פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



27
ועדת הכלכלה
13/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 26
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"א בתמוז התש"ף (13 ביולי 2020), שעה 11:30

הצעה לסדר היום בנושא: "ענפים שנפגעים בצורה חמורה בחודשי מאי–יולי כתוצאה מהוראת המדינה"

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
בועז טופורובסקי
יבגני סובה

ניר ברקת
אוסנת הילה מארק
מיכל שיר סגמן
איימן עודה

מרק רוזנברג - כלכלן, המוסד לביטוח לאומי

יוסי פתאל - מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל

רועי כהן - עו"ד ונשיא לה"ב

ליאור גלפנד - מנכ"ל ארטרא הפקת כנסים בין-לאומיים

אייל הלוי - מנכ"ל פארגון מערכות מתקדמות לכיבוי אש

ישראלה שטיר-איינשטיין - יו"ר קבוצת שטיר תערוכות וכנסים בין-לאומיים

אילן אברהמי - סמנכ"ל הכספים, תממ

דליה חדד - תממ

רונן קרסו - סגן יו"ר התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

אבירם אלון - מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

איתי עצמון

לאה ורון

הדר אביב

"ענפים שנפגעים בצורה חמורה בחודשי מאי–יולי כתוצאה מהוראת המדינה", של חה"כ מיכל שיר סגמן וחה"כ בועז טופורובסקי.

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, 13 ביולי 2020, כ"א בתמוז התש"ף, הצעה לסדר היום בנושא: "ענפים שנפגעים בצורה חמורה בחודשי מאי-יולי כתוצאה מהוראת המדינה", של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן וחבר הכנסת בועז טופורובסקי.

רבותיי, בעיקרון אין מי שלא נפגע ממשבר הקורונה, מהפרט עד הארגון הגדול ביותר, ואפילו הממשלה עצמה ותקציב המדינה. אתמול התקיים כאן דיון עומק שארך שעתיים, בסוגיית האולמות, המסעדות והברים. ואנחנו קבענו את הדיון הנוכחי בעקבות הצעות לסדר של חברי הכנסת, ואני מייחס לזה חשיבות, כי מניסיון שלי, הצעה שהיא לא בדיון מהיר יכולה לרדת לוועדה ולחכות בימים כתיקונם הרבה זמן. אבל הבטחנו ואנחנו מקיימים, ועלתה תהייה, גם של פקידות האוצר וגם חלק מהנוכחים בדיון, ופחות או יותר הסצנריו הוא אותו סצנריו, נקבל את אותן תשובות, אבל אני התעקשתי שהדיון יתקיים ולא יתבטל.

מה שכן, נוסף לנו לדיון ויש לנו כאן את רועי כהן, נשיא לה"ב, שבמקביל לכך שתכננו את הישיבה הוא ביקש להציג לנו נתונים. כנראה לו יש יותר נתונים מאשר האוצר אוהב להציג, או שאולי הוא יגרה את האוצר שתהיה לו הגרסה שלו. בקיצור, אף פעם לא יהיה משעמם, ואני מבטיח לכם שהדיון הזה לא יהיה דיון סרק ולא יהיה דיון עקר. הוא יהיה דיון מהותי שיעזור גם לעסקים הקטנים, גם לאוצר ולממשלה בבואם לקבל החלטות. אני כמנהגי בקודש אתן תחילה למציעים לפתוח בדברי פתיחה. לאחר מכן נשמע גופים וארגונים. משרדי ממשלה ישמעו כמה שיותר ויוכלו להגיב בפעם אחת. ולאחר מכן דיון.

יש גם דיונים בהמשך השבוע, אדוני היושב-ראש, ואנחנו מתייחסים לזה בין היתר.

וזה בהמשך למגמה של הוועדה, שאנחנו כל פעם נותנים לענף אחר את תשומת הלב הראויה. ככה שלא יאמרו העם שבשדות שהכנסת מנותקת. כשהם נחשפים לדיוני ועדות הכנסת, הם אומרים, וואו, לא ידענו שזה ככה. ואתמול הם יצאו – הם לא האמינו, הם באו סקפטים וחשבו שהמליאה היא תכלית כל מה שקורה בבניין הזה. וזה לא נכון. אז הינה אנחנו שותפים לספק להם את החוויה הדמוקרטית, ויש להם שליחים.

היינו בפגישה אצל ראש הממשלה, ואז שר הבריאות בשיא התסכול שלו אמר, הכנסת מייצגת את כולם, לחדרי הכושר יש לוביסטים והם מיוצגים בכנסת – לא הלוביסטים במובן הלוביסטי; ושכונות מסוימות שבסגר, יש להם שליחים בכנסת; ולאולמות יש. אז בואו לא נסגור כלום וניכנע לכל הלחצים. אבל צריך לעשות את זה בצורה מאוזנת, השום שכל.

חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה.

