פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



4
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
13/07/2020



מושב ראשון



פרוטוקול מס' 28
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ"א בתמוז התש"ף (13 ביולי 2020), שעה 11:50

1. הצעות לסדר היום בנושא: נשארים באבטלה – מובטלים שלא יחזרו למקום עבודתם עם חלוף משבר הקורונה. של חה"כ חוה אתי עטייה, חה"כ אלכס קושניר, חה"כ עאידה תומא סלימאן, חה"כ ישראל אייכלר, חה"כ יעקב מרגי.
2. ההכשרות המקצועיות לאור משבר הקורונה

חברי הוועדה: טלי פלוסקוב – מ"מ היו"ר
משה אבוטבול
הילה וזאן
היבה יזבק
אופיר סופר
איימן עודה
אורלי פרומן
עידן רול

ניר ברקת
יוראי להב הרצנו
ג'אבר עסאקלה

רינת כהן - סגנית מנהל האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

גדי יעקב - מנהל תחום פדגוגיה, אגף בכיר להכשרה מקצועית ופיתוח, משרד העבודה, הרווחה והשירותים המקצועיים

יעקב שינבויים - מנהל אגף מגמות מקצועיות והסמכות, משרד החינוך

אביעד שוורץ - רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

ראובן אדרעי - מנהל תחום הבטחת הכנסה, שירות התעסוקה

טל לוטן - ראש אגף חינוך והכשרה, התאחדות התעשיינים

ענת דגן - מנהלת עמותת צורים-עמותה מקדמת חינוך והכשרה מקצועית

רונן לוי - יו"ר איגוד המוסכים

יעקב אביטל - נציג איגוד המוסכים

נטע פורזיקי - חוקרת, מכון ירושלים לחקר ישראל

ללי דרעי - מנהלת קידום מדיניות, 121-מנוע לשינוי חברתי

אמיר יגודה יום טוב - סמנכ"ל תעשידע, עמותה המקרבת את הדור הצעיר לתחומי תעשייה שונים

ספיר בלוזר - מנכ"לית התאחדות הסטודנטים הארצית

רוני בונדי - שדלן/ית, מייצג/ת ההסתדרות הכללית

נעה בן שבת

אורית ארז

ס.ל., חבר תרגומים
1.

1. הצעות לסדר היום בנושא: נשארים באבטלה – מובטלים שלא יחזרו למקום עבודתם עם חלוף משבר הקורונה.
2. ההכשרות המקצועיות לאור משבר הקורונה

שלום לכולם. היום 13 ביולי 2020, השעה 11:50. אני פותחת את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות והנושא היום זה הצעה לסדר היום בנושא נשארים באבטלה, מובטלים שלא יחזרו למקום עבודתם עם חלוף משבר הקורונה. יש פה קבוצת חברי כנסת שהציגו את ההצעה הזו, חברת הכנסת חוה אתי עטייה, אלכס קושניר, עאידה תומא סלימאן, ישראל אייכלר ויעקב מרגי. ברור לכולנו שהנושא הוא מאוד מאוד חשוב ולכן אנחנו מקדימים את הדיון. אני כאן כמובן מברכת את חברי הכנסת שהצטרפו לדיון.

מהיוזמים, אני רואה שאף אחד לא נמצא. אז בזום נמצא איתנו עידן רול, אז אני אתן לחבר כנסת להתייחס וכמובן אני אתן לחברי הכנסת שנמצאים כאן גם לדבר. בבקשה, חבר הכנסת עידן רול.

כן, תודה רבה לגברתי יושבת הראש. במקור הדיון הזה היה אמור להיות על הכשרות מקצועיות, דיון שיזמתי יחד עם חברת הכנסת עטייה, הוא קצת עבר שינוי, אבל אני רוצה להתייחס כי בסופו של דבר זה אותו פתרון, הפתרון שיוביל לצמצום מספר המובטלים הוא הכשרות מקצועיות.

לאחרונה, ממש בימים האחרונים, התבשרנו על עיקרי התוכנית הכלכלית החדשה של הממשלה. זה צעד חשוב מבחינת רשת סוציאלית, הארכת תקופת האבטלה, אבל הממשלה חייבת להשקיע בהכשרות מקצועיות כדי להחזיר מובטלים למעגל העבודה. בסופו של דבר אנחנו צריכים לתמרץ אנשים לחזור למקום העבודה וזה כולל תמריצים למעסיקים להשיב עובדים והכשרות מקצועיות.

הממשלה התחייבה להשקיע 625 מיליון שקלים בהכשרות מקצועיות, אולם עד כה השקיעה אפס, ממש ככה, פשוט אפס שקלים הושקעו בהכשרות מקצועיות. הנושא אמור להופיע בחוק ההסדרים הקרוב, הבעיה היא שהתוכנית שמופיעה בחוק ההסדרים מועתקת אחד לאחד מתוכנית מלפני מספר שנים, זאת אומרת זו תוכנית שמתייחסת לשוק העבודה טרום קורונה. אין שם התייחסות, יש שם התייחסות לסקטורים מסוימים שרצו לתמרץ, אבל לא למשבר האבטלה הענק שיש כרגע.

חשוב להבין, שוק העבודה השתנה וימשיך להשתנות, אנחנו רואים חלק מההשלכות עכשיו, אבל נראה אחרות בהמשך. אי אפשר בלי הכשרות מקצועיות מסיביות להבריא את שוק העבודה. אנשים שיצאו לחל"ת או פוטרו לא בהכרח יחזרו כי הענפים השתנו, כי מקומות העבודה התבטלו ומתוך זה יש גם אפשרות לצמיחה, גם בתעשייה, גם בענפים. בדיוק הבוקר צייץ שר החוץ גבי אשכנזי שמביאים 25,000 עובדים זרים לענף החקלאות. איך הממשלה הזו, בזמן שיש משבר אבטלה כזה גדול, במקום לתמרץ עבודה עברית בענף החקלאות מביאה עובדים מבחוץ? איך אנחנו רק מגדילים את הבעיה בישראל? אני לא מצליח להבין החלטה כזו.

למדינה אין רקורד טוב מדי בנושא של הכשרות מקצועיות ולכן אני מציע שהדבר הזה יופרט החוצה ויתקצבו מרכזים פרטיים, מרכזים אזרחיים מה שנקרא, שיעשו את זה. כמובן אי אפשר להכשיר בלי מכסות עבודה מוגדרות, זאת אומרת אם מכשירים למקצוע מסוים צריך לוודא שיש מחויבות של מעסיקים לתת עבודה בסוף אחרת אנחנו רק מחריפים את הבעיה.

לסיום אני אומר שלפי החוק הקיים מי שמשתתף בהכשרה מקצועית מקצצים לו 30% מדמי האבטלה. זה יוצר תמריץ שלילי לא להשתתף בהכשרות מקצועיות וממשיך ומתחזק את הבעיה הקיימת. לכן הגשתי הבוקר הצעת חוק לתיקון הדבר הזה ובעצם לבטל את הסעיף שמקצץ דמי אבטלה מאלה שמשתתפים בהכשרות מקצועיות.

אני באמת קורא לוועדה הזאת, גם ממקום הבידוד שלי בבית, שנמשיך להתעסק בזה ולוודא שההכשרות המקצועיות ייצאו לדרך, זה צריך להיות יותר מ-620 מיליון, זה צריך להיות מיליארד וזה צריך להיות בשיתוף עם מעסיקים וזה חייב להיות בחוק ההסדרים במסגרת הצרכים הנוכחיים. אנחנו כבר לא מדברים על אוכלוסיות ספציפיות, אנחנו מדברים על פגיעה רוחבית גם בצעירים, גם במבוגרים, ממשלת ישראל חייבת להבין, לתת דמי אבטלה זה צעד ראשון וחשוב, אבל חייבים לתמרץ מובטלים לחזור לשוק העבודה וחייבים לייצר להם כלים כדי להצליח לחזור. תודה רבה.

תודה רבה לחבר הכנסת עידן רול. קודם כל בריאות, תשמור על עצמך, תחזור כמה שיותר מהר לשגרה. קשה לא להסכים עם חשיבות הנושא, מן הסתם, ואנחנו כמובן נשמע גם התייחסויות של המשרדים הרלוונטיים.

עידן, מחכים לך.

חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה.

ראשית, אין ספק שבעולם כולו אנחנו שומעים את חלק מהמענה להתמודדות עם המשבר של האבטלה הגבוהה ואלו הכשרות מקצועיות, אבל הכשרות מקצועיות אחרי איתור מקצועות נדרשים, אחרי איתור מקומות שבאמת צריכים לעשות את ההכשרות, ואין חוכמות, צריך פה תוכנית ארוכת טווח כיוון שהוועדה שעידן דיבר עליה, ועדת 2030, הוועדה הציבורית לקידום תחום התעסוקה לשנת 2030 לקחה בחשבון את המציאות טרום תקופת הקורונה והסיטואציה היום היא שונה לחלוטין. תמונת המצב של האנשים שיאבדו את מקום עבודתם – אני הבוקר עצרתי פה בהפגנה של מורי הדרך, מורי הדרך כבר ארבעה חודשים ללא תעסוקה, סיפרו לי שכבר עכשיו הם קיבלו ביטולים לפסח 21', כלומר שנה שלמה צפי שלא תהיה להם עבודה. זה עוד סקטור שמתווסף ללא מעט סקטורים אחרים, הוא חלק מעולם התיירות בכלל, ומה האנשים האלה - - -

ואנשים מבוגרים ברובם.

אנשים מבוגרים ברובם, ומה האנשים האלה יעשו? זה מה שהם יודעים לעשות הכי טוב. לכן הזרמה של כסף כרגע זה בסדר, זה כדי שהם יוכלו לחיות את היום יום ולקנות אוכל לילדיהם, אבל הם רוצים תעסוקה, הם רוצים לעבוד. צריך להיות פה איזה שהוא מתווה לצד התוכנית הכלכלית שהציגו השבוע, מתווה ארוך טווח לסקטורים כאלה שלמים שסגורים, שייסגרו עוד כנראה תקופה ארוכה ולתת אופק אופטימי לאנשים האלה. גם דמי האבטלה או המענקים יסתיימו יום אחד ואני חושבת שלנו כחברה צריך להיות יעד שכולם יחזרו לעבוד, אנחנו רוצים את כולם עובדים, אנשים עובדים, אנשים קמים בבוקר, יש בשביל מה לקום.

זה חלק מהחיים.

