פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



12
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
13/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 22
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"א בתמוז התש"ף (13 ביולי 2020), שעה 12:30

דיון מהיר בנושא: קליטת עולים ביישובים מעורבים, של חה"כ אופיר כץ

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
מיכל וונש
אלכס קושניר

אופיר כץ

דגנית סנקר - מנהלת אגף בכיר עידוד העלייה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

אסיה ציירסקי - היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

יאיר רביבו - עו"ד, ראש העיר לוד

שמעון לנקרי - ראש העיר עכו

רונן פלוט - ראש העיר נוף הגליל

אמיר וידר - מנהל מחלקת עלייה וקליטה, עיריית רמלה

יורי קוצר - יו"ר ועדת קליטה, משנה לראש העיר, עיריית מעלות תרשיחא

אירנה שליפר - מנהלת מחלקת קליטה, עיריית מעלות תרשיחא

שלומית אבינח

ס.ל., חבר תרגומים

קליטת עולים ביישובים מעורבים

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה, נושא הדיון הוא דיון מהיר בנושא קליטת עולים ביישובים מעורבים, הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת אופיר כץ. בגלל גל הקורונה יש צפי לעליית 50,000 עולים חדשים בסוף 2020 ובמהלך 21' כנראה שיהיה מדובר בקרוב ל-150,000 עולים. הוועדה קיימה מספר ישיבות בנושא היערכות משרדי הממשלה לגל עלייה זה.

בדיון זה נתייחס לרשויות המקומיות שמהוות חלק בלתי נפרד מהליך העלייה וקליטת עולים בישראל. בדיון הנוכחי מציע חבר הכנסת אופיר כץ לקלוט עולים חדשים בעיריות וביישובים מעורבים שסובלים ממגמת הגירה שלילית מיישובים אלה. בדיון משתתפים איתנו בזום ראש עיריית עכו, שמעון לנקרי, ראש עיריית לוד, עו"ד יאיר רביבו, ונציגים מעיריית רמלה, מעלות תרשיחא, נוף הגליל.

הקליטה הישירה ברשויות המקומיות מבוצעת על ידי מנהלי מחלקות הקליטה ברשויות המקומיות. היישובים המעורבים, מעצם טיבם, מהווים אתגר הן לרשויות המקומיות שמנהלים אותם והן לתושבים שמתגוררים בהם. על מנת לסייע ליישובים המעורבים ובמקביל להיטיב את התנאים לעולים המסתמנים נבקש לקדם תמריץ לכל עולה שיבסס ביתו באחד מהיישובים המעורבים. באמצעות המענק ההגירה השלילית תיבלם ורבבות עולים יוכלו למצוא את ביתם בערים אלה.

בבקשה, חבר הכנסת כץ.

כן, תודה רבה לך, אדוני היושב ראש, חברי דוד. באמת הבקשה הזאת באה בעקבות שיחה שהייתה לי עם שרת הקליטה, פנינה תמנו-שטה ובבד בבד דיברתי עם ראשי הרשויות המעורבות בהקשר של חוק אחר והם הסבירו לי את האתגרים, שאנחנו כולנו מכירים, של ערים מעורבות וגם את הסוגיה של ההגירה השלילית ביישובים שלהם, שאנחנו מנסים בערוצים אחרים לעזור ולחזק את הרשויות האלה, כי זה חשוב מאוד.

בעקבות השיחה שלי עם השרה, שאמרה לי על העלייה הצפויה, שהקורונה בעצם נתנה איזה שהוא סוג של תמריץ ליהודים רבים לעלות, לכן הגשתי את ההצעה לדיון הזה. אני חושב שאנחנו צריכים לשלב את העלייה ביישובים המעורבים האלה על מנת לחזק אותם, על מנת לבלום את ההגירה השלילית שקורית ועל מנת שזה יקרה אנחנו צריכים לבנות איזה שהיא תוכנית שנותנת תמריץ לעולים עצמם ולרשויות. צריך לבנות חליפה לאותו עולה, גם מבחינת העולה וגם מבחינת הרשות, על מנת שאנחנו נוכל לנתב כמה שיותר עולים לערים האלה. אנחנו נרוויח פעמיים ברגע שזה יקרה. לפי מה שהבנתי מראשי הרשויות, גם מבחינתם כמובן וגם מבחינת העולה, שיהיה לו סוג של תמריץ על מנת שהוא ישתקע ברשויות האלה.

קודם כל אני רוצה לומר שאני תומך בבקשה הזאת כיוון ש-א', רוב הרשויות האלה הן בגליל והיינו רוצים לייהד את הגליל יותר, ו-ב', באמת בערים האלה יש בעיה שצריך לסייע, גם במובן של ההגירה השלילית וגם ההגירה לעיירות האלה, אבל אני רוצה שתהיה ספציפי, כשאתה אומר לסייע תגדיר לי מה הסיוע שאתה רוצה.

