פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



3
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
13/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 6
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שני, כ"א בתמוז התש"פ (13 ביולי 2020), שעה 13:05

דיון חירום בעקבות הסרטון הגזעני: מעמדם של הילדים הערבים-בדואים בנגב וחינוך נגד גזענות

חברי הוועדה: יוסף ג'בארין – היו"ר
יוסף טייב

סעיד אלחרומי
משה ארבל
רם בן ברק
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
עופר כסיף
סונדוס סאלח
אוסמה סעדי
איימן עודה
עאידה תומא סלימאן

דניאלה פרידמן - מנהלת תחום דעת והוראת מדעי החברה, משרד החינוך

רם זהבי - מנהל מחוז דרום, משרד החינוך

יוסי מיכל - מדריך מרכז יישום חוק זכויות התלמיד, משרד החינוך

עמוס שביט - סגן מנהל אגף בכיר דוברת ותקשורת, וממונה גזענות, משרד החינוך

סוזאן דסוקי - עורכת דין, יועצת למנהלת הכללית, משרד המשפטים

נילי פינקלשטיין - משפטנית, משרד המשפטים

סלאם אל אטרש - ראש מועצה אזורית אל קסום

רינת חכים - ראש תחום חינוך ורווחה, מרכז המועצות האזוריות

לירון אשל - עובדת סוציאלית, מנהלת תוכניות לליווי נפגעי עבירת מין, המועצה הלאומית לשלום הילד

יצחק מזומן - המרכז לנפגעי גזענות

לילי הלפרין - יו"ר, מרכז אמת לסובלנות

לורן פוריס - חברת הנהלה, ארגון ההורים הירושלמי

שמרית גיטלין שקד

תמי ברנע

א.ב., חבר תרגומים

מעמדם של הילדים הערבים-בדואים בנגב וחינוך נגד גזענות

אחר צהריים טובים לכולם, אני פותח את הישיבה של הוועדה לזכויות הילד, יום שני, 13 ביולי.

אתה יכול לומר כ"א בתמוז למניינם.

אני עוד צריך ללמוד את החודשים העבריים. יש לי זמן, אני מקווה.

האמת היא שקבענו את הישיבה הזאת כישיבה דחופה בעקבות פרסום אותו סרט מזעזע עם דברי הגזענות, העליונות האתנית הלאומית שהופיעה באותו סרטון אמנם קצר אך בהחלט מזעזע. זה היה מאוד כואב לראות את הסרטון.

אני רוצה להגיד לכם שהתמונה המורכבת יותר כאשר יודעים שהסרטון הזה הוא לא מקרה בודד אחד ויחיד אלא שהוא משקף תפיסות גזעניות שקיימות, לצערי לפעמים מרגיש שהן גם רווחות, וככל שזה מתקשר לאוכלוסייה הערבית-הבדואית, אני חושב שאתם עדיין זוכרים את האמרה של חבר הכנסת סמוטריץ' לא מזמן על שיעורי הילודה בקרב הציבור הערבי-בדואי כפצצה מתקתקת. אני עדיין זוכר גם את השיח שהיה סביב החלטות לסגור מתקנים ציבוריים כמו בריכת שחיה אל מול בעיקר התושבים הערבים בנגב, ולכן אפשר בהחלט לומר שלא מדובר במקרה בודד ויחידי.

אני בוועדה לזכויות הילד זיהיתי את הילד בשני צידי המתרס של אותו סרטון. זה גם ילדים שיושבים ו"מתחנכים" על תפיסות גזעניות והסתכלות נחותה לעמיתיהם הערבים, וכמובן אפשר לראות את הצד השני, הקורבן הנפגע שפשוט יחס משפיל לכל דבר.

אני רוצה לשתף אתכם שהיינו בקשר עם אב המשפחה, שעדיין למרות שחלפו חמש שנים, עכשיו עם פרסום הסרטון עדיין מרגיש קשה עם מה שהיה והוא אומר ששני ילדיו אחרי פרסום הסרטון לא רוצים לצאת מהבית ולפגוש אנשים אחרים בעקבות ההרגשות הקשות שיש להם עם פרסום אותו סרטון.

הרבה חברי כנסת פנו אלי כדי לקיים את הדיון ואנחנו חשבנו שיהיה חשוב לקיים את הדיון כשהנושא עדיין במודעות הציבורית, אבל גם בהודעה לעיתונות אמרתי שאנחנו נקיים מספר דיונים שקשורים לאוכלוסייה הערבית-הבדואית בכל מה שנוגע לזכויות ילדים.

הדיון הקרוב יהיה בשבוע הבא על מסגרות חינוך לילדים בגילאי 3 עד 5. אנחנו מדברים על כ-5,000 ילדים בגיל הזה שאין להם מסגרות ולכן הם מחוץ לכל מסגרת חינוכית או רווחתית, לכן יהיה לזה דיוני המשך בנושאים הנוספים שמתחברים לדעתי בהחלט למעמדם וזכויותיהם של הילדים הערבים ואולי הערבים-בדואים באופן ספציפי.

חבר הכנסת טיבי פנה גם בהצעה לסדר לנשיאות הכנסת. יכול להיות שגם זה עוד יגיע. חברות הכנסת, חברתי עאידה תומא סלימאן ואימאן יאסין ביקשו גם לקיים את הדיון הזה יחד עם חבריי משה ארבל וסעיד אלחרומי. אני רואה שכולכם כאן לשמחתי. איתנו גם חברת הכנסת סונדוס סאלח ויוסף טייב, חבר הוועדה, חברי, חבר הכנסת כסיף, ורם בן ברק. אני גם רואה את ראש המועצה האזורית אל קסום, סלאמה אל אטרש שאתמול הגיש בעצם תלונה במשטרה בעקבות פרסום הסרטון הזה.

יש חברי כנסת שביקשו לדבר כי יש להם עוד דיונים, אז חברתי, חברת הכנסת עאידה תומא ואחר כך סעיד.

זה דיון חירום ראשוני, יהיה גם קצר אז נא לקצר כדי לאפשר גם לאחרים.

תודה רבה. היטבת כבוד היושב ראש לציין את הרגשות של הזעזוע והכעס כאשר ראינו את הסרטון הזה. את האמת, לא יכולתי למנוע מעצמי לזכור שהזדעזעתי רק שבועיים לפני, כשראיתי שבבריטניה בתחילת המאה הקודמת היו מכניסים ילדים שחורי עור ובאים משפחות של לבנים להסתכל וגם כן לזרוק אוכל. זה קפץ ישר לראש שלי. אי אפשר להתנתק מהקונטקסט גם הפוליטי והחברתי שאנחנו חיים בתוכו.

הסרטון הזה, אולי זה מה שראינו אבל המציאות מעידה על מצב שהוא אולי יותר גרוע, כי לצערי הרב כל ההסתה שאנחנו חווים וכל הדה-הומניזציה של האדם הערבי ובמיוחד הערבי-הבדואי בנגב נראים בצורה הכי מכוערת בסרטון הזה. זה נעשה אפילו יותר מקומם כאשר יודעים שמי שעמד מאחורי הסרטון הזה זה אדם שאמור להיות אמן, אמור להיות דוגמא לילדים כאשר הוא מופיע מול ילדים, והטיבו לעשות שהפסיקו מייד את התוכנית שלו, אבל בעיניי זה לא מספיק.

