פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



23

ועדת הפנים והגנת הסביבה
14/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 31
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ב בתמוז התש"ף (14 ביולי 2020), שעה 14:00

סיוע כלכלי לעיר נצרת

סיוע כלכלי לעיר צפת
הצעתם של חברי הכנסת יצחק פינדרוס, אופיר כץ, ינון אזולאי

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר
סעיד אלחרומי
משה ארבל
רם בן ברק
יוליה מלינובסקי
סונדוס סאלח
ג'אבר עסאקלה

סמי אבו שחאדה
יעקב אשר
היבה יזבק
אופיר כץ
אוסאמה סעדי
יצחק פינדרוס
אנטאנס שחאדה

שר התיירות אסף זמיר
דורון אהרון - סמנכ"ל פיתוח ותשתיות, משרד התיירות

אברהם אגניהו - רו"ח, ממונה בקרה ותקצוב, משרד הפנים

דוד בן שושן - מנהל תחום תקצוב, משרד הפנים

איתי טמקין - רכז פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

טל ישראלי - רפרנטית פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

מעין ארד לוז'יה - מנהלת תחום תקצוב רשויות מקומיות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אוריאל בבצ'יק - ראש אגף שימור אנרגיה, משרד האנרגיה

דנה פז - מרכזת בכירה, עסקים קטנים, משרד הכלכלה והתעשייה

שוקי יהושע אוחנה - ראש עיריית צפת

רוני בן אבו - מנכ"ל עיריית צפת

שלום אלבז - דובר עיריית צפת

עלי סלאם - ראש עיריית נצרת

אחמד ג'בארין - מהנדס עיריית נצרת

ג'פרי גדע - רו"ח, גזבר עיריית נצרת

בסאם חכים - מנכ"ל ובעלים, מלון בוטיק אל חכים

עלאא אבו אחמאד

תומר רוזנר

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים


סיוע כלכלי לעיר נצרת

סיוע כלכלי לעיר צפת
הצעתם של חברי הכנסת יצחק פינדרוס, אופיר כץ, ינון אזולאי

ברוכים הבאים לוועדת הפנים והגנת הסביבה. אנחנו כאן בדיון מיוחד, דיון מהיר, בנושא הסיוע הכלכלי לעיר צפת.

אנחנו יודעים שהמצוקה הכלכלית שעולה בעקבות משבר הקורונה מחייבת את המדינה ואת הרשויות להיערך לבנייה מחדש של הכלכלה ותכנון קדימה. אנחנו מדברים עכשיו על תוכניות רב-שנתיות על מנת להניע את הצמיחה ולאפשר לכלל המשק לחזור לשגרה כלכלית סבירה.

אנחנו היום מנהלים דיון שהוא בעצם על שני מקרי בוחן של רשויות מקומיות, נצרת וצפת. אנחנו מתחילים בעיר צפת ובשעה הבאה נעסוק בעיר נצרת. את הדיון הזה ביקשו חברי הכנסת יצחק פינדרוס, אופיר כץ וינון אזולאי.

נתחיל אתך חבר הכנסת אופיר כץ.

תודה רבה גברתי יושבת הראש ותודה רבה על קיום הדיון והזמן הארוך שהקדשת לנושא.

אנחנו נמצאים במצב שהוא ידוע לכולנו, משבר כלכלי מאוד מאוד קשה לאזרחים, לעסקים, לעצמאים וגם כמובן לרשויות שנושאות בנטל הזה. הממשלה ואנחנו בכנסת מייצרים תוכניות לתת מענה לכל המגזרים השונים – שכירים, עצמאים, עד 100 מיליון, פחות מ-100 מיליון – אבל יש רשויות חלשות שההכנסות שלהן מבוססות על תיירות ולמרות התוכניות הספציפיות לסקטורים, הרשות כרשות, אם לא נעניק לה טיפול נקודתי, הרשויות האלה פשוט עלולות לקרוס.

היה לנו מקרה דומה עם טבריה.

50 מיליון. נכון? תוכנית.

כן. סוג של מענה שמתבסס על פיתוח תשתיות מכוונות תיירות. גם כאן מדובר ברשות מאוד מאוד חלשה, למ"ס 2, עיר שיש בה את כל המגזרים ורוב ההכנסות של העיר הזאת הן מתיירות. דיברתי לפני כן עם לשכת מארגני התיירות. הם מעסיקים עשרות אלפי אנשים – אם אלה מסעדות, אם אלה מדריכים, אם אלה בתי מלון, עסקים שנמצאים בעיר צפת – וכרגע הכול כמובן לא קיים, דבר שפוגע גם בבעלי העסקים בעיר וגם ברשות עצמה.

אחוז האבטלה בעיר צפת עלה כבר ל-32 אחוזים, שזה משהו כמו 10 אחוזים, אם לא יותר, מהממוצע הארצי.

על כמה אחוזים עומדת האבטלה בימים כתיקונם?

13 אחוזים.

לכן ביקשתי את הדיון הזה. אם אנחנו לא נעניק לעיר צפת – ותיכף ראש העיר שוקי אוחנה יציג את הבעיות בצורה יותר מפורטת – ולא נעשה תוכנית ייעודית למצב הזה, העיר הזאת, אני לא יודע איך היא תתאושש מהמשבר שפוקד אותה. נכון, זה קשה לכולם אבל העיר צפת – למ"ס 2 – הייתה חלשה לפני כן ועכשיו היא על סף קריסה ואנחנו כאן צריכים לייצר איזושהי תוכנית, לפנות לאוצר שיבנה תוכנית, שתעזור לעיר הזאת להשתקם במהרה על מנת שהיא לא תקרוס. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס מיוזמי הדיון הזה, בבקשה.

שלום. ראשית, אני רוצה להודות לך יושבת ראש הוועדה ולהודות לעמיתי אופיר כץ שיזם את הדיון וצירף אותי אליו. כבוד לי. אני שם את זה מראש. אופיר בא אלי ביוזמה הזאת ואני שמחתי מאוד.

בעוד שעתיים אנחנו הולכים לדון במליאה על צעדים כלכליים דרסטיים ודרמטיים שהמדינה הולכת לעשות. בסוף, כשאנחנו פותחים את המלחייה ושופכים בקריית הממשלה, לא תמיד המלח נופל היכן שהוא צריך ליפול. הנגיף הזה שהוא חדש לכולנו והמשבר הזה שהוא חדש לכולנו, הוא פוגע לא בכולם באותה מידה. הוא פוגע בכולם, קודם כל, זה נכון, אבל לא באותה מידה ולא באותה דרך. יש מערכות וגופים שיכולים איכשהו לספוג בשומנים וגם אם לא לספוג בשומנים, אבל זאת לא המהות, והם יכולים איכשהו לספוג את המשבר הזה ולעבור אותו בשלום.

צפת, ואני חייב לומר, בראשותו של ראש העיר שנמצא כאן, התחילה תהליכים והתחילה לעלות על דרך המלך. התחילה, עם הרבה קשיים. עוד לא הגיעה להיכן שהיא צריכה להגיע, יש לה עוד דרך ארוכה לעשות, אבל באמת הרשות המקומית עשתה צעדים רבים בכיוון החיובי. המשבר הזה יכול להסיג את העיר אחורנית הרבה מאוד שנים. חובה על המדינה – ואנחנו ככנסת צריכים לעשות את המקסימום שהדבר הזה יקרה – לתת טיפול נקודתי ולא בחודש-חודשיים הקרובים, אם יבוא לשם משאיות מזון או לא יביאו משאיות מזון, לא נעים לי להגיד על אף שאני חושב שזה דבר חשוב אבל הוא פחות רלוונטי. מה שרלוונטי זה טיפול נקודתי בעיר. אני חושב שמאז הקיצוץ של האוצר בשנת 2003, זה כמעט לא נעשה באף עיר בצורה מסיבית ונכונה. עד 2004-2003 המדינה עוד הייתה עושה את זה. ערים רבות שהיו במקום אחד – וניקח את בת ים כדוגמה או ערים כאלה שהיו במקום אחד – הגיעו למקום אחר.

האחריות שלנו כאן, מקריית הממשלה, שכנים של משרד האוצר ושל משרדים האחרים, היא לעשות באמת הכול כדי שיהיה טיפול נקודתי, משמעותי ומהותי שיכלול את כל משרדי הממשלה וייתן להם אופק. אני אומר מראש שאני מוכן שהאופק יתחיל להיות בעוד שנה. אני לא מדבר כרגע על הפלסטרים שימצאו. העיר הזאת צריכה אופק והיא יכולה, בגלל המשבר הזה שמתקיים עכשיו, לסגת אחורנית. אין בידי הרשות המקומית כוחות להתמודד עם הדבר הזה. תודה.

תודה. אהבתי את הדימוי של המלחייה. חבר הכנסת משה ארבל בשם חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה.

אני מקווה מאוד שאני אהיה לפה לחבר הכנסת ינון אזולאי שיזם יחד עם אופיר כץ ועם יצחק פינדרוס את הדיון הזה.

במחקר שהתקיים בארצות הברית, מומחי סטטיסטיקה וסוציולוגיה הצליחו לנבא את גובה השכר וההשכלה של ילד 20 שנים קדימה על ידי נתון אחד – הזיפ קוד, המיקוד של הילד. היכן שהוא גר. על פי הנתון הזה בלבד הם הצליחו לנבא את העתיד של הנער. המיקוד מעיד על מקום מגוריו המדויק והוא היה פרמטר מספיק כדי לנבא את העתיד של אותו נער.

סוציולוג מפרינסטון אמר שאם נולדת עם גנים של אלימות בשכונת פשע, אולי תמצא את עצמך בכלא אם תישאר בחיים, אבל אם נולדת עם גנים של אלימות בשכונת פאר, סביר מאוד שתהיה חבר דירקטוריון בחברה גדולה.

מדינת ישראל היא שטח של מחוז בקליפורניה. לא יכול להיות מצב שכאשר נעלה כרגע על רכב, תוך שעתיים נגיע לצפת ונראה עיר מוכת אבטלה באחוזים כאלה. זה בלתי מתקבל על הדעת. הילדים שם צריכים תקווה. לא יכול להיות מצב שלמרכזים של חלוקת מזון בימי חמישי בלילה, מגיעים הורים של עמותות רווחה ועומדים עם סלים כדי לקבל אוכל. אלה תמונות שלא יכולות להיות בישראל 2020. זו תמונה רעה. מה הילד הזה מרגיש כשהוא הולך עם אימא שלו לקחת שקיות מזון ולמה? בגלל שאין מקומות תעסוקה? למה מחכים? מדינת ישראל כל כך קטנה ואין שום הצדקה בעולם שבמדינת ישראל 2020 ילדים בפריפריה יחיו בתחושה כזו.

אני אומר שלמרות הביקורת של חברת האופוזיציה החשובה יוליה מלינובסקי, נעשו צעדים חשובים בהקמת בית הספר לרפואה בצפת.

חבר הכנסת ארבל, בוא ננסה להיכנס ספציפית לנקודות. אנחנו מדברים כאן על עיר עם פוטנציאל כל כך גדול, עיר יפהפייה במקור שלה שבאמת הלכה בשנים האחרונות והפכה להיות עיר עם אוכלוסייה ענייה ועם הרבה מאוד בעיות. אגב, הנושא של תחבורה ציבורית היה פותר כאן הרבה מאוד את סוגיית התעשייה. אם היינו פותרים את ההיבט הזה, זה גם היה עוזר.

אגב, זה יכול להיות פרק מהחלטת הממשלה. אין ספק שזה כלי שמביא תעסוקה.

נכון.

אם אדם יודע שיש לו איך להגיע למקום עבודה, הוא יוצא לעבודה. יש לו עבודה איכותית.

נכון. בהחלט. שלום לראש העיר. אנחנו מאוד שמחים שאתה עשית את הדרך הארוכה והגעת עד לכאן, לדיון הזה ואנחנו מכבדים את זה ומעריכים אותך על כך. אני אשמח אם אתה תיתן לנו איזושהי תמונת מצב. אנחנו לא רוצים לעשות ניתוח של העיר צפת ב-10 השנים האחרונות אלא באמת להסתכל עכשיו נקודתית על המצב שלכם בימים אלה, להבין מה נפגע ביותר במצב הזה של הקורונה ואיך אנחנו באמת יכולים לצאת מכאן עם איזושהי בשורה שתעזור לכם.

תודה על הדיון, לכל חברי הכנסת בראשותך. לכל חברי הכנסת שביקשו את הדיון, באמת הרבה תודה על התהליך.

אני רוצה לתת לך איזושהי סקירה מהירה על העיר צפת, כמי שגדל בה, דור 16 בעיר צפת, נולד בה ועשה בה את כל שנותיו.

בשנה וחצי-בשנתיים האחרונות התחלנו איזשהו תהליך בעיר צפת. לצערי התהליך הזה נגדע, הוא נעצר לאור הקורונה אבל את הבקשה הזאת לתת ריכוז מאמץ, טיפול נקודתי, אני כבר התחלתי לפני כן לאור המצב שעוד היה לפני הקורונה. זה מקבל משנה תוקף ומכפיל כוח במצב הזה מאז חודש מארס ואני רוצה להגיד לכם שלמרות הכול אנחנו מרימים את הראש מעל המים. היום, עיר כמו צפת, עם המורכבות האדירה כשיש לנו את כל סוגי האוכלוסיות, אנחנו עומדים בקושי על 44 מאומתים בעיר צפת ונקווה שהמספר לא יגדל. רובם מחוץ לעיר, כלומר, הוצאנו אותם החוצה. אנחנו מנהלים את המשבר ועובדים עליו. זה בהיבט המנהיגותי המקומי ביחד עם כל חברי המועצה בתהליך.

אנחנו עדיין לא יכולים להביא תיירים מחוץ לארץ. אנחנו לא יכולים לתת טיפול נקודתי בדברים. עשינו גם טיפול תדמיתי לעיר, נקודתי, כעיר תרבות, עיר פסטיבלים, עיר שבאה ומקדמת ורוצה להחזיר הביתה את הילדים ואנחנו בתהליך של בניית שכונה חדשה של 6,000 יחידות דיור ונביא לכאן עוד ועוד אוכלוסיות.

באיזה שלב בניית השכונה?

