פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
21/07/2020


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 32
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ט בתמוז התש"ף (21 ביולי 2020), שעה 12:00

השלכות הקורונה על התעשייה הישראלית – בהשתתפות ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
שרן מרים השכל
מתן כהנא
יבגני סובה
יצחק פינדרוס
אנטאנס שחאדה

אסף וסרצוג - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

עידו סופר - רכז תעשייה, מסחר והשכלה גבוהה, אגף תקציבים, משרד האוצר

דוד לפלר - מנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה

נעמה קאופמן פס - משנה למנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה

ד"ר רון תומר - נשיא, התאחדות התעשיינים

איילת נחמיאס ורבין - סגנית נשיא, התאחדות התעשיינים

ד"ר עמי אפלבום - יו"ר החדשנות והמדען הראשי, משרד הכלכלה והתעשייה

יוסי אלקובי - נשיא התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה

אלינה פרנקל רונן - מ"מ ומשנה לנשיאת לשכת רואי החשבון

רז רודיטי - מנכ"ל Razor Labs

אבנר ספקטור - איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה

גלעד זילברברג - מנכ"ל מאיר בייגל

מאיר זיילר - תעשיין טקסטיל

לאה ורון

אושרה עצידה


השלכות הקורונה על התעשייה הישראלית

שלום לכולם. היום, יום שלישי, 21 ליולי 2020, כ"ט בתמוז התש"ף, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. על סדר-היום: השלכות הקורונה על התעשייה הישראלית. כידוע, התעשייה הישראלית הינה אחד ממנועי הצמיחה של המשק הישראלי, ולכן ראינו לנכון שהוועדה תיתן התייחסות מיוחדת ומרוכזת לתעשייה על כל מרכיבה בעידן הקורונה ושתעמוד מקרוב על ההשלכות שיש לקורונה על התעשייה הישראלית. התעשייה הישראלית נהנית במירכאות כפולות מתחרות שבמובנים מסוימים היא לא הוגנת משום שאנחנו נאלצים לעיתים להתחרות במדינות שבהן לא קיימת רגולציה או שלא קיים בהם עניין של זכויות עובדים או סוגיות של קיימות. במובן מסוים אנחנו מדינת אי קפדנית בענייני רגולציה ותקינה, ובכל זאת אנחנו מבקשים מהתעשייה להצליח, והיא עושה זאת, וזו הסיבה שהיא מקבלת פה תשומת לב מיוחדת.

אני שמח שנמצא איתנו מנכ"ל משרד הכלכלה, זוהי ההזדמנות לאחל לו הצלחה בתפקידו. חלקים מהבית הזה מקווים מאוד שהקדנציה הזו תהיה ארוכה, לא בגלל שזה נוח פוליטית אלא בגלל שישנו צורך ביציבות, במשילות ובתוכניות ארוכות טווח בתקופה זו.

מנכ"ל משרד הכלכלה, בבקשה. יש לנו גם מצגת שתעלה על המסך.

אנחנו באופן שוטף נמצאים בקשר עם התאחדות התעשיינים שנציגיה נמצאים פה.

איך פספסתי את איילת? איילת עשתה מחווה ובאה לדיון שלנו. באופן אישי אני יכול לומר שהיו לנו שיתופי פעולה. כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה היו לאיילת ארבע שנים פוריות ודומיננטיות עם נוכחות והשפעה בכנסת.

תודה רבה.

היא אפילו עבדה בשיתוף עם האוצר.

ברוך השם. אוי ואבוי אם לא הייתה עובדת בשיתוף.

באופן יחסי לשאר המשק, התעשייה כן המשיכה לתפקד. מכיוון שאנחנו יודעים שהפריון, השכר והייצוא בתעשייה, מאפיינים את התעשייה יותר מאשר מגזרים אחרים, יש בעינינו חשיבות עליונה לשקם כמה שיותר מהר את מה שנפגע בתעשייה ולפתח מסלולים חדשים שיאפשרו לתעשייה גם לחזור לעצמה וגם להתפתח עוד יותר לעומת מה שהייתה. נציג את המצגת, וכמובן שנשמח לענות על שאלות אחר כך, אם תהיינה.

אני המשנה של דוד במשרד הכלכלה והתעשייה. הבאנו לכאן סקירה של המצב הנוכחי. לכל אורך משבר הקורונה בחודשים האחרונים כמובן ליווינו את התעשייה. ניתן את תמונת המצב בימים אלו ואחר כך נסביר את הפעולות שעשה המשרד ואת הפעולות שהוא עושה תוך כדי משבר הקורונה והמשאבים שהוקצו לדבר הזה.

בשקף הראשון הראנו בשעון מחוון את התפקוד הכללי של התעשייה. בסך הכול, התעשייה מתפקדת ועובדת. יש ירידה בביקושים המקומיים כפי שאנחנו רואים, יש ירידה בביקושים העולמיים כפי שנפרט, זמינות העובדים גדולה. יש תעסוקה פחות או יותר כמעט מלאה בתעשייה, ותיכף נציג את זה. התובלה האווירית עובדת וגם התובלה הימית, כך שחומרי גלם, מטענים וכו' עובדים, נפרט את זה. בסוף יש סקר של הלמ"ס מהימים האחרונים, מה-8 מיולי, בשאלה מה גרם לפגיעה המשמעותית בפעילות הכלכלית של התעשייה. אנחנו רואים שיש ירידה משמעותית בביקושים המקומיים. יש משמעויות, יש ירידה מסוימת שנובעת מהסתגלות ל"תו סגול". זה מצריך עבודה במשמרות, רכישת ציוד מסוים וכו'. יש גם סוגיות של תזרים מזומנים ואשראי, וכמובן הירידה בביקוש העולמי שעומדת כיום על 4.4%, וכמובן ירידות בביקושים המקומיים. מצד אחד, אנחנו כן רואים ירידה בביקושים ברמה הכללית, ומצד שני, יש ענפים שבהם אנחנו רואים פעילות מוגברת, וזה מייצר איזשהו איזון. פעילות מוגברת אנחנו רואים יותר בענף המזון, בענף הפארמה ובענף הציוד הרפואי. אנחנו יודעים שהפגיעה בענף המזון, למשל, שלא יכול למכור לשוק המוסדי, התאזנה באיזשהו מקום עם המכירות לסופרים והרכישה המוגברת. הדברים האלה מאוזנים, ועדיין - - -

49.8 זה לא אחרי השקלול?

זה אחרי. זאת אומרת, סקר עדכני – כן.

אם ענף המזון היה יורד ברמת הביקושים, היינו רואים פה תמונה יותר קשה.

זה לא ירידה ברמה, זה התעשיינים שאומרים שזו הסיבה העיקרית, נכון?

נכון, זה ירידה בביקושים כי בסוף גם הירידה במכירה לשווקים מוסדיים לא מתאזנת במאת אחוזים עם המכירה הקמעונאית. אנחנו כן רואים עלייה ברכישה של מוצרים לבית כמו ריהוט וכו' בגלל שהם מקננים. אנחנו יודעים שיש ירידה מאוד משמעותית בתעשיות שמוכרות מוצרים לענף התעופה, למשל, מנועים, , וזה מובן מאליו.

באופן כללי מצב התעסוקה הנוכחי – 80% מהעובדים בתעשייה מגיעים באופן סדיר. יש עבודה מסוימת מהבית – 3%, יש עובדים מעטים בחל"ת – 3%, והשאר נמצאים בחופשות מחלה וכו'. זאת אומרת, מצב התעסוקה בתעשייה עומד על בערך 86% תעסוקה. אנחנו רואים שכן יש מפוטרים, וניתן לראות בגרף משמאל שזה עומד כרגע על שיעור של 5.7% שזה בערך 14,000 עובדים. קיימת תופעה של פיטורים בממדים יותר קטנים בתעשייה לעומת ענפים אחרים, וזה כמובן נובע מהירידה בביקושים, בין המקומיים ובין העולמיים. חלק מהאמירה שלנו שאנחנו רוצים להגביר את הביקושים בישראל, ובכלל, זה בדיוק בשביל להחזיר עובדים לתעסוקה ולפתור את הנושא הזה. כמובן שצריכים לראות לאן המצב הולך הלאה כי התקופה יכולה גם להחריף. בשקופית הבאה נתנו קצת סקירה על חומרי הגלם.

אני מציע, אל תנסו להגיע עם מצגת כזו לישיבות ממשלה. מצגת אמורה לתת מסרים. את אומרת את המלל, אני לא צריך לקרוא אותו.

ניסינו לתת סקירה. אין בעיה, מקבלת את ההערה ואת הביקורת. נשתדל להיות קצרים. בסוף יש תנועת חומרי גלם לארץ, האוניות עובדות, התעופה עובדת. יש כמובן ירידה בתעופה וזה מייקר את הובלת המטענים ואת התשומות. טיסות מטענים מתקיימות, טיסות נוסעים שבהן מובילים מטענים ירדו, ולכן יש חומרי גלם, אבל יש עיכוב מסוים של משלוחים, וזה יכול להתבטא בעליית מחירים. נתנו דוגמאות של ענפים אבל אפשר להמשיך הלאה.

השקף הבא מתייחס למצב היצואנים וזה מאוד משמעותי. אתן דוגמה עיקרית, ענף הכימיה והמינרלים. הענף אחראי על 33% מייצוא הסחורות הישראלית – לא הייצוא הכלכלי, ייצוא הסחורות בלבד, התייחסנו אך ורק לתעשייה. רוב החברות ממשיכות לעבוד כל התקופה, וזה ענף מאוד משמעותי. בתחום התרופות המשבר עבר בצורה טובה יחסית, ורון תומר יכול להעיד מבפנים כי הוא מנהל חברת תרופות גדולה.

כאב הראש רק גדל, לחץ הדם והסוכרת לא עברו בקורונה.

החרדה גדלה, זו הבעיה.

זה גם החרדה, אנשים בבית, הולכים פחות לבדיקות. יש עלויות שגדלו, יש דרישות של משרד הבריאות לכל מיני ציוד רפואי, וכמובן שהייצור הזה גדל. יש עלייה במחירי השילוח ועל זה דיברנו. נתתי עוד דוגמאות לענפים, לעיונכם.

מצב ההובלה הימית – ככלל, ההובלה הימית מתנהלת באופן תקין. משרד הכלכלה נתן פתרונות מקום שהיו בו בעיות ספציפיות מתוך תקשורת עם כל משרדי ממשלה הנוגעים בדבר. אין עומסים חריגים, ואם יש בעיה אז לפעמים היא נובעת מאיזשהו עומס תפעולי שנובע ממשמרות וסוגים כגון אלה. הפתרונות שלנו הם ברמה נקודתית קטנה כי הדבר הזה עובד. כפי שניתן לראות בגרף, בסך הכול, יש ירידה של 4% בסך היקף הייבוא והייצוא, בלי רכבים. אנחנו מוציאים את הרכבים, מדברים רק על תעשייה. השקף הבא מדבר על שינוע מטענים – יש ירידה מסוימת. כפי שאמרנו, פחות טיסות.

בתחילת המשבר היו דיבורים על הסבת מטוסי נוסעים לתובלה. האם זה התפתח או שזה היה בשוליים?

הדבר הזה היה, ואתן לכם את הפעולות העיקריות של משרד הכלכלה.

המצגת נמצאת באתר הוועדה? היא מאוד חשובה לעתיד.

היא הועברה אליך באימייל לפני הישיבה. המשרד העביר את המצגת רק הבוקר ולכן העברנו לחברי הכנסת רק הבוקר.

נציג בגדול את פעולות משרד הכלכלה. אנחנו בקשר יום יומי עם התעשייה והתעשיינים והתאחדות בערך מסוף ינואר. ההתאחדות יודעת, פתחנו חדרי מצב מקומיים משרדיים. מינהל תעשיות במשרד נמצא בקשר יום יומי עם התעשייה, זה מרמה של שיחות ודיונים, וכמובן דיונים עם הגופים המייצגים. אנחנו מגבשים תמונת מצב שבשיא המשבר הייתה תמונת מצב יומית בתעשייה, ואנחנו כרגע מגבשים אותה ברמה דו-שבועית כדי לדבר עם התעשייה, להבין מה האתגרים והבעיות שלה, ואיך לפתור אותם ואיך לטפל. אנחנו נותנים פתרונות נקודתיים, אנחנו, כמשרד התעשייה, רואים את עצמנו כמשרד שעובד. אנחנו מגבשים פתרונות נקודתיים גם אם הם מצריכים מאיתנו ללכת לשורה של משרדים אחרים. זה אומר גם "תו סגול" מול משרד הבריאות, פתרונות מול משרד התחבורה, פתרונות מול מומחים זרים לתעשייה, מול רשות האוכלוסין, וכן הלאה. אנחנו סייענו למשרד הבריאות לאורך כל הדרך ברכש ציוד רפואי בחו"ל וגם בארץ, וכמובן בארץ בשיתוף גם עם הגופים המייצגים, ובחו"ל כדי למצוא מפעלים שייצרו ויביאו לישראל ציוד רפואי נדרש. אנחנו לוקחים את המקום של השקעה בתעשייה וחדשנות בתעשייה והגדלת הפריון בתעשייה, והושקעו 20 מיליון שקלים גם במכון לייצור מתקדם שיביא פתרונות של חדשנות לתעשייה והתייעלות במשאבים, הבנייה של מתווה התעופה, שעליו דיברת, יושב-ראש הוועדה, להבטחת רציפות בשילוח האווירי במטענים שהיה לפי כחודש וחצי, הקלות בתוכניות של כל כלי הסיוע ברשות להשקעות שאציין ואפרט, אם תרצו, והסיוע שאני מדברת כאן על עסקים קטנים ובינוניים זה רק התעשייה הקטנה והבינונית, זה לא הסיוע הכללי לעסקים קטנים ובינוניים, גם בקבלת אשראי, גם בייעוץ וגם בחדשנות ובהטמעת חדשנות בתוך התעשייה.

בהמשך נתנו פעולות ספציפיות בתוך הכלים של הרשות להשקעות שתומכת בתעשייה. למשל, אם מפעל הגיש תוכנית, נתנו לו למתוח את התוכנית, נתנו לו לעמוד ביעדים מופחתים, וכן הלאה.

עשיתם התאמות.

עשינו התאמות פנימיות רגולטוריות פנימיות בתוך התוכניות שלנו, גם במסלולי המענקים, גם במסלולים המינהליים, כדי לאפשר לתעשייה בכל זאת לעמוד בתוכניות.

בעיקר מסלולים מהירים שבהם התגובות הן יותר מהירות בהרבה מזמן התגובה הרגיל.

