פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
14/07/2020


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 25
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ב בתמוז התש"ף (14 ביולי 2020), שעה 10:30

דיון מהיר בנושא: "הנגשת החינוך לתלמידים עם מוגבלויות שונות", של חה"כ סמי אבו שחאדה

חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר
אורלי פרומן - מ"מ היו"ר
סמי אבו שחאדה
יוסף טייב
עופר כסיף

עינב קאבלה
סונדוס סאלח

רחל אברמזון - מנהלת אגף א' לחינוך מיוחד, משרד החינוך

שולמית כהן - מפקחת חינוך מיוחד חירשים וכבדי שמיעה ארצי, משרד החינוך

מוחמד חלאילה - רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

אמיתי שוחט - מנהל תחום שילוב בחינוך, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

אורן סרוסי - עו"ד, יועץ לתחום אנשים עם מוגבלויות, עיריית באר שבע

רויטל לן כהן - יו"ר קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

יובל וגנר - יו"ר עמותת נגישות ישראל

זאב גולדבלט - מנכ"ל הנהגת ההורים הארצית

צופית גולן - סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית

אביבית ברקאי-אהרונוף - עו"ד, בזכות

מנשה לוי - יו"ר התאגדות המנהלים, ארגון מנהלי בתי ספר

נואף זמירו - רכז מוקד ייעוץ, בית איזי שפירא

דביר בן זאב - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

ד"ר רינת גרין - עמותת קול קורא למען ילדים עם דיסלקציה

עבאס עבאס - עו"ד, מנכ"ל עמותת אלמנארה לקידום אנשים עם מוגבלויות

מיה יכיני - עמותת אגד"ל-לקויות למידה

אוליביה שיפמן - ראש תחום תקשורת וידאו נאוטק

פידה טאהא - יו"ר עמותת לסת וחדק

הגר נגב - מומחית בלקויות למידה

יהודית גידלי

ס.ל., חבר תרגומים

הנגשת החינוך לתלמידים עם מוגבלויות שונות

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה. תודה רבה לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה, שיזם את הדיון ויוביל אותו. אגב, אתה מוזמן לבוא לשבת לידי, אם תרצה. אתה לא חייב.

אני גם טכנית לא יכול לעזור לך יותר מדי.

לא, בסדר, אתה תעזור לי בתוכן ובמהות וברוח.

בסדר גמור, בהצגת הנושא אני אשמח.

בסדר גמור. ולפני שנתחיל ביקשה חברת הכנסת פרומן הצעה לסדר.

כן, תודה, בוקר טוב. אינני יודעת אם נגיע לנושא הזה דווקא בדיון שזומן להיום, אבל אני רוצה להעיר את תשומת ליבנו לבקש תשובה לגבי התארגנות משרד החינוך להתמודדות עם הילדים החולים. אני מבינה שהמכרז עם המפעיל או עם הזכיין הנוכחי הסתיים, איפה זה עומד? האם ב-1.9 יהיה זכיין חדש שיתחיל לעבוד? שלא יקרה מצב שנגיע והילדים החולים נשארים מאחור.

תודה רבה. אני רק אגיד שאת מתפרצת למקום בלי דלת. באופן לא מפתיע אנחנו חושבים על דברים דומים, אני אעדכן אותך אחר כך, אבל אנחנו ממש ממש ממש מתכוונים להתעסק עם זה, בדיוק סגרנו את זה לפני חצי שנה בדיון של הוועדה.

חברינו בזום, תדעו, לחברי הכנסת יש אפשרות להעלות הצעות לסדר לפני הדיון, זה לא חייב להיות באותו הקשר ולכן בעצם אנחנו מתחילים עכשיו את הדיון שלשמו התכנסנו, אם כי מה שאמרה חברת הכנסת פרומן הוא משיק ביותר. בבקשה, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, תודה רבה.

אדוני היושב ראש, בוקר טוב. אני קודם כל מודה לך על המהירות בהיענות ושחשבנו ביחד עד כמה חשוב הנושא הזה, אנחנו מדברים על הנגשת החינוך בעיקר לתלמידים שלנו עם המוגבלויות. אני קיבלתי כמה פניות. אני חשבתי על הנושא בעצמי כי אני מכיר את הבעיה האישית שלי, של העיניים, כמה היה לי קשה להתמודד עם העניין של הזום ונעזרתי בילדים שלי או בעוזרים.

כמי שעבד בחינוך כמה שנים חשבתי המון על האנשים שזאת לא דרך שמנגישה להם את החינוך. אני מנסה להוביל את העניין של אנשים עם מוגבלויות אז דיברתי עם העמותות שאני מכיר שהן פעילות בתחום והתברר שחלק גדול מהתלמידים שיש להם מוגבלויות, של ראייה, של שמיעה, של דברים פיזיולוגיים, מוטוריקה וכו', כמעט שלא למדו כלום, כמעט שלא הייתה להם מסגרת, כמעט שלא היה להם – כמובן שהיו מסגרות, בתי ספר שיזמו דברים ברמה הפרטית וכו', אבל בכללי חלק גדול מהתלמידים שיש להם מוגבלויות, הכלים שהוצעו על ידי משרד החינוך לאחרונה לא סיפקו את הצרכים שלהם ואמרתי שאנחנו ניזום את הדיון הזה ונשמע, כי חלק מהעמותות גם חשבו על פתרונות לבעיות. החל ממרץ הם ראו את הבעיה והתחילו לחשוב על פתרונות ואמרנו שנזמן אותם, נשמע אותם ונחשוב ביחד איך אפשר להנגיש את מערכת החינוך.

מה שמוביל אותי בעניין הזה זה העיקרון של השוויון, ומה שקורה, לצערי, בדרך כלל כשיש משברים גדולים מי שנפגע זה בדרך כלל האוכלוסיות היותר מוחלשות ואז זה מגדיל את הפערים בין האוכלוסיות המוחלשות למעמד בינוני גבוה וזה לא תורם לבנייתה של חברה בריאה. מאוד חשוב לנו העניין הזה שהחינוך יהיה מונגש לכולם, כי זה הכלי היחיד שיכול לקדם שוויון בין כל האוכלוסיות במדינה ולכן אני חושב שיש חשיבות גדולה מאוד לדיון היום.

ואני מודה לך שוב, רם, על ההזדמנות ועל המהירות לקדם את הדיון הזה. אני מקווה שגם נוכל להעמיד פתרונות ולפחות שיהיה כיוון ברור לאנשים עם מוגבלויות לספטמבר, בעיקר התלמידים.

בהחלט. תודה רבה, זו מטרת הדיון, להתחיל להתכוונן, לפחות מבחינתנו, ולוודא שהמשרד נותן פתרונות, שהילדים, הילדות וההורים יודעים לאן צריך ללכת. אז נתחיל במשרד החינוך. אני רואה שגם שולמית כהן, מפקחת חינוך מיוחד חירשים וכבדי שמיעה, איתנו, וגם רחלי אברמזון, מיודעתנו. מי מכן שרוצה לפתוח, בסדר גמור, נשמח לשמוע על ההתארגנות שלכם לקראת פתיחת השנה.

במהלך התקופה האחרונה אנחנו עבדנו קשות כדי לעבור ללמידה מסוג אחר. אנחנו צריכים לזכור שבמצב שגרה הלמידה במערכת החינוך לא מתנהלת כלמידה מרחוק ויש כאן שינוי דרמטי, גם לצוותים, גם לתלמידים, גם להורים. הלמידה מרחוק היא לא למידה טבעית של התלמיד ונכון לעכשיו היא אינה יכולה כמובן להחליף את הלמידה פנים אל פנים, בוודאי כשאנחנו מדברים על תלמידים שהם עם מוגבלויות.

יש לנו המון אתגרים והאתגרים הם שונים ומגוונים והם משתנים בהתאם למוגבלות. אנחנו לא נוכל לגמרי לגמרי לתת מענה מוחלט בלמידה מרחוק. אנחנו יכולים לשפר את תורת ההוראה, את הטכנולוגיה, את תנאי סביבת הלמידה ובכל זאת פנים אל פנים זה אחרת, אבל יחד עם זאת במהלך התקופה האחרונה נעשו הרבה מאוד מהלכים. דבר ראשון אנחנו איתרנו את כל האתגרים. אגב, יובל, אני ראיתי את כל האתגרים שאתה הגשת במסמך שלך, קודם כל תודה על הפרגון בתחילת המסמך, אבל אנחנו נתנו מענים לכל האתגרים שאתה דיברת עליהם ויש אפילו אתגרים נוספים שאנחנו גם ראינו ומצאנו לנכון להתייחס אליהם.

אז קודם כל אני שמחה לומר שבסך הכול בשנים האחרונות ניתן ציוד טכנולוגי לילדים ואנחנו נערכנו, מיד עם סגירת בתי הספר, שכל התלמידים ייקחו את כל הציוד. אנחנו עזרנו להם, כי יש ילדים שמדובר בציוד שהוא יותר גדול, יותר מסיבי ועזרנו להם לקחת את הציוד הטכנולוגי הביתה.

במהלך התקופה הזאת וגם בתקופה שהתלמידים חזרו לבית הספר אנחנו עבדנו איתם הרבה מאוד, נערכו המון הדרכות פרטניות, פנים אל פנים, לתלמידים כדי לשפר את העצמאות שלהם בממשקים הטכנולוגיים. אנחנו הדרכנו את כל אנשי הצוות של החינוך המיוחד לסייע להם איך ללמד בלמידה בסביבת הבית. כמובן שיש צורך בעוד ועוד למידה, אבל יחד עם זאת הוכנה גם תיקייה ארצית שיתופית עם חומרים מותאמים לתלמידי החינוך המיוחד. יש לנו אתר מיוחד שהוא אתר לשילוב אמצעי קצה בהוראה ולמידה לתלמידים עם צרכים מיוחדים וגם כמובן הנחיות להורים. אחד הדברים המרכזיים זה העבודה עם המורים הרגילים, המחנכים, שבכיתה שלהם לומדים ילדים משולבים. כמובן שהוכנו גם סרטוני הסברה ואנחנו גם פיתחנו סרטון שמסביר איך ניתן לתמלל ולתרגם את הזום לשפת הסימנים.