זה יכול להיות או סיוע לעירייה עצמה או לאותו עולה, לתת לו סל נוסף, כמובן כלכלי, שיהיה לכמה שנים והוא יקבל אותו כל שנה על מנת להבטיח שהוא יישאר באותה עיר. אני לא יודע להגיד לך סכום, אנחנו צריכים פה את משרדי הממשלה ואת האוצר בשביל להבין מה סדרי הגודל שאנחנו יכולים. דיברתי גם עם השרה ואנחנו צריכים לבנות את זה.

זאת אומרת עוד לא עשיתם בנייה, עוד לא ישבת עם ראשי הערים.

דיברתי עם חלק מראשי הערים.

אם סל הקליטה זה 10,000 שקל, מה אתה מצפה שתהיה ההגדלה, 20%, 10%?

תראה, אני יכול לזרוק 100,000 שקל. אני לא רוצה לזרוק מספרים באוויר. ברגע שאנחנו נצא לדרך עם זה צריך לשבת עם משרד הקליטה, עם משרד האוצר, עם ראשי הרשויות - - -

אני חושב שסל הקליטה פחות משמעותי פה, מה שמשמעותי - - -

צריך תמריץ.

לא, מה שמשמעותי זה שני דברים, זה הכשרה מקצועית לקליטת עובדים, לאפשר להם את העניין הזה, ודבר שני זה נושא של דיור. אלה שני הדברים שיכולים להביא את העולים לשם, סל קליטה פחות.

אדוני היושב ראש, גם החינוך לילדים, נושא החינוך לילדים.

אז בוא, אם אתה כבר בונה משהו, אז תבנו במובן הזה ולא – סל קליטה זה פחות משמעותי פה.

אתה לוקח את זה צעד קדימה, בשביל זה אנחנו עושים את הדיון, בשביל לשמוע עוד ולעשות את זה טוב יותר.

בבקשה, חברת הכנסת וונש. כן, בבקשה.

מה שרציתי להוסיף, ואני חושבת שהדיון הזה מאוד חשוב וההצעה היא מאוד חשובה, אני מסכימה לגמרי עם יושב ראש הוועדה, אני חושבת שזה ממש לא רק עניין של הסל ואולי הרבה פעמים בכלל לא עניין של הסל, ודווקא אלה החדשות הטובות. כמי שעלתה ארצה וגם העלתה ארצה ילדים, אני רוצה לומר שהמשפחות הצעירות, ואנחנו רואים יותר ויותר מגמה מאוד מאוד משמעותית של משפחות צעירות, הנושא של החינוך הוא קריטי לתת עליו את הדעת, והנושא של הקהילה, של בניית הקהילה, הוא גם מאוד מאוד חשוב.

כמובן שחייבים לספק את אפשרויות העבודה בקרבת מקום, למרות שגם בנושא הזה אני חייבת להגיד לגבי העולים החדשים שמגיעים ארצה, מהזדמנויות הקורונה, מעסיקים בחו"ל הבינו, וגם העובדים, כולנו הבנו, שאפשר להמשיך לשמר עובדים ממרחק. יש לזה השפעה מאוד משמעותית, כחלק מגל העלייה הצפוי, אנחנו יודעים שזה הוריד את סף המתח והלחץ של מה אני אעשה עם עבודה, גם מכיוון העובדים וגם מכיוון המעסיקים.

לכן אני רוצה להאיר את הזרקור דווקא על הילדים של המשפחות האלה. אני חושבת שמאוד חשוב להבין את הנושא הזה, כשמשפחה מגיעה הנה, גם הנושא של החינוך, גם הנושא של הקהילה, וזה המפתח, לדעתי, של קליטה, או השתלבות, כפי שהיושב ראש אומר שאני אומרת, השתלבות נכונה של המשפחות. זה אמור להיות היעד שלנו, כיוון שזה מה שמבטיח שהם יישארו בארץ וישתלבו.

איך אומרים השתלבות באנגלית?

Absorption, זה קיים בשם הוועדה שלנו. אפשר גם integration.

ראשי היישובים, אני מבקש שתתייחסו גם מה אתם מצפים, נגיד שיילכו על תוכנית כזאת בסופו של עניין מה הבקשה שלכם.

שלום לכולם. אני נמצא בסגר, סגרו לי את השכונה עכשיו, אז אני בבית. שמו לנו סגר, אז טוב לראות אתכם, דוד ואופיר וכל החברים האחרים. אני קודם כל מודה לכם על המחשבה, המחשבה היא נכונה, מאז שפרצה הקורונה אני כולי טרוד בפגישות עם 'נפש ונפש' והסוכנות איך לנצל את ההזדמנות הנהדרת הזאת לחזק את הערים המעורבות שעוברות תקופה לא פשוטה בשל רמת הפשיעה, בשל נטישת אוכלוסייה חזקה, ואתם דנתם על כך בנושא עכו למשל, שכולנו מברכים.

