ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 27/07/2020

דיווח שר המדע והטכנולוגיה על פעילות משרדו, דיווח שר המדע והטכנולוגיה על פעילות משרדו

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



23
ועדת המדע והטכנולוגיה
27/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 4
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, ו' באב התש"ף (27 ביולי 2020), שעה 13:00
סדר היום
דיווח שר המדע והטכנולוגיה על פעילות משרדו
נכחו
חברי הוועדה: עינב קאבלה – היו"ר
ניר ברקת
סונדוס סאלח
יבגני סובה
אנדרי קוז'ינוב
חברי הכנסת
אוסאמה סעדי
מוזמנים
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
שי-לי שפיגלמן - מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה

גיא אטיאס - ראש אגף בכיר תקציבים, משרד המדע והטכנולוגיה

שושנה ברנשטיין - מבקרת פנימית, משרד המדע והטכנולוגיה

רעיה עדני - רכזת תקשורת ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר

רועי גולדשמידט - ראש תחום, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אבי בלסברגר - מנהל סוכנות החלל הישראלית

ד"ר גורי זילכה - יועץ כלכלי, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

דפנה טריפטו - ראש מדור קשרי מחקר, אוניברסיטת בן גוריון

יובל וגנר - יו"ר עמותת נגישות ישראל

מירב קינן - מנכ"לית איגוד ההייטק, התאחדות התעשיינים בישראל

יהונתן קלינגר - יועץ משפטי, התנועה לזכויות דיגיטליות

יהודה קונפורטס - עורך 'אנשים ומחשבים', עיתונות ותקשורת

אילן שדי - עו"ד, לשכת עורכי הדין
מנהלת הוועדה
איילת חאקימיאן
רישום פרלמנטרי
ס.ל., חבר תרגומים






דיווח שר המדע והטכנולוגיה על פעילות משרדו
היו"ר עינב קאבלה
חבריי חברי הכנסת, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה, היום יום שני, ו' באב תש"ף, 27 ביולי 2020, על סדר היום דיווח וסקירה של שר המדע והטכנולוגיה מר יזהר שי על פעילות משרדו ותוכניות עבודת משרדו לשנים 20'-21'.

לפני שאעביר את רשות הדיבור לשר תרשה לי לפתוח באנקדוטה קצרה. בשבת האחרונה בתי הבכורה הקריאה לאחיה הקטן מספר שקראה שנקרא 'יומנו של חנון'. אז מה לנו ולזה בוועדה? אני אסביר. במקרה או שלא במקרה שמעתי את אחת הפסקאות שהיא הקריאה ובחרתי להביא אותה כאן ותיכף תבינו למה. גיבור הספר בדיוק אומר לעצמו: אם מישהו כן ימצא דרך לסדר את הבלגן עם מזג האוויר הוא בטח יהיה מהדור שלי, בגלל זה אני תמיד נחמד לחכמים כי הם אלה שיצילו אותנו בסופו של דבר. ואז הגיעו השורות שכאמור חידדו לי את האוזניים: מה שלא תהיה התשובה אני מבטיח לכם שטכנולוגיה תהיה המפתח. המבוגרים תמיד אומרים שיותר מדי טכנולוגיה זה רע לילדים, אבל אני אומר שכמה שיותר יותר טוב.

אז החלטתי לקחת את הציטוט הקצת תמים וילדותי הזה ולהביא אותו לפתיחת הישיבה הכן רצינית הזאת כי הוא מקפל בתוכו את מה שמונח בבסיס הפעילות שקשורה לחדשנות, למדע ולטכנולוגיה, מבחינתי בכל היבט ואפיק והתובנה שלדעתי צריכה ללוות את כל מי שנחשף לפעילות הזאת, שצריך להוסיף ולהשקיע בתחומי המדע והטכנולוגיה והחדשנות כי הם הבסיס לצמיחה, הם העתיד, גם של הילדים שלנו וגם של הנכדים שלנו בעזרת ה'. לכן פעילות המשרד שאתה עומד בראשו היא כל כך חשובה, זו עשייה שיש לה השפעה מהותית לאיך ייראה העתיד שלנו.

דווקא בתקופה הזאת, בתקופת משבר הקורונה, אנחנו רואים שבאמת זהו כלי חשוב והכרחי להמשך חיים תקינים בתקופה של ריחוק פיזי ומתחדד גם הצורך בנגישות לנושא של הכלים הדיגיטליים. אז כך בחרתי לפתוח.

השר שי, רק בכמה מילים קצרות למי שלא יודע, הרוב יודעים, ובכל זאת, אתה יזם הייטק שמגיע מהתחום שבו עוסק המשרד שאתה עומד בראשו, ולא רק שאתה מגיע מהתחום, אתה גם מצטיין בו, הצטיינת בו והגעת להישגים באמת יוצאים מן הכלל. מעבר לכך אתה פעיל ויזם חברתי, וכמי שמכירה אותך קצת יותר מדקה, אדם עם נשמה גדולה. אז קודם כל תודה שאתה מכבד אותנו בנוכחות שלך והכבוד הוא שלנו לארח אותך עם נשות ואנשי משרדך. אני מעבירה את רשות הדיבור אליך, בבקשה.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
תודה רבה ליושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת עינב קאבלה. כבוד להיות כאן בתור השר שאחראי על המשרד שמולו הוועדה שאתם שותפים לה, ועדת המדע והטכנולוגיה, תודה לכם שהחלטתם לבוא לוועדה הזו ולתרום מזמנכם בכנסת בוועדת המדע והטכנולוגיה, ותודה, חברת הכנסת קאבלה, על ההזמנה לבוא ולהציג את החזון ואת תוכניות המשרד. אני מקווה שזו לא הפעם האחרונה, אני אשמח לבוא לפה מדי פעם לדווח גם באירועים שוטפים וגם באירועים שניתן לסכם אותם כסיכום של תוכנית או כסיכום של פרק זמן שהוא מספיק כדי לבחון התנהלות של תוכניות. אני בטוח שהוועדה תרצה וגם תוכל להיות מעורבת ככל שתרצה בעשייה של המשרד.

נמצאת איתי גב' שי-לי שפיגלמן, היא מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה ותוספת מצוינת וראויה למשרד, ללא ספק. אני אומר את זה בזכותה, זה לא קשור אליי, אבל גב' שפיגלמן הגיעה למשרד המדע והטכנולוגיה אחרי חמש שנים בישראל דיגיטלית, היא ניהלה בשנים האחרונות את ישראל דיגיטלית. מי שהאזין היטב להחלטות הממשלה השבוע, בהצעת מחליטים הממשלה קיבלה החלטה מאוד משמעותית בתחום הדיגיטציה של שירותים ממשלתיים, ייעול ותכלול והנגשה לאזרח של רבים משירותי הממשלה, ובמילים יותר גבוהות יצירת ממשל טוב יותר, זמין יותר, יעיל יותר ונכון יותר לאזרחי ישראל. זו הצעה שנכתבה על ידי שי-לי לפני שהיא הצטרפה למשרד המדע והטכנולוגיה, זו אולי מתנת הסיום שלה למשרד לענייני דיגיטל ובכלל לאזרחי ישראל. אז תודה לך, שי-לי, שהצטרפת למשרד המדע והטכנולוגיה.

אנחנו נעבור פה על מצגת וברשותך, גב' שפיגלמן ואני נחליף בינינו, אני אדבר והיא תדבר, כך שזה יכול להיות אינטראקטיבי.
היו"ר עינב קאבלה
בשמחה.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
אני לא יודע אם יש פה אפשרות לקבל שאלות - - -
היו"ר עינב קאבלה
אפשר לקבל שאלות מהזום. אני מניחה שתרצה קודם להציג ואז אנחנו נפנה ל - - -
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
כן, אנחנו נציג ואם יהיו דברים שחברי הוועדה רוצים לשאול תוך כדי אז - - -
היו"ר עינב קאבלה
גם חברי הוועדה כמובן וגם מי שאיתנו בזום, בוודאי.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
(מצגת). אז ברשותכם אנחנו נעבור למצגת. זה שקף התודה. אלא אם כן אתם רומזים לנו משהו, אנחנו רוצים להציג לשקף ההתחלה.
היו"ר עינב קאבלה
לא, לא. זה מה שנקרא בתודה מראש.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
אני אקדים כמה מילים לגבי התהליך שעברנו במשרד, בערך בחודשיים האחרונים. הממשלה קמה ב-17 במאי ואנחנו נכנסנו למשרד בימים שלאחר מכן ובחנו את פעילויות המשרד בעבר אל מול החזון והחוק כפי שהגדיר את תפקידי משרד המדע והטכנולוגיה. בהתאם לזה גם קבענו שם את סדרי העדיפויות שאנחנו ראינו לנכון כקווים מנחים לפעולת משרד המדע והטכנולוגיה.

אני רוצה שנתרכז במשפט הזה, כי הוא בעצם אומר הכול, שימור וחיזוק יכולותיה של מדינת ישראל בתחומי החדשנות, המדע והטכנולוגיה. לכאורה אנחנו מתעסקים פה בנושא קוּלי כזה של גאדג'טים וכל מיני טכנולוגיות מדליקות ודברים משמעותיים, אבל אם אנחנו מסתכלים על זה במבט-על חלק משמעותי מחוסנה של מדינת ישראל, לא רק החוסן הכלכלי אלא גם החוסן הלאומי, נובע מהיכולת שלנו להשפיע פנימה על חדשנות, על טכנולוגיה, על תפיסה מערכתית וגם על אמצעים טכנולוגיים ברמה הלאומית.

והחלק הזה גם מקרין החוצה. אתמול היינו, מנכ"לית המשרד ואני, במשרד החוץ, בדיון של משרד מול משרד, לגבי שיתופי הפעולה שלנו, כי כמו שתראו תיכף חלק משמעותי מפעולות המשרד זה כלפי חוץ, יחסים בינלאומיים של ישראל בתחום המדע והטכנולוגיה ובמשרד החוץ הגדירו את הרכוש הזה שיש למדינת ישראל, את נכסי הטכנולוגיה, המדע, החקר, הנכסים הרוחניים, ה-intellectual property של מדינת ישראל כחלק מהנכסים שאיתם אנחנו באים ליחסים בינלאומיים. כשאנחנו מדברים על קשרים בין מדינות הרבה פעמים הם מתחילים בשיתופי פעולה כלכליים, מחקריים, מדעיים ובעניין הזה למדינת ישראל, שהיא מדינה קטנה עם כלכלה לא גדולה יחסית לכלכלות המדינות הגדולות בעולם, יש לה מרכיב מאוד משמעותי בנכסים שלה ולכן הנושא הזה של יכולותיה של מדינת ישראל בתחומים האלה הם בהחלט חיזוק וחוסן לאומי וככה אנחנו מסתכלים ולאור זה אני אבקש שתראו את השקפים הבאים.

אז איך אנחנו עושים את זה? המשפט הארוך פה מדבר על מה שאנחנו אמורים לעשות בתחומים השונים שהמשרד אחראי עליהם. אני אציין את התחומים ואחרי זה ניכנס אליהם. קודם כל אסטרטגיה ארוכת טווח. המשרד על פי חוק אחראי על תכלול מדיניות הממשלה ויש משרדים שונים שעובדים בממשלה והמשרדים האלה, כל אחד בתחומו, רובם ככולם, יש להם עניין בחדשנות, עניין בקידום כלכלת החדשנות או חקר או ידע או דברים שהם חשובים למשרדים עצמם. המשרד עצמו, משרד המדע והטכנולוגיה, אחראי על מדיניות כוללת של מדינת ישראל. אז אנחנו אחראים, ואני אגיד על זה כמה מילים בשקפים הבאים.

האמצעים שדרכם אנחנו עובדים זה השקעה במחקרים ובטכנולוגיות, אנחנו נדבר על זה. אנחנו, כמו שאמרתי, מנהלים גם מערכת של שיתופי פעולה בינלאומיים, חוזים, מחקרים משותפים, התנהלות בתחום המדיני מדעי. זה חלק משמעותי מהפעילות שלנו. זה חלק שאני מאוד גאה בו ומצאתי אותו במשרד, לא אני המצאתי אותו, אבל אני חושב שהוא חלק חשוב מעבודת המשרד.