נכון. השתדלנו להקדים תשלומים בתוך המענקים, וזה גם מהלך מאוד משמעותי כדי שהמענקים יגיעו לתעשייה ויוכלו לעזור לה לפעול. מסלולי תמיכה מיוחדים שנתנו פתרונות סביב המשבר, מיגון נשימתי ועורי – זאת אומרת, לאפשר למפעלים שמייצרים עכשיו וצריכים אותם לעת הזו לקבל מענקים במסלולים מהירים. אמרנו על כל מיני הפחתות בתנאים הרגולטוריים, קליטת עובדים, וכמובן הטמעת חדשנות בתעשייה כדי לעזור לה להתייעל, לצמוח, להעלות את הפריון, כדי שהתעשייה תעמוד ותהיה יותר תחרותית. גם במינהל סחר חוץ יש כל מיני תוכניות ליצואנים, יבואנים, פירטנו את הסכומים - 65 מיליון שקלים ליצואנים, רשתות ביטחון לחברות תעופה, וכן הלאה. זו הסקירה שלנו, תודה רבה.

אדוני המנכ"ל, האם אתה רוצה להוסיף עכשיו משהו או בהמשך?

בהמשך.

אני רוצה לשאול שאלה. תמיד שמענו על מחסור בידיים עובדות בתעשייה הישראלית. האם בתקופה הזו בה יש עובדים שיצאו לחל"ת, יש לכם חשיבה לגבי תוכניות הסבה או לקליטת עובדים בתעשייה? נכון שיש אחוז מסוים שהולך הביתה, אבל צריך לצפות פני עתיד.

נכון. מחר יש דיון שלם בוועדה על התוכניות שלנו בתחום התעסוקה ונציג את זה מחר.

בהשתתפות השר.

בכל זאת, על רגל אחת.

יש לנו תוכניות עם רשות החדשנות לקחת אנשים שיש להם ידע בסיסי טכנולוגי ולסבסד העסקה שלהם, כאשר חצי שנה זה יהיה מעין הכשרה ואחר כך המעסיק שיקבל את ההשתתפות בשכר יתחייב לעוד שנה וחצי העסקה של אותם אנשים.

אדוני היושב-ראש, אם תרצה אוכל להתייחס גם לעולם ההכשרות מקצועיות. אנחנו בדיון מקביל על החוק של התוכנית בוועדת הכספים.

קודם נשמע את התאחדות התעשיינים וגם להם יש מצגת מכובדת, ואחר כך נפתח דיון. חברים, זו הזדמנות שלנו לברך את נשיא התאחדות התעשיינים החדש שהחליף את שרגא ברוש. ד"ר רון תומר, אנחנו נאחל לך הצלחה בתפקידך זה. יש לכם מזל שהחבר'ה נמצאים בוועדת כספים. זו טבילת האש הראשונה שלך פה.

קודם כול, תודה רבה על הברכות. מה שחשוב זה ההצלחה שלי התעשייה ולא הצלחה שלי, ובמצגת הקצרה אסביר גם למה. לפני כן, אני רוצה לברך גם אותך בתור יושב-ראש חדש לוועדת הכלכלה. עקבתי אחרי הדיונים מרגע שנכנסת ואני חייב להגיד שהיה צליל שהיה ערב לאוזן שלי כי שמעתי אהבה ותמיכה בתעשייה גם בדיונים אחרים, ועל כך אני אומר לך תודה, וגם על עצם קיום הדיון הזה יחסית בתחילת הדרך.

תודה למשרד הכלכלה על כך שהם שותפים אמיצים שלנו. אומנם שר הכלכלה הנכנס לא פה, אבל פגשתי אותו בתחילת הדרך ואני חייב להגיד שהאיש והחזון בהחלט מביאים את קידום התעשייה כמרכיב הכלכלה החשוב בשביל חברה יותר נכונה, ועל כך אני מברך את המשרד ואת כל העומדים בראשו.

קח בחשבון שיהיה פה דיון שלם על רכש גומלין. אני יודע שהשר מחויב לזה ורוצה את זה.

זה גם חשוב, אגע גם בזה. לידי נמצאת סגנית היקרה חברת הכנסת לשעבר איילת ורבין נחמיאס. זה חשוב שישנה אישה בתפקיד בכיר בהתאחדות, ואני אבקש גם לתת לה זכות דיבור. בזום יש לנו לא מעט תעשיינים שיביאו גם מהסיפורים האישיים שלהם ואני בטוח שיהיה חשוב לחברי הכנסת לשמוע אותם.

נעבור למצגת. חשוב לי להגיד כמה נקודות, יש המון פרטים. התעשייה הוא המעסיק הגדול ביותר בפריפריה, וחשוב להגיד את זה כי לתושבי הפריפריה היקרה לכולנו, אין הרבה אלטרנטיבות חוץ מהתעשייה. כ-60% מעובדי התעשייה מועסקים בפריפריה. התעשייה היא כמחצית מהייצוא הישראלי כשהמחצית השנייה מתחלקת בין ענפי השירותים והיהלומים. השכר הממוצע בתעשייה גבוה ב-38% מהשכר הממוצע במשק. התעשייה הישראלית גם מהווה מקור לחלק ניכר מהמו"פ הישראלי.

השקף הבא מאוד חשוב כי הוא מראה את התפלגות השכר בתעשייה, כי תמיד, אבל בטח היום, אנחנו רוצים לא רק עובדים אלא עובדים בשכר ראוי. כמו שאתם רואים כאן, חילקנו את התעשייה לארבעה חלקים: גם הטכנולוגיה המסורתית, הלואו טק, שהוא חלק מאוד חשוב בתעשייה, שאומנם משלם מעט מתחת לשכר הממוצע אבל שכר משמעותי גבוה משכר המינימום, וכל שאר שלושת הענפים בתעשייה, שזה טכנולוגיה מעורבת מסורתית, עילית, וטכנולוגיה עילית, משלמים שכר ממוצע הרבה יותר גבוה. כ-65% מהשכירים בתעשייה מקבלים שכר מעל הממוצע במשק, וזה חשוב מסיבה עיקרית כי בסוף אנחנו - - -

אנחנו זוכרים תקופות של שכר מאוד עגום בתעשייה.

זה היה פעם, היום התעשייה שינתה את עצמה. אפשר לפתח בה קריירה ולהתקדם. זה חשוב מאוד כי במיוחד בפריפריה, שאין אלטרנטיבות השתכרות, היא נותנת שכר משמעותי.

הממוצע בחודשים האחרונים עלה בגלל המפוטרים, צריך להסתייג שזה לא נתון לפני.

ראשית, זה לפני גל הקורונה. תיכף נראה איך התעשייה הייתה האחרונה לפטר ולשמור עובדים.

זו רק הערה קטנה והסתייגות שלא מדובר בחודשים האחרונים של הקורונה.

לא, לא. אם אני לא טועה, זה הנתון של 2019. בשקף הבא אנחנו אומרים שמבחינתנו יש כמעט כ-400,000 איש שעובדים בתעשייה. על כל עובד ישיר בתעשייה יש כשני עובדים נוספים בשירותים, במסחר. מבחינת פיטורים וחל"ת – אנחנו רואים שהתעשייה אכן פיטרה, אבל פיטרה יחסית פחות מ-10% או שלחה לחל"ת מכוחה. מבחינת מכירות – אנחנו רואים שהפדיון של התעשייה הוא כ-120 מיליארד דולר, מתוכו כ-40% הולך לייצוא, אבל 76% מהמפעלים, נכון לחודש יולי, אחרי הגל הראשון, עדיין מדווחים על פגיעה משמעותית בפדיון שלהם.

אני חושב שהכותרת של השקף הבא היא הכי חשובה. התעשייה בחרה לשמור על עובדיה למרות הפגיעה בפדיון. חשוב להסביר שבתעשייה אנחנו בצד החיובי של הפראיירים. כבוד היושב-ראש, העובדים בשבילנו הם הדבר הכי קרוב למשפחה. הם גם קרובים אלינו, והיחס הוא משפחתי, הם גם מאגר הידע שלנו. תעשייה לא משחררת מהר עובדים. אני מכיר לא מעט סיפורים של מפעלים, חלק מהאנשים פה אולי יגידו את זה, שהיו חודשים שמחזור המכירות שלהם היה יותר נמוך מהשכר שהם שילמו והם השאירו את העובדים. תעשיין יקר מקרית מלאכי, שגם יעלה אחר כך, אמר לי: אני יודע לאן אני שולח את העובדים, ואין לי לב לשלוח את העובדים. אני אביא כסף מהבית, לא אשלח אותם הביתה לחל"ת שיקבלו 70% מהשכר כשאני יודע עד כמה היום שלהם קשה.

אם אנחנו מסתכלים פה בחודשים אנחנו רואים שהתעשייה בכחול לעומת המשק, גם בעסקים שנפגעו ב-25% ומעלה, שלחה לחל"ת פחות עובדים משאר המשק.

אשמח להתייחס. האם זה בסדר תוך כדי?

אני מעדיף שתיתן לו לרוץ.

בשקף הבא אנחנו רואים שהפגיעה העיקרית שפוגעת בתעשייה שלנו היא הירידה בביקושים בשוק המקומי, וכמובן שלאט לאט אנחנו מרגישים. הירידה בביקוש העולמי תגדל בהמשך, אבל הפגיעה הזו היא קשה. למעשה, כ-50% מהפגיעה נובעת מפגיעה קשה בשוק המקומי ובכלכלת ישראל המתכווצת. הדבר הזה משליך כמובן על דחייה או ביטול השקעות. כשאתה נפגע ואתה חושש, כשהשמיים קודרים, הפגיעה בהשקעות גם ניכרת, וזה חבל כי השקעות הן לא לעכשיו, הן לקדימה. אם לא נעודד וניתן ביטחון להשקיע עכשיו, נשלם על זה בריבית דריבית קדימה.

נעבור לשקף הבא. השקף מימין הוא הכי חשוב והכי כואב לנו. אם יש משהו שקצת יושב בליבי מול משרד האוצר הוא הנושא איזה סיוע ממשלתי התעשייה קיבלה מכל הסיוע המלא. אם ניקח כרגע דברים כללים כמו אפשרות לקחת הלוואות, וכבוד היושב-ראש יודע שהלוואות זה טוב, והייתה תוכנית הלוואות טובה, אבל הלוואות צריך להחזיר, אי אפשר לחיות על הלוואות אם אתה עסק רציני. שלושה חודשי סיוע בארנונה – אנחנו רואים שחלק גדול מהתעשייה לא קיבל שום דבר מהממשלה.

הפגיעה מתחת ל-40% זה הרף?

תיכף אדבר על הרף, יש פה טעות ברף, יש פה טעות במחזורים. אני חושב שכל תוכנית הפיצויים היא שגויה, ותיכף אתייחס אליה.

פה זה באמת צועק, אני חייב להגיד. בסופו של דבר, מאותו סקר שאתם לוקחים, אתם המגזר השני שקיבל הכי הרבה סיוע.

השאלה היא איזה סיוע.

וסרצוג, אני ממליץ לרכז את כל התגובות. זה יישמע יותר משכנע.

אני גם יכול לענות ולהגיד מה גודלנו ומה המשמעות שלנו, אבל לא אכנס כי השאלה היא האם אתה מודד את זה באחוזים. ידידי אסף וסרצוג יודע שמספרים אפשר להציג כך וכך ולא תמיד הצדק יושב במקום אחד.

גם נושא השפעת מענקים להחזרת עובדים מחל"ת כמעט ולא היה לא רלוונטי לרוב התעשייה כי התעשייה לא הוציאה עובדים לחל"ת. התעשייה באמת הייתה צדיקה ושימרה את העובדים, ולכן גם המודל הזה נתן לה מעט מאוד כרגע כאופציה בהקשר הזה.

אני חייב להגיד ששני שליש מהמועסקים בתעשייה, וזה השקף השמאלי, מועסקים במפעלים שפדיונם נפגע. אפרופו לשאלת האחוזים, וכן הלאה, עסק שנפגע יכול לעמוד לזמן קצר. אם אתם לוקחים עסק גדול שמוכר ב-300 מיליון שקל ונפגע בפחות מ-40%, רק בשליש מהמחזור, הוא מוכר רק ב-200 מיליון שקל – אם זה לחודש-חודשיים, הוא יג'נגל. הוא יקום, הוא ייקח הלוואה, הוא ימצא דרך, הוא יודע לדבר עם הבנקים – הכול בסדר. לאורך זמן עסק שידע למכור ב-300 מיליון שקל, גם מרכיב ההוצאות שלו היה מותאם בהתאם. הדבר הראשון, כבוד היושב-ראש, הוא יפטר עובדים כי הוא צריך לצמצם כי הוא מייצר פחות. אבל קו הייצור שלו הוא עדיין באותו גודל, גם המבנה שלו הוא עדיין באותו גודל. הוא לא יכול להגיד לשוכר: אני מחזיר לך עכשיו שליש משטח התעשייה. האם הוא יחתוך את קו הייצור? ההוצאות האחרות שלו הן עדיין באותו גודל. מה שיקרה הוא שהוא ישלח חלק מהעובדים הביתה, אבל עדיין על הקו הוא צריך חמישה עובדים. הוא יעבוד אז בפחות משמרות, בפחות יעילות, הפריון שלו תרד, התחרותיות שלו תרד. אם זה לחודש-חודשיים אז אחרי זה הכול ייגמר והוא יחזור חזרה. אבל העסק הזה והקורונה, לצערי, עדיין איתנו עד יוני, אולי עד דצמבר שנה הבאה – אני מקווה שלא, אבל אלו התחזיות בכל העולם. אני רוצה שתבינו מה המשמעות של עסק מדמם. אם יפצעו אתכם ביד ותדממו ולא יתנו לכם פלסטר, בסוף תמותו גם מפציעה קטנה ביד, וזה בדיוק הבעיה והתקלה. זה גם מדמם, זה גם פוגע, וזה גם גורם לאופק העסקי להיות פגוע, לא להשקיע ולא לפתח ולא דברים אחרים. אם לא נעשה עכשיו, נשלם ביוקר אחר כך, ואתייחס לזה בהמשך.

בשקף הבא אנחנו מתייחסים למסלולים. אנחנו חושבים, ואני לא מסתיר את זה, שבארבעה חודשים האחרונים, עברנו שלוש ממשלות מעבר וממשלה צעירה שפה, אבל אסף פה והוא ליווה אותנו לאורך כל הדרך, ואת הביקורת הזו עם כל ההבנה למסירות של אנשי האוצר אני חייב לשים על השולחן, אני חושב שפספסו בגדול. כל התוכניות שנבנו הן לא תוכניות פיצויים אמיתיות. בצד ימין אתם רואים את כל התוכניות, את ה-48 מיליארד שאנחנו זיהינו עד כה שניתנו, חוץ מבחל"ת כמובן, בתוכנית סיוע, תשלומי ארנונה, דחיית תשלומים, החזר מקדמות וכו' וכו', לעומת מה היה קורה אם היו עושים מסלול שהומצא במלחמת לבנון השנייה.

זה תוכניות כלליות, לא רק לתעשייה.

