פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



4
ישיבה משותפת של הוועדה לזכויות הילד
והוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
14/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 7
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
ופרוטוקול מס' 30
מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
יום שלישי, כ"ב בתמוז התש"ף (14 ביולי 2020), שעה 12:10

התמודדות מסגרות הגיל הרך (לידה עד 3) בצל הקורונה והיערכות לפתיחת שנה"ל הקרובה

חברי הוועדה: יוסף ג'בארין – יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יפעת שאשא ביטון – יו"ר הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש
הילה שי וזאן
אימאן ח'טיב יאסין
ג'אבר עסאקלה
יואל רזבוזוב

קארין אלהרר
עוזי דיין
היבה יזבק
אורלי פרומן

חגי פורגס - מנהל תחום מטה אגף מעונות יום ומשפחתונים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

סימה חדד - סגנית יו"ר המועצה לגיל הרך, משרד החינוך

ד"ר דינה צימרמן - מנהלת המחלקה לאם ולילד, משרד הבריאות

ד"ר הדר ירדני - מנהלת המחלקה להתפתחות הילד, משרד הבריאות

אביעד שוורץ - רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

מריה רבינוביץ - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

רות דיין מדר - עו"ד, מנהלת מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי

ציפי ברנד - סגנית ראש העיר תל אביב-יפו

נועה צור ברוש - מנהלת תחום הגיל הרך, מרכז המועצות האזוריות

שלומית למדן - מנהלת פדגוגית מעונות היום, החברה למתנ"סים

כרמית פולק כהן - עו"ד, היועצת המשפטית, המועצה הלאומית לשלום הילד

ד"ר נעמי מורנו - מנהלת אגף הגיל הרך, ויצ"ו

חגית פאר - יו"ר נעמ"ת

ציפורה שימל - עו"ד, אמונה

ליאור גבאי - מנכ"ל נאות מרגלית

רותי יונה - יו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים

קרן איוס - יו"ר איגוד חיבה, איגוד הגנים הפרטיים

יניב בר אור - מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים

חנן דגן - מנכ"ל איחוד גני הילדים

פרופ' דורית ארם - הנהלת העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך

פרופ' אבי שגיא-שוורץ - מייסד וראש המרכז אמריטוס להתפתחות הילד, אוניברסיטת חיפה

אחז אגם - עו"ד, יו"ר ועד הגנים הארצי

ליאת גלנץ - רכזת הקואליציה לחינוך מלידה

ענת דייגי - הקואליציה לחינוך מלידה

יערה שילה - מכללות חינוך

לוסי חדידה - יו"ר ארגון גנים ברמה אחרת

ענת חלבי נסראלדין - מנהלת ארגון פאזל

נועה פורת חיים - הסתדרות הפסיכולוגים

ד"ר צילי שוחט - מנהלת התוכנית להכשרת יועצים מדריכים הרך, אוניברסיטת בר אילן

פרופ' עפרה קורת - ראשת תוכנית הריס, אוניברסיטת בר אילן

דבורה גבעון - מדריכה וחוקרת בתחום הגיל הרך, אוניברסיטת בר אילן

פרופ' אסתר עדי יפה - ראש המגמה להתפתחות הילד, אוניברסיטת בר אילן

רוית רונזפלד קרפט - דוקטורנטית, מרצה במגמה להתפתחות הילד

ענת בר - מנהלת הגיל הרך, עיריית טירת הכרמל

ד"ר סיגל אחיטוב - ראש התוכנית לתואר שני בגיל הרך, המכללה האקדמית לחינוך אורנים

ד"ר אורית דרור לוי - מנהלת המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך, המכללה האקדמית לחינוך אורנים

שמרית גיטלין שקד

תמי ברנע – מנהלת הוועדה לזכויות הילד
לאה גופר – מנהלת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש

אהובה שרון, חבר תרגומים


התמודדות מסגרות הגיל הרך (לידה עד 3) בצל הקורונה והיערכות לפתיחת שנה"ל הקרובה

צוהריים טובים. תודה על ההשתתפות שלכם. תודה למוזמנים והמשתתפים ב-זום. אני שמח לפתוח את הישיבה המשותפת של הוועדה לזכויות הילד והוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה בנושא התמודדות מסגרות הגיל הרך (לידה עד שלוש) בצל הקורונה והיערכות לפתיחת שנת הלימודים הקרובה.

אין ספק שסקטורים רבים נפגעים ממשבר הקורונה פגיעה כלכלית מאוד קשה ואני חושב שהציבור שיוצא להפגין מביע גם את התחושות הקשות למצב הקשה ואת הדאגות הקשות שלו. אחד הסקטורים שאנחנו יודעים על הפגיעה הקשה בו זה הסקטור של מסגרות לגיל הרך, מגיל לידה עד שלוש, פגיעה שכמובן התבטאה בהתחלה בסגירת המסגרות הללו אבל גם בפגיעה כלכלית בהורים שמצבם הכלכלי הקשה על התשלומים למסגרות וזאת בנוסף לדאגות הבריאותיות של ההורים.

הרבה נושאים כאן אבל ננסה כמה שאפשר במגבלת הזמן לדון בהם. אני שמח שהישיבה הזו היא משותפת עם הוועדה להתמודדות עם נגיף הקורונה בראשותה של חברת הכנסת דוקטור יפעת שאשא ביטון. לפני שאני מעביר לה את רשות הדיבור, אני אומר שחברת הכנסת שאשא ביטון הובילה את הוועדה הזו בכנסת ה-20 והובילה בהצטיינות רבה, עשתה עבודה מרשימה ומאוד ענפה בוועדה. הייתי חבר הוועדה והייתי נוכח במספר דיונים.

הנושא בו אנחנו דנים, לידה עד גיל שלוש, הטיפול ומסגרות החינוך והרווחה עמד בראש סדר העדיפות שלך ושל הוועדה לרבות חקיקת חוק הפיקוח ולכן אנחנו ניגשים לנושא הזה על סמך מעקב ממושך שהיה בשנים האחרונות.

תודה רבה יפעת על העשייה בתחום. אני גם רוצה לברך אותך על הדיון החשוב שהתנהל אתמול, דיון שפתח אפשרות להתייחס גם באופן ביקורתי למדיניות שנוגעת לענייני הקורונה והתמודדות הציבור והתמודדות הממשלה עם הנושא הזה.

תודה רבה לך אדוני היושב ראש. חבריי שנמצאים כאן, חבר הכנסת יואל רזבוזוב, חברת הכנסת קארין אלהרר ב-זום – מי שהייתה שותפה בהרבה מאוד דיונים ובסוגיה הספציפית הזו של חינוך מלידה עד גיל שלוש ונלחמנו ביחד - וחבר הכנסת ג'אבר עסקאלה.

אנחנו ביקשנו את הדיון המשותף כדי לראות האם או איך נערכים לפתיחת שנת הלימודים הקרובה בצל הקורונה. אני חושבת שהיום יותר מתמיד ברור לכולם שהקורונה היא כאן ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו חיים בצילה והשאלה היא לא אם אנחנו נפתח מסגרות אלא איך אנחנו נפתח את המסגרות. זה הזמן שלנו להיערך בצורה נכונה.

מה שאנחנו נבקש בדיון זה שמשרד העבודה והרווחה יציג בפנינו את מתווה ההפעלה המיועד לשנה הבאה, יציג בפנינו את המתווה שהיה בשנה הנוכחית כדי שנוודא שכל הפיצוי וכל מה שהובטח למעונות היום אכן ניתן להם כי זה בעצם התנאי הבסיסי כדי שהם יוכלו בכלל להמשיך ולהתקדם לקראת השנה הקרובה. אנחנו נדבר על סוגיית כניסת ההורים בתוך המתווה ואני מראש מבקשת, עוד לפני שמשרד העבודה והרווחה מתייחס, לפתור אותה. אין מצב שילד עובר כמו שק קמח בכניסה לגן, בשער, מהידיים של ההורה לידיים של המטפלת. זה לא נכון לעשות את זה, זה לא נכון רגשית, יש לזה הרבה מאוד השלכות כל שכן כאשר אנחנו מדברים על תקופת הסתגלות בתחילת השנה כשאנחנו יודעים שגם בלי קורונה זו תקופה מאוד מאוד מורכבת.

מה שאני מנסה לעשות דרך הנקודה הספציפית הזו שניגע בה זה גם לפתוח את השיח בהכנה של המתווה לא רק להיבטים של הידבקות בקורונה והיבטים כלכליים אלא שנבין גם את ההשלכות הרגשיות שאנחנו בעצם כופים בכל אחת מההחלטות שלנו.

כמובן שנקנח עם הנושא של המצלמות. חוק הסדרים אמנם בא ומיטיב מבחינת ההיתר החורג שאני חייבת לברך על כך גם את הממשלה וגם את כל מי שעסק בנושא, נושא מאוד מאוד חשוב, אבל הוא גם מבקש לדחות את חוק המצלמות בשנתיים. אני אתייחס לזה בהמשך מראש אני אומרת ששנתיים זה דרקוני, זה לא מידתי, הקורונה פגשה אותנו בחודש מארס האחרון וכבר הגנים היו בשלבי התארגנות. אני מבקשת שיהיה דיון גם בסוגיה הזאת.

ברשותכם נפתח עם נציג משרד העבודה והרווחה שיציג בפנינו מה היה, היכן אנחנו עומדים מבחינת השיפוי ומה המתווה לשנה הקרובה.

ברשות חברי הכנסת, נשמע את נציג משרד העבודה והרווחה ואחר כך חברי כנסת. תהיה התייחסות של נציגי הארגונים שמשתתפים בדיון.

כמובן. אחר כך נפתח לדיון כדי שהם יוכלו להתייחס ולומר מה נכון ומה לא ובעצם להתכתב עם הדברים שייאמרו בפתיחה. אחר כך כמובן ניתן למשרד לסכם.

נמצא אתנו אמיר מנהל אגף מעונות יום ומשפחתונים? נמצא אתנו חגי פורגס?

כן. אמיר הוא מנהל האגף ואני מטעמו. אנחנו מתואמים.

נשמח לשמוע אותך. אני כבר אומר שחברי הכנסת וגם נציגי הארגונים ב-זום, נרצה לשמוע אותך ברוח דבריה של חברת הכנסת שאשא ביטון לגבי התארגנות לפתיחת השנה הקרובה, אבל גם לגבי יישום המתווה כיום. אחר כך נרצה לשמוע את הדיון ומבקשים כמובן שתישאר אתנו כדי שתוכל להתייחס בשלב השני לדברים שיעלו בישיבה.

ודאי. קודם כל, אנחנו מברכים על הדיון הזה ושמחים שהוא על סדר היום. יש לנו היסטוריה ארוכה עם יושבת ראש הוועדה יפעת שאשא ביטון ואנחנו שמחים מאוד לפעול בשיתוף פעולה כזה.

אני אתן קצת היסטוריה על המתווה שגובש. המתווה הזה גובש בשיתוף כמובן עם משרד הבריאות. אני אצלול לנושא שיושבת ראש הוועדה דיברה עליו, על הצרכים של הילדים שהם כמובן במרכז כל הסיפור הזה.

הייתה הידברות מאוד ממושכת בינינו לבין משרד הבריאות שאיזנה בין הצרכים הבריאותיים, בין הצורך לשמור על שלומם של הצוות ושל הילדים לבין הצרכים הרגשיים וההתפתחותיים של הילדים ששוהים במעון. מטבע הדברים היו דברים שמשכו לכיוון שלנו והיו דברים שמשכו לכיוון של משרד הבריאות והייתה הדברות בינינו. אני אקח כדוגמה את הנושא הזה של כניסת ההורים למסגרת עם הילדים. כאן הייתה הידברות אתנו. אנחנו בהחלט חושבים שהצרכים של הילד הם שההורים יהיו אתו וייכנסו אתו לכיתה וכולי. כאן משרד הבריאות נתן דגש על ההתקהלות שבתוך המעון ולכן בעצם כלל האצבע היה שהורים לא נכנסים למעון אלא נפרדים מהילדים שלהם בכניסה. אבל כן יש כאן רגישות כן יש כאן הבנה שבמקרים מסוימים הורים כן יכולים להיכנס כל עוד שומרים על קריטריון של הורה יוצא, הורה נכנס. אם הורה רוצה להכניס את הילד שלו לכיתה, הוא מביא את הילד שלו לכיתה, נכנס לשטח המעון, שם את הילד בכיתה, ויוצא ואחר כך נכנס ההורה הבא וזאת כדי למנוע התקהלויות בתוך המעון. זאת דוגמה לאיזון שניסינו לעשות בין שני הדברים האלה.

אני חושב שאנחנו במקום טוב. אנחנו גם קיבלנו פידבקים בעת כתיבת המתווה וגם לאחרונה יצרנו איזשהו שיח עם הארגונים לקבל מהם פידבקים לקראת שנת הלימודים הבאה. היו נושאים שעלו ואנחנו בחנו אותם במשרד. אם אתם רוצים פירוט, אני כמובן אתייחס.

יש משהו שהוא יותר בריאותי אבל אני כן חושב שחשוב להגיד את זה. אנחנו מנהלים מעקב יום יומי אחרי המסגרות שנסגרות בעקבות מקרים של חולים מאומתים שנמצאו, או צוותים או ילדים. אנחנו חושבים שביחס למוסדות החינוך בארץ, המצב של המעונות הוא יחסית טוב. אני לא אפידמיולוג ואני לא יודע מה אחוז ההדבקה – מישהו כתב כאן מסגרות פרטיות וכרגע אני מדבר על מסגרות עם סמל – של תינוקות אבל אני יודע בשורה התחתונה, מבחינת המספרים, המספרים הם לא גבוהים. אני חושב שזה נובע בגלל ההקפדה על המתווה וההנחיות שפרסמנו. כאשר לצערנו יש מקרים של הידבקות של אחד מהצוותים או הילדים, בהתייעצויות כמובן עם גורמי הבריאות, יש לא מעט מקרים שסגירת המעון היא כירורגית. למשל, מעון של שלוש כיתות, בגלל שמקפידים על המתווה ועל ההפרדה, רק כיתה אחת נסגרת. לפעמים יש מקרים שבגלל הקפדה על קבוצות קטנת בתוך הכיתה, יש גם מקרים, אמנם בודדים אבל יש, שילדים מאותה קבוצה קטנה בתוכה נמצא התינוק המאומת או הצוות, הם לא מגיעים למעון. אני חושב שיש כאן הקפדה טובה וזה נותן תוצאות בשטח והמערכת בסך הכול פועלת כרגיל. אני לא מדבר כרגע על אזורים שהם מוגבלים, שזה עניין אחר לגמרי. אני חושב שבהתנהלות של המסגרת עצמה, המתווה הוא טוב.