זה חלק מהחיים ובוודאי לא רוצים להיות נטל ולא רוצים טובות מאף אחד, רוצים לחיות ולהשתכר בכבוד.

הנושא הזה של ההכשרה המקצועית, שכנראה הוכנס חלקו לחוק ההסדרים, רק צריך לראות שהוא לא מועתק אחד לאחד למה שעשתה הוועדה בוועדת 2030 אלא הוא עודכן לסיטואציה של הקורונה. הוועדה הייתה לפני תקופת הקורונה, אז חלק ממנה בוודאי רלוונטי, אבל החלק האחר ממש לא ואני מצפה לתוכנית ארוכת טווח בהקשר הזה כדי שכל האנשים יחזרו למעגל העבודה.

תודה רבה. חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה.

תודה. אכן זה נושא מאוד חשוב ומאוד רלוונטי בתקופה זו ואני רוצה להתייחס במיוחד לשכבה של הצעירים. דיברנו המון על זה שגם החוק שעבר בעניין של דמי אבטלה לא כלל את הצעירים בין 18 ל-20 ובכלל אנחנו מדברים על התקופה של הצעירים בין 20 ל-40, שהיא הקבוצה הכי פגיעה תעסוקתית במדינה, במיוחד שחלק גדול מהם הם סטודנטים וחלק גדול מהם הם רק בתחילת בניית הקריירה ובתחילת הדרך התעסוקתית. אנחנו רואים גם שבמיוחד בשכבה הזו הם נפגעים מעצם זה שאין להם חסכונות שהם יכולים להשתמש בהם ביום הגשום או היום השחור שבא מכל מיני נסיבות.

אני חושבת שבעניין של הצעירים במיוחד יש צורך מיידי בתוכנית וביעדים ברורים להקטנת האבטלה בקרב הצעירים, אבל אני כן חושבת שהעניין של ההכשרות הוא עניין מרכזי. ההכשרות וההסבות המקצועיות לתחומים שהם גם רלוונטיים, שיוכלו להוציא את הצעירים ממעגלי האבטלה באופן מיידי. מהדיון הזה אנחנו צריכים לפתוח שוב את העניין של דמי אבטלה של הצעירים במיוחד, בין 18 ל-20 שהם הנפגעים העיקריים, הצעירים בכלל. אני חושבת שההצעות והתקנות והחוק שעבר, היו בהם הרבה פגמים ביחס לשכבה של הצעירים.

תודה רבה לחברת הכנסת היבה יזבק. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. בבקשה.

כן. קודם כל תודה רבה על קיום הדיון ואני מברך את היוזמים, את חברי הכנסת רול ועטייה על הקיום שלו. אין ספק שאנחנו עומדים בפתחו של משבר חסר תקדים של אבטלת צעירים שבהיקפו מדינת ישראל עדיין לא התמודדה ואני חושב שההכשרות המקצועיות הן הכלי הרלוונטי ביותר להתמודד עם אותו משבר, אבל הן לא מותאמות ואין להן את היכולת להתמודד עם הצרכים של הצעירים. זאת אומרת הרבה מאוד ממערכת של ההכשרות המקצועיות שקיימת אינה מותאמת לאלו שלא הולכים לאקדמיה והיא לא מתמודדת עם המשבר שאנחנו מדברים פה עכשיו.

בתור צעיר שהגיע לכנסת אחרי שלושה חודשי אבטלה אני יכול לומר בפה מלא, ואני רואה את חבריי שהם עדיין לא חזרו לשוק העבודה, זה הנתח בתוך הציבוריות הישראלית שנפגע באורח הכי קשה ממשבר הקורונה. אנחנו מדברים על גילאי 20 עד 34, למעלה מ-80% מאלו שנפלטו משוק העבודה, גרוסו מודו חצי מיליון אזרחים, עדיין לא חזרו לשוק העבודה. חמור מכך מדינת ישראל, מעבר לנושא של ההכשרות המקצועיות, לא מתמרצת מעסיקים להחזיר סטודנטים וצעירים לשוק העבודה, מאחר שמרביתנו עובדים בעבודות חלקיות, רבע משרה וחצי משרה, ומעסיקים לא מתומרצים להחזיר עובדים כי הם לא מקבלים שום מענק על כך.

אז נוסף על כך שאין עזרה בדיור עבור צעירים ואין הכשרות מקצועיות שמתאימות לצעירים ובאקדמיה שורר בלגן מוחלט בכל הקשור למבחנים בקמפוסים או לא במבחנים לקמפוסים, אין הקלות בדיור למעונות סטודנטים, צריך להבין, ומדינת ישראל, ממשלת ישראל לא מבינה, וזה מתחבר גם לדיון הזה, אנחנו עומדים בפתחו של משבר חסר תקדים ביחס לאיך שצעירים חיים ורואים את העתיד שלהם במדינת ישראל והמדינה לא עושה דבר, הממשלה לא עושה דבר כדי להתייחס לזה בשום אספקט של החיים של צעירים במדינת ישראל. אנחנו מוכרחים להתחיל לייחס משמעות לדור הזה כי אנחנו ממש הולכים ליצירת דור אבוד של קורונה, שבמקום לצמוח ולהתפתח ולחלום בשנים הקרובות יתעסק בהישרדות כלכלית. מוכרחים לעשות כל מה שניתן, כולל בהכשרות המקצועיות, כדי להחזיר כמה שיותר אנשים צעירים לשגרת העבודה שלהם, למקומות העבודה, לאפשרות לחיות בדירה שהיא לא בית ההורים שלהם, הקלות באקדמיה והתאמות, כל זה ממשלת ישראל מוכרחה לשים את הנושא הזה על סדר יומה. כרגע היא לא עושה את זה ומאותתת לצעירים שלה, אתם מופקרים בעינינו.

תודה. אני מסכימה שאנחנו צריכים לטפל גם בזה, בכל קבוצת גיל. פה אנחנו דיברנו על מבוגרים, גם לדבר על צעירים, כולם צריכים תשומת לב, כולם בלי יוצא מן הכלל.

גברתי היושבת ראש, מה שאני אומר זה שאין ספק שכל קבוצה דורשת התייחסות, אבל בעוד שקבוצות אחרות זוכות להתייחסות באספקטים מסוימים יש התעלמות גורפת בכל האספקטים של הצעירים בישראל ועל כך אנחנו צריכים לשים זרקור.

הבנתי, אנחנו נשמע גם התייחסות של המשרדים.

מאה אחוז.

חברת הכנסת הילה וזאן ואחר כך ניר ברקת. בבקשה, גברתי.

תודה רבה. אנחנו כבר יודעים היום, וקצת מכך נאמר כבר קודם, שמאות אלפי אנשים לא יחזרו לעשות כבר מה שהם עשו, לא רק ב-2020, אלא גם ב-2021, ובמצבי משבר שכאלה המדינה חייבת להביא פתרונות יצירתיים. אני העליתי בוועדה, אני כבר לא זוכרת איזה, אם זה היה ועדת הקורונה או ועדת הכלכלה - - -

מרוב הוועדות שאנחנו מתרוצצים בנושאים האלה.

כן, זה בעיה. אבל כולנו מתעסקים באמת בדבר שהוא הכי חשוב וזה משבר הקורונה, אז אני העליתי את האפשרות למשל שקרן מעגלים, שיש לה בקופה כבר כיום 450 מיליון שקלים להסבות מקצועיות ויש לה התקשרות עם גורמי הכשרות מקצועיות בכל הארץ ואפשר וצריך שהמדינה תשנה שם את הסעיף הבירוקרטי שצריך לשם כך ותאפשר הכשרות מקצועיות.

קרן מעגלים איתנו במקרה?

חבל אם לא, כי שם יש כבר כסף. הקופה שלהם מלאה ואני פשוט לא מבינה למה אנחנו לא משתמשים. אני למשל קיבלתי פנייה מנהגי אוטובוסים, נהגי הסעות של טיולים, שאומרים: תנו לנו, אנחנו רוצים לעשות את הקורס של נהגי אוטובוסים בתחבורה ציבורית, רק שהקורס הזה עולה 12,000 שקלים לקורס. הקבוצה שהתאגדה היא 500 נהגי אוטובוסים של תיירות והם מבקשים עזרה במימון הקורס. אנחנו כבר מוצאים את האזרחים שכן אומרים שהם רוצים, הם מוכנים לעשות את השינוי - - -

ויש לנו מחסור בנהגי אוטובוסים, כל הזמן אנחנו שומעים את זה.

ויש מחסור. ואנחנו יודעים כמה קשה לבן אדם לעשות שינוי באמצע החיים וכבר כשזה קורה אז לצערי אנחנו לא נותנים את המענה המהיר ואני חושבת שזה התפקיד ויכול להיות באמת שזו הבשורה שתצא מפה, מהוועדה הזאת.

אני גם אומר שיש דברים שלא ברורים בכל הקשור להכשרות מקצועיות. כיום מי שנכנס להכשרה מקצועית נענש בזה שמופחתים לו 30% מדמי האבטלה. גברתי היושבת ראש, אומרים שאנחנו הנשים, יש לנו - - -

אני פשוט מאוד רוצה שמישהו יקשיב לכם וייתן לנו תשובות לכן אני בודקת מי מקשיב לנו, כי יש פה הצעות מאוד רציניות.

כן, חשוב. אז אני אחזור על המשפט האחרון. כיום מי שעושה הכשרות מקצועיות מענישים אותו בכך שמפחיתים לו 30% מדמי האבטלה. גם התקנה הזו צריכה להשתנות, אנחנו רוצים שלאנשים יהיה את התמריץ לעשות את ההכשרות המקצועיות ואת ההסבות המקצועיות ועל כן אנחנו צריכים לטפל בזה כדי לגרום לאנשים שירצו לעשות זאת ולא שירגישו שמפחיתים להם ממעט דמי האבטלה שהם מקבלים.

צריך להגיש דחוף הצעת חוק בנושא הזה. זו הצעה מאוד ראויה.

אני בהחלט מתכוונת גם להגיש הצעת חוק בעניין הזה. הדבר האחרון, היום קורס מקצועי ממוצע לוקח כשלושה וחצי חודשים. חברים, אנחנו בזמן חירום, אין לנו זמן להכשרות שלוקחות שלושה וחצי חודשים, לפחות צריך לעשות הבחנה בין באמת מקצועות, לבורנטים, שנגיד חסר במדינה, ואני יודעת, טיפלתי בזה אישית, אז אני מבינה שלוקח יותר זמן, ועדיין יש מקצועות, כמו למשל מה שדיברנו לפני רגע, על נהגי אוטובוסים שצריכים לעשות הסבה מתיירות לתחבורה ציבורית. באמת, המדינה צריכה לגלות את היצירתיות ולאפשר את זה גם בזמן קצר יותר, גם בלי ניכוי ימי אבטלה וגם במימון כלשהו של הקורסים.