יצאנו כבר במכרזים. ברור לך שהדברים בשלב הזה נעצרים. אני מזכיר לך שבצפת יש לנו שלושה עוגנים מרכזיים כאשר האחד הוא המרכז הרפואי זיו, הפקולטה לרפואה, המכללה והדברים האזוריים. אני בא מהשר להשכלה גבוהה כדי להקים את האוניברסיטה בגליל בעיר צפת כחלק מתפיסה. דרך אגב, זאת הייתה החלטת ממשלה ב-2005 אבל הלכו לאריאל ולא באו לצפת. הגיע זמן גליל. אני אומר שהגיע זמן גליל, כעיר שהיא בירת הגליל, שאנחנו נתחיל את הנושאים האלה.

אני רוצה לתת נתונים כדי שתראו עד כמה המצב הוא קשה וחמור.

אתם רוצים להראות את המצגת הזאת?

כן, בבקשה.

כשנכנסת לוועדה היה רושם שאתה איש חזק. אתה יודע מה אתה עושה.

כן. אני אומר שאנחנו עדיין עיר שתקציבית צריכה לחיות על מה שקיים ובלי ממשלה ובלי טיפול נקודתי, היא לא יכולה. חד משמעית הדברים האלה הם קריטיים.

את יודעת שצפת היא עם מעל 39,000 תושבים. אנחנו בסוציו אקונומי שתיים. אין הרבה כאלה.

למה?

בגלל התהליכים שקרו ולא נחזור אחורה. עזבי את 10 השנים האחרונות. זה לא חשוב כרגע. אנחנו מסתכלים קדימה. אני בא מהצבא ואנחנו מסתכלים קדימה. עיר שהיא סוציו אקונומי שתיים, יש שתיים או שלוש כאלה.

מה התפלגות האוכלוסייה היום?

אני מראה לך את זה. נגיע לזה. בעזיבת העיר יש לנו בשנה האחרונה 1,894 – כבר לפני שנה, ב-2018 - כאשר נכנסו 1,195. תביני את הכמות. היום אני יכול לבוא ולהגיד שלפני הקורונה היינו בעצירה של עזיבה, גם תדמיתית וגם מיתוג העיר.

עדיין בהגירה שלילית.

אבל אנחנו עדיין בהגירה שלילית. כל הפעולות, ואני עושה המון המון פעולות בעיר – הוספנו פסטיבלים, עשינו תהליכים, פתחנו מוסדות לכלל המגזרים, אני עובד בשביל כולם, אין כאן מגזרי, בשביל כלל תושבי העיר.

יש כאן כמה דברים בקושי. אם אתם מכירים, יש דבר כזה שנקרא עיר עולים של 7.6 מיליון שקלים וזאת מכה ראשונה שהעיר חטפה. לפני שלוש ביטלו את עיר העולים. כל נושא התהליכים של מענקי האיזון, אנחנו לא מקבלים את מלוא מענקי האיזון. עיר כמו צפת ללא מענק איזון, בוודאי שראש הוועדה מכירה על מה אנחנו מדברים, אין 100 אחוזים. צפת חיה על 51 מיליון מענק איזון. זה מתקציב של 256 מיליון. זה המון אבל זה לא 100 אחוזים.

אם את לוקחת את עידן הקורונה, נפגעו לנו היטלי הבנייה, גדלנו בדרישת הסיוע מהרווחה, עלינו בדברים האלה. אנחנו בקושי של גבייה. היית בעיר העתיקה בצפת?

כן. ודאי.

מסוגר וסגור. זאת המכה הקשה שלנו. לאנשים אין מה לפתוח. אני יכול לומר לך שמצד שני בהיבט של תיירות פנים, זאת ההזדמנות. יש איומים ויש הזדמנות. זאת ההזדמנות. ההזדמנות שלנו עכשיו לפתוח את העיר לתיירות פנים כי לא תהיה תיירות מחוץ לארץ.

כמה חדרי מלון יש לכם?

מעל 700 חדרי מלון ובתכנון עוד 500, אבל אין בעיה כי יש המון צימרים. לנו יש הרבה מקומות פתוחים שיוכלו לעמוד בסטנדרטים של התו הסגול. אין בעיה. את ההזדמנות הזאת אין במקום אחר.

אני רוצה לומר לך שרק ב-2009 תקציב הרווחה צמח ב-24 נקודה מיליון בעיר צפת. היא צריכה טיפול. תשמעי, זה כפול. צריך לקחת את הדברים האלה בחשבון.

כפי שאת רואה, זה הפילוח בין אוכלוסיות. יש לנו אחלה אוכלוסייה בצפת. רשמי.

מה זה ה-46 אחוזים?

46 אחוזים, מדובר על חילונים מסורתיים. 38 אחוזים חרדים ושמונה אחוזים עולים מרוסיה. שישה אחוזים אנגלוסקסים ואנחנו עכשיו בעלייה מאוד רצינית. אנחנו בתהליכים. אחוז – אוכלוסייה מוסלמית. יש לנו 800. זאת אומרת, זאת עיר מורכבת וכראש עיר זה אתגר מצוין. יותר קל להיות ראש עיר ברעננה או בהרצליה אבל אני מעדיף את צפת.

אני חד משמעית אומר שהקושי המרכזי הוא באבטלה. תראי את ממוצע השכר שלנו. ממוצע השכר בצפת הוא 5,800 שקלים. תראי את ממוצע השכר בצפון וביתר המקומות. זאת עיר עם פוטנציאל אדיר שצריך כאן סיוע ממשלתי.

מה חתך הגילאים בעיר? כמה אנשים צעירים? כמה יותר מבוגרים?

עכשיו יש תהליך של צעירים. היום יש יותר אוכלוסייה מבוגרת. השכונה החדשה תקלוט צעירים מכל המגזרים וזאת ההזדמנות. אלה ההזדמנויות שלנו.

אתה אומר שלגבי השכונה החדשה, רק יצאו מכרזים. אנחנו מדברים על משהו שהוא מינימום עוד שנתיים.

נכון. כן. 6,000 יחידות דיור, זה לא מה בכך. זה משהו משמעותי. זה להגיע תוך 10 שנים ל-72,000 תושבים כעיר מחוז בצפון.

מה זה הנתון 55.7, פחות משכר מינימום? הם עובדים בחצי משרה?

כן.

4,000-3,000 שקלים בחודש.

איך לא תהיה עלייה בצורכי הרווחה?

ברור. אני מסביר לך שאם זה 55.7 אחוזים, תבין היכן אנחנו נמצאים. בעידן הקורונה זה עוד יותר מחמיר את הבעיה. צריך לקחת את הדברים האלה בחשבון. בסוף אנשים רוצים להביא את הלחם הביתה.

אני רוצה לגעת במילה בתחום התיירות. צפת חיה על תיירות ולכן היא צריכה את הדחיפה הזאת. צפת כבירת הגליל חיה על זה. התפוסות בבתי המלון בשפל למרות הניסיונות שלנו וחיבורים. את בטח רואה את צפת בכותרות בעיתונות כדי להביא כמה שיותר הכנסה לעיר.

יש לנו 242 בתי עסק בתחום התיירות. המשמעות של הדבר הזה היא מאות משפחות ללא פרנסה, שצריך לקחת אותן בחשבון. אני יכול לומר לך שעכשיו יש 10 מיליון, שהייתה על זה החלטת ממשלה, בתחום התיירות להגיע מקק"ל - תקוע. אני מבקש שמכאן תצא קריאה ל-10 מיליון אלה. אני לא יודע אם נמצא כאן נציג ממשרד התיירות. 10 מיליון השקלים האלה כבר הוקצו לעיר, אמנם לתחומים שונים, שגם זה נתקע. זו הייתה החלטה מקק"ל. אף אחד לא רשאי להחזיק את הדבר הזה, עם כל הכבוד. זה אמור להגיע לעיר צפת.

אלה מלחמות בין המדינה לקק"ל, מי אחראי על הכסף?

לא.

של מי הכסף? של מי הייתה ההחלטה הזאת לגבי10 מיליון השקלים? של משרד התיירות?

קק"ל עם משרד התיירות, ממשלה.

זה פרויקט משותף.

זה מותנה במשהו?

כלום. תקוע.

מי אמור להעביר את הכסף?

קק"ל. היא אומרת, מי הממשלה שתחליט בשבילי.

זה תקוע.

אני סמנכ"ל פיתוח במשרד התיירות. אם תתני לי את הרשות, אני אתייחס לזה.

נגיע אליך.

כשהגעתי לתפקיד, דבר ראשון לקחנו יועצים חיצוניים ובנינו הצעת מחליטים לעיר צפת. אני יכול לומר משהו, ואני לא נכנס לפוליטיקה. אני משתדל. קריית שמונה קיבלה פעמיים הצעת מחליטים ב-200 מיליון שקלים. חצור קיבלה. אני מבין שאנחנו על הר, קשה לעלות להר, אבל הגיע זמן צפת והיא זקוקה יותר מכולם.

לא קיבלתם?

אף פעם לא. הגיע הזמן לתת לעיר הזאת את מה שמגיע לה.

אני רוצה שננסה לקבל תשובות. באנו לכאן כדי לקבל תשובות. אני חושבת שקשה שלא להזדהות גם עם הכאב וגם עם המוטיבציה שיש לך. אני יכולה לומר לך שזה ממש מחמם את הלב לראות את זה. אני חושבת שלתושבי צפת יש קול עז שמבטא אותם. אין לנו הרבה זמן, יש לנו חצי שעה ואני מתנצלת אבל אנחנו מוקצבים בזמן בדיון הזה, ואני מאוד רוצה שניתן את הזמן הקרוב שיש לנו לנסות לקבל כמה שיותר תשובות.

יסלחו לי חברי הכנסת שב-זום וחברי הכנסת שבחדר, אבל בואו ננסה למצות את הזמן הזה. נעבור בין המשרדים כדי לראות היכן אנחנו יכולים לקדם את הנושא הזה.

נתחיל עם רואה חשבון אברהם אגניהו ממשרד הפנים, ממונה בקרה ותקצוב. שלום לך, אני שמחה שאתה מצטרף אלינו ב-זום. אתם רואים את הדברים, אתם שומעים את הדברים, אתם מבינים שהעיר צפת נמצאת היום במצוקה קשה ויחסית לערים אחרות היא לא קיבלה. היכן אתם יכולים לסייע היום לעיר צפת?

צפת בהחלט נמצאת היום בקושי מאוד מאוד גדול. כפי שהמנכ"ל וראש העיר ציינו, הם ציינו את זה בצורה מאוד מאוד ברורה. בשנה האחרונה, בשנתיים האחרונות, אנחנו אפשרנו לרשות להיכלל בתוכנית ההמראה כדי להקצות לה מענקים כדי לבצע פיתוח כלכלי. אמנם זה לא פיתוח כלכלי גדול שיכול לשנות מהותית את הרשות אבל זה בהחלט צעד קטן. במסגרת התוכנית הוצעו כמה פרויקטים. לפרויקט אחד כבר נתנו להם הרשאה להתקדם ויש פרויקט נוסף.

איזה פרויקט?

זה לא סוד שכעיר עולים הרשות נפגעה בשינוי. אנחנו מכירים את זה ואנחנו בשיח מול הרשות ומנסים לגבש מענה בעניין.

זה נשמע כסוג של מריחה. איזה פרויקט אתה אומר שכבר תוקצב? על איזה פרויקט אתה מדבר?

פרויקט בתחום האנרגיה. הוא כבר תוקצב.

אנרגיה זה חשוב אבל זה לא ייתן עכשיו ממש פתרון לאנשים שם.

לנסות להכניס כסף לעיר צפת. סולרי על גגות.

סולרי על גגות, זה חשוב, אפילו מאוד חשוב, אבל כרגע זה לא יעזור לאנשים מבחינת כסף לעיר עצמה. אין תמיכה אחרת שאתם יכולים לתת?

יש פרויקט נוסף שגם הוא נכלל בתוכנית וזה פרויקט שאולי ראש הרשות לא התייחס אליו אבל גם זה פרויקט של שינוי בהקמה של מרכזי מסחר. אין ספק שהרשות צריכה מענה בשוטף. אין מנוס.

אתה לא נותן לנו כל מענה.

אני מבקש שתציג, בעקבות שאלתה של חברת הכנסת מלינובסקי, כמה באמת צפת כן תוקצבה מהקרן לצמצום פערים שבעצם נותנת מענה חלקי לפגיעה של צפת בנושא של ביטול ערי עולים.

900,000 שקלים, תוספת. 700,000?

אני שואל אותו.

אין לי כרגע את הסכום המדויק אבל אני בהחלט יכול להעביר את הנתון הזה לחברי הוועדה.

נשמע שלא ממש אפשר לבנות עליו. אני מבינה ממך שמשרד הפנים לא מתכוון בזמן הקרוב לתת איזשהו מענק או סיוע מיוחד לעיר צפת.

זה לא מה שאמרתי.

זה מה שאני מבינה.

אני אומר שכרגע אנחנו בגיבוש מסגרות עיר ל-2020 עם האוצר. אין מסגרת מסוימת שאנחנו יכולים להצביע עליה כרגע.

הם עובדים על אחד חלקי 12 מהתקציב הקודם.

תודה רבה לך.

רגע. שאלה. האם משרד הפנים עושה איזושהי תוכנית לאור המצוקה של ערים חלשות בעיד הקורונה, האם יש איזושהי תוכנית שמגבשים ספציפית לאותן ערים כדוגמת צפת?

שאלה חשובה.

הייתי מציע לשמוע את נציג אגף התקציבים שנמצא כאן. הוא רפרנט פנים. הוא מחזיק בכסף וכנראה הוא גם בעל הדעה.

נפנה גם אליו. נשאלת כאן שאלה באמת חשובה. העיר צפת היא אחת מהערים שבאמת נפגעות בצורה חמורה, במיוחד אנחנו מדברים על ערים שנשענות על תיירות. האם לא הגיע הזמן או אין מקום שתגבשו איזושהי תוכנית ספציפית ומיוחדת? אנחנו מדברים כאן על תוכניות ועוד מעט אנחנו הולכים לאשר כאן מיליארדי שקלים. אנחנו מדברים על חיים של ערים, כלומר, הערים האלה לא יצליחו לחיות אם אתם לא תחיו אותן.

בהחלט נכון. יש המון רשויות שנפגעו מהשינוי בעיר עולים ויש מקום.

לא דיברתי על עיר עולים.

אין לנו כרגע משהו על הפרק אבל בהחלט יש כוונה לסייע לאותן רשויות. חלקן נכנסו כבר לתוכניות המראה כאלה ואחרות או לתוכניות פיתוח שונות. בהחלט יש לנו כוונה כן לתת מענה בשוטף, בפיתוח, לאותן רשויות שנפגעו.

צפת עומדת באבני הדרך של תוכנית ההמראה?

בהחלט. היא הציגה את הפרויקטים.

עומדת.