אני מדבר על כל המשק כרגע. אם היו מפצים את כל המשק, כולל עצמאים, כולל עסקים קטנים, כולל סוחרים, את כולם, במסלול שיפצה אותם על ההוצאות הקבועות – מודל לבנון השנייה, לשאלתך, 25% ומעלה, אנחנו רואים שזה פער של מעט מיליארדים. יש 16 מיליארד פער, אבל הפער הזה פוגע ופוגע בתעשייה.

היינו חוסכים כסף.

כן, הייתם חוסכים כסף כי היינו מתים פשוט.

וסרצוג.

אני רוצה להבין, אתה אומר שאם היינו עוברים למודל של פיצוי על מחזורים - - -

אני לוקח את זה אישית שלא מבינים אותי.

סליחה.

אסף, יש לנו מדינה אחת ויש לנו כלכלה אחת ותעשייה אחת. יהיו פה תעשיינים שידברו בזום ואתה תשמע אותם. מדובר רק בעשרה כי אין מקום יותר. יכולתי להביא יותר, יכולתי להביא לפה 50 ו-200. אתה לא מבין שהם מדממים, שהם מפסידים, ושאתה מאבד אותם. אתה תהיה צודק אבל לא תהיה חכם. חוסר החוכמה הזו בסוף יביא אותנו למדינה מתפתחת, למדינת עולם שלישי, עם גירעון ענק ובלי יכולת שלך להביא את הכסף חזרה. אסף, זה לא אישי, אבל כשאתה טועה אני חייב להגיד: אתה טועה.

השקף הבא בדיוק יראה את ההבדל בהתייחסות של ישראל לשאר המדינות. אני מסתכל פה על מה משקל התעשייה בתוצר 2009 לעומת 2018 בכל המדינות. הקו הכחול במדינות זה 2009, ואני מדבר לפני הקורונה, אחרי הקורונה המצב רק ילך ויחמיר, וב-2018. אנחנו רואים שבכל המדינות משקל התעשייה בעשור עד 2018 עלה. אתם תראו גוש היורו כדוגמה, ולעומת זה עם החץ האדום למטה, יש מדינה אחת מכל העולם שהגרף של 2018 נמוך מ-2009 – מדינת ישראל, מקום ראשון בפגיעה בתעשייה.

אולי היתרון היחסי שלנו הוא בהייטק, למשל.

ההייטק הוא חלק מהתעשייה, חלק ממנו גם חבר בהתאחדות התעשיינים, חלק לא. ענף ההייטק הוא ענף חשוב ואני בעד לקדם אותו. יש רק שתי בעיות עם ענף ההייטק: ראשית, יש גבול כמה הייטק אפשר לעשות במדינה. אתה לא יכול להיות 50% מדינת הייטק, אתה חייב לתת גם מקורות הכנסה וייצור אחרים, גם מבחינת פרנסה כי לא כל העובדים במשק הישראלי יכולים לעבוד בהייטק, אבל גם בגלל העצמאות היצרנית שלך. ראית עכשיו שאפילו היית צריך את המוסד בשביל להביא חתיכת מקל עם צ'ופצ'יק למעלה שקוראים לו מטוש, והיית צריך מסכות עכשיו, לייצר חזרה כלי ייצור. מחר לא תהיה לך פה תעשיית פלדה ואחרות שהן לא הייטק, מדינה בלי תעשייה פלדה היא מדינה חלשה. המהות היא שהתעשייה יורדת לעומת כל המדינות האחרות, ויש לנו פה את קוריאה, אירלנד, הונגריה ואחרות.

אני יכול לתת פה עוד הרבה מספרים, אבל אני רוצה להציג לכם את השקף האחד לפני האחרון שיגיד מה נדרש, לטעמנו, לעשות כדי לקדם גם את התעשייה, אבל גם את התעסוקה במדינת ישראל. רבותיי, יש לכם פה 800,000, מיליון אנשים בחל"ת, והמצב בתעשייה הוא כזה שאתם תקבלו עוד 200,000 מהתעשייה ואתם תקבלו מהמעגלים האחרים עוד יותר ונגיע למיליון ורבע, מיליון וחצי, מובטלים. התעשייה היא לא רק המקור שאסור שישחרר את העובדים כי השכר גבוה יותר, כי הוא מעסיק בפריפריה וכו', הוא הפתרון של משרד האוצר, הוא מנוע הצמיחה שנצטרך למלא את הכיסים בסוף חזרה, להקטין גרעון. אין דרך אחרת, מסחר לא יתאושש בלי תעשייה.

בואו נדבר על מה שצריך לעשות. קודם כול, חייבים לתת פיצוי לכל העסקים שנפגעו. הפיצוי אומר שכל עסק שנפגע 25% ומעלה – תנו לו פיצוי. עסק מעל 25% במשבר קורונה ארוך שלא יקבל פיצוי, הוא בסוף יגיע להיות עסק שנפגע ב-50% וב-60%, אבל אז יתנו לו דמי קבורה, לא דמי החייאה. אם תיתן לו את זה בזמן והוא יעמוד על הרגליים, יש סיכוי שהוא יצליח לעמוד. שנית, רכש מתוצרת הארץ, רכש כחול לבן, קידום רכש מקומי בתקציבים הציבוריים. רבותיי, אפשר להתווכח אם הנשיא טראמפ הוא נשיא טוב או לא, אבל בדבר אחד הנשיא טראמפ לא טעה. הנשיא טראמפ אמר לפני ארבע שנים, והוכיח שהוא קיים, הוא קידם רכש מקומי בכלכלת ארצות הברית, וכלכלת ארצות הברית טרום הקורונה הייתה במקום מצוין. מרקל קידמה רכש תוצרת גרמניה ואירופה, וג'ונסון בניו-דיל שלו מקיים רכש מקומי. יש לזה שתי משמעויות: קודם כול, כשאתה מקיים מקומי במדינה אחת, זה כלים שלובים. הייצוא שלך נפגע, היצואנים שלנו, מהייטק עד לואוטק, אומרים שקשה היום פי 2 למכור בארצות הברית ובאירופה כשאתה לא מקומי. כשאתה לא מתעדף את הרכש שלך ומדינות אחרות מתעדפות אז זה חוק הכלים השלובים, הכול הולך לשם.

זה מעגל קסמים שבסופו של דבר הוא יכול לפגוע.

אני לא יודע, אבל אני מוכן להילחם בעולם גלובלי פתוח אבל הוא לזה. שנית, היום אתה צריך לייצר פה מקומות עבודה כי החל"ת, ויגידו לך האוצר, עולה 5, 6, 7, 8 מיליארד בחודש. אפשר לשים את הכסף הזה על האזרחים. אני מברך את האוצר שהחליט לתת רשת ביטחון עד יוני21', זה חברתי ונכון. אבל עד מתי נוכל להמשיך לשלם חל"ת ואבטלה? עד מתי? אנחנו לא רוצים להיות פה מדינה של תלושים לאוכל, בואו נייצר פה מקומות עבודה. לכן, חייבים בכסף הציבורי לקנות תוצרת ישראלית ולא לתת פה ניו דיל לטורקיה ולסין. המדיניות היום היא שבכל הפרויקטים הגדולים באות חברות סיניות וחברות אחרות שקונות רכש תוצרת חוץ, וזה כסף שהולך. לא באתי לפה לשכנע את וסרצוג. לצערי, ייקח לי עוד הרבה שנים עד שאני אשכנע אותו.

למה אתה חושב שוסרצוג מתנגד לרכש מקומי?

כי אני יושב עם משרד האוצר כבר המון זמן, וכל הדברים האלה שראיתם פה שאם היו עושים אותם - - - . קודם כול, תשאל אותו אם הוא מתנגד להעדפת תוצרת הארץ או לא.

הוא לא שואל אותו, הוא אמר את זה בחצי קריצה.

אני בטוח שהוא לא מתנגד.

את כל התוכניות שאני אומר פה הצגתי למשרד האוצר, לוסרצוג, למרידור, לשי באב"ד, ולכל מי שישב כבר במרץ. אמרתי להם: צפו פני עתיד.

מה הדרישה שלכם שהפיצוי יחל מפגיעה של 25% ולא 40%?

ובלי הגבלת מחזור.

האוצר לא מסכים.

לא מסכים. אני אספר לך סיפור, כבוד היושב-ראש, אני חייב. משרד האוצר ישב ושמע אותנו כל הזמן, אבל בין לשמוע לבין ליישם יש הבדל. אני ישבתי מול אסף ושאול ואחרים בחדר ואמרתי שאנחנו חייבים מסלול פיצויים, ואמר לי שאול: לא יהיה מסלול פיצויים, המדינה לא יכולה לעמוד בזה. אחרי זה פתאום נהיה מסלול פיצויים להוצאות קבועות לעסקים עד 20 מיליון שקל. אמרתי: למה 20 מיליון שקל? האם עסק יותר גדול לא נפגע? אמרו: אנחנו לא יכולים, לא יהיה – עד 20 מיליון. עלה ל-100 מיליון. עכשיו אני שמח שהשר כץ כבר העלה את זה ל-400, אבל 400 מיליון לעסק שנפגע ב-80%. עסק שנפגע ב-80% הוא מת. קח עסק שנפגע ב-25% ו-400 מיליון, שמוכר ב-280 מיליון, ותסביר לי איך הוא חי. לאורך כל הדרך אמרו לי שאי אפשר. אם היו עושים את זה אז בתקופת ממשלת המעבר, היינו היום במצב אחר בכלכלה, היינו עם חצי מכמות החל"תים.

הפחתת רגולציה ובירוקרטיה – פה אני חייב להגיד לזכות האוצר, הם פרטנרים שלנו והם מקדמים. מדינת ישראל היא מדינה שהבירוקרטיה והרגולציה שבה הורגת כל יוזמה, ובטח כשקשה לכולם חייבים לשנות את זה.

כבוד היושב-ראש דיבר על דבר מאוד חשוב והוא מנגנונים לנושא העסקה. קודם כול, הכשרות. אנחנו בשיח, גם עם משרד הכלכלה, גם עם משרד העבודה, ואני מודה שגם פה האוצר הוא פרטנר והוא מבין שזה צריך להיות, חייבים. אדוני, יש לנו היום בתעשייה, ובכלל במשק, כמה עשרות אלפי משרות לא מאוישות, ויש לנו מיליון איש בחל"ת, אבל הם לא מתאימים כי החל"תנקים לא יודעים לעשות את זה. בעבר תוכניות ההכשרה נכשלו. גם משרד הכלכלה וגם משרד העבודה מבינים היום שצריך לעשות את זה בשיתוף עם המפעלים, לאתר את האנשים, להכשיר אותם יחד שיתאימו לעבודה, והדברים האלה יהיו.

מנגנון העסקה חלקית – לצערי, זה עוד דבר שמשרד האוצר מתנגד. אם אני לא יכול להעסיק אותך במשרה מלאה אבל יכול להעסיק אותך בחצי משרה, אז אתן לך לעבוד בחצי משרה בשביל הכבוד שלך, בשביל השכר הנאה, ותשלם חצי חל"ת – אני לא יכול להבין את זה.

נעבור לשקף האחרון, ופה אני חייב להגיד מילה טובה לראש הממשלה. זה מכתב של מנכ"ל משרד ראש הממשלה. היו לי מספר שיחות עם ראש הממשלה, ושמעתם את זה גם בכמה קריאות של ראש הממשלה הציבור. זה המקום של מדינת ישראל, זה ערבות הדדית. הוא אמר לציבור: קנו תוצרת ישראל, רק כך נניע את גלגלי הכלכלה.

כשאני קורא לציבור לקנות, אני קודם כול קורא לעצמי. הוא היה חייב לקרוא קודם כול לעצמו, לממשלה.

זה החלק השני. אני חייב להגיד לזכות משרד ראש הממשלה שזה הוראה של מנכ"ל משרדו. אני יודע, אני לא אוכל לשכנע את אגף תקציבים להעדיף תוצרת הארץ, אני שומע כל הזמן את כל הסיבות למה לא. יסבירו לי שזה לא הכלכלה הנאורה, ולא זה. כלכלה נאורה בארצות הברית עושה את זה, כלכלה נאורה בגרמניה עושה את זה, כלכלה נאורה עכשיו בניו דיל של ג'ונסון באנגליה עושה את זה. מדינת ישראל, בואו נאורים לפחות כמוהם. תודה, אדוני.

תודה. איילת, האם את רוצה לדבר עכשיו?

לא, אני יכולה לדבר אחר כך. אני מבינה שוסרצוג לחוץ, אני מקווה שהוא יישאר לשמוע את מה שיש לי להגיד.

אנחנו יכולים להיפגש גם אחרי זה. ברשותכם, אתייחס לכמה דברים שעלו במצגת של התאחדות התעשיינים. מראש אני אומר שאין לנו שום דבר נגד ההתאחדות, אנחנו עובדים בהרבה דברים בשיתוף פעולה, תיכף אפרט על מה. יש סוגיות מסוימות שאנחנו עכשיו חלוקים לגביהן, ואני חושב שהדברים שהוצגו פה לא מניחים את הדעת בהיבט הזה. לגבי החל"ת – נדבר אחר כך על המודל הגרמני, המוטיב של גרמניה יחזור הרבה. קודם כול, גרמניה היא היוצא מהכלל באיחוד האירופי, צריך להבין את זה, תיכף אסביר למה. מודל גרמני טוב למדינות מתועשות. גרמניה לא יכולה שפולקסווגן תפסיק לייצר מכוניות למרות שלא קונים מכוניות. לדעתי, היא מעסיקה כ-600,00 עובדים, זה הרבה יותר רחב. יש סדרה מומלצת בנטפליקס שמדברת על הדיזלגייט, זה מראה שזה מגיע עד לקצה של פולקסווגן, וגם לממשלת גרמניה שבעקיפין כאילו תומכת בזה מאותן סיבות.

מבחינת הנתונים היום – גם נתוני האבטלה, וגם נתוני הלמ"ס, בימים הקרובים אמור להתפרסם גם הדו-שבועי הבא, אנחנו לא נמצאים לא במיליון מובטלים ולא ב-800,000, אנחנו במספרים יותר נמוכים. עדיין מספרים גבוהים שאנחנו צריכים להוריד, אבל רק שתהיה פרופורציה בעניין הזה.

כמה עובדים יש בחל"ת?

הנתון האחרון הרשמי שהתפרסם שעליו מדינת ישראל יכולה להתבסס הוא נתון הלמ"ס שדיבר על 10,7% שזה כ-420,000 – 430,000 שהם או מפוטרים או בחל"ת בעקבות קורונה, כשאם מכניסים גם אנשים שספק אם להכניס או לא, אבל לצורך העניין בואו נכניס עוד כ-83,000 אנשים שהם מוגדרים ככאלה שכרגע לא מחפשים עבודה, אנחנו מדברים על כ-12% אבטלה. המספר הזה משתפר. יש משימה גדולה מאוד בעולם התעסוקה, וזה לדיון אחר. יש חשש מאוד גדול שהמודל הגרמני יביא לכך שמעסיקים יורידו אחוזי משרה כי הם יכולים, אבל אני שם את זה בצד.