כל הדברים שנאמרו עד עכשיו, למעט המשפט האחרון, הם נכונים לכל המוגבלויות, אבל היו גם הנחיות ספציפיות בהתאם למוגבלויות. כמו למשל אם אנחנו מדברים על אוכלוסיית תלמידים שהם עם מוגבלות בשמיעה, שאנחנו מבינים כמה זה קשה להם וכמה הלמידה מרחוק היא מאתגרת עבורם, אז ההדרכה לצוותי החינוך והטיפול התמקדה בעיקר בהבנת האתגרים שנוצרים בלמידה המקוונת. ניתנו להם הנחיות להוראה המקוונת, כמו למשל איך לסייע להורים לבחור סביבת למידה שקטה, נטולת רעשים, מופרדת מהחלל הכללי, ניתוב המיקרופון, התאורה. כל הדברים האלה, ניתנה הוראה להורים ולמחנכים.

אנחנו אפילו ביקשנו מההורים, ייעצנו להם לגשת למשרד הבריאות כדי לרכוש כל מיני מערכות קישוריות, שהם אגב נותנים אותם לתלמידים עם מוגבלויות בשמיעה כדי שהם – אני מדברת על מערכות קישוריות, קישורית ישירה בין המחשב והטלפון כי עם חלק מהילדים, במקומות שלא היו אינטרנט ולא היו מחשבים, אז אנחנו תקשרנו עם הילדים בטלפון. אז קישורית בין המחשב והטלפון לבין עזרי השמיעה האישיים שיש להם.

לגבי תלמידים עיוורים, שגם שם יש מוגבלות, שיש אתגרים מאוד לא פשוטים, למשל מאוד קשה להקנות ברייל לילד באמצעות הזום, אבל פיתחנו כל מיני טכניקות, שהמצלמה תתכוונן ליד של התלמיד ולא לפנים של התלמיד ושההורה יעמוד ואנחנו נתנו הנחיות להורים מה ניתן לעשות. בכל מקרה אנחנו הגענו גם לבתים של הילדים האלה והנחנו בפתח הבית תיק עם כל מיני פעילויות ועבודות.

אוקיי, רק תתכנסי.

בקיצור, מה שאני רוצה לומר, שלכל מוגבלות ומוגבלות נתנו מענים ופתרונות ספציפיים. כמובן שאנחנו ממשיכים עדיין לפתח ולמצוא עוד פתרונות כדי שהלמידה מרחוק תהיה עד כמה שניתן יעילה, מיטבית, משמעותית. זה בערך הדברים.

תודה רבה על ההתייחסות, אז אני מניח שיוחזרו ויופנו אליכם גם שאלות. כיוון שנגישות ישראל התכוננו ושלחו מצגת אז אני נותן להם את הבמה. יובל וגנר, נשיא עמותת נגישות ישראל.

תודה רבה. אתם אמורים להעלות את המצגת.

אין בעיה, אנחנו עכשיו דואגים שהמצגת תעלה.

זו הזדמנות להודות ליובל. יובל, תודה לך, אתה היית מבין היוזמים של הדיון הזה אחרי השיחה שהייתה לי איתך, אז אני גם מודה לך על העלאת הנושא למודעות.

מצטרף.

תודה לך, תודה לך ותודה ליושב ראש הוועדה.

מצטרף לסמי לברכות וגם בכלל על העשייה החשובה במהלך שנים ארוכות כבר. בבקשה, המצגת לפנינו.

(מצגת). אז קודם כל חשוב להגיד, כמו ששולמית והרבה אנשים ממשרד החינוך, הם עושים עבודה פשוט נפלאה, הם לקחו את הנושא הזה והם משקיעים בו רבות וראוי לציין את זה מההתחלה. מיד גם נראה שכמובן יש עוד הרבה אתגרים שצריך עדיין לעבוד עליהם, אבל חשוב לתת את הקרדיט הזה, כי הוא ראוי ונכון.

אני אדבר קצת על הרקע, כדי שניישר קו עם כולם ונדע לאן אנחנו הולכים. יש חקיקה מאוד מתקדמת בנושא נגישות, החל מהמבנים ועד כמובן הנגשה פרטנית לכל ילד וילד כאשר בכלל המיקוד הוא לא רק לתלמידים, הוא גם למורים וגם להורים. יש עוד היבט מאוד מעניין, שגם בתקנות הנגישות כל מוסד חינוך חייב, על פי התקנות, להדריך את העובדים והמורים לנושא נגישות.

הקורונה, אין מה לעשות, כולנו ראינו מה היא עשתה, ביום אחד מעבר חד ודרסטי מלמידה נגישה בבתי הספר כשמשלבים ומתקדמים ומאפשרים את השילוב המלא והשוויוני, בום ללמידה מרחוק, דרך הזומים וטכנולוגיות אחרות, ובשנייה אחת נוצר פער חברתי או פער חינוכי גדול בעיקר לתלמידים עם מוגבלויות שפתאום לא יכלו או התקשו ביותר בלמידה במדיה הזאת של הזומים ואחרים. ובעניין הזה אנחנו עוסקים כי אנחנו מבינים שזה הולך להימשך גם בשנה הבאה.

מה זה אומר? זה מייצר מספר אתגרים. קודם כל הצורך בציוד, כי אם ילד אחד צריך ללמוד בבית ואין לו את הציוד אז לא יעזור כלום, הוא לא יכול ללמוד מרחוק. לאחר מכן יש את הנושא, נוהגים להשתמש במילה אוריינות דיגיטלית, או להכשיר שימוש בדיגיטל, ופה חשוב להבין שיש הבדל גדול בין אוריינות דיגיטלית, עצם הלימוד איך להשתמש בתוכנה, מה שכולכם עושים, לבין איך להשתמש בפיצ'רים, בפונקציות שמנגישות את התוכנה. זאת אומרת אם יש לנו ילד עם מוגבלות בשמיעה בכיתה אנחנו צריכים ללמד את הילד ואת המורה איך מפעילים את הפונקציות וגם איך מעבירים את השיעור ואיך מכינים חומרים לטובת הילד, איך מנהלים את השיעור. אז אוריינות לנגישות טכנולוגית זה משהו אחר, שכבה נוספת - - -

יובל, אתה מדבר על הכשרות שאתם עושים למורות ולמורים בבית הספר, או משרד החינוך אחראי על ההכשרות האלה?

אנחנו מיד נגיע לזה, אבל אנחנו פיתחנו מדריך, ביום חמישי הקרוב אנחנו יושבים עם משרד החינוך בחשיבה משותפת איך מכשירים את כל – אני מיד מגיע לזה, אני לא רוצה להקדים.

היו הכשרות עד היום?

היו קצת הכשרות, עוד מעט תראי.

אוקיי, הוא תיכף מגיע לזה, הוא לא רוצה לחשוף לפני השקפים הנוספים במצגת. בסדר גמור, תמשיך, אנחנו איתך.

אנחנו מדברים על הכשרת מורים להוראה מרחוק בדגש על הוראה נגישה, אנחנו גם צריכים להדריך את התלמידים ולפעמים את ההורים שלהם ולפעמים גם את המסייעים שלהם.

יש נושא שלם של הקלטות שיעורים. משרד החינוך מקליט אין סוף שיעורים. חייבים להקפיד שכל השיעורים מוקלטים מראש, כי להקליט מראש נגיש זה זול, לתקן את זה רטרואקטיבית זה יעלה מאות אם לא מיליוני שקלים וחייבים לתקן פה את העניין. יש פה קריאה, רם, אנחנו נדבר על זה בהמלצות, חייבים לקרוא לחברות הטכנולוגיה שבהן אנחנו משתמשים להנגיש באופן מלא את הטכנולוגיות שלהן. יש לזה משמעות אדירה. אם זה ייצא ממשרד החינוך כדרישה לחברות הטכנולוגיה, כתנאי להתקשרות, ומוועדת החינוך, זה ישפיע על החברות, גם אם זה חברות גלובליות, להנגיש בישראל.

יובל, סליחה שאני מפריעה.

עינב קאבלה, חברת הכנסת ויו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה.

כן, הכרנו. רק להגיד בסוגריים שאני תיכף אגיד על זה כמה מילים, גם בהמשך לשיחה שלנו הטלפונית.

מעולה. יש גם עניין של פיתוח פתרונות טכנולוגיים, אבל בכל מקרה אנחנו כעמותה פיתחנו מיד עם תחילת המעבר לקורונה מדריך למורה להעברת שיעורים ואנחנו באמת מצפים פה להרבה עבודה משותפת עם משרד החינוך כי יש פה המון הכשרה הכשרה הכשרה שתקדם את העניין.

מה המטרה? חשוב שכולנו נתכוונן למטרה. אנחנו רוצים שבעידן הקורונה, שיש בו הרבה שימוש בלמידה מרחוק, פשוט לאפשר למורים ללמד תלמידים עם מוגבלות באופן שוויוני, נגיש, תוך שימוש בטכנולוגיות למידה מרחוק ולאפשר לתלמידים עם מוגבלות ללמוד מרחוק מהבית באופן שנגיש ומותאם למוגבלותם. שניהם, זה הפוך על הפוך, אבל זו המטרה.

אז מה דחוף לקדם? לבצע הכשרה מהירה של המורים ובעדיפות כל אלה שבכיתות שלהם משולבים ילדים עם מוגבלות, הם קהל המטרה הראשון והכי חשוב, כי זה צריך לעשות עד תחילת השנה הבאה. שתיים, לוודא שכל השיעורים המוקלטים על ידי משרד החינוך נגישים מראש, כבר עכשיו. שלוש, פיתוח פתרונות הנגשה. אני אתן דוגמה, אנחנו יודעים שלטובת כבדי שמיעה וחירשים, נושא שעכשיו מאוד חם בתקופה הזאת, התמלול האוטומטי לעברית הוא לא מספיק טוב. בקצת השקעה, בסכום סמלי שאפשר גם לשתף בו מספר משרדי ממשלה, אפשר לתת לזה מענה ואחת ולתמיד לייצר כלי אוטומטי, זמין שיוזיל מיליונים למדינה בהמשך, אפרופו עידן התקופה שרוצים לחסוך כספים. וכמו שאמרתי, קריאה לחברות התוכנה והלמידה מרחוק לדרוש מהם, אנחנו לא צריכים להתפשר, אנחנו משלמים להם הרבה כסף, המון כסף הם מקבלים כדי שנשתמש בתוכנות שלהם, הם חייבים להיות נגישים ואסור לוותר להם.