אגב, מה זה אומר שהיא עומדת? מה זה אומר בהמשך?

תוכנית המראה זה לתת כמה עוגנים מרכזיים מחוללי שינוי לעיר צפת אבל זה לא נותן לשוטף. אם אני למשל מקים מרכז מבקרים או אותם סולרי כדי להכניס כסף לעיר. שלושה פרויקטים שהצגנו, אנחנו עומדים לפי אבני הדרך ואנחנו עומדים לפי התהליכים. אין בעיה. אנחנו חיילים טובים.

גם חשוב שתאמר לוועדה שניהול יעיל, ניהול תקין, אתה יכול לפרגן לעצמך.

גם במשרד הפנים דיברנו על הצעת מחליטים לעיר, לכל אורך הדרך. צריך שותפות של כל משרדי הממשלה, בדגש על פנים, תיירות, תחבורה וכולי.

ברור. איתי טמקין ממשרד האוצר, רכז פנים באגף התקציבים. אנחנו כאן מוטרדים ומודאגים ממצבה של העיר צפת. האם אתה יכול לומר מלנו האם הנושא הזה, ובכלל נושא של ערים מוחלשות שנפגעות מאוד כתוצאה מהקורונה, האם יש תוכנית מיוחדת באגף התקציבים לעזור להם?

אני אתחיל נקודתית לגבי העיר צפת ואחר כך ניגע בבעיה היותר גדולה. לגבי העיר צפת, כמו שאמר ראש העיר שוקי אוחנה, גם הקורונה, גם הסיפור של עיר עולים, גם הסיפור של סגירת אתר תאנים, ללא ספק מעמידים את צפת באתגר כלכלי בכלל לא פשוט אחרי שיעבור התקציב, משרד הפנים ומשרד האוצר יצטרכו לשים את הרשות הזאת כאחת מהרשויות שנמצאות על שולחן הניתוחים כדי לראות איך אנחנו נותנים פתרונות לעיר הזאת.

למה אחרי שיעבור תקציב?

אתם מתכננים את התקציב ואתם יודעים מה יהיה בו, אבל במצב כפי שהוא היום האם אתם לא לתת לה סיוע מיידי? האם אתם לא יכולים להכריז על סיוע מיידי לעיר צפת?

עוד לא סיימתי את דבריי. בשבוע שעבר היה לנו דיון חשוב מאוד בוועדת הכספים לגבי טבריה ואחרי הדיון הזה בוועדת הפנים יש לנו עוד דיון לגבי רשות נוספת. העיר בית שמש נמצאת על שולחן המנתחים שלנו וכל הרשויות הערביות בארץ, בעקבות משבר הקורונה. הבעיה שלנו להשתמש בכלים נקודתיים, שמרוב נקודות כבר הגענו לכל הדף בגלל שכל הרשויות בישראל חוות משבר בצורה כזאת או אחרת.

אתה לא יכול להשוות את כל הרשויות למה שאנחנו רואים כאן, או לטבריה. זה ממש לא נכון מה שאתה אומר עכשיו. אי אפשר לשים אותה באותה משוואה.

אפשר לבדוק מי בסוציו אקונומי שתיים.

יש לי תחושה שהעיר רעננה נמצאת במקום קצת יותר טוב. אנחנו עוד לא בדף הזה. יש בכל זאת כמה נקודות בולטות.

חד משמעית. אין בכלל שאלה שהעיר רעננה נמצאת במצב יותר טוב מהעיר צפת אבל יש לנו קבוצת רשויות שהיא לא אחת, לא שתיים, לא שלוש ולא ארבע, וציינתי מהשמות כאן ולגבי חלק מתבצעים דיונים בוועדת הכספים. בסוף היכולת של הממשלה לפתור נקודתית אירוע אחר אירוע תהיה מוגבלת. אני רוצה לומר שלא שזה לא יקרה אבל בסוף יהיה סכום כסף מסוים והממשלה תצטרך לעשות סדר עדיפויות ולבחור את המקומות בהם היא מתמקדת. אני חושב שהעיר צפת ללא ספק היא כנראה אחת שצריכה להיות בסדר העדיפויות הזה אבל אני אומר לוועדת הפנים ולוועדת הכספים שהמשמעות היא שרשויות שגם קיבלנו פניות לגביהן מחברי כנסת, לא יוכלו לקבל את אותו מענה. כלומר, בסופו של דבר יהיה סדר עדיפויות בין הרשויות שנפגעו מהקורונה או שמראש אפילו הגיעו מאוד מאוד חלשות למשבר הקורונה.

התוכנית הזאת לרשויות עליה אתה מדבר כבר מוכנה?

לא. עוד לא. בזמן הקורונה הקצינו 200 מיליון שקלים לסיוע לרשויות החלשות בישראל. הכסף הזה כבר הועבר לרשויות המקומיות, לכולן. בנוסף הגדלנו את מענק האיזון.

זה הכסף דרך קרן הניקיון שאישרנו בוועדת הכספים?

לא. יש גם כסף דרך הניקיון ועוד 200 מיליון שקלים בכסף תקציבי והכסף הזה מסייע לכל הרשויות החלשות בישראל, לא באופן נקודתי אלא לפי כללים רוחביים. אני חושב שבהמשך הדרך ואחרי שנהיה יותר חכמים, נצטרך לבחור ולראות היכן הייתה פגיעה יותר קשה בעקבות משבר הקורונה. אני אומר שכרגע הצטברות המקרים והצטברות הפניות שמגיעות אלינו לא תאפשר לטפל נקודתית במקרה אחר מקרה כי לא נוכל לעמוד בזה מבחינת משאבים.

סלח לי שאני עוצר אותך. באינטרס הציבורי. קחו בחשבון שרשות מקומית בישראל שתגיע חלילה למצב של חדלות פירעון, תעלה למדינת ישראל הרבה הרבה יותר. רשות מקומית בישראל שנמצאת במצב שהשכר המוצע בה הוא 5,800 שקלים – השכר הממוצע ואני לא מדבר על שכר המינימום – זה השכר הממוצע ברשות שלא יכולה לגבות ארנונה, ש-300 משפחות נמצאות ברווחה, יביא את משרד האוצר בסוף להלאים רשויות מקומיות. אתם רוצים שהם יהיו חדלי פירעון? שלא יוכלו לשלם משכורות? שלא יוכלו לפנות אשפה? ההשלכות של זה הן גם ברמה בריאותית. אולי כדאי להיות חכמים לפני מעשה ולא להגיע למצב שרשות מקומית תעמוד בפני שוקת שבורה.

קודם כל, חבר הכנסת ארבל, אולי לא אומרים שבחו של אדם בפניו.

בדיוק כשהתחלת להחמיא לחבר הכנסת ארבל, נאלמת.

לא התכוונתי להחמיא לו. התכוונתי להחמיא לראש העיר.

תגיד שוב.

לשמחתנו, בשנים האחרונות העיר צפת מתנהלת באחריות תקציבית. אני חושב שהתרחישים שחבר הכנסת ארבל העלה על חדלות פירעון, הם אולי עלולים לקרות בעתיד אבל נכון להיום אני יכול לומר שצפת, זה גם למה היא נכנסה תוכנית הבראה, האינדיקטורים הכלכליים שלה, בגלל התנהלות אחראית, מתנהלים בצורה טובה בשנים האחרונות. אני מסכים לגמרי עם הניתוח הכלכלי של חבר הכנסת ארבל על כךם שאנחנו צריכים לתפוס את הבעיות מוקדם ולא לחכות למצב שהעיר מגיעה שהיא קורסת.

אנחנו כבר ארבעה חודשים עמוק בתוך הקורונה. למה אתם מחכים?

שוב, אנחנו לא מחכים. לכן כבר הגדלנו את התקציב לרשויות החלשות השנה הזאת בלבד באופן מצטבר בסכום של 350 מיליון שקלים. אנחנו לא מחכים. אבל כן אני אומר שלפני שתהיה החלטה על פתרונות נקודתיים כאלה או אחרים, משרד הפנים, בשיתוף אתנו, נצטרך לבצע ביחד סדר עדיפויות שקובע במי מטפלים ואיך. כרגע כל הבקשות שיגיעו מכל רשות – הדיון הזה הוא על צפת, בשבוע שעבר היה דיון על טבריה ועל בית שמש, רשות שכל הזמן מתדפקת על הדלת שלנו.

על טבריה היה דיון והיא יצאה עם 50 מיליון שקלים. למה טבריה יותר מצפת?

גם טבריה צריכה, אבל זה לא אומר שצפת לא צריכה.

על טבריה התקיים דיון ובסוף הדיון היא קיבלה 50 מיליון שקלים. למה לא גם צפת?

נכון לשלב הזה גורמי המקצוע במשרד הפנים, במשרד ראש הממשלה בשיתוף אתנו, העלו את הצורך הנקודתי הראשוני וטיפול ראשוני לתת סיוע לעיר אילת ולעיר טבריה. לשיטת העיר טבריה, הטיפול שניתן שם הוא מענה ראשוני בלבד ויש צורך למענה נוסף. לכן התקיים הדיון בוועדה בשבוע שעבר. אתם רואים את הדיון שמתקיים בוועדה וזה דיון לגיטימי לגמרי, כאשר חלק מחברי הכנסת חושבים שהמצב של טבריה הוא יותר קשה וחלק חושבים שהמצב של צפת יותר קשה. להגיע לשיטה של גם וגם, זה משהו שהוא לא ריאלי כלכלית והוא גם לא יכול להתקיים. לכן בסופו של דבר סדר עדיפויות יהיה חייב להיקבע.

בסדר, אי אפשר גם וגם אבל האחריות שלכם, אם אתם רואים שכבר יש, זה מבעבע והרבה רשויות נמצאות במצב שיהיו כפי שאמר חבר הכנסת ארבל אמר, אם גברתי יושבת הראש תקבל את ההצעה שלי, תוך שבועיים יציגו לנו תוכנית לרשויות כדוגמת צפת.

אני מוכן שיגישו גם לגבי טבריה.

אתה צודק. לממשלה אין בעיה אבל אנחנו רוצים שאתם תציגו לפחות תוכנית לטיפול ברשויות מהסוג הזה, של למ"ס שתיים שהן בקריסה. אחר כך אנחנו נציף את זה לממשלה ונחליט על סדרי עדיפויות, אבל תכינו תוכנית כלשהי. אי אפשר לחכות עד אחרי שהתקציב יעבור. אנחנו רוצים את זה לפני התקציב.

רק כדי להסביר עד כמה הסוגיה מורכבת אני אומר לך שבדיון שהתקיים בשבוע שעבר בכנסת, שאלו אותנו למה אנחנו לא מסייעים לרשויות בלמ"ס חמש כי גם רשויות בלמ"ס חמש נפגעו במשבר הזה.

על אחת כמה וכמה הלמ"ס שתיים.

תכינו תוכנית מדרגות לפי למ"ס.

עד למ"ס שלוש.

אפשר לעשות תוכנית מדורגת לפי המצב הקשה ביותר. אתה מדבר כאן על רשות שנמצאת במצב קטסטרופלי.

סליחה שאני מתפרץ, אבל זה מזכיר ליאת הדיון שהיה לנו לפני חודשיים, כשהייתה הכרעה של כמה רשויות גדולות ולקחו שישה מיליארד שקלים. זאת בדיוק התוצאה שאתם לא באים כאנשי מקצוע עם תוכנית מוסדרת שאומרת בהינתן שהתקציב לרשויות יהיה 100 מיליארד, זה מה שהרשויות צריכות. בהינתן שזה יהיה, זה מה שהרשויות צריכות. ניתן הלוואה לרשות, לחלקן ניתן הלוואות, לחלקן ניתן מענקים ולחלקן ניתן תוכנית לפיתוח כלכלי. אבל תבואו עם משהו. אתם כאילו משחקים לידיים שלנו, הפוליטיקאים, שפעם נבוא ונדון על טבריה ואחר כך כל על רשות אחרת. צריך לבוא עם תשובות ועם הסבר.

אנחנו כן נתנו מענה. להגיד שחיכינו, זה לא נכון. הממשלה כן באה בחבילות הסיוע עם הגדלה של 350 מיליון שקלים בדיוק לפי הקריטריונים שאתם מדברים עליהם, בדיוק לפי סדר העדיפויות של הרשויות החלשות.

ה-350 מיליון שקלים חולקו ליותר מ-60 רשויות. אלה בוטנים. למעשה אנחנו מדברים כאן על סוגיה של ערי תיירות שנהרסו, וסליחה על המילה, בעקבות המשבר הזה ומשרד האוצר והממשלה בכללותה צריכה לקחת אחריות.

כללי התמיכה נקבעו לכל הרשויות החלשות במדינת ישראל בשנה הזאת בלי תקציב מאושר.

אני באופן אישי לא מוכנה לנהל שיחות זום עם אנשים שנוהגים. אני לא מוכנה לקחת את הדבר הזה.

הוא נוהג?

כן. הוא נוהג.

תעצור בצד.

אני רוצה שתשמע, איתי, שאני חושבת שהבקשה הזאת לבוא עם תוכנית מסודרת יותר בטווח זמן של שבועיים, היא נראית לי בקשה בהחלט סבירה. אנחנו נשאיר את הדיון בינינו עם הנקודה הזאת של הבקשה לתוכנית של רשויות חלשות במיוחד. נראה לי שלמ"ס שתיים בהחלט נופל שם. אני אתנתק ממך ואתה תמשיך בדרכך.

למ"ס וגם מבוססות תיירות. זה חשוב.

תיירות. בהחלט. למ"ס וערי תיירות. איתי, סע בזהירות.

אני רוצה לפנות לדורון אהרון ממשרד התיירות, סמנכ"ל מינהל, חוויית התייר. אתה אתנו?

כן.

דיון כזה חשוב של חברי הכנסת ונציג האוצר שמביאים אותו לדיון הזה, שיראו קצת יותר רצינות וישב או במשרד או במקום אחר ולא יעשה את זה בצורה חפיפניקית כזאת תוך כי נהיגה. זה פשוט לא מכבד את הוועדה הזאת ולא מכבד את הכנסת.

אני בטוחה שהם עובדים קשה מאוד.

אני אתקן. אני סמנכ"ל פיתוח ותשתיות ולא סמנכ"ל חוויית התייר, ואני מקווה שהתשתיות שלנו לא נפגעו.

אני רוצה להצטרף לדברי קודמיי ולשבח את העיר צפת ואת התנהלותה, על שיתוף הפעולה שאנחנו זוכים לו בשנים האחרונות. הוא באמת יוצא דופן ואנחנו עובדים עם רשויות רבות.