כל הנושא של שילוב אוכלוסיות שונות, האוכלוסיות החל מנוער ועד בכלל של מדינת ישראל שרוצים להיות מעורבים בפעילות חקר, בפעילויות STEM, אנחנו שמים דגש מאוד משמעותי, ואני מקווה שגם נרחיב את הדגש הזה בשנים הקרובות, על הפריפריה החברתית והגיאוגרפית של מדינת ישראל. נושא חדש שאנחנו מייצרים בימים אלה הוא ממשק שמחבר בין הממשלה לבין תעשיית החדשנות הישראלית על כל מרכיביה.

לפני שאנחנו נכנסים לפירוט אני רוצה לציין, אנחנו לפני דיונים תקציביים והדיונים התקציביים האלה יכתיבו מן הסתם את האפשרויות שלנו להמשיך ולפעול בכל אחת מהחזיתות שאנחנו מציינים כאן. הולך להיות דיון משמעותי. לא חשוב אם התקציב הוא ל-2020 או ל-2021, ב-2020 הפעילות של המשרד פחות או יותר כבר נקבעה, ב-21' יש לנו דברים שאנחנו רוצים להדגיש ולשנות. הדברים שאני אראה פה מניחים שהגענו למשא ומתן חיובי עם האוצר, אושר תקציב מדינה שמסתכל לפחות עד סוף 2021 ובהתאם לזה אנחנו יכולים להתחיל לפתח תוכניות. חלק מהדברים שאני אראה פה כבר קורים היום, אבל אי אפשר להניח שיהיה בהם שינוי או דגשים שלנו עד שלא נראה את התקציב עד לסוף 2021 וגם בשנים הקרובות.

אז איך בונים אסטרטגיה? מי שפה הגיע מעולם ההייטק, ואני יודע שיש איתנו גם בזום פה בצפייה מרחוק אנשים שנמצאים בתעשיית החדשנות וכו', תחשבו product management, ניהול מוצר, מה אנחנו עושים בתעשייה בניהול מוצר? אנחנו הולכים ושואלים את השוק והולכים אחורה חזרה לאנשים שלנו בתוך החברה ובתוך העסק ואנחנו אומרים שזה מה שלמדנו על השוק, זה מה שאנחנו חושבים שצריך לקרות, בואו נתחיל לעבוד בכיוון הזה. ככה בעצם נקבעת האסטרטגיה ארוכת הטווח של מדינת ישראל וככה אנחנו רוצים להעביר מדי פעם תהליכים שבסופו של דבר יגיעו לאישור ממשלה ומאישור הממשלה יעברו הלאה וגם יזרמו למשרדים השונים וגם יקבעו איזה שהיא מפת דרכים למדינת ישראל בתחומים האלה.

אני אתן לכם דוגמה. מולמו"פ, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי היא כלי מאוד חשוב בידי ממשלת ישראל כדי לקבוע לאן הממשלה רוצה ללכת. יש איזון בין רצונות השוק החופשי שבהם הממשלה לא צריכה להתערב לבין דברים שהממשלה עושה, או כדי לאפשר לשוק החופשי להתפתח או כדי גם להכווין דברים שחשובים לממשלה. בתור דוגמה ניקח את תעשיית הסייבר. אפשר להגיד שתעשיית הסייבר בישראל התפתחה יד ביד בין העניין האזרחי הפרטי לבין היכולות הלאומיות של מדינת ישראל וגם מדיניות לאומית של ממשלת ישראל. פחות או יותר לפני עשר שנים הממשלה אימצה מספר החלטות באשר לחיזוק הסייבר, גם כתעשייה אזרחית, לא רק כתעשייה צבאית שמגנה עלינו ומשתמשת ביכולותיה בעת הצורך, אלא גם כתעשייה אזרחית.

בערך עשר שנים אחרי שהתוכנית יצאה לדרך יש מרכז סייבר בדרום הארץ, בבאר שבע, יש היום כ-400 חברות סייבר שפועלות. רבות מהן, רובן המכריע, הן בתחום האזרחי, הן מגנות על מוסדות פיננסיים, על בתי חולים, על חברות מסחריות ברחבי העולם והן כמובן גם מוסיפות לחוסנה של מדינת ישראל. זו דוגמה למדיניות ממשלתית תומכת שהלכה יד ביד עם התעשייה עצמה.

יש לממשלה זרוע ביצועית לתהליך הזה. תחשבו, ניהול מוצר, product management, היא נקראת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, בראשה עומדת או עומד יושב ראש. ותראו, יש פה משהו מעניין, על פי החוק משנת 2002, החוק שמגדיר את המולמו"פ ואת העומד בראשו, האדם שיעמוד בראש המולמו"פ הוא איש שמוגדר על פי חוק בעל יכולות מחקריות, גם באקדמיה וגם עם רלוונטיות לתעשייה ורצוי גם עם קשרים בינלאומיים, הוא אדם שיש לו יכולת לתכלל מהלכים של הבנת טרנדים עולמיים, מחקר בסיסי ומחקר יישומי באקדמיה ולקחת את כל זה לכדי גיבוש מדיניות.

שי-לי ואני עכשיו מחפשים את האדם הזה. מה שמעניין הוא שאנחנו כמשרד נמליץ עליו לממשלת ישראל, ממשלת ישראל, אם נעשה עבודה טובה, תאמץ את ההמלצה שלנו ומי שממנה אותו זה נשיא המדינה. תחשבו על זה, אין הרבה מינויים בשירות הציבורי במדינת ישראל שממונים על ידי נשיא המדינה. אני חושב שעשה יפה המחוקק בשנת 2002 שחשב על החשיבות הזאת, ותחשבו על השקף הראשון שדיברתי עליו, החשיבות הזאת והמעמד של הטכנולוגיה, המחקר, המדע בחוסן הלאומי ובחשיבות הלאומית של מדינת ישראל. בעצם בזה תלוי הכול, הנשיא ממנה את הדמות הזו והדמות הזו בסופו של דבר מובילה תהליך שמסמן לממשלת ישראל מדי פעם מהם התחומים המחקריים, המדעיים, הטכנולוגיים שמעניינים את מדינת ישראל, איפה היא צריכה להקצות משאבים, חלקם צריכים להיות משאבים לאומיים.

עוד דוגמה למשאב לאומי שממשלת ישראל החליטה עליו לפני שבע-שמונה שנים, ננו טכנולוגיה. ננו טכנולוגיה היה נחשב אז ועדיין היום בתחומים שונים כתחום מרכזי בעל חשיבות לאומית. הממשלה הקצתה לזה גם כסף. זו המשמעות שבסופו של דבר יש אדם שממונה שאמון על ממשלת ישראל ואחראי על התהליך הזה.

בהערת סוגריים, אנחנו כרגע בעיצומו של גיוס האדם המתאים, בחנו מספר מועמדים. אני גאה לציין שבחנו מספר שווה של מועמדות ומועמדים, אני מקווה שאנחנו ממש בקרוב מתכנסים למועמד שבסופו של דבר ימונה. כאמור, הבעת אמון של ממשלת ישראל על ידי נשיא המדינה.
שי-לי שפיגלמן
אני אגיד רק בכמה מילים, כי הרוב נאמר. אנחנו חושבים שמאוד חשוב שמדינת ישראל או ממשלת ישראל יגדירו את תחומי העדיפות הלאומית, את מפת הדרכים, לאן אנחנו הולכים בחמש השנים או בעשר השנים הבאות. צריך לעשות איזון נכון בין לתת לשוק לעבוד לבד, מה שקוראים בעולם ההייטק spray and pray, והרבה גופים, גם מרשות החדשנות וגם המועצה להשכלה גבוהה והוות"ת עובדים במודל שנותנים לאקדמיה ולשוק הפרטי לעשות את עבודתו, וזה מצוין, אבל בחלק מהתחומים, שהם אסטרטגיים ולאומיים, נכון הממשלה תגדיר שאלה התחומים האסטרטגיים שהיא רוצה לשים דגש עליהם. זה לא פוגע בשאר הפעולות המאוד רחבות שנעשות על ידי הרבה שחקנים, אבל אנחנו חושבים שנכון שהממשלה תגיד, והיא לא אמרה את זה בשנים האחרונות. שהממשלה תגיד, לדוגמה, שבינה מלאכותית זה תחום חשוב, על הקוונטום היא כבר אמרה, יש אולי עוד תחומים שנבחן מה קורה בעולם, שנבחן מה מדינות אחרות קבעו, נבחן איפה היתרונות היחסיים של ישראל בכל גופי המחקר השונים וביחד נגבש, עם כל השותפים שלנו בממשלה ובתעשייה ובאקדמיה, מה הם תחומי העדיפות שלנו ונכוון את פעילות הממשלה, לא רק, אבל גם לשם. אני חושבת שזה ערך מאוד מאוד משמעותי גם לכוון את פעילות המשרד לטובת התחומים האלה וגם בכלל את פעילות הממשלה.

אני אגיד על תשתיות לאומיות, אנחנו רואים טכנולוגיה כתשתית לאומית. יש פורום תשתיות לאומיות, פורום תל"מ שאנחנו חברים בו, שכבר הגדיר לא מעט תשתיות, אבל הנושא הזה של לחשוב על תשתיות לאומיות כבסיס לתחומי עדיפות לאומית בתחום הטכנולוגיה והמדע, מה הממשלה והמדינה צריכים לעשות כדי לייצר פה אפשרויות למנועי צמיחה משמעותיים ולאומיים למשק. אם לא נגדיר מה התשתיות האלה ואיך אנחנו מקדמים אותן יכול להיות שהתחומים האלה לא יתפתחו. סייבר זו דוגמה מצוינת שאמרת, יש עוד דוגמאות. פורום תל"מ החליט לאחרונה על השקעה משמעותית בקוונטום, זה אחד מתחומי העתיד יחד עם כל השותפים ויש עוד שותפים כאלה. אנחנו חושבים שביחד עם השותפים אנחנו, אם נוכל לקבוע, נמליץ לממשלה והממשלה תאשר, זה יוכל מאוד לקדם בראייה של חמש ועשר שנים לאיפה צריך ללכת.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
שי-לי הזכירה פה נושא חשוב שאני רוצה להדגיש אותו, הנושא של שיתופי פעולה. בסופו של דבר, שוב, מי שבא פה מהתעשייה, כמו product manager טוב, כמו מנהל מוצר טוב, אנחנו חייבים לעבוד בשיתוף פעולה עם משרדים אחרים ועם כמה שיותר גורמים בממשלה ובכנסת. המשרד לא בהכרח יבצע את מדיניות הממשלה בנושא הקוונטום ובנושאים של תשתיות אחרות, להיפך, ברוב המקרים המשרד הוא אולי זה שמפקח, או מתכלל, או מסייע, או מייעץ, וגופים אחרים לוקחים על עצמם את האחריות לביצוע. יש גופים מצוינים במדינת ישראל, החל במשרדי ממשלה והמשך ברשות החדשנות וגופים אחרים שמבצעים ויודעים והכוונה שלהם היא באמת לעבוד בשיתופי פעולה. חלק מההגדרות שיוצגו לממשלת ישראל יהיו על סמך התייעצות משמעותית וגם שיתופי פעולה עם גופים אחרים שיש להם עניין, יכולות, תקציבים ומשאבים בתחומים האלה.

עוד כמה גופים שעומדים לרשותנו כשאנחנו באים לייעץ לממשלת ישראל ולבקש אותה שתאמץ את המלצותינו. אני רוצה להגיד אולי עוד מילה אחת על תשתיות. ממשלת ישראל הקימה קבינט תשתיות לאומי לפני מספר שבועות באחת מהחלטות הממשלה, הכוונה הייתה לפתוח חסמים ולאפשר עבודה יעילה ומהירה בתחומים של פיתוח תשתיות לאומיות כי אנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת. אחת הדרכים להתמודד עם הכלכלה והיציאה תהיה להשקיע ולהדגיש את הנושא של תשתיות לאומיות.