לגבי הטענה שהתעשייה שמרה את עובדיה – קודם כול, זה דבר מבורך, רק צריך להשלים ולומר ששאר הענפים במשק שהוציאו לחל"ת, ברובם אלו ענפים שהמדינה סגרה. המדינה הגבילה את פעילותם של מסעדות, מסחר, פנאי, וכל דבר אחר. אנחנו נלחמנו על התעשייה. היו שיחות עם רון בימי שישי בערב על זה, וזה סביב כל דיון בממשלה, איך נלחמנו על כל טיפה בתעשייה שתוכל להמשיך להישאר ולעבוד, ובסוף זו הסיבה המרכזית שזה לא יצא.

אני מאשר, אדוני, שמשרד האוצר - - -

אין סגר כרגע.

זו הסיבה המרכזית שלא הוציאו. יש עוד עסקים שגם נפגעו ולא הוציאו עובדים. בסוף עסק לא מוציא עובדים מסיבות שלו. יש גם כאלה שבאמת הכניסו יד לכיס ואמרו שהם ישלמו, יפסידו כסף, אבל לא יפטרו עובדים. בסופו של דבר מי שהשאיר את העובדים שלו, השאיר אותם מטעמים של ניהול העסק, וזה בסדר גמור, רק שצריך לשים את זה בפרופורציה.

היה שם שקף שדיבר על זה שהרבה מפעלים דחו השקעה – 74%. שימו לב שהשקף לא מסתכם ל-100%, ואז כשאתה עושה את הבדיקה הזו אתה מגלה שרק 35% שוקלים לדחות את ההשקעות, שני שליש המשיכו לבצע את ההשקעות שלהם. בעיניי, זה נתון דווקא די מעודד. זאת אומרת, גם בתנאי חוסר הוודאות הקיימים, ועם כל המצב שרון תיאר, עדיין שני שליש יבצעו את ההשקעות. זה לא אומר שהשליש האחר לא יבצע, הוא רק כרגע מתלבט האם לבצע או לא, וזה טבעי בתקופה הזו.

הוא באי-ודאות.

ועדיין שני שליש מהתעשייה נפגעה – חל"ת, לא חל"ת.

אבל שני שליש ממשיכים. אתם הראיתם שקף שמראה ששני שליש שקלו וממשיכים, אני רק מאיר את העיניים.

אסף, אפשר את אותם משקפיים שלך?

אני אשמח שתעלה שוב את השקף שלכם ותראו איך זה מסתכם.

אסף, יש לי רק בקשה ואפסיק להפריע, שתישאר לשמוע, אם תוכל, את עשרת התעשיינים שבזום כדי לראות את המשקפיים האמיתיות.

רון, מרגע זה אין הפרעות. אם אתה רוצה שהוא באמת יישב וישמע, אל תפריע לו.

צודק, אדוני. מתנצל, אדוני.

אחזור על מה שאמרתי בתחילת דבריי, כמו כל עסק, כמו כל ענף, אנחנו יושבים עם כל הענפים וליבנו עם כולם. הקושי שכולם מתמודדים איתו פה הוא ברור ומובן. זו לא תקופה פשוטה להיות בעל עסק בישראל, ולא משנה אם אתה בעל מסעדה, בעל מפעל או משרד עורכי דין. אנחנו מבינים את כולם. לכן, בחדר השני יושבים עכשיו על תוכנית כלכלית שאמורה לייצר כמה שיותר ודאות ותיכף אסביר אותה, למה הרציונל הוא - - - רק מה שרון מציין.

לגבי הסיוע ממשלתי - רון הראה סקר למ"ס לגבי מה קיבלו התעשיינים או לא, רק שבאותו סקר צריך להגיד שהענף היחידי שכביכול קיבל יותר מהם מבחינת אותו סקר זה המסעדות. עדיין היה סיוע מאוד גדול, לדוגמה, ארנונה. הוא הראה בגרף ש-51% לא קיבלו סיוע, וזה למעט ארנונה שזה רכיב מאוד משמעותי למי שיש לו שטחים גדולים בתעשייה - קיבלו שלושה חודשים חינם. תיכף אדבר על מה בהמשך.

יש לך סכום של הכסף שהושקע?

אני מדבר מה אנחנו עושים בתעשייה תיכף. לגבי המסלולים שנבחרו – אני אסביר ממש בקצרה את רציונל הסיוע, ותיכף אגע בזה. רון הראה שקף ב-2009 כמה מהתמ"ג זה בתעשייה ואז כמה אנחנו נמצאים היום ושכל גוש היורו צמח. אני רק רוצה להזכיר, 2009 שנה שהייתה אחרי איזשהו משברון קטן בעולם, והייתה צניחה מאוד גדולה ובאמת עלייה, אבל מאז כל האיחוד האירופי בצניחה מתמדת של כמה שיעור התעשייה מתוך התמ"ג, זה הנתון. המדינה היחידה שעולה היא גרמניה. זה לא משנה כרגע למה ומה הסיבות, זו עובדה. חלקה של התעשייה בישראל מהתמ"ג הולך ויורד לאורך השנים. הוא הראה שב-2009 לעומת היום, חלק התעשייה מהתמ"ג הלך וקטן לעומת מדינות אחרות באיחוד האירופי ששם זה הלך וגדל. אני רק אומר שזה קצת - - -

אסף, אם הוא היה מודד מ-2010, תמונת המצב הייתה אחרת?

כן, לנו יש גרפים שמראים חמש-שש שנים אחורה, ואתה תראה את הירידה שהולכת בכל האיחוד האירופי באופן סיסטמתי, למעט - - -

אשמח לקבל את הנתון הזה.

אין בעיה, נעביר לוועדה את הגרפים ונראה. - - - הוא נמצא בזום, זה יכול להיות אפילו עכשיו.

גם אנחנו נעביר לוועדה.

בסופו של דבר, זו תופעה שהיא לא ייחודית לישראל. מדינות מפותחות עוברות מיותר תעשייה לשירותים. אנחנו רואים את זה גם בייצוא בישראל, שהשירותים כבר עבר את רף מחצית מסך הייצוא, הסחורות הולך ויורד. זוהי מגמה שלא קורית רק בישראל, וצריך להגיד אותה.

היה לנו שיתוף פעולה מהיום הראשון עם התאחדות התעשיינים. שוב, זה לא אומר שמסכימים על הכול, אבל שיח היה כל הזמן. כן צריך להבין, אנחנו לא קובעים איזה מגזר יצמח יותר מאחר ובמי צריך לתמוך יותר, אנחנו מנסים לסייע לכל המגזרים. תיכף אדבר על התוכנית. שוב, בניגוד להרבה מגזרים אחרים, התעשייה המשיכה לעבוד בלי "תו סגול", בלי מגבלות.

בטח "תו סגול", זה כבר טריטוריה שלי. בזכותנו נהיה "תו סגול".

אחדד את מה שאני אומר. נקטו על עצמם אמצעים בתיאום עם משרד הבריאות, לאחר מכן הפכו ל"תו סגול". התכוונתי לכך שבהתחלה אפילו לא היו מגבלות שמנעו, זה הכול היה וולונטרי ובשיתוף פעולה – בסדר גמור, זו נקודה חשובה.

אבל היה.

חברת השכל לא נמצאת פה אבל היא שאלה. התעשייה בישראל מקבלת כל שנה סובסידיה בהרבה מאוד כסף. לדוגמה, בחוק עידוד השקעות הון, - - - הטבות מס, אנחנו מדברים על הערכה של כ-6 עד 7 מיליארד שקלים בשנה שמושקע באופן עקיף. מענקים וסובסידיות של משרד הכלכלה בהיקף של כמיליארד שקלים, ועוד מענקים דרך רשות החדשנות שאני כרגע סופר בנפרד שחלקם גם מגיעים לתעשייה בעולם של הגברת כושר הייצור, הגדלת פריון, וזה ברמה ובהיקף של עוד כמה מאות - - -

ועכשיו ספציפית לקורונה.

בנוסף, ספציפית לקורונה - קודם כול, עכשיו בחדר השני יש תוכנית כלכלית שמוגשת.

ספר לנו מה קיבלה התעשייה עד היום.

תיכף אגיד. אני מעדיף להתחיל דווקא עם זה כי זה חשוב, תן לי לפרט. רון העלה את הסיפור של הסיוע הכלכלי. הוא טוען שיותר נכון לפצות את כל העסקים על ירידה במחזורים. קודם כול, אני חולק על המספרים. לגבי פיצוי את כל ירידת המחזורים של המדינה - העלויות הן הרבה יותר גבוהות מהמצב פה. זה גם לא נכון כלכלי מהסיבה הפשוטה שיש לנו משבר ריאלי, ירידה בביקושים. הממשלה לא יכולה לגלגל את הדבר הזה כשאין ביקוש, כשאין מה לייצר.

אנחנו עושים שני דברים בתוכנית הכלכלית. מאחר ורוב התעשיינים זה לא עצמאים במובן של העסקים הקטנים אלא הגדולים, אנחנו מוודאים שהעסקים יוכלו להמשיך להישאר עם ראש מעל למים עד לתקופה שבה יעבור זעם. איך זה קורה? אנחנו אומרים שעסק שנפגע בצורה משמעותית, ככל שהעסק יותר גדול אז - - -, אנחנו נותנים לו סיוע בהוצאות הקבועות. אנחנו ממנים לו את ההוצאות הקבועות של העסק. עסקים עד 100 מיליון שקל גם מקבלים אקסטרה למרות שזה מגולם, גם סיוע בארנונה, וזה אמור לתת סיוע מאוד מאוד משמעותי. להזכירכם, אנחנו נותנים את הכלי של החל"ת. שיפרנו את הכלי של החל"ת שזה אומר שאם זה אותו תעשיין שעכשיו צריך להוציא עובדים, אנחנו אומרים לו שהוא יכול להוציא עובדים החוצה והמדינה תספוג כאילו את עלות שכרם, משלמת להם דמי אבטלה, כשבזמן הזה עלות השכר נחסכת, וזה גם מאפשר לשרוד תקופה. רון רוצה שאנחנו נמשיך להעביר כסף לתעשייה שתמשיך לגלגל את מנועי המפעלים, - -

לא רק תעשייה, כל העסקים.

- - את כל העסקים במדינת ישראל, על אף שאין פעילות בהיקף הזה. צריך להבין, אנחנו מנסים לסייע למה שקורה כתוצאה מהקורונה במגבלת מה שניתן. אנחנו לא יודעים לכפר על ירידת ביקושים בעולם או בארץ, למעט פתיחת - - -

דבר נוסף, מה שהתקבל עד כה היום היה גם היקף סיוע בארנונה שהוא מאוד משמעותי. היה לנו גם קרן הלוואות בערבות מדינה שנותנת סיוע לעסקים - - -

האם אתה יכול להגדיל מתוך התוכנית הכלכלית כמה הלך בסך הכול לחל"ת, פיצוי?

צריך לעשות על זה עבודה.

איך אתה בא לדיון כזה בלי הנתונים האלה? זו השאלה הראשונה שמתבקשת.

נבדוק.

נדמה לי ששר האוצר אמר משהו - בסביבות 90 מיליארד סך הכול?

לא, הוא רוצה לדעת לגבי התעשייה.

אני מדבר לגבי התעשייה.

אין בעיה, צריך לעשות. לדוגמה, אני לא יודע כמה סך השטחים של התעשייה בארנונה, למשל, ועד כמה זה עלה. ננסה לעשות בדיקה ונעביר את זה כמובן לוועדה.

היו 700 מיליון שקלים דרך משרד הכלכלה שהוקצו לטובת מסלולי סיוע לתעשייה כשהמטרה שלהם היא באמת לחזק את עולם ההשקעות, לייצר ודאות והמשכיות. כך גם עשינו בהייטק. בהייטק יש היום חברות, מסטארטאפים קטנים עד חברות גדולות, שלצערנו נסגרות בגלל מה שקורה. אבל אנחנו כן נתנו כלי מאוד משמעותי כדי שהמשך ההשקעות בענף, גם הציבורי אבל בעיקר הפרטי, לא ייפסק. אם יהיה לנו, לצורך העניין בארצות הברית, המשך משבר משמעותי שיגרום לכך שתהיה ירידה בביקושים ותהיה לנו בעולם ההייטק, אני לא יודע אם נדע לפתור אותה כי אנחנו לא יודעים לייצר את הביקוש לאותו מוצר. אנחנו כן יודעים לעזור לצלוח את התקופה, זה מה שאנחנו עושים פה גם לתעשייה.

אתה אומר שלתעשייה אתה יודע לייצר ביקושים, נכון?

לא – רגע, תיכף נדבר על רכש גומלין.

אני לא מנערי האוצר, אני אלמד אותך. אתם מתנגדים בקנאות לתת תעדוף בעיתות משבר. התפשרתי על תפיסת העולם החברתית שלי, אני מכמת את הגאווה הלאומית שלי עכשיו בעידן הקורונה ואני מוכן להתפשר איתך. דבר איתי רק על עידן הקורונה, בעיתות משבר לפחות.

אני אגיד מילה על רכש גומלין כי נעשה פה איזשהו מעשה בימים האחרונים.

אל תרחיב ברכש גומלין כי בנושא זה יהיה דיון נפרד. רכש כחול לבן הוא לאו דווקא רכש גומלין, זה גם וגם.

כשאני אדבר על רכש גומלין והעדפת תוצרת הארץ אתייחס לשניהם. דבר אחרון, בסוף המגמה שתיארתי קודם של ירידת התעשייה קיימת בכל העולם. נאמרו פה המילים "תחרות לא הוגנת". אנחנו לא יודעים לייצר ידיים עובדות יותר זולות. המחייה בישראל יותר יקרה, השכר יותר גבוה – את זה לא נשנה. זה נכון למלונות באילת שמתמודדים מול מלונות בעקבה, וזה נכון לתעשייה שמייצרת ברזים שמתמודדת מול תעשייה שמייצרת ברזים בטורקיה או בסין – את זה לא נדע לפתור. אנחנו כן נדע לעשות שני דברים מהותיים: ראשית, לשפר את כושר התחרותיות של אותם עסקים על-ידי זה שנאפשר להם לבצע השקעות ונמנף את ההשקעות שלהם לעולם של אוטומיזציה, רובוטיקה, שיפור. דרך אגב, בניגוד למה שחושבים, ואני חושב שרון יתמוך בעמדה הזו, כשעושים רובוטיקה ואוטומיזציה למפעלים זה לא מוריד משרות, להיפך – זה רק מעלה, זה משפר את רמת השכר של אותן משרות. זה דבר שהוא חיובי ולכן אנחנו גם מאוד תומכים בו, כי זה מביא לפריון גבוה וזה לעסקים ולמפעלים שמתחרים, וזה דבר נכון.