זה לא מספיק להתנצל כי ככה בדיוק מגדלים דורות של אנשים גזעניים, אנשים שמסתכלים על האחר כאילו הם נחותים. הייתי מציעה שאם הוא באמת מרגיש רע עם מה שהוא עשה, אם הוא מבין את חומרת הדברים, שיבוא להתנדב בתוך האוכלוסייה הבדואית, שיתחיל להכיר את החברה הערבית-הבדואית ויכיר כמה אנשים מצוינים ויכיר גם כן שהתמונות שהוא ראה ודה-ההומניזציה שנעשתה היא חלק משלטון שלם שמנשל, מדכא, וכדי להצדיק את הדיכוי שלו מסית ועושה גזענות כזו.

אני מודה ואני מאוד מתנצלת אבל יש לי עוד הצעה לסדר בוועדת הכספים.

תודה. חבר הכנסת אלחרומי.

תודה אדוני היושב ראש. אני באמת מודה לך על המהירות שקיימת את הדיון הזה, דיון מאוד חשוב. למיטב ידיעתי גם כל חבריי באמת פנו וכולם הזדעזעו מהסרטון המביש שפורסם.

גם ראשי הרשויות, אני מברך את סלאמה אל אטרש שהוא נמצא כאן. רוב האוכלוסייה שנמצאת במועצה האזורית אל קסום היא אוכלוסייה של כפרים לא-מוכרים בעצם, וגם הכפרים שכבר יש בהם הכרה, הם לא בדיוק מוכרים, לא בדיוק כפרים בנורמה הישראלית.

תראו, זה מסכם הלך-רוח בחברה הישראלית בשנים האחרונות. רואים את זה בוודאות. ציינת כבוד היושב ראש את דבריו של סמוטריץ'. זה שהחברה הישראלית בכללותה, אני מתכוון היהודית בעיקר הולכת לכיוון הקצנה ודחיה של האחר ולראות את האחר בצורה יותר ויותר נחותה.

רק לפני שנתיים בערך היה חוק הלאום. הכנסת אישרה את החוק האומלל הזה ואנחנו רואים את זה בשטח וזה מאוד מצער.

הסרטון פורסם בסוף שבוע כשכל החברה הישראלית, בוודאי ובוודאי החברה הבדואית כל כך התחברה למקרה של מיכאל בן זקרי ולגבורה של מיכאל בן זקרי, ומשלחות של האוכלוסייה הבדואית הגיעו לאשקלון לנחם את המשפחה. הוא עשה מעשה אצילי וגבורה ואמרנו שאנחנו בדרך למעלה, בדרך הנכונה. פתאום הגיע הסרטון הזה. נכון שהוא סרטון ישן אבל אנחנו צריכים להסיק ממנו הרבה. א', מצבה של האוכלוסייה הבדואית בכל המקומות, לאו דווקא בנגב, אני אומר שהאוכלוסייה הבדואית גם נמצאת בגדה המערבית והם הכי סובלים בגדה המערבית, דרך אגב, גם מבחינת מחיה היום-יומית, גם מבחינת התנאים שהם חיים בהם, אבל בנוסף לכך החינוך של הילדים האלה.

אני הסתכלתי בווידאו, כמה פעמים ראיתי את הסרטון הזה וראיתי את ההתלבטות של הילדים שישבו בכיסא מאחור, והם נשאלים שוב ושוב, "אתם רוצים להאכיל בדואי?", כאילו אנחנו נמצאים בספארי או בגן חיות שרוצים להאכיל חיה שנמצאת.

זה היה ההקשר.

בדיוק.

עכשיו אני רוצה להגיד עוד דבר. תראו, מישהו אמר למה הילדים מבקשים. אני נתקלתי בילדים חרדים שביקשו כסף, אני נתקלתי בילדים יהודים-חילוניים שביקשו כסף, אבל תלוי ברמה של אדם, איך הוא מתייחס. העוני שייך לכולם ומצב קטסטרופלי לפעמים שמשפחות מגיעות אליו הוא משהו גלובלי לכולם. היחס של האדם, לא משנה מי הילד שמבקש את הכסף הזה, אתה צריך להתייחס אליו כילד, כבן אדם. תודה, אדוני היושב ראש.

תודה, חבר הכנסת אלחרומי.

אני מתנצל, חייב לצאת גם כן לדיון בוועדת הכספים, דווקא בתעסוקת נשים ערביות ובדואיות.

אתה ממהר, משה?

אני ממהר אבל ליידיס פירסט.

אוקיי.

תודה אחי, משה.

באמת יוסף תודה רבה על הדיון המהיר. אני חושבת שזה היה מתבקש ובלתי נמנע. אי אפשר היה לעבור על הסרטון הזה ולא להתריע עליו ברמות הכי גבוהות, ואני מצפה שהדיון לא יסתיים כאן, במיוחד בסוגיה של הילדים ושל הילדים הבדואים באופן ספציפי.

נכון דיבר עכשיו חבר הכנסת סעיד על זה שעוני זה תופעה אוניברסלית ונמצאת אצל כולם. זה נכון וזה לא אומר שילדים או אנשים צריכים לחיות תחת עוני, אבל גם חייבים להדגיש שהילדים הערבים ובתוכם הילדים הבדואים יותר מכולם עניים. 52% מהילדים הערבים חיים תחת קו העוני, אז אחוז מאוד גדול מהם הוא בפריפריה החברתית והגיאוגרפית במיוחד בדרום ועוד מקומות.

אני חושבת שההשפלה שהייתה כאן היא השפלה לאנושות בכלל, וספציפית היא השפלה לנו כחברה ערבית, ואין ספק, השפלה לבדואים כקולקטיב וכקבוצה רחבה וגדולה.

למה השפלה לנו?

משפילים.

הוא השפיל את עצמו.

אין ספק שזה מעיד על הרמה שלו ולא רק שלו. לזה אני רוצה להתייחס, רק תנו לי להשלים את הדברים שלי.

אני חושבת שבזה שהוא אמר, "אתה רוצה להאכיל בדואי", הוא הטביע קבוצה שלמה. נכון שזה הרמה הנחותה שלו, ולכן הפגיעה לא רק אותם שני ילדים או אותה משפחה. הפגיעה היא פגיעה קולקטיבית וצריך לעמוד מאחוריה ולדרוש את מה שצריך לדרוש, אם זה ברמה המשפטית ואם זה ברמה של מדיניות ושל בקשה לתקן את העוול הזה.

חברתי עאידה דיברה על איך אפשר לעשות דברים. הדבר הראשון שעלה בראש שלי למרות שאני כבר חושבת שהוא פסול לחנך ילדים קטנים אבל בכל זאת צריך כדי לכפר על העוול הזה, שיבוא ויצלם את מציאות החיים הקשה של אותם ילדים בתוך החברה הערבית ושל אותם ילדים בדואים כדי להעלות את המודעות למציאות חייהם וכדי למצוא פתרונות ברמה של מדיניות ולא בשביל להראות לאנשים, תראו איך הבדואים חיים, ושוב אנחנו נחזור לעניין של החינוך, חברי יוסף.

אני חושבת שבחברה הישראלית אנחנו התרחקנו מזמן מכל חינוך ערכי ואנחנו צריכים שוב לחזור ולהדגיש, חינוך ערכי-אנושי שמכבד אדם במיוחד ילדים קטנים.

אני יוצאת עוד כמה דקות בגלל שיש את הוועדה וצריך להצביע שם.

אוקיי, תודה.

ברשותכם, חבר הכנסת רם בן ברק ביקש באמת באופן דחוף.

תודה רבה לך אדוני היושב ראש ותודה על הדיון החשוב הזה.

תראו, אני בטוח שכל מי שנמצא כאן בחדר, כמוני, כשהוא ראה את הסרטון הזה הוא הזדעזע והתבייש שהגענו למצב של גזענות וזלזול באחר, כל כך בוטה וכל כך מביש וזה פשוט היה דבר נורא.