כשאנשים בדרך כלל מדברים על תשתית לאומית הם חושבים על גשרים, על תעלות, על פסי רכבת, אני ביקשתי בישיבת הממשלה הזאת שנכניס להגדרה הזאת של תשתיות לאומיות גם תשתיות דיגיטליות, תשתיות של ידע ומידע, פרויקטים תשתיתיים בתחום המדע, חקר הידע. אני שמח שראש הממשלה אימץ את זה וביקש להכניס את זה להחלטה וזה חשוב, כי הדברים שאנחנו נדון פה, ואני מקווה גם מולכם בוועדה ובטח במשרד, אנחנו רוצים שבסופו של דבר חלקם גם יוגדרו כתשתית לאומית, זה אומר שהמדינה מתייחסת אליהם גם במובן של הקצאת משאבים, במובן של הגנה עליהם וגם במובן של להנגיש אותם לאזרחי ישראל ולשאר משרדי הממשלה.

עוד כמה פורומים. אולי לא ניגע פה בכל דבר, אבל קמה ועדת שרים לענייני מדע וטכנולוגיה בממשלה. זה אחד האמצעים של הממשלה לממש את מה שתיארנו פה שי-לי ואני בשקף הקודם. ועדת השרים הזו, נמצאים בה מספר שרים שמייצגים תחומים שרלוונטיים, למרות שאני חייב לציין שיש היום יותר ויותר תחומים שרלוונטיים לוועדת שרים לענייני מדע וטכנולוגיה וזה משמח. למשל שר החקלאות נמצא בוועדה הזו, יש בישראל מספר תחומי חקלאות שנכנסים לקטגוריה של תחומים מתקדמים שגם דורשים עידוד ממשלתי ותמיכה. לדוגמה ביקרנו לאחרונה במכון המטאורולוגי בנושא של חיזוי אקלים וטיפול בשינויי אקלים שמדינת ישראל חתומה על כמה אמנות לגביהם. זה נושא משמעותי, הרשות המטאורולוגית נמצאת באחריות משרד התחבורה, אבל משאבים וחקר ומידע וידע שמתפתח שם הם בהחלט בתחום המנדט שלנו, ולכן הנה, ועדת שרים לענייני מדע וטכנולוגיה אמורה להסתכל על זה בצורה ממשלתית. כך גם דברים אחרים שמגיעים לפתחה של הממשלה עוצרים קודם אצל ועדת השרים הזו ומשם עוברים הלאה.
שי-לי שפיגלמן
עוד שני דברים קטנים. פורום המדענים הראשיים. יש בהרבה משרדי ממשלה, לדעתי ב-12 או 13 משרדים, מדענים ראשיים, אבל יש ערך בלייצר פורום שמתכלל ומסתכל על מחקר ופיתוח ממשלתי, מו"פ ממשלתי, בצורה אסטרטגית, להעצים את המדענים האלה במקומות שצריך, לחזק את הקשרים ביניהם, את שיתופי הפעולה. בעולמות שלנו שיתופי פעולה רב מגזריים, רב משרדיים, רב תחומיים, זה העולם החדש של הטכנולוגיה. אני חושבת שבאמצעות המדענים הראשיים והפורום ושיתוף הפעולה וחשיבה על מחקר ופיתוח ממשלתי אזרחי, גם כמייעץ לממשלה איפה להתקדם וגם במקומות שהממשלה צריכה להשקיע, יכול להיות ערך.

אני רוצה גם להגיד על הנגשת דאטה ממשלתי מילה. אנחנו שומעים הרבה צורך מהתעשייה והאקדמיה בהנגשה דאטה ממשלתי לחוקרים, לפתוח את הדאטה ולאפשר. יש גופים שעושים את זה, גם רשות התקשוב, גם ישראל דיגיטלית, משרד הדיגיטל היום, אבל אנחנו נשמח לסייע בעניין הזה של להנגיש את הדאטה למחקר, דאטה מותמם כמובן, או דאטה סינתטי, כדי לאפשר לחוקרים בתעשייה ובאקדמיה לחקור ולעזור לנו בממשלה להבין ולקבל תובנות טובות על הדאטה ועל פעילויות הממשלה.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
בואו נדבר על מחקרים וטכנולוגיות, בואו נבקש משי-לי לדבר על זה. אני רק אקדים ואומר, זה אחד התחומים שסיפרנו עליהם בשקף העל, הראשון, אנחנו משרד המדע והטכנולוגיה, בתחומים האלה חשוב לעודד מחקרים שלא נמצאים תחת המנדט של גופים אחרים, מכל מיני סיבות שאפשר לדבר עליהן, אבל זה חלק מבבת עינה של מדינת ישראל. יש לנו צורך לאומי לקדם מחקרים בתחומים שונים ובדיסציפלינות שונות ואנחנו המשרד שאחראי על העטיפה שלהם והניהול של המאמץ הלאומי בתחום הזה.
שי-לי שפיגלמן
אני רק אגיד עוד משפט. אם מסתכלים בעולמות המחקר אז החוקרים רואים רצף שמתחיל במחקר בסיסי, שנעשה ברובו באקדמיה, כמובן באחריות המועצה להשכלה גבוהה וות"ת, אנחנו רואים על כל הרצף עד מחקר תעשייתי, שזה כבר תוצרים, חברות, מוצרים, שמי שאחראי על זה בממשלה זה הרשות לחדשנות, אבל באמצע יש עולם שלם שנקרא מו"פ יישומי, מחקר יישומי, או מחקר תרגומי, יש כל מיני שמות, שבעצם לוקח את המחקר הבסיסי ומתרגם אותו או הופך אותו למשהו יותר יישומי, שהוא עוד לא במצב של חברה שאפשר כבר להשקיע בה או היא נמצאת אלא הוא בשלב הזה.

זה עולם שלם, מאוד מאוד אסטרטגי, כי זה בעצם החיבור בין האקדמיה לתעשייה. יש הרבה שותפים שעוסקים בנושא הזה, אבל זה תחום שלא היה לו מספיק דגש בממשלה בשנים האחרונות, גם מבחינת תקציבים, ואנחנו חושבים ששם ערך משמעותי שהממשלה יכולה להיכנס ולהתערב בגלל שברור שכשיש חברות ויש מוצר יותר קל לקבל השקעות הון סיכון או גופים מהתעשייה שיתמכו, אבל כשזה מאוד יישומי וזה ראשוני אז הרבה פעמים ההשקעה של גופים פרטיים בתוך הדבר הזה לוקחת הרבה שנים עד שרואים תמורה ולכן יש פחות השקעות.

ממשלת ישראל מול מדינות אחרות בעולם משקיעה באחוזים הרבה פחות במו"פ היישומי מול מה שאולי היא הייתה צריכה מול שחקנים או מדינות שוות לנו שאנחנו רואים כדוגמה ולכן אנחנו נשמח ורוצים להגדיל בצורה משמעותית את ההשקעה במו"פ היישומי, במגוון של כלים. בעצם לקדם את המחקר והפיתוח היישומיים במדינת ישראל במגוון כלים, בקרנות, בהשקעות, בקולות קוראים, בגרנטים, יש כל מיני כלים, אבל לבחון איך להרחיב את זה כי אנחנו חושבים, א', שאין שם מספיק השקעה, ו-ב', ממחקרים שעשינו ומבדיקות שעשינו ה-ROI, ההחזר על השקעה, במו"פ יישומי הוא מאוד מאוד גבוה.
סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת)
זה חלק שעבר למשרד הכלכלה?
שי-לי שפיגלמן
רשות החדשנות ומשרד הכלכלה הם האחראים על החלק של המו"פ התעשייתי וגם עושים חלק מהמו"פ היישומי.
סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת)
ואיך שיתוף פעולה בהקשר הזה בין המדע וטכנולוגיה לכלכלה?
שי-לי שפיגלמן
שאלה מצוינת. אתה רוצה לענות על שיתוף הפעולה עם רשות החדשנות? אנחנו עובדים מצוין.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
כן, זאת שאלה מצוינת, כי באמת רשות החדשנות נמצאת תחת משרד הכלכלה, יש שיתוף פעולה נרחב בחזיתות שונות שחלקן נוגעות, משיקות, למחקר היישומי, למרות שרשות החדשנות נוטה יותר לממן פרויקטים שיש להם כבר הקשר עסקי, יותר מסחרי.
סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת)
אם זה נשאר יותר בפיקוח של המדע וטכנולוגיה יש את הפן היותר מדעי יותר מהכלכלי, והאם יש את הביקורת על איך משרד הכלכלה לא חוסם פרויקטים, מגבלות כלכליות?
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
אז קודם כל אני חושב שזו שאלה מצוינת, אתם גם יכולים להזמין את משרד הכלכלה ולדבר עליה כאן, אבל ברמה של הממשק בינינו לבין רשות החדשנות ומשרד הכלכלה בכלל יש ממשקים מקצועיים שהתפתחו כבר הרבה שנים ואנחנו ירשנו אותם ואנחנו שמחים שהם שם. יש גם שיתוף פעולה בכל הרמות, כולל ברמה האישית, בינינו לבין הרשות לחדשנות, כי באמת יש שם תפר. יכול להיות שיהיה מחקר שיגיע לרמה כזאת שאולי גם אנחנו רוצים לממן אותו וגם רשות החדשנות ולפעמים אחד כזה יילך אליהם ולא אלינו, והפוך, אבל בדרך כלל יש הבדלים די ברורים, רשות החדשנות, עד כמה שאני יכול לייצג אותם, יותר מסתכלים על דברים שכבר קרובים למסחר, שצריך לתת להם את הפוש האחרון לפני שהם יוצאים והופכים להיות או כבר הפכו להיות חלק מחברה מסחרית, אחרי זה הם רוצים לממן אותם, אצלנו הקריטריון של כסף ומשמעות מסחרית הוא הרבה פחות חשוב, אם בכלל.
שי-לי שפיגלמן
יש לנו גם כלים ומסלולים משותפים שאנחנו משקיעים ביחד.
סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת)
כן, יש את החשיבות הזו להמשיך את המסלול הזה ממש בשיתוף.
שי-לי שפיגלמן
אנחנו עובדים על זה בצורה מאוד הדוקה. אולי הנקודה האחרונה בשקף הזה, אנחנו משקיעים לא מעט במחקרים בתחום הקורונה. השקענו ב-83 מחקרים, גם בתחום מדעי החברה וגם בתחום המדעים המדויקים, יש לא מעט תוצרים כבר שנולדו מתוך המחקרים האלה. אנחנו מתכוונים אפילו להעמיק את זה יותר. דברים מידיים, גם תוצרים טכנולוגיים שנוצרו בעקבות המחקרים וגם תובנות מתחום מדעי החברה שמיושמות ומובאות לשר ולקבינט הקורונה לתמוך במקבלי ההחלטות. זה גם תחום שאנחנו משקיעים בו עכשיו.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
בעניין הזה, כבוד השר וגם המנכ"לית, חשוב מאוד להשקיע במרכזי מחקר. יש בחברה הערבית כמה מרכזי מחקר כאלה, אחד בגליל ואחד במשולש, שבעבר המשרד גם נתן להם ועזר והשקיע, נתן להם תקציבים. חשוב מאוד להמשיך ולהזרים תקציבים למרכזים האלה על מנת שבאמת ימשיכו לעבוד ולעסוק בנושאים שהם גם קשורים לחברה בכלל ולחברה הערבית בפרט.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
בהחלט. אנחנו מסכימים איתך גם לגבי החשיבות של המרכזים באופן כללי וגם לגבי חשיבותם במיקום שלהם בתוך החברה הערבית. אנחנו נדבר על זה תיכף, יש לנו שקף בשבילך בעניין הזה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אוקיי, אז באתי בזמן.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
אנחנו בהחלט מסכימים עם ההערה שלך ותודה על כך.
שי-לי שפיגלמן
אפשר להעביר שקף.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
לפני כן אני רוצה לציין את העבודה הטובה של חוקרים מנוסים, כל אחד בתחומו, שנמצאים במשרד המדע בניהולו של פרופ' אלכס בליי שמוביל את תחום המחקר במשרד במשך שנים ארוכות. יש דיסציפלינות שונות והדיסציפלינות האלה, יכול להיות שגם בעקבות העבודה של המולמו"פ יעודכנו או ישודרגו לעוד מספרים. לא צריך לשדרג את מי שנמצא, אלא להוסיף אולי, אבל תחומי הידע שהיום אנחנו חוקרים דרך ניהולם של החוקרים שלנו במשרד נעים מביולוגיה וחקר ימי דרך מחשוב קוונטי ואנרגיה ירוקה ותחומים אחרים שקשורים במדע וטכנולוגיה. זו הזרוע הביצועית שלנו בעניין הזה. זו ההזדמנות להודות ולהוקיר את עבודתם הטובה.

