פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת כנסת
14/07/2020


22/07/2020
09:07
מושב ראשון



פרוטוקול מס' 36
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, כ"ב בתמוז התש"ף (14 ביולי 2020), שעה 12:00

א. בקשת חה"כ רפי פרץ להתפלגות מפלגת הבית היהודי מיסודה של המפד"ל מסיעת ימינה, בהתאם
לסעיף 59(2 )לתקנון הכנסת.
ב. הארכת החלטת הוועדה המסדרת בדבר השתתפות חברי כנסת בישיבות ועדה בדרך של היוועדות
חזותית בתקופת התפשטות נגיף הקורונה.
ג. קביעת הוועדות אליהן ידווחו שרי הממשלה, לפי סעיף 123(ז()2 )לתקנון הכנסת.
ד. ערעורו של חה"כ אוסמה סעדי על החלטת נשיאות הכנסת שלא לאשר דחיפות הצעתו לסדר היום

"החלטות פוגעניות של מנהלת הכדורגל".
ה. קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר היום בנושא: "מתן פתרון מיידי לזוגות לפני הנישואים שנמנע מהם
לרשום את הנישואים גם בחו"ל עקב משבר הקורונה", של חברי הכנסת יבגני סובה, אנדרי קוז'ינוב,
ניצן הורוביץ ושרן מרים השכל.
ו. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות, בכל הקריאות:
1 .הצעת חוק-יסוד: (משק מדינה )(תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020)(תיקון מס' 2) (מ/1340).
2 .הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש)(הוראת שעה), התש"ף-2020 (מ/1341).
ז. בקשת יושבת ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט למיזוג הצעות חוק חובת מכרזים (תיקון מס' 24) וחוק חובת מכרזים (תיקון – העדפת תוצרת הארץ במכרזי מערכת הביטחון ובמשרד לביטחון פנים) של חברי הכנסת: מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח', משה גפנים ויעקב אשר.
ח. בקשת חה"כ רפי פרץ להתפלגות מפלגת הבית היהודי מיסודה של המפד"ל מסיעת ימינה, בהתאם
לסעיף 59(2 )לתקנון הכנסת - רביזיה

חברי הוועדה: איתן גינזבורג – היו"ר
עוזי דיין
הילה וזאן
מכלוף מיקי זוהר
בועז טופורובסקי
אחמד טיבי
מתן כהנא
אופיר כץ
אוסנת הילה מארק
חמד עמאר
יצחק פינדרוס
טלי פלוסקוב
תהלה פרידמן
עינב קאבלה
אלעזר שטרן

וליד טאהא
יוסף טייב
אוסאמה סעדי
אנדרי קוז'ינוב

השר לירושלים ומורשת רפי פרץ
שירה עמיאל - אגף תקציבים, משרד האוצר

הדיי נגב - התנועה לאיכות השלטון

ארבל אסטרחן

נועה בירן - דדון

שרון רפאלי






































א. בקשת חה"כ רפי פרץ להתפלגות מפלגת הבית היהודי מיסודה של המפד"ל מסיעת ימינה, בהתאם לסעיף 59(2) לתקנון הכנסת

חברי הכנסת, בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. היום יום שלישי, כ"ב בתמוז התש"ף, 14 ביולי 2020. בראש סדר היום עומדת בקשתו של השר רפי פרץ להתפלגות מפלגת הבית היהודי מיסודה של המפד"ל מסיעת ימינה בהתאם לסעיף 59(2) לתקנון הכנסת.

אני מתחיל עם בקשתו של הרב פרץ לבקשה. נתחיל איתך, ואז נעבור לשאר הדוברים. בבקשה, אדוני.

תודה, אדוני יושב-ראש הוועדה, חבריי חברי הכנסת, בהתאם לסעיף 60א לחוק הכנסת תשנ"ד-1994 להלן: חוק הכנסת, מוגשת בזאת הודעה על התפלגות מפלגת הבית היהודי מיסודה של המפד"ל מסיעת ימינה בהתאם לסעיף 59(2) לחוק הכנסת. שם הסיעה החדשה: הבית היהודי מיסודה של המפד"ל. בא כוח הסיעה הוא אנוכי רפי פרץ, ממלא מקום בא כוח הסיעה הוא ניר אורבך. הסכם בדבר צירוף של מפלגות הוגש ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית בעת הגשת הרשימות. בהתאם לסעיף 60א לחוק הכנסת אני אבקש מכם לאשר את ההתפלגות. תודה.

מישהו רוצה לדבר? גם אלעזר וגם יש בקשות מבחוץ. בטרם נתחיל בסבב הדוברים ניתן ליועצת המשפטית לתת את המסגרת. אחר כך אם יהיו התייחסויות נתייחס ספציפית. אבל רק המסגרת מהי התפלגות כי זה דיון שוועדת הכנסת הזאת דנה בזה.

אני אתן את המסגרת אבל אחר כך אם יהיו התייחסויות לבקשה הספציפית אני גם אתייחס.

לבקשה הספציפית נתייחס אחרי הדוברים.

חוק יסוד: הכנסת יוצא מהנחה שחבר הכנסת נבחר במסגרת של רשימה של מפלגה והוא אמור להישאר בסיעתו, אלא בתנאים שנקבעו בחוק. החוק יוצר הבחנה בין פרישה מסיעה לבין התפלגות מסיעה. התפלגות מסיעה זה הדבר שהחוק מכיר והוא מקובל, אין עליו סנקציות, אבל יש תנאים מסוימים שרק בהם יכולה להיות התפלגות של סיעה. חוק הכנסת מכוח חוק יסוד: הכנסת מונה לנו שלושה תנאים להתפלגות מותרת כששניים מהם הם התנאים שמשתמשים בהם יותר והם תנאים מוכרים. אחד מהם הוא כאשר שליש מסיעה של לפחות שניים מבקשים להתפלג מהסיעה. החוק נותן להם זכות לעשות את זה גם אם רוב הסיעה מתנגדת לדבר. ברגע שיש שליש מסיעה של שני חברים לפחות הם יכולים להתפלג ולהקים סיעה חדשה. אם אותה סיעה מייצגת מפלגה היא גם יכולה בתנאים מסוימים לקבל מימון. זה דבר שקרה בכנסות בעבר לא מעט פעמים.

אופציה שנייה להתפלגות היא כאשר סיעה מורכבת מכמה מפלגות, כלומר רשימת המועמדים מלכתחילה הוגשה על-ידי כמה מפלגות. אם אותן מפלגות, בעת שהן הגישו את רשימת המועמדים נתנו ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית הסכם שיאפשר להן להתפלג לפי מפלגות אז אחר כך במהלך כהונת הכנסת כל אחת מאותן מפלגות, יש לה זכות עצמאית להתפלג ללא צורך בהסכמה של יתר המפלגות שמרכיבות את אותה סיעה וגם אם הן לא מהווים שליש. זאת הבקשה שמונחת כעת. חבר הכנסת והשר פרץ שהוא הנציג היחיד של מפלגת הבית היהודי מבקש להתפלג מסיעת ימינה שהיא סיעה שמורכבת משלוש מפלגות: יש המפלגה שמוכרת בשם הימין החדש, אבל בעצם השם של המפלגה הוא צל"ש, שיש בו שלושה חברי כנסת: בנט, שקד וכהנא; יש המפלגת האיחוד הלאומי שחברים בה חברי הכנסת סמוטריץ' ואופיר סופר, וחבר הכנסת פרץ.

אמרתי שהתפלגות היא הדבר שהחוק מתיר ומאפשר בתנאים מסוימים. מה שהחוק רוצה למנוע זה פרישה. זה הדבר האסור שמוביל סנקציות. החוק אומר שאם חבר כנסת פורש מסיעתו שלא בדרך של התפלגות אז יחולו לגביו סוג של סנקציות. העיקרית והמוכרת ביותר אומרת שמי שפרש מסיעתו לא יוכל להתמודד לכנסת הבאה במסגרת מפלגה שהייתה מיוצגת בכנסת היוצאת. כלומר אם הוא רוצה להתמודד לכנסת הבאה הוא חייב לעשות את זה רק במסגרת מפלגה חדשה לגמרי.