אני רוצה לפתוח את ההצעה לסדר המאוד-חשובה הזו, והיא עדיין רלוונטית למרות התוכנית החדשה שאנחנו מחכים שתיכנס לתוקפה ותעשה את הטוב שלשמה היא הוקמה.

אני רוצה לדבר על מקצועות מבוססי קהל. מקצועות מבוססי קהל הם המקצועות שנפגעו בצורה הקשה ביותר ועברו ממאה לאפס. מדובר לא רק על עצמאים, לא רק על מפעילי חוגים או על ליצנים באירועים, או על קייטנות או על חדרי כושר או על בריכות. מדובר על כנסים ועל תערוכות. מדובר אפילו על חברות גדולות כמו חברת תממ, למשל. אדוני היושב-ראש, הידעת שחברת תממ היא מפעל המזון הכשר הגדול ביותר בישראל?

הם בהתכתבות תמידית איתי, ואני שמח שהעלית את זה.

אני הייתי אצלם בשבוע שעבר, ואני אפילו לא ידעתי שאין מזון שאני מכניסה לפה באיזושהי טיסה, ואל משנה אם זו טיסת אל על או כל טיסה אחרת, שלא עובר דרך תממ או חברת המשביע, שזאת בעצם החברה שמספקת גלאט כשר, או חברה נוספת שכרגע אני לא זוכרת את שמה, אבל מספקת את שאר המזון גם לחברות זרות שהן לא כשרות, לופטהנזה וכולי. מ-41,000 מנות ביום הם ירדו לאפס.

גם כשמדברים על שיקום של אותן חברות גדולות, לא מדברים על תממ, לא מדברים על חברות דומות. מה עשו בעולם בנושאים האלה? עשו שני דברים שאפשר ליישם אותם גם בדברים נוספים, ואני בטוחה שגם רועי כהן יסכים איתי. זה נקרא ייעוד מחדש.

קודם כל, בחברות גדולות אפשר לתת 60%, כמו שעושים בשאר המקומות בעולם, כדי לסבסד את המשכורות של האנשים כי אנשים שם לא עובדים, הם פשוט לא עובדים.

רק שבסוף הם לא יחלקו דיבידנדים, ואז אנחנו נצטרך להצטער על זה.

זה נכון. זה היה סעיף שיכול לעלות בחוק, ומשום מה האוצר סירב להכניס אותו. אבל זה כבר נושא אחר.

בכל אופן, אפשר לתת 60% מימון משכורות, ולעשות ייעוד מחדש. אותן חברות יכולות לספק לצבא או למערכת החינוך. אנחנו יכולים בענפים שונים לעשות ייעוד מחדש לעסקים שימשיכו בינתיים לעבוד עד אשר הקורונה תצא מחיינו. זה דורש בסך הכול טיפה מחשבה יצירתית. אני, כמי שהקימה וניהלה חברה במשך 11 שנה, אם אני לא הייתי מפעילה בזריזות חזון, יצירתיות, לדעת לעבור מדבר אחד לדבר אחר, הרי הייתי פושטת רגל.

ופה זה נראה כאילו אומרים בריכות וחדרי כושר, אז מהר מטפלים בזה באופן נקודתי, ואז עוברים לענף הבא. למה לא לעשות חשיבה רחבה על כל הענפים? תיירות פנים, תיירות חוץ, אירועים וכנסים – ולראות מי יכול לחזור לעבודה, במי אפשר להשתמש בייעוד מחדש, בינתיים שהמדינה תהפוך להיות הספקית שלו, ומי באמת זקוק למענק, לא כזה שירדים את העובדים ויגרום להם לא לרצות לחזור לעבודה, אלא ייתן פתרון זמני. גם חסכת כסף וגם ייצרת עוד. הרי בסוף המטרה של המדינה היא לייצר דברים נוספים.

לגבי עסקים קטנים – אני העליתי הצעת חוק בנושא של דחיית מע"מ. כולם אומרים לי מה תעזור דחיית מע"מ, מע"מ זה רק לעסק שהרוויח כסף. נכון, מע"מ הוא רק לעסק שהרוויח כסף. אבל אם אני רק עכשיו חזרתי לפעילות או חזרתי לפעילות מצומצמת, ואני חנוקה תזרימית כי לא - - -

אני אומר לך מה תהיה התשובה המידית שלהם. לגבי המע"מ העסק הוא רק צינור מעביר, זה לא כסף שלו. זה תשומות, הוא מקבל את העסקאות, אבל הוא מעביר תשומות. אבל אני לא פותח את זה לדיון.

בסוף זה יגרום לאנשים לעבוד בשחור.

אפשר לדחות דברים אחרים.

לא. הם יעבדו בשחור. אני אומרת לך את האמת.

אוי ואבוי.

יש מציאות. בסוף מע"מ זה 17% שחד משמעית צריך לשלם. אני לא אומרת לא לשלם. למה לא לדחות את המע"מ ואז לפרוש להם לתשלומים בתום תקופת הקורונה? המדינה יודעת להתמודד עם הדברים האלה.

