פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



28
ועדת הכלכלה
22/07/2020


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 33
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, א' באב התש"ף (22 ביולי 2020), שעה 9:30

1. דיון מהיר בנושא: "תוכנית משרד הכלכלה לטיפול עם גל הפיטורים הצפוי"
2. הצעה לסדר היום בנושא: "התרעת שירות התעסוקה מהתגברות משמעותית באבטלה, בעיקר בקרב צעירים, מבוגרים ומיעוטים בחברה"

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
הילה שי וזאן
תמר זנדברג
אימאן ח'טיב יאסין
בועז טופורובסקי
יבגני סובה
אנטאנס שחאדה

עוזי דיין
אחמד טיבי
מאיר כהן
מיקי לוי
מנסור עבאס

שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ

דוד לפלר - מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה

מיכל פינק - סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה והתעשייה

אייל יוניאן - משנה למנכ"ל, התעשייה האווירית לישראל

יאיר כץ - יו"ר ועד העובדים, התעשייה האווירית לישראל

רוני שניצר - מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה וניהול מדיניות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

דפנה אבירם - מנהלת מרכז, המכון הישראלי לדמוקרטיה

יפה ויגודסקי - יו"ר, קרן מעגלים

שלומי יחיאב - יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית

לאה ורון

הדר אביב
1. דיון מהיר בנושא: "תכנית משרד הכלכלה לטיפול עם גל הפיטורים הצפוי", חה"כ מאיר כהן, חה"כ עוזי דיין, חה"כ מנסור עבאס, (מס' 65).
2. הצעה לסדר היום בנושא: "התרעת שירות התעסוקה מהתגברות משמעותית באבטלה, בעיקר בקרב צעירים, מבוגרים ומיעוטים בחברה", של חה"כ מיקי לוי, חה"כ אנטאנס שחאדה, חה"כ יעקב מרגי, חה"כ אלי אבידר (מס' 43).

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, 22 ביולי 2020, א' באב, ראש חודש אב, התש"ף. הנושא על סדר היום – דיון מהיר בנושא: "תכנית משרד הכלכלה לטיפול עם גל הפיטורים הצפוי", חה"כ מאיר כהן, חה"כ עוזי דיין, חה"כ מנסור עבאס. הצעה שנייה – הצעה לסדר היום בנושא: "התרעת שירות התעסוקה מהתגברות משמעותית באבטלה, בעיקר בקרב צעירים, מבוגרים ומיעוטים בחברה", של חה"כ מיקי לוי, חה"כ אנטאנס שחאדה, חה"כ יעקב מרגי, חה"כ אלי אבידר.

רבותיי, כיבד אותנו בנוכחותו שר הכלכלה. זה לא מובן מאליו. זה דיון מהיר. זו לא תוכנית שבא המשרד להציג מיוזמתו או מיוזמת הוועדה. הוא ראה את הנושא בחשיבותו. אני יהודי מאמין, לפעמים גם אנחנו הדתיים צריכים להזכיר לעצמנו שיש מישהו שמנהל את העולם, ודווקא במקום הזה נמצא שר הכלכלה הנוכחי, מר עמיר פרץ, אני חושב שזה נכון. אני כתבתי לי דברים לומר, אבל אני כבר נרגעתי בפקק כי הדברים בכתב הם יותר קשים, אז אני אומר את זה בעל פה.

משמיים, מבחינתי, – מי שנוח לו עם זה, שיסתדר, ומי שלא, שייקח את זה לסיבות אחרות – נמצא איתנו עמיר פרץ בתפקיד הזה, בתקופה הקשה הזו, כי אני לא חושב שיהיה משבר יותר גדול אחרי משבר הקורונה עם משבר האבטלה. לצערי הרב, המשבר הזה הוכיח לנו שיש הרבה מומחים לכל דבר. הם יודעים את הפתרון, הפתרון שלהם הוא המוחלט, הוא שיצליח, הוא שיהיה, והפכנו להיות כבאי שריפות מקומיות מאשר לראות את הדברים בצורה כוללת ומתכללת, וצריך להתנהל באחריות. ואני חושב שהמשבר הגדול שיהיה אחרי משבר הקורונה זה משבר התעסוקה ומשבר האבטלה. ואם לא נתמודד איתו היום בצורה חכמה, אנחנו נחווה תקופות קשות.

מכובדי השר, אתה זוכר את המאבק על שכר המינימום שהתחלת אותו? כשאמרת 1,000 דולר חשבו שזה הזוי, שהמשק ייפול והשמיים ייפלו, ורעידות אדמה, והגענו בזכות הדחיפה של השר – אנחנו מדברים על 5,000. ומי שמעז היום לומר שהפתרון שלו למשבר האבטלה זה הורדת שכר המינימום, הוא אדם אטום שפשוט לא מבין. אפילו על 100 שקל אני לא מוכן להתפשר, ואסור שחברי הכנסת ייכנסו למשא ומתן, כי מי שחושב שמשפחה שמשתכרת משכר מינימום יכולה להרשות לעצמה לוותר על 100 ש"ח – ממה? על מה 100 ש"ח האלה? הוא יודע מה 100 השקלים האלה, או 200 או 300, עד 400 שקלים מיועדים בכלכלת בית שמשתכרת שכר מינימום? הפכנו להיות חברה הזויה. כלכלנים בעיני עצמם – זה מה שיפתור את משבר האבטלה?!

מאחר שהיום יום רביעי, ואנחנו עם הרבה דוברים, אלה שתי הצעות לסדר – חשבנו להתחיל ב-9, אבל הפקקים כפו עלינו את לוחות הזמנים – אני מבקש מהדוברים לתמצת את הדברים שלהם לדקתיים. נתחיל לפי הסדר שבו הם רשומים, חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה, אדוני.

שלום, בוקר טוב לכולם, אדוני השר, אדוני היושב-ראש. אכן מי שיצא הבוקר מדימונה או מהנגב עבר סללום מדהים. יצאנו ברבע לשבע והגענו עתה.

אדוני, שמענו שגם בתעשייה האווירית וגם באמדוקס הולכים להיות מפוטרים 1,900 עובדים; 1,00 כאן ו-900 כאן. אני יודע מה קורה בנגב. אני גר שם. אדוני יודע מה קורה בירוחם. נגב קרמיקה שנסגר. פיניציה, שאני יודע שאתה מטפל אישית, כך אמר לי יושב-ראש הוועדה, אבל בכל זאת הם על כרעי תרנגולת; גם אתה, אדוני, חבר הכנסת מרגי, נמצא שם. ולכן אני רוצה לשאול, האם, הממשלה, נערכים ביחד עם כל משרדי הממשלה, לא רק משרד הכלכלה – האם יש שולחן עבודה היום שחושב מה עושים, כיצד הודפים את גל הפיטורים ומהם הפתרונות?

הדבר השני שאני מבקש, הייתי פעם יושב-ראש הרשות לפיתוח הנגב. זה היה ב-2006, 2007. דיברנו על אזורי התעשייה ביישובים הבדואים. אני מטייל שם, אדוני. להוציא את אזור התעשייה המבורך והמשותף בין להבים לרהט, שאנחנו רואים כשהממשלה מחליטה לקחת יוזמה, שום דבר לא קורה.

דיברתי בזמנו על פיתוח אזור תעשייה בערוער, שייתן מענה גם לתושבים מדימונה, מערוער, מכסייפה, לכל האזור הזה, ושום דבר לא קורה. דיברתי על אזור תעשייה בתל שבע שייתן פתרון לתל שבע ולפזורה, ושום דבר לא קורה.

אדוני, כשמדברים היום בשעת משבר על 21% אבטלה בארץ, זה פחות או יותר, אם לא למעלה מזה, אחוז האבטלה ביישובים הבדואים. כמי שגר שם – כולם האזרחים שלנו. אי אפשר להמשיך לראות את זה. פשוט אי אפשר.

תודה.

תודה, אדוני.

חבר הכנסת עוזי דיין, בבקשה.

בוקר טוב, כבוד השר, היושב-ראש, כל החברים הנכבדים. האמת היא שאני באתי להקשיב. רק לראות את התוכנית, ואז אפשר יהיה לומר. בשלב זה אני יכול לתרום לכם רק אמרה של סבתא שלי, כי התחלת עם המומחים – במצבים של אי ודאות כל המומחים, כולל הביטחוניים, שווים לא כל כך הרבה כי לא יודעים מה יהיה באמת, וסבתא שלי - - -

תצייץ את הפתגם הזה, כי הם לא מבינים.

מה?

לא מכירים אותו. צייץ אותו.

בכל אופן, אני זוכר בתור ילד, כל פעם כשהיו אומרים, צריך אקספרט שיגיד מה לעשות, הייתה אומרת, אל תסמכו כל כך על האקספרטים. הייתה אומרת, קינדרלעך, תמיד תזכרו שאת תיבת נוח בנה יהודי אחד, אמטאור, חובבן, ואת הטיטניק צוות של אקספרטים.

תודה. מנסור עבאס, בבקשה, אדוני.

תודה, אדוני הי ושב-ראש. לא מזמן היינו בישיבת עבודה אחת עם כבוד השר עמיר פרץ ועם המנכ"ל, וקיבלנו תשובות מבשרות טוב לחברה הערבית, ויש דאגה אצל השר לקדם את אזורי התעשייה ואת הכלכלה בחברה הערבית. יבורך על הגישה הדמוקרטית והשוויונית הזאת.

אני רוצה לדבר על הקשר בין הפשיעה והאלימות בחברה הערבית לרמת התעסוקה. לא מזמן זיהינו שקבוצת הגיל בין 18 ל-24 היא קבוצת גיל, מצד אחד, מעורבת בפשיעה בחברה הערבית. ואתמול לא הייתי בכנסת, ביליתי את כל היום בכפר אבטין. שם סכסוך בין שתי משפחות וקורבן אחד נפל, ושלושה עדיין נמצאים בבית החולים רמב"ם, אחד מהם במצב קשה מאוד.

אחוז התעסוקה בקבוצת הגיל הזאת הוא 53%. ב-2012 כאשר לממשלה היה יעד של 60%, אחוז התעסוקה בגיל הזה הגיע ל-67%. מה שאומר שאם קובעים יעד ומגבשים תוכנית ומקדמים אותה, לא רק שמשיגים את המטרה, אלא גם מעבר למטרה שקבענו. ולכן אחרי משבר הקורונה, ובידיים שלי גם מחקר של הממ"מ על אבטלת צעירים בעקבות משבר הקורונה, אלו נתונים כלליים, אבל נראה לי שבקרב צעירים ערבים המצב יותר קשה. הסכנה היא שקבוצת הגיל הזאת נשאבת אל עולם הפשע, כי חלק מעולם הפשע הוא תעשייה, הוא כלכלה שם, משלמים להם, מממנים אותם באמצעות השוק האפור על כל מרכיביו.

ולכן חשוב שכבוד השר ייתן מענה בנושא הזה לכלל האוכלוסייה ולחברה הערבית ולצעירים הערבים במיוחד. תודה.

תודה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אשתדל לעשות את זה זריז.