אנחנו רואים בעיר צפת עיר עם תשתית תיירותית ופוטנציאל תיירותי לא ממומש ואני חושב שהדבר הזה מקבל משנה תוקף בעת הקורונה. נזכיר לכולם, או שלא צריך להזכיר לכולם, שאין טיסות, אין תיירות נכנסת והעיר צפת היא עיר שמבוססת לא מעט על תיירות פנים, על תיירות דתית מקומית, ולכן המשאב הלא מנוצל שיש בעיר העתיקה הופך להיות הרבה יותר קריטי בעת הזו.

אז הנה, אנחנו דווקא רואים כאן הזדמנות.

נכון.

תיירות הפנים הולכת וגדלה, אז קדימה. תשקיעו בעיר הזאת, תקדמו אותה ותפתחו את מה שאפשר. מאיפה 10 מיליון השקלים האלה?

אני אגיע ל-10 מיליון אבל אני אתן את הרקע ל-10 מיליון השקלים. אנחנו בעצם אישרנו יחד עם עיריית צפת פיתוח של העיר העתיקה, שדרוג רחוב ירושלים שהוא בעצם הליבה של המבקרים בעיר, מתוך מטרה לייצר מוקדי תיירות שמחוברים אחד לשני, שיש איזשהו רצף תיירותי שאתה נוכח במקום מסוים, עושה סיבוב בין הגלריות, בין העיר העתיקה, בין האטרקציות. ממש מסלול מתואם. העלות של הפרויקט הזה הוא סדר גודל של 38 מיליון שקלים. אנחנו אישרנו בשנה שעברה 11 מיליון שקלים להתחיל את הפרויקט, לשלב הראשוני שלו, ובמסגרת החלטה 2262 שעסקה בתקציבי קק"ל, המלצנו יחד עם משרד ראש הממשלה ויחד עם משרד האוצר על 10 מיליון שקלים נוספים לטובת אותו פרויקט.

מדובר על תשתיות.

ה-10 מיליון השקלים מיועדים לתשתית?

לכל התהליך.

10 מיליון שקלים מיועדים לפרויקט שתיארתי שסך הכול כולו עומד על 38 מיליון שקלים. כלומר, אני חוזר ואומר, 11 מיליון שקלים אושרו מתקציב משרד התיירות ועוד 10 מיליון שקלים אושרו מתקציב החלטה 2262 שמקורה בתקציבי קק"ל. נכון להיום ההוצאה לפועל של הדבר הזה מונחת על שולחנו של מנכ"ל משרד התיירות. אני מניח שכבר בשבועו הקרובים אנחנו נקבל הוראה.

אני לא מבינה. לקק"ל יש את הכסף הזה בחשבון שלה. אני בטוחה.

לא לקק"ל. למשרד האוצר.

למה? אמרת שזה כסף של קק"ל. ה-10 מיליון האלה.

כסף של קק"ל. משרד האוצר שם עליו את ידו. הכסף ישנו.

שלום אדוני.

אני מגיע מהחדר הסמוך.

יש לנו שכן מכובד ואורח מכובד עוד יותר.

רק לשתי דקות.

בבקשה. חבר הכנסת יעקב אשר.

לטובת תושבי העיר צפת. אני לא יודע היכן אתם אוחזים.

אנחנו מדברים עם נציג משרד התיירות.

אנחנו מחפשים 10 מיליון שקלים.

אנחנו עכשיו בתעלומה. להיכן נעלמו 10 מיליון שקלים שמשרד התיירות אמור להעביר לעיר צפת והכסף הזה אמור להיות של הקק"ל אבל כרגע הוא אצל האוצר. אני עוד לא הבנתי.

אולי כדאי לדרוש מטמקין שיעצור את הרכב וישיב לנו.

לא. אני לא בנהיגה.

דיברתי על נציג האוצר.

נציג האוצר, איתי טמקין, נמצא בנהיגה.

אני אגיד בדיוק היכן הכסף. הכסף אושר, הכסף נמצא והוא זמין מחר בבוקר לביצוע כל מה שצריך, זו ההחלטה הסופית של מנכ"ל משרד התיירות כדי להוציאו לפועל. אני מניח שבשבוע הקרוב, בשבועיים הקרובים, המנכ"ל ייתן הנחיה לשחרר את הפרויקטים האלה לביצוע. מה שאני אומר כאן נכון גם לדיון הבא לגבי נצרת.

אני קצת מוטרדת מהפרויקטים. כלומר, אדוני ראש העיר, לא יעזור לכם כרגע, נכון?

אלה דברים שרצים. זה לא נותן לי את המענה.

את המענה המיידי עכשיו. מעבר לזה, האם למשרד התיירות יש תוכנית עכשיו, ממש כשאנחנו צריכים את הכסף עכשיו. זה חשוב לבנות את העיר וזה חשוב לקדם אותה, אבל כרגע האם במשרד התיירות שאני מתארת לעצמי הוא מחלק את התקציב שלו אחרת בגלל משבר הקורונה, האם יש לו תוכנית ספציפית לעיר צפת?

לכשיאושר תקציב יש לנו תוכנית. אני מזכיר לכולם שאנחנו באחד חלקי 12. אנחנו לא ממתינים לאישור התקציב. השר זמיר הנחה להכין תוכנית להתמודדות עם משבר הקורונה. בתוכנית כלולה התייחסות כפי שנעשתה לטבריה. זאת אומרת, מיפוי של ערים שיש בהן פוטנציאל תיירותי, בטח ובטח בעת הקורונה.

אילו ערים ברשימה הזאת?

אני לא יכול לומר לך כרגע.

צפת נמצאת ברשימה?

תנו לי בבקשה להשלים. אני חושב שאתמול הוגשה לשר התוכנית הסופית והיא על שולחנו. אני לא רוצה להקדים ולומר אילו ערים נמצאות ואילו לא. אני משאיר לשר ולמנכ"ל המשרד להחליט על התזמון של הפרסום של הדבר הזה אבל אני אומר לכם שכולנו, כל הנהלת המשרד, נדרשה לכתוב תוכנית חירום לנושא הקורונה והפרמטרים שיובילו אותנו לאחר טבריה הם אותם פרמטרים שהובילו אותנו – לפחות אותי כסמנכ"ל פיתוח תשתיות – גם בנושא הזה. אתם יכולים להסיק שעיר שהיא במצב סוציו אקונומי נמוך והפוטנציאל התיירותי שלה הוא גבוה, כנראה שהיא תהיה כלולה בתוך ההמלצה הזאת.

יופי. לפחות נותנים לנו רמזים.

אני מצטער שאני צריך לברוח כי אני מקיים עוד דיון שלצערי גם יהיה על חשבון המליאה אבל זה בגלל הקורונה. אני רוצה לומר משהו גם כראש עיר לשעבר, ונמצא כאן הרב פינדרוס שגם הוא ראש עיר לשעבר ומכיר את העניין ויודע.

כל עיר בסופו של יום צריכה את באר הנפט שלה ואם אין לה את באר הנפט שלה, היא נסמכת על משרדי הממשלה כל הזמן. לכל עיר יש את הייחודיות שלה. לבני ברק לא היה ים, אז אין ים, אין מלונות. אם אין מלונות, יש ארנונה אחרת. אבל ידענו לזהות שאנחנו נמצאים במיקום טוב במרכז הארץ ובנינו את המגדלים הגדולים שאתם רואים היום שחלקם עוד בבנייה.

צפת במצב שלה היום מתקיימת כל הזמן בהישרדות, כבר 10 שנים לפחות, אם לא יותר. הממשלה צריכה לתת לה את הזמן ואת הכסף לתקופה הזאת כדי לתפקד.

עד שהיא תמצא את באר הנפט שלה.

העירייה היא עירייה יוזמת והיא עירייה שמחפשת את הנפט, אבל פה, במקרה של צפת, אנחנו יודעים מה הנפט שלה. יש לה נפט שנקרא תיירות שאפשר להעיף אותו לשמים והממשלה צריכה להבין שזאת השקעה שאם היא תשקיע בזה היום הרבה מאוד, מעל ומעבר לכל תוכנית סבירה ונורמלית, היא תקבל את זה בחזרה. כמו שהיום האזור של בני ברק מניב לה – היום, ועוד לא מאוכלסים 50 אחוזים מהמגדלים – 70-60 מיליון שקלים בשנה בלי ועדות הנחה, היא לא צריכה לבנות שם גני ילדים ומקוואות. היא לא צריכה כלום. אלה עסקים. רק מדרכות יפות, חניות ולשמור על ניקיון שם. זה הדבר הנכון. זה יביא את השיקום של העיר ויביא אותה קדימה כי יהיו לה הכנסות שהיא תוכל יום אחד לבוא לממשלה ולומר שהיא לא צריכה מענק איזון. זה יכול להגיע לזה. זה לא יהיה יום וזאת לא תהיה שנה ולא שנתיים אבל ממשלה עם ראייה למרחוק, כך צריכה לעבוד. להשקיע בתשתיות, להשקיע באזורי תיירות, להנגיש את העיר, להוציא בתי מלון או בתי הארחה ודברים כאלה. עד שזה יקרה, צריך גם לעזור לעיר להתקיים עד אז ולהתקיים טוב ולעבוד נכון. זו הנקודה שלדעתי את כיושבת ראש יכולה להוביל את זה מול משרדי הממשלה.

תודה.

אני מחזק אותך אדוני ראש העיר. מודה לך חבר הכנסת כץ על הדיון המהיר, תודה רבה ואני חוזר לוועדת החוקה.

תודה רבה. אנחנו חייבים להגיע למיצוי הדיון הספציפי על העיר צפת כי יש לנו עוד דיון על העיר נצרת.

אדוני ראש העיר, אם אתה יכול לסכם במשפט מה היום היה נותן חמצן לריאות המכווצות של העיר צפת. אם אתה יכול לסכם לנו ולתת לנו. צייד אותנו בדבר שאתה רוצה שנשיג עבורך. מה היה היום נותן לך חמצן.

אם עכשיו משרדי הממשלה לוקחים את העבודה שעשינו או שהם יבואו ויביאו תהליך, לבוא ולתת אישור לטיפול נקודתי לעיר צפת. זה החמצן שלנו. על ידי כלל משרדי הממשלה.

החלטת ממשלה.

תיירות, רווחה, תחבורה, אוצר, פנים. לתת טיפול נקודתי לעיר צפת. העיר צפת זקוקה לטיפול נקודתי כל שכן, ובדגש, בעת הקורונה.

כאן, ברשותך גברתי, זה לתת ולקחת ולהביא אותם לשולחן אחד שייתנו את ההצעה. לא חשובה לי אף עיר אחרת, עם כל הכבוד, ושיקבלו מה שצריך. אנחנו לא נופלים, ואני אומר לך הרבה יותר גרוע, מערים אחרות. בואו ניקח את זה ונקדם את העיר צפת שהיא עם פוטנציאל אדיר שאפשר לממש אותו. אנחנו את שלנו עושים. ראית, קיבלת את זה ממשרד הפנים וקיבלת את זה ממשרד התיירות. אנחנו יודעים לנהל את זה וגם להוציא את העיר מהיכן שהיא נמצאת. אנחנו עושים את הפעולות במעט שיש לנו.

אני חושב שזה הכרחי לכל הגליל המזרחי, לגליל בכלל, כי סוף צפת היא בירת הגליל ואני כאחראי באשכול על כל האזור הזה, לתחום החינוך, אני מבין בתחומים האלה.

אני רוצה לסיים ולומר לך שאנחנו עושים המון פעולות בעיר צפת. מוסדות, גנים חדשים, תשתיות, כל מה שאנחנו מסוגלים להביא ממשרדי הממשלה כדי להרים את העיר. אני מדבר אתך על מרכז מצוינות של קק"ל, על סייבר, על ספורט, על תרבות. היום הדברים המרכזיים עצורים. אנחנו עכשיו היינו צריכים להיות בפסטיבל הלדינו אבל לא עושים אותו. זה מיתוג של העיר. בחודש הבא היינו צריכים להיות בפסטיבל הכליזמרים. אנחנו מנסים לעשות את הדברים בצורה אחרת, יותר מתוקשרת, אבל לצאת מקופסה ולעשות דברים יצירתיים.

הדבר המרכזי הוא לאשר הצעת מחליטים, הצעה לטיפול נקודתי לעיר צפת.

וזאת תהיה הקריאה שלנו. אני מצטערת, אני חייבת לסיים את הדיון הזה. זאת תהיה הקריאה שלנו מכאן, מוועדת הפנים של הכנסת, לאמץ הצעת מחליטים שתעזור ספציפית ונקודתית לעיר צפת. בעזרת חברי הכנסת שמסורים גם לרעיון וגם לעיר, ננסה לבדוק איך אנחנו יכולים לקדם את זה.

בשלב הבא אולי להעביר לוועדת כספים, אולי לממשלה, ולראות איך מתקדמים עם זה.

גברתי היושבת ראש, רק לחדד את מה שסיכמנו. מסתבר שיש כאן קצת אי דיס-אינפורמציה באוצר, בין הפנים לתיירות. אנחנו מבינים שיש איזושהי תוכנית לערים תיירותיות במצוקה.

נוכל לקבל תשובה לזה בדיון הבא.

בדיוק. לדרוש את התוכנית הזאת. לבקש מהממשלה את הצעת המחליטים. לבנות הצעת מחליטים.

דבר נוסף, אם אפשר לפנות בשם הוועדה לשר התיירות, להוציא לו מכתב, שאם הכסף של קק"ל קיים, לא לחכות שבועיים – ואני לא מבין למה צריך לחכות - שיאשר את הכסף שמגיע להם.

בסדר. אני אפנה אליו.

תודה רבה לכם. תודה רבה שבאתם.

אנחנו נתחיל את הדיון הבא בעוד ארבע דקות.


(הישיבה נפסקה בשעה 14:55 ונתחדשה בשעה 15:00.)

סיוע כלכלי לעיר נצרת

אני מחדשת את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום דיון מהיר בנושא סיוע כלכלי לעיר נצרת.

שלום אדוני ראש העיר נצרת, עלי סלאם.

אנחנו רצים מדיון לדיון. אני שמחה ומודה לחברי הכנסת שיזמו את הדיון הזה. נצרת היא העיר הערבית הגדולה ביותר בישראל ואני חושבת שאף אחד לא יחלוק עלי כשאומר שבאמת מדובר כאן באבן שואבת, מוקד עלייה לרגל, מוקד היסטורי ודתי.

העלייה לרגל היא תרתי משמע, במקרה של נצרת.