אין ספק.

אם מישהו לא צריך או כן צריך, אפשר תמיד להתקזז אותו. אנחנו יודעים איך זה עובד.

לסיכום?

לסיכום, יש הרבה דברים שאפשר לעשות, גם לעסקים קטנים, גם לעצמאים, שעדיין לא קיבלו מענה. אני מאוד מקווה שהתוכנית הכלכלית תיתן מענה בשבוע הבא, ואם לא, אני לא חוזה טובות. אני חייבת להודות. ולמצוא פתרון יצירתי שהוא לא שחור ולבן, אלא חשיבה מעמיקה – יכול להיפתח או לא יכול להיפתח. אם הוא יכול להיפתח, באיזה תנאים והאם אני יכול לייצר לו ייעוד מחדש, וגם זו אופציה. תודה רבה.

תודה רבה. זה מה שאמרנו ועולה כמעט בכל הדיונים, הצורך בהקמת חדר מצב כלכלי. לא יתכן שהנושא הכלכלי ינוהל במשבר הזה על ידי אגף התקציבים.

חד משמעית. אגף תקציבים בטוח שיש לו משרד אוצר. לא משרד אוצר עם אגף תקציבים.

בכל ניהול של דבר גדול, של פרויקט ענק, מקימים חדר מצב עם צוותי התערבות. אני חוזר על זה כמו קאטו הזקן כל פעם, ואני מקווה שזה יחלחל בסוף.

חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על קיום הדיון המהיר הזה ובמהרה.

אני אמרתי את זה כאן בוועדה ואני אומר את זה בכל מקום. כמו שהמדינה יודעת את כל הפרטים של כל השכירים והעצמאים במדינת ישראל, של כל העסקים עם פרטי חשבון הבנק, היא יודעת בשוטף לגבות מקדמות. רואה חשבון אומר כשמגיעים לקיץ כשאין קורונה לעסקי התיירות, למשל, הקיץ אמור להכניס לך הרבה כסף, או יש לך אולם אירועים, תן מקדמות למס הכנסה. בסוף השנה המדינה תדע להתקזז איתך. אם היא חייבת לך כסף, היא תחזיר לך אותו אפילו עם ריבית.

עכשיו אנחנו מגיעים למצב שבעקבות הקורונה הרבה מאוד עסקים קורסים, ותיכף נגיע לעסקים שאין להם בכלל הכנסות אלא רק הוצאות – מן הראוי שהמדינה לא תגיד, תמלא טפסים, תמלא טפסים, תמלא טפסים, ואז אנחנו אולי ניתן לך את הכסף, אפילו אם אני הולך עם ההצהרה של ראש הממשלה, ונותנים עכשיו חלק מהכסף שבן אדם יצהיר עליו שהוא צריך, ואחר כך יקזזו אותו – זה משהו לא רציני.

יש עסקים שאפשר להגיד, רגע, אתם פתוחים באופן חלקי, בוא נראה איזה הכנסות יש לכם. גם את זה אני לא מקבל. עדיין צריך לתת מקדמות. אבל יש עסקים שעכשיו יש להם אפס הכנסות והמון המון הוצאות; אם זה בתחום התיירות, הכנסים, התערוכות, הופעות, הצגות, מסיעים, והמון המון אנשים, חלקם נמצאים כאן וחלקם לא כי הם כבר מתחילים להתייאש מאיתנו. לא סתם אנחנו רואים את ההפגנות, ואפילו קצת אלימות ברחובות, לצערי. זה בא כתוצאה מייאוש של אנשים. אפשר לתת מקדמות.

עכשיו קיבלתי סמ"ס ממישהו שהכרתי אותו עוד בצבא, הייתי מזמן בצבא. פתאום הוא שלח לי אחרי הרבה מאוד שנים סמ"ס ואמר לי, תראה מה קיבלתי. אמרו, 15,000 שקל לעצמאים, וקיבלתי עכשיו הודעה שאני מקבל על מאי-יוני 3,000 שקל. זאת אומרת, 1,500 שקל לחודש. הסכום המדויק, שלא תגידו שאני ממציא, 2,983 שקלים לחודשיים. מי שיכול לחיות מ-1,500 שקל לחודש, שיגיד את זה כאן.

אנחנו צריכים להבין שאנחנו לא נמצאים רק באקסלים, וזה נוגע לאגף התקציבים וזה בדיוק נוגע למה שאדוני היושב-ראש אמר – להקים גוף שמתכלל את זה ושיבין שמדובר באנשים ובחיים של אנשים ועל אוכל, ועל שכירות, ועל עסקים, ועל מפעלי חיים של אנשים, וכאן יש מקום למדינה להביא מקדמות הפוכות. זאת אומרת, להביא כסף לאנשים על סמך הצהרה, בלי למלא הרבה טפסים, ואחר כך להתקזז איתם. אף אחד לא יכול לברוח ממס הכנסה ומביטוח לאומי. הגיע הזמן שנהיה איתם בסדר. תודה.