תודה רבה לך, חברת הכנסת וזאן. חבר הכנסת ניר ברקת ואחריו חבר הכנסת סופר.

אין ספק שהנושא של ההכשרה הוא בנתיב הקריטי של החזרת למעלה מ-100,000 עובדים או מובטלים למעגל התעסוקה. המפתח זה לשנות את תפיסת העולם, ההכשרה צריכה להיות באחריות המעסיקים. לא באחריות המדינה, באחריות המעסיקים. ערב הקורונה היו סדר גודל של 150,000 מקומות עבודה שלא אוישו.

150?

כן, סדר גודל של 150,000. ב-3.5% אבטלה, בתחום, הזכירו פה את הנהגים, בתחום החקלאות, בבנייה, אנחנו מדברים על היקפים אדירים, אגב לא בשכר מינימום, חלק מהמשרות האלה הן בשכר ראוי וטוב. אני מאמין שמתוך 850,000 המובטלים שיש לנו היום אפשר להניע בזמן יחסית קצר למעלה מ-100,000 למקומות עבודה, אבל המפתח זה אפס מנגנונים של המדינה, הכול באחריות המגזר העסקי. תוכנית מסודרת אני אגיש עוד השבוע כנראה, לרציונל, איך הוא עובד, אבל הרעיון המרכזי אומר שביטוח לאומי יממן שכר לעובדים מהיום הראשון, צריך לממן להם את ההכשרה, אבל מהיום הראשון הם עוברים למקום עבודה שמוכן לקלוט אותם והם בעצם עוברים לאחריות המגזר העסקי.

המגזר העסקי, אנשי עסקים יודעים יותר טוב מכל אחד אחר, גם ברמה עסקית וגם ברמה ענפית, מה הצרכים שלהם והם יודעים להבטיח, אם אתם נותנים לנו עובד מוכשר אנחנו מוכנים לקלוט אותו. תפיסת העולם הזאת תביא לנו 100,000, לא פחות, במהלך של שנה וחצי-שנתיים. הדבר הזה היום בתנור ולהערכתי לקראת סוף השבוע, בשבוע הבא, נוכל להציג מתווה שהוא מחייב שינוי תפיסתי לעת הזאת. כאן נצטרך אולי את הוועדות בכנסת בשביל להבהיר לחברים שאנחנו עושים פה שינוי תפיסה.

שוחחתי עם אנשי ביטוח לאומי, עם מר שפיגלר, חד משמעית ביטוח לאומי יודע להרים את הדבר הזה. גם נושא ההכשרה, שווה למדינה להשקיע, לקחת את העובדים, להעביר אותם לאחריות המעסיק, לסייע בכל התהליך הזה ולדעת שמי שהתקבל אוטומטית 100% מהם, או 90% מהם, יש להם מקום עבודה אחרי.

תודה רבה, חבר הכנסת ניר ברקת, כרגיל ההצעות שלך מאוד ראויות.

חבל שהוא לא שר האוצר, דרך אגב, לא יודע מה קרה.

הוא יודע לעבוד ביחד. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה.

טוב, קודם כל אני רוצה לברך על הדיון, אני חושב שהדיון הזה הוא חשוב מאוד, הוא רק מלמד עד כמה תוכנית ממשלתית אמיתית צריכה להכיל מרכיבים רבים ולא רק מרכיבי תמיכה וסיוע, אלא איך מוציאים את המשק מהמצב הכלכלי ומהמשבר הזה.

אני חושב שבהקשר של ההכשרות אין ספק שלאור הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה אז באמת צריכים לעשות הערכת מצב מחודשת. כשאנחנו מדברים על הכשרות אז יש מקומות שאנחנו מדברים באמת על הכשרות, אבל לפעמים אנחנו צריכים ללכת ולאסוף את ביצי הזהב מלמטה ופשוט לשים אותן במקום. אני יכול לתת דוגמה של סוגיית אחיות שחסר היום כנראה, שיש להם הרבה מה לעשות בהיבט הבריאותי, אבל אחיות שהן עולות חדשות מצרפת, הן עדיין לא יכולות להיכנס לפעילות בבתי חולים בארץ בגלל בירוקרטיות כאלה ואחרות, ובירוקרטיה זו מילה טובה, יכול להיות שאפילו מדובר על אינטרסים אחרים, אבל אין ספק שהן יכולות לתרום היום בסיטואציה, גם להקל על האחיות וגם להיטיב עם המשק.

אפשר לחשוב על עוד דוגמאות כאלה ואחרות, אבל ברור שצריך פה איזה שהוא רה-סטרט וחשיבה מחדש להתאים את כל הקונספט. אני חושב שלנו, כוועדת עבודה ורווחה, יש חובה לעסוק בנושא הזה מעת לעת כדי שהפעילות שלנו בעניין תהיה אפקטיבית ולא פעם אחת ולהזניח את זה. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה.

שלום לכולם. שלום כבוד היושבת ראש. אני רוצה להאיר על הנושא הזה מזווית אולי חדשה, אני מקווה שאני לא מתפרץ לדלת פתוחה. יש לנו בערך 30% מהסטודנטים שלא יוכלו כנראה לחזור ללימודים בגלל המצוקה הכלכלית. אני מדבר על אלפי סטודנטים ערבים כמובן, אני מדבר על מאות סטודנטים שלומדים בחו"ל וחזרו ולא תהיה להם אפשרות לחזור בגלל המצב הכלכלי, אני מדבר על אלפי סטודנטים בכלל בישראל ומישהו צריך לקחת את העניין הזה לידיים ולדאוג שתהיה להם גם הכשרה, מקצוע ופרנסה. לא ברור מתי אנחנו יוצאים מהמצב הזה ולכן צריכה להיות תוכנית במשרד העבודה והרווחה ובשיתוף משרד החינוך וראשי האוניברסיטאות ולדאוג או להחזיר אותם ללימודים, או להבטיח להם שתהיה הכשרה מקצועית ופרנסה בעתיד. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, אתה רוצה להתייחס?

אני מסכים עם ג'אבר ורוצה לשמוע עוד אנשים.

אוקיי, אז מצד חברי הכנסת שמענו דעות שונות, אנחנו - - -

גברתי, הדעות לא היו שונות, הן היו מאוד אחידות ומונוליטיות.

שונות מבחינת, לא מבחינת התוכן, אלא חברי הכנסת.

דווקא בהקשר הזה - - -

נכון, יש פה אחדות חד משמעית. לפי דעתי אין פה ויכוח שהנושא הזה הוא מאוד חשוב ושבאמת ברגע שאנחנו פותרים את הבעיה של היום אנחנו צריכים להסתכל קדימה. אנחנו צריכים לחשוב מה יהיה במדינה שלנו בעוד שנה, שנה וחצי. אני שמרתי את הדברים לסיכום, אבל אנחנו בכל מקרה נשמע עוד דברים וכמובן אני אגיד את דבריי גם כן.

מאה אחוז.

אני הבנתי שיש לנו בעיה טכנית בזום ואני שומעת שאוטוטו אנחנו כן נוכל לשמוע את החברים בזום, בואו נשמע את מי שנמצא איתנו היום. נמצא איתנו היום רפרנט תעסוקה באגף התקציבים, אביעד שוורץ. בוא תספר לנו, חשוב לי מאוד להבין, עד כמה מה ששמעת מהצד הזה של השולחן היפה שלנו תואם לעמדותיכם ואיך אתם נערכים לדברים האלה.

בסדר גמור. אני אתחיל מזה שהכשרות מקצועיות הן כלי חשוב לעידוד תעסוקה של מובטלים, אבל בשביל זה חשוב גם שההכשרות המקצועיות יהיו טובות ויהיו טובות באמת בכמה מובנים, האחד, שהן יכשירו טוב את האנשים בעבודה, שהם יהיו במקצועות שהם רלוונטיים, כמו שאנשים פה ציינו, שזה יהיה משהו שיעזור להם למצוא עבודה ו - - -

גם להם וגם למדינה. שים לב, אנחנו פה מדברים על שני הדברים בו זמנית.

כן. באמת שהם יוכלו אחרי זה למצוא עבודה, לכן צריך את השיתוף של המעסיקים בהכשרות, שיעזור לדבר הזה לקרות. חלק מזה באמת בא לידי ביטוי בתוכנית הכלכלית שהוצעה בהחלטת הממשלה שהופצה על רפורמה במערך ההכשרה המקצועית, שבאמת נדרש שם לשינויים. אמנם זה מבוסס על המלצות של דוח 2030 שנכתב לפני זמן מה, אבל בסופו של דבר הבסיס, המערך עצמו צריך את התיקון הזה, זה לא משנה אחרי זה אם הוא יעשה את ההכשרה א' או ב' - - -

השינוי בעיניי זה רק בכמות.

לא, זה הרבה מעבר לכמות. אפשר לראות את זה. גם כיום יש סדר גודל בשנה של 50,000 איש שעוברים הכשרות מקצועיות, אני מדבר על טרום הקורונה. זאת אומרת זו כמות לא מבוטלת של אנשים, אז מעבר לזה אנחנו רוצים לוודא שבאמת אותם אנשים שכבר עוברים הכשרות יקבלו הכשרה טובה ולא סתם, או במקרה הטוב, אם הם משלמים על זה אז הם יבזבזו כסף ולא ימצאו עבודה, או אם המדינה משלמת אז זה גם שהמדינה תשקיע כסף במקום שייתן ערך גם לבן אדם עצמו וגם אחרי זה, כמו שאמרת, למדינה בסופו של דבר.

לכן חשוב לעשות את השינוי הזה, אבל בד בבד עם השינוי אנחנו רוצים לקדם גם את הדברים עכשיו, וכמו שאמרת, במיוחד בתקופה הזאת כן להגדיל את מערך ההכשרות המקצועיות וזה תהליך שאנחנו נמצאים כבר בלא מעט דיונים יחד עם זרוע העבודה שאחראית על מערך ההכשרות המקצועיות, איך להקצות את הכסף. אנחנו בשלב זה כבר עובדים על להקצות כסף נוסף מעבר למה שקיים בבסיס התקציב, בעיקר כרגע בשלב הראשון שעוברי ההכשרה המקצועית, שאותם אנשים יוכלו לבחור להכשרות שהם ירצו ללכת אליהם וזה משהו שמן הסתם רק יילך ויגדל בזמן הקרוב.