אני רוצה לברך את ידידי אופיר כץ, שהוא מקדם עכשיו את נושא הטבות המס גם ביישובים מעורבים אחרים, כי אנחנו באמת סובלים מהגירה שלילית בגלל דימוי. אין מה לעשות, דימוי זה דבר שלא פשוט לעבוד עליו, בסך הכול הפשיעה בחברה הערבית הולכת וגואה ואנחנו חייבים לחזק את עצמנו בציבור טוב של עולים ממדינות חזקות. סך הכול כשאומרים יישובים מעורבים, חשוב לזכור שפעם אחת זה יהודים-ערבים, אבל פעם שנייה, למשל העיר לוד, עיר שקלטה עלייה מ-101 יישובים בעולם, כלומר זה יישובים מעורבבים, זה לא רק יהודים וערבים, אלא גם בתוך היהודים גם לוד, גם עכו, גם נוף הגליל, גם רמלה, קלטו את כל גלי העלייה, ממרוקו, מגרוזיה, מאתיופיה, מחבר העמים, ואני חושב שיש לנו את הרצון ואת היכולת ואת כל המוטיבציה לעשות את זה.

אנחנו צריכים את הדחיפה שלכם. אני חשבתי על זה, אפרופו קפסולות, אנחנו צריכים לארגן לעולים שתהיה להם איזה שהיא קפסולה קהילתית, יהיה להם שם את בית הספר, את בית הכנסת, את מקום העבודה, לתת להם כמה שיותר תנאים טובים כדי להתחרות בערים החזקות שקולטות עולים, אם זה נתניה ואשדוד, שיש שם ים שהצרפתים אוהבים, או ירושלים שאוהבים. אז סך הכול מחירי הדיור פה הם יחסית טובים וזולים. אני למשל במרכז, אז אני פריפריה חברתית, אבל יש גם פריפריה גיאוגרפית.

אז לסיכום, אם יהיו תמריצים טובים אנחנו, כראשי ערים, נירתם למאמץ הזה כי אנחנו מבינים שזה משהו שיעזור מאוד. צריך כמובן לעזור. אם יבואו לעולה ויגידו לו שיש מענק מקום לעיר מעורבת, אגב זה בכלל רעיון טוב עכשיו להגיד לליצמן, מענק מקום להגיע לעיר מעורבת. מי שרוצה לעבור לעיר מעורבת מקבל תמריץ. כי אין מה לעשות, הדימוי הוא כזה שעדיין לא פשוט, נהרייה ועכו יילכו לנהרייה, נוף הגליל ועפולה יילכו לעפולה, לוד ורמלה לעומת מודיעין, אז יילכו למודיעין, לכן צריך לתת תמריצים.

אנחנו שמחים, רוצים, מעוניינים ומבקשים שיהיה תמהיל, לא רק להביא לנו עולים ממדינות חלשות, אלא נשמח מאוד לעולים מצפון אמריקה, מצרפת, נשמח כי בסוף היה תמיד נוח לערים האלה, בלי חלילה לפגוע באף אחד, להביא עולים ממדינות מוחלשות יחסית. אני אומר שתרמנו את חלקנו בכל המובנים, גם מבחינת אוכלוסייה ערבית, העיר לוד גם מבחינת משתפי פעולה, אני בימים אלה מנהל מאבק מול המדינה שרוצה להביא לי את כל משכנם של העובדים הזרים, ללוד. אני אומר להם חבר'ה, תפסיקו להחליש אותנו, תנו לנו פעם אחת להרגיש שהערים האלה יודעות לקבל ולקלוט אוכלוסייה חזקה בעידוד המדינה.

זהו, עד כאן, תודה רבה לכם על הרעיון והיוזמה לקדם את זה ואנחנו בהחלט נשתף פעולה בנושא הזה.

רביבו, כשאתה אומר תמריצים, מה אתה חושב התמריץ שישפיע על עולים להגיע, על איזה תמריץ אתה מדבר?

בוא נראה מה חשוב לבן אדם. לבן אדם חשוב מגורים, אז שיהיה תמריץ במגורים, שמי שמגיע לעיר מעורבת, עולה חדש, מקבל איזה שהיא הטבה במענק שלו למגורים. בתעסוקה, מפעל שיקלוט עולים חדשים יקבל תמריץ. אני היום לא נמצא למשל בתמריצים של חוק השקעות הון, אני לא נמצא כי אני במרכז הארץ. אני מדבר על סל קליטה בנושא של חינוך וקהילה, על תמריץ בבניית מוסדות קהילה. חשוב לעולים בית כנסת, אנחנו יודעים היום כמה שנים לוקח לבנות בית כנסת? אם אתה בא ואומר לו: אני בונה לך שכונה. יש לי עכשיו בהסכם הגג אלפי יחידות דיור שממתינות לי, אם אני בא אליו ואומר לו: אתה רואה, אני מגדר לך פה חמישה בניינים, יהיה לך פה גני ילדים, בית כנסת ומתנ"ס, תהיה קהילה. נכון שיש כאלה שיבואו ויגידו: מה, אתה עושה פה קהילה אמריקאית או קהילה צרפתית? כן, זה בסדר גמור, הם יתחילו כקהילה כביכול סגורה, אבל לאט לאט הם יתרמו לשאר הקהילה בעיר.