אני רוצה לעזור לך כדי שנמסגר את השיח. הנושא של מתווה הבידוד, במקרים מאומתים, אתה הצגת את זה וזה נכון וזה קשור בחקירות אפידמיולוגיות. אני רוצה להבין את המסגרת. מה שנוצר כאן זה מצב שלא כל ילדי המעון יכלו להגיע למעון. נכון? אתם הגבלתם את מספר הילדים. כל מה שאני אומרת עכשיו, אנחנו קודם כל צריכים לשנות לגמרי את השיח והתפיסה ממעונות של סמל למעונות בכלל כי מבחינתנו הרי כולם ברישוי ואנחנו מתייחסים לכולם תחת אותה מטריה. נכון שחלקם מסובסדים וחלקם לא, אבל מבחינת מה שאנחנו רוצים להשיג, זה צריך להיות נכון לכולם.

אני מבינה, ותקן אותי אם אני טועה כי יכול להיות שזה השתנה מתחילת הדרך, שאושר רק למספר מצומצם של ילדים להגיע למעונות, לא כולם יכלו להגיע למעונות, והייתה בחירה בין ההורים, זאת אומרת, לפי רמות של עניינים סוציאליים ועוד שיקולים אחרים, מה שאומר שהמעונות לא עבדו בתפוסה מלאה ושהם היו צריכים לקבל שיפוי. אני רוצה שתגיד לי מה קורה בכל אחת מהנקודות האלו והיכן אנחנו נמצאים היום.

ברשותך, אני אלך קצת יותר אחורה ממה שאמרת. יש בעצם ארבעה שלבים בהיסטוריה הזאת של הפעלת המסגרות. השלב הראשון באזור אמצע מארס כשהכול נסגר וזהו. שום דבר לא פעל.

זה השלב הקל.

הקל והקשה. אחר כך עלה הצורך מהשטח להפעלת מסגרות לילדים של צוותים רפואיים ואנחנו לקחנו את זה גם לעובדים חיוניים כי יש גם כוחות ביטחון וכולי שגם הם עבדו. בשיח עם משרד הבריאות אפשרנו תחת תנאים מסוימים לפתוח מסגרות עם ההגבלות של ההתקהלות שבאותה עת היו של 10 אנשים, מתוכם שני אנשי צוות ושמונה ילדים למבנה. זה היה השלב השני שבא לתת איזשהו מענה לעובדים החיוניים. השלב השלישי, באמצע מאי, ב-10 במאי למיטב זיכרוני, שם הייתה פתיחה מוגבלת של עד 17 ילדים בכיתה. השלב הרביעי שלדעתי היה ב-17 במאי, שבוע לאחר מכן, הייתה כבר פתיחה רגילה באזורים שמשרד הבריאות הגביל את הפעילות שם וזה שנשאר ב-17 ילדים. בתקופה האחרונה יש גם הגבלה מלאה שם המסגרת לא עובדת לגמרי.

כרגע מצב השגרה הוא שהמעון פועל רגיל בתפוסה מלאה. באותה תקופה שאמרתי, החזרה מהסגר המלא ב-10 במאי והחזרה למתכונת מצומצמת, כן, הייתה הגבלה של 17 ילדים בכיתה ונאלצנו לצערי לחתוך בבשר החי. עשינו סדרי קדימויות. בפתיחת שנת לימודים רגילה, תהליך שעכשיו הסתיים, הרישום לשנת הלימודים הבאה, יש תהליך שנקרא ועדות קבלה. אם למשל יש עודף ביקוש במעון מסוים, יש קריטריונים, סדרי קדימויות וכך קבע הדירוג, כמובן לא לפי צבע עיניים חס וחלילה אלא לפי שיקולים של סוציו אקונומי, מעמד אישי, רווחה, פדגוגיה כמובן וכולי ואלה השיקולים שהנחו אותנו בחזרה למתכונת המצומצמת.

בסדר, אבל מה קרה מאז? התקדמנו מאז. אתה אומר שעכשיו אנחנו נמצאים במציאות בה יש פתיחה וכל מי שהיה במעון, יכול לחזור למעון.

נכון.

את השיפוי שהייתם צריכים לתת על אותו צמצום במספר הילדים, השיפוי הזה הושלם? תכף נשמע את הארגונים.

אני קצת ארחיב לגבי השיפוי. היו שני סוגי שיפויים. שיפוי אחד הוא על התקופה בה המעונות לא פעלו במחצית מארס.

עד תחילת מאי.

עד ה-10 במאי. בערך חודשיים. השיפוי הזה, ניתן סכום כסף עבור היקף הפעילות שהיה ערב הקורונה. אם אתם רוצים אני אכנס לפרטים, לסכומים וכולי. הסוג השני של השיפוי הוא על פעולה במתכונת המצומצמת. מעונות שפעלו במתכונת המצומצמת גם קיבלו שיפוי בהתאם להיקפי הפעילות שהם חזרו אליה.

המנגנונים האלה קיימים. היה איזשהו מסמך שכל ארגון היה צריך להצהיר, משהו פשוט ולא מסובך, והכסף עבר. כל מי שביקש, הכסף עבר. זה היה תלוי בדיווחים של נוכחות כמובן וכולי, אבל אני חושב שהמנגנון הזה עבד. אולי לקחו קצת זמן בהתחלה לצערנו בגלל כל מיני תהליכים ופרוצדורות פנימיים, אבל עכשיו המנגנון הזה עובד טוב, בתקווה שלא נצטרך שוב להפעיל אותו.

בסדר. לאן פנינו?

אני מדבר בסמכות של אגף שלנו. אני רואה ששואלים על מעונות עם סמל. שוב, אם את רוצה אני אפתח כאן סוגריים גדולים על המעונות הפרטיים אבל על נושא המענקים של המעונות הפרטיים, הנושא הזה בטיפול של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.

שהוזמנה ולא באה.

לא יודע. אנחנו משרד שונה. אמנם אותו בניין אבל אנחנו משרד שונה. אני יודע שאנחנו בקשר אתם על העברת נתונים, העברת מידע ובסוף המנגנון והכסף יוצא מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. אני לא יודע לומר מה שם הסטטוס המפורט. אני לא בקי ואני לא רוצה לומר דברים לא נכונים.

מה שמטריד אותי זה שבתפיסה אנחנו עדיין מחלקים את המעונות לכאלה וכאלה כשאנחנו בכלל רוצים לשפוך את כולם ביחד לתוך משרד אחר. אל תיקח את זה אישית, זה לא קשור אליך.

את יודעת מה העמדה שלנו.

כן אבל אני מרגישה שאנחנו עדיין עסוקים בתוך הפיצול הזה. לאן פנינו ב-1 בספטמבר? מה המתווה המתוכנן?

הנושא הזה עלה וגם חברת הכנסת אלהרר הייתה בדיון על חוק המסגרת בוועדת החוקה, שם התייחסתי ואני אתייחס גם כאן.

צו בריאות העם קובע את התנאים לפתיחת המסגרות לגיל הרך, גילי לידה עד שלוש, חילק את המסגרות לשני סוגי מסגרות והוא שם אותם תחת אחריות של שני משרדים שונים. זה כתוב בצו בריאות העם. המתווה להפעלת מסגרות מוכרות עם סמל הוא באחריות אגף מעונות יום, משרד העבודה והרווחה. המשרד הוא זה שקובע את המתווה, הוא זה שעוקב, הוא זה שמפעיל, הוא הכתובת של הדבר הזה. כמובן בדברים שאנחנו יכולים לטפל בהם.

סעיף אחר כך מדבר על יתר המסגרות בגילי לידה עד שלוש.

לאן הן שייכות?

שם הקריטריונים והכול תחת משרד הבריאות. יש אמנם איזושהי סינרגיה מטבע הדברים.

חת משרד הבריאות?

כן.

יש עוד משרד שרוצה לחלוק בילדים הקטנים החמודים האלה?

בטח משרד הביטחון.

מי שאמור לפצות אותם זאת הרשות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה.

לא. אלה שבכלל אין להם סמל ולא ביקשו.

יש הפרדה בין המעונות בסמל לבין המעונות הפרטיים.

צו בריאות העם מחלק לשתי קבוצות.

אני רוצה כאן לדייק. לגבי השיפוי. אני מבין שאלה מעונות יום שכבר קיבלו סמל או שהם בתהליכי הבקשה. נכון? לאישור ראשוני, עוד לפני הסמל.

אישור ראשוני, זה הרישוי הפרטי.

אישור ראשוני וסמל, אני יכול להתייחס.

אישור ראשוני, כן, בגנים הפרטיים שזה עדיין אצלכם באגף.

אני אפרט.

אם יש לך גם נתונים לגבי אלה שהגישו בקשות וכמה קיבלו אישור ראשוני.

בסדר. היום יש שלושה סוגי מסגרות. יש מסגרות עם סמל, מה שפעם נקרא משרד התמ"ת, מעונות תמ"ת. מסגרות עם סמל שהן מוכרות על ידי אגף מעונות יום ושעומדים בסטנדרטים אני חושב גבוהים וההורים יכולים ליהנות מסבסוד שכר הלימוד. כאלה יש כ-2,000 מעונות יום וכ-3,700 משפחתונים כשבכל משפחתון יש עד חמישה ילדים.

חוץ מזה, יש את חוק הפיקוח שיושבת ראש הוועדה מכירה אותו היטב והוא מדבר על מסגרות מעל שבעה ילדים. עוד מעט אני אומר מה בדיוק הדרישות.

יש את הסוג השלישי שהוא מתחת לרדאר של הכול, מסגרות עד שבעה ילדים. מסגרות עד שבעה ילדים, אין רגולציה, וכמוחן שבמקרים מאוד נדירים לצערנו שעולה חשש לסיכון ממשי לילדים ויש לנו אינדיקציה על כך, יש לנו כלים – אמנם מאוד מאוד מוגבלים – להיות שם. מבחינת שגרת העבודה, תוכניות העבודה, שם זה סוג של מסגרות שהן לא מוסדרות.

לגבי השיפוי והאישור הראשוני. את המענקים שדיברתי עליהם, המענק של החודשיים כאשר המעונות היו סגורים והמענק של אחרי החזרה לפעילות המצומצמת באמצע מאי, אלה מענקים שיכולים לקבל רק מעונות עם סמל, המעונות המוכרים, 2,000 מעונות או 3,700 משפחתונים.

לגבי המענקים של המסגרות הפרטיות, כמו שאמרתי, זה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. עד כמה שאני יודע, יש שם תנאי. אני לא רוצה להטעות אבל יש שם חלוקה בין הגשת בקשה לאישור ראשני לבין קבלת אישור ראשוני. אולי יש שם פעימות. אני לא בקי ואני לא רוצה לומר סתם. שם יש איזושהי חלוקה וכן, מכוח החוק, מכוח חוק הפיקוח, כל מעון יום, כל מסגרת חינוכית לילדים עד גיל שלוש, מעל שבעה ילדים, מחויבת מכוח חוק להגיש בקשה לאישור ראשוני ולפעול כי אחרת היא עוברת על החוק.

תאמר לנו בקצרה לפני שנעבור לארגונים - כל הסרבול הזה, אנחנו רצינו לפשט ואני רואה שזה רק הולך ומסתבך אכבל אני אדבר על זה אחר כך - מה קורה ב-1 בספטמבר.

באיזה היבט?

באים למעון כרגיל? הכול שגרה? המתווה שנכון לעכשיו, זה מה שיהיה ב-1 בספטמבר?

המתווה שאנחנו עובדים בו היום, שהוא גובש ביחד עם משרד הבריאות, ועשינו לאחרונה איזשהו סבב מול הארגונים מכל הגוונים, לקבל מהם איזה שהם פידבקים, יש דברים שאנחנו חושבים שלא נכון להתפשר ולהקל בהם כמו למשל לקיים אספות הורים. אנחנו חושבים שזה לא נכון. אפשר לעשות דברים כאלה ב-זום. יש דברים שאנחנו מבינים שיש כאן קושי ואנחנו נציף את זה עם משרד הבריאות. למשל, עבודה בקבוצות קטנות בתוך כל כיתה. אם למשל יש כיתת תינוקות של 18 תינוקות והמתווה שלנו אומר שצריכים לעבוד בקבוצות קטנות בתוך הכיתה, זה יוצר קשיים וחלקם אפילו קשיים בטיחותיים. זה מאפשר את הבידול הכירורגי הזה בתוך הכיתות ואנחנו בשיח סביב הדברים האלה. אנחנו חושבים שהמתווה הזה עובד והמספרים מוכיחים שברוך השם לא הרבה מסגרות נסגרו אבל אנחנו פתוחים לביקורות ואם יש סעיפים שהם גורמים רק נזק, אנחנו כאן כדי לשמוע ויהיה שיח עם משרד הבריאות ונאזן בין הדברים. כרגע, כל עוד משרד הבריאות לא אומר לנו לחזור למתכונות מוגבלות ומצומצמות יותר, אנחנו ממשיכים.

בסדר גמור. שתי הערות. להיערך מראש לכל הנושא של הסתגלות בפתיחת שנת הלימודים, במיוחד הפעוטות החדשים שמגיעים למסגרת. דבר שני, כן לפתור את הסוגיה של כניסת הורים למעון. אפשר לאפשר חלק כך וחלק כך אבל אל תשכחו שכשהם לא נכנסים להכניס את הילד, יש התקהלות בחוץ כי אין מספיק כוח אדם שייכנס וייקח את כולם ביחד. לכן כל ההורים מחכים בחוץ עד שבאים ולוקחים מהם את הילד. בסוף הילד מגיע עם אותו DNA אפידמיולוגי לצורך העניין לתוך המעון. הוא הרי בא מתוך המשפחה שלו. אני אבקש גם ממשרד הבריאות שיעשו חשיבה בעניין.