אני בא בטענות לא רק לאותו בחור שהתנהג בצורה מחפירה, ואגב, הדבר היחידי שהיה איזשהו קצה-אור בתוך הסרטון זה, זה שהילדים שלו לא שיתפו איתו פעולה. לפחות הילדים שלו לא שיתפו איתו פעולה למרות שהוא אמר להם, תאכילו, תאכילו, שזה היה פשוט איום ונורא.

אני בא בטענה למדינה, עם כל הכבוד. אני בא בטענה למדינה מפני שהמדינה הזאת בשנים האחרונות מעודדת הסתה. אני אומר את זה בצער רב. יש כאן הסתה מתמשכת כלפי האוכלוסייה הערבית והיא צריכה להיפסק כאן ועכשיו.

הדבר הנוסף הוא, יש הזנחה בלתי נסבלת של החברה הערבית ושל החברה הבדואית בפרט בדרום. לא יכול להיות שכל פעם שאנחנו נוסעים לאילת ואנחנו רואים את המצב של הפזורה הבדואית, בתנאים שהם חיים, אני הסתובבתי שם הרבה במערכת הבחירות וגם עכשיו. לא יכול להיות שבמדינת ישראל של 2020 תהיה כזאת הזנחה. הגיע הזמן להסדיר את הסיפור הזה בצורה מכובדת שמכבדת גם את האוכלוסייה הבדואית וגם את מדינת ישראל. בסופו של דבר כל אזרחי מדינת ישראל צריכים להיות שווים בתנאים שלהם ובמעמד שלהם, ויפה שעה אחת קודם.

אני קורא מכאן לממשלת ישראל אחרי שראו את הביזיון הזה של הסרט, א', שיעשו חשבון נפש איך הגענו למצב הזה, ו-ב', שבאופן מיידי יתחילו לפתור את הבעיות של האוכלוסייה הערבית-הבדואית בישראל. תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת בן ברק, דברים מאוד חשובים.

חבר הכנסת משה ארבל, פנית אלי כבר ברגעים הראשונים, בכתב, כדי לקיים את הדיון הזה. רשות הדיבור היא שלך. כתבת דברים מאוד חזקים. חשוב גם לשמוע אותך.

תודה רבה אדוני היושב ראש. חברי הכנסת, ראש המועצה הנבחר הראשון בהיסטוריה של מועצת אל קסום, סלאם אל אטרש. הבחירות שלו היו בתקופת כהונתי כראש מטה שר הפנים, בחירות דמוקרטיות באל קסום. היו אנשי ביטחון שהזהירו אותנו מזה שאיך יכול להיות בחירות דמוקרטיות, ובאמת אני רוצה לציין פה את השר דרעי שעמד על כך שאזרחים כמו אזרחים יקיימו בחירות דמוקרטיות, והשמיים לא נפלו, וזכו באמת בראש מועצה מתפקד וחיוני.

בהלכה היהודית יש הגדרה של מצוות עשה שהזמן גרמה. יש מצווה שהיא תלויה בזמן כמו שבת, כמו חג סוכות, כמו חג פסח, ויש מצוות שלא תלויות בזמן והן תמידיות כל הזמן. המלחמה בגזענות היא לא תלויה בזמן. המלחמה בגזענות חייבת להיות בכל רגע, בכל שנייה. כל עוד אדם נושם בקרבו, הוא חייב להיאבק בגזענות, ולכן מייד בצאת השבת פניתי בכתב, קיבלתי על זה ביקורת מגורמים כאלה או אחרים שאני לא חושב שזה מכבד את הוועדה אפילו להזכיר את השם שלהם, שעם ישראל בקורונה והציבור החרדי סובל, וזה מה שיש לך לעשות? כן, זה מה שיש לי לעשות, להיאבק בגזענות כנגד ילדה חרדית שלא מתקבלת לסמינר ולהיאבק בגזענות כנגד ילד מהפזורה הבדואית, כי גזענות היא רעה חולה, היא נגע. אסור לנו לאפשר לזה אפילו רגע אחד.

בנאום הבכורה שלי פה בכנסת אמרתי ביום הראשון, יש לי חלום שילד מחורה וילד מנתיבות וקריית שמונה יוכל לחלום ולהגשים את עצמו להגיע לחלומות שאותם הוא חולם. אין שום סיבה בעולם, וזה לא התעורר היום. כבר באוקטובר שנה שעברה פניתי לשר החינוך רפי פרץ בעקבות כתבה ב-YNET, של אדיר ינקו על מצב גני הילדים בפזורה ובאל קסום. צריכים לדעת, הכלים האלה שאנחנו נותנים לאותם ילדים, בסופו של דבר זה העתיד הבטוח שלנו, שילד יכול להגשים את עצמו ולהגיע באמת למה שהוא חולם ושלא תהיה לו תקרת זכוכית. אין שום רלוונטיות למוצא שלו. זו הערובה שלנו לחברה.

אני עדיין אומר, רבותיי, תראו את האור. מיכאל בן זקרי השאיר הרבה מאוד אור, אדם שמסר-נפש בעייפות כל כך גדולה תוך שהוא יודע שהוא מציל משפחה בדואית. הוא ידע והוא שמע את המילים ואת ההברה והוא מסר את הנפש שלו.

יש לצערי הרב נקודות של חושך. נקודות של חושך האלה לא מהיום. יש אמירה מגונה שמיוחסת לביאליק, שהוא שנא את הערבים כי הם הזכירו לו את המזרחיים. לצערי הרב היו אמירות מאוד מאוד קשות גם כלפינו בני עדות המזרח, אבל אם אנחנו נדע לקום, לנער את האבק ולהיאבק יחד נגד גזענות, אנחנו נמצא כאן חברה בריאה וטובה יותר.

תודה על הדיון הזה, תודה רבה אדוני.

תודה רבה חבר הכנסת. יש חלומות ויש אלה שהורסים את החלומות. לא ניתן להם.

חברי, חבר הכנסת טיבי, גם מחברי הכנסת שהעלו את הנושא וביקשו לקיים את הדיון. בבקשה.

האמת, שמייד כשקיבלתי את הסרטון בשעות הבוקר, היססתי אם לפרסם אותו, אבל לאחר מספר שעות הוא התפרסם בטשטוש אצל אלמוג בוקר. אני החלטתי לעשות מעשה חריג ולפרסם את הסרטון כפי שהוא, בטוויטר, כי ידעתי שזה יביא לזיהויו של האיש ורק כך ללחוץ אותו כדי שהוא ייחשף, וזה מה שהיה בסופו של דבר.

התמונות הן קשות, מבעיתות, בהמיות ומזכירות תמונות מההיסטוריה של העם היהודי ולכן הן זעזעו רבות גם בציבור היהודי. מדובר בעליונות יהודית.

לא מייצגת.

מייצגת את מי שעשה אותה ואת האווירה שבגללה היא נעשית. אני מרחם על הילדים שלו שהם נראו מבועתים, אגב. הם לא שיתפו פעולה איתו.

אני רוצה לומר בצורה קטגורית: זה לא מעשה ספוראדי, מנותק, שאנחנו חיים בגן עדן של שוויון ויש איזה מקרה מבודד. לדעתי זה חלק מהוויה שבה גזענות היא מיינסטרים.

לפני מספר שנים היה אחד שעמד בראש מה שקרוי מועצת יש"ע, קראו לו נפתלי בנט, ובראיון שהיה מולי בטלוויזיה החינוכית הוא אמר לי, אנחנו היינו פה כשאתם טיפסתם על העצים עדיין. גם הוא חשב שאנחנו קופים. אחר כך הוא התמנה להיות שר חינוך. האיש הזה, רוי בוי, התייחס לילדים כאילו הם היו חיות בספארי, קופים.