אז אני אומר, לתת להם את התמריצים האלה. הם מקבלים, איך אומרים? מהניילון, מקבלים מגורים טובים, גישה לאזורי תעסוקה טובים, בית כנסת, מקווה, מרכז קהילתי, הם מרגישים שהקהילה הגיעה ונחתה בשלמות במקום סגור ואז לא אכפת להם כל כך באיזה עיר הם נמצאים, העיקר שהם נמצאים כקהילה ולא זורקים אותם אחד פה, אחד שם.

תודה, יאיר. היי, לנקרי. שלום, מה נשמע?

חבר'ה, שלום, אהלן. קודם כל תודה לכל קודמיי, אבל אתה יודע, אנחנו מכוונים פה לקליטת עלייה, אנחנו קולטים כ-200 ויותר משפחות כל שנה ואנחנו יודעים בדיוק מה ההשפעות של האוכלוסייה הזאת. זאת אוכלוסייה מדהימה. אני מדבר על אוכלוסיית חבר העמים. תעבירו ללוד את האוכלוסייה מארצות הברית ומקנדה והוא יקלוט את כולם, יעשה להם בתי כנסת משלהם וקהילה משלהם, אנחנו רוצים רק את חבר העמים לשעבר, זאת אוכלוסייה מדהימה. בלי האוכלוסייה הזאת היום הייתי יכול להגיד לכם שאני שם את המפתחות ואני הולך הביתה, משום שזאת אוכלוסייה שממלאת לי את בתי הספר, שהיא חלק ואינטגרטיבית בתוך הקהילות ולא צריך להפריד אותם ולא צריך לעשות כלום, אלא ההיפך, לשלב אותם, לחבר אותם, להיות איתם.

מה צריך כדי שהם באמת יבואו לערים המעורבות? קודם כל שכירות לשנתיים, להבטיח להם מראש שאם הם באים לעכו או ללוד או לגליל, כל מי שמגיע לגליל, שנתיים שכירות מראש. הוא חייב לגור במקום, לא עולה לו כלום. שתיים, אם הוא לא רוצה לגור בשכירות והוא רוצה דירה של עמידר שתהיה לו קבועה, לתת לו בעמידר קדימות לפני כולם. במקום שיבואו אוכלוסיות חלשות וייקחו את הדירות של עמידר, שיבואו אוכלוסיות של עולים חדשים ויחזקו את השכונות. חד משמעית מה שאני אומר לכם. איפה שהכנסנו עולים חדשים לדירות של עמידר השכונה נראית א', איפה שהכנסנו 'מעזבּים' נראית ב'. ואני לא נגד אף אחד, אבל אנחנו בעד לחזק את הערים שלנו. הערים שלנו זה סוציו 4, 3, 2 והגיע הזמן שתבוא באמת אוכלוסייה, לא 200 משפחות, 1,000 משפחות בשנה. גם לנוף הגליל, גם לקצרין, גם לעכו, כל מקום שיש בו אוכלוסייה מעורבת.

דבר שלישי זה עידוד התעסוקה. כל עולה שיתקבל לעבוד במפעל מסוים או בארגון מסוים יעודדו את המעסיקים לקלוט אותם, או ב-1,000 שקלים לחודש, או ב-1,500. למדינה יש המון המון שיטות. אני חושב שזה יאתגר את המעסיקים לקבל אותם.

אז פעם אחת אמרנו בית, פעם אחת עדיפות בדיור, פעם שנייה שילוב בתעסוקה, שזה קריטי לעולים החדשים, והדבר האחרון, מה שאמרו פה, זה תוכניות ייחודיות ללימוד השפה, לשילוב הילדים, לעזרה בכל מיני, מחשב לכל ילד, הדבר הזה, לתת להם להרגיש שהם חלק.

אני מדבר על עולים בכלל, לא רק מחבר העמים, כדי לעודד להגיע. עכו מעדיפה חבר העמים, זה נכון, אבל אנחנו מדברים על עולים מכל העדות, הדתות ומכל הכיוונים. שלא תחשבו שאני רק בעד אוכלוסייה כזאת או אוכלוסייה אחרת, לנו זה עשה פה מהפכה, העולים חבר העמים עשו פה מהפכה. אם אני צריך להעדיף אם זה יבוא מאנגליה או יבוא מאוקראינה, אני מעדיף אוקראינה ושולח ללוד את המשפחה מאנגליה, אין לי שום בעיה עם זה.

אני הייתי טוענת שכל עלייה תורמת, אבל אוקיי.

תודה, לנקרי. רונן פלוט.

קודם כל אני מברך את אופיר כץ שהוא העלה את הנושא הזה, מאוד מאוד חשוב. לי גם הייתה שיחה עם שרת הקליטה בנושא הזה ואני רוצה לומר לכם שלפני 20 שנה הייתי מנכ"ל משרד הקליטה כשהיה גל גדול מארגנטינה והייתה תוכנית מיוחדת, כל משפחה מארגנטינה שעולה ארצה, חברים, אני מבקש, עזבו עכשיו תעסוקה, חינוך, תעזבו את הכול, לא שם אנחנו, משפחה שמעוניינת להגיע למקומות האלה שדיברנו עליהם צריכה לקבל שמה מענק בסדר גודל של 10, 12, 15,000 דולר כדי להגיע ליישוב וכדי להיות כאן. כל מי שיקבל את זה יעדיף להגיע לכאן.