תודה רבה. רועי כהן נמצא איתנו? רועי איתנו או לא איתנו? נעבור לישראלה שטיר, בבקשה.

שלום, כבוד היושב-ראש. שמי ישראלה שטיר-איינשטיין, בעלת חברה שנקראת קבוצת שטיר. בעלת חברה לארגון תערוכות מקצועיות וכנסים, בעיקר תערוכות. אנחנו החברה היחידה כמעט שעושה את רוב התערוכות המקצועיות, לא לקהל רחב, שמתקיים במרכז הירידים בתל אביב, מה שנקרא אקספו תל אביב.

מאז 28 בפברואר אנחנו בהדממה, לא כי אנחנו רצינו להיות בהדממה. היינו צריכים לארגן כנס לרופאים במרץ, היינו צריכים לארגן תערוכת חשמל במאי. אסרו עלינו לפתוח את העסקים שלנו, ואנחנו לא עובדים מאז וגם אגורה לא קיבלנו מאז, וצריך דוקטורט בשביל לגשת לכל מיני טפסים ולכל מיני בקשות שצריך למלא. זה לא בא אוטומטי. זה לא נופל עליך לחשבון בנק אוטומטית ואתה - - -

גם הקורונה באה בלי להודיע לנו.

נכון.

אני לא באתי הנה בשביל להגיד לכם שאני רוצה כסף. אני רוצה כסף, אבל אני קודם כל רוצה שתיתנו לי לעבוד ותיתנו לי אופק.

איך? איך? איך ניתן לך לעבוד כשהנגיף משתולל?

אני נורא מצטערת. אתם נותנים לבתי כנסת, אתם נותנים לקניונים - - -

נותנים לבתי כנסת 20.

תני לי לדבר, בבקשה.

שנייה, תני לה. אוסנת, תני לה.

אנחנו דומים יותר לקניון או לתערוכה במוזיאון. הקניונים, גילו שלא נדבקים בהם. תערוכה מקצועית שמשתרעת בבניין של 10,000 מ"ר, והוגש מתווה מדויק למשרד הבריאות שעבר גם את משרד הכלכלה וגם את משרד האוצר וגם את משרד הבריאות, את הסגל המקצועי, ונעצר בגלל שהתחלף השלטון - - -

ישראלה, אני יכול לשאול שאלה מעשית?

כן.

אנחנו רוצים שהדיון יהיה פרקטי ואני אשאל אותך שאלה. אתם כגוף גדול, ואני זכיתי להשתתף בכמה כנסים גדולים ישראליים ובין-לאומיים אצלכם, ניסיתם להיות אקטיביים ולפנות למשרד הבריאות או למל"ל?

פנינו, פנינו - - -

רגע, רגע, יכול להיות שכן, כי זה מה שאני מצפה מכל גוף רציני. אם תחכי שמשרד הבריאות יכתוב לך תו סגול - - -

אבל הוגש מתווה לבקשתו של פרופ' גרוטו, המתווה תוקן על ידי פרופ' גרוטו ותוקן על ידי הדרג המקצועי במשרד הבריאות, והובא לאישור של קבינט הקורונה, ועבר אפילו את המל"ל. וביקשו מאיתנו באולם של 10,000 מ"ר, להכניס 1 ל-7 אנשים במקום 1 ל-4 אנשים, ולהגביל אותם, אחד יוצא, אחד נכנס, עם בדיקת חום, - - -

ומה קרה מאז?

נעצר, ולא עבר הלאה, ולא קיבלנו את התו הסגול. ואני החזרתי את העובדים שלי לעבודה ב-7 ביוני כי שבוע לפני אמרו לי שאני אקבל את התו הסגול ב-14 ביוני, ומאז אני משלמת גם משכורות ולא י כולה להוציא עוד פעם לחל"ת. ובגלל חוסר הבנה שלנו – הנושא שלנו הוא פלטפורמה לקידום עסקים במדינה. אתם רוצים להצמיח את המשק, אתם רוצים שהוא יגדל. זה לא משהו של המונים - - -

המסר ברור.

כשאתה עושה תערוכה מקצועית זה רק מוזמנים, יודעים מראש מי מגיע. זה לא אנשים אנונימיים שבאים מהרחוב.

ברור.

לשוק מותר לפעול, שוק הצפון פועל, שוק האיכרים פועל, אבניו, לאבניו נתתם לפתוח.

ישראלה, תודה. יש איתנו אורח נוסף. אני בכוונה מצרף אותו לחברי הכנסת כי זה באותו עניין, באותו תחום. ליאור גלפנד, מנכ"ל ארטרא.

שלום.

תנסה לא לחזור על דברים שאמרה ישראלה, אלא רק להוסיף.

אין שום בעיה.