שתי שאלות. אנחנו מבינים שהמתווה פחות או יותר אמור להמשיך במה שקיים כיום אלא אם יהיו התפתחויות חדשות.

סליחה, ברשותך, אם משרד הבריאות יאמר לחזור למתכונת מצומצמת, אנחנו שולפים מהמדף את המתכונת המצומצמת ונפעל לפיה.

יש הנחיות ברורות - כי עכשיו כולם מדברים על הגל השני של ההתפרצות – במקרה שהורה מאומת או ילד מאומת? זה ברור מבחינת ההנחיות לגנים?

במקרים כאלה, המעונות פונים לגורמי הבריאות המחוזיים, אני חושב. יש אינסטנציה כזאת של משרד הבריאות במחוז, רופאת מחוז או משהו כזה, ואנחנו כמובן מנהלים מעקב אחרי הנושא הזה ונותנים מענה עד כמה שאנחנו יכולים. כל מקרה לגופו.

בעצם אין מתווה כללי להתמודדות עם מצב כזה.

לא. אני אומר שוב שכל מקרה לגופו. זה תלוי האם צריך לסגור. אמרתי שיש מקרים שסוגרים את כל המעון, יש מקרים שסוגרים רק כיתה אחת, בגלל שהם הקפידו על הפרדה, יש מקרים בודדים שבתוך הכיתה אמרו שהקבוצה הקטנה הזאת כן והקבוצה הקטנה הזאת לא. זה כל מקרה לגופו.

אני חושב שבכל זאת הייתה לי ציפייה שיהיו קווים מנחים. אמנם כל מקרה לגופו אבל אני מניח שהמקרים צריכים להיות ברורים, זה או הורה או תלמיד ואז לדעתי היה אפשר ליצור אולי הנחיות כלליות שאנשים כבר ידעו מראש שכך הם אמורים להתנהג. אני חושב שזה אפשרי.

אנחנו נבדוק עם משרד הבריאות לייצר משהו כזה. בסוף אלה הנחיות בריאותיות.

ההנחיות יכולות להיות פשוטות, להנגיש אותן להורים. צודק כבוד היושב ראש שהוא מבקש שהדברים יהיו נגישים לציבור כדי שהורה ידע מה קורה בכל אחד מהמצבים ואיך עליו לנהוג, כן להביא את הילד או לא מביא את הילד. ככל שהדברים יהיו פשוטים יותר, דיברנו על כך בשבוע שעבר גם בוועדת הקורונה, כך הציבור יוכל להיות ממושמע ולהירתם למאמץ של כולם.

בהחלט. אחרת זה יוצר פאניקה. תאמין לי, הורה שידע שיש ילד מאומת, הוא לא יודע איזה הנחיות יש וזה מיד יכניס את ההורים לפאניקה והם לא ידעו מה לעשות.

חברת הכנסת קארין אלהרר, את רוצה להתייחס עכשיו?

כן. תודה. אני אשמח להתייחס. אני אומר שמעבר לכללי ההתנהגות בחזרה והדברים שאת אמרת יפעת לגבי כניסה ויציאה מהפעוטון וכולי, אני לא כל כך הצלחתי להבין – יכול להיות שפספסתי את זה - הרי החוק חוקק, חוק הפיקוח על מעונות היום, גם לגבי המעונות הפרטיים. אני מבינה שעדיין ממתינים לתקנות. אבל אני מנסה להבין איפה זה פוגש את העובדה שאנחנו אמורים לשאוף ליישום של החוק הזה באופן שהפיקוח לפחות של כל הפעוטונים יעבור למשרד אחד ולא שחלק יהיו מפוקחים על ידי המשרד, חלק יהיו על ידי הרשות לעסקים קטנים וחלק יהיו במקום אחר. כל אחד נמצא במקום אחר.

הפעוטונים האלה נמצאים, הרבה מהם, ממש לקראת סגירה כי הם נחלו הפסדים מאוד מאוד גדולים. הם היו צריכים להחזיר כספים להורים וכולי. אני הבנתי שגם בתקופת הקורונה מי שעמד מול אותם פעוטונים זה משרד הבריאות. אני מדברת על הפעוטונים הפרטיים. משרד הבריאות ולא משרד העבודה. ההנחיות ניתנו בצורה מאוד מבוזרת ומאוד בעייתית.

אני כן הייתי רוצה – ויפעת, אם את זוכרת, זה מה שעמד בבסיס ההחלטה לחוקק - שיהיה סטנדרט אחיד וסטנדרט טוב.

חד משמעית.

אני לא מצליחה להבין איפה הדברים יעמדו ב-1 בספטמבר, מה קורה עם התקנות והיכן אנחנו בעניין הזה. אני מאוד רוצה כן לתת התאמות והקלות לפעוטונים כדי שהם יוכלו להחזיק את הראש מעל המים. מאוד הייתי רוצה שיהיו כללי התנהגות דומים ואפילו זהים לכל הפעוטונים והדבר הזה לטעמי לא יכול לקרות כשכל אחד מתנהל על פי הנחיות של משרד אחר.

כן. צריך שהקול הזה יישמע גם בוועדה, היכן שאתם מחוקקים את חוק המסגרת עם צו בריאות העם. עצם החשיבה בכלל לפצל אותם, זה מה שפוגע בתפיסה בסופו של דבר כי אנחנו כאילו יוצרים שתי מסגרות שונות ואסור שזה יקרה. אני מקווה שזה יישמע גם שם.

תודה רבה חברת הכנסת קארין אלהרר.

חבר הכנסת עסאקלה, ביקשת להתייחס.

כן. לא לגופו של עניין. קודם כל, אני מברך על הדיון המשותף של הוועדה.

למעונות אני כרגע לא אתייחס אבל אני רוצה לשאול לגבי פלח של האוכלוסייה של התינוקות והילדים שלא נמצאים במסגרת כלשהי. איפה אחריות המדינה? אני מדבר בצל הקורונה, בצל המשבר הנוכחי ואני מקווה שלא יתפתח לגל שני אמיתי.

אנחנו כבר בגל השני האמיתי.

היום דיברו על יותר מ-1,500 מאומתים.

1,600. אני לא זוכר את האחוזים המדויקים אבל לפחות בחלק מהאוכלוסיות, למשל בחברה הערבית, מספר מעונות היום הוא קטן ביותר, מספר המשפחתונים גדול ביותר אבל עדיין יש פלח גדול של התינוקות שלא נמצאים בכל מסגרת כלשהי. השאלה אם זו לא אחריות של משרד הרווחה גם לחשוב מה קורה עם כלל הילדים האלה שלא נמצאים במסגרות חינוך. זו שאלה שאולי לא נקבל עליה תשובה עכשיו, אבל אני מעלה אותה כי יש מקומות שבאמת אני אקרא להם הם מקומות סיכון. אם ניקח את הכפרים הבלתי מוכרים בנגב או ישובים שהם מאוד צפופים ובהיעדר מסגרות זה מצב מסוכן ומישהו צריך לקחת על זה אחריות.

תודה. חברת הכנסת יזבק.

תודה. אני מברכת על קיום הדיון. זה נושא מאוד מאוד חשוב. אני בטוחה שהרבה הורים צופים ומחכים. אני מדברת גם כאימא. הבן שלי מתחיל רק עכשיו ללכת לגן וזה מאוד מדאיג אותי מה קורה שם. אני יודעת על כמה מקרים של גנים, פעוטונים ומעונות יום שנאלצו לסגור כי התגלו מקרים של ילדים או של מחנכות שחלו בקורונה. אני תוהה עד כמה כל העניין של הפיקוח באמת קיים ולא רק בעניין של המשפחתונים אלא גם בעניין הגנים הפרטיים שהם ללא פיקוח מתמשך ובלי פיקוח רציני. אנחנו יודעים איך הדברים מתנהלים שם כשהילדים מתחת לגיל שלוש. אני חושבת שזה עוד נושא. זה לא רק עניין של מעונות היום שנמצאים בפיקוח מתמיד אלא זה גם עניין של גנים פרטיים, משפחתונים וגם גננות או נשים שמקבלות את הילדים בבית והן אפילו לא משפחתון ויש הרבה מקרים כאלה.

אני חושבת שיש צורך להנגיש את המידע ואת ההנחיות בשפות השונות אבל העניין המרכזי הוא עניין הפיקוח ואיך אפשר באמת לשמר שהמקומות האלה יתנהגו ממש לפי ההנחיות אבל בו זמנית ישמרו על כל התנאים הנדרשים כדי שהילדים לא יידבקו וגם לא המחנכות וההורים ירגישו שלווה פנימית כשהם שולחים את הילדים שלהם למעונות.

ניתן לחגית פאר מארגון נעמ"ת. בבקשה.

צוהריים טובים לכולם. תודה רבה על הדיון המקצועי והענייני. תודה על שאתם שמים את הדברים על סדר היום. אני חושבת שהמשבר הזה הוכיח לנו כמה דברים. הוא הוכיח לנו את חשיבות הפעלת מעונות היום על מנת שההורים באמת יוכלו לצאת לעבודה. הוא גם הוכיח לנו עד כמה מעונות היום נופלים בין הכיסאות ואין להם תמיד מענה.

אני רוצה להודות למשרד העבודה והרווחה על השיח הפתוח עם הארגונים וכמה חשוב שאנחנו נדבר ביחד כולנו ונגיע לפתרונות על מנת לשמור על החשוב לנו ביותר, שאלה הילדים, הגיל הרך, ולתת את השירות הטוב ביותר, לשמור על בריאותם הפיזית, הנפשית וכמובן לתת את השירות הטוב ביותר להורים כדי שיוכלו לצאת לעבודה ללא דאגות.

אני אחלק את הנושא לשני נושאים והראשון הוא עבודה בשגרת קורונה. כאן אני רוצה להודות לצוותים החינוכיים במעונות היום שעובדים מאוד קשה על מנת לשמר שגרת קורונה ולדאוג לבריאות. כאן יש לנו כמה נושאים. אין לנו פתרונות שיפוי למעונות שנסגרים וכל יום אנחנו רואים עוד ועוד מעונות שנסגרים לבידוד של 14 ימים בגלל מחלה של חולה מאומת וזה יכול להיות ילד, זאת יכולה להיות עובדת, זאת יכולה להיות מבשלת וזה יכול להיות גם הורה שנכנס למעון. זה נושא אחד שאין בו שיפוי והמצב הכלכלי של הארגונים הוא בכי רע, עוד לפני הקורונה. הקורונה נתנה לנו כאן את המכה האחרונה.

10 אחוזים מהילדים בכלל לא חזרו למסגרות. אנחנו ממשיכים לתפעל את המסגרות וחסרים לנו ילדים. החזרנו את העובדים מחל"ת ואין שום שיפוי על הנושא הזה.

למה הם לא חוזרים? משיקול של ההורים או כי אתם לא רוצים שתהיה תפוסה מלאה?

שיקול של ההורים. יש הרבה מאוד הורים שנשארו ללא עבודה וכלכלית לא יכולים להחזיר את הילדים ולשלם את המחיר. לכן לא החזירו אותם. זה גורף לכל הארגונים. מדובר בכ-10 אחוזים ואלה הרבה מאוד ילדים שחסרים לנו במערכת. גם לא ברור כמה ילדים אכן יגיעו בספטמבר. גם זה לא ברור. הילדים נרשמו בפברואר עוד לפני פרוץ הקורונה, וכרגע לא ברור אם הם באמת יחזרו ואם הם באמת יגיעו ב-1 בספטמבר.

ה-10 אחוזים הם אצלכם בנעמ"ת?

בכל הארגונים. כל הארגונים שמתחילים, לפחות הארגונים שאנחנו בקשר אתם, המפוקחים, זה גורף לכולם.

לגבי השיפוי בעקבות חולה מאומת, בדיוק שוחחנו על כך עם חגי והבנו שאין משהו כתוב מבחינת הנחיות ברגע שיש הורה, ילד, מורה. אני עושה קשר בין שני הדברים כי ברגע שיש הנחיות, אם זו הנחיה של המשרד שבמקרה הזה צריך לסגור ולא לפתוח, היה כמובן מחייב שיפוי לפי ההנחיות הללו.

בדיוק כך. אנחנו הוצאנו הנחיות מאוד מסודרות לשטח. כמובן האישורים והחקירות הם של משרד הבריאות שהוא זה שנותן את ההנחיות האם לסגור כיתה אחת, האם לסגור מעון שלם, אבל זה לוקח זמן וזה מאוד מסורבל. לא תמיד אנחנו מצליחים לקבל מענה בזמן ולא תמיד ההורים יודעים והם רוצים לדעת אם יוצאים לעבודה או לא יוצאים לעבודה והאם גם הם נכנסים לבידוד. זה לוקח זמן. זה לא פשוט. אין הוראות מדויקות עם מרכז שמיועד לנו שאנחנו יכולים לתקשר אתו ולקבל כמה שיותר מהר את ההנחיות. בטח שאין שיפוי בנושא וזה נושא בעייתי ביותר.

אני מדברת גם על תקינה. עקב הוראות משרד הבריאות, היום הצוותים שלנו נדרשים, מעבר לעבודה השוטפת לעמוד בהנחיות מאוד נוקשות, לחטא את כל הציוד, לחטא בסוף יום, בתחילת יום ובאמצע יום.

זה אמור להיות שגרה בלי קורונה

זה אמור להיות אבל עכשיו עם הקורונה זה הרבה מעבר. זאת לא שגרה רגילה של ניקיון במעון. גם במקרה כזה צריך לחשוב על שיפוי. אנחנו סיכמנו עם משרד האוצר שאנחנו נקבל שיפוי גם על חודש יוני ולא קיבלנו אותו וזה עדיין נתון למשא ומתן. אני חושבת שצריך לחשוב כי אנחנו מדברים על שגרה ארוכה מאוד. זאת לא שגרה רגילה

המשא ומתן לגבי יוני, מה כולל השיפוי? את אותם 10 אחוזים שלא מגיעים?