סמוטריץ' דיבר על ילודה של משפחות של בדואים. ברקוביץ' ב"אופירה וברקוביץ'" מפיץ כל הזמן את הרעל הגזעני שלו כלפי ערבים, כלפי חברי כנסת ערבים. פעם אחת הוא ננזף. הוא הושעה לשבוע ואחר כך הוחזר כי הם לא יפטרו אותו בגלל שהוא מביא רייטינג. זה גזענות שמביאה רייטינג ולכן היא גזענות מקובלת.

אברי גלעד כל תוכנית ראשונה ושנייה מפיץ את השנאה ואת הגזענות והיוהרה כלפי ערבים, ובעיקר לא רק אלה. ראש ממשלה אומר שהערבים נוהרים, אז ערבים נוהרים, אפשר לזרוק להם אוכל מהחלון של הרכב, אפשר להגיד שהם תומכי טרור, אפשר להגיד שהם גזע נחות. אני מכיר חבר כנסת כאן שאמר שהיהודים הם גזע מעולה, גזע מצוין, מיוחד במינו. אגב, אין לזה הוכחה כאן בכנסת. יש מקרים שסותרים את העובדה הזאת.

האמת היא שצריך לשאול, רבותיי, כמה משפחות יהודיות מוכנות שהילדים שלהם ילמדו בגן אצל גננת ערביה. שווה לבדוק את זה. אתם יודעים מה תהיה התוצאה.

חבל שוואליד מכפר קאסם לא פה, כי גיסתי מנהלת מעון בראש העין. הגננות כולן מכפר קאסם וזה עובד נהדר.

והחוויה היא מוצלחת.

תודה לאל.

אני רוצה לסיים באור מול חושך במקרה דווקא של מיכאל בן זקרי עליו השלום. הוא ידע שהוא מציל משפחה בדואית, אחת אחרי השנייה. אפסו כוחותיו והוא שילם בחייו. זה מעשה אצילי ראוי להערכה מול המעשה הבזוי והגזעני ההוא. אגב, אני מבין שרוי בוי התנצל פעם אחת, שנייה ושלישית. אגב, בחברה הישראלית בדרך כלל יהודים לא מתנצלים בפני ערבים, גם מול גזענות. זה גם משהו אבל התנהלות היא דפוס ולא מעשה חריג. תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת טיבי.

אני מציע ברשות חבריי לשמוע לפני שאנחנו ממשיכים עם חברי הכנסת, את ראש המועצה האזורית אל קסום, חברנו סלאם אל אטרש. רשות הדיבור היא שלך.

אני גם רוצה רק להגיד לכם שאיתנו גם נציגי משרד המשפטים והחינוך. אנחנו חייבים להשאיר גם זמן לשמוע אותם, אז ננסה לקצר כי גם ב-14:00 חייבים לסיים.

תודה אדוני היושב ראש שקיימת את הדיון בעניין של הסרטון של רועי רוי, אני באתי להשמיע את הצעקה של הילדים הבדואים בנגב המציאות הקשה שאנחנו חיים איתה יום-יום. המציאות היא קשה ואנחנו מתמודדים איתה גם אני כראש מועצה מול משרדי הממשלה.

כמו שני הילדים האלה אתה יכול למצוא בנגב היום, אם תסתובב ברכב שלך, מאות ואלפי ילדים חסרי מסגרות חינוכיות, חסרי תשתיות. הילדים שלנו סובלים עם בעיות נפשיות במשך שנים. ילד שפתאום הורסים לו את הבית. זה לא ממש בית, זה צריף, חושה שהוא גר בו שבע ועשר שנים. באה המדינה עם כוחות הביטחון, נצרה פתוחה, הורסים לו את הבית, ברגע אחד מוחקים לו את כל הזיכרונות שיש לו מאותו צריף. נמחק, צריך לחפש מקום מגורים אחר, אז זה נהפך מצריף לחושה.

המראה המזעזע של הריסת הבית ומחיקת הזיכרונות של הילד וכוחות הביטחון שמאבטחים את הטרקטורים שהורסים את הבית, זה מלווה את הילד שלנו לכל החיים וזה משפיע עליו.

דיברת אדוני היושב ראש על מעל 5,000 ילדים ללא מסגרות חינוכיות. יש יותר. יש לנו אלפי ילדים - - -

5,000 זה גילאי 3 עד 5 שהוא גילאי חובה.

ויש לנו אלפי ילדים שמשרד החינוך לא רוצה להכיר בהם, שאין להם עתיד. אף אחד לא מעוניין להחזיר אותם למסגרת חינוכית.

כשאנחנו מדברים על החברה הבדואית, אנחנו מדברים על עוני שהוא לא גזרה משמיים אלא מדיניות מכוונת כלפי האוכלוסייה הבדואית בנגב על ידי ממשלות ישראל, ובמיוחד זה בא לידי ביטוי בתקופה של ראש הממשלה הנוכחי ביבי נתניהו. אנחנו עדים להסתה ממושכת וגם עוני.

מה המדינה עשתה למען ילדים אלה בעשר השנים האחרונות? חוץ מהריסות בתים היא לא עשתה כלום. זה קשה לנו.

אדוני היושב ראש, המקרה של רועי רוי, אסור לעבור עליו בשתיקה. הבן אדם עשה מעשה שאי אפשר לסלוח לו על המעשה הזה. היה לו מספיק זמן. זה לא אדם שצילם סרטון והפיץ אותו מייד. שיקול דעת מוטעה. זה אדם שהחזיק את הסרטון במשך חמש שנים והוא בחר את הזמן המתאים לפרסם אותו אחרי המקרה של מיכאל בן זקרי. אני הגעתי למשפחה של מיכאל ואני הראשון שפרסם על מיכאל וגם קראתי למיכאל שהוא שאהיד. מי שטובע בים אצלנו הוא שאהיד. כל המגזר הערבי דיבר על זה ולא רק המגזר הערבי, גם העולם הערבי דיבר על מקרה הגבורה של מיכאל בן זקרי.

רועי עשה מעשה שאי אפשר לסלוח לו. הבן אדם הזה מתפרנס מאהבת ילדים, הצגות לילדים. צריך להרחיק אותו מכל מגע מהילדים. מצער שהוא מחנך את הילדים שלו גם לגזענות. גיליתי בהמשך שאשתו היא מחנכת, עובדת במשרד החינוך, ואימא שלו היא מנהלת מחלקת החינוך בהוד השרון. הוא בא מבית שיש בו הרבה חינוך אבל אני לא יודע איזה חינוך הוא קיבל מההורים שלו וגם בבית הספר. המקרה של רועי צריך להדליק לנו מנורה אדומה כלפי הילדים חסרי הישע בחברה הבדואית בנגב.

אני מזמין את הוועדה בהרכב שלה לבוא לבקר אותנו, להכיר את הבעיות שאנחנו מתמודדים איתן, במיוחד הילדים שלנו. איינשטיין אמר, מכל 1,000 ילד יש אחד שהוא גאון. במשך 75 שנה המדינה הייתה צריכה למצוא 300 גאונים בדואים. עד עכשיו היא לא מצאה את הגאון הראשון מהאוכלוסייה הבדואית בנגב.

אם אני רוצה לדבר על החינוך, אחוז האקדמאים באל קסום הוא 1%. השנה לפי הנתונים של המל"ג סיימו 432 בדואים תואר ראשון במוסדות האקדמיים בישראל וזה אומר הרבה. אם אנחנו מדברים על עוני, אנחנו מדברים על חינוך. אם אנחנו מדברים על גזענות, אנחנו מדברים על חינוך. אם אנחנו מדברים לצמצום פערים, אנחנו מדברים על חינוך, אדוני היושב ראש, ובזה אנחנו נכשלים מדי יום, מדי חודש, מדי שנה. תודה רבה.