כבוד היושב-ראש והוועדה, אני לא אוסיף על מה שישראלה אמרה כי אין מה להוסיף. אנחנו תחום שבשביל להרים כינוס, בשביל להרים תערוכה, נדרש פרק זמן מסוים והחזקת עובדים לתקופה מסוימת. אנחנו עובדים עקב בצד אגודל בכל מה שקשור להוראות משרד הבריאות. מה שאנחנו צריכים ומבקשים הוא דבר אחד מאוד פשוט – אל תפלו את המגזר המקצועי שלנו יחסית למגזרים אחרים, על מנת לאפשר לנו לעזור לכם להחזיר את הכלכלה.

אנחנו עושים כנסים מדעיים, מקצועיים, רפואיים, בין-לאומיים; כל התעשייה, הקשר בין אקדמיה לתעשייה נעשה דרך תערוכות וכנסים. החשיבות ברורה לכולם. לא באנו לחפש נדבות, באנו לבקש רק דבר אחד: תנו לנו לעבוד בדיוק כמו תרבות ובדיוק כמו כל דבר אחר שאתם מבקשים לפתוח. תודה.

תודה רבה. אועי כהן, בבקשה.

שלום אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני שמח להציג בפניכם נתונים כי שמעתי את ההתחלה שלך ואני כל פעם נפעם מחדש מאיך אתה מנהל את הדיון, פרקטי וישר לעניינים.

כרגע יצאה תוכנית חדשה שאמורה לתת מענה לחודשים מאי-יוני, ולצערי, שוב פעם, כל הכשלים שהיו בתוכניות האחרות נשארו - - -

די, רועי. תפסיק. תפסיק עם זה, רועי.

רגע, אוסנת, מותר. אוסנת, תני לו.

תפסיק. כל פעם אתה יושב עם האוצר, אתה קם, מסדר, מתחיל זה, בחיים לא שמענו ממך שאף תוכנית היא טובה. שום דבר. תמיד זה רק נגד, נגד, נגד.

אוסנת, אוסנת, בואי נסכם. אצלי אין דבר כזה.

היא למדה איתי משפטים ביחד. אתה מבין למה?

רגע, תן לי, תן לי. רועי, תן לי.

הוא חבר שלי. הוא יודע שאני - - -

לא קשור. אצלנו בוועדת הכלכלה זה לא יהיה. הוא מדבר והוא יאמר עכשיו גם דברים שיהפכו לי את הבטן. ישראלה אמרה בתי כנסת, אני לא רציתי להגיב לה, ויש לי מה לומר על בתי כנסת.

הינה, עשיתי - - -

אבל היא צודקת, את יודעת למה? כי יש קוקואים אצלנו שמייצגים אותם שנובחים כשלא צריך לנבוח. ואז מושכים אש כשלא צריך למשוך אש.

אני לא אמרתי מילה על בתי כנסת. אני נולדתי בכפר חסידים.

ישראלה, תודה. מגיע לך לומר וזכותך לומר מה שאתה חושבת, אני לא מזוכיסט, אבל גם אם זה יפגע בי. ככה אני חושב שצריך לנהל דיון, ולא צריך - - -

בבקשה, רועי.

אוסנת יודעת שכמו שהייתי יושב-ראש אגודת הסטודנטים ואף אחד לא יכול לסתום לי את הפה, אז גם במקרה הזה אני אגיד בדיוק את האמת.

אל תאתגר אותי. יש תוכנית שהוצגה והיא לטווח ארוך והיא אמורה לתת מענה לציבור העצמאים והעסקים הקטנים. אבל שום פעם נפלו בין הכיסאות אותם עצמאים שברגע זה אין להם שום מענה, וארבעה חודשים לא קיבלו שום דבר.

תן נתונים.

אני מדבר על אותם עצמאים שהפסידו בשנת 2018, 20,000 איש שביקשו לקבל לפי שנת 2019; אני מדבר על 2,000 איחודי עוסקים, שזה בעצם מספר עסקים ביחד, שעוברים את הרף של 20 מיליון, יצאו מהמשוואה ולא מקבלים שום דבר. אני מדבר על עסקים חדשים שפתחו החל מ-2 באוקטובר. מדובר על 25,000 עסקים שכרגע לא יכולים לקבל - - -

רועי, רועי, רגע, אל תרוץ. כשאתה אומר 20, הממשלה במתווה הזה תיקנה תוך כדי והגדילה ל-100. ככה דווח לנו.

אתה מדבר על הפעימות שהיו כבר?

כן.

בפעימות שעברו הוציאו את אותם אנשים. הכותרת היא מאי ויוני. מה קרה לאנשים במאי ויוני? הם לא קיבלו. עכשיו בתוכנית החדשה הכניסו גם את ה-20 מיליון עד 100 מיליון. זה נכון. אבל אני מדבר איתך לגבי מה היה וגם מה קורה עכשיו. ושוב, אני רוצה להתמקד איתך במספרים, כי תיכף אני הולך לתת לך מספר מאוד מאוד קשה.