אדוני השר, כמה דברים בנושא משבר התעסוקה. אין בכלל ספק שאנחנו נמצאים במשבר תעסוקתי החמור ביותר מאז קום המדינה. זה לא פשוט. נתוני האבטלה עולים מדי יום, כבר מעל חצי מיליון מובטלים. ונכון לאתמול, זאת לצד מחיקת משרות מהמשק, נוכח הירידה בצריכה והצמיחה השלילית שאנחנו חווים לראשונה.

מדובר בקורונה כלכלית, חברים. אין בכלל ספק. ונראה לי שהממשלה, אולי מלבד כמה שרים, טרם הפנימה זאת. כולם עסוקים בבריאות, בבריאות, במקום לחשוב גם מחוץ לקופסה. ואני אומר את זה מתוך ניסיון של שעות בוועדת הקורונה. הקורונה כאן איתנו לתקופה ארוכה כנראה, ואני מקווה שאני אתבדה. אבל צריך לחשוב מחוץ לקופסה, איך נותנים למשק להמשיך לעבוד, להמשיך לצמוח. כן אפשר להמשיך לעבוד, כן אפשר להמשיך עם מגבלות כאלה ואחרות. נראה לי שהממשלה איבדה בכלל את הכיוון שלה מהפחד הזה של הבריאות, לא הצליחו לאזן בין בריאות לבין צורך כלכלי, ועל כך אני מצר.

אני מצביע על כיוונים שליליים שנוצרים בחברה הישראלית עקב אובדן כלכלה, משפחות נדחקות אל קרן זווית, מאבדות את מקור פרנסתן, את מקום המגורים שלהן. ולאחרונה, לצערי, אנחנו חשופים להתאבדויות כתוצאה מלחץ כלכלי. האבטלה הזו בתקופת המשבר הזו היא נוראית, יש לה מאפיינים שונים.

אתמול, אלה הנתונים שיש לי, חזרו לשוק התעסוקה 1,033 עובדים, אבל נפלטו 3,704 למעגל האבטלה, פי שלושה וחצי מדי יום. והמגבלות החדשות, עם החוק הנורא הזה, החוק הנורא הזה – הייתי בבוקר בוועדת החוקה, כבר בשמונה וחצי – החוק הזה שכנראה יובא היום לכנסת, שנותן לממשלה את העוצמה הזו לבצע הגבלות ושלילת זכויות אזרח, בלי שום מחשבה - - -

תעסוקה, מיקי.

הנה, תעסוקה. כי זה קשור.

לא, אני רוצה שזה יהיה יעיל.

היא תגביל את המשק, תסגור אזורים, והנה לא תהיה תעסוקה.

מיקי, תגיד משהו מחוץ לקופסה.

עוזי, עוזי, תן לו, תן לו.

עוזי, אני לא הפרעתי לך. אתה כל פעם מפריע לי מחדש.

עוזי, אין קריאות ביניים פה. תן לנו לפתוח את הדיון.

צריך להזיז את גלגלי המשק, להחזיר את העובדים למעגל העבודה – עם כל המגבלות אפשר. תודה.

תודה. חבר הנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, כבוד השר, האורחים הנכבדים.

לידיעת כולם, אני רוצה לדבר על אבטלה, תעסוקה והרכב המועסקים באוכלוסייה הערבית, אבל נתון שצריך לצרום לכולנו – התמ"ג לנפש באוכלוסייה הערבית מגיע לכמעט 10,000 דולר בשנה לעומת כ-40,000 דולר לנפש באוכלוסייה היהודית; בריאיון עבודה, ממוצע השכר לשכיר ערבי הוא שני שליש משכיר יהודי; והכנסת משפחה ערבית היא 50% מהכנסת משפחה יהודית. זה לפי הלמ"ס, ואני מאמין לנתוני הלמ"ס.

נקודת המוצא הזאת מבהירה שהאוכלוסייה הערבית פגיעה יותר מהמצב הכלכלי. יש לנו בעיה רצינית בענפים כלכליים, בהשתתפות בכוח העבודה, בהרכב המועסקים והמועסקות. ואלה נקודות שצריכות פתרון וטיפול ממשלתי. זה לא פתרון מידי, זה פתרון לאורך זמן, אבל צריכים להתחיל במשהו.

אני אתן לכם כמה מספרים, לסבר את האוזן. אם נסתכל על מועסקים ושכירים לפי ענף כלכלי, אנחנו נראה שבקרב גברים ערבים, כמעט 50% עדיין עובדים בבינוי, מסחר סיטונאי וקמעונאות; בינוי – רבע מאוכלוסיית הגברים, 25%, ו-16% עדיין בתעשייה, כרייה וחציבה, לעומת 10% בחברה היהודית. ובבינוי, רק 3% מהמועסקים בחברה היהודית מועסקים בבנייה, לעומת 25% באוכלוסייה הערבית.

נשים, לעומת זאת, כ-60% עובדות בחינוך, רווחה וסיעוד. זאת אומרת, נשים ערביות מועסקות הן בעלות תואר אקדמי, כי אחרת יתקשו להיכנס לשוק העבודה. נשים ערביות אקדמאיות בעיקר כדי להיכנס לשוק העבודה, 60% בשירות המדינה. זה מה שהנתון הזה מלמד, שהמגזר הציבורי צריך תעסוקת נשים, כי גברים ערבים יודעים להתמודד בתחרות הכלכלית במרכז, לעומת נשים ערביות שמעדיפות, בגלל שוק העבודה ותנאים חברתיים, לעבוד בשוק המקומי.

אנטאנס, אלה נתוני הפתיחה.

אה, עכשיו זה רק נתוני הפתיחה.

כן.

הוא מרצה לכלכלה. הוא חושב שהוא נמצא בהרצאה.

ההקדמה יפה.

אני מאוד נהנה לשמוע.

אתה תורם לו את הזמן שלך?

א', הוא ד"ר לכלכלה, והוא מייצג אותי תמיד. אבל קצר.

אנטאנס, קצר. דקה, שתיים, לא יותר.

אדוני השר והיושב-ראש, אנחנו חייבים לבנות תוכניות להגברת התעסוקה, בעיקר נשים ביישובים הערביים; מתן אפשרות להתחרות בכלכלה הישראלית, זה אומר פיתוח, זה אומר תחבורה, זה אומר ביטחון אישי. הרי כולנו יודעים מה צריך לעשות כדי לעודד תעסוקה. וגם השקעה באזורי תעשייה ביישובים הערביים. באוכלוסייה הערבית זה תנאי הכרחי לפתח כלכלה ערבית, שוויון וחירות. אי אפשר להפריד, כלכלי, חברתי ופוליטי, הכול הולך ביחד. תודה.

תודה. אני מסכים.

רבותיי, עד כאן המציעים. את שלי תרמתי. אלי אבידר גם תרם, לא הגיע.

כל אלה היו המציעים? אני, יש לי הערה לסדר.

תמיד בכל משפחה יש את הילד שמחפש את תשומת הלב המרבית, ואנחנו ניתן אותה היום לאחמד טיבי, אבל בסוף.

מכובדי השר, אתה או המנכ"ל? מה שתחליטו.

משפט. משפט.

אני אשמע גם אותו.

אדוני היושב-ראש, אני מסתפק בדברי כל חבריי שהקדימו אותי. אבל היות ומדובר כאן על תעסוקה, הרי משרד הכלכלה הוא אחד המשרדים החשובים מבחינת יצירת מקומות תעסוקה, במיוחד לאוכלוסיות מוחלשות. ואני מתכוון לבקשה שכולם, מנסור, אנטאנס, אני, איימן, ויש הצעת חוק – א', לפתח אזורי תעשייה.

מאיר כהן אמר את זה ראשון. לא הזכרת אותו.

מי?

מאיר כהן.

אני לא שמעתי. אני מתנצל.

- - - מקומות אפילו.

אני מתנצל. גם מאיר.

אגב, שיעור הערבים הוא 20%, שיעור הערבים במגזר הציבורי הוא 12% בלבד. וצריך משרות ייעודיות. זה בשירות המדינה. אבל יש סקטור פרטי, חברות ציבוריות, חברות פרטיות. שירות המדינה פעם עשה תמריץ, קבלו שלושה, התקן השלישי על חשבון המדינה.

ולכן כולנו, הרשימה המשותפת, ביקשנו מהשר ומהמנכ"ל, גם אתה, גם שר האוצר, גם משרדים נוספים, חייבים לעשות משהו כהעדפה מתקנת לציבור הערבי, בעיקר נשים ערביות.

אדוני היושב-ראש, ראשית, אני רוצה להודות לך על שהזמנת אותנו להופיע בפני הוועדה. אתה כבר כיהנת כיושב-ראש ועדה בכמה ועדות, וכולם מכירים את דרך הניהול שלך, שהיא מאוד עניינית ומאוד אפקטיבית. אני שמח שזאת הוועדה שמפקחת עלינו. אני גם רואה את חברי הוועדה שהגיעו – להגיע ביום רביעי לדיון כלכלי במקום להיות בדיוני הפוליטיים שיש בוועדות אחרות, זה באמת תעודת כבוד - - -

זה הכי פוליטי.

אני שמח על כך, כי בדרך כלל בימי רביעי המקומות הסוערים יותר נמצאים במקום אחר. ואני באמת מודה ל כל חברי הכנסת שהגיעו למפגש הזה.

אנחנו נערכנו מאוד למפגש הזה, אבל אני מבין שלא נוכל להציג את כל מה שרצינו מפאת לוח הזמנים, מפאת הנושאים הממוקדים, אבל ככל שיתאפשר לנו, אנחנו נעשה זאת.

ראשית, אני מודה לחבריי מהנהלת המשרד, למנכ"ל דוד לפלר - - -

שאתמול פקד אותנו כאן בדיון חשוב, וישב כל הדיון.

כן.

אני רוצה להדגיש. אני פגשתי משרד מאוד מקצועי, מאוד ממוקד. וזה דבר שצריך לציין, כי כל הזמן מנסים לכוון את האש לעבר הפקידות המקצועית, ואני חושב שבמקרה הזה אין שום סיבה. יותר מזה, אני לא שייך לשרים שמיד כשהם מגיעים למשרד, הם מחפשים איך כל מה שהיה לא ראוי, ועכשיו יהיו רק דברים חדשים. אני מוצא הרבה מאוד דברים טובים שאני רוצה לחזק אותם ולהמשיך אותם. ויהיו גם דברים חדשים, שהם לפי תפיסת העולם שלי. למשל, אני בהחלט מדגיש שנושא הפריפריה והעדפת האוכלוסיות המיוחדות, לרבות החברה הערבית ולרבות הפריפריה, זה אחד הנושאים המרכזיים מבחינתי.

ולכן ההנחיה שלי לכל האגפים, לכל מי שמופיע בפניי עם תוכנית עבודה, צריך להציג בפניי איפה התרומה שלו הסגולית למשימה המרכזית הזאת, כי ככל שהפריפריה תתחזק, החברה הערבית תתחזק, החברה החרדית תתחזק, האוכלוסיות המוחלשות יתחזקו, החברה כולה תתחזק.