משרד האוצר היה אמור לשפות אותנו בסכום של 600 שקלים על כל ילד בחודש מאי עת חזרנו לפעילות ועל חודש יוני. מכיוון שמבחינתם חזרנו לשגרה רגילה ולא לעבודה מצומצמת, הם הורידו לנו את השיפוי לחודש יוני. שוב אני אומרת שיש לנו הוצאות מוגדרות שחייבים לתת להם שיפוי. אנחנו לא יכולים להוציא אותן מכיסנו. לא נוכל לעמוד בזה. לא נוכל להמשיך ולעמוד בזה.

הזכרת חיטוי מוגבר. מה עוד?

חיטוי מוגבר וסגירה של מעונות עקב בידוד. כל יום יש לנו עוד מעונות וזה גורף לכל הארגונים.

אני מניח שלפחות לגבי המעונות של נעמ"ת זה מתועד ורשום ואתם יודעים כמה ימים. נכון?

בוודאי. יש תיעוד מסודר בכל הארגונים המפוקחים. תיעוד מאוד מסודר ואפשר להגיש אותו ולדעת בדיוק כמה ואיך.

הנושא השני הוא הנושא שחס וחלילה ניאלץ להיכנס לסגר מוחלט ומעונות היום יצטרכו לתת את המענה. אני חושבת שזה הזמן לבנות את המתווה וקודם כל לשנות את הקריטריונים של קבלה למעון במקרים כאלה ולא להישאר על הקריטריונים הקודמים. אנחנו כמובן הגשנו הצעה בנושא למשרד העבודה והרווחה, לא להישאר את הקריטריונים הקודמים שלא כוללים עובדים חיוניים שצריכים לצאת לעבודה. בסגר לא יכולנו לקבל אותם למעון כי הם לא עמדו בקריטריונים הרגילים לקבלה למעון. צריך להתאים את הקריטריונים לתקופה כזו וכבר צריך להתכונן לזה.

צריך גם להתכונן לתקצוב, האם אנחנו באמת קולטים רק חלק מהילדים, האם אנחנו קולטים את כל הילדים. זה הזמן שלנו להיערך לזה כי יכול להיות שזה באמת יגיע וזה יכול להיות כל יום.

אני אשמח כמובן – כך גם כל הארגונים – לתת את כל המידע, לשבת ביחד ולקבל את ההחלטות.

אני מבין שבקטע הזה, עדיין לא התגבש איזשהו מתווה בהנחה שיש החמרה במצב וחוזרים לסגר. כיום אין מתווה ברור.

נכון. אין מתווה ברור. המתווה הקודם דיבר על 18, על עבודה בקבוצות קטנות, זה אומר שרק חלק מההורים יכלו לחזור למעון וזה העמיד אותנו מול ההורים לעשות איזשהו משפט שלמה ואנחנו – בטח ובטח הצוותים החינוכיים – לא צריכים לעמוד מול הורים ולהתמודד אתם בנושא הזה. הדברים צריכים להיות מאוד ברורים לגבי מה שיקרה אם מחר מחליטים לסגור ולעבוד בסגר. מה זה אומר מבחינתנו. זה הזמן שלנו. לא לחכות לרגע האחרון ואז להתחיל לפעול.

תודה רבה. אנחנו נבקש תשובות לשתי הסוגיות, גם העניין הכלכלי בגין שיפוי על בידוד, חלקיות בגן והשיפוי של חודש יוני וגם נבקש התייחסות לגבי מתווה במקרה של סגר.

חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין.

שלום לכולם. מה שקורה בכל הנושא של הגיל הרך זה שבזמן שבעולם התחילו לחלום לעבור מ-קרינג ל-אדיוקייטינג, עדיין אנחנו נמצאים כאן בישראל, במיוחד בחברה הערבית, במקום שאפילו לא זוכים ל-קרינג. היטיב חברי ג'אבר לדבר קודם על הנושא הזה ואמר שחלק ניכר מהילדים בתוך החברה הערבית לא זוכים למסגרת כלשהי, לשהייה בטוחה, ועוד יותר הבעיה הולכת ומחריפה במשבר של הקורונה.

אני חושבת שגם בסוגיה הזאת אנחנו דנו די הרבה. הסוגיות כבר ברורות לכולנו. אין מתווה, אפילו הממשלה לא הפיקה לקחים מהגל הראשון ושוב אנחנו בעיצומו של גל שני ולקראת שנת לימודים חדשה אבל מעונות היום לא יודעים איך הם יפתחו את המעונות שלהם כי אין שום תוכנית ברורה והקצבה ולא יודעים איך להפעיל את הגנים במצב כזה. נכון שמהצד השני יש את החששות האמיתיים של ההורים לשלוח את הילדים שלהם אבל המשפחות שרויות במצב כלכלי מאוד קשה ואם תתאפשר חזרה לעבודה, הן יצטרכו לחזור לעבודה, למרות שחלק מהן עדיין בבתים, אבל עם החזרה לעבודה צריכה במקביל להיות תוכנית ברורה שמאפשרת להורים חזרה לעבודה.

אני חושבת שהדרישה הרוחבית שצריכה לצאת מכל מקום, ולא רק מהמקום הזה, היא שקודם כל אם אנחנו דואגים שהמשק יפעל כמו שצריך, קודם כל צריך לדאוג לגיל הרך. אולי זאת הזדמנות לחשוב בקונספט יותר רחב וכללי ואם מוצאים פתרונות, למצוא פתרון כולל לכלל האזרחים ולא רק לפלח מסוים.

תודה רבה. אני רק אומר לחברי הכנסת שהציגו כאן את הילדים שלא נמצאים במסגרות, נושא חשוב מאוד מאוד אבל זה לא בליבת הדיון. בליבת הדיון אלה הם אותם ארגונים שצריכים להתארגן להפעלה בתחילת שנה. אפשר לקיים על זה דיון אבל בנפרד.

בסדר. רק משפט אחד שקשור דווקא לסוגיה הזאת ובכל הנושא של המעונות המפוקחים. לא כל המעונות המפוקחים זוכים לסבסוד וזו סוגיה שהיא כללית וצריך גם לתת עליה את הדעת וגם בתקופה הזאת.

אלה המעונות הפרטיים שלא מקבלים סבסוד.

והם מפוקחים ויש להם סמל, אבל עדיין לא מקבלים סבסוד.

אני לא חושב שזאת תופעה.

אחוז מאוד גדול.

את מדברת על מעון סמל, מעון שמקבל סבסוד לשכר לימוד? אנחנו נשאל. אני לא מכירה דבר הזה. יכול להיות שיש אבל מעונות עם סמל ומעונות מסובסדים, מעון פרטי מפוקח כולם מפוקחים היום.

מעון עם סמל מקבל סבסוד.

אז מפוקח פרטי שלא מקבל סבסוד.

זה כן.

את זה אפשר לבדוק.

אצלנו יש רבים כאלה.

מי שיש לו סמל, אמור לקבל.

כל מי שיש לו סמל מקבל סבסוד. היא מדברת על פרטי מפוקח.

דוקטור נעמי מורנו, ויצ"ו, קשה.

אני אצטרף לדברים שנאמרו. תודה רבה על זימון הדיון כי אנחנו באמת נמצאים בנקודת זמן מאוד מאוד קריטית. מערכות החינוך הפורמליות, יש דיבור רחב לפחות ציבורי, על איך זה יהיה, קפסולות או לא, חשיבת תרחישים, ואנחנו במקום של אי בהירות איך זה הולך להיות.

יש כאן שלושה דברים. על סוגיית התקצוב ועל סוגיית השיפוי דובר. אני רוצה לומר שגם במאי קיבלנו באופן חלקי כי דובר על כך שכבר בחודש מאי היה חוסר בילדים, היו כל מיני דברים שהשפיעו על היכולת שלנו לתת שירות מלא ובחודש מאי התחשיב של השיפוי היה חלקי כי הוא התבסס רק על מספר הילדים שהיו בתקופה של מאי בה היו מעט יותר ילדים טרם ההחלטה לאפשר לאופטימום ילדים להיכנס. אם כן, גם חודש מאי הוא חלקי. על יוני בכלל לא קיבלנו למרות שהמצב של החוסר קיים. בעצם גם יולי ואוגוסט, זה סוף השנה, זאת תקופה שבכל שמקרה יש לנו פחות ילדים, יש לנו מעונות שנסגרים אחת לתקופה ויש אלף ואחד מצבים שגורמים לנו לעבוד בדיוק על פי ההגדרה של תפוסה חלקית.

כמה חלקית? גם אצלכם מדובר ב-10 אחוזים?

10 אחוזים זה סדר הגודל של הילדים שלא מגיעים אבל אם יש לנו היום 17 מעונות שנסגרו מתוך הרשת לסירוגין, זה אומר שבכל נקודת זמן אנחנו עובדים באופן חלקי כזה או אחר. לכן ההתייחסות לכך צריכה להיות מאוד ברורה, גם במתווה.

לגבי המתווה קדימה. המתווה צריך להביא בחשבון את כל התרחישים האפשריים. אנחנו היום לא בנקודה בה פרצה הקורונה במארס אלא אנחנו בתוך הגל השני ואנחנו יודעים שאנחנו נחיה בצלה קורונה. זאת אומרת, כל התרחישים האפשריים על סמך מה שלמדנו. כשעובדים בקפסולות אי אפשר לעבוד באותה תקינה כמו במצב רגיל. זה עולה כסף וצריך לתת על זה את הדעת מראש. ברגע שאנחנו עובדים באותה צורה עם אותה תקינה, עם דרישות רגולטוריות מובנות ומוצדקות, צריך לשים את הדגש על התקינה המתאפשרת, על כל הנהלים, על כל מה שקשור לקביעת קדימויות. אני מסכימה שצריך לתת את הדעת על זה מראש. כל מה שקשור בלוח הזמנים של שמעבר משלב לשלב. כשנדרשנו לחזור למעונות, זה היה מאוד מאוד מהר. התהליך של יכולת ההתארגנות, גם שלנו וגם של ההורים לחזור למקום עבודה, כל המרכיבים האלה דורש התייחסות גם מבחינת העיתוי. זאת אומרת שעכשיו הזמן להביא בחשבון את כל המצבים בתוך המתווה, כל מיני תרחישים אפשריים כאשר יש לנו ניסיון גם מבחינת מספרי הילדים, גם עבודה בקבוצות קטנות, גם תקינה, גם יציאה וכניסה, סגירה, מה קורה במקרים האלה. יש דברים שאפשר על סמך הניסיון המצטבר לבנות מתווה הרבה יותר מדויק עם מספר תרחישים אפשריים ולא כל פעם לפתוח דיון מחדש על מה הולכים לעשות.

אני חושבת שכל הנוכחים כאן ובכלל יעמדו לרשות העניין הזה ולטובת העניין הזה. יש ידע מצטבר וצריכים להיות מוכנים כי ה-1 ספטמבר הוא עובדה קיימת. צריך לדעת שנוכל להיות שם.

אני רוצה להעלות עוד נקודה אחת.

לגבי הנקודה הראשונה. אני הייתי ממליץ שבשלב הזה – אנחנו גם נפנה לנציג משרד הרווחה בנושא – כדאי כבר להתחיל לעגן ולכתוב מה שאתם בארגונים מציעים.

אנחנו נגיש. אנחנו נגיש תוכנית שהגשנו במארס.

בדיוק. לפי הניסיון שלכם ומה אתם חושבים שצריך להיות.

יש לנו הרבה מאוד משתנים שאנחנו יודעים שזה עובד כך ושזה יכול לקדם. לא הכול בשליפה אבל לפחות לייצר צפי לכל מיני תגובות במצבים שונים.

דבר נוסף שאני רוצה לומר. אחת הבעיות הגדולות שלנו היא מחסור בכוח אדם. לא רק עכשיו אלא כבר שנים אנחנו מדברים על זה. גם מחסור בכוח אדם מוכשר, כזה שיעמוד בדרישות חוק הפיקוח, ועכשיו, במקביל, יש תופעה ברורה של אבטלה גואה. אנחנו יכולים לתת את ההזדמנות הזאת, ליצור קשר בין הדברים, לייצר בזמן הזה הכשרה מקצועית מותאמת ומכוונת, לתת עדיפות לתחום הזה כי אצלנו יש עבודה. אפשר לנצל את הזמן הזה ולעשות הכשרה. במקום שאנשים יקבלו דמי אבטלה או כל מיני וריאציות אחרות, בזמן הזה לתת הכשרה ולכוון אותם כבר לתעסוקה בענף הזה. זו הזדמנות.

כן, אבל אנשים מתאימים.

בדיוק. ברגישות הנדרשת.

רק אנשים מתאימים. כמובן שאנשים מתאימים עם המיון ועם ההכשרה. זו הזדמנות לנצל את המומנטום הזה כי אנחנו בספטמבר נמצאים באותה בעיה וזו בעיה מוחרפת כי יש קבוצות אוכלוסייה של עובדות שהן קבוצות בסיכון ולא תוכלנה בכלל לחזור לעבודה כי הן נמצאות בכל מיני מצבים או בן משפחה נמצא. זה אומר שעל הבעיה הרגילה מתווספת גם הבעיה הזו. חשבתי שאולי בגלל המצב במשק תהיה נהירה לענף ולא כך הוא. אנחנו צריכים לעשות איזושהי פעולה מכוונת וממוקדת לשם.

גם לא הייתי רוצה לראות נהירה של ברירת מחדל. אני רוצה שלמקומות האלה יופנו רק אנשים שמסוגלים לעבוד עם ילדים. אם לא, עם כל הצער, יש אופציות נוספות.

בהחלט צריך לייצר מצב שבו לא תהיה נהירה של ברירת מחדל ולכן כאן נדרשת מעורבות של המדינה להכוונה, למיון, לתת את הכלים כי כרגע האופציה הזאת היא בכלל לא על השולחן. זה אומר שצריך לתת כאן איזשהו תעדוף ובדרך זו גם תעדוף לכוח אדם איכותי שיגיע לענף. זה הזמן.

הנקודה ברורה.