לסיכום, ביחד כולנו, משרד החינוך, הוועדה, ועדות אחרות בכנסת, כמו ועדת מדע וטכנולוגיה ואחרות, ארגוני אנשים עם מוגבלות, נציבות שוויון, כולם עושים פה עבודה חשובה, כולם למען המטרה וביחד נוכל לדאוג ששנה הבאה תהיה נגישה לתלמידים עם מוגבלות. תודה רבה.

יובל, תודה רבה לך. אני מיד רוצה שחברת הכנסת קאבלה תתייחס, אבל רגע לפני נמצא איתנו מישהו שתיכף צריך לסיים וחשוב לי לשמוע אותו, עורך דין עבאס עבאס, מנכ"ל עמותת אלמנארה לקידום אנשים עם מוגבלויות. שלום לך.

שלום לכולם. קודם כל אני מאוד מברך את קיום הישיבה החשובה הזאת ובאמת תודות לחברי סמי אבו שחאדה, הוא גם חברי בתור אדם וגם חברי לאתגר, כי גם אני אדם עם מוגבלות בראייה, ולשמחתי הצלחתי להפוך את המוגבלות למנוף והקמתי ארגון לתפארת לפני כ-15 שנה.

לענייננו, אני שמעתי בקשב רב את חברתי, אני מרשה לעצמי להגיד חברתי שולמית, שאני גם מכיר אותה מלפני המון שנים, ואמרתי וואו, גן עדן, הכול טוב ויפה, אז על מה אנחנו מתכנסים? אז כנראה, ופה אני חייב להגיד, כי אני פה מביא את כל השטח, היו לי שיחות רבות עם הורים בתקופת הקורונה, עם ילדים ועם מנהלי בתי ספר, וכנראה יש פער תהומי בין הרמה התיאורטית ובין הרמה הפרקטית. כנראה באמת יש לא מעט דברים שהציגה שולמית, מדהימים, ורעיונות וכלים, אבל, אני אגיד את זה בשפה טכנולוגית, ברמת ה-end user זה לא היה ממש מספיק אפקטיבי. לראיה, אתם זוכרים את המהומות שהיו בתקשורת על חינוך מרחוק לילדים ללא מוגבלות, אז על אחת כמה וכמה המצב עבור ילדים עם מוגבלות שלא הצליחו להתמודד עם כל הכלים שהונחתו עליהם כרעם ביום בהיר. פשוט היה בלגן אחד גדול וחשוב להגיד את זה ולקרוא לילד בשמו, משרד החינוך לא היה מספיק ערוך.

ופה אני רוצה להתריע, לפני שאני מביא דוגמאות, על סוגיה שהחינוך הבלתי פורמלי, וזה מעדות של מנהלת ותיקה שאומרת לי: שמו אותנו בשוליים של השוליים של השוליים, אפילו רצו להחזיר אותם, לא להחזיר אותם, בסגר, פשוט ההתנהלות מול החינוך המיוחד הייתה ממש התנהלות קלוקלת ולא הולמת את רוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות שמדבר על שוויון וכבוד וכמובן האמנה הבינלאומית וכל החוקים.

אז אני מאוד מבקש שכל מה שדיברה שולמית והציגה, ייעשה בדק כמה באמת הכלים שהם הציעו הוטמעו, כי מעדותה של מנהלת בית ספר, היא אמרה שהמצב בבתים היה בלגן, התלמידים לא הצליחו להתמודד, לא הצליחו לתקשר, פתאום עוברים לווטסאפ, רגע עוברים למייל, רגע לא יודעים להתחבר לזום, כי גם, אם נדבר דוגרי, אם אני מדבר על הורים של ילדים עם מוגבלות בחברה הערבית, אז רובם במצב סוציואקונומי לא נמוך, ירוד לגמרי, אפילו אין להם תשתיות מינימליות מבחינה טכנולוגית כדי שיוכלו להתמודד עם המצב הבלתי צפוי הזה.

אני רוצה לציין את אלמנארה, העמותה שאני מנהל אותה מזה 15 שנה, אנחנו ארגון שמביאים את כל הקהילה, אנחנו מתחברים לשטח, פוגשים את ההורים, פוגשים את הילדים, מנסים להציע פתרונות ופה אני רוצה לספר על ניסיון מאתגר שקרה לנו עם משרד החינוך.

ידידי עבאס, אני רק רוצה להגיד, תנסה לתמצת למשפט סיכום.

דקה, אני יודע, זמנכם יקר.

קיבלת דקה, 55 שניות כבר נותרו.

פניתי לאנשים במשרד החינוך, לפיקוח במשרד החינוך, אמרתי להם שאנחנו באלמנארה אמנם ארגון לא גדול, אין לנו אמצעים גדולים, אבל אחד הפרויקטים של אלמנארה, פרויקט הדגל, זה ספריית אלמנארה המוקלטת. אנחנו מנגישים ומקליטים ספרים ומעבירים אותם על גבי אתר באפליקציה. לפני שנתיים, בזכות תמיכה נדיבה מהביטוח הלאומי, הקמנו אולפנים לתפארת. אני הצעתי שנייעד את אחד האולפנים, אולפן הפודקסטים הגדול, להפקת תכנים עבור משרד החינוך ויש לנו את כל המקצועיות והכלים ופתאום אומרים לי: כן, אבל תקשיב, אדון עבאס, קוראים להם מטח ואל-נט שהם מונופול והם לא מכירים מה זה חינוך מיוחד, מה זה אנשים עם מוגבלות, מה זה חברה ערבית, והם פשוט הזכיינים, אז אתה לא תוכל לעשות את זה, למרות שאני מציע סדרה של תכנים, בין אם זה סיפורים, בין אם זה הרצאות מקוונות של מומחים שאנחנו רוצים לגייס אותם, ואני גייסתי צי של מתנדבים, של פנסיונרים ובחורים סטודנטים שיוכלו לעזור בהפקת התכנים. אז אנחנו נתקלים במשוכה בירוקרטית ונשמח אם הוועדה תעזור לנו כדי להתמודד איתה. תודה רבה לך, אדוני רם, ותודה לחברי סמי.

עבאס, סבאח אל ח'יר, תודה רבה לך.

סאבח אל נור.

כאחד הלקוחות של הספרייה המדהימה שאתם עשיתם, אני כמי שמתקשה בראייה - - -

איפה זה?

הם בנצרת.

בנצרת, אבל הספרייה היא וירטואלית.

הם הקליטו הרבה ספרים בכל התחומים.

יותר מ-5,000 ספרים.

יותר קל לי לשמוע את הספר, אז אני חזרתי לקריאה יותר טובה ממה שהיה לי.

איפה הספרייה?

היא דיגיטלית, אפשר להוריד את זה באפליקציה ולשמוע ספרים.

עבאס, תודה רבה, סבאח אל נור, זה גם אני יכול להגיד.

שוקראן ואני אשמח מאוד לשמור על קשר ולהדק קשר, ובאמת הזום עזר לי במקום לבוא מנצרת לירושלים, כי כל ביקור באיזה שהיא ועדה היה בא על חשבון יום שלם.

בהחלט. בהיבטי נגישות הזום בהחלט בהקשר של הכנסת מסייע.

זה יתרון. תודה.

חברת הכנסת קאבלה, יושבת ראש ועדת מדע וטכנולוגיה, בבקשה, וברוכה הבאה לדיונים של ועדת החינוך.

תודה רבה. אז קודם כל באמת אני מברכת על הדיון, על הנושא שמועלה פה, הוא מאוד חשוב בעיניי, לכן גם למרות שאני לא חברה אני שמחה לקחת חלק בישיבה היום.

את חברה.

בעצם יש פה שני נושאים שאני עוסקת בהם וקרובים לליבי ומתלכדים למהלך שאנחנו יוזמים עכשיו בוועדת המדע והטכנולוגיה. הולך לצאת זימון ואני מתכוונת לקיים דיון בוועדה שיימשך יותר מישיבה אחת בנושא של צמצום פערים דיגיטליים בישראל. אנחנו כמובן נייחד גם ישיבה לנושא של אנשים עם מוגבלות, בתוך כך כמובן נושא הילדים הוא נושא חשוב, אבל אנחנו נייחד את זה לנושא הכללי של אנשים עם מוגבלות.

אני גם קיימתי שיחה עם יובל וגנר מנגישות ישראל, באמת אדם מדהים שגם פתח בפניי עוד רעיונות נוספים - - -

הם עושים עבודה יפה מאוד.

נכון, והוא באמת פתח בפניי רעיונות נוספים בתחום שניתן לפעול בהם ולבצע ולצאת בקריאה, כפי שהוא ציין גם במסמך שהוא ערך לצורך הישיבה הזו, בנושא של חברות טכנולוגיות והדרישה שהם יתאימו את התוכנות, לא רק בתחום החינוך, אלא בתחומים נוספים, ולכן אני חושבת שבוועדת הטכנולוגיה אנחנו ננסה להידרש לזה, להתעמק בזה ולתת לזה מענה ופתרונות.

אגב, עוד הערה, אנחנו גם נתכנס בישיבה הקרובה לדון בבקשת דיון מהיר של חבר הכנסת ג'בארין בנושא של פערים דיגיטליים בחברה הערבית, אז גם זה בהחלט קשור. הכול ככה קשור אחד בשני. אני בהחלט לוקחת מפה גם תובנות ואני מתכוונת להמשיך ולפעול בנושא הזה של צמצום פערים דיגיטליים במסגרת הוועדה. תודה רבה לכם.