אדוני, לפני שאני ניגש לנושא עצמו, הייתי רוצה שלושה משפטים, ברשותך. אחד, בשם כל הוועדה, אני בטוח שאנחנו מברכים את העובדים והעובדות הסוציאליות על סיום השביתה היום. לפי דעתי, השביתה הזאת - - - מאוד על כל המאמצים של כולם ליצור תוכניות ושיתוף פעולה, כי לא ייתכן שהמטפלים במוחלשים מרגישים לעיתים חלשים יותר מהמטופלים שלהם. ויושב פה חברי מאיר כהן, שר העבודה והרווחה לשעבר, שוודאי יודע דבר או שניים על הדילמות האלה.

אני מברך את שר האוצר, את יושב-ראש ההסתדרות, את שר העבודה והרווחה, וכמובן את מנהיגת העובדים והעובדות הסוציאליים ענבל חרמוני, שמסיימת את אחד המאבקים החשובים ביותר לדמותה של החברה הישראלית.

שעושה עבודה מצוינת. חשוב להגיד.

כן.

אני רוצה להתייחס לדברים שאמרת בנושא שכר מינימום. אני חושב שצריך להתייחס לזה בשני ההיבטים, ההיבט הראשון, שהרעיון להפחית שכר מינימום כדי לסייע לקליטת עובדים עומד בניגוד מוחלט לאתגרים שלנו בחברה הישראלית. מה עוד, שבכל השיחות שלי עם כל המעסיקים, עם כל ארגוני המעסיקים, עם התאחדות התעשיינים, עם לשכת התיאום, עם ארגוני העצמאים, לה"ב ואחרים, הם אומרים במפורש שכדי להצליח לקלוט עובדים צריך להשביח את ההון האנושי, להוסיף לרמת הפריון שלו ולהגדיל את השכר.

התאחדות התעשיינים ודאי הופיעה בפניכם אתמול, והיא טוענת שיש לה פוטנציאל של 80,000 מקומות עבודה שהיא יכולה לקלוט אם ייווצרו התנאים הנכונים מבחינת שכר, ותיאום בין המקצועיות של העובדים לבין קליטתה. אני חושב שדווקא המשבר הזה הוא הזדמנות טובה מאוד מבחינתנו להשביח את כוח העבודה.

אתמול בישרתי על תוכנית קטנה אומנם, אבל שמצביעה על הכיוון שאנחנו מחזקים את מסלולי העבודה בתוך משרד הכלכלה. כי ההבדל בין הכשרה מקצועית למסלולי התעסוקה שיש לנו הוא הבדל ברור וחד. אנחנו מעודדים מעסיקים לקלוט עובדים. התנאי שלנו – אין קליטה בשכר - - -, רק מי שמתחייב לקלוט בשכר, עכשיו הסכמנו לרדת ל-7,000 שקל, אבל בדרך כלל לא פחות מ-8,000 שקל, ואז המשרד מסבסד אוכלוסיות מיוחדות. בחברה הערבית, גבר ערבי שייקלט וייכנס לעבודה, המשרד יסבסד 20% משכרו למשך שנה שלמה. אישה מהחברה הערבית שתיקלט – 30% - - -

בכל הענפים?

כרגע זה לא מוגבל לענפים. אני אדבר על ההייטק. זה דבר אחר. אני מדבר כרגע על קליטה כללית, על מוטיבציה לקלוט עובדים.

אישה בחברה הערבית תקבל סבסוד של 30% משכרה למשל תקופה של שנה, בתקווה שהיא תמשיך לעבוד גם אחר כך.

אין בכלל ספק שהנושאים שהועלו כאן, לרבות גלי הפיטורים שאנחנו צריכים להתמודד איתם – זה לא עולה על דעתי שבחברות ממשלתיות יבחרו דווקא היום את ההזדמנות לעשות עכשיו את ההתייעלות שהם נדרשים לה. ונכון שיש חלקים בתעשייה האווירית שעוסקים בכל מה שקשור לתקופה, בכל מה שקשור לייצור עבור חברות התעופה בישראל, וזה נכון שחברות התעופה במשבר, אז המשבר הזה משליך גם על מי שאמור לשרת אותם. אבל יחד עם זאת, לשלוח אותם היום לשוק העבודה, זה פשוט מעשה שאסור שייעשה בכלל.

אני חושב שזה מתחבר לאחד הנושאים שעלו כאן ויציגו בפניכם, זה מתחבר למודל הגרמני. מתחילת המשבר, אני אומר מבוקר עד ערב שצריך להפעיל בישראל את המודל הגרמני כהתמודדות עם המשבר שהולך ומתמשך. המודל הגרמני הופעל כבר ב-25 מדינות, והוא עובד בצורה טובה. יפרטו אחר כך ויציגו בפניכם בדיוק את הגרפים. אבל המודל הגרמני הוא פשוט – זה שילוב של דמי אבטלה או חל"ת, עם תשלום של המעסיק. כי אם המעסיק אומר, אני יכול להעסיק עשרה עובדים בחצי משרה, דמיינו בעיני רוחכם שיש מעסיק שהמוצר שלו צריך עשר עמדות שונות, אז אומרים לו, אדוני, או שתפטר מחצית מהם – אבל הוא אומר, כל אחד עושה עבודה אחרת והיקף ההזמנות שלי יותר קטן. אני יכול להעסיק את עשרת העובדים האלה בחצי משרה, ושהמדינה תשלים חצי מהחל"ת במקום שהיא תשלם להם חל"ת שלם.

המעסיק אחראי להוציא את התלוש, ויש פה סעיף אחד של מה הוא משלם לו תמורת היקף העבודה שהוא מעסיק אותו, ומה המדינה צריכה להשלים, אבל נשמרים יחסי עובד-מעביד, נשמרים התנאים הסוציאליים. אם מחר המשק ייכנס לפעילות, זה כמו ימ"ח משומן בהבדל מימ"ח לא משומן. כולם יכולים להסתער חזרה לעבודות שלהם - - -

אדוני השר, זה קיים ברשויות בשם אחר. ברשויות יש הרבה מאוד עובדים שהמדינה משלימה להם לשכר מינימום.

לא, זה משהו אחר.

זה השלמת שכר על פי חוק.

זה שונה. זה שונה.

אז אני אומר, השלמת שכר על פי חוק - - -

להרחיב אותה.

להרחיב אותה. זה הכול.

אתה צודק בעניין הזה, אבל זו השלמת שכר שנהוגה בגלל הדרך שאתה מחשב את שכר המינימום. אבל בסדר, זה פתח שאפשר דרכו לממש את זה בלי שתהיה חקיקה רחבה מדי.

להרחיב את זה.

אני חושב שהעניין שאנחנו נחשפים אליו בימים האחרונים, שבעצם חלק גדול מהמובטלים ומהחל"תניקים מקבלים סכומים של 3,000 או 3,500 שקל כי הם מקבלים 70% משכר המינימום שלהם. אז זה יכול להיות נכון למדינה שפועלת בימים רגילים. אז בסדר, הוא מפוטר, אחרי שלושה-ארבעה חודשים הוא יחזור, או איך שהוא יכול לעבוד בתקופה הזאת. אבל אם אנחנו מדברים על דמי אבטלה וחל"ת שהולכים להימשך עד יוני, אני מציע לוועדת הכלכלה לעשות כל הנדרש, אני אהיה איתכם, אני איזום גם במסגרת הממשלה, שנקבע גם רף מינימום לחל"ת ולדמי אבטלה. הרי מה ההבדל? אם הגדרת לו חל"ת, ההוצאות שלו פחות גדולות? היכולת קיום שלו פתאום השתפרה כי אמרת שהוא חל"תניק או דמי אבטלה? אני חושב שזה אתגר חשוב אם מתכוונים לחיות עם הקורונה עוד שנה שלמה.

אני רוצה להדגיש שאני רואה במשימה הזאת שהוצגה כאן על ידי חבריי חברי הכנסת מהחברה הערבית, והתפיסה הזו שאומרת, אזורי תעשייה גדולים ולא רק מרכזי תעסוקה, אזורי תעשייה משותפים – כפי שגם מאיר כהן סיפר שהוא רואה בסמוך לדימונה ובחברה הבדואית בכלל – אני חושב שזו משימה. אין שום סיבה להמשיך ולהשקיע רק באזורי תעשייה קטנים, כי בסוף פוטנציאל כוח האדם, פוטנציאל הטכנולוגיה, היכולת למנף את זה לגבהים, הוא יותר קטן.

ולכן הגישה שלנו היא להתחיל לבנות תוכניות. לשמחתי, ישבנו עם כל הסיעות של הרשימה המשותפת; חברי אחמד טיבי מתע"ל, חברי עבאס מנסור מרע"ם, חברי אנטאנס שחאדה מבל"ד, כמובן עם איימן עודה מחד"ש. עם כולם ישבנו, אחד-אחד - - -

רק על זה מגיע לך נובל, שאתה יודע לאיזו סיעה כל אחד שייך. אני עוד לא מצליח לזהות.

למשל, אני יכול לציין שבאחת השיחות, גם עם עבאס, גם עם אנטאנס שחאדה וגם עם איימן, עלה רעיון שבתור ד"ר לכלכלה הוא יכול לעזור לנו מאוד לפתח אותו – יש לנו ברשות החדשנות פרויקט מיוחד של הצבא למקצועות טכנולוגיים. כרגע, המקצועות שמהם אתה מסב הם מקצועות ליד המקצועות הטכנולוגיים, הנדסאי כזה, מהנדס מתחום אחד להעביר אותו לתחום אחר. אבל עלה רעיון שאנחנו נבדוק, יש לצערנו הרבה מאוד מורים ובעיקר מורות בחברה הערבית שלא מוצאים עבודה - - -

כ-16,000, אם זה לא התעדכן.

11,500.

ירד ל-11,500. יופי, מצב טוב.

אבל נניח מורות שלמדו מתמטיקה, יכול להיות שהן כן יתאימו לפרויקט מיוחד, ואני ביקשתי מרשות החדשנות שלנו לבדוק את זה, לחקור את זה. אולי נעשה פרויקט מאוד מאוד ספציפי למורות שהן בתחומים קרובים להייטק, כדי שנוכל להשקיע בהן - - -

ובמקביל למשרד החינוך להגביל את התקנים למכללות להכשרת עובדי הוראה סתם, כניסה ויציאה. ולעשות משהו חלופי.

ההבדל ביני לבין המסלולים האחרים הוא שאני מראש יודע איפה העובד ילך לעבוד. זה כל ההבדל הגדול.

לכן שחררתי את זה כשחרור לחץ, כיו"ר ועדת החינוך לשעבר, על חוסר המעש שם.

אני אקצר. אנחנו נציג בפניכם היום תוכנית מאוד חשובה שעומדת על ארבע רגליים, שהן הרגליים המרכזיות של כל תוכנית העבודה שלנו. אני אומר אותן בקיצור נמרץ, ואני אתן לחברים שלנו שהגיעו, למשל, נושא שדווקא מיקי לוי עוסק בו בצורה מאוד רצינית.