אני חושבת שצריך לתת על זה את הדעת. זה חשוב ביותר.

אני רוצה לציין שמי שמחזיק במקביל בתקופה הזאת את המעונות, כל הכבוד לכולנו אבל אלה הצוותים במעונות שנוסעים באוטובוסים, נוגעים בילדים, לוקחים את הילדים בכניסה ונפגשים עם ההורים. כל המורכבויות האפשריות. בסופו של דבר המעונות עובדים אודות למאמצים גדולים ומחויבות. כולנו מחויבים לבריאות ולרווחה גם של העובדות. של הילדים ושל העובדות.

אלה הדברים המרכזיים.

תודה רבה. הדברים נרשמו. חברת הכנסת הילה וזאן, את רוצה לדבר עכשיו?

יש לי כמה דברים אבל אני אשמח לשמוע.

נשמע את נציג המעונות הפרטיים, יניב בר אור.

הרבה מאוד נושאים שהעלו כאן לגבי מעונות היום המפוקחים, משותפים גם לנו ומשתתפים במכתב שהעברנו לוועדה. יש מספר דברים שהם ייחודים לנו ובכלל מעמידים את כל השאלה שהיא האם יהיו מעונות יום פרטיים או לא יהיו יום פרטיים. לשמחתי המדינה בתקופה האחרונה מבינה שמעונות יום פרטיים יכולים להתקיים בתוך מבנה מגורים. גם בנייה חדשה מתקיימת על פי אמות מידה של דו שימושי, מה שקצת מעמיד בשאלה לגבי חוק ההסדרים שעתיד לעבור בקרוב. עבדנו עליו הרבה אבל קיבלנו איזושהי עקיצה מתחת לחגורה כשהגבילו את הפטור מהיתר לשימוש חורג רק עד 20 ילדים. זה אומר שהדבר הזה הולך לתת פתרון לכ-10 אחוזים מאלה ששוהים בתוך מעונות יום פרטיים במבנה מגורים. אנחנו מדברים היום על קרוב ל-300,000 ילדים, 30,000 משפחות יקבלו פתרון וכל השאר לא יקבלו פתרון אם יכריחו אותנו לעמוד בהיתר לשימוש חורג בבתי משפט, היטלים וקנסות. גננות לא יוכלו לעמוד בזה. אנחנו לא נוכל לעמוד לא בשינוי המבנים שנמצאים בתוך ההיתרים האלה ולא נוכל לעמוד בעלויות הגבוהות האלה.

אנחנו ספגנו הפסדים מאוד מאוד גבוהים בתקופת הקורונה, אני מניח כמו כולם. הובטח לנו פיצוי סקטוריאלי אבל הכספים עדיין לא הגיעו למרות שהגשנו את הבקשות לפני חודש. במוקדים לא יודעים לתת לנו מענה על הנושא הזה. אנחנו מאוד נשמח לעזרה בעניין הזה.

הזכרתי כמה נקודות, גם את הנושא של עד 20 ילדים פטור משימוש חורג.

רשמתי הכול. אני מבינה בפעם הראשונה. הסיפור הזה של השיפוי שלא קיבלתם, אתה יודע לומר כמה מסגרות לא קיבלו עדיין את הכסף שמגיע להן מהמדינה?

אני יודע לומר מתוך הארגון שאנחנו מייצגים שכל מי שהגיש את הבקשות קיבל אישורים על כך שהבקשה התקבלה, יש מספר אישור, אבל מעבר לזה אני חושב שטופס דרישת תשלום עדיין לא עלה לאתר של הרשות לעסקים קטנים ובינוניים. לכן אי אפשר להגיש את דרישת התשלום.

אפילו טופס?

זה מתחלק לכמה נקודות. אתה קודם כל צריך להגיש את הבקשה ואז להעלות את כל ההוכחות שמגיע לך. אחר כך אתה מקבל אישור על כך שאתה זכאי לפיצוי. במעמד ההגשה אפילו אומרים לך מה הסכום, המחשב עושה חישוב אוטומטי, אתה מחכה למייל חוזר ואתה אמור להגיש דרישת תשלום אבל טופס דרישת תשלום - אין. אמרו שזה יעלה במהלך חודש יולי ואנחנו כבר בעיצומו של חודש יולי ועדיין לא ראינו את הטופס הזה. אנחנו עדיין מממנים מכיסנו ומלקקים את הפצעים מהסבב הראשון כשאנחנו כבר נמצאים בעיצומו של סבב שני ויש מעונות שנכנסים לבידוד ואין שום תוכנית על השולחן לפיצוי על הסבב השני, דבר שאמרו כבר לפני המעונות המפוקחים אבל זה בוודאי הרבה יותר חזק כאשר מדובר בנו כי לנו אין שום תקציבים אחרים עליהם אנחנו יכולים להסתמך מלבד התשלומים של ההורים.

הנקודה הזו נרשמה. יש דברים נוספים? אתם העליתם את הנושא של פטור מארנונה עסקית.

תודה. אנחנו העלינו את הנושא של פטור מארנונה עסקית.

אני צריכה לייצג אתכם?

מבדיקה שערכנו, הפטורים מארנונה התחילו להגיע רק אחרי חודש מאי-יוני. בחודשים הראשונים לא קיבלנו את הפטור. אני לא יודע איך הדבר הזה הולך להימשך אבל לגבי החודשים הראשונים אני יכול לומר בוודאות שהפטורים לא הגיעו.

אנחנו נצטרך לדרוש את זה למקרה של סגר נוסף. אנחנו צריכים לוודא שכל מה שהיה נכון ויותר מזה בסגר הראשון, יהיה גם אם חלילה יהיה סגר שני. אני מפחדת לדבר על זה כי אני מאוד מקווה שלא נגיע לזה.

הפטור הוא לשלושה חודשים.

מתחילת המשבר, מאז שסגרו אותנו, ב-15 במארס, אנחנו לא קיבלנו את הפטור. הוא התחיל רק ממאי או יוני.

אני רוצה לומר עוד משפט אחד לגבי הנושא של כוח אדם מכיוון שגם אצלנו יש אוכלוסייה מבוגרת ואוכלוסייה של אנשים בסיכון שלא חזרו או לא יכולים לחזור.

לפשט את התהליכים בקליטה.

שאני יודע שבאגף ההכשרות של משרד העבודה יש תוכניות מדהימות של הכשרות מזורזות ואני מציע לקיים אתם את השיח הזה. אפשר להכשיר מטפלות בהכשרות ותוך שבוע וחצי לתת להן את המושגים הראשונים כדי שיוכלו להתחיל להיכנס למעונות כמובן שצריך לעשות את המיונים הראשונים ולהביא את האנשים המתאימים אבל במידה ואנחנו נכנסים לסגר חלקי או לבידוד חלקי בתוך מעון, אין לנו כוח אדם. אנחנו לא זכאים להשתתף נכון להיום, חוץ מזה שמפרידים אותנו בין משרד העבודה למשרד הבריאות, כאשר לא ברור מאיפה משרד הבריאות נכנס לתוך מעונות היום הפרטיים, אבל אנחנו חייבים להיות שותפים בתוך בנק העובדים הזה כדי שבמידה וחלילה אנחנו נזדקק לו, שזה יעמוד גם לרשותנו.

תודה. אני רק אוסיף על הנקודה הזו. אנחנו נבקש את זה גם בסיכום הדיון - ממשרד העבודה והרווחה שצריך לאשר את העובדים, לפשט את התהליכים. אנחנו גם כך אנחנו נמצאים במציאות של מצוקה וצריך שהעובדים יוכלו לקבל את אישור העבודה תוך ימים בודדים ולא כמו היום שזה אורך זמן.

יש תוכניות מדהימות. התוכניות מאוד יפות אבל חייבים לתקצב את זה. היום פורסם הנושא של תקצוב הכשרות שלא קיים כבר כמעט שנה. כמעט שנה לא קיימות הכשרות מתוקצבות.

תודה רבה. יש לנו כאן את משרד בריאות שביקש להתייחס. דוקטור דינה צימרמן.

רציתי להתייחס לכמה דברים שעלו בדיון. יש הנחות ברורות במידה של התפרצויות במוסדות חינוך, כולל במעונות ובגלל הבלבול שלפעמים היה בזמן שהיו התפרצויות, יש דף שאלות ותשובות הן למנהל המוסד והן להורים עצמם, דף שבא להסביר את התהליך כאשר מדברים על כל מקרה לגופו. זה לא אומר שאין אחידות מבחינת איך מתייחסים למקרה, אבל כל מקרה לפעמים הוא שונה ולכן יכול להיות שינוי מבחינת מספר האנשים שנכנסים לבידוד בהחלט זה אחד הדברים שכן מעוגנים והמידע הזה נמצא באתר, אם יש ארגון או מישהו שרוצה לקבל את זה באופן ישיר.

זה שיש הנחיות ובשטח לא מודעים להן, זה גם בעייתי.

אני מסכימה ולכן נכתב דף שאלות ותשובות. זה הופץ גם למשרד הרווחה שיש להם העתקים. אם יש איזשהו ארגון שלא קיבל את זה, מוזמנים לפנות ונשמח להעביר.

שמענו מנציגי הארגונים שהם צברו ניסיון מהגל הראשון ומהבעיות שנוצרו והם יכולים לתרום מהניסיון שלהם בשטח למתווה שיכול לעבוד טוב. יכול להיות שיש מקום לשיח אתם כדי לראות אולי אפשר לשנות בתוך ההנחיות הקיימות.

יש שיח מאוד פורה בין משרד הבריאות למשרד הרווחה. כמו שחגי אמר, הם מדברים עם הארגונים. יש לנו כבר רשימה של נושאים שהועלו הדיונים האלה והעבירו אלינו על מנת לקבל התייחסות מקצועית. אני חושבת שדווקא שיתוף פעולה בין משרד הבריאות לבין משרד הרווחה עובד טוב.

בנוגע לכמות ההתפרצויות שהייתה בתוך המעונות, רובן היו קשורות לאנשים במשפחה. אני חושבת שעצם זה שאין הרבה הדבקה בין ילדים וההתפרצויות שהיו בתוך המעון, מראה שהמתווה שקיים כרגע והקפדה של הצוות על הכללים כן תורם והוא חשוב. עד שהקורונה תעבור אנחנו צריכים להמשיך להקפיד על הכללים האלה. אני אציין שהכללים של הקפדה בקורונה הם גם הדרך למנוע העברה של כל המחלות האחרות ולכן זה לטובת הילדים גם לאחר הקורונה.

לגמרי. כל מה שקשור לחיטוי צריך להיות עניין שבשגרה. אני מעדיפה לא לדבר על זה שעושים את זה עכשיו באופן מיוחד כי אני במחשבה שלי רציתי שזה יהיה תמיד.

האמת היא שמה שכתוב עכשיו בא מתוך ההוראות של משרד הבריאות בימי שגרה.

תודה רבה. חברת הכנסת הילה שי וזאן ואחר כך ציפי ברנד.

כמה שאנחנו רוצים לעשות את זה לטווח הרחוק, כרגע יש לנו כאן בעיה לאור המשבר במיוחד ואני חושבת שכמו שאמרנו גם בדיונים אחרים ובוועדות אחרות, אנחנו נדרשים לפתרונות יצירתיים. אחד הדברים שאני מתעסקת אתו בזמן האחרון הוא כל מה שקשור להסבות המקצועיות שאפשר לעשות עכשיו. יש לנו מאות אלפי אנשים שנשפכים לשוק. כרגע הם בחל"ת אבל בעוד כמה חודשים יכול להיות שהם לא יהיו בחל"ת. צריך אולי לקחת את אותו כוח אדם, אבל כמו שציינת קודם יושבת הראש, כוח אדם איכותי ולא כוח אדם שמבחינתו זאת ברירת מחדל. כוח אדם שבאמת אחר כך ירצה להישאר. אנחנו כמדינה צריכים לאפשר להם את זה, צריכים לאפשר את ההסבה המקצועית ואת ההכשרה. אנחנו נדרשים לזה במעבר של נהגי מוניות לנהגי אוטובוסים ואנחנו צריכים להידרש לזה גם כאן ולמצוא את התנאים המיטביים כדי לאפשר לזה לקרות, כדי שהם יוכלו עכשיו לחזק לפחות בחודשים הראשונים בגני הילדים וגם מתוך מטרה וראייה לטווח רחוק כדי שהם ירצו ויהיה להם את האינסנטיב, את התמריץ, להמשיך עם זה גם אחר כך.

תודה נכון. נכון וחשוב. תודה רבה חברת הכנסת הילה שי וזאן.

אני רק אומר למי ששומע שממשרד האוצר יש לנו עדכון שהמספר בהיתר החורג ל-25 ילדים. עדיין אנחנו נותנים פתרון לכל וגם צריך לקחת בחשבון לא רק את המסגרות שנמצאות בתוך מבנה מגורים. יש לנו עוד מסגרות שנמצאות במבנים אחרים וגם להם צריך למצוא פתרון אבל אני מקווה שהשיח יימשך ונוכל להיטיב עם כמה שיותר מסגרות.

בשורה מצוינת. אני רוצה לומר קודם כל תודה על זכות הדיבור. קשה לי שאני שומעת התייחסויות של משרדי הממשלה, בעיקר למעונות המפוקחים, אבל בשטח אפשר לדבר על הרבה מאוד, למעשה 70 אחוזים מעונות שהם לא מפוקחים היום ואני חושבת שאנחנו חייבים להידרש לזה. אני לא יודעת עד כמה יש נתונים של השטח כאן על השולחן אבל אנחנו בעיצומו של משבר מאוד חריף בסיפור הזה של מעונות היום הפרטיים. נעמי הזכירה את המפוקחים. יש עשרות בעיר אצלנו ומאות בארץ ואנחנו כל הזמן מקבלים דיווחים על מסגרות שנסגרות.

אני חושבת שהמשבר הזה הוא באמת הזדמנות שידגיש עד כמה החינוך הזה הוא חשוב לנו וכמה אנחנו צריכים - בעצם הכדור אצלכם - להגדיר אותם היום מוסד חיוני הכרחי. קודם כל צריכה להיות הגדרה כזאת ברורה ואנחנו צריכים להידרש לנושא הזה באמצעות מינוי של איזשהו גוף מתכלל שייתן באמת מענה אמיתי לחיים תחת שגרת קורונה שהולכת להיות הרבה מאוד זמן. כי אחרת אין מסגרות. תסתכלו על המצב בשטח, מי שמכיר אותו, כל יום נסגרות המסגרות האלה.

