פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



48
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה
למגפות ולרעידות אדמה
06/07/2020


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 23
מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה
למגפות ולרעידות אדמה
יום שני, י"ד בתמוז התש"ף (06 ביולי 2020), שעה 21:55

סדר היום: הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון), התש"ף-2020 (מ/1338)

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר
משה אבוטבול
אליהו ברוכי
הילה וזאן
מיקי לוי
אוסנת הילה מארק
ג'אבר עסאקלה
עינב קאבלה

ינון אזולאי
יוראי להב הרצנו
בועז טופורובסקי
אוסאמה סעדי
יצחק פינדרוס
אריאל קלנר

רז ניזרי – המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים
אייל זנדברג – משרד המשפטים
לילך וגנר – משרד המשפטים
טל וינר שילה – משרד הבריאות

פרופ' סיגל סדצקי – ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

שגית אפיק – ממלאת מקום היועץ המשפטי לכנסת
נירה לאמעי רכלבסקי – היועצת המשפטית לוועדה

לאה גופר

אושרה עצידה


הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון), התש"ף-2020 (מ/1338)

ערב טוב, לילה טוב, לכולם. ברשותכם, אני פותחת את דיון הוועדה והנושא הוא הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון), התש"ף-2020.

אני רק אקדים ואומר כדי שהדיון יהיה ענייני וממצה, שאתם צריכים לזכור בכל הערה שלכם שאנחנו עושים את התיקון הזה ואת החוק הזה עד ליום ה-6 לאוגוסט. זאת אומרת, אנחנו מדברים על תקופת זמן מאוד מאוד קצרה עד שיגיע חוק הקורונה הגדול, כך שחבל לבזבז יותר מדיי אנרגיות על דברים שאפשר להכניס אחר כך במהות בחוק הקורונה, וכל אחד לפי עניינו.

משרד המשפטים, בבקשה.

בעקבות עיגון תקש"ח - הגבלת פעילות בחוק, לתקופה קצובה של 45 כפי שציינה יושבת-ראש הוועדה, עלה צורך לעשות לאור מצב התחלואה היום שינויים יותר מהירים ולאפשר יותר גמישות בתיקון ההוראות המהותיות שנמצאות בתוספת, שזה בעצם התקש"ח.

לא צריך להיכנס להסבר על התקש"ח, אני ארצה שרז יסביר. אני רוצה התייחסות למהות, למה זה בא היום.

בגלל העלייה המאוד מאוד גדולה שהוסברה, ותוסבר על ידי משרד הבריאות, עלה צורך ליצור מנגנון גמיש יותר שיאפשר, מעבר למה שכבר אפשרנו בסעיף המסמיך של חוק לקיום ותיקון תקש"ח – הגבלת פעילות, שינויים יותר רדיקליים או יותר משמעותיים בתוספת. זאת אומרת, סגירה של מקומות שהיו פתוחים, הגבלה על שהייה במקומות במרחב הציבורי כמו שמפורט כאן, לקבוע תנאים להפעלה של מקומות שכרגע נמצאים בתוך התקנות, אלה תנאים נוספים כמובן על אלה שנמצאים בתקנות, ולהשאיר את הסעיף שמשאיר את ההקלות שכבר אישרנו אותו בעבר. מבחינתנו, אחד השינויים המשמעותיים בהקשר הזה הוא שאימצנו מנגנון שהוצע בחוק המסגרת. המנגנון הזה אומר שניתן לשנות את התוספת בעניינים שהתייחסתי אליהם בצו שנכנס לתוקף באופן מיידי, מונח על שולחן הוועדה. הוועדה צריכה לדון בו תוך פרק זמן קצוב של שבעה ימים פלוס שלושה, ואם היא מאשרת אותו, היא מאשרת אותו, אם היא לא מאשרת אותו הוא פוקע, ואם היא לא דנה בו זה מגיע למליאת הכנסת. זה סוג של מנגנון שאימצנו מחוק המסגרת.

מר נזרי, תסביר בדיוק את החוק על כל השלבים שלו, מה המשמעויות שלו, למה זה מגיע היום, וקצת מהלך הרוח, כדי שאנשים כאן יידעו במה מדובר.

ערב טוב, לילה טוב, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמו שלילך החלה לומר, אנחנו מביאים את החוק הזה היום כי המצב כרגע הוא שיש את חוק המסגרת הכולל שנמצא בדיונים בוועדת החוקה כשייקח זמן עד שהוא יעבור מאחר והוא חוק מסגרת כולל שאמור לתת מענה לכל ההסדרים בתקופת הקורונה. הכנו אותו במשרד המשפטים לפני חודשיים וההנחה הייתה לקראת הגל השני, אבל הגל השני הקדים אותנו ואנחנו בתוכו. את החוק הזה לא יעבירו בתוך 24 שעות, וגם לא בתוך 48 שעות, זה חוק משמעותי. עד שיעבירו אותו, אנחנו נזקקים לגישור כשלמעשה זה החוק הנוכחי.
רקע – כשאנחנו עוסקים בהגבלות, כפי שאתם נדרשתם לאשר, תידרשו לאשר בהמשך, הגבלות מהסוג הזה שפוגעות בקניין של אנשים, אתה סוגר עסקים, אתה אומר לאנשים שהם לא יכולים לקיים חתונות, וכיוצא בזה, אלו הגבלות שפוגעות יותר בזכויות אדם, וכדבר שבשגרה, כמו כל חוק, החוק הזה היה צריך להיות בצורה מלאה כשהדברים האלה נקבעים בכנסת אחרי שיושבים בצורה משמעותית ובודקים את הדברים, בוחנים את המשמעויות, חלופות, וכיוצא באלה - זה דבר שבשגרה. אבל אנחנו לא בימי שגרה, אנחנו בימי מאבק בקורונה שמוכר לכולנו. זה סוג של מלחמה, רק שאת הטילים לא רואים. זה משהו חמקמק יותר, זה נגיף שמתעתע בכולנו. במצב כזה הממשלה רוצה, או שהועלו רעיונות כאלה לתת לממשלה לעשות את הדברים לבד, כמו שהיה בתחילת הדרך בממשלה הקודמת. ככלל, כל ההגבלות הללו התנהלו במסגרת תקנות שעת חירום – תקש"חים, ותקש"ח פעל רק בממשלה, רק הממשלה מתקינה אותו. הוא הונח אומנם על שולחן הכנסת אבל לא צריך אישור פוזיטיבי כדי לקיים אותו. גם אם הכנסת לא עושה שום דבר, התקש"ח קיים. כך התנהלו בחודשים מרץ אפריל, ובהמשך לכך גם בחודש מאי - עם תקש"חים.

זאת לא דרך המלך לחקיקה. חקיקה צריכה להיעשות ברשות המחוקקת שהיא הכנסת ולא הממשלה. אורך החיים של התקש"חים לפי חוק היסוד הוא שלושה חודשים, והם פקעו. בלי קשר, אנחנו כייעוץ משפטי לממשלה אמרנו לממשלה שהיא צריכה להעביר את הדברים שאפשר למסלול של חקיקה בכנסת, וזה חוק המסגרת הכולל. אבל צריכים למצוא את נקודת האיזון הנכונה בין מצב שבו הכנסת היא זו שקובעת את ההסדרים הללו שהם פוגעים בזכויות אדם, בקניין, בחופש של האדם וכיוצא באלו, לבין מצב שבו כדי לעשות את זה, זה בלתי אפשרי. בכנסת מטבע הדברים יש שלוש קריאות, יש דיונים, צריך לשמוע את הדברים, הסתייגויות וכו'. כשצריכים לעשות פעילויות שצריכות להיות לפעמים מהיום למחר, וכפי שהוצג לפניכם בדיונים קודמים, ואם צריך גם יוצג בהמשך, הנתונים של גורמי הבריאות מראים שהמספרים עולים בצורה דרמטית וכל עיכוב של יום יכול לגרור בעקבותיו עוד מספר גדול של חולים ואחרי זה גם איבוד שליטה. לכן, כדי ליצור אפשרות לממשלה לקבל החלטות בצורה מהירה ומיידית בנינו את הרעיון פה שהוא לקוח מתוך חוק המסגרת, וזה מה שאנחנו מבקשים מהוועדה כאן.

הממשלה תוכל לקבל את ההחלטות הללו בצורה מיידית. כלומר, הממשלה תשמע, תקבל את ההחלטות בצו. ברגע שהצו יפורסם התחולה תהיה מיידית. כלומר, לא צריך אישור של הכנסת לצורך התחולה. אבל אנחנו לא עושים את זה לבד כממשלה, לכנסת יש תפקיד חשוב ביותר. הכנסת תצטרך להידרש לדבר הזה תוך שבעה ימים, היא יכולה להידרש גם מייד למוחרת, ובמסגרת הזמן הזו הכנסת תוכל לשנות, להוסיף, לתקן.

מה מייצר המנגנון הכפול הזה? מצד אחד, זה כן מאפשר גמישות לממשלה לקבל החלטות בלי שהדברים מתעכבים עד שתהיה תחולה, מצד שני, הממשלה לא פועלת כשחקן לבד בזירה. היא לא מחוקקת לבד, כמו שהיה בימי התקש"חים, וכיוצא בזה, יש כנסת שיכולה מייד לבטל, לשנות, להוסיף. לדעתנו, זה האיזון הנכון לצורך התמודדות עם מגיפה שמתנהלים איתה על ידי הרשות המבצעת שעושה מצד אחד, את הדברים במהירות, אבל מצד שני, אנחנו עדיין דמוקרטיה, ובדמוקרטיה הכנסת היא זו שעושה דברים כאלו ככלל, ולכן לכנסת תהיה אפשרות לתקן, לשנות, להוסיף מייד, אבל תוך שבעה ימים. התחולה לא תלויה בכנסת – זה בגדול הרעיון של החוק הזה.

הצורך הוא צורך דחוף. כמו שאמרתי, חוק הקורונה הגדול עדיין לא עבר. היו רעיונות אחרים, וחלקן דוברו ופורסמו, אבל בעינינו כנציגי הממשלה הם נראו לנו כיותר פוגעים בכוחה של הכנסת, בין אם זה רעיונות של הארכת התקש"חים ליותר משלושה חודשים, לשישה חודשים, בין אם זה רעיון שאומר שהממשלה תאשר וזה יגיע לכנסת רק אחרי שלושה חודשים. הרעיונות הללו עלו במסגרת השיח כשרצו לתת פתרון מהיר, והם נוסו על ידינו ברמה המשפטית. חשבנו שלא נכון לעשות דבר כזה, זה פוגע במרקם העדין וביחסים העדינים בין הממשלה והכנסת, לא צריך להגיע למקומות הללו. מה שכן נכון, ואפשר לעשות, זה מה שמוצע כאן. זו ההצעה שהממשלה קיבלה היום, וזה כרגע מובא לפניכם לאישור. זו הצעה שאומרת שהממשלה מאשרת, התחולה היא מיידית, לכנסת יש שבוע לדון בכך. בסעיף האחרון אתם יכולים לראות שהמסגרת היא שיש לוועדה שבוע לדון ולאשר. ככל שהוועדה לא מקבלת החלטה יש לה עוד שלושה ימים, וככל שגם זה לא נעשה זה הולך למליאת הכנסת. אם מליאת הכנסת לא מאשרת, ואני רואה שחבר הכנסת לוי לא מרוצה - - -

בוודאי שהיא לא תאשר.

אנחנו לא מנהלים דיאלוג עכשיו.

הוא פנה אליי, גברתי. מה זאת אומרת?

אני לא מרשה לו לפנות אליך.

סליחה, אבל הוא פנה אליי, מה זה כאן?

חבר הכנסת לוי, אנחנו ניתן לך לדבר. אני מבטיחה לך שלא אתן לאף אחד להפריע לך. הוא יסיים את דבריו ואתה מייד אחריו, ואחר כך נמשיך.

המסגרת היא שלוועדה יש שבוע לדון בדברים. ככל שהוועדה לא קיבלה החלטה תוך שבוע, יש לה שלושה ימים נוספים, וככל שגם אז לא התקבלה החלטה, הדבר מובא לאישור מליאת הכנסת. הכנסת יכולה להחליט אז או לאשר או כמובן לא לאשר. ככל שהיא לא קיבלה החלטה, פוקע תוקף הצו. אין מצב שזה רץ לבד בלי אישור כנסת. אם הכנסת לא אישרה את זה במליאתה, פוקע תוקפו של הצו. הרעיון לייצר גמישות, ואתם יכולים לראות שזה כתוב בחוק עצמו, בכל העסקים שנמצאים פה, החל מעסקים של חנויות וכיוצא באלו, מאפשר גם גמישות במספרים. כלומר, גם גמישות לסגור או לפתוח מקומות, וגם אם אתה פותח מקומות, אם לא לסגור לגמרי, לשנות מספרים, כפי שדנתם אתמול בשינוי באולמות בין 250 ל-50.

אני מבקש לשאול שאלה. אני רוצה להבין מה כתוב בהצעת החוק.

הוא יסיים את דבריו ואחרי זה נפתח את זה לדיון, שאלות, הקראה.

אבל זה שאלה שנוגעת למה שהוא מדבר עכשיו.

אני מנהלת את הדיון.

למה את צועקת עליי?

אני לא צועקת עליך, אני רוצה שהוא יסיים את הדברים.

אני רוצה להבין על מה אנחנו מדברים.

מאה אחוז, הוא מייד יסיים את הדברים. אל תדאג, תוכל לשאול מה שאתה רוצה. אנחנו לא נצא מפה עד שאתה לא תשאל.

אני מבקש לא להרים עליי את הקול כי אני לא מרים עלייך.

מאה אחוז. בבקשה.

סעיף 2 לחוק, כפי שמונח לפניכם, מאפשר גם לסגור וגם לקבוע תנאים כאלה ואחרים. הוא קובע אפשרות לקבוע איסורי שהייה בגינות, גני שעשועים, פארקים, לקבוע הגבלות לעניין תפילה, וכיוצא בזה. זה חוק שמאפשר את הפעולה עצמה, זה עדיין לא הפעולה עצמה. כשהחוק הזה יאושר, זה לא אומר שזה נסגר. אחרי שזה יאושר, הממשלה בצו תקבל את ההחלטות שהיא קיבלה היום, וזה למעשה התכנון שלנו, שככל שהוועדה תאשר ואחרי זה המליאה, הממשלה תקבל באופן פורמלי בצו את ההחלטות שהתקבלו היום לגבי המגבלות, ולאחר מכן יהיה לוועדה בהתאם לחוק זמן, במשך השבוע הקרוב, לדון בדברים לפי מיטב יכולתה, לשאול את השאלות ולדון בזה לעומק. כמו שאמרתי, לדעתנו, זה האיזון הנכון בדברים. ככל שיש שאלות נענה בהמשך.

רז נזרי, תודה רבה.

חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

תודה רבה, גברתי. אדוני המשנה, עו"ד רז נזרי, של מי הרעיון של החוק הזה? האם הוא מטעמו של ראש הממשלה, מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה?

החוק הזה הוא חוק של הממשלה שקיבל את האישור שלנו. זה מתווה שאנחנו כייעוץ משפטי לממשלה חושבים שהוא מאוזן ונכון, בשונה מהצעות אחרות שהיו.

איך הוא יכול להיות מאוזן ונכון כשאתה פוגע פגיעה אנושה בסמכותה של הכנסת? אתה מאפשר לראש הממשלה, לממשלה עצמה, להחליט מחר, לצורך העניין, ואני אתן דוגמה, ואני מקווה שהיא לא קיצונית אבל היא יכולה לקרות, שהם מחר אוסרים לקיים הפגנות בטענה שההפגנות הן מעל 20 איש. אתה מבין שזו פגיעה בדמוקרטיה ובזכותו של הציבור להפגין, ואני נתתי דוגמה בכוונה מאוד מאוד קשה. תסבירו לי איך אתם פוגעים בסמכותה של הכנסת. רצו לחוקק פה חוקים, ונתתם אישור לחוקק חוקי יסוד ששינו את המבנה כדי שראש הממשלה הרזרבי יגן על מקומו מול ראש הממשלה האמיתי או ראש הממשלה החליפי, חוקי יסוד שיניתם, ועכשיו אתם פוגעים בסמכותה של הכנסת לפקח על פעולות הממשלה. אל תגיד לי עכשיו: יש לך שבעה ימים. השבעה ימים האלה זה תיאורטית כי אין לי רוב, כי יכולים לא לאשר את זה בכלל לדיון בוועדה ולזרוק אותי מכל המדרגות. זה לא יקרה, זה לא יקרה. לעומת זאת, אני מגיע לוועדה, אפילו עם היושבת-ראש הנוכחית שהיא קשוחה, ואני מנסה יחד איתה, והיא מאזינה להיגיון ושינינו דברים, והיא אומרת: אני לא מוכנה לאשר את ההגבלות של החתונות אתמול, מהיום להיום, אלא רק ממחר, כי אלה שהוזמנו לאתמול כבר הוזמנו, בואו לא נפגע בהם, או לצעוק צעקה גדולה על ה-500 שקלים ולבוא ולהגיד: זה אולי 350, או אולי קודם כול נזהיר, אבל יש לנו אפשרות לפקח. שינינו הרבה מאוד סעיפים בוועדת חוקה רק בחודשים האחרונים וגם בוועדת הקורונה. חלק מהנוכחים, היו נוכחים.

