פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
13/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 4
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שני, כ"א בתמוז התש"פ (13 ביולי 2020), שעה 9:33

התכנית הלאומית לבטיחות ילדים

חברי הוועדה: יוסף ג'בארין – היו"ר
שלמה קרעי – מ"מ היו"ר

סונדוס סאלח
איימן עודה

פרופ' איתמר גרוטו - משנה למנכ"ל, משרד הבריאות

זהבה רומנו - מנהלת המחלקה לשירותים רפואיים, משרד הבריאות

רותם זהבי - מנהל אגף בטיחות סביבתית במוסדות חינוך, משרד החינוך

אלכסנדרה ארונין - מנהלת תחום בכירה, מדיניות תקינה וקש"ח, משרד הכלכלה

עידן עבודי - ראש תחום אנרגיה, משרד התחבורה

דניאל פדון - רפרנט בריאות, אג"ת, משרד האוצר

רות דיין מדר - מנהלת מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי

נחמה לאור דרורי - מנהלת חטיבת חינוך והסברה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מקבולה נאסר - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

ורד אורן - מנהלת תקשורת וקשרי חוץ, מכון התקנים הישראלי

דליה ירום - מנהלת אגף התקינה, מכון התקנים הישראלי

חנן דגן - מנכ"ל, איחוד גני הילדים

קרן איוס - יו"ר האיגוד, חיבה - איגוד הגנים הפרטיים

אורלי סילבינגר - מנכ"לית, בטרם - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

עליזה פישר - סמנכ"לית, בטרם - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

יעל מיטלמן - ראש תחום ממשל, בטרם - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

פרופ' ח'אלד אבו עסבה - מרצה בכיר, מכללות לחינוך

שמרית גיטלין שקד

תמי ברנע

א.ב., חבר תרגומים
התכנית הלאומית לבטיחות ילדים

בוקר טוב לכולם, סבאח אל חיר, היום יום שני, 13 ביולי, ישיבה שלישית של הוועדה לזכויות הילד והיא תעסוק לדעתי באחד הנושאים הכי חשובים שהוועדה הזו עסקה בהם בשנים האחרונות וגם תמשיך לעסוק הפעם, הנושא של בטיחות ילדים בישראל בכלל, אבל אולי באופן מיוחד היום נמקד את הדיון בתוכנית הלאומית לבטיחות ילדים, תוכנית חומש שהחלה בעצם ב-2017 גם בליוויה של קודמתי בתפקיד כאן, חברת הכנסת ד"ר יפעת שאשא ביטון.

התוכנית הזו התקדמה במהלך לפחות שנתיים-שלוש הראשונות ואנחנו עכשיו לקראת אולי השנה הרביעית וזו ההזדמנות באמת לבחון מה קורה בהתקדמות התוכנית, מה הושג, מה עוד לא הושג. אני מבין שבגלל המצב המיוחד כיום יכול להיות שיש קשיים תקציביים. אני מקווה שאיתנו גם נציג משרד האוצר, שנוכל גם לעמוד על הדברים גם ברמה התקציבית.

אני רוצה לפתוח ולהגיד לכם שהוועדה הזו מרגישה באמת שליחות בנושא הזה של להגן על שלומם ועל בטיחותם של ילדים בישראל. אני חושב שמרבית המחקרים בנושא גם בישראל וגם בעולם מראים שמרבית מהתאונות הקטלניות של ילדים אפשר באמת היה לחסוך ואז אפשר היה לחסוך בחיי ילדים ואפשר היה לחסוך בכל מה שקשור לישראל, באלפי ואולי עשרות אלפי ילדים נפגעים.

אני מבין שסטטיסטית אנחנו מדברים על כך שילדים מגיעים לחדרי מיון בישראל כמעט כל שלוש דקות ובממוצע הם נשארים שלושה עד ארבעה ימים באשפוז, מה שבהחלט יכול להראות על התופעה הקשה הזו.

אני גם מבין שמבחינת ממוצע, המספרים מדברים על בסביבות 115-116 ילדים שנופלים קורבן לכל סוגי התאונות: דרכים, פגיעות בבית, טביעות, פגיעה בחצר הבית. כל מספר הוא גדול אבל המספר הזה, כשאנחנו משווים אותו אולי לגודל של שלוש כיתות שבעצם נמחקות בשנה בגלל תאונות קטלניות של ילדים, זה רק מראה על חשיבות הדיון וחשיבות ההתקדמות בנושא כדי לקדם בטיחותם של כל הילדים.

אני מציע שנפתח אולי בעדכון היות והישיבה האחרונה בנושא הייתה לפני כשנתיים, אז בשנה האחרונה היו בעיקר בחירות, אז לא הייתה לנו הזדמנות בוועדה לשמוע עדכון לגבי קצב ההתקדמות של התוכנית, מה הושג ומה מתעכב. אולי נתחיל ממשרד הבריאות שבעצם התוכנית מבוצעת בחסותו.

האם פרופ' גרוטו איתנו, המשנה למנכ"ל המשרד?

הוא לא נמצא.

הוא עדיין לא איתנו.

אולי שני המזכירה? לא, אז זהבה רומנו.

זהבה רומנו שהיא מנהלת התוכנית, היא גם מנהלת המחלקה לשירותים רפואיים במשרד הבריאות. זהבה איתנו?

כן, אני אתכם. הייתי מאוד שמחה שפרופ' גרוטו יהיה איתנו ויאמר את הדברים אבל אני מקווה שהוא יוכל להצטרף בהמשך.

קודם כל תודה רבה היושב ראש על הפתיח המעודד שסיפרת על התוכנית הלאומית. התוכנית הלאומית באמת עשתה בשנתיים האחרונות כברת דרך. אני אשתדל לספר באמת על קצה המזלג כדי לתת מקום לחבריי השותפים בתוכנית, וזאת הזדמנות מאוד טובה להודות לכולם על שיתוף הפעולה שאני זוכה לו וכולנו זוכים לו בעצם מהשותפים. אני רוצה להודות גם לארגון "בטרם" שמלווה אותנו בתוכנית בכל התהליכים.

תמי, אפשר להעלות את המצגת ששלחנו?

כן.

אני באמת אתן איזושהי סקירה ממש קצרה לאור הנתונים הקשים שהיו בשנת 2012, והנתונים האלה לצערנו עדיין מלווים אותנו. אולי קצת פחות נפגעים, פחות נהרגים אבל לאור הנתונים הקשים שהיו בשנת 2012 הוחלט על ההקמה של התוכנית. הוחלט לעשות מיפוי בכל משרדי הממשלה לגבי מה נעשה בנושא של בטיחות ילדים.

הוקם איזשהו מסמך עב-כרס של תוכנית עם משימות מה צריך לעשות בכל משרד ומשרד. התוכנית הזאת תומחרה. זאת הייתה תוכנית מאוד גדולה, מאוד מקיפה. בשנת 2017 הוחלט לצמצם את התוכנית לחמישה משרדי ממשלה שהם חמישה משרדי ממשלה רלוונטיים, כאשר אתם רואים את השותפים שהיו בתחילת הדרך ואת הצמצום לחמישה משרדי ממשלה, שזה משרד החינוך, משרד התחבורה, משרד הרווחה ומשרד הכלכלה. אלה חבריי השותפים לתוכנית הלאומית.

אני גאה לבוא ולומר שבעצם כל החברים התגייסו והמשימה הכי חשובה שהייתה בעצם של התוכנית זה לשים את הנושא של בטיחות ילדים בתוכניות העבודה של המשרדים, לשים את זה כחלק נכבד בתוך תוכנית העבודה. קודם לכן זה היה נושא שהוא היה פרוייקטלי. לא עוד. התוכנית הלאומית הפכה להיות משימה חשובה בתוכניות העבודה של כל משרד ומשרד.

המבנה הארגוני שלנו - חשבנו שנכון בעצם כדי לפעול, זה קודם כל להקים ועדת היגוי בין-משרדית כאשר המטרות שלה היו לקבוע מטרות ויעדים, מדדים מאוד ברורים לקראת מה אנחנו הולכים, מה אנחנו רוצים להשיג.

לצד ועדת ההיגוי הקמנו ועדות מקצועיות: ועדה מקצועית להכשרת אנשי מקצוע, ועדה מקצועית להסברה לאומית, ועדה מקצועית שתדון באוכלוסיות מיוחדות כמו האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית שאנחנו יודעים שיש שם יותר היפגעות, ועדה מקצועית לאיסוף נתונים. אני תיכף אפרט מה היו אסטרטגיות הפעולה.

ועדת ההיגוי קבעה אסטרטגיות פעולה. אסטרטגיות הפעולה, אני קצת ארחיב לגבי הנושא, נתונים ומידע. כל משרד ומשרד בעצם אסף נתונים לגבי היפגעות ילדים. הנתונים נשמרו באותו משרד. ארגון "בטרם", באדיבותו אסף נתונים ממספר משרדים, אסף נתונים מבתי החולים ובעצם נתן לנו דוחות שנתיים לגבי הנושא של היפגעות ילדים.

חלק מהמידע שהיה קיים במשרדים בעצם לא היה שקוף לכל המשרדים האחרים ולכן חשבנו שהכי נכון להקים מאגר לאומי אחד שבו יאספו בעצם באופן לא מזוהה כל הנתונים בנושא של היפגעות ילדים. אנחנו יודעים שנתונים זה דבר מאוד חשוב לקבלת החלטות, לפיתוח של אסטרטגיות מה נכון להשקיע, איפה נכון להשקיע, לאגם משאבים. דבר ראשון שחשבנו שנכון זה בעצם להקים ועדה שהיא בין-משרדית עם מיטב האנשים שעוסקים בנושא של מחשוב ונתונים ולקדם את הנושא.

כבר בשנת 2019 התחלנו באיסוף נתונים ממאגרי מידע שנמצאים במשרד הבריאות. מאגר המידע הגדול זה בעצם בתי החולים. היום 24 חדרי מיון ומחלקות אשפוז בעצם מדווחים על היפגעות. אנחנו נמצאים בקשרים מאוד מתקדמים עם משרד החינוך לקבלת המידע ממאגרים שנמצאים במשרד החינוך. לצערנו הקורונה קטעה לנו את התהליך כי כל צוות המחשוב שלנו התגייס לצורך שדרוג המחשוב במגפת הקורונה, אבל אני מאוד מקווה שנוכל במהרה לגשר על הפערים ולחזור לעבודה המבורכת הזאת שנעשתה מול משרד החינוך.

בהמשך אנחנו נתחבר למאגרים נוספים כמו מאגר של מד"א, שלמד"א יש מאגר גם בנושא של היפגעות. אנחנו יודעים שלמכבי האש יש מאגר של היפגעות ועוד משרדים נוספים שיש להם מאגרים. זה יהיה בשלב הבא. אנחנו נעשה את זה שלב-שלב.