82,000 עסקים יצאו מהתוכנית החדשה, והם נמצאים בין 25% ל-40% פגיעה. אתה מבין את המספר הזה? 82,000 עסקים שהיו אמורים לקבל מענה. ואני אספר לך בדיוק כי אתה איש פרקטי, ויש גם הרבה אנשים חרדים ואנשים מכל המגזרים שהם נהגי מוניות. לקחתי בכוונה את המקצוע הזה, שיש בו 35,000 איש, יש בו הכנסה ממוצעת של 15,000 ש"ח, יש לו 40% הוצאות שזה הרכב, זה הדלק, זה הביטוחים, זה הבלאי. בסך הכול נשארת לו הכנסה של 9,000 ש"ח. מזה הוא משלם מיסים וכל מה שצריך. עכשיו ירד לו 33% – אגב, יש כאלה שירד להם יותר – כלומר ירד לו ל-10,000 ש"ח ויש לו עדיין את אותן הוצאות; 6,000 ש"ח הוצאות, נשאר לו 4,000 שקל למחיה. נהג מונית אחר שירדו לו עוד 500 ש"ח, יקבל מהמדינה 6,000 שקל וזה יפה מאוד, יקבל 6,000 שקל בנוסף ל-3,000 ומשהו שיש לו הכנסה, ויוכל להגיע ל-9,000 ש"ח. אבל אותו אחד שירד לו רק שליש, יישאר עם 4,000 ש"ח. הוא לא ייצא לרחובות לצעוק? הוא לא יבין מה קורה איתו שנשארו לו אותן הוצאות ובעצם ההכנסות שלו ירדו ואף אחד לא יודע לתת לו מענה.

זו הסיבה שאני רוצה שמישהו מקצועי ישב עם משרד האוצר, עם מישהו שמבין, עם מישהו שיודע את הנתונים, עם מישהו שחי את השטח. זה מה שאני רוצה שיקרה. אתה יודע, אדוני ביושב-ראש, אתה בא מהשטח. היום יש 50% הכנסות עם 100% הוצאות. אתה היית גם בעיריות, אתה מכיר, איך שבחודש ינואר-פברואר, בגלל כל מיני אילוצים, לא הוציאו את כל האגרות השנתיות. איך שהעסקים פתחו את חודש יוני והכול חזר – תשנע, אדוני היושב-ראש, אגרת שילוט, אגרת שמירה, אגרת כיסאות ושולחנות, אגרת קרטונים, אגרת פינוי פסולת חריגה, כולם נפלו עליך בבת אחת, וזה אגרות שנתיות. עכשיו באים אליי עסקים, רועי, יש לנו 50% הכנסות, איך נשלם את כל ההוצאות האלה? באו עכשיו בתוכנית הזאת ומה עשו? נתנו פטור מארנונה רק לאלה ש-60% ומעלה. למה? כל אלה שירד להם 255, תראה לאות סולידריות שאתה נותן להם 25% הנחה בארנונה. מדובר על עוד שלושה חודשים, ובעצם אתה נותן ל הם אוויר לנשום.

כרגע צריך לגרום לכך שעסקים ישרדו, כדי שביום שאחרי יהיה לאן לחזור, ואת זה אני אומר לחברתי אוסנת מארק שיודעת והיא גם באה מהמגזר העסקי, ולדעתי, יש לה גם במשפחה יותר עצמאים מאשר - - -

כולם עצמאים.

היא יודעת צריך לעשות שיהיה לאן לחזור בסוף. כי אם אנחנו לא ניתן להם עכשיו את המענקים, לא ניתן להם את העזרה, לא יהיה לעסקים לאן לחזור. שוב, בכל מדינות העולם, שחררו את הכסף מהר ואת האנשים שחררו לאט, אם זה היה קורה במדינת ישראל, היום היינו נמצאים עם דו ספרתי של נדבקים בקורונה. בגלל שאנשים לא קיבלו כסף, אז היה לחץ וגם אנחנו היינו שותפים ללחץ הזה - -

למה? באיטליה שחררו אנשים מהר.

- - לפתוח כמה שיותר מהר כדי שיוכלו להתפרנס, ומצאנו את עצמנו עם אחוזים כאלה גבוהים של נדבקים.

לכן אני קורא לך, תדרוש עכשיו מנציגי האוצר, כי אני יודע שהם רוצים לפתור את הבעיות האלה, אבל הם נותנים את זה בכל מיני סיסמאות. נמצאים שם חברי כנסת מהקואליציה. תדרשו עכשיו מהאוצר לצאת עם הודעה שכל אלה שנפלו בין הכיסאות, כמו שהבטיח לנו ראש הממשלה, והוא הבטיח, הוא הבטיח את זה ביום שישי האחרון. הוא אמר, רועי, כל הריג'קטים האלה, אנחנו נטפל בהם. אתה תבוא ביום שיש הקרוב בשעה 12, אנחנו נשב ונראה במה טיפלנו. ואני רוצה להגיד שראש הממשלה לקח אחריות באופן אישי כדי לפתור את הבעיה. מה שצריך להגיד, צריך להגיד.