אנחנו הכנו תוכנית קליטה של 240,000 מקומות עבודה חדשים. 140,000 ישיר , על פי החישוב, על כל משרה ישירה שאתה מייצר, 0.75 משרות זה משרה עקיפה שנוצרת מאליה. אנחנו מדברים על 240,000 מקומות עבודה ואני אתן לכם דוגמאות. יש לנו מסלול מענקים. יש היום בקשה של חברה בדרום בתחום המזון והמשקאות, שהיא מדברת על השקעה של 30 מיליון ש"ח במונחים של להוסיף לפחות 10% או 20% ממספר העובדים שלה; היום הם מעסיקים כ-400 עובדים. יש לנו במסלול המענקים חברה נוספת לכימיה.

למה אני מדגיש זאת? יש לנו כ-100 חברות שממתינות לאישור וכרגע אין לנו תקציב. כל התקציב שהיה הוא תקציב שכבר חולק. ובעניין הזה אני רוצה את עזרתכם בדבר נוסף. אתם כולכם מכירים את הסעיף שההתניה של ייצוא באישור, שהחברה תוכיח לפחות 25% ייצוא – אני מדבר על פריפריה בלבד – אני חושב שבעת הזו שבה פעילות הייצוא היא יותר מצומצמת, הגיע הזמן להוריד אותה לתקופה של שנתיים.

להוריד את המגבלה הזו בהוראת שעה לפחות.

להוריד אותה לתקופת זמן קצרה.

זו תהיה הצלה, אדוני. זה מדהים.

הנה, אני אומר לך, בוא אנחנו כחברי ועדה והמציעים נגיש הצעת חוק כזו כהוראת שעה.

קדימה.

יש. יש.

אז תפנו את תשומת ליבנו איפה זה נמצא. אני בכל מקרה הגשתי את זה כיוזמה לממשלה. אז אני רוצה לומר לכם שהעניין הזה הוא עניין חשוב מאוד. מינהל סחר חוץ נמצא אצלי במשרד. אני עושה כל הזמן ישיבות זום עם הנציגים השונים, ויש לנו כ-45 נציגים ברחבי העולם. זה לא מה שהיה פעם, שהם היו עושים ועידה ומזמינים מוכרים מהארץ, ומזמינים קניינים מאותה מדינה, ועושים אינטראקציה ביניהם. היום קשה, הם עושים את הכול בתנאים לא פשוטים. הייצוא שלנו עומד על כ-14 מיליארד דולר. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו שומרים על זה, אבל זה יותר מסובך. לכן ההתניה הזאת שרק ייצוא, היום, היא התניה שקשה לעמוד בה.

אני רוצה לדבר במשפט על קידום כחול לבן. א', אני מברך על זה שהאווירה גם בממשלה השתנתה. גם ראש הממשלה הודיע שהוא מתכוון לתמוך בעניין של העדפת כחול לבן.

אתמול הוצג פה המכתב שהוא הוציא.

אתה בטוח שראש הממשלה מעדיף את כחול לבן?

תעשיית כחול לבן.

תוסיף מילה, מוצרי כחול לבן, כי אחרת לא יבינו אותך, אדוני השר. תגיד, מוצרי כחול לבן.

אני סומך עליכם שאתם תחדדו את ההבדל.

אתה מבין למה לא רציתי לתת לו רשות דיבור בהתחלה? עכשיו הוא מרשה לעצמו.

אדוני השר, חוק העדפת תוצרת מקומית הוא חוק מצוין. יש אומדן שמתחילים לעבוד איתו?

לדוגמה בדימונה. יש לנו דוגמאות רבות מעניין קידום רכש כחול לבן. הכוונה שלנו היא שהמחויבות תחול גם על הרשויות וגם על ארגונים שממומנים על ידי המדינה, כמו קופות החולים, שעושות רכש גדול דווקא בחוץ.

הצבא עושה את זה כבר.

וצה"ל, כמובן, שנוהג מבחינת הגישה שלו בצורה יותר חיובית.

ויש לנו כמובן רכש גומלין.

הסכמי גומלין.

בדימונה יש דוגמה בולטת, חברת ייצור מכרזי הקרונות.

מכובדי, אתה יודע שאנחנו הקצינו דיון מיוחד? יהיה דיון מיוחד בסוגיית רכש גומלין. תיערכו לכך.

כן, אתם ביקשתם לשמוע איך מייצרים מקומות עבודה? אני אומר לכם, רכש גומלין יכול לייצר - - -

זה ייצר עשרות אלפי מקומות עבודה.

לא ענית לנו. לא ענית לשאלה.

חכה, הוא עוד לא סיים. ואתה יודע מה, יכול להיות שבסוף לא תהיה תשובה.

יכול להיות. שאלנו על תעסוקת ערבים, נשים ערביות.

בסדר, חכה. יש עוד הרבה הצעות. כולם יקבלו תשובות בסוף.

א', ברכש גומלין אפשר לייצר המון מקומות עבודה. צריך לעמוד על כך, וזה לא פשוט. האוצר וגורמים אחרים בחשכ"ל טוענים שזה מייקר את המכרזים כשעושים את המכרזים האלה.

אדוני, הערה. אי אפשר להעביר חוק, והחשכ"ל, עם כל הכבוד, הם אלה שמתנגדים. אי אפשר ככה.

אבל אתה יודע מה עושים.

מה זה? עובר חוק, אנשים מקדמים חוקים, ואנשי החשכ"ל עוצרים את זה?

אני אגיד לך מה השיטה.

המשפטנים תולים את זה בהסכמים הבין-לאומיים.

לא רק זה. מגדירים את המכרז כמכרז לזיכיון, ואז הם אומרים, אנחנו לא נותנים לו עבודה, אנחנו נותנים לו בכלל זיכיון.

זיכיון. לא עבודה.

כל מיני שיטות. אני חושב שבמקום לחפש שיטות איך לעקוף את החוק, צריכים לחפש שיטות איך לממש אותו במלואו, כי זה צו השעה עכשיו. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו משהו אחר.

מכובדי השר, נתקדם כי יש הרבה שרוצים להתייחס.

אני מדלג על דוגמאות רבות, אבל הדוגמה האחרונה היא ההסכם שיש ל נו עם ג'נרל אלקטריק שמתחייבים להשקיע 120 מיליון דולר בעקבות הזכייה שלהם במכרז של חברת חשמל. וזה לבד ייצר לפחות בין 200 ל-500 מקומות עבודה. 200 זה מינימום. וזה הסכם שכולנו מרוויחים בו, כי אם חברת ג'נרל אלקטריק מחר תתחיל לרכוש מחברה בישראל והיא תראה שהמוצר טוב, יכול להיות שהיא תשתמש במוצר הזה גם למכרזים שלה במקומות אחרים בעולם. זה פתוח גם את התעשייה בפני אחרים.

משפט אחד לגבי פחת מואץ, אני ראיתי שאתם עוסקים בזה. חשוב מאוד בימים האלה להקטין את היקף השנים למחויבות לפחת המואץ. יש מנגנונים של חמש שנים, של עשר שנים. אני חושב שבתקופה הזאת להודיע שהפחת המואץ מבחינת חישובי המס והנטל של המס מול החברות, אפשר להפחית אותו לשנתיים, לחלק אותו 50%-50%, וזה יכול להיות עזרה מאוד גדולה לקידום הפעילות התעשייתית.

הדבר הנוסף זה כמובן חיזוק העצמאים והעסקים הקטנים. אני תומך בחקיקת חוק דמי אבטלה לעצמאים. יהיה על זה ויכוח, אבל אני חושב שזה לא רק עניין של לפצות אותם. זה גם לתת להם תחושה שהם שייכים, גם לתת להם תחושה שהם יכולים לפתוח עסק, שמישהו חושב עליהם.

אני רוצה לסיים ולומר, אני אינני מתכוון, אדוני, חבר הכנסת אחמד טיבי, לחסוך במאמצים שאני עושה לגבי החברה הערבית, לאו דווקא בגלל המינוח הזה, אלא בגלל שככל שנצליח שם, הכלכלה הישראלית תצא נשכרת מהעניין.

מאה אחוז.

ככל שנכניס יותר כוח עבודה מהחברה הערבית, מהחברה החרדית, למשק הישראלי, התל"ג יעלה, כל הפרמטרים רק ישופרו.

אני רוצה להתייחס במשפט למה שאמר פה חבר הכנסת מאיר כהן. אני לקחתי על עצמי משימה. ידעתי מראש שזאת משימה לא פשוטה, מסובכת, עם אתגר עצום, לטפל בחברה הבדואית. לקחתי על עצמי את המינהלת. המינהלת לטיפול בחברה הבדואית נמצאת היום במשרד הכלכלה, וזה אחד הפרויקטים הכי מורכבים שיש. אני דבר ראשון רוצה להחזיר את האמון איתם. בלי שיהיה אמון, אם יהיו רק כיפופי ידיים, בסוף לא יצא מזה כלום, כולם יצאו מפסידים. לשמחתי, אנחנו מצליחים צעד אחד צעד לייצר אמון מחודש.

יחד עם זאת, צריך לדון בתוכניות הגדולות, של אזורי תעשייה מרוכזים, ואם מקימים שם עיר על שבטית, כן או לא. זאת שאלה לא פשוטה. יש רעיונות מאוד מאוד משמעותיים. אני מקווה שתוך זמן קצר אני אגבש תוכנית כוללת, ואביא אותה לממשלה, גם בשאלות של הסדרה, גם בשאלות של הבנות בכל מה שקשור להחלטות מהעבר.

משפט אחרון. המדינה משלמת הון עתק כדי לממש את כל אותם צווים. זה פשוט לא ייאמן. הון עתק. מאות מיליונים כדי לממש את אותם צווי הריסה שאחר כך בונים מחדש. ובסוף, אם לא תהיה הסדרה, לצערנו הרב, יהיה מצב שהעימות הזה בין קיום החוק במלואו לבין היכולת שלנו לאכוף אותו - - -

תודה.

רק עוד משפט, אדוני.

היה לנו אירוע מאוד לא פשוט מול אחד הכפרים שם. לשמחתי, בהידברות גם עם מינהל מקרקעי ישראל, גם עם ראשי היישוב שם ובעזרתו של חבר הכנסת סעיד אלחרומי, שהוא מעורב מאוד שם, הוא סייע לנו גם לייצר אווירה יותר טובה, והגענו להסכמות. אני לא לוקח את ההסכמות עכשיו ומנופף בהן. אני לא צריך שעכשיו המינהל יוכיח שהם לא מוותרים וכל אחד יוכיח כמה הוא לא מוותר. הסכמות שקטות, אנחנו מנסים הסדרים בכל מקום, אנחנו מכינים גם תוכנית פיתוח חברתית. ואני אשמח כמובן לעזרתך. אני יודע מה ההשפעה שלך באזור שלך. אני גם מכיר את הרעיון שהסכמת לאזור תעשייה משותף, שלצערך, מישהו אחר טרפד אותו. לכן אני יודע עם מי אני מדבר, ואני אשמח מאוד לעזרה שלך.

תודה.

חצי משפט. מרגי מכיר את זה, כי שר הפנים בוועדות האזוריות שלו עושה עבודה מצוינת בחלוקת הארנונה. כלומר, זה לא רק למצוא מקומות עבודה, זה גם נותן להם ארנונה נהדרת.