תודה מר סלאם אל אטרש. אני כבר מכריז שאנחנו מקבלים בשמחה את הזמנתך לוועדה ואנחנו בהחלט נקיים סיור בהקדם האפשרי לעמוד מקרוב על סוגיות מאוד קשות של הילדים הערבים בעיקר באזור הנגב. תודה גם שבאת לכאן. אני מבין גם שהגשת תלונה במשטרה אתמול. נעקוב אחרי הנושא.

חבר הכנסת כסיף.

תודה רבה, דיון חשוב והכרחי. אני רוצה גם להודות לחבר הכנסת וידידי משה ארבל על הקפיצה המיידית שלו. אני יודע שמשה רגיש כפי שהוא אמר וכפי שמעידים דבריו, לכל הנושאים של הגזענות והוא שותף למאבק נגד הגזענות, כל גזענות. איך אומרים? גזענות היא גזענות, היא גזענות, לא משנה אם היא נגד ערבים, מזרחים, יוצאי אתיופיה, חרדים. כל גזענות צריכים לבער.

אני קורא פה לכל חברי הכנסת, המאבק בגזענות צריך להיות מאבק מאוחד. כל מי שמתנגד לגזענות צריך לאחוז את ידו של המתנגד השני וכן הלאה. המאבק נגד הגזענות הוא מאבק מערכתי, הוא מאבק שהגיע הזמן לנהל אותו כנגד כל גזענות ביחד, לא רק נגד יוצאי אתיופיה, לא רק נגד חרדים, לא רק נגד ערבים. כל מתנגדי הגזענות חייבים לחבור ביחד למאבק הזה.

אני רוצה רק להגיד דבר אחד ואני באמת אהיה קצר. אחד מהחוקרים הגדולים של תופעת הגזענות, מדען מדינה מקנדה בשם אנטוני ריצ'מונד עשה אבחנה בין מה שהוא מכנה מקרו גזענות למיקרו גזענות, והוא מראה, המקרו גזענות זה גזענות שנגזרת מהמוסדות, מוסדות המדינה בעיקר, רשויות מקומיות וכן הלאה. המיקרו גזענות כבר נוגעת לתופעה חברתית, לנורמה שהופכת להיות שיח שהופך להיות כלל חברתי וציבורי, ואחד מזין את השני.

כאשר יש במשך שנים ראש מועצה בעומר, פיני בדש, שהשכם וערב מגדף את האוכלוסייה הספציפית הערבית-הבדואית - - -

לא רק מגדף, זה עבר לתקיפה פיזית.

נכון, גם אלימות פיזית, מניעה של אנשים מלהיכנס. היה סיפור בסניף הדואר בעומר לא כל כך מזמן. מאשים את האוכלוסייה כולה כגנבים, כפושעים, כסוררים. כשנותנים לכזה ראש מועצה להיות במקומו או לשרים ולחברי כנסת כמו שהוזכר קודם, שמדברים על ילודה כפצצה מתקתקת, גועל נפש, אבל כאשר נותנים להם לגיטימציה, נותנים לגיטימציה גם לאחד כזה שיושב בתוך אוטו והוא החיה, ואני אוהב חיות אבל אני לא רוצה להחמיא לו. הוא החיה. הוא זה שצריך להיות בספארי, אותו רוי בוי או איך שקוראים לו.

תודה רבה חבר הכנסת כסיף.

חברת הכנסת סאלח, ולאחר מכן ברשותכם אקח אולי נציג משרד המשפטים, עורכת דין סוזאן דסוקי שהיא יועצת למנכ"לית.

הסרטון הזה הוא עוד הוכחה שהגענו לשפל במדרגה החינוכית. שפל במדרגה הפוליטית, אנחנו שם מזמן, אבל השפל במדרגה החינוכית הוא תמונת ראי למצב הפוליטי העגום שאנחנו נמצאים בו. במקום לשאול את השאלה מי רוצה להאכיל בדואי, השאלה הנכונה, מי דואג להרעיב את האוכלוסייה הבדואית? מי דואג להפלות אותם, לא להכיר בכפרים הבדואים בנגב מבחינת תקציב, תכנון, בניה? היא אוכלוסייה שהיא סובלת מאפליה מצטברת לאורך כל השנים.

אני לא חושבת שיש יותר טבעי מאדם שנמצא בטיול עם הילדים שלו. זה ההתנהגות הטבעית שלו.

אנחנו בוועדת זכויות הילד מסתכלים על הילדים משני הצדדים, קורבנות. הילדים הבדואים הם קורבנות לממשלה ולפוליטיקה שמנהלת אותה הממשלה נגד האוכלוסייה הבדואית, והילדים של הרוי בוי הם קורבן לאותו הורה לא מחנך, וזה הזמן לדרוש חינוך לערכים בכלל המערכת בארץ. זה הזמן להכיר באופן מיידי בכפרים ולשקם את המציאות הפוליטית המעוותת שם, לגשר ולהדביק את הפערים הקיימים בחברה הבדואית. זה הזמן לעשייה, להמיר את הכעס שלנו לעשייה בנגב ובאוכלוסייה הבדואית באופן מפורט. תודה.

תודה רבה. נילי פינקלשטיין, משרד המשפטים. שלום נילי, אני מניח שהקשבת לדיון שהיה קודם.

בהחלט.

נשמח להתייחסות המשרד, אם אפשר בקצרה, בנושא החשוב הזה.

אז בהחלט דיון חשוב והקשבתי בקשב רב. אני מניחה שלסוזאן יהיה קצת יותר מה להגיד. אני פה מהמחלקה הפלילית בייעוץ וחקיקה. אני מטפלת בתיקוני חקיקה כאשר הם נדרשים לעבירות הסתה לגזענות, עבירות שנאה, הסתה לאלימות והדברים האלה.

אני כמובן לא יכולה להתייחס למקרה הספציפי שאני מבינה מהדברים פה שהוגשה תלונה למשטרה ואני בטוחה שהיא תיבדק. בדין הפלילי יש כל מיני כלים להתמודדות עם סיטואציות של הסתה לגזענות. שמעתי גם פה בדיון שרוב הדוברים מצביעים על בעיות נוספות מעבר לשימוש בדין הפלילי. כמובן שחשוב מאוד הדיון הציבורי שמתקיים בעניין הזה ושאלות מתחומי החינוך והרווחה שכמובן - - -

עורכת הדין פינקלשטיין, כאן חבר הכנסת משה ארבל.

אני פונה אליך בדיון הזה מבלי שבדקתי, אבל בשם כל חברי הוועדה, בבקשה מאוד ספציפית. היחידה הממשלתית לתאום המאבק בגזענות, יחידה חשובה מאוד שהוקמה לטובת מאבק בגזענות נמצאת היום בלי שיניים אפקטיביות. היחידה מקבלת פניות ומעבירה אותן הלאה לגורמים אחרים. אני קורא לכם לבחון במשרד המשפטים יחד עם חברי הוועדה יצירת מנגנונים שיתנו אם צריך תקנים בתוך היחידה עצמה, של גורמי אכיפה, של פרקליטים, שבאמת היחידה הזו תזכה לכבוד המגיע לה למאבק בגזענות. לא יכול להיות מצב שהיא תהיה כמו תחנה מרכזית, שתקבל פניות ותעביר הלאה. בשביל זה יש דוור במשרד המשפטים, לא צריך יחידה. היחידה צריכה להיות עם שיניים אפקטיביות לבער את הנגע הזה.