דרך אגב, פרופ' בליי הוא גם מינוי של ממשלת ישראל, זה מינוי על פי חוק של ראש הממשלה והוא עובד במשרד המדע והטכנולוגיה כמדען הראשי של משרדי הממשלה השונים.

הנה דוגמה ל-product management, לניהול מוצר. אני אגיד על זה כמה מילים. קודם כל מה שרשום פה זה מטרות ויעדים וכל זה כפוף לכך שממשלת ישראל אכן תאמץ את ההמלצה שלנו. לכן אני מבקש להתייחס לשקף הזה, למען הפרוטוקול, בתור דוגמה להמלצה, אחת מני כמה המלצות שמשרד המדע והטכנולוגיה מפתח.

אני רוצה להסביר לכם איך הולך תהליך החשיבה, כי כך אנחנו חושבים גם בדברים אחרים. יש בישראל תעשיית חלל, ישראל היא בין בערך 12 המדינות המובילות בעולם בתעשיית חלל צבאית, ביטחונית, אנחנו בין המדינות הבודדות, שוב, 12-10 מדינות שיודעות לבנות טיל שיגור על כל מרכיביו, מנועים, בקרה ודלק וכן הלאה, לשגר איתו לוויין ולעקוב. שיגור הלוויין עצמו הוא אופרציה מורכבת מאין כמוה ואחרי זה לעקוב אחרי מסלול הלוויין הזה, לראות שהוא נכנס למסלולו, להתחיל לצרוך ממנו שירותים, למכור אותם אם צריך לאחרים, או להשתמש בו לצרכים ביטחוניים.

זה מעניין להיזכר וגם להוקיר את מי שהגה את תעשיית החלל בישראל, קראו לו מנחם בגין, הוא היה ראש הממשלה ובשנת 82' הוא אמר שהוא רוצה שתהיה תעשיית חלל בישראל. התייחסו אליו די בספקנות, כי ישראל, בכל זאת, תעשיית חלל, יש לנו עוד כמה דברים לעשות ומי שאז היו מעצמות חלל היו מעצמות, היה מדובר על ברית המועצות ועל ארצות הברית כמובן וסין ועוד כמה מדינות והנה ישראל רוצה לעצמה תעשיית חלל. אבל הוא התעקש ועד היום במשרד המדע והטכנולוגיה, בסוכנות החלל בתל אביב, יש תמונה של מנחם בגין בכניסה לחדר שקרוי על שמו, בצדק, מעין הוקרה היסטורית לאדם שהגה חזון ענק ושהפך למציאות.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
כמה כסף נחסך כתוצאה מהעלייה מברית המועצות שקיבלו מדענים מוכנים שלא צריך להשקיע מיליוני דולרים בהם, זה גם בין היתר. עד היום שומעים את הסיפורים האלה.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
אתה אומר שהייתה לו גם חוכמה כלכלית.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
בוודאי. הבעיה שהיום כל הקבוצה הענקית הזאת יוצאת לגמלאות. זה אותו דבר כמו רופאים, כשישראל נהנתה במשך כמעט שלושה עשורים לקבל מדענים, מהנדסים, רופאים בלי להשקיע שקל אתה מגיע לסיטואציה שפתאום יום אחד אתה נמצא על סף תהום ואתה אומר איך, איך זה פתאום שאין לנו רופאים, אין לנו מדענים, אין לנו מהנדסים. ואתה יודע, אני מקווה שבמשרד שלך יבינו שצריך להכין באמת את הכוחות הבאים, לעשר ו-20 שנה קדימה, כי אני לא יודע אם תהיה עלייה כזאת גדולה כמו שהייתה לפני 30 שנה.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
מסכים איתך לגמרי וזו הדוגמה למקום שבו ממשלה חייבת להתערב.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
נכון.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
אם היא חושבת שזה מקום חשוב לעסוק בו, ואנחנו חושבים שזה מקום חשוב.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
לא בעמק הסיליקון, אדוני השר, כן? שלא ייסעו לעמק הסיליקון ושם יעשו את כל הפיתוחים.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
רק אולי לסבר את האוזן, כי בדיוק עסקנו בנושא הזה, כל העניין של רישום מהנדסים והנדסאים, זה פקק ענק במערכת, במשרד החינוך ובכל שאר המשרדים. מגיעים אלפים, מתוכם עשרות ואולי מאות מקבלים את הרישוי, ואלה אנשים מוכשרים עם ניסיון בעבודה ואצלם זה סיפור, לצערי, שהם נאלצים להסב מקצוע, אבל הם לא משתלבים היום בשוק העבודה כי או שהם לא מקבלים את המסמכים, או שההכשרה כביכול לא תואמת, אבל אלה אנשים שהוכיחו את עצמם. גם מתוך אותם עשרות אלפים שהגיעו בשנות העלייה הגדולות, זה אותה הכשרה. רק להסב את תשומת ליבכם שזו בעיה שקיימת, יחד עם הרופאים וכל שאר המקצועות.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
תרשה לי עוד משפט, ברשותך. ב-90'-91', אני מכיר את זה מאנשים כשסיקרתי את התפתחות התעשייה, כשבאו אנשים שישראל לא ידעה את התחומים האלה, למשל כל הנושא של פיתוח טילים או בניית מטוסים, נכון, היה פרויקט לביא שנסגר כתוצאה מלחץ פוליטי, אנחנו יודעים את זה, אבל כשהתעשייה האווירית גייסה בשנים 90'-91' מהנדסים מברית המועצות היו צריכים רק לעשות בדיקה שהם לא קשורים לסוכנות ביון ודברים כאלה, בלי עברית, לא צריך עברית, פשוט היו מצמידים מתורגמן, ולא משנה מה רמת העברית שלך, מה שחשוב זה הידע. הרבה פעמים האנשים הרגישו שהם יכולים לתרום, גם אם אתה לא יודע את השפה. יש היום, מה לעשות, הרבה אנשים שבאים משיקולים ציוניים, רוצים לעלות לישראל, עד שהם ילמדו את השפה, עד שהם ישתלבו, אנחנו מאבדים את הערך היקר שיש להם במוח.

יכול להיות שצריך לחזור לאותן שיטות, שאתה תופס את המוח הכי טוב. אז בסדר, אז הוא לא יודע עברית, אבל אתה מצמיד לו בן אדם ואתה מוציא ממנו את המקסימום לטובת המדינה. אלה שיטות שעבדו ב-91'-92'.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
אני מסכים איתכם לגמרי, גם בעניין של החשיבות וגם בעניין של ההכרה הפנימית, שאנחנו עלולים לאבד אנשים בתהליך הזה אם לא נפעל מהר ונפעל במאמצים לאומיים. אלה אנשים שנמצאים, הם נמצאים היום או במקומות שונים בעולם, והיינו בפגישה, למשל בסוכנות היהודית, יש שם מאמץ להביא, יש הערכה שיהיה גל עלייה בשנים הקרובות לישראל ואנחנו רוצים שבגל הזה יעלו, קודם כל יעלה כל מי שרוצה, אבל בהיבט שלנו שיעלו אנשים שיוכלו מיידית להשתלב בתעשיות, להתגבר על חסמי שפה וכל הנושא של רילוקיישן ולהיות מסוגלים להגיע לפה ולהתחיל לעבוד. זו אחריות שלנו ושל אחרים, אנחנו בהחלט רואים את הנושא הזה כיעד לאומי.

אני רק אתן לכם, שוב, חזרה לפה, לאיך שזה מיתרגם בסוף. הממשלה לא יכולה לעסוק בכל דבר, אבל בתחומים שהיא מחליטה שזה חשוב היא יכולה לעשות מעשה וגם להשפיע, והנה, תעשיית החלל האזרחית. קודם כל מוטיבציה. העולם מתחיל לפתח תעשיית חלל אזרחית, איפה שזה היה בעבר מאמצים לאומיים בסגנון של צבאות וזרועות כמו נאס"א ואחרות, נכנסים עכשיו גופים פרטיים רבים.

אני אתן לכם משהו מעניין. אנחנו פה בוועדת המדע והטכנולוגיה, אז אני אתן שני פרמטרים מעניינים. לפני כעשר שנים עלה קצת יותר מ-100,000 דולר לשלוח קילוגרם של משהו אל מחוץ לאטמוספרה, לחלל. למעלה מ-100,000 דולר לשלוח קילו. היום, עשר שנים לאחר מכן, בגלל התפתחות הטכנולוגיה והמדע עולה קצת פחות מ-3,000 דולר לשלוח קילוגרם לחלל, אבל בקילוגרם מִחשוב היום אפשר לשלוח הרבה יותר ממה ששלחנו לפני עשר שנים.

עכשיו נתתי לכם את המוטיבציה לתעשיית חלל אזרחי. זה לא אנחנו המצאנו, אנחנו רואים את זה קורה בעולם. אנחנו בסיומה של עבודה שבחנה את השוק מלפני ומלפנים בפירוט, בעיקר בארצות הברית אבל גם באירופה, איפה שיש תעשיות חלל אזרחיות, וראינו כל מיני דברים מעניינים שקורים. אחד מהם זה השקעות של גופים פרטיים, קרנות הון סיכון, בתעשיית חלל אזרחי, היא עלתה באופן משמעותי בחמש השנים האחרונות. זה מלמד שהשוק הפרטי מאמין שיש שם פוטנציאל. כשהשוק הפרטי מאמין צריך לשים לב. זה לא בהכרח אומר שהממשלה צריכה להתערב, אבל זה אומר שקורה שם משהו מעניין.

בתעשיית חלל אזרחית צריך להתערב. ביקרנו, המנכ"לית ואני, בשבוע שעבר בחברת סטרטאפ מסחרית, אזרחית, ישראלית, בתחום החלל וסיפרו לנו על הקשיים המשמעותיים שיש להם בלעשות ביזנס. פשוט לעשות עסקים עם חברות מחו"ל כי בישראל תעשיית חלל זה ישר ביטחון, זה אומר שאי אפשר למכור שום דבר בלי אישור, אי אפשר לקדם דיונים, אי אפשר ללכת ללקוחות, אי אפשר לעשות כלום בלי אישור ממשלתי צמוד. כנראה שבצדק, יחסית לאיפה שהיינו בשנות ה-80, אבל עכשיו יש תעשיית חלל אזרחית. אז אם אנחנו ממשלה ומדינה שרוצה לפתח את התעשייה הזו, הנה מקום שהממשלה צריכה להתערב במובן של תמריצים, במובן של הקלות רגולטוריות, במובן של דברים שאפשר לעשות.

אני לא אכנס פה לכל הרשימה, אבל בואו תראו את היעד. יש לנו, דרך אגב, סוכנות חלל ישראלית בראשות אבי בלסברגר, שנמצא איתנו כאן. אהלן, אבי. הוא עשה עבודה מצוינת בקשרים הבינלאומיים האזרחיים של ישראל סביב החלל. היינו לפני כחודש בשיגור שכמעט הצליח, הוא לא נכשל כי הוא לא יצא לפועל בגלל תנאי מזג אוויר, אבל בקרוב יהיה שיגור של עוד לוויין אזרחי, שיתוף פעולה של ישראל עם איטליה. זו דוגמה לפוטנציאל של יחסים בינלאומיים.