אסטרטגיית הפעולה הבאה זה התמקצעות ובניית יכולות לאנשי מקצוע. הקמנו ועדה מקצועית שבה ישבנו, נציגים של המשרדים השותפים, אנשים בכירים בנושא של הדרכה ופדגוגיה. השכלנו להבין שיהיה קושי להגיע לכל מטפל, לכל איש חינוך, לכל גננת, לכל סייעת עם תכנים בנושא של בטיחות ילדים, וחשבנו שנכון גם להביא את התכנים בצורה פרונטלית וגם נכון להביא את התכנים בצורה דיגיטלית: פיתוח של לומדות, פיתוח של סרטונים. הסרטונים והלומדות יהיה נגישים לכולם. הם יוכלו בכל זמן פנוי להיכנס, בנוסף, לא כמשהו שהוא רק לשעות פנאי אלא כחומר לימודי שישמש גם לצורך העברת מידע ולצורך בחינה של אנשי המקצוע ואולי אפילו בעתיד אפשר לחשוב על איזה סוג של רישוי.

חינוך והסברה לקהל הרחב - אני חושבת שנעשתה כאן עבודה מאוד מאוד חשובה ומבורכת. ישבנו כל הדוברים של המשרדים השותפים, חשבנו ביחד איך להעביר מסרים לקהל הרחב בנושא של מניעת טביעות, בנושא של כוויות. יצא קמפיין בשנת 2019, קמפיין שקיבל הדים חיוביים מהקהל, מהשטח. אני חושבת שהקמפיין היה קמפיין שהיה גם נגיש לאוכלוסיות השונות. זה היה קמפיין מאוד מוצלח. אני חושבת שהצלחת הקמפיין נובעת מזה שבאמת ישבו דוברים מכל המשרדים השונים ונתנו את החלק שלהם ואת הידע שלהם ואת הרצון הטוב שלהם. היה כאן איגום משאבים. היה קמפיין שבאמת זכה להרבה מאוד תקציב וזה הוכיח את עצמו. אנחנו נשמח להעלות קמפיינים נוספים.

יש קמפיין נוסף שעומד כרגע בקנה, אם אפשר לומר כך. אנחנו מנסים למצוא תקציב כדי להעלות אותו. הוא כנראה לא יהיה קמפיין טלוויזיה, הוא יהיה יותר קמפיין מדיה אבל אנחנו חושבים שזה חשוב, בטח גם עכשיו בעידן הקורונה שהילדים נמצאים יותר בבית, ואם ילדים נמצאים בבית אנחנו יותר משתמשים בבריכות שהן בריכות ביתיות. הבריכות הביתיות הן פחות מוגנות. אנחנו לא מתייחסים לבריכה ביתית כמשהו מסוכן שנמצא בתוך הבית. הקמפיין יהיה באמת יותר מכוון לנושא של בריכות ביתיות ואיך להגן על הילדים סביב מים בבית.

זהבה, הקמפיינים מותאמים גם להקשר של הקורונה או שעדיין לא הגעתם לשלב הזה?

הקמפיינים לא מותאמים בהקשר של הקורונה, הקמפיינים מותאמים בהקשר של בטיחות ילדים. יש לא מעט קמפיינים בהקשר של הקורונה. אנחנו לא נכנסנו לנושא של הקורונה.

אני חייבת לציין שבתקופת הקורונה כולם היום מגויסים לקורונה, כולל אני כמנהלת התוכנית. אני מאוד שמחה שהפתיחה הזאת של הוועדה החזירה אותנו לעסוק בתוכנית. כל הנושא הזה של חינוך והסברה שקשור לקורונה, יש גורם במשרד שגם מעביר מסרים לילדים, גם מעביר מסרים למבוגרים. יש לא מעט חומרים שעוברים במדיות השונות לגבי איך צריך להתנהג כדי להימנע מחשיפה.

כן, אבל אפשר לומר שאחת ההשפעות של הקורונה, שאולי יש היום שימוש יותר בבריכות ביתיות, אז אני מניח שהקמפיין יהיה מותאם למציאות החדשה הזאת.

לסביבה החדשה הזאת, נכון. הקמפיין יהיה מותאם לסביבה החדשה כי יהיה יותר שימוש בבריכות הביתיות כי הבריכות הציבוריות כרגע סגורות.

את יכולה לתת עוד דוגמאות? נניח בריכות ביתיות, יש עכשיו שימוש מוגבר יותר. יש עוד תחום אחד או שניים שאתם מזהים, מגורמי הסיכון כלפי ילדים שעכשיו יש שימוש יותר מוגבר בו בגלל הקורונה?

אני לא יכולה לומר את זה. אורלי נמצאת איתנו על הקו. אורלי בטח ובטח תוכל לומר כי הם המשיכו את הפעילות הברוכה שלהם גם בתקופת הקורונה. אורלי, תוכלי לענות על השאלה?

לא, נחכה.

אוקיי.

כדאי להתקדם עם הצגת התוכנית.

דיברנו בעצם על נושא של חינוך והסברה, שגם הייתי רוצה להוסיף בחלק של החינוך וההסברה את התכנון שלנו לעתיד. זה תכנון של פורטל הורים לשנים הראשונות. הפורטל בעצם ינגיש מידע בכל מיני נושאים בנושא של בטיחות ילדים. הורים יוכלו להיכנס לפורטל. בזמן שהם נרשמים לקבלת תור בטיפת החלב יועבר להם מידע באמצעות דף הנחיה, אם זה לוואטסאפ, אם זה למייל בנושא של בטיחות ילדים. זאת הזדמנות להעביר להם מסרים. הם יכנסו לאתר. האתר יהיה ידידותי. הם יוכלו לקרוא על נושאים שונים.

משרד החינוך, אני קצת גולשת לחבריי ובטח הם יספרו על הפורטל, גם כן בנושא של העברת מסרים להורים, שהפורטל הוא קצת לילדים יותר מבוגרים, לילדי הגן וילדי בית הספר. אני חושבת ששני התחומים האלה יתממשקו יחד וזה באמת יעשיר את הקהל הרחב.

גם במהלך כל השנה אנחנו בעצם מעבירים מסרים, אם זה באמצעות הפייסבוק, אם זה באמצעות המדיה הדיגיטלית בנושאים שונים שקשורים לחגים, שקשורים לחזרה לבית הספר וכו'. אולי אפרט את זה קצת יותר בהמשך אבל זו רק טעימה. כל זה נעשה בשנת 2019 לאורך כל השנה.

דוח המלצות להגברת בטיחות ילדים בחברה הערבית - הקמנו צוות בראשותו של ד"ר מוחמד אל נבארי שהיה ראש מועצת חורה, איש מאוד עסוק שלקח על עצמו לפתח תוכנית לגבי הנושא, איך מעבירים ערכים ומסרים לאוכלוסייה הערבית. אנחנו כרגע בגיבוש של הדוח. ברגע שהדוח יצא אנחנו נשמח להגיש אותו באופן חגיגי לוועדה המכובדת הזו.

ד"ר מוחמד נבארי יהיה איתנו?

אני העברתי את הנתונים לתמי. אני מקווה שתמי הצליחה ליצור איתו קשר. הוא מאוד מאוד עסוק. הזמן היה מאוד קצר להתארגן אז אני מקווה שבפעמים הבאות הוא בטח יצטרף. אני אבקש ממנו שיספר. בטח כשהדוח יהיה מוכן אנחנו ניתן לו את הכבוד הראוי להציג את הדוח לוועדה.

זהבה, אני מבין ששתי הקבוצות אולי הייחודיות ברמה של סיכון מוגבר זה האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית.

נכון.

יש צוות דומה באוכלוסייה החרדית או שבשלב הזה הצוות בראשות ד"ר נבארי בחברה הערבית?

אנחנו קודם כל הקמנו את הצוות הזה של האוכלוסייה הערבית. אנחנו חשבנו שיש מקום באמת להתמקד ולתת לזה מקום מאוד מאוד חשוב ומאוד נכבד. לגבי האוכלוסייה החרדית, אנחנו פועלים מול החטיבה שלנו של צמצום פערים, עם שולמית אבני, עם אמה אברבוך שהיא הנציגה בחטיבה לנושא האוכלוסייה החרדית. אנחנו מתייעצים איתה כשאנחנו רוצים להעביר מסרים, כשיש איזושהי פעילות מסוימת. נכון להקים ועדה נוספת.

אני חייבת לציין, אנחנו די צעירים בתוכנית. התוכנית בעצם קיבלה תקציב והתחילה להתגבש מאמצע שנת 2018. 2017 זה רק היו הניצנים הראשונים אבל באמצע 2018 אנחנו התחלנו לפעול. 2018 ו-2019 אלה היו באמת שנים מאוד ברוכות עם הרבה מאוד עשייה אבל זה לא מספיק. אנחנו היינו רוצים שגם שנת 2020 ו-2021 ו-2022 נצליח לעשות מעבר למה שעשינו בשנת 2019 או לפחות כמו שעשינו בשנת 2019. העבודה עוד רבה לפנינו ואנחנו ניקח את זה לתשומת ליבנו.

כן, ונושא אחרון?

לגבי הנושא האחרון זה קידום והתאמת סטנדרטיזציות תקינה ואכיפה. אנחנו חושבים שזה נושא מאוד מאוד חשוב, כל הנושא הזה של סטנדרטיזציה. אני מדברת על העברה של חוזרים, נהלים, סטנדרטים בנושאים שונים.

אשאיר לחברתי ממשרד הכלכלה שתספר על כנס הסטנדרטים שנעשה עם הרשויות המקומיות, אבל אני אספר לגבי תוכנית הדגל שלנו, שזה קידום והתאמת מוצרים למניעת שכחת ילדים ברכב. אנחנו חווינו בשנת 2018 שנה מאוד קשה שנשכחו הרבה מאוד ילדים ברכב, והילדים, אני לא רוצה להשתמש בביטויים קשים כמו ניצלו למוות שזה ביטוי מאוד מאוד קשה, וחשבנו להקים תוכנית, בעצם לקחת טכנולוגיות שקיימות, ויש לא מעט טכנולוגיות למניעת שכחת ילדים ברכב, חלקן מתחברות למכשירים הסולאריים, חלקן מתחברות לרכבים, חלקן עומדות בתקן, חלקן לא עומדות בתקן.

מכון התקנים הישראלי קבע תקן לטכנולוגיות למניעת שכחת ילדים ברכב. הטכנולוגיות שקיימות היום בשוק לא פונות למכון התקנים כדי לקבל תקן בגלל העלויות הגבוהות ולכן חשבנו שהכי נכון זה להקים ועדה מקצועית, והקמנו ועדה מקצועית בשנת 2019 של אנשי אקדמיה שעוסקים בטכנולוגיה, של אנשים מחברות טכנולוגיות מהמובילים במדינת ישראל, ממשרד התחבורה, מהמועצה לחדשנות. כולם הגיעו באופן וולונטרי. הוועדה קבעה סטנדרטים מה הם תנאי הסף לטכנולוגיה של מניעת שכחת ילדים ברכב. אנחנו בשלבים סופיים של כתיבת הקול קורא. ייצא קול קורא למי שיש לו טכנולוגיה שהיא בעצם כבר טכנולוגיה שהיא כבר קיימת, לא טכנולוגיה שעכשיו הוא הולך וממציא אלא טכנולוגיה שהיא טכנולוגיה קיימת. אנחנו נביא את הטכנולוגיות שייבחרו בקול קורא, נביא אותם לוועדה המקצועית. הוועדה המקצועית תבחן האם הטכנולוגיות האלה עומדות בתנאי הסף. אנחנו נגיש את הטכנולוגיות האלה בשם התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים למכון התקנים. אנחנו נממן את התקן לאותה טכנולוגיה והטכנולוגיה הזאת בעצם אחר כך תפורסם להורים בדרכים שונות, אם זה במדיה, אם זה בפורטלים גם של המשרדים השונים, ונאמר להם, אם כבר אתם מחליטים לרכוש טכנולוגיה ולשים אותה ברכב, שהטכנולוגיה הזאת תהיה טכנולוגיה שהיא טכנולוגיה אמינה.