צריך להבין, אנחנו מדברים על 70 אחוזים. אני מדברת על מפוקחים – דיברו קצת על הפרטיים - אבל כדי להבין את סדרי הגודל – ויש 70 אחוזים מוסדות חינוך של ילדים שנמצאים בעצם במוסדות פרטיים שמפעילים גני ילדים שכרגע אינם תחת אחריות של אף גורם שלטוני. אנחנו יודעים שזה מורכב, יש הרבה עניין של הוצאות של כוח אדם, של תחלופת כוח אדם, הנקודה שהדגשתם כאן על הכשרת כוח אדם ושזה לא יהיה איזשהו מפלט היא חשובה וזו בדיוק נקודת הזמן לעשות את זה. אני סומכת עליכם. אני סומכת עליך ועל ראשת הוועדה שתצליחו להוביל את זה כי אתם הרבה זמן בתוך הסיפור הזה. אתם לא אנשים חדשים שנקלעים לתוך זה. אתם מכירים את החומר ומכירים את המטריה. אין כרגע אף גוף מתכלל של גני ילדים הפרטיים.

נכון. כי אם מפצלים אותם למשרד הבריאות בכזאת קלות - ובסוף אני אומר על זה משהו – בעיניי זה לא פחות מפשע. אנחנו מנהלים כאן שיח במשך ארבע שנים להכניס את כולם למשרד החינוך, מילא, לא עשו את זה, אז גם ממשרד הרווחה מפרקים אותם. אני מסכימה אתך. זאת שערורייה.

יש לכם את הכוח. לכם יש את הכוח בנקודת הזמן וזאת ההזדמנות לעשות את זה. גם הרגולציה, אתם יודעים כבר, אתם מכירים את זה, היא סותרת אחת את השנייה. יש הוצאות תקציביות שבכלל פגעו והסיבה שנסגרים היא בגלל הכדאיות הכלכלית. אני ראיתי דוחות של גנים, כמה שהם הסבירו שזה בכלל לא כדאי היום. גם השיפוי של המדינה, כשיהיה, לכשיהיה, לא משנה, הוא לא מבטיח היום ולא נותן לגננות והן לא מוכנות בכלל לשרוד את האופציה של בידוד נוסף, של סגר שני. שכר הלימוד היום עולה ואני אקח לדוגמה את תל אביב שם הסכום הוא 4,000 שקלים, 5,000 שקלים ומעלה ותחשבו על שני ילדים בגיל הרך שזקוקים למעון יום.

אתם צריכים גם להבין, ואתם יודעים את זה, אבל אני אומרת את זה כי חשוב שזה ייאמר לפרוטוקול ואני לא חושבת שזה נפל על כל משרדי הממשלה, שלגני הילדים אין היום גב כלכלי. הנחיה של בידוד של אחד או יותר מאנשי הצוות גורמת לסגור גן שלם לצמיתות. אין שום מנגנון לפתרון להחזר תשלומי הורים.

גם 4,000 שקלים לחודש זה מופרע.

חד משמעית אבל אני אומרת לכם מה העלויות.

זה הממוצע בתל אביב?

חלק מהשירות החיוני. לכן התחלתי עם השירות החיוני, היכן אנחנו צריכים להיות כאן אם אנחנו רוצים לקיים שגרת חיים תחת קורונה בשנה הקרובה. לפחות בשנה הקרובה. אנחנו חייבים לשנות את כל ההסתכלות. אם יש 12 ימי מחלה, אין סיטואציה שהם יכולים לעמוד בסגירה ולהעמיד עובדים חלופיים. אי אפשר לשמר צוותים חיוניים. יש ביקוש גבוה מאוד שיוצר העלאה קיצונית של מחירים. תדעו לכם שגם ברמה הערכית, הנפגעות העיקריות מזה היום הן נשים שיתקשו לחזור למעגל התעסוקה וגם על זה אנחנו צריכים לשים את הדעת.

אני אתן דוגמה אפרופו ריבוי משרדי ממשלה שעוסקים בזה. כל יום אני מקבלת הודעות מגני ילדים עם צילומי מסך שזמן ההמתנה למשרד הבריאות, גן שיש לו פתאום גננת או סייעת שנדרשות להיקלע לבידוד, לא יודעים מה לעשות עם ההורים, ההורים פונים, הגננת פונה, שלחו לי אתמול בבוקר צילום מסך של 53 דקות המתנה בבוקר, כשיש הורים בגן, סייעות וגננות שמחכים למשרד הבריאות, למענה הקולי. מי גורם מתכלל? הגננות האלה לא יחזיקו מעמד. ההורים לא יחזיקו מעמד ולא יהיה לאן להחזיר את המשק. אם כן, קודם כל צריך להתסכל על זה בנקודה הזאת. אי אפשר לזרוק אותם יד אחת למשרד הבריאות, יד אחת למשרד העבודה והרווחה שלא נותן מענה ויד אחרת לאוצר. זה לא ריאלי וזה לא סביר. כמו שאמרתי, אלה 70 אחוזים מכלל הילדים בארץ שמתחנכים במסגרות פרטיות, שלא לדבר על כל הסיפור של המפוקחים אם הילד הוא 17 או הוא הילד ה-18.

אני רוצה לומר שאני מאוד סומכת עליכם ואני חושבת שאתם צריכים לקדם את זה בצורה מטאורית. אם מדברים על שגרת חיים בקורונה ועל שגרה של חזרה של משק, קודם כל מעל שבעה ילדים חייבת להיות הגדרה מיידית שזה מוסד חיוני וחינוכי על כל המשתמע מזה. זה מוסד חיוני. אז צריך למצוא איזה גוף מתכלל שידאג למענה שלהם. אין יותר לזרוק אותם כי אחרת לא יהיו לנו גנים וכבר אין לנו גנים. כמובן כל הנושא של יצירת רשת ביטחון כלכלי שתוכל להבטיח את המשך הפעילות שלהם, לבחון את ההטבות הכלכליות וכולי.

הנקודות ברורות. רשמנו את הכול.

השאלה אם לכם בעיריית תל אביב בכל זאת הייתה איזושהי תוכנית לתמוך בגנים גם מעבר לעניין הממשלתי.

אנחנו משתדלים לעשות כמיטב יכולתנו. אנחנו הצגנו לכם גם נייר עם הדברים המיידים שצריך אבל צריך כאן גם אתכם. זה עניין גדול מדי, זה עניין מורכב מדי וגם אם עיריית תל אביב תיתן פתרון, מה יקרה ביתר חלקי ארץ? אנחנו לא רוצים לקבל כאן חינוך של איפה ואיפה.

משפט אחרון. אני חושבת שאתם גם צריכים להיכנס מאותו גוף מתכלל לכל הנושא של הסכם חוזי מוסכם ואחיד שמסדיר את ההתקשרות בין בעלי הגנים להורים, איך לנהוג בתשלומי ההורים, מה קורה בזמן משבר, איך גן צריך לפעול. אתם חייבים להידרש ולהיכנס לעובי הקורה כאן כי אחרת לא יישארו המסגרות האלה. אני חושבת שהמשבר הזה הוא הזדמנות. כל מה שאתם מקדמים לאורך הרבה מאוד שנים, ויש כאן ביניכם כאלה שבאמת מובילים את הרפורמה ואת כל הסיפור הזה של הגיל הרך, זה בדיוק הזמן עכשיו לבוא ולהגדיר את ההגדרות האלה. תודה רבה על זכות הדיבור.

תודה רבה לך. צריך לומר יישר כוח לעיריית תל אביב. זה לא מובן מאליו שהרשות לוקחת אחריות על המסגרות של לידה עד שלוש כי בדרך כלל הם נכנסים לתמונה מהגנים, מגיל שלוש ומעלה. זה בהחלט מודל ייחודי שיש אותו בעוד כמה רשויות. צריך לומר יישר כוח כי זה באמת לא מובן מאליו.

רשמנו את הנקודות ונתייחס אליהן ונדרוש תשובות ממשרדי הממשלה. אם הם יוכלו לענות עכשיו, בסדר, ואם לא, הם יצטרכו להגיש לנו בכתוב וכך ננהל את השיח.

חברת הכנסת אורלי פרומן.

תודה. אני מצטערת שהצטרפתי באיחור. באתי מדיון שהוא קשור לעניין הזה בוועדת החינוך, דיון על מעמדם של אנשי החינוך במדינת ישראל לרבות כמובן הגננות.

אני לכם, שני יושבי הראש, על קיום הדיון החשוב הזה בכל מה שקשור בגיל הרך, נושא שאותי מאוד מעסיק כאשת חינוך הרבה מאוד שנים, שקיבלה ילדים שלכאורה נולדו בגיל שלוש, והייתי חלק מאותו משרד חינוך ומהמערכת הפורמלית שכל הזמן הסתכלה אחורה ואמרה, רגע, איפה אנחנו, איפה אתה משרד החינוך עם הילדים מגיל לידה או מתום חופשת הלידה.

זה מאבק לא פשוט ואני מוכרחה לומר שהוא אפשרי. אני כמנהלת מחוז תל אביב, כל הפיקוח שלי על גני הילדים לקח אחריות גם על המעונות ועל הגנים הפרטיים מתוך אחריות שלי, אם החשבתי את עצמי כמערכת חינוך. אם כן, קודם כל הוכחתי שזה אפשרי לעשות ולשם אני רוצה לכוון. אני חושבת שיש לנו מומנטום טוב להוביל.

עד היום אין מה שנקרא ממונה על החינוך לגיל הרך.

נכון. לשם אני מכוונת. אני הגשתי הצעת חוק.

אני הגשתי הצעת חוק לחוק חינוך חינם מגיל לידה עד גיל שלוש. אני חושבת שמדינת ישראל הפקירה לאורך שנים את הגילים האלו ולא הייתה שם, ובואו לא נטעה, כ-50 אחוזים מהילדים לא נמצאים במסגרות האלו שאנחנו לכאורה יודעים עליהן, פרטיים או מעונות יום. זאת אומרת, או אצל מטפלות או בבית. אחר כך אנחנו באיזשהו מרוץ לשוויון הזדמנויות ולצמצום פערים. אבל זה קורה שם. זה גיל כל כך משמעותי, השנים הראשונות האלו, ולכן אני חושבת שהמדינה חייבת להיות שם ולקחת את האחריות תחת משרד החינוך ולהקים שם יחידה. זו הרפורמה שצריך להוביל בגיל הרך. להקים יחידה לגיל הרך, מגיל לידה עד גיל שש, רצף חינוכי, להיות במקום של פיקוח על כל המעונות והגנים הפרטיים והגנים הנוספים שצריכים להיפתח כדי לאפשר לכל ילדי ישראל לקבל מסגרת חינוכית נאותה החל מתום חופשת הלידה.

להכשיר אנשי מקצוע. זה חלק מהבעיה. דיברו כאן עכשיו על ניצול התקופה הזאת, אבל חברים, כאשר גננת נעדרת, הגננת המחליפה לא בהכרח גננת והסייעת הקבועה של הגן גם היא נעדרת באותו יום.

גם לא תמיד המטפלת הראשונה היא גננת. בואי לא נטעה. בלי לפגוע חלילה באף אחת, אבל צריך להגיד את הדברים.

נכון. הסייעות של גילי שלוש עד שש, אין להן כל הכשרה ואין תנאי מוקדם.

דיברו כאן על הוצאה כספית, הזוגות הצעירים שצריכים לשלם – ציפי אמרה 4,000 שקלים אבל בדרך כלל הסכום הוא 3,000 שקלים שזה המון כסף – וכשיש לך שני ילדים בגילים האלה, יש לך הוצאה של 6,000 שקלים. בחודש אוגוסט, תקשיבו היטב, למי שיש שני ילדים, משלם 10,000 שקלים. זה 6,000 שקלים הרגילים ועוד 4,000 שקלים על הקייטנה כדי שיוכלו להמשיך לצאת לעבוד. זאת אומרת, יש כאן הוצאה גדולה. אם נשארים בבית, לרוב הנשים נשארות בבית ואז אנחנו עוצרים את הקידום של האישה בעבודתה. איכות צוותי ההוראה, חוסר פיקוח, תוכניות לימודים. צריכה לקום יחידה במשרד החינוך ואני אשמח שנעשה את זה כולנו ביחד אבל נעשה את זה כדי שתהיה שם יחידה שתיקח אחריות מגיל לידה עד גיל 18. כרגע ספציפית הבעיה של גנים שנסגרו, הורים מובטלים והדבר הראשון שהם עשו – הם הוציאו את הילדים ממסגרות החינוך.

גם אם הגן לא נסגר, עדיין יש פחות ילדים.

כן. גנים נסגרו בגלל פיצוי שהוא לא מספיק מהמדינה לתקופה שהם הושבתו ומצד שני הורים שמובטלים מושכים את הילדים מהגן כי הם נמצאים בבית. יש לנו כאן בעיה כפולה אבל אני חושבת שהבעיה היא הרבה יותר גדולה והיא כמו שתיארתי אותה ובשעת משבר מערכת שאיננה בנויה נכון ואיננה יציבה, היא מיטלטלת הרבה יותר. תודה רבה.

תודה רבה חברת הכנסת אורלי פרומן. אני רק אומר שהדיון כאן מתעסק באופן ממוקד בתקופת הקורונה ולכן גם אנחנו בוועדה משותפת. כמובן שיש מקום לדון בכל ההיבט הרחב של ההתמודדות עם גילי לידה עד שלוש במסגרות השונות. יש המון מה לעשות שם אבל את זה אני משאירה לכבוד היושב ראש.

אני פשוט רוצה שלא נחכה לכרמל מעודה הבאה ואז פתאום כולם ייזעקו.

