פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ושלוש
הכנסת
8
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
20.7.2020
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 26
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ח בתמוז התש"ף (20 ביולי 2020), שעה 12:00
פרוטוקול
סדר היום
דיון מהיר בנושא: "עידוד תושבים חוזרים ועליית משקיעים לאור החלטת הממשל האמריקאי"
של ח"כ ארבל משה
מוזמנים
¶
דגנית סנקר - מנהלת אגף בכיר עידוד העליה ותושבים חוזרים, משרד העליה והקליטה
גרנית בן עזרא זינגר - מנהלת אגף קליטה במדע, משרד העליה והקליטה
איתן טי - סמנכ"ל אסטרטגיה, משרד המדע והטכנולוגיה
ביאטה קרנץ - דוברת, המועצה להשכלה גבוהה
עמירם שור - חבר נשיאות איגוד ההייטק הישראלי, התאחדות התעשיינים
מייקל אייזנברג - שותף כללי, קרנות הון סיכון
רונן פוקסמן - מנהל חטיבת קשרי ממשלה ותעסוקה, ארגון "נפש בנפש"
זאב גרשינסקי - סמנכ"ל, ארגון "נפש בנפש"
עופר גוטמן - מ"מ מנכ"ל, "מסע"
היו"ר דוד ביטן
¶
אני פותח את הישיבה. הנושא: דיון מהיר של חבר הכנסת משה ארבל בעניין עידוד תושבים חוזרים ועליית משקיעים לאור החלטת הממשל האמריקאי. תיכף אתן לך להתייחס. המדובר פה בהחלטה של נשיא ארה"ב שביטל ב-22 ליוני 2020 מתן אשרות עבודה לעובדי הייטק וחוקרים בארה"ב עד סוף השנה. הנשיא חתם על צו נשיאותי המשעה זמנית מתן סוגים רבים של אשרות עבודה לארצות הברית, כולל HIH1B, אשרות זמניות הנפוצות מאוד בחברות הייטק. הצו יהיה תקף מיידית ועד סוף 2020. הצו הזה מאריך את הצו שניתן באפריל ומוסיף כניסה לארה"ב של כל זר ומשפחתו באמצעות האשרות הבאות המושעות ומוגבלות. B2H -ו 1BG H, למתמחים, אנשים בהכשרות מורים, יועצי קמפוס, עבודות קיץ. הנימוק להשעיית האשרות הוא אבטלה המזנקת בארה"ב בעקבות משבר הקורונה.
בהודעתו הוא כתב כי אשרות העבודה מהוות איום בלתי רגיל לתעסוקה של עובדים אמריקאים, הממשל טוען כי ישחרר 525,000 משרות. תעשיית הייטק האמריקאית מתנגדת למהלך בטענה שהתעסוקה בה גבוהה והאבטלה נמוכה. ואף יש מחסור בעובדים. בעידן הקורונה הנשיא טראמפ מוביל מדיניות אנטי הגירה, החלטתו זו תשפיע על מאות חברות ואלפי אנשים בישראל. חברות הטכנולוגיה מסתמכות על אשרות כאלה, בעיקר להעסקת עובדים זרים בתחמי המדע וההנדסה המתנגדים לאשרות אומרים שהחברות ניצלו את מתן האשרות על מנת להחליף עובדים אמריקאים.
מטרת הדיון הנוכחי לברר איך מדינת ישראל מתמודדת עם הצו שהוצא, האם יש צפי לחזרת אנשי הייטק לישראל, בכמה אנשים מדובר, האם קיימות תכניות מיוחדות לקליטתם בישראל.
אני רוצה לשאול אותך מה רע לנו שהם יבואו לישראל, עובדי הייטק? טוב לנו, לא? אנחנו צריכים מהנדסים, צריכים אנשי הייטק, ושלא יעזבו.
משה ארבל (ש"ס)
¶
הפוך. צריכים לעודד. אני קודם כל מברך אותך על קיום דיון מהיר בנושא החשוב הזה ובאמת בהקדם.