אבל ברגע שהם חזקים. כשהם חלשים, זה קשה.

דבר נוסף, שיפור הסביבה העסקית. יש בישראל לא מעט רגולציה שמוטלת גם על עסקים אחרים, אבל גם על תעשייה. בחוק ההסדרים שאנחנו מקדמים, ואני מקווה שהוא יתקדם והוא אכן יגיע למקומות האלה, יש לנו גם בעולם של רישוי עסקים רפורמה מאוד משמעותית שמקודמת שאמורה מאוד להקל, זה עולם של רפורמה ברגולציה הסביבתית שזה עול מאוד גדול בתעשייה בעולם ההתנהלות מול הממשלה בהיבט הזה, ואנחנו חושבים שאנחנו יכולים להביא לשם המון מזור. אגב, אנחנו פתוחים גם לכל דבר אחר שאפשר. אנחנו מאוד בעד הפחתת רגולציה, אנחנו חושבים שזה בסוף צריך להיות הכלי. אם יש סביבה עסקית נכונה נדע לסייע להם בהשקעות נכונות.

לגבי העדפת תוצרת הארץ – קודם כול, אני רוצה להבהיר. בעיניי, נעשה פה מעשה שלא ייעשה על-ידי רון בימים האחרונים. היה ניסיון לצבוע אותנו, כאגף תקציבים, כמי שמתנגד לביצוע החוק הקיים או להנחיות ראש הממשלה. אני רוצה להבהיר לפרוטוקול שהמכתב שראש אגף התקציבים הוציא היה מכתב שהתייחס לדרישה שעלתה מטעם ריכוז הדרישות של כחול לבן, דרישה של השר עמיר פרץ, בנושא רכש גומלין – העדפת תוצרת הארץ, דרך אגב, בלי מודל - - -

אם האוצר מציג עמדה שזה לא - - -

לא, אסביר. תני לי לחדד, ברשותך.

הוא הוציא מכתב.

אתה שמעת מה הוא כתב במכתב? התעשייה היא הבעיה.

רון, אתה לא מפריע לי. תן לי לדבר.

אתה צודק, אדוני.


כמה פעמים אני יכול להיות צודק?

כבוד היושב-ראש, יודע רון מה דעתי, וזה יושב הרבה זמן כי בעיניי המעשה שהוא עשה הוא מאוד בעייתי.

גם בעיניי המעשה של - - -

המכתב הוצא בכלל לפני שהיה דיון בממשלה שבו יצאה הנחיית ראש הממשלה. המכתב שלנו התייחס לדרישה להרחיב את רכש הגומלין והעדפת תוצרת הארץ, ואסביר. יש דרישה מתמדת של התאחדות התעשיינים להרחבת רכש גומלין והעדפת תוצרת הארץ גם לטובין, גם להגדלת האחוזים, ועוד הרבה מאוד דברים. לדברים האלה יש משמעות מאוד גדולה וצריך לנהל עליהם דיון.

יש החלטת ממשלה, מה זה?

רגע, אסביר. זה להרחיב את מה שקיים בחוק - מעבר למה שקיים בחוק, על זה דיברנו ולזה התייחסנו. ראש הממשלה והמכתב של רונן פרץ מדבר על מה שקיים בחוק. אני אסביר. לאגף התקציבים אין קשר למה שקשור בחוק, החוק של החשכ"ל. יש חוק חובת מכרזים, מזה נגזר תקנות חובת מכרזים של העדפת תוצרת הארץ ורכש גומלין – לזה לא אמרנו שום דבר, לקיים את החוק כלשונו. אם יש מכרזים שצריכים לצאת, לתת להם את הדגש, וזה מה שנאמר.

מי אמור לאכוף את זה?

החשב הכללי אחראי על ביצוע מכרזים, לא אנחנו.

בדיון הקודם שהיה דיון באמת רציני הופיע נציג החשב הכללי והוא בא עם חיוך מאוזן לאוזן, לא מפה לאוזן. הוא אמר: אין לי מה להוסיף על מה שנאמר על-ידי יושב ראש נת"ע וסמנכ"ל משרד התחבורה. אמרתי לו: באמת, אין לך שום דבר להוסיף? השקעות פה במיליארדי שקלים, עיכובים, מכרזים, אין לך מה לומר? קודם כול, אני מפנה אותו ללמוד ממך איך מגיעים לדיון, איך מתמצאים בחומר, איך אדם יודע להוסיף משלו. בין אם אני מרוצה, כן או לא, כך צריך להתנהל דיון.

הוא איש מוכשר גם כשהוא לא צודק.

תודה רבה, אקח את זה.

אסף, אבל עדיין עדיין כשאתה אומר לי שהחשב הכללי צריך לאכוף את זה, אז כמו הרבה חוקים והרבה החלטות, אנחנו - - -

לא באתי להגיד: דברו איתי.

לא, הוא יגיב – אל תדאג. אנחנו נדאג שהוא יגיב לנו.

אני בא להגיד מה בסמכותנו. אני רק רוצה לחדד את ההבדל. אין לנו שום אמירה למה שהוא במסגרת חוק – זו גם הייתה הנחייה של הממשלה. דרך אגב, ההנחייה לקיים את החוק ולבצע אותו. אין לנו בזה שום דבר. אנחנו מתייחסים לגבי הדיון מה קורה הלאה, האם להגביר או להוריד. צריך להבין, זו אותה דרישה שהייתה קיימת היום. יש לה משמעויות מאוד קריטיות לגבי בכלל יוקר מחייה ודברים נוספים וצריך לנהל את הדיון הזה.

הלוואי ולא היינו אגרסיביים כמו הסינים, אבל קצת מתקרבים לגאווה הלאומית שלהם בקטע הזה.

אדוני, אתה צודק. האם אני יכול לענות לו?

לא, אתה לא עונה לו.

איילת, האם את רוצה להוסיף על עמדת התאחדות התעשיינים?

קודם כול, תודה רבה. חבר הכנסת מרגי, מאוד התרגשתי על מה שאמרת עליי בפתח הדברים, ואני מחזירה לך את אותה תחושה. אני מודה לוועדת הכלכלה האהובה על קבלת הפנים, היא הייתה ביתי השני פה בכנסת.

אני אחראית על עסקים קטנים ובינוניים בהתאחדות התעשיינים. המילים "קטנים ובינוניים" כאילו לא נשמעו פה בחלל האוויר, אבל צריך להבין שרוב התעשייה במדינת ישראל אינה המגה מפעלים אלא התעשייה הקטנה והבינונית, וצריך לדבר עליה. זו תעשייה שהיא בערך עד 300 – 400 עובדים, מחזורים של עד 100 מיליון שקלים. התעשייה הזו במציאות של ביקושים יורדים גם בשוק בישראל וגם בעולם, היא בעיקר לא תמיד יודעת להכין את עצמה ולא מסוגלת להכין את עצמה.

אני מאוד אוהבת באופן אישי את אסף וסרצוג, אבל מה שמדהים בעיניי בדיון הזה זה שאני באתי לפה היום בפוזיציה קצת שונה, אבל אני נאבקת בדיוק על אותם דברים שנאבקתי עליהם כשהייתי בכנסת. חבר הכנסת מרגי, למעשה לא השתנה שום דבר.

אם היינו מצליחים בקדנציה הראשונה, היינו הולכים הבייתה.

זה נכון. ישנו העניין של העדפת תוצרת בישראל. כל כלכלות העולם מתכנסות עכשיו לתוך עצמן, וזה מה שהן עושות. יושב כאן חברי הטוב דוד לפלר, מנכ"ל משרד הכלכלה. הוא יגיד לכם כמה היטלי היצף מוטלים בעולם חדשות לבקרים, אני מדברת איתך על עשרות. במדינת ישראל לא מוטלים היטלי היצף. שלא תבינו אותי לא נכון, התעשייה לא נגד ייבוא, והיא חס וחלילה לא נגד האזרחים. להיפך, היא בעד אזרחי מדינת ישראל, אבל כשמדברים איתנו על זה שלא רוצים להעדיף תוצרת ישראל ולא רוצים לעשות רכש גומלין. וצריך להגיד את האמת, אסף וסרצוג צדק פה בעניין הזה של החשב הכללי. חבר הכנסת מרגי, אני ניהלתי עשרה דיונים בעזרתו של חבר הכנסת גפני בוועדת הכספים בנושא רכש הגומלין. סליחה, הקיים בחוק לא נאכף גם בזמן שאנחנו יושבים פה. אם מדינת ישראל רוצה להעביר את עצמה מהמנדט הבריטי למנדט הסיני, זה לא מסובך, אפשר לעשות את זה. כל פרוייקטי התשתית היום במדינת ישראל מנוהלים על-ידי סינים. אגב, זה נכון לגבי התעשייה שסובלת מזה, זה נכון גם לגבי קבלני התשתית הגדולים שסובלים מזה. במובן הזה אנחנו מסתכלים בדאגה גדולה מאוד על 600 – 700 אלף יוצאי חל"ת.

אגב, החל"ת היה פתרון מהיר, והוא לא היה פתרון נכון. אני לא מאשימה בכלל בעניין הזה את משרד האוצר, הייתה להם כוונה טובה והם באמת גם עזרו לנו לוודא שהתעשייה תמשיך לעבוד, ואני מוקירה להם על כך תודה. משבר הקורונה הוא משבר שכל הזמן יהיה בגלים, אנחנו מבינים. במשבר הבא אסור ללכת לפתרון של חל"ת, אסור לנתק את הקשר בין המעסיקים לעובדים.

לי יש מפעל יצואני, ובשנה הקרובה לא אוכל להגיע לאף אחד משווקי היעד שלי. זה צריך להטריד לא רק את משרד הכלכלה, זה חייב להטריד את משרד האוצר. הם לא יכולים להיות בפוזיציה שבה הם אומרים לעצמם: טוב, נתנו קרנות הלוואה, וזה חשוב, אני לא מזלזלת בזה, אבל בכל הכבוד, בערבות מדינה של 15%. סליחה, עם כל הכבוד, חברים, זה דבר נקודתי, טיפול נקודתי, שלא מטפל בתשתיות התעשייה במדינת ישראל, ועל כן רון ואני נמצאים פה.

תבינו, אנחנו סופרים את החודשים מאז שנכנסנו בשנות כלב. אני אומרת זאת מבלי להתלונן, אני אוהבת את התעשיינים שיושבים פה ומחכים ומקשיבים. הם באמת באמת מודאגים מהעתיד. אסף, אתה הולך, וזה בסדר. אם משרד האוצר יסתכל כל הזמן על התעשייה בראייה של: אנחנו נתנו, ואנחנו מסבסדים אותם, וכשאני ורון שמענו את המילה הזו השתבצנו, מי מסבסד אותנו? אנחנו בכלל לא דיברנו על ההוצאות הנוספות שנגרמו לנו כתוצאה מנוהל המשכיות עסקית שאנחנו השתנו על עצמנו: הסעות, משמרות, בידודים. רון לא דיבר על בידודים, אתמול זה היה בבג"ץ.

חברות וחברים, אנחנו גאים להיות תעשייה ישראלית. אל תגרמו לנו להרגיש שאנחנו כל הזמן צריכים להידחק לקיר. אנחנו אוהבים את הציבור ודואגים לו, במיוחד לעובדים שלנו, דואגים להמשיך לספק את מה שאנחנו עושים. אני ממש ממש מבקשת ומודה לך מאוד על הדיון הזה, חבר הכנסת מרגי.

תודה רבה. אני מודה לחברי הכנסת על הסבלנות. היה דיון מקדים ארוך.

אנטאנס, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לצערי, אני חייב לצאת ולכן אדבר בקצרה. זה דיון מאוד מאוד חשוב. הייתה לנו שיחת טלפון עם משרד הכלכלה, ואנחנו מארגנים עכשיו ישיבה רחבה עם משרד הכלכלה. אני דואג עכשיו לכלכלה הערבית, כמעט ואין לו תעשייה ערבית. אין אף חבר בהתאחדות התעשיינים.

לא, יש הרבה.

לא, אין הרבה.

אדוני, ב-3 לאוגוסט אני בסיור בצפון אצל התעשיות הערביות. אתה מוזמן להצטרף אליי.

יש תעשייה.

יש תעשייה, אמרתי שכמעט ואין חברים בהתאחדות התעשיינים כי הייתה מגבלה של מספר מועסקים. יכול להיות שזה השתנה.

נכון, עדיין יש הרבה חברים.

מצוין, זה השתנה. בדקתי ולפני עשר שנים כמעט ולא היה אף אחד. אני רוצה לשתף פעולה עם משרד הכלכלה ועם התאחדות התעשיינים בתוכניות הסבה. אתם דיברתם על זה, ודיברנו על זה עם השר שמשתף פעולה באופן יוצא מהכלל, במיוחד למורים ומורות מובטלים שיש להם הכשרה מדעית בסיסית אבל אין להם עבודה ותעסוקה, וכאלו יש כמעט 11,000.

16,000 עובדי הוראה במגזר הערבי מובטלים. הבעיה היא לא הם, הבעיה היא במדינה שלא מווסתת.

נדבר גם על תעסוקת נשים ערביות ועזרה לתעשייה, כשלרוב מדובר בתעשייה זעירה ביישובים הערביים כי אין לנו אזורי תעשייה נאותים ואין לנו הון שיתמוך בתעשייה. יש צורך שנהיה חלק גם מהענף הזה.

לגבי משרד האוצר – אנחנו יושבים גם בוועדת הכספים. אני מבין את הבעייתיות, אני לא מאמין שבתוכנית המוצעת יש אכן פתרונות לתעשייה במיוחד, כי חסרים הרבה היבטים בתעשייה הגדולה במיוחד. תודה, אדוני. אני חייב לצאת, אני מתנצל.

זה הכרח מוכר בכנסת שלא יגונה.

יבגני, בבקשה.

קודם כול, רציתי להגיד תודה על הנתונים ועל המצגת. חשוב לנו לדעת את זה באופן שוטף. כמו רבים, אנחנו עוקבים ושומעים לא רק אתכם פה אלא גם בעיקר תקשורת. משבר הוא גם הזדמנות, זה לא רק בעיה וזה לא רק פיצויים. אסף דיבר פה על גרמניה כאחת מהמדינות המתועשות בעולם. נזכרתי שדווקא חברת BMW התחילה לייצר תעשייה של מכוניות כי נאסר עליה לאחר מלחמת העולם השנייה לייצר מנועים למטוסים. אני זוכר את זה כי ביקרתי במוזיאון של BMW במינכן וזכור לי שדווקא בגלל שהיה איסור, המהנדסים של החברה הכי גדולה חיפשו וחיפשו. הייתה להם אפשרות לייצר אופנועים והם הלכו למכוניות, וכך החברה הפכה לאחת הגדולות והיוקרתיות בתחום המכוניות.