אבל בואו תראו את היעדים. למה אנחנו חושבים שזה חשוב? אנחנו חושבים שאם נעמוד בהקמת תעשיית חלל אזרחית יקרה בה מה שקרה פה בעולם הסייבר ומה שקרה פה בעולם הרכבים והרכבים האוטונומיים ותעשיית התקשורת בשנות ה-90, אנחנו רוצים לראות בין 350 ל-400 חברות אזרחיות. יש היום בערך עשר, אזרחיות לגמרי.
שי-לי שפיגלמן
אולי טיפה יותר.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
אולי טיפה יותר, תלוי איך סופרים, כי חלקן צבאיות, חלקן לא. נניח 20, כדי להיות נדיב. אנחנו רוצים להגיע לתעשייה, זה אומר בין 350 ל-400 חברות. דרך אגב, יש את המספר הזה בסייבר, ברכבים, בתקשורת, בתחומים אחרים שישראל חזקה בהם. אז אם נהיה חזקים שם יהיו פה כמספר הזה. יהיו פה גם חברות בינלאומיות, וזה חשוב מאוד. בשביל ליצור פה תעשייה אנחנו רוצים פה את המיקרוסופט ואת הגוגל והפייסבוק של עולם התעשייה של חלל אזרחי. דרך אגב, יכול להיות שזה אותן חברות שהזכרתי הרגע, אבל יכול להיות שיש חברות אחרות, ויש היום, יש היום בעולם עשרות חברות, כל אחת מהן היא חברה של מיליארדי דולרים. תארו לכם שחברה אחת כזאת מגיעה לבית שאן והשנייה לבאר שבע והשלישית, מי יודע? אולי אפילו לתל אביב או לירושלים. אנחנו רואים פה פוטנציאל להביא לפה עשרות חברות גדולות.

זה קרה פה, זה קרה פה בתעשיות אחרות ולכן החשיבות להסתכל על זה מראש. ספרנו את המספרים בתעשיות אחרות, מדובר פה גם על כוח עבודה, שימו לב, לפחות 25,000 עובדים. כל זה יכול לקרות בעשור הקרוב. אנחנו מדברים על עשור שמתחיל בצורך חיוני למנועי צמיחה מהירים. אם אנחנו נהיה רציניים לגבי העניין הזה יש תעשייה שקורית עכשיו אל מול עינינו, היא מתחילה להתפתח. זאת הזדמנות ברמה הלאומית ואנחנו חושבים שאנחנו יכולים להגיע לשם.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
אפשר להודות לך? כי אני נאלץ לצאת. מה שאני מציע באמת גם ליושבת ראש הוועדה, אולי תעשה סיור לוועדה במקום שאתה תמצא לנכון ותתלווה לסיור הזה, תמצא באמת, כי הוועדה הזאת, כולנו חדשים בוועדה הזאת, זה כן חשוב להתפתחות שלנו, להבנה שלנו, אם זה במשרד שאתה אמון עליו או באגפים מסוימים. אני חושב שזה יהיה יעיל לכולנו ללמוד גם את המשרד שאתה נכנסת אליו לפני חודשיים.
היו"ר עינב קאבלה
אולי לפעם הבאה שמשגרים לחלל משהו.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
לא, זה דבר טוב גם בלי קשר לפוליטיקה, זה דבר טוב לתפיסה, להרחבת התפיסה. תודה רבה לך על המצגת ואני אשמח אם הדבר הזה יהיה.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
תודה.
היו"ר עינב קאבלה
השקף הבא, בבקשה.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
שיתופי פעולה בינלאומיים. כמו שהזכרתי, יש חשיבות משמעותית לשיתופים האלה. תיכף אני אבקש ממנכ"לית המשרד לספר, אתמול בדיוק עשינו שולחן עגול שגם קבע סדרי עדיפויות ולאן אנחנו רוצים ללכת בשיתוף פעולה עם משרד החוץ. יש חשיבות לחוסן הלאומי שלנו, יש לזה חשיבות מסחרית וכלכלית ואנחנו רואים באמת פוטנציאל מאוד גדול למדינת ישראל להמשיך בפיתוח היחסים האלה, שגם מביאים לפה הרבה יוקרה בינלאומית, גם מביאים לפה מקומות תעסוקה, גם מייצרים שיתופי פעולה מחקריים מדעיים וגם תומכים במאמצים לאומיים אחרים של מדינת ישראל.
שי-לי שפיגלמן
אני אגיד במילה שבהחלט זה בעדיפות, יש לנו אגף מצוין שעושה את העבודה, אפשר להעמיק את זה. כמו שאמרנו בפתיחה, אחד הנכסים הכי משמעותיים של מדינת ישראל בעולם זה היכולת המדעית והטכנולוגיות. אנחנו מדורגים מאוד גבוה אצל הרבה מדינות ברצון לשתף איתנו פעולה. למשרד יש כ-28 הסכמים בילטרליים עם רוב מדינות אירופה ומדינות רבות אחרות, אנחנו שותפים בכמעט 16 ארגונים בינלאומיים. לדוגמה, יש לנו עכשיו פעילות מאוד משמעותית בהורייזן, ב-CERN, ב-SESAME, בהרבה ארגונים בינלאומיים משמעותיים ואנחנו מתכוונים גם להעצים את ההסכמים הבילטרליים עם מדינות מפתח, כתבנו פה ארצות הברית, יש עוד כמה בסדרי עדיפויות גבוהים, מדינות שאנחנו רוצים, עם חלקן אנחנו משתפים פעולה כבר היום ועם חלקן רוצים לשתף יותר.

אני חושבת שזה מקום שהמשרד והמדינה יכולה מאוד ליהנות משיתופי הפעולה האלה ובעיקר גם חוקרים כי בעצם כשאנחנו עושים שיתוף פעולה עם מדינה התוצר הוא שחוקרים ישראליים משתפים פעולה, מוציאים קול קורא משותף והחוקרים הישראליים משתפים פעולה עם חוקרים ממדינות אחרות וכך נוצר מחקר משותף וגם קשרים בינלאומיים. זה מאוד עוזר גם למדיניות החוץ של מדינת ישראל, זה שיתוף פעולה עם משרד החוץ, אנחנו עוזרים להם והם עוזרים לנו, זו עבודה מצוינת ביחד.
היו"ר עינב קאבלה
זה בדרך כלל מתחיל אצל החוקרים.
שי-לי שפיגלמן
זה מתחיל אצל החוקרים, או שעושים הסכם גג ואז מוציאים קול קורא וחוקרים חוברים ביחד ועושים פעילות משותפת ביחד סביב הנושא של הקול הקורא.
היו"ר עינב קאבלה
חבר הכנסת ברקת, אתה רוצה להגיד משהו לפני שאתה יוצא?
ניר ברקת (הליכוד)
יש לי ועדת כספים.
היו"ר עינב קאבלה
לכן אני שואלת, אני מבינה את זה, אבל אם אתה רוצה.
ניר ברקת (הליכוד)
אני אגיב בהזדמנות הבאה.
היו"ר עינב קאבלה
בסדר גמור, תודה שבאת.
שי-לי שפיגלמן
אם קבענו סדרי עדיפויות לאומיים גם ננסה להכווין לפחות חלק מההסכמים הבינלאומיים סביב אותם סדרי עדיפויות.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
קודם כל אני רוצה להתנצל, דיברתי קודם על סוכנות החלל, לא ציינתי את יושב ראש סוכנות החלל שלנו, את האלוף במילואים איציק בן ישראל שעושה עבודה מצוינת שנים רבות בהתנדבות למען תעשיית החלל הישראלית. אני לא יודע אם הוא איתנו, אבל אנחנו מודים, מכירים ומוקירים ואם הוא ירצה גם אחרי זה להגיד כמה מילים.
היו"ר עינב קאבלה
בוודאי.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
אני רוצה להוסיף לגבי הנושא של יחסים בינלאומיים בתחום המדע. הורייזן יורו, יעד קריטי וכדאי לכם להסתכל עליו. בסוף השנה הזו ייחתם ההסכם החדש של הורייזן, זה הסכם שמדינות היורו מייעדות לו כ-100 מיליארד יורו, הרבה כסף, ובמסגרתו חוקרים מישראל וממדינות אחרות או מכל מדינה שתרצה יוכלו לעבוד ביחד. המטרה שלנו להיות חברים בהורייזן יורו, זה נקרא affiliation, אנחנו לא חברים ביורו.
היו"ר עינב קאבלה
יש גם את של ארצות הברית.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
כן, שהוא שונה. היורו זה ההסכם של היורו ולשם אנחנו מכוונים הרבה מאוד מאמצים עם העבודה הטובה של אנשי קשרי חוץ של משרד המדע ומשרד החוץ. אנחנו צריכים לשכנע 28 מדינות שיצביעו בקונצנזוס כדי לקבל את ישראל שוב. אנחנו חלק מההורייזן 2020 שמסתיים ב-31 בדצמבר ואנחנו עובדים קשה כדי לשכנע כל אחת מהמדינות הללו שייקחו אותנו.
היו"ר עינב קאבלה
חשוב מאוד.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
כן. עוד מילה אחת מעניינת לגבי ישראל-ארצות הברית. ההסכם הנוכחי המדעי בין ישראל לארצות הברית נחתם ב-1972 על ידי שגריר ישראל בארצות הברית אז, יצחק רבין. זה ההסכם שמסדיר את עבודת קרנות כמו בירד ואחרות. עכשיו מדובר על הסכם שלוקח את זה עוד רמה אחת למעלה. זה הסכם מאוד חשוב, גם ברמה המדינית, ואנחנו מקווים מאוד שאפשר יהיה לחתום עליו אולי אפילו השנה. אנחנו עובדים על זה.
היו"ר עינב קאבלה
זה בעצם בהובלה של המשרד שלכם?
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
אנחנו ומשרד החוץ ביחד. מדע וקהילה. זה נושא חשוב. תיכף אני אבקש ממנכ"לית המשרד לדבר עליו, אבל הנושא הזה חשוב גם לליבי אישית, אני חושב שהוא חשוב בכלל לחברה הישראלית. אנחנו רוצים שכמה שיותר אנשים צעירים, אם זה ילדים ובני נוער ואם זה אנשים בתחילת הדרך לקראת הקריירה שלהם, יבחרו במקצועות המדע והטכנולוגיה כדרך חיים. זה חשוב בכל מיני רמות, זה חשוב לצורך פרנסה וכלכלה כמו בהיבטים אחרים.

