פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
13/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 21
מישיבת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"א בתמוז התש"ף (13 ביולי 2020), שעה 11:00

מדיניות רשות האוכלוסין בנושא כניסת אזרחים ישראלים בעידן הקורונה

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
מיכל וונש
יוסף טייב
טלי פלוסקוב
תהלה פרידמן
אנדרי קוז'ינוב
אלכס קושניר

פרופ' שלמה מור יוסף - מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה

אליהו לוי - מנהל תחום מרשם ודרכונים, רשות האוכלוסין וההגירה

ד"ר אשר שלמון - מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים, דוברות, משרד הבריאות

סטלה ראפ - סמנכ"ל לעניינים קונסולריים, משרד החוץ

דוריס קריאף - מנהלת תחום תיעוד וזכאות, משרד העלייה והקליטה

יוליה אוספובט - יועצת מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

שי פלבר - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

ס.ל., חבר תרגומים


מדיניות רשות האוכלוסין בנושא כניסת אזרחים ישראלים בעידן הקורונה

אני פותח את ישיבת הוועדה, הנושא על סדר היום הוא מדיניות רשות האוכלוסין וההגירה בנושא כניסת אזרחים ישראלים בעידן הקורונה. לשם כך הזמנו נציגים מהממשלה וגם כמובן את מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, פרופ' שלמה מור יוסף.

שלום, בוקר טוב.

בוקר טוב. עולות כל מיני בעיות שקשורות לרשות האוכלוסין. בדיון הקודם נטען על ידך ששיקולי הרשות הם שיקולים מונחי בריאות, למנוע כמה שאפשר להביא לישראל אנשים שיכולים לייבא איתם את הווירוס. ההנחיה הראשונה הייתה שאזרחים זרים לא מורשים כלל להיכנס לישראל. כל מי שאין ברשותו דרכון ישראלי לא רשאי להיכנס לישראל בעידן הקורונה.

ברשות האוכלוסין הוקמה ועדת חריגים, נוהל לבחינת מקרים חריגים בהם תיכנס כניסת זרים לישראל. המקרים מתייחסים לזוגות נשואים שאחד מבני הזוג זר, לסטודנטים זרים, לתלמידי ישיבה נשואים, למומחים בתחומים שונים, לאמנים, לספורטאים, לתיירות מרפא, חתונות, בר מצווה, לידות, הלוויות וחיילים בודדים. הנוהל לא מאפשר הגשת בקשות לוועדת חריגים למי שאינו נשוי במרשם האוכלוסין. בני הזוג חייבים להוכיח מרכז חיים בישראל וביקורים בישראל, או שלבן הזוג יש מעמד בישראל. למקרים שהם מוכרים בציבור, בני זוג מאותו מין, לא יכולים להגיש בקשה כלל לוועדת החריגים.

חשוב להדגיש שמדינת ישראל צריכה להיות פתוחה ליהודים שאינם חולים בקורונה בכל עת. צריך לעודד ולאפשר עליית יהודים ותושבים חוזרים וכל מי שמעוניין בכך. צריך להקל ולא להקשות, לא להקשיח את הקריטריונים לאזרחים ישראלים שחיים בחו"ל ולעולים חדשים.

אתמול, ביום ראשון, ב-12 ביולי, פורסם בתקשורת כי רשות האוכלוסין שינתה את מדיניותה לגבי בני זוג זרים, היא תאפשר הגשת בקשות לבחינת איחוד משפחות.

לקראת הדיון הנוכחי נשלחו אליכם שאלות רקע וגם למשרדי הממשלה. אחת, מספר העולים החדשים שהגיעו לישראל בחודש מרץ 2020 ועד היום, מבקש פילוח לפי חודשים. זה לא רק אליך, פרופ' מור יוסף, ופילוח לפי מדינות המקור. ועדת חריגים, מי הם חברי הוועדה, מה השיקולים והקריטריונים לקבלת החלטות הוועדה, כל כמה זמן הוועדה מתכנסת, כמה זמן לוקח מהגשת הבקשה לוועדה ועד לקבלת המענה לפונה, כמה מתוך הבקשות שהתקבלו בוועדת החריגים קיבלו מענה חיובי והתאפשרה כניסתם לישראל. האם התקבל נוהל לשיתוף במשרד הבריאות שיאפשר בתקופה זו כניסתם לישראל של עולים ותושבים חוזרים. האם הופסקה הנפקת אשרות עלייה, אם כן, מה הסיבות לכך.

אני אנצל את זה שאתה פרופסור לרפואה, לדעתי במסגרת השיקולים שלך אתה יכול לקחת בחשבון גם את העניינים האלה ולא רק משרד הבריאות. בבקשה, פרופ' מור יוסף.

שלום לכולם וצהריים טובים. האתגר הגדול ביותר של רשות האוכלוסין וההגירה בנקודת הזמן הזאת, מה-31 בינואר, היא חסימת הכניסה לישראל מתוך כוונה לשמור על בריאות הציבור. אין פה שום שיקולי הגירה כאלה ואחרים, אין פה שום שיקולי זוגיות כזו או אחרת, יהדות כזו או אחרת, כל המטרה שאזרחים זרים לא יגיעו למדינת ישראל בכדי שאנחנו לא נייבא את הקורונה. אני מדבר איתכם על 31 בינואר, מאז היה הגל הראשון שבאמת הסגירה ההרמטית של המדינה הייתה בין הפעולות החשובות ביותר שסייעו בזה ובהמשך התחיל השחרור הגדול. במסגרת זאת מדינת ישראל לא יכולה להיות אי מנותק מכל קשר עם העולם ובהדרגה ובהנחיית שר הפנים חיפשנו את המקומות שבהם אפשר להקל, חלק בא ביוזמה שלנו, חלק ביוזמת משרד החוץ, על בסיס פניות של אזרחים ושל תושבי חוץ שחשבו שזה חשוב מאוד.

אז יש שיקולים שהם שיקולים משפחתיים, יש שיקולים הומניטריים ויש שיקולים של רצף תפקודי של המשק. אנחנו מתכנסים אחת לשבועיים, אנחנו זה נציגי משרד הבריאות, נציגי משרד החוץ ונציגי רשות האוכלוסין וההגירה, אנחנו עוברים על הבקשות ברמה העקרונית, לא ברמה הפרטנית ומנסים לתת להן מענה. כל הדברים האלה מובאים לשר הפנים, שר הפנים הוא הממונה על חוק הכניסה לישראל והוא מאשר או לא מאשר או משנה את חלק מהדברים, בחלק הוא מנחה אותנו בלוחות זמנים כאלה ואחרים.

כמובן שברקע נמצא כל הזמן המצב הבריאותי. כשאתה דן כשיש שלושה נדבקים ביום, או כשאתה דן כשיש 1,500 נדבקים ביום, אז כמובן שיש לזה משמעות ויש לזה שינוי. בדיון שעשינו לפני שבועיים ורצינו להיות הרבה יותר מקלים, ותיכף אני אפרט, עצרנו את זה כי אנחנו לא יכולים מצד אחד לסגור אולמות, בתי קפה ובריכות שחייה ומצד שני להביא 20,000, 30,000 ו-40,000 סטודנטים לישראל בנקודת הזמן הזו. אז הדברים האלה הם נשקלים רק על הסקלה הזאת, אין סקלה אחרת.

על הבסיס הזה העדכון האחרון שהוצאנו, ויושב ראש הוועדה ציין את זה, היה אתמול. אתמול הוצאנו עדכון, במסגרת העדכון בין השאר כתבנו שכל האמור על נישואים תקף גם עבור ידועים בציבור. כמובן שהוכחת הזוגיות צריכה להתבצע כמו שמוכיחים זוגיות של ידועים בציבור, זה לא לבוא ולהגיד 'אנחנו ביחד, תכניסו אותנו'. יש לזה כללים, יש לזה כללים שיודעים לבדוק אותם בנציגויות של משרד החוץ בחו"ל ויש כללים שיודעים לבחון אותם פה בלשכות רשות האוכלוסין.