חשוב להגיד שעכשיו אנחנו בשלב שהוא מעין שלב ביניים, זאת אומרת יש לנו מצד אחד כמות גדולה של מובטלים, אבל חלקם עדיין צפוי לחזור למקומות העבודה הקודמים שלהם, אז אנחנו מעריכים שחלק גדול מהם עוד יחזור למקום העבודה הקודם, או שהוא עשה את זה ועדיין הנתונים, בגלל שזה דיווחים עצמיים, לוקח יותר זמן עד שרואים את זה בנתונים בשירות התעסוקה וביטוח לאומי. אותם, פחות יש צורך בהכשרה, אלא באמת לאותם אנשים שנשארים מחוץ לשוק העבודה, להם חשוב לעשות את אותן הכשרות. צריך עכשיו לעשות את הניתוח מי הם אותם מובטלים ולתת להם בעדיפות עכשיו את ההכשרות.

ואני אוסיף עוד הערה לגבי משהו שעלה פה כמה פעמים, הקיצוץ בדמי האבטלה למי שנמצא בהכשרות מקצועיות. זה לא באופן גורף. יש רשימה בחוק, תקנות של שר העבודה שקובע איזה מקצועות ואיזה תחומים של הכשרה, מי שלומד אותם לא יקבל - - -

למה ההבחנה הזאת רלוונטית?

ההבחנה הזאת רלוונטית כי, כמו שאמרנו, יש הכשרות שלא בטוח נותנות ערך ואנחנו ראינו את זה, זה לא סתם, זו המלצה - - -

תן דוגמה.

למשל האם אני צריך כמדינה לממן הכשרת ברמנים.

כן. אם זה נותן תעסוקה.

רגע, בואו נשמע עד הסוף.

הכשרה של בניית ציפורניים, שבסקרים שמשרד העבודה עשה לבוגרים, בעיקר בוגרות במקרה הזה, הערך של קורס בניית ציפורניים הוא לא גבוה.

אני רוצה להבין. כרגע במצב הנתון אותו בן אדם לא עובד, עולה למדינה איקס שקלים, רוצה לעשות משהו שאולי יתרום יותר, אולי יתרום פחות, אבל לחלוטין יכניס לו פרנסה והמדינה אומרת שאם אתה רוצה לצאת אז בוא נוריד לך 30% מדמי האבטלה?

אני אומר, להכשרות הטובות לא יהיה לו - - -

מה זה הכשרה טובה?

יש רשימה, אפשר לראות באתר הביטוח הלאומי וזה תקנות של שר העבודה.

מה, על פי מיפוי של צורך מהשטח?

גם בדיונים - - -

זה מה שאת באמת יכולה לשנות. הבנו את הגישה שהיא גישה, עוד פעם, היא לחלוטין הגיונית.

לא, זה לא קשור לגישה, זה המצב הקיים, אבל הצעת החוק תשנה - - -

נכון. זה למצב הרגיל אולי היה נכון, עכשיו אנחנו נמצאים במצב אחר.

התפיסה היא מוטעית כי אם הכשרה היא לא רלוונטית ולא מוסיפה ערך, שהמדינה לא תממן אותה. אם היא כבר עושה הכשרה, במיוחד במצב הכאוטי שאנחנו נמצאים בו היום, ודאי ש - - -

לא, זה בדיוק ה - - -

לא נראה לי שעמדתו של אגף התקציבים כרגע, במצב כזה, שונה משלנו כחברי כנסת.

לא, רגע, קודם כל אנחנו מסכימים וגם בשיחות שלנו עם זרוע העבודה ברור שצריך לעדכן את הרשימה הזאת, הרשימה הזאת לא מעודכנת ויש צורך לעדכן אותה ואנחנו רוצים שזה יקרה, פה אין מחלוקת. באמת העניין הוא שיש כן חשיבות שבסוף המטרה היא לגרום לאותם מובטלים ללכת להכשרות שייתנו להם ערך אחרי זה ולא סתם עכשיו שלושה חודשים יעשו הכשרה ואז יגלו שהם לא מוצאים עבודה. אז עכשיו גם שילמתם על דמי אבטלה שלושה חודשים, עשו הכשרה שלא עזרה להם והם חוזרים להיות מובטלים. המטרה היא באמת להפנות אותם להכשרות הטובות ופה אין מחלוקת, שם לא צריך להוריד להם את דמי האבטלה.

אני חייבת להגיד שאין הרבה נושאים שיש הסכמה כזו, כמו שאנחנו שומעים עכשיו. אתם כבר עכשיו עובדים על התוכנית?

כן, אנחנו כבר עכשיו עובדים ו - - -

מה הלו"ז? מתי זה יהיה?

שוברים להכשרות מקצועיות, סכום משמעותי כבר יוקצה אפילו במהלך השבוע הקרוב.

מה זה משמעותי? סדר גודל?

50 מיליון ₪ להכשרות מקצועיות, להערכתי זה סדר גודל של 7,000-6,000 אנשים, משהו כזה, שיוכלו לקבל שוברים להכשרה מקצועית.

במצב של היום זה לא מספיק.

רגע, זה שלב ראשון. זה השבוע. זה במהלך השבוע - - -

השאלה כמה השובר הזה מתוך ההכשרה המקצועית כדי להבין אם אנשים בכלל יוכלו להרשות את זה לעצמם. למשל נהגי האוטובוסים, המוניות, שכרגע ציינתי, שרוצים לעשות את ההסבה, אם הקורס עולה 12,000 ואתה אומר לי 2,000 אז - - -

לגבי זה אני רשמתי - - -

חברי הכנסת, יש לי בקשה אליכם, למרות שחברי כנסת יכולים להתפרץ, אבל בואו ננהל דיון בצורה מכובדת.

שאלות.

לא, מי שירצה להתייחס, בבקשה תרימו יד, אני אתן לכם זכות דיבור, אבל לא להתפרץ באמצע.

אני רק אומר, ספציפית לגבי תעסוקה, רשמתי לי את הנקודה, אני אבדוק גם מול צוות תעסוקה אצלנו, הם מכירים את הנושא הזה, גם בגלל החשיבות של תחבורה ציבורית והרצון שלנו לעודד את זה אני אעשה בדיקה לגבי - - -

אני עוצרת אותך. עידן רול, אתה איתנו בזום? הוא אמר על ביצוע של אפס הכשרות מקצועיות, מאיפה הנתון הזה? כמה הוא שונה ממה שמייצגים לנו עכשיו? אתה שמעת את מה שאמר חבר הכנסת רול?

לגבי הכסף, במיוחד של הקורונה, בתקופה של הסגר זה עניין שגם מרכזי ההכשרה עצמם היו סגורים עקב המגבלות ועכשיו מתחילים להקצות. יש גם כסף בבסיס התקציב של זרוע העבודה, שחלקו כבר יצא, הכסף התוספתי, היינו איתם עכשיו בדיונים על להבין איך להקצות את הכסף כדי לזרז את העניינים לפני שנסיים את הכול, לכן אמרנו שבואו נתחיל להעביר דברים מוסכמים, לכן מה שאמרתי עכשיו לגבי ה-50 מיליוני שקלים שיעברו בזמן הקרוב כבר ל - - -

יש לי שאלה פשוטה אליך.

זה שלב ראשון ומה אחר כך?

אחר כך ימשיך עוד וזה - - -

מה? מה יקרה?

כרגע אנחנו מדברים על הכשרות למיניהן, כל המערך, נקרא לזה ההכשרה והטיפול במובטלים והשמה, אנחנו כרגע מכוונים לסדר גודל של כחצי מיליארד.

האם התוכניות שלכם כוללות הסבה מקצועית לאקדמאים מובטלים?

מהנתונים שאני מכיר רוב המובטלים, רוב מאוד גדול של המובטלים, הם לא אקדמאים.

ברור, אבל יש כמה אלפים טובים.

אביעד, יש לי שאלה אליך. עד כמה התוכניות שלך מתואמות עם שירות התעסוקה? האם יש להם חלק בהכנה? הרי הם יותר קרובים לשטח, לאנשים.

הם מכירים בהחלט את האנשים ולכן שוברי ההכשרה המקצועית, לפחות מחצית מהם, יוקצו לשירות התעסוקה לטובת אנשים שהם מכירים והם יפנו את האנשים להכשרות. בעצם השובר ניתן לפרט ויש גופים שיכולים לתת את השובר, הגופים זה או שירות התעסוקה או למשל מרכזי הכוון של זרוע העבודה והם יפנו. אז מן הסתם השוברים זה גם שירות התעסוקה.

בואו נשמע גם אותם.

תן לי את התשובה לגבי אקדמאים מובטלים.

אפשר לשאול שאלה אינפורמטיבית?

חברים, לא כולם בבת אחת.

שנייה, הוא היה באמצע התשובה בעניין האקדמאים.

אני אשמח לשאלה אינפורמטיבית קצרה.

אנחנו נחזור אליו, הוא לא עוזב אותנו. אני פשוט רוצה לראות את התיאום. אבל, ג'אבר, אם התשובה הייתה באמצע אז אני מתנצלת, בבקשה, אתה יכול להשלים אותה.

אז כמו שאמרתי, רוב המובטלים הם לא אקדמאים ומעבר לזה האנשים האקדמאים, ללא ספק יש גם אקדמאים שזקוקים להסבה, בסופו של דבר הם קיבלו כבר, נקרא לזה קיבלו מהמדינה, הם עשו איזה שהוא תהליך הכשרה, בשלב הראשון כן יש לנו עדיפות לתת את הכסף הממשלתי לאנשים שעדיין לא קיבלו הכשרה מהמדינה וכנראה לא הצליחו לעשות תואר אקדמי חלקם, או לא עומדים בתנאי הסף בשביל תואר אקדמי ולתת להם. גם יש דברים שיגיעו לאקדמאים, זה קורה, בהכשרות מקצועיות תמיד יש גם חלק שהם אקדמאים שעושים הכשרה, אבל העדיפות היא לאנשים שלא עברו הכשרה אקדמית, שהם לא בעלי תואר.

אז אם הם היו בבעיה גם לפני הקורונה, עכשיו בקורונה זה - - -

ברור.