סנקציה נוספת אומרת שהוא לא יוכל להתמנות לשר או לסגן שר באותה כנסת, והרעיון הוא שאי אפשר יהיה "לקנות" חבר כנסת ולגרום לו לעבור ממפלגה למפלגה בכך שייתנו לו תפקיד בממשלה. ויש גם סנקציות בתחום המימוני מכוח חוק מימון מפלגות וגם אומרים שאותו חבר כנסת לא יוכל להצטרף לאף סיעה בכנסת. זאת אומרת אם חבר כנסת מוכרז כפורש הוא נקרא חבר כנסת שפרש והוא לא שייך לאף סיעה. הוא לא מקים סיעה, הוא לא מייצג מפלגה ולא יכול להצטרף לאף סיעה בכנסת.

הקביעות האם חבר כנסת התפלג או פרש נעשות פה בוועדת הכנסת. לגבי התפלגות – למרות שלכאורה אמרתי לכם שהתנאים קבועים בחוק – בין זה שליש ובין זה מפלגה – בכל זאת נדרש אישור יותר טכני ופורמלי של ועדת הכנסת כי רוצים שתהיה ודאות. הכנסת צריכה לדעת בכל עת מיהן הסיעות ומי נמנה בהן ולכן ניתנת החלטה.

במקרה כאן עובדתית יש כאן צירוף של שלוש מפלגות?

יש שלוש מפלגות.

ימינה היא תוצר של רשימת מועמדים משותפת שהוגשה על-ידי כמה מפלגות.

אז השר פרץ עכשיו מייצג - -

הוא המייצג היחיד של מפלגת הבית היהודי.

מפלגה.

אין פה פרישה.

כן, נכון.

אגב, גם הרשימה המשותפת הוגשה על-ידי ארבע מפלגות, הגישה הסכם.

אני מבקש לא להשוות.

זאת בקשה משותפת גם שלכם וגם של הרב פרץ.

ההבדל הוא שהרשימה המשותפת שהתאחדה הביאה 15 מנדטים ונשאר לה 16 ו-17. אצל רפי פרץ – הוא ריסק את המפד"ל - - -

תודה רבה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי על החידוד וההבהרה.

נתחיל עם שאר הדוברים שביקשו להתייחס. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה.

תודה.

אלעזר, תמשיך באותו קו. אני פה.

אדוני היושב-ראש, הדיון הוא לא עניין אישי. הדיון הוא איך אנחנו נראים בעיני הציבור במדינת ישראל, איך הציבור מסתכל על מה שאומרים הפוליטיקאים, איך הציבור מסתכל על המשמעות של רשימה לכנסת. אני רוצה לומר שב-22:05 במוצאי יום הבחירות האחרונות שמעתי בטלוויזיה עם פרסום המדגמים את חבר הכנסת והשר דודי אמסלם כשבערך במשפט השני או השלישי הוא דיבר עם מי מתנהלים מגעים, מי הפוטנציאל לערוק. כשהשאלה הזאת הופכת להיות שאלה נלווית לתוצאות בחירות אנחנו מזנים את בית המחוקקים הישראלי. אנחנו מזנים את המשמעות של רשימה לכנסת, ואנחנו גם מזנים את המעמד של חבר או חברת כנסת. כמה שהמעמד שלנו נמוך בעיני הציבור, כשהדבר הזה הופך לתרבות אז יש בעיה גם של המושג יושר, ואני כבר לא מדבר על המושג "שייכות".

החשש, כמובן, הוא לא רק מה קורה לבית הזה מכיוון שפעם שאתה מטמיע במישהו תרבות של עריקה, תרבות של מילה זה לא מילה, של רשימה זה לא רשימה - -

אני מבקש – מילה זה לא מילה זה שלנו.

אני לא מדבר אליך.

גם זה מילה לא מילה.

חברים, כל אחד יקבל זכות דיבור. אל תפריעו אחד לשני, בבקשה.

כשאתה מנחיל מהבית הזה – כאילו לתוך הבית הזה – אבל אנחנו יודעים, אנחנו רוצים שככה יקרה, זה המצב הנשאף, שהנוער שלנו ואזרחי מדינת ישראל יאמצו ערכים ונורמות התנהגות שהבית הזה משדר להם.

אם הסיפור הזה היה סיפור יחיד אפשר לדון בו לגופו ולהחליט. כשהרב רפי פרץ מצטרף – ולא משנה כרגע מהי ההגדרה של פרישה אבל כן חשוב המושג של קבלת תרומה – והמושג של קבלת תרומה, להבדיל ממה ששאל פה חברי אוסאמה, אם זאת פרישה או התפלגות או לא משנה – אנשים לא מבינים את הדקויות האלה. אנשים מסתכלים על הרב רפי פרץ כמי שמצטרף לפנינה תמנו שטה, כמצטרף לתהילה פרידמן, כמצטרף למיכל וונש, כמצטרף לצביקה האוזר, כמצטרף ליועז הנדל, ואני יכול להוסיף, לצערי הרב.

מה הסיפור של האוזר והנדל בדיוק?

הם לא היו מפלגה קודם. הם נהיו מפלגה אחר כך. אולי זה יותר חמור.

כמה הם קיבלו?

חבר הכנסת טיבי, תודה.

לא. יש אנשים שלא - - - 6 מיליון שקל.

תכף נדבר גם על חברי כנסת אחרים שהפכו למפלגתו של אלעזר שטרן. את זה הוא שכח.

6 מיליון שקל.

אני אחסוך לך, אדוני היושב-ראש.

לא צריך.

אני רוצה לתת את ההפך. חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח', שעל-פניו, למה אני לא מדבר עליה? היא עשתה בדיוק להפך. הציעו לה תמורה כדי לא לפרוש והיא החליטה שהערכים שלה מחייבים אותה לא להישאר באותו מקום ובתנאי שלא תקבל תמורה. אני מזכיר לכולם: לא שהיא לא קיבלה תמורה – היא ויתרה על תמורה. אני פותח את זה בשביל לסגור את זה כדי להגיד שזה עניין של משפחה אחרת לגמרי. ואם אני רוצה שהציבור בישראל יבין אז הציבור בישראל מבין שחברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח', להבדיל מכל הרשימה שהזכרתי עכשיו, ויתרה להיות שרה ועל ראשות ועדה, ולמרות הדברים החשובים שיכלה להרוויח לא בגדה בערכים שלה ולא בגדה ברשימה שלה. היא נשארה כאילו באותה רשימה - -

כאילו. ממש כאילו.

עברה רשימה. סליחה.

היא לא עברה רשימה, היא עברה מפלגה.

היא עברה מפלגה. החוק אפשר את זה בתנאים שהיו.

רק לרב רפי החוק לא מאפשר, רק לה הוא אפשר.

בהתאם לחוק.

הדיון הוא לא בהתאם לחוק.

במה היא שונה ממנו? הוא בדיוק כמוה ההבדל?

אני רוצה להסביר שוב על הנושא של התמורה.

אז תסביר שוב למי שלא הבין.

אנחנו יודעים מה זה שוחד, אנחנו יודעים מה זה ההפך משוחד. תמורה בהקשר הזה זה שוחד.

אם היו מציעים לך היית בא על ארבע.

ככה העבירו את האנשים. הציעו להם מה שנקרא, תמורה, הציעו להם שוחד.

זה, כמובן, לא נכון.

אני מסיים את דבריי. מה שעומד פה לדיון בוועדת הכנסת זה פירוק המושג של רשימה לכנסת ובתנאי אחד שיינתן בקצה שלו תמורה או במילים שלנו – שיינתן שוחד.

חברי כנסת קיבלו את ההחלטה שלהם בלי קשר לתמורה שקיבלו. יש כאלה שלא קיבלו תמורה.

אין אף אחד שלא קיבל תמורה.

יש כאלה שפשוט החליטו אידיאולוגית איפה הם רוצים להיות - -

אין אף אחד - - - שלא קיבל תמורה.

- - גם אם בסוף הם קיבלו תפקיד זה לא תמיד מחויב ולא תמיד נכון. אבל להשחיר ככה את כולם – לא הייתי עושה את זה.

לא אמרתי מיצובישי.

זאת בחירתך שלך.

כל אחד עושה את תפקידו. אם הוא לא היה עושה את זה הוא היה בוגד בבוחרים.

יש לנו בקשה מהתנועה לאיכות השלטון. עורך דין הדיי נגב, נמצא איתנו בשידור?