זה היה נושא מאוד מרכזי וזה נכון, אם נסתכל בלי להיכנס לפרטים, אז קודם כל היה חשוב לנו שיהיה איחוד משפחות, זאת אומרת כמות בני זוג שנמצאים משני עברי האזרחות, נקרא לזה, אחד אזרח ישראלי ואחד שאינו אזרח ישראלי, ולאט לאט שחררנו ובנקודת הזמן הזאת כמעט כל בני הזוג יכולים להגיע בקריטריונים כאלה ואחרים. דבר שני, דאגנו לילדים של המשפחות הגרושות, ילדים שההורים שלהם נמצאים משני עברי המדינות, שיוכלו להיכנס, למרות שאין להם אזרחות ישראלית. בהמשך נתנו לסטודנטים ולתוכניות שונות כמו 'מסע' ונעל"ה שהתחילו את התוכניות והיו צריכים לחזור אחרי חופשה כזאת או אחרת להיכנס חזרה ארצה והם נכנסו חזרה ארצה, ובכללם גם אברכים נשואים שלומדים בישיבות, אני מדבר על שנה שנייה, שלישית, רביעית וכך הלאה.

כל נושא המומחים, מומחים שחשובים פה למפעלים שונים ולתפקוד המשק, במידה שיש המלצה של המשרד הרלוונטי, אם זה משרד הכלכלה, אם זה משרד האנרגיה וכו', אישרנו את הכניסה שלהם לארץ. לכל דבר כזה יש תהליך מובנה שאיתו אנחנו עובדים באופן כללי, אני מציין רק את הנושאים העיקריים. בשלב מסוים רצו לפתוח את הליגות בכדורגל ובכדורסל ורצו לאפשר לספורטאים זרים, שהם חלק מהספורט הישראלי, לבוא, אז יחד עם משרד הספורט פתרנו את זה. בהמשך רצו כל מיני אמנים, בתקופה שעוד אפשר היה שאמנים יופיעו פה, היום זה קצת יותר מורכב, אז גם בתיאום עם משרד הספורט והתרבות אישרנו לאמנים.

מערכת הרווחה במדינת ישראל והמוסדות של הרווחה בנויים בין השאר על מתנדבים מחוץ לארץ. אם הולכים למוסדות שונים של משרד הרווחה או בית חולים שיקומי כמו רעות ועלי נגב ומקומות מהסוג הזה, הם בנויים על מתנדבים ועל הבסיס הזה אישרנו שמתנדבים למוסדות האלה, במידה שיש המלצה של משרד הרווחה, יהיה אפשרותם להיכנס.

נושא תיירות מרפא מנוהל בצמצום רב, רב רב, ובאופן כללי אין אישור לתיירות מרפא. במקרים שמשרד הבריאות מקבל פנייה ממנהל בית חולים ומשרד הבריאות מאשר את תיירות המרפא החולה הספציפי נכנס.

ואז התחיל הנושא של השמחות למיניהן. מכיוון שאנחנו, העם היהודי חלקו פה, חלקו במקומות אחרים, אז יש נישואים של ישראלים ולא ישראלים ולנושא החתונות נדרשנו בהתחלה ואפשרנו שלחתונה, כמובן בן הזוג יכול להגיע גם אם הוא לא ישראלי, גם ההורים שלו ושלה, גם הסבים והסבתות שלו ושלה וגם קרובים מדרגה ראשונה עם בני זוגם יכולים לבוא ולהשתתף בחתונה של המשפחה. אותו דבר לגבי בר ובת מצווה על אותו עיקרון. אותו דבר, להבדיל אלף אלפי הבדלות, נושא של הלוויות, אם רוצים לבוא להלוויה, או הלוויה של מישהו שנמצא פה או להביא את הגופה יחד, גם הנושא הזה קיבל פתרון.

הנושא הנוסף, שהיו כמה פניות, ראיתי שהבוקר שלחו שהיו גם פניות לוועדה, קיבלנו החלטה שבמידה שיש יולדת כאן שרוצה שההורים שלה יבואו אז אמרנו שהם יכולים לבוא מחודש לפני הלידה עד חודש אחרי הלידה, זה מועד ההגעה, הזמן בדרך כלל לוויזה כזאת הוא שלושה חודשים, ירצו להאריך יש טכניקה להאריך את זה, אבל תאריך הכניסה זה מחודש לפני תאריך הלידה המשוער עד חודש לאחר הלידה שיוכלו הסבים והסבתות של הנולד לבוא, זאת אומרת ההורים של ההורים להגיע. גם הנושא הזה קיבל את פתרונו.

גם לגבי חיילים בודדים. חשבנו שאם יש פה חייל בודד שבן המשפחה שלו רוצה לבוא ולהיות איתו ולארח לו לחברה כזאת או אחרת, או שזה בן זוג או קרבה מדרגה ראשונה, הורים ואחים, גם הם יכולים להיכנס.

כמו שאתם רואים, מה שתיארתי פה זה מה שנכון לאתמול. במקור, אני מוכרח לציין, הייתה לנו תוכנית גם להכניס לפה סטודנטים לשנת הלימודים הבאה. כמו שאתם יודעים יש הרבה מסגרות חינוכיות שבהן סטודנטים באים לפה וכולנו רואים בזה גם אלמנט של השכלה ושל תרבות וגם אלמנט של חיזוק הקשר עם ישראל. רוב הסטודנטים מהסוגים השונים, תיכף אני אפרט אותם, באים לפה ובין השאר נקשרים לארץ, חלקם נשארים בארץ. כך שאם זה סטודנטים באוניברסיטאות, סטודנטים במכללות, תלמידי ישיבות, בנות אולפנה, מכינות כאלה ואחרות, יש בתי ספר תיכוניים שיש בהם תוכניות בין לאומיות, יש את תוכנית 'מסע' ויש את תוכנית נעל"ה, כל התוכניות האלה, אנחנו רצינו לאפשר את ההגעה שלהם, אבל עם בוא הגל הנוכחי ההחלטה היא בינתיים לחכות שבועיים, לראות לאיפה הדברים האלה הולכים. אנחנו מודעים ללוח הזמנים, אנחנו יודעים שלשנת לימודים יש תאריך התחלה, אבל לא תמיד הקורונה מתחשבת בתאריכים האלה שאנחנו קובעים לעצמנו.

אז כל התוכניות האלה בשלב זה ראינו אותן כמקשה אחת, לא החלטנו לתת לזה ולא לתת לזה להיכנס, כל התוכניות האלה שהן תוכניות לימודיות במסגרות השונות שתיארתי, אנחנו רואים אותן כמקשה אחת ואנחנו בהחלט בעוד שבועיים נראה להיכן הרוח נושבת, באיזה מקום תהיה המדינה, האם המדינה תהיה במצב יותר קל או בסגר מלא, כל האופציות פתוחות. אני לא צריך להגיד לכם, כולכם מעורבים, כולכם יודעים מה מתרחש פה ולכן להבדיל מכל מה שאמרתי עד עכשיו, שהכמויות הן יחסית קטנות והן מפוזרות, לגבי סטודנטים בהיבט הרחב הזה זה סדרי גודל של 20,000, 30,000 איש, זה לא נקודתי, ולכן בהחלטות מהסוג הזה אנחנו בינתיים ממתינים לשבועיים הקרובים ולפי זה נקבל החלטה.

לגבי עולים חדשים, אין שום מגבלה. לפחות לפי הרישום שלנו בתקופת הקורונה הגיעו ארצה - - -

פרופ' מור יוסף, אפשר שאלות?

