שהידע עבר לרשות הכלל במאמר מדעי, אז כמובן יותר קשה למסחר אותו.

דבר שני, חברות המסחור עסקו בשנים שלפני כן בחוזי מחקר ולא במסחור ידע. זה קושי תרבותי שאנחנו מנסים להתמודד איתו חלקית באמצעות רשות החדשנות. קיימים עוד קשיים מול התעשיות הישראליות. ספציפית יש מספר תעשיות ישראליות מאוד גדולות שקשה לנו להגיע איתן להסכמה על תנאי המסחור. מעבר לזה, אני כן חייב לציין את המאמצים הגדולים שרשות החדשנות עושה באמצעות מענקים מיוחדים, בין אם "קמין", "נופר" וכן הלאה. היום יש לזה שם אחר. עמי יוכל להגיד לנו מה השם כיום. אבל אלה מענקים שמחברים בין האוניברסיטאות לתעשייה, ולמעשה מגשרות על עמק המוות שבין האקדמיה לתעשייה.

לגבי המספר שהועלה בהתחלה על ידי נציג מבקר המדינה, נאמר שם ש-1% מהפטנטים שנרשמים על ידי האוניברסיטאות הופך בסופו של דבר לחברה. אני חושב שהוא מספר לא רע. אני קצת הופתעתי מהמספר הזה. כלומר, 1 מכל 100 פטנטים הופך לחברה. אני לא חושב שזה קיים במדינות אחרות. אבל המצב שלנו הוא לא מספיק טוב. ואני חושב שאנחנו כן חייבים למצוא דרכים נוספות להעביר ידע מאקדמיה לתעשייה, לשלב אנשי תעשייה בתוך האקדמיה, כדי שנוכל להגדיל את מספרי הסטודנטים בתחומי ההיי-טק ולמצוא דרכים נוספות לממשק את האקדמיה והתעשייה במדינה.

מאה אחוז. אני מודה לך.
אני רוצה לסכם את הדיון בשלב הזה. שמענו דברים מדאיגים גם מרשות החדשנות, גם מנציגי התעשייה. דובר פה על ענף שהוא בנפילה חופשית על ידי רשות החדשנות שהיא אחראית במובן מסוים על זה מהצד הממשלתי. יכול להיות שהמספרים עצמם, 7% פיטורים, הם אמנם בעלייה. וגם שמענו צפי שהם יעלו עוד יותר. הם עדיין נמוכים יחסית אולי לענפים אחרים במשק. אבל צריך לזכור על מה אנחנו מדברים.

עכשיו, לזה צריך להוסיף סכנות נוספות, שחלקן הוזכרו פה. כשאנחנו מדברים על קרוב למחצית הייצוא, צריך לזכור שהדבר הזה מרוכז במספר מאוד קטן של חברות במשק, וחלקן רב-לאומיות, כמו אינטל, שהמחויבות שלהן, בסדר, היא קיימת כל עוד היתרונות היחסיים נמצאים פה. אבל בעולם שילך ויתכנס גם בגלל המשבר הכלכלי וגם בגלל גורמים אחרים, כמו מלחמות סחר, זה נמצא בסכנה. יש חברות, כמו צ'ק פוינט, נגיד, שהלב שלהן הוא ישראלי, הן נוסדו פה בארץ. אבל בסך הכול יש ריכוזיות מאוד גדולה של הייצוא הזה, וזה עוד יותר מסכן אותנו.

ולכן, אני חושב שההסתכלות צריכה להיות בסופו של השלב, שלב הבלימה הזה שאנחנו נמצאים בו, צריכה להיות על ניצול ההזדמנויות, וחלק מזה על שצריך להכשיר אנשים מכל המגזרים, לא רק להסתכל על זה בהיבט החשוב כשלעצמו, ושגם מופיע בדוח מבקר המדינה, רק הוא קודם לקורונה, של הגברת התעסוקה של האוכלוסייה הערבית והחרדית. לנצל את המצב הנוכחי, דווקא את הקושי שהוא מייצר, לתוכנית עשירה של הכשרות שייצרו מסד יותר גדול של אנשים שמסוגלים לעבוד בתחומים של חדשנות ושל היי-טק, והם כבר ימצאו את הדרך שלהם בתוך הענפים שיצמחו עם סיום המשבר. וצריך לנצל את זה כדי לבדוק טוב את הרגולציה. נושא, למשל, השקעות המקומיות, למשל, שגופים המוסדיים עלה פה פעם אחר פעם. אז מאה אחוז צריך להיות זהיר בזה. יש לזה פתרונות כפי ששמענו גם מאנשים האוצר, גם אמירות כמו של איל ולדמן לגבי השקעה בשלב מסוים שהוא פחות מסוכן או בצורה מסוימת שהיא פחות מסוכנת.

אנחנו חייבים לצאת מהמשבר הזה כשההיי-טק הישראלי, הקטר הזה על פי הקלישאה, באמת מצוי במצב שיכול למשוך את הכלכלה החוצה, כי ברור לגמרי שגם בצד השני של המשבר זה יהיה הענף שיכול לקדם אותנו.

אני אומר בהיבט הזה איזו הערה חצי פוליטית, אבל בעיניי תמיד היה, שבמקום לחבר את ההשכלה הגבוהה עם המים, צריך לחבר אותה עם המדע. גם בימים שלפני הממשלה הזו אני חשבתי שהשכלה הגבוהה מקומה הוא לא משרד החינוך, כי יש שיותר קשר בין מדע וטכנולוגיה להשכלה הגבוהה מאשר בין לימודים בכיתה ג' להשכלה הגבוהה. ואולי זה היה מאפשר גם, אפרופו הדברים שאמר לנו פרופ' בלומברג בסוף, לעשות את הדברים האלה בצורה יותר נכונה. כך או כך, אנחנו נמשיך לעקוב אחר זה ואני מניח ומקווה שגם מבקר המדינה.

תודה רבה. אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 13:13.