רון, האם אתה מזהה היום כיוונים של שינוי בתעשייה? יכול להיות שאנחנו כמדינה לא צריכים להשקיע בענפים מסוימים. למשל, לפני כמה שנים שמעתי את ראש הממשלה שמדבר על כך שאם אנחנו נצליח להעביר פסי ייצור שלנו לסין ולהודו, נביא 50 מיליארד הכנסה למדינה ובזה נפצה את האנשים של הלואוטק בישראל.

הם עברו, אבל האם מישהו קיבל מזה כסף?

זו שאלה יפה, אבל זה מה ששמענו בכל מצגת. לפעמים צריך להסתכל לא רק במובנים של פיצוי אלא במובן של הזדמנות כי הקורונה שינתה את העולם ואת התעשייה. אני לא יודע מי יצליח להשתקם ומי לא יצליח, מי יחזור ומי לא, אבל תסתכלו גם בכיוון הזה ולא רק בכיוון של פיצויים. יכול להיות שנצטרך לתת את דעתנו גם בעניין הזה, ואולי גם דחיפה בכיוון אחד, שינוי חקיקה בנושא אחר. מאוד חשוב לקבל גם מידע כי אתה יודע את זה יותר טוב מכולנו, וחשוב לשמוע גם במפגשים הבאים ובמצגות הבאות. בינתיים נלמד את הדברים. תודה.

חבר הכנסת פינדרוס.

קודם כול, עברתי גם על המצגת היפה עם הנתונים, לא הספקתי לשמוע את הכול. אתם מכירים התנגדות של האוצר על העדפת כחול לבן? אני רוצה לשאול שאלת הבהרה. אם תבוא מחר חקיקה, האם האוצר יתנגד? אני אומר "אם" כי תהיה לזה משמעות במחיר. יש הרבה כללים במכרזים. אתה יכול להעדיף לתת ניקוד לכחול לבן אבל אתה רוצה להוציא עכשיו את ההוצאה הממשלתית בעוד 20% בגלל העדפת כחול לבן? אז מה עשית? אתה עושה סיבוב גלגל על עצמך.

כמחוקק אתה מנסה לאורך שנים להגיש הצעות חוק שמעדיפות תוצרת כחול לבן בצורה הכי מאוזנת שבעולם. לדוגמה, המדינה מוציאה עובדים לחל"ת ומשלמת סכום מסוים מהשכר שהוא לא מבוטל בעידן הקורונה. כשאנחנו מבקשים לתעדף תוצרת כחול לבן, אי אפשר להשעין את כל המשק על תוצרת כחול לבן. אני אומר לתת העדפות לפחות במה שקשור למגזר הציבורי, בהוצאה ממשלתית, בחלק יחסי. תקבע אחוז מסוים, הכלכלנים יגידו איפה האיזון. אם אני בהעדפת תוצרת כחול לבן יוצר ביקושים של 2 - 1 מיליארד לתעשייה הישראלית בעידן הקורונה אז זה החמצן הכי טוב, הוא לא היה יושב איתך פה. לקחתי נתונים בלי בדיקה, אבל הם יענו.

יושב-ראש הוועדה, אני מציע לבוא יחד עם האוצר להצעה, ואני אומר לך שהאוצר יהיה מוכן לזה.

ברוב ניירות העמדה של האוצר, כשמדובר על רכש גומלין ועל תוצרת כחול לבן, העמדה של אגף התקציבים היא שזה לא נכון. נכון, הממשלה החליטה. הוא אומר לך ביושר שהממשלה - - -

הוועדים המקומיים בניו יורק הם מאוד חזקים. עיריית ניו יורק שיפצה את הבניין שלה. סדר גודל של שיפוץ הבניין הוא 6 – 7 מיליון דולר, אבל זה עלה 100 מיליון דולר כי הוועדים הכריחו. אני מבין שמזה האוצר חושש.

גם אנחנו חוששים, אנחנו מדברים על נקודת איזון.

יושב פה אסף, הוא אומר לך - - -

רגע, אסף. אתן לך. גם רון רוצה להגיב על הדברים שלך.

עמי אפלבאום, ראש רשות החדשנות, בבקשה. לאחר מכן נשמע כמה תעשיינים.

תודה רבה לחבר הכנסת יעקב מרגי יושב-ראש הוועדה. רשות החדשנות נכנסה לפעולה סביב הקורונה ולהתמודדות מהר מאוד, בפעולה של קריאה לקולות קוראים לחברות שיכולות להסיט את הייצור שלהם מהייצור הרגיל שלהם להתמודדות עם הקורונה. חלק גדול מהפעילויות נעשה בפריפריה, כמו שנאמר פה, אם זה בדים לא ארוגים כדי שיוכלו להפוך למסכות וגם לשנות מכשירי ניטור ודיאגנוסטיקה. הוצאו קול קורא ובתוך שבועיים מעל 700 חברות פנו אלינו ותוך ארבעה שבועות נתנו מעל 50 מיליון שקל, וזה היה רק השלב הראשון של התמודדות מהירה בקורונה.

הדבר השני שעשינו היה מענקים מהירים לאותן חברות הייטק שיש להן נכסים של IP אבל לא יכלו לשרוד במשך שנה את התקופה הקשה הזו. הן מגישות אלינו בקשה. אם בדרך כלל לוקח לחברה שלושה חודשים לקבל תשובה ואת הכסף, אנחנו התחייבנו שתוך ארבעה שבועות מרגע שהן מגישות בקשה אלינו, אנחנו נבדוק אותה וניתן להן כסף אם הן יראו שהם לא יכולים להחזיק מעמד במשך שנה שלימה בסיטואציה הנוכחית. זה מהלך שני מאוד אגרסיבי בשיתוף עם אגף תקציבים, במימון של אגף תקציבים של 500 מיליון שקל כדי לתת לאותן חברות סטארטאפ קטנות, יכולת לשרוד שנה. אנחנו עובדים יחד איתן כך שהן יוכלו להביא גיוסים.

הדבר השלישי שעשינו, שוב, יחד עם אגף תקציבים בדחיפה חזקה שלהם, יחד עם החשב הכללי, זה הכנסת המוסדיים להשקעות בהייטק, בחברות שכבר בצמיחה, לא בחברות סטארטאפ שבהן הסיכון גבוה, אלא בחברות שכבר צומחות וכבר מוכרות בהיקפים של 5 מיליון דולר ומעלה, שהן יוכלו לקבל השקעות מהמוסדיים בשיתוף עם V.C וחברות שיודעות להשקיע, או בעצמם - המוסדיים, או ביחד עם V.C, כאשר המדינה נותנת הגנה על ההשקעה שלהם עד 40% אם יהיה הפסד, ואחרי שמונה וחצי שנים יעשו הערכה. אם ההשקעה ירדה תהיה הגנה עד 40%, ואם תהיה העלאה בערך אז הם יצטרכו להחזיר למדינה 10%. אני חושב ששלושת המהלכים האלה הם מהלכים משמעותיים, ואנחנו ממשיכים לדון בשאלה איך לסייע היום לסטארטאפים כי בסטארטאפים אנחנו רואים ירידה בהשקעה שיכולה להביא לכך שהם עלולים להיעלם לנו.

יש פער בין מה שאתה צריך לבין מה שאתה מתוקצב לזה?

תמיד יש פער. התשובה היא תמיד כן, אבל אין פער בין מה שאני בא לבקש מאגף תקציבים ומראה להם מה אני יכול להוציא עכשיו בשנה הקרובה לבין מה שהם נותנים לנו.

אתה לא עוצר בגלל בעיה תקציבית.

אני פה איתם והם איתנו. בעתיד היותר רחוק, אני חושב שהצרכים יגדלו כי אתה רואה כבר היום ש-78 בחברות בהייטק נפגעו במכירות.

עמי, תודה. אסף, אני יודע שאתה צריך לצאת. יש לי חבר כנסת בזום, האם זה אפשרי?

כן, בוודאי.

חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. הוא בבידוד. האם אתה איתנו?

אסף, בכבוד.

אתייחס לדברים שנאמרו על-ידי חברי הכנסת. קודם כול, נאמר פה שכל משבר הוא הזדמנות, ואנחנו מסכימים. יש 700 מיליון שקלים שהוקצו במסגרת התוכנית הכלכלית דרך מסלולי משרד הכלכלה. אחד מהם הוא מסלול של 120 מיליון שקלים שתפקידו הוא בדיוק להטמיע חדשנות ומעבר להגדלת יכולת התחרות. פישטנו שם מאוד את הבירוקרטיה, זה תהליך משותף עם משרד הכלכלה. אנחנו מאמינים שמה שאתה אומר לגמרי נכון. זה צריך להיות בהיבט של השקעה, עידוד השקעות, ולא בהיבט של חסימה.

לגבי ירידת השיעור מהתמ"ג - מעבר לזה שנעביר את הנתונים שביקשתם, צריך להגיד שהצמיחה של מדינת ישראל לעומת כל המדינות הייתה יותר גבוהה. אם רון רוצה להגיב לדברים שלי, אשאר. הצמיחה במדינת ישראל הייתה יותר גבוהה ממדינות אחרות באותה תקופה.

שוב, לגבי העדפת רכש גומלין – יש דיון על מה צריך, אם רוצים להגדיל מעבר, וזה דיון שצריך לעשות אותו כי הוא מכיל כל מיני רכיבים. אמר פה חבר הכנסת פינדרוס: רק שזה לא יעלה את המחיר – זה מעלה את המחיר, יש לזה משמעויות בהרבה היבטים, זה כמו מכסים. צריך לדון במשמעויות, להבין אותן ולקבל החלטות. בסוף אנחנו והחשב הכללי מתיישרים בדברים האלה, אבל זה דיון שכרגע לא נעשה, וצריך לעשות אותו, וגם משרד הכלכלה מדבר עליו. זה דיון שצריך לבצע אותו.

אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני לא מכיר אף מדינה בעולם שכרגע הרחיבה את העדפת תוצרת מקומית או רכש גומלין שלה בתקופה הזו. אומרים את זה אבל זה לא קורה, אולי למעט גרמניה. מדינת ישראל התחייבה בהסכמים בין-לאומיים, שמשרד הכלכלה מכיר אותם, עד 2029 לבטל, לדוגמא, את רכש הגומלין לגמרי. אנחנו אמורים להוריד אותו בהדרגה ולבטל אותו לחלוטין. גם העדפת תוצרת הארץ –בגדול ניתן למדינת ישראל עוד grace כי רוב האיחוד האירופי, המדינות המפותחות, ה-OECD, לא נמצאות איפה שאנחנו נמצאים בהיקף הסיוע הזה. אנחנו לא יכולים להשוות את עצמנו למדינות לא מפותחות אלא לשם. צריך להגיד ביושר, בטח שההתחייבות שלנו לעולם היא ללכת ולצמצמם, ודאי לא להרחיב. שוב, זה דיון נפרד. היה לי חשוב לומר את הז.

אני צריך לצאת, אני בוועדת הכספים.

נשמע עכשיו כמה תעשיינים.

חשוב לי שאסף ישמע. אסף, חשוב לי שתשמע כמה תעשיינים כדי שתראה איך זה קורה.

דב פרומוביץ נמצא איתנו?

אני אבנר ספקטור מחברת מדיספק. היו דברים שאמרתם שהם בהחלט מקוממים.

סימן שהצלחנו.

כן, כל הכבוד. קודם כול, לגבי זה שמפעלים שאחזו עובדים לא ירדו בהכנסות - לי הייתה ירידה של 45 ו-76, ועדיין שמרתי על העובדים כי ככה ראיתי לנכון שצריך לפעול, ויש לזה ערכים נוספים. שנית, כולם מדברים על העדפת כחול לבן אבל חוק המכרזים שזה אפילו לא במסגרת העדפת כחול לבן לא חל על מכשור רפואי, לא בבתי חולים ממשלתיים, לא במוסדות הרכש שלהם, ומה שמפתיע הוא שגם לא בבתי חולים של ההסתדרות, וגם לא במוסדות רכש של ההסתדרות. זה דבר מתמיה, אפשר לעשות אותו מיידי. אנחנו כיצרנים לא יכולים להציע לגופים או לוועדות כאלה לנסוע לטיול לחוץ לארץ לראות את המפעל, אני יכול להציע להם רק להגיע ליהוד, ומקסימום רק לקחת אותם לשווארמה. זה בהחלט דבר שצריך לתת עליו את הדעת. הדבר השני הוא עזרה לעסקים.

על הדרך השחלת אמירה מאוד חמורה, אבל לא נורא - מותר לך. אומרים את זה גם על רופאי המשפחה, שפתאום הוא נותן לך תרופה גנרית ולא מקורית, ואז אתה שואל למה.

לא, אני לא מדבר על זה. אני מודיע לך שאני מוכר בארץ בשליש מהמחיר שאני מוכר בחו"ל, הרבה יותר זול ממתחרים. הפסדתי מכרזים לחו"ל כי לא יכולתי לתת את ההעדפות, אין לי שום הסבר, אבל זה נכון, אלו עובדות.

שנית, לתת סיוע. חברת הבת שלנו בארצות הברית שמתעסקת בשיווק של המוצרים שלנו, מייד בתחילת האירוע קיבלה אישור או קיבלה את התמיכה של טראמפ שמדברת על חודשיים משכורת ו-50% מהמשכורת החודשיות להוצאות שוטפות, לא לשום דבר אחר. את זה לא קיבלנו. עד היום אני לא יודע מה התוכנית שאנחנו כיצרן בארץ נקבל כסיוע. אם אתה לא יודע את זה אתה צריך ללכת בשמרנות. בכל התוכניות שאנחנו בדקנו עד היום של המדען הראשי או של הרשות לטכנולוגיה ותמיכה בעסקים, פעילות ייצוא ודברים מהסוג הזה, אומרים לנו: חבר'ה, תגישו תוכנית יקרה, נאשר לכם, תוציאו עוד חצי שנה מה שתגישו, ואז ייקח חודשיים. זאת אומרת, שבעה חודשים. כלומר, אם אני רוצה לפתוח פעילות נוספת לעידוד הייצוא באיזשהו מקום ואני רוצה לקבל את הכסף, אז קודם כל אני צריך להשקיע במצב של אי ודאות כשיש לי ירידה דרסטית בהכנסות, ואז ברור שדוחים את זה. האם אני אקנה עכשיו ציוד חדש? לא אקנה, אין סיכוי. האם אני אשקיע במשהו? לא, אני רוצה לראות שהשוק מתייצב.

מר ספקטור היקר, המסר הופנם, אנחנו מכירים את זה. זה כמעט חוזר בכל דיון פה, כל ענף רוצה התייחסות ספציפית לגביו, ובצדק. האוצר עשה תוכנית שהיא בפס רחב, ועוד מעט יבוא עידו סופר ויגיד לך: אנחנו עוזרים בחל"ת, עוזרים בארנונה. אתה אבא לילדים ואתה מכיר שכל ילד רוצה תשומת לב מיוחדת עבורו.