מה אתה עושה עכשיו? יבוא ראש הממשלה, יקבל החלטה מעכשיו לעכשיו, השרים יצביעו, ואני לא רוצה להגיד מפאת כבודם מה דעתי, וזהו, זה יוצא אל הפועל. אתה מושך את השטיח באישור הזה מתחת לרגלי הכנסת כגוף מפקח על עבודת הממשלה – זו ההגדרה, מה לעשות? לתפיסתי, זוהי פגיעה אנושה בדמוקרטיה, ממש כך.

לא, את יכול לערער שבעה ימים. אתה חושב שמישהו ייתן לי את ה - - - ?

לא לערער, אנחנו יכולים לדון.

חובה לדון, לא לערער.

אנחנו יכולים לדון גם יום אחר כך, ואם זה אושר בבוקר אז - - -

נניח שהממשלה מוציאה מגבלה על איסור הפגנות נגדה, יעני נגדה אבל בגללX אנשים בהפגנה., תוציא את זה מחר בבוקר.

היא לא יכולה.

אבל זה יכול לקרות.

לא.

למה לא?

כי זה לא חלק מהצו.

אני אתייחס.

ראיתי שכתוב שהיא יכולה להפוך כל מיני נושאים מינהליים לנושאים פליליים, האם אני טועה?

לא, זה לא בצו הזה.

לא, זה לא בדיוק מה שכתוב.

בטיוטה לא היה כתוב? תסתכלו טוב.

חבר הכנסת מיקי לוי, אני רוצה לומר לך מה יש פה בצו הזה. החוק הזה הוא תיקון לחוק שאנחנו חוקקנו כאן, והוא חל על אותן הגבלות ואותם דברים שאנחנו חוקקנו בדיון הוועדה לפני שבועיים-שלושה. זה חל רק על זה, וזה יהיה בתוקף עד ה-6 לאוגוסט. זאת אומרת, זה מסתמך על מה שאנחנו כבר דנו פה. כל מה שדיברנו הוא מוכר לך, אין פה דברים חדשים שנכנסים לסיפור הזה, למעט מה שאנחנו מאפשרים לממשלה.

תיקון לחוק להארכת תוקפן. לפני שבועיים אתם אשרתם את זה - - -

ראיתי באיזשהו מקום, אלא אם כן אני טועה, שיש הפיכת הוראות מינהליות לפלילי, לא?

לא, אין הפיכת הוראות מינהליות לפליליות. יש אפשרות לקבוע עבירות בתקנה עונשית שנמצאת בתקנות, לא לשנות את העונש שלה. אי אפשר להפוך אותן למינהליות או לא להפוך אותן למינהליות. ההפיכה למינהליות לא נמצאת פה בחוק הזה אלא בחוק אחר שאושר על ידי ועדת חוקה, חוק לתיקון ולקיום תוקפן תקנות שעת חירום – אכיפה.

והחוק שאושר בחוקה, ולא הייתי שם, אינו כלול באישור הממשלה?

אפשר יהיה לתקן בלי אישור הממשלה - - -

בבקשה, בבקשה.

אישור הממשלה - - -

הוא אשר אמרתי.

רגע, היא לא סיימה – לא.

אפשר יהיה באופן חריג ביותר לאשר קביעת עבירות פליליות באישור שיהיה בדיעבד של הוועדה או של המליאה, במנגנון הזה, אבל זה לא יהיה עבירות מינהליות.

זה בעמוד 4 לנוסח, אני לא סתם אמרתי.

זה לא יהיה עבירות מינהליות.

לא, אבל הם יכולים להפוך את זה לעבירות פלילית

זה עבירות פליליות, כן.

בלי אישור הכנסת?

רז, בעצם האישור הזה אתם מושכים את השטיח. מי מפריע לממשלה למשול ולפעול? היו כאן נושאים שגם יפעת קראה לנו ביום ראשון, ביום שישי, והיא באה מיוחד מהצפון.

אני מבטיחה לך שגם עכשיו אני אקרא לכם.

מאה אחוז, אין בעיה. אני מתייצב כשאת קוראת לי, אין בעיה. אבל בעצם ההתניה האוטומטית הזו אתה מאפשר לממשלה לתת הוראות בלי אישורה של הכנסת. אתה פוגע פגיעה בעצם האישור הזה פגיעה מהותית בסמכותה של הכנסת כפי שהיא מוגדרת. הכנסת מוגדרת כמפקחת על פעולות הממשלה. אתה אומר לי: יש לך שבעה ימים ויש לך אפשרות.

תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. אני רק רוצה להעיר שלא עו"ד רז נזרי מביא את זה, הממשלה היא זו שמביאה את זה. הוא רק מציג את החוק. חשוב שנשים את הדברים על השולחן.

אבל הם אישרו את זה. מישהו אמר לי שהיועץ המשפטי לממשלה אישר.

גברתי היושבת-ראש, רציתי לשאול.

כולם רוצים לשאול, גם יוראי רצה לשאול.

אולי הוא ישיב לכולם כי אלו אותן שאלות.

אתם רוצים שנאסוף מכולם ואחר כך הוא יענה בסוף?

כן.

אוקיי. חבר הכנסת ג'אבר, בבקשה.

אני מסתכל על התהליך ולא רק על האקט הנוכחי. אנחנו במדרון חלקלק כשלמעשה בסופו מבטלים את הסמכויות שלנו ככנסת וכוועדה בכנסת. רק לפני יומיים אישרנו תקנות חדשות שצריכות לעבור, ויתרנו על המליאה ואמרנו שנסתפק בוועדת הקורונה. היום גם את זה מושכים לנו מתחת לרגליים. אני חושב שאנחנו במצב שבו יש לנו רוב דורסני הנשלט על ידי אדם אחד שיכול להעביר כל דבר, וזה מאוד מאוד מסוכן לשיטת המשטר שלנו, ולכן אני חושב שהיום אסור לנו. מילת המפתח היא "בדיעבד", ואסור לנו לאשר בדיעבד דברים. או שאנחנו מחוקקים או שהממשלה שולטת בכול, או שאנחנו משטר שיש בו פרלמנט שיכול לאשר או לדחות חקיקה או שאנחנו לא. גם אם זה ל-24 שעות, לא רק שבוע, וגם אם זה ל-10 שעות, אסור למשוך מתחת לרגלינו את היכולת ואת הסמכות שלנו להכריע בחקיקה. מה שקורה כאן מאוד מאוד מסוכן, וזה מסתמך בעיקר על לויאליות מוחלטת של מפלגות הקואליציה ושל חברי הכנסת של הקואליציה שיעבירו עבור נתניהו כל דבר. אני חושב שאסור לנו לאשר את זה. אנחנו צריכים לחזור לשיטה שכולנו רגילים אליה, מכירים אותה וחיים איתה טוב, שבה יש רשות מחוקקת ויש רשות מבצעת. הגבולות האלה כבר היטשטשו לגמרי.

תודה רבה, חבר הכנסת ג'אבר.

חבר הכנסת יוראי, בבקשה.

עו"ד נזרי, אני מאוד מוטרד מהתהליך שקורה פה כרגע. ראשית, הדבר המהותי שהכי נפגע כאן הן זכויות האזרח של אזרחי מדינת ישראל. בהמשך לדבריו של חבר הכנסת מיקי לוי, בדברי ההסבר כתוב שאתם מבקשים לתת לממשלה את הרשות לתקן בצו את התקנות שבתוספת, ובנוסחו: לקבוע עבירות פליליות בהתאם לאיסורים וההגבלות שייקבעו.

מחר איסור כזה יהיה פלילי.

בדיוק – לקבוע שעבירות מינהליות יהפכו להיות עבירות פליליות בלי אישורה של הכנסת. אתה פוגע כאן בזכויות אזרח הכי מהותיות, הכי יסודיות והכי בסיסיות, של אזרחי מדינת ישראל בלי אישורה של הכנסת.

הוא אשר אמרתי.

עו"ד נזרי, אני לא מצליח להבין את התהליך הזה של אישור בדיעבד. יש לקואליציה הנוכחית רוב מוצק ורחב בכנסת. יושבת-ראש הוועדה היא חברת כנסת מטעם מפלגת הליכוד, מטעם מפלגת השלטון, מטעמו של ראש הממשלה. אף אחד לא מפריע לה לכנס את הוועדה, וכשהיא מבקשת חברי הכנסת מתייצבים, לפחות מטעם סיעת יש עתיד. אני לא מבין מה מפריע לוועדה לקבל את העניינים האלה.

בדברי ההסבר אתם ממשיכים לומר שהממשלה מבקשת את הכלים המתאימים. מה כרגע מפריע לכם לנהל את המשבר בהתאם לתפיסת עולמכם? יש לכם רוב מוצק בכנסת, יש לממשלה סמכויות לקבוע.

אני לא מיתמם, אנחנו נמצאים במצב חירום. אין בעיה שהממשלה תקבע טווח או שהכנסת תקבע טווח שמסמיך את הממשלה לקבוע. לצורך העניין, אנחנו מסמיכים את הממשלה לקבוע בין 20 ל-50 איש. אני לא מצפה שראש הממשלה יגיע לוועדה על כל החלטה. אבל להגיד שלראש הממשלה יש יד חופשית לקחת ולהחליט מה שהוא רוצה, להפוך עניינים מינהליים לעניינים פליליים, להפריע בזכויות הכי בסיסיות של אנשים לקיים חתונות והפגנות, ואני מוצא את זה בסעיף 1. 2(א)(3) שבו אתה קובע איסור שהייה בגינות, בגני שעשועים, במתקני ספורט, בחופים ובפארקים - אפשר להגדיר שגן הוורדים הוא פארק שאסור לקיים בו הפגנה. יש לי חשש כבד שחירויות הפרט והזכויות הכי בסיסיות של אזרחי ישראל יוגבלו ואז יוגדרו כעבירות פליליות על ידי ראש ממשלה שאני לא מצליח להבין - - -

הוא חשוד בשוחד, הפרת אמונים וקבלת דבר במרמה, והוא יקבע מה פלילי.

יש לו משפט עוד שבועיים. אני לא משוכנע שהוא לא יכול לתפקד בכנסת ולקבל את הכלים המתאימים כבר עכשיו. בנוסף, מעבר לפגיעה בזכויות הכי בסיסיות של אזרחי ישראל, אני מוטרד מהכרסום היסודי בסמכויות חברי הכנסת. אנחנו מפריעים לראש הממשלה לנהל את המשבר הזה? אנחנו, חברי הכנסת, מפריעים לו? אני לא מצליח להבין, זה תפקידנו. תפקידנו הוא לא להיות חותמת גומי של הממשלה ולאשר בדיעבד, אחרי עשרה ימים או שבעה ימים כשהדברים בכלל לא רלוונטיים כי - - -פה על בסיס שעתי את מה שקורה. אני לא מצליח להבין איך מאשרים את הכרסום בסמכויות חברי הכנסת, בזכויות נבחרי הציבור, ובעקיפין ברצון הבוחר. תפקיד חברי הכנסת הוא לא רק לקיים פיקוח על הממשלה, אלא במקרה הזה להשתתף בתהליך קבלת ההחלטות, ובהקשר הזה נוטלים מאיתנו את הסמכויות באופן כמעט מוחלט. אני לא מכיר אישור בדיעבד לדברים כל כך מהותיים כמו אישומים פליליים, פשוט לא מכיר.

דבר אחרון, אני לא מבין את המהירות שבה הליך חקיקה כל כך קשה קורה בתוך הכנסת. מה זה הדבר הזה? שלוש קריאות ביום אחד? אני פשוט לא מצליח להבין איך זה עומד בכללים חוקתיים מינהליים של אישור תהליך חקיקה. אשמח לקבל התייחסותך לשלושת הדברים הבאים: ראשית, לפגיעה בזכויות האזרח, שבעיניי היא חמורה מאוד, במיוחד הזכות להפגין, בהתאם לסעיף שהדגמתי לך כשבגן הוורדים שמול הכנסת יהיה מותר להגביל ההפגנות. שנית, פגיעה וכרסום בסמכויות חברי הכנסת. שלישית, הליך של אישור בדיעבד, שאני לא מכיר שהוא קיים, במיוחד לא להליכי חקיקה כאלה, והליך חקיקה המהיר הזה בשלוש קריאות ביום אחד מבלי לתת אפשרות לחברי הכנסת לדון בצורה מעמיקה בדברים. תודה.

תודה רבה, חבר הכנסת יוראי.

חבר הכנסת אוסאמה סעדי, ואחר כך חבר הכנסת טופורובסקי.

גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני זוכר, ומיקי יתקן אותי, שכשדנו בחוק הקורונה הגדול בוועדת חוקה הביאו לנו הוראת שעה ל-45 יום, שנאריך את זה על מנת שב-45 ימים האלה אנחנו נסיים את חוק הקורונה הגדול, וזהו, לא צריך עוד חוקים בדרך. אני לא יודע אם ה-45 יום האלה הסתיימו.

לא, הם לא. זה ב-6 לאוגוסט, וגם החוק הזה הוא רק עד ה-6 לאוגוסט.

אם זה ב-6 לאוגוסט אז יש כבר חוק שמסמיך את הממשלה להוציא את כל הצווים ואת כל התקנות. אני זוכר שבשבוע האחרון יעקב אשר, באותו לילה, עלה על הדוכן במליאה והעביר בקריאה שנייה ושלישית ארבעה חוקים, אחד אחרי השני. אתם זוכרים, נכון?

רז, עם כל הכבוד, כשהממשלה רוצה, היא יכולה. אל תאשימו אותנו, את חברי האופוזיציה פה, כאילו אנחנו מונעים מהממשלה לשלוט ולהיאבק בנגיף הקורונה. עוד מעט תטילו עלינו את מה שקורה במדינה, את כל המקרים של אלפי הידבקויות ואת זה שאנחנו אחראים גם על המצב הכלכלי. אתם הממשלה, אתם הרוב. יש לכם 74 חברי קואליציה, אתם יכולים להעביר כל חוק שאתם רוצים. למה אתם מחכים תמיד לדקה ה-90 או לתוספת זמן או לאחר סיום המשחק? היו חוקים שתוקפם כבר פקע ואחרי שכבר תוקפם פקע הבאתם אותם אלינו. אל תאשימו אותנו בזה שאין לממשלה סדר ושהיא לא יודעת לנהל את הדברים.

אני אומר, יש אפשרויות, במיוחד שיש פה פגיעה קשה. אני רוצה לחדד את סעיף (5) שבו הממשלה יכולה לקבוע עבירות. זה כמעט עבירות ועונשין בהחלטת ממשלה בלי כנסת, איפה נשמע דבר כזה?

תודה רבה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי.

חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה. אחר כך חבר הכנסת משה אבוטבול.