לגבי הסטודנטים. אתמול החלטתם שהתלמידים של פרויקט נעל"ה לא יגיעו. צריך באיזה שהיא צורה בפרויקטים של הסוכנות, לא מדובר פה על 20,000 או 30,000 איש, זה לא מדויק, בעניין הזה לא לעצור את הנושאים האלה כי זה שלב העלייה בעוד שנה, שנה וחצי. עם כל הכבוד למשרד הבריאות, בינתיים הקורונה משתוללת לא בגלל הסטודנטים ולא בגלל שום דבר, בגללנו, לא בגלל אלה שצריכים לבוא לארץ. אז אני מבקש בעניין הזה לא להמתין שבועות, צריך לבטל את ההחלטה הזאת, לפחות לגבי הפרויקטים של הסוכנות, אחרת מה עשינו פה? אני לא מבין, אנחנו גם מונעים מעולים להגיע, כמעט, גם לא מאפשרים את גל העלייה הבא של נוער איכותי שיגיע לארץ. בעניין הזה אני מבקש שיקול מחדש.

אם אפשר להתחבר למה שאתה אומר עכשיו, אדוני היושב ראש, אני לא יודעת אם זה הזמן.

אני גם רוצה לשאול שאלה. שתי שאלות קצרות.

יש לי גם למה שהוא ענה. לגבי הנושא שהגיע אלינו והבאנו בפניהם של העולות החדשות. כיוון שאנחנו הרשינו ואפשרנו לנשים יולדות עולות חדשות שמשפחותיהן נמצאות אל מעבר לים להגיע חודש לפני הלידה וחודש אחרי הלידה, עכשיו יש לי הצפה, מכתב של 62 חותמות של מי שילדו לפני שהרשינו להורים להגיע והן נמצאות פה לבד וככל שאנחנו מבינים שנושא הקורונה משאיר את כולן בבדידות אז מי שילדו לפני יותר מחודש כרגע הוריהן אינם יכולים להגיע לבקר לאור ההחלטה של אתמול ויש אתגר מאוד מאוד גדול להסביר אל מול כל העולות החדשות. זו שאלה ספציפית וממוקדת.

שתי שאלות קצרות. האם נפתרה בעיית האפוסטיל, האישור של היעדר עבר פלילי שהעולים היו צריכים להביא ושבגלל הקורונה אי אפשר להוציא אותו וזה מעכב עלייה של אנשים. לוקח שמונה שבועות להוציא אותו. שתיים, הייתה כתבה ב'הארץ' השבוע, היו שם עשרה זוגות של אחד יהודי ואחד לא יהודי, האם הבעיות הספציפיות אלה, אזרח ישראלי שנשוי ללא יהודי, האם הבעיה הספציפית הזאת נפתרה.

שתי שאלות, אדוני המנכ"ל. אחת לגבי מצב שילד ישראלי והוריו או אחד מהוריו נמצא בחו"ל ואין לו שום מעמד בישראל. זאת אומרת אנשים נישאו בחו"ל, עכשיו אחד מהוריו גר פה עם הילד וההורה השני גר בחו"ל, האם יש לו אישור כניסה לארץ? אני חושב שזה מאוד חשוב להבין. דבר נוסף, אתם מתייחסים רק לנישואים שרשומים במרשם האוכלוסין, מה עם תעודות נישואים מחו"ל?

אני רק רוצה, בבקשה, ברשותך, אדוני המנכ"ל.

לא נאומים, שאלה.

אני רוצה לחדד שתי שאלות של חבריי. בעניין של האפוסטיל יש סוגיה של הורים עם ילדים שהגיעו מחו"ל ולא מצליחים לרשום את הילדים כי המשרד דורש אפוסטיל מחו"ל, לצורך העניין אפוסטיל מארצות הברית על תעודת לידה מקורית. את האפוסטיל הזה אי אפשר להשיג בארץ, המשרד לא מקבל שום תצהיר של עורך דין ואי אפשר לנסוע עכשיו לחו"ל.

ושאלה שנייה, בהמשך למה שאלכס שאל, האם אתה יודע לאשר שאין דרישה להיות רשומים כנשואים או בתהליך נישואים ברבנות כדי להזמין את ההורים או קרובים מדרגה ראשונה לארץ לחתונה עצמה.

אני חוזר על מה שאמרתי בהתחלה, לגבי מוכרים בציבור או בני אותו מין, אתם בכלל לא מתייחסים לעניין הזה בוועדת החריגים.

זה כתוב, אבל, שוב, בהתאם לפרסומים בתקשורת עלתה טענה שמי שיכול להביא את הקרובים מקרבה ראשונה לארץ זה רק כאלה שרשומים בתהליך ברבנות. בנוהל שלכם יש את ההחרגה הזאת שזה ידועים בציבור שצריכים להוכיח את זה, אבל האם אתה יכול לאשר בוודאות שזה כולל כולם ולא רק כאלה שרשומים ברבנות.

כן, אבל לא נאום.

מאוד בקצרה.

שאלה. עכשיו רק שאלות.

אחת, פרופ' מור יוסף, אני מבקשת שהמשרד שלך יתייחס לפניות שלנו כחברי כנסת, לצערי הרב אנחנו שלחנו ולא קיבלנו התייחסות. שתיים, איך אתם מתנהגים עם אלה שיש להם בדרכון אשרת כניסה חוזרת והאנשים האלה מחוץ להחלטות האחרונות שאתם קיבלתם, צריך גם לזה לתת התייחסות. תודה.

בבקשה, פרופ' מור יוסף, נא המשך בהתייחסות לשאלות גם.

לגבי 'מסע' ונעל"ה, אני אעביר את הבקשה לשר שאתה מבקש להחריג אותם מכל התלמידים האחרים. לגבי יולדות, אנחנו אמרנו חודש, מעלים פה שיש יולדות שילדו לפני חודש, נבדוק את זה. לגבי ילד ישראלי, אם ההורה השני שלו בחו"ל, בזה עדיין לא נתקלנו, בדרך כלל נתקלנו במצב שהילד בא כשההורים גרושים ובאופן עקרוני הורה שנמצא בחו"ל, אני מבין שההורה הוא זר, הוא לא ישראלי, אז אנחנו נבחן את זה בצורה ספציפית. אלה מקרים פרטניים, אי אפשר להעביר כללים כאלה כי אין הרבה מקרים מהסוג הזה.

רבותיי, ידועים בציבור לא רשומים ברבנות, אז השאלות האלה, האם אתם מקבלים מי שלא רשום ברבנות, ברגע שהודענו שאנחנו מתייחסים לנשואים ולידועים בציבור באותה דרך אז הרבנות היא לא הפקטור המרכזי פה, למרות שרוצים ללכת לכיוון - - -

אדוני המנכ"ל, זה לא מה ששאלתי, אני שאלתי לגבי תעודת נישואים, האם תעודת נישואים מחו"ל תקפה.

אני שאלתי.

אם ידועים בציבור תקפים אז אם אתה בא לשגרירות ואתה מראה תעודת נישואים וזה חלק מהמבחנים של ידועים בציבור אז זה יאושר. על אחת כמה וכמה אם מספיק חשבון חשמל משותף ואני לא יודע, משהו נוסף, אז אם התעודה היא אותנטית ובשגרירות הספציפית יאשרו אותה אז יכירו בהם כידועים בציבור ויאפשרו להם להגיע.

לגבי תשובות לחברי כנסת, אני מתנצל, אנחנו משתדלים מאוד מאוד לענות מיידית ואם יש פנייה של חברת הכנסת טלי פלוסקוב אנחנו נתייחס אליה.

כמו שאתם רואים, אנחנו מאוד מאוד מנסים לתת פתרונות לכל סוגי החיים שקיימים במדינת ישראל ולא לכולם אנחנו מצליחים.

לנושא שנשאל, ועדת חריגים מתעסקת רק במקרים הומניטריים, במקרים שמישהו כותב לנו שאבא שלו נמצא על ערש דווי והוא רוצה לבוא לבקר אותו, הוא מצרף לזה תעודת מחלה או סיכום רפואי מבית החולים, ילד - - -

אז למה אתם לא עושים ועדת חריגים לקורונה? תעשו את זה גם כן.