הסוגיה כפי שסקרת אותה היא חשובה עד מאד, אבל לפני שאני אכנס לנושא עצמו אני רוצה לדבר רק ככותרת במסגרת של הדיון, ולומר שדווקא עכשיו בתקופה הזו שאנחנו נמצאים במשבר עולמי קשה מאוד, המציאות שבה מדינת ישראל סוגרת את שעריה, ותיכף גם ידבר ד"ר שלמון ממשרד הבריאות, אבל סוגרת את שעריה דה-פקטו לעליית יהודים, אני חושב שהאירוע הזה הוא אירוע בעייתי וקשה מאוד כשלעצמו.
החזון הציוני בעצם היה שמדינת ישראל תהיה בית בשעה של מצוקה שבה בעצם יהודים מכל רחבי העולם יוכלו לבוא ולמצוא בה- - -
משה ארבל (ש"ס)
¶
בפועל גם אם עדיין באופן רשמי מתאפשרת עליה, באופן מעשי הבירוקרטיה חונקת את התהליכים האלה בצורה קיצונית, חוסר היכולת של אזרחים להשיג אישורים על היעדר רישום פלילי מהגורמים המדינתיים שלהם ב-FBI, חוסר יכולת לקבל שירותים מקומיים מהמדינה, מדינת המוצא, ובעקבותיה גם כן מעכבים את תהליך העליה, אני חושב שבאמת, אני במקרה ספציפי של עליה ממדינות ערב פניתי ליו"ר הסוכנות יצחק בוז'י הרצוג, ובאמת הוא פעל כדי לאפשר מה שנקרא 'עליית חירום' וזה בוצע. אבל ממדינות מפותחות יותר, העיכוב הזה דווקא בעת הזו הוא לא נכון.
עכשיו לגבי הנושא שלשמו הגשתי את ההצעה לסדר לדיון מהיר. ההזדמנות שיש לנו בעקבות החתימה של הנשיא טראמפ על הצו הנשיאותי להשעות היתרי עבודה לזרים, ההזדמנות הזו, דווקא זה לכאורה - - -
משה ארבל (ש"ס)
¶
הציפיה שלי מכל הגורמים הרלוונטיים, קרי רשות האוכלוסין וההגירה, משרד העליה והקליטה, משרד הבריאות, משרד החוץ, לאפשר לייצר מנגנון של מעין רילוקיישן בתקופה הזו גם אם הם לא מבצעים עליה - --
משה ארבל (ש"ס)
¶
הוא הזדמנות פז שחבל לנו לא לנצל אותו, יש מוחות טובים מאוד שעושים רילוקיישן ועוברים מניו יורק ללונדון, ואין שום סיבה שהם לא יעשו את זה לישראל.
היו"ר דוד ביטן
¶
מה שאני הייתי רוצה זה שתצא החלטה מטעם הוועדה שאנחנו קוראים לשר הפנים ולמשרד הבריאות- - -
היו"ר דוד ביטן
¶
משרד החוץ ורשות האוכלוסין, לעשות את כל הפעולות הדרושות על מנת לאפשר לעובדי ההייטק, מהנדסים וכל העובדים האלה שהיום לא יכולים להמשיך לעבוד בארצות הברית, להגיע לישראל למרות תקופת הקורונה.
עכשיו אחרי שסיכמנו את הדיון, נשמע את האנשים. ד"ר אשר סלמון.
מייקל אייזנברג
¶
צהריים טובים. תודה כבוד היו"ר. יש כאן כמה וכמה סוגיות שחשוב גם להפריד ביניהן וגם לטפל בכולן, כי יש פה באמת הזדמנות גדולה למדינת ישראל לשגשג כלכלית ולטפל בעם היהודי. אני רוצה להתחיל במה שאמר כבוד היו"ר, שטראמפ נשיא ארה"ב באמת הסיר את הצו שהטיל הגבלות כניסה של זרים בכל התחומים לארצות הברית ולאוניברסיטאות, אבל האווירה הכללית בעולם ההייטק האמריקאי וגם עצם מהגרים פוטנציאלים לארצות הברית היא שלא נכנסים לארצות הברית.