אני רוצה לשמוע עוד תעשיין בשם מאיר זיילר שהייתי אצלו פעם בסיור.

שלום ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת מרגי, לחברי הכנסת, כבודו אסף, ד"ר רון תומר, אנחנו מפעל של חב"דניקים בנחלת חב"ד בקריית מלאכי שפתחנו במצוותנו של הרבי ז"ל. אנחנו מייצרים טקסטיל ואנחנו מחזיקים אנשים רק מהסביבה, ואנחנו עושים כמעט 95% ייצוא לכל העולם.

בזמן האחרון, באפריל-מאי-יוני, במקום לשלוח אנשים לחל"ת עשינו כל ביכולתנו, כמו העולם המודרני בארצות הברית ובאירופה, להחזיק את האנשים בשכונה אצלנו. כל השוק בעולם, בארצות הברית ובאירופה, שאליו אנחנו מוכרים סגר, אבל האבסורד הוא שאנחנו מכרנו לסין או לטאיוואן או לקוריאה במחירים זולים. זה לא היה כדאי, אבל משהו יצא. אנחנו ירדנו בשלושה החודשים האלה בשוק הרגיל בכמעט 50% - 60%, אבל בגלל סין ובגלל קוריאה וטאיוואן ירדנו בממוצע מעל 25%. החזקנו את כולם, שילמנו לכולם, כמו שעושים בעולם במזרח. הניסיון הוא לא לשלוח אנשים לחל"ת ושהם לא יעבדו ושהממשלה תשלם, תעזרו למפעלים כמו שאתם יכולים עם הכוח שיש לכם כדי שהמפעלים יחזיקו את האנשים יום או יומיים בשבוע.

אל תיתן להם דגים, תן להם חכה.

אנחנו החזקנו כל השבוע, לא קיבלנו שום כסף מהממשלה. קיבלנו הלוואות אבל אני צריך להחזיר אותן, וזה בכלל לא הגיוני. אני צריך להחזיר את זה ועל זה אני צריך להתחנן. אנחנו צריכים עזרה ושהוועדה תפעיל את כל הכוח שיש לה. ראיתי שלנציג משרד האוצר לא היה זמן לשמוע תשובות, אבל אני יודע שאני לא קיבלתי שום דבר. אני קיבלתי הנחה בארנונה. תודה רבה, הארנונה כאן זה משוגע לגמרי ממילא. אנחנו קיבלנו ללכת לבנק ולקבל הלוואות, הלוואות צריך לשלם. הדבר השלישי, אנחנו מוכרים 95% לייצוא ועם השער של השקל-דולר היום זה אבסורד. המשקיעים כל בוקר קונים שקלים, מוכרים שקלים, וזה שוק מצוין בשביל אנשים בחו"ל להרוויח הרבה כסף על כמה אחוז של העלייה והירידה, והם לא משלמים מס על זה כאן. היצואנים הם אלה שנשארים. ההייטק יכול לצאת לאן שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה, בתוך רבע שעה, זה מה שמחזיק את המדינה, אבל התעשייה בישראל היא זו שצריכה להחזיק את המדינה.

אני מאוד מודה לך על הזמן , ואני מקווה שאתה תיקח את הכוח שיש לך כדי לעזור לנו.

נשתדל, תודה רבה. גלעד זילברברג, בבקשה.

תודה על זכות הדיבור. שמי גלעד זילברברג ואני מנכ"ל ובעלים של מפעל מאיר בייגל, יושב-ראש המפעלים הקטנים והבינוניים לשעבר, ויו"ר סגן יושב-ראש המועצה. באתי לדבר היום על מצב המפעלים הקטנים והבינוניים.

חברים, אני מחובר לעשרות רבות, ואולי מאות, מפעלים שנמצאים על הקשקש, ואני רוצה להגיד לכם דבר אחד. אני מדבר עם האוצר ואני מדבר עם כל החברים. יש פה חוסר הבנה בסיסי של המצב שלנו. קודם כול, כמו שכולם יודעים, נכנסנו למשבר במצב מאוד מאוד קשה של התעשייה הקטנה והבינונית, ואני מדבר גם על ענף המזון. אני מגיע מענף המזון, אני יצרן מאיר בייגל, מפעל של בייגל, גריסיני, ואנחנו נמצאים היום במצב שגם ככה קודם היינו במצב מאוד מאוד קשה מאז המחאה החברתית עם כל פתיחת הייבוא מול טורקיה, סין ומזרח אירופה, עם יוקר מחיה מאוד מאוד גדול פה ולחצים של מחירים מאוד מאוד גבוהים, כאשר המדינה מעלה לנו כל יום את העלויות ועם רגולציה מטורפת כמו חוק ליצמן ואחרים. נכנסנו פה למשבר מאוד מאוד חזק שמייצר פה ירידה מאוד רצינית בביקושים, וכן, גם במזון. אנשים חושבים שמזון לא נפגע. השוק המוסדי התרסק לחלוטין והוא מהווה 50% מהתפוקה של התעשייה.

כשהמסעדות סגורות והאולמות סגורים ובתי המלון לא עובדים בתפוקה, ענף המזון נפגע.

גם חדרי האוכל במפעלים סגורים כי אנחנו לא יכולים להאכיל, ויש לנו עלויות עצומות שאנחנו צריכים להכיל, המון המון הוצאות כמו: הסעות לעובדים במוניות ולא רגילות, וכו' וכו' וכו'. אבל קודם כול יש לנו ירידה עצומה בביקושים. מסתכלים עלינו ואומרים: יופי, אתם תסתדרו. שמעתי: תורידו פרופיל של החברה, תעבדו ב-60%. אין דבר כזה בתעשייה, בתעשייה ההוצאות הן קבועות, חוץ מחומרי הגלם. אין כזה דבר להעסיק עובד שלושה ימים, אין דבר כזה. מפעל שיורד ב-20%, עובר להפסד, חד משמעית, גם הקונצרנים הגדולים. שמעתי אנשים אומרים לנו: תעבדו בעצימות נמוכה של 60%. מה זאת אומרת 60%? מישהו מבין מה המשמעות של 60%? האם אני יכול להפעיל קו אחד במקום ארבע ולהרוויח כסף? אני צריך להפעיל את ההחזקה, את הטכנולוגיה, אני צריך הכול. אז בא האוצר ואומר: אני אעזור לכם רק אם ירדתם ב-60%. מה זה 60%? אני כבר מת ב-60%. לא קיבלנו כלום. גם לגבי הלוואות – בפועל לא קיבלנו שום דבר. גם המענקים שעליהם מדברים הם מענקים בהמשך, לא מענקים שקיבלנו אותם בפועל – בירוקרטיה, בירוקרטיה, בירוקרטיה.

יש לי חברת בת בארצות הברית ואני רואה מה קורה בארצות הברית, ושם חשוב לה יזמים. פה יש לנו את היזמים הכי טובים בעולם, תסתכלו מה קורה לתעשייה. אני אומר לכם, אנחנו הולכים להיות פה במשק סופר ריכוזי, אנחנו הולכים לאבד פה 80% מהמפעלים הקטנים והבינוניים בישראל שכולם בפריפריה. עם כל הכבוד לכל הסוחרים, לכל בעלי הנכסים המסחריים, מפעל שנסגר הוא מפעל שלא נפתח. ברגע שמפעל נסגר, כל העובדים בורחים, אין יותר ידע, המכונות עוצרות וקשה מאוד להניע אותן. שלושה-ארבעה חודשים זה כבר חלודה, המפעל נגמר, ואנשים לא מבינים את זה. סליחה, פקידי האוצר המלומדים והחכמים וששומרים לנו על הקופה, יש לנו משבר שיעבור, אבל מישהו היום צריך לקום ולשמור על התעשייה הקטנה והבינונית כי היא מנוע הצמיחה גם של התחרות וגם של הייצוא. נכון, יש פה הזדמנות אדירה, ויש לנו יזמים ויש לנו חברה שיודעת לפעול בצורה מאוד מהירה, אנחנו יודעים לעשות את השינויים האלה, יש שינויים אדירים בהרגלי הצריכה, אבל אם המדינה - - -

גלעד, המסר הובן. תודה.

רז רודיטי, בבקשה

שלום, תודה על זכות הדיבור. אני מאוד מעריך שניתנה לי הזכות לדבר. אני יזם מגיל 16, מייצג את חברת הסטארט-אפ Razor Labs אותה ייסדתי.

חשבתי שבאת בתור יושב-ראש התאחדות הסטודנטים או מועצת התלמידים, ואני אומר זאת כמחמאה.

תודה רבה. Razor Labs מפתחת פתרונות בינה מלאכותית למפעלים תעשייתיים. אנחנו עוזרים למפעלים להגדיל את התפוקות ולהתייעל על-ידי שילוב של בינה מלאכותית. כחברת סטארטאפ מאוד מיוחדת שלא גייסה כסף אף פעם ממשקיעים, אנחנו צמחנו על בסיס עבודה אמיתית. כלומר, הכנסנו כסף מלקוחות והשקענו את כל הרווחים שהיו לנו בצמיחה. מצאנו את עצמנו נכנסים למשבר הזה כשהתכנון שלנו באמת לגייס פעם ראשונה כסף ממשקיעים ביוני 2020, ובנינו תוכנית השקעות מאוד אגרסיבית עד יוני 2020 כדי להוכיח את הפוטנציאל שלנו. השקענו מאוד אלפי דולרים בחדירה לשוק האירופאי ובדיוק הגיעה הקורונה ועצרה את כל המאמצים הללו והורידה מאות אלפי דולרים לטמיון.

אני אתחיל עם משהו טוב כי המדינה גם עושה דברים טובים וראוי לציין אותה על כך. מענק מו"פ מרשות החדשנות, אחד המענקים שתיאר עמי, קיבלנו, וזה מאוד עזר לנו לכסות חלק מההפסדים. עם זאת, היה לנו מאוד מאוד קשה לקבל הלוואות. הבנק אמר לנו: אין לכם מספיק הכנסות עתידיות, איך נדע שתחזירו את הכסף? זה בדיוק מפספס את הרעיון, הרי הלוואות אמורות לעזור לעסקים בקשיים ולא לעסקים מצטיינים שהכנסותיהם לא נפגעו בעקבות המשבר. צורת הבחינה של הבנק שגויה. שנית, הגבלה ל-16% מהמחזור עבור חברות ההייטק שמשקיעות כספים אדירים ונכנסו להוצאות משמעותיות ועכשיו לא יכולות לגייס כספים נוספים ממשקיעים, הלוואה של 16% היא לא מספקת, בטח אם מסתכלים על 2019. אני גדלתי במבנה ההוצאות שלי בין 2019 ל-2020 בכמעט 100%, ולכן 16% ממחזור 2019 כמעט ולא עוזר לי. נושא ההלוואות לא מספק במחזור כאשר מדברים על שוק ההייטק, וגם הקריטריונים באופן בחינת הבנקים אינו נכון, לטעמי.

לסיכום, אני רוצה להגיד דבר אחד במישור הטכנולוגי-כלכלי מערכתי. אני חושב שצריך להיות יותר מענקים שמיועדים לא רק לכיסוי הפסדים. אנחנו חברה חדשנית, יצרנית, אנחנו רוצים לשפר את היתרון התחרותי של הכלכלה הישראלית בעולם. בין היתר, אני חושב שצריכים להיות יותר מענקים שמיועדים לצורך פיתוח היתרון התחרותי. כלומר, מענקים להכנסת טכנולוגיות חדשות לתוך מפעלים ולתוך עסקים כאלו ואחרים, מענקים שממש מכוונים לשיפור היכולת התחרותית.

תודה. יוסי אלקובי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, שלום. תודה על ההזמנה. בישיבה אני שומע שמדברים על תעשיינים ועל תעשיינים ועל תעשיינים. אני רוצה שתבינו שהעסקים הקטנים והבינוניים לא מיוצגים על-ידי התעשיינים ולא על-ידי איילת ורבין. אנחנו אלו שמייצגים את העסקים הקטנים והבינוניים, אני לא יודע מאיפה צץ תפקיד בתעשיינים שהם מייצגים – זה לא נכון, אבל לא אכנס לוויכוח הזה. העסקים הגדולים שיורדים ב-100 מיליון שקל מחזור ונכנסים לבנק, הם מכתיבים לבנק, אבל כשהעסק הקטן יורד במיליון או ב-500,000 שקל, הבנק מכתיב לו. לא הבאתי לכם מצגת, אבל אתן לכם נתונים קצרים: ירידה במחזור ממרץ 2020 עד למאי - 38% וזה נושק ל-5,300,000,000 מיליארד. אם תחשבו את הדברים תוכלו לראות שאנחנו נושקים כמעט ל-100 מיליארד שהתעשיינים עושים. ירידה בהזמנות – 52%. 85% מהעסקים דחו קניית ציוד ופיתוח עקב המצב שנקלענו אליו כעת. 30% מהעסקים הקטנים פיטרו עובדים, 75% - הרעה במוסר תשלומים, דוחים את התשלומים, לא משלמים, לא מקבלים בזמן, נכנסים לתזרים מזומנים לקוי. הבנק גם כן לא מקבלים צ'קים לניכיון מפני שהצ'קים לא אמינים היום, והם לא נותנים לזה חלופה, לאותו אובליגו של אותו עסק קטן שמנהל בין מיליון ל-10 מיליון שקלים. הוא נקלע לתזרים מזומנים לקוי והוא יכול להגיע למצב שהבנק לא יכבד לו את הצ'קים כי הבנק נזהר קצת עם עסקים קטנים בעוד שעם העסק הגדול אפשר לדבר. 30% מהעסקים דיווחו שהם לא יכולים לשלם לספקים בגלל תזרים המזומנים וירידה בעבודה, 20% מהעסקים הקטנים סגורים והיום קיים מצב ש-20% מהם אכן ייסגרו.

לסיכום, מה אתה ממליץ?

אני ממליץ היום לוועדה החשובה הזו כחול לבן. יש 100 מיליארד רכש ציבורי. תפסיקו לחפש יחסי גומלין. היום זוהי שעת מבחן של המדינה, של הממשלה ושל מקבלי ההחלטות, להשאיר פה את הקנייה ולרכוש כאן מוצרים ישראלים. במקום לחלק כסף בסכומים של 3,000-4,000 אני מציע לחלק תלושים שבהם ניתן יהיה לקנות אצל הקמעונאים והספקים שלנו, למשל, ריהוט ודברים אחרים. אני מייצג תעשיינים שמייצרים למען ביטחון המדינה. תודה, אדוני.

קובי, תודה לך. אמרת דברים חשובים.

אלינה פרנקל, בבקשה.