טלי, אני רוצה להבין מה ההיקף, מה היעד, כמה שוברים. אני מבין את הסכום, אבל כמה שוברים אתם מתכננים להנפיק להכשרה מקצועית? 7,000 עכשיו?

כן.

היעד בסופו של תהליך?

אז אני אומר, מעבר לשוברים יש כל מיני סוגי הכשרות שניתנות, חלק מזה זה שובר לפרט, יש סוגי הכשרות שונות במימון המדינה, חלקם זה פשוט לפתוח קורסים, למשל תוכנית סטארטר, שהיא ממש בשיתוף מעסיקים, יש גם OGT שזה אומר ממש לתת כסף למעסיק שיכשיר אצלו את העובדים וגם שם רוצים להשקיע לא מעט כסף. זאת אומרת יש מגוון של הכשרות שבכולן אנחנו מדברים על סדר גודל של 50,000 אנשים שיעברו את ההכשרות.

אוקיי. אז בואו נשמע את הנציג של שירות התעסוקה, נמצא איתנו ראובן אדרעי. בבקשה, ראובן.

גברתי היושבת ראש, אני אקדים ואומר שטרום הקורונה היינו במצב כל כך טוב שהתעסקנו יותר בעומק אבטלה, קרי מדובר באנשים שהם עם חסמים מאוד גדולים ותוכנית מעגלי תעסוקה הייתה תוכנית שליוותה אותם לאורך כל הדרך. אנחנו היום נמצאים במצב שניצלנו את ההזדמנות, לכאורה, ולא שקטנו על השמרים ובתקופה הזאת החל מאפריל התחלנו לבצע סוג של סקרים וטלפונים אישיים לאזרחים שנמצאים באבטלה ונמצאים אצלנו כדי להבין מה הצרכים ולהבין איפה אנשים נמצאים ואיך לאתר צרכים כלשהם כדי לבנות הכשרות.

יפה.

דיברו פה על אקדמאים, אני אתייחס בקצרה. לגבי אקדמאים, גם טרום אבטלה, גם טרום הקורונה הייתה בעיה קשה עם הכנסה של אקדמאים לשוק העבודה, כך שמה שאנחנו ייצרנו כבר בתחילת הקורונה זה הסבה לאקדמאים בהוראה, יש לנו כבר בפתח הכשרה, ביחד עם משרד הבריאות והאוניברסיטה העברית, הסבה לרוקחות ואנחנו פועלים עם לבורנטים.

אלה תוכניות לא חדשות, נכון? אלה תוכניות שהיו?

עכשיו, עכשיו, ממש בחודשים האלה. אבל אני רוצה להתייחס, חשוב שתבינו, זה לא רק הכשרות שהן פר מקצוע, מדובר פה על כמה כלים שצריך לתת לדורשי עבודה והם כלים בארבעה פרמטרים כשהפרמטר הראשון זה ההשכלה הפורמלית. יש כאלה שחסר להם בשביל להתקבל להיות עובד רתך, אז צריך 11 שנות לימוד ויש לו עשר, זאת אומרת יש פה הכשרות פורמליות שצריך לבצע עוד לפני ההכשרות הרגילות, צריך פה הקדמה. השלב השני הוא כישורים בסיסיים. הקורונה חשפה בפנינו דברים שאנחנו נצטרך להכשיר בכלים, אנחנו כבר עושים עכשיו הכשרות וירטואליות והכשרות בזום והכשרות ב-PPC שכבר קורים. אני יכול לסבר את אוזניכם שמה שמדובר פה, כשהעלינו למשל לאתר דברים בסיסיים באופיס, נרשמו אלפים. זאת אומרת אנחנו לא מדברים פה על איזה קומץ קטן שרוצה, נרשמו אלפים שניצלו את ההזדמנות וכבר מבצעים בפועל כרגע הכשרות. זה בהכשרות הבסיסיות.

מסוגלויות תעסוקתיות, מדובר בהרבה אנשים עם חסמים שצריך פה ליווי אישי, זה לא רק תן לו ללכת ללמוד ובזה נגמר העניין, צריך פה ליווי אישי, צריך אימון אישי, צריך לעשות פה דברים כדי לבנות מכלול. ואני חושב שהשלב האחרון זה ההכשרות המקצועיות הפורמליות, זאת אומרת עוד לפני אנחנו מדברים פה על הרבה דברים שצריך לעשות.

אני כן מסכים עם חבר הכנסת רול שהמתווה הקודם הוא קצת ישן, הוא מיושן, צריך להיערך למה שקורה כרגע. אנחנו נערכנו, יש בידינו נתונים שיכולים לשתף ביחד עם גורמים, אנחנו ביחד עם האוצר עושים את זה בשוטף ואנחנו מקווים שנוכל להשפיע.

זאת אומרת בחוק ההסדרים התוכנית תעודכן, לא ייכנס ה-2030 הקודם.

ממה שקראתי בחוק ההסדרים אני לא רואה שם שינוי מוחלט לגבי זה, אני יכול להגיד - - -

אז זה בדיוק הסיפור, כי זה הזמן.

אני יכול להגיד באופן ודאי, אנחנו היום יודעים לאפיין לאיזה צרכים אפשר לשלוח אנשים לעבודה. אנחנו פרוסים בכל הארץ, יכולים להרים טלפונים אישיים לכמויות גדולות ולעשות סקרים כמו שביצענו גם סקרים בפועל. יש בידינו נתונים, זאת אומרת אנחנו גם התעסקנו לפני כן, זה לא חדש. צריך להבין גם, הזכירו פה אקדמיה, אנשים שלמדו תארים וכו', יש אינפלציה באקדמיה, אנשים עושים הרבה תארים, בפועל בתכלס אין קורלציה בין כמות התארים לעבודות ולכן צריך לבצע הכשרות מסוימות שייתנו אפ גרייד לכאלה.

אבל, טלי, זאת בדיוק נקודה, שאם הוא אומר שבחוק ההסדרים יש את התוכנית הקודמת של הוועדה, מה שנקרא 2030, והיא לא מעודכנת למשבר הקורונה, אנחנו מדברים על תקציב לשלושה חודשים או ארבעה, זו בעיה, חייבת להיות תוכנית מעודכנת.

בגלל זה אני חייבת להגיד לכם שאני מאוד רוצה לראות את התוכנית של ניר ברקת, כי היא בעצם משנה את המצב שהיה ומתאימה למצב הקיים.

בזום נמצאת איתנו ד"ר טל לוטן, ראש אגף חינוך והכשרה. יש אפשרות להעלות את גב' לוטן, בבקשה?

צהריים טובים. אני מודה לכם על הדיון. אני חושבת שמשבר הקורונה הוא גם הזדמנות, הוא הזדמנות ליצור מערך של הכשרות מקצועיות, אבל רלוונטיות, בתנאי שהן רלוונטיות לשוק התעסוקה. זה יאפשר גם לצאת מהמשבר ולשלב אלפי בלתי מועסקים במשק ובתעשייה בפרט וגם ייתן לנו הזדמנות לתת מענה למחסור בהון אנושי, גם בטווח הקצר, אבל אולי יותר חשוב, להיערך בראייה עתידית לטיפוח הון אנושי בתעשייה בטווח הארוך.

מה שאנחנו חושבים, אנחנו מדברים על מערך של מגוון של מקצועות שכרגע אנחנו יודעים שחסרים בתעשייה. עשינו סקר בקרב 1,800 חברות ו-260 חברות הצביעו כרגע על מחסור של אלפי עובדים בתחום של אחזקה וחשמל ומחסן ממוחשב ומפעילי מערכות CNC, אבטחת איכות ותוכנה ואנחנו מדברים גם על הכשרה בתחום של רובוטיקה ומעבר לייצור מתקדם. אנחנו מדברים על מגוון הכשרות גם לחסרי השכלה והכשרה וגם הסבה של עובדים, אם זה הנדסאים ומהנדסים למקצועות שחסרים בתעשייה, אבל הכול בתנאי שזה חייב להיעשות, וזו ההזדמנות לעשות ביחד עם המעסיקים במודלים שכבר דובר עליהם, אם זה מודל של OGT במקום העבודה, אם זה מודל של הכשרות מקצועיות במרכזי הכשרה שמותאמים לתכנים של המעסיקים וייעשו יחד עם המעסיקים, ואם זה מודל משולב של התמחות והתנסות אצל המעסיקים זה אומר לימד במרכז הכשרה והתנסות מעשית אצל המעסיקים.

אנחנו עכשיו בתהליכים מאוד מתקדמים עם משרד העבודה לעשות תוכנית משותפת של התאחדות התעשיינים עם זרוע העבודה ואנחנו חושבים שיש פה הזדמנות שאנחנו נהיה מעורבים וביחד, בכוחות משולבים, אנחנו גם נסייע לתעשייה וגם נסייע להסבה ולהכשרה של עובדים וליציאה מהמשבר. יש פה הזדמנות ואנחנו חושבים שאפשר לעבוד ביחד ולעשות משהו אחר ונכון יותר.

לגמרי נכון. מטעם איגוד המוסכים נמצא איתנו יושב ראש האיגוד, רונן לוי.

בוקר טוב. אני מצטרף לדברים של טל, שזו באמת הזדמנות עכשיו. הענף שלנו הוא ענף מוחרג או ענף חיוני ויש לנו באמת הרבה צורך בעובדים במגוון מקצועות, בצמיגים, מרכזי שירות, פחחות וצבע, רכב חקלאי, דו גלגלי, צמ"א, מכוני רישוי. כל מה שאנחנו צריכים כרגע זה מנגנון הזרמה. בשנים האחרונות אנחנו בנינו מנגנון בתוך איגוד המוסכים של ממש שידוכים אחרי שאנחנו למעשה ממיינים את התלמידים אנחנו עושים להם הכשרה והשמה, אנחנו פשוט מלווים את התלמידים עם אותם המוסכים, כל פעם מוציאים קול קורא, יש לנו כ-700 מוסכים שכל הזמן צריכים עובדים.

למעשה כרגע מה שבאמת חסר זה מנגנון מהיר להזרים שמות, זאת אומרת לקחת אנשים שרוצים לפעול במקצועות שלנו, להזרים לנו את השמות ואנחנו יכולים בהליך מאוד מהיר לבצע להם גם את ההכשרות. אנחנו בנינו בשביל זה שלושה מרכזי הכשרה גדולים בארץ, אנחנו מסיימים גם בירושלים, יש לנו בבאר שבע, בקריות ובתל אביב ועכשיו גם בירושלים. בסופו של דבר אנחנו צריכים את ההזרמה.