אלה המקרים שאנחנו מתייחסים אליהם. עכשיו לגבי העלייה, אני חושב שיש פה נציגים של משרד העלייה והקליטה, אבל אם אין פה אז לפחות לפי הרישומים שלנו הגיעו 3,852 עולים, הם מגיעים לאורך כל החודשים, במרץ 1,200, באפריל, שזה היה פסח והסגר הגדול, 400, במאי 970 פלוס מינוס, ביוני 1,039, ביולי עד ה-7 ביולי 181. זאת אומרת תהליך העלייה נמשך, הסוכנות עושה חלק מהתהליכים האלה בזום, עשינו יחד עם הסוכנות הקלות בדרך שאפשר לעשות את זה.

אבל עכשיו עצרתם את זה לגמרי.

הנושא של האפוסטיל. היה קשה מאוד בתקופה של הסגרים הקשים במדינות חו"ל, היום גם באוקראינה וגם בגיאורגיה וגם בארצות הברית העניינים יותר משתחררים - - - חזרו בצורה חלקית לעבוד, איפה שאפשר זה אפשר. אנחנו מתייעצים עם הנציגות שלנו בחוץ לארץ, כמובן דרך גב' סטלה ראפ, הקונסולרית של משרד החוץ שמרכזת את כל הפעילות של משרד החוץ בעניין הזה ולפי התשובות שהם נותנים לנו אנחנו גם במקרים מסוימים נתנו סמכות לגב' סטלה ראפ ולסגן שלה לפטור מאפוסטיל במקרים מאוד מאוד ספציפיים לפי המצב שנמצא באותה מדינה.

אי אפשר לחכות עם זה עד אחרי הקורונה? זה לא ש-70 שנה ביקשו פה כזה דבר.

עוד משפט אחד ואני מסיים בזה. גם התנועה מאתיופיה לא נפסקה בתקופה הזאת ובתקופה הזאת עלו משהו כמו 230 או 240 אנשים מאתיופיה. עכשיו זה קצת נעצר בגלל הבעיות שם והבעיות פה, אבל לא עצרנו שום דבר אקטיבי, אנחנו, ונושא העלייה ממשיך במרץ, אנחנו בקשר עם ארגון 'נפש בנפש', הם יושבים איתי.

פרופ' מור יוסף, רק אם אפשר לחדד את השאלה, אמרת ידועים בציבור, לא ידועים בציבור, אני רוצה לחדד ולקבל תשובה, האם הנישואים שמתקיימים כרגע בארץ או מתוכננים להתקיים בין בני זוג שלא במסגרת הרבנות זאת עילה להכניס את ההורים של קרבה ראשונה של אותם המתחתנים לארץ?

זה לא רשום כך. באופן עקרוני, אני לא נותן תשובה פורמלית, אני ברמה האנושית חושב שאם זה נישואים לכל דבר ועניין, מבחינתי כן. אנחנו רק נצטרך להגדיר מה זה נישואים, זה הכול.

כלומר לא.

לא, זה לא כלומר לא, אני נורא מצטער. אני רק אמרתי שנצטרך להגדיר מה זה נישואים.

מה זה נישואים? עדיין לא מוגדר במדינת ישראל? אני לא מבין.

כן, צריך להגדיר. אנחנו הרי חיים פה באווירה ישראלית, אתם יודעים את זה, נצטרך להגדיר.

אז מתי תגדירו מה זה נישואין, אדוני המנכ"ל?

משהו צריך לדעת שהנישואים האלה הם באמת נישואים.

נישואים רפורמיים, לצורך העניין, נישואים אזרחיים.

בנישואים רפורמיים אין בעיה.

נישואים אזרחיים?

אמרתי שנגדיר את זה, אל תעשו לי חידון עכשיו.

לא, חס וחלילה.

לא, חס וחלילה, אבל מתי תגדירו את זה, אדוני?

אנחנו יושבים פעם בשבועיים ולקראת הפגישה הבאה נתייחס גם לשאלה הזאת.

פרופ' מור יוסף, אני מבין שוועדת חריגים זה במקרים הומניטריים, למה אתה לא מקים ועדת חריגים עכשיו לענייני הקורונה? עולות המון בעיות שקשורות לעניין הזה.

אני דיברתי על ועדת חריגים לנושא הזה של הקורונה, לא ועדת חריגים לנושאים הגירתיים. ועדת חריגים לכניסה לישראל בנושא הקורונה מתעסקת רק במקרים הומניטריים.

חבר הכנסת ביטן, אני חבר בוועדה ואני אשמח להתייחס. הוועדה היא ועדה שפועלת יום יום, כמעט 24 שעות ברמה ווטסאפית, חברים בה רשות האוכלוסין, משרד החוץ ואנחנו, אני מייצג את משרד הבריאות. הרוב המוחלט של הבקשות שמגיעות מאושרות, אין לי סטטיסטיקות בפניי, אני לא מחזיק, זה רשות האוכלוסין, אבל להערכתי מעל 80% מהבקשות מאושרות. אנחנו נפגשים, כמו שאמר פרופ' מור יוסף, לפגישה פיזית פעם בשבועיים, גם ליישר קו, גם לעדכן את ההנחיות וגם ללבן סוגיות מורכבות. שוב, אם יש אי הסכמה בוועדה זה עולה לראש רשות האוכלוסין כוועדה מחליטה מעל. יש דיונים, יש לפעמים הבדלים, אבל הגישה הבסיסית היא להקל ולפתור בעיות, לא להקשות, לא להכניס חסמים.

לגבי פרויקט נעל"ה נגיד, מה הייתה ההמלצה שלכם?

על נעל"ה הייתה המלצה מאוד ברורה, שכל התוכניות שהתחילו פיזית בארץ, לצורך העניין מגיע אדם בנעל"ה כדי ללמוד במוסד, אם המוסד מתחיל את שנת הלימודים הנטייה תהיה לאפשר לו להצטרף.

אבל עצרו את זה, לפי מה שאני שומע.

כרגע אנחנו באיזה שהוא גל עלייה מסיבי, הכוונה היא לא ל - - -

אני מדבר על הפרויקט הזה של נעל"ה. לפי מה שאני מבין רשות האוכלוסין עצרה את זה.

מה שעצרנו באופן מלא כרגע זה את 'מסע', הנערים או הצעירים או הנערות ב'מסע' מגיעים לתקופה של בין שלושה לארבעה שבועות, בעינינו זה לא ריאלי לערוך בידוד לפי התקנות ולהיות פה ולכן נראה לנו שזה לא נכון לערוך עכשיו פרויקט של 'מסע'.

אתה מדבר על 'תגלית', אדוני. אני מתנצל. 'מסע' זו תוכנית ארוכת טווח של לפחות שישה חודשים. נעל"ה זו תוכנית של שלוש שנים.

ובאחוזים מאוד גבוהים ממי שמגיעים ב'מסע' עולים.

רגע, לפני שנתנפל ו – בואו רגע נברח משמות, התשובה, מי שמתוכנן להגיע לתוכנית ארוכת טווח שמתקיימת - - -

מה זה ארוכת טווח?

ארוכת טווח, חודשים, מי שמתכנן להגיע לשבועות בודדים לדעתנו זה לא הזמן.

זה 'תגלית'.

'תגלית', סליחה. חברים, גם אני יכול לרגע להתבלבל, סליחה. אתה צודק, 'תגלית'. מי שמגיע לתקופות יותר ארוכות יהיה דיון שיתקיים - - -

אבל עצרו את זה גם כן, מתי אתם מתכוונים לעשות דיון?

היה דיון לפני שבוע, יהיה דיון בשבוע הבא שוב. אנחנו החלטנו לחכות - - -

אז למה עצרתם את זה בכלל? אני לא מבין.

אני אסביר. בגלל שאנחנו מצאנו את עצמנו עם 1,400 חולים ביום, צריך בכלל לראות איך מתארגנים לקלוט אנשים מחו"ל. אמרנו, רגע, זה לא רק נעל"ה או 'מסע', יש פה בחורי ישיבות, יש פה סטודנטים - - -

שלהם אישרתם.