החזון שלנו כתוכנית לאומית אחר כך, לקחת את הטכנולוגיה הזאת ולהביא אותה למשרד התחבורה ואולי לחייב שבכל רכב שיש בו נסיעה של ילדים, להכניס את הטכנולוגיה הזאת, אולי לסייע להורים ברכישה של הטכנולוגיה הזאת. זה השלב הבא. אני מזמינה את הוועדה הזאת לסייע לנו בקידום הטכנולוגיה שתיבחר, להפיץ אותה ולהכניס אותה לכל רכב במדינת ישראל כדי להגן על הילדים שלנו.

בהחלט זהבה נושא חשוב. האמת היא שהוועדה קיימה בעבר גם דיונים מיוחדים על הנושא הזה. מתי את צופה שיתפרסם הקול הקורא?

הקול קורא יתפרסם בקרוב מאוד, אני מניחה בשבועות הקרובים. זה ממש בישורת האחרונה מול הלשכה המשפטית. אני אעדכן את היושב ראש אם חשוב לו לדעת מתי זה פורסם.

מצוין.

איתי שני חבריי, חברת הכנסת סונדוס סאלח וגם חבר הוועדה, חבר הכנסת שלמה קרעי. חברי קרעי ינהל את הוועדה בעשר דקות-רבע שעה הקרובות בגלל דיון אחר שיש לי, אבל בינתיים חברת הכנסת סלאח רוצה להעלות שאלה.

אני רק ברשותכם נותן את ניהול הישיבה לחברי שלמה קרעי ואני אחזור להצטרף אליכם.

(היו"ר שלמה קרעי)

זהבה, בקשר להיערכות הטכנולוגית, את הסברת שכל כך מתוכנן יפה שיהיה מונגש לאנשים פתרונות טכנולוגיים למנוע את האסון הבא, אבל אנחנו יודעים שזה לא רק עניין של טכנולוגיה, זה גם כן מודעות ובסופו של דבר רכיבים טכנולוגיים, ירכשו אותם אנשים שיש להם את היכולת הכלכלית וגם כן מאמינים בטכנולוגיה והרכבים שלהם מותאמים לזה. מה עושים עם אוכלוסייה למשל בדרום, בנגב, שהרכבים שלהם הם לא באמת רכבים שהם חדשים או יכול להיות שהם לא מאפשרים הרכבת רכיבים טכנולוגים חדשים שיאתרו סכנה כזו או אחרת? האם נעשה במקביל גם מסלול שהוא למודעות בטיפות חלב בקרב אוכלוסיות מסוימות?

אז קודם כל תודה רבה על השאלה. אני אשיב. כשאנחנו מדברים על טכנולוגיה ואנחנו מדברים על חדשנות, המטרה שלנו באמת לשלב גם טכנולוגיות, גם חדשנות וגם להשתמש בכל מיני אמצעים כדי לפזר כמה שיותר את הערכים ואת המידע.

אנחנו יודעים ואנחנו מודעים לאוכלוסיות שלא כל כך חשופות, כמו האוכלוסייה החרדית, כמו האוכלוסייה בנגב, והאוכלוסיות מספרות שלא כל כך חשופות לטכנולוגיה. אנחנו מודעים לזה ולכן אנחנו עדיין משתמשים באמצעים נוספים. למשל, אם אנחנו מדברים על נושא של שכחת ילדים ברכב, אנחנו עדיין משתמשים גם במדבקות. אנחנו עוברים, אנחנו מחלקים מדבקות, אם זה בטיפות החלב, אם זה בקניונים. אנחנו שמים מדבקות בכל מקום, בכל הזדמנות, אם זה בבתי החולים. אנחנו מנגישים מידע לנושא של שכחת ילדים ברכב, לנושא של בטיחות בכל אמצעים, באמצעים של שלטים, באמצעים של ברושורים, באמצעים של העברת מסרים פרונטליים.

אנחנו לא מתמקדים אך ורק בטכנולוגיה. הטכנולוגיה, נכון שהיא מתאימה ונכון שהיא נותנת לנו את האפשרות לפזר מידע בצורה הרבה יותר רחבה, אבל אנחנו מודעים לזה שישנן אוכלוסיות שהן לא חשופות לטכנולוגיה. אנחנו משתמשים בכל האמצעים שנמצאים בידנו ואני בטוחה שחבריי יספרו. רותם יספר על הדרכות והכשרות שנעשות באוכלוסיות המיוחדות, שהן מותאמות ומונגשות לאוכלוסייה שהיא לא פתוחה לטכנולוגיה. מקבולה, חברתי שיושבת כאן איתנו תספר גם כן איך מעבירים מסרים של בטיחות בנושא של היפגעות מתאונות דרכים, שהוא לא מבוסס טכנולוגיה. אני אשאיר להם גם כן את האפשרות לספר ואני אעבור הלאה.

אני רוצה להראות לכם טעימה של קמפיין שעשינו, קמפיין למניעת טביעות. אספר עוד כמה משפטים לגבי מה נעשה במשרד הבריאות ואז אתן את הבמה לחבריי השותפים.

זהבה, לפני כן ברשותך, עד כמה אתם משתמשים במשאב של מכוני הרישוי למשל? הרי כל רכב בסופו של דבר מגיע פעם בשנה למכון רישוי כדי לעבור טסט. עד כמה יש ניצול של המשאב הזה? לדעתי, להסתובב בקניונים ולחלק מדבקות זה משאב הרבה פחות משמעותי מאשר מכוני הרישוי של מדינת ישראל.

אין ספק. אני נתתי את הדוגמא של המדבקות אבל אנחנו עושים מעבר, אם זה קמפיינים. אם אתה מדבר על הקטע של להתחבר לטכנולוגיה למניעת שכחת ילדים ברכב, אני חושבת שזה באמת נכון אולי להכניס את הטכנולוגיה הזאת ולעשות איזשהו שיתוף פעולה עם מכוני הרישוי. אני מרימה את הכפפה ואת הרעיון ואני אשמח לעשות חשיבה איך לשתף את המכונים. לא חשבנו על זה אבל זה באמת רעיון מבורך.

אני שמח מאוד שאת מרימה את הכפפה. באופן אישי כשאני מגיע עם הרכב שלי לטסט, כל מה שיגידו לי לעשות שם, אני אעשה, אם זה להוריד אפליקציה לטלפון הנייד ואם זה לקחת מדבקה ולהדביק על השמשה של הרכב. לא משנה מה שיגידו, אנחנו נעשה. כל מי שמגיע למכון רישוי "מת" לצאת מהמקום הזה עם אישור שהרכב שלו עבר טסט.

זה לא פשוט לבוא ולומר את הדברים האלה. זה צריך לעבור איזה שהם תהליכים של רגולציה. אנחנו לא יכולים לבוא ולהיכנס למכון רישוי ולומר, אתה חייב לעשות כך וכך בשביל כזה וכזה ברכב. אפרופו, הזכרת את האפליקציה של מניעת שכחת ילדים בטלפון. דווקא האפליקציה הזאת היא לא האפליקציה המועדפת עלינו כי מה שקורה זה שאנחנו רואים בטלפון כמכשיר שהוא מסיח את הדעת, ולשים אפליקציה למניעת שכחת ילדים בטלפון, זה רק עוד הסחת דעת נוספת, אבל שוב אני אומרת, אנחנו פתוחים לשמוע רעיונות. אני חושבת שזה רעיון מאוד מבורך. אם אנחנו מדברים על מכוני רישוי, אנחנו נשב, נעשה חשיבה גם עם הרלב"ד. אנחנו נעשה חשיבה עם משרד התחבורה. אני מרימה את הרעיון הזה. כל רעיון הוא מבורך. כל דרך להעביר מסרים היא מבורכת. אנחנו נבדוק את זה. תודה.

אם תצטרכו לאשר תקנה כזאת בוועדת הכלכלה או בכל ועדה אחרת, אני בשמחה אירתם לעניין הזה.

בשמחה ובתודה. אפשר לעבור לשקף הבא?

כן, ודאי.

בשקף הזה נתנו את נתוני החשיפה, כמה הדים הקמפיין הזה עשה. אנחנו מדברים על 13 מיליון חשיפות ולמעלה מ-117,000 הקלקות על הסרטון הזה, סרטון מאוד חשוב.

בואו נעבור לשקף הבא. אני אספר קצת מה נעשה במשרד הבריאות. משרד הבריאות הוא בעצם המשרד המוביל והמתכלל את כל המשרדים האחרים, אבל גם אנחנו ממשיכים לפעול בזירה הביתית שלנו ואני אספר קצת מה משרד הבריאות עושה בזירה הביתית שלו.

יש תוצאות לחשיפה הזאת לפי הנתונים עד היום?

בינתיים אין לנו דוח שהוא דוח חדש, אני מניחה שבעקבות הקורונה. כרגע אנחנו בשלב הזה של איסוף נתונים ובטח אורלי תוכל יותר לספר על הנושא של הדוח. אני מקווה שבהקדם אנחנו נוכל להציג את הנתונים החדשים ונקווה שהנתונים החדשים יהיו נתונים מפתיעים לטובה.

אם הם יפתיעו לטובה זה כפול ומכופל כי בתקופה הזאת הרבה יותר משתמשים בבריכות ביתיות ובמתקנים פרטיים בגלל הקורונה.

נכון מאוד, ואנחנו יודעים שבאמת רוב הפגיעות הן בזירה הביתית. למרות שאנחנו חושבים שהבית הוא המקום הבטוח ביותר לילדים שלנו, מסתבר שהבית שלנו הוא מאוד מסוכן אם לא עושים את הפעולות הנכונות ולא דואגים למזער, למגר את כל גורמי הסיכון שנמצאים לנו בתוך הבית.

אני קצת אספר מה אנחנו עושים. ביצענו הכשרות כמובן לצוותים המטפלים במערכת הבריאות, זה לרופאים, אחיות, מקצועות הבריאות. הבאנו את הנושא של בטיחות ילדים לפורום ילדים. יש לנו פורום ילדים במשרד הבריאות שהוא פורום שמורכב מכל בעלי המקצוע שזה רופאים, אחיות, מקצועות הבריאות. כולם הרימו את הכפפה. כל אחד במגרש שלו החליט לקדם את הנושא, אם זה בשילוב של תכנים לאנשי מקצוע באקדמיה, אם זה בשילוב של תכנים כאשר הם פוגשים ילדים שעברו תהליך של היפגעות, אז להעביר את המסרים איך להימנע ואיך לא להיפגע בהמשך. היו לא מעט הכשרות. מי שלקח על עצמו לקדם את כל הנושא זה היחידה שלנו להתפתחות הילד והם עושים עבודה מאוד חשובה. אני גם אספר את העבודה החשובה שלהם לגבי ילדים עם צרכים מיוחדים, שהם קידמו השנה.