עו"ד נזרי, אני רוצה לתאר סיטואציה דמיונית, ותגיד לי אם היא יכולה לקרות או לא כשתענה על השאלות אחר כך. אחרי שהחוק הזה עובר כלשונו, ממשלת ישראל מחליטה לפי סעיף 1. 2(א)(3) לקבוע איסור שהייה בגן העצמאות ליד בית ראש הממשלה, ולפי אותו סעיף גם לקבוע הגבלות לעניין הגישה לאותו גן. גישה כזו לא מאפשרת בכלל להתקרב ולהפגין ברדיוס של קילומטר מהגן. כלומר, לא מדברים על הפגנות, פשוט אי אפשר לגשת לשם. אם כך, גם אי אפשר להפגין מחוץ לבית ראש הממשלה. באותה סיטואציה גם אומרים את אותו הדבר על גן הוורדים שלידנו, ולכן אפילו אנחנו, חברי הכנסת, לא יכולים להגיע למקום העבודה שלנו ולהצביע ולעשות פעולות שאנחנו עדיין רוצים להאמין שהן חשובות למדינת ישראל בכנסת, למרות שהחוק הזה מנסה לבטל ולהוציא את כל חברי הכנסת לחל"ת. בנוסף, רק כדי לוודא שלא עוברים על העבירה הזו ומסכנים את ביטחון מדינת ישראל, לפי סעיף קטן (5) קובעים שמי שעובר על העבירה ומתקרב לאותן דרכי גישה ועושה את המעשים האלו, דינו מעצר לארבעה-חמישה-שישה ימים. אני רוצה לדעת האם אפשרי שהממשלה תוציא החלטה שכזו ותסביר שזה חשוב מאוד בגלל הקורונה, או לא. זה מתחבר למה שנאמר סביב כל החקיקה של הזמן האחרון.

כשהייתה החקיקה על איכוני השב"כ והסבירו לנו למה זה חשוב, אמרו לנו: זה חשוב כדי שלא נצטרך לעשות חקיקה שתגביל את חופש האזרחים מעבר למה שיש עד היום, זה חשוב בשביל שלא נצטרך לסגור את המשק, זה חשוב בגלל שאיכוני השב"כ יגרמו לזה שבזכות זה נוכל לדעת את כל תהליך ההדבקה ולטפל בזה כמו שצריך בטיפול כירורגי, ולא נצטרך לעשות עוד חוקים שפוגעים באזרחים.

אני מנסה להבין למה כל כך קריטי לעשות את החוק הזה ביום אחד, כשרוב חברי הקואליציה שיצביעו על החוק הזה לא התעמקו בו. החוק הזה הופך את השיטה הדמוקרטית משום שקודם כול הרשות המבצעת קובעת ואחר כך הרשות המחוקקת, אם היא תצליח להגיע לבניין הזה, בתקווה, תוכל לדון. לממשלה לא דחוף להביא לכאן חקיקה שנוגעת לכיסם של האזרחים או שדואגת לאזרחים שבאמת רעבים ללחם, וזה לא חרטא זה אמיתי, אנשים רעבים ללחם. אני נמצא בוועדת הכנסת ואני יכול לומר שלא קיבלנו כמעט הצעות חוק שמבקשות לקדם ולהקדים דיון או הצעת חוק שרוצה הכול ביום אחד בנושאים שמטיבים עם האזרחים אלא רק הצעות סביב נושאים שפוגעים בחופש של האזרחים, בחרות של האזרחים, בזכויות הפרט הבסיסיות שלהם, והדבר הזה נעשה ביום אחד.

הן מגינות על הבריאות שלהם. זה נשמע כאילו אנחנו נגד האזרחי, אבל שכחת פרט קטן שכל זה נעשה בשל התפשטות נגיף הקורונה, המספרים הולכים וגדלים, ויש לנו אחריות גם על בריאות הציבור.

אני מסכים, אבל כשהיה הגל הראשון לא הייתה כל החקיקה הזו. אזרחי ישראל הקשיבו למנהיגים שלהם והאמינו להם.

ברור שהיה, היה תקש"חים.

הייתי שם ואני יכולה להגיד לך שהיו תקנות לשעת חירום. בגלל שזו הייתה ממשלת מעבר, הממשלה הייתה יכולה לתקן את התקנות מבלי להביא אותן לכנסת כי לא הייתה כנסת. היום אנחנו במציאות אחרת, יש כנסת. לכן, אנחנו צריכים להסדיר את זה באופן כזה שהממשלה תוכל לתפקד ואנחנו נפקח.

מי מפריע לממשלה לתפקד?

אנשים קיבלו את המגבלות מתוך הבנה ואמונה בממשלה. עכשיו אתם רוצים שהם יקבלו את זה מפחד. תגידו לי, איזה שלטון דמוקרטי גורם לאזרחים לפעול מפחד? אתם מכירים את ההיסטוריה של העולם הזה ואת ההיסטוריה של המאה השנים האחרונות, תראו למה אנחנו דומים.

תודה רבה, חבר הכנסת בועז טופורובסקי.

חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה.

אין ספק שהמצב מאוד מאוד קשה ואני מתכוון גם להידרדרות הבריאות - אני מסכים, מקובל עליי. מצד שני, ישנו גורם ההפתעה. לקח לנו זמן להתאושש, ועכשיו אנחנו מנסים להסביר לציבור גדול למה מ-250 ירדו ל-50. אנחנו לא מספיקים לנשום, ופתאום נוחתת עלינו גזירה להוריד את זה יותר.

כן, אבל זה לא הדיון עכשיו.

סליחה, זה הדיון עכשיו. אם את מאשרת עכשיו, את מאשרת שברגע שנעלה להצבעה בקריאה שלישית, אז השטויות שהחליטו היום מבלי להגביל בתאריך ייכנסו לתוקף.

קודם כול, אני מבקשת לשמור על תרבות דיבור. אני אכבד אתכם, אתם תכבדו פה את תרבות הדיבור. אני רק רוצה להזכיר לכם שהצווים לא הובאו לוועדה מתוך רצון לבדוק אותם.

לא, לא צריכים אותם.

יהיה בהם צורך, אבל אנחנו ננהל את הדיון אחר כך.

אם עכשיו אנחנו מאשרים את החוק, לא צריך - - -

אנחנו ננהל את הדיון אחר כך ואתה תבין שצריך את הוועדה פה גם אחר כך. אנחנו נסביר למי שיהיה צריך.

אני אומר שוב, והסברתי מספיק את עצמי בצורה מאוד ברורה, אנחנו שליחי ציבור. אנחנו נמצאים בבית הזה מכוח הציבור ששלח אותנו. קשה לנו להתמודד מול ביקורת צודקת של אותם אנשים, של אותם זוגות, שהזעקות שלהם ממש קורעות לב.

זה נכון, ליבנו איתם.

אני בטוח שהזעקות מגיעות ודאי גם אלייך, ואת ודאי מבינה מה זה כמו שאני מבין מה זה. הדרך גם חשובה, אבל בניגוד לחבריי מהאופוזיציה, אני פחות מודאג מזה שלא יהיו הפגנות או דברים מהסוג הזה. קשה לי להאמין שהבג"צים וצווי בית המשפט יאפשרו דברים מסוג זה, מזה אני פחות פוחד. אני פוחד מהתגובות של הציבור על כך שאנחנו לא נותנים להם זמן לעכל כל דבר. אותם זוגות אומרים: שלחנו הזמנות, הכנו דברים, והכול הולך עכשיו לטמיון. המצב הזה הוא בלתי אפשרי, חייבים להבין גם אותם. אני מבקש שכולנו יחד, קואליציה ואופוזיציה, נגיע בנושא הזה להסכמות ונאשר אותו, אבל בתנאי שניתן מנגנון אנושי שזה יחול בעוד 48 שעות או 24 שעות.

תודה רבה, חבר הכנסת אבוטבול. להזכירך, כולנו פה בוועדה נמצאים באותו צד של המתרס. כולנו כנסת, ומי שקבע את הצווים, ואגב, לא הבאנו אותם לדיון, זו הממשלה. ישנם צופים שמתבלבלים וחושבים שאנחנו הממשלה שקובעת את כל מה שמגיע לכאן. חשוב שההבדלים האלה יובנו. אני רק יכולה להבטיח לכם שכל החלטה שתהיה לממשלה תובא, לא תוך שבעה ימים אלא במיידית, לדיון הוועדה כדי שנוכל להתייחס אליה.

אז מה אני עונה לשאלות היום? האם זה 50 או 20? שאלתי אותך גם בטלפון. היום, עכשיו, זה 20 או 50?

כרגע הצווים לא אושרו. אתם שואלים אותי, אבל אני לא נציגת הממשלה, אני נציגת הכנסת.

אנחנו שואלים כי בכל זאת אזרחים מתקשרים אלינו ואנחנו כחברי כנסת לא יודעים לתת תשובות. ההגבלות שהטילה הממשלה היום והתפרסמו בכל אמצעי התקשורת - - -

הן עוד לא נכנסו לתוקף.

אם החוק הזה עובר הלילה - - -

חברים, יסבירו לכם הכול.

חבר הכנסת ברוכי, בבקשה.

אנחנו מביאים צווים מכורח המציאות הקשה, ודיברנו על הנושאים האלה אתמול, אבל יחד עם הצווים האלה צריך להביא פיצויים לבעלי האולמות ולבעלי השמחות כדי שיראו שאנחנו לא באים אליהם רק עם הגזירה אלא גם תוך התחשבות בצד הכלכלי שלהם.

זה נושא חשוב, נכון.

אבל זה לא הגיע אתמול וגם היום זה לא הגיע.

זה לא רק אולמות, זה גם חדרי כושר - זה הכול. סוגרים הכול.

חבר הכנסת יצחק, בבקשה.

אמרתי את זה גם קודם, ואני רוצה לחדד את זה. אני קורא את מה שכתוב פה. מה שיסבירו לי –יסבירו לי. כתוב פה שרוצים הלילה לאשר פה במליאה את זה שאנחנו נותנים אפשרות לממשלה לתקן תקנות שיובאו לוועדה אחרי שהן נכנסו לחוק. זה אומר שמישהו בממשלת ישראל טעה, התגלץ' על בננה, והחליט החלטה היום שלא הייתה מעולם, ותבדקו אותי. בתקש"חים, כשלא היו צריכים כנסת, החליטו ואמרו: ייכנס לתוקף בתוך 24 שעות, בתוך 36 שעות, בתוך 48 שעות. כל ההחלטות לגבי הגבלות על תפילות בבתי כנסת, על בתי ספר, נכנסו והגדירו שעות. היום בצוהריים, תוך כדי הישיבה שלנו עם יושב-ראש הכנסת כשהוא מציע לקואליציה ולאופוזיציה, לראשי הסיעות, להביא את החוק הזה, שהממשלה לא תצטרך להביא לוועדת קורונה את אישור התקנות, מוציאה הממשלה פעם ראשונה תקנה ללא הגדרת זמן. אם אנחנו היום בלילה מאשרים את זה, באופן אוטומטי החלטת הממשלה תובא לוועדת קורונה, נדון עליה בעוד 48 שעות, ומה שאני אומר עכשיו לא יהיה רלוונטי כי אנשים קבעו. זה קרה היום, לפני שלוש שעות, אנשים היו בדרכם לחתונות, ועד שרז נזרי לא הוציא את ההבהרה, הדבר לא היה ברור. אני יודע על שלושה אולמות בירושלים שהגיעו אליהם שוטרים לסגור אותם, וכל זאת בשעה שהיו צריכות להיות שם חתונות עם 50 איש.

אנחנו הלילה נאשר את זה, וזה אומר שאנשים שהיו אמורים להתחתן מחר לא יכולים להתחתן, לא במרחב הפתוח, לא בגן ציבורי, לא בשום דרך אחרת, וכל זאת ב-50 איש, אני כבר לא מדבר על 250 איש. לא דנים כרגע על החלטת הממשלה, אני פשוט נותן אפשרות להחליט מה שהיא רוצה, ואני אדון בדיעבד. אני מבטיח לך שתוך שבעה ימים יהיה דיון האם זה היה בסדר שלא נתנו 48 שעות.

אני מבקש דבר אחד, ואני מבקש שתהיה הסתייגות על הדבר הזה – או שזה ייכנס עוד 48 שעות או שיבוא לפה נציג הממשלה ויודע שההחלטות שלהם ייכנסו לתוקף בעוד 48 שעות. לא יכול להיות מצב שאנחנו גוזרים פה גזרות, מודיעים על זה בטלוויזיה, והשוטרים בדרך. לא יכול להיות דבר כזה, אנחנו בסוף מייצגים אזרחים. כן קואליציה, לא קואליציה, זה צריך להיות בהסכמה.

תודה רבה, חבר הכנסת יצחק.

נמצאת איתנו פרופ' סדצקי, בבקשה. האם את רוצה להתייחס?

אם יש משהו לשאול אותי, אשמח לענות.

אמרו שאתם מבקשים לדבר ולכן העברתי את רשות הדיבור. אם לא – גם בסדר. אם יהיו שאלות בהמשך, נפנה אלייך.

אני פה לענות לשאלות.

מאה אחוז, תודה רבה.

רז נזרי ישיב על השאלות שנשאלו. הוא כתב את הכול, תנו לו להשיב.

תענה לשאלות הספציפיות שלנו, מה אנחנו עונים לציבור. תהיה איתנו קצת.

אני אשיב ואם לא ענית על משהו, תשאלו שוב. חלק מהדברים חזרו על עצמם. ברשותכם, אני אשיב לפי הנושאים, ואם מישהו חושב שמשהו עדיין תשובה, אז אענה. אתחיל דווקא מההפגנות שעלו מדברי חברי הכנסת לוי וטופורובסקי וכו'. תיארת תרחיש דמיוני ואמרת אם מחר בבוקר, אולי, מי יודע, ממשלת ישראל תאסור את ההפגנה. לא צריך לפתח את הדמיון יותר מידיי. הרי אנחנו לא באנו עכשיו לשאול את עצמנו מה עומד לקרות אם תהיה קורונה ומה נעשה, הדבר הזה מלווה אותנו כבר כמה חודשים. יושבת-ראש הוועדה הייתה שרה בממשלה הקודמת. כמעט בכל ישיבת ממשלה שנייה, ועשינו ישיבות ממשלה ליליות, עלה נושא הפגנות, כשחלק מהשרים אמרו: לא ייתכן, אתם עוצרים את האנשים לצאת 100 מטר מהבית – לא כרגע סגירת אולמות או מסעדות. אני מזכיר לכולנו שהיה איסור לצאת 100 מטר מהבית ומקומות עבודה סגורים לגמרי, לא להתארח אחד בביתו של השני, ובתי כנסת סגורים לגמרי – לא 19 או 20. לא ייתכן שמגבילים כך וכך והפגנות מותר ואפשר להפגין. היועץ המשפטי לממשלה ואני היינו בכל הישיבות הללו, ואנחנו עמדנו כל הזמן על כך שהממשלה לא נוגעת בהפגנות. ראשית, הממשלה בכלל לא צריכה להתעסק עם הפגנות. שנית, בטח בתקופת חירום כשמפגינים נגדה, אתם לא תקבעו את ההוראה – כן מפגינים, לא מפגינים. זו לא רק גישה באופן תיאורט, גם בכל התקש"חים שיצאו, וגם בחוק המסגרת שבוועדת חוקה, יש סעיפים מפורשים האומרים שגם כשיש הגבלות הכי חמורות שיכולות להיות, אין הגבלה על יציאה להפגנה. לכן, זה לא תיאורטי. אתה שואל אותי תיאורטית מה יקרה.

אבל אם תהיה כזו החלטה ולא מקבלים את דעתך.

גם זה היה דמיוני אתמול.

סליחה, זה היה בלי כנסת. הם יכלו תיאורטית בתקש"ח אז בממשלה לבד לעשות את זה דבר הזה, אבל זה לא נעשה. למה? כי אמרנו שאי אפשר משפטית לעשות דבר כזה, וגם בחוק שאתם תחוקקו בחוק הקורונה הגדול זה כתוב בצורה מפורשת עלי ספר שאי אפשר למנוע הפגנות.

אז למה פה אין את זה? למה אין?

אתה בתיקון לחוק להארכת תוקפן. מה שאתה רואה פה זה לא חוק. אתה רואה כאן רק תיקון לסעיף 2 שנמצא בחוק שאתם חוקקתם, הוועדה הזו, לפני שבועיים, כשזה מין גישור עד שחוק הקורונה יעבור, ושם זה כן נמצא.

נכון.