עוד פעם התנועות האלה. מה ועדת הכנסת - - -

לא הבנתי מה הם קשורים.

מה הם קשורים, איכות השלטון?

יש לציבור זכות להביע את דעתו.

איזה ציבור? זאת עמותה שחרתה על דגלה לרדוף אחרי נתניהו. על איזה ציבור אתה מדבר? מה היא קשורה?

תודה, חבר הכנסת זוהר.

מה היא קשורה בכלל?

לא רק. יש לה עוד כמה לרדוף. יש להם במה בבג"ץ, מה הם צריכים במה פה?

אתם רוצים לתת במה - - - מה הם מעניינים בכלל?

יש להם מספיק בבג"ץ.

חברים, תודה רבה על הציונים. שמעתי אתכם. עכשיו הוא מדבר.

- - - התנועה לאיכות השלטון צריכה לדבר? כל פעם שיש פה משהו פוליטי מביאים אותה?

חברת הכנסת מארק, תודה על ההערה.

יש מספיק מגרשים שמתמודדים שם.

ה-כ' הרביעית של מיקי – קישטה.

חבר הכנסת טיבי, תעזור לי, בבקשה.

חבר הכנסת טיבי, א', זה ק', לא כ'. דבר שני, אם תרצו אני אספר לכם על המשל - - -

לא צריך. אתה רוצה לספר? לא. תודה רבה על ההערות שלך והסיפורים שלך.

בוא נפתח את זה, מיקי.

בבקשה, עורך דין נגב.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אנחנו סבורים בתנועה לאיכות השלטון שהוועדה צריכה לדון בעניינו של חבר הכנסת פרץ כפורש מסיעת ימינה ולאו דווקא כמתפלג. אני אסביר למה: בשנת 1990 חוקק ה"תרגיל המסריח" שעשה שמעון פרס ליצחק שמיר, ובעקבותיו הוא ניסה למשוך חברי כנסת ממפלגות שונות בתמורה לתפקיד של שר. אגב, בעקבות אותו תרגיל מסריח הוקמה התנועה לאיכות השלטון - -

יש חברים שמקשיבים לו בקשב רב ולא - - -

תני לו לדבר.

- - ובעקבות אותו תרגיל מסריח גם נחקק חוק למניעת מעילה באמון - -

- - - איך פתאום זה לא מפריע לכם. התנועה לאיכות השלטון מדברת.

חברת הכנסת מארק, אני מבקש ממך לא להפריע. את רוצה לדבר – תירשמי, תקבלי את כל הזמן שבעולם.

- - נחקק החוק למניעת מעילה באמון שכלל כמה תיקונים. אחד מאותם תיקונים היה סעיף 6א לחוק יסוד הכנסת שבמסגרתו יש שני תנאים להגדרה של פורש: תנאי ראשון הוא שאותו פורש מצביע בניגוד לעמדת הסיעה בהצבעת אי אמון בממשלה. מה שקרה בעניינו של חבר הכנסת פרץ גם בחודש מאי בעת השבעת הממשלה וגם כמה פעמים אחר כך; תנאי שני שקובע אותו חוק יסוד זה שחבר הכנסת צריך לקבל תמורה לאותה הצבעה, זאת אומרת תמורה לאותו עניין. בעינינו חבר הכנסת פרץ קיבל תמורה – תפקיד שר ואפילו עם עוד כמה סמכויות. לדעתנו, בהתאם לסעיף 61 לחוק הכנסת ועדת הכנסת צריכה לדון לפי החומר העובדתי ולפי חוק יסוד: הכנסת דווקא בעניינו של חבר הכנסת כפורש כמי שנבחר מרשימת ימינה וכמי למעשה, פעל בניגוד לעמדת סיעתו ובניגוד לרצון הבוחרים שבחרו בו. למעשה, הוא שייך לאותה תופעה של כלנתריזם – אותה תופעה ידועה לשמצה שבעקבות אותו תרגיל מסריח שהיה שבר ופגיעה באמון הציבור ובנבחריו חוקקו את אותם תיקונים במטרה להגביל חברי כנסת מלפרוש מסיעה או, לכל הפחות, לגרום לתנאים ולסנקציות אם חבר הכנסת פורש בניגוד לעשייה שבשבילה הוא נבחר. לכן אנחנו סבורים שהוועדה צריכה לדון ולהכריז עליו כפורש ולא רק לדון בעניין התפלגותו. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה.

הסיטואציה שאני נמצא בה היא לא נוחה בגלל האהבה האישית הרבה שאני רוחש לרב רפי פרץ הן בשל עברנו המשותף והן מאז היכרותנו המחודשת כאן במסדרונות הפוליטיקה.

אנחנו לא רצינו את העזיבה הזאת. מבחינתנו זאת הפרה של הבטחה שנתנו לבוחרים שלנו. במערכת הבחירות השלישית אמרנו מפורשות שאנחנו מתכוונים להישאר ביחד ונפעל ביחד בכנסת. לכל אורך המשא ומתן המשכנו והצהרנו שאנחנו ממשיכים יחד ככוח אחד שמייצג את הימין האידיאולוגי ואת הציונות הדתית, ואנחנו מאוד עצובים על העזיבה הזאת. לא רצינו אותה, ואנחנו מצרים עליה. מבחינתנו היא הפרה של הבטחה שנתנו לציבור הבוחרים שלנו.

תודה. מיקי זוהר, בבקשה.

לגבי הדיון שנערך פה היום, קודם כול אני רוצה להבהיר לכולם – אלה שבאו לנסות לעשות פה הון פוליטי, שזה דיון טכני בלבד, ובהתאם לתקנון הכנסת גם לא ניתן להתנגד לו. בקשת הפיצול מגיעה מכוח זה שסיעת הבית היהודי היא מפלגה בפני עצמה וגם בתוך ההסכם הקואליציוני שנחתם בתחילת הדרך מופיעה הבית היהודי כמפלגה בפני עצמה. לכן כל הדיון פה הופך להיות במקום דיון טכני לדיון פופוליסטי – מה שקורה הרבה מאוד, לצערי הרב, בכנסת בחודשים האחרונים.

לגבי ההחלטה של ימינה לא להצטרף לממשלה – אני רוצה להזכיר שלאורך כל קמפיין הבחירות ימינה הבטיחה באופן ברור לבוחרים שלה שהם יצטרפו לממשלת נתניהו. זאת הייתה ההתחייבות שלהם - -

אנחנו לא מקיימים פה עכשיו משא ומתן קואליציוני.

למה? למה? למה? - - -

מה זה הקשקוש הזה?

תנו לחבר הכנסת זוהר לדבר.

הם הבטיחו לאורך כל הקמפיין שהם יישבו בממשלה עם נתניהו. הם נתנו התחייבות, וכנראה, גם זכו לבוחרים בעקבות ההתחייבות הזאת.

חבר הכנסת מיקי זוהר, אנחנו התחייבנו לממשלת ימין, לא ממשלת שמאל. מה שאתם הקמתם פה זה ממשלת - - -

- - - אם היית מקבל ככה תיקים זאת לא הייתה ממשלת שמאל ולא שום דבר - -

הקמתם פה ממשלת שמאל על מלא.

- - אם הייתם מקבלים חמישה תיקים - - -

אם השמאלני יולי אדלשטיין לא היה שר הבריאות זה היה ממשלת - - -

חבר הכנסת פינדרוס, תודה.

- - -

- - - סוציאליזם - - -

בואו נבחן אתכם בהצבעה מחר, אם תעדיפו את - - - או משהו אחר - -

חברת הכנסת מארק, למה את מפריעה למיקי זוהר?

מה שקרה הלכה למעשה זה שימינה החליטו להפר את הבטחת הבחירות שלהם לציבור בשם הבקשות שלהם לתפקידים שלא עלו בידם. התפקידים שהוצעו להם היו מאוד מכובדים אבל הם בכל-זאת בחרו להפר את הבטחת הבחירות לבוחרים שלהם ולא להצטרף לממשלה. היה צדיק אחד בסדום שיושב פה בחדר – הרב רפי פרץ שהחליט לעמוד במילה שלו לבוחרים, לעמוד בהתחייבות שלו. זאת הסיבה שהוא הצטרף לקואליציה. להפוך את הרב פרץ, כפי ששמעתי פה כל מיני נציגים, לזה שלא עומד במילתו או זה שעוזב את מפלגתו זה לא פחות משקר ומדמגוגיה משום שהוא היחיד שעמד במילה שלו לבוחרים שלו. אז אני מבקש מכל מי שמנסה לבקר את המהלך הזה - -

הוא עמד במילה לבוחרים? איך אתה לא מתבייש? הוא עמד במילה לבוחרים?