כמובן כמו שאמרתי, הנגשה של ידע וחומרים רלוונטיים לאנשי מקצוע בפלטפורמות קיימות, בפלטפורמות חדשות. אתר משרד הבריאות מעלה באופן תדיר תכנים חדשים לאנשי מקצוע. אנשי מקצוע יכולים להיכנס לאתר, לקבל מידע וחומרים כדי להשתמש בהם בהרצאות, בהכשרות שהם עושים בתוך היחידות שלהם, בתוך המסגרות שהם מפעילים.

אנחנו ממשיכים עם הדרכות פרטניות להורים, מפגשים של אחיות מול הורה באופן פרטני, סדנאות שאחיות עושות בטיפות החלב, סדנאות שאחיות לטיפות החלב מביאות מבחוץ כדי להעשיר את המפגשים עם ההורים. זה ממשיך, זה נעשה בקופות החולים, זה נעשה בטיפות החלב, זה נעשה ביחידות השונות להתפתחות הילד, במכונים להתפתחות הילד. הנושא של הדרכות ליולדות בבתי החולים. אנחנו ממשיכים עם זה. פרויקט שירות אישי. אני שוב חייבת לומר, הכול נעשה בשיתוף פעולה צמוד עם ייעוץ והכוונה של ארגון "בטרם" שמלווה אותנו לאורך כל השנה וזה הזמן להודות להם.

כנ"ל לגבי הנושא של הסברה והעברת מסרים, לאורך כל השנה, אם זה חג ט"ו בשבט, להימנע מאכילה של פיצוחים, ל"ג בעומר, מדורות וכו'. אנחנו לאורך כל השנה מקפידים להעלות פוסטים בפייסבוק, באינסטגרם, בטלגרם, באתר המשרד. המידע להורים הוא מידע שהוא זורם לאורך כל השנה. מידע להורים מועבר באמצעות השגרירים שלנו בשטח, שזה הצוות הרפואי. מידע עובר באמצעות פלטפורמות דיגיטליות וגם באמצעות פלטפורמות אחרות כמו שילוט של טיפות חלב שאנחנו שמים בטיפות החלב עם הנגשה תרבותית בשפות השונות.

אני עוברת לתוכנית שהיא בעצם באמת תוכנית הדגל של השנה, זה הנושא של תוכנית לבטיחות ילדים במעונות היום השיקומיים, שזו תוכנית מבורכת. אני חושבת שזו תוכנית ייחודית למדינת ישראל. אנחנו זיהינו שיש לא מעט היפגעות במעונות יום שיקומיים. יש לא מעט היפגעות בקרב ילדים עם צרכים מיוחדים וחשבנו שזה המקום לקחת את הנושא הזה ולעשות לא מעט עשייה.

במעונות היום השיקומיים נכנסה אחות שבעצם התפקיד של האחות זה להשגיח על הטיפול הרפואי בילדים במסגרת המעון. האחיות לקחו על עצמם להיות מקדמי בטיחות בתוך גני הילדים השיקומיים. הם אלה שיכשירו את הצוות, הם אלה שיעקבו, הם אלה שיביאו את השמירה שזה לא רק הדרכה שהיא הדרכה חד פעמית אלא הם ידריכו באופן תדיר. אם יקרה איזשהו אירוע בגן, זאת ההזדמנות לקחת את האירוע ולפתח אותו ולחשוב ביחד איך אנחנו עושים דברים אחרים בתוך הגן.

אני חייבת לספר דבר נוסף. אנחנו עשינו תהליך מאוד מבורך שהכנסנו את נושא בטיחות ילדים לבקרה במעונות השיקומיים. אני חושבת שזה תהליך מאוד מאוד חשוב שנעשה. מעבר לכך פותחו חוזרים בנושא של בטיחות ילדים לגנים, הוקמה ועדה לפיתוח סטנדרטים, מה הוא גן שיקומי בטוח, שזה מאוד מאוד חשוב. אני אעדכן בהמשך מה אנחנו עושים בנושא. תודה רבה על הקשב.

(היו"ר יוסף ג'בארין)

תודה. התוכנית כללה גם פשוט ליצור מעין רשם לאומי לפגיעות או לתאונות של ילדים. זה הוקם כבר? זה פועל?

ציינתי את זה בהתחלה. המילה רשם היא לא כל כך מתאימה אלא מאגר נתונים לאומי של כל הנושא של היפגעות ילדים. כדי ליצור את המאגר הזה יש צורך בהקמה של מערך מחשובי מאוד מפותח, וגם בנוסף צריך לקבל אישור מהמשרדים השונים להעביר את המאגר אל תוך מאגר אחד.

לארגון "בטרם" יש מאגר מאוד גדול, מאגר מצוין. בשלב הראשון אנחנו נכנס את כל המידע ממנו. במקביל אנחנו בשלבים מאוד מתקדמים מול משרד החינוך שיש לו מאגר מאוד גדול. אנחנו נחבר את המאגר שלו. למשרד הבריאות יש מאגר מבתי החולים. זו תוכנית שהיא תוכנית ענק. התחלנו בזה שהתחלנו להקים את הוועדה המקצועית של כל אנשי המקצוע שעוסקים בנושא של המחשוב, איך עושים את כל החיבורים המחשוביים כדי שתהיה זרימה שהיא זרימה אונליין ולא העברת קבצים. כרגע הייתי אומרת שאנחנו בשלבים מתקדמים מול משרד החינוך.

של המאגר. המאגר חשוב כי הוא ייתן לנו את התמונה הכוללת לגבי הפגיעות ברמה הסטטיסטית וגם איך אפשר יהיה גם לקדם טיפול בהם. תודה רבה זהבה, הרבה הערכה על התוכנית.

הצטרף אלינו חברי, חבר הכנסת איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת.

אתם ממשיכים עם הצגת הדברים, זהבה?

משרד החינוך, רותם זהבי.

רותם, אתה איתנו?

יש כמה סוגיות שקשורות לעבודה שלנו. באופן כללי משרד החינוך מוביל תוכנית חומש של בטיחות ילדים. יש לנו תקציב מוסדר בנושא הזה ואנחנו רואים את עצמנו שותפים לתוכנית הלאומית.

המשרד איתר את אוכלוסיית היעד ומשקיע במגזר הערבי, במגזר החרדי באופן ייחודי וממוקד, באופן של ממש משימות גדולות שאנחנו משקיעים בהם גם אנשים וגם פעולות של חינוך. לדוגמא, ניתן לראות בשקף הקודם את הנושא של הפעולות שעשינו בנושא של גננות וסייעות במגזר הבדואי, הדרכת הורים. אנחנו רואים מנהיגות נוער. אנחנו מנסים לגייס בני נוער ברשויות, גם במגזר, גם במגזר הבדואי כדי לעודד ולהכווין.

צריך לזכור ששינוי תרבותי זה תהליך רב שנתי. זה לא מהיום למחר. זה תהליך שצריך להתמיד בו, לבדוק אותו וללכת איתו לאורך כל הזמן.

הייתי מדבר על שינוי התנהגותי, פחות על שינוי תרבותי.

שינוי התנהגותי הוא זה שמוביל לשינוי התרבותי ולדפוסי פעולה ומכאן אנחנו רואים את הזהירות, את ההבנה שאני פועל באופן מסוכן.

"בעקבות המעשים נמשכים הלבבות" – זה איזשהו משפט. כמה אנחנו משקיעים של שחייה? אנחנו רואים לאורך השנים שאנחנו השקענו בנושא הזה. השנה תכננו 9,600 תלמידים בנוסף ל-60,000 שאנחנו כבר עושים בתוכנית השחייה הלאומית של המשרד. אנחנו הוספנו רק למגזר, רק לחרדים, רק למגזר הערבי וזה הולך טוב. בעקבות הקורונה זה נעצר אבל כמובן שאחרי שנעבור את הימים האלה, זה יהיה.

זה מימון מלא של המשרד.

המשרד מממן ואנחנו גם מקבלים תקציבים מהתוכנית הלאומית, וזה מה שאני רוצה להגיד בסוף דבריי, שחייבים להמשיך את התקצוב של התוכנית הלאומית, א', מבחינת חשיבותו של ארגון "בטרם" בכל התהליך הזה. הוא המסנכרן הלאומי, הוא הגוף המקצועי שעוזר לתאם בין המשרדים שלנו ולכן צריך לעמוד על כך שנקבל את התקציב הנדרש, וכמובן אנחנו מסתייעים בשירותים שהוא נותן בכל הנושא הזה של המוקד הלאומי, המאגר הלאומי לתאונות שאנחנו שותפים אליו, לכן חייבים בעניין הזה מעורבות גם שלכם.

דברים נוספים שעשינו זה פרוייקטים של ביצוע תוכניות לימודים ממש. אנחנו מכניסים את הנושא של הבטיחות לתוך תוכניות הלימודים. כמובן אנחנו עוסקים במנהיגות, בני נוער, עכשיו בקיץ תכננו לעשות מפעלים גדולים מאוד של בטיחות, בקייטנות, לקראת החגים והמועדים גם במגזרים השונים. אנחנו מכניסים את הנושא של החשיבות של נפצים, אירועים וכו'.

פרוייקטים גדולים שאנחנו עושים במשותף זה כל הנושא של ההסברה. אנחנו עובדים במשותף עם הוועדה המסנכרנת של ההסברה לקראת הקיץ, עם כל הסיכונים וכו'.

אני רוצה כאן בעצם לבקש, יושב הראש של הוועדה, שיתמוך ויראה איך הוא יכול לקדם ולחזק את משרד הבריאות וארגון "בטרם" בתוכנית הלאומית, כי הדברים שהם עושים זה לטווח ארוך וצריך להמשיך. זה לא תקציבים גדולים אבל הם בעלי חשיבות עצומה בכל הנושא של בטיחות ילדים במדינת ישראל. עד כאן דבריי.

תודה רבה. חשוב ביותר שהתוכנית הזאת תימשך. אנחנו כבר מתרשמים מהחשיבות שלה, מההיקף שלה.

המשרד ימשיך בתוכנית בלי שום קשר לתוכנית הלאומית. אנחנו קיבלנו החלטה לפני חודש, אנחנו ממשיכים את התוכנית, לא עוצרים.

מצוין. האמת היא שאיתנו גם נציג משרד האוצר, אז תיכף גם נשמע את דבריו.

לגבי הצגת התוכנית, אני מבין שיש עוד דובר. אלכסנדרה ארונין איתנו, משרד הכלכלה?

משרד הכלכלה, מנהל התקינה. כאן אני חייבת להגיד שהפעילויות שתראו עכשיו זה משהו שהוא מעבר לפעילות השוטפת והקבועה של המנהל. עיקר המנהל שלנו זה אכיפה ופיקוח של כלל התקנים הרשמיים הישראליים, גם בייבוא וגם בשווקים. חלק מאוד ניכר מכלל התקנים ומכלל הפעילות שלנו בשטח זה אכיפת התקנים לילדים ותינוקות.

מעבר לזה יש גם פעילות שהיא בהכרזת תקנים חדשים, גם כן כולל תקני ילדים ותינוקות וכמובן גם מוצרים נוספים, בהחלפת תקנים קיימים בחדשים יותר, בעדכניים יותר.

כאן אספר בכמה משפטים על התוספת לפעילות הקבועה הזאת.

מה שאמרת עד עכשיו זה במסגרת התוכנית.