שלא ישתמע שאני אומר דברים. זה לא אומר שהכול מותר בהפגנות, כי כשיש סכנה לבריאות, ופרופ' סדצקי כאן, אם יבואו מחר אלף איש וירצו להיכנס לגינה של 20 מטר רבוע אז ודאי שלא יתאפשר להם. כבר קבענו נהלים למשטרה עם משרד הבריאות עוד בסיבוב הקודם לגבי השאלה איך יתקיימו הפגנות. מיקי, אתה ניצב לוי לשעבר, ואתה מכיר את הדברים האלה שיש עניין של משטרה. קבענו איך לשמור על הכללים, לא בגישה ישירה של הממשלה אלא משרד הבריאות מנוהל יחד עם המשטרה בתיאום איתנו. לכן, נושא ההפגנות הוא לא תיאורטי והוא לא יקרה מחר בבוקר, ולא יסגרו את הגינה הזו לצורך העניין. יכול להיות שיסגרו גינת שעשועים כי סוגרים גינת שעשועים, ואי אפשר לעשות את ההפגנה הזו דווקא בגינת שעשועים. אבל לא סוגרים את כיכר רבין או את כיכר פריז, לא מכוח החוק הזה ולא מכוח אחר. אי-אפשר לסגור אותם.

אבל מה אם הם יחליטו.

בוא לא נפחיד את עצמנו בדברים שלא קיימים.

חבר הכנסת טופורובסקי, אם ירצו להפגין, מותר להפגין. זה לא משנה מה יהיו ההגבלות, ההפגנה לא נכנסת ממילא.

אני לא מקל ראש. זה לא יקרה, וגם לא קרה, למרות שניסו.

על מה יש להפגין? הכול טוב.

חבר הכנסת אבוטבול, כל ההערות האלו מיותרות.

מחר סוגרים לך את בית שמש.

- - - סוגרים את בית שמש. היום, לא מחר – אחרי ההצבעה.

חבר הכנסת אבוטבול.

הוא עיצבן אותי.

עלו דברים אחרים בדברי חברי הכנסת, ואני שותף לחלוטין לחלק נכבד מהדברים שאמרתם, למשל, בנושא מי אמור לחוקק ואיפה אמורים להיות דברים כאלה וכו'. אני שותף לזה, לא בגלל שאמרתם את זה עכשיו ושכנעתם אותי, בכל הכבוד, אלא כי באופן אמיתי אנחנו חושבים כך. אמרתם דברים שהם ברורים. פתחתי ואמרתי, ואמרתי את זה גם בדיון אחר, ואמרנו את זה אפילו היום בדיון בממשלה כשעלה שוב הוויכוח כשרצו לעשות שלא יהיה תוך שבעה ימים אלא תוך שלושה חודשים וכו', במדינה דמוקרטית יש רשות מחוקקת וזו הכנסת. היא זו שקובעת דברים מהסוג הזה והיא זו שאמורה לעשות הוראות מהסוג הזה, ולא תקש"חים. בועז, אמרת שבגל הראשון לא הייתה בעיה ושלא באנו להפחיד אתכם וכו'. אני לא יודע איפה היית בגל הראשון., אנחנו היינו בגל הראשון. להזכירכם, בכלל לא הייתה כנסת. הממשלה חוקקה לבד, וזה לא טוב. כל התקש"חים, כל ה-100 מטר, לא עבר דרך ועדה זו או אחרת, וסגירת עסקים מוחלטת, לא 20 או 50, עברה באישון לילה. היו ישיבות ליליות שהתארכו שעות על גבי שעות אחרי דיונים שהיו אצלנו. הכול עבר דרכנו עם משרד הבריאות והייעוץ המשפטי וניסינו לעשות איזונים וכו', אבל הכול עבר בתקש"ח נטו, ותקש"ח זה רק ממשלה, בלי כנסת. פה אנחנו אמרנו לממשלה שהיא צריכה לבוא לכנסת. פה אנחנו אומרים, גם בעקבות הנחיות היועץ, גם בעקבות פסיקת בג"ץ, וגם בעקבות חוק יסוד שאומר שאי אפשר תקש"ח יותר משלושה חודשים, שאנחנו לא ממשיכים בדרך הזו. בכנות, וגם בדיון בשידור, אני אומר לך שיכול בהחלט להיות שהממשלה שעכשיו מנהלת אירוע, ודרג מבצע, וגם אתה, מיקי, היית דרג מבצע, רואה כרגע את המטרה מול העיניים והיא רוצה כאן, מהר ועכשיו מבלי שיפריעו לו. יכול להיות שהממשלה תרצה אולי להגיד: אני לא רוצה עכשיו, אל תבלבלו אותי, יש לי נגיף להילחם בו. כל יום שאני מאבדת זה עוד 200 חולים, ולכן אני צריכה את זה כאן ועכשיו. אנחנו אמרנו לממשלה, ובסוף הממשלה קיבלה את זה. בהתחלה עלו כל מיני הצעות בממשלה לעשות תקש"חים לשישה חודשים או שנבוא לפה לא תוך שבעה ימים אלא רק אחרי שלושה חודשים. אנחנו אמרנו לממשלה: זה לא אפשרי בגלל דברים שאתם אמרתם שאיתם אני מסכים. הממשלה לא יכולה לחוקק לבד בדברים מהסוג הזה, ככלל היא לא יכולה לחוקק בכלל. לכן, לא הסכמנו לדברים האלה של שלושה או תשעה ואמרנו תוך שבעה ימים. אבל מה כן? ופה אני כן עומד על זה, אנחנו כן חושבים, וזה אכן מוצדק ואפשרי משפטית בעינינו, שבתוך האיזון הדק הזה שבין היכולת לקבל החלטות מהירות תוך כדי מלחמה, וזו מלחמה, אנשים מתים מהדברים האלה, וזה לא תיאורטי כי ראינו מה קורה במקומות אחרים שאנחנו לא רוצים להגיע אליהם, ואמרו זאת בגלוי המומחים שהופיעו בפני הממשלה, ואם צריך, פרופ' סדצקי תגיד את זה, גם המומחים החיצוניים באו ואמרו שאם אנחנו לא עושים את הדברים כאן ועכשיו מהר, ולא עכשיו, כבר ביום חמישי זה עלה, עוד לפני שהוועדה דנה ביום ראשון, אז את המחיר של זה לא נראה עכשיו אלא נראה אותו בעוד שבוע-שבועיים, וכל פעם ב-delay, והמחיר של זה הוא עוד מאות חולים ובסוף עודX מתים. בהקשר הזה אני לא אומר את דעתי. אני משפטן, לא רופא. אני מצטט מה שאמרו מומחים מקצועיים כשעל סמך זה הממשלה פועלת.

לכן, בתוך האיזון הזה, גם כשאתה אומר לי עוד יום או יומיים, אז מה לעשות? לעוד יום או יומיים יש מחיר. לכן, הממשלה באה ואומרת: איזון - אנחנו נקבע מיידית ואתם תוכלו לדון מיידית לבטל. אתה שאלת אותי: מה הבעיה? הוועדה מתכנסת כל יום. נכון, מה שקורה עכשיו מראה מדוע זו הדרך הנכונה היותר. לטעמי, היושבת-ראש אמרה, ובצדק. לכאורה החוק הזה עדיין לא עבר. החוק הקודם אומר: הממשלה קיבלה החלטה, בואו נלך לאישור ועדה. במקום לנהל את הדיון הזה עכשיו, יכולנו עכשיו לנהל דיון שמאשר את התקנות שאושרו בצוהריים. נאמר לנו, וזה לי נראה בסדר גמור, שאתם לא רוצים לעשות דיון, למה? כי אתם רוצים לעשות את הדיון הזה לא עם האקדח על הרקה, שכאן ועכשיו צריכים לקבל החלטה, אתם רוצים לנהל את הדיון הזה, לשמוע מומחים, להבין למה דווקא מסעדות, אולי צריך להגדיל את המספר ל-40 במקום 20 במסעדות. אלו דיונים שצריך לעשות אותם בצורה רצינית ויסודית, ומצופה מוועדה בכנסת שתעשה את הדברים.

לולא היינו בסיטואציה הזו עכשיו, היו אומרים לכם: אין מה לעשות, צריך לקבל כאן ועכשיו. אמרה היושבת-ראש, וזה נראה לי בהחלט נכון, ואפילו אמרנו את זה לגורמי הממשלה שרצו לאשר את זה מיידית: אני לא רוצה לנהל דיון כזה עכשיו עם אקדח על הרקה כשבתוך שעתיים צריכים לגמור. לכן, המציאות תהיה תמיד כזו שאם נרצה לעשות דברים מהירים, וזה יהיה תלוי באישור הכנסת, הכנסת לא תרצה להיות חותמת גומי כי אתם לא חותמת גומי. אתם נבחרתם, אתם שליחי ציבור, ואתם צריכים להסביר לאזרחים מה קורה, למה צריך לסגור עסק שנפתח לפני שבועיים, וצריך לראות את ההצדקה לכך, וזה בסדר.

ולסגור מיידי ואחרי זה לדון, ואחרי שבוע להגיד: וואלה, טעינו, אנחנו פותחים?

חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אני ארגיע אותך. שום דיון לא ייגרר לפרק זמן של שבוע אחרי. מבטיחה לך שכל דבר שיעלה יבוא מקסימום ביום שאחר כך. אתה כבר מכיר את הדיונים שלי, אני לא מרשה שהם יתפרסו.

גברתי, אנחנו בוועדת חוקה דנים כבר יותר משבוע על הקנס של 500 שקל.

זה לא ועדת חוקה פה.

זה לא משנה.

אני גם לא מרשה להתפרץ. אני לא מוכנה להתפרצויות. תנו לו לסיים, בבקשה. הוא עונה לכם על כל מה שעלה פה.

אפשר גם לשאול אותו.

שאלתם ואני משתדל לענות כמיטב יכולתי. בנקודה הזו אני מסביר שאין פה תשובה נכונה או לא נכונה בצורה מוחלטת. בעייני באופן מוחלט נכון להגיד שאסור שתקבלו הצעות כמו שעלו של לבטל את הכנסת לגמרי או להגיד לה: תבואו אחרי שלושה חודשים, רק הממשלה לבד. זה אכן מפר את האיזון הדמוקרטי, הממשלה לא אמורה לעשות את זה לבד - זה בהחלט נכון, זה ברור לי. מצד שני, גם ברור לי, גם חלקכם אמרתם: משנים עכשיו, רוצים להוריד מ-200 ל-100, ועכשיו בואו נעשה דיון ועדה, שלוש קריאות - אי-אפשר לנהל מלחמה ככה בנתונים כאלו, וזה ברור לי. לכן, מצאנו לנכון את הדרך הזו שבעינינו היא כן מאזנת. אגב, היא דרך שאושרה. העתקנו את המודל פה מתוך חוק המסגרת שעדיין לא אושר, הוא אושר בקריאה ראשונה, הוא כרגע בוועדת חוקה. למסגרת הזו הגענו אחרי לא מעט דיונים עם שר הבריאות שהוא יושב-ראש כנסת לשעבר והוא יודע מה זה כנסת ועם גורמי ממשלה ועם שר המשפטים. ניסינו למצוא את האיזונים השונים בתוך הממשלה והכנסת, וקבענו מסגרת שהכנסת, הוועדה, חייבת לדון תוך שבוע, ואם לא מספיקים אז שלושה ימים, ואם לא אז מליאה. תגידו לי: למה שבוע ולא שמונה ולא חמישה? זה לא מתמטיקה, אבל זה כן סדר גודל שבא ואומר: אני לא שוכח את הכנסת, הכנסת נמצאת פה, אבל אני לא מוגבל כממשלה מלפעול עד שאני לא מקבל את האישור מהכנסת. לכן, בעינינו זה נראה דבר נכון.

נאמרה פה הערה לגבי הכלכלה והנזקים וכו'. כנציג הממשלה בדיון בהקשר הזה אני יכול לומר שהיום זה עלה בשיח של לא מעט השרים. בהחלטת הממשלה סוכם שתוך 48 שעות יובא ההסדר הכלכלי של הפיצויים או המענקים לאותם אנשים שייפגעו, וכל אחד הוא עולם ומלואו. ברור לחלוטין מה הנזק שנגרם, לא רק לחתן ולכלה אלא גם לבעלי עסקים אחרים שפרנסתם נפגעתם.

אולם ומלואו.

סליחה, הפיצויים כוללים גם את ה - - -?

- - - מתי זה יגיע? מתי זה יגיע?

לגבי מתי זה יקרה, אני כבר אגיד.

כן, כן. אני דיברתי עם שר האוצר – חד משמעית, ועד יום רביעי זה יגיע.

עד יום רביעי זה יגיע לפה?

תוצג התוכנית.

בועז, אמרת שלא ראית שביום אחד הביאו חקיקה אחרת. אני מזכיר לכם שערב פסח הבאנו לפה תיקון לחוק-יסוד: התקציב כדי לפרוץ את מסגרת התקציב ב-80 מיליארד שקל כדי שניתן יהיה לתת מענקים לאותם עצמאים. גם את החוק הזה הממשלה הביאה והעבירה בשלוש קריאות ביום אחד, והכול מתוך הבנה שיש צורך. זה דבר בהחלט חריג אבל עושים את זה גם בהקשרים כאלו.

לזכותנו, נתנו לזה רוב. היה צורך רוב מיוחד בשביל לזה.

אתה רואה, אתה שותף

בהחלט, לעזור לאזרחים.

בסדר, אתה רואה את הדברים גם בהיבטים האלו. חברים, אני לא מסנגר, אני לא נציג הממשלה במובן הפוליטי, אנחנו הייעוץ המשפטי לממשלה. אני לא בא כרגע להגן על הממשלה: אתה בסדר, לא בסדר – זה לא הדיון שלנו. הדיון שלנו כרגע הוא דיון שבו אני מסביר לכם מדוע כמי שנותן ייעוץ משפטי לממשלה, וכשבחלק מתפקידנו אנחנו אומרים לממשלה לא פעם: סליחה, את זה את לא יכולה לעשות, ויושבת ראש הוועדה הייתה חברת ממשלה וראתה איך הדברים מתנהלים, גם כשהממשלה הייתה לבד, אלו דברים שאפשר לעשות, אלו דברים שאי אפשר לעשות. יש דברים שבהם אנחנו מוצאים דרך יותר יצירתית כוז או אחרת כי צריכים את זה. ברור לכולנו שבסוף המאבק בנגיף הוא לא עניין של ימין ושמאל, זה מאבק של כולנו, ואנחנו צריכים לתת לממשלה את הכלים להתמודד עם זה בצורה מהירה ויעילה, ועדיין תוך מגבלות. לכן, ההצעה הזו, בעינינו, כן מקימה את האיזון הנכון. מצד אחד, לתת לממשלה את היכולת לפעול בצורה מהירה ולא להיות תלויה בדיוני ועדה שנקבעים, וגם אם זה מהר מאוד, למשל, מחמישי לראשון, אבל עדיין כל יום כאן הוא חשוב. הנגיף לא שומר שבת, ואין לו רק ימי עבודה שני עד רביעי במליאה. בסוף הדברים האלה מתנהלים בצורה יום יומית. לכן, בעינינו, הדרך שמצאנו היא דרך שמאזנת נכונה בין הדברים האלו, ולכן אנחנו כן מבקשים לאשר את זה. זה לא פותר אתכם, ולא פותר אותנו, את נציגי הממשלה, מלבוא בפניכם כאשר אתם תדונו תוך שבעה ימים לפי החוק החדש, ואם תרצו תוך יום, כמו שאמרה היושב-ראש, כאשר אתם תדונו, הדבר הזה יקרה מיידית.

לא ענית לי על השאלה. אם זה חל הלילה, זה אומר שהתקנות שלכם - - -?

אם זה חל הלילה, מה שיקרה, אני משתף אתכם, מה שהוחלט היום אנחנו מחתימים בצו בשעות אלה, הממשלה תאשר את זה במשאל טלפוני - - -

את אותו צו שהיה מאושר כבר.

לא אושר צו פורמלי, אושרו החלטות, עקרונות. הצו נעשה תוך כדי עבודה במשך היום בשינויים כאלה ואחרים. הממשלה צריכה לפי החוק שיהיה צו. אנחנו הכנו, הוא עדיין אצל גורמי המקצוע, אנשינו שנמצאים גם פה וגם במשרד ראש הממשלה, משרד הבריאות וכו'. הצו יעגן את ההחלטות שכבר התקבלו היום ופורסמו היום ברובן.

תוך כמה זמן?

המשאל הטלפוני על הצו יהיה מייד אחרי שזה יאושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. התחולה - לגבי חלק מהדברים, אנחנו עדיין בבדיקה. אנחנו ביקשנו שלא תהיה תחולה בשמונה בבוקר, לצורך העניין. תחולה – מתישהו במהלך היום, מחר. זה עדיין בשיח פנימי של גורמי הממשלה לגבי התחולה המאוחרת. לגבי הנושא של גדיעת דבר באמצע, חתונות – דיברנו על זה היום, אבל גם אתמול.