תודה. רבותיי, אנחנו היינו צריכים לראות מצגת שתפרט את התוכנית.

עבדנו עליה קשה.

אני אתן הצעת ייעול. מאחר שנשאר לנו פחות מ-30 דקות, ויש לנו הרבה דוברים גם בזום, שעליהם נסובו ההצעות לסדר, וגם חברי כנסת, אני מציע שניתן סבב התייחסויות, ניתן תגובות, והדיון יהיה יותר תועלתי מאשר נציג עכשיו - - -

אני רק מבקש לפחות לתת למיכל פינק להציג את המודל הגרמני.

יש לנו את המצגת.

יש לנו את המצגת.

אתם הולכים לעיין בה בקפידה - - -

כבר עיינו בה. כבר יש לנו הערות עליה.

אנחנו ננהג ככה. אנחנו ניתן סבב התייחסויות. בסוף מי שיחתום את הדיון זה אתם, המנכ"ל או השר. תשמעו את הדברים, זה לא פחות חשוב.

יאיר כץ, יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית, בבקשה. יש לך דקתיים. תציג את הבעיה.

קודם כל, אני מברך על הדיון החשוב הזה ואני גם שמח מחלק גדול מהאמירות.

התעשייה האווירית זה אחד המעסיקים הגדולים במשק הישראלי, למעשה מעסיקה אלפי עובדים באופן ישיר, ועשרות אלפי משפחות ישראליות מתפרנסות מהתעשייה האווירית באופן עקיף דרך נותני שירותים וספקים.

אנחנו חברת ההייטק הכי גדולה במדינת ישראל, אבל אנחנו גם חברה ממשלתית. ושמחתי לשמוע אמירות של השר עמיר פרץ ואמירות נוספות ברוח השמירה על המשק. והחלטת הדירקטוריון אצלנו בחברה בדבר פיטורי מאות עובדים זו החלטה שעומדת בניגוד גמור לרוח הזאת של הדברים.

אני חושב שיש פה מסר שמצד אחד המדינה, הממשלה, הכנסת, מעודדת מקומות פרנסה ותעסוקה, ומתמרצת מעסיקים כדי להחזיר חזרה אנשים למעגל התעסוקה. ומנגד, חברה ממשלתית שהיא בבעלות מלאה של מדינת ישראל, מפטרת עובדים ושולחת אותם למעגל האבטלה, ולא לצורך. אני אומר לא לצורך כי יש לי פה שני ציטוטים חשובים שאומרים שהתעשייה האווירית נמצאת באיתנות פיננסית ונכנסה למשבר הקורונה באיתנות פיננסית טובה. ב-1 ביולי מנכ"ל התעשייה האווירית אומר: אנחנו מציגים ב-2019 את התוצאות הטובות ביותר של החברה מיום הקמתה. במאי האחרון דיווח הדירקטוריון לבורסה אומר: השלכותיו של משבר הקורונה על התוצאות העסקיות, מצבה הכספי של החברה ותזרים המזומנים שלה לתקופת הדיווח לא מהותיות. זאת אומרת, הקורונה פגעה, אבל לא באופן מהותי.

אני יושב-ראש ועד עובדים. ודאי אתם מסתכלים ואומרים, איזה יושב-ראש ועד ייתן יד לפיטורי עובדים? ועד עובדי התעשייה האווירית, בראש ובראשונה, לא שבת למעלה מ-30 שנה, זה ועד אחראי שקשוב לצורכי החברה. ידענו משברים. ידענו מאבקים. אבל תמיד תמיד היינו אחראים ולטובת החברה.

לסיכום.

סיימנו באוגוסט האחרון תקופה של שלוש שנים שעובדי התעשייה האווירית תרמו מכיסם שני מיליון שקל על חשבון שכרם ותנאי העבודה שלהם כדי להביא את התעשייה האווירית לאיתנות פיננסית. ולכן, חברים, ידענו משברים וידענו גם לתת יד לפיטורי עובדים כשהיה צורך. כאן אין צורך. המאבק הזה הוא לא מאבק על התעשייה האווירית - - -

תודה. אנחנו נשמע גם את הנהלת התעשייה. כמנהגנו, אנחנו עושים לסירוגין, אורח, חבר הכנסת. חברת הכנסת הילה שי וזאן, בקצרה ממש.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש וכבוד השר. אני אעשה את זה בקצרה, ולא אחזור על דברים שנאמרו.

אנחנו נמצאים בזמן משבר, וכמו שאמרנו כבר בדיונים קודמים, הוא דורש פתרונות יצירתיים. המובטלים החדשים לא דומים למובטלים שהכרנו עד היום, או לפחות הם מתווספים עליהם. יש צורך כיום בענפים חדשים, בעזרה לעובדים בענפים חדשים, כמו פארא-רפואי, סיעוד, הייטק, מחשבים וכולי, ואנחנו רואים גם את קבוצות הגיל הצעירות – נאמר פה קודם, גם עד 24, גם עד 34, בעצם המשקל שלהם באחוז המובטלים עלה.

אני רוצה להיות פרקטית. תיכף תעלה פה יושבת-ראש קרן מעגלים. מי שלא מכיר את קרן מעגלים, זו קרן שכבר כיום יש לה בקופה 250 מיליון שקל זמינים עבור הכשרת עובדים. היא לא צריכה כסף מהמדינה, היא לא צריכה עזרה.

רק תפעילו אותה.

לא. היא אומרת את זה, היא תגיד את זה בעצמה. אני לא אומרת דבר שהוא לא ידוע.

לא, אני רק אומר שיפעילו אותה.

כן. הקרן לא צריכה עזרה כספית. הקרן כיום משמשת בעיקר אנשים ממקצועות שוחקים, ומעל גיל מסוים. מה שדרוש מאיתנו כמדינה זה רק לשנות את הקריטריונים האלה. אני רוצה לציין משהו שהיא לא תגיד, אבל זה מהמחקר שלי, עובדה קטנה. אם לא נשתמש בכספים האלה היום להסבה מקצועית ולהכשרת עובדים, הכספים האלה בדצמבר 2021 יחזרו לאוצר. זה אינטרס שלנו לדאוג לעשות את השינוי בקריטריונים היום כדי לטפל במובטלי קורונה. יש ביכולת הקרן לעשות את זה. יש לה התקשרויות גם עם גופי הכשרה, וגם עם למעלה מ-5,000 מעסיקים. ואנחנו כוועדה צריכים לדאוג שאכן הדבר יאושר, שהשינויים יאושרו, על מנת שננצל את כספי הקרן. תודה.

ת
ודה. תמר, בבקשה.

קודם כל, אני רוצה להצטרף לברכות של השר, גם לעובדות ה סוציאליות, שהובילו מאבק באמת הרואי בשבועות האחרונים, מאבק שהתחיל עם זה שראש אגף תקציבים באוצר אמר, לא יהיו תוספות שכר במגזר הציבורי בזמן הזה, והסתיים בזה שיש תוספת שכר ראויה ומוצדקת, וגם מענק קורונה ראוי ונכון. העובדות הסוציאליות הן לא מתחת לאלונקה. הן האלונקה. זאת אומרת, נפגעי המשבר, ליטרלי, שוכבים עליהן. ובאמת כל הכבוד.

דבר נוסף שהשר התייחס אליו ואני חושבת שצריך להדגיש – שמענו אתמול "חשיפה", במרכאות, שבתקציב הקרוב מתוכננת הפחתה של שכר המינימום והורדה בשעות הנוספות ובהפרשות המעסיק לפנסיה. גם מהוועדה הזו צריכה לצאת אמירה ברורה שלא יקום ולא יהיה. זה דבר לא רק אכזרי ומרושע לעשות בתקופה כזאת, זה גם דבר מטופש כלכלית. הרי בנק ישראל עדכן את תחזית הצמיחה לכיווץ של 6% לשנת 2020. מה שהמשק צריך בזמן הזה זה הוצאה של כסף שמשקי הבית יוציאו בעסקים. הרי אם עסק ישכור עובדים נניח בשכר מינימום מופחת, שזה אף פעם לא הוכיח את עצמו, אבל נניח, מה העסק הזה ימכור? מה הוא יעשה? למי הוא ימכור את המוצרים שלו אם לא למשקי הבית שאנחנו עכשיו מפטרים.

דיברו כאן חבריי על כך שבכל יום מספר הנרשמים בלשכות האבטלה עולה על המוחזרים מחל"ת. אז עכשיו גם להוריד שכר למשפחות עם השכר הנמוך, שגם ככה רוב ההכנסה שלהם יוצאת על צריכה במשק, זה בדיוק מה שהמשק צריך בשלב הזה ולא הפוך.

לסיכום?

עכשיו אני רוצה מילה על המצגת שלא הצגתם, אבל שעברנו עליה. אני רוצה להתייחס לשתי נקודות מרכזיות – האחת, זה המודל הגרמני, והשנייה, זה הנושא של הכשרות מקצועיות. אני בעד לשפוך כסף במשבר כזה, כי זה מה שהמשק צריך, אבל ברור שבלי איזושהי תוכנית לטווח ארוך לא נוכל להיחלץ ממנו, ועל זה בעיקר אמון משרד הכלכלה.

ברור שבלי הכשרות מקצועיות, לאותם עובדים שמוצאים לחל"ת לא יהיה לאן לחזור, ובלי המודל הגרמני המשק יתקשה מאוד לגלות גמישות; אם זה אבטלה או העסקה, אז באמצע ברור ובכל המדינות שיש גורמי ביניים שצריך לתפור אותם.

סיכום, תמר.

השאלה שלי היא איך התוכניות הנפלאות האלה שלכם עולות בקנה אחד עם התוכניות לתקציב הקרוב ולמשרד האוצר, שלא נראה שהוא בכיוון. יש לנו הרגשה של שני עולמות.

כל עוד הנר דולק, ניתן לתקן.

מאה אחוז. לכן אני רוצה לשמוע.

כל עוד זה לא הונח – וגם כשמונח, יש לתקן.

תוכנית מעולה . איך אתם עובדים גם מול התקציב – לא חשוב אם יהיה חד שנתי או דו שנתי – וגם מול המציאות היום או מול משרד האוצר להטמיע את התוכניות האלה? אני לא שמעתי שהאוצר בכלל חושב בכיוון של המודל הגרמני. מה קורה עם ההכשרות המקצועיות? זה צריך תקציב - - -

תודה, תמר.

תודה.

הנהלת התעשייה האווירית, בבקשה.

אני אייל יוניאן, משנה למנכ"ל התעשייה האווירית. תודה על הדיון ועל ההזמנה.

אני מתחבר למה שאמר יאיר כץ. ב-2016 פיטרנו 1,000 עובדים בתעשייה האווירית בהסכמה עם ארגון העובדים, בלי קורונה. היום, כשעולם התעופה, שהוא שליש מהפעילות שלנו, שזה בעצם המשבר הכי גדול שהיה ב-100 השנים האחרונות, כש-60% מהמטוסים מקורקעים, צריך להבין שלדבר על זה שלא נפטר, זה אמירה שלא מסתדרת עם הפיזיקה.