פעם הייתה עלייה מתוכננת, מה זה אומר? כשאני באתי ארצה, כשאני עליתי ארצה הגעתי לשדה תעופה, שאלו אותי: תגיד, לאן אתה רוצה להגיע? אמרתי להם תל אביב, נתניה, אמרו לי: מאה אחוז, תשב פה. עד שלא תגיד לנו שאתה מגיע לעכו, מעלות, נצרת עלית, אז הייתה, או דברים כאלה אתה לא יוצא מפה, פשוט מאוד. ואז כשאני אמרתי שאני רוצה להגיע לנוף הגליל, שאלתי איפה נמצא נוף הגליל, אמרו לי 20 דקות מחיפה, בחיפה יש ים, לך לשם, על הכיפק שם, אמרתי בסדר, באתי, איזה 20 דקות ואיזה בטיח, יחד עם זאת נשארתי לגור כאן. ככה כל ערי הפיתוח, עכו, מעלות, נוף הגליל, רמלה-לוד, כל אלה באו כי שלחו את העלייה המתוכננת לאותם היישובים.

אני מבקש היום, מכיוון שאי אפשר לחזור לדבר הזה, אבל כבר שמה, במדינות חבר העמים או באנגליה או בצרפת נתחיל לעודד את האנשים. עד כמה שידוע לי, דוד, יושב ראש הוועדה, אתה מדבר על 55,000 ממתינים לעלייה. אני שמעתי על מספר אחר.

לא, אני אמרתי יותר.

בין 100 ל-150.

ויש להניח שיהיה עוד יותר. זאת הזדמנות שלנו לקלוט בערים האלה עלייה. חברים, אנחנו מאבדים את הגליל, קחו את זה בחשבון.

רונן, ב-2020 הצפי הוא 45,000, נכון לעכשיו עלו 6,000, בגלל הקורונה זה מתעכב. ב-2021 הצפי הוא לדעתי צריך להיות 150,000 איש. זאת אומרת יש מאיפה לקבל את העולים, אין שום בעיה.

נכון.

אני רק שואל אותך שאלה פשוטה, כשאתה אומר תביאו לי את האנשים, איזה הטבות אתה מצפה לקבל בעניין הזה?

אני לא רוצה שום הטבות. תקשיב מה שאני אומר, אם נתחיל בהטבות לא נגמור את הסיפור.

אז איך אתה רוצה לעודד אותם?

עד שהממשלה והבירוקרטיה אנחנו נפסיד את כל העולים. אני אומר דבר פשוט, הכי קל והכי פשוט פרקטית, כל משפחה שמעוניינת לעלות ליישובים האלה, כמו לוד, כמו עכו, כמו מעלות, כמו נוף הגליל, להגיד להם שם, הסוכנות היהודית תגיד להם שם: חברים, כל מי שעולה ליישובים האלה מקבל מענק בסדר גודל של 10,000 או 15,000 דולר. חברים, אני מדבר על הלוואה עומדת שאם אחרי חמש שנים אותו בן אדם עוזב את היישוב הוא מחזיר את הכסף. נקודה. על זה אני מדבר, ברגע שיש לי והוא יקבל סדר גודל של כספים כאלה, אני, שלא אכפת לי לאן לעלות אעדיף לעלות ליישובים האלה.

תודה, רונן, תודה רבה. יורי קוצר, יושב ראש ועדת קליטה במעלות תרשיחא.

שלום לכולם.

שלום.

צהריים טובים. אני ביחד עם מנהלת מחלקת הקליטה, אירנה שליפר. אנחנו עיר שקולטת עלייה ואני יכול לחתום על כל מילה שאמר אדון לנקרי. אם באמת במשך שנתיים עולה חדש שעולה למעלות תרשיחא יקבל את שכר הדירה אני חושב שאנחנו לא צריכים יותר, שאר הדברים יש לנו.

אוקיי, תודה רבה.

היה תמריץ מדהים, שזה היה מלגה של נגב-גליל - - -

אתה אומר שזה התמריץ כי טוב, סיוע בשכר דירה.

- - אחר כך זה נגמר, אז אפשר להמשיך גם את התמריץ הזה, הוא מאוד עזר. תודה רבה לכם.

תודה רבה לך. אמיר וידר, מנהל מחלקת עלייה וקליטה של עיריית רמלה.

שלום לכולם. אני מצטרף למה שאמרו הקודמים. מה שחשוב זה כמה דברים, כבר בחוץ לארץ שיווק ממוקד של הערים הפריפריאליות, גם החברתיות וגם הגיאוגרפיות, חשוב מאוד, בסמינרים סגורים שייצאו נציגים שלנו וידברו וימכרו את העיר ואת מה שיש לה ויש לעיר הרבה מה להציע.