תודה רבה, יישר כוח, חשוב, אלמנט מאוד מאוד מאוד משמעותי בנושא.

חברת הכנסת סאלח, רצית לומר כמה מילים. בבקשה.

ברכות על הנושא והדיון הכאוב והחשוב מאוד. גילוי נאות, אני אמא לתלמידה עם מוגבלות בראייה ואני רוצה לדבר - - -

אף פעם לא אמרת לי.

חברי המשותפת, אני שמח שוועדת החינוך מאפשרת לכם להכיר זה את זו טוב יותר.

הבת שלי עם מוגבלות בראייה, היא תלמידה מאוד מחוננת ומצוינת, אבל היא נתקלת בקשיים מאוד מאוד קשים. גם כמורה וגם כהורה אני רוצה להגיד לכם שבתי הספר בארץ רחוקים מאוד מאוד מלהגיד שהם מוכנים ומותאמים לתלמידים עם מוגבלויות.

אם בתוך המשבר אמרנו שהאוכלוסיות המוחלשות היו רחוקות מלמידה, התלמידים והתלמידות עם מוגבלויות היו מנותקים מהלמידה. המצגת שאנחנו ראינו והוצגה בפנינו בתחילת הדיון מציגה עולם ורוד וזה מנותק מהמציאות, זה לא קיים בפועל, ממש לא קיים בפועל. אני רוצה להגיד לכם, מורים ומורות לא יודעים להתאים את סביבת הלימודים אפילו בהיבט הפשוט מאוד, איך לכוונן את התאורה כך שתתאים לתלמיד עם מוגבלות בראייה, איך הלוח ייראה, איך הסדר על הלוח. ממש דברים פשוטים שצריכים להיעשות באופן יום יומי להקל על התלמיד עם מוגבלות ראייה והם לא נעשים. אני לא באה בטענות למורים, אני באה בטענות למשרד החינוך שהוא לא נותן להם את ההכשרות איך להתאים את סביבת הלימודים לתלמידים עם מוגבלויות.

אני לא רוצה לקטוע, אבל מה שאת אומרת בדיוק עכשיו זה מאוד חשוב שרם עזר לנו להקדים את הדיון כי זה אפשר - - -

זה קורה עכשיו, בדיוק.

בדיוק, אפשר להעלות את זה לפני פתיחת שנת הלימודים. הכיתות לא מותאמות ואין מאמץ מספיק ממשרד החינוך כדי להכשיר את צוות ההוראה איך לזהות ואיך להתאים את סביבת הלימודים. גם המבחנים לא מותאמים ויותר מזה, אני רוצה להגיד שבמשבר הזה יש את הגוף שקוראים לו מתי"א, שהוא מספק למידה תומכת הוראה או מורה תומכת הוראה לתלמידים עם מוגבלויות. אם המורה המסייעת נעדרת מסיבה כלשהי, וזו זכותה, אם זה בקבוצת סיכון, אם זה ימי מחלה, מתי"א לא מספקת מורה מחליפה והתלמיד עם מוגבלות נשאר לבד עם כל האתגרים המאוד קשים, החברתיים והלימודיים.

אני רושם את זה, אוקיי.

אז עולם מתוקן, מדינה שדוגלת בשוויון, בחינוך שווה לכולם, צריכה לקדם ולהדביק את הפערים האלה במיוחד באוכלוסיות המוגבלות. היום אנחנו יודעים שכמעט מכל שישה ילדים יש ילד אחד עם מוגבלות מסוימת שמקשה עליו להיות בכיתה ולהתנהג כתלמיד נורמלי. מה שמתרחש היום זה כאילו לתת לתלמיד על כיסא גלגלים ותלמיד רגיל לטפס הר, זה מה שקורה בפועל בכיתות וזה קשה מאוד מאוד וזה מתיש וזה מכביד על אותם תלמידים ואלה תלמידים עם פוטנציאל מאוד גדול שלא בא לידי ביטוי בכלל בהישגים שלהם.

חד משמעית.

תודה על הדיון החשוב ונשמח להמלצות לפתיחת שנת הלימודים.

תודה. התודות הם גם לחבר הכנסת אבו שחאדה.

כן, תודה, סמי.

נא לסגור ביניכם את הפערים אחר כך בנושא. נמצא איתנו גם אמיתי שוחט, מנהל תחום שילוב בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. שלום לך.

שלום, בוקר טוב, תודה רבה על הדיון. אז הנציבות זה הגוף הממשלתי שאמון על חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שמכוחו כולם התכנסו כאן לדיון היום ואני באמת שמח על קיום הדיון הזה. הנציבות זה הגוף שאחראי על קידום החקיקה והאכיפה של הנגישות.

אז אני רק רוצה להגיד שקודם כל, להכניס לקונטקסט, הנושא של הנגישות של האינטרנט ולמידה מרחוק, אז זה גם מגיע מהמקום של נגישות השירות שכל גוף מחויב בו וגם נושא של נגישות פרטנית, נגישות שכל תלמיד בבית הספר צריך לקבל לפי צרכיו. לכן בהקשר הזה חשוב לי להזכיר שני מושגים. מושג אחד זה הנושא של הרישום המוקדם, שתלמידים יכולים להירשם לבית הספר מוקדם יותר, 15 חודשים מוקדם יותר לפני תחילת הלמידה כדי לקבל נגישות, אם אנחנו מדברים על נגישות פיזית, אם אנחנו מדברים על נגישות כמו מעלית וכבש וכיתה אקוסטית וגם תוך כדי הלימודים הם יכולים לקבל נגישות טכנולוגית וכל הנגשה שהם צריכים.

באמת יש פער בנושא הזה כשהפער בנושאים האלה זה קודם כל פער במידע, פער במידע של הורים על הזכויות שלהם, הזכויות של הילדים שלהם והזכויות של הורים לילדים במערכת החינוך שהם אנשים עם מוגבלות, והפער השני זה פער של רשויות כיצד לבצע את ההנגשה. כיום במשרד החינוך יש תקנות ויש נהלים ומשרד החינוך מתקצב כמעט מלא, תלוי בין הנושאים, אבל מתקצב את נושא ה - - -

אמיתי, סליחה שאני קוטע אותך, חברת הכנסת סאלח רוצה תוך כדי שאלה.

אמיתי, איך הורים לתלמידים עם מוגבלויות יודעים את ההנחיות האלה? זה משהו שאתם מפרסמים באתר וזהו או שאתם מגיעים - - -

שאלה מצוינת. אין לי מצגת, אבל זאת שאלה מצוינת שאני עוד רוצה להתייחס אליה.

זה בטכניון, התשובה בשקף הבא.

אז באמת רשויות מקומיות מחויבות לפי החוק, לפי התקנות, לפרסם באתר האינטרנט שלהם, כל רשות מקומית צריכה לפרסם באתר האינטרנט מידע, שזאת חוברת שמשרד החינוך הוציא, שולמית שנמצאת כאן הוציאה, חוברת מאוד מפורטת שמסבירה כיצד להנגיש את מערכת החינוך, מה הזכויות של ההורים. אז הם גם צריכים לפרסם את החוברת הזאת והם גם צריכים לפרסם ולפנות באופן יזום להורים שהם הורים לילדים עם מוגבלות במערכת החינוך, היא צריכה לפנות אליהם באופן יזום ולידע אותם על הזכויות שלהם.

אמיתי, בוקר טוב. אני קודם כל למשל הופתעתי ממה שאמרת, שהורים יכולים לרשום את הילדים שלהם מוקדם יותר כדי שהמערכת תדע איך לקלוט אותם, ועכשיו אתה אומר שהעיריות צריכות לספק את המידע הזה להורים. אתם בדקתם את זה? אנחנו יודעים אם זה קורה?

אז באמת שלחנו מכתב מקדים לוועדה, לפי דעתי גם לך, יש שם נתונים על פיקוחים. לצערי אני יכול להגיד שמתוך כ-40 פיקוחים בנושא המידע להורים מחצית מהרשויות לא עמדו בדרישות התקנות. הוצאנו להם מכתבי התראה והם תיקנו באופן מיידי. אנחנו ממשיכים בפיקוחים האלה. יש לנו כרגע כ-12 תביעות פעילות ועוד כמה תביעות בשלבי הגשה שונים כנגד רשויות על זה שהם לא נתנו הנגשות לילדים.

התקנות מאוד מפורטות, הן קובעות לוחות זמנים. ברגע שההורים מגישים את הבקשה, וזה עוד משהו חשוב ואני אנצל את הבמה כאן כדי להגיד ששעון החול של ההנגשה מתחיל מרגע שההורים הגישו את הבקשה ולכן חשוב שההורים יידעו על הזכויות שלהם ויגישו את הבקשה, כי ברגע שמוגשת הבקשה יש לוח זמנים שהרשות מחויבת אליו ולבצע אותו. היא יכולה לפנות למשרד החינוך לתקצב ומשרד החינוך, כמו שאמרתי, לרוב מתקצב, אבל גם אם משרד החינוך לא יתקצב עדיין הרשות מחויבת להנגיש ולעמוד בלוחות הזמנים.

וכמובן, אמירה שרציתי להגיד בסוף ואני אגיד כבר עכשיו, מוזמנים לפנות אלינו בכל הפרה של הזכות לנגישות, 6763*.

יש סנקציות?

כמו שאמרתי, הנושא של חוסר המידע זה גם חוסר מידע של הורים על הזכויות, גם לצערי רשויות לא מספיק יודעות איך לבצע את ההנגשות האלה, גם מבחינת העבודה מול משרד החינוך, גם מבחינת ההתנהלות הטכנית בסיפור הזה. אנחנו בדיוק לפני שנה, ביולי 2019, ערכנו בשיתוף השלטון המקומי ומשרד החינוך יום למידה, הגיעו למעלה מ-100 נציגי רשויות מקומיות כדי ללמוד על הנהלים האלה, אנחנו מקווים שזה ייתן פירות.

שני ימי למידה, אחת לבעלויות ואחת ל – אני מזכירה לך.