הכלכלה הזאת, שהיא כלכלת החדשנות, היא המנוע המוביל של הכלכלה הישראלית ולכן חשוב לנו לפחות לתת הזדמנות, לא צריכים לחייב חלילה אף אחד, אבל חייבים לתת את ההזדמנות הזו והרבה אנשים שחיים בפריפריה, או החברתית או הגיאוגרפית של מדינת ישראל, נמצאים הרבה פעמים מחוץ למעגלי ההזדמנויות. יצאו פה חברי הכנסת הערביים מהרשימה המשותפת, אבל הם היו אצלנו במשרד, חברת הכנסת סאלח וחבר הכנסת סעדי וגם חבר הכנסת טיבי ועברנו ביחד על השקעות המשרד בתחומי הנגשת המדע והטכנולוגיה לציבור הערבי בישראל. אני שמחתי לראות שהחלק היחסי של השקעות המשרד בפעילות הקהילתית הזו עומד על בערך 20% או 21%, כלומר קרוב לחלקם באוכלוסייה, אבל יש עוד הרבה העמקה שאנחנו יכולים לעשות כדי להרחיב את בסיס הפירמידה. המנכ"לית תרחיב בשניים-שלושה משפטים.
שי-לי שפיגלמן
כן, אני אגיד שכדי לעמוד ביעדים שלנו בעשור הקרוב אנחנו צריכים אנשים שיהיו בתחום המדע והטכנולוגיה. אנחנו שומעים ורואים שיש מחסור גם בתעשיית ההייטק, גם בתעשיית החדשנות, גם בתחום המדעי, חסרים אנשים, חסרים אנשים טובים ובהחלט יש גם אוכלוסיות בחסר. אתמול שמענו נתון שיש רק 18% מהפרופסורים מהמניין שהן פרופסוריות. גם בתחום ההייטק הבכירות הן, לדעתי, באותם אחוזים פחות או יותר.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
רק 16% מעמדות הניהול בהייטק זה נשים, כל השאר גברים.
שי-לי שפיגלמן
ואם מסתכלים על אוכלוסיות בחסר אחרות, מיעוטים, חרדים, המצב עוד פחות טוב כנראה. אז אנחנו רוצים גם לחשוב איך אפשר להרחיב את בסיס הפירמידה, זאת אומרת להביא עוד אוכלוסיות, לצמצם פערים במדע וטכנולוגיה, להביא עוד אוכלוסיות לעולם הזה, כדי שהם יבחרו ללמוד מקצועות טכנולוגיים בתיכון ואחר כך מי שהולך לצבא שיעשה את זה בצבא ואחר כך שהם יבחרו את זה באקדמיה ויישארו או באקדמיה או יילכו לתעשייה, אבל להרחיב את בסיס הפירמידה. זה בעולם של צמצום פערים.
היו"ר עינב קאבלה
נניח בנושא הזה של קידום נשים לענפים האלה, יש לכם רעיונות גם איך לעשות את זה?
שי-לי שפיגלמן
כן, יש לנו כבר תוכניות טובות. לדוגמה יש לנו תוכנית שנקראת 'מדעניות העתיד' שלוקחים בנות בגיל תיכון, גם בפריפריה, גם מאוכלוסיות בחסר וגם בנות באופן כללי ובעצם מלווים אותן בתמיכה מלאה, גם עם רול מודלינג, מביאים להם הרצאות של אנשים מהאקדמיה והתעשייה וגם מלווים אותם וגם עוזרים להם בלימודים, ואנחנו רואים לפי הסטטיסטיקה בצורה משמעותית שבנות שעוברות את התהליך הזה בוחרות יותר ללכת ללמוד מקצועות טכנולוגיים בתיכון, בבגרות, ואחרי כן מי שבצבא בצבא. זה חושף להן שזה הרבה פעמים המסר שמקבלים מהבית, מהסביבה. זאת אומרת יש הרבה גורמים שגורמים, שאלת ספציפית על נשים, לא לבחור במקצועות האלה והתמיכה מסייעת לזה. אז יש תוכניות עכשיו ואנחנו מתכוונים להעצים ולהעמיק. מצד שני אנחנו רוצים גם לטפל בקצה, במצוינים.
רועי גולדשמידט
הייתה מועצה לקידום נשים במדע במשרד המדע.
שי-לי שפיגלמן
יש מועצה לקידום נשים, היא עדיין קיימת. היא הוקמה בהחלטת ממשלה, היא קיימת, אנחנו עושים באמצעותה גם מחקרים, גם הקימו מכון מחקר שנקרא 'יודעת', וגם משקיעים. נכון, יש מועצה שלמה, צודק, עומדת בראשה פרופ' נאוה רצון.

אנחנו משקיעים גם במו"פ בפריפריה. יש לנו שבעה מרכזי מו"פ בפריפריה, הזכירו את זה קודם, שניים במגזר הערבי וגם במקומות אחרים, בקרית שמונה, בערבה, מחקר ופיתוח ייעודי לפריפריה, שמותאם לאזור שלהם. אנחנו רוצים לחזק אותם ולהעמיק אותם ולראות איך אפשר להרוויח ולייצר אקו סיסטם סביבם. אנחנו רוצים לפתח את האקו סיסטם, עבודה עם התעשייה ועם האקדמיה, סביב שיתופי פעולה בין מגזריים לאוכלוסיות. אנחנו רוצים להנגיש את המידע. בקיצור כל החלק הזה זה איך אנחנו דואגים לעתיד של המדינה ושיהיו יותר אנשים, נשים ואוכלוסיות אחרות בעולם המדע והטכנולוגיה.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
ואני חושב שאחד הדברים שאני שמח שלקחנו על עצמנו בתוכנית לקראת השנה הקרובה, ושוב, אני מקווה שזו תוכנית עד לסוף 2021, זה למצוא מקומות שבהם יש השפעה משמעותית, אם זה בתוכניות לבני נוער, אם זה בתוכניות לחרדים שרוצים להתקרב למדע ולטכנולוגיה, אם זה בתוכניות לערבים, או בבתי ספר או כבר בתחילת הקריירה שלהם, שרוצים לקבל הזדמנויות. אנחנו חושבים שיש תוכניות כאלה, זיהינו כמה מהן ואנחנו ננסה להיות מאוד פעילים כדי לשכנע גם את מי שמתקצב אותנו וגם את מי שאמור להשתתף בהן לבחור בתוכניות האלה.
היו"ר עינב קאבלה
אגב, אני רק אציין בנושא הזה של הנגשת מידע שאנחנו בוועדה כבר הספקנו לקיים ישיבה אחת, אבל אנחנו מתכוונים להמשיך ולעסוק בנושא של פערים דיגיטליים, של הנגשת הנושא הזה. היה לנו דיון שהתמקד יותר בחברה הערבית ובהמשך אנחנו גם נקיים דיונים שקשורים לאנשים עם מוגבלות ולגיל השלישי וכו'. רק ליידע.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
כל הכבוד, יישר כוח על זה. לא מתפקידנו לתת לכם ציונים, אבל אנחנו מברכים על עבודת הוועדה בעניין הזה ונשמח לעזור ככל שנוכל. חשוב ביותר.
היו"ר עינב קאבלה
לא, אני פשוט יודעת שזה א', קרוב ללב שלך, ו-ב', אתם עוסקים בזה בדרכים שלכם במשרד.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
השקף הבא. אנחנו מודעים לחוסר ממשק אחיד וחלק מהאנשים שנמצאים פה, אולי זה יישמע להם מוזר, אבל אנשי ההייטק מכירים את הנושא הזה שהולכים לאיבוד במסדרונות הממשלה, לא ברור מי מחליט ומי מקבל על מה ומי משפיע. אנחנו פה לקחנו על עצמנו משימה שאנחנו עדיין מגדירים אותה ביחד עם אנשי התעשייה, להבין איך אפשר להוביל חזית אחידה, כך שמי שרוצה להתממשק מול משרדי הממשלה ולא יודע, אנחנו לא רוצים להפריע למי שיודע, אבל מי שלא יודע יוכל לראות בנו כתובת כדי לקבל חיבורים למשרדי הממשלה הנכונים כדי להבין מה הממשלה רוצה לעשות בתחומים כאלה ואחרים. וגם הפוך, כדי להסביר למשרדי הממשלה איך המדיניות שלהם משפיעה על חלקים שונים של תעשיית החדשנות הישראלית.

אני רק אגיד עוד דבר אחד בהקשר הזה, אנחנו מקבלים חיבוק נפלא מתעשיית ההייטק. אחד הדברים שקיבלנו כרעיון, שאנחנו מאמצים אותו מכל הלב, זה אימוץ של חברות הייטק את אוכלוסיית היעד שדיברנו עליה כאן בשקף הקודם, אם אנחנו נלך על בני נוער ברחבי המדינה, אם בפריפריה הגיאוגרפית ואם בפריפריה החברתית ואם בכלל בני נוער שנמצאים באחת מהתוכניות שלנו. קיבלנו הבטחה שנוכל לארגן מאות חברות הייטק שיאמצו את בני הנוער האלה, לא רק ברמה של הצהרה, אלא שיביאו אותם לחברה, יראו להם איך זה נראה, אולי יהיו שם בכל מיני אירועים כאלה ואחרים של חברות הייטק, כדי לחוש בטעם, גם כדי לקבל איזה שהיא תחושה של רול מודל, של אנשים שאפשר להזדהות איתם, וגם לעורר בהם את המוטיבציה להיות חלק מהתעשייה הזו לכשהם יצמחו ויהיו אזרחים עובדים במדינת ישראל.

אני חושב שעד כאן תיארנו באופן כללי את התחומים המרכזיים של המשרד, התחומים שבהם אנחנו הולכים להתמקד בעתיד הנראה לעין. אני חושב שמכאן נשמח לענות לשאלות.
היו"ר עינב קאבלה
תודה רבה על הסקירה המקיפה.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
אני מתנצל, אני גם אצטרך לרוץ עכשיו לוועדת הכספים, היום הכול נע סביב הסיפור הזה.
היו"ר עינב קאבלה
אני אבקש לתת את רשות הדיבור לחבר הכנסת קוז'ינוב, בבקשה.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
בהמשך למה שסיפרתם, רק רציתי להעלות כמה נקודות, זה לא מחייב תשובה עכשיו מן הסתם. כל הנושא של הקורונה, אנחנו יודעים שהתחום לוקה בתחום עיבוד הנתונים. האם יש לכם כוונה, גם במשרד, לעודד את הסיפור של כניסת חברות שמתמחות בביג דאטה, כי הסיפור שלנו הוא גם ניתוח, אנחנו לא מצליחים לנתח ועם החקירות האפידמיולוגיות שהן לא ממצות אנחנו בעצם לא רואים את התמונה הגדולה. מתחילת המשבר אנחנו גם יודעים שאיסוף הנתונים הוא מאוד בעייתי. בכל התחום של הביג דאטה יש חברות פרטיות שמתמחות בדברים האלה ואז השאלה האם אתם מתכוונים גם לעודד את הדבר הזה.

דבר שני, לגבי רשות הסייבר בממשל זמין. זה תחום הליבה, לצורך העניין, של החדשנות. נגיד במדינות אחרות, יותר קטנות משלנו, הכול כבר עבר לדיגיטלי, כל הגשת המסמכים, הוצאת רישיונות, הכול הכול הכול, ואצלנו אנחנו רק מחר נדון בהנגשה של חקיקה להעברת מסמכים ואימות זיהוי. התחושה היא שאנחנו מפגרים שנות דור - - -
היו"ר עינב קאבלה
הוא מדבר על הצעת החוק הממשלתית.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
כן, הצעת החוק. התחושה היא שאנחנו מפגרים שנות דור אחרי מדינות מפותחות בנושא הזה ואנחנו מדינת הייטק שצריכים לאשר ספציפית אימות זיהוי אדם בהגשת מסמך לאפוטרופוס הכללי. גם שם, מה תוכנית הפעילות במובן הזה?

והשאלה האחרונה, אפרופו המו"פ, תחום הרכב ללא נהג. אני יודע שיש ניסויים בארץ של חברות בינלאומיות ומבחינת החקיקה אנחנו מדינה אחת המתקדמות שמאפשרת את זה, והשאלה איפה אנחנו, כמדינה, בסיוע לחברות בפיתוח, כי בסוף זה העתיד.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
אני אקח אולי את הקורונה. העלית נושא מאוד חשוב בנושא שיתוף הפעולה הלאומי, המדעי, המחקרי וגם טכנולוגי בנושא המאבק בקורונה. אכן יש שם חוסר במעין תכלול לאומי כזה. אנחנו עובדים כרגע על מעמד שיאפשר למדינת ישראל לעלות על פלטפורמה שכל מי שרוצה יוכל לשתף עליה מידע וחקר וגם ננסה להנגיש כמה שיותר דאטה גם ברמה של דאטה שאפשר לעשות עליו עבודה ומחקר ודברים נוספים.
היו"ר עינב קאבלה
אתם מעורבים בסיפור של התמנע, הביג דאטה של משרד הבריאות?
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
אנחנו לא מעורבים ברמה של אופרציה, אנחנו צרכנים לצורך העניין, אבל מה שאנחנו מנסים לקדם, אני חושב שמה שחבר הכנסת קוז'ינוב התכוון אליו, או אני ארחיב, אני אעשה פרפרזה על מה שהתכוונת, תשתית לאומית שמאפשרת לכל מי שרוצה או לתרום או - - -
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
גם לחקור, גם לתרום וגם לעשות - - -
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
כן, אנחנו עובדים על זה. לצערנו הקורונה תהיה איתנו הרבה זמן, מה שכנראה יאפשר לנו להתקדם בנושא הזה. יש הרבה מאוד חלקים שצריך לחבר ביחד. אנחנו מחר עורכים סיור שהוא חלק מהמאמץ שלנו ליצור איזה שהיא פלטפורמה לאומית, לשיתוף ידע, לשיתוף ידע בין חוקרים וגם לשיתוף מאמצים. אנחנו מקווים שכבר בזמן הקרוב אפשר יהיה גם לתקצב וגם להתחיל לעבוד ולתוך זה יתחברו הרבה דברים אחרים כמו ביג דאטה ותחומים נוספים.
שי-לי שפיגלמן
לגבי דיגיטל, אני אגיד שמשרד הדיגיטל, שיש בו את רשות התקשוב, שזה ממשל זמין וישראל דיגיטלית, עובדים על זה מאוד מאוד קשה בשנים האחרונות. אני חושבת שהרבה מהדברים מאוד התקדמו, נעשתה עבודה משמעותית. הצעת המחליטים שעברה אתמול הוא עוד צעד קדימה, אבל אני לא חושבת שאנחנו כל כך מאחור, אנחנו אחת מעשר המדינות אולי המובילות בעולם בתחום השירותים הממשלתיים. זה מאוד מאוד חשוב לאזרח, אני מאוד מסכימה, יש בה משאבים שמושקעים בזה. זה לא קשור למשרד שלנו, משרד הדיגיטל עושה עבודה ויש להם גם כיוון וגם חזון וגם תוכניות ואני חושבת שהייתה קפיצת מדרגה מאוד משמעותית בשנים האחרונות עם האזור האישי, שירותים ממשלתיים.