הם ידעו על 50, לא על 20.

אתה תראה שגם אנחנו ערים לכך. אתה דיברת איתי היום לגבי החתונות באולמות. אולמות עדיין לא נסגרו עד אחרי החוק הזה, אבל הירידה ל-50 כבר הייתה אתמול. דה פקטו, מרבית האולמות לא פותחים את שעריהם ל-50 בחתונה. לכן, דה פקטו זה היה כבר אתמול. כשעלה הרעיון אתמול בממשלה להחיל את זה מיידית, אני אמרתי למי שאמרתי שאי אפשר לעשות כזה דבר, למה? כשאתה מפסיק משהו בשעה שתיים בצוהריים, החתונה של השעה שמונה בערב כבר התחילה, בשעה שמונה בערב הפרגית כבר על הגריל, והכלה כבר בסלון כלות. לכן, זה נקבע למוחרת.

מחר יהיה צו למחר?

כבר אמרנו, זה לא חל היום.

אתה יודע, אף אחד לא מתחתן בשעה כזו.

האם יהיה מחר צו, והאם הוא יהיה בשתים-עשרה בצוהריים או שיהיה למוחרת בבוקר, אנחנו עדיין בשיח פנימי. אנחנו שומעים גם מה שנאמר פה. אנחנו עדיין בשיח פנימי לגבי האולמות. תבינו, מצד אחד, יש רצון לחוס, אבל תמיד יהיה את הקו הזה.

אנחנו נבקש את זה, בסדר?

חבר הכנסת פינדרוס, אתה מכיר ויודע שעל הקו הזה של רגל פה ורגל שם הוציאו את רבי ירמיהו מבית המדרש. תמיד יהיה הפער של פה לפה, מתישהו חותכים.

תנו כמה שעות להתארגן.

עו"ד נזרי, אנחנו נמצאים בשעת לילה מאוחרת. אנשים יקומו מחר בבוקר להתארגנות לחתונה. הם לא יחכו ויגידו: כן נתארגן, לא נתארגן, כן נתארגן, לא נתארגן. אנחנו נצטרך לייצר איזושהי ודאות, לפחות לגבי מחר, לזוגות הצעירים, בסדר? זה כרגע הקטע הכי דרמטי. אלו אנשים שגם כך סחטנו אותם רגשית במהלך השבועיים האחרונים, גם עם ההנחיה של עד התשיעי מותר ויהיה 250 ואחר כך אמרנו להם שרק 50. אתמול אמרנו להם רק 50. הם כבר עברו את כל המשבר הזה מבחינה נפשית, ועכשיו אנחנו נבוא ונגיד להם: גם זה לא. אז לפחות לתת יציבות לגבי מחר, ואנחנו מבקשים שזה יהיה חלק מההתניה.

גברתי היושבת-ראש, אני לא מתחייב, אבל על פני הדברים – אנחנו כבר חתמנו עליהם. אנחנו נדבר על זה. - - - בתחולה.

אנחנו נתנה את זה. אנחנו נמצא את הדרך.

התקנות אמורות לחזור לפה לדיון, נכון?

כן, אבל הצו יחול - - -

כשהן באות לפה לדיון, אז ש - - - הפיצוי הכספי.

חבר הכנסת יוראי אומר שהוא לא קיבל תשובה על אחת מהשאלות שלו.

על העבירות הפליליות.

חבר הכנסת מיקי לוי ואני העלינו את הנושא לגבי האישומים הפליליים שהממשלה יכולה להשית ללא - - -

רז, סעיף (5).

בואו נזכור, זה לא המצאה של עכשיו. כל התקש"חים שהתנהלו, תמיד הייתה עבירה, כי מה המשמעות? אם אתה פתחת אולם שאסור לך לפתוח אותו, והכנסת 500 אנשים לאולם כשהיה מותר רק 200, אז יש סנקציה פלילית. בסוף זה מכוון לעבירה מינהלית עם קנס וכו', אבל זה כן עבירה. זה לא רק הוראות שכתובות עלי ספר, זה תמיד מגיע עם עבירה. לכן, זה לא שעכשיו עשינו משהו חדש. שנית, מה שנאמר בחוק הזה הוא שאם הממשלה קובעת שהיא משנה את המספר. הרי בחוק הזה היום מותר מופעי תרבות עד 250, ונגיד שעכשיו אחרי החוק הזה בעקבות הנתונים ירצו להוריד אירועי תרבות עד 100 או לסגור לגמרי, אתה חייב סנקציה פלילית. כלומר, אתה חייב שתהיה סנקציה שתאמר שאם מישהו עושה בניגוד להוראה הזו, הוא עובר עבירה. העבירות פה הן עבירות של קנס, הן לא עבירות שהולכים למאסר או מעצר, כפי שמישהו הזכיר פה, וכיוצא באלו. אבל כל הוראה כזו – כדי שהיא תמומש, צריכה בצידה עבירה. זה לא דבר חדש שמצאנו בכחול והבאנו לכנסת בשעה אחת-עשרה בלילה, ממש לא. בכל התקש"חים שהתנהלו כאן בחודשים מרץ-אפריל, שקודם בועז דיבר על כך שזה התנהל בצורה נחמדה, והכול בסדר, לא מתוך פחד, זה יתנהל אותו דבר. אבל זה היה בתקש"ח, וכל תקש"ח, ולילך נמצאת פה, היה - - - פלילית לזה.

אבל ציינת שהתקש"חים התנהלו בעידן שבו הכנסת לא תפקדה ובהליך שהוא לא תקין ברמה של כנסת מתפקדת. יש כנסת מתפקדת.

לכן, עכשיו, בשונה מהתקש"חים שזה רק הונח על שולחן ועדת חוץ וביטחון, עשרות תקש"חים הונחו בחודשים מרץ-אפריל על שולחן ועדת חוץ והביטחון, לא היה פה דיון אחד שבא - - -. לעומת זאת, פה עכשיו אנחנו דורשים מעצמנו, ואתם תחוקקו את זה, שברגע שזה מאושר, אתם מייד, אחרי יומיים, תדונו.

למה אחרי יומיים? אני יכולה גם אחרי יום.

חשוב לומר שאם אתם באופן תיאורטי תחשבו שקבענו עבירה מופרעת, וביטלתם את העבירה אחרי שלושה ימים - - -

למה אחרי "שלושה ימים"? אני יכולה גם אחרי יום.

אחרי יום. אני בכוונה אומר שלושה ימים, ואני אגיד לך למה. נניח שביום ראשון חל ונכנס לתוקף מה שהממשלה אישרה, ביום שני אתם דנתם, וביום שלישי החלטתם לבטל. ביום שני בבוקר קיבל כבר מישהו קנס על סמך משהו שהממשלה אישרה וחל מיידית ועדיין אתם - - -. מה שקבוע כאן, בין השאר, זה שאם אתם מבטלים את זה אז ה - - -

הביטול הוא רטרואקטיבי.

הדבר הזה נמחק מראש. כלומר, מצד אחד אתה חייב את הסנקציה, אבל מראש זה יימחק.

אולי עדיף לנו לדאוג שלא להתכנס פה אצלך.

חבר הכנסת לוי לא מאמין שזה כל כך טוב.

אני עדיין טוען - - -

סליחה, רק שאלה טכנית בגלל יש לנו בעיה במליאה. מבחינתך זה בסדר שאנחנו מקוזזים האחד עם השני כדי שלא נצטרך לעלות ולהצביע?

אני בחיים לא מתקזז, את לא יודעת? עד הרגע האחרון אני נשאר. עם כל הכבוד, אתה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אני רוצה לשמוע גם מי שצריך להגן על הכנסת. אני טוען שאתם דורסים את הכנסת, ואני רוצה לקבל יעוץ משפטי של הייעוץ המשפטי של הכנסת.

אוקיי, תיכף. הייעוץ המשפטי של הכנסת נמצא כאן והם גם יקריאו את התיקון לחוק. אנחנו גם נתייחס לכמה סוגיות שיכול להיות שנרצה לשנות אותן, אבל נעשה את זה תוך קריאה.

פרופ' סדצקי, בבקשה.

כמובן שלא אתייחס לכל הנושאים החוקיים כי אין לי input לתת. עלו פה כמה דברים, ואני רוצה בכל זאת להבהיר ולהגיד שאני באמת חושבת שיש פה עניין של דוחק זמן. בעולם רגיל אנחנו רוצים לקבל החלטות בקצב איטי ולחשוב על כל דבר כמו שצריך וכד'. פה אנחנו נמצאים במצב תחלואה שהולך ומדרדר בצורה מאוד מאוד דרסטית, עם חולים קשים שהתחילו להופיע. כמות החולים הקשים, או לפחות כמות מסוימת, כבר כתובה על הקיר, ואנחנו רק מחכים לזה שזה יקרה, וזה יקרה. בסיכומו של הדבר, כל המהלכים האלו הם כדי להגן על אותו עם. זה לא שאנחנו סתם רוצים לעשות משהו רע למישהו, המצב הוא מצב תחלואה שמחייב קבלת החלטות, לצערי הרב, הרבה הרבה יותר מהירה ממה שאנחנו עושים במדינת ישראל. לדעתי המקצועית, אנחנו באיחור מאוד מאוד גדול בהפסקת התקהלויות. אנחנו יצרנו תווים סגולים, אנחנו ניסינו להגיד משהו שקוראים לו חיים בצל שגרת קורונה, אנחנו תרגמנו, בעיניי, קצת שגרה קורונה לשגרה לפני הקורונה, וזה פשוט לא עובד. אנחנו צריכים להבין שזה לא עובד, ואנחנו חייבים להגן על הציבור. אלו שני אינטרסים שחייבים לאזן ביניהם. אנחנו צריכים להבין שחתונות הן מקור הדבקה מאוד מאוד גדול. כל ההתקהלויות הן היום מקור הדבקה מאוד מאוד גדול, וללא הפסקת התקהלויות אני לא מאמינה שאנחנו יכולים לעצור את המגיפה.

אבל המספרים שקיבלנו אתמול דיברו על 186 הדבקות בתוך אירועים, מתוך 5,000 נדבקים. הדבר הזה לא מצדיק שום מצב חירום.

אני לא מסכימה איתך, ואגיד לך מדוע. קודם כול, יש קצת שאלה איך סופרים את הדברים. אתה מדבר על הדבקות אבל כל הדבקה היא גם שרשרת. כשאתה סופר את ה-5,000, אתה סופר כבר את השרשרת. חוץ מזה, נשאלת השאלה איפה הייתה לאנשים הזדמנות להידבק. זאת אומרת, מתוך כמות האירועים, זה כמות גדולה מאוד. זה כמו שתיקח את כל בתי הספר ותגיד: אבל יש הרבה יותר בתי ספר מאותם בתי ספר שבהם צפינו בתחלואה – זו לא דרך הסתכלות נכונה. אני חייבת להגיד לך, איך שלא נסתכל על זה, אפשר לשחק עם הנתונים בכיוון הזה ובכיוון ההוא ולהביא לך כל מיני אותות ומופתים, אני אומרת לכם באחריות רבה מאוד, לא יעזור כלום. הווירוס הזה הוא לא משהו שהוא הייטק, זה מאוד מאוד low tech. מאז ומעולם זה היה ככה במגיפות הגדולות, גם בשפעת הספרדית ובכל דבר אחר. המגיפה הזו עוברת מאדם לאדם, והדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות עד שתהיה לנו תרופה או חיסון בשביל למנוע את המגיפה הזו זה להפסיק את המעבר מאדם לאדם. בשביל לעשות את הדבר הכל כך פשוט הזה, אבל כל כך מנוגד לטבע האדם כי אנחנו יצורים חברתיים ושל קרבה חברתית, הדברים היחידים שאנחנו יכולים לעשות זה לתפוס את החולים ולבודד אותם. אנחנו מאוד מוגבלים ביכולת שלנו לעשות את זה בהתפשטות קהילתית. עכשיו יצא מאמר חדש שהייתה מוטציה בנגיף ושהיום הוא מדבק יותר ויש בערך עשרה סיפטומטים על כל חולה. אנחנו לא יכולים לתפוס את הסיפטומטים, אנחנו יכולים להמעיט את כמות המגעים עם בני אדם, אנחנו יכולים לדרוש ממנו להיות עם מסיכה ובמרחק של 2 מטר.

התקהלויות הן כר פורה להדבקה בנגיף. ראשית, יש יותר סיכוי שמישהו יהיה חולה ככל שכמות האנשים שנמצאת באותו מקום גדולה יותר. שנית, ככל שיש לאדם יותר מגעים, הסיכוי הספציפי שלו להידבק יותר גבוה. שלישית, ככל שאנחנו מדברים על התקהלות גבוהה, יש סיכוי שיותר ויותר אנשים יידבקו אם יש שם אפילו חולה אחד. לא יעזור כלום, זו מתמטיקה פשוטה. זה מאוד כואב מפני שאנחנו יצורים חברתיים שרוצים להיפגש ולהתרועע, לחתן את הילדים שלנו וכד', אבל מה לעשות שבחתונות נדבקים בצורה מסיבית. אם הייתה לנו היום התפשטות ממוקדת, היינו יכולים ללכת בגישה ממוקדת. אני רואה בצמצום התקהלויות חלופה לסגר. במקום לעשות סגר, שכואב כלכלית לכולם והוא הרבה הרבה יותר קשה, אנחנו מנסים לתפוס את המקומות הכי מדביקים שבהם אנחנו יכולים לעשות מקסימום עצירת התפשטות מחלה במינימום מחיר. אבל זה לא אומר שלא יהיה לזה מחיר בכלל, אין חיה כזו.

פרופ' סדצקי, בואו נאמר את האמת. אנחנו מאוד קרובים לסגר, כי אם אנחנו סוגרים את האולמות, את המסעדות ואת חדרי הכושר, ועוד ועוד דברים אז - - -

אני לא מסכימה איתך בכלל. בראש ובראשונה, אני חושבת שהדבר הראשון שאנחנו רוצים היום זה לא לעצור את מקומות העבודה, שבעיניי זה באמת עיקרון כלכלי מאוד מאוד מאוד חשוב. אני חושבת שעדיין גם במסגרות של 20 אנשים, יש עדיין אפשרויות משפחתיות, עדיין יש אפשרויות של פעילויות חברתיות, וזה הדברים החשובים שאנחנו צריכים לעשות.

אנחנו סוגרים פה דברים כואבים, אבל המטרה פה היא סגירת התקהלויות. עם קפסולות נכונות אנחנו יכולים גם להמשיך פעילות חינוכית לילדים - זה המון. זה לא סגר, זה לא דומה לסגר שהיה לנו. חוץ מזה, הוויכוח הוא לא בינינו. הוויכוח הוא בינינו לבין הווירוס. אנחנו לא צד בעניין הזה. העובדה היא שניסינו להתעלם ולהגיד: אפשר לעשות את הדברים ככה, והעובדה היא שלא.

תודה רבה, פרופ' סדצקי.

יש הצבעה עכשיו במליאה ואנחנו מחויבים לעלות על-פי האישור שניתן לנו. לכן, אנחנו נצא להצביע ואחר כך נחזור ונקריא את התיקון ונתקדם להצבעה.

(הישיבה נפסקה בשעה 23:10 ונתחדשה בשעה 24:00.) << הפסקה

ברשותכם, אנחנו ממשיכים בדיון הוועדה בהצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון), התש"ף-2020. לפני שנעבור להקראה, אני רוצה לומר מספר מילים, שאומר אותן גם בסיכום הדיון, אבל בגלל השעה המאוחרת, ואני יודעת שיש הרבה מאוד אנשים שצופים בנו, אומר אותן גם עכשיו. אנחנו הגענו לסיכום עם ראש הממשלה ועם שר הבריאות שהצווים שיאושרו בעקבות אישור החוק הזה ייכנסו לתוקף מחר ב-14:00 בצוהריים, למעט אולמות האירועים שייכנסו לתוקף ביום רביעי בבוקר, וזאת כדי לתת ודאות לכל אותם זוגות שאמורים לקום מחר בבוקר, בעזרת השם, ליום חתונתם, ושהם לא יישארו במקום של חוסר הוודאות בו הם היום.

גברתי היושבת-ראש, אבל זה לא בהחלטה הזו שלכם כי אתם מאשרים את החוק.