חס וחלילה. אנחנו בכלל לא שם. אני רק אומר שיש גוף מתכלל, יש את המועצה לגיל הרך שהוקמה ואמורה להתחיל לעבוד. אני יודעת שהיא לא מקבלת כל כך תקציבים אבל גם בזה אפשר לטפל בדיון נפרד. אנחנו מיד נאפשר להם לדבר.

ביקשו להתייחס אחז אגם, ענת חלבי ואבי שגיא. אני ממש מבקשת מכל אחד מכם לדבר שתי דקות כי אנחנו לקראת סיום הדיון ואנחנו עוד רוצים להעלות בחזרה את נציג משרד העבודה והרווחה ואת נציג האוצר כדי שייתנו לנו תשובות על העניין הכלכלי.

שלום לכולם. אני שומע כאן את כל הדברים ואחד החששות שלנו הוא שבגלל הסיטואציות שבאה בגלל אותם קשיים כלכליים, אנחנו שוב נפגע גם באיכות של המסגרות וגם בעובדה ששוב אנחנו נצטרך להיתקל במסגרות בהן הצוותים והמסגרת לא נותנים ביטחון אמיתי לילדים. אנחנו בתקופה מאוד קשה ואני מתחבר לדברים שציפי אמרה ואולי באמת יש כאן מקום לקבוע שמדובר בענף מיוחד, ענף שהוא ענף לשעת חירום וצריך להגדיר אותו כך וצריך לדאוג שהכספים הנכונים מגיעים אליו, אבל הסיבה העיקרית שהכספים יגיעו למקומות האלה היא בעיקר כדי שהמסגרות האלה לא יורידו איכות. אם אנחנו יוצרים מצב שבו כדי להחזיק את הראש מעל המים מסגרות יורידו איכות ויעשו דברים בצורה פחות טובה או ייקחו צוותים פחות ראויים או ישלמו להם פחות, אנחנו פוגעים פגיעה ישירה בילדים וזה דבר שאסור שיקרה בשום מצב.

לגבי החוקים עליהם דיברתם. אני חושב שאסור לנו לתת יד לא לדחייה של חוק המצלמות ולא לדחייה של יישום חוק הפיקוח ושהם ימשיכו להיות בעשייה וימשיכו להתקדם קדימה כי גם במצב הנוכחי אסור לנו לאפשר מצב בו הילדים ייפגעו. כבר לאחרונה אנחנו רואים, מאז המסגרות חזרו, שעוד פעם מתחילים להיות כל מיני מקרים שעולים בחדשות וכל מקרים שמציפים כלפינו ואסור שזה יתחיל להיות גל חדש. עברנו אותו, בנינו את החוק הזה, עשינו כבר את הפעילות וזה ממש חשוב שלא נרפה כרגע. זה מצריך מהממשלה לבוא ולומר באופן חד משמעי שהיא תומכת בענף הזה, הענף הזה חשוב כדי שכולם יוכלו לעבוד, כדי שכולם יעשו דברים אבל לא ברמה שתינתן כאן איזושהי זכות לפגיעה בילדים על ידי מסגרות שלא תהיה להן ברירה ויקטינו את האיכויות.

מאוד חשוב שהישיבה הזאת מתקיימת ושהדברים האלה יילקחו בחשבו.

תודה רבה אחז אגם. בהחלט אמירה חשובה ואני אומר אותה אפילו בצורה בוטה, שלא יהיה כאן ניצול ציני של הקורונה כדי לדחות דברים שהיה ברור לנו לחלוטין שבעוד חודשיים כבר צריכים להיכנס לתוקף. הקורונה בהחלט לא קשורה לעניין הזה.

ענת חלבי מטעם ארגון פאזל.

שלום לכולם. אני היום מנכ"לית של ארגון פאזל שהוא בעצם ארגון הגג למסגרות הפרטיות בחברה הערבית. אנחנו עובדים כבר כמה חודשים טובים ואחד הדברים שאנחנו באמת רוצים להנגיש זה האישור הראשוני כי רוב בעלות המסגרות לא יודעות בכלל איך לגשת לטופסיאדה הזאת ואנחנו עושים זאת עבורן.

חלק מהבעיות בהן אנחנו נתקלים כרגע בחברה הערבית ואנחנו צריכים לשים לב. הקורונה נתנה לנו סטירת לחי. עד הקורונה המטפלות קיבלו משכורות מאוד מאוד נמוכות, או שהן עבדו בלי תלושי שכר בכלל וזה גרם לכך שכשהיה משבר הקורונה והמסגרות נסגרו, רובן נותרו ללא הכנסה בכלל, גם לא בביטוח לאומי.

שיעבדו כמו שצריך. מה זה לעבוד בלי תלוש? אנחנו לא מכשירים כאן עכשיו עבודה לא תקינה.

צודקת. לכן נדרש פיקוח מאוד מאוד גדול. כאן הכנסת צריכה להתערב. הממשלה חייבת להבין שהיא צריכה לקחת את המושכות לידיה. את צודקת בהחלט. את זה אנחנו מסבירות גם למטפלות וגם לבעלי המסגרות. הן נותרו ללא עבודה בכלל, הן היו צריכות לצאת ולחפש עבודה בחוץ ומי שמצאה עבודה בחוץ, היא לא רצתה לחזור לעבוד. הן בכלל לא רוצות לחזור לעבוד כמטפלות. זו עבודה מאוד קשה, לא משתלמת, השכר בחוץ הוא הרבה יותר גבוה, כך שכרגע מסגרות רבות הן ללא מטפלות וגם יש כאלה שלא יכולות לחזור לעבודה כי הרבה הורים נותרו בבתים בלי משכורות. תוסיפו על זה את כל עניין השכירות וכולי. אלה דברים שאני אישית חושבת שהממשלה חייבת לקחת את המושכות לידיה ולהתחיל לפקח במיוחד בחברה הערבית. חובה. אני לא מתפשרת על זה. כל מי שמגיעה אלי, הדבר הראשון שאני אומרת לה שהיא חייבת להתחיל לתת משכורות, תלושי שכר ולטפח את המטפלות. זה א'-ב'. גם למטפלות אנחנו אומרים בדיוק אותו הדבר. אבל צריך פיקוח. חובת פיקוח.

אני לא יודעת איך המסגרות האלה יחזרו לעבוד ב-1 בספטמבר. רוב הילדים הושארו בבתים. במסגרת של הבן שלי, חצי מההורים לא יחזירו את הילדים.

סליחה שאני מתפרצת. אני לא כל כך הבנתי היכן הדברים עומדים מבחינת פתיחת שנה ביחס לחוק הפיקוח על המעונות. הם יישמו את זה? הם לא יישמו את זה?

אני אענה לך. צריך לקיים על זה דיון בנפרד.

יהיה דיון.

ביקשתי מיושב הראש וגם ניסינו להגיש דרך הכנסת. כרגע זה לא עומד כי התקנות עוד לא הוגשו לשולחן. יש כאן ניצול ציני אמיתי של תקופת הקורונה. אנחנו לא ניתן לזה לקרות, לא לגבי התקנות של חוק הפיקוח ולא לגבי חוק המצלמות. עם כל הכבוד לכולם, אי אפשר את כל צרות העולם לפתור על הגב של הילדים הקטנים האלה אבל זה לא לדיון הזה. אנחנו נקיים דיון בנפרד. אגב, אני ממליצה שגם לגבי המסגרות בחברה הערבית אפשר לקיים דיון מהיר כדי להבין מה המורכבויות שם.

אכן. לגבי חוק הפיקוח, אנחנו קיבלנו בוועדת הכנסת את הסמכות לדון בנושא בוועדה. נקיים את הדיון הזה בהקדם אבל אנחנו כבר יודעים שהתקנות פורסמו אולי יותר לדיון הציבורי אבל כנראה זה לא מתקדם.

אדוני היושב ראש, התקנות נמצאות במשרד ויש נוסח. המשרדים הממשלתיים לא מצליחים להגיע לסיכום ביניהם ואני מציעה שנביא את זה לדיון מוקדם ככל שניתן. אולי ההסכמות יתקבלו בוועדה.

אכן. רשמנו זאת ונעשה בהקדם. תודה.

בבקשה, סימה חדד ואחר כך אבי שגיא.

סגנית יושב ראש המועצה לגיל הרך. שר החינוך הוא יושב ראש המועצה.

לא שומעים. בינתיים נעבור לאבי שגיא.

תודה רבה. תודה על ההזדמנות להשתתף בישיבה החשובה הזאת. אני מייצג כאן למעלה מ-20 אנשי אקדמיה ושדה בתחום הגיל הרך משבעה מוסדות להשכלה גבוהה. אנחנו מדברים בשם הילדים ואני שמח, חברת הכנסת שאשא ביטון, שכבר בפתיח ולאורך הדיון את מדגישה שוב ושוב את הנושא של הילדים סביב הנושא של הסתגלות למעון.

אנחנו ממש מבקשים להתריע ולומר שאם לא נפעל בתבונה, באחריות ובמקצועיות, אנחנו מסכנים את ילדינו בגיל הרך. ממש כך. העלינו הצעת מתווה. אני יודע שאין לנו זמן ולכן לא ניכנס כאן לפרטים אבל היא צורפה לוועדה ואני רק מבקש להדגיש את הנקודות המרכזיות שלגבי חלק מהן חברת הכנסת שאשא ביטון התייחסת.

נקודה מרכזית היא הסתגלות למעון. חייבת להיות כניסה מדורגת בזמן והקצאת מקום ייחודי לפרידה מההורים, וזה אפשרי. יש לנו כל מיני רעיונות, אם ידברו אתנו.

פעילות בקבוצות קטנות על פי סטנדרט בין-לאומי, זה גם בתקופת הקורונה וגם לא בתקופת הקורונה. חייבים לנצל – לצערנו הרב זאת הקורונה – את זה כמומנטום ולטפל בנושא של קבוצות קטנות. זה חשוב שבעתיים בעת הקורונה.

גיוס כוח אדם נוסף להפעלת המסגרות בתקופת הקורונה וגם לא בתקופת הקורונה. אם עובדים עם קבוצות קטנות צריך כוח אדם רציני וטוב.

נקודה לא פחות חשובה היא הדרכת הצוות וההורים. ההורים צריכים הדרכה וכך גם הצוות לאורך כל הדרך. שוב, אני מדגיש, גם בתקופת הקורונה וגם שלא בתקופת הקורונה.

אני רוצה להזכיר את התינוקות והפעוטות שהוגדרו כפעוטון בסיכון טרם מגפת הקורונה, קל וחומר כרגע הם בסיכון מוגבר ובאופן מיוחד יש לתת את הדעת עליהם.

את כל אלה אנחנו פירטנו במתווה שהצגנו. אני רוצה לציין שאת המתווה הזה אנחנו כבר בגל הראשון חלקנו עם מנכ"ל משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים, כמו גם עם האגף למעונות יום אבל לצערנו הרב לא היה שיח סביב זה ואנחנו מבקשים, ואולי הוועדה, שתי הוועדות כאן, ייצרו מומנטום שיהיה שיח. כל פעם האגף למעונות יום מדבר ואומר שאנחנו מדברים עם משרד הבריאות אבל יש עוד גורמים שאתם צריכים לדבר אתם ואלה גורמים מקצועיים. זה חשוב ביותר.

אנחנו מציעים ומאוד מאוד מבקשים להקים לאלתר ועדת מומחים רב-מקצועית, רב-תחומית, רב-משרדית שתכלול מומחים מהתפתחות וחינוך בגיל הרך, בריאות הציבור בגיל הרך, אנשי רווחה שעוסקים בתינוקות בסיכון, כמובן את נציגי הארגונים והשלטון המקומי ואגף מעונות היום. תודה רבה.

תודה רבה לך.

המתווה הוצג לארגונים?

גם הארגונים יודעים. לצערנו הרב, כפי שאתם רואים בתוך השיח, אנחנו לא מאוזכרים כל הזמן. אני רוצה להזכיר שאנחנו למעלה מ-20 אנשי אקדמיה ומאוד מאוד מכירים את התחום המסוים של מעונות היום. אנחנו מייצגים שבעה מוסדות להשכלה גבוהה. זה כתוב במסמך שהפצנו. בנושא הקורושנה לא היה אתנו שיח.

אתם מאוגדים באיזושהי מסגרת? אתם עובדים באופן אינדיבידואלי או שאתם מאוגדים באיזושהי מסגרת?

אנחנו קבוצת אנשים. אנחנו מדברים כל הזמן. אנחנו מייצרים מסמכים. אנחנו קולגים אחד של השני ומאוד מעורים בנושא של הגיל הרך, ההתפתחות והחינוך בגיל הרך. הארגונים מכירים אותנו והמשרדים מכירים אותנו אבל בכל מה שקשור למתווה לחזרה בגל הראשון ועכשיו החזרה בספטמבר, לא היה שיח אתנו ולכן אנחנו מבקשים ומציעים שתקום ועדת מומחים רב-מקצועית ורב-תחומית שתכלול את כל הגורמים הרלוונטיים, כדי שיהיה איזשהו שיח מתוכלל ומתכלל.

תודה. המסמך מופיע באתר הוועדה

כן.

כן. המסמך מופיע. תודה רבה.

הסתדרות הפסיכולוגית, נועה פורת. רותי דיין מהשלטון המקומי, אם חשוב לך לומר משהו בשני משפטים, בשמחה.

שלום. תודה רבה על ההזדמנות להיות בדיון. אני ממשיכה את דבריו של אבי שגיא לגבי החלקים ההתפתחותיים והידע שקיים בשטח לגבי הצרכים ההתפתחותיים והרגשיים של התינוקות. אני מוסיפה ואומרת שאנחנו כפסיכולוגים מצויים בשטח, מעורים בהרבה חלקים התפתחותיים ומציעים את עצמנו להיכנס לתוך אותם מעונות, לתוך אותם גנים, גם מפוקחים וגם פרטיים, כדי לעזור, כדי לסייע, כדי לתת את כל מה שאבי שגיא דיבר עליו, בין אם זו הכוונה לצוות, בין אם זה איתור של ילדים בסיכון, בין אם זה איתור של צרכים התפתחותיים, בין אם זאת הכוונה לצוות שגם מתמודד עכשיו עם הרבה חרדות של עצמו, גם על הבריאות שלו וגם על כל ההתנהלות.