אני מציעה לך להיפגש איתם, יש שם עבודה מאוד משמעותית שנעשתה. אפשר גם שהוועדה תזמין את משרד הדיגיטל להציג, כי יש שם עבודה מאוד משמעותית.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
ואם יורשה לי, אני ממליץ לכם לעקוב, אתמול הצעת המחליטים שהממשלה אישרה מדברת בדיוק על זה. הצעה רחבה, יש שם יעדים אגרסיביים.
היו"ר עינב קאבלה
נכון. אנחנו נזמין אותך, נראה לי, שתסבירי לנו.
שי-לי שפיגלמן
לא, יש שם אנשים מעולים שעושים את זה.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
יש שם יעדים אגרסיביים. עד השנה הבאה חלק מהשירותים שדיברת עליהם צריכים לעלות למרחב הדיגיטלי, תהיה אפליקציה לאזרחי ישראל שדרכה הם יוכלו לתקשר עם משרדי הממשלה וכן הלאה וכן הלאה. שווה לכם להסתכל על זה.
היו"ר עינב קאבלה
לגמרי, זה נחת ממש אתמול.
שי-לי שפיגלמן
מה שמיוחד בהחלטה שעברה אתמול זה שהכול במקום אחד, מה שנקרא ask once, פעם אחת הבאת מסמך לממשלה לא יבקשו את המסמך הזה פעם נוספת.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
זו כבר התקדמות.
שי-לי שפיגלמן
וגם הכול נעשה באזור אישי במקום אחד, שתוכל לקבל את כל השירותים סביב אותו נושא. זאת אומרת אם אתה עובר דירה ואתה רוצה לקבל את כל השירותים של מעבר דירה או לפנות לכל רשות בנפרד, תוכל לקבל את זה במרוכז במקום אחד. שוב, הם עושים עבודה מצוינת וכבר התחילו בדרך.
היו"ר עינב קאבלה
זה בעצם משרד אחר, אבל אתה צודק לגמרי.
שי-לי שפיגלמן
נושא חשוב ומשמעותי.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
אני לא אגיב עכשיו לגבי פיצולי משרדים.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
דעתי ידועה. הנושא השלישי.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
השלישי זה תחום הרכב הבלתי מאויש.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
כן, אז ממשלת ישראל עשתה מספר דברים ויש עוד דברים שהיא צריכה לעשות. דווקא בתחום החקיקה לאחרונה ראינו חוק שיאפשר את המשך הצמיחה של הנושא של רכב אוטונומי בישראל. יש כל מיני שאלות לגבי ביטוחים, השאלה הקלאסית אם הרכב עשה תאונה למשל, האם להאשים את חברת הביטוח, את המתכנת או את מי שייצר את הגלגלים. לא ברור, יש כל מיני ניסיונות לעשות סדר בדברים האלה כדי לאפשר את המשך צמיחת התעשייה.

ממשלת ישראל, דרך רשות החדשנות, כן מממנת בצורה יפה מיזמים בתחילת דרכם בתחום גם תעשיית הרכב. אני לא יודע אם זה מספיק, זה אף פעם לא יספיק כי זה אומר שהתעשייה ממשיכה לצמוח וממשיכה לגדול. יש עוד דברים שצריך לעשות ברמה של מה הממשלה מאפשרת. חשוב לציין שזה בעיקר השוק הפרטי היום, בעיקר השוק הפרטי מממן, מצמיח פה חברות וגם מביא לפה כוחות מחו"ל. בניגוד לתעשיית חלל אזרחית, שלא תתקדם אם הממשלה לא תתערב, התחום הזה התפתח לא רע גם בזכות זה שממשלת ישראל עמדה בצד ולא עשתה יותר מדי. שזה גם חשוב, ממשלה צריכה לדעת מתי לא להתערב ולתת לשוק.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
תחום החלל, עם הפיקוח של אפ"י וכל השאר.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
כן, זה יהיה קשה. לכן שם אנחנו צריכים לנסות לשכנע את - - -
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
לא, האמנה הבינלאומית למניעת הפצת טילים וטכנולוגיית טילים, זה סיפור מן ההפטרה שלא נדע לצאת ממנו.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
ועוד הרבה אמנות אחרות.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
תודה רבה. אני מתנצל, אני פשוט חייב לרוץ לכספים.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
תודה לך.
היו"ר עינב קאבלה
אתה הח"כ המתמיד, אנדרי, זה בסדר. תודה לך. יש לנו בזום, קודם כל מי שרוצה לשאול שאלה או להתייחס מהמשתתפים בזום, אז אנא העבירו את זה בבקשה בצ'ט. בינתיים ביקש לדבר עורך הדין יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות, שלום לך. בגלל שאנחנו קצת מוגבלים בזמן אני רק אגביל לשתיים-שלוש דקות של שאלה או התייחסות כדי שתהיה הזדמנות גם לשר ולמנכ"לית לענות.
יהונתן קלינגר
הרבה פחות משתיים-שלוש דקות. גם העתקתי את השאלה בצ'ט למקרה שלא שומעים אותי טוב. קודם כל ברכות לשר, לצוות המעולה שיש לו, על מורן, על שי-לי ועל שאר האנשים בצוות.

אני רוצה רק לשאול בנוגע ל-privacy-enhancing technologies, בעצם דיברת על הורייזן, על שיתוף הפעולה שלנו עם האיחוד האירופי, אז השאלה שלי היא בתחום הגנת הפרטיות וטכנולוגיות של הגנת הפרטיות, איך המשרד מתכנן לממן טכנולוגיות או לקדם טכנולוגיות שיעזרו להגן על הפרטיות שלנו והכול כדי להמשיך את שיתוף הפעולה עם האיחוד האירופי.

כמו שראינו בשבוע שעבר עצם אי ההגנה על פרטיות בארצות הברית הובילה לכך שנשללה ההגנה של privacy shield בארצות הברית, מה שהולך לגרום המון נזק לסטרטאפים שם. כדי שלא נהיה במצב דומה אני רוצה לשמוע מה אנחנו מתכננים לעשות כדי להתכונן בעצם למכה שאולי תגיע, לא רק מהצד של משרד המשפטים, שהוא המסגרת המשפטית וכבר הגיעו הצעות חוק בעקבות מה שקרה בשבוע שעבר, אלא במישור הפרקטי, כלומר מה המשרד מתכנן, כמו שהוא תומך בתחום החלל לתמוך בתחום הגנת הפרטיות שלנו.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
שאלה מצוינת, תודה, יהונתן. תחום הגנת הפרטיות הוא תחום חוצה גבולות, הוא לא שייך למשרד כזה או אחר ואני בהחלט אשמח לקחת חלק במאמץ שאני חושב שהוא מאמץ לאומי. הוא חשוב קודם כל במובן הלאומי שלנו, הישראלי, אנחנו חייבים להיות מדינה מובילה בעולם, לא רק באשר לטכנולוגיות אלא גם בתפיסה, בחקיקה, בהבנה שבהינתן שהעולם השתנה אנחנו צריכים להתאים גם את החוקים וגם את דפוסי ההתנהגות ואת הדרישות שלנו מעצמנו ומחברות וכן הלאה.

אתה נתת דוגמה נכונה. אירופה הרבה יותר מתקדמת משאר חלקי העולם, ככל שאני מכיר אותם, אבל בטח יותר מתקדמת מארצות הברית ומישראל. כדי לעשות עסקים עם אירופה אנחנו צריכים להיות ב- complianceואנחנו באיחור בעניין הרגולציה האירופאית, במה שקשור ב-GDPR והחוקים הנלווים, ולכן אני אהיה אחד מהאנשים שידחפו לעניין הזה בחזית הזאת.

אני חייב לציין שאנחנו לא יכולים להיות מובילים, אלא יכולים להיות enabler office לצורך העניין, בהקבלה ל-enabler technology. אני מתכוון להעלות את הנושא הזה בוועדת השרים הממשלתית לענייני מדע וטכנולוגיה כי יש לזה חשיבות לאומית. דרך הוועדה הזו אני מקווה שנגיע לכנסת כמה שיותר מהר בבקשה לחוקק או להמשיך את השינויים בחוק הפרטיות. יש עבודה נרחבת שנעשתה על ידי ארגונים אזרחיים, אני מניח שאתה ביניהם וכל הכבוד, אם אתה שם, וכל הכבוד למי שעוסק בנושא הזה. יש הצעות, יש דברים שאנחנו חייבים לקחת אותם בחשבון מיידית ומוטב שעה אחת קודם.

אני חושב שהשורה התחתונה היא שאנחנו חייבים תשומת לב ממשלתית, מעורבות במובן של לאפשר גם את הדיון בממשלה ובכנסת, גם להעלות את החשיבות של הנושא הזה וגם להבין את ההקשר הבינלאומי שלו. אנחנו לא יכולים להיות במצב שאנחנו נענשים ולא יכולים לעשות ביזנס באירופה ובמקומות אחרים בעולם בגלל שלא עשינו את זה בזמן. זו עוד נקודה למעקב.
היו"ר עינב קאבלה
לגמרי, נכון, ה- GDPRזה חשוב. תודה רבה, עורך דין קלינגר. אנחנו נעבור למר יובל וגנר, יושב ראש עמותת נגישות לישראל. שלום, יובל.
יובל וגנר
שלום שלום. קודם כל ברכות לכבוד השר ולמנכ"לית על התפקיד המאתגר שלכם. יש לנו המון ציפיות מכם. לצערי לא הצלחנו להיפגש בטרם הדיון הזה ולכן אני אגיד במשפט קצר, כמי שמייצג את עמותת נגישות ישראל שפועלת על מנת שישראל תהיה מדינה נגישה ונגישה בעיקר בעתיד, בעתיד הטכנולוגי, שכולנו נחיה בו לאנשים עם מוגבלות ולקשישים, ובעיקר לאור המצגת שהצגתם והזכרתם כל מיני אוכלוסיות כמו חרדים, ערבים ואחרים, אבל לא הוזכרה האוכלוסייה הגדולה מכולם, the biggest minority in the world, כמו שהאו"ם אומר, שהיא אנשים עם מוגבלות.

אנחנו רואים חשיבות רבה, אסטרטגית למדינה, ויש פה הזדמנות היסטורית שישראל תהיה המדינה המובילה בעולם בנושא פיתוח טכנולוגיות עתידיות שתאפשרנה נגישות מלאה בעתיד הטכנולוגי לאזרחים שחיים פה עם מוגבלות וקשישים. אפרופו שיתופי הפעולה, גם עם ארצות הברית וגם עם האיחוד האירופי, אנחנו יכולים לייצר פה את האקו סיסטם המוביל בעולם, ובעיקר בתקופה הזאת שמחפשים דברים חדשניים, דברים שיביאו גם העצמה כלכלית, שיפור התעסוקה וימנעו פערים חברתיים, אני פשוט קורא לנצל את ההזדמנות הזאת, לפני התקציב, לפני חוק ההסדרים, למצוא את הדרך ולהשיק תוכנית לאומית שישראל תהיה המובילה בעולם, האקו סיסטם העולמי, לנושא הזה.