בהחלט. ברור הפוטנציאל התיירותי העצום של העיר הזאת. אנחנו יודעים עד כמה היא באמת מהווה מוקד משיכה ובגלל זה גם ברור מדוע היא בבעיה. אנחנו יודעים בדיוק מה קורה מבחינת התיירות. אתם נשענים הרבה על תיירות נכנסת ובמקרה הזה אנחנו במצב קשה מאוד. עד כמה שאני מבינה, אתם ספגתם פגיעה מאוד מאוד קשה. אחוז האבטלה עולה מאוד. אנחנו מנסים למצוא כאן את התשובה איך אנחנו יכולים לעזור לעיר נצרת באתגרים המיוחדים שהיא עומדת בפניהם.

נתחיל בסבב קצר. אני רק אבקש מכם חברי הכנסת, אנחנו בדיון שהוא קצר יחסית, יש לנו 50 דקות עד שהמליאה מתחילה ואנחנו מנסים לקדם ולשמוע דברים מגורמי הממשלה ולראות איך אנחנו יכולים לעזור, ולכן אני מבקשת לקצר. נעשה סבב קצר.

תודה. כבוד היושבת ראש, אני רוצה להודות לך על הנכונות וההיענות לקיום דיון חשוב זה על נצרת בתקופה משברית זו. אני שמחה שאנחנו מקיימים את הדיון הזה למרות לחץ הזמן וזה רק מעיד על כך שאנחנו כן רוצים שהעניין של נצרת, הסוגיות של נצרת והמשבר העכשווי של נצרת יהיה על האג'נדה הכללית של כולם.

אני רוצה לציין ולהודות גם לערוץ הלאה ופאנל שגם הם משדרים את הדיון בוועדה. זה מעיד על כך שנצרת היא עיר חשובה וכל מה שמתרחש בנצרת הוא חשוב לכלל החברה הערבית.

אכן נצרת היא אחת מערי התיירות החשובות גם במדינה וגם בעולם. אנחנו מדברים על כך שכ-65 אחוזים מהתיירים שמגיעים למדינה מבקרים בנצרת וזה רק מעיד על הפגיעה הכלכלית והתיירותית החמורה שהעיר עכשיו סובלת ממנה וספגה בעקבות הקורונה בגין זה שאין כל תנועה תיירותית.

אנחנו מדברים על כך שכ-50 אחוזים מההכנסות של העיר הן מהתיירות, אם תיירות חוץ ואם תיירות פנים. זה אומר שיש פגיעה טוטאלית בענף התיירותי והכלכלי בנצרת

ראינו זינוק במספר המובטלים בנצרת, משבעה אחוזים עד כ-40 אחוזים כיום. זאת ועוד, כ-3,300 אנשים בנצרת מועסקים או מתפרנסים באמצעות התיירות, אם אלה נהגי מוניות, אם אלה סוכני תיירות, אם אלה עובדי בתי מלון וכמובן זה מעיד על פגיעה מאוד חמורה גם בקרב בעלי מסעדות.

כמה חדרי בתי מלון יש בנצרת?

היום יש לנו כ-3,000 חדרים בבתי מלון. אני הולך לבנות עוד שלושה בתי מלון כך שנגיע ל-5,000 חדרים כדי שהתיירים שנכנסים לנצרת, יישארו בנצרת.

אנחנו יודעים עד כמה העניין של התיירות, תיירות חוץ, משפיעה על מינוף הכלכלה בנצרת. אני רק רוצה לציין שלמרות שכ-65 אחוזים מהתיירים מגיעים ומבקרים בנצרת, לפי המדד והנתונים של מדד הגליל 2020, רק כשישה אחוזים מהם לנים בנצרת וזו אחת הסוגיות המרכזיות של פיתוח התיירות בנצרת כי אנחנו רוצים שתיירים יגיעו אבל שגם יישארו וילונו בנצרת.

בוודאי, כי אז הם משאירים את הכסף בעיר.

בדיוק. שיישארו בעיר. אנחנו יודעים שלאחרונה החליטה הממשלה להקצות תקציב של כ-50 מיליון שקלים לעידוד התיירות בטבריה ואנחנו רוצים שכל הערים התיירותיות במדינה יפותחו וישקיעו בהן אבל לא פחות אנחנו רוצים שכך יהיה לגבי העיר נצרת, שהיא עיר מרכזית, העיר הערבית הגדולה בתוך המדינה, העיר שיש לה מעמד היסטורי, תרבותי, דתי בעולם ולא רק בתוך המדינה ובקרב הערבים במדינה. נעשה עוול רב שנים והגורמים מהעירייה ידברו על זה. אנחנו כן מבקשים, גם עכשיו במשבר הקורונה, כי צריך להשקיע ושתהיה השקעה רצינית כדי לעזור לאנשים למנף את הכלכלה בתוך העיר, בשוק העתיק, בעיר העתיקה, בעסקים בכלל ובענף התיירות. אנחנו דורשים לפצות את האנשים ולתמוך בעירייה כדי שגם היא תוכל לתמוך באנשים ובאזרחים.

מה שאנחנו דורשים ואנחנו כן מקווים שמהישיבה הזו נוכל להתקדם, שייעשה צדק לנצרת. אנחנו יודעים שעכשיו לא נוכל לפתור את כל הבעיות אבל לפחות לפתור את העניין הקונקרטי של משבר הקורונה, שיהיו פיצויים, שתהיה תמיכה כלכלית לעיר בתקופה משברית זו. תודה רבה.

מי מחברי הכנסת מבקש להתייחס? אם כולם ידברו, לא יישאר לנו זמן.

לפני חברי הכנסת, נותנים את הכבוד לראש העירייה.

אני אתך. בשמחה. בבקשה אדוני ראש העיר.

שמחתי שהיושבת ראש נתנה את רשות הדיבור להיבה שהיא כאילו אחת מהבנות שלי. היא מהעיר שלי, מהשכונה שלי וקרובת משפחה. לכן שתקתי.

צוהריים טובים לכולם. אוסאמה, תודה רבה. אני רוצה לברך אותך מיקי על המפגש החשוב הזה. חשוב מאוד. אני רוצה להודות לחברי הכנסת, לכל אחד שנמצא ובטח גם לאחרים שלא הגיעו כי הם עסוקים. זה מראה כמה חשובה לכם נצרת.

כפי שהיבה אמרה, נצרת היא העיר הגדולה בחברה הערבית. לא במגזר אלא בחברה הערבית במדינת ישראל. היא עיר הבשורה. ישו מנצרת. הוא נולד בבית לחם אבל חי בנצרת. זאת עיר מיוחדת. אני שש-שבע שנים ראש עיר והחלטתי והבטחתי לכל העולם שאני אשווק אותה. אני חושב שראש העיר הראשון בעולם שהאפיפיור מזמין אותו זה אני אבל למזלי אחרי חודש נתקענו עם הקורונה. האפיפיור יבוא לבקר.

נצרת היא עיר מיוחדת. אנחנו קיבלנו מכה כמו כל המדינה וכמו כל הערים התיירותיות. אני בנצרת קיבלתי מכה רצינית. כל בתי המלון סגורים וכשהם סגורים, סגורות גם כל המסעדות וכל המסחר. כפי שאמרה היבה, כל מה שקשור למסחר, קשור לבתי המלון. ב-60-50 אחוזים אנחנו מסתמכים על התיירות. לפני הקורונה האבטלה בנצרת הייתה רק שלושה אחוזים, לא ששה אחוזים, בנצרת אין אבטלה ותושבי נצרת אוהבים לעבוד, יש הרבה אנשי עסקים, יש הרבה עובדים בהיי-טק, יש הרבה עובדים מחוץ לנצרת ובתוך נצרת, אבל האנשים הם אנשי עבודה ואנשים שאוהבים לעבוד. האבטלה הייתה רק שלושה אחוזים. צר לי שהיום אנחנו עומדים על 44-40 אחוזי אבטלה. אנחנו מאוד סובלים וקשה לנו. העירייה בקושי זזה ואין לנו תקציבים.

אני ביטלתי את החתונה של הנכד שלי כדי לבוא לישיבה כאן היום. הנכד שלי מתחתן היום אבל דחיתי למחר כדי שאוכל לבוא לדיון. היא צוחקת, לא מאמינה, בסדר. זה כך. אני לא צוחק.

חשבתי שביטלת בגלל הקורונה.

אוסאמה, כשאתה מדבר, אני לא קוטע אותך. אני לא אשתוק לכם. אתם בכנסת אבל אני אדבר. אני צוחק אתכם.

חשוב שתשמעו אותנו ותעזרו לנו. בלי העזרה שלכם, אנחנו לא יכולים להתקיים. נצרת היא עיר שרוצה את העזרה של הממשלה.

היה אצלנו שר התיירות והבטיח לנו ואני מקווה שגם יעזור.

תיכף אנחנו מעלים אותו ב-זום.

אנחנו רוצים את העזרה שלכם כדי שנוכל להתקיים. 70 אחוזים מהתיירים שבאים מכל העולם לישראל, מגיעים לנצרת.

מה אחוז תיירות הפנים בנצרת?

שישי-שבת מלא. 100 אחוזים.

גם בימים אלה?

בתקופת מהקורונה באים לנצרת בגלל שבנצרת אין קורונה. סתם אני שם מסכה. אני צוחק אתכם. היא צוחקת, לא מאמינים לי. בנצרת אין קורונה. את הסיבוב הראשון עברנו בלי קורונה והיום אומרים שיש 40. אין לי כלום. בשביל הכבוד לכם אנחנו באים עם מסכה.

אני באה ביום שישי.

אהלן וסהלן. כולכם מוזמנים לנצרת.

חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה.

בקיצור. לנצרת יש היום שני נציגים בכנסת, שני חברי כנסת. גם אני במקור מנצרת. הדיון היום הוא מאוד חשוב ותודה רבה. נצרת, בנוסף לתיירות, היא מוקד לשירותים רפואיים. בנצרת יש שלושה בתי חולים שמספקים שירות רפואי כמעט לחצי מיליון תושבים באזור. בתי הספר של נצרת נותנים שירות בחינוך לכל האזור ולא רק לתושבי נצרת. לכן נצרת היא בירה של מטרופולין של משהו כמו 200,000 תושבים והיא מהווה את המרכז התעסוקתי, התרבותי, הרפואי, החינוכי, שירותי ממשל. הכול בנצרת.

לכן דרוש טיפול מיוחד בנצרת, טיפול שיתאים למעמד שלה. פיתוח תשתיות, פיתוח תיירות, פיתוח שירותים ואנחנו צריכים לתת דחיפה חשובה מאוד מהוועדה הזאת וקריאה לספק את התקציבים הדרושים בתקופה הזאת לנצרת ואחר כך נטפל בשאר הדרישות של העיר. תודה.

תודה. חברת הכנסת סונדוס סאלח.

ברכות על הדיון המאוד חשוב. ברכות לכנסת. תודה לחברתנו היבה יזבק שיזמה את הדיון. נצרת היא חשובה ומרכזית לא רק לנצרת ותושביה. נצרת חשובה לכל היישובים והכפרים בחברה הערבית ובאופן ספציפי לכל הכפרים שנמצאים ליד וסביב נצרת. אני לדוגמה עבדתי בנצרת, לימדתי בבתי הספר בנצרת, הילדים שלי לומדים בנצרת. זאת עיר כל כך חשובה.

גם חברת הכנסת אימאן הייתה עובדת ברווחה אצלנו.

נכון. זאת עיר כל כך חשובה לכל התושבים ולכל החברה הערבית. השקעה בה והצלת נצרת מהמצב הקיים היא הצלה ממש חשובה מאוד לכל החברה הערבית.

יותר מזה, נצרת כל הזמן משקמת את עצמה ופועלת לקדם את עצמה בתחום התיירות וראש העירייה מקדם את נצרת בכל התחומים במשך שש-שבע השנים האחרונות באופן מובהק וראוי לעיני כולנו. האבטלה מייצרת עוני ואחוז האבטלה הגבוה שקיים עכשיו הוא פתח לפשיעה. אנחנו מזהירים. אם אנחנו לא משקיעים בנצרת עכשיו, זה פתח לשוק האפור, לפשיעה, לאלימות כי שם יש עסקים שהם קורסים. אנחנו מוצפים בפניות מאנשי עסקים שאומרים לנו שאין להם איך להחזיר את ההלוואות לבנקים. מה יעשו? יתחילו עכשיו לקחת הלוואות בשוק השחור ואלה כנופיות ומאפיות. זה מאוד מאוד מסוכן. השקעה בנצרת היא להציל אותה מלהיות צלחת פטרי לפשיעה ולשוק האפור.

ברוך הבא כבוד ראש העיר והמשלחת הנכבדה. אני לא גדלתי בנצרת אבל אני גדלתי בנצרת. נצרת בשבילנו תמיד הייתה עיר בירה עם כל השירותים הרפואיים, החינוכיים, הממשלתיים, הכול היה בנצרת. אבל הכי חשוב בנצרת זה היותה עיר תיירות מיוחדת במינה בעולם. אני חושב שהממשלה צריכה לקחת בחשבון ולהתחשב בכך שהיא עיר תיירות. יש כמה ערי תיירות, מספר קטן של ערים בארץ הזאת וצריך למקד את מאמצי הממשלה בערי התיירות האלה ולהציל את הכלכלה ואת התיירות בערים, במיוחד בנצרת. נצרת היא עיר התיירות הערבייה היחידה בארץ. אין לנו עוד עיר תיירות. אולי קצת פקיעין, אבל אלה כפרים. עיר מרכזית עולמית כמו נצרת, אין לנו.

לכן אני חושב שאנחנו צריכים למקד את המאמץ מול משרד האוצר, משרד התיירות וכמובן מול משרד ראש הממשלה משם מורידים להם את ההוראות. תודה רבה.

אדוני ראש העיר, גברתי יושבת ראש הוועדה, אני קודם כל מתאר לעצמי שחברי כנסת נוספים בדיונים בוועדות אחרות אבל בהחלט הייתי מצפה מעוד חברי כנסת מרשימות אחרות, חוץ מהרשימה החשובה שנמצאת כאן, לבוא לדיון החשוב הזה.

נכון.

ראש העיר, מזל טוב. יש לך עוד הזדמנות להזמין אותנו לחתונה אם היא נדחתה למחר.

ברוך הבא.

אמנם חבר הכנסת יוסף ג'בארין מאום אל פאחם, אבל אשתו בת נצרת. הוא אוהב להיות שם יותר מאשר באום אל פאחם.

אתה עושה כאן סכסוכים משפחתיים.