זה בצו, זה בתיקון שאליו הגענו. זה נאמר לפרוטוקול עכשיו, וזה ייאמר לפרוטוקול גם בסוף כשנאשר את זה, כדי שהדברים יהיו ברורים ברחל בתך הקטנה.

הצו שהממשלה מגישה לא קשור לוועדה כרגע. בהמשך לשיח, דיברנו עם מי שצריך לדבר ועם היושבת-ראש.

זאת אומרת, מחר גם 50.

כן.

מחר גם 50 באולם חתונה, כפי שאמרה היושבת-ראש, הברים, מסעדות. הצו שאנחנו נביא לממשלה, התחולה לגבי עסקים האחרים יהיה מ-14:00 בצוהריים. לגבי אולמות – בגלל חתונות וכו', יהיה מיום רביעי בבוקר - זה הסיכום.

אז מחר בערב הם יכולים לעשות עד 250?

עד 50 כי אתמול אישרנו 50.

לא, לא 250. 50 - כבר ירד. האולמות לא נסגרים, הם יהיו פתוחים.

האולמות נשארים כמו שהם היום, כמו שזה היום. אנחנו כבר אחרי הדיון הזה, זה כבר משהו שעברנו אותו אתמול, וזה עדיף מכלום. הרבה מאוד זוגות עיניים נשואות אלינו עכשיו, ולפחות הם מקבלים ודאות מחר בבוקר. לילה טוב לכל מי שצופה. אני מברכת אתכם שתקומו מחר ליום של בשעה טובה ובמזל טוב.

על זה נאמר אין שמחה כהתרת הספקות.

אנחנו נעבור להקראה, בבקשה.

הייעוץ המשפטי של הכנסת ענה בהיעדרנו? אמרתי שעו"ד רז נזרי, המשנה ליועמ"ש הממשלה, מטבע הדברים מגן על הממשלה, שנינו מחייכים. לכן, אני עדיין דבק בעמדתי שהכנסת נדרסת בכל העניין הזה, וביקשתי מהייעוץ המשפטי של הכנסת להתייחס, אם יש לו מה להגיד. אם לא - גם זה בסדר, אני אשאר בעמדתי.

שגית היא ממלאת מקום היועץ המשפטי לכנסת, והיא תשיב. היא תתייחס לשינויים שכבר הכנסנו כדי שיבינו שלא קיבלנו את הדברים כמו שהם, בבקשה.

למעשה, ההצעה הזו באה להתמודד עם מצב מאוד מיוחד שבו הממשלה זקוקה לגמישות. הגמישות שהממשלה זקוקה לה מתבטאת בזה שמצב הקורונה עובר שינוים וצריך להתייחס בהתאמה למה שקורה. זה נכון שהפיקוח של הכנסת הוא דבר חשוב מאוד. לא רק שהוא חשוב מאוד, אני חושבת שגם הוועדה הזו הוכיחה את יכולתה של הכנסת ושל ועדותיה לערוך שינויים ולקבל החלטות שבסופו של דבר הטיבו עם הציבור והביאו את הדברים גם לשקיפות. כי ההחלטות בממשלה נעשות בחדרים סגורים וההחלטות בכנסת נעשות בחדרים פתוחים ושקופים לציבור, הדיונים כאן פתוחים, ואתם יכולים להביא את צורכי הציבור. אלא שלא תמיד הכנסת מסוגלת לתת מענה שהוא מיידי ונקודתי, והחקיקה הקיימת, בלי קשר להצעת החוק הזאת מכירה במצבים האלה, ויש בחקיקה הקיימת כל מיני מודלים שבהם יש לממשלה אפשרויות שונות להביא צווים שונים שייכנסו לתוקף באופן מיידי, ורק לאחר מכן בתוך זמנים קצובים בחקיקה להגיע לכנסת. יש פה מודל כזה שלמד מכל מיני מנגנונים אחרים שקיימים היום בחקיקה. חבר הכנסת מיקי לוי אתה בוודאי מכיר את צווי תעריף המכס שקיימים, שהממשלה רשאית לפרסם, להכניס לתוקף, על מנת שאנשים לא יצברו מלאי - להתמודד עם סיטואציה אחרת מעט. יש בחקיקה, במצבים של חירום ביטחוני, במצבים של הכרזת מילואים. עברתי היום על החקיקה ומצאתי לא מעט מנגנונים כאלה. המנגנון שקיים כאן שונה אבל דומה. המנגנון הזה בא לייצר איזושהי גמישות עבור הממשלה, ועדיין לא למנוע מהכנסת לבצע את עבודת הפיקוח.

הצעת החוק הזו מבקשת לאפשר לממשלה לפרסם איזשהו צו. הצו הזה ייכנס לתוקף באופן מיידי, ויהיו לוועדה הזו שבעה ימים. לפי הנוסח הכחול, שהובא בפניכם, לכאורה האפשרות של הוועדה היא לאשר או לא לאשר. אחד הדברים שהעלינו כאן, ומבקשת את זה יושבת-ראש הוועדה, ואני חושבת שכולכם תשמחו לאמץ את זה, הוא שהדיונים בוועדה הזו יאפשרו גם שינוי הצו. זאת אומרת, לא רק לאשר או לא לאשר אלא גם להכניס תיקונים לצו. אני חושבת שזה מבטא באמת את סמכות הפיקוח שלכם, וזה יאפשר לכם לדון דיון אמיתי בצו. לא רק לאשר או לא לאשר אותו אלא גם לקבוע בו איזשהם תיקונים.

הצו, לפי ההצעה הזו, יהיה בתוקף לאיזושהי תקופה. בתקופה הזו תוכלו לקבל את ההחלטות. אפשר לקבוע פה עוד כל מיני מנגנונים שונים. כשניכס לפרטים אפשר יהיה להתייחס אליהם.

בסופו של דבר, אני חושבת שאי אפשר להתעלם מהמציאות הזו שדורשת התייחסות שהיא התייחסות מיידית גם של הממשלה וגם של הכנסת. אני חושבת שמוצע פה איזשהו מגנון שצריך לשפץ אותו, וכשנעבור על הפרטים יעלו פה כל מיני רעיונות לשיפוצים, אבל אני חושבת שבסופו של דבר זה מנגנון נכון. הוא גם מוגבל בזמן. בעיניי, הוא לא יהיה תקדימי במובן הזה שבאמת יש פה התמודדות עם מצב חריג. הרבה פעמים אני אומרת שבמדינת ישראל כשעושים משהו אז אין ספק שהוא הופך להיות כבר לא פיילוט אלא תקדים, והוא הופך להיות הרף הנמוך לדבר הבא שיקרה. אני חושבת שזה לא המקרה בהצעה הזו, אני חושבת שההצעה הזו היא באמת ייחודית וחריגה והיא נועדה להתמודד עם איזשהו מצב. היא בסך הכול תחול לכל המאוחר עד 6 באוגוסט. היא תחול על צווים שיבואו לוועדה הזו, צווים שאתם כבר יודעים לדון בהם, שכבר דנתם בהם, שכבר הכנסתם בהם תיקונים.

הייתה פה התייחסות ענפה מבחינת חברי הכנסת ביחס לנושא הפלילי ולעבירות הפליליות, וגם לזה יוצע איזשהו מנגנון קצת אחר שיאפשר להפוך אותם לעבירה מינהלית. בכל מקרה, גם לפי הנוסח הכחול, אתם צריכים להבין שגם בנוסח של הממשלה עצמו, העבירה הפלילית היא רק ביחס לדבר חדש שייקבע בצווים. זאת אומרת, אם יהיה תיקון של דברים שאתם כבר דנתם בהם, כמו: הגבלות על מקומות, אירועים, מסעדות וכו', העבירה לגביהם היא עבירה מינהלית כי היא כבר נקבעה על ידי הכנסת בעבר - זו ההתייחסות. תהיה לנו עוד התייחסות בפרטים כשניכנס לפרטי החוק.

כן, תוך כדי הקראת התיקון.

זו לא שהרגעת אותי. אני מתכוון בהזדמנות הראשונה לאתגר את הוועדה הזו – לא על מנת להתריס, אלא רק באמת אם יהיה דבר אמיתי, וזאת כדי לבדוק באמת. אנחנו נאתגר את חברי הכנסת, וגם אותך, גברתי היושבת-ראש, וגם את הייעוץ המשפטי.

אתה יודע שאנחנו אוהבים אתגרים, נשמח להתאתגר.

נתחיל בהקראה, בבקשה.

"הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - הגבלת פעילות), התש"ף-2020

החלפת סעיף 2. 1. בחוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת החירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות, התש"ף-2020, במקום סעיף 2 יבוא:

סמכות הממשלה לתיקון התוספת 2. (א) על אף האמור בסעיף 1, רשאית הממשלה בצו לתקנות את התקנות שבתוספת (בסעיף זה - התקנות), כמפורט להלן: (1)..."

יש לי שאלה. הרשימה שאתם יכולים לשנות אותה, היא למעשה רשימה סגורה. חמש הפסקאות שנמצאות כאן, הן רשימה סגורה, נכון?

של מה שאישרנו בחוק.

האם אפשר לרשום: בעניינים אלה בלבד, כדי שזה יהיה ברור שזו רשימה סגורה, ולא כמפורט להלן? אני אומרת גם לחברי הוועדה, כיוון שאנחנו נמצאים בתוך החוק של נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות, תוקפו של החוק עצמו מותנה, הוראת שעה עד 6 באוגוסט, לכל המאוחר, ולכן ברור שכל מה שאתם קובעים עכשיו נכנס לתוך אותה הוראת שעה.

אני חושבת שזה פשוט לא מוסיף כאן כלום כי זה באמת רשימה סגורה.

אם זה לא מוסיף ולא מוריד אז אין בעיה שיהיה כתוב.

אז בעניינים אלה בלבד, בסדר?

אוקיי.

"...(1) לקבוע כי מקום או עסק שהפעילות בו אסורה לפי תקנה 5(א) לתקנות ניתן להפעלה בכפוף לתנאים האמורים בתקנה 3א1 לתקנות ובהתאם להוראות המנהל כהגדרתו בתקנות, ואולם הממשלה רשאית לקבוע בדרך האמורה ברישה הוראות שונות לעניין מספר השוהים באותו מקום או עסק;"

את רוצה להסביר את הפסקה הזו?

זו הפסקה הקיימת. זה מקומות שלמעשה כיום הם סגורים, אז יהיה אפשר להפעיל אותם בהתאם לאמור בסעיף 3א1, וזה כל המגבלות שאנחנו כבר מכירים, של מספר השוהים במקום, ההגבלות שכפופות גם לצו בידוד בית שקשורות למספר השוהים, מקום פתוח, מקום סגור, וכל הדברים האלה.

"(2) לקבוע תנאים להפעלת עסק או מקום שפעילותו מוסדרת לפי התקנות, וכן לקבוע כי אין להפעיל מקום או עסק שהפעילות בו מותרת לפי תקנה 5(ב) לתקנות, למעט מקום או עסק כאמור בפסקה (2) לתקנה האמורה;"

זו גם פסקה קיימת, זה לא חדש.

אני אחדד. הרישא היא כן חידוש מסוים. כלומר, "לקבוע תנאים להפעלת עסק או מקום שפעילותו מוסדרת לפי התקנות". כמו שציינו קודם, אנחנו מדברים על מקומות שהתקנות כבר מטפלות בהם וקובעות תנאים שונים. אפשר לקבוע תנאים להפעלתם של אותם מקומות – זה לא היה לנו. וכן הייתה לנו אפשרות לקבוע תקנות שהיום מקומות שהיו מופעלים בתנאים מסוימים, להחזיר אותם לסעיף שאוסר פעילות בכלל, שזה מה שנאמר שעתיד לקרות לגבי חלק מהמקומות האלה בצווים שייצאו.

תנאים להפעלת עסק – זה יכול להיות גם להקלה, לאו דווקא להחמרה, נכון?

להקל – כן. זה לכולם – כן.

"(3) לקבוע איסור שהייה בגינות, בגני שעשועים, במתקני ספורט, בחופים או בפארקים, שבמרחב הציבורי, וכן לקבוע הגבלות לעניין הגישה אליהם ולעניין קיום הפעילות, שהייה או שימוש בהם;"

הסעיף הזה הוא כן במידה מסוימת חידוש, אבל הוא לא חידוש לחלוטין, כי היו תקופות לא רחוקות שבהן כן היה איסור בתקנה 2(א) לתקנות, למשל, בפסקה (1) שנמחקה, איסור שהייה בחופי רחצה, בגני שעשועים, בפארקים. מכל הדברים האלה נשאר לנו היום הסיפור של מתקני שעשועים, אבל זה כן דברים שהיו פעם בחוק, בתקנות שעת חירום, ובמהלך ההקלות בוטלו. אבל עכשיו לאור המצב, אנחנו רוצים אפשרות כן לחזור לדבר הזה. כשנגיע לעונשין אספר לכם מה הקנס על כל אחד מהדברים האלה. על איסור השהייה, כיום הקנס הוא 500 שקל לפי החוק שמאריך את תקש"ח - אכיפה.

וזה יהיה מינהלי, זה עבירות מינהליות.

עבירה מינהלית שהעונש שלה הוא 500 שקל.

זאת אומרת, למרות שזה חדש, העבירות על זה יהיה עבירות מינהליות. זה לא שהחשש שעלה כאן ביחס לעבירה פלילית, הוא לא מתקיים לגבי הנושאים שבפסקה הזו, נכון?

נכון. למרות שהם חדשים, ברגע שאנחנו מכניסים מקומות נוספים לתקנה 2(א), התקנה הזו תקנה שהיא מופללת בתקנה המפלילה, ובחוק לקיום ותיקון תקש"ח – אכיפה, זו עבירה מינהלית שבצידה קנס קצוב – 500 שקל.

אז אלו עבירות יוכלו להפוך להיות עבירות פליליות?

כדי להפוך עבירות לעבירות מינהליות, קודם כול, זו צריכה להיות עבירה, ואת זה רבים לא יודעים. קודם כול, עבירה. העבירה קבועה בתקנה 6, כל העבירות שיש לנו לגבי החוק הספציפי הזה בתקנה 6 לתקנות ש - - - בתוספת, ובחוק אחר אנחנו קובעים אותן כעבירות מינהליות עם קנס קצוב. יש בתוספת רשימה של קנסות קצובים. אני אוכל לפרט, אם תשאלו, מה הקנס הקצוב בצד כל אחת מההפרות. למשל, אם עכשיו אני מוסיפה מקום שהיה פתוח לרשימה של המקומות הסגורים ומישהו מפעיל אותו בכל זאת, הקנס הוא 5,000 שקל. אם אני מפעילה מקום ואני לא מווסתת את מספר הנכנסים, הקנס בחלק מקומות הוא 2,000, באולמות אירועים ומופעי תרבות זה 5,000 שקל. זאת אומרת, נקבעו קנסות קצובים. אם אני מתקנת את זה, התיקון עדיין הולך על אותה תקנה פלילית ואותו קנס מינהלי. המקום היחיד שבו תהיה גמישות, ותיכף נגיע אליו, זה מקום שקודם לא היה אסור או לא מתקנים תקנה קיימת, ואז בעצם, לפי מה שמוצע כאן זה האפשרות לקבוע תקנה פלילית חדשה.

אבל בהסתייגות. תסבירי להם, זה תקנה פלילית חדשה אבל אתם מייצרים מנגנון שבו אתם תהפכו את זה לתקנה מינהלית.

התקנה הפלילית החדשה – אפשר להפוך אותה לעבירה מינהלית לפי הפרוצדורה הקבועה בחוק העבירות המינהליות, שזה צו של שר המשפטים בהסכמת השר הרלוונטי, נראה לי שכאן זה שר הבריאות, ובאישור ועדת חוקה – זו הפרוצדורה להפוך עבירה לעבירה מינהלית.

ואתם מתחייבים שאם תביאו לכאן צו - - -

ואם נביא לפה עבירה, תיקון חדש לעבירה שלא הייתה קיימת קודם, אנחנו ננקוט בפרוצדורה הזו כדי להפוך אותה לעבירה מינהלית עם קנס קצוב.

לילך, האיסור הפלילי לגבי שהייה כרגע מנוסח: השוהה במקום המפורט בתקנה 2(א).

נכון, לכן אמרתי שככל שנתקן את תקנה 2(א) ונוסיף לה את המקומות שנמצאים כרגע בפסקה (3), באופן אוטומטי - - - לעבירה והקנס הקצוב 500 שקל.