אנחנו לא רוצים לפטר עובדים, ואנחנו נהפוך כל אבן בשיתוף פעולה עם ארגון העובדים כדי לא לפטר עובדים. אבל אם מישהו חושב שבמשבר כזה נוכל להימנע מפיטורים, כששוק יעד כמו הודו יש בו מיליון נדבקים, וסינגפור שזה שוק יעד שבו 40% מהכלכלה מתכווצת, בישראל אין תקציב עדיין ואין תר"ש למשרד הביטחון, אנחנו בבעיה וזה לדבר על קבוצה שהיא ריקה מבחינת ההיתכנות שלה.

אני רוצה לומר רק דבר אחד. תעשייה אווירית, הבעיה שלה היא שהיא חברה ממשלתית מבחינת הרגולציה. אני לא יכול להתחרות עם גוגל על מהנדס, כשאני צריך לקבל אישור מהממונה על השכר על אחזקת רכב. הגיע הזמן שכאן בבית הזה, תהיה חקיקה שונה לתעשייה האווירית ולרפאל, כי אנחנו חברות עסקיות גלובליות, ואנחנו לא חברת החשמל ולא מקורות. אנחנו מייצאים 80%, והשר יודע, ב-2010 החלטה אומללה של פקידי האוצר שעד היום בתוקף, שלתעשייה אווירית אין חוק עידוד השקעות הון.

חוק עידוד השקעות הון ב-1965, למדתי אותן כשהייתי רואה חשבון, הוא על התעשייה האווירית – חברת ההייטק הכי גדולה, התעשייה היחידה במדינת ישראל עם 15,000 עובדים, אנחנו נותנים פה הכי הרבה תעסוקה ואיזה פקידות הלכה ב-2010 והוציאה אותנו מחוק עידוד השקעות הון.

אלביט משלמים 6% מס, כשיש להם בעלים פרטי שמקבל את הדיבידנד. אנחנו משלמים 23% מס כשהבעלים הוא תעשייה אווירית ואנחנו צריכים אחרי זה לפטר עובדים, ואומרים לנו למה אנחנו מפטרים עובדים. יש לנו רגולציה של ממונה שהיא מיותרת, רגולציה של רשות החברות שהיא מיותרת. יש לנו פשוט חוק מכרזים שאבד עליו הכלח מזמן, שהוא מיותר. ואם לא יורידו מאיתנו את הרגולציה הזאת – וכאן הנבחרים, מי שקובעים את המדיניות, ולא הפקידים, הגיע הזמן שיבינו שרפאל והתעשייה האווירית הם לא מונופול ממשלתי, וייתנו לנו לעבוד כמו שצריך.

תאמינו לי ש-1,000 העובדים שפוטרו ב-2015 בפרה-קורונה, היו לא מפוטרים ולא היינו צריכים היום לדבר על העובדים שאנחנו מדברים עליהם. עדיין יש לנו בעיה. אנחנו מתמודדים עם אלביט ובואינג וחברות עולמיות שמפטרות גם. אנחנו לא רוצים לפטר. מבינים שזה דיני נפשות, ולא דיני ממונות. אנחנו מתעסקים בחיי אדם, ומבינים מה זה, גם בהגנה על גבולות המדינה. אבל התעשייה האווירית, במה שאפשר לדבר, הטכנולוגיות שלה הכי טובות בעולם, אז תחשבו על מה שאסור לדבר ואיפה הטכנולוגיות האלה. אי אפשר לקשור לנו את הידיים ואת הרגליים ולתת לנו רגולציה שהיא לא רלוונטית.

מכובדי, בוא נהיה פרקטיים. הנה אני אומר לך, העלית נקודות שהן חשובות. אני חושב שהשר הכיל אותן – בלי לשאול אותו – הכיל אותן והוא מסכים, וראינו את תפיסת העולם שלו.

הנה אני אומר לך, העלית כמה נקודות, אני לא יודע אם אני יכול לעזור לך בכולן, אבל חלק מהדברים שהעלית צודקים, ותאתגר אותנו.

בשמחה.

יש חיים אחרי הדיונים בוועדות. נקבל נייר עמדה, נשב בישיבות, שולחנות עגולים, ננסה להביא את זה. אם לא ילך בשולחנות עגולים, נביא את זה בחקיקה.

בשמחה.

תודה רבה. אני רק מקווה שתצא מפה אמירה שאני מבין ממך, שתעשו כל - - -

אנחנו נהפוך כל אבן יחד עם ארגון העובדים - - -

ואתם ידועים בחברה היצירתית שלכם להפנות כוח אדם ליצירות כאלה ואחרות תוך כדי תנועה. תפעילו את כל הכישרון הזה, תעשו הכול כדי לא לפטר עובדים.

מאה אחוז.

תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. א', אני מברכת על הבשורות הטובות לגבי העובדים והעובדות הסוציאליים. מישהו אמר שהסוד טמון באנשים, ואני רוצה להוסיף שההון העיקרי הוא האנשים. ולכן, כשאנחנו מדברים על האבטלה בחברה הישראלית, אנחנו צריכים להבדיל בין שתי חברות. מה שקורה היום בחברה הישראלית, בעיקר בחברה היהודית, זה תוצר ישיר של השפעות הקורונה. אבל מה שהיה ומה שהתווסף בחברה הערבית זה תוצר של מדיניות מובנית ומתעלמת מהצרכים, וגם מהפוטנציאל הטמון בתוך החברה הערבית.

ולכן, אם אנחנו באמת רוצים לצאת מהישיבה הזאת עם כוונות טובות, כבוד השר, כבוד היו"ר וכל מי שנמצא כאן, אנחנו צריכים לצאת לא רק באמירה, אלא בהצעות והמלצות ממוקדות לאיך אנחנו מוציאים את החברה הערבית מהמקום הזה. נכון שזה לא בלחיצת כפתור, וזה לא יהיה בדקה אחת, אבל תוכניות מתחילות איפה שהוא בתוכניות כתובות שמאושרות.

ולכן, יש דברים ברורים לכולנו, שאנחנו כבר חוזרים עליהם פעם אחר פעם. 64% מהנשים הערביות מובטלות לאורך כל הדרך, אין להן שום תעסוקה חוץ מזה שהן עושות עבודה נפלאה בבית ועל זה לא מקבלות שכר, ולא רק זה, תהיה להן גם זיקנה לא מכובדת בגלל שאין להן ביטחונות. זה דבר אחד.

הדבר השני, אזורי תעשייה. אני מרגישה שהנושא הזה כבר נדוש מרוב שדיברנו עליו. צריך להתחיל לעשות דברים בפועל בשטח.

הדבר השלישי, הסבה מקצועית לאנשים שיש להם הכשרות ואין להם עבודה כיום, ויש לנו דוגמאות רבות לאנשים שצריכים את ההסבה, והכשרה מקצועית לאנשים ולנשים באופן ספציפי שאין להם הכשרה. שלושה דברים שלכאורה נראים פשוטים, אבל צריכים כוונות טובות ורצון טוב, תוכניות והתחלה אמיתית. תודה.

תודה. יפה ויגודסקי, יושבת-ראש קרן מעגלים, בזום איתנו? שלום לך.

שלום לך ולחברי הוועדה. אני אעשה את זה בקצרה כי חברת הוועדה, סגניתך, אמרה חלק מהדברים.

קרן מעגלים הוקמה ב-2012 כדי לעזור לעובדים שמקצועם שוחק, לעשות הכשרות מקצועיות לצורך שדרוג ולצורך הסבה מקצועית כדי שהם לא ייפלטו ממעגל העבודה. הקריטריונים שנקבעו אז הם קריטריונים מאוד מאוד קשיחים, - - - רק לבני 45–50, עד שנתיים לפני גיל הפרישה, עם שבע שנות ותק; קריטריונים שאינם מספקים את הצרכים העכשוויים של היום.

אנחנו במלחמה. ובמלחמה יש הוראות שעה שצריכות לשנות הוראות ונהלים קודמים. ולכן אני מבקשת מהוועדה הזאת, מהממשלה, מהאוצר, להוריד את אותם כבלים שמפריעים ומקשים עלינו לתת מענה נכון לציבור הרבה יותר רחב של אנשים שמוגדרים היום כמפוטרים, חלקם בחל"ת זמני – הוא זמני כי היום הם בחל"ת, ובעוד שבוע, שבועיים, חודש, הם יעברו לסטטוס של המובטלים. זו מעין שיטה של לא מיד להגיד לך, אתה מפוטר, אלא, תצא לחל"ת ואחרי כמה זמן אנחנו נעביר אותך למפוטרים.

גברת יפה, סליחה. אנחנו רוצים להיות פה מעשיים. את פועלת בשגרה, אתם עושם עבודה טובה. השאלה היא אם יש לך תוכנית עבודה מיוחדת וייעודית לתקופה הזו, למשבר, ועל איזה מובטלים את מדברת. אמרה לנו חברת הכנסת הילה שיש לך קריטריונים שמגבילים אותך, אז אנא, שימי אותם.

אז אמרתי, קודם כל, להוריד את הגיל כי זה לא רלוונטי רק לבני 45 או 50. ודבר שני, פחות להקשיח את הקריטריונים של מה זה שחיקה. הקריטריונים הם קריטריונים פיזיים שנקבעו ב-2004. הם לא רלוונטיים לסיטואציה שאנחנו נמצאים בה היום. צריך להתיר קריטריונים קשיחים, ולתת אפשרות ליותר אנשים להשתלב במעגל ההכשרות.

אנחנו הכשרנו, עם כל הקשיחות, עד היום 35,000 עובדים מכל קצוות הארץ. המערכת קיימת. אנחנו מחוברים ל-100 מכללות שמפוזרות בכל רחבי הארץ. אנחנו עובדים מול אלפי מעסיקים. אין לנו שום בעיה כלכלית לקלוט יותר עובדים למעגל ההכשרה, מהכשרות קצרות להכשרות ארוכות יותר.

תודה. תודה. אני רוצה להיות מעשי ולסכם את הדיון בשלב הזה. אנחנו נשמח לקבל ממך נייר עמדה, מה את צריכה - - - בזמן הזה. אנחנו נטפל בזה יחד איתך ועם החברים כאן. תודה.

אני מודה לכם.

תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בזמן האחרון אנחנו יותר מדי שומעים על כל מיני מודלים אירופיים, גרמניים. אז קודם כל, אני שמח שאנחנו כבר לא מלמדים אותם, אלא לומדים מהם. עד עכשיו התגאינו שאנחנו הכי טובים, אז הגיע הזמן ללמוד מהטובים ואני אגיד לך למה, אדוני השר. כי השבוע ראיתי נתון מעניין, שבאיחוד האירופי האבטלה עלתה רק ב-0.5%, מ-6.2% ל-6.7%. זה הנתון בעקבות הקורונה. אצלנו זה עלה ל-21%, ומדברים על תחזית של 95 אם אנחנו נחזור לשגרה.