הכול לפרוטוקול. עשיתי עבודת שורשים על חברי הכנסת.

אדוני ראש העיר, הניהול שלך באמת ראוי לשבח. אני כראש מטה שר הפנים יודע שעת נכנסת לעירייה, לקחת תיאוריות של ניהול עסקי לשלטון מקומי. זה מאוד מאוד חשוב. זה ממנף את העיר ולכן אני באמת חושב שהאינטרס שלנו בסופו של דבר הוא העיר עצמה, ההיסטוריה שלה עוד מהמאה השישית, רבי אליעזר הקליר שהיה אחד מגדולי הקדמונים כותב על העיר נצרת, יש לה היסטוריה מפוארת ומיוחדת. אנחנו נקלענו למשבר, משבר עולמי גדול מאוד ואסור לנו לגרום לעיר הזו ללכת אחורה. הצעדים שאתה הבאת אותה וקידמת אותה, אסור לנו להביא את נצרת לרגרסיה בעקבות המשבר העולמי של הקורונה אלא היא חייבת להתקדם ולהמשיך על דרך המלך. באתגרים התרבותיים שלה, באתגרים החברתיים שלה, ברפואיים שלה. לכן אני באמת מודה לך על הדיון הזה.

תודה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי.

תודה גברתי היושבת ראש. אני מודה לחברתי היבה על זה שיזמה את הדיון, אהלן וסהלן לאבו מאהר ולכל הצוות הנכבד שנמצא אתו כאן.

אני חושב שכדי להשיג את המטרות שלנו חשוב מאוד להתמקד בנושא הקורונה, להתמקד מה שקרה לעיר נצרת בחודשים האחרונים. העיר נצרת, מאז ומתמיד, היא בירת מחוז, היא בירת החברה הערבית, היא עיר חשובה, עיר תיירותית וכל זה טוב ויפה. יש בה גם בתי חולים אבל צריך להתמקד עכשיו קונקרטית בנזקים שנגרמו לעיר נצרת מחודש מארס ועד לרגעים אלו ואולי רגעים אלה ויימשכו לתקופה הקרובה, כל עוד הקורונה אתנו.

עד סוף השנה לא תהיה תיירות.

אני חושב שצריך להתייחס לעיר נצרת לא פחות מאשר לעיר אילת. העיר אילת נפגעה בצורה דרסטית בנושא התיירות ונצרת לא פחותה מאילת בתקציבים ובתשומת לב מיוחדת. אכן באתי, אבו מאהר, לתמוך בעיר נצרת למרות שיש על הגב שלי נושא לא פחות קל של הנגב אבל בהצלחה ואנחנו נמשיך לתמוך.

מעריך מאוד. תודה לך.

חבר הכנסת יוסף ג'בארין.

תודה גברתי היושבת ראש על ניהול הישיבה החשובה הזאת. אהלן וסהלן ראש העיר, אבו מאהר, ואחמד ג'בארין. בהחלט הנוכחות שלכם מראה גם על חשיבות הנושא הזה ואכן ההתגייסות שלנו ברשימה המשותפת היא גם כי אנחנו מרגישים את העוול ואת הקיפוח של העיר, קיפוח היסטורי שעכשיו גם מקבל ביטוי בתקופת המשבר הזאת.

גברתי היושבת ראש, אנחנו היינו בישיבה עם שר התיירות והצגנו את הנושאים, לרבות הנושאים שהגיעו אלינו מהעירייה. גם היה ביקור של השר במקום. אני חושב שהגיע הזמן לראות את המשאבים ואת התקציבים ואת התוצאות. אני בעיקר רוצה להוסיף על מה שאמרו חבריי ולומר שעבורנו נצרת היא עיר הבירה, עבור הציבור הערבי. אבל העיר הזו ברמה הארצית, הממשלתית, היא עיר מוזנחת ומקופחת. היא עיר שהייתה צריכה להיות אולי העיר הכי חשובה ברמת היחס בעולם ולא רק בישראל. זאת אחת הערים הכי קדושות בעולם ואנחנו תוהים למה זה לא קורה ולמה העיר לא מקבלת את מה שמגיע לה. אגב, זה גם מבחינת שטחי שיפוט, גם מבחינת אזורי תעשייה, גם מבחינת משאבי עידוד תיירות. כולם באופן היסטורי מדברים על כך שהתיירים באים לנצרת לשעתיים-שלוש וממשיכים הלאה למרות שראוי היה שהם יישארו בעיר נצרת. היום השתנה המצב.

היום השתנה המצב. מי שבא, נשאר.

גם אני מרגישה את זה בשנים האחרונות.

אין לי מספיק חדרים. אני רוצה לבנות עוד חדרים.

יש הרבה עסקים, יש הרבה מסעדות, העיר התפתחה בשנים האחרונות בצורה דרמטית.

האוכל הכי טעים בעולם בנצרת.

אפילו טבעוני.

גם טבעוני. הכול.

גם השוק של נצרת, לדעתי זה השוק היפה ביותר בעולם.

אנחנו מדברים על משבר הקורונה ועל שיעור האבטלה בקרב כל מי שעוסקים בתיירות ואלה גם אנשי בתי המלון, גם טבחים, מלצרים והעובדים אבל גם כל בעלי העסקים, החנויות, המסעדות וכולי. זו עיר שבנויה בעיקר על התיירות. לכן הפגיעה היא אנושה. כואב לנו לשמוע על תוכניות לאילת, על תוכניות לטבריה והיה לך דיון על צפת.

שגם הם מקופחים. אני לא יודעת אם זה מנחם אתכם, אבל גם הם מקופחים. גם הם לא קיבלו.

נכון. באמת כואב לראות שנצרת לא בסדר עדיפות.

נצרת לא פחות מירושלים ובית לחם. זאת עיר עולמית.

אל תגיד ירושלים. יחלקו אותך.

זו עיר הבשורה.

אני אומר מבחינת מדיניות הממשלה.

עדיין צריך לזכור שהישיבה הזאת מתקיימת גם ביוזמת חברי קואליציה, יושבת ראש הוועדה ונשיאות הכנסת.

כל הכבוד.

כן. לכן ההרגשה היא טובה.

כל הכבוד. הלוואי שיהיו כמה כמוך. זה מראה לנו שוויון. אנחנו מתחילים לראות משהו בשמים.

המקרה שלוחץ היום יותר זאת תוכנית סיוע מיידית אבל בהיקפים רציניים ולא שייתנו פירורים. צריך גם לשמור את התמונה הכוללת של הצורך לפתח את העיר מבחינת תחומי שיפוט, מבחינת אזורי תעשייה, פרויקטים של דיור וכולי. אני חושב שאולי נחזור לזה בהזדמנות אחרי שנצא ממשבר הקורונה.

יש אולי תוכנית שיווק לתיירות פנים? אתם מנסים לחשוב על זה?

בטח. כבר ארבע-חמש שנים. יש לנו חברות שמשווקות לנו את נצרת, חוץ מראש העיר שאוהבים אותו.

עכשיו אתם צריכים למקד תוכניות שיווק. הרי תיירות הפנים תהיה לא רק של נוצרים אלא גם של יהודים. השאלה אם אתם ממקדים תוכניות שיווק ספציפיות לישראלים שרגילים לבלות את הקיץ שלהם במקומות אחרים בעולם ועכשיו הם תקועים כאן.

בדיוק זה מה שאנחנו עושים.

בפרויקט ממשלתי 922 אנחנו מפתחים שם כמה פרויקטים במקביל לחיזוק התיירות בנצרת, חיזוק מעמד העיר בתחום התיירות, שיווק העיר גם בתחום התיירות וגם העיר העתיקה.

אני מבינה שהחלטה 922 היא החלטה מ-2017 כאשר בעצם היו שם שתי תוצאות שתכננו להשיג אותן עד 2020. נכון? זה היה צריך לקרות עוד לפני הקורונה. זה קרה? גידול בהיקף הכנסות מתיירות ל-300 מיליון וגידול במספר התיירים לשני מיליון. איפה אתם עומדים?

מי שעקב אחרי החדשות והתקשורת ראה בחודש האחרון כמה כתבות על נצרת, דווקא בתחום התיירות כי זה הנושא החשוב ביותר אצלנו. אנחנו בחרנו ב-922 בכמה פרויקטים שעכשיו הם בשלבים מאוד מתקדמים והם גם לעידוד תיירות פנים.

אתם מדברים על המצוקה של בעלי בתי המלון והמסעדות, שהם האנשים שמתפרנסים.

גם המסחר.

ברור. עד כמה ההכנסות של העיר נפגעות, שלכם כעירייה?

ניתן לגזבר להשיב.

שלום גברתי. נעים מאוד להיות כאן. אני מודה לכולם על המפגש הזה. יש הבדל בין העיר נצרת לבין עיריית נצרת. אמנם זה גוף אחד ועיריית נצרת משרתת את העיר, את תושביה ואת האורחים שלה, אבל בעיקר יש לנו עירייה עם הוצאות משלה, הכנסות ותקציב משלה. התקציב שלנו הוא כ-370 מיליון שקלים, מתוך זה הכנסות עצמיות הן 126 מיליון שקלים בלבד.

חבר הכנסת יוסף ציין את המצוקה של שטחי שיפוט. מדובר בשטח שיפוט קטן ולכן אין לנו כל כך הרבה אופציות למפעלים ולאזורי תעשייה שיכולים להגדיל את הארנונה ואת ההכנסות העצמיות שלנו.

לשאלתך. התקציב שלנו מארנונה בלבד, השנה היה אמור להיות 97 מיליון שקלים. כ-100 מיליון שקלים, גביית ארנונה. במהלך החודשיים האחרונים הקטנו את התקציב כשראינו שיש את ההנחה של 25 אחוזים שניתנו לעסקים, הקטנו את הצפי ל-87.5 מיליון שקלים וכאשר קיבלנו ממשרד הפנים וממשרד להגנת הסביבה שישה מיליון שקלים כפיצוי.

אתם נשארים בחוסר של ארבעה מיליון שקלים.

כן.

מה מספר התושבים העדכני?

100,000.

יש לנו בעיה רצינית. זו הבעיה העיקרית בנצרת. אנחנו מעל 100,000 אבל רשום 84,000. אני הגעתי לכל השרים, לראש הממשלה, היה אצלנו מבקר המדינה. הסברתי.

למה?

לא יודע למה. אף אחד לא רוצה לשנות את זה.

איך זה יכול להיות?

65,000 הצביעו בשנת 2018 ויש לי 35,000 תלמידים כל יום בבוקר שיוצאים לבתי הספר. זה לבד 100,000.

יש תושבים שלא מעבירים את תעודת הזהות.

לא יודע.

הרישום לא מתבצע לפי הלמ"ס אלא לפי הכתובת בתעודת הזהות. אם אדם נרשם בתעודת הזהות כמי שגר באום אל פאחם ובפועל מתגורר בנצרת, הוא לא מופיע כמי שגר בנצרת.

ועדיין הוא צריך לתת שירות לכ-100,000.

הוא גר בנצרת. אנחנו לא מדברים על אלה שגרים באום אל פאחם או בגליל. לא. אני מדבר על נצרת. 65,000 הצביעו ב-2018 ויש לי מעל 30,000 תלמידים. זה לבד 100,000.

אתה אומר שהיו 65,000 בעלי זכות הצבעה?

בטח. אני אומר לך שאני עם מעל 100,000 תושבים יש לי עכשיו את שכונת בילאל עם עוד 10,000 תושבים שלא חישבתי אותם. אני עם 100,000 ורושמים אותנו 84,000. לכן התקציב שלי, במקום שיהיה 600-500, אני עם 370.

התקציב שהגזבר דיבר עליו כמעט זהה לתקציב של רהט. לכן שאלתי על מספר התושבים כי ברהט יש 70,000.

ברבעון הראשון הגבייה שלנו הייתה - לפי התחזית ועמדנו בה – 25 מיליון שקלים כאשר במחצית מארס, בגלל הקורונה כמעט ולא היו הכנסות.

אבל בכל זאת עמדתם בזה. לפי הציפיות.

אנחנו מדברים על 25 מיליון בחודשים ינואר-מארס. הרבעון השני שהוא אפריל-יוני הגבייה ירדה וצנחה ל-12 מיליון שקלים בקושי. ה-12 מיליון שקלים, כמעט רובם, מהוראות קבע וצ'קים שניתנו בעבר. זאת לא גבייה במזומן בתקופה של הקורונה. ככל שאנחנו מתקדמים לחודשים הבאים, הצפי יותר גרוע.

כל חודש הבור התקציבי הולך וגדל.

כן. הצפי שלי בשנה הזאת בגביית ארנונה, חוסר של 30 מיליון שקלים, זה מלבד הפיצוי על ההנחה שנתן משרד הפנם והמשרד להגנת הסביבה. בעיקר משרד הפנים. כאן מצד אחד יש לנו בעיה בארנונה והתחזית הלא טובה היא אמיתית כי אנחנו מרגישים את זה ביום יום בקופות שלנו.

בנוסף לבעיה של הארנונה, יש לנו הכנסות עצמיות אחרות שגם הן נפגעות באופן דרסטי. אני מדבר על אגרות בנייה, על היטלי השבחה, על חניה.

זה שטח פרטי, לא? זה טאבו. למה אין היטלי השבחה?

לא, יש, אבל אנשים פחות יוזמים עכשיו, פחות משקיעים, פחות משלמים אגרות.

מפחדים. כולם מפחדים, כמונו.

מאחר והמצב לא ברור, אנשים לא רוצים להיכנס עכשיו להשקעות, אז דוחים את התחלות הבנייה ודוחים את תשלומי האגרות ואת תשלומי החובה שלהם.

בקשר לירידה בהכנסות, הצפי שלנו לגבי ירידה בהכנסות השנה הוא מעל 40 מיליון שקלים.

בנוסף המדינה אומרת שיש גירעון בתקציב ואתה צריך לקצץ בהוצאות. אני לא יודע אם יש לכם את החומר שהכנתי.

כן. מופיע בפנינו.

מה שכן חשוב לציין זה שהתקציב של העירייה הוא מצומצם ביותר. יש הוצאות חינוך שממומנות על ידי משרד החינוך ויש גם השתתפות של העירייה, והרווחה כנ"ל, אבל נשאר לפעולות של העירייה, לפעולות כלליות של העירייה, 56 מיליון שקלים כאשר מתוכם 35 מיליון שקלים אלה הוצאות שאי אפשר לוותר עליהן כמו, בעיקר, פינוי אשפה והטמנת אשפה.

תאורת הרחובות אצלכם היא תאורת לדים?

יש לדים. יש החלפות.