תביאו תיקון - - - עבירה חדשה, תתקנו את 2(א).

יביאו תיקון.

"(4) לקבוע הגבלות לעניין תפילה במבנה, ובכלל זה לאסור תפילה במבנה, ובלבד שאין באמור כדי להגביל תפילה של אדם במקום מגוריו;" – זה גם סעיף חדש.

כי לא היו לפני כן הגבלות - - -

זאת אומרת, היו הגבלות כאלה בעבר שבוטלו, וכרגע אין עבירה פלילית שמתייחסת למצב הזה.

קיים, ובסמכות המנהל היה לקבוע, קיים בהוראות של המנהל. הסעיף הזה מאפשר גם סגירה כוללת. זאת אומרת, כרגע ההחלטה היא לא סגירה כוללת. כרגע החלטה היא להוריד את התפילה עד 20 איש כמו בכל מבנה סגור אחר, אבל הכנסנו בסעיף הזה כאן כדי לאפשר, ככל שיהיה צורך, גם סגירה כוללת כי בחוק הקיים רק בהוראות המנהל אפשר לשנות את המספרים, את התנאים, לא את עצם הסגירה.

"(5) לקבוע עבירות בתקנה 6 לתקנות, בהתאם לאיסורים ולהגבלות שנקבעו בפסקאות (1) עד (4)."

לילך, את רוצה להסביר את זה?

זה הסעיף שמאפשר לנו לתקן את התקנה העונשית. אם אנחנו מחליטים ליצור תנאים חדשים שרוצים שהם יהיו עבירות פליליות אז לתקן את התקנה הפלילית והם יהפכו להיות עבירות פליליות. כאמור, מרבית הדברים כבר עבירות פליליות קיימות.

אבל לא כלא.

לא. העונש בתקנה 6 שאישרה הוועדה הזו הוא עונש של קנס בלבד. הוועדה הורידה את העונש של שישה חודשי מאסר שהיה בתקנות שעת חירום , ואין פה הסמכה לשנות את העונש הזה.

"(ב) (1) צו שהותקן לפי סעיף קטן (א) יונח בסמוך, ככל האפשר, לאחר פרסומו ברשומות על שולחן הוועדה בליווי דברי הסבר.

(2) הוועדה תקיים דיון בצו האמור בפסקה (1) ותחליט אם לאשרו, כולו או חלקו, בתוך שבעה ימים מהמועד שהונח על שולחנה. ועדת הכנסת רשאית, במהלך התקופה האמורה, להאריכה לעניין דיון מסוים, לפרק זמן שלא יעלה על 3 ימים."

את זה אנחנו רוצים לשנות – שלא נצטרך לעשות את כל הפרוצדורות של ועדות הכנסת, אנחנו נעשה את זה פה בתוך הוועדה.

לשנות באיזה צורה?

אין צורך להגיע לוועדת הכנסת כדי שיאשרו הארכה של שלושה ימים. אנחנו נעשה את זה פה, שיהיה פה מנגנון אוטומטי בתוך הוועדה.

אנחנו בתוך שבעה הימים, הוועדה התחילה בדיון והיא סבורה שדרושים לה עוד שלושה ימים, היא תוכל להאריך אותו.

רק תסבירו לי למה התכוונתם במילים: "לעניין דיון מסוים"?

הסעיף הזה הועתק מהצעת חוק סמכויות מיוחדות, מה שקוראים חוק הקורונה הגדול או חוק המסגרת. הצעת החוק שלפנינו באמת הגיעה במהירות בגלל הצורך הדחוף שהוזכר קודם, ולכן חשבנו לדבוק במנגנון בהצעת חוק שכבר הונחה על שולחן הכנסת ונמצאת בדיונים.

אגב, גם שם זה נראה לי מיותר. בשביל מה צריך את הפרוצדורה של הליכה לוועדת הכנסת ולבקש הארכה ולחזור חזרה? זה נראה לי מסורבל מדיי, במיוחד בעיתות חירום.

שם יש לך הבניית שיקל דעת בתחילת הסעיף שלא הכנסת כאן, כשאתה אומר: אם שוכנעה כי הדבר דרוש לשם התפשטות.

אנחנו מדברים כרגע על המנגנון של האישור בדיעבד.

בסדר, אז אם אתה לוקח את כל המנגנון אז יש שם עוד דברים שלא הכנסת כאן.

לעניין ההתמשכות - אני לא חושב. אלה החלקים הרלוונטיים, אנחנו מחליפים את אישור הוועדה מראש באישור בדיעבד. מהו אישור בדיעבד? זה דבר שהוא לא שכיח בחקיקה, ולכן לקחנו מהצעת החוק שקשורה לעניין.

להערת יושבת-הראש, אכן, אפשר לחשוב למה צריך. באופן טבעי חשבנו שוועדת הכנסת כדי שגוף לא יאשר לעצמו. הרי אם כותבים שבעה ימים לוועדה, הוועדה צריכה להתכנס ולהחליט שהיא קוצבת לעצמה - - - ימים, וזה פחות טבעי כי לכאורה ההארכה ניתנת על ידי גוף אחר, וועדת הכנסת היא הגוף שמנהל את העניין עבור הוועדות. זה לא בלתי אפשרי כמובן. דבקנו בהסדר שנקבע שם שאמור להיות איזון בין הוועדה לבין המליאה.

צריך שיהיה מנגנון שאם אנחנו לא מספיקים לדון בתוך שבעה ימים, אז שיהיה אפשר להאריך בשלושה ימים. גם משום שאנחנו ממילא מדברים על הסדר שקצוב בזמן, אני חושבת שזה מיותר.

אני מסביר מה עומד מאחורי זה, בוודאי שאפשרי גם אחרת.

כנ"ל גם לגבי הסעיף הבא.

הצו יובא מייד עם פרסומו לדיון בוועדה, נכון? למה זה "ככל האפשר"? זה מייד עם פרסומו.

עליזה, אם את לוחצת אני מוסיף 30 הסתייגויות.

לא, הכול בסדר. אנחנו עכשיו מסיימים את זה.

מייד לאחר פרסומו.

הצו יובא מייד לאחר פרסומו - בסדר.

אני חושב שהביטוי "בסמוך ככל האפשר" הוא ביטוי מקובל שמובן במגבלות האפשר עושים את זה בסמוך. אני לא יודע, המילה "מייד" - - -

אבל אם יש דחיפות וזה כל כך דחוף לכם ופרסמתם כבר ואתם רוצים שזה ייכנס באופן מיידי, אז אני חושבת שתוכלו להתאמץ מעט ולהביא את זה מייד לכנסת.

מבחינתנו, ברגע שהם מפרסמים את זה, הם צריכים להגיש את זה לכנסת. זה צריך להיות בד בבד.

יש פה גם יושבת-ראש שאומרת לכם: אני רוצה לדון בזה כמה שיותר. אז זה יהיה בסמוך. מייד לאחר פרסומו ברשומות, בליווי דברי הסבר - למה הכוונה? אתם תביאו נתונים שמוכיחים את נחיצות הצו? אתם תביאו - - -?

הרעיון היה להבטיח במסגרת - - - שהנוסח מגיע לוועדה בדיון יחסית מהיר, אז גם דברי הסבר. כדי להבטיח את האפקטיביות של הפיקוח הפרלמנטרי, לקחנו על עצמנו בממשלה וכתבנו את הדבר הטריוויאלי כי מובן שהממשלה מגיעה לכנסת ונציגיה מסבירים את הדבר. חשבנו שנכון לכתוב אותם, אתם חושבים שאפשר לוותר עליהם.

לא, אנחנו לא רוצים לוותר על דברי ההסבר. אני שואלת האם תביאו גם נתונים שמוכיחים את נחיצות הצו כי בכל זאת אין לכם פה את אותה הבניית שיקול דעת שהייתה בהצעת החוק הממשלתית בחוק הקורונה הגדול.

באופן טבעי דברי ההסבר יסבירו את מה שעומד על הפרק ומה שעומד מאחוריו.

בסדר, זה מקובל עלינו.

אז אפשר לכתוב: שיכללו נתונים לעניין נחיצות הצו?

אני לא חושב שמקובל להתחיל לפרט את כל מה שיש לפרט.

שגית, מיותר, לא צריך - - -

מאחר והאישור הוא בדיעבד, הוא רק אחרי שהצו יוצא, נראה לי פחות סביר שהוועדה או הכנסת יצטרכו לדון בו עשרה ימים אחרי תוקפו.

לא, לא. עד עשרה ימים, אני יכולה לדון למוחרת בבוקר – הסברנו את זה.

אתה יכול להתחיל את הדיון מייד לאחר מכן.

אני מבין, אבל את יכולה גם להתחיל את הדיון תשעה ימים לאחר מכן או שבעה ימים לאחר מכן. בגלל שמדובר בהליך שלא זוכה לפיקוח של הכנסת, זהו טווח זמנים שבעיניי הוא לא סביר.

חבר הכנסת יוראי, זה בסדר, שמענו את ההערה שלך.

אשמח לשמוע את התייחסות שגית לעניין הזה כי מדובר בהליך שהוא לא סביר בעיניי.

אני אתייחס. אני חושבת שעשרת הימים רק מועילים לוועדה כי הוועדה בוודאי יכולה להצביע אחרי 24 שעות, וגם אחרי שעתיים. אבל אם הוועדה מגלה שהיא רוצה לקיים דיון והיא רוצה לקבל עוד נתונים אז היא יכולה להמשיך את הדיון.

להיפך - זה מאפשר לנו דיון ארוך ומעמיק ככל שנרצה ונידרש לו, ולא משהו שנצטרך לעשות מהר מהר מהר כי מישהו ביקש מאיתנו.

כשהעובדות קבועות כבר בשטח.

יוראי, תודה רבה. הבנו את הרעיון, הכול בסדר. ההערה נרשמה. תעברו לסעיף הבא, בבקשה.

" (3) לא קיבלה הוועדה החלטה עד תום התקופה האמורה בפסקה (2), ואם הוחלט על..."

חבר הכנסת סעדי, אני רואה שאתם מאושרים בשעה זו של הלילה.

אנחנו בעד כל ההסתייגויות של פינדרוס.

חברים, אנחנו בסעיף (3).

רגע, היא קראה את (2): "הוועדה תקיים דיון בצו האמור?

כן, היא קראה את (2).

אז פה את רוצה להכניס: בשינויים או לא בשינויים?

כן.

אז הוועדה תקיים דיון בצו האמור בפסקה (1) ותחליט אם לאשרו, כולו או חלקו, בשינויים או בלי שינויים. היא רשאית גם לא לאשרו או להביאו בפני הכנסת, נכון? זה האופציות שיש לה אם אנחנו רוצם לרכז את כל האופציות שיש לוועדה. לא, אז בבקשה.

זו הנקודה. אני לא רואה את רז נזרי מדבר בנקודה הזו. מעבר לכל גלי הפרספקס אני רואה בקצה את רז נזרי. השאלה מי מתייחס לנקודה.

תתייחס, אייל.

הרעיון - מדובר פה בצו. כלומר, בחקיקת משנה שמביאה הממשלה. אנחנו מבינים שזה מבנה מאוד מאוד חריג, והפיקוח הפרלמנטרי בהקשר הזה צריך להיעשות כמו שהוא נעשה בהרבה מאוד הקשרים אחרים. ביום יום מובאות תקנות בפני הכנסת, וכידוע הכנסת מבצעת פיקוח פרלמנטרי יעיל מאוד. אם נוסח של הצעת התקנות שמביא שר בפני הוועדה לא נראה לוועדה, הוועדה מקיימת דיונים ואומרת: אדוני השר, אתה הצעת הסדר מסוים שקובע שבע שנים, ואנחנו, הוועדה, חושבים שצריך להיות שלוש שנים. זה עניין של יום ביומו בכנסת שהוועדה שולחת חזרה את נציגי השר הביתה או מצביעה או מאשרת בדרך שמעבירה את המסר הפוליטי: אנחנו נאשר אם תשנה, אדוני השר. במקום שבע שנים שאתה הצעת, בדוגמה שלי, יהיה רק שלוש. אם השר רוצה לקבל את עמדת הוועדה, כדי שהתקנות יוכלו להיכנס לתוקף, הוא משנה, ואני אומר במירכאות, בקשת הוועדה, כשזה בעצם החלטת הוועדה. אבל הוועדה עצמה לא מתקינה את התקנות - - -

לא, לא, לא. ברשותך ובמחילה, אבל גם מפאת הזמן שאנחנו נמצאים בו, הסיכום היה שאנחנו גם יכולים לשנות את זה. הרי ממילא אנחנו לא נתחיל עכשיו בתוך פרק זמן הקצוב הזה לשלוח חזרה שהם ילכו וידונו, ירצו או לא ירצו, יחזרו אלינו. או שזה חירום או שזה לא חירום. אנחנו סיכמנו שיהיה אפשר או לאשר או להתנגד או לשנות. השינויים ייעשו כמובן בתיאום עם המשרדים, הם יהיו חלק מהדיונים. אני לא מוצאת שום סיבה למה שלא נעשה את זה בצורה מסודרת.

יכול להיות שבאותה צורה, מה שתיארה היושבת-ראש, מגיעה לאותה תוצאה רק בדרך אחרת.

אוקיי, שיהיה בדרך שלי.

אייל חידד בעיה כיוון שהממשלה היא זו שקובעת את הצו. בסוף אתם בעלי הבית ואתם יכולים מחר גם לאלץ את הממשלה לעשות אחרת. באופן פורמלי הממשלה קבעה צו, ואייל חידד שגם בתקנות אחרות שבאות לוועדה אז אתם לא קובעים, אתם אומרים לשר: תתקין כך, ואם לא אז אין לך אישור.

לא, זה לא נכון. כשהוועדה מחליטה על שינוי בתקנות רגילות, בסופו של דבר הוא נכנס לנוסח. הדבר היחיד ששונה כאן הוא שכבר פרסמתם את זה ברשומות. תפרסמו את זה מחדש ברשומות עם התיקונים שהוועדה קיבלה. אגב, במודל דומה שהזכרתי קודם לגבי צווי תעריף המכס, המצב הפוך כיוון - ש - -

הוא לא יכול, הוא כבר היה ברשומות.

לכן, אין כאן ויכוח מהותי.

צווי תעריף המכס – אין סמכות לוועדה לשנות.

נכון, שם אין סמכות לוועדה לעשות שינויים, אבל שם המנגנון הוא הפוך. הצו פוקע אם הוועדה לא עושה כלום, וכאן התקנות שלכם נשארות בתוקף. הכנסתם אותן לתוקף, הן נשארות בתוקף. לא באנו וביקשנו מכם להפוך את ברירת המחדל ולהפקיע את התקנות שלכם אם הוועדה יושבת שבעה ימים בשב ואל תעשה, אנחנו מבקשים מכם רק שלוועדה כן תהיה סמכות פיקוח.

זה כן פוקע - - -

שגית, זה כן פוקע. אם אתם לא מאשרים את זה ולא עושים שום דבר, זה פוקע. כל הבקשה שלנו היא שבלי אישור פוזיטיבי של הכנסת, בסוף אין לזה תוקף. האישור הפוזיטיבי יכול להיות תוך שבוע, ואם לא אז תוך - - -

אבל כדי שלפיקוח יהיו שיניים וכדי שהוועדה לא תהיה חותמת גומי כפי שאתה עצמך הסברת בתחילת דבריך, היא חייבת להיות מסוגלת לעשות שינויים.

אין פה ויכוח מהותי. כשאנחנו מביאים לכם משהו, ברור שאתם רשאים לעשות שינוים – הנה, אפילו בשיח שהיה לנו קודם לגבי התחולה של התיקון של האולמות למרות שאין לכם סמכות פורמלית כי זה צו הממשלה, זה לא חקיקה. דה פקטו זה מה שקורה.

לא, דה פקטו יכולנו לא לאשר פה את החוק בכלל.

הוא יגיע לכאן, היא יכולה לא לאשר אותו.

לכן, דה פקטו זה מה שקורה בשיח בין הוועדה לבין זה. אייל חידד, ואת הבנת את זה, כי פה זה כבר בדיעבד כי האישור נעשה כבר על-ידי הממשלה.

כן, - - - בחוקים אחרים יש מנגנונים שזה בדיעבד ועדיין מופיע בשינויים.

מהותית הפער לא גדול.