די, די. מתן כהנא, תודה.

הקמתם ממשלת שמאל על מלא.

מתן, תודה.

כל החוקים של ימינה אתם דוחים.

אתה יכול לומר מאה פעם "ממשלת שמאל".

זאת המציאות.

חבר הכנסת זוהר - -

- - - גם אתה לא תאמין - -

מה לא מאמין?

מתן.

רוצים לבדוק מה קורה בבית המשפט העליון – אתם נגד; רוצים חוק יועמ"שים – אתם נגד - - -

חבר הכנסת מתן כהנא, אני מבקש ממך לא להפריע.

- - -

חבר הכנסת מיקי זוהר, אתה סיימת?

אני רוצה לסיים.

בבקשה, משפט אחרון.

בממשלה הזאת לא ראיתי לא את מרצ ולא את הרשימה המשותפת - -

ממש לא צריך את מרצ כשיש לך את ניסנקורן ופרץ.

מה אתה רוצה – במצב הזה שוב בחירות? מה האופציות?

גם יש עתיד לא בממשלה.

תודה.

- - -

- - - בזמן - - - בימינה - - - תרגילים וג'ובים - - -

תודה לחבר הכנסת מיקי זוהר. ארבל, את רוצה להעיר לטענות שעלו כאן? ואז נעבור להצבעה.

אני חייבת להתייחס פה לדברים כי זאת לא בקשת התפלגות פשוטה של מפלגה כמו שהיה עם אורלי לוי שזה מקרה דומה כי מפלגה שרק היא מייצגת אותה רצה עם מפלגות נוספות, התפלגה ואחר כך הצטרפה לקואליציה. כמו שאתם מבינים מהדברים שנאמרו, המקרה פה יותר מורכב כי יש חבר כנסת שהוא בסיעת אופוזיציה והצטרף לקואליציה וקיבל תפקיד של שר. לכאורה זה מה שהחוק רצה למנוע. מצד שני יש פה נסיבות מיוחדות. קודם כול מדובר בחבר כנסת שמייצג מפלגה שיש לה זכות עצמאית להתפלג בכל עת בלי צורך בהסכמה של הסיעה או אישור שלהם או יכולת למנוע את זה. בנוסף מעת ההצטרפות לממשלה, ולמעשה גם עד היום, סיעת ימינה גם לא הגישה בקשה להכריז על השר פרץ כפורש. אין בקשה כזאת. אם הייתה בקשה כזאת הדיון היה אחר לגמרי, זה דיון שיפוטי - -

אני אגיד את זה עכשיו פה - - -

אני מבקש לא להפריע.

- - -

אני מבקש לא להפריע. אתה רוצה לדבר – תירשם. אי אפשר לדבר בצורה כזאת.

לא פחות חשוב מזה – צריך לזכור שוועדת הכנסת לא הכריזה על השר פרץ כמי שפרש מסיעתו. הדבר הזה גם משמעותי מבחינת היכולת לאשר כעת את ההתפלגות. כי חוק הכנסת אומר: "חבר הכנסת שפרש מסיעתו, תקבע ועדת הכנסת בישיבה שסמוך לאחר הפרישה ולאחר שניתנה לחבר הכנסת הזדמנות להשמיע את טענותיו את דבר הפרישה".

אני רוצה לתת רקע היסטורי: השאלה האם החלטה של ועדת הכנסת היא מה שיוצר את הפרישה או שמא היא רק מכריזה על הפרישה וניתן גם להכריז על פרישה באופן עצמאי וחיצוני נדונה מספר פעמים בערכאות משפטיות, גם בבית המשפט העליון בהקשר של חברי הכנסת דליה איציק וחיים רמון שנטען שפרשו מהעבודה והצטרפו לקדימה. אפשר להכריז באופן - - - עוד בהקשר של פרס, דליה איציק ורמון שפרשו מהעבודה והצטרפו לקדימה. באותו מקרה בית המשפט העליון השאיר בצריך עיון את השאלה האם ועדת הכנסת היא שיוצרת את הפרישה או שמא החלטתה דקלרטיבית. הייתה שם גם מחלוקת בין היועץ המשפטי לכנסת לבין היועץ המשפטי לממשלה. הדבר הזה התעורר שוב בפני יושב-ראש ועדת הבחירות לכנסת ה-23 השופט הנדל. הוא קבע שם שדרך המלך להכריז על פרישה היא החלטה של ועדת הכנסת, אבל השאיר סמכות אגבית לוועדת הבחירות המרכזית להכריז על חבר כנסת כפורש. כלומר הדרך המתאימה להכריז על חבר כנסת כפורש היא לא כפי שהוצע כאן, איזושהי החלטה עצמאית של ועדת הכנסת, אלא נדרשת פנייה של הסיעה. אגב, זה גם דבר שאושר בזמנו בצריך עיון אבל לעמדתנו, מי שצריך לפנות לוועדת הכנסת זה הסיעה, לבקש להכריז על חבר הכנסת כפורש. צריך להתקיים דיון משמעותי בעניין הזה, ולבסוף לקבל החלטה.

אני מקצרת. אפשר לדבר על העניין הזה הרבה. אבל בשורה התחתונה למרות המורכבות של העניין אני סבורה שגם אם נכון היה שהשר פרץ היה פונה לוועדת הכנסת לבקשת התפלגות עם הצטרפותו לממשלה או קודם לכן, מאחר שמתקיימים פה התנאים שציינתי, והוא יכול היה לעשות את זה בכל שלב, והסיעה לא הגישה בקשה להכריז עליו כפורש ולא הייתה החלטה של ועדת הכנסת בעניין, אני סבורה שוועדת הכנסת יכולה לאשר כעת את הבקשה.

התפלגות.

השר פרץ ביקש שהסיעה תיקרא: הבית היהודי – מיסודה של המפד"ל. דיברתי גם עם העוזר שלך שבדרך כלל שמות הסיעות בכנסת מקוצרים. אז אם אפשר שהיא תיקרא סיעת הבית היהודי. לשיקולך, כמובן. היא מייצגת, כמובן, את המפלגה האמורה.

מתן כהנא, בבקשה.

יכול להיות שיש השלכות משפטיות למה שאני אגיד עכשיו. אני רוצה להיות ברור, למען הסר ספק, שעם כל הצער והאהבה לרב רפי, מבחינת ימינה הרב רפי הוא פורש.

תודה. אנחנו נעבור להצבעה על בקשתו של הרב רפי פרץ להתפלג - -

זה תיקון מצב תוך כדי תנועה.

- - -

חברים, אני מבקש לא להפריע. אנחנו בהצבעה.

אתה פשוט מנסה עכשיו לעשות תיקון מצב תוך כדי תנועה.

אני רוצה להעלות עכשיו להצבעה.

רגע, התייעצות סיעתית.

על מה עכשיו התייעצות סיעתית?

התייעצות סיעתית.

חמש דקות הפסקה.

אני רוצה להגיד משהו לפני ההפסקה: מה שאמר עכשיו מתן כהנא זאת צביעות לשמה. משום שהם יודעים טוב מאוד שהרב רפי פרץ מייצג מפלגה מתוך כמה מפלגות שחברו יחד להקים פה רשימה. אם מחר בבוקר סמוטריץ' היה מחליט להתפלג הם לא היו קוראים לו פורש. מה שהם עושים זה לא פחות מצביעות לשמה. אין מילים אחרות.

הוא גם עושה את זה אחרי - - -

הוא מנסה לתקן את המצב תוך כדי תנועה. מה קרה פה? מסדר את לוח השחמט? מה קרה?

כשהייתי פה בפעם שעברה כשאיילת שקד ובנט רצו להתפצל אישרנו פה את הפיצול ואף אחד לא קרא לזה פרישה משום שמראש הם הוגדרו כמפלגות אחרות. מה שהם עושים פה זאת צביעות לשמה.

אתה טועה. הם לקחו מפלגת מדף של פריצקי שגם הוא פרש משינוי, ועל זה רצו לבחירות.

- - -


(הישיבה נפסקה בשעה 12:30 ונתחדשה בשעה 12:35.)

אני רוצה לחדש את הישיבה ולהתייחס לדברים שנאמרו ולעבור להצבעה כי עברנו את הדיבורים.

לעניין הדברים שאמר חבר הכנסת מתן כהנא: מסדר היום שהופץ כבר בשבוע שעבר ידעו כולם שיש בקשה להתפלגות. בשום שלב – לא מהיום שבו הוחלט על הפרידה, כמו שתיארת אותה ולא עד הרגע הזה או למעשה עד לרגע פתיחת הישיבה – סיעת ימינה לא הגישה שום בקשה להפוך את הדיון הזה לדיון של פרישה, ובטח לא הגישה בקשה מסודרת בכתב, אלא - - - דקה או שנייה לפני ההצבעה - -

שמע את ההבדלים.

- - - חיכה עד סוף הדיון כדי להגיד את זה. מבחינתי זאת לא בקשה. כך לא מגישים בקשות בכנסת הזאת, ככה מתנערים. אתה גם יכול לומר אמירת אגב לרגע כדי שזה יעזור לך - - -

לא לרגע. אמרתי פה - - -

זאת בקשה לא רצינית שנשלפת בסוף הדיון בלי שום הכנה ולא בצורה מסודרת. זה בטח לא יכול לעמוד בשום מבחן משפטי. לכן אנחנו נעבור לדברים כפי שהתבקשו ופורסמו בסדר היום על בקשתו של הרב רפי פרץ להתפלגות מפלגת הבית היהודי – מיסודה של המפד"ל מסיעת ימינה בהתאם לסעיף 59(2) לתקנון הכנסת. מי בעד ההתפלגות?



הצבעה

בעד – 10
נגד – 2
נמנעים – 1
ההצבעה אושרה.

בעד- 10, נגד- 2, נמנע- 1. אני קובע שההתפלגות אושרה.

אני מבקש רביזיה.

רביזיה תהיה בעוד חצי שעה.
















ו. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות בכל הקריאות:
1. הצעת חוק יסוד: משק מדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 2)
(מ/1340)
2. הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020 (מ/1341)

אנחנו עוברים לסעיף ו' בסדר היום: בקשת הממשלה להקדמת דיון בהצעות חוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020); והצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה). הקדמת הדיון בכל הקריאות.

נמצאת כאן שירה עמיאל, רכזת מקרו באגף תקציבים במשרד האוצר.

שלום. אני מבינה שאני צריכה להתייחס לעניין הדחיפות, נכון?

כן.

אני חושב שהדחיפות ברורה לכולם.

כן?

מבחינת הדחיפות – אנחנו רוצים להעביר את החוקים האלה כמה שיותר מהר - - - בזמן היערכות.

זה הסיוע.

כן.

אתה מדבר על הסיוע או על חוק ההסדרים?

זה לא חוק ההסדרים.

מדובר על שני חוקים: תכנית הסיוע ששם מוגדרות הזכאויות, למשל, להארכה של דמי אבטלה, למענקים לעצמאים ועסקים - - - וגם תיקון לחוק יסוד: משק המדינה שמאפשר את ההוצאה של הכסף בשנת 2020. כידוע, בשנת 2020 אנחנו בתקציב המשכי, וחוק יסוד: משק המדינה מגדיר את ההוצאה המותרת בכל חודש ושנה שכזאת. גם שם נדרשת הרחבה נוספת. זה התיקון השלישי בהוראת שעה לחוק יסוד: משק המדינה לשנת 2020 כדי לאפשר את ההוצאה שמאושרת מבחינת תוכן בחוק הסיוע - -

אנחנו כולנו מסכימים. חבל.

תודה, הגברת עמיאל. הדברים ברורים. עשית עבודתך נאמנה – שכנעת את כולם בצורה מאוד מהירה.

אני עובר להצבעה. מי בעד בקשת הממשלה לקדמת הדיון בכל הקריאות בשני החוקים האלה?


הצבעה

בעד – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

15- בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. פה אחד אושרה בקשת הממשלה להקדמת הדיון בכל הקריאות בשני החוקים.




























ה. קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר היום בנושא: "מתן פתרון מיידי לזוגות לפני הנישואים שנמנע מהם לרשום את הנישואים גם בחו"ל עקב משבר הקורונה", של חברי הכנסת יבגני סובה, אנדרי קוז'ינוב, ניצן הורוביץ ושרן מרים השכל

אנחנו עוברים לסעיף ה. קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר היום: "מתן פתרון מיידי לזוגות לפני הנישואים שנמנע מהם לרשום את הנישואים גם בחו"ל עקב משבר הקורונה", של חברי הכנסת: יבגני סובה, אנדרי קוז'ינוב, ניצן הורוביץ ושרן מרים השכל.

מי מכם רוצה לדבר?

נשלים אחד את השני, ברשותך.

בבקשה, חבר הכנסת סובה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, הנושא הזה הוא סופר קריטי. למעלה מ-9,000 זוגות נאלצים מדי שנה, מסיבות שידועות לנו – כי הם לא יכולים להתחתן ברבנות – לטוס לחו"ל: לקפריסין, לצ'כיה. פעם היו נוסעים למדינות אחרות אבל היום זה בעיקר צ'כיה וקפריסין. 8,800 זוגות ב-2018. חבריי וגם אנדריי וכל החברים האחרים מקבלים פניות מהמגזר המסוים הזה. אנשים קבעו חתונות, נאלצו לבטל את הטיסות והם נמצאים בסיטואציה שמצד אחד לא נותן להם לרשום את הנישואים בישראל, ומצד שני גם אין להם אופציה לטוס לקפריסין ולצ'כיה. לכן עלתה הסוגיה הזאת – למצוא פתרון זמני. אני לא מבקש פה שום פתרון הלכתי וההכרה אלא לאפשר רישום בתקופת הקורונה במשרד הפנים או בעירייה או בשטח השגרירות של צ'כיה וקפריסין. פעם הייתה גם הצעה לשקול את זה. אבל אי אפשר להחזיק אותם באוויר למעלה מחצי שנה. אנחנו גם לא יודעים מתי יחודשו הטיסות. הבקשה שלנו היא למצוא פתרון זמני הולם לזוגות האלה בלי להפוך את העולם ובלי לשנות סדרי עולם כי אני מבין שההתנגדות העיקרית היא שחושבים שזה יהיה פתח, פריצה. אנחנו לא מחפשים פה שום פתח – מחפשים פתרון ל-9,000 זוגות שלא יכולים להתחתן בישראל.

תודה רבה.

באיזו ועדה זה?

או פנים או חוקה.

ברור שפנים.

אני מבקש שזה יעבור לוועדת הפנים כדי שזה יהיה במשרד הפנים.

אנדרי קוז'ינוב, בבקשה.

אני רוצה להוסיף שאנחנו מחפשים פתרון כהוראת שעה, לצורך העניין, רק לתקופת נגיף הקורונה. לא מדובר פה בשינוי סטטוטורי. אבל יש פה בעיה ומצוקה אמיתית ולכן אנחנו מבקשים לדון ולמצוא פתרון.

אתם רוצים להעביר לוועדת הפנים.

כן, לוועדת הפנים.

הצעה כזאת, מקומה הטבעי הוא בוועדת הפנים. הייתה צעקה להעביר את זה לוועדת חוקה, חוק ומשפט. אבל מקומה הטבעי של ההצעה הזאת הוא בוועדת הפנים.

אני מסכים.

לכן כוועדה אנחנו צריכים לאשר את העברתו של הנושא לוועדת הפנים.

אם זה הולך לוועדת פנים אז אין דיון.

צריך להצביע.

קדימה.

מי בעד העברת הנושא לדיון בוועדת הפנים?


הצבעה

בעד – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

אושר פה-אחד. עבר לוועדת הפנים של הכנסת.
























































ד. ערעורו של חבר הכנסת אוסאמה סעדי על החלטת נשיאות הכנסת שלא לאשר דחיפות הצעתו לסדר היום בנושא: "החלטות פוגעניות של מנהלת הכדורגל".

סעיף ד': ערעורו של חבר הכנסת אוסאמה סעדי על החלטת נשיאות הכנסת שלא לאשר דחיפות הצעתו לסדר היום בנושא: "החלטות פוגעניות של מינהלת הכדורגל". בבקשה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

כבוד היושב-ראש, חבריי וחברותיי, זאת הפעם הראשונה שאני מגיש ערר על החלטת הנשיאות. אני מכבד את הנשיאות ואת היושב-ראש. בדרך כלל אני מכבד את זה ולא מערער על זה. הפעם חרגתי ממנהגי כי מדובר בנושא חשוב מאוד ודחוף מאוד. זה לא שאפשר לדון בזה בעוד שבועיים או בעוד שלושה שבועות.

אני אסביר במה העניין: יש החלטה של התאחדות הכדורגל ומינהלת הליגה בעניין הליגה הלאומית. העונה של הליגה הלאומית הסתיימה אחרי שחזרו ושיחקו, ועכשיו המצב הוא שכל המשחקים שוחקו מלבד שני משחקים שנשארו לבני לוד - - - והם במקום 14; עפולה של חברנו אופיר כץ היא במקום 15 ואשקלון במקום 16. מליגה לאומית יורדות באופן אוטומטי שתי קבוצות במקום מקום 15 ו-16, והקבוצה במקום 14 משחקת משחק עם נציגת ליגה א', ומי שמנצח עולה לליגה לאומית. עכשיו כל המשחקים שוחקו והכול בסדר. בני לוד הם במקום 15 עם 36 נקודות, עפולה במקום 14 עם 33 נקודות, ונותרו לבני לוד אך ורק שני משחקים שלא שוחקו מכיוון שהקבוצה הייתה בבידוד, לפי הוראת משרד הבריאות. היו צריכים לשחק את שני המשחקים האלה וזהו.

אתמול מינהלת התאחדות הליגה החליטה ביום ראשון שבני לוד לא תשחק את שני המשחקים שנותרו לה, אלא ייערך משחק אחד בין בני לוד לבין עפולה, והמנצחת במשחק הזה תשחק מול הפועל מרמורק על כרטיס העלייה. למה? אף אחד לא יודע. למה לא נותנים להם לשחק עוד שני משחקים שמגיעים להם והם זכאים להם? יש פה החלטה לא ספורטיבית, ובמקום שההכרעה תהיה במגרש הכדורגל ההכרעה היא בשולחן ההתאחדות. למה אני אמרתי בהצעה שיש איפה ואיפה? כי בליגה א' ובליגה ב' ובשאר הליגות הנמוכות ההתאחדות החליטה על הקפאת המצב. לכן או שהתאחדות הכדורגל תחליט על הקפאת המצב גם בליגה הלאומית, ואז תהיה תוספת של קבוצה בליגה לאומית של הפועל מרמורק שתעלה, ואז זה יהיה צודק גם ללוד, גם לעפולה, גם לאשקלון וגם למרמורק, או שייתנו ללוד לשחק את שני המשחקים שנותרו לה, וההכרעה תהיה במגרש.

איתן, אני יודע שעל-פי החוק מותר לדבר בכנסת גם בערבית, אבל אני לא הבנתי מילה.

עכשיו אני אדבר ביידיש ואתה תבין.

בכדורגלנית. משפט אחרון, אוסאמה.

מכיוון שמדובר בהכרעה שקשורה לשלוש הקבוצות ולשלושה יישובים: לוד, עפולה, אשקלון וגם מרמורק, והנושא הזה לא סובל דיחוי, חשבתי שיש להעלות את זה. אני מבין שביום רביעי יש בחירות ואושרו שתי הצעות, אבל אי אפשר לדחות את זה וצריך לקיים דיון. לכן הגשתי את ההצעה.

סגן יושב-ראש הכנסת הכי ותיק, חמד עמאר.

כמו שאתם יודעים נשיאות הכנסת מקיימת דיונים ומאשרת את הדברים לפי דחיפות העניין. בנשיאות נמצאים מרוב סיעות הבית. בנושא הזה התקיים דיון בכל ההצעות לסדר שהונחו בפני הנשיאות, והוחלט לאשר שלוש הצעות, לפי דחיפות העניין. אנחנו יודעים שהשבוע הזה מאוד עמוס ביום רביעי, ולכן לא אושרו יותר משלוש הצעות. עמדתנו היא ברורה, אנחנו לא נאשר עוד הצעה בנשיאות. אני מקווה שהוועדה תבין שהנשיאות מקיימת דיון לעומק בכל הצעה והצעה, ובסוף מאושרות ההצעות הכי דחופות.

גם, לדעתי, ההצעות שאושרו הן הצעות שהגישו מספר חברי כנסת.

אני לא הסתכלתי בדרך כלל על מספר חברי הכנסת, ותמיד אמרתי את העמדה שלי. אני מסתכל על דחיפות העניין. הוועדה צריכה לסמוך על נשיאות הכנסת כשהיא מאשרת הצעות דחופות ודיונים מהירים.

על פניו, מה שחבר הכנסת אוסאמה סעדי מבקש זה בקשה חריגה. אני מכבד את מה שאמר סגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת חמד עמאר. אני רוצה להציע משהו. אני מבין שהנשיאות לא תשנה את דעתה, ואם ההצעה תעלה היא תיפול. אם נשיאות הכנסת, ובוודאי יושב-ראש הכנסת, בדחותה את הבקשה הזאת להעלות את עצם הבקשה ליושב-ראש הליגה או למי שאחראי לזה בלי לקיים דיון, ולהגיד שדחינו את הדיון רק בגלל מה שהנשיאות הסבירה כאן, והנושא חשוב לנו, ובעיתות אחרות היה מתקיים דיון – אני מקווה שזה יעשה את העבודה שהיה עושה דיון דחוף.

אני לא בטוח שיושב-ראש הכנסת או נשיאות הכנסת יעשו דבר כזה. בסופו של דבר יש פה בקשה של חבר כנסת לקיים דיון. לא נראה לי שהכנסת צריכה עכשיו ליצור קשר עם הליגה ולהביע את עמדתה לכאן או לכאן. זה נראה לי מרחיק לכת.

בסדר. אני מאמין שזאת דרך אפשרית.

אבל חבר הכנסת סעדי יכול לשלוח הודעה.

אבל חמד אמר שהסיבה לדחייה זה הלו"ז הצפוף של הכנסת השבוע.

זאת הסיבה השנייה. הסיבה הראשונה היא דחיפות העניין וקיום הדיון לעומק בנשיאות ואישור הדברים שדחופים כאן לנו.

טוב. אמרתי.

בבקשה, אופיר כץ.

כמו שחבר הכנסת אוסאמה סעדי אמר אני תושב עפולה, קיבלתי גם אישור להצביע ולטפל בעניין. לפי ההסבר, היו דברים דחופים של המציאות שאנחנו נמצאים בה. אני מציע שבשבוע הבא ננסה להגיש את הבקשה, ואם יהיו דברים לא דחופים - -

זה מה שהצעתי לחבר הכנסת אוסאמה סעדי – לנסות להגיש שוב. הוא יכול לנסות להגיש את זה בשבוע הבא לדיון מהיר בוועדה.

יש לי הצעה נוספת: אפשר לפנות ליושב-ראש הוועדה הרלוונטית ולבקש לעשות דיון. אני לא חושבת שיש יושב-ראש שיגיד לך לא.

בטח לא יושב-ראש ועדת חינוך שהוא חובב ספורט.

זאת גם הצעה טובה – ישר לוועדה.

אם זה מקובל עליך - -

מקובל.

אז אתה מסיר את הבקשה?

כן.

הבקשה הוסרה, ולכן אין צורך בהצבעה. אני מודה לכם על הגישור הטוב. אני מודה לך, אוסאמה.
















ג. קביעת הוועדות שאליהן ידווחו שרי הממשלה, לפי סעיף 123(ז)(2) לתקנון הכנסת

הנושא הבא על סדר היום: קביעת הוועדות שאליהן ידווחו שרי הממשלה, לפי סעיף 123(ז)(2) לתקנון הכנסת. תקנון הכנסת קובע כי בכל קדנציה של הכנסת - -

פעם בכנס שר ידווח לוועדה.

אוקיי, בסדר.

התקנון קובע שפעם בכנס שר ידווח לוועדה הרלוונטית על פעולות משרדו, מעבר לחובה השוטפת להגיע לוועדות. כדי שכל שר יידע לאיזו ועדה הוא צריך לדווח מונחת בפנינו הצעה לעניין דיווח השרים כפי שהדבר מופיע בתקנון כנוסח רגיל וקבוע, ובנוסף תוספת השרים הרלוונטיים שהוספו בממשלה הנוכחית לאור הקמת המשרדים החדשים. הרשימה בפניכם, ואם מישהו רוצה להעיר הערה – אני רואה שאלעזר שטרן לא יכול שלא להעיר לגבי המשרדים החדשים.

- - - אתה גם יכול להעיר בשמי.

אז אולי נחסוך. אם אנחנו מדברים על טלפתיה אז נראה לי שאפשר לחסוך את זה מהפרוטוקול.

אני אשב במתח.

מישהו רוצה להעיר הערה?

רגע.

זה עבר בסדר היום.

אני לא קיבלתי את זה.

זה עבר בוואטסאפ.

אולי קיבלתי ולא שמתי לב.

אז, בבקשה, תעברו על הרשימה.

זה לא יופיע בפרוטוקול.

אז אני אקריא את זה כדי שכולם ישמעו. ההצעה היא כזאת: ראש הממשלה ידווח לוועדת חוץ וביטחון, ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון ידווח לוועדת החוץ וביטחון. עכשיו אני אקריא את כל השרים שידווחו לוועדת חוץ וביטחון: שר החוץ, השר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון, השר לנושאים אסטרטגיים, שר המודיעין, השר לשיתוף פעולה אזורי ושר ההתיישבות – כולם ידווחו לוועדת חוץ וביטחון.

השר לשיתוף פעולה אזורי?

כן.

אז מה הוא יעשה עם המינהלת של הדרוזים שיושבת אצלו?

זה לא אומר שהוא לא יכול לקיים דיון בוועדת הפנים, למשל. אבל זה אומר שפעם בשנה משרדו חייב לדווח לוועדה.

והמינהלת שיושבת אצלו – איפה הוא ידווח?

הוא יכול לדווח בכל ועדה שתקרא לו וגם בוועדה הזאת.

ואם ועדה לא תקרא לו – הוא חייב לדווח אחת לשנה מה קורה.

אז הוא ידווח לוועדת חוץ וביטחון.

למה לא לשים אותו בוועדת הפנים?

לכל משרד יש מספר נושאים שיכולים להיות מתאימים לוועדה אחרת. אבל עיקר פעילות המשרד – לשם מכוונת הוועדה הרלוונטית.

אנחנו חייבים לתת לו לדווח כי יושבת אצלו מינהלת שהיא מינהלת אזרחית.

אבל זה תת-אגף.

אבל היא מינהלת אזרחית. היא יושבת אצלו כמינהלת שלו.

גם שר האנרגיה – אנרגיות מתחדשות אולי צריך לדווח למשרד להגנת הסביבה.

לוועדת הכלכלה.

רשות החברות עברה לאתר הדיגיטל.

חבר הכנסת חמד עמאר, אתה צודק בהקשר הזה אבל הוא יוכל לדווח גם מיוזמתו לוועדת חוץ וביטחון וגם אפשר לקרוא לו לדווח לכל ועדה שתרצה, כמו ועדת הפנים. אני לא מבין מה הבעיה.

היא יכולה לחייב אותו ולהזמין אותו והוא יהיה חייב להגיע לדון בנושאים שקשורים לוועדה הזאת.

בהחלט. אם ועדת הפנים תקיים דיון ותרצה דיווח על התנהלות מינהלת הדרוזים הוא יצטרך להגיע לוועדת הפנים ולדווח. אין שאלה.

- - - לענייני המשרד. משהו כללי על המשרד כולו. זה היה הרעיון, שלא מחלקים עכשיו - -

התפיסה שלי היא שנושא המינהלת לא צריך להיות שם, אבל היא יושבת שם ואומרים לי – ועדת חוץ וביטחון. אני חבר ועדת חוץ וביטחון אבל עכשיו אני לא חבר שם.

אבל אתה יכול להיות שם. אתה יכול ליזום דיון בכל ועדה אחרת.

לוועדת חוץ וביטחון יכולים להגיע רק חברים, ועכשיו אני לא חבר בה.

אבל אתה יכול ליזום דיון בכל ועדה אחרת.

באישור הנשיאות.

ועדת הכלכלה - -

יש לי גם שאלה. שר החקלאות - -

עוד לא הגעתי לזה. אני רוצה להקריא.

שר התחבורה והבטיחות בדרכים, שר התיירות, שר הבינוי והשיכון, השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, שר התקשורת, שר האנרגיה והגליל, שר משאבי המים, שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הכלכלה והתעשייה.

חבר הכנסת שטרן, בבקשה.

אני לא יודע מה השיקולים שהופעלו כאן בחלוקה.

בהתאם להסכם הקואליציוני.

לא, זה לא. יש בתקנון רשימה קבועה ולזה הוסיפו משרדים.

אנחנו יודעים מה קרה.

שאלת איך קבעו.

אני רוצה להסביר, יש לי שאלה תוכנית: למשל, השר לפיתוח הנגב והגליל. אני גר בגליל. על פניו, לדעתי, המקום שלו הוא ועדת הפנים. יכול להיות שיש גם נושאים שקשורים לוועדת הכלכלה. אבל למה הוא לא צריך ללכת לוועדת הפנים? אלה נושאים של הכרה, של רשויות, של סדרי עדיפויות לאומיים לפי יישובים – יש הרבה נושאים שקשורים לזה. שר החקלאות הוא גם השר לפיתוח הכפר. אני מבין למה חקלאות זה בוועדת הכלכלה, אבל אני לא מבין למה פיתוח הכפר שם, והאם אי אפשר לפצל כמו שראיתי שיש פיצולים. הדברים האלה הם בעיסוק של הוועדות האלה. אני חושב שראשי הוועדות – אני לא יודע אם כולם ראו את החלוקה הזאת, ואני לא מניח שכן, הם היו שואלים - -

זה הופץ לכל הוועדות.

גם לנו זה הופץ וגם חבר הכנסת חמד עמאר וגם אני לא ראינו.

אולי זה הגיע. אני לא אמרתי שלא - - -

גם אני לא אמרתי. אמרתי רק שלא ראינו. אין לי טענות למזכירות הוועדה.

אני רוצה לשאול, אם אפשר במילה אחת. אני מבין את הבעייתיות להסביר. השר לשוויון חברתי והשר לחיזוק ולקידום קהילתי – אפשר דואט ביניהם?

אפשר לנסות.

יש הבדלים?

ועדת הכנסת תמליץ שהדיון יהיה באותו יום.

שמת לב ששר למשאבי המים מחולק לשניים: משאבי המים כאן והשכלה גבוהה - -

זה שר אחד, זה נכון, אבל זה שני משרדי ממשלה שונים.

כמו פנים ונגב וגליל.

אני מציע לקיים את הדיון הזה מהר. זה לא עושה טוב.

אתם מושכים אותו.

הדיון הזה נהיה לא נעים. סיימנו את העניין.

אני מוכן להתערב איתכם שאין אחד בכנסת או בממשלה שיודע את השמות של המשרדים.

אם אתה ממשיך את הדיון אני מוצא רעיון לעוד שני משרדים חדשים. אלעזר לא יאהב את זה.

אני מוכן להתערב איתכם שאין אחד בממשלה ובכנסת שיודע את השמות - - -

- - -

לקחנו שתי ועדות – נתנו לנו רק שני משרדים לפקח עליהם.

אפשר לוותר על ההקראה?

כן.

משום כבודה של הכנסת יכול להיות שאני אסכים לוותר על זה. אבל אמרת שיש לנו מצע. זאת טיוטה – מתי נקבל מצע?

הטיוטה תישאר תמיד טיוטה עד אשר אנחנו נצביע ונחליט שהיא כבר לא טיוטה אלא דבר קבוע.

אז למה לא על כל הצעה אתה כותב ככה?

כי ככה זה נהוג בכנסת.

מה נהוג?

ככה זה נהוג. אלה נהלים שאני קבעתי?

ארבל, זאת בקשה לדיון?

הנה, עכשיו פתחנו דיון חדש.

כן.

אז למה זאת טיוטה?

אחרי שהוועדה תאשר את זה המילה "טיוטה" תימחק.

אבל יש הרבה דברים עד שהוועדה תאשר. אני לא רואה פה טיוטות.

זה מסמך שהוא לא הצעת חוק.

זה מסמך שמתביישים בו.

למישהו יש עוד הערה?

נעבור להצבעה. מי בעד ההצעה כפי שמונחת?


הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
אושרה

ההצעה אושרה.

- - -

כן, יש "נוכח" ו"לא משתתף".

אוקיי. ככה אני.

במליאה יש הכפתור הכחול למטה.

זה מה ששאלתי.

יש "לא משתתף" ויש "נמנע".

נכון.










































ב. הארכת הוועדה המסדרת בדבר השתתפות חברי כנסת בישיבות ועדה בדרך של היוועדות חזותית.

דבר אחד אחרון לפני הרביזיה ועוד שני דברים נוספים. הוועדה המסדרת החליטה ב-20 באפריל על נוהל להשתתפות חברי כנסת בישיבת ועדה בדרך של היוועדות חזותית בתקופת הקורונה. היה על זה דיון ארוך בוועדה המסדרת, ואנחנו הגבלנו את זה לתקופה מסוימת של לא יותר משלושה חודשים כי הנחנו אז שהנגיף יעבור. היום אנחנו רוצים לחדש את הנוהל הזה לעוד שלושה חודשים - -

שישה חודשים. זה יותר הגיוני.

אוקיי. אולי להגיד: שישה חודשים ולהגיד שכל עוד יש נגיף קורונה אנחנו נמצאים במצב הזה.

הקודמת מביניהם.

אוקיי. מי בעד אשרור ההחלטה?


הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
אושרה.

ההחלטה אושרה פה-אחד.

זה רק לא לצורך הצבעה, זה רק להשתתפות בדיון.

כן, רק להשתתפות בדיון. אין הצבעה מרחוק, כמובן.

- - -

מה הוא יכול או לא יכול?

- - - האם זה דבר שהוחלט או נשאר ללא החלטה?

לא קבענו את ההחלטה הזאת. אני בדעה שהוא לא יכול.

גם אני.

גם אני בדעה הזאת.

אני בדעה שאם היושב-ראש נמצא בבידוד הוא יכול להסמיך את אחד מחברי הוועדה לנהל את הישיבה. אני הצעתי את זה אבל בסוף זה נתון להחלטת היושב-ראש או לחילופין להחלטת הוועדה.

הוא יכול - - -

אנחנו יכולים להכניס להחלטה שיושב-ראש הוועדה לא יכול להיות מרחוק?

לא צריך, זה לא כתוב. אם זה לא כתוב הוא לא יכול.

ארבל, הוא יכול להסמיך?

תמיד יושב-ראש ועדה יכול להסמיך אחד מחברי הוועדה לנהל את הישיבה.

זה לא צריך להיות בנוהל, זה קבוע. מה שאישרנו בנוהל - -

אחד מחברי הוועדה יכול להיות.

נכון. זה בסדר, הנוהל נותן לזה מענה.





ז. בקשת יושבת ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט למיזוג הצעות חוק חובת מכרזים (תיקון מס' 24) וחוק חובת מכרזים (תיקון – העדפת תוצרת הארץ במכרזי מערכת הביטחון ובמשרד לביטחון פנים) של חברי הכנסת: מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח', משה גפנים ויעקב אשר

יש בקשה לתוספת לסדר היום של יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט למיזוג הצעות חוק שהצביעו עליהן אתמול בכנסת: חוק חובת המכרזים – כל הנושא של המתפרות הדרוזיות. הבקשה היא למזג אותן כדי שנוכל להמשיך לדון בהן בוועדה כהצעת חוק אחת. אז אם זה מקובל עליכם נעלה את זה להצעה ולהצבעה.

כן.

אני אקריא את הבקשה: בקשת יושבת ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט למיזוג הצעות חוק חובת מכרזים (תיקון מס' 24) וחוק חובת מכרזים (תיקון – העדפת תוצרת הארץ במכרזי מערכת הביטחון ובמשרד לביטחון פנים) של חברי הכנסת: מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח', משה גפנים ויעקב אשר. מי בעד המיזוג?

בקשת יושב-ראש ועדת חוק, חוקה ומשפט. של חבר הכנסת מיקי לוי.


הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר.

פה-אחד כולם אישרו את המיזוג.

אנחנו נתכנס כאן בעוד חמש דקות להצבעה על הרביזיה. אנחנו יוצאים להפסקה. תודה.


(הישיבה נפסקה בשעה 13:05 ונתחדשה בשעה 13:15)














ח. בקשת חה"כ רפי פרץ להתפלגות מפלגת הבית היהודי מיסודה של המפד"ל מסיעת ימינה, בהתאם
לסעיף 59(2 )לתקנון הכנסת – רביזיה

חברי הכנסת, אני מתנצל על העיכוב. אני מבקש לפתוח את המשך ישיבת הוועדה כדי שנוכל לדון ברביזיה שהוגשה. הגישו את הרביזיה: חברי הכנסת מתן כהנא ואלעזר שטרן. מי רוצה לנמק?

אני.

בבקשה, חבר הכנסת כהנא.

אדוני היושב-ראש, אני קיבלתי ייעוץ משפטי לקראת הוועדה הזאת, ולפי כל חוות הדעת שקיבלתי ברגע שנאמרה המילה "פורש" הסטטוס המשפטי של הדיון הזה השתנה וצריך להפוך לדיון מעין שיפוטי על כל המשתמע מכך. ברמה האישית יש בי אהבה גדולה לרב רפי פרץ - -

רואים. היא נשפכת ממך, מתן.

- - אבל הוא פרש ממפלגת ימינה בניגוד לרצוננו, לא על דעתנו - -

אתם פרשתם מהציבור שלכם.

מיקי, זאת פשוט בדיחה מה שאתה עושה. הרי הקמתם ממשלת שמאל, נכנעתם לניסנקורן בכל דבר. אתם לא מצביעים בעד ריסון מערכת המשפט, אתם לא מצביעים בעד - - - ליברלית. איזו מין ממשלה אתם?

חבר הכנסת כהנא, זה חלק מהרביזיה?

אתם גם לא תטפלו בקורונה - - -

- - -

לכן המינימום האולימפי זה רגע לבדוק עם הייעוץ המשפטי של הכנסת את הסטטוס החדש של האירוע הזה. יש פה אירוע חדש. אתה לא משפטן או, לפחות, לא מועסק פה כמשפטן - -

מה אתה מדבר, הדברים בדיעבד לא עובדים.

לא רק משפטן, עורך דין, לא פעיל. משלם כל שנה דמי חברות.

אנחנו השתכנענו - - - שאסור ללכת לוועדה שיפוטית כי יש שם יותר מדי ניגוד עניינים. לכן נשאיר את הדיון פה.

אנחנו חושבים שהכנסת, כבודה במקומה, וצריכים לתת את הכוח לוועדות הכנסת.

סמוטריץ' שכנע אותנו לא ללכת לוועדה שיפוטית.

אני פונה אל יושב-ראש הוועדה ואומר שיש פה מצב משפטי חדש שצריך לדון בו בכובד ראש.

אתה לא בעמדה של סמוטריץ'.

אין דיון על הרביזיה אז אני רק אשיב שכפי שאמרתי קודם, בסדר היום שהופץ בשבוע שעבר הייתה בקשה להתפלגות.

אתה לא רוצה לחזור על מה שאמרת קודם.

אני אחזור על זה כי זה חשוב.

הוא עונה לטענה שלך.

זה לא עונה לטענה. תקבל ייעוץ משפטי.

בשום שלב סיעת ימינה לא העבירה בקשה להכריז על הרב פרץ כפורש. עד סוף הדיון גם לא הייתה בקשה כזאת. רגע לפני ההצבעה ביקשת לומר דבר חשוב. אמרת לי חמש מילים ואז אמרת: רגע, שיהיה ברור, אני רוצה להגיד שהוא פורש.

הדיון נגמר - - -

כך לא מבקשים דיון פרישה. אני, כמובן, לא עושה שום דבר לא חוקי, ולכן אני אעלה את הרביזיה להצבעה. מי בעד הרביזיה?

יש עוד מנמק.

יש תמיד מנמק אחד ברביזיה.

אפשר רגע לשמוע את הייעוץ המשפטי או לא?

אנחנו באמצע הצבעה.


הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
לא אושר.

הרביזיה נדחתה. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:20.