דבר נוסף, כמו זה מה שדיברתם, זה מענקים בצורת שכירויות, בצורת הלוואה עומדת שיעזרו. דבר נוסף, כרגע אנחנו בבעיית תקציבים, גם אנחנו כרשויות צריכים את התקציבים לפרויקטורים, האנשים שהם אנשי השטח שהם עובדים, שהם רצים, גם בחוץ לארץ בירידים וגם בארץ הם קולטים את העולים, הם רצים ומלווים אותם והדברים האלה לא נגמרים במהלך שבועיים-שלושה, הם לפעמים שנה ושנתיים. מאוד מאוד חשוב התגבור של הפרויקטורים ושיפור של התקציבים. כמובן כל מה שכולם אמרו מקובל מאוד.

תודה רבה. נעלה את משרד הקליטה. דגנית, את בבידוד?

אני עדיין בבידוד, כבוד היושב ראש, גם מחר אתה תפגוש אותי בבידוד, אבל ביום רביעי אני חוזרת ואני שלילית.

קודם כל אם זה רק בידוד זה כבר טוב. שמעת את הכול, את יודעת מה הבקשה, שמעת את ראשי הערים, מה העמדה שלכם בעניין הזה?

אני רוצה להגיד כמה דברים. קודם כל חשוב לי שאתה תדע, כי מי שנמצא פה יודע, רשויות מקומיות, גם מבחינת השרה, הם הפרטנר המרכזי המשמעותי ביותר לכל מה שקשור לקליטת עלייה. ואכן, אמיר, כמו שאתה יודע, אנחנו משלבים אתכם כבר בשלב של עידוד העלייה. גם בתקופת הקורונה, כמו שאתם בוודאי יודעים, רשויות שבחרו אנחנו שיווקנו בחו"ל.

מבחינת פריפריה חברתית ופריפריה גיאוגרפית, אנשי המקצוע כאן יודעים, אבל אני רוצה לומר, אנחנו גם מתקצבים בתקצוב עודף כל מי שהוא באשכול 0 עד 4, גם בפריפריה חברתית, זה אומר שכל הרשויות האמורות, כולל רמלה, נכנסים לתוך תקצוב שהוא תקצוב עודף ומצ'ינג נמוך יותר בכל מה שקשור בהקצאת התקציבים שלנו. אכן צודק מי שאמר שהתקציבים שלנו כרגע מעוכבים ואנחנו טרם חילקנו אותם, אנחנו בשבעה קולות קוראים שנמצאים באוויר ובכוונתנו לחלק אותם בקרוב, מקווה שיהיה תקציב בקרוב.

אני חוזרת חזרה להצעה שהעלה חבר הכנסת אופיר כץ. ראשית אני רוצה לומר לכל מה ששמענו, אמרו חלק לפזר אותם בצורה אחת, תביאו לנו אמריקאים, תביאו לנו רוסים, תביאו לנו יוצאי אתיופיה. היום הקליטה היא קליטה ישירה, העולים בוחרים היכן להשתכן ולאן להגיע והם עולים חכמים והמידע מצוי ונמצא בפניהם - - -

לא, אבל כל הרעיון הוא לתת תמריץ. ברגע שתיתן תמריץ אז הם יבחרו את העיר של התמריץ, זה דבר טבעי. יש קליטה ישירה, אבל את מפנה את הישירה לשם.

אז אני רק רוצה לומר, ואתה בוודאי מכיר את זה, כבוד היושב ראש, שמתגבשת תוכנית חומש שבמסגרתה הרשויות המקומיות וראשי ערים שיידעו לקלוט ויידעו גם הם להציע – בסדר? למשל בוא נדבר על חינוך, מישהו אמר פה חינוך הילדים, לראשי ערים יש יכולת לתת יותר שעות ממה שמוקצה, לראשי ערים יש יכולת יותר לכוון לדירות קלט, לראשי ערים יש יותר אופציות, ובהחלט כל נושא העלייה הקהילתית, דיבר על זה רביבו, אם אני לא טועה, עלייה קהילתית אנחנו אגב כבר עושים באמצעות ארגון נפלא שנקרא 'קליטת קהילות ישראל' שמביא קהילות שלמות מצרפת ומיישב אותם. אני פונה פה לכל ראש עיר, קוראים למי שמנהל את העמותה, בתמיכה של המשרד, שלום ואך, תפנו ותגידו.

אני חוזרת חזרה לנגב גליל, יורי, אתה דיברת על נגב גליל, נגב גליל הייתה תוכנית שהופעלה בשנים 17' ו-18' ונפסקה ב-18' באמת משיקולי תקציב. היא לא עסקה רק בערים מעורבות, היא עסקה בנגב גליל והיא אכן נתנה, כבוד היושב ראש, את מה שכרגע אמרת, היא נתנה גם תמריץ, אבל היא נתנה עוד כל מיני הטבות כאלה ואחרות בתעסוקה. ראש עיר שירצה לקלוט אנחנו נדע לעשות תוכנית כזאת או אחרת מותאמת לצרכים של העיר, והכי חשוב, זה לטובת העולים.