אנחנו מצפים לפגישות שמתוכננות לנו בקרוב כדי שתהפכו את זה לפרקטיקום וכדי שזה יהיה מוצהר בתוכנית של הממשלה ובטח של המשרד שלכם. תודה רבה.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
רק במילה, יובל. קודם כל כמובן הסכמה עם כל דבר שאמרת. נפגשנו בעבר במשרדים שלך ואני אישית מלא הערכה, גם לנושא וגם לך אישית על המנהיגות וההובלה. אני חושב שאנחנו צריכים לעשות עבודת מטה, בינינו, המנכ"לית ואני וגם אנשי המשרד, כדי לראות איך אנחנו נכנסים לעמדה של הובלה של הנושא הזה. תוך כדי שדיברת ניסיתי לחשוב אם בהצעת המחליטים של הממשלה אתמול הייתה גם התייחסות לנושא ההנגשה.
היו"ר עינב קאבלה
יש.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
אני מניח שחשבתם על זה, אבל הולכים להנגיש שם כל כך הרבה שירותים בכלל לאוכלוסייה, צריך לוודא שכל דבר שעולה עולה מונגש לפי מיטב הכללים.
שי-לי שפיגלמן
יובל ואני מכירים הרבה מאוד שנים, עובדים ביחד וגם לפני המחליטים הזה דיברנו ויש שם סעיף שלם של צוות שיבחן איך מנגישים את השירותים הממשלתיים למגוון אוכלוסיות חסרות אוריינות וביניהן גם אנשים עם מוגבלויות.
יובל וגנר
חשוב להבין גם שממשל זמין אכן גם על פי חוק חייב להיות נגיש, אבל פה אנחנו מדברים על מגוון הרבה יותר רחב של טכנולוגיות. דובר פה על מכוניות אוטונומיות ועל כל תחומי החיים השונים, זה נושא הרבה יותר רחב, אבל החוכמה היא לעשות הכול מראש כי לעשות רטרואקטיבית זה יעלה מיליארדים ויהיה משימה כמעט בלתי אפשרית שתגרום בוודאות לפערים חברתיים. אז החוכמה פה היא להוביל ולעשות מראש, אנחנו מצפים לעבוד ביחד על תוכנית כזאת.
שי-לי שפיגלמן
יובל מדבר על ה- accessible ועל design, זאת אומרת מראש הנגישות כשאתה מתכנן. היו לנו הרבה שיחות בנושא.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
נשמח להמשיך לשתף איתך פעולה ובהחלט אנחנו מחויבים לעניין הזה. תודה שהעלית את הנושא הזה שוב.
היו"ר עינב קאבלה
וכמו שיובל יודע אנחנו כמובן נקדיש לזה גם דיון כאן ונראה איך אפשר להעלות את זה לפסים של מסקנות יישומיות. תודה, יובל.

ביקש לדבר מר יהודה קונפורטס, עורך 'אנשים ומחשבים', שלום לך.
יהודה קונפורטס
שלום, צהריים טובים. מה שנקרא שאלה מיציע העיתונות, אבל שאלה ממוקדת, לא נעשה עכשיו ריאיונות. קודם כל ברכות לשר, ליזהר שי, לא הספקתי עוד לפגוש אותו אישית, אבל אני מאחל לו הצלחה, כמובן גם לשי-לי המנכ"לית, שאני מכיר אותה הרבה שנים, וגם לך, היושבת ראש. אני מכסה הרבה שנים את הוועדה, בדרך כלל בזמנים רגילים אני יושב פיזית בוועדה הזאת, אבל היום בגלל הטכנולוגיה והמצב אנחנו עושים את זה בזום, וזה בסדר גמור.

יש לי שאלה ליזהר, אני לא יודע אם יש לו תשובה. הוא הציג פה המון המון תוכניות, אתה בוודאי שמת לב שהתקציב של המשרד הוא בין התקציבים הקטנים ביותר שהממשלה נתנה עד היום, לא יודע אם מיליארד שקל או משהו כזה. האם בדיונים שלך עם האוצר מסתמן איזה שהוא גידול משמעותי, או כמה אתם דורשים יותר כדי לממש את כל התוכניות הגדולות האלה? כי יש פה תוכניות עם הרבה מאוד דברים ובלי תקציבים זה לא יהיה.

ושאלה נוספת, ששאלתי אותה גם בצ'ט, ממש לפני שהכנסת התפזרה, זה היה לפני שנה וחצי, היה העניין של פרויקט להב"ה, שבוודאי אתה נחשפת אליו כבר, וחלק מהמרכזים הופרטו, הועברו לידיים פרטיות, וחלק לא הופרטו והיו המון המון אי ודאויות לגבי המדריכים, מה המדיניות שלכם לגבי הנושא הזה? אם הספקת בכלל לטפל בזה. כל השאר בוודאי נעשה בהזדמנויות אחרות.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
קודם כל תודה על המעורבות שלך בוועדה הזו, יהודה, הרבה שנים. חשוב שהציבור יקבל פה את השופר שלך ויידע מה קורה בכנסת בתחום הזה.
יהודה קונפורטס
כן, תודה רבה.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
בנושא התקצוב. קודם כל חלק מהדברים שאנחנו הראינו פה הם עניין של סדרי עדיפויות במשרד במסגרת התקציב הקיים ולצורכם אנחנו לא צריכים עודף תקצוב, זה יותר עניין של סדרי עדיפויות.

יש פה כמה דברים שאנחנו הראינו אותם שהם בהחלט עניין של סדר עדיפויות לאומי, הראשון בהם הוא תעשיית החלל האזרחית. יהיה לנו דיון עם האוצר ואנחנו נצטרך לשכנע, לא רק את האוצר, אלא גם את ממשלת ישראל, שזה תחום ראוי שאנחנו רוצים להיכנס אליו מכל מיני סיבות, חלקן חשיבות לאומית, חלקן חשיבות מסחרית ופוטנציאל כלכלי. כמו שאמרתי, זו דוגמה לתהליך שאנחנו עוברים. באשר לתהליך הספציפי הזה אני אישית מאוד מאמין בו, אבל אתה יודע, זה משהו שאנחנו צריכים לאמץ.
יהודה קונפורטס
כמה אתם דורשים יותר? בכמה אתם רוצים להגדיל את התקציב?
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
יש תוכנית מפורטת, יושבת פה רעיה עדני מהאוצר. קודם כל תודה שאת נמצאת פה ומתקצבת את המשרד ביד רמה. אני לא שילמתי ליהודה כדי שיעלה את שאלתו.
יהודה קונפורטס
במספרים, כמה?
שי-לי שפיגלמן
אנחנו לא ננהל משא ומתן בוועדה.
יהודה קונפורטס
אני לא מנהל משא ומתן, אני שואל כמה דורשים יותר. אתם לא דורשים פחות הרי, לא?
רעיה עדני
אני יכולה להעיד שדורשים.
יהודה קונפורטס
טוב, אוקיי, הבנתי, תודה. מה לגבי להב"ה?
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
לגבי להב"ה ובכלל פרויקטים שנמצאים בחוץ, אנחנו מסתכלים על כל הדברים שהמשרד עושה והקריטריון שאנחנו העמדנו לעצמנו זה אימפקט, אנחנו רוצים לדעת שהפעילויות שהמשרד עובד דרכן כדי לממש את אותה תוכנית שהראיתי קודם, שזה מה ששי-לי קוראת הפיכת הפירמידה ובאופן כללי זה הנגשת המידע והטכנולוגיות לאוכלוסיות ברחבי המדינה, בדגש על הפריפריה החברתית והגיאוגרפית, אנחנו רוצים לראות שאנחנו משפיעים באופן משמעותי והאופן המשמעותי הוא גם מדיד וגם ניתן להשגה. אני מרוצה מחלק מהתוכניות שראיתי, אני מרוצה פחות מחלק אחר, אנחנו במגמה לוודא שמה שאנחנו נממן בשנים הקרובות עומד בקריטריונים שגם אנחנו מרגישים טוב איתם, ויותר חשוב מזה, ישפיעו על אוכלוסיות רחבות באופן משמעותי. בסוף אני רוצה שאתה תראיין אותם, יהודה, או בתור חוקרת מצליחה באוניברסיטה - - -
יהודה קונפורטס
לא, השאלה היא אחרת, השר. הפרויקטים האלה היו פרויקטים שהממשלה מימנה אותם כל הזמן, בשלב מסוים היו מכרזים והוציאו אותם החוצה, מה שנקרא למיקור חוץ, מדוע המדינה צריכה להוציא את זה למיקור חוץ, למה שהמדינה לא תמשיך לממן את זה? אלא אם כן אתה חושב שזו הדרך הנכונה.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
אני עליתי על רכבת נוסעת פה, תן לי עוד איזה שהוא גרייס - - -
יהודה קונפורטס
רכבת מאוד - - - מאוד בעייתית, כן.
היו"ר עינב קאבלה
לא, אני גם לא רוצה להתמקד בנושא מסוים, אנחנו כרגע בסקירה של השר ואנשי משרדו על פעילויות משרד המדע והטכנולוגיה.
יהודה קונפורטס
תודה רבה.
היו"ר עינב קאבלה
טוב, אנחנו בסיום ובסיכום, אז אם אתה רוצה לומר כמה מילות סיכום, שניכם, בבקשה.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
אני אדבר בשם שנינו. קודם כל שוב תודה על הכבוד ועל הזמן שאתם מקדישים לנו, אני חושב שזה נושא חשוב, כמו שהראיתי, אני באמת מאמין בחשיבות של החקר, של המדע, של הטכנולוגיה לחוסנה הלאומי של מדינת ישראל. אנחנו מדינה שחפצה להיות ולהמשיך להיות מדינה חזקה ומובילה בין חבר העמים העולמי הזה שהולך ומתקדם. מדינות שמכירות בערכה של טכנולוגיה ומחקר הן גם מדינות שמתקדמות בפרמטרים אחרים, וזה מעניין לראות את זה, גם בפרמטרים של דמוקרטיה, של חופש הביטוי, של כלכלה חופשית, של הדברים הטובים שאנחנו רוצים להיות חלק מהם, יש השפעה ישירה וקשר ישיר בינם ובין מדע וטכנולוגיה.

לכן אני חושב שזו הוועדה הכי חשובה בכנסת, לכן אני אשמח להמשיך לדווח לכם לכשתרצו ואנחנו בהחלט ניקח את התוכניות שהראינו לכם פה, ואם יש הערות גם בהמשך אני אשמח לקבל אותן, ולמדוד ביחד איתכם את ההתקדמות של מדינת ישראל בחזית הזו.
היו"ר עינב קאבלה
אני באמת רוצה להודות לשר ולמנכ"לית משרדו ולאנשי המשרד שלכם שתרמו לישיבה הזו ולסקירה הבאמת נפלאה של הדברים. אז תודה רבה לכם שכיבדתם אותנו בנוכחות שלכם.

בעיניי, אני למדתי פה הרבה, אני חושבת שעוד יותר מתחזקת הדעה שלי והדעה לדעתי גם של חבריי שישבו פה קודם ונאלצו ללכת לוועדת כספים, שהמדע והטכנולוגיה זה הקטר, זה המנוע, וכפי שציינת, זה באמת גם אסטרטגית סופר קריטי למדינת ישראל. בהחלט אנחנו מאחלים לכם הצלחה בדיונים הקרובים, כדי לחזק עוד יותר את התחומים האלה.

אנחנו נמשיך כאן בוועדה לעשות את העבודה שלנו, גם עבודת הפיקוח, אבל גם שיתוף פעולה איתכם כדי באמת להביא לכדי דברים טובים בתחום המדע והטכנולוגיה שיוכלו גם לתת, מעבר לסיכומי דיון, גם בשורה אמיתית בתחומים השונים שיש לנו שיתופי פעולה בהם. אז שוב תודה רבה, תודה.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
תודה ובהצלחה.
היו"ר עינב קאבלה
תודה ותודה לכל מי שהשתתף ולצוות הוועדה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:30.

קוד המקור של הנתונים