אז למה לא אמרתם את זה בהפגנה? למה לא אמרתם את זה בהפגנה?

הי, אוסנת. לא מעניין אותנו הפגנות. אני לא הולך לשום הפגנה. חבר כנסת שהולך להפגנה - - -

אז אני רוצה לבקש ממך, אדוני היושב-ראש, יש שם נציגי אוצר, שיגידו למה שוב פעם כל האנשים האלה שמניתי נופלים בין הכיסאות? אלה האנשים שיוצאים לרחובות. אתה יודע מה זה בן אדם שארבעה חודשים לא קיבל שקל אחד?

רועי, תודה. אני מסכים איתך.

תודה רבה.

אדוני, אני רוצה עוד מילה.

לא. את לא מפריעה לי. ישראלה, יש פה סדר בדיון אצלי. בדרך כלל זה נוח. לפעמים לא נוח.

איימן עודה, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, יעקב מרגי, אני מאוד מברך על הדיון, אבל בהתחלה אני רוצה לברך אותך. זו פעם ראשונה שאני יושב בוועדת כלכלה ואני יודע איך אתה מנהל את הישיבות, בן אדם מקצועי, ואני מאוד - - -

אני אשמין בסוף.

יחד עם זאת, אני רוצה להגיד לישראלה ולרועי. זה שאני מסכים איתכם, בוודאי מסכים איתכם. אני רוצה להגיד לכם את האמת. מה שאתם עושים פה בוועדה הזו זה דבר חשוב. אתם חייבים לעשות את זה. פגישות המועצה – חשוב, אתם צריכים לעשות את זה. אולי דברים כאלה יעזרו לכם בעוד 10%. בשביל לעשות שינוי מהותי, אתם צריכים להיות ברחובות. ויחד איתכם כל בן אדם שמאמין בצדקת דרככם.

מרד אזרחי.

רק הוועדות, וחדרים, ולדבר, ולשכנע את האוצר, - -

קריאה למרד אזרחי.

- - ועוד 6%, זה לא יביא לכם את הזכויות שלכם.

אנחנו לא יודעים לעשות את זה.

זה לא יביא לכם - - -

ישראלה, את לא חייבת לענות. ישראלה, קחי את הישיבה הזו כהשתלמות ממני איך מתנהלים בוועדה.

אתה מנהל נהדר.

זה לא יביא לכם את הזכויות שלכם. אתם הנפגעים והנפגעות העיקריים מהקורונה. אם זה תרבות, אומנות, אולמות, מסעדות, תיירות, אלה הם הענפים הנפגעים ביותר. כל שיח בחדרי חדרים הוא טוב, מועיל, זו חובה, אתם צריכים לעשות את זה. אבל בלי מאבק אמיתי בשטח, לא - - -

איימן, פה זה לא חדרי חדרים. פה זה הכנסת. הם פונים אל חברי הכנסת בצורה דמוקרטית, אנחנו מנהלים דיון כדי לשנות. זה בדיוק העניין.

אני אמרתי את דעתי.

הוא אמר את דעתו. מה שחשוב במשבר הזה הוא שאין מגזר או ענף – בתחומים אחרים, בשגרה, יש כאלה שחושבים שיכולים להתעלם מחלקים מסוימים באוכלוסייה. כאן כולם צריכים את כולם. אנחנו צריכים להתעסק עם הגדולים כי הם מספקים תעסוקה, הם משחררים הכנסה שמושקעת במשק. גלגלי המשק נעים, ולכן אחד תלוי בשני פה. זה כמו שעון מכני שגלגל שיניים אחד מניע את השני. זה לא אחד ובלתו אין. אלה הדיונים, ככה אני מייחס חשיבות לדיונים האלה. ואנחנו ניתן סעד ומענה ואוזן קשבת וכרויה לכל ענף במשק הישראלי.

יבגני סובה, בבקשה, ולאחר מכן אוסנת.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כל, אני רוצה להגיד שאנחנו במשך חודשיים, מאז שקמה הוועדה, מדי כמעט, שלושה ימים, עושים פה דיונים, דיוני עומק, ומדברים פה על אין ספור ענפים שנפגעו. אתה הבאת דוגמה של אתמול על ענף המסעדנות. אגב, לא הבנתי מה התשובה של משרד הבריאות. לא הבנתי מדוע משרד הבריאות בכל זאת לא נותן תשובות.