כן, הזכרת את היחידה אז כנראה שהצלחנו להתחבר עם עורכת דין דסוקי שהיא מהיחידה. אולי נשמע את ההתייחסות.

שלום לכולם, תחילה אני באמת רוצה להודות לכם שהזמנתם אותנו לדיון.

לגופו של עניין אני רוצה להגיד כמה דברים. הדבר הראשון הוא שאנחנו קיבלנו כבר תלונה בעניין הזה ופנינו למשטרת ישראל על מנת לבחון האם מדובר פה בעבירה פלילית, גם עניין פגיעה בפרטיות של הילדים הקטינים כשהדבר מגיע בעצם ממניע גזעני וגם בחינה מול תפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה האם מדובר - - -

אני רוצה להגיד כמה דברים וכמה קשיים שאיתם אנחנו מתמודדים.

חברי משה ארבל ציין את העניין של היעדר סמכויות של היחידה למאבק בגזענות. אין לי אלא להוסיף על דבריו ואני כולי תקווה שנוכל לקדם את הנושא.

אני מציע כחלק ממסקנות הוועדה לקרוא לשר המשפטים בנושא הזה. זה שינוי מהותי וחשוב.

כן, נקטעת לרגע. שומעת אותנו?

אני אומרת שקיים חוסר של חקיקה נגד גזענות במדינת ישראל. כל בן אדם יכול להתהלך ברחוב, להיות גזען ולהתנהג בצורה גזענית כל עוד לא מדובר בעבירה פלילית או בעוולה אזרחית, וזה אומר שהיא כוללת גם התבטאויות כאלה ואחרות, גזעניות, והן לא מהוות שום עבירה פלילית ואי אפשר בעצם לטפל בדבר הזה.

סוזאן, את מתייחסת אולי למצב המצוי. אני חושב שאחת התובנות של הדיון הזה בעקבות הסרטון והצהרות אחרות, האם לא הגיע הזמן פשוט לבחון מחדש את כל המצב המשפטי לעניין העבירה של הסתה לגזענות, פגיעה בפרטיות ככל שזה מתקשר, ולגבי המבחנים שצריך לאמת כדי להתמודד באופן יעיל יותר עם התופעה שהולכת ומתרחבת, של דברי גזענות גם במגזר הפרטי ולצערי גם ברמה של נושאי תפקידים ציבוריים בכירים.

מסכימה איתך לחלוטין. אני חושבת שהגיע הזמן לדון בשאלת החקיקה, למה היא נותנת מענה ולמה היא לא נותנת מענה ואיך אפשר לתת מענה גם במישור הזה בתחום החקיקה.

עוד שתי נקודות שהייתי רוצה ממש בקצרה. הדבר שהייתי רוצה להעלות זה לגבי מעסיק, כגון ערוץ תקשורת בא ואומר, אני לא מוכן, אני צריך לחשוב האם להמשיך ולהעסיק אותו כי הוא מייצג בעצם איזושהי דמות חינוכית בעבור ילדים קטנים. אני חושבת שזה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו ופה צריך לתת את הדעת על הדבר הזה.

הדבר האחרון שהייתי רוצה להעלות זה גם נושא, אנחנו מדברים על ועדה לזכויות הילד, מצבם של הילדים בחברה הבדואית. רק לפני שנתיים פורסם דוח, אמנם עוסק בסוגיה אחרת אבל הוא כן משקף איזושהי תמונה כללית של החברה הבדואית. צוין שם מפורשות שכ-50% מהקטינים בחברה הבדואית נמצאים במצב של סיכון, ואני חושבת שכל הנושא הזה של היעדר משאבים ראויים לכלל הילדים בחברה הבדואית זאת גם שאלה של מדיניות ממשלתית, ויש חשש כאשר מדובר בפערים כל כך גדולים בין מצבם של ילדים באוכלוסייה - - -

זה נשמע מקוטע אבל אני בהחלט מסכים איתך עם שלוש הנקודות המאוד חשובות, אחת לעניין אולי הצורך כיום להעריך את המצב המשפטי, החקיקה קיימת ואת המגבלות במצב המשפטי שאולי לא מאפשרות התמודדות יעילה יותר עם תופעות גזעניות. שתיים, כל מה שקשור למציאות של ילדים בסיכון, במצוקה, היקפי העוני בקרב הילדים הערבים-הבדואים, והסוגיה השלישית, סוגיית החינוך. אלה בהחלט שלושה היבטים מאוד חשובים בדיון הזה.

בעניין החינוך אני אחבר את זה לפני שאני חוזר לחבריי, חברי הכנסת. נציגי משרד החינוך, חשוב לנו לשמוע אולי נציג אחד בזמן הקצר שנשאר לנו.

דניאלה, מנהלת תחום דעת הוראה ממשרד החינוך.

עמוס שביט ייצג אותנו. הוא מתכלל את כל התגובה שלנו.

אוקיי. עמוס איתנו?

כן, אני כאן אבל חשבתי שתרצה לתת למנהל מחוז דרום לתת התייחסות. הוא גם נמצא איתנו, חברי, מנהל מחוז דרום, כי הוא מתכלל את כל מה שקשור לחינוך בחברה הבדואית.

אני כממונה למניעת גזענות במשרד החינוך יכול להתייחס לפעולות שמשרד החינוך עושה בתחום הזה, כמי שמתכלל את זה, ורם זהבי ידע לדבר בכל מה שקשור למצב החינוך בחברה הבדואית בדרום, אז השאלה מה עדיף.

לגבי מה משרד החינוך עושה, אנחנו מאוד נשמח בוועדה לקבל, אם יש לכם מסמך כתוב שיפרט את פעילות המשרד בתחום הזה. אנחנו מאוד נשמח לקבל את זה. אנחנו גם מתכוונים לקיים עוד דיונים בסוגיות הללו, אבל אולי התייחסותך באופן ספציפי למקרה עצמו, למקרה הסרטון בהיבטים החינוכיים שלו והאם משרד החינוך מתכוון ליזום איזשהו מהלך בעקבות הסרטון והשיח הציבורי סביבו.

תראה, נקודתית ספציפית לאירוע הזה אין לי הרבה מה להתייחס מלבד העובדה שלי באופן אישי הבטן התהפכה. הרגשתי כמו דקירה בבטן כשראיתי את הסרטון, מטבע הדברים כמו הרבה ישראלים או כמו הרבה אנשי חינוך, אבל אני יודע לדבר בשם משרד החינוך ומערכת החינוך וכמי שממונה למניעת גזענות במערכת החינוך.

קודם כל חשוב להדגיש שביעדים האסטרטגיים לשנת הלימודים הקרובה זה נמצא בהחלט בשני יעדים, הן במטרה 2 והן במטרה 3, ההיבטים של מניעת גזענות, חינוך למעורבות אזרחית וסולידאריות חברתית. אני מדבר על מטרה 2. מטרה 3 מדברת על הוגנות ושיוון הזדמנויות לכלל התלמידים בישראל, וככל שתרצה ויש לנו את הזמן לכך אדוני היושב ראש, אני יכול לפרט שמונה צירי פעולה שאנחנו מקדמים כדי להטמיע ערכים של מניעת גזענות במערכת החינוך, מתחומי הדעת השונים דרך הכשרה ופיתוח של עובדי הוראה, דרך מפגשים בין תלמידים, מפגשי למידה שמקדמת חברתי דנה פרידמן שנמצאת איתנו, ועד חדר מורים מגוון שאנחנו מקדמים, וכבר המספרים שכאן הם יחסית יפים. טיפול בנושא של הגיל הרך, תוכנית "הדרך החדשה" שאנחנו מטמיעים פנימה וכמובן שיתוף פעולה עם בית הנשיא בתוכנית "תקווה ישראלית".