שגית, אם אנחנו לא מאשרים את הצו, הוא פוקע?

זה פוקע.

זה פוקע באותו רגע שאני לא מאשרת אותו?

כן, בטח.

כן, כן.

אם אני לא מאשרת, אם אנחנו מצביעים נגד, הוא פוקע?

יפעת, את יכולה להגיע לתוצאה הזו דרך זה שתצביעי נגד. תצביעי נגד, אין צו, ואז אנחנו באים אליכם עם נוסח אחר.

מהותית זה אותו דבר.

שגית, מהותית הרי זה בסוף משחקי כוח. לכן, באופן אמיתי היא יכולה לעשות שני דברים: היא יכולה לשלוח אותנו לקבוע דיון למוחרת, תעשו צו חדש. היא רוצה לדחות את ההחלטה. לכן, דה פקטו זה מה שקורה.

רז, מה השתנה בזמן הזה?

לא השתנה. מה שהשתנה זה חידוד מסוים שאייל חידד לגבי זה שבאופן פורמלי הפרסום ברשומות כבר נעשה.

אז מה? אני משנה אותו ואני יכולה לגרום לו לפקוע. אני לא קונה את ההסבר הזה.

יש הבדל בין לפקוע לבין לשנות את הטקסט. מהותית הכוח הפוליטי הוא של הכנסת. אם הכנסת אומרת לשר או לממשלה: מה שהבאתם לנו לא מקובל עלינו, הממשלה מכוח ההשפעה של הכנסת, כמו בתקנות רגילות, תלך ותשנה לפי רצון הוועדה. אבל באופן אמיתי בקובץ התקנות כבר פורסם הצו. אם הוועדה משנה את הטקסט, בשונה ממוחקת בו, היא צריכה לייצר דיון פה שכותב טקסט משותף, שזה מהלך חקיקתי מורכב שלא נעשה גם בתקנות – זה זר לעולם התקנות. האם זה בלתי אפשרי? אני לא אומר, אבל זה זר לעולם התקנות. הכוח הפוליטי בידיכם ל - - -

מה ההבדל אם אני מבקשת שינוי ואתם עושים אותו וחוזרים אליי או שאני מבקשת שינוי ועושים אותו בתוך הוועדה?

לא צריך לחזור. גברתי, אם אתם אומרים: נציגי הממשלה, פה אתם חייבים לשנות, במקום 50 יהיה 100, אז הממשלה מקבלת על עצמה את הדין. היא רק צריכה לעשות פעולה נוספת, לא צריך ללכת הלוך ושוב. הממשלה תתקין תקנות, צו נוסף.

אבל בשיטה שלכם אתם מאוד מקשים על הוועדה כי אתם גורמים לזה שהוועדה תצטרך להצביע כנגד הצו שלכם, אתם תכתבו צו חדש עם התיקונים שהיא לכאורה ביקשה ותצטרכו שוב להביא אותו לכאן במקום לעשות את זה שלב אחד.

היא יכולה גם לא להצביע נגד, היא יכולה להגיד: אתם רוצים שנאשר את זה? תבואו מחר עם צו חדש.

אוקיי, אז בוא נקבע שהיא יכולה לעשות את זה - - -

שגית, אם הוועדה לא מאשרת, למה צריך להביא את זה למליאה?

לא, לא. אם אנחנו לא מאשרים זה פוקע.

לא, זה לא נכון. זה מה שכתוב, כתוב - - -

בואו נשמע את כל הסעיף ואחר כך נכריע. כי אם אני יכולה להשתמש בזה שאני מתנגדת, ואם אני יכולה להציב אולטימטום לשינוי, ואם תוך זמן מסוים הוא לא מגיע ואני מצביעה נגד ואני בעצם גורמת לפקיעה של החוק, אז אין לי בעיה להשתמש ב- - -

אבל זה לא מה שכתוב – "יביא יושב-ראש הכנסת את האישור להצבעה בכנסת:.

בבקשה, תקראי את הסעיף כי אנחנו עוד צריכים לחזור חזרה למליאה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בוא נשמע אותם כדי שכולנו נהיה יותר חכמים.

"(3) לא קיבלה הוועדה החלטה עד תום התקופה האמורה בפסקה (2) ואם הוחלט על הארכתה – עד תום תקופת ההארכה (בפסקה זו – המועד האחרון להחלטת הוועדה), יביא יושב ראש הכנסת את אישור הצו להצבעה בכנסת, בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שלושה ימים מהמועד האחרון להחלטת הוועדה."

זה במקרה שאנחנו לא קיבלנו החלטה.

אז למה צריך ללכת למליאה?

אם כן קיבלתי החלטה או שלא עשיתי כלום. עכשיו בואו נקרא מה קורה במצב של התנגדות.

"(4) החליטה הוועדה לפי פסקה (2) שלא לאשר את הצו, ואם הובא הצו לאישור הכנסת – החליטה הכנסת כאמור או לא קיבלה החלטה בעניין – יפקע תוקף הצו..."

באופן מיידי, באותו מועד.

"...הודעה על פקיעת תוקף הצו כאמור תפורסם ברשומות."

עם הפרסום ברשומות של ההודעה.

עם הפרסום ברשומות. לא צריך עם הפרסום, הפרסום יהיה באופן מיידי לאחר החלטת הוועדה.

נכון מאוד, לכן הכוח בידי הוועדה.

ברור שאם הוועדה מחליטה לא לאשר את הצו, הוא פוקע. מגיעים למליאה רק במצב שבו הוועדה לא דנה, לא קיבלה החלטה - רק אז זה מגיע למליאה, לא אם הוועדה מחליטה לא לאשר.

אוקיי, קדימה.

אני מציעה שזה יהיה: שהוועדה תביא. כלומר, לא קיבלה הוועדה החלטה עד תום התקופה האמורה - - -, שהוועדה תביא את זה למליאה.

קדימה, הסעיף הבא.

"(ג) על אף הוראות סעיף 2(ב) לחוק העונשין, אישור לעבירות שנקבעו בצו כאמור בסעיף קטן (א)(5) יינתן בידי הוועדה בהתאם לאמור בסעיף קטן (ב); לא אושר הצו בידי הוועדה או הכנסת, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), תתבטל האחריות הפלילית לעשיית העבירות שנקבעו בצו, לפי סעיף 4 לחוק העונשין.

(ד) בסעיף זה – "הוועדה" – הוועדה שהנושא נמצא בתחום סמכויותיה כפי שתקבע ועדת הכנסת.

"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–1977."

זו ועדת הקורונה. אפשר לכתוב: ועדת הקורונה.

שני דברים: בסעיף (3) - גם פה אנחנו רוצים לבטל את הפרוצדורה שזה צריך ללכת ליושב-ראש הכנסת או שיושב-ראש הכנסת מעביר את זה למליאה. מבחינתנו, אם לא קיימנו שום דיון ולא כלום - שזה יעבור אוטומטית למליאה. דבר נוסף, בסעיף האחרון – נקבע כבר בוועדת הכנסת שכל מה שקשור לאותו חוק שאנחנו חוקקנו עובר לוועדת הקורונה, כך שאין שום סיבה שבתיקון כבר לא נכלול את זה מראש שזה מגיע לוועדה הזו.

רק עניין טכני לעניין היושב-ראש. אני חושב שזה תיאור הפרוצדורה שמישהו צריך להניח והיושב-ראש עושה את זה. לא הבנתי את השינוי הטכני שיתואר פה.

אז הוועדה תניח.

הוועדה תביא את הצו לאישור המליאה.

הוועדה תביא את אישור הצו להצבעה בכנסת, זו הכוונה?

כן.

לגבי ההערה האחרונה שאמרת, אני לא רואה בעיה. אם ממילא כבר הוחלט אז אין בעיה לכתוב בחוק הזה, ואם זה כבר הוחלט, אין בעיה לכתוב ועדת הקורונה. לגבי ההערה בסעיף (3) – אני אומר בצורה גלויה. הרעיון פה היה שלא ייווצר מצב שיש יושב-ראש ועדה או חבר ועדה שמחזיק את הדבר הזה כבן ערובה, וזה יכול לקרות בכל מיני תרחישים קואליציוניים. לכן, כן נקבע, ולכן את זה אנחנו מבקשים להשאיר.

בסדר, משום שיש לי את הסנקציה של ההתנגדות שגורמת לפקיעה אז מבחינתי זה כלי מספיק חזק.

אבל היא יכולה למנוע את ההגעה למליאה – יש לך עשרה ימים כיושב-ראש ועדה לקבל החלטה פוזיטיבית - - -

לכן, משאירים את עניין יושב-ראש הכנסת.

אוסאמה, בבקשה, בקצרה.

אנחנו מגישים בשם הרשימה המשותפת שלוש הסתייגויות: הסתייגות הראשונה היא לבטל את סעיף 1 לחוק. הסתייגות מספר 2 היא לבטל את סעיף 1 2(א)(5), וההסתייגות השלישית היא שבכל מקרה אחרי החלטת הממשלה זה לא ייכנס לתוקף אלא כעבור לפחות 24 שעות על מנת לתת לאזרחים אפשרות להתארגן.

יש עתיד הגישה עשר הסתייגויות, הונחו על שולחנך בכתב.

מיקי, איך הגעת לעשר?

הייתי עוד עדין איתכם.

לא, אבל אתה תהיה נחמד.

קודם כול, נצביע על ההסתייגויות של הרשימה המשותפת.

סגרת נוסח?

מבחינתנו, כן.

הנוסח סגור? רק רציתי לשאול האם יש התייחסויות לסעיף הפלילי?

הרשימה המשותפת – ביטול סעיף 1.

וביטול סעיף 2(א)(5), והכנסת סעיף שייקבע שהחוק ייכנס לתוקף אחרי 24 שעות.

בדיוק.

מי בעד ההסתייגות הראשונה? ארבעה. מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.

מי בעד הסתייגות השנייה? ארבעה. מי נגד? יש פה שישה. מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 6
נמנעים – אין
ההסתייגות לא התקבלה.

מי בעד ההסתייגות השלישית? ארבעה. מי נגד? שבעה, בהצבעה הקודמת לא ספרתי אותי. אין נמנעים.

הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 7
נמנעים – אין
ההסתייגות לא התקבלה.

מיקי, קדימה. בשם זה שאתה מקבל פה תמיד את מלוא הבמה להגיד את דבריך, אתה יכול לקצר את ההסתייגויות בחצי.

אני לא עושה לך את זה בוועדה, אני עושה את זה שם. כל ההסתייגויות הן בשם כל חברי מפלגת יש עתיד-תל"ם. סעיף ראשון: יוחרגו מהתיקון צווים שעניינם איסור או הגבלת הפגנות, איסור או הגבלת תנועה, החלפת סעיפים של ענישה, כתוב מינהלית, אבל פלילית, קנסות בענישה פלילית – הפוך הכוונה.

אבל זה טופל.

מיקי, אין מעצר או מאסר.

בסדר, אבל יש לזה חלק ראשון. אני מוריד רק את החלק השני של ההסתייגות, תסתכלי טוב.

2. החוק יהיה תקף לשבוע לכל היותר. בטווח הזמן הזה הכנסת תחוקק את חוק הקורונה הגדול.

3. החוק יהיה תקף לעשרה ימים לכל היותר. בטווח הזמן הזה הכנסת תחוקק את חוק הקורונה הגדול.
4. התקנות והצווים שיאושרו במסגרת תיקון זה יידרשו בפרסום ברשומות לציבור טרם כניסתן. הרי הממשלה באה ואומרת: אני רוצה במיידי, אני רוצה זמן סביר שהציבור יעיין בזה.

יתארגן.

כן. 5. אין בתיקון זה אפשרות להסמיך בצו או בתקנות את עובדי הרשויות המקומיות לאכוף חלק מהתקנות, אלא אם הדבר קיבל מראש את אישור הוועדה. כלומר, פקחים - רק על שוטרים אנחנו מדברים.

6. כל צו, תקנה, שפורסמו במסגרת התיקון האמור יידרשו לכלול את כלל השיקולים והאמצעים החילופיים שנשקלו טרם הוחלט להתקין כל תקנה. מחד, יהיו הנימוקים, ולפי מה שהוחלט - כל גורם בממשלה.

7. כל צו, תקנה, שיפורסמו במסגרת התיקון האמור יחייב הליך מסודר במליאת הכנסת, לרבות השתתפות קוורום של למעלה מ-70% מהשרים, בתנאי כי טרם ההצבעה ייחשפו כל הנתונים והחלופות.

8. סעיף 1. 2(3) להצעת החוק: המילים "בגינות, בחופים או בפארקים" – יימחקו.

1. 2 (א)(3).

9. הצעת החוק תיכנס לתוקף רק לאחר אישור מתווה פיצוי רחב וכולל לענפים שהוחלט לצמצם פעילותם במסגרת חקיקה זו. הממשלה לא הביאה שום תרופות תקציביות לעניין הזה, אבל מה אכפת לה?

10. סעיף 2(1)(ד) להצעת החוק הוועדה – הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ובחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה, ובתקופת ממשלת מעבר, ועדת הכספים של הכנסת.

בואו נצביע. מי בעד ההסתייגות הראשונה? ארבעה. מי נגד? שבעה, אנחנו שבעה. אין נמנעים.

הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 7
נמנעים – אין
ההסתייגות לא התקבלה.

מי בעד ההסתייגויות השנייה? ארבעה. מי נגד? שבעה. אין נמנעים.

הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 7
נמנעים – אין
ההסתייגות לא התקבלה.

מי בעד ההסתייגות השלישית? ארבעה. מי נגד? שבעה. אין נמנעים.

הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 7
נמנעים – אין
ההסתייגות לא התקבלה.

מי בעד ההסתייגות הרביעית? ארבעה. מי נגד? שבעה. אין נמנעים.

הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 7
נמנעים – אין
ההסתייגות לא התקבלה.

איך את מגיעה לשבעה?

שבעה. תרימו עוד פעם, מי נגד? אחד, שניים, שלושה, ארבעה, חמישה, שישה, ואני שבע.

מי בעד ההסתייגות החמישית? ארבעה. מי נגד? שבעה. אין נמנעים.

הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 7
נמנעים – אין
ההסתייגות לא התקבלה.

מי בעד ההסתייגות השישית? ארבעה. מי נגד? שבעה. אין נמנעים.

הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 7
נמנעים – אין
ההסתייגות לא התקבלה.

מי בעד ההסתייגות השביעית? ארבעה. מי נגד? שבעה. אין נמנעים.

הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 7
נמנעים – אין
ההסתייגות לא התקבלה.

מי בעד ההסתייגות השמינית? שלושה. מי נגד? שבעה, נמנע אחד.

הצבעה
בעד ההסתייגות – 3
נגד – 7
נמנעים – 1
ההסתייגות לא התקבלה.

אני נמנע בשביל הגיוון הפעם.

מי בעד ההסתייגות התשיעית? ארבעה. מי נגד? שבעה. אין נמנעים.

הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 7
נמנעים – אין
ההסתייגות לא התקבלה.

מי בעד ההסתייגות העשירית? ארבעה. מי נגד? שבעה. אין נמנעים.

הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 7
נמנעים – אין
ההסתייגות לא התקבלה.

יפעת, רק בגלל היחס הגשתי עשר הסתייגויות ולא 6,500

אתה עוד יכול להיות נחמד ולחתוך בחצי.

יוליה דיברה איתך?

לא, לא דיברה איתי. אם היא לא נמצאת אי אפשר להגיש.

יש את ההסתייגות של חבר הכנסת פינדרוס, הוא ציין אותה קודם. הוא ביקש - - -

הוא גם לא נמצא פה.

הגיעו להסכם, הוא הוריד אותה כבר.

אין, אנחנו כבר סיכמנו הכול – הכול בסדר.

אנחנו מצביעים על הצעת החוק להכנה שנייה ושלישית. מי מאשר את התיקון להצעת החוק כלשונו, כמובן עם כל התיקונים שתיקנו במהלך הדיון? אנחנו מאשרים את הנוסח כלשונו והוא בהתאם לתיקונים שנאמרו כאן בוועדה והוסכמו. מי בעד? שבעה. מי נגד? ארבעה. אין נמנעים.

הצבעה
בעד – 7
נגד – 4
נמנעים – אין
הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון), התש"ף-2020 (מ/1338), בכפוף לשינויים, אושרה.

אנחנו מעבירים את זה להצבעה במליאה, תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 00:50.