אני חושב שמילת המפתח פה היא שקיפות, שקיפות בתהליך קבלת החלטות, ולצערי, אנחנו לא רואים שקיפות. אנחנו שומעים הצהרות ומסיבות עיתונאים עם הצהרות גדולות, אנחנו שומעים כל הזמן, אנחנו נעשה, נעשה, ובסוף אתה רואה דיון שלמעשה לא יביא לשום דבר. אז קודם כל, שקיפות בקבלת החלטות זה דבר שהוא קריטי, סופר קריטי, גם בנושא התקציבי. ולך, אדוני היושב-ראש, יש את היכולת וגם אפשרות לדרוש מפקידי האוצר להסביר ולפרט בדיוק למה הולך הסיוע, מי הארגונים - - -

אבל הם לא יודעים לעשות את זה. הם באים והם לא עונים לך.

שנייה, שנייה. אני אסיים ואז נעשה דיון.

אתה יכול לדרוש מהם בדיוק את הסעיפים שהם נותנים, ולא להסתפק בהצהרה של ראש הממשלה שאומר, 6,000 לחודשיים. תגיד 3,000 לחודש. מה אתה אומר 6,000 לחודשיים?! זה דבר אחד.

דבר שני, זה לא קשור להפגנות. גם אני לא חושב שבהפגנות אפשר לפתור משהו, אבל אנשים זועמים, זועמים מסיבות ברורות, כי אתה מחליט לסגור, אתה מחליט לפתוח, אתה מחליט לסגור, אתה מחליט לפתוח. אנחנו לפני שלושה חודשים התגאינו – אני אומר אנחנו כמדינה – שכל העולם הנאור לומד מאיתנו. ואיפה פתאום עכשיו כל ההצהרות האלה? אז הגיע הזמן שאנחנו נלמד מהעולם הנאור כיצד לצאת מהמשבר.

יבגני, גם בזה לימדנו את העולם לא להיכנע מהר לרעשים ולפתוח מהר בגלל לחצים. לימדנו את העולם מה קורה כשנכנעים מהר ופותחים בגלל לחצים.

אני לא יודע אם זה בתכונה הלאומית שלנו, אבל אנחנו תמיד רצים להתגאות, ובסופו של דבר אנחנו כמו הרץ במרתון, שמי שמתחיל לרוץ ראשון, הוא בדרך כלל מגיע אחרון. אז אני אומר, קצת צניעות לא תזיק פה בסיפור הזה. וכן צריך ללמוד מהמדינות שכן יצאו מהמשבר. אני לא אומר שאנחנו צריכים עכשיו להסתכל מה קורה באיטליה, ואין ספק שהמשבר באיטליה הוא אחד המשברים הקשים. אבל למשל בריטניה, מוצאת ומצאה שביל בין הצורך לשמור על החיים לבין הצורך לשחרר את הכלכלה. אז זו לא בושה ללמוד - -

נזכיר שהם עדיין לא חזרו למערכות החינוך.

- - וזה גם לא בושה להודות בטעויות.

גני הילדים עדיין לא עובדים שם, עסקים שלמים עדיין לא עובדים בבריטניה. על מה אתה מדבר?

אני מדבר על זה שהמסעדות שם פתוחות ואני מדבר על זה שענפים שם התחילו לצאת - - -

תיכף נראה את גל ההדבקה, ואז נראה אם זה היה חכם או לא.

את הולכת לדבר, אוסנת.

לגבי הדבקה, אני חושב שאתם בליכוד קודם כל צריכים לפנות לשר הבריאות אדלשטיין. הוא הבטיח שכל פעם יעדכנו את הנתונים של ההדבקה. היום בבוקר לא ראיתי שזה מעודכן. אז יש לכם גם אפשרות בסיעה לדרוש את השאלות האלה, ואל תגידו שזה קשור לאופוזיציה.

אתם רק תחפשו את הריג'קטים.

תודה, יבגני. תסכם.

מי שהעלה את הנושא הזה היא מיכל שיר. תדרשו את זה בתוך הסיעה. תדרשו את התשובות האלה, ושקיפות זה הדבר הכי חשוב שאנחנו צריכים היום.

תודה. אני רוצה לומר לכם, ברגעים אלה הממשלה מתכנסת לאשר תוכנית כלכלית נוספת. אני בא משם, ואני מעודד מזה שיש עוד תוכנית, זה עוד 50 מיליארד ש"ח, בנוסך ל-100 מיליארד, ויש בה הרבה שיפורים לעומת התוכנית הראשונה. ואין ספק, כל קריטריון, כל נוסחה בסוף מנסה למצוא מכנה משותף הכי רחב. אבל תמיד יהיו עיוותים. היתרון הגדול בזה הוא שבמשבר הזה, שהכול מתנהל תוך כדי תנועה ואפשר לתקן, והממשלה קשובה. היא עשתה בסבב הראשון. אם יהיו עיוותים בסבב השני, נלחץ ונשנה אותם גם כן.

אוסבת, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

אני אומר אולי דברים שיעצבנו פה חלק מהאנשים, - -

אני מבטיח לך שאני לא אתעצבן.

- - אבל קחו בחשבון שאני הייתי עצמאית, כל המשפחה שלי עצמאים, ואנחנו בטח ובטח לא רוצים לירות ברגליים שלנו. צריך לקחת בחשבון שכל מתