פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



27
ועדת הכספים
13/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 88
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"א בתמוז התש"ף (13 ביולי 2020), שעה 10:30

דיווח ונתונים על ביצוע התקציב ותכניות הסיוע

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
רם בן ברק
קרן ברק
ניר ברקת
אחמד טיבי
אופיר כץ
מיקי לוי
בצלאל סמוטריץ'
אוסאמה סעדי
אלכס קושניר
שלמה קרעי
אנטאנס שחאדה
קטי קטרין שטרית
מיכל שיר סגמן
עאידה תומא סלימאן

סעיד אלחרומי
ניצן הורוביץ
יצחק פינדרוס

מירי סביון - משנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר

אלי ביתן - סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר

שירה עמיאל בן אבא - רכזת מקרו, משרד האוצר

נתנאל אשרי - רפרנט רווחה, משרד האוצר

אופיר פינטו - סמנכ"ל מחקר ותכנון, שירות התעסוקה

מאיר שפיגלר - המנהל הכללי, המוסד לביטוח לאומי

שלמה דולברג - מנכ"ל מש"מ, מרכז השלטון המקומי

ענבל חרמוני - יו"ר איגוד העו"ס, ההסתדרות החדשה

טלי לאופר - מנכל, התאחדות משרדי הנסיעות

ניר שפר - יו"ר, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

ליאור פינקל-פרל - מנכ"לית, ארגון מנהיגות אזרחית

שיר שפר

טמיר כהן

יפעת קדם



דיווח ונתונים על ביצוע התקציב ותכניות הסיוע

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. שמתי על סדר היום את העניין של דיווח ונתונים על ביצוע התקציב ותכניות הסיוע, אבל בינתיים יצאה תכנית של ראש הממשלה ושל שר האוצר שמגיעה לישיבת ממשלה היום ואחר כך תצטרך להגיע לכנסת לקריאה ראשונה ולהיות מחולקת לוועדות השונות. אנחנו עדיין עוסקים בבעיות שהיו בביצוע של תכניות הסיוע שניתנו עד היום. אני שומע שיש קשיים עם הנושא של ההלוואות והעסקים בסיכון, בעיות בתכניות עצמן, בעיות במענקים שניתנו לאנשים. יכול להיות שנצטרך לתת את הדעת על זה. אנחנו נצטרך לראות מה הממשלה מאשרת ומה היא מביאה למליאת הכנסת. כנראה שנצטרך לאשר את חוק יסוד: משק המדינה כדי להעביר כסף לתכנית הזאת, בדיוק כמו שעשינו בפעם הקודמת, רק שהפעם נהיה יותר מדויקים. כשיביאו לכאן את חוק יסוד: משק המדינה, יצטרכו לפרט בפנינו לאן הולך הכסף, לאיזו תכנית הוא הולך, כמה לכל נושא מוקצב. כשנדע יותר את הפרטים, נצטרך לראות אם אנחנו חלק מהעניין.

אני אבקש לדעת מה נעשה עם ה-500 מיליון שקל. אמרנו שאנחנו רוצים שהם ילכו לכאלה שלא פוטרו, למפעלים שהשאירו את העובדים. היה מדובר אז שחלק מהכסף הזה ילך למטרה הזאת. אני רוצה לדעת מה נעשה עם הדבר הזה.

הזמנתי לכאן את העובדות הסוציאליות כדי שיגידו לנו את הבעיה. אני לא בטוח שזה נושא של ועדת הכספים, אבל מכיוון שהדיון הוא דיון בין האוצר לבין העובדות הסוציאליות, אנחנו נשמע אותן, נקיים איזה דיון קצר בעניין. אם אנחנו יכולים לעזור, כמובן שנשתדל לעזור. אנחנו מתחילים עם הצעות לסדר.

אדוני היושב-ראש, אני שמח על דבריך בפתיחה לגבי זימון העובדים הסוציאליים. שביתתם נכנסת עמוק אל תוך השבוע השני, כאשר לא נראה שבמשרד האוצר יש שיח רציני ומשמעותי. אנחנו נמצאים בתקופה קשה בריאותית וכלכלית, תקופה שיש לה השלכות מאוד משמעותיות על מערך השירותים החברתיים והסוציאליים שהמדינה צריכה לתת לאזרחיה. אני נכחתי בהפגנה של העובדים הסוציאליים, דיברתי על זה שהם אלה שעושים עבורנו את העבודה, על זה שהם תומכים בחוליות הכי חלשות של החברה. טעיתי במה שאמרתי, כיוון שלא מדובר בחוליות החלשות של החברה, מדובר באנשים נורמטיביים לחלוטין שנזקקים לשירותים האלה, אנשים כמוך וכמוני. הסוגיה מאוד ישנה, היא לא חדשה. רמות השכר שם מבישות, המתקנים מועטים מאוד. יש שם המון תקנים לא מאוישים, למעלה מ-1,000 תקנים לא מאוישים. המערכת הזאת נמצאת בקריסה טוטאלית. חלק גדול מהאיתנות של החברה נשענת על היכולת לתת את המענה הסוציאלי והחברתי הכל כך חשוב הזה בשגרה ובתקופות כאלו. אני מאוד מבקש שהוועדה כאן תיכנס לעובי הקורה. זה אמנם בסוף יושב בוועדת העבודה והרווחה, אבל כרגע זה יושב אל מול משרד האוצר, הדרישות הן ממנו. אני ממש מבקש, אדוני היושב-ראש, שתיכנס לעובי הקורה, כדי לוודא שהמשבר הזה יבוא על פתרונו.

לא מעט אנשים נופלים בין הכיסאות בתכניות הממשלתיות. קיבלתי פנייה מבחור חרדי שהשתחרר משירות אזרחי לפני כחודשיים. הוא נשוי, אבא לשלושה ילדים. מכיוון שהוא השתחרר משירות אזרחי ולא עבד קודם, אז הוא לא זכאי לשקל. להשתלב בשוק התעסוקה בתקופה כזאת זה בלתי אפשרי. אני מניח שבעיה דומה קיימת גם אצל חיילים ששוחררו ולא עבדו קודם. אני חושב שצריך לתת את הדעת לעניין הזה, צריך לראות איך עוזרים לאנשים שנפלו בין הכיסאות ופשוט לא מסוגלים להתקיים בתקופה הזאת.

גם ללומדי התורה יש בעיה, כיוון שבקורונה המשפחות שלהם סבלו ולא דיברו איתם על שום תכנית.

כל הקבוצות שדיברנו עליהן נפלו בין הכיסאות.

צריך להיכנס לפרטים האלה.

אני אשמח להעלות את הנושא שלא הגענו אליו. דנו הרבה על חברות התעופה, על עסקים קטנים ועל העצמאיים, וזה הכל נכון וטוב וצריך, אבל אני נחשפתי בשבוע שעבר לחברת ת.מ.מ, שזאת חברה שעוסקת במפעל המזון הכשר הגדול ישראל. אין ארוחה במטוס שאנחנו אוכלים שלא עוברת דרך ת.מ.מ או לא עוברת דרך חברת המשביע, שזה הגלאט כשר. יש גם חברה נוספת של אוכל לא כשר שמייצאת לחברות זרות. חברת ת.מ.מ ירדה מ-41,000 ארוחות ביום לאפס. כשמדברים על שיקום אל על, צריך גם לדבר על ספקיות המזון. מדובר על כ-1,000 עובדים שכרגע נמצאים בחל"ת. מה שעשו במדינות אחרות היה מאוד חכם – מימנו 60%,70%, תלוי באיזו מדינה, משכורות לעובדים, כאשר לכל השאר עשו ייעוד מחדש. אותן חברות שמייצרות את המזון לחברות התעופה יכולות לתת את אותו מזון למערכת החינוך או לצבא. צריך לתת אפשרות ל-30%,40% ייעוד מחדש, כי כרגע הם בקריסה טוטאלית. אף אחד לא מדבר איתם ולא מדבר עליהם. הם נעלמו מהרדאר של שיקום. לא תהיה להם תקומה. כשהתיירות תחזור, ייקח הרבה זמן עד שייצרו את המזון למטוסים.

אנחנו יודעים שיש חברות שלא היו בסיוע וגם לא יהיו בסיוע בתכנית של האוצר. מיכל נתנה דוגמה אחת של חברה שקשורה לענף התעופה, אבל אני רוצה להתייחס ל-10 החברות שמתעסקות בתיירות פנים. העסקים בתיירות נכנסת הם מעל 100 מיליון שקלים. מדובר ב-10 חברות שמתעסקות עם כל התיירות הנכנסת למדינת ישראל. לאותן חברות יש אפס הכנסות. העונש שלהן הוא בכך שהן מעל 100 מיליון שקלים. אני לא מצליח להבין למה לחברות גדולות מותר להיכשל, ליפול ולפשוט רגל, ואילו לחברות בינוניות, קטנות או עצמאיים אסור לפשוט רגל. החברות האלו מאוד חיוניות לנו, אנחנו חייבים להגן עליהן.

ענף התיירות וענף התעופה לא צריכים לסבול בגלל שהם גדולים. מכיוון שאי אפשר להרים חברת תעופה קטנה, אז יש לנו חברת תעופה גדולה. כל חברות התעופה בעולם מקבלות סיוע במטרה לשמר עובדים. החברה היחידה בארץ שמבקשים ממנה לפטר עובדים, לא לשמור עובדים, זו חברת אל על. אני חושב שאנחנו צריכים לדרוש מהאוצר פתרון לחברות הגדולות שלא עשו שום דבר רע למדינה, הן עשו רק טוב, הן הכניסו מיליארדי שקלים הכנסה למדינת ישראל. אין להן פתרון במתווה החדש שנדון בו, וגם עד עכשיו הן לא קיבלו פתרון אחורה.

חברה מאוד גדולה שמספקת מנות אחרונות לבתי קפה ומסעדות בהיקף של 200 מיליון שקל בשנה, ירדה לאפס. החברה מעסיקה 500 עובדים. היא לא קיבלה שקל רק בגלל שהיא מעל 100 מיליון.

אני מצטרף למה שנאמר כאן לגבי חברות שהן מעל 100 מיליון שקלים. לא מאוחר לעשות חושבים מחדש על איך אנחנו מחזיקים את העובדים שלנו. יש מדינות שמשלמות למעסיקים שיחזיקו את העובדים ואז לעובדים יש גוף נאמן שמייצג אותם. אני חושב שלא מאוחר ללכת למודל הזה, הוא מודל טוב שיחזיק את החברות בחיים.

דנו כאן בענף התבלינים, הפרחים ודגי הנוי.

עוד לא דנו, זה נמצא על השולחן. נדון בזה.

העלות כאן לא מובנת. היו שיחות של שר החקלאות עם שר האוצר שבהן הגיעו למתווה של 30 מיליון שקל. מאותו רגע יש כל הזמן קשיים בלהוציא את המתווה הזה לפועל. אומר האוצר: אנחנו מוכנים להעביר לכם את הכסף, רק אנחנו מבקשים שזה יהיה להשקעות. מי יכול להשקיע עכשיו? צריך לשרוד עכשיו. הם מבקשים שמשרד החקלאות יממן 30%, אבל משרד החקלאות אומר שאין לו כסף. הם רבים ביניהם על הכסף, כשבינתיים הענף הזה מתפרק לחלוטין. יש הרגשה שכשמגיעים לביצוע מנסים לראות איך לא להעביר את הכסף. הרגשה מאוד גרועה.

נושא נוסף, עניין העמותות. רק 35 עמותות אושרו למתן סיוע. יש מאות רבות של עמותות חשובות שמטפלות בדברים הכי כואבים במדינת ישראל. הן לא מקבלות סיוע בכלל. האוצר אמר: אנחנו ניתן עזרה לעמותות שלפחות 30% מההון שלהן הוא בהכנסות. למי יש הכנסות מעמותות?

נכון מאוד.

זה אבסורד שצריך לתקן אותו.

נצטרך גם בזה לראות מה אנחנו עושים.

נושא של העמותות, המגזר השלישי. אנחנו רואים, וגם ראש הממשלה הודה בזה, שהמדינה לא מספיק יעילה במתן סיוע. גם את המגזר השלישי, שעליו אפשר להסתמך, מנסים להקריס. 14% מהמשרות במשק זה עמותות. מדובר בכ-100,000 עובדים. המדינה לא נותנת שום פתרון. הבטיחו להקים קרן. ב-200 מיליון שקלים זה לא קם. אמרו: נצרף אותם לפעימה השלישית. 30 עמותות מתוך 300 אושרו בפעימה השלישית. תפקידנו לראות מה אנחנו עושים עם הדבר הזה. אם לא נתערב, המגזר השלישי במדינת ישראל יקרוס. אנחנו כולנו יודעים עד כמה הממשלה מסתמכת על המגזר השלישי בהרבה מאוד תחומים, בעיקר בתחומים חברתיים וסוציאליים.

בישיבה הקודמת רציתי שנקים ועדה משותפת של כספים ועבודה ורווחה כדי להיכנס לעובי הקורה בנושא של העובדים הסוציאליים.

קיבלתי את הבקשה שלך. אף על פי שזה לא בתחום סמכותה של ועדת כספים, ביקשתי להזמין אותם.

אני חושבת שאנחנו צריכים להגיע לפתרונות. אם באוצר לא שומעים אותם, לפחות שאנחנו נייצר איזה שהוא פתרון ונביא לאוצר. אנחנו רואים כל כך הרבה אנשים במגזר הציבורי והפרטי ללא עבודה. אולי הפתרון זה שאותם אנשים יעשו איזו שהיא הסבה. בניגוד להרבה חברות שלא עובדות, בעבודה סוציאלית העבודה גדלה. בואו ניישר את העקומה, נחשוב על משהו שיגרום לאנשים לעשות סוג של הסבה כדי למלא את התקנים שם.

בנושא תנועות הנוער נקיים דיון. אני לא רוצה לחשוב על זה שלא יהיה תקציב לתנועות הנוער בשנה הבאה. אנחנו מדינה שצריכה את כל תנועות הנוער, כל אחד במסלול שהוא בוחר להיות בו. חייבים שתנועות הנוער יהיו חיות ונושמות. זה גם חלק מאותה תמיכה שאנחנו צריכים לתת לנוער שלנו. גם ככה אין לו קייטנות, אין לו כמעט כלום, אז לפחות שתהיה לו פעילות ערכית שהיא לא מסכים.

אני שמחה על הדיון שמתקיים היום. אם אנחנו לא נראה מה קרה עד היום עם התכנית שאישרנו, הם עוד יחשבו שגם את התכנית הבאה הם לא חייבים לממש. אני חושבת שזה קריטי לעקוב אחרי זה שהתכנית הבאה תעבור כפי שהיא.

אני ער לבקשות שלך. אמנם זה לא מעכשיו לעכשיו, אבל אני לוקח את זה בחשבון.

אני רוצה להצטרף לבקשה של רם בן ברק לקיים את הדיון על ענף התבלינים. הנושא של חל"ת חלקי קורה כמעט בכל המדינות, רק אצלנו לא. אני לא מצליח להבין למה זה לא קורה. אנחנו פה הצפנו בעיות של אנשים שלא זכאים לתשלום, או שהמעסיק לא יכול להעסיק בגלל שהם לא עומדים בקריטריונים של חודש עבודה מלא. אנחנו אמורים להרוויח פה משני הכיוונים - גם מהמעסיק וגם מהעובד. המדינה תשלם חלק מהחל"ת, חלק ישלם המעסיק. זה יענה על הצרכים של בתי המלון בצפת, בנצרת ובטבריה שאין להם צורך להחזיק בעובדים כל השבוע אלא רק בסופי שבוע. אני לא יודע איך לעשות את זה, אבל אולי צריך להביא את האוצר לפה כדי שיסביר לנו למה לא. אם בשאר מדינות העולם, ברוב מדינות העולם יש מנגנון כזה, אני רוצה להאמין שהאזרחים שלנו ייקחו את זה למקום טוב, אני לא רוצה לחשוב שהאזרחים שלנו ייקחו את זה למקומות לא טובים. אנחנו מאמינים שהאזרחים רוצים לעבוד. אם יש להם אפשרות לבחור בין לא לעבוד בכלל לבין לעבוד בחצי משרה, אני בטוח שהם ילכו על החצי משרה, כאשר בהמשך הם יעלו למשרה מלאה.

אנחנו נמצאים עכשיו בפתחם של שני אירועים. אירוע אחד זה האירוע של התכנית הכלכלית שמגבשים ותבוא לכאן בחלק של חוק יסוד: משק המדינה, והאירוע השני זה התקציב וחוק ההסדרים. זאת תהיה ההזדמנות לדבר על כל הבעיות שאנחנו מעלים כבר זמן די רב - אם זה הבעיות של המגזר השלישי, הבעיות של העובדים החלקיים. יש דברים רבים שלצערנו הרב המדינה עומדת בהם בפני משבר גדול. אנחנו נצטרך לתת את הדעת על זה. נראה כמה כוח יהיה לנו בנושא הזה.

אני מצטרף לדברים שנאמרו על אותן אוכלוסיות שנפלו בין הכיסאות. עד אתמול העצמאיים היו צריכים להגיש את המסמכים שנוגעים להשוואת המחזורים ממרץ עד יוני. דיברנו על זה שאין להם את הנתונים של יוני כי רק ב-15 מגישים דוחות מע"מ. אמרנו שנכניס את העניין של הארכת המועדים בחוק. אני לא יודע מה התקדם עם זה. רשות המיסים נתנה הארכה עד סוף החודש?

קבענו את זה בחוק.

החוק עוד לא עבר.

לא משנה, הצבענו עליו בוועדה.

עד אתמול הם היו יכולים להגיש את זה. האם רשות המיסים נותנת הארכה על בסיס זה שהחוק יעבור?

אישרנו את החקיקה. ביקשתי מהיועצת המשפטית לדבר עם רשות המיסים על נוסחים, לראות מה עושים.

המדינה הולכת לשלם עכשיו הרבה כסף לאותם בעלי אולמות ומקומות שלא יכולים לפתוח את שעריהם. אנחנו יודעים שיש בעיה של ביטחון תזונתי להרבה משפחות. אולי כדאי לחבר בין הדברים, אולי כדאי לשלם לאותם בעלי אולמות כדי שייצרו מזון שנוכל להשתמש בו.

אני מצטרפת להצעות לדון על החברה האזרחית. כשהכריזו על הקריטריונים לקבלת הסיוע הזה, הזהרנו שזה מוציא את רוב הארגונים מכלל האפשרות לקבל. כל פעם אנחנו מזהירים. אותו דבר בעניין החל"ת. כשכיהנתי כיושבת ראש הוועדה הזמנית, עשינו סקירה של תכניות קיימות. חלק מהן מדברות על החל"ת החלקי שמצד אחד מתניע את העסקים ונותן אפשרות לתחזק את העובדים שלהם, ומצד שני מוריד מהעלויות של הביטוח הלאומי והמדינה. אני חושבת שהגיע הזמן להקשיב כשבונים תכניות כלכליות. אנחנו רואים את הדשדוש במקום.

מנהלות המשפחתונים לא קיבלו עד הרגע הזה את כל מה שמגיע להן. גם הסייעות בחינוך המיוחד לא קיבלו שום פיצוי על ימי העבודה שהן עובדות. שאר הסייעות קיבלו תוספת שבעיני היא מזערית ביותר. משום מה סייעות החינוך המיוחד הוצאו מכלל ההסכם הזה.

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מר שפיגלר, תתייחס בדבריך גם לעניין הזה של המשפחתונים.

התכוונתי לבוא ולתת נתונים לגבי מה שנעשה עד היום מבחינת הביטוח הלאומי. כל המטלות שהונחו לפתחו של הביטוח הלאומי בוצעו הלכה למעשה, גם מבחינת אבטלה וגם כל מה שנוגע למענקים שהוחלט עליהם ערב חג הפסח. כך גם לגבי ההחלטה על החזרת הכספים לאותם גורמים שקיזזו להם מכפל הקצבאות. זה בוצע, זה מאחורינו.

100% מימוש?

כן. יש משהו קטן אחד שבוצע ויעבור לחשבונות במהלך שבוע הבא לסקטור מאוד מוגדר, שונה מכל המערכת. סדר גודל של 110 מיליון שקל הוחזרו.

על מה מדובר?

יש סקטור של נכים מאוד מאוד ספציפיים שטרם קיבלו את זה. הטמענו את זה בתוך המערכת, זה כבר נמצא במצב של עשה.

הם יקבלו את זה בשבוע הבא?

הם יקבלו את זה בשבוע הבא, אולי אפילו לפני כן. כך גם לגבי כל ההחלטות שהתקבלו לאחרונה. הכנו את עצמנו עוד לפני שהתקבלה ההחלטה על התכנית הכלכלית שהציג ראש הממשלה ושר האוצר. לא לביצוע, אלא מבחינת הכנת המערכות. זה יבוצע מהר, עד כדי כך שכל אלה שזכאים להמשך קבלת דמי אבטלה בחודש יוני ואילך כבר קיבלו את זה אתמול או היום, למרות שההחלטה בנושא הזה התקבלה רק לקראת סוף שבוע שעבר.

עד היום, כולל חודש מאי, העברנו סדר גודל של כ-8.2 מיליארד שקל עבור דמי אבטלה. חודש יוני הולך להיות סדר גודל של כ-1.2 מיליארד שקל דמי אבטלה. לגילאי 67 פלוס העברנו סדר גודל של 274 מיליון שקל, כולל חודש יוני. כמובן שהם ממשיכים להיות זכאים, אנחנו נמשיך להעביר להם את מה שמגיע להם.

אנחנו בעד מה שאמר חבר הכנסת כץ. אנחנו אומרים את זה חדשות לבקרים, הרבה לפני שהקורונה פרצה לחיינו. אנחנו מאוד בעד חל"ת גמיש. כך גם לגבי היקף העסקה גמישה. זה אמור להיות חלק מהשלמת כל מארג ההחלטות שיש בו כדי לאפשר לעסקים לא לגווע. יש הבדל אדיר בין זה שעסק יורד בהיקף הפעילות שלו, אפילו לאיזה שהוא מינימום מסוים, לבין זה שהוא סוגר את שעריו וצריך להטמיע את כל התהליך מחדש. אנחנו חושבים שלשני הדברים שציין חבר הכנסת כץ יש משמעות. אנחנו נידרש למה שנובע מזה, ככל שתתקבל החלטה לגבי חל"ת גמיש ולגבי היקף העסקה גמישה.

זה הכל תלוי חקיקה?

כן. מי שזכאי לקבל דמי אבטלה זה רק אחד שיש בינו ובין המעסיק נתק מוחלט. אם מישהו רוצה בכל זאת להמשיך ולהעסיק אדם, שזה האינטרס של כולנו, אבל לא במשרה מלאה אלא ב-60%, כאשר אנחנו נשלים את ה-40% במסגרת דמי אבטלה - כרגע אי אפשר לעשות את זה. הייתה סוגיה בנושא של מענק הסתגלות. אתה יודע מה היה לגבי אנשים בגילאי 67 פלוס שהחזירו אותם שעה לעבודה לפני סוף חודש מאי? הם לא קיבלו עבור חודש מאי שקל אחד. תיקנו את זה, ברוך השם, וכרגע זה כבר מאחורינו. זה היה משהו הזוי. לכל מיני דברים כאלה אתה נחשף במהלך הדרך.

מאיר, אתם מכינים חוק?

כן, יש דברים שעומדים על הפרק.

זה יהיה בחוק ההסדרים?

הדרישות שלנו מקובלות על אגף התקציבים, וזה באמת מוזר, אבל זה המצב.

זה הולך להיות בחוק ההסדרים?

לא, זה הולך להיות בתכנית הכלכלית.

יכניסו את זה.

זה אמור להיות במסגרת התכנית הכלכלית.

לא רק להשלים לדמי אבטלה, כמו שאומר שפיגלר. לאדם לא ישתלם לעבוד 60% משרה, כי 60% זה דמי אבטלה. מה שהוא יקבל על 60% משרה הוא יקבל. על ה-40% הוא יקבל דמי אבטלה באופן מלא, כדי שישתלם לו לעבוד את המשרה החלקית הזאת.

האם הממשלה מכינה את החוק הזה? אם היא לא מכינה, אני אבקש בלשכה המשפטית שלנו שיכינו.

יש מדינות שמחזיקים את העובדים במקומות העבודה והמדינה משלמת לעסק על פי הירידה בהכנסות שלו.

בעל המפעל מקבל.

לתכנית הכלכלית יש שני מרכיבים: פרסונאליים ומערכתיים.

היה צריך להניח את התקציב היום. מכיוון שלא הניחו את התקציב היום, מתחילים לרדת ימים מעבודת הכנסת על התקציב. אני מבקש להכין חוק שאומר שלא יורידו מהימים שלנו אם לא מגיע התקציב. מה שקורה עכשיו זה שעל פי החוק יהיה לנו פחות זמן לדון על התקציב. אני מבקש שיהיה בחקיקה שאם אין תקציב בפרק זמן של חצי שנה, החשב הכללי לא ינהל את תקציב המדינה.

הכנסנו את המשפחתונים במסגרת צו סיווג מעסיקים עוד בעבר, כשלצערי הרב נעשה מעשה שהיה ראוי שלא יבוא לאוויר העולם שטרפד את זה. אני מקווה מאוד שלא ירחק היום וגם הנושא הזה יוסדר - סדר גודל של שבוע-שבועיים, ככל שלא יהיה איזה משהו שלא צפוי כעת.

התנגדתי בשם הביטוח הלאומי בצורה גורפת ונחרצת להחלטה שהתקבלה כאן לעניין העברת מידע לרשות התעסוקה כדי שהיא תעביר לרשות המסים שתעשה את הפעולה. זה בדיוק הדבר שאנחנו צריכים לעשות הכל כדי למזער אותו. זאת בירוקרטיה מטורפת. מכיוון שהתקבלה החלטה פעלנו בעניינה.

המשפחתונים היו פה בדיון.

זה היה בביצוע. אני מדבר כרגע על העברת המידע מהביטוח הלאומי לשירות התעסוקה כדי שמשירות התעסוקה זה יעבור לרשות המיסים. ציינתי בפני הוועדה שכבר עבדנו ישירות מול רשות המיסים. את כל מה שהיה נדרש לעשות מבחינת פרוצדורה פנימית עשינו. אנחנו נעביר את המידע ככל שהוא עדיין יהיה רלוונטי לעניין החלטות המשלה.

המשפחתונים הם שכירים, הם מקבלים הנחיות מהממשלה. אני טענתי שהם לא צריכים לשלם את המע"מ. מי שמשלם עבורם את המע"מ לרשות המיסים זה משרד העבודה והרווחה. מעמדם הוא מעמד שונה. כשהגיע הנושא הזה של הקורונה והיה צריך לשלם, אני טענתי שצריך לשלם להם דרך הביטוח הלאומי. אתה חתמת על זה שצריך לשלם להם.

זה היה כבר בביצוע.

פתאום זה הגיע למשרד המשפטים. שילמו בכל מיני דרכים אחרות שהן פחות טובות. כשירווח יותר נצטרך לדון בזה.

לא רק שאישרנו את זה, גם לא כרכנו את זה לעניין המע"מ. קודם רצינו לתת מענה למצוקת האנשים, רק אחר כך לטפל במה שנגזר מכך.

מאיר שפיגלר, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, אני מודה לך על ההשתתפות. תודה רבה על העבודה שלכם.

השינוי של התנאים של החל"ת נמצא בעבודת מטה בין הביטוח הלאומי לצוות הרלוונטי אצלנו. זה יובא ביחד עם התכנית הכלכלית. זה חלק מהדברים שיגיעו לממשלה ולפה.

שיהיה גם חלקי?

כל שינוי בחל"ת ביחס למה שהוא עכשיו נמצא בעבודת מטה, אין עדיין החלטה.

זה לא מגיע לממשלה עם התכנית הכלכלית?

התכנית הכלכלית תגיע לפה.

אנחנו ממתינים בדריכות.








הגברת חרמוני, ועדת הכספים לא עוסקת בעובדים הסוציאליים. מי שעוסק בעניין של העובדים הסוציאליים, כפי שאת בוודאי יודעת, זאת ועדת העבודה והרווחה. אל תתלי תקוות רבות מידי בוועדה הזאת, זאת לא ועדה שעוסקת בעניין. כל החברים כאן רוצים לעזור לכם בעניין הזה. במה שנוכל לעזור אנחנו נעזור.

אני מגיעה לפה מאוכזבת וכועסת. אנחנו היום נכנסים ליום התשיעי של השביתה. זה אומר שילדים ונוער בסיכון לא מקבלים שירות כבר תשעה ימים, נשים נפגעות אלימות לא מקבלות סיוע כל הימים האלה, קשישים לא מקבלים שירות. כל השירותים החברתיים נמצאים בשביתה שיכולה להימשך עוד הרבה זמן. השביתה היא לא מטרה. המטרה שלנו זה הסכם שיציל את השירותים האלה. מדובר כרגע בכסף, צריך לשים את הדברים על השולחן. אני שמחה ומודה על ההזדמנות להיות פה.

אני רוצה לגעת בחמש נקודות בקצרה. נקודה אחת, אלימות. פה מסתובבים שני שומרים, ובצדק. אם תהיה פה התפרעות, אם מישהו יפר פה את הסדר בצורה אלימה, אתם רוצים שתהיה כאן איזו שהיא הגנה. את זה רוצה גם העובדת הסוציאלית בבית דגן כשפטיש פגע לה במרחק של 30 סנטימטר מגזע המוח. לא ייתכן שהדבר הזה יושב על שולחנו של האוצר כבר למעלה משנה ונתון לדיון שוב פעם ושוב פעם. העובדות לא מוגנות. זה לא שאין להן שניים שיגנו עליהן, אין להן אפילו אחד. זה חמור מאוד. הן במבנים מוזנחים שמעודדים אלימות. אי אפשר להמשיך ככה. אני לא יכולה להרשות לעצמי להחזיר אותן לעבודה כשהן בסכנת חיים.

נושא שני, עומס. כשעובדת אחת מטפלת ב-400 עד 600 מטופלים, אז היא לא באמת מטפלת בהם. זה שיש פה שירותי רווחה מתפקדים זה פייק ניוז. עכשיו בשביתה אולי סוף סוף מישהו ישמע את קול הזעקה, כי שנתיים אני מתריעה על הסיפור הזה. מילים יפות, וסליחה מכל החברים, לא מספיקות לנו יותר.

איוש משרות. העומס מחריף כי המקצוע בנטישה, עובדות נוטשות את המקצוע. למה? כי יש אלימות, כי העומס לא מאפשר להן לעבוד, כי האחריות גדולה מידי, כי השכר נמוך. עומדים היום כ-1,000 תקנים ריקים. אפשר למלא אותם, רק צריך שהשכר שהעובדות מקבלות יהיה שכר שישקף את זה שהן עובדות 24/7 ספציפית מאז שהתחילה הקורונה. גם כשהנגיף ייעלם, התיקים הסוציאליים שנפתחו הן לשנים ארוכות. בן אדם לא מתאושש יום אחד מהמשבר הכלכלי והמשפחתי שהוא נקלע אליו כי הנגיף נעלם. השאלה אם אנחנו רוצים לתת מענה לכל האוכלוסייה. אלו לא אוכלוסיות ספציפיות. אנחנו יודעים שכולנו בסיפור הזה. עוברים ימים שלמים בתוך השביתה הזאת שלא מדברים איתנו בכלל. איך יכול להיות שזה לא דחוף ולא בוער? העובדות ערוכות לשביתה ארוכה, כשאני זאת שמובילה אותן למחאה. היום האדמה תרעד בהפגנה מאוד גדולה ליד הכנסת. כמו שאני יודעת להוביל אותן למחאה הזאת, אני גם יודעת להוביל להסכם. ברור שבהסכם תהיה גם פשרה, אבל אני לא יכולה להתפשר על אפס. אין כרגע שום הצעה רלוונטית על השולחן. זה לא פתרון להגיד לעובדות "בואו תעבדו יותר תמורת אותו שכר". אלו לא עובדות שצריכות תמרוץ לעבוד, הן צריכות תגמול על מה שעובר עליהן כרגע. אנחנו חייבם להיכנס לדיונים על הרפורמה המבנית בשכר, לתחום את זה בזמן, כי גם בזה מורחים אותנו כבר שנתיים.

תוספת שכר מיידית, תקצוב מוגנות, שאני לא מאמינה שאני צריכה להשבית את העובדים בשביל זה, וכניסה לתהליך של רפורמה תחום בזמן של חודשיים-שלושה, כאשר התוספת הזמנית תהיה עד שהרפורמה תהיה.

טוענים באוצר שבתקופה של הקורונה לא דנים בהעלאות שכר או ברפורמה, שצריך לדחות את זה עד שניכנס לאיזה מסלול.

מי שעומד בחזית של התמודדות עם 800,000 מובטלים, מי שעומד בחזית של ההתמודדות עם "ערים אדומות", מי שעומד בחזית של התמודדות עם אלימות במשפחה - -

אלימות במשפחה, אובדנות - הקורונה הביאה את הדברים האלה, לא משהו אחר הביא את זה. העקומה גדלה.

אם רוצים לקרוא לזה העלאת שכר, שיקראו לזה העלאת שכר. זה חלק מתכנית השיקום של מדינת ישראל בעקבות הנגיף הזה. צריך לקחת את זה בחשבון, כי אחרת לא יהיה מי שיטפל. זה נדמה לכם שכשאין שביתה יש מי שמטפל, אבל חברים, לא, יש המון משרות ריקות. מלא סטודנטים מסיימים, אבל אף אחד לא רוצה לעבוד בזה.

מה השכר?

6,000,7,000 למשרה מלאה. אם האוצר לא מוצא לנכון לשבת איתנו, לא מוצא לנכון לנהל איתנו דיונים רציניים ולהעביר לנו את הכספים, אני חושבת שכדאי שהוועדה הזאת תעצור דברים שהאוצר מבקש.

הם לא מדברים איתך?

הם מדברים איתי. הם שמים הצעה להוסיף ל-20% מהעובדות עוד שעות עבודה תמורת אותה עלות שעה. הסברתי להם שכשהסתיימה העבדות לפני כמה מאות שנים היה מקובל שתמורת עבודה משלמים. לא צריך איגוד מקצועי בשביל זה.

איפה ההסתדרות במאבק הזה?

הוא תומך, מגבה ומתערב.

יש בהסתדרות קרן שביתה. כשבנמלים שובתים, כשברכבת שובתים, אז העובדים מקבלים משכורת מקרן השביתה. העובדים הסוציאליים לא מקבלים. אני נגד שביתות, אבל אני חושב שזאת אחת השביתות היותר מוצדקות. זאת מערכת שקורסת. הם היו יותר מידי נחמדים. איפה ההסתדרות שצריכה להגן על העובדים הכי חלשים?

העובדים הסוציאליים במדינת ישראל, וזה עוד לפני הקורונה, הם פשוט גיבורים. הם עובדים בשכר לא שכר, הם עובדים במחסור ענק. בעיריית ירושלים השלמנו בזמנו תקנים על חשבון העיר ירושלים. הפערים הם אדירים. אם לא נשדרג את המקצוע הזה נהיה בבעיה. אני לא יודע אם אנשים מבינים מה הולך להיות פה. יש 850,000 אנשים מובטלים ו-120,000 עסקים בסכנת קריסה. חברים, זה לא פחות חשוב מכסף.

יש 70% עלייה בפניות לשירותים, אבל אין מי שייתן את המענה.

זה ילך ויגדל. אנחנו לא ערוכים. חייבים לעזור לאנשים האלה. בנפשנו הדבר. זה לא פחות חשוב מהכסף שנותנים לעסקים.

אשתי, שהיא עובדת סוציאלית בעלת 25 שנים ותק עם תואר שני ואין ספור השתלמויות, חוזרת הביתה עם בקושי 9,000 שקל במשכורת. אנחנו במאבק הזה לצד העובדות הסוציאליות. המצוקה ביישובים הערביים היא פי 10 מהממוצע הארצי. יש הרבה תיקים, מצב סוציו-אקונומי גרוע. היו מקרים באום אל-פחם ששרפו מכונית של מנכ"לית. היו יריות בכפר כנא על מנהל לשכה. יש מצוקה אמיתית. אנחנו צריכים להתערב כי אף אחד לא מקשיב להן.

אני חושבת שתפקידנו בוועדת הכספים להתערב בנושא הזה. לא ייתכן שנשים שצריכות לטפל בכל התחלואות החברתיות ובכל התוצאות של המשבר הזה יהיו בשביתה ואנחנו כשנדון בתקציב המדינה נגיד שזה לא מעניין אותנו. אם מדברים על תכניות לשיקום הכלכלה, אם מדברים על תכניות לשיקום המדינה לאחר המשבר של הקורונה ובתוך המשבר, אי אפשר להתעלם מהעו"סים, בדיוק כמו שאי אפשר להתעלם מהצוותים הרפואיים.

כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת ה-20, קיימתי כמה דיונים על הסיכון בעבודה של העובדות הסוציאליות. אם אשתך מרוויחה 9,000 שקל היא נמצאת במצב טוב, כי יש עובדות סוציאליות שמקבלות 5,000 ו-6,000 שקל.

איפה שר הרווחה? הוא יודע להשיג כשהוא רוצה.

מדברים על ממוצע של 300 תיקים לעובדת סוציאלית. באוכלוסייה הערבית זה לפעמים מגיע ל-600 תיקים. אחר כך אנחנו תוהים למה המצב החברתי הוא ככה. אם נגרום לעו"סים ולעו"סיות להפוך למקרה חברתי ולמקרה של מקבצי נדבות, אנחנו לא נטפל בבעיה של הציבור.

מאוד חשוב לי שזה לא יהיה דיבורי סרק פה. ועדת הכספים אמורה להיות הוועדה הכי משמעותית. אנחנו הם אלה שמאשרים את התקציבים, אנחנו הם אלה שאמורים לראות תכניות מול ביצוע. יש משולש שווה צלעות: בריאות, כלכלה ושירותי רווחה. בדיוק כמו שאנשים מתקשרים לרשות המיסים כדי להבין מתי הם יקבלו את המענק, בדיוק כמו שאנשים מתקשרים למשרד הבריאות כדי לדעת אם הם מבודדים או לא, כך צריך להיות גם בנוגע לאנשים שעכשיו נמצאים במצוקה הרגשית הכי קשה. יש אנשים שמסיימים את חייהם ואנחנו לא שומעים עליהם. אנשים נמצאים עכשיו במצוקות הרגשיות והנפשיות הכי קשות. אנשים כמוני וכמוך, רגילים לחלוטין. אני לא מדברת רק על אלימות במשפחה שקפצה בעשרות אחוזים. הם גם לא יכולים להתגרש עכשיו בגלל המצב הכלכלי. תחשבו מה קורה לאותן נשים ולאותם ילדים בכלא הזה שהם נצורים בו. תחשבו מה קורה לכל האנשים עם המחשבות האובדניות. יכול להיות שחלק מכספי החל"ת האלה יכולים לבוא כהשלמה ל-6,000 השקל שהעובדים הסוציאליים מקבלים. אפילו אם יהיה מערך טלפוני לאנשים במצוקה, זה יהיה שווה. אנחנו צריכים לדפוק בעניין הזה על השולחן.

אין יותר צודק מהמאבק של העו"סים והעו"סיות. גם מבחינת זה שהשכר נמוך בהשוואה לשירות שהם נותנים לפרט ולמשפחה, גם מבחינת ההיחשפות לאלימות, גם מבחינת מספר התיקים שיש לכל עובדת סוציאלית, גם מבחינת מספר התקנים. ביום רביעי אגיש בשם הרשימה המשותפת בקשה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת השביתה והתנאים של העובדים הסוציאליים.

מה היקף הרפורמה שאתם חותרים אליה? אנחנו עומדים כאן לפני דיוני תקציב. יכול להיות שגם לנו כוועדה יש את הכוח להציב דרישות בדיוני התקציב. כמה תקנים מאוישים יש?

יש כ-20,000 עובדים ועובדות סוציאליים בישראל. 12,000 מתוכם בשירות הציבורי, והשאר הם בפיקוח של השירות הציבורי אבל מופרטים.

כמה עולה הרפורמה?

אנחנו מדברים כרגע על משהו שהעלות שלו, כולל המוגנות, הוא כחצי מיליארד.

זה שנתי?

זה שנתי.

הגשתי הצעת חוק שמדברת על עונש מאסר בפועל בגין תקיפת עובדי צוותי רפואה ועובדי חירום, על כך שצריך להשוות את זה לתקיפת שוטר. אולי אפשר יהיה להוסיף את העובדים הסוציאליים כך שמי שפוגע בהם פיזית יהיה נתון לעונש מאסר בפועל.

אני רוצה להצטרף לחלק מחבריי שדיברו על כמה חשובה העבודה של העובדים הסוציאליים. דווקא לאור הקורונה יש סקטורים במשק שצריכים לקבל התייחסות אחרת. יש סקטורים במשק שלאור הקורונה הוכפלה ושולשה עבודתם. אין צל של ספק שצריך לקחת את זה בחשבון. אני פונה לשר האוצר, למשרד האוצר ולאגף התקציבים, אני מבקשת שהם יתייחסו למהות העבודה, לא רק למספרים. אנחנו שומעים עכשיו שגם סקטור האחיות מצטרף. זה ילך ויגדל לאור המצב. צריך להגדיל את כמות המשרות כי כמות התיקים לא הגיונית.

המשרות קיימות. הבעיה זה השכר.

אין מספיק.

אין היום עובדים שרוצים לעבוד בזה.

אם יהיה תמריץ, אני מאמינה שאנשים יעברו מההייטק לעבודה סוציאלית.

אם מישהו תוקף היום באלימות מישהו, הוא יכול להיכנס לכלא.

רק על תקיפת שוטר יש היום עונש מאסר בפועל. חשוב שנשמור על עובדי רפואה בגלל האלימות בבתי החולים. צריך לבחון את העניין גם לגבי עובדים סוציאליים.

אנשים באוצר מסכימים למה שהיא אומרת, הם מודים שצריך שם להעלות, אבל כמו שאתה יודע, יש עוד סקטורים. באוצר מפחדים שהעניין פה יהווה תקדים לאחיות ולכל מיני דברים אחרים. הם מסרבים לא בגלל שהם לא מסכימים. זה נכון שאצל העובדים הסוציאליים יש איבוד שכר קשה ביותר. צריך לנהוג פה בענייניות, להגיד שלאלה באמת מגיע. בגלל העלייה בקורונה הם עמוסים בטירוף. בגלל שהן עובדות מסורות הן לא אומרות "לא". הן מתקשרות מהבית, הן הולכות בלילה. צריך לפתור את העניין הזה.

השבוע הייתה הפגנה. ראינו באיזה ברוטאליות השוטרים הכו ועצרו את העובדות הסוציאליות שבסך הכל באו להפגין ולהביע את הכאב שלהן, אבל זו דרכה של המשטרה. אנחנו רואים את זה גם בציבור החרדי. העובדים הסוציאליים, ברוכים הבאים למועדון, וסליחה שאני אומר את זה. תאמיני לי שאנחנו ואתם מספיק חזקים.

העובדים הסוציאליים עושים עבודת קודש. כל מי שאומרים לו במדינת ישראל שהוא עושה עבודת קודש הוא צריך, לצערי, לעבוד בהתנדבות. זה המצב במדינה. העובדים הסוציאליים עובדים בשכר מינימום. אני יודע מה זה עובדים סוציאליים, כי עבדתי צמוד לרווחה עם נוער בסיכון, אני מלווה אנשים קשישים עד היום, אני מתנדב ועושה מה שרק אפשר. שאול מרידור, אם אני לא טועה, אמר שזה לא הזמן עכשיו לבוא. ואני שואל, מתי זה הזמן? כשהכל רגוע, אז אומרים: למה אתם באים, לא צריך אתכם. כשפתאום צריך אותם, אז אומרים: זה לא הזמן. ואני אומר, זה הזמן, זה המקום שאתם צריכים לבוא ולהיאבק. אנחנו צריכים להיות לכם לפה, אנחנו צריכים להשתדל לעזור לכך שעבודת הקודש שלכם תתורגם לכסף ולשכר כך שתוכלו להביא לחם בכבוד לילדים שלכם. כמו שלילדים שלנו אנחנו מביאים, גם לכם מגיע בזכות ולא בחסד.

אני מצטרף לכל מה שנאמר פה. כולנו מזדהים, כולנו רוצים. חבריי לקואליציה, בישיבת הקואליציה שלכם, בישיבת המפלגה שלכם תרימו את העניין הזה. בוועדת הכספים זה נחמד לבוא ולהגיב. אתם יכולים להרים את זה.

אנחנו טוענים כבר הרבה זמן ששכר העובדים הסוציאליים והתנאים שלהם חייבים להשתפר. אמרנו את זה בכל ההזדמנויות הרלוונטיות. אנחנו נעשה כל מאמץ. למעלה מ-200 ראשי רשויות מקומיות חתמו על מכתב שתובע להסדיר את העניין הזה. אני מסכים עם כל הטענות של הגברת חרמוני, אחת לאחת. זה הזמן לקום ולעשות.

גם אנחנו מוקירים ומעריכים את העבודה ואת הפעילות של העובדים הסוציאליים, בטח ובטח בתקופת הקורונה. השקענו מאות מיליוני שקלים בגל הראשון בהפעלת השירותים עבור האנשים שצריכים אותם. עשינו פעילות מאוד מאוד מהירה בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה. אנחנו רואים את הסיטואציה שנוצרה כתוצאה מהקורונה, אנחנו לא מתעלמים ממנה.

אני לא מקבל את הטענה של "לא לשבת", של "לא לנהל דיונים". אמנם היינו בסיטואציה של ממשלת מעבר לאורך הרבה מאוד זמן, וגם לא היה חוק תקציב מאושר, אבל נפגשנו עם איגוד העובדים הסוציאליים עשרות פעמים בנושא המוגנות. הממונה על השכר נפגש איתם בנושא השכר. כל הפגישות האלו היו תחת הדיסציפלינה שאומרת שידנו כבולות בגלל הסיטואציה הפוליטית שנוצרה. האיגוד ידע את זה לאורך כל התקופה. נפגשנו איתם לפחות ארבע פעמים בשבוע האחרון.

האם יש אופק למה שהעלתה גברת חרמוני? האם אתה יכול לטעת בנו תקווה שהבעיה מתקדמת לכיוון של פתרון?

היו פגישות מרובות בינינו לבין האיגוד בנושא של המוגנות. הושגה התקדמות אף על פי שהיינו בלי תקציב מאושר. עכשיו יבוא תקציב למשרד הרווחה. אנחנו נמליץ לאשר תכנית מוגנות כלשהי. מכאן והלאה הנושא עומד בתעדוף של המשרד ושל השר.

האם אתה יכול להגיד לוועדת הכספים שבתקציב שהוכן יש שינוי מבחינת השכר של העובדים הסוציאליים?

אנחנו עדיין במגעים. העניין של המוגנות נמצא במשרד הרווחה. אמרה פה יושבת-ראש האיגוד שהעובדה שהמערכת מתפקדת זה פייק ניוז. אני חושב שזאת אמירה מאוד מאוד קשה ופוגענית כלפי כל האנשים שמקבלים שירות מהמערכת - כלפי 10,000 בעלי מוגבלות, כלפי אנשים בעוני, וגם כלפי העובדות הסוציאליות והעובדים. דובר פה על 300 תיקים לעובד. היום בישראל נפתחים 450,000 תיקים במחלקות לשירותים חברתיים, ויש במחלקות האלו 5,000 תקנים. אם תעשו את החישוב, זה יוצא 90 תיקים לעובד סוציאלי.

לא כל תיק הוא אותו תיק.

המספר שהצגתי הוא מספר ממוצע.

פעם יצא לך להכיר משפחה שזקוקה לרווחה, לראות מה הטיפול? יצא לך להתלוות למשפחה כזאת במשך 24 שעות? לי יצא.

אנחנו לא ועדת העבודה והרווחה. המעורבות שלנו בעניין הזה, מלבד המעורבות הציבורית, היא רק המעורבות הכספית. זה החלק שלנו. הנושא של כמות התיקים שעובד או עובדת סוציאלית מטפלים בהם זה בסמכות ועדת העבודה והרווחה, זה לא בטיפול ועדת הכספים. מתי אתם יושבים עוד פעם עם הוועד? מה הכיוון שאליו אתם הולכים? תהיה בעיה להעביר כאן תקציב אם לא יהיה פתרון חלקי או אופק. תגיד לי מתי אתם נפגשים לדון על התקציב ועל השכר של העובדים הסוציאליים, מה אתם הולכים לעשות.

נקבעה פגישה למחר. כדי לענות על נושא התכנית שלנו צריך להיכנס לפרטים שמעניינים את ועדת העבודה והרווחה. למה? כי הבעיות נמצאות במספרים האלה, לא במספר הגדול של השכר. איגוד העובדים הסוציאליים דרש כדרישת סף לכניסה למו"מ 1,250 שקלים תוספת רוחבית לכל עובד לחודש.

עד להחלת הרפורמה.

אני רוצה להקריא לכם, וזה מנתונים מנהליים, את המשכורות הממוצעות של עובדים ברשויות המקומיות בדרגות הגבוהות שהתוספת הזאת התבקשה גם בשבילם. עובד סוציאלי בדרגה א'1 – 31,152 שקלים בחודש.

הוא לא יקבל.

כמה כאלה יש? אתה לוקח כמה עובדים שהגיעו לזה בזכות ולא בחסד? העובדים הסוציאליים נותנים את הנשמה שלהם. תסתכל על הקטנים, אל תסתכל על הגדולים. הגדולים לא יקבלו תוספת שכר.

אני מספר לך מה הייתה הדרישה של האיגוד.

אני מבקש לדעת ביום אם התקדמתם, אם לא התקדמתם, ואם התקדמתם, במה התקדמתם. לא מה התקדמתם בנושאים שבסמכות ועדת העבודה והרווחה, אלא מה התקדמתם בנושאים הכספיים. אם תבוא ותגיד לנו שבאלה שמקבלים שכר גבוה לא מטפלים, אנחנו נהיה איתך, אבל לכל האחרים תצטרך להוסיף כסף לשכר. אי אפשר בתקופה הזאת שתהיה שביתה של העובדים הסוציאליים.

אם אפשר רק לבקש מהוועדה לשאול את האיגוד לגבי ועדת החריגים של המקרים שהיא מאשרת או לא מאשרת. יש לנו מקרים קשים ביותר שלא זוכים למענה כרגע.

אני אשקול את הבקשה לגבי ועדת החריגים. אני אבקש, כפי שאמרתם, שתתקיים מחר ישיבה.

למה דוחים למחר? השביתה מחר נכנסת ליום העשירי שלה.

נתנאל, אתם יכולים לשבת היום?

אני יכול לבדוק.

אני מבקש תשובה לגבי העניין הזה.

הנושא הזה של שירות התעסוקה. איפה אנחנו עומדים עם זה?

החוק שעבר הסמיך את רשות התעסוקה להיות המנהל של הפרויקט. מה שעובר לרשות המיסים זה לא הנתונים שמר שפיגלר מעביר או ביטוח לאומי מעביר לרשות התעסוקה, זה רק החישוב הסופי של כמה כסף מגיע לכל מעסיק. כל שאר הנתונים שמועברים מכל הגופים, בין אם זה ביטוח לאומי, רשות המסים, משרד הכלכלה, משרד החינוך, משרד הרווחה, נשמרים בשירות התעסוקה, לא מועברים הלאה לגורמים אחרים. מה שעובר זה הסכום הסופי למעסיק, ואת זה רשות המיסים מקבלת ומשלמת.

בנוגע להעברות המידע, מר שפיגלר דיבר גם על חלופת מכתבים שהייתה בינו לבין מנכ"ל שירות התעסוקה. אנחנו רצינו לייצר את מנגנון השאילתות. הוועדה אישרה שהנתונים לא יעברו כקבצים אלא כשאילתות בנוגע לאנשים שהגישו בקשה. רצינו להסדיר את כל המנגנון הזה לפני שאנחנו יוצאים לדרך, כדי שנוכל לשלם כמה שיותר מהר את הכסף למעסיקים.

החוק עבר ב-16.6. ניתנו לנו 30 ימים להתארגן. אנחנו אמורים לעלות לאוויר בעוד יומיים, ביום רביעי. עכשיו אנחנו מראים לוועדה את הטפסים שפיתחנו ואת המנגנון שפיתחנו בשביל לשלם למעסיקים כמה שיותר מהר את הכסף שלהם.

אתם ערוכים להעביר לרשות המיסים את הוראות התשלום לגבי כל אחד שממלא את הטופס?

המנגנון מול רשות המיסים בנוי ומוכן. מה שלא מוכן זה מנגנון הבקרה, וזה בגלל שעדיין לא הגענו לסיכום תקציבי מול האוצר. כמו שדובר גם מול ביטוח לאומי, מנגנון העברת הנתונים מהביטוח הלאומי לשירות התעסוקה עדיין לא נסגר סופית ולא הוכן. עד עכשיו לא היה שיתוף פעולה.

אם אני בא וממלא את הטופס, אתם מעבירים את זה לרשות המיסים?

אחרי מילוי הטופס אנחנו עושים את הבקרות מול הנתונים המינהליים שיש לנו, רק אז מעבירים לרשות המיסים הכי מהר שאנחנו יכולים.

כמה זמן זה הכי מהר?

בחוק הוחלט שתוך 21 ימים אנחנו חייבים להחזיר תשובה למעסיק. מהרגע שכל המידע אצלנו אנחנו חייבים להחזיר תשובה למעסיק. אנחנו מצפים לעשות את זה הרבה יותר מהר מזה. החוק חייב אותנו לעמוד ב-21 ימים. כשמגיעים לרמת העובדים המזכים, אז יש אופציה למלא את הטפסים באתר עצמו. אם המעסיק מעדיף, הוא יכול למלא בקובץ אקסל. אין מינימום של עובדים שצריכים להיות בעסק כדי שהמעסיק יבחר בשיטה הזאת. ברגע שהוא ממלא את הטפסים והנתונים נקלטים אצלנו, אנחנו מעבירים את האישור לעובד, והעובד צריך לאשר את ההצהרה של המעסיק.

אני מבקש שתשלח לנו דוגמה של הטופס, כדי שנראה שזה טופס שווה לכל נפש ואפשר לבצע את זה.

אנחנו עדיין עושים על הטופס בדיקות. אנחנו רוצים לבדוק שאין לנו טעויות כתיב.

כמה זמן אתם צריכים?

אנחנו מקווים מאוד שעד מחר סביב הצוהרים כבר הכל יהיה מוכן. תזכור שביום רביעי אנחנו צריכים לעלות לאוויר.

אני מבקש להעביר לנו דוגמה. כמה זמן ייקח עד שהם יקבלו את הכסף?

לגבי תשלום המענק נערכנו בחודש האחרון ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם שירות התעסוקה. ברגע שנקבל את המידע בצורה מקוונת משירות התעסוקה לגבי הזכאות, נוכל להעביר את הכסף תוך יומיים-שלושה לחשבון הבנק של הזכאים. צריך להבין שהתפקיד של רשות המיסים הוא לשלם את הכספים האלה. מהרגע שיעבור אלינו הקובץ הראשון עם הזכאים, נוכל לשלם תוך ימים ספורים.

יש לך הערכה לגבי מתי העובד הראשון יקבל את הכסף?

את הערכה הזאת כדאי לקבל משירות התעסוקה. אנחנו יכולים לבוא ולהגיד שמהרגע ששירות התעסוקה מעבירים אלינו את הנתונים, אנחנו משלמים את הכסף תוך יומיים-שלושה. אנחנו פנינו כבר ללשכות המייצגים, ביקשנו שיעדכנו את חשבונות הבנק הרלוונטי וכו' כדי שברגע שהנתונים האלה מגיעים נוכל לשלם את הכסף בצורה הכי מהירה. התהליך העסקי העיקרי, שזה מה שאופיר הסביר כאן, בין המעסיקים לבין הממשלה מבוצע בשירות התעסוקה – קבלת הנתונים, הממשקים, הבדיקה שלהם. רשות המיסים היא גורם משלם.

יש כסף?

כן. ברגע שיהיה צריך יהיה כסף לתשלום.

למה שר האוצר ביקש ממני להעביר את זה מהר? אני לא רואה שממהרים כל כך.

כל הגורמים הביצועיים עובדים כדי שהמענק הזה ישולם בלוחות זמנים שהוועדה הזאת קבעה. שירות התעסוקה פועל כדי לקלוט את הבקשות ולקבוע את הזכאות, זאת עם כל הבקרות שצריך לערוך. כל הגופים הרלוונטיים שותפים בעשייה הזאת. רשות המיסים ערוכה לשלם את הכסף.

האם את יכולה להודיע לי מתי שילמתם לאיש הראשון שזכאי למענק הזה?

נשמח לספק נתונים על הסכומים שמשולמים, כל זאת תוך שמירה על חובת הסודיות.

האם תוכלי להגיד לי מתי אתם משלמים לאיש הראשון? מעניין אותי כמה זמן לוקח התהליך הזה.

ברגע שהנתונים יעברו אלינו לגבי הזכאויות נעביר את הכספים תוך ימים ספורים.

בחוק קבעתם ששר האוצר צריך לדווח לכם על ביצוע התקציב. בסוף אוגוסט אנחנו אמורים לתת עדכונים. תהיה לנו גם מערכת שמציגה באופן שוטף כמה כסף שולם.

ראינו שברגע שטענו טפסים חדשים באתרים של ביטוח לאומי ושל שירות התעסוקה, האתרים קרסו. האם יש היערכות מוקדמת של שירות התעסוקה לקבלת הרבה פונים באתר? אם אנחנו מסתכלים על נתוני האבטלה, אנחנו לא רואים אותם יורדים. זה אומר שאף אחד לא מחזיר את העובדים לעבודה בגלל הגל השני. החוק מדבר על ארבע פעימות. השאלה אם בכלל החוק הזה רלוונטי נכון לעכשיו, או שצריך לחשוב על חוק אחר.

ביצענו בשבוע שעבר בדיקת עומסים. ראינו שעד 50,000 אנשים יכולים להגיש את הבקשות במקביל. עשינו הצגה של המערכת למעסיקים ולנציגים מלשכת רואי החשבון. הראינו להם. אנחנו מטמיעים חלק מההערות שהחוק מאפשר לנו.

מירי, את יכולה להגיד לנו על המענקים האחרים?

רשות המיסים, כמו שאתם יודעים, אחראית עד עכשיו לתשלום שלוש פעימות של מענקים. פעימה ראשונה היא לעצמאיים, פעימה שנייה היא לעצמאיים, ופעימה שלישית היא להשתתפות בהוצאות. לגבי הפעימה הראשונה, נכון לאתמול שולמו לכ-246,000 זכאים סך כולל של כמעט 963 מיליון שקלים.

מתוך כמה שהגישו?

כל מי שזכאי מקבל באופן מיידי.

כמה זכאים יש?

כנראה שזה פחות או יותר המיצוי. הפעימה הראשונה כבר הסתיימה. כל האומדנים שנעשו מלכתחילה היו אומדנים שלנו במהלך חודש מרץ לגבי כמות העסקים שירדו בשיעורים שחשבנו שירדו. לא תמיד האחוזים האלה התממשו. הערכה הייתה הערכה סטטיסטית, לכן זה לא מספרים מדויקים.

יש כמעט 388,000 זכאים שקיבלו סכום כולל של שני מיליארד 126 מיליון שקלים בפעימה השנייה. בתוך אותה קבוצה, לסדר גודל של כ-380,000 אושרה פעימה נוספת בסך כולל של כמיליארד 800 שישולמו במהלך השבוע הזה.

הנושא של השתתפות בהוצאות קבועות מחולק לשתי קבוצות. בקבוצת העסקים שהמחזור שלהם הוא עד 300,000 שקל יש לנו כ-243,000 אנשים זכאים, כשהסכום שהתקבל הוא קרוב ל-348 מיליון שקלים. לגבי השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים גדולים שהמחזור שלהם הוא בין 300,000 ל-20 מיליון שקל, סך כל הבקשות שהוגשו הן למעלה מ-92,000. עד עכשיו סיימנו את הטיפול ב-86,700 בקשות. 83,763 מתוכן, שמהוות כמעט 91% מהבקשות, אושרו לטיפול. יש כמעט 3,000 שלא אושרו לטיפול. זה אומר שהסתיים הטיפול ב-94% מהבקשות. יש כ-5,500 מקרים שעדיין נמצאים בתהליך. המקרים האלה קיבלו מקדמות בשיעור של לפחות 40% מהזכאות שלהם.

למה לא יותר?

זה צפוי לעלות.

לכמה יעלה?

הדברים יובהרו כשנגיש את הצעת החוק.

לגבי המקדמות אתם לא צריכים חוק.

נכון.

אם אתם מתכוונים להעלות את המקדמות, וסביר שצריך לעשות את זה, מה זה קשור לחוק?

קצב הטיפול כרגע הוא מאוד מהיר. באותם מקרים בהם אנחנו חושבים שהטיפול יתארך וייתכן שנשלם יותר - נגדיל את המקדמה.

לכמה?

כרגע המקדמה עומדת על 40%. אנחנו עושים מאמץ כדי לסיים את הטיפול בתביעות האלו. אנחנו מצמצמים את הפער. אנחנו נסיים את הטיפול תוך ימים או שבועות ממש מעטים. זה אמור להתארך במקרים שבהם יש איזה שהוא פער מאוד גדול בין התביעה לבין מה שאנחנו חושבים שצריך לשלם.

אני לא אוהב את ה-40%, אני חושב שזה מעט מידי.

אנחנו עושים מאמץ לסיים את הטיפול כדי שהתשלום יהיה מלא. הסכום הכולל ששולם בפעימה הזאת הוא יותר ממיליארד 800 מיליון שקלים. זה מצטרף ל-347 מיליון ששולמו בפעימות האחרות. צריך לזכור שחלק גדול מהעסקים שזכאים לפעימה הזאת בוחרים להמתין לדיווחי מע"מ של יולי כדי שהם ייהנו מהמענק שמתבסס על הירידה במחזורים בחודשים מרץ עד יוני.

מה עם ה-500 מיליון שקל? אנחנו ביקשנו שיעבירו את ה-500 מיליון שקלים האלה לאלה שלא פיטרו את העובדים. איפה זה עומד?

כרגע, למיטב ידיעתי, אין החלטה לגבי המענק הזה.

מה זאת אומרת? עבר מאז הרבה זמן.

לפי מה שאני מכירה כרגע את התכנית, אין התייחסות לחלק הזה.

את יכולה לבדוק את זה?

אני אבדוק.

היו מעסיקים שלא פיטרו את העובדים. בעיקר מעסיקים במפעלים הקטנים. למה? כי מעסיק במפעל קטן מכיר את העובד, הוא מכיר את המשפחה של העובד. דווקא הוא נענש, דווקא הוא לא מקבל. הייתה על זה ביקורת שעברה כחוט השני בוועדה, והייתה גם ביקורת ציבורית. נאמר לנו שחלק מה-500 מיליון שאנחנו משאירים ילך למפעלים כאלה שלא פיטרו את העובדים. שמחנו על האמירה הזאת, משום שזאת אמירה אידיאולוגית, היא לא רק אמירה כספית. אני רוצה לדעת מה נעשה עם ה-500 מיליון האלה.

מה עם הקרן לעסקים בסיכון ב-60% ערבות מדינה שאישרנו לפני חודש וחצי?

אני אעשה את כל הבירורים שביקשת. בכל מה שכרוך במעסיקים שלא הוציאו עובדים לחל"ת, בנוסחה בגין הוצאות קבועות יש התייחסות. אם אנחנו מדברים על שני עסקים זהים שאחד מהם הוציא עובדים לחל"ת והשני לו, אותו עסק שלא הוציא עובדים לחל"ת יקבל מענק בשיעור יותר גבוה מעסק שכן הוציא עובדים לחל"ת. יש פיצוי מסוים לעסקים שלא הוציאו עובדים לחל"ת במענק של ההוצאות הקבועות.

מי שמוציא עובדים לחל"ת מקבל עליהם 7,500 שקל כשהוא מחזיר אותם. כמה כסף יקבל מעסיק שלא הוציא עובדים לחל"ת?

זה מאוד תלוי במחזור של אותו מעסיק. כל תשובה שאני אתן לא תהיה תשובה מדויקת.

אני אבקש את כל הנתונים יותר מפורט. תגידו לנו תשובה גם לגבי מה שהעלה חבר הכנסת קרעי. תגידו לנו אם לקחו את החצי מיליארד שקל האלה ושילבו אותם במשהו אחר. אם לא, אני מבקש לדעת מה התכניות, מה הולכים לעשות עם זה.

אני אציג את הביצוע של התכנית ביחס לתכנון. הנתונים מעודכנים נכון לאתמול בערב. הביצוע נכון להיום של כל התכנית הוא 51%. החלוקה בין הוצאה תקציבית לבין אשראי - פחות או יותר 50%-50%.

למה 50% ביצוע?

ההוצאה התקציבית היא ב-47% ביצוע, והאשראי הוא בביצוע של 55%. ההתפלגות של הביצוע מחודש אפריל עד 12 ביולי הוא 50.4 מיליארד שקל. במענה בריאותי ואזרחי, הביצוע הוא 8.6 ביחס ל-14 מיליארד שקל, שזה 61%. בביטחון סוציאלי, הביצוע הוא 13.9 מיליארד לעומת 26, שזה 53%. בהמשכיות עסקית, הביצוע הוא 26.7 מיליארד שקל ביחס ל-54.8, שזה 49%. בפיתוח המשק, הביצוע הוא 1.3, שזה 28%.

למה הביצוע הוא ביצוע נמוך?

צריך לפנות לכל יחידה ויחידה כדי להבין את הבעייתיות בביצוע. חלק מהדברים תלויים בביקוש. יש הלוואות לעסקים קטנים שהביקוש שם הוא גבוה מאוד ואז זה קורה, ויש הלוואות לעסקים גדולים שהביקוש הוא נמוך ואז זה לא קורה. הדבר השני הוא יכולת הביצוע של הממשלה כשיש תהליכים מורכבים, כמו הכשרות מקצועיות שלוקח זמן לבצע. צריך לזכור שחלק גדול ונכבד מהתכנית זה עבור חצי השנה הקרובה.

אנשים פונים אלינו ואומרים שהבנק לא נותן להם הלוואה בגלל שרמת הסיכון שלהם גבוהה. האם זה נכון?

זה לא התחום המקצועי שלי. צריך לפנות למי שרלוונטי ולהציג את השאלה בפניו.

אחוז אחד של מימוש לעסקים בסיכון.

מתברר שיש דברים שהם בתת ביצוע. אחד הדברים המרכזיים בתת ביצוע זה הקרן להלוואות בסיכון. דווקא הם אלה שצריכים את העזרה. 99% מתוך הכסף הזה לא בוצע. מי אחראי על זה?

צריך לפנות לחשב הכללי, למי שאחראי על התחום הזה.

אני אפנה לחשב הכללי, אני אבקש לדעת למה זה לא בוצע. אם הסיבות הן טכניות, נשמע מה הסיבות הטכניות, אבל אם הסיבות הן סיבות אחרות, אני אביא את זה לוועדה. האם אתה יכול לפנות בשמי?

כן.

אני מציע להסב את זה מהלוואות למענקים.

אני מבקש שהחשב הכללי יאמר לנו למה לא בוצעה הקרן להלוואות בסיכון. יכול להיות שבאמת נצטרך להסב את זה.

תן להם מענק, לא הלוואה.

אנחנו נמשיך את הדיון.

למה אפס אחוז ביצוע בהחזר של מקדמות?

אנחנו צריכים להגיש חקיקה לוועדה הזאת, כדי שאפשר יהיה להחזיר את זה.

אנחנו נמשיך את המעקב אחרי הביצוע. יש פה אנשים מהמגזר השלישי?

גם זה אפס אחוז ביצוע.

אני חושבת שיש משהו שעובר כחוט השני בכל הישיבה הזאת, וזה שוועדת הכספים וחברי הכנסת הם אלה שמעלים את הנושא, מתייחסים ודואגים. ועדת הכספים וחברי הוועדה, תודה רבה לכם שאתם מעלים את הנושא של קריסת השירותים החברתיים בקרב המגזר השלישי וגם את הנושא של השביתה של העובדים הסוציאליים. ניתן לראות שהפקידות המקצועית ומשרד האוצר לא מתייחסים למה שקורה במגזר השלישי. רשות המיסים לא סיפרה שמתוך 300 עמותות שהגישו בקשות בפעימה השלישית, רק 30 קיבלו. אגף החשב הכללי לא הציג את השקף שמראה שיש אפס אחוז ביצוע בסיוע למגזר השלישי. קרן של 200 מיליון שאמורה הייתה לקום, עד היום עוד לא קמה, בגלל שהיא פוצלה בין מסלולים שאי אפשר לעקוב אחריהם. עמותות וארגונים חברתיים ללא מטרות רווח קורסים. אנחנו ארבעה חודשים לתוך המשבר. הכסף לא עובר. אני לא אומרת את זה, משרד האוצר אומר את זה. הארגונים ממשיכים לפעול על אדים אחרונים. הביקושים רק גוברים. הארגונים ממשיכים לחלק יותר סלי מזון למשפחות שחוצות את קו העוני. יש יותר נפגעי חרדה, יש יותר נערים ונערות בסיכון, יש יותר נשים שנפגעות מאלימות במשפחה. תודה לכם, חברי הוועדה, רק בזכותכם הנושא תדיר עולה ושומעים את הקול שלנו.

לא נרפה מזה.

מקבלי ההחלטות במשרד האוצר לא ישבו עם נציגות המגזר השלישי עד היום, למרות שהגשנו מסמך מפורט.

למה לא ישבתם?

אני לא מכירה את הגוף הזה. ישבנו עם הרבה גופים נתמכים ככל שהיו מעוניינים.

מתי אתם אמורים לשבת עם המגזר השלישי? כל אחד מאיתנו פה הוא מגזר שלישי. נתנו את ידינו להחלטה של משרד האוצר להוציא את הנושאים החברתיים מתקציב המדינה. גם במגזר השלישי אתם רוצים לפגוע?

אין בעיה לקיים פגישה.

אני מבקש שתבקשי פגישה משר האוצר, מהמנכ"לית. אנחנו רוצים לדעת אם נקבעה פגישה, מתי. אם הייתה פגישה, אנחנו רוצים לדעת מה היו תוצאותיה. אנחנו לא נרפה מהעניין הזה.

המעגל צריך להדאיג את כולנו. מכל ארגון שייסגר ייפלטו עובדים נוספים למעגל האבטלה. מדובר ב-500,000 עובדים בנוסף ל-500,000 מתנדבים בשגרה. לא יישאר מי שייתן את השירותים לאוכלוסיות שהכי זקוקות לסיוע. שנים רבות בנינו תשתית חברתית נפלאה. היום אנחנו עדים לקריסה שלה. קודם נותנים טיפול למי שמדמם הכי הרבה, לא למי שצועק הכי חזק. הארגונים ממשיכים לפעול על אדים, זה לא יחזיק עוד הרבה זמן.

את הדיון הזה נמשיך.

הוגשו עד עכשיו 448 בקשות של גופים כאלה. 332 אושרו.

למה זה לא מופיע בדוח?

ה-200 מיליון, שהוקצו במסגרת התכנית שאושרה ב-30 במרץ, ינותבו לשני צרכים. אחד זה סיוע לגופים נתמכים, כשמרבית הגופים הנתמכים הם בתחום התרבות. מדובר בגופים שנתמכים על ידי המדינה גם בשגרה. כרגע נעשו כמה מהלכים, כשאחד מהם זה הקלות ברגולציה של התמיכה, לאפשר תמיכה גם ללא פעילות. בנוסף, קרן משותפת ביחד עם הג'וינט שתסייע למגזר השלישי.

שטרם קמה.

ארגוני המגזר השלישי, כמו גופים אחרים במשק, זכאים גם לפעימה השנייה.

הדוח שלכם לא ברור. מה בפועל כן יצא?

אנחנו לא מראים כל מענק איפה התקבל, גם לא למגזר שלישי.

אחד הדברים שמעניינים אותנו זה המגזר השלישי. בתכנית שמוצגת פה לפנינו אין את כל הדברים שאמרת. הייתם צריכים לבודד את המגזר השלישי, להגיד שהם מקבלים בפעם הזאת ככה, לא להביא לנו דף שבו כתוב שזה עדיין לא החל. אנחנו צריכים לדעת את זה, לא לנחש את זה מתוך מספרים שאנחנו לא יודעים מה הם. אני מבקש לבודד. אני מבקש ממך, מר ביתן, את המגזר השלישי מתוך הסקירה הזאת. כולנו רוצים לדעת כמה המגזר השלישי קיבל.

לעניין המגזר השלישי, ככל שזה משמעותי לוועדה, נעשה ניסיון למקד בכל הדרכים כמה קיבלו, כמה זכאיות, ולהגיע לדיון הבא עם הנתונים.

תעבירו לנו לפני הדיון הבא.

הקרן של הג'וינט עדיין לא קמה. יש הרבה מאוד עמותות שעדיין לא זכאיות לשום סיוע.

אנחנו לא נשאיר אתכם לבד. אני מבקש את הפגישה איתם.

לגבי החזר מקדמות, יש לנו את החוק של הארכת מועדים, אפשר להכניס את זה שם.

נדבר על זה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.