בכל קורס כזה אנחנו מקבלים כ-70 איש, אנחנו ממיינים אותם, ולכן ההצלחות שלנו, בשנים האחרונות אנחנו כמעט מגיעים ל-100% הצלחה של השמה. בסופו של דבר צריך לוודא שיש באמת משהו שהוא כמו שידוכים, אבל במנגנון, שהמנגנון עצמו יעבוד נכון ואותם מוסכים יעשו את ההתאמה ואם עובד לא מסתדר, לא עם המקצוע, אנחנו קודם כל מוודאים שהוא יהיה במקצוע, שהוא יאהב את המקצוע ושהוא יילך איתו, אחר כך אנחנו מוודאים שיש התאמה בין העוסק והמעסיק ואם לא, אנחנו גם יודעים להזיז אותם למקום אחר ואנחנו נשמח שעכשיו באמת ישחררו את המנגנונים כי מה שקורה עד היום אנחנו באמת מקבלים קורס לשנה או 24 תלמידים לשנה ויש לנו יכולת לקלוט ולהכיל הרבה הרבה יותר אנשים כרגע שנמצאים באבטלה ושרוצים כמובן לעבוד, למיין אותם, כדי שגם יצליחו, לא שהם יעשו קורס ובסופו של דבר זה לא יקרה. אז באמת באותם מנגנונים כמו של הסטארטר, או במנגנונים הדומים של ה-OGT, רק פשוט צריך להפעיל אותנו. אנחנו הארגונים, כמו התאחדות התעשיינים, בנינו מנגנון שלם לטובת העניין הזה, אני חושב שבדיוק כרגע זו ההזדמנות לנצל אותו.

תודה, מר לוי. אני באמת מסכימה איתך עם זה שיש לנו היום הזדמנות שלא הייתה לנו. משהו טוב יוצא מהקורונה, שאנחנו באמת אולי ננצל את הזמן שפתאום התפנה לנו להכשרות ולפחות אנשים ללא עבודה וללא תעסוקה.

אני רוצה, לפני שאני נותנת אפשרות לנציגות של משרד העבודה, לתת אפשרות להתאחדות הסטודנטים. נמצאת איתנו מנכ"לית התאחדות הסטודנטים הארצית, ספיר בלוזר. בבקשה, ספיר.

שלום. קודם כל אני מברכת על הדיון החשוב הזה, אנחנו נמצאים בתקופה לא סבירה. כמו שאתם יודעים, מאות אלפי צעירים מובטלים, מתוכם, אגף התקציבים, 150,000 סטודנטים מובטלים. כשמדברים על מעט אקדמאים מובטלים אז זה לא מעט, 150,000 איש, ואני חושבת שהיסטורית מדינת ישראל לא חוותה דבר כזה. אנחנו לא יודעים כמדינה להתמודד עם אבטלת צעירים כל כך רחבה ואם אנחנו מסתכלים על העולם, מי מכם שזוכר את 2008, אם זה בארצות הברית ובאירופה, הדור שסבל מאבטלה בעקבות משבר 2008 עד היום ס ובל מאחוזי אבטלה הרבה יותר גבוהים.

לכן יש פה אחריות כפולה של המדינה לתת מענה מיידי ולהציב יעד מספרי ברור לגבי החזרה של צעירים לשוק העבודה כדי שאנחנו לא נהיה דור אבוד. אותו דור שיסתכלו עליו אחר כך ויידעו להגיד שיש לו 6%, 7%, 8% אחוזי אבטלה גבוהים יותר בגלל 2020. זה משהו שחייבים במיידי לטפל בו ואני חושבת שזו אחריות של הכנסת וכאן ההתכנסות של ועדת העבודה והרווחה כדי לצאת עם עניין מספרי ברור לגבי החזרה של צעירים לשוק העבודה.

הנקודה השנייה, לגבי הביטוח הלאומי. נגעתם וחברי כנסת דיברו על זה ואנחנו פשוט מחזקים, לא סביר שבתקופה הזאת כשכל כך הרבה אנשים יושבים בבית ולא מסוגלים למצוא עבודה שיהיה צמצום בדמי האבטלה שלהם. אני מבינה שיש רשימה שהיא לא מעודכנת ובסדר, הכול קורה, אנחנו בתקופה אחרת, צריך בחודשים האלה לאפשר מקסימום דמי אבטלה, לאפשר לאנשים לעבור את התקופה הזאת.

אני אשתף אתכם שאנחנו בהתאחדות הסטודנטים עובדים על לבנות תוכנית גם עכשיו מיידית לטובת התוכנית הכלכלית שמוצגת על ידי הממשלה וגם לקראת התקציב, שאנחנו לומדים מהעולם. זה משהו שאנחנו מרגישים שלא עושים במדינת ישראל מספיק, מדינות בעולם שמות בסדר עדיפות מאוד גבוה את הצעירים ונותנות התייחסות ספציפית גם בתקציבים וגם בהתמודדות עם משבר הקורונה. אנחנו גם בעזרת הממ"מ ומכוני מחקר נוספים, בונים תוכנית, אנחנו כמובן נעביר אותה לכולכם, אבל באמת להצליח לעשות את הלמידה הזאת.

ודבר אחרון, בנוגע להכשרות. דובר הרבה, אני רוצה לתת שלוש נקודות. הראשונה, לא ייתכן שאחת מאוכלוסיות היעד שנעדרת מתוך תוכניות ההכשרה הן הצעירים. לא ייתכן. יש שם אוכלוסיות יעד מגוונות, תכניסו את הצעירים כאוכלוסיית יעד מובחנת בגלל המספרים הגדולים ובעיקר בגלל שאנחנו צריכים הכשרות אחרות. נאמר נכון, סטודנטים ובטח בוגרי תואר אקדמי צריכים הכשרה אחרת ממי שאינם בוגרי תואר אקדמי. צעירים היום עוברים ארבע עבודות בעשור, צריך לתת הרבה יותר מיומנויות ופחות דגש על ידע או הכוונה למקצוע ספציפי. אנחנו צריכים להתאים את ההכשרות לשוק העבודה המתחדש.

ודבר אחרון שאני אגיד, OGT. רעיון מצוין, גם הנציג של ביטוח לאומי נגע בזה, לאפשר לסטודנטים להיכנס לתוך מקומות תעסוקה ובמסגרת ההכשרה המקצועית שלהם כבר לקבל תשלום. זו הדרך הכי טובה היום להצליח לקחת את ה-150,000 אנשים האלה, שהלכו והשקיעו שלוש וארבע שנים מהחיים שלהם כדי ללמוד ולעשות הכשרה איכותית, ולהכניס אותם בצורה מיטבית לשוק התעסוקה.

אז הקריאה שלנו היא אחת, לגבי הנושא של אבטלת צעירים, להציב יעדים מספריים. שתיים, לתת את הדגש של אוכלוסיית יעד במסגרת ההכשרות המקצועיות, ושלוש, אנחנו נמשיך להיות איתכם בקשר לגבי תוכנית מקיפה שאנחנו בונים עכשיו יחד גם עם הממ"מ ומכונים נוספים, אנחנו נגיש אותה כאן לחברי הוועדה. ושוב, אני באמת מברכת על הדיון הזה, אבל צריך לפעול מהר, הכנסת חייבת חייבת לקדם פה את משרדי הממשלה כי אנחנו כבר בזמני פציעות והשטח בוער, באמת, הצעירים פשוט כועסים ומתוסכלים שאין להם עבודה ולא יכול להיות שהמדינה לא נותנת מענה אמיתי לדבר הזה.

תודה רבה לספיר, יישר כוח על מה שאתם עושים, אנחנו כן נשמח להיחשף לתוכנית שלכם, אני כן אבקש להעביר את זה לוועדה ונראה אם יש צורך אנחנו כמובן נערב את כל המשרדים ונראה איך אנחנו לוקחים את העבודה שעשיתם ומעבירים אותה למקומות הרלוונטיים.

אני רוצה לתת לגב' רינת כהן, סגנית מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. אחרי ששמעת פה על קבוצת הצעירים וקבוצת הסטודנטים וקבוצת המבוגרים ובאמת כל המדינה היום במצוקה ואנחנו צריכים כן לתת מענה לכולם, הכשרה מקצועית זה באמת כלי, בעיניי, מצוין גם לשנות חיים של כל אחד בנפרד וגם באמת לעזור למדינה במצב של היום. זו הזדמנות, נכון להיום אנשים יושבים בבית בלי עבודה, זו הזדמנות להוציא אותם מהבית, להכין אותם ליום שאחרי, איך אנחנו כמדינה מכינים את זה? בבקשה, רינת.

שלום לכולם, אנחנו מברכים את הדיון הזה כי בעינינו זה דיון שהוא מאוד מאוד חשוב וגם אנחנו רואים בהכשרה המקצועית כלי מאוד משמעותי לקדם ולסייע פה בכל נושא האבטלה ועם כל המובטלים.

אני חייבת לתת קצת רקע לכולם ולהסביר איפה האגף להכשרה מקצועית עובד היום. בתחילת 2020 למעשה לא היה תקציב מדינה, לא קיבלנו עודפים, כשבשנים רגילות אנחנו מקבלים סדר גודל של 30 מיליון שקל בשנה שמיועדים רק להכשרות ועוד יש 36 מיליון שקל לשוברים. כרגע התקציב שהגיע לאגף להכשרה, ואת זה צריך לשים על השולחן, זה רק ארבעה מיליון שקל שאושרו בוועדת חריגים ואיתם אנחנו כבר מגייסים 30 קורסים שמיועדים למובטלים ובמקצועות שאנחנו יודעים שהם מקצועות שממש נדרשים במשק, כמו חשמל, אוטוטרוניקה, שרברבות, תחומים שהמעסיקים ממש משוועים לידיים עובדות. בשוברים התקבל רק עכשיו שמונה מיליון שקל.

אלה התקציבים שיש כרגע לאגף, מבחינתנו זה טיפה בים כי יש לנו יכולות לבצע, כמו שאמרתי מקודם, בשנים קודמות ביצענו בהיקפים הרבה יותר גדולים והתקציבים כרגע הם מאוד מועטים. אז זה לא שהתקציב לא נוצל, אלא אין כרגע תקציב. כרגע נעשית פנייה נוספת לוועדת חריגים בעקבות תקציב נוסף שהתקבל בשביל לקבל עוד עשרה מיליון שקל. אני אומרת עוד פעם, זה טיפה בים. כמובן שאם היינו מקבלים יותר היינו יכולים לבצע יותר.