מה שאמרתי עכשיו במסגרת הפעילות השוטפת של מנהל התקינה במשרד הכלכלה. שלוש השורות האלו שאתם רואים על המסך, הפעילות הזאת ב-2019 זה התוספת בזכות התקציבים הנוספים של התוכנית הלאומית. במרץ 2019 קיימנו כנס מתקני משחקים עבור נציגי רשויות מקומיות, ולמה? כי כפי שאתם יודעים, מתקני משחקים בשטחים ציבוריים הם באחריות מלאה של הרשויות המקומיות שחייבים לתחזק תו תקן שיש למתקנים האלה, והפעילות ההסברתית הזאת לאנשי מקצוע שיושבים ברשויות מקומיות זו פעילות מאוד חשובה. עשינו את זה במסגרת הכנס והיה גם המשך שלא רשום כאן, שזה מפגשים כלכליים עם רשויות מקומיות במיוחד במגזר הלא-יהודי בצפון, במגזר הערבי, כאשר המהנדסים שלנו הגיעו כל פעם לרשות אחרת, נפגשו עם המהנדסים או עובדי הרשות והסבירו בפרטי פרטים על כל המערך הזה שנקרא תחזוקת מתקני משחקים.

לגבי משחקי ילדים שאני מזהה גם כאחד המוקדים הבעייתיים של פגיעות של ילדים. את יכולה להגיד לנו לפי הערכת המשרד, מסך כל משחקי הילדים שקיימים כיום ברשויות המקומיות, מה שיעור אלה שהמשרד אישר או שהמשרד סבור שהם עונים על התקן?

אנחנו כאן מדברים על מתקני משחקים בשטחים ציבוריים.

שבאחריות הרשויות המקומיות.

המצב פה הוא סך הכול מצב מאוד מאוד טוב בשמונה-עשר השנים האחרונות כאשר כל המערך הזה נכנס לפיקוח תו תקן חובה. ברגע שסדרת התקנים שחלים על מתקני משחקים הוכנס לתו תקן חובה, המצב השתפר בעשרות אחוזים. הרשות המקומית חייבת ומחויבת להיות במסגרת תחזוקה קבועה כאשר היא עושה בדיקות תקופתיות למצב המתקן, וזה שיפר באמת בכמה רמות את מצב המתקנים. נראה לי שכל אחד מאיתנו רואה את השיפור הזה בשנים האחרונות כשהוא פשוט אפילו מסתכל מסביב.

כן, התקן מחייב לפחות שיהיה שם איזשהו שלט, איזושהי הפניה שהמקום הזה מאושר על ידי משרד הכלכלה. איך זה עובד? כי הורים צריכים לדעת מראש שהמקום הזה אכן עונה, ואם לא אז אולי לפנות אליכם.

על התקן יש שילוט והשילוט הוא מחויב בתקן שהוא תקן רשמי וגם כן בפיקוח תו תקן. מכון התקנים הוא זה שמתחזק את כל המערך הזה בארץ ואנחנו פה עושים פיקוח ואכיפה של כל המערך הזה. אנחנו מסיירים בשטח. בכל הרשויות המקומיות תוכנית האכיפה היא פרוסה לאורך השנים. אנחנו מנסים להגיע לכל רשות מקומית בדחיפות מסוימת, לסייר שם ולהצביע על אותן נקודות שנראות לנו לא בסדר ומעבירים את הטיפול הלאה למעבדות מאושרות ולמעבדות מכון התקנים.

אני מניח שהתקן שניתן, יש איזושהי פרוצדורה איך לבדוק שוב.

כמובן. זו מערכת מאוד מסובכת שהיא בנויה על בדיקות עצמאיות תקופתיות וגם בדיקות בלתי תלויות של מפקחים חיצוניים.

אוקיי. יש עוד מה להוסיף, משרד הכלכלה?

כן, בוודאי. אני מתקדמת. ביולי 2019 עלה לאוויר פורטל מוצרים מסוכנים שהפנים שלו כלפי הצרכן כי אנחנו גם כמובן מתחזקים מערכות כבדות שהן יותר ליבואנים, למשווקים, שזה מערכות יותר מקצועיות. הפורטל הזה הוא אך ורק לצרכן שאמור להבין ממנו מה נמצא במסגרת תקנים רשמיים, איזה מוצרים הם באחריות תקנים רשמיים, מה המוצרים שהורדו מהשווקים בעקבות האכיפה שעשינו. יש גם מקרים ריקולים עצמאים של משווקים אחראים, ולתת לצרכן תמונה מה יכול להיות מסוכן, מה אפשר לזהות כפגיעה בבטיחות.

אלכסנדרה, האם האתר זמין גם בערבית?

בינתיים לא. חסר לנו תקציב. ברגע שיהיה לנו תקציב זה הדבר שרשום לנו ברשימת המשימות. בהחלט כן.

כן, זה כמובן דבר מהותי וחשוב, במיוחד חומר מקצועי ובטיחותי.

בינתיים הפורטל הזה מדבר רק עברית.

טוב, אני כבר שומע שזה עניין תקציבי. אין ספק שצריך לנסות למצוא מהתקציב הקיים. יש תוכנית כזו אני מבין, נכון?

כן, כן, ממש רשמנו את זה לפנינו מזמן. בנוסף לפורטל אנחנו כמובן מחויבים לכל המסרים שלנו שאנחנו מפרסמים בעיתונות. אנחנו תמיד מפרסמים את זה גם במדיה הערבית.

חשוב לי מאוד לציין שבתוך הפורטל הזה יש שתי אופציות מאוד חשובות, אחת זה דיווח על מוצר לא בטיחותי, שהאופציה הזאת כמובן פתוחה לכל אחד שנכנס לפורטל. אופציה שנייה זה להירשם לפורטל ואז בזמן אמת לקבל התראות על המוצרים שהורדו מהשווקים.

השותפים שלנו מלאים בפורטל הזה, זה כמובן התוכנית הלאומית ומכון התקנים שנותן לנו אינפוטים מאוד חשובים, שזה הטיפים לצרכנים איך לרכוש נכון מוצרים גם באונליין באינטרנט, על מה לשים לב ואיך באמת ליצור לילדים ותינוקות שלנו וגם לעצמנו סביבה יותר בטוחה.

הדבר השלישי, השקף קפץ אבל הייתה שם עוד שורה שדיברה על השתתפות שלנו בקמפיין בין-לאומי שאנחנו עושים אותו במסגרת החברות שלנו, של מנהל התקינה בקבוצת העבודה של OECD לבטיחות מוצרים.

בשנת 2019 הקמפיין הוקדש למודעות של הצרכנים לאותם הריקולים כדי שלא יפסחו על הריקולים ולא ישימו אותם המוצרים, ישאירו אותם בבית ויגידו לא נורא, הרמנו קמפיין בין-לאומי באמת להעלות את המודעות.

אני רק אגיד משפט אחרון, שהשנה, ב-2020 אותו קמפיין בין-לאומי יוקדש לבטיחות צעצועים שנרכשים באינטרנט. זה אומר עד כמה העולם וכל הרגולטורים מהמדינות המובילות שיושבים באותה קבוצת עבודה שלOECD מודאגים מאותם נושאים, מבטיחות צעצועים שנרשים אונליין ואז באמת מה שבדרך כלל מוביל את ההורים זה המחיר ולא הבטיחות של המוצר. עד כאן.

אני מבין שבעניין הזה של הסכנות של מוצרים, בעיקר צעצועים, הנושא הזה עדיין פחות מוסדר בחוק הישראלי.

אני יכולה להרחיב פה ולשכנע אותך שהמצב הרבה יותר מוסדר מאשר ברוב המדינות שקורות לעצמן דמוקרטיות ופתוחות לגמרי לזרימת הסחורות מבחוץ. העניין מאוד מוסדר כי אנחנו לא רק באכיפה: בפיקוח בתוך השווקים, של המוצרים, אלא גם בפיקוח בייבוא. אנחנו אלו שמקפידים משטר פיקוח בייבוא וזה מה שבינתיים מונע כניסת מוצרים לא תקניים ומסכני חיים לתוך המדינה.

לסיכום החלק שלך אני אומר קודם כל שחשוב שהפורטל הזה יהיה יותר במודעות של הציבור. כדי להשתמש בו יותר יכול להיות שאפשר לפתח אפליקציה הולמת, וכמובן את העניין השפה הערבית. אנחנו דיברנו על כך שהאוכלוסייה הערבית היא אוכלוסייה בסיכון מוגבר יותר ומכאן גם חשיבות היתר של הנגשת המידע הזה גם בשפה הערבית, לרבות כמובן הגברת המודעות לעצם קיומו של המידע. תודה, אלכסנדרה.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, נחמה איתנו, מנהלת חטיבת חינוך והסברה? נחמה, תוכלי לאשר את ההשתתפות שלך?

כן, כן, אני אתכם אבל מי שתציג את המצגת הזאת זאת מקבולה נאסר שעובדת בשיתוף איתי על ההסברה לחברה הערבית. אתם יכולים לעבור למקבולה.

אני אציג את שתי התוכניות שבעצם בוצעו או מבוצעות השנה. שתי התוכניות שאני אדבר עליהן שייכות לכל המאמצים לכל הרלב"ד להעלות את אחוזי החגירה בהעלאת בטיחות של ילדים ובכלל גם נהגים ונוסעי רכב בחברה הערבית על ידי העלאת אחוזי החגירה, אז אנחנו משקיעים הרבה בנושא של מושבי בטיחות, ולחברה הערבית בדרום במיוחד אנחנו ייעדנו פרויקט שהוא במשותף עם התוכנית הלאומית, של השאלת מושבי בטיחות. זה מיזם משותף עם עמותת יד שרה אז בעצם המימון הוא משולש, של הרלב"ד, התוכנית הלאומית ועמותת יד שרה.

המיזם הזה נמצא בהתחלה, אנחנו השקנו אותו השנה. גם הרגשנו שיש בעיה מסוימת בגלל הקורונה, וגם לפני זה היו הבחירות, אז יש איחור בהשאלת המושבים, לכן אנחנו יוצאים עוד מעט בקמפיין מסרונים לחברה הערבית בדרום על מנת ליידע יותר ולהנגיש את השירות הזה. במיזם יהיו 1,200 מושבי בטיחות ייעודיים להשאלה לחברה הערבית. אנחנו גם מתכוונים להביא את המושבים האלה לימי השאלה מרוכזים בחמישה יישובים בדרום. גם עשינו כבר פרסום בדיגיטל - ברדיו ודרך הרשויות המקומיות ואנשי השטח של הרלב"ד והפצנו חומרי הסברה בנושא הזה, אבל תקפה אותנו הקורונה וגם לפני הקורונה הייתה תקופת בחירות שגם לא היה קל להפיץ מסרים בטיחותיים. זה הפרויקט הראשון.

השקף השני זו תוכנית משותפת עם התוכנית הלאומית. אנחנו הפקנו שני סרטונים להורים וקידמנו אותם במגוון פלטפורמות בעיקר בדיגיטל. שני הסרטונים האלה מדברים על חסמים או על בעיות נפוצות בחברה הערבית בחגירת ילדים או אי חגירת ילדים, כמו הושבת ילדים על הברכיים של האימא והאבא, הושבת ילדים קדימה בזמן שהם גם צעירים מאוד או קטנים מאוד. עשינו שני סרטונים כאלה ושמנו אותם במהלך חודש במסכי קופות חולים, 400 מסכים כאלה. גם יצא קמפיין בדיגיטל. אני מקווה שאפשר לראות אחד מהסרטונים לפחות.