רק שנייה. לא. יש פה סטודנטים זרים לשנה הבאה שעוד לא אישרנו, גם עוד לא אישרנו את בחורי הישיבות לשנה הבאה. דרך אגב, שר הפנים גם לא הכניס את בחורי הישיבות שלומדים בארץ, הרווקים. בסופו של דבר ההנחה הבסיסית, אם הגל הנוכחי יוכל המטרה היא לראות את כל אותן תוכניות מתקיימות. אם אנחנו הולכים כרגע לתקופה קשה מאוד של תחלואה נרחבת ביותר צריך להחליט בדיוק. דרך אגב, רוב התוכניות לא יתחילו, אם מישהו חושב שמערכת החינוך תתחיל ב-1 בספטמבר באופן רגיל בהנחה שאנחנו עם 2,000 חולים ליום או יותר אז זאת אשליה, לצערי, לחשוב כך. יש לנו בעיות יותר גדולות, אבל המטרה הבסיסית, אני חושב של כל הגופים, אני מייצג את משרד הבריאות, אבל אין לנו מטרה למנוע מנוער יהודי טוב שרוצה להגיע לחוויה משמעותית לארץ ואולי לקשור את גורלו עם המדינה, אין לנו שום פררוגטיבה לעצור את זה, המטרה היא לשמור על בריאות, גם של הציבור וגם של אותו נוער.

אבל בינתיים עצרתם את זה.

אני אתייחס רק במילה אחת, ברשותכם, לנושא תיירות המרפא, כי תיירות המרפא ממש חונה אצלנו. בתקופה שבה אנחנו מצמצמים את הפעילות האלקטיבית לאזרחים ישראליים המטרה היא לאפשר תיירות מרפא אך ורק למצבים מצילי חיים. לצורך העניין, אני אפרט, אם אישה רוצה לבוא לארץ לטיפולי פוריות ארוכים במסגרת תיירות מרפא, הנטייה היא כרגע לא לאשר. אם מדובר בחולה סרטן שצריך לעבור ניתוח אונקולוגי מורכב אנחנו מאשרים.

פרופ', רציתי לדעת, אתה אמרת שבעוד שבוע אתם תדונו עוד פעם בפרויקטים של הסוכנות. הבנתי שאתם נוטים לאשר אם מדובר בכמה חודשים, נכון?

אם מדובר בתקופה ארוכה, בהנחה שהגל הנוכחי מוכל ותוכניות הלימודים מתקיימות, ברור שאם נאשר סטודנטים זרים נרצה לראות פה את נעל"ה ו'מסע'.

לא, גם אם לא תאשרו סטודנטים זרים, אנחנו ועדה לקליטת עלייה, אנחנו לא ועדה להשכלה גבוהה. אנחנו בעניין הזה של פרויקט נעל"ה, שמדובר ביהודים שמגיעים לארץ לתקופה מסוימת לעניינים האלה, את זה אנחנו רוצים שתחריגו. מה זה מעניין אותי אם עכשיו אתם נותנים לסטודנטים זרים לבוא או לא לבוא, אותי זה לא מעניין.

אני מייצג את משרד הבריאות, לא את שר הפנים ולא את רשות האוכלוסין. הנטייה המהותית של כולנו, בהנחה שהאירוע מוכל, היא לראות את האנשים הצעירים האלה כאן.

פרופ' מור יוסף, שמעת את העמדה של משרד הבריאות בעניין הזה, של פרויקט נעל"ה - - -

גם התייחסתי ואמרתי שאני הבנתי את הבקשה להחריג את התוכניות האלה מכלל הסטודנטים ואני אעביר אותה לשר.

זה השר מחליט או שזו ועדה שאתם ממליצים?

אנחנו ועדה ממליצה, ההחלטה היא של השר.

השר דווקא? אבל זו ועדה מקצועית, על אם הקורונה משפיעה או לא משפיעה.

צריך לומר שיש הרבה בעיות בריאותיות במצב הנוכחי, אני לא הייתי רוצה לראות ילד מגיע לכאן בגיל 17 או 18 בלי גב טוב ומוצא את עצמו חולה בארץ. זה מצב לא רצוי ולא טוב ולטעמי גם לא תורם לחוויה.

אתה יודע שרוב התלמידים האלה שמגיעים מגיעים ממשפחות מבוססות, כך שאם יש בעיה, תאמין לי, הנושא הזה ייפתר. זה לא מדויק. לא מגיעים, בני משפחות מארצות הברית, קנדה, על מה אתם מדברים?

אדוני, רק כדי שתקרא את הסטטיסטיקה, בתוכנית נעל"ה אפס נדבקים.

כי הם במתחמים סגורים.

מאז הגל הראשון.

אני יודע על מספר אחר.

בנעל"ה יש יותר נדבקים? כמה נדבקים יש בנעל"ה?

יכול להיות שאני טועה ואני מתבלבל עם תוכנית אחרת.

אתה יכול להגיד לשר, פרופ' מור יוסף, שאם הוא יחליט שלא לאפשר לפרויקטים של הסוכנות להגיע אנחנו נגיש בג"צ נגד העמדה הזאת, הוועדה תגיש בג"צ. אתם רוצים ככה, שיהיה ככה. זה הכול.

אני יכולה לבקש עוד החרגה?

אני גם אומר את זה למשרד הבריאות, שתדעו, אנחנו נגיש בג"צ בעניין הזה, ועדת הקליטה נגד משרד הפנים, נגד משרד הבריאות.

משרד הבריאות מתמודד עם לא מעט בג"צים עד עכשיו.

בסדר, אנחנו נגיש את הבג"צ הזה. אתם רוצים להתמודד עם זה, בבקשה. אני לא אאפשר דבר כזה.

אנחנו כולנו באותה סירה.

לא, לא, לא, עם כל הכבוד, בינתיים אני לא אאפשר שאתם תתנו את הגעת הסטודנטים היהודים לארץ בזה שמאשרים לזרים אחרים. אותי זה לא מעניין, אני אומר לכם את האמת.

לא, זה לא ככה. הבעיה היא - - -

אנחנו לא נעכב פרויקטים שיגרמו לעלייה בעתיד מצד אחד - - -

אני חושב שהובנו לא נכון, אף אחד לא קושר את זה ל - - -

- - ומצד שני יקשרו את הצעירים האלה לעם היהודי ולמדינת ישראל. אני לא מוכן לזה.

אף אחד לא קושר אותם לזרים - - -

הקורונה לא עוצרת את החיים לגמרי. אם אתם לא רוצים קורונה, אז תכניסו את כולם לבידוד ונגמר הסיפור. למה אתם לא מחליטים את זה?

אדוני היושב ראש, אפשר לדבר על עוד החרגה שנדרשת?

כן.

הסיפור הזה של האפוסטיל, זה לא ש-70 שנה ביקשו פה את הדבר הזה, זה דבר חדש מלפני כמה חודשים. אנחנו במצב של קורונה, אנחנו במצב של פי שניים וחצי אנשים שרוצים לעלות לארץ ואנחנו מערימים קשיים בירוקרטיים סתם. אפשר לחכות עם זה, זו דרישה חשובה, אני בעדה, הכול טוב, אבל אפשר לחכות עם זה עד אחרי הקורונה ועד אחרי הקורונה נתפקד כמו שתפקדנו 70 שנה, תיגמר הקורונה נעשה את הדרישה החדשה הזו של האפוסטיל. לא חייבים סתם בירוקרטיה בעלייה.

הסיפור של האפוסטיל הוא סיפור של כמה ימים. אני גם בעד להוריד בירוקרטיה והכול - - -

זה שמונה שבועות.

אני יודע שב - - -

בארצות הברית יש בעיה גדולה, בארצות הברית זה עניין של שבועות.