המסלולים של ה-OGT וכיתה במפעל הם מסלולים מבחינתנו מעולים. גם המסלול של סטארטר, שלושת המסלולים האלה הם מסלולים בשיתוף עם מעסיקים שאנחנו יודעים שעובדים כבר נכנסים תוך כדי לעבודה או בתחילת הקורס כבר לתוך המפעלים ומבחינתנו הם מעולים. אני חייבת להגיד ש-OGT וכיתה במפעל, מיוני בשנה שעברה האגף נאלץ להקפיא את הפעילות למרות שהיו לנו עשרות בקשות בשני המסלולים, של OGT וכיתה במפעל, בגלל היעדר תקציב ועד היום לאגף אין תקציבים לסיפור הזה. אז צריך לשים את הדברים על השולחן.

יתרה מזאת, כמו שכבר עלה פה בדיון, המובטלים שכן רוצים לעבור הכשרה מקצועית ורוצים אולי לעשות הסבה מקצועית, רובם נקנסים, במרכאות או לא במרכאות, ב-30% מדמי האבטלה שלהם. זה מאוד משמעותי הקטע הזה, כי למעט במספר מאוד מצומצם של מקצועות, זה גם עלה פה, שזה למקצועות שעומדים בחקיקה של ביטוח לאומי, אז אם היום עובד רוצה לעשות הסבה מקצועית, להיכנס למקצוע חדש, לרכוש הכשרה, הוא בעצם נקנס ב-30% מדמי האבטלה שלו, שזה סכום מאוד מאוד משמעותי. גם את זה צריך לקחת בחשבון, כי בן אדם שעושה את השיקול הכלכלי שלו ואומר אוקיי, או שאני אקבל דמי אבטלה מלאים ואשב בבית או שאני אלך ללמוד ועוד כמה חודשים אני אוכל למצוא אולי תפקיד ועבודה במקצוע נדרש, אבל אני בינתיים צריך לספוג את ה-30% האלה. זה משהו שהוא מאוד בעייתי.

לגבי הנושא של הצעירים, שפה התאחדות הסטודנטים העלו, אז קודם כל צעירים, כמו מבוגרים, כמו כל אוכלוסייה אחרת, מוזמנים להצטרף להכשרות שלנו. אנחנו לא עושים פה איפה ואיפה ולא מה שנקרא מתעדפים פה מישהו על חשבון מישהו אחר ויש לזה גם התייחסות בדוח 2030 ששם באמת ניתנה עדיפות לכל נושא של צעירים, גילאי 18 עד 35 שמקבלים עדיפות מאוד משמעותית לתת ולהוציא להם הכשרות.

לגבי הנושא של התאמה לשוק העבודה. אני אולי אתן פה לגדי עמיתי בתוך המשרד באגף להכשרה מקצועית להתייחס לזה, אבל כן נעשתה פה עבודה מאוד משמעותית בנושא הזה, שבאמת כל ההכשרות שנעשות היום, עם התקציבים המצומצמים שעומדים לרשותנו, גם בסטארטר, כי OGT וכיתה במפעל כרגע זה מסלולים שאין להם תקציבים, אבל בסטארטר וגם הקורסים המתוקצבים אלה במקצועות שבוודאות הוגדרו שיש בהם צורך, שמעסיקים רוצים אותם. זה המצב כרגע, לטוב ולרע, לצערנו.

כן. בואו נשמע את גדי לפני שניתן לאגף התקציבים להתייחס לסכומים שדיברו לפני זה.

תודה רבה על ההזדמנות. אני אגע בסוגיית התקציב. התקציב זה אירוע משמעותי. כפי שרינת ציינה, בלי תקציב אנחנו יכולים להמשיך לתכנן, אבל בפועל אנחנו לא יוצאים קדימה עם התוכניות וחבל.

שלושה נושאים שאני רוצה לגעת בהם במהירות. אחת, סוגיית הפרסום של ההכשרה המקצועית. אני כמעט קובע קטגורית שהרבה מאוד צעירים אפילו לא מכירים מה זה הכשרה מקצועית, לא יודעים איך להגיע להכשרה מקצועית. אני שמח, ספיר, שאת מהנהנת בראש, והם לא מבינים את ההזדמנות שבהכשרה המקצועית. היום בעולם חלק נכבד מהאקדמאים מסיטים את עצמם מהמרחב הזה, כי בודקים בסוף היום למי יש עבודה ולמי יש פרנסה וצריך קודם כל לתת פרסום ולהדהד, ברגע שייכנס התקציב, יש הכשרה מקצועית, ניתן להגיע אליה בדרכים האלה, אלה האנשים שזכאים ואני חושב שזה התפקיד הראשון שלנו, קודם כל לחשוף מה יש ומה אין. זה הדבר הראשון.

הדבר השני, סוגיית התאמת התוכניות. אנחנו גמישים לחלוטין. שום דבר הוא לא טאבו, כל מה שצריך, אנחנו כבר בקשר עם טל והתאחדות התעשיינים, אבל גם עם גופים אחרים, בסוף כל אחד מייצג פלח מסוים ויש עוד הרבה פלחים אחרים. אנחנו מאוד מאוד גמישים לעשות את השינויים הנדרשים במידת הצורך, אין שום התעקשות על שום דבר, למעט על החלק המקצועי, שעובד שמסיים אצלנו יוכל לעבוד במגוון מקומות עבודה, תהיה לו את התשתית המקצועית להתחיל ולעבוד ולצבור ניסיון והתמקצעות במקום שהוא מגיע אליו ולהוסיף לפריון של המשק ובטח ובטח לפריון ולהכנסה שלו. לכן אני כבר אומר, כתובות אצלנו עשרות תוכניות, הכול סביב אנשי מקצוע ואנחנו פתוחים לשיח עם אנשי מקצוע, כמובן עם אנשי המקצוע מהתעשייה לעשות את ההתאמות על כל דבר וכל עניין.

הדבר השלישי זה שיתוף מעסיקים. אנחנו בהכשרה המקצועית ערוכים עם כל מיני רעיונות יצירתיים לשלב מעסיקים בהכשרה המקצועית. זאת אומרת שיש פה איזה שהוא ריקוד מאוד צמוד בינינו לבין המעסיקים כי בסוף אנחנו צריכים לספק את הצרכים שלהם ולספק את המידה המקצועית לצרכים שלהם. אנחנו התחלנו משהו עם התאחדות התעשיינים, אני מקווה מאוד שאנחנו נצא עם זה בשבועות הקרובים, לאחר שנסגור את כל המעגלים.

אני אומר שוב פעם, האגף להכשרה מקצועית ערוך ומוכן, מרגע שתיפתח הסוגיה התקציבית בגמישות מרבית להתחיל בהכשרות וכמובן, ככל שהחשיפה תגדל ככה לדעתי גם ייכנסו הרבה אנשים נוספים להכשרה המקצועית. תודה.

מצוין. אני באמת לשמוע, אני שמחה לשמוע פה על אחדות המסר, שבעצם כולם אומרים את אותו דבר, כולם רוצים לתרום ואנחנו רק עכשיו צריכים להבין שהמדינה כן משקיעה בזה כסף. אז אני אשמח לשמוע מאגף התקציבים על השינויים בתקציב הקיים, איך אנחנו באמת יכולים לתת להם, אתה רואה שהכסף הזה, ברגע שאתם משקיעים הולך למטרה בעיניי חשובה מאוד, יש פה אנשים שמוכנים לצאת לקרב ויש פה אנשים שמחכים לקרב הזה, אז בוא נראה איך אתם נותנים לנו את הגיבוי בנושא הזה.

אז כמו שאמרתי מקודם באמת השבוע כבר בתהליך של העברה של ה-50 מיליון שיעברו לשוברי הכשרה. זה משהו עכשיו בתהליך.

היא דיברה על שבעה מיליון, אתה אומר במקום השבעה מיליון זה 50 מיליון?

לא במקום. היא מדברת על תקציב שקיים, סוג של נקרא לזה בבסיס התקציב, אבל זה בעצם תקציב המשכי, כמו שאתם מכירים, לא עבר עדיין חוק תקציב לשנת 2020, אז יש כסף שעדיין קיים למשרד לפעילות, רק בשביל לנצל את הכסף יש תהליך בשנה של תקציב המשכי דרך ועדת חריגים והחשב הכללי. זה כסף שכבר קיים והם רק צריכים להעלות את הפנייה הזאת.

אני יכולה להגיד לאנשים האלה שהם יקבלו 50 מיליון שקל עכשיו.

אני גם אמרתי, יכול להיות שזה עוד לא עבר, אמרתי גם לתקציבנית - - -

בסדר, עוד שבוע, עוד עשרה ימים.

לא, אמרתי גם לתקציבנית של זרוע העבודה וגם במטה שמכירים את הנושא, שיעברו ה-50 מיליון. מעבר לזה, מה שרינת דיברה עליו, אז באמת הם יעלו לוועדת חריגים, זה נושא בחשב הכללי, על הכסף שקיים שהם רוצים להוציא אותו. זה תהליך קיים, הם יכלו לעשות אותו כבר קודם, זה לא כסף נוסף שצריך לעבור, זה כסף שכבר קיים אצלם. מה שהיא אמרה, עבר עוד כסף לשוברי הכשרה, שהם עכשיו בתהליך לחלק אותו וזו עוד תוספת מעבר לזה, עוד 50 מיליון, זה מעבר למה שרינת דיברה עליו. זה לגבי התקציב, אלא אם כן יש עוד שאלות.

כמו שאמרתי, עדיין יש תהליכים שעובדים איתם וגם האגף רתום לזה, הנושא של שינויים במהלך ההכשרה כי כן שמענו, גם כשפרסמנו את תזכיר החלטת הממשלה לגבי רפורמה במערך ההכשרה המקצועית, קיבלנו הרבה תגובות מהציבור על שינויים שנדרשים, שיש צורך ברענון של המערך הזה ושינוי כי בסוף במצב כיום גם המעסיקים, גם גופי הכשרה, המון דברים שלא מצליחים לגמרי עדיין לנצל בצורה טובה את המשאב הזה.