נכון, שולמית צודקת, אחת לבעלויות של המגזר החרדי ואחת למגזר הכללי. באמת אנחנו מקווים שזה ייתן פירות בהמשך. אבל, שוב, אנחנו עדיין ממשיכים באכיפה.

ובהקשר לנושא הספציפי של הלמידה מרחוק ושל ההנגשה בתקופת הקורונה, לצערנו כל נושא השידורים של משרד החינוך לקה בחסר בתקופה הזאת. אנחנו פנינו מספר פעמים למינהל התקשוב של משרד החינוך, התשובות שקיבלנו לא היו תשובות מספקות. אנחנו כרגע בהליכי אכיפה, אני לא אפרט עליהם כאן, אבל פנינו בשבוע האחרון למינהל התקשוב ולמחלקה המשפטית של משרד החינוך, כמו שאנחנו פונים לכל גוף שלא עומד בחובות שלו ואנחנו מצפים שמשרד החינוך יישר קו עם כל העשייה החיובית שלו, אז גם בתחום הזה יישר קו ויעמוד בדרישות החוק על נגישות אתרי האינטרנט והשידורים מרחוק.

ואני אגיד שוב, יש להורים זכויות של הנגשה, הרשויות אמורות לפרסם את המידע, אם המידע לא נמצא ברשות אז כמובן אפשר לפנות אלינו, אפשר לחפש באינטרנט, נגישות במערכת החינוך, נגישות פרטנית, אפשר להגיע לחוברת של משרד החינוך, אפשר לחפש באתר של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ובכל מקרה של הפרה ניתן לפנות אלינו, או ב-6763* או דרך אתר האינטרנט שלנו, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

שאלה קטנה, כאשר יש רשויות שמפרות יש לכם סנקציה שאתם יכולים להפעיל כלפיהם?

כן, כמו שאמרתי, זה יכול לעלות עד לנושא של עבירה פלילית כנגד מי שאחראי על זה, כולל ראש הרשות עצמו. וכמו שאמרתי, יש לנו כ-12 תביעות פעילות עכשיו ועוד מספר תביעות בשלבי הכנה שונים. רק בשבוע שעבר התפרסם על פשרה של רשות ששילמה לתלמיד 42,000 שקל על כך שהיא לא ביצעה הנגשה פרטנית לתלמיד. זאת אומרת יש לנו סמכויות אכיפה ואנחנו מפעילים אותן גם. אז תפנו אלינו ונשמח לסייע.


(היו"ר אורלי פרומן)

אוקיי, תודה רבה, אמיתי. אנחנו נעבור עכשיו לנציגת אגודת ההורים.

אני יכולה להתייחס להערה האחרונה של אמיתי בעניין מערכת השיעורים, שלא הייתה מונגשת? יש לי תשובה.

כן, שולמית, בבקשה.

מינהל התקשוב נמצא בתהליך של מיפוי הצרכים, במהלך השבוע הבא הוא מגיש הצעה תקציבית ובכפוף לאישור התקציב יבוצעו ההנגשות לכל השיעורים שהוקלטו. אז יש תשובה.

השאלה היא, תמיד, האם זה יהיה - - -

זו בשורה טובה ואני אשמח לקבל את זה באופן רשמי.

אמיתי, סליחה. השאלה היא תמיד, שולמית, אנחנו באמצע יולי, האם זה יהיה מוכן לפתיחת שנת הלימודים, ל-1 בספטמבר? ההתאמות האלה לוקחות זמן, אנחנו יודעים.

לגמרי, הרבה זמן, לוקחות זמן.

אז זה יהיה מוכן ל-1 בספטמבר?

אני לא - - -

את לא יכולה להתחייב?

אני לא יודעת להשיב על השאלה הזאת, מי שיכול להשיב על השאלה הזאת זה מינהל התקשוב שאני יודעת שיעשה כל מאמץ כדי לקדם את זה הכי מהר שאפשר.

אני הייתי רוצה שהדיון גם יחזור למשפט המאוד חשוב, משפט המפתח בעיניי, שנאמר בתחילת השיחה, שאנחנו גם צריכים לחשוב על למידה מסוג אחר. ברור לנו שהמעבר ללמידה מרחוק יצטרך הרבה התאמות והרבה הכנות ויתאים לכאלה ויהיו גם פיתוחים וזה ייקח זמן, אנחנו כבר איבדנו הרבה זמן, אני מאוד דואג, אני עכשיו חושב על אלה שהיו אמורים לסיים את שנת הלימודים ולצאת עם תעודות וכו', אז אני חושב שאנחנו גם צריכים לפתוח קצת את הראש שאולי במקרה של תלמידים עם מוגבלויות, אנשים עם מוגבלויות מסוימות, שהלמידה מרחוק לא יכולה לספק את הצרכים שלהם, גם לפתוח לעצמנו אפשרויות לחשוב בצורה שונה קצת.

כן, בהחלט. אוקיי, תודה רבה. אנחנו נעבור לנציגת הנהגת ההורים הארצית, צופית גולן. בוקר טוב, צופית. בבקשה.

בוקר אור. אז אני קודם כל רוצה להתחיל ולהגיד שבמידה שאנחנו נהיה בסגר או למידה היברידית או כל דבר אחר, אנחנו בהנהגת ההורים הארצית יוצאים מנקודת ההנחה שמסגרות של חינוך מיוחד פועלות כרגיל, כולל כל הכיתות המיוחדות בבתי הספר הרגילים ולכן בדיון הזה אנחנו רוצים לתת דגש על ילדי החינוך המיוחד שמשולבים פרטנית בתוך המסגרות הרגילות, בין אם זה מוגבלות פיזית, חושית, לקויות למידה, קוגניטיבי וכיוצא בזה.

דבר נוסף שחשוב לנו לציין, שחלק בלתי נפרד מההנגשה של הלמידה, גם של המסגרות של החינוך המיוחד וגם של הילדים המשולבים, זה נושא ההסעות. אנחנו מצפים כבר עכשיו שידאגו לזה, לתקצב אותם בהתאם לכל המתווים האפשריים הקיימים ושלא ניתקע פה בבעיה. אנחנו גילינו במהלך הקורונה בחודשים האחרונים ששם הייתה בעיה מאוד מאוד גדולה להחזיר את הילדים ללימודים. לכן אנחנו מצפים שיהיו כבר תוכניות מגרה מסודרות.

אני רוצה גם לנצל את המעמד הזה ולהגיד תודה לרחלי אברמזון ולכל אגף החינוך המיוחד על הנכונות, על הקשר הקבוע איתנו, מתוך מטרה באמת לקדם את השילוב של הילדים עם המגבלה בצורה מיטבית, וגם עם אמיתי מנציבות שוויון, שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד מאוד טוב ביחד.

לענייננו, הגיעו אלינו המון פניות של הורים לילדים עם מגבלה והורים עם מגבלה שהלמידה המשולבת, הלמידה מהבית, הייתה על גבול הבלתי אפשרית עבורם, היא יצרה פערים לימודיים ולא פחות חשוב פערים חברתיים. אנחנו יודעים, כל תלמיד הוא עולם ומלואו תמיד, ברור לנו גם שלא יהיה מענה מושלם, אבל בשביל שיהיה איזה שהוא מענה, בשביל שלא ניתקע כמו שהיינו עד עכשיו, צריך כבר עכשיו לתכנן פתרונות להרבה מאוד תחומים כדי שגם בלמידה היברידית וגם בלמידה מהבית יהיה פה פתרון הולם, ראוי ומיטבי.

זה מתחבר גם למה שאמר אמיתי על הנגישות הפרטנית. אנחנו טוענים שיש להנגיש באופן מותאם את כל הלמידה לילדים עם מוגבלויות פיזיות, שמיעה, ראייה, קוגניטיביות, הלמידה האינטרנטית לא בהכרח מתאימה להם. ילדים עם מוגבלות שמיעה מתקשים לפעמים להבין את מה שנאמר דרך תוכנות הזום. אם יש הרבה רעש מסביב הם לא מצליחים להבין מה נאמר, הם לא מצליחים לקרוא שפתיים. ילדים עם מוגבלות ראייה לא מצליחים לקרוא את המצגות, כמו שאמר חבר הכנסת, מאוד קשה לקרוא את המצגות ככה.

הצוותים החינוכיים צריכים לעבור הכשרה, כבר עכשיו. אמרו את זה לפניי, אני מדגישה את זה עוד פעם. הם צריכים לתת מענה פרטני, פדגוגי, רגשי, חברתי בלמידה וירטואלית וזו דרך אחרת לתווך את החומר, זה לא מה שקורה בכיתה. הרבה פעמים בכיתה יש סייעת, פה אין. המורים צריכים לעבור הכשרה בדגש קודם כל על המורים שיש להם ילדים משולבים בתוך הכיתות שלהם. הרבה מאוד מהתלמידים האלה נפגעו גם חברתית, כי קשה בתוך הפעילות און ליין לילד שיש לו קושי חברתי או איזה שהיא מגבלה להשתלב בתוכה.

דבר נוסף שגילינו שצריך זה לדאוג לציוד קצה הולם עבור הצוות החינוכי. לא לכולם יש את הציוד ואז הם מדברים דרך הנייד שלהם ודרך הנייד מאוד קשה להבין מה נאמר.

דיברו לפניי על ההנגשה של השיעורים המוקלטים, אני מדגישה שהם צריכים להיות מונגשים לכלל השפות ולכלל הלקויות, לא רק תרגום לשפת הסימנים. הנגשה צריכה להיות לכל הדברים.

צריך להבין שהרבה ילדים של החינוך המיוחד, הילדים המשולבים, מאוד מאוד קשה להם עם המסכות ועם שמירת המרחק. צריך למצוא לזה פתרון. צריך למצוא דרך שהילדים האלה יוכלו לשבת בכיתות, לתת להם מענה, גם מענה בהפסקות, הם לא בהכרח יכולים להישאר תחת מקום מאוד מאוד מוגדר, הם זקוקים לאוורור, שחרור אנרגיות, הם זקוקים לפעמים להפעלה אחרת בהפסקות שלא בהכרח עולה בקנה אחד עם ההנחיות של משרד הבריאות וצריך למצוא עבורם פתרונות.