יש לי מקרה של זוג שהגיע ולא מצליח לרשום את הילדה למרות כל האישורים והתעודות המקוריות, כי הם נדרשים להגיע פיזית לארצות הברית, לחזור לארצות הברית, להמתין חודשיים, להנפיק את האפוסטיל - - -

זה מקרה מיוחד שלדעתי אפשר לפתור את זה, אין בעיה.

אדוני היושב ראש, אם אני יכולה להתחבר למה שתהלה אמרה ובאופן כללי למה שאנחנו בוועדה הזאת הצבנו לעצמנו כיעד, אנחנו צופים גל עלייה של כרבע מיליון יהודים ברחבי העולם, המטרה של הוועדה הזאת היא להוריד את החסמים ואנחנו אולי נחיה עם הקורונה בשנתיים-שלוש הקרובות שבהן אנחנו צופים את גל העלייה.

אני מקווה שלא.

אבל היום שמעתי שיש השערות שיכול מאוד להיות שיהיו עוד שישה עד שמונה גלים של הקורונה. זאת אומרת אנחנו חייבים להיערך למנגנון שעדיין במשבר מתמשך מאפשר את המשך העלייה ומנצל את ההזדמנות. במקרה הספציפי של נשים שיולדות והמשפחות האלה גם בעצמן הן פרוספקט לעלות ארצה, זאת אומרת המשפחות של היולדות שכבר עלו ארצה, ובמקום שאנחנו נאפשר להם להגיע אנחנו מערימים חסמים חדשים שלא היו ולא נבראו. זה צריך להיות הקו המנחה שלנו.

אז בואו נקווה, יש לי בשורה טובה שנראה שיהיה חיסון, אם לא בסוף השנה הזו אז בתחילת שנת 2021.

בוא נוריד את החסמים בכל מקרה.

המטרה כרגע היא לעצור את הגל הנוכחי כי הגל הנוכחי מסכן את כל המשק והחברה וזו המטרה העיקרית כרגע.

זה אתה צודק, זה נכון. את הגל הזה חייבים לעצור, הוא מתפתח לא טוב.

לחלוטין אנחנו מסכימים על ההכרח לשמור על בריאות הציבור, אין פה ספק, אנחנו לא מתווכחים על ה - - -

אני נשוי לעולה, אמי הייתה עולה, הנושא קרוב לליבנו, אף אחד לא מקל ראש בחשיבות הקריטית של העלייה למדינת ישראל מכל ההיבטים, צריך לעשות את זה בטוח ובצורה שקולה.

נכון, ולזהות את ההזדמנות שיש פה ואפשר לעשות.

שוב, לגבי החבר'ה של נעל"ה, ולא מדובר פה באלפים, האם אפשר לערוך לכולם בדיקות? הם ממילא נמצאים במתחמים סגורים במשך תוכנית הלימודים.

והסוכנות תשלם על הבדיקות האלה גם, אין שום בעיה.

והסוכנות תשלם על הבדיקות האלה.

הדברים הם מורכבים, הבדיקות זה לא האישיו, אין בעיה של כסף, מדיניות הבדיקות לא קשורה בעלויות, זה עניינים אחרים שלא זה הזמן להתעסק איתם, הבעיה העיקרית זה נושא הבידוד, אנחנו לא חושבים שבידוד בקפסולות גדולות הוא נכון במקרה הזה, אבל זה דיון מקצועי שזה לא הזמן עכשיו. אם תרצו, אנחנו נפתח את זה, אבל - - -

לא, אוקיי, רק מעלים את האפשרויות כדי ל - - -

הבידוד שנדרש הוא בידוד אמיתי.

אדוני היושב ראש, אני מתנצל, אני חייב להגיע לוועדת הכספים.

דבר חופשי, אין בעיה.

אני מבקש ממך, אם תוכל, להכניס לסיכום דרישה מרשות האוכלוסין וההגירה לתת באמת תשובות ברורות לשני נושאים, האחד זה מה שאנדרי העלה, הנושא של נישואים שהם לא במסגרת הרבנות, איך אפשר להביא קרובים לכאן לאירוע חתונה, ודבר שני - - -

אני לא הולך לתת סיכום בעניין הזה כי אנחנו העלינו את הבעיות, שמענו את פרופ' מור יוסף, ניתן לו זמן לטפל בזה ואחר כך - - -

הוא צריך להגדיר מה זה נישואים.

הסיכום לא יעזור לנו פה, אתה לא מבין?

אני יודע שבשבוע שעבר היה דיון בוועדת הקורונה ובעקבות הוועדה רשות האוכלוסין וההגירה כן התקינה את הנוהל, כמה נושאים שנפלו בין הכיסאות, אותם אני - - -

אז נבקש ממנו שיציג נוהל חדש בהתאם למה שדיברנו. את זה אני מוכן בסיכום לעשות.

ודבר נוסף שחשוב זה הסיפור של ההורים שאין להם מעמד בישראל, אבל יש להם ילדים קטינים כאן. הרי לא יכול להיות שאנחנו כמדינה מונעים מהורה לפגוש ילד, ואגב, הילד הוא ילד ישראלי עם תעודת זהות ישראלית. גם לזה אני מאוד אשמח להתייחסות

פרופ' מור יוסף, שמעת את כל השאלות, את כל ההתייחסויות, אנחנו מבקשים בעניין הזה, תשקלו מחדש את הנושאים החדשים האלה שהעלינו, שזה בעיות אמנם חלקן ספציפיות וחלקן כלליות, ואם אפשר להכניס אותם לנוהל החדש שאתם עושים מדי שבועיים, משהו כזה, נכון?

כן, בהחלט, אני חושב שהנושאים שהעלו פה, לשמחתי הם לא רבים, אבל הם חשובים, אנחנו נתייחס לנושאים האלה, אני וד"ר שלמון שנמצא שם, אנחנו נראה את המשמעויות שלהם, נציג אותם לשר, נתייעץ יחד עם משרד החוץ ואני מקווה שנוכל חלק מהדברים להכניס לנוהל וחלק מהדברים להסביר למה לא נכניס לנוהל.

מאה אחוז. אז אתה תהיה בקשר איתנו ונראה את הנוהל.

הסוכנות, שי פלבר רוצה לדבר.

רק להתייחס מבחינת נעל"ה, אנחנו כרגע ממשיכים את המיונים בחוץ לארץ, לא הפסקנו אותם, על מנת להיערך להגעתם ואני מקווה ש - - -

תמשיך, תמשיך, בסוף ההחלטה הזו תשתנה.

כולל לגבי 'מסע', אנחנו ממשיכים בשיווק. אנחנו קיבלנו אתמול את העדכון על ההפסקה, אני מברך על העמדה וגם על האמירה של פרופ' מור יוסף שהם יעשו מאמצים. אנחנו מבחינתנו בכל מה שיידרש לטובת קיום תנאי בידוד אנחנו נעשה את זה לפי ההנחיות של משרד הבריאות.

מישהו בזום רוצה לעלות? תודה, פרופ' מור יוסף, תודה רבה לך.

אדוני היושב ראש עלה עוד עניין של אתגר של משרד החוץ, של הנציגויות של משרד החוץ שלנו, שרציתי להעלות, אני לא יודעת מי נמצא פה ממשרד החוץ.

אבל דיברנו עם פרופ' מור יוסף, דיברנו עם משרד הבריאות, אי אפשר להעלות לשמוע את אותה שאלה.

לא, זו נקודה אחרת לחלוטין.

תעלו לי את משרד החוץ.

סטלה ראפ.

האתגר הוא במשרד החוץ, בנציגויות פשוט לא מצליחים להתמודד עם העומס שיש להם, הם גם עובדים בשעות מאוד מצומצמות אז זה משפיע על הכול.

אבל אני לא רוצה לשמוע את נעל"ה עכשיו, התייחסנו לעניין הזה. אני לא מעוניין, שמענו, יודעים, פנינו, אין טעם לנהל דיוני סרק.

אי אפשר להעלות את משרד החוץ, אני רוצה לסכם כך.