נקודה שנייה, ויש לי פה חשש כבד – דווקא לגבי התעשייה האווירית אין חשש כי שם לא מקבלים שכר מינימום – שהרבה מעסיקים ינצלו את המשבר הזה, יורידו את היקף המשרה לאנשים, ושכר המינימום באמת ירד מתחת לשכר המינימום. כי בסיטואציה שבה יש הרבה אנשים בחוץ שרוצים ומחפשים עבודה, לבן אדם פשוט לא תהיה ברירה. אני לא יודע כמה עורכי דין בארץ מתפרנסים מתביעות עובד-מעסיק, אבל זה החשש הכבד. אני מבקש ממך שתשים לב, גם מבחינה משפטית, לתת הגנה לאנשים הכי חלשים שיהיו בפני בחירה, או שהם ייאלצו לקצץ את היקף המשרה כי מן הסתם יהיה קיצוץ בכל התעשייה, או שהמשרד שלך בממשלה ייתן מענה ולא תתאפשר הורדת בשכר בגלל הורדת היקף המשרה. על זה מדברים כשרוצים לקצץ את שכר המינימום.

אם נוכל לקבל את הנתונים בהמשך, אז לזה צריך לשים לב, כי אני חושב שהאנשים שהכי הולכים להיפגע זה אנשים שאין להם הגנה משפטית וגם לא הגנה מצד המערכת.

תודה. יושב-ראש התאחדות הסטודנטים הארצית, שלומי יחיאב, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת והשר. אני יודע שהדיון הבא אמור להיות בנושא הצעירים, אבל אני רוצה להתייחס כבר עכשיו כי זה קשור גם לנתונים - - -

אבל בקצרה.

במדינת ישראל היום, מתוך המובטלים כמעט מחצית מהם הם צעירים מתחת לגיל 34. זה נתון שאנחנו מרגישים אותו כי בהתאחדות הסטודנטים אנחנו רואים שאחד מכל חמישה סטודנטים מדבר על הקפאת לימודים, וכנראה הוא לא ימשיך לשנה הבאה. עכשיו זה הזמן שמשלמים את המקדמות ללימודים לשנים הבאות, והסטודנטים באלפים אומרים שאין להם את היכולת לשלם, וזה נובע ממציאות אחת שהם פשוט מובטלים בבתים או שהם בחל"ת. והיום, למשל, דמי האבטלה שמגיעים לצעירים הם גם מופחתים וגם מראש הם נמוכים כי תלוש המשכורת שלהם נמוך.

בסוף, השכבה שנפגעת היא שכבה שברובה צעירים ממעמד הביניים והשכבות החלשות. מתחילה להיווצר פה מציאות קשה שאנחנו מדברים עליה בכל החודשים האחרונים, וזו מציאות שרק הצעירים שיש להם את הגב הכלכלי מהבית הם אלה שיצליחו לשרוד את המשבר. בהתחלה, כשה רק התחיל, בסביבות מרץ, בכלל היינו עסוקים לעבור לזום, ללמידה. ועכשיו הסטודנטים שולחים לנו צילומי מסך של חשבון הבנק שלהם ומראים שהם לא מצליחים לשלם את הלימודים.

הדבר שמטריד אותנו, אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת, זה שבכל התוכניות הכלכליות שהוצאו בשבועות האחרונים, אני קראתי בעצמי את כל 250 העמודים של חוק ההסדרים והתקציב שהולך להיות מוגש כנראה בעוד חודש לכנסת ולממשלה, ואין שם מילה אחת שמדברת על העתיד של הצעירים וההחזרה שלהם לשוק התעסוקה.

אנחנו לא מבקשים נדבות, לא מבקשים סיוע כשאנחנו צריכים. אנחנו מבקשים לחזור לשוק התעסוקה.

תודה.

לקראת סיום, אני רק אגיד שאני שמח שבמצגת שראיתי סוף סוף יש התייחסות במשרד הכלכלה, ואני חושב ששר הכלכלה הציג פה את ההתייחסות לצעירים, אבל אני חושב שאנחנו עוד רחוקים מלהגשים את התוכנית כולה. וכמו שאמרת, אדוני היושב-ראש, יש לנו עוד חודש לתקן. ואני חושב שאם בחודש הקרוב, ואני לא שם את הביקורת רק לפקידים כי קל להגיד את זה לשם – נבחרי הציבור, אתם הפה שלנו שנמצאים שם, וזה הצבעת מדיניות.

כרגע בהצבעת המדיניות אנחנו פשוט מבקשים שתהיה תוכנית חירום להחזיר צעירים לשוק התעסוקה - - -

תודה. הבנו, תודה. רוני שניצר, בבקשה.

שלום. אני רוני שניצר, מנהלת אגף אסטרטגיה ותכנון של זרוע העבודה, במשרד העבודה והרווחה.

אנחנו בהחלט מסכימים עם הצורך להשקיע ולפתח את הכלכלה, ושלצד התוכניות של פיתוח כלכלי הכרחי השקעה בצד ההיצע, בצד העובדים, בהכשרות המקצועיות שלהם, בהון האנושי שלהם. אנחנו עובדים על תוכנית מאוד מקיפה בהיבט הזה, בהידברות מאוד צמודה עם האוצר כדי לראות איך אפשר להביא תקציבים משמעותיים בשביל להכשיר היקף מאוד גדול של אנשים לטובת המשבר הזה.

אנחנו בשיתוף פעולה הדוק עם ארגוני המעסיקים כדי להדק את תוכניות הלימוד, את הצרכים, למצוא את המקומות שצריכים כרגע עובדים. יש תוכנית שמדברת על הדבר הזה, יש הרבה מאוד פעולות שנעשות בשביל להפחית בירוקרטיה כדי שהדברים ייעשו בצורה כמה שיותר מהירה.

את מכירה את הכבלים והחסמים שדיברה עליהם יפה ממעגלים?

למיטב היכרותי, הסיפור המרכזי שיפה מדברת עליו, ותתקן אותי יפה אם אני טועה, הוא הגיל.

גיל ושחיקה.

כן.

אז למה לא לשלב ידיים ותסייעו בעת הזה?

אני לא מכירה את הפרטים של הדבר הזה. אפשר לפעול.

אז תיכנסי לזה.

יש מערך מאוד מאוד רחב בנוסף. ואני לא חושבת שיש מה שנקרא, צריך כל כך הרבה הכשרות, אז יש מספיק לכולם, אבל יש מערך קיים מאוד רחב של הכשרות של המשרד, ואפשר לתגבר אותו - - -

תודה. דפנה אבירם, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. ואנחנו נסכם, וסליחה ממשתתפים נוספים בזום. אם יהיה עוד זמן, ניתן לכם. כרגע אני רוצה לשמוע גם את המשרד אחרי המכון הישראלי לדמוקרטיה. בבקשה.

בוקר טוב. תודה. מאחר שהזמן קצוב, אני רוצה להתייחס לסוגיה של הצורך להגביר ביקושים, צריך לגרום לכך שיהיה ביקוש אמיתי לעובדים. אבל בינתיים, דמי אבטלה הם הפתרון לטווח קצר. הוא לא יכול להיות פתרון לטווח ארוך, וברור שעד שיתחדשו פה הביקושים האמיתיים לעבודה, צריך לעשות משהו עם אותם מובטלים. צריך לעודד אותם לעבור הכשרות מקצועיות. אם אנחנו חושבים שרק נציע הכשרות מקצועיות, ובן אדם שמקבל 5,000 או 7,000 שקל ויושב בבית יסכים להפסיד 30% וללכת להכשרה, אנחנו טועים כנראה לצערי. צריך לתמרץ את אותם אנשים לעבור את השלב הזה ולא להישאר בבית. גם נפשית ופסיכולוגית זה טוב עבור אותם אנשים, וגם משקית בשביל כושר התחרות העתידי של המשק נכון לעודד אותם לעבור הכשרות מקצועיות.

זה אומר לבטל את הקנס שהיום הם משלמים, של 30% מדמי האבטלה. זה אומר אפילו לתת להם בזמן הקורס דמי קיום עם אותו תקציב של דמי האבטלה. ואם מישהו מסיים, מתמיד וממשיך בקורס, יש מקום ל חשוב על בונוס, יש מקום לתמרץ את המעסיקים כדי שייכנסו ויאמצו את אותם עובדים לתהליך הכשרה שכולל התמחות במקומות העבודה.

יש היום ירידה בביקוש לעובדים. מעסיק צריך את אותו עובד רק שלושה ימים בשבוע, אז שיומיים בשבוע יחבור לקורס הכשרה שהוא יודע ששם יש ביקוש בעתיד, ביום שאחרי, לאותו עובד, ויעביר אותו הכשרה מקצועית תוך מימון של המדינה. ממילא היא תיתן דמי אבטלה. בואו נעצור את הגל השני של חל"ת ופיטורים בכך שנאפשר שילוב של עבודה במקום עבודה עם קורסים מקצועיים שהמעסיקים צריכים. הרי טרום הקורונה היינו במצב של מחסור חמור בעובדים מקצועיים. אם נחכה ליום שאחרי, נמצא את עצמנו עם אותו צוואר בקבוק.

תודה.

אז צריך לתקצב את העניין הזה. תודה.

משרד הכלכלה, מי רוצה?

אני אתייחס לכמה דברים. א', הכשרות מקצועיות, חברת הכנסת זנדברג, זה לא נמצא עדיין במשרד העבודה והרווחה. אנחנו הולכים יותר על מסלולי תעסוקה, כמו שהשר אמר, שהם כבר מופנים למקומות העבודה עצמם. זה לא הכשרה מקצועית שאחר כך צריך לחפש מקום עבודה. כל תוכנית סיוע שלנו מותנית במציאת מקומות עבודה.

והסיוע הוא למעסיקים?

כן, כן.

והוא מותנה בהגדלת מספר העובדים.

סבסוד שכר בעצם.

לא, כל עובד שמתקבל, לפי שם העובד, הוא מקבל שנה שלמה 20% מהשכר.

ואתם מתנים את זה בכך שלא יהיו פיטורים ולא יהיו כל מיני דיבידנדים?

כן, ודאי. לא תהיה דלת מסתובבת.

אנחנו בודקים את מספר העובדים קודם, ודאי.

ישנם כמה דברים בתחום הרגולציה – הזכיר את זה אייל יוניאן מהתעשייה האווירית, וגם בנושא חוק עידוד השקעות הון, הורדת סעיף הייצוא – שצריך לשלב ידיים עם הכנסת כדי לתקן את הדברים האלה שאולי נכונים לתקופות רגילות, אבל בזמן חירום צריך לשנות אותם. זה קשור גם לנושא של רכש גומלין שיכול באמצעות ההשקעות של מיליארדים שהמדינה עושה בתשתיות, להביא הרבה עבודה לתעשיות הישראליות. זה קשור גם בביטוח סיכוני סחר חוץ שגוף כמו התעשייה האווירית יכול מאוד ליהנות אם החשב הכללי יאפשר לחברות ישראליות לבצע פרויקטים ענקיים במדינות מתפתחות, ואז חלק גדול מהעבודה מגיע לארץ.