חברות כמו פייסבוק ואפל וסיילספורס כולם מעסיקים אנשים שמגיעים על H1B ויזות לארצות הברית ורוצים אותם גם אוניברסיטאות. כולם פועלים בארץ גם.
מייקל אייזנברג
¶
הנשיא קבע את הצו בהתחלה ובינתיים יש טענה לא מבוססת, שהוא מסיר אותו, הסיר אותו יסיר אותו. לא ברור. אבל האי ודאות הזאת יוצרת הזדמנות גם. אין שום סיבה שאנחנו נייבא לפה 25,000 חקלאים תאילנדים שמשלמים להם שכר מינימום ולא נייבא לפה אנשים שמשתכרים 40,000, 50,000 שקל לחודש שגם רק ממיסי עבודה יכניסו למדינת ישראל בעידן המשבר הזה המון כסף לטפל בבעיית הקורונה. אם רק ניתן ויזות לאותם מעסיקים שבדרך כלל מעסיקים אותם בארצות הברית, יביאו אותם למרכזי הפיתוח בארץ. זה נושא אחד.
הנושא השני, מדינות בעולם מציעות למשקיעים, מיוחד בניו יורק, ראשי ממשלה אפילו מתקשרים באופן ישיר לפתות אותם לעבור מדינה, כי בעולם של היום ההון האנושי שזה המוחות בהייטק, זה משקיעים ואנשים אחרים, מייצרים כלכלה וגורמים לכלכלה לשגשג. אם מדינת ישראל רוצה להתחרות בתחרות העולמית בכלכלה החדשה, עליה להביא לפה את טובי המוחות, יהודים ושלא יהודים, ועליה להביא לפה גם את טובי המשקיעים שישקיעו פה את כספם ולתת גם הטבות מפליגות בשביל הדבר הזה, כדי שנהיה תחרותיים.
יש אבסורד היום במערכת ה מיסוי בארץ שאנחנו גורמים לתושבים שעברו למדינה זרה לחכות שם או שש או עשר שנים כדי לחזור ולקבל הטבות מס. מגיעה הקורונה, אנשים טובים יושבים בארצות הברית, אנגליה, עושים חישוב 'אני אחכה פה עוד שנתיים שלש ואני אחזור למדינת ישראל., אני אחכה להטבת המס של שש או עשר שנים או אני אחזור'. זה אבסורד שאין כדוגמתו.
דבר רביעי, כמו שאמר כבוד ח"כ ארבל, לא ייתכן בחזון הציונות שמדינת ישראל תהיה סגורה או תעלה קשיים בירוקרטיים בפני עולים. כפי שאתם שומעים מהמבטא שלי, אמנם אני פה 27 שנים אבל נולדתי בארצות הברית. זה שהיום בעקבות הקורונה יותר קשה לעלות למדינת ישראל מאשר שבימי הצנע של בן גוריון זה אבסורד שאין כדוגמתו. אנחנו צריכים עכשיו מסלולים מהירים, מסלול מהיר לוויזות, אנשים שבאים לעבוד בהייטק, לתת את הוויזות לאותו אפל וסיילספורס. אנחנו צריכים ויזות ליהודים שיגיעו לפה שנה פלוס שלא יעלו לארץ. אנחנו צריכים לקצר את המס הזה, או את השש שנים או עשר שנים שצריך לחכות כדי לקבל את הפחתת המס לתושבים חוזרים, ובעיקר בעת מצוקה הזאת, ובעת ההזדמנות הזאת להוריד את כל החסמים להכניס לפה יהודים. בין אם זה לבטל בהוראת שעה את הצורך בתעודת יושר מה-FBI לשנתיים, בין אם זה להורות לקונסוליה שיתגברו את כל הכוחות כדי להביא לפה את כל היהודים, לא ייתכן שהדבר הזה ממשיך להתקיים. מדינה שרוצה לשגשג חייבת הגירה חיובית, היא חייבת הגירה בעלת יכולות בעולם הטכנולוגי ובעולם ההשקעות, ובעיקר חייבת לדאוג לאוכלוסייה שלה לאחים ולאחיות שלה בכל המקומות, ואם צריך צווי שעה כדי למנוע את כל החסמים האלה, זה מה שצריך לעשות בעת הזאת ולא דקה מאוחר יותר.