אני יכול להקריא מה שהתפרסם כרגע, אפרופו המדיניות של הסגירה של השמים והכול? היום נחתם ההסכם להבאת עובדים, עכשיו זה פורסם, היום נחתם ההסכם להבאת 25,000 עובדי חקלאות מתאילנד במעמד שר החקלאות ושגרירות תאילנד בישראל. ההסכם מבטיח תוספת עבודה איכותית לעשרות אלפי חקלאים. 25,000 עובדים זרים שמגיעים לארץ.

אתה שומע? עובדים זרים הביאו, כי זו בעיה כלכלית, וסטודנטים לא.

יש לי הרבה מה להגיד על זה, אבל לא ייכנסו לפה פועלים בלי תנאי בידוד.

אני רק מעלה את מה שהתפרסם עכשיו.

אתם שומעים?

שומעים ורואים, סטלה ראפ.

אני שמעתי את כל הדיון וצפיתי בו גם.

הדבר הראשון הוא לגבי העומס שנוצר על הנציגויות ואיך נערכים לזה, כיוון שאנחנו מדברים כל הזמן על האתגרים והחסמים והחסם הבירוקרטי הזה הנוסף, או הזמן, פשוט הטכני, הוא מאוד משמעותי לפי מה שהבנו בנציגויות השונות. אני מסתכלת פה על הדברים שאני חושבת שנוגעים כולם למשרד החוץ, אבל תקני אותי אם אני טועה, יש סוגיה של עולים שיצאו מהארץ בלא דרכון, יצאו מישראל בפרק של 90 יום מתאריך עלייתם ולכן הם לא היו זכאים לדרכון והם פשוט נופלים בין הכיסאות כי הם יצאו באמצעות אישור נשיאה בדרכון זר ועכשיו כשהם רוצים לחזור הם לא יכולים לחזור כיוון שאין להם אישור כניסה ואין להם דרכון. דברים שנופלים בין הכיסאות בהקשרים האלה.

יש עוד סוגיה של בני זוג זרים של עולים, משפחות שעולים עלייה מפוצלת, שרק אחד מבני הזוג עושה עלייה, בן הזוג השני ולעתים חלק מהילדים גם נשארים במעמד תייר או סטודנט או תושב ארעי והקורונה אילצה את בני הזוג לחיות בנפרד במשך חודשים רבים. גם לנושא הזה, זה אולי לפרופ' מור יוסף שוב.

וגם בנושא של משני מעמד, לשנות מעמד לעולה גם מתוך ישראל אפשר, 'נפש בנפש' מפעילה תוכנית כזאת, אנחנו יודעים על זה, ורוב המקרים של האנשים שמיועדים להשלים את שינוי המעמד שלהם, יש להם רק אישור טנטטיבי לכך מרשות האוכלוסין, אבל הם מנועי כניסה לישראל כיוון שהם לא מחזיקים בדרכון ישראלי. אז שוב אנחנו בנושא הקונסולרי, כפי שאני מבינה אותו, של משרד החוץ.

אני ראש האגף הקונסולרי, אנחנו מפעילים כ-100 נציגויות ישראליות בעולם, רובן ככולן עובדות כפוף לתנאי הקורונה במדינות מוצאן, יש מדינות שהמצב שם קשה מאוד ולכן אנחנו שומרים על קפסולות ומנסים לעבוד כמה שניתן גם מהבית, גם באמצעים של עבודה מרחוק.

לגבי העומס בנציגויות. העומס הוא רב, הוא רב שם והוא רב מאוד כאן ואנשים מגויסים כמעט סביב השעון. העיד קודם ד"ר שלמון, אנחנו חברים יחד בוועדה ההומניטרית ובוועדה המייעצת לשר הפנים ואנחנו מוצאים את עצמנו עובדים לתוך הלילות עד כניסת השבת וממוצאי שבת במקרים אלה ואחרים ורק לנסות ולסייע כמה שיותר. אז אנחנו מתגברים על העומס, אנחנו ביקשנו חמישה ימי עבודה לכל פנייה, אני חושבת שזה מאוד סביר, בפועל זה נעשה בדרך כלל ביום, יומיים, שלושה ואנחנו נותנים מענה יחד עם רשות האוכלוסין, מעברי הגבול, או לחילופין עם משרד הבריאות כשהנוסעים מגיעים לוועדה הומניטרית, אנחנו נותנים מענה לכל פנייה ואין אצלנו עומס רב של פניות שממתינות.

עולים שיצאו בלי דרכון, אני לא מכירה פנייה כזו. אם הייתה בעיה זה היה מגיע לאחת מהנציגויות שלנו וזה היה מגיע לשולחני, לא מכירה בעיה כזו.

יש. הגיעו אלינו פניות כאלה, אז אנחנו נאסוף אותן ונעביר לכם.

בבקשה. אנחנו כאן כדי לשרת גם אזרחים ישראלים באשר הם, בארץ ובעולם, וגם אזרחים זרים. בני זוג זרים של עולים, מהרגע שהנישואים שלהם נרשמו, גם אם אחד מבני הזוג עשה עלייה לארץ ונישואיו נרשמו במרשם האוכלוסין של מדינת ישראל כדת וכדין בן הזוג השני נחשב כמי שנשוי לאזרח ישראלי ואם הוא נכנס לאחד הקריטריונים, קרי היה לפחות פעם אחת בשלוש השנים האחרונות בישראל הוא על פי החלטות הוועדה המייעצת נכנס לישראל. לא מכירה בעיות גם בנושא הזה במסגרת הקלות שאנחנו כל שבועיים מנסים להגמיש ולהכיר ביותר בעיות ולהכיר בהן.

ולא כדת ישראל? אז הוא לא?

ואם הוא לא ביקר בישראל?

קודם מישהו שאל לגבי הכרה בנישואים של בני זוג שאינם דרך הרבנות. יש צורות רבות של מיסוד יחסים זוגיים בארץ ובעולם, בין היתר למשל בצרפת יש הסכם שנקרא PACS שנעשה לפני שופט. אם מציגים את ההסכם הזה בני הזוג מוכרים כידועים בציבור מטעמנו. במקום אחר, אם מציגים תצהיר בפני עורך דין על חיים משותפים, על זוגיות, יש תבחינים מסוימים, הסכם שכר דירה משותף, חשבון חשמל, חשבון בנק או ילד משותף, זה מורה על חיים משותפים וידועים בציבור ואנחנו נכיר בהם לצורך כניסה לישראל או לצורך קיום הנישואים או טקסי הנישואים.

אני רק רציתי לחזור לנושא של בני הזוג, שאת אומרת שהיא לא סוגיה, לפי מיטב הבנתי מוצפים בפניות של בני זוג של ישראלים עולים שאינם מצליחים לקבל שירות, או שהבקשות שלהם נדחות על ידי הנציגויות ואתמול קיבלו עדכון על שינוי מדיניות שלפיו על מנת לבקש אישור כניסה לבן הזוג הזר בן הזוג שנמצא בישראל צריך להגיש בקשה דרך משרד הפנים. אין על זה נוהל מסודר שמסביר, שמנגיש, מהו אופן ההגשה, אם את יכולה לפרט.

סליחה, יש הליך סדור של איחוד משפחות. אם בן זוג אחד עשה עלייה והשני לא ובן הזוג הזה רוצה להביא את בן זוגו הוא צריך לפנות ללשכת רשות האוכלוסין בבקשה לאיחוד משפחות. זה הליך מאוד סדור שמתקיים מאז ומתמיד ולאו דווקא בעידן הקורונה.

סטלה, שתי שאלות. את אמרת שאזרח ישראלי שהבן זוג הוא לא ישראלי, כלומר זוג נשוי שלא ביקר במהלך שלוש שנים, הוא לא ביקר בכלל בישראל, יש לו זכות או אין לו זכות? כלומר אתם פוסלים את הבקשה או שאתם מאשרים למרות שהוא לא ביקר בשלוש השנים האחרונות? כי את אמרת שחובה לבקר במהלך שלוש השנים האחרונות, במידה שבן הזוג לא ביקר בישראל בשלוש השנים האחרונות, האם זה קריטריון שאתם פוסלים לעלייה?