תודה רבה.

הסוכנות גם רצו לדבר.

הסוכנות. כן.

שלום לכולם, כבוד יושב ראש הוועדה, אני מתנצלת, גם אני בבידוד אז אני מדברת מהבית.

חצי מיליון יהיו בבידוד.

אני יום אחרון, מחר אני יוצאת לחופשי.

אל תדאגי, את יכולה לחזור עוד פעם אם תיכנסי לחדר האוכל עם מישהו. זה דבר שהוא לא ייאמן, כל הסיפור הזה של הבידוד.

אכן כך. ובאמת המון תודה על העלאת נושא סוּפר חשוב. מהניסיון שלנו שני נושאים שעלו כאן הם הכי חשובים לעולים שאמורים להגיע לישראל, זה לדעתנו באמת תעסוקה וחינוך, אולי באותו סדר עדיפויות, אפילו דיור אולי קצת פחות, אבל תעסוקה וחינוך זה בהחלט מה שמעסיק את העולים הפוטנציאליים, את המועמדים לעלייה.

דבר נוסף שאני רוצה לומר, שהוא גם מתקיים, אבל אני מזמינה את כל הרשויות גם עוד יותר אולי, זה קשר אישי ובלתי אמצעי עם אותם המועמדים לעלייה. אתם מקיימים את זה, אני יודעת, גם בעזרתנו, אנחנו עוזרים בשמחה רבה לעשות, אבל קשר אישי עם אותם מועמדי עלייה, שאנחנו בסוכנות, עוד פעם, נשמח לעזור לכם גם בארגון שיחות זום, הרצאות דרך כל כלי התקשורת עם אותם מועמדי עלייה, לאו דווקא אלה שרוצים כבר, שהחליטו לעלות לרשויות שלכם, אלה שדווקא מתלבטים ולא יודעים לאן. זה המקום שלכם באמת לפגוש אותם, לדבר איתם, להציג את כל ההטבות וכל היחס האישי וכל הדברים הנהדרים והאתגרים שיש ברשויות, כי זה מאוד עוזר לקבל החלטה, זה מושך את האנשים לרשות זו או אחרת כי באמת זה עוזר לעולים לדעת שיש מישהו קונקרטי, עם שם וטלפון, שאכן מחכה להם בעיר שילווה אותם.

ושוב פעם, אני יודעת שאתם עושים את זה, לדעתי אפשר לעשות עוד יותר. אני לרשותכם, יש לנו גם קבוצה משותפת בווטסאפ ששם אנחנו מתקשרים אחד עם השני, אנחנו גם שולחים לכם את רשימות העולים שאמורים להגיע לרשויות. אז תשתמשו בנו יותר ונשמח גם לעזור לכם לקיים עוד יותר את הקשר עם העולים הפוטנציאליים. זה מה שרציתי לומר.

יש לי שאלה טכנית. איך מבוצע ההליך שבו העולה בוחר את העיר שהוא הולך לגור בה? זה מתוך רשימה שאתם מציעים לו? איך עובד התהליך הזה?

אני אשמח להתייחס. כל מועמד עלייה בשלב זה או אחר שהוא בכלל מתחיל לחשוב על עלייה הוא בגדול מגיע למשרדי הסוכנות היהודית, רוב המועמדים לעלייה מגיעים למשרדי הסוכנות היהודית ומציגים מה הם רוצים ומציגים קצת את הפרופיל שלהם, מבחינת הרכב משפחתי, גיל, מקצוע וכו'. אותם העובדים של הסוכנות היהודית באותם מקומות מנסים לתפור, כמו שאומרים, חליפת קליטה אישית ולראות ביחד מה יותר מתאים לאותו מועמד עלייה, האם זה לעלות במסגרת תוכנית מסוימת של הסוכנות היהודית, או לעלות בקליטה ישירה. כמובן הפקטור החשוב הוא האם יש לבן אדם בארץ קרובי משפחה, חברים, אז בעצם הבחירה היא יותר קלה. אם אין, אז באמת מנסים לבחור לו תוכנית עלייה, לפעמים זה לפי הגיל, לפעמים לפי מצב משפחתי, לפעמים זה לפי תעסוקה, אז תוכנית תעסוקתית, בעצם מנסים לתפור לו חליפת קליטה אישית, עלייה אם זה בתוכנית או במסגרת קליטה ישירה, וברגע שזה התאים לבן אדם והוא מתאים גם לתוכניות או לקליטה ישירה אז כל הפרטים האלה מועברים במערכת הדיגיטלית שלנו לסוכנות, מועברים כאן לשטח ואנחנו מנסים להודיע לרשויות המקומיות בהקדם האפשרי, אם כבר יש החלטה קונקרטית, על הגעת העולה, על הרכב המשפחה, גיל וכו', שבאמת הרשויות יתכוננו לקבלת העולה אם זו עלייה בקליטה ישירה. אם זה עלייה בקליטה של הסוכנות היהודית זה מועבר לגורמים שלנו.