קודם כול, תודה רבה על רשות הדיבור שניתנה לי. אני רואת חשבון, ממלאת מקום ומשנה לנשיאת לשכת רואי החשבון, יושבת-ראש פורום מנכ"לים, מנהלי כספים וחשבים שהוא הפורום שמאגד תחתיו את כל רואי החשבון בתפקידי הניהול בכל המגזר העסקי, הן בחברות פרטיות, הן בתעשיות, מסחר, יבואנים, יצואנים. אנחנו באמת רואים תמונה כללית מאוד גדולה. כמי שמנהל ביום יום את הפעילות בצורה עסקית, אנחנו מכווינים את הלקוחות שלנו. סיימנו מספר ישיבות על מנת לייעץ איך אנחנו יוצאים מהמשבר, והיום הפוקוס הוא כמובן על התעשייה. אני מצטרפת בעניין זה לרון תומר ולאיילת ורבין שהם בפירוש באים ואומרים שהתעשייה היא זו שתוביל את המשק ליציאה מהמשבר, אנחנו בטוחים בזה. צריך לסייע להם לשמור גם על היציבות כרגע של הפעילות וגם על ההמשכיות העסקית.

הדרך הטובה ביותר להבריא את הכלכלה היא באמצעות הגדלת הייצור, ולכן המדינה חייבת לתת כרגע חמצן לכל העסקים האלה. אם לא נותנים כרגע סיוע, לא נוכל להמשיך בזה. הפוקוס העיקרי צריך להיות להעדפת התעשייה המקומית. לא אחזור על הדברים, אבל אני חושבת שהדרך והאמצעי לעשות את זה, וגם כעת כשיוצא חוק ההסדרים, זה בעצם יעזור לנו לממש את הדברים האלה. חייבים לתת הרבה מאוד עזרה. כמו שאמר חבר הכנסת מרגי בתחילת הדברים, צריך לחשוב על היום שאחרי, והיום שאחרי אומר שאנחנו חייבים להשקיע היום. איך אנחנו נשקיע? באמצעות עידוד פחת מואץ. זה יעזור לתזרים המזומנים השוטף של כל החברות האלה להזרים עכשיו את ההשקעות על מנת שהם יפעלו בדרך יותר טובה. חייבים לעזור בכל הנושא של הפחתת בירוקרטיה ורגולציה. יש לנו באמת הרבה רעיונות טובים ברמה הפרקטית. נשמח כמובן לשבת איתכם ולתת לכם את הדברים על מנת שנוכל ליישם אותם כי זו המטרה העיקרית. תודה רבה, כבודו.

תודה. אתם תמיד מוזמנים להשתתף בדיוני הוועדה ולתרום מהידע הרב שנצבר אצלכם.

תודה, אדוני. אומנם עידו פה ולא אסף, אבל אני מוכרח לומר דבר אחד. בניגוד למה שנאמר פה, רכש - - -

מהניסיון הקצר שלי הכנסת, רק 18 שנים, למדתי שהפרוטוקול תמיד נמצא. מבלי לפגוע באף אחד, לעיתים הוא יותר חשוב מכולם.

אני מקבל. רכש מתוצרת הארץ כמעט ולא, ולפעמים לגמרי לא מייקר את הרכש. אדוני, לדיון הבא אפשר להזמין לפה איש יקר בשם אבי דדון שהוא ראש מינהל הרכש של משרד הביטחון. הוא רוכש כמעט 20 מיליארד שקל. הוא שנים שם והוא מעדיף רכש כחול לבן. הוא אומר: אני משלם בשוליים יותר, ברוב המקרים אני יודע לנהל את זה נכון וזה עולה לי אותו דבר, אני מביא מקומות עבודה לארץ.

ראשית, אני מצטער, אני יודע שקשה לי מאוד לשכנע את האוצר, אבל בינתיים יש מובטלים ואין רכש, ושמעתם את התעשיינים. צריך להחליף פה דיסקט ולעשות שינוי. היום כבר קל לי להגיד כי ראש הממשלה קבע את המדיניות והוא הורה גם לציבור וגם לממשלה להעדיף רכש מקומי, ואני מצפה ומקווה שכולם יתיישרו בהתאם. משרד הכלכלה הוא תמיד שותף שלנו והוא תומך בנושא הזה. יש לנו מחלוקת עם משרד האוצר. בניגוד למה שאמר אסף, אל תאשים רק את החשכ"ל שהוא לא ואני כן. בדיונים האלה יושבים כולם, וכולם פה אחד. גם כששר האוצר אומר: בוא נבחן, צועקים לי מאחור: לא, אי אפשר, זה יקר. אל תגידו לי אי אפשר. משרד האוצר, תגידו לי מה אפשר. אבטלה היא מחלה קשה לכל מדינה. תעשייה ששולחת מובטלים הביתה היא לא חנות, לא פותחים וסוגרים.

אדוני, תודה על הדיון. אנחנו נמשיך להיות פה ולהגיד שהתעשייה היא הפתרון למשבר הכלכלי. אני מבקש ממשרד האוצר, ממשרד הכלכלה ומהכנסת הנכבדה, להיות איתנו.

תודה. איילת, בקצרה, בבקשה.

אדוני, יש 106 מיליארד שקלים שעומדים על השולחן באנרגיה, בתשתיות. עידו, אלו אותם דברים – זה כאילו לא עברו שנתיים וחצי. לא יכול להיות שזה יכלול רכש גומלין, זה צריך להיות מובן מאליו. אני לא יודעת למה באגף החשב הכללי זה נהיה לא מובן מאליו. אני באמת רוצה להודות למנכ"ל משרד ראש הממשלה, זה לא טריוויאלי. מכתב כזה לא יצא כשהיינו פה חברי כנסת ונלחמנו על הדברים האלה. אני מעריכה את אנשי האוצר וגם מסמפתת אותם מאוד. אני בטוחה שאפשר למצוא את הדרך להגיע להסכמות על הדבר הזה. אסור שנצא מהמשבר הזה מבלי להגיע להסכמות.

תודה. אדוני המנכ"ל, בבקשה.

יש מקום לשקול דעות שמקובלות תמיד ומצב חירום להסתכל עליהן קצת אחרת. אני יכול לצטט את אבי שמחון היועץ הכלכלי לראש הממשלה שבדרך כלל יותר קיצוני מאגף תקציבים לכיוון השני. הוא אמר שבזמן חירום מסתכלים אחרת על רכש גומלין ועל תוצרת מקומית.

עידו, הפעם תהיה איש בשורות.

אני רוצה להתייחס לדברי הציבור דווקא. ראשית, אני מתנצל שאסף יצא ואני נכנסתי. אנחנו במקביל בדיון בוועדת כספים. זה חלילה לא היה על מנת לא לשמוע.

ברור לנו.

לא שמעתי את דברי התעשיין אבנר ספקטור. חשוב להבין, כיוון שהוא גם מייצא ולכן כמובן ששומרות לו הטבות שיש לתעשייה מייצאת. ירידה של 60% במחזור כמובן מזכה במענק, וככל שיש בעיות אחרות נשמח גם ברמה הפרטנית לראות איך אנחנו נותנים לזה מענה, וזה חשוב לנו. זה נכון שפניות הציבור ושירות הלקוחות של משרד האוצר ורשות המסים וכלל משרדי הממשלה לא תמיד מספקים את המענה הנדרש, ולכן אם יש פניות ספציפיות ודברים שתקועים אז אנא תעבירו ונעשה ככל שביכולתנו.

לגבי גלעד זילברברג – קודם כול, אנחנו מדברים גם בשגרה. למי שמקשיב, נציין שירידת המחזור המזכה היא לא 60%, היא ירדה ל-40%.

רק לעסקים עד 100 מיליון, לעסקים מעל זה זה לא. רוב התעשייה שם.

בסדר, אבל זה 90% ומשהו. גם התעשייה הקטנה, גם אם אתם לא מייצגים אותה, רון, היא עדיין - - -

אנחנו מייצגים אותה מאוד. אני לא יודע מה הבלבול שעלה פה קודם מהמסך, אבל מייצגים.

מייצגים עד 100 מיליון. עידו, אני חברה בהתאחדות התעשיינים ואני מפעל בינוני. עם כל הכבוד, מעסיקה 120 עובדים.

כל עסק מעל 20 עובדים אנחנו מייצגים, תבדילו בין הזעירה.

נעשה סדר. מתוך 600,000 עסקים, לא כולל 213,000 עוסקים פטורים, יש סך הכול 1,800 עסקים מעל 100 מיליון שקלים, אז צריכים להבין גם את הפרופורציות.

אם זה קצת, תן להם.

זו גם גישה.

לא, אי אפשר כך או כך.

לגבי דבריו של רז - המסלול המהיר שיש ברשות החדשנות באמת נועד לתת מענה לחברות טכנולוגיות. אני מניח שלמענה כזה הוא התייחס. לגבי הלוואות – הוא צודק. יש קושי במתן הלוואות לחברות הייטק. אני אומר פה בכנות בוועדה שאנחנו מתוסכלים באותה מידה, ואפילו יותר.

אתן לכם עצות איך לא להיות מתוסכלים, ואמרתי פה את זה בדיון אחר.

אנחנו לא יושבים בחיבוק ידיים.

אי אפשר לדרוש מהבנקים לעשות צעדים שהם בניגוד לתפיסה אחראית שהמפקח על הבנקים והאוצר הינחו אותם. בעת הזו הייתם צריכים לתת להם רצועת ביטחון כדי שתהיה להם תעוזה. זה חוזר על עצמו כמעט בכל דיון.

מה שעשינו, בין היתר, זו אותה קרן לעסקים בענפים בסיכון גבוה ולמעשה שם יש ערבות של 60%. רז, אגב, גם שיעור הלוואות מהמחזור עלה ל-24%. אם הוא מקשיב ומעוניין לשוחח לאחר מכן גם יחד איתנו, נראה איך אפשר לסייע.

לגבי הכנסת טכנולוגיות חדשות – כאן, מעט בשונה מתפיסת התאחדות התעשיינים, אנחנו חושבים שזה בהחלט הכיוון הנכון. הכנסת טכנולוגיות למפעלי תעשייה מסייעת פעמיים: ראשית, גם התייעלות של אותו מפעל תעשייה, ושנית, אפשרות אחרת גם לסטארט-אפ לבוא ולהגדיל. לכן, בהחלט שם אנחנו רואים עין בעין.

אלינה העלתה סוגיות, גם של רגולציה, בירוקרטיה וגם פחת מואץ, והדבר הזה נבחן.

בסך הכול, בחוק ההסדרים יש באמת צעדים שיוכלו מאוד לסייע למגזר העסקי, ואנחנו בהחלט מצפים ומחכים להתקדם עימו כמובן.

תודה רבה. תם ולא נשלם, כמו שקורה כמעט בכל דיון שלנו.

אני אקריא את סיכום הוועדה שעונה פחות או יותר למה שעלה כאן בוועדה. ראשית, אני מודה למנכ"ל משרד הכלכלה. זה לא מובן מאליו, היום אתה כאן ומחר השר כאן. כבר ראית שהוועדה מחויבת. נמצאת פה גם המשנה למנכ"ל ונראה לי שהיא הייתה אצלנו כבר בדיונים. זה ראוי להערכה, זה מראה על רצינות ואכפתיות. רון, זו טבילת האש הראשונה שלך ובאת ברוח סערה וברוח קרב.

אדוני, אנחנו בקרב.

הבאת איתך את איילת והצלחת אפילו להאפיל על הלוחמנות שלה. בדרך כלל היא הייתה פה לוחמנית.

תודה לכולם, גם לאוצר. כמו שאמרתי, כשמכינים דיון מרגישים שהתשובה היא מלאה ומפורטת תוך שליטה בחומר. היא לא מספקת - נכון. עידו, לא היית פה, אבל אנחנו שיבחנו את אסף ועל הדרך הערנו לנציג החשב הכללי בדיון אחר.

הוועדה תומכת בקידום התעשייה כמרכיב חשוב בכלכלה הישראלית ככלל, ובמיוחד בתקופה הקשה הזו של הקורונה.

הוועדה מציינת לחיוב ומשבחת את התעשייה שבחרה לשמור על עובדיה על אף הפגיעה בפדיון בגלל הירידה בביקושים בארץ ובעולם.

נציגי התעשיינים מסרו לוועדה כי עד כה מרבית תוכניות הסיוע שהוצגו על-ידי משרדי הכלכלה והאוצר אינן רלוונטיות או שאינן נותנות מענה ראוי למפעלי התעשייה שזכו לתמיכה מינימלית.

אני רק אתקן שתוכניות של משרד הכלכלה מקובלות עלינו, רק שהן עדיין לא מיושמות.

פגיעה בינונית במפעלים לאורך זמן היא קטלנית ותגרום להגברת אבטלה, בעיקר ביישובים המרוחקים מהמרכז.

הוועדה ממליצה למשרד האוצר ולמשרד הכלכלה לגבש צעדים מעשיים ליישום המדיניות שקבעה הממשלה לקידום רכש מקומי מתקציבים ציבוריים, וכן לצאת בהסברה לציבור לרכוש כחול לבן ולרכוש מה שמיוצר בארץ.

הוועדה ממליצה למשרד העבודה והרווחה לאתר מקרב העובדים שנמצאים בחל"ת כאלה שמתאימים להיות מועסקים בתעשייה ולהכשיר אותם כדי שיוכלו להיות מועסקים באלפי משרות הפנויות בתעשייה. בנוסף, ממליצה הוועדה לבחון את תוכנית החל"ת ולשקול לאפשר להוציא באופן משולב או חל"ת חלקי, מה שנקרא, עובדים בחלק מהימים לחופשה ללא תשלום, ואת אותם עובדים לשלב בעבודה בחלק מהימים.

הוועדה ערה למאמצים הרבים שנעשים על-ידי משרדי הכלכלה והאוצר על מנת לסייע לתעשייה באמצעים שונים, לרבות באמצעות מענק קורונה שהעמיד משרד הכלכלה לתעשייה, ומשבחת אותם גם על הדיווח המקצועי שנמסר לה. יחד עם זאת, בגין הביקורת שנשמעה בישיבת הוועדה, היא ממליצה למשרדי הממשלה לשבת עם הנהלת התאחדות התעשיינים ונציגי התעשיינים כדי לתאם ולקדם תוכניות שיתאימו לאופי הפגיעה בתעשייה - אני חושב שזה נכון. תוכנית שיורה מעל לראש היעד, לא פוגעת. לעיתים זה בכוונת מכוון, וחבל כי בסוף זה חוזר כבומרנג. לא צריך לדבוק בקנאות בשיטה אחת שאין בילתה, ויש הרבה פחת בתוכניות שהן בפס רחב. נכון שאי אפשר לרדת לרזולוציות של כל עסק ועסק ולכל אופי של מגזר ומגזר, אבל צריך לחלק לענפים ולראות כיצד ניתן להתאים את זה עד כמה שאפשר לתעשייה הישראלית ולאופי העסקים במדינת ישראל.

תודה רבה. תם ולא נשלם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:10.