אני אוסיף עוד שתי נקודות לגבי סטודנטים. אני כן חושב שסטודנט שאמנם עבד במהלך הלימודים, אני לא בטוח שלו הייתי מייעד בשלב הראשון הכשרה מקצועית. אם זה מישהו שכיום לומד לקראת הכשרה אחרת, הוא בתהליך למידה של תואר אקדמי, תהליך למידה ארוך שכנראה בסופו של דבר - - -

הוא דיבר על אחוז מאוד גבוה של סטודנטים שהוא חושב שהם לא יחזרו ללמוד בגלל המצוקה הכלכלית, זאת אומרת זה סטודנט שלצערי הרב יצטרך לשנות את התוכניות של חייו.

8% מהסטודנטים לא יעברו.

סטודנט שלא יעבור מן הסתם יש סיכוי טוב שהוא יגיע לגופים ויקבל למשל שובר להכשרה מקצועית, אבל סטודנט שעובד במהלך הלימודים, העדיפות היא שהוא יסיים את התואר שלו ויעבוד במקצוע שהוא לומד ולא שאני עכשיו אעשה לו הכשרה אחרת. עדיף לי לתת את ההכשרה לבן אדם אחר שלא לומד.

ואני אוסיף עוד משהו שעלה פה, אני לא זוכר מי מחברי הכנסת העלה אותו לגבי עובדים זרים. אנחנו באמת חושבים שבשלב כזה חשוב לפנות את מקומות העבודה לעובדים ישראלים שזקוקים לזה ונשמח לגיבוי כי לפעמים יש המון לחצים מצד גופים שונים להביא דווקא עובדים זרים בשלב הזה, שלנו באמת זה נראה - - -

רק שהישראלים ירצו לעבוד באותם המקצועות שאנחנו מציעים להם. אני רוצה לראות איך ישראלים רצים להיות עובד בניין או עובד סיעוד, או שאנחנו מדברים על המקצועות הלא פופולריים, לצערי הרב, שנמצאים שם באמת עובדים זרים. הלוואי שאנחנו כחברה ישראלית נבין שאלה המקומות שאנחנו צריכים לתפוס. הלוואי.

אני אומר שאנחנו עושים מאמץ יחד גם עם שירות התעסוקה, אולי ראובן יוכל גם לדבר על זה, כן מנסים לעשות ולהפנות, אני מוכרח להודות שלפעמים יש תחושה שחלק מהמקומות לא בהכרח רוצים עובדים ישראלים, אלא מעדיפים דווקא לקלוט עובדים זרים על פני עובדים ישראלים, מכל מיני סיבות, לפעמים זה כי הם יכולים לעבוד בצורות אחרות, יכול להיות גם עניינים של תנאי העסקה וכדומה, יש דברים כאלה, שירות התעסוקה יכול להעיד על כך, לדעתי, בענף החקלאות מניסיונות שנעשו בעבר. כן ללא ספק זה משהו שאנחנו רוצים שיקרה.

תודה. אני חושבת שאחרונת הדוברים שאני אתן לה זכות דיבור זה ללי דרעי, שהיא מהתוכנית שהוצגה לחברי הכנסת, מנוע לשינוי חברתי, מנהלת קידום מדיניות 121. בבקשה, ללי. את שמעת כל כך הרבה דברים, איך זה בעצם מתחבר למה שאתם כתבתם ואיך אנחנו יכולים באמת לאחד את הדברים האלה.

אנחנו עובדים על הנושא הזה של הכשרות מקצועיות כבר שנתיים, הקמנו שותפות מאוד גדולה של ארגוני מעסיקים, של מעסיקים, של ארגונים חברתיים, גופי הכשרה ויחד איתם אנחנו בנינו תוכנית מאוד מאוד יישומית, נקרא לזה ככה, תוכנית שנקראת המקפצה, המטה להכשרה למקצועות המחר.

כולם מבינים שצריך לתת דגים, בסדר, אבל גם כולם מבינים שצריך לתת חכות וההכשרות הן החכות הכי נכונות. כרגע המדינה לא יכולה לעקוב אחרי השינויים של שוק התעסוקה, היא לא יכלה לפני הקורונה וקל וחומר שהיא לא יכולה עכשיו. אנחנו, כאמור, הקמנו את המקפצה לפני שנתיים, אנחנו עשינו למתווה שלנו המאוד יישומי ששלחנו לכם התאמות לזמן הקורונה, יש שם מודלים מאוד יישומיים, צריך להבין.

אני אגיד בקצרה, שיתוף מעסיקים, אני מבינה שכולם מסכימים על העיקרון הזה, שיתוף מעסיקים גם בבניית הסילבוס כדי לוודא שההכשרות יהיו באמת מותאמות לצרכים של המעסיקים וגם כתוצאה מזה התחייבות של מעסיקים להשמה, או להתנסות או למימון של ההכשרה, זה מה שאנחנו מבקשים. צריך גם לתת את הדעת למעסיקים קטנים ובינוניים שאין להם את התשומות כדי לעשות את החיבור הזה בין גוף ההכשרה לבינם וצריך לתת להם גוף מתווך שאנחנו פירטנו אותו בתוך ההצעה ששלחנו לכם. גם צריך פתיחת השוק לכלל הגופים המכשירים ולא לעשות את הריכוזיות הזאת שקיימת היום, היא פשוט לא מתאימה לזמן הקורונה, צריך לפתוח את השוק. כל מי שיש לו אישור ממשרד העבודה לבצע הכשרות במסגרת הוואוצ'רים אנחנו רוצים שהוא גם יוכל לתת הכשרות יום וככה להרחיב את ההיצע.

העיקרון הכי עקרוני וחשוב מבחינתנו זה שמשרד העבודה, המדינה, יעסוק במדידה והערכה של ההכשרות האלה. כרגע אין שום מדידה והערכה האם יש פה השמה באמת, האם יש העלאה בשכר. חייבים לדאוג שבסופו של דבר כל הכסף הזה שהמדינה תשקיע בהכשרות המקצועיות יהיה מנותב להכשרות שעובדות, שהוכיחו את עצמן, שהוכיחו השמה, שהוכיחו כניסה לשוק העבודה. אנחנו כמובן נשמח מאוד מאוד להיפגש עם כל אחד ואחד מכם כדי להציג לכם את התוכנית.

אני רק אגיד בקצרה על הסיפור הזה של ה-30%. זה אקוטי, אי אפשר לבקש מאנשים למצוא את עצמם מחדש במצב כל כך שברירי ולקחת מהם 30% מדמי האבטלה, זה פשוט לא הולך ביחד, אני ממש מודה לחבר הכנסת עידן רול וגם לחברת הכנסת הילה וזאן על היוזמה שלהם לבטל את הקיזוז הזה.

וכמובן אני ממש מזמינה את כולם לפנות אליי ואנחנו ניפגש ונציג בפניכם את המודלים היישומיים מאוד שאנחנו גיבשנו ביחד עם השותפים שלנו.

תודה רבה.

הערה טכנית אחת. נאמר פה קודם לגבי התוכנית של התאחדות הסטודנטים שהממ"מ היה שותף בהכנת התוכנית, הממ"מ - - -

זה לא הממ"מ של הכנסת.

אוקיי.

זה לא הממ"מ. אתם בלבלתם אותנו, אבל הבנתי שזה השם של התוכנית שלכם. אז זה לא הממ"מ של הכנסת.

אחת, כמובן אני רוצה להודות לחברי הכנסת שיזמו את הדיון. אני חושבת שהנושא הוא מאוד מאוד חשוב, הוא מאוד רלוונטי לנקודת הזמן הזו ובמצב שהמדינה היום נמצאת וכל כך הרבה אנשים והמספרים שאנחנו שומעים כל יום בחדשות, כמה אנשים מובטלים וכמה אנשים ללא תעסוקה, זה נושא שכמובן דורש טיפול.

אני מאוד שמחה על ההירתמות של כל הנציגים של משרדי הממשלה ואני רואה באמת שיש פה אנשים שגם חושבים ועושים דברים, להבדיל, זה לא קורה הרבה בוועדות כאן, אבל זה כן כאן תואם לעמדות של חברי הכנסת וזה באמת משמח אותי. הדבר שאנחנו צריכים לקחת פה בחשבון, ואני פונה לאגף התקציבים, אני מאוד שמחה על ה-50 מיליון שקל שאתם הולכים להשקיע, אבל לפי דעתי צריכה להיות פה הוראת שעה לגבי ביטול הניכוי של האבטלה לאלה שלומדים. אני לא אומרת שזה באופן קבוע, אבל עכשיו, בנקודת הזמן הזו, לאנשים האלה כל שקל הוא חשוב ואולי לחשוב על הוראת שעה לביטול הניכוי של 30% מדמי האבטלה שהם מקבלים. לפי דעתי זה כן יפתור את הבעיה נכון לעכשיו.

כמובן מה שצריכים לעשות, יש פה שותפים, יש פה אנשים שהשקיעו שנות עבודה כדי לבנות תוכניות, יש פה תוכנית בדרך שחבר הכנסת ברקת מכין, מה שחשוב, לדעתי, פה וזה התפקיד של הוועדה כאן, פשוט לאחד ביניכם, את כל המידע ואת כל המקצועיות שיש אצל כל גורם בנפרד וצריך להפוך את זה למשהו הרבה יותר גדול כך שתהיו ביחד והחלטות תקבלו ביחד. זו בעיניי הדרך הנכונה. כמה שיותר מהר, שוב, אין לנו זמן, זה לא צריך לקחת חודש, זה צריך להיות הרבה יותר מהר כי היום האנשים זקוקים לנו והאנשים היום זקוקים להחלטות מאוד מהירות. כדי ללמוד אנחנו גם נצטרך זמן ואם אנחנו נחסוך מאותם 27% מובטלים, היום אנחנו מדברים על רמת אבטלה של 27% - - -

לא, היא יותר נמוכה.

זה יורד, יורד לאט לאט, בסדר, אבל אני אומרת שאם אנחנו נעזור באמצעות הצעדים שאתם עכשיו תקדמו ותציעו לאנשים הדבר הזה יתחיל לרדת גם בעזרתכם ובזכותכם זה כמובן יהיה ניצחון לכל המערכת.

אז אני יוצאת מכאן די אופטימית כי, שוב, אני רואה שכן יש רצון וכן יש דרך ויש גם תקציבים, שזה לא הרבה פעמים קורה, לצאת לדרך. אז בהצלחה לכולם, תודה לכל השותפים ולאנשים, אני רק יכולה להגיד לכם, יש פה תקווה ואני מקווה מאוד שמאוד מהר אנחנו נדע על התוכניות החדשות שהמדינה מקדמת.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.