כבר שנים יש אצלנו חצי תאורת לדים.

יש לזה תקציב. אתם יודעים.

כן.

יש, אבל אנחנו לא מקבלים ואני לא יודע למה.

למה לא? איפה אתם נושא של הסביבה? זה סכום כסף שמגיע לכם?

כן. יש איזה סכום. עובר משהו דרך האשכול של נצרת.

עוד לא מקבלים. זה עובר דרך אשכול. אני לא יודע איך אנחנו מחזיקים מעמד עד עכשיו. אנחנו משלמים משכורות לעובדי העירייה ואנחנו נותנים שירות לתושבים, נותנים ניקיון והניקיון שלנו בחודש מוציא 5,500 טון אשפה. זה הרבה כסף אבל אנחנו עומדים בזה. איך? לא יודע. אל תשאלו אותי.

יש שני דברים. יש ראש עיר חזק ויש את האמונה של ראש העיר באלוהים שהוא עוזר לנצרת.

כמה עובדים בעירייה?

1,800.

הוצאתם עובדים לחל"ת?

מעט מאוד. יצאו לחל"ת אלה שהם יותר שעתיים ועובדים בתרבות נוער וספורט.

אני מדבר על עובדים מוניציפאליים. לא על כלל העובדים.

עובדים מוניציפאליים, לא הייתה אפשרות להוציא לחל"ת.

אנחנו נתנו שירות לנצרת. המשכנו לעבוד במחלקת הרווחה ובמחלקת חינוך. כשאמרו לא ללכת לבתי הספר, אני אצלי פתחתי את בתי הספר והתלמידים באו ולמדו. לא אכפת לי הקורונה. אנחנו המשכנו את החיים הרגילים ועד עכשיו אני ממשיך בחיים הרגילים. הנה, תשמעו אותי טוב. אנחנו המשכנו את החיים וממשיכים את החיים.

יש לנו את איתי טמקין? איתי, אני לא מדברת אתך אם אתה לא עומד בצד ולא נוהג. תודה שעצרת בצד. אנחנו כאן מנהלים דיון שאני חייבת לומר שהוא ממש כואב עם ראשי עיריית נצרת. ראש העיר כאן וכמובן נציגות מכובדת של חברי הרשימה המשותפת. תמונת המצב שעולה מנצרת היא כפי שעלתה בדיון הקודם, היא כמובן עגומה. כיוון שבמקרה הזה באמת מדובר בעיר שלחלוטין מתבססת על תיירות, בעיקר תיירות שמגיעה מחוץ לארץ, המצב של העיר הולך ומחמיר. אנחנו מדווחים כאן על בור תקציבי שהולך וגדל גם כתוצאה מצמצום בהכנסות מארנונה וגם כמובן מצמצום בכל ההכנסות האחרות.

אני רוצה לדעת איפה אתם עומדים מבחינת המשרד כלפי העיר נצרת עם הבעיות הספציפיות שלה.

שמעתי את כל הדיון שהתקיים והתחברתי לכל מה שנאמר בו. אני רוצה לומר שנצרת הייתה בתוכנית מצטיינות של 922 והיא עדיין בתוכנית. לפי הדוחות שאני מכיר, היא גם עומדת בכל היעדים שהיא שמה לעצמה בתוכנית הזאת. הכול כמובן נכון ללפני תקופת הקורונה. מכל הערים הערביות בארץ שחטפו מכה בקורונה, העיר נצרת ייחודית בזה שמכל הערים האלה יש לה הכי הרבה ארנונה עסקית. ארנונה עסקית היא מה שאולי נמצא במוקד של המשבר הזה ובהחלט אנחנו מזהים פגיעה חמורה בעיר נצרת, מעבר לפגיעה הנורמטיבית שהתרחשה ברשויות האחרות בתקופת המשבר, גם אם אני משווה אותה לרשויות ערביות. אפילו בתוך קבוצת הערביות, היא מהנפגעות היותר קשות מהמשבר הזה.

אם כן, מה עושים?

זה הניתוח של המצב. מה עושים? אנחנו מאוד מקווים ואין לי בשורות גדולות – וזה מתחבר למה שאמרתי בדיון הקודם – שתקציב המדינה לשנת 2020 יעבור כמה שיותר מהר כדי שנוכל להתחיל לבצע ולסייע בכלים שיש למשרד הפנים לאותן רשויות שנקלעו השנה לקשיים, ונצרת היא בהחלט אחת מהרשויות שנקלעו לקשיים. שוב, אני כן אחזור ואומר שבסוף צריך לראות תמונה כוללת ולהסתכל על כל הרשויות כי זאת לא רק נצרת. יש כמה ערי תיירות ויש גם כמה ערים שנפגעו לא מתיירות אבל אם מתמקדים בסיפור הזה, יצטרכו לראות איך מחלקים את המשאבים. הכול בסופו של דבר נכון רק אחרי שיעבור תקציב מדינה שכרגע עוד לא עבר.

אנחנו שומעים אותך ובאמת כל הרשויות וכל המועצות נפגעו אבל אתם כבר קיבלתם החלטות בממשלה כן לסייע באופן ייחודי לכמה ישובים כמו אילת, בטבריה שמענו על 50 מיליון שקלים וזה בלי קשר לתקציב. אם אתה מחכה לאישור התקציב, לאישור תקציב משרד הפנים ואחר כך לקחת בחשבון את כל העיריות, אתם יודעים שיש בעיה מיוחדת לנצרת שנפגעה תיירותית יותר מאילת ויותר מטבריה, אז למה אתם לא לוקחים בחשבון במסגרת הכנת התקציב, עוד לפני שתביאו לנו את התקציב, שיש תקציב מיוחד לנצרת? זאת הדרישה שלנו.

בתקופה הזאת באילת ובטבריה, יש תפוסה מאוד גבוהה בבתי המלון מתיירות פנים.

לא צריך לחכות לאישור התקציב. לדעתי צריך מיידית להעביר תקציב לעיר. עכשיו יש מצוקה ובזה צריך לטפל מיידית.

תעזרו לנצרת. זאת עיר מיוחדת. חבר'ה, תעזרו לנצרת.

האם יש סיכוי לתקציב מיוחד לנצרת? איתי.

שוב, אמרו כאן נכון, אנחנו בסופו של דבר שותפים עם עוד משרדי ממשלה. בסופו של דבר המסמכים שהראו לנו, גם ממשרד הפנים וגם ממשרד ראש הממשלה, הראו שהערים הראשונות שיש צורך בטיפול בהן, הן טבריה ואילת ושם כבר נתנו טיפול מסוים. גם שם טוענים שלא מספיק אבל נתנו טיפול מסוים בשתי הערים האלה. בסופו של דבר אם הממשלה תחליט ללכת לטקט שני, לקומה ב', לסייע לרשויות כאלה, המשרדים הרלוונטיים – משרד ראש הממשלה, משרד הפנים ומשרד התיירות – יצטרכו להגיב ולבצע.

אבל משרד התיירות ומשרד הפנים, וכן, גם משרד הכלכלה, הביעו נכונות לסייע ולתת מענקים מיוחדים לעיר נצרת בעקבות משבר הקורונה. השאלה מה אתם, האוצר, חושבים שראוי ונכון לעשות כדי לסייע לעיר נצרת בעת המשבר.

אני לא מסכים לגמרי. להביע נכונות אמנם זה טוב ויפה ולהביע נכונות לא עולה כסף ואין מגבלה להבעת נכונות. בסופו של דבר בסכום הכסף שהקצבנו לטיפול בבעיה הזאת של ערי תיירות, הממשלה, כממשלה כולה, החליטה להתחיל את הסיוע בשתי רשויות אחרות. זה לא אומר שלא יהיה סיוע נוסף.

הם ניצלו את כל התקציב או שעדיין יש תקציב?

החלק הראשון של התקציב מוצה לחלוטין. יצטרכו להקצות מסגרת תקציבית נוספת לדבר הזה.

צריכים ללכת לוועדת הכספים.

איתי, אני ראש עיריית נצרת, צר לי לשמוע אותך. חבל שבאתי לשמוע על טבריה ועל אילת ואני חי או בסוריה או בירדן. תודה לכם. בושה. אי שלום, אי שוויון. עלי סלאם הפך את נצרת. אתם אומרים טבריה ואיפה נצרת? לאיפה נלך? לאן? מאיפה אני אביא כסף? אני לא חי בישראל? תתביישו. תתביישו. תודה רבה.

אדוני, אל תלך. אני מבקשת ממך.

אין שוויון. זאת אפליה. נצרת היא העיר הכי חשובה בעולם ואף אחד לא מתייחס. חבל. נותנים לטבריה ולאילת. בושה.

אתה בהחלט צודק.

זה לא פקיד. זה האוצר. 30 שנים אני בפוליטיקה, בעירייה. אני הייתי ממלא מקום 20 שנים. אל תגידו לי מה זה.

אדוני ראש העיר, אני שומעת את הכאב ואני מאוד מזדהה אתו. תשתה קצת מים. תירגע. אנחנו ננסה לקבל תשובות ולא נוותר. אני חושבת שאתה מעלה סוגיה חשובה, כואבת ונכונה. אני חושבת שמן הראוי לא לקפח את העיר נצרת בייחוד לאור האיכות שלה ומה שהיא מייצגת.

גברתי היושבת ראש, יכול להיות שנציג משרד האוצר לא שם לב, אבל כשהוא מדבר על קומה ב', בהתייחס לנצרת, אני חושב שזה לא היה ראוי להשתמש בביטוי הזה ואני מבקש שהוא יחזור בו מהביטוי הזה.

אני פספסתי את המשפט.

אני רוצה לחדד. הייתה הקצאה ראשונית של כסף ובסופו של דבר משרדי הממשלה הרלוונטיים קבעו סדר עדיפויות איך לחלק אותו וסדר העדיפויות נגמר כי הכסף הספיק לטפל בשני אירועים שאי אפשר להתווכח שהם גם כן אירועים בעייתיים מאוד בתקופה הזאת. אני אומר שככל שיחליטו על הקצאה נוספת, בוודאי ובוודאי שהעיר נצרת נמצאת בראש הרשימה של הערים שנפגעו.

אתה מודה שיש בעיה אבל אין לכם פתרון. זה מה שאתה אומר.

לא. לא. הוא אומר דבר חמור יותר.

אתה אומר שאתם בסדר עדיפות שמתם את טבריה ואת אילת בראש.

והכסף נגמר.

ונצרת לא בחשבון.

אני חושבת שיש עיר, והיא העיר הגדולה ביותר בחברה הערבית, ואם העיר הזאת נמצאת בתחתית סדר עדיפות, אני חושבת שיש בזה אמירה ואני חושבת שהדברים שנאמרים כאן הם דברים חמורים ונוקבים. אני חושבת שאתם צריכים לקחת אותם גם לתשומת הלב שלכם כי ההחלטה הזאת שלכם היכן לשים את הכסף, בטבריה ובאילת, מותירה את העיר נצרת מקופחת בצורה משמעותית, במיוחד כשאנחנו יודעים את הערך התיירותי שלה.

אני ממש רוצה לנסות לחבר את שר התיירות שאנחנו מנסים כבר 20 דקות להעלות אותו .

הוא לא מצליח להתחבר. הבעיה אצלו.

אפשר בטלפון.

גברתי יושבת הראש, תודה על הדיון, תודה לחברתנו היבה על היוזמה לקיים את הדיון הדחוף הזה בעניין נצרת. אבו מאהר, אהלן וסהלן. בערבית, בעברית בכל השפות, זאת בושה וחרפה מה שקרה כאן. אני מסכים אתך וההתפרצות שלך היא של כולנו. אתה מייצג כאן את כולנו. מה ששמענו מנציג האוצר זה מקומם, מעליב אותנו וזה ראה על סדר העדיפות ועל האפליה המתמשכת נגד החברה הערבית ונגד העיר נצרת שהיא העיר הכי גדולה בחברה הערבית. זאת התנשאות ואפליה גזענית מאז 1948 ועד היום. אני מזכיר לכם ששטח השיפוט של נצרת 14,000 דונם, נוף הגליל עם 33,000 דונם.

בנוף הגליל 70,000 דונם.

אני רוצה לשתף את חבר הכנסת רם בן ברק שנמצא בבידוד והצטרף אלינו ב-זום.

שלום. אני מצטער שאני לא יכול להיות אתכם בדיון החשוב הזה. אני מברך את ידידי עלי סלאם שכני מנצרת. אנחנו היום עשינו שני דיונים על שתי ערים חשובות בצפון, על נצרת ועל צפת, יש גם את עכו ויש גם את טבריה וכל הצפון כולו. כתושבי הצפון אנחנו מרגישים שהצפון מוזנח והוא לא מקבל את המענה הראוי לו. נכון שיש סדר עדיפויות, ושמעתי את נציג האוצר, אבל צריך לקחת בזמן החירום הזה תקציב מיוחד ולהפנות אותו לערים התיירותיות שנמצאות בצפון וסובלות באמת מבעיה מאוד מאוד קשה, ולא לחכות לאישור תקציב וכן הלאה וכן הלאה אלא לעשות זאת באופן מיידי. הערים האלה נפגעו, הן מבוססות על תיירות חוץ ותיירות החוץ הזאת נפסקה. כמו שעוזרים לחברות תעופה, כמו שעוזרים לסוכני נסיעות, יש לעזור לערים תיירותיות וצריך לעשות את זה כאן ועכשיו. האוצר צריך לקחת את זה בחשבון במסגרת חבילת הפיצויים של 50-40 מיליארד שקלים ולתת חלק מהכספים האלה לעיריות האלה, לנצרת, לטבריה, לצפת ולעכו.

תודה לך.

בהחלט. עכשיו נגיד שלום לשר התיירות אסף זמיר שבשעה טובה מצטרף אלינו ב-זום.

שלום. אני כאן.

אני לא יודעת עד כמה יצא לך לשמוע את הדיון כאן.

לא יצא לי בכלל.

אנחנו כמובן הבנו את מצבה הקשה של העיר נצרת שנובע גם מהפגיעה בתיירות וגם מהפגיעה בהכנסות של העירייה עצמה. יש כאן מצוקה גם של התושבים של העיר שמתבססים על התיירות וגם של העירייה עצמה ויש כאן תחושה של קיפוח לנוכח העובדה שהממשלה בחרה לסייע נקודתית לערים אילת וטבריה והעיר נצרת שהיא באמת עיר כל כך מרכזית מבחינה תיירותית, לא מקבלת עזרה נקודתית.

נגמר הכסף. אדוני השר, נגמר הכסף אחרי שנתנו לאילת ולטבריה. כשהגענו לנצרת, הכסף נגמר.

זה מה שאמר לנו נציג האוצר. אנחנו מקווים שאתה בא עם בשורות.

אני לא בא עם בשורות. אני לא ידעתי על הדיון הזה עד לפני שעתיים כשהתבקשתי להשתתף בו. אני לא יודע מי הנציג מהאוצר שאמר שנגמר הכסף.

איתי טמקין. הוא האיש שאחראי באגף התקציבים על הנושא של משרד הפנים.

הוא אמר שהושקע באילת ובטבריה ולא נשאר כסף לנצרת.

אני לא מכיר אמירה כזאת. אם האמירה הזאת נאמרה, היא בטח לא על דעתי.

אני יודעת שאתה היית בנצרת, סיפרו כאן על הביקור שלך שם, אני יודעת שאתה הקדשת לזה מחשבה. אם אתה יכול לחלוק אתנו את התוכניות שיש למשרד התיירות איך מעלים את העיר הזאת מחדש על מפת התיירות ואיך מסייעים לה בנקודת הזמן הזאת כשהיא באמת במצוקה קשה.

היות שאמרת כמו שאמרת, אני כן מרגיש צורך לעשות הבהרה מסוימת. מאז אני בתפקיד, בהחלטות שאנחנו מקבלים, בטח מי שמכיר אותי, אין ערים מקופחות. אילת וטבריה הן ערים שהכלכלה, מספר החדרים במלונות שם אל מול מספר התושבים, הוא גדול פי כמה מכל הערים האחרות בארץ, כולל נצרת. לכן הפגיעה שלהן גדולה יותר, גם מנצרת גם מתל אביב-יפו.

כבוד השר, התפוסה היא כמעט 100 אחוזים בשתי הערים האלה. אילת וטבריה כמעט חזרו לעבוד באופן סדיר ומתפרנסות מתיירות פנים. בנצרת אין. בתי המלון ריקים אבל באילת ובטבריה הם מלאים.

בסדר, הסיבה שהם מלאים לא קשורה לתמיכה של משרד התיירות.

נכון.

אני לא רוצה להתייחס לעבר אלא לעתיד. הגעתי לפני שבועיים לנצרת לביקור שמאוד מאוד שמחתי לקיים אותו, עלו בו מספר נקודות ובכולן הבטחתי לטפל. אני יודע שהזמן דוחק אבל ככל שאצליח, כולם יטופלו. קודם כל, בחודשים האלה אנחנו עוסקים בקידום תיירות פנים ובקמפיין תיירות פנים. העירו לי בצדק שנצרת לא הופיעה בפרסום של משרד התיירות והבטחתי שהדבר הזה ישתנה ונצרת תקבל ביטוי והיא תקבל ביטוי. הדבר הזה בעבודה.

צריך לומר שחלק גדול מההשקעות של משרד התיירות - ואני את חברי סמנכ"ל המשרד דורון אהרון שהשתתף בדיון ואני מניח שהוא דיבר על זה - משנת 2017 עד 2019 , עשרות מיליוני שקלים, נדמה לי 30 מיליון שקלים הושקעו בבניית מלונות בנצרת. אבל בכל מה שקשור לשיווק, בכל מה שקשור לנראות העירונית לקראת תקופת החגים הבאה, בכל מה שקשור לשילוב ידיים כדי לקדם שיקום של תשתיות בנצרת, בביצוע עבודות שכבר תוכננו בנצרת, אני הבטחתי להוציא את הדבר הזה לפועל ואני עוסק בזה. יש לי מספר אתגרים, לא אלאה אתכם אבל הדברים האלה יקרו. אני אמרתי שיהיו עוד בכריסמס בנצרת ויש תוכניות לשיקום ולשיפוץ גם בתוך העיר העתיקה והסביבה ואנחנו נוציא אותן לפועל. אנחנו נעלה את נצרת על המפה וחד משמעית נצרת היא עיר מרכזית ביותר בחברה הערבית בישראל, עם פוטנציאל תיירות גדול מאוד ואני חושב שהיא צריכה לקבל תוספת מלונאית גדולה. ושוב, אני חוזר למה שאמרתי קודם, מספר חדרי המלון בנצרת מאוד קטן ביחס לגודל של העיר, למספר האנשים שמגיעים אליה ולכן, בניגוד למקומות אחרים, רוב מי שבא לבקר בנצרת לא ישן בה וכשהוא לא ישן בנצרת, זה אומר שהוא לא משלם למלון והוא פחות אוכל ארוחת ערב ופחות עוד הרבה דברים שהם מסביב. לכן גם ליעד ארוך הטווח, ועל זה אני מניח דיבר קודם דורון, הגדלת היקף המלונות בנצרת זה דבר שאנחנו עמלים עליו.

לסיכום אני רוצה לומר שאני שמח שמתקיים דיון בנצרת, אני שמח לדווח על שיתוף פעולה פורה עם חברי וחברות הכנסת הערבים מהרשימה המשותפת שמייצגים את העיר נצרת, עם עלי סלאם ראש העירייה שאירח אותי בצורה מאוד יפה ושאין לי ספק אחרי הפגישה אתו שיהיה לנו שיתוף פעולה מצוין בתוך העיר נצרת. וגם התיירנים. ראיתי את יוסי פתאל בפגישה, מלונאים שנמצאים בנצרת, הרבה מאוד אנשים שמחויבים לקידום של העיר. אין לי ספק שאנחנו נעשה את כל מה שאנחנו יכולים במשרד התיירות כדי לעשות את שלנו ונצרת לא תרגיש מקופחת על ידי משרד התיירות בתקופתי כשר. נדמה לי שמי שהיה בפגישת ההתנעה שקיימנו בעירייה, גם הוא יכול לדווח על ההרגשה הזאת. עכשיו אנחנו נימדד בביצוע.

כבוד השר, אני חושבת שכדי שנוכל להתקדם באמת, ואני יודעת גם על הכוונות וגם על הרצון שלך גם לסייע וגם לבנות תוכנית מקצועית לסיוע נצרת, אבל השאלה היא מתי אפשר להתקדם בזה באופן מקצועי. אני חושבת שכדאי שהצוותים של העירייה, הצוותים המקצועיים, ישבו עם הצוותים המקצועיים של המשרד ויתחילו להזיז ולקדם את הדברים כי פשוט עכשיו הכול תקוע. חייבים להזיז דברים ושהדברים יתקדמו.

אני ממליצה בחום ומציעה שעכשיו נחליט שהצוותים המקצועיים של העירייה נפגשים בהקדם האפשרי עם הצוותים המקצועיים של המשרד ויתחילו להזיז דברים.

אין בעיה. אין לי בעיה עם זה. אני רוצה להזכיר משהו. אין לי בעיה לקבל החלטה כזאת ואין לי בעיה שהוועדה תקבל החלטה כזאת, ובטח שאם תקבלו החלטה כזאת ותהיה בקשה של הוועדה, אני אדאג ליישם אותה כמה שיותר מהר. בסוף יש מספר נושאים ולכל אחד מהם הזרועות המקצועיות הן שונות וקצב ההתקדמות הוא שונה. האם הייתי רוצה לגבש מתווה שיעביר כספים לעירייה כמו בערים אחרות? כן. אני מנסה לקדם תהליך כזה. הוא רלוונטי לאנשי מקצוע מסוימים בעירייה. הנושא של התקשטות העיר ותאורת החג, רלוונטי לפקידות אחרת בתוך העירייה. הנושא המלונאי רלוונטי בצורה אחרת. אין לי בעיה לקדם פגישה אבל יכול להיות שיצטרכו כמה תת-פגישות כדי שתבינו שכל נושא הוא עולם ומלואו וכל אחד מהנושאים – אני לא מתכוון להזניח אף אחד מהנושאים - יהיה לו קצב התקדמות אחר.

צריך לפתור בעיות מיידיות.

בדיוק.

זה לא רק משרד התיירות אלא זאת הממשלה. שמשרד התיירות יתמוך בהחלטת ממשלה להקצות לפחות 100 מיליון שקלים עכשיו לנצרת. הכוונות הטובות של השר והעבודה המשותפת היא לחודשים הקרובים, לחגים ולטווח רחוק, אבל צריכים כסף מיידית. צריכים תקציב מיידי.

כבוד השר, אני בטוח שאתה מקיים. אנחנו מחכים להבטחה שלך ואני יודע שאתה תקיים אותה ותעזור לנו. אנחנו רוצים את העזרה מכל השרים. אנחנו רוצים את העזרה מהממשלה. אנחנו זקוקים לעזרה. אם לא, אנחנו סוגרים את הדלתות בתוך שבועיים.

שלום אבו מאהר. כל החלטה שתביא הממשלה בעניין של נצרת, משרד התיירות יתמוך בה. גם בהחלטה הגדולה לגבי טבריה, צריך להבין, הגורם המממן – ומה שחשוב כאן זה כסף – משרד התיירות היה גורם מממן משני. כל תוכנית שתגיע לנצרת, אנחנו נשים את חלקנו. אני אשמח לנסות ולרתום עוד משרדים. אני מודע שדיברתי על העניין גם עם השר דרעי וגם השר דרעי כמוביל השלטון המקומי הביע נכונות לקדם את זה וגם ישראל כץ. אין לי שום בעיה לנסות ולקדם תהליך מולם ואז יהיה מדובר בסכום גדול יותר. זה בסדר גמור ואני מוכן לעשות את זה.

כבוד השר, אני רוצה להוסיף שהיו לנו שיחות גם עם שר הכלכלה עמיר פרץ וגם הוא הביע נכונות לשתף פעולה בקידום ההצעה.

אבל עם כל הכבוד, כבוד השר, מי שכאן אחראי ושמענו אותו ודבריו עצבנו אותנו ועצבנו את ראש העיר עד שכמעט התפוצץ כאן, זה איתי טמקין וזה מעיד על האטימות של משרד האוצר. עם כוונות טובות אי אפשר לקיים עירייה ועם זה לא הולכים לבנק, עם כל הכבוד. ברגע שאומרים שאת הכסף שהיה נתנו לטבריה ולאילת והכסף נגמר, זאת אמירה גזענית ביותר ואני בטוח שאתה לא מסכים לה.

אנחנו מבקשים. אתם עכשיו בשלב של הכנת תקציב מדינה. אם לא ייכנס עכשיו סעיף מיוחד, כמו שהיה לגבי אילת וכמו שהיה לגבי טבריה, אי אפשר להמשיך. איך שנתתם לטבריה 50 מיליון שקלים, עם כל הכבוד, העיר נצרת צריכה גם היא לקבל לפחות כמו שטבריה קיבלה. לא רוצים יותר ממה שקיבלה טבריה.

ראשית, אני עובד על זה. שנית, זה לא קשור לתקציב המדינה. העובדה שזה עבר כהחלטת ממשלה, כי זה לא קשור לתקציב המדינה. אתה רוצה לחכות לתקציב? זה יהיה יותר גרוע.

לא. לא רוצה לחכות. צריכה להתקבל החלטת ממשלה.

אוסאמה, על מה שאומר פקיד מהאוצר אני לא יכול לקחת אחריות אני לא שר האוצר והוא לא עובד תחתיי וזאת לא נשמעת אמירה סבירה.

אנחנו סומכים עליך.

ההצהרה שלו שהוא מנסה לקדם החלטה לגבי נצרת חשובה גם לפרוטוקול. ההצהרה החשובה שלך שאתה מקדם החלטה בממשלה לגבי נצרת, שהיא לפחות תקבל כמו טבריה.

ראשית, אני מנסה. שנית, אני מקבל את ההצעה של היבה שנתחיל לעשות ישיבות עבודה משותפות כדי להבין בסטטוס כל הזמן היכן הדברים עומדים. כך לא יהיה פער של ידע בין המשרד לבין העירייה והמידע יזרום חופשי ויהיה לנו תיאום ציפיולת.

מצוין.

נראה מה הדברים שנצליח בהם יותר מהר ומה יותר לאט. בסוף אני בטוח שנצליח ברוב.

מצוין רבה לך אסף זמיר, שר התיירות.

קטעת קודם את דבריי כי רצינו לשמוע את רם בן ברק ואת שר התיירות. אני מציע שבסיכום ייאמר שוועדת הפנים קוראת לממשלה לקדם תוכנית מיידית לסיוע לעיר נצרת, בדומה לעיר טבריה ולעיר אילת. שזאת תהיה אחת ההחלטות, בנוסף להצעות על צוותים. זו צריכה להיות ההמלצה העיקרית של הדיון הזה בוועדת הפנים.

אני מצטרף למה שאמר אוסאמה. העירייה כתבה כאן מספר מדויק ויכול לומר ראש העיר או הגזבר. את הכסף צריך קודם להזרים ואחר כך יבואו כל הדיונים עם הצוותים. זה כדי להציל את העירייה.

אני מתנצלת אבל יש לנו דקה. אני חייבת לסיים את הדיון. תנו לי לסכם.

אני מודה לכם שעשיתם את המאמץ והגעתם לכאן. אני חושבת שהנוכחות שלכם כאן הייתה מאוד מאוד חשובה. אני חושבת שהקול שלכם, הזעקה שלכם יצאה מכאן ונפלה על אוזניים קשובות. גם אם נדמה לכם שאתם קיבלתם כתף קרה מהאוצר, אנחנו נדאג לכך שהדברים יישמעו ויהדהדו שם.

הוועדה קוראת לגבש הצעת מחליטים בממשלה לטיפול נקודתי בעיר נצרת לאור המצוקה ההולכת וגדלה שלה ולנוכח האתגרים המיוחדים שלה כעיר תיירות מרכזית ולקדם אותה גם כעיר תיירות בתקופה הזאת, כעיר תיירות שקוראת לתושבי מדינת ישראל לבוא, לבלות, ליהנות מהעיר הנהדרת הזאת, נצרת, שיש לה כל כך הרבה מה להציע. אני מבטיחה לבוא לבקר בקרוב.

היושבת ראש, אני רוצה להודות לך שוב על קיום הישיבה ולהודות לעלי סלאם, אבו מאהר, על כך שטרח להגיע לכאן והסביר את הדאגה של העיר. תודה.

אני רוצה להודות לכולכם שאתם נמצאים ותמשיכו לעזור לנו.

גברתי היושבת ראש, אני רוצה לומר שכולנו תומכים בעיריית נצרת, בדרישות הצודקות שלה ואנחנו גם מבקשים שתהיה ישיבת המשך כדי שנוכל לעקוב וליישם את ההצעות שעלו. תודה רבה.

תודה רבה. תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 16:02.