לא ייתכן שבימי צנע הצלחנו להביא לפה מאות אלפים של יהודים טובים מרחבי העולם ובימי הקורונה כמה מכונות ההנשמה שממילא לא משתמשים בהן היום, ימנעו מאנשים להגיע לפה, שזה שה-FBI סגור או חצי עובד, נמנע מאתנו להביא את ה- - -
מיכל וונש (כחול לבן)
¶
בדיוק. אז תודה רבה לחברי צביקה, כיוון שאנחנו מדברים על זה בכל ההקשרים, גם בדיון הקודם שדיברנו עליו וגם בדיון שאנחנו כבר כמה פעמים בוועדה הזאת בראשותך מדברים על ההכרח להוריד חסמים ולשנות את התפיסה ולהבין שמדובר פה באמת בחוסנה של לא רק החברה הישראלית והעם היהודי, אלא גם מהסיבות התועלתניות ביותר, זה מנוע צמיחה אדיר, ואם אנחנו נפספס את ההזדמנות הזאת, אז זו בכיה לדורות כיוון שהקורונה, זאת ההזדמנות שלצידה.
יש פה הזדמנות חד פעמית, אני מאוד מתחברת למה שאמר מר אייזנברג, אם אנחנו נפספס את ההזדמנות ההיסטורית הזאת, זה פשוט יהיה לא נסלח. אנחנו שמענו פה סקירה על כרבע מיליון יהודים שמתעניינים לעלות לארץ, אנחנו מחויבים להסיר את כל החסמים. גם בהכרה המקצועית, גם החסמים הבירוקרטיים האלה, לא משנה אם זה תעודות היושר והאפוסטיל ששמענו עד כמה הוא מעכב דברים, וכל הנושאים שאנחנו נוגעים בהם בוועדה בראשותך, זה מתנקז לתוך הדבר הזה.
צבי האוזר (דרך ארץ)
¶
בהמשך לדברים שנאמרו כאן, תראו, אני חושב שאנחנו נמצאים בפני סיטואציה שבשינויים המחויבים היא קצת דומה לסיטואציה שהייתה בסוף שנות השמונים בפני הממשלה, אז הממשלה בראשות יצחק שמיר, בשינוי היסטורי דרמטי של קריסת החומות ובעצם התפוררות של מה שכונה אז ברית המועצות, מדינות חבר העמים.
צריך להבין כך, יצחק שמיר נקט בפעולה אחת שהיא שינתה לדעתי מציאות שמדינת ישראל ל- 25 שנה ו ואולי יותר, הוא, נקרא לילד בשמו, חסם את השערים מפני הגירה מארצות ברית המועצות לארצות הברית. והצליח לשכנע את הנשיא האמריקאי שהיהודים אינם פליטים, יש להם מולדת, מולדת במדינת ישראל, ובעצם באקט הזה שינה את האופק שלנו ואת ההיסטוריה שלנו, כשלמעלה ממיליון אנשים הגיעו. כל מה שמכונה היום סטארט אפ ניישן, אחת העוצמות הכי גדולות שלנו גם כלפי פנים, גם כלפי חוץ, כל מה שמתרחש הוא מבוסס בין השאר, לא רק, אבל העובדה שמיליון או למעלה ממיליון יהודים הגיעו לארץ ובאמת שינו את הדברים, ואם אני אומר, העליה שהתחילה בסוף שנות השמונים בעיקרה עד סוף שנות התשעים - עד עכשיו יש – אבל היא נתנה לנו אופק של 25-30 שנה.
אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה ה-25 השנה הבאות ומה שנמצא כנראה תחת הרדאר שלנו זה האירוע הזה של הקורונה, שכנראה הוא לא אירוע טקטי, הוא לא אירוע מיקרו אלא אירוע מקרו, הוא לא סיפור של שבועות או חודשים, יכול להיות שזה אירוע שהולך להתמשך שנתיים-שלוש ואני מקווה שבזה זה יסתיים, אבל גם יכול להיות שיותר, ואנחנו צריכים לשים את היד על הדבר הזה מכל הדברים.
אדוני היו"ר, אני חושב שהוועדה יכולה להיות קוון לרשות המבצעת. הרשות המבצעת מאותגרת בהרבה מאוד דברים בגלל הסיפור הזה, יש הרבה מאוד פרטים שהם טקטיים, יש מעט מאוד פרטים שהם אסטרטגיים. אנחנו דנים באירוע אסטרטגי. אם אנחנו נוכל להחזיר ישראלים הביתה, אנחנו יכולים להביא יהודים הביתה בהיקפים משמעותיים. אנחנו יכולים בצד זה להסדיר כניסה של, וזה פחות תחת עליה וקליטה, אבל כחלק מהסתכלות כוללת, כח אדם שהיום נחסם בארה"ב משיקולים פנים ארה"ב, לשדרג את יכולות התעשייה והייצוא שלנו בהיקפים מאוד גדולים. יש עוד כמה דברים קטנים שביחד מייצרים סל שיכול לסדר אותנו ל-25 השנים הבאות. ככה אני רואה את הדברים.
היו"ר דוד ביטן
¶
אבל מדברים על לפחות 150,000 עולים ב-2021. צריך להבין. זה משנה את כל הסיטואציה, והממשלה צריכה להתארגן תקציבית לעניין הזה. בינתיים אני לא רואה שמתארגנים על משהו. הם רוצים שהדברים יקרו מאליהם כנראה.
צבי האוזר (דרך ארץ)
¶
כן. אז אני אומר, הדברים האלה בנפשנו ואמרתי לך, בעיני זה אירוע של בטחון לאומי במובן הרחב של המילה. בלי שאני לוקח פה את הדברים כמובן מ- - -
היו"ר דוד ביטן
¶
טוב. כיון שאנחנו כבר סיכמנו עוד בהתחלה, אמרנו שאנחנו מסכימים עם הבקשה של ארבל, וסיכמנו את זה, רק שמענו, כי הוא היה צריך ללכת לישיבת נשיאות.
צבי האוזר (דרך ארץ)
¶
השאלה אם אנחנו יכולים לעשות משהו בנושא של הוויזות של חזרה של ישראלים. איזה שהוא צוות למשל - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
כן. אנחנו לוחצים כרגע על רשות האוכלוסין, יש לנו לחץ עצום עליה, אנחנו קיימנו איתה כבר שתי ישיבות וכבר משנים נהלים. הם שינו פעם אחת והם ישנו עוד פעם אני מקווה. אנחנו מחכים לשבוע הבא. הם מתכנסים פעם בשבועיים.
היו"ר דוד ביטן
¶
אנחנו מפעילים לחץ. ביוני קיבלו החלטה שנועלים את השמיים גם בפני עולים. ביטלנו, או דאגנו לבטל את ההחלטה הזאת, כך שאנחנו מפעילים לחץ גם עכשיו ומפעילים לחץ על הממשלה לדאוג בתקציב שהם מאשרים, שיהיה איזה שהוא חזון לעניין הזה כי אם לא יהיו תקציבים, אתה יודע מה יקרה, יעשו ברקס, במקום שבקשה של עולה בחו"ל תהיה לשבועיים-שלושה, הם ידונו בה חצי שנה על מנת לעצור את העליה. אני לא מעוניין בזה, אני מעוניין שאנשים יעלו, יטפלו להם בנושא של הדיור וההכשרה המקצועית ותעסוקה, שאלה הדברים הכי חשובים.
בעיה נוספת שקיימת לא מעכשיו, לא בגלל הקורונה, זה שהרבה מאוד מקצועות חופשיים, לא מאפשרים להם לעבוד בישראל, ובעיקר זה משפיע על עולי צרפת היום. אחיות, רופאים - - -