דבר נוסף שחשוב לנו להדגיש זה קשר בין אנשי הצוות לילדים המשולבים. הקשר הוא קריטי. בעינינו השילוב מתחיל ונגמר בעיקר בקשר עם הצוות החינוכי, כי אם איש הצוות מגויס והילד מחובר לאיש הצוות שמלווה אותו השילוב יצליח. הם חייבים להיפגש לפני ה-1 בספטמבר, לא אחרי ה-1 בספטמבר, לא ביחד עם כל הכיתה. המפגש הזה הוא קשה עבורם.

יש את הבחינות, בחינות בגרות, בחינות מעבר, הקבצות, זה הכול פה. הכול ממש פה ויש ילדים שיש להם התאמות, צריך כבר עכשיו למצוא דרך לייצר עבורם פתרון שיאפשר להם להשתמש בהתאמות שלהם. חשוב מאוד לדאוג כבר עכשיו לפתרון לכל שעות השילוב הקבוצתיות ומכלול הטיפולים שהתחילו להגיד לנו שכן ייכנסו, לא ייכנסו, אבחונים בתוך הגנים, בתוך בתי הספר, כי יש הרבה אנשי מקצוע שנכנסים ויוצאים ויש לנו מגבלות בריאות. צריך למצוא לזה פתרון מראש, אי אפשר לחכות שזה יתחיל.

ואוכלוסייה נוספת, שככה דיברו עליה בקטנה ואני כן רוצה להתייחס אליה, זה הורים עם מגבלה. ההורים עם מגבלה מצאו את עצמם מתמודדים עם אתגרים שונים ומאוד מאוד קשים, הם לא מסוגלים הרבה פעמים לתקשר דרך הזום, צריך למצוא עבורם דרך אחרת, דרך שמנגישה עבורם את כל שיתוף הפעולה ואת כל העבודה עם הילדים שלהם. הם לא בהכרח מסוגלים לעשות את זה בדרך שהורה אחר יכול.

אחת המסקנות הכי חשובות של כולנו, רם, תקן אותי אם אני טועה, אבל זה היה פה בכל הדיונים, שיתוף פעולה עם ההורים הוא קריטי להצלחה של הלמידה תמיד, אבל עבור ילדים עם מגבלה שיתוף הפעולה של הצוות עם ההורים הוא קריטי אף יותר. תודה.

תודה רבה, צופית. אני מקווה שרחלי ושולמית, רשמתם, כי צופית פרסה פה רשימה מאוד ארוכה של קשיים, דרישות, אתגרים ונחכה לתשובה בסוף.

האם מנשה לוי, יושב ראש ארגון מנהלי בתי הספר, איתנו בזום?

כן, שלום לכם.

בוקר טוב, מנשה. בבקשה.

תודה על רשות הדיבור שאת נותנת לי. אני מודאג בכללי מכל מה שקשור לפערים שבין האוכלוסיות השונות, אני יודע ששר החינוך גלנט פנה בישיבת ממשלה, הוא ביקש תקציבים נוספים כדי לקיים את שנת הלימודים שכנראה, קרוב לוודאי, תיפתח בלמידה מרחוק וכשאני אומר למידה מרחוק - - -

מנשה, בוקר טוב. אני גם אשמח לשמוע ממך לגבי התמיכה הנפשית לתלמידים עם המוגבלויות. אנחנו שמענו הרבה על הבעיה באופן כללי במערכת החינוך בתקופה הקשה הזו של הקורונה ואני מניח שלתלמידים עם המוגבלויות היה צריך גם תמיכה נפשית, אם היו לכם משאבים לעשות את זה וכו'. אבל בדבריך, אני אשמח לשמוע את כל מה שיש לך ואם תוכל להתייחס לזה כמנהל.

אני אתייחס לזה בסוף דבריי הקצרים, אני מבטיח שהם יהיו קצרים. ראשית, כשאנחנו אומרים למידה מרחוק אנחנו אומרים מיד קושי לתלמידים עם לקויות למידה, תיכף אני אדבר גם על מוגבלויות שיש לילדים. ילדים עם לקויות למידה מתקשים מאוד בלמידה מרחוק ואנחנו עדיין לא הצלחנו, כמנהלי בתי ספר וכצוותים חינוכיים, לפצח את הקושי הזה ולהתמודד איתו כמו שצריך. אנחנו עושים כל מיני דברים, שיעורים פרטניים מול התלמידים שמתקשים, וכשאני עובר לאוכלוסייה של תלמידים שסובלים ממוגבלויות שונות הבעיה הזאת מחריפה.

הלמידה מרחוק מנציחה, מרחיבה, מעמיקה פערים בין תלמידים רגילים לבין תלמידים שיש להם מוגבלויות, קל וחומר בין אוכלוסיות שונות בחתכים סוציואקונומיים שונים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה שב-51% ממשקי הבית בסקטור הערבי אין אינטרנט בכלל, אז על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על למידה מרחוק? אין אינטרנט אז איך נלמד מרחוק אוכלוסייה שברובה, 51%, אין לה בכלל אינטרנט.

עכשיו בואו נעבור לדברים הנוספים. אוקיי, ואם יש אינטרנט, מה קורה עם ציוד מחשבים, ציוד קצה. זה אומר קודם כל מחשב, ברמה הכי בסיסית, לפטופ שאפשר יהיה להתחבר באמצעות רשת האינטרנט וליצור קשר עם המורים בצורה כזאת או אחרת. אני קורא למשרד החינוך בסוגיה הזאת של למידה מרחוק שמנציחה פערים ומעמיקה את הפערים בין האוכלוסיות שציינתי, להתערב ולהקצות משאבים מידיים, לא לחכות להחלטת ממשלה או להחלטת שר האוצר או משרד האוצר, לא להמתין, קודם כל לתקצב רכישה של רשת אינטרנט לכל הבתים, מחשבים. זה תקציב שהוא לא בשמים. אפשר להשיג אותו, חייבים להשיג אותו.

לגבי תמיכה נפשית. אני רוצה לומר למי ששאל אותי, חבר הכנסת אבו שחאדה, לכבוד לי להשיב לך על השאלה הזאת משום שאני רוצה לומר לך שהתלמידים הרגילים קודם כל, לא אלה שיש להם מוגבלויות, הלמידה מרחוק, הסגר, הריחוק של הילדים מהצוותים החינוכיים מאוד קשה - - -

ללא ספק פגע בהם.

מאוד קשה לחלק מהתלמידים הרגילים, קל וחומר כשאנחנו מדברים על תלמידים עם מוגבלויות או לקויות למידה או ילדים שיש להם מוגבלויות כאלה ואחרות, הקושי הזה כפול ומכופל. בכל מה שקשור בתמיכה נפשית אנחנו נעזרנו בעיקר ביועצות החינוכיות שיש לנו. ברשויות המקומיות, ברשות שאני נמצא בה, המועצה האזורית עמק חפר, יש גם שירותי ייעוץ במועצה. אני חושב שבגלל התקופה המיוחדת צריך לתגבר את הצוותים שהתפקיד שלהם הוא לתת תמיכה נפשית. הצוותים האלה זקוקים לתמיכה, לכוח אדם נוסף, משום שהתקופה היא תקופה לא רגילה ולצערי אני מעריך שהתקופה הלא רגילה תימשך לפחות בשנת תשפ"א.

מנשה, השירותים הפסיכולוגיים גם מעורבים בתוך בתי הספר?

כן. התשובה היא כן. יש אוזן קשבת. יש בעיה, שוב אני אומר, עם תקציבים וכוח אדם, כי התקופה היא תקופה שדורשת תקציבים נוספים וכוח אדם נוסף. אני שוב פונה לשר החינוך, לא להמתין להחלטות ממשלה שהן תתקבלנה ומשרד האוצר, קודם כל לתקצב. אנחנו צריכים שב-1 בספטמבר לכל בית, כולל הסקטור הערבי, אני מדגיש, תהיה רשת אינטרנט וציוד קצה, שלכל תלמיד יהיה מחשב, ולא לשכוח גם את המורים והצוותים שצריכים לתת את המענה לתלמידים האלה. ואני מאוד מודה, גם לרם שפע וכמובן גם לך, אורלי.

תודה רבה, מנשה, שיהיה יום טוב. עורכת דין רויטל לן כהן מקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים.

בוקר טוב, תודה רבה. קודם כל תודה על הדיון המצוין, גם לנגישות ישראל שהציעו אותו, וגם לכם שבאמת לקחתם בשתי ידיים ואפשרתם אותו.

אני רוצה להתייחס לכמה נקודות. לפני זה אני אקדים ואומר, התקיימו שולחנות עגולים במסגרת משרד ראש הממשלה ובתת השולחן בנושא מוגבלויות העלינו דברים רבים ואני חושבת שהיה כדאי גם ללמוד מהמסקנות של השולחן העגול הזה.

רויטל, בוקר טוב. מתי היה השולחן העגול הזה?

אחת מהן הייתה לגבי הילדים המשולבים בכל מה שקשור למשלבים ולמשלבות שמלווים אותם בדרך כלל במסגרת החינוך.

רויטל, יש פה שאלה של חבר הכנסת אבו שחאדה, בבקשה.

בוקר טוב, רויטל. אני רק רוצה לדעת מתי היה השולחן העגול הזה, מתי התכנסתם ועשיתם את העבודה?

במהלך תקופת הקורונה היו לנו כמה מפגשים והתחלקנו גם לקבוצות משנה והוצאנו כמה ניירות עמדה בתחומים האלה. אני יכולה לשלוח לכם את ניירות העמדה.

אני אשמח מאוד.

פשוט נראה לי שיותר ראוי שהם יגיעו או דרך הנציבות או דרך משרד ראש הממשלה, אבל אין לי שום בעיה להעביר לכם את ניירות העמדה כפי שהוצאנו אותם בצוותים שנוגעים בחינוך.

נשמח לקבל אותם, תודה.