אנחנו כפסיכולוגים מעוניינים להיכנס מתחת לאלונקה ולעזור, רק שיפתחו לנו את הדלת ואנחנו ניתן כל מה שאנחנו יודעים וכל מה שאנחנו יכולים.

יופי. מצוין.

תודה רבה. חשוב מאוד.

רות דיין? כנראה היא לא שם. משרד האוצר ואחר כך משרד העבודה והרווחה.

אביעד, אספת את השאלות או שנעזור לך?

אני אתחיל במה שרשמתי לי תוך כדי הדיון. לגבי המעונות שאינן בעלי סמל, באמת המענק למעונות היה דרך הסוכנות לעסקים קטנים, גף שיוכל לתפעל את זה בצורה טובה. האגף למעונות יום הוא אמנם זה שמרכז את העבודה אבל כאן יש מערך של טיפול. הסוכנות לעסקים קטנים דווקא נרתמה כאן והציעה לעשות את זה ולכן זה נעשה דרכה על מנת לתת את המענה למעונות. אכן היה עיכוב אבל בסוף התקציב עבר. בדקתי לפני הדיון אם אכן התקציב עבר והבנתי מהסוכנות לעסקים קטנים שכבר במהלך שבוע הבא זה יתחיל להיות משולם למעונות. אני לא מכיר את הסיפור שצריך עוד טופס אבל אני אנסה לבדוק האם נדרש עוד טופס למלא. אני לא יודע שנדרש עוד טופס למלא, אבל נבדוק את זה.

בשבוע הבא הם אמורים לראות את הכסף. זאת אומרת שעד סוף שבוע הבא אנחנו לא אמורים לקבל פניות של ארגונים שלא קיבלו את הכסף שלהם. אמת?

כן. זה נכון. יש מעונות גדולים בהם סכומי הכסף שניתנים גדולים בהתאם ויתכן שייעשו בדיקות בקרה יותר מפורטות, לפני שהמדינה מעבירה סכומים גדולים של כסף לגופים. לרוב המעונות הכסף אמור להיכנס במהלך שבוע הבא.

אני מבקשת לגבי כל אותם מעונות גדולים, כי מן הסתם גם המכה שם היא יותר גדולה מבחינה כלכלית, להעביר להם חלק מהסכום. תנו להם מקדמות אבל לא מקדמות של 10 אחוזים, לא לעג לרש, אלא תנו מקדמות שהן סבירות. אתם אנשי מספרים ואתם תדעו לחשב מה נמצא בהגיון ואת ההתחשבנות תמשיכו אחר כך. תקצבו את זה בזמן, שלא יצא מצב שהם לאורך תקופה ארוכה לא מקבלים את השיפוי שמגיע להם. בסדר?

אני אעשה בדיקה. בסדר גמור.

ותעדכן את הוועדה.

בסדר גמור. לגבי המעונות בעלי סמל, אכן ניתן המענק לתקופת הסגירה ומענק קדימה לזמן שבו היו הנחיות מצמצמות של פעילות. גם כאן הסכום חושב בהתאם לגודל המסגרת שהתאפשר לפי הנחיות משרד הבריאות. כן נעשתה נקודת הנחה בשלב שניתן המענק שההנחיות האלה יימשכו לפרק זמן ארוך יותר אבל לטובת אותו פרק זמן. בסופו של דבר פרק הזמן שבו מספר הילדים הוגבל על ידי משרד הבריאות היה שבוע ובכל זאת הסכום של 600 שקלים עבור כל ילד שהיה במעון באותה תקופה, למרות שזה רק לשבוע, זה ניתן עבור כל החודש וניתן גם פיצוי מלא בגיל חודש מאי עבור כל הילדים למרות שלפחות שליש מהחודש לא הייתה פעילות במעון. ניתן מענה טוב למעונות האלה. המעונות חזרו כאשר המגבלות הוסרו.

נושא נוסף שעלה הוא הכשרת מטפלות בתקופה הזאת. אכן אנחנו עובדים באופן כללי עם משרד העבודה והרווחה, עם האגף למעונות יום ויותר עם האגף להכשרה מקצועית באופן כללי על תוכנית הכשרות בתקופת הקורונה. יש מקצועות בהם יש ביקוש למקצוע ונרצה לעשות הכשרות כאלה. רשמתי בפרט את נושא המטפלות ונבחן זאת.

שאלו כאן מה קורה לגבי שיפוי בזמן בידוד. אם שולחים מעון לבידוד בגלל חקירה אפידמיולוגית, זה אומר שהמעון שוב מאבד מההכנסה שלו למשך שבועיים לפחות. יש איזושהי תוכנית שתוכל לסייע להם? משהו שחשבתם עליו?

בידוד הוא נושא מורכב. זאת אומרת, כמו כל עסק או כל מקום עבודה שחלק ממנו נכנס לבידוד וזה משפיע על העסק, אנחנו כן בוחנים מצב שבו בגלל אזורים מסוימים ומגבלות, יוטלו שוב מגבלות על מעונות, כן לתת איזשהו מתווה של שיפוי. אני רואה שכתוב שבעצם ההורים ממשיכים לשלם תוך כדי. זה נושא מורכב, הנושא של בידוד. באופן כללי אמור להתנהל כרגיל כי גם הילדים ככל הנראה יצאו לבידוד ובעצם כל המערך יהיה בבידוד ולכן העלויות יהיו יותר נמוכות מבחינת המעון. לגבי מה שעלה, האם יוטלו מגבלות על אזור מסוים, אנחנו בוחנים אפשרות של מתווה, לתת איזשהו מענה לאותם מעונות שייסגרו בעקבות זאת.

אני שמחה שלפחות במקרים שאתם סוגרים בסגר, יינתן מענה. צריך לזכור שמעון הוא לא כמו כל עסק כי אם אין לי מטפלת, אין כיתה. זאת אומרת, זה נסגר. אני מבינה שזה מורכב ואני מבינה שיש כאן את הסוגיה של תשלומי הורים. מה שאני מבקשת מכם זה להסדיר את זה, שהדבר הזה לא יישאר לוט בערפל כשהוא נתון לפרשנות של מי שנמצא שם בשטח אלא תסדירו את הסוגיה הזאת כדי שהדברים יהיו ברורים, שהם יהיו ברורים להורים, יהיו ברורים למסגרת וגם יהיה ברור למדינה היכן היא נמצאת בכל אחד מהדברים האלה. בסדר?

אני חושב שזה משהו שצריך לעשות יחד עם האגף למעונות יום כדי להבין איך עושים את ההפנמה הזאת. האגף הוא הרגולטור של הנושא הזה.

במיוחד שיש מקרי בידוד שחוזרים על עצמם. במעונות יום יכולים להיות שניים-שלושה מקרים והם ישביתו את המעון לתקופה ממושכת. לכן זה לא דומה לכל עסק אחר וזה הייחוד שלהם. צריך לפחות לתת את הדעת גם על בידוד שחוזר על עצמו.

רשמתי.

תעשו את זה כדי שהנהלים יהיו ברורים. זה יחסוך הרבה מאוד מתח.

עלה גם הנושא של חזרה חלקית. מדברים על כמעט 10 אחוזים של ילדים שלא חזרו גם בחודש יוני מה שבעצם הפחית לפחות ב-10 אחוזים את ההכנסות מההורים בעקבות המגמה הזו. גם זה נושא שמחייב התייחסות.

לא שמעתי.

כמעט 10 אחוזים מהילדים לא חזרו למעונות וזה מחייב שיפוי. אני לא בטוח שהתייחסת לזה.

לגבי הירידה במספר, צריך להבין שיתכן שיורדים 10 אחוזים מהילדים ואז צריך פחות מטפלת במעון ואז זה גם משפיע על כל מבנה העלויות של המעון. זה משתנה בין מעון למעון. חלק מהעניין של השיפוי שניתן למעונות היה בשביל התקופה בה אמורים להיות פחות ילדים במסגרת. המתווה של השיפוי שניתן הוא ניתן עבור שבוע למרות שהוא חושב כשיפוי לטווח ארוך. הסכומים אמורים לתת מענה גם למצב הזה, למספר הילדים כאשר המגבלה הייתה רק שבוע ונתנו למעונות מרווח ביטחון משמעותי.

אנחנו ננעל את הדיון?

אולי חגי ירצה להתייחס.

נבקש ממנו שישלח לוועדה את התשובות.

חגי, יש לנו עוד שתי דקות לסיום הדיון. יש נושאים שרצית להתייחס אליהם, ואפשר כמובן גם לשלוח לנו, לוועדה, את ההתייחסות בכתב.

אני אמרתי בתחילת הדברים שאנחנו כמובן פועלים בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות לגבי המתווה של שנה הבאה. אנחנו נשמח לשמוע פידבקים לגבי המתווה הזה. אנחנו כאן פתוחים לקיים דיון ושיח ושוב, במגבלות שמירה על בריאות הציבור אנחנו נשתדל לעשות כל מה שאפשר לטובת הילדים בעיקר וגם לטובת ההורים.

הבנו מנציגת משרד הבריאות שיש מסגרת של מתווה אלא שכנראה הגנים לא היו מעורבים וגם לא אנשי אקדמיה מומחים ואולי הגיע הזמן לערב אותם.

ספציפית את המסמך שדינה דיברה עליו, אנחנו כמובן מיד העברנו לארגונים עם סמל כי אלה הארגונים שאנחנו בקשר אתם. שוב, אנחנו כאן בשיתוף פעולה עם כל מי שרוצה.

גם חגי, גם האוצר, יש מספר דברים שאנחנו נבקש בסיכום הדיון שתעבירו לוועדה, אפילו לוועדה לזכויות הילד ואנחנו נתעדכן.

הדבר הראשון שאנחנו מבקשים הוא שתעבירו לנו מתווה לתרחישים שונים, מתווה פעילות, לגבי מה שקורה במקרה של סגר חלקי, סגר מלא, מה קורה בפתיחת שנה אם אנחנו נשארים באותה סיטואציה. אני מבינה שאתה אומר שכרגע אנחנו נמצאים באותה סיטואציה ובכל זאת אנחנו רוצים לדעת שיש תורה סדורה לגבי איך מתנהלים ושלא נצטרך עוד פעם להמציא אותה תוך כדי תנועה כי היום אנחנו כבר יודעים באיזו מציאות אנחנו נמצאים.

הדבר השני שאני מבקשת זה לבחון שוב את נוהל הכניסה, שלא תהיה כניסה גורפת שבה אנחנו מוסרים בעצם את הילד בשער. זה לא טוב, זה לא נכון, לא להורים ולא לילד. קחו בחשבון את תקופת הקליטה בתחילת השנה. חשוב מאוד להתייחס גם לנושא הזה. אנחנו מבקשים לקבל תוכנית והחלטות לוועדה.

אנחנו רוצים שתחשבו על דרך לפשט את תהליכי הקליטה של עובדים חדשים. עד שכבר יש עובדים חדשים שרוצים להיכנס למערכת, בעיקר במעונות הפרטיים, שם הם נדרשים באיזושהי פרוצדורה שלפעמים גם אורכת 45 ימים. אין לנו את הזמן הזה. אנחנו מבקשים שתראו איך אתם יכולים לצמצם את הכול בלי לפרוץ את מסגרת הפיקוח. זאת אומרת, אנחנו בודקים שאין להם רישום פלילי ואת מה שצריך במספר מצומצם של ימים.

אנחנו מבקשים גם ממשרד העבודה והרווחה ובכלל ממשרד הבריאות, מכל מי שמטפל בסוגיה הזאת של הגיל הרך, לשתף גורמי מקצוע נוספים מחוץ למשרדים, אם אלה פסיכולוגים, אם אלה אנשי אקדמיה, אם אלה אנשי הארגונים השונים. חשוב שכולם יהיו בשיח. תאמינו לי, לכולם יש מה לתרום וכולם ירוויחו מזה.

הוועדה מבקשת להעיר לרשות לעסקים קטנים ובינוניים שלא הגיעו לדיון. הילדים הקטנטנים שלנו לא פחות חשובים משום סוגיה אחרת שעולה על שולחנה של הכנסת.

הוועדה לא מקבלת את הפיצול של גנים פרטיים וגנים עם סמל לשני משרדים שונים. הגיע הזמן שאנחנו נצעד ביחד למציאות כזו כאשר מבחינתנו כל ילדי הגיל הרך נמצאים תחת אותה קורת גג, עם אותן הנחיות עם אותה אחריות של המדינה. חשוב לנו להגיד את זה.

חבר הכנסת יוסף ג'בארין, כבוד היושב ראש, אם יש לך נקודה נוספת לסיכום, אם פספסתי משהו, בבקשה.

אני רק אוסיף ואומר שעלה כאן הצורך המאוד נחוץ להידברות בן כלל הגורמים שעובדים בתחום, גם נציגי הארגונים, גם נציגי האקדמיה והמומחים, גם נציגי הפסיכולוגים, גם נציגי השלטון המקומי. יכול להיות שהגיע הזמן באמת לשקול אולי שולחן עגול שמביא את כל הגורמים הללו לשבת יחד, כמובן יחד עם הנציגים הממשלתיים כמו משרד העבודה והרווחה, משרד האוצר, משרד הבריאות. נראה לי שאולי זה דרוש לקראת פתיחת שנת הלימודים.

אנחנו בוועדה, או בשתי הוועדות, לפי הצורך, נקיים דיון על נושאים שעלו כאן - גם חוק הפיקוח, גם חוק המצלמות, מעונות יום בחברה הערבית - ואני מקווה שנקבע דיון בשבועות הקרובים.

נקודה נוספת, ברשותכם. אנחנו מבקשים גם דיווח על מימוש השיפוי, על יישום השיפוי לגנים הפרטיים, מה שאמרת, אביעד, בסוף הדיון. אנחנו מבקשים לדעת את המספרים, לדעת שבאמת הם קיבלו, כמה הם קיבלו, כדי שנדע שאנחנו מכוסים לפחות מבחינת השיפוי של הגל הראשון.

מבחינתי, תודה רבה.

תודה רבה לכם.

הדיון נעול.


הישיבה ננעלה בשעה 14:05.