יש בעיה עם היוטיוב.

כן, יש בעיה ביוטיוב והזום אז נסתפק בתיאור שלך.

בסדר, אז שני הסרטונים האלה שייכים ל-2019 אבל הביצוע למעשה היה השנה. רק בחודש שעבר הסתיים הקידום של הסרטונים האלה וגם היה להם הרבה הד מצד החברה הערבית. קיבלתי אתמול את סיכום הצפיות, אז היה לנו צפיות מלאות, יותר מ-50% מהזמן חצי מיליון צפיות וזה משהו מכובד ונראה לי שאפשר גם לקדם את זה עוד. זה כלים שהם נשארים איתנו לעוד שלבים ועוד תוכניות בעבודה. תודה.

תודה רבה, מקבולה. אנחנו כמובן נמשיך ללוות את העבודה שלכם גם בהקשר של התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים, והקמפיינים האלה חשובים כמובן במיוחד להגברת המודעות.

אני רואה שנציגי משרד העבודה והרווחה, אני מבין שבגלל השביתה הם לא נוכחים איתנו. זו הזדמנות כמובן לחזק את ידי העובדים והעובדות הסוציאליות בשביתה הזו. זו שביתה מוצדקת ואני מקווה שמשרדי הממשלה ימצאו את הדרך להיענות לדרישות שלהם.

לפני שאנחנו עוברים ל"בטרם", יש עוד נציג משרד ממשלתי שצריך להציג?

כן, יש את הנציגה של המשרד לחיזוק וקידום קהילתי ונציג של משרד הפנים שהם לפני שנתיים עשו תקן לבריכות בצימרים. בזמנו היה משרד האוצר, היום זה משרד הפנים, מנהל התכנון והשאלה אם מתוכנן עוד משהו לבריכות.

אז אולי נשמע ממש בקצרה אם הם איתנו. ד"ר ליאת יקיר איתנו?

לא.

טוב, ד"ר יקיר לא איתנו. משרד הפנים, יותם שדה.

לא. יצא בעניין התקציב.

אני מציע שעכשיו נשמע את משרד האוצר. דניאל פדון, רפרנט בריאות באגף תקציבים, איתנו?

שלום, נעים מאוד.

דניאל, שמענו באמת דברים מאוד חשובים וגם מרשימים. לפעמים אני רק תוהה מדוע זה איחר כל כך, הביצוע, זאת אומרת שדברים שלכאורה היו צריכים לעשות אולי לפני עשור כדי למנוע את ההרג המיותר ואת הפגיעות הקשות שאנחנו עדים להם. אני נקבתי במספרים בתחילת הישיבה. אמרתי, רק לחשוב שילדים קורבנות תאונות. אנחנו מדברים על כמעט שלוש כיתות בבית הספר שנמחקות כתוצאה מהפגיעות הללו. זה רק ממחיש את חשיבות הדיון אבל גם את חשיבות ההתגייסות של משרד האוצר כדי וודא שאכן הדברים מתבצעים ושתקציבים זה לא דברים שימנעו את התקדמות הפרויקט החשוב הזה.

אני גם אומר שהשאיפה במקור הייתה הרבה יותר גדולה גם ברמה של תקציבים. אני חושב שדובר אז על אולי 250 מיליון בתוכנית חומש. עכשיו חזרנו למשהו מאוד מצומצם של 50 מיליון, 10 מיליון בכל שנה. אני הבנתי משיחות שהיו לי, שפה ושם יש קשיי תקציב. אני מקווה שיהיו לך בשורות טובות בדיון הזה.

טוב, אני לא בטוח שאני יודע על איזה קשיים תקציביים מדובר. נכון לשנה שעברה נפתחה התקשרות עם ארגון "בטרם" על סך 4 מיליון שקלים כל שנה, שתוקצבה בהתאם, כבר קיימת במערכות. בנוסף, היה הסכם על סך של 6 מיליון שקלים כל שנה, שלהבנתי אנחנו מחכים לחתימה מחודשת שלו. ככל שייחתם, כמובן שנתקצב גם אותו כמו שהתחייבנו בעבר. אנחנו חושבים שהתוכנית הזאת היא מאוד חשובה ולכן ברור הצורך ואנחנו עומדים גם מאחורי מה שהבטחנו בוועדות הקודמות.

תודה על העמדה העקרונית התומכת. יש משהו שמעכב את החתימה? כי זה אולי גם מעביר העברה תקציבית.

להבנתי משרד הבריאות צריך לחתום עם ארגון "בטרם" על ההסכם המחודש.

אז הכדור לא אצלכם מהבחינה הזאת. תקציב קיים ומובטח.

ככל שייחתם הסכם. אנחנו לא יכולים ללכת לתקצב בלי שיהיה הסכם חתום.

אני מבין ממך שבעצם ככל שזה נוגע לאוצר, אין מניעה שההסכם ייחתם ואפשר גם להעביר תקציבים.

נכון, כמו שהיה שנה שעברה ושנה שלפני כן.

בסדר. יש לך מה להוסיף לגבי התוכנית?

קטונתי, אני לא איש מקצוע. אנחנו חושבים שהתוכנית מאוד חשובה ואנחנו מאוד מקווים שהיא תופיע.

יופי, אז רשמנו בפנינו את התמיכה של המשרד בהמשך התוכנית ואת הבטחת התקציבים כדי שהתוכנית תוכל להימשך לפחות במתכונת העכשווית שסוכם עליה. תודה רבה, דניאל.

תודה לכם.

ארגון "בטרם" שמלווה ברמה המקצועית את התוכנית שותף מלא גם בביצוע. אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון "בטרם", המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים. אורלי איתנו?

כן, אני אתכם.

בוקר טוב, אני מכיר את העשייה שלכם מדיונים קודמים שהיו כאן בוועדה, עשייה מבורכת, חשובה, הייתי אומר כמובן מצילה חיים. ברכות גם על התוכנית החשובה הזו. היינו רואים שתהיה גדולה יותר ועם תקציבים יותר גדולים אבל בינתיים נוודא לפחות שמה שקיים, פועל, אז נשמח לשמוע ממך על התקדמות התוכנית. שמענו מהאוצר שלגבי תקציבים עתידיים לא צריכה להיות מניעה שזה גם יתקדם. רשות הדיבור שלך.

תודה רבה לך כבוד יושב ראש הוועדה, ד"ר יוסף ג'בארין, ותודה על הקיום של הדיון הזה.

אני בפתח דבריי רוצה להגיד שהמהלך של ייזום התוכנית הלאומית זה מהלך שהוא בעצם מרתון ארוך שהתחיל כבר ב-2008 כשמשרד הבריאות מינה את ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים להיות הנציג של מדינת ישראל בארגון הגג האירופי שזאת ההתמחות שלו. 34 מדינות אירופאיות מובילות מהלך כזה ואנחנו בעצם הצטרפנו למהלך.

אני רוצה להודות להם על ההזדמנות הזאת ולהודות להם על עצם העובדה שהם הסכימו להיות המשרד הממשלתי המוביל והמתכלל של המהלך הזה, כשברור שהאחריות ליישום של כל נושא בטיחות הילדים לא מונח רק על כתפיהם של משרד הבריאות, אבל בסוף צריך מובילות ממשלתית וזאת ההזדמנות להודות לזהבה באופן אישי על הובלה מהממת, על אחריות ואכפתיות, ולפרופ' איתמר גרוטו שלקח על עצמו להיות יושב ראש התוכנית ברמה הלאומית. אנחנו עובדים איתם כמעט 12 שנים על המהלך הזה.

אני רוצה לעשות קפיצה מהירה מכיוון שהרבה דברים כבר נאמרו. יש כמה דיוקים שהייתי רוצה לעשות כדי שבאמת נוכל להתקדם בצורה שיטתית וטובה.

הדבר הראשון, המטרה של התוכנית הלאומית היא לייצר מפת דרכים ממשלתית לטיפול הוליסטי בעניין של היפגעות ילדים בתאונות. החיבור מדובר על כל מי שיש לו אחריות ממשלתית לקדם את בטיחות הילדים ולמנוע היפגעות. יצאנו לדרך עם משרד הבריאות כמשרד מוביל ולצידו עוד 15 משרדי ממשלה וגופים לאומיים לתכנן את כל המהלך הזה.

לצערי הרב בגלל בעיות תקציביות בתחילת הדרך, במקום 300 מיליון שתומחר למהלך הזה, אגב, בתמיכה מלאה של משרד האוצר שהיה שותף בתהליך התכנון, יצאנו לדרך עם 50 מיליון ₪ שזה בעצם שישית מהמהלך הזה, ובהחלטה עם משרד הבריאות באמת צמצמנו את מספר המשרדים שיצאו לדרך, והגופים הלאומיים, ובאמת משרד התחבורה מינה מטעמו את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שהיא שותפה מופלאה במהלך הזה ונותנת את חלקה יחד עם משרד הכלכלה, משרד הבריאות, משרד החינוך והמשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

אני חושבת שאנחנו נמצאים כרגע בשלב שבו הוצגו בפניכם הצעדים הראשונים שנעשו. אני חושבת שהחשיבות של הצעדים האלה היא בשני כיוונים: פעם אחת, הצעדים האלה מהווים יצירה של תשתיות ארוכות טווח. אני חושבת שאין אף גוף שיכול להחליף או צריך להחליף את הממשלה בתפקידה. אני חושבת שהממשלה עושה עבודה יוצאת דופן כשהיא לוקחת נושא ומטפלת בו. אנחנו היינו רוצים שבסוף המהלך הזה כל אחד ממשרדי הממשלה יודע בדיוק איפה האחריות שלו מתחילה ונגמרת, מה הוא יכול לעשות ואיך הוא יכול ליישם את זה באופן קבוע ושיטתי בתוכנית העבודה שלו, כי הצלת חיים זאת לא משימה חד פעמית, זאת משימה קבועה.

הדבר השני, המטרה של המהלך הזה היא לחבר את נקודות הממשק באחריות של כל משרד ממשלתי הנקודתי ולעשות העברות-מקל מסודרות. אם אנחנו לוקחים את הנושא של הסעות תלמידים, זה נושא שלא קשור אך ורק למשרד התחבורה והרשות הלאומית, זה הרשויות המקומיות, זה משרד החינוך ומשרדים נוספים, ככה שיש הרבה נושאים שקשורים לבטיחות הילדים שאם רק כל משרד עושה את החתיכה שלו ואין את החיבור ביניהם, אנחנו בבעיה ברמת היישום ומעטפת הבטיחות לילדים.

הדבר השלישי והאחרון זה לייצר תשתית בת-קיימא לנושא הזה בכלל הממשלה. כרגע "בטרם" נבחר להיות מתחילת הדרך הגורם המקצועי המלווה של המהלך כשבעצם אנחנו עושים את זה באמת באהבה גדולה, במקצועיות גדולה. אנחנו מסייעים בפיתוח התכנים, בפיתוח תהליכים, בהערכה, בייעוץ למשרדים ובבניית התהליכים במשולב עם כל אחד מהשותפים לדרך.