וגם אם הוא לא עולה, אגב, אם הוא עם בן הזוג ולא משנה המעמד אז צריך להסדיר את הדבר הזה.

אבל היא אמרה שלוש שנים, ואם הוא ביקר לפני ארבע שנים?

את רוצה לחדד את השאלה? האם זה פסילה לעלייה? אנחנו לא עוסקים בעלייה. האם הוא יכול להיכנס לישראל אם הוא בן זוג והוא לא ביקר בארץ בשלוש השנים האחרונות? לא, על פי הקריטריון כפי שפורסם באתר רשות האוכלוסין, הקריטריון להראות זיקה לארץ לבני זוג שאחד מהם זר הוא אם לפחות ביקר פעם אחת בשלוש השנים האחרונות.

ואם הוא ביקר בארבע השנים?

אני מדגישה, זה ביקורים, זה לא לעלייה. אני לא עוסקת בעלייה.

לביקור.

ברשותכם, אני רק רוצה להעלות בעיה. אני חושב שיש פה בעיה מהותית הרבה יותר. אני מקבל פה עשרות פניות, יש לי פה מול עיניי שלוש פניות שאני בטיפול כבר שלושה חודשים שאני עומד מול השגרירות והשגרירות מסרבת להכניס בעל שאשתו וילדיו כבר גרים פה ארבע שנים, יש לו מעל 167 ימים בארץ ובכל זאת הוא מקבל סירוב. יש לי פה סירוב, אתם יכולים להעביר את זה. יש לי ארבע פניות כאלה בטיפול. יש בעיה מהותית ברמת השגרירות שפוסלת את המקרים האלה, למה אנחנו כחברי כנסת צריכים להתערב ולשלוח מכתבים ולעמוד מול משרד הפנים ולהפעיל לחצים כדי להכניס את האנשים לארץ? אם הם מוכרים והם נשואים והנישואים שלהם מוכרים, אני לא מחפש בעיות, אני אומר זוג נורמטיבי לגמרי שהבעל לא עשה עלייה, האמא והילדים גרים פה בארץ, הילדים לומדים כאן, האבא נוסע בשביל הפרנסה, הוא רוצה לחזור כבר ארבעה חודשים, מפסח, הוא לא יכול להיכנס, לא יכול לראות את הילדים שלו ואשתו, זה דבר שלא מתקבל על הדעת.

אני לא מכירה את המקרה הזה.

אז אני אעביר לך את המקרים האלה, הם נמצאים מול עיניי.

הוא בהחלט נופל בקריטריונים שמותרת כניסתו, יכול להיות שזה היה לפני שלושה-ארבעה חודשים בשיא המגפה. כאמור הוועדה הממליצה לשר הפנים מתכנסת כל שבועיים ודנה בהקלות ואני לא יודעת למתי רלוונטי המקרה, אני אשמח אם תפנה אליי אחר כך באופן אישי עם הפרטים ואני אבדוק אותם.

אני רוצה להבהיר עוד נקודה אחת. שגרירות לא מסרבת במקום, שגרירות מעבירה את הבקשה והיא מגיעה לדיון מול הפרטנרים שלנו ברשות האוכלוסין על פי התבחינים שנקבעו.

סטלה, מה משך הזמן הממוצע לטיפול בבקשה כשפונים אליכם למשרד החוץ? פלוס מינוס.

בין חצי יום לשלושה ימים, תלוי אם האנשים הציגו את כל המסמכים התומכים. אתם צריכים להבין, למשל זוג הורים או סבא וסבתא רוצים להגיע לחתונת הנכדה, אז הם צריכים להציג אישור של רישום לנישואים, הזמנה, קרבה, תיעוד ממוסמך של קרבה משפחתית בין הכלה להורים שלה ובין ההורים לסבא וסבתא, מועדים, תצהיר על בידוד וביטוח בריאות שאנחנו דורשים מכל זר שנכנס לארץ. כל המסמכים האלה דורשים זמן. מהרגע שכל המסמכים נאספו עד לקבלת תשובה מאיתנו ומרשות האוכלוסין מעברי הגבול בדרך כלל חצי יום עד יום.

ואיך הם יודעים איזה מסמכים להביא? הם צריכים לבוא לשגרירות או שזה מפורסם באתר שלכם?

לא, זה מפורסם באתר ובתקשורת אלקטרונית, ורובם ככולם לא מגיעים כלל לנציגויות הישראליות בחוץ, אין צורך, הכול נעשה אלקטרוני. צריך לזכור שבהרבה מדינות, היושב ראש, הקורונה עדיין בהתהוותה שם.

כן, הבנתי. מה קורה עם אדם שנמצא, סתם לדוגמה, יש קונסוליה בעיר מסוימת והוא במרחק של 200 קילומטר, האם אתם נותנים לו עדיפות מסוימת או שהוא צריך להגיע ולחכות בעיר של הקונסוליה? יש איזה שהיא דרך לעשות את זה באופן אלקטרוני?

אני אמרתי, אדוני היושב ראש, רובה ככולה של העבודה נעשית אלקטרונית. אני לא מכירה הרבה מקרים שהם צריכים להגיע, חוץ מאשר רישום דת וילדים שזה נושא מאוד רציני ולכן ההורים נדרשים להיות שם. או לחילופין, אם יש בן זוג אחד, נגיד ההורים גרושים ואחד פה ואחד שם, ההורה שמצוי שם והילד בחזקתו חייב להגיע אישית לקונסוליה או לשגרירות ולהצהיר על זה שהוא מוכן שהילד ייסע לבדו להיכנס לישראל להורה השני. שם נדרשת חובת נוכחות. זה מתי מעט מקרים לעומת הרוב המוחלט שמתקיים דרך אי-מיילים, דרך הדואר האלקטרוני.

טוב. עוד שאלה אחת ליועצת המשפטית של הוועדה.

גב' ראפ, השאלה אם ביטוחי הבריאות מהווים איזה שהוא חסם לכניסה לישראל, מכיוון שהובא לידיעתנו שעלויות הביטוחים הן מאוד מאוד מאוד גבוהות, בין 100 ל-150 דולר ליום. האם נתקלתם בקושי בסיפור הזה?

לא נתקלנו בקושי. למען האמת מאוד מהר כשהם נדרשים, כשבינם לבין האישור זה רק ביטוח הבריאות אנשים מיד עושים ביטוח ומשגרים לנו. זו דרישה של משרד הבריאות הישראלי ואנחנו מוצאים בכך צדק רב, כדי שאם חלילה זר יחלה בארץ יהיה מי שיממן את הוצאות אשפוזו בבית חולים ישראלי. אני חושבת שזו דרישה לגיטימית.

תודה רבה, סטלה.

תודה רבה.

אנחנו מבקשים מרשות האוכלוסין בנוהל הבא שהם מפיצים, אני מקווה שזה יהיה בקרוב מאוד, שייקחו בחשבון את כל השאלות שהועלו על ידי חברי הכנסת, אנחנו נהיה בקשר איתכם בעניין הזה, ולנסות ולהחריג את תוכניות 'מסע' ונעל"ה באופן מיוחד, כי אלה פרויקטים של העם היהודי, פרויקטים של הסוכנות היהודית במימון ממשלת ישראל. ממשלת ישראל מממנת מצ'ינג של 50% מההוצאות של הסוכנות בעניין הזה.

בנוסף לזה אנחנו מבקשים ממשרד הבריאות, אני לא אומר לכם לא ללכת לכיוון הדברים הבריאותיים, מה שנקרא, אבל קחו בחשבון לא לקחת את הפרויקטים של הסוכנות כחלק מהחלטות גדולות. זאת אומרת אם אתם לא מאשרים לסטודנטים זרים אין שום סיבה שזה ישפיע על הפרויקטים של הסוכנות. זה מה שאני מתכוון. לקחת אותם באופן נפרד.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:10.