לגבי השאלה שלכם על האוצר – אני חושב שחברת הכנסת זנדברג דיברה על זה – הייחוד של התוכנית של משרד הכלכלה הוא שאלה מסלולים שכבר מוכרים ואנחנו יודעים שהם עובדים. אנחנו יודעים להגיד פר מיליון שקל כמה מקומות עבודה בכל מסלול. ואני חייב להגיד שחלק מהמסלולים האלה כן נתמכים על ידי האוצר והם כן מוכנים ל הגדיל את התקציבים, לא בכולם. זה יהיה מאבק מסוים, אבל אני לא יכול להגיד שיש התעלמות מוחלטת מהתוצאות שאנחנו מראים במסלולים.

מיכל, רוצה להוסיף משהו?

גם השר וגם המנכ"ל התייחסו למסלולי התעסוקה. אני חושבת שזה משהו שעונה מאוד חזק על דברים שנאמרו כאן בחדר, גם בעניין הצעירים. יש ממש מסלול ג'וניורים שאנחנו יודעים שהוא הצליח - - - האוכלוסייה הערבית ואנחנו מעוניינים להרחיב אותו עכשיו ליתר הצעירים, כי זו באמת אוכלוסייה שאנחנו יודעים שבקורונה נפגעה מאוד. מעבר לזה, דגשים לנשים ערביות ואוכלוסיות בכלל, זה סוג של פתרון רציני לעניין.

מילה על רכש תוצרת הארץ ורכש גומלין, כי זה עלה פה גם בקרב חברי הכנסת. אנחנו מסתכלים על זה בהיבטי צמיחה לטווח ארוך, וכמה מקומות עבודה זה יכול להביא. אז נכון שיש התייחסות לפעמים על השקל המיידי, אבל בסופו של דבר יש בזה הרבה יותר תועלת למדינה והרבה יותר ערך, ואלה דברים שאפשר להראות אותם.

לגבי המודל הגרמני, השר ביקש שאני ארחיב במילה אחת. כשאנחנו מדברים על מודל של win-win, זאת אומרת, בכל מקרה הממשלה משלמת פחות, העובד מקבל יותר, והמעסיק מקבל גמישות טיפולית ותעסוקתית באופן שהוא יכול לשמר את העסק שלו כעסק חי וזה דבר מאוד מרכזי. הרבה מאוד מדינות מבצעות את העניין הזה היום. 60 מיליון עובדים ב-OECD נמצאים תחת המודל הגרמני כיום. עשינו סימולציה של 500,000 עובדים בשכר ממוצע ואנחנו רואים חיסכון של כמיליארד בחודש, אם הולכים למודל הזה ולא מודל חל"ת. זה משהו שאנחנו רואים כפתרון מבחינת התוכנית שהשר והמנכ"ל הביאו היום לשולחן. תודה.

מכובדי השר, בבקשה.

אני לא ארחיב. אני חושב שבסך הכול האווירה היא אווירה נכונה פה. הרחבת התעסוקה היא אחד הדברים שחייבים לעסוק בהם היום וחייבים להיערך אליהם גם ביום שאחרי הקורונה.

משפט אחד לתעשייה האווירית – אנחנו נשמח להיות שותפים ולסייע, ולראות איך עוברים את המשבר הזה. אצלכם ודאי פוטנציאל העובדים שיעזבו את מקומות העבודה הוא הון אנושי שפשוט כל יום שהם יהיו בבית זה, לדעתי, הפסד עצום למשק. יכול להיות שביחד איתכם אפשר לעשות שילוב מול רשות החדשנות שלנו, מול מעסיקים אחרים שמוכנים לקלוט עובדים ברמה כזו, וכמובן לראות איך מייצרים אצלכם מסלולים של שימור עובדים עד לימים שבהם תיפתח כל מערכת התעופה והמערכת הנוספת שעליה אתם נשענים.

אני רוצה להתייחס לשאלות הספציפיות של החברים, ואני אתייחס במשפט אחד מרוכז לכל השאלות והחידוד של חבריי מהרשימה המשותפת שהיו פה ושנמצאים עדיין, של חברי עבאס מנסור, של אחמד טיבי, של אנטאנס שחאדה, ושל חברת הכנסת ח'טיב יאסין. בהחלט אני חושב שהדרישות שלכם וההצעות שלכם לגבי הזירוז והגדלת התקציב של אזורי התעשייה – צריך לזכור דבר אחד, אנחנו עדיין פועלים בתקציב של 1 חלקי 12, אבל אנחנו דורשים מתוך תקציבי הקורונה - - -

- - - עוד תקציב - - -

נכון. אבל אתה יודע שהם מקפיאים הכול. אחמד פה? חשבתי שהלכת.

חזרתי מוועדת הכספים.

יש לו מנגנון, כשמזכירים את השם שלו, כמו דני דין.

אני לוקח את הדרישות שלכם וההצעות שלכם לגבי זירוז והגדלת התקציב לבניית אזורי תעשייה, שגם יהיו אזורי תעשייה משותפים, גדולים, ועונים על צורכי העתיד.

כפי שאתם יודעים, אתמול הודעתי לחברכם, חבר הכנסת איימן עודה, ואני מודיע גם לכם היום, לכולם, כחלק מהדרישות שהוגשו אליי ובשיתוף פעולה עם הרשימה המשותפת, שבקרוב נציג בפניכם מסלולי תעסוקה נוספים, ייחודיים. וכמובן, שיתוף הפעולה שלכם הוא מאוד מאוד משמעותי.

אני מקווה שנציג גם מסלולים חדשניים ויעילים, כי אין יותר יעיל מזה שהעובד מיד מגיע למקום העבודה שלו, הוא יודע איפה העתיד שלו, ואנחנו יודעים לסנכרן את הנושא. ושוב, אני מודה לכם על שיתוף הפעולה.

תודה.

תמר, לגבי המודל הגרמני, יש התנגדות באוצר. ההתנגדות שלהם לא מובנת. את יודעת למה? כי הם טוענים טענה שלא יכולה להיות מקובלת. הם אומרים, תהיה פה מערכת של רמייה, שמעסיקים שלא תכננו לפטר ולא תכננו לצמצם את היקף ההעסקה של העובדים, הם פשוט ייקחו את זה כהזדמנות מבחינתם.

אני חושב שהגיע הזמן שאנחנו נתייחס לאזרחים הישראלים באמינות, נתייחס אליהם בדרך מכובדת. מה, מעסיק עכשיו יתחיל להתעסק ומחר יתפסו אותו?

אנחנו גם במשבר גלובלי. מה מעסיק עכשיו יתעסק? - - -

זה ביחס לאזרחים בכל התחומים, בכל התחומים. אני חושב שלחץ גדול, וזה גם עונה לשאלה של יבגני סובה שחידד את העניין, גם של חברי הכנסת, אם היינו מתחילים עם המודל הגרמני מלכתחילה, היינו חוסכים הרבה מאוד כסף, היינו חוסכים הרבה בירוקרטיה, - - -

היינו שומרים על מקומות העבודה.

היינו שומרים על יחסי עובד-מעביד.

אני מוכרח לציין שהתאחדות התעשייניפ והגורמים העסקיים מוכנים לאתגר הזה, ואני מקווה שלפחות נתחיל באיזשהו מודל. אם כבר הוחלט ללכת לחל"ת כל כך ארוך, אנחנו יכולים לאתגר ולהוכיח לממשלה שמשלמים פחות בסופו של דבר.

אני רוצה במשפט אחד לומר שמבחינתנו קרן מעגלים היא פרטנר חשוב. נשמח לפתור שם את הבעיות של כל המגבלות שקיימות שם כדי לתת להם יותר מרחבי פעולה. כמובן סטודנטים ומובטלים יעמדו לנגד עינינו. זה חלק מרכזי בתוכניות שאנחנו רוצים להפעיל. וכל שאלת ההכשרות המקצועיות היא שאלה של איך אנחנו מצליחים לנתח ולתרגם את מקצועות העתיד ואת המקצועות שיהיו להם ביקושים.

אני מאוד מודה לך, אדוני היושב-ראש. אנחנו שמחים שאתם הוועדה שמפקחת עלינו.

תודה.

אנחנו רוצים להרגיש את הפיקוח, אז אנחנו נשמח להופיע בפניכם ולהציג תמונה יותר רחבה. עוד משהו?

מבחינת הזמן אני חייב לסכם.

רגע, עניתי לך? לגבי הנשים, אין ספק ואת צודקת במאה אחוז בנתונים שהצגת, תהיה העדפה מוחלטת לכל רעיון של איך אנחנו מעבירים נשים לשוק התעסוקה. כמובן, אני מבין את העניין שצריך שאזורי התעשייה יהיו צמודים ככל האפשר לאזור, אבל צריך שיהיו אזורי תעשייה מתקדמים. אני מקווה שנצליח לפתח את המודל שהצגתם בפנינו, אבל אנחנו פתוחים לכל רעיון ולכל יוזמה.

תודה. הוועדה מודה לשר עמיר פרץ, למנכ"ל ולצוות המשרד שלו. הוועדה מודה לחברי הכנסת המציעים ולחברי הכנסת שהשתתפו בדיון.

הוועדה רואה בהצעות להפחתת שכר המינימום פתרון שגוי ולא ראוי, ומודה לשר על הצהרתו שייאבק בעמדה זו ובכיוון חשיבה כזה בכלל.

הוועדה משבחת את שר הכלכלה על העדפת פיתוח כלכלי של אוכלוסיות מיוחדות ומוחלשות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית ופיתוח אזורי תעשייה באזורים אלו.

הוועדה קוראת למשרד האוצר ומשרד הכלכלה לאמץ מודל של חל"ת חלקי לפיו עובדים יועסקו בחלקי משרה, ואת יתרת העלות שתחפה על הירידה בביקושים תממן הממשלה. הוועדה סבורה שבעת הזו נכון שדמי האבטלה יורחבו מעבר ל-70% מהשכר למקבלי שכר המינימום.

הוועדה סבורה שכחלק מההתמודדות עם המשבר יש לבטל את ההנחיה העומדת בפני חברות מהפריפריה המבקשות מענקים מהמדינה לעמוד ב-25% ייצוא. חברי הוועדה והמציעים ייזמו הצעות חוק לתיקון ולביטול התניה זו, ולו כהוראת שעה.

הוועדה קוראת למנהלי התעשייה האווירית וליו"ר ועד העובדים לקבל את הצעת השר הכלכלה עמיר פרץ להיכנס לעובי הקורה על מנת לצמצם את הקושי ולמנוע את גל הפיטורים הצפוי.

הוועדה קוראת למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לגבש תוכנית להתאמת הכשרות במקצועות שאינם מועסקים ושניתן להסב אותם למקצועות נדרשים.

הוועדה מבקשת מקרן מעגלים להעביר אליה הצעות לתיקונים נדרשים בחקיקה שיאפשרו לה לנצל את כספי הקרן ולסייע לאנשים שנמצאים כיום בחל"ת ומובטלים ומי שאינם מועסקים.

הוועדה קוראת למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים להגיש תיקון בעניין אנשים השוהים בחל"ת ורוצים לצאת להכשרה מקצועית, ולבטל את קיזוז 30% מדמי אבטלה ביציאה להכשרה מקצועית.

רבותיי, תם ולא נשלם. נמשיך לעקוב, נמשיך לדחוף. אנחנו כאן בשבילכם. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.