במקביל צריך לזכור שהתוכנית הלאומית עדיין לא תוכנית גדולה ומתכללת את כל הממשלה. השלבים הבאים הם באמת לתכלל את התהליך הזה ולהכניס את כל הגורמים שהיו בתחילת הדרך, אחד-אחד ולהגדיל את התקציב. אין ספק שיש כרגע פער בין המילה תוכנית לאומית והעשייה הבאמת אבסולוטית שהמשרדים השותפים עושים ככל יכולתם כדי לקדם את המהלך לבין מה שנדרש. הפערים כרגע בין מה שנעשה למה שצריך להיות בשביל שנגיע למקום הנכון הם תהליכים מאוד גדולים, וכמו כל דבר שאנחנו מדברים עליו שצריך לעשות, שהוא הצלת חיים, זה לא nice to have, זה must have, אז אני רואה כרגע שני צעדים משמעותיים: האחד, את האוצר מתקצב מהלך הרבה יותר רחב כדי שנוכל יחד עם משרד הבריאות להכניס את כל הגופים השותפים האחראיים בבטיחות ילדים במדינת ישראל, והשני, באמת לפעול בצורה כזאת שלא נהיה סמוכים על שולחנו של תקציב ממשלתי כזה או אחר שלא עבר.

ארגון "בטרם" לצערי הרב מתחילת השנה הזאת לא מתוקצב, לא ממומן במהלך הזה על תמיכתו המקצועית מכיוון שחסר תקציב ממשלתי. דניאל, אנחנו לא מכירים עדיין אבל יש פער בין התקציבים שדיברת עליהם. התקציב של התוכנית הלאומית כרגע הוא 10 מיליון שקלים, 6 מיליון שקלים כמו שאמרת, תקציב אוצרי-ממשלתי-תוספתי, 4 מיליון שקלים המשרדים נותנים תקציבי הקבלה מטעמם, ותקציב של 4 מיליון שקלים נוספים זה אותו תקציב שמשרד הבריאות יחד עם האוצר מתקצבים את ארגון "בטרם" כארגון הציבורי המוביל לנושא כדי שאנחנו נוכל להיות ארגון חוץ-ממשלתי לייבא את הידע, להביא ידע מחו"ל, לעשות מעקב על מגמות חוץ-ממשלתיות, להביא ידע חדש, לפתח ידע חדש ולעשות פיילוטים ופרויקטים כאלה, שבסופו של דבר כשאנחנו מדברים על תוכנית לאומית ואנחנו מדברים על white sistem impact, הם יבדקו לעומק ויוכלו בעצם לעבור אל משרדי הממשלה ליישום נרחב.

נמצא איתנו רותם זהבי, נציג משרד החינוך. אם רותם רק יגיד לנו כמה עולה לימוד שחייה לילדים במשרד החינוך, נבין שכל התקציב הלאומי לבטיחות ילדים שניתן כרגע, אפילו לא יכול לכסות רק את לימודי השחייה שמשרד החינוך עושה כל שנה, ואני לא אומרת את זה ממקום רע, חברים. אני פשוט אומרת את זה מכיוון שבסופו של דבר זה בנפשנו ובדמנו חיי הילדים. אנחנו פה כדי לעזור למשרדי הממשלה כגוף חוץ-ממשלתי. אנחנו מצד אחד עושים כל מה שניתן כדי לעזור לכלל המשרדים, לכלל הגופים הלאומיים עם כל הידע שרכשנו. יש לנו הרבה ידע שמצטבר עם השנים ונמשיך להיות לטובה ולעזרה למשרדי הממשלה. אנחנו מעריצים אתכם על העבודה המדהימה שנעשית על ידי כל השותפים ואנחנו עדיין נמשיך להיות גוף חוץ-ממשלתי. אנחנו המגדלור של הילדים בנושא בטיחות הילדים ואנחנו נמצאים פה תמיד כדי להזכיר שלהציל חיי הילדים זאת משימה שלא לוקחים ממנה חופשה, אף אחד מאיתנו.

אני רוצה להודות לכל אחד מהשותפים של התוכנית ובאמת לאחל לכולנו שבמהלך החצי שנה הקרובה נוכל להוסיף שותפים נוספים ונוכל להסתכל על מהלך מתכלל והוליסטי, כי אין ספק ש-10 מיליון שקלים הם לא תקציב מספק למפת דרכים ממשלתית אקוטית ומכבדת וכוללת.

תודה, אורלי. אני חושב שאת העלית שתי נקודות חשובות בהיבט התקציבי וכמובן המהותי, הראשונה, יחסית על המוגבלות של התוכנית, יחסית צרת היקף לפי הצרכים שכבר זוהו ב-2012 ואז דובר בכלל על מאות מיליונים ולא על עשרות, לכן כנראה שאחת ההמלצות המרכזיות צריכה פשוט להיות לגבש תוכנית רחבה יותר ומתוקצבת בתקציבים יותר גדולים וגם להכליל עוד משרדי ממשלה שכיום הם לא חלק מזה, בנוסף לצורך להרחיב את התוכנית גם בתוך המשרדים הקיימים, נתת את הדוגמא של שחייה במשרד החינוך. זה לא רק שכל הסכום הולך לשם. אני גם לא בטוח עד כמה אפשר להגיע לכל התלמידים בסכום הזה.

הנושא השני שהעלית, אני מקווה שדניאל עדיין איתנו, לגבי התקצוב הנוכחי של התוכנית הקיימת. איך שהבנתי, באוצר לא אמור להיות שום מכשול בהתקדמות בתוכנית.

כבודו, אני רק רוצה להוסיף, ה-4 מיליון הנוספים שדיברנו עליהם זה מיזם משותף. "בטרם" הביא 4 מיליון שקלים נוספים מטעמו, מתקציב שהוא לא ממשלתי ובכך ממנף את התקציב הממשלתי.

דניאל איתנו. מה השאלה הספציפית אליו בהיבט התקציבי?

אני לא שואלת שאלה, אני באמת קוראת לדניאל יחד עם הצוות של האוצר שמבינים ומעריכים את העשייה בבטיחות ילדים, ויש לנו שם שותפים נפלאים יחד עם נועה היימן. אנחנו פשוט מבקשים שתהיה באמת עבודה משמעותית לתקצב את המהלך הזה לא לשנה אחת, כי כשאנחנו יצאנו לדרך דיברנו על תקצוב של חמש שנים רצופות. הייתי רוצה שלא נהיה כל שנה במצב שאם לא עבר תקציב ממשלתי, נתעכב, ונתעכב זה לא "בטרם", חברים. נתעכב זה הבטיחות של הילדים והחיים שלהם.

משרד הבריאות, אני מוכרחה להגיד, אומלל בכך שהוא צריך כל פעם לרוץ בשביל לקבל את התקציבים האלה. התפקיד שלי כארגון חוץ-ממשלתי זה לבקש מכם לתקצב את המהלך הזה מספיק שנים קדימה, אם צריך להכניס את זה לבסיס התקציב ככה שחיי ילדים לא יהיו על הכתף של משרד ממשלתי.

תודה, אורלי. דניאל שומע אותנו ואני גם לוקח על עצמי להמשיך את השיח הזה אל מול משרד האוצר, גם דניאל, גם נועה היימן. העמדה העקרונית שאני שומע היא עמדה בהחלט תומכת ומוכנה כמובן להבטיח את המשך הביצוע. תודה רבה, אורלי.

אנחנו נהיה בקשר עם דניאל עוד היום.

מצוין וחשוב מאוד. אני גם מבין שלא אמור להיות מכשול על התקציב הבא. הדיווח של היום היה מאוד חשוב, מרשים, כל כך נדרש, כל כך בוער, כל כך אנושי ואני מקווה באמת שאפשר עוד לסגור את הדברים בימים הקרובים.

פרופ' ח'אלד אבו עסבה, מלווה את הנושא של נוער בסיכון ובטיחות ילדים.

דובר על כך שהתוכנית כוללת תוכנית גם ייחודית להגברת ההסברה והפעילות בקרב החברה הערבית כי היא זוהתה כאוכלוסייה בסיכון מוגבר. אשמח אם תוכל לשתף אותנו בהערכות שלך ואולי גם בהמלצות בנושא.

ראשית, תודה על הזימון להשתתף במפגש החשוב הזה. תודה רבה על הסקירות שניתנו פה. הן מאלפות, מעניינות, של משרדי ממשלה. תודה גם לאורלי מ"בטרם" שעבדתי איתם הרבה זמן. עשינו הרבה עבודה משותפת.

אכן, אני גם בכובע של חצי "בטרם". עשינו שם ארבעה-חמישה מחקרים משותפים ולדעתי גם הצטבר הרבה ניסיון והרבה ידע ב"בטרם". מה שחסר היה לי פה קצת זה אולי ריכוז של מידע סטטיסטי לפילוחים לפי מגזרים ולפי סוגי התפלגויות בשנים האחרונות, כך שניתן למקד את העבודה בצורה יותר ממוקדת ויותר עם אימפקטים, עם איזושהי השפעה שניתן לראות אותה לאורך הזמן במחקרים שהם מחקרים רבים. זה אחד.

שניים, לדעתי הנושא הוא לא רק התנהגותי, הנושא הוא גם ברמה תודעתית. מהניסיון שהיה לי לפחות במחקרים שנעשו בזמנו, הנושא הזה בלט מאוד, הנושא של התודעה, הנושא של החינוך. ניתן גם במשרד החינוך לחייב, למשל, אני רק נותן דוגמא: ראינו שהם עושים עבודה מצוינת עם צוותי חינוך ומורים אבל ניתן גם לחייב איזשהו קורס חובה ברמה של מכללות להכשרות מורים שיעבירו את המורים קורס כזה. יש הרבה קורסים שלדעתי אפשר להחליף אותם, הם מיותרים וקצת לחבר את המכללה ואת האקדמיה גם לנושאים שהם נושאים בוערים ברמת השטח.

נושא אחר שהייתי רוצה קצת לגעת בו ואולי בזה אני אסיים כי הנושא הוא רחב מאוד, ופה גם מקבולה נמצאת ויש לי את ההזדמנות גם לפנות למשרד התחבורה, שלפחות ביישובים הערביים אני רואה את המפגעים ברמה של הרשות, הרבה מאוד מפגעים בריאותיים ומפגעים ברכבים שנמצאים למשל על המדרכות. על זה אנחנו לא מדברים. אין אכיפה בנושא הזה. נכון, הולכים למשחקיות, אבל גם אימא עם עגלה צריכה ללכת על מדרכה, לכן לדעתי צריך למקד את הפעילות ברמה מגזרית. צריכה להיות אולי איזושהי ועדה שהיא ועדה ברמת הרשות המקומית שתבנה איזשהו מהלך ברמה יישובית כאשר כל הדברים האלה נלקחים בחשבון. גם משרד התחבורה, גם משרד החינוך, אבל גם הרשות המקומית צריכה להיות עם יד על הדופק בנושא הזה וצריך גם לערב אותה בצורה יותר אחראית ולא רק לערב אותה ברמה של שיח עם משרדי ממשלה.

בזמנו, במחקר שאני עשיתי ביחד עם "בטרם" על העמדות של התושבים ביחס לרשות המקומית, אנחנו קיבלנו תוצאות מדהימות, שהרשות המקומית כמעט ולא נמצאת בנושא גם של הסברה וגם של אכיפה ולכן כדאי למקד את העבודה בדיוק איפה שצריך למקד אותה. זה יכול לתת אפקט יותר משמעותי לדעתי. בזה אני אסתפק.