אני אשמח, אני אעביר לכם, אני אשלח לוועדה וזה יוכל להגיע. אז ככה, ראשית לגבי נושא המשלבים, ילד שנמצא במסגרת של חינוך רגילה ומקבל שירותי חינוך מיוחדים שבמסגרתם הוא מקבל ליווי של משלב או משלבת לא יכול מהבית להתנהל בלי המשלב או המשלבת הזאת. הבעיה היא שלמרות שהכירו בצורך איזה שהוא מאבק פנימי לא ברור בין מרכז השלטון המקומי למשרד החינוך השאיר את זה תלוי באוויר ובעצם נתנו יד חופשית לכל רשות מקומית להחליט אם היא מאפשרת או לא מאפשרת למשלבות להגיע לבתים. הבעיה הזאת נובעת מהעובדה שמשרד החינוך מסרב להכיר במשלבים בתור הנגשה פרטנית לכן הם גם לא מופיעים כהנגשה פרטנית בתקנות הנגישות הפרטנית ואת העניין הזה חייבים להסדיר. תלמיד משולב לא יכול להתנהל מהבית בלי הסיוע הזה.

ההצעה של משרד החינוך שהתלמיד יגיע לבית הספר למספר שעות ביום או בשבוע ושם הסייעת תוכל לשבת איתו היא, אני רוצה להשתמש במילים מכבדות ולכן אני אגיד שהיא לא הגיונית, היא לא ריאלית והיא לא הוגנת. הילד הוא ילד משולב, הוא שייך לכיתה הרגילה, הוא צריך ללמוד כמו כל ילד אחר, את אותה מכסת שעות. אם המורה להיסטוריה מלמדת ביום מסוים ובשעה מסוימת זו השעה שהוא צריך ללמוד עם כל הכיתה בזום, עם כל ההתאמות שהוא צריך כשההתאמה העיקרית היא המשלב או המשלבת. לא יכול להיות שיבקשו ממנו להגיע בשעות מסוימות במקום מסוים ולא כמו כל שאר התלמידים. זה דבר ראשון.

דבר שני, לגבי הנושא של ציוד הקצה. צריך לקחת בחשבון שאנחנו לא מדברים על מחשב לכל בית, כמו שהזכיר פה מנשה, אנחנו מדברים על מחשב לכל ילד כי בבית אחד יכולים להיות יותר מילד אחד והם לא יכולים לעשות ביניהם הגרלה מי מתחבר לשיעור בכיתה ובאיזה שעה. צריך גם לזכור שאנחנו מדברים על שיעורי בית או חומרים להגשה או חומרים ללמידה, כל הדברים האלה צריכים להיות באמצעות מכשירי הקצה.


(היו"ר רם שפע)

שלום, רויטל, תשתדלי להתכנס, אנחנו עם עוד הרבה דוברים ומעט זמן.

זה הדבר האחרון. בנושא התמיכות הנוספות שהתלמידים מקבלים. צריך לנסות לראות כיצד יהיה אפשר לקבל את התמיכות האלה גם בבתים של התלמידים ולא להתנות אותם בהגעה למרכז. יש תלמידים שהם לא רק תלמידים עם מוגבלויות, יש תלמידים שיש להם מורכבות שבגינה הם לא יכולים להיחשף לקורונה ולכן צריך לראות איך אנחנו מאפשרים את התמיכות האלה גם בבתים.

והנקודה האחרונה, מה שהוזנח, לצערי, זה הנושא של הקשר החברתי. חלק מהילדים האלה גם ככה מתקשים בתוך מסגרות החינוך לקיים קשרים חברתיים, אם לא ייתנו את הדעת על איך לקיים את הקשרים החברתיים עם חבריהם לספסל הלימודים, בין אם זה בבית הספר או בגן, זה לא יקרה בעצמו. זאת אומרת שצריך להיות איזה שהוא ייסוף גם של החלק החברתי וחייבים לתת עליו את הדעת. זה הכול ותודה רבה.

תודה רבה לך.

רם, אני רק רוצה להגיד שגם רויטל דיברה על זה וגם מנשה דיבר על זה, אני חושב שהעניין של ציוד הקצה, של מחשבים, חברים, במיוחד במיוחד לאוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב, איפה שאין בכלל תשתית, גם ציוד אין, אני חושב על הילדים המסכנים האלה שיש להם גם מוגבלות ועכשיו הם מצאו את עצמם בתקופת הקורונה כאשר אין כלום. אנחנו חייבים אולי להקים איזה שהוא צוות שהמשרד יגיד לנו איך הוא רוצה לעשות את זה, כי אנחנו יודעים שהאוכלוסייה שנפגעת הכי הרבה בעניין הזה בעידן של הלמידה מרחוק הכי רחוק מלמידה הם הילדים הערבים הבדואים בנגב. אז אני באמת חושב שחייבים להקים איזה שהוא צוות שיחשוב איך למצוא את הפתרון גם בעניין של ציוד קצה, גם בעניין של ההנגשה, גם בעניין של התשתית. יש עמותות שיכולות לעזור בעניין הבאת הציוד, אבל חייבים לתת לזה יחס.

דגש מיוחד. תודה רבה. חבר הכנסת כסיף, אתה רוצה להמשיך או שהוא ייתר את דבריך?

כן, הוא קיצר לי בהרבה - - -

אני רק רוצה להגיד שעד רבע ל- אנחנו צריכים לסיים כדי שנצליח להתארגן לדיון הבא ויש עוד אנשים שאני רוצה לפנות אליהם.

אז קודם כל אני רוצה להודות על הדיון ולכל הדוברים ובמיוחד מנשה וידידי סמי שהעלו בדיוק את הנקודה שרציתי להעלות שנוגעת לנושא של היעדר תשתיות ונגישות בעיקר לציבור הערבי בנגב. כשהתחילה הקורונה והפסיקו הלימודים במוסדות האקדמיים למשל והיו לימוד מרחוק באוניברסיטת בן גוריון ובמכללות באזור חלק מאוד גדול מהסטודנטים בנגב, בעיקר בכפרים הלא מוכרים, אבל לא רק, לא הייתה להם נגישות, בוודאי שכאשר אנחנו מדברים על תלמידים עם מוגבלויות הבעיה חמורה פי כמה. צריך גם לקחת בחשבון ששיעור התלמידים עם המוגבלויות בקרב הציבור הערבי בנגב הוא יותר גבוה מאשר שיעור האנשים עם המוגבלויות באוכלוסייה בכלל. למשל מה שמכונה נכות חושית, אם בקרב החברה היהודית זה 0.7, בחברה הערבית ככלל זה 1.4, זה פי שניים ובנגב זה אפילו יותר. כנ"ל לגבי נכות פיזית, 0.9 בקרב ילדים יהודים, 2% בקרב ילדים ערבים, זה יותר מפי שניים ובנגב האחוזים אפילו יותר גדדולים.

כלומר השילוב הזה בין שיעור גבוה מאוד של תלמידים עם מוגבלויות בנגב, בקרב הציבור הערבי, לצד היעדר התשתיות והמחשבים וכפי שנאמר קודם, אני לא זוכר את השם, לא מחשב לבית אלא מחשב לילד, השילוב של שני הדברים האלה הוא הרסני, לכן אני מצטרף גם להמלצה, הבקשה של חברי סמי להקים איזה שהוא גוף שייקח על עצמו את הפתרון לבעיה הספציפית הזאת, אולי אפילו במסגרת איזה שהיא ועדת משנה בוועדה הזאת.

תודה. אני אתייחס לזה בדברים שלי. תודה, חבר הכנסת כסיף. עורכת הדין אביבית ברקאי, היא בזכות.

כן, תודה רבה על רשות הדיבור. איזה שהיא אמירה כללית בהתחלה, הנושא של הנגשה של מוסדות חינוך, בניגוד לכל מבני הציבור, קיבל הסדר שונה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בעוד שכל מבני הציבור צריכים להיות נגישים למעשה מוסד חינוך צריך להיות נגיש רק באמצעות פיר מעלית, שירותים ודרך גישה לשירותים ולפיר המעלית, שאר ההנגשה נעשית על פי, כפי שאמיתי ציין, על ידי הנגשה פרטנית ועל ידי רישום מוקדם. ההסדר הזה למעשה בשטח לא מוכיח את עצמו. ישנם תלמידים שסיימו את כל שנות הלימוד ורק בסוף זכו לראות את בית הספר מונגש וזה צריך לקבל איזה שהוא הסדר אחר, איזה שהיא חשיבה אחרת, ואני מעבירה לפתחה של הוועדה לדיון רחב יותר בנקודה הזו.

לגבי הנושא הממוקד של הוועדה כעת, אני לא אחזור על דברי קודמותיי בעניין התלמידים המשולבים, רק כמה נקודות. כפי שנאמר, עבור חלק מהתלמידים הסייעת היא ההנגשה שלהם וברגע שלא מאפשרים את הגעת המשלבת לבית הילד לא יכול לקבל את ההנגשה שלו. מה שמשרד החינוך הציע, מתן המענה הזה במוקד רשותי, כאשר לא ניתנו הסעות למוקד הזה וכאשר למעשה הפלו את התלמידים כי שאר התלמידים למדו בבית, אבל רק התלמידים המשולבים נאלצו לנסוע למוקד הרשותי.

גם כאשר התלמידים חזרו לבית הספר המשלבת לא נחשבה כחלק מהקפסולה ולמעשה התלמיד נאלץ לצאת עם המשלבת מחוץ לכיתה כדי לקבל מענה במסגרת שאמורה להיות משלבת, כלומר שהוא אמור להיות חלק מהכיתה. זו הנקודה הראשונה.

הנושא של הציוד. אנחנו הוצאנו סקר בקרב הורים ולמעלה מ-86% מההורים הצביעו על כך שיש להם חסר במחשוב ובאבזור טכנולוגי. מעבר לכך הם הצביעו גם על חסר באבזור רפואי. כאשר ניתנת הדרכה של טיפולים פרא רפואיים באמצעים מקוונים, כאשר היא נעשית בבית הספר אז יש את האמצעים הללו בבית הספר, כאשר היא נעשית בבית לא לכל התלמידים יש את הציוד הזה בבית וגם לעניין הזה צריכים להיערך.