תודה רבה.

חברי הכנסת, אתם רוצים להתייחס?

קודם כל, אופיר, אני חושב שזה נושא מאוד חשוב שאתה מעלה. אני יכול להגיד לך כמנכ"ל קליטה לשעבר שלא כל כך צריך להמציא את הגלגל, יש תוכנית נגב גליל, שלחתי לך את הוראת השעה, 348. אדוני היושב ראש, שתבין, בהשקעה כל כך קטנה, יחסית, של אם אני לא טועה חמישה מיליון שקל בשנה, הכפלנו את כמות העולים שהגיעו לנגב ולגליל, מ-12% ל-24% בשנה.

כמה השקעתם?

חמישה מיליון שקל, זה התקציב של הוראת השעה.

אז למה לא עושים את זה עכשיו?

זה תשאל את המשרד. אני אומר שהתוכנית קיימת, זאת אומרת יש שם עידוד, עידוד גם למשפחות, כולל עידוד תעסוקה, כולל טיפול בילדים, כולל הרבה מאוד דברים. תוכנית הוליסטית לחלוטין, מוכנה, חמישה מיליון שקלים לכל נגב וגליל.

זה מעט מאוד.

אם אתה מדבר על משהו ספציפי עכשיו, אתה מדבר רק על ערים מעורבות, אז אתה יכול לעשות תוכנית בוטיק עוד יותר משמעותית שבאמת תוכל להביא את האנשים, ואני אומר לך בכסף קטן, לא צריך להמציא פה את הגלגל.

אני רואה שיש פה גם מענק, אפשר להגדיל את המענק.

כן.

מה שרציתי לומר קודם זה בעצם את מה שאלכס עכשיו אמר, בהמשך לדיון שהיה לנו בערד, בדיון שקיימנו שם, יש כבר את הפתרונות האלה, צריך עכשיו להנגיש אותם, אולי להתאים אותם ל-2020 ויש בטח עניינים שבזמנו פחות עלו, אבל אני רציתי לומר משהו באופן כללי על עולים חדשים מכלל מדינות העולם. עוד פעם, אני מדברת כמי שעלתה מקנדה. אנחנו מתייחסים לזה כערים מעורבות. יש לי עולה חדשה במשרד שהיא עוזרת שלי והיא אמרה לי: מה זה ערים מעורבות? אנחנו כולנו באנו מערים מעורבות.

זה מינימום 20% בני מיעוטים.

לא, אני מבינה, מה אני מנסה לומר בזה? אנחנו, עולים חדשים שהגיעו ארצה, הגענו כולנו מערים מעורבות. זאת אומרת אם נעשה את זה נכון, ופה ההזדמנות, זה לא 'וואו', אנחנו באים כולנו מערים מעורבות. כמי שגדלו כיהודים, כמיעוט, לא משנה מאיפה באנו, באנו מערים מעורבות. עכשיו האתגר שלנו וההזדמנות זה להנגיש את זה לעולים החדשים, לא משנה מאין הם יבואו, ואני מבינה שיש פה עדיפויות ממקומות מסוימים, אבל לא משנה מאין הם באים צריך להבין שקהילות יהודיות שמגיעות הנה, וחשוב, ההרגשה של קהילה היא קריטית, חשוב לייצר את הנושא של הקהילה כיוון שמי שמגיעים מגיעים עם תחושת קהילה בתוך עיר שהיא עיר מעורבת, זה לא חדש.

תודה רבה. אופיר כץ, אתה רוצה לסכם משהו או להתייחס לפני שאנחנו מסכמים?

לא, הסיכום שלי זה בעצם דברי הפתיחה שלי, אני רק מבקש ממך, אדוני היושב ראש, לסכם את זה בצורה - - -

אוקיי. קודם כל אנחנו רואים בצורה חיובית את ההצעה, דבר שני, אנחנו מבקשים ממשרד הקליטה בתוכנית החומש שהוא הולך עכשיו להגיש שייקח את ההצעה הזאת בחשבון במסגרת תוכנית החומש וזאת בשיתוף עם משרד נגב וגליל. כמו ששמענו מחבר הכנסת קושניר, יש כבר תוכנית שרק צריך לעבות אותה ולכוון אותה לערים האלה. כמובן לתקצב את התוכנית הזאת במסגרת תוכנית החומש ולשים דגש על הנושא של תעסוקה ודיור.

ולהגדיל את המענק.

כמובן הגדלת המענק למי שעובר. אני מקבל את ההצעה של ראש עיריית נוף הגליל שהמענק הזה יהיה מותנה, במובן הזה שאם אנשים - -

לחמש שנים.

- - לא נשארים בעיר הם יחזירו את המענק שהם קיבלו. כן צריך להתייחס להצעת ראש עיריית עכו שמתייחסת לנושא הזה של השכירות, לתת, או סיוע בדיור, או סיוע בשכירות יותר מוגדל.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:10.