תודה רבה פרופ' אבו עסבה. הזכרת לגבי החברה הערבית. שתי הקבוצות הייחודיות שאובחנו כאן, האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית, אני חושב שאנחנו גם נשקול אולי לקיים דיון מיוחד לגבי שתי האוכלוסיות הללו, ככה שנוכל יותר להעמיק במצב ובתוכנית, לרבות גם הצגת הנתונים שנוכל להבין יותר את חלוקת המשאבים כאן.

לגבי השלטון המקומי, אני בהחלט חושב שהוא היה צריך להגביר את המודעות אבל גם את ההתארגנות הפנימית והארגונית בתוך השלטון המקומי, ככה שהנושא של בטיחות ילדים יקבל יותר בולטות בעבודה של הרשויות המקומיות, בין אם זה שיהיה ממונה על כך או ועדה שתוקם בעניין הזה. בהחלט נושא חשוב.

האמת היא שאיתנו גם נציג מרכז השלטון המקומי. רות דיין איתנו? מנהלת מחלקת החברה במרכז השלטון המקומי.

נכון, אני נמצאת בדיון.

נשמח לשמוע אם אפשר רק בקיצור כי אנחנו חותרים לסיום. היה דגש בכל זאת על הרשות המקומית אז נשמח לשמוע התייחסותך.

נכון, אנחנו אכן חברים בוועדה ובתוכנית הלאומית ומסייעים היכן שניתן למשרדי הממשלה, אם זה הדרכה והכשרה של אנשי המקצוע ברשויות המקומיות. יש ועדה לזכויות הילד שהיא ועדה סטטוטורית בכל רשות מקומית והיא פועלת. אין ספק שאם היה אדם, איש מקצוע שכל מהות תפקידו זה לפעול לבטיחות בילדים, הקשב היה קשב הרבה יותר גבוה.

בינתיים אני מבין שמבחינת המבנה של השלטון המקומי אין כתובת כזו? למשל, בתחום של מעמד נשים יש יועצת לענייני נשים. האם יש איזשהו תפקיד שהוא אמור להיות אחראי על הנושא הזה?

לא. למשל, יש ממונה בטיחות בדרכים על פי חוק. אין ממונה בטיחות ילדים.

אולי באמת זה רעיון שצריך לקדם, שתהיה כתובת ברורה וידועה וגם אחראית על הנושא הזה? דיברנו על משחקי ילדים, על פגיעות, על רכבים שחונים על המדרכות וכל הסיכונים שנוצרים. אני מניח שזה מחייב בכל זאת התארגנות יותר קונקרטית בתחום הזה של הרשויות המקומיות.

נכון, וגם תקציבית כדי להקצות אדם שיפעל בנושא הזה אנחנו רוצים שבאמת יהיו תפוקות ולא שזה יהיה משהו שהוא נוסף על כל התפקידים שהוא ממילא מבצע. אין טעם למנהל מחלקת רווחה להוסיף על הגב שלו עוד תפקיד כזה, במיוחד ברשויות החלשות יותר שזה סוציו אקונומי נמוך יותר. אין טעם רק בשביל שתהיה תפאורה של שם ותוספת תפקיד. אם רוצים ואם רואים בזה חשיבות, ואנחנו רואים בזה חשיבות מאוד רבה וגם אמרנו את זה, צריך שיהיה אדם שיהיה ממונה על התחום ויתכלל את זה עם כלל האגפים, מהגיל הרך, עובר למתקני שעשועים, עובר לבטיחות בדרכים, הדרכה להורים, הסברה להורים.

הרעיון הזה בצורה המובנית הזו קיים באיזשהו מקום? יש דוח שהמליץ על כך? זה מתועד באיזשהו מקום? כי אם לא, אנחנו נצטרך לקדם את זה.

אני חושבת שצריך לחזור ולקדם את זה. זה נמצא במסמכי גיבוש, התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים. ארגון בטרם הכיר את התפיסה. הוא עצמו מימן תקופות ממונה בטיחות ילדים. התפיסה קיימת אבל צריך לראות שיש לזה משאבים.

כן. איתנו בדיון גם הייעוץ המשפטי וגם מחלקת המחקר. אשמח אולי אם נלבן את הסוגיה הזו יותר. הכותרת הזו של ממונה על בטיחות ילדים, איך אפשר ליצור אותו מנגנון משפטי וארגוני? זה כמובן לא צריך תקציבים אבל גם יש לפחות דרך ביניים להתחיל בה, שגם אחד מהעובדים הבכירים בעירייה יהיה גם אחראי על התחום. לפחות להתחיל עם זה. ביניים השם קיים אבל אני מבין שאין משרה כזו או אין מישהו שמתפנה לכך. תודה רבה, רות.

אנחנו צריכים לסיים בדקות הקרובות, אז לפני שאני אקרא את ההמלצות, ממכון התקנים יש גם ורד אורן ודליה ירום?

כן, מדברת דליה ירום, אני מנהלת אגף התקינה במכון התקנים.

מכון התקנים כפי שכבר ציינה הגברת ארונין ממשרד הכלכלה מיחידת מנהל התקינה, עוסק בהכנת תקנים שחלק מהיעדים שלהם זה גם הנושא של הגנה על בריאות ובטיחות לילדים.

נענינו לקריאת הוועדה בעבר והכנו את התקנים למניעת שכחת ילדים ברכב. כל הפעילות שלנו שאנחנו מקווים שגם תמשיך למרות שיש כאלה שמסכנים אותה בימים האלה, פעילות הבדיקות במעבדות והתאמת המוצרים לדרישות התקן מיועדות כך שיובטח בריאות ובטיחות הילדים.

אלכסנדרה הזכירה גם את התקן למתקני משחקים. אני חייבת להגיד שהתקן הזה, יש לו הרבה מאוד היבטים מעבר למה שאדוני העלה, בכל הנושא של פיקוח ופיקוח רב-שנתי. הוא מתייחס גם לנגישות. אנחנו מתייחסים גם לאוכלוסיות היותר חלשות מטעם הילדים ובהחלט יש התייחסות למגרשי משחקים שיהיו נגישים לילדים החלשים יותר בחברה, וכל קריאה של הוועדה להכנת תקנים, להכנת פעילות, אנחנו מציעים גם את המומחים שלנו וגם את ועדות התקינה כדי לקדם את הנושא החשוב הזה.

תודה. דיברת על נגישות, נושא חשוב גם ברמה הפיזית, אבל גם עלה הנושא של נגישות לשונית. זמננו קצר מלהיכנס לדיון כאן אבל הייתי מצפה שכל מה שקשור להוראות בטיחות ולהנחיות בטיחות אבל גם אולי לשילוט שמוצב נגיד במשחקי ילדים או מתקנים, אני מצפה כמובן שזה תמיד יהיה דו-לשוני לא בהכרח רק ביישובים הערבים, זה גם ביישובים מעורבים, שפשוט כל השירות יהיה גם דו-לשוני. לדעתי זה חלק כמובן מהנגישות ומה שיכול לתרום גם לשלומם של ילדים שמגיעים להשתמש במתקנים הללו. את מסכימה?

קודם כל אני מסכימה. אנחנו יכולים להעלות את זה לדיונים בוועדות ואני מניחה שאפשר לעשות משהו בנושא. כידוע, מי שקובע את דרישות התקן הן ועדות התקינה. ועדות התקינה הם גופים ציבוריים שמכון התקנים מרכז את עבודתם. הרכב הוועדות מוגדר בחוק. הבית שאתה מייצג אותו קבע מי יהיו החברים בוועדות התקינה. כן אפשר להעלות את הנושא הזה לוועדת התקינה לדון, ואני מניחה שהוא יתקבל בברכה.

תודה. אנחנו נבחן את הסוגיה של ממונה על בטיחות ילדים בהקשר הזה ואם כבר בודקים, אז כאן פנייתי אולי למרכז המחקר והייעוץ המשפטי, אם גם אפשר לבדוק את ההיבט הזה של הנגישות ברמה הפיזית וברמה הלשונית. האם זה משהו שהוא חלק מההנחיות, חלק מהתקן, האם זה מופיע, נגיד למשל הסוגיה של הצבת שילוט במשחקי ילדים. האם זה מספיק מסודר בעניין הזה? פשוט לבדוק ולפי זה גם נוכל להתקדם.

האמת היא שאנחנו צריכים לסיים. קודם שאקרא את ההמלצות העיקריות, אני רוצה להודות לכל המשתתפים על הדיון החשוב. אני גם מבטיח לעקוב אחרי הנושאים שעלו כאן. אמרתי, דיון ראשון ומעקב שנעשה לאוכלוסיות בסיכון מוגבר יותר. נרצה לשמוע יותר פרטים.

לעניין הדיון הזה, אני חושב שהקריאה אולי המאוד חשובה היא להבטיח את התקצוב כדי להשלים את החמש שנים לשנתיים הקרובות תוך כדי בחינה של הרחבת התוכנית הזו כדי לכלול גם משרדי ממשלה חדשים אבל גם להרחיב אותה בקרב המשרדים הקיימים. זו פנייתנו העיקרית למשרד האוצר ואני מבין שגם בבריאות ובאוצר ינסו באמת לסגור את הדברים בהקדם האפשרי, לרבות גם חתימת ההסכם והעברת התקציבים.

נשמח לשמוע גם על התקדמות הנושא של הקול הקורא בעניין המכשיר שיוכל אולי להתמודד עם הסוגיה של שכחת ילדים, נושא מאוד חשוב, מלווה אותנו כמה שנים ובהחלט חשוב שמה שהובטח, שבשבועות הקרובים עוד יצא הקול הקורא בנושא.

אני מקווה גם שיורחב בהקדם מאגר המידע לגבי פגיעות בילדים ויכלול את כל הגורמים גם בתחום הבריאות אבל גם בחינוך וברווחה וככה נוכל אולי באמת סוף סוף להגיע למאגר נתונים שאפשר להסתמך עליו בכל פעילות ההתמודדות עם פגיעות ילדים.

לגבי משרד הכלכלה, שמענו על הפורטל, דיברנו על חשיבות קידום המודעות לקיומו של הפורטל, חשיבות גם הנגשתו בשפה העברית ושיהיה גם רחב ככל האפשר מבחינת המידע המאוד חשוב שבינתיים נכלל בו וצריך להגישו לציבור.

משרד הפנים והשלטון המקומי, ההמלצה שלנו על חשיבות יצירת תפקיד קבוע ומובנה של ממונה על בטיחות ילדים ברשויות המקומיות. התפקיד הזה תפקיד ממומן על ידי משרד הפנים ואנחנו מבקשים לבחון את הנושא. מהשלטון המקומי אני אשמח אם תגובש הצעה שאפשר בהחלט להגיש אותה גם אלינו וגם למשרד הפנים לעניין התפקיד הזה.

תודה רבה לכם, דיון מאוד חשוב, מפרה. כפי שאמרתי, אנחנו נמשיך ללוות את הנושא. הוא חשוב מאוד לוועדה ולחברה בישראל. תודה לכולם ונמשיך גם לעקוב אחרי ההמלצות.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:17.