מה שאנחנו מתכוונים לעשות בהמשך גם לדברים שלך אבל גם תכננו את זה קודם, הוועדה הזו בשיתוף אולי גם עם ועדת החינוך תרצה לקיים דיון מיוחד על חינוך לשוויון וחינוך נגד גזענות. אני מניח שתהיה לנו ישיבה מיוחדת שתעסוק בזה ואז זה ייתן לנו אפשרות יותר להעמיק בנושאים החשובים הללו בכלל וכמובן כלפי האוכלוסייה הערבית-הבדואית.

אם רם איתנו, ירצה להוסיף בקצרה כמה מילים? אתה שומע אותנו, רם?

אני שומע. כן, אני אתכם. אשמח להתייחס.

קודם כל אני מברך אותך על הדיון. אני חושב שכולנו שמחים, מי שמלווה פה את החברה הבדואית במערכת החינוך בחברה הבדואית, שמחים על כל דיון ציבורי ועל כל הזדמנות שמעלים על סדר-היום של ממשלת ישראל וכנסת ישראל את מצבה של החברה הבדואית.

אנחנו עומדים בחזית של הליווי ושל קידום החברה הבדואית בדרום, במשרד החינוך. אני יכול לומר, דבר מפורסם הוא שאנחנו מיישמים את תוכנית החומש שהיא מתעדפת באופן נרחב מאוד את מערכת החינוך הבדואית על פני מערכת החינוך במדינת ישראל בתוכניות ממוקדות שהתכלית שלהן זה העלאת ההישגים באופן שמתחיל משלב גן הילדים ועד התיכון. אנחנו מתמודדים עם העצמה של תחומי השפה, תחומים של הדרכת הורים, תחומים של מניעת אלימות גם בתוך הקהילה פנימה וכמובן שיפור הישגים.

אנחנו התברכנו בשנתיים האחרונות בשינויים בתוצאות. אנחנו לא מדברים רק על השקעה אלא השקעה שמניבה תוצאות. אנחנו יכולים להתגאות בעובדה שבשנה זאת, וזה טרם פורסם ואני מקדים רגע את המאוחר, בטיוטות של התוצאות שנדגמו, של בחינות הבגרות בשנת תשע"ט יש לנו בתי ספר בחברה הבדואית שעשו פריצת דרך היסטורית ביחס למה שהיו ההישגים של החברה הבדואית.

כולם דיברו רק לפני שנה על הסוגיה של הישגי התלמידים בפיזה. אנחנו משקיעים מאמץ רב לשיפור הישגים ולטיוב תהליכי ההוראה והלמידה וגם הניהול של בתי הספר. יפורסם בשבועות הקרובים מפת התגמול הדיפרנציאלי, זה התוספת שמוענקת למורים שהביאו את התלמידים שלהם להישגי בגרות יוצאי דופן. זה תגמול שמחולק למורי התיכון במדינת ישראל. לראשונה בקיץ הקרוב יזכו מורים מהחברה הבדואית שפרצו דרך, - - - שוות ערך למה שקורה במערכת החינוך במדינת ישראל, זאת אומרת התוכניות שלנו לקידום הישגים מניבות תוצאה טובה.

כמובן שאני לא יכול להתעלם מהעובדה שקיימים פערים מאוד גדולים במערכת החינוך הבדואית, אבל אני רוצה לשים כאן רגע איזושהי נקודה - - -

כן, אם אפשר רק בקיצור כי אנחנו חייבים לסיים.

יש יחסי גומלין מובהקים ואני מזמין את הוועדה ואת כל נבחרי הציבור לבוא לסייר איתנו כאן בנגב. יחסי הגומלין הם בין ההתיישבות שהיא התיישבות קבע, וההישגים הלימודיים של תלמידים בהתיישבות הקבע, ובין תמונת המצב של התיישבות פזורה וההישגים הלימודיים של תלמידי פזורה. הפערים הם סביב סוגיית ההתיישבות ולכן אני חושב שנכון תעשה ממשלת ישראל שהיא תשב על המדוכה, תסגור את סוגיית ההתיישבות, תעביר את מרבית התושבים להסדרה של התיישבות קבע.

משרד החינוך נכון לבנות גם בתי ספר בהתיישבות הקבע. הוא פועל על זה גם עבור תלמידי הפזורה, מבנים משופרים ומבנים שעומדים בסטנדרטים של מדינת ישראל. בתוך השיפור הזה אנחנו מייד מזהים גם שינויים ברמת ההישגים, ברמת הלמידה והאפקטיביות של התהליכים החינוכיים. יש לנו עוד דרך ארוכה. אני אתמול פרסמתי איגרת, שלחתי אותה גם לשר החינוך, גם למנכ"ל משרד החינוך ולכל החברים שלי במשרד החינוך. אני מזמין את מערכת החינוך להתארח גם בתוך מערכת החינוך בחברה הבדואית כי אנחנו מערכת חינוך מארחת. יש לנו יופי של בתי ספר שהם גם בתי ספר ניסויים, גם בתי ספר עם אג'נדות ואני חושב שדרך המפגשים האלה אנחנו שוברים גם סטיגמות וגם דעות קדומות.

החברה הבדואית היא לא חברה שיש להירתע ממנה. אדרבא ואדרבא, היא חברה שאנחנו מרגישים שווים בני שווים איתה. היא עם דלת פתוחה, היא ישראלית לכל דבר, היא פטריוטית, היא מחויבת למדינה והיא חיה כמו שווה בין שווים. רק מי שלא מכיר ולא חי איתם יכול לטעות באיזה שהם סטריאוטיפים שהם זרים, הם מנוכרים, הם לא רלוונטיים ואני דוחה אותם בשאט נפש.

אני מזמין גם את חברי הוועדה וגם את כל נבחרי הציבור להיות יחד איתנו במשך כמה ימים. אנחנו נסייר במוסדות החינוך. יש במה להתגאות במה שמשרד החינוך עשתה בשנים האחרונות. אפשר לראות אפילו במועצות האזוריות, גם אצל סלאם אל אטרש, גם אצל איברהים אל-הוואשלה פריצות דרך יוצאות דופן ואנחנו גאים על התוכנית הממשלתית.

אני רק מציין שהתוכנית הממשלתית תסתיים ב-2020. ב-2021 ממשלת ישראל תחליט על תוכנית חומש חדשה ואנחנו כולנו מצפים שתוכנית החומש הזאת תרחיב את ההשקעות של ממשלת ישראל בקידום ההישגים של החברה הבדואית במערכת החינוך.

תודה רבה, אנחנו בהחלט נרצה לסייר וכמובן נהיה בקשר עם משרד החינוך. גם הודעתי בתחילת הישיבה הזו שנקיים כמה דיונים שקשורים למצבם ומעמדם של ילדים בעיקר באזור הנגב. הראשון בהם יהיה בשבוע הקרוב, על ילדים בגילאי 3 עד 5 שעדיין בלי מסגרות חינוך, ולכן אני מניח שיהיו לנו עוד ישיבות ושיח ביחד בנושאים הללו.

היות והיינו כבר צריכים לסיים, אז אולי כמה משפטים, יוסי טייב חבר הוועדה ואחר כך חבר הכנסת עודה, ונסיים.

תודה אדוני היושב ראש על ההזדמנות לבוא ולהביע מחאה. אני חושב שחובתנו כחברה ישראלית, בוודאי כנבחרי ציבור, ובכוונה אני אומר נבחרי ציבור של כלל הציבור הישראלי בישראל וזה לא משנה אם זה ציבור חרדי, אתיופי, ערבי, בדואי. אנחנו נבחרי ציבור של כולם וחובת המחאה שלנו צריכה להיות מחאה אמיתית, חזקה.