נקודה נוספת זה לגבי מצבים שבהם חלק מהתלמידים נשארים בבית ולא כל הכיתה. כאשר ילד נמצא בבית מאחר שמישהו מהמשפחה שלו בסיכון או כאשר הוא נמצא בסיכון או כאשר הוא נמצא בבידוד, למעשה הלמידה ממשיכה להתקיים בבית הספר, אבל הוא לא מקבל את ההנגשות בבית, לפחות כך זה היה בגל הראשון של הקורונה.

ובאמת נקודה אחרונה שהועברה עליי על ידי 'אופק לילדינו', לפי מה שנאמר רוב ההדרכות על השימוש בזום לתלמידים עם מוגבלות בראייה נעשו על ידי הארגונים ולא על ידי משרד החינוך. אני חושבת שיש בזה איזה שהוא טעם לפגם וגם בעניין הזה משרד החינוך הוא זה שצריך לספק את ההדרכות, כמו גם את הביטוח המקצועי לכל הצוותים החינוכיים כדי שההנגשה תהיה מיטבית. תודה.

תודה רבה לך. שולמית, אני מנחש שיש לך אולי התייחסויות לסיום כמשרד החינוך. עלו פה כל מיני אמירות, אם את רוצה להתייחס לפני שאני מסכם.

ברמה העקרונית אני לא חושבת שציירתי תמונה ורודה, לפחות החצי הראשון של דבריי. אגב, אני רואה גם את מגדלור שעושה איתנו עבודה טובה עם הילדים עם הטכנולוגיה. אני לא ציירתי תמונה ורודה, אני סיפרתי על האתגרים והקשיים וכשיש קשיים גם בין מוגבלות אחת למוגבלות אחרת. אבל אנחנו מנסים ואנחנו משתדלים ואנחנו נמשיך להשתדל ולמצוא פתרונות ואנחנו ניעזר עם מי שאפשר להיעזר ואנחנו נשמע ונקשיב לכל מי שיכול לייעץ לנו ולקדם אותנו ולמצוא את הפתרונות המיטביים ללמידה הזאת שהיא לא טבעית עבור התלמידים שלנו.

שולמית, זו ממש תשובה שהיא אפילו מרתיחה. דיברו פה על כל כך הרבה נקודות מהשילוב הפרטני והמשלבים בבתים וההסעות וההנגשה וציוד קצה הולם למורים, זה לא מספיק שיש לילד, אם אין למורה ממול את אותו ציוד קצה והשיעורים המוקלטים בשפות שונות ולמוגבלויות שונות וקשר בין אנשי צוות וילדים ובחינות ועוד ועוד ועוד. חבר'ה, ב-1 בספטמבר לא תוכלו להגיד לא ידענו, אתם יודעים את זה כבר מחודש מרץ, זו תהיה פשלה מאוד גדולה אם המערכת לא תהיה ערוכה לכל הילדים עם הצרכים המיוחדים, לכל הילדים עם המוגבלויות והכנה מקבילה של כל המורים, בעיקר במערכת הרגילה. המורים של החינוך המיוחד יודעים מה לעשות, המורים של המערכת הרגילה, דיברנו על זה בדיון של הרפורמה בחינוך המיוחד, לא מוכשרים עד הסוף, זאת אומרת לא עברו הכשרות כמו שצריך.

להגיד להשתדל, מבחינתי זה לא מספק. יש לכם חודש וחצי להיות ערוכים, כמו מסדר המפקד, לאפשרות הזאת, הן אם הלימודים יהיו כסדרם והן אם הלימודים יהיו מרחוק.

אני חייב להגיד שנושא הסייעות הוא באחריות השלטון המקומי.

אדוני היושב ראש, אם אני יכולה, בבקשה.

רחלי, אני מזהה את קולך. אמיתי, תודה על ההערה, שהסייעות הן בחסות השלטון המקומי.

זה ממש לא משנה, הן עובדות במערכת החינוך והאחריות הכוללת היא של - - -

כן, רק מבחינת פניית הוועדה, כדאי שהוועדה תפנה באמת למרכז לשלטון מקומי על כך.

תודה, אמיתי, זה דגש חשוב. סמי, אני חושב שאולי רחלי תסכם ואז אתה תוכל לסכם, או שאתה רוצה להפנות אליה שאלה לפני? כי אנחנו ממש חייבים לסיים.

לא, אני אשמע אותה.

רחלי, בבקשה, בקצרה. שלום, צהריים טובים.

שלום לכולם. תראו, אני רק רוצה לומר, כששולמית אומרת נשתדל, אני חושבת שגם בפתיח שולמית ציינה את כל האתגרים שניסינו באמת להתמודד ולתת מענה. אני רק יכולה כן לבשר ולהגיד שההתמודדות עם הסיפור של הלמידה מרחוק, כשהוא התעורר בשיאה של הקורונה ובתקופה של הסגר, באמת אפשר גם למשרד לעשות את הדרך שלו ואני חייבת לשתף אתכם ולספר שכן, הוקמו צוותים בתוך המשרד, מינהל תכנון ואסטרטגיה מוביל מהלך מאוד מאוד מקצועי ורציני של גיבוש מתווים עם הכשרה ולמידה ואנחנו כן מגבשים את המתווים כדי שבאמת, כמו שאמרה חברת הכנסת אורלי פרומן, לא להגיע ל-1 בספטמבר לא מוכנים. כך שכל המהלך הזה נמצא על סדר יומה של מנהלת המינהל הפדגוגי, של השר החדש, של המנכ"ל, אנחנו נמצאים בתוך זה כדי לגבש את המתווים. האתגרים הם אתגרים רבים, אבל אני בטוחה שבוודאי לא נמצא את עצמנו במקום שהיינו בו.

אל תתמקדו רק בלמידה מרחוק, מדברים על למידה אחרת, על הוראה אחרת. הילדים האלה זה לא רק למידה מרחוק.

לא, למידה אחרת. בדיוק על זה, על כל האתגרים שהציפה הסוגיה הזאת, גם של הקבוצות הקטנות, גם של הלמידה, בדיוק על זה.

אנחנו חייבים לסיים. זה לא הסוף, אז הכול בסדר, תודה, רחלי. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, אם אתה רוצה משפט לסיכום ואחר כך אני מסיים וסוגר.

כן. אני מודה לך מאוד על המהירות שהייתה לקידום הדיון. רחלי ושולמית, אני דואג לא רק מה-1 בספטמבר, אני עכשיו חושב על כל התלמידים שכביכול היו אמורים לסיים את הלימודים שלהם, בגרויות, בחינות, מה קרה איתם? אני בעצמי התקשיתי בלעבוד עם הדבר הזה מרחוק, עם כל מה שאני מכיר ויודע, ואני מניח שגם להם הייתה תקופה מאוד קשה. אני לא רוצה לאבד את הילדים האלה בין הכיסאות, אני לא רוצה שהם יאבדו שנה, אני רוצה שגם להם יהיו פתרונות.

והעניין הזה של ההנגשה, דובר פה, רם, על ידי כמה מהמשתתפים בדיון לגבי החשיבות של ההנגשה גם בשפות השונות. עבאס מאלמנארה הציע פתרון, הם כבר קיבלו ציוד מהביטוח הלאומי ויש להם אפשרות גם להנגיש את העניין הזה של דברים בשפה הערבית, שזה כבר מצוין, ויש להם מנגנון שעובד, אם המשרד יוכל להשתמש בשירותיהם וכבר לקדם את הדברים זה גם יהיה מצוין.

אני מודה לכולם על הדיון ואני מקווה שנפתח שנה שהיא נגישה לכולם.

תודה רבה. שוב, תודה לך על היוזמה, שמחתי להצטרף. אני אסכם בכמה משפטים, מכיוון שיש לנו פה ב-12 דיון נוסף.

קודם כל תודה לכל חברי הכנסת שהצטרפו, תודה גם למי שאיתנו בזום, מצגות משמעותיות, גם שלכם כנגישות ישראל ועל העבודה שלכם לפני, אז יישר כוח לכם על כך, וגם של המשרד, בסוף אני מבין שאתם עושים מאמצים, זה ברור לי, אני אומר את זה פה בכל דיון, ועדיין אני חושב שהאתגר והזעקה שעולה מאיתנו פה כחברי כנסת, בוודאי מהורים ומילדים היא כנה ואמיתית. אתם צריכים לעשות כל מה שאפשר, באמת כל מה שאפשר, כדי שבעוד חודש וחצי המערכת תהיה הרבה יותר מוכנה לכל אחת מהמוגבלויות הקיימות עם ההתאמות הכי משמעותיות שאפשר. ברור לנו שזה דורש הרבה מאוד עבודה, אבל זה חלק ממה שאתם צריכים לעשות.

לשמחתי, כמו שאמרה חברת הכנסת קאבלה, כיושבת ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, היא תקיים דיונים מאוד מאוד רלוונטיים בהקשר של המוכנות הטכנולוגית, שהיא בעצם עוברת כחוט השני ברוב הצרכים שאנחנו עסוקים בהם, אנחנו בשיתוף פעולה גם לוודא שזה מקדם את התהליך.

לגבי ההצעה להקים צוות, אני חושב שהדבר העיקרי שאנחנו צריכים לעשות זה להשתמש ברוב האנשים שנמצאים פה, גם הנציבות, גם העמותות וגם משרד החינוך וביחד איתנו, חבר הכנסת אבו שחאדה, אני אשמח לעזור בזה, לוודא בעוד דיון או בפניות אליהם מסודרות ומרוכזות שהם באמת עושים את מה שהובטח פה בדיון. אפשר לעשות את זה בעוד שבועיים-שלושה לוודא שהם על זה. אנחנו נמשיך לעקוב.

בסוף, כמו שאמרה פה יפה חברת הכנסת סונדוס סאלח, יש למידה מרחוק, יש בתחומים רבים רחוק מלמידה ומה שעכשיו אנחנו רוצים להגיע אליו זה שאף אחד לא יהיה מנותק מלמידה. אני חושב שזה סוגר את כל הפריים.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:50.