אני קורא לכל הגורמים הרלוונטיים להשתמש בכל הכלים שיש ברשותם ואם חסר כלים, עלינו כנבחרי ציבור לתת להם את הכלים הנוספים לבוא ולהילחם בדבר הזה, בנגע צרעת הזה, בנגע הרע כדי לעקור את הנגע הזה.

אני חושב שהגדרה של יהודי אמורה להיות ביישנים, רחמנים, גומלי חסדים לאדם באשר הוא אדם, ולא משנה אם הוא יהודי או אינו יהודי. איזהו מכובד המכבד את הבריות? והסרטון הזה, כשאני ראיתי אותו, אני פניתי לאדוני היושב ראש ומחיתי, אבל באמת היה לי חשוב לבוא ולמחות בציבור נגד התופעה הזאת, נגד הסרטון הבזוי והגזעני הזה, ואני אומר את זה באמת מקרב לב כי זאת תופעה לצערי שהולכת והיא מתפשטת, אם זה מול המגזר הערבי, הבדואי, החרדי. אנחנו רואים את התופעה הזאת לצערי בחברה הישראלית, שהולך ומתפשט ועלינו כנבחרי ציבור לעשות הכול כדי לעצור את הדבר הזה במיידי ועדיף שעה אחת קודם.

זה בהחלט התפקיד שלנו לעשות את זה. כמובן אתה איתנו במאבק הזה גם כחבר הוועדה.

אחרון הדוברים, חבר הכנסת עודה.

חברי יוסף, אני מברך אותך על הישיבה הכול כך חשובה. זה מילוי תפקיד בצורה הטובה ביותר.

חברים, אפשר להזדעזע ולהמשיך הלאה ואפילו הזעזוע זה חלק ממנגנון פנימי בשביל להגיד שאני לא גזען, אבל לא לעשות דבר אמיתי בשביל לשנות המצב.

אני שמעתי את משה ארבל ואני מעריך את הבן אדם. פעם אמרתי לו, אתה הבן אדם הנכון בממשלה הלא נכונה. אני מעריך אותו, והוא אמר דברים כדורבנות. אני מאוד מעריך אותו, וגם הלהט, גם הנימה. מאוד מעריך. באמת זו הערכה שעומדת בפני עצמה.

יחד עם זאת, להיות שותף בממשלה שמקדמת חוק הלאום, לקדם חוקים גזעניים ולהצביע בשם הקואליציה ולהיות בשלטון במשך עשרות שנים והמצב ממשיך כמו שהוא, אני חושב, חברים, אם אנחנו באמת רוצים לטפל, יש בעיות שורש. מה זאת אומרת כפרים בלתי מוכרים? מה זאת אומרת? אין מערכת חינוך, אין מים, חשמל כמו שצריך. אלה השאלות העיקריות. מה זה להזדעזע ולבוא ולהגיד כמה מילים ולהמשיך ולהישאר בממשלות שעושות את כל הקיפוח נגד האזרחים הערבים בנגב? מה זאת אומרת? מה אומר הדבר הזה?

חברים, לכן יש בעיות עומק. צריך לטפל בהן. מי שעשה את מה שעשה פגע בעיקר בילדים מבחוץ אבל גם בילדים שהיו בתוך הרכב עצמו.

היה לנו את המקרה של מיכאל בן זקרי. דרך אגב, אנחנו לא רוצים אנשים שיצילו אנשים וימותו ולהגיד עליהם שהם טובים. הלוואי שמיכאל בן זקרי היה חי וקיים בינינו בשביל להעריך אותו פנים מול פנים, אבל נקודת אור מול נקודת חושך. אפשר אחרת, חברים, ואחרת, לדבר על גורמי העומק ולטפל בבעיות העומק. תודה.

תודה רבה חברי, חבר הכנסת עודה.

באמת היה חשוב לנו לקיים את הדיון הזה גם אם הוא קצר ולא התאפשר לשמוע את כולם בהיבטים החשובים שעלו כאן. תחילה, לא רק להצביע על המקרה המקומם, המגעיל, המזעזע, לגנות אותו כמובן אלא גם לקשר אותו לסוגיות היותר רחבות, סוגיית החינוך והצורך שמשרד החינוך יתגייס כדי להתמודד עם תופעת הגזענות וכדי לקדם ערכים של שוויון, של סובלנות, של הכלה של כולם, של כבוד לאחר, של כבוד לקבוצות מוחלשות, כבוד לקבוצות מיעוט.

הסרטון כאן באופן ספציפי התייחס לערבים-הבדואים באופן כללי לא רק בנגב, ולכן גם חשוב לנו המסרים הללו של כבוד הדדי ושל הערכת האחר, הערבי-הבדואי שאנחנו גם גאים בו וגאים בעשייה שלו אל מול כל הקשיים והאפליה וההדרה שהאוכלוסייה הערבית-הבדואית מתמודדת איתו.

עלתה גם סוגיית המצב המשפטי והצורך לבחון מחדש האם באמת המצב המשפטי כיום מאפשר התמודדות יעילה עם תופעות של גזענות ועם ביטויי גזענות. אני הקשבתי לדברי נציגי משרד המשפטים על הצורך לבחון את המצב כיום בהתחשב במציאות שהתפתחה בשנים האחרונות, ולכן זו באמת קריאה למשרד המשפטים לעשות את זה. אנחנו נשמח כמובן להיות שותפים. התחושה שלנו היא שהמשפט הישראלי, בין אם זה החוק, בין אם זה מערכת המשפט ובין אם זה גם היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה, אינם ממלאים את התפקיד הנחוץ כדי להתמודד עם תופעת הגזענות כדי לבלום תופעות אלו, ולכן זו גם סוגיה של תיקוני חקיקה וגם סוגיה של מדיניות.

הנושא האחרון כמובן מבחינת סדר הדברים אבל כולם התייחסו אליו, סיבות העומק של העוני בקרב האוכלוסייה הערבית-הבדואית היא ההכרה ביישובים הערבים. בעיקר הדרישה שלנו להכיר ביישובים האלה ולתת לילדים בנגב להתפתח כמו כל הילדים האחרים, להכיר בזכות התושבים על הקרקעות ולאפשר פשוט חיבור לתשתיות בסיסיות: חיים, חשמל, אינטרנט. כולנו גם מכירים את הסוגיה העכשווית של הקושי של עשרות אלפי תלמידים בנגב ללמוד מרחוק בגלל הקשיים הללו. בנוסף, כמובן לכלל השירותים החינוכיים ושירותי הרווחה שהאוכלוסייה הערבית-הבדואית זכאית להם.

אלה נושאים שהוועדה לא רק מעלה אותם בענייני המלצות אלא תמשיך לעסוק בהם לפחות ככל שזה מתקשר למעמדם וזכויותיהם של ילדים ערבים בכלל וילדים ערבים-בדואים בנגב בפרט.

אני רוצה להודות לכל המשתתפים בדיון ולאלה שהיו איתנו גם בזום. יהיו לנו הזדמנויות נוספות לחזור יותר לעומק בנושאים שעלו כאן. תודה רבה לכולם ושלא יחזרו על עצמם סרטונים כאלה שיחייבו אותנו לנהל דיונים. נרצה להתמקד בפיתוח וקידום ערכים של שוויון, סובלנות, הבנה, אותו חלום שדיבר עליו חבר הכנסת משה ארבל, שכולם ירגישו בשוויון וכולם גם יקבלו יחס שוויוני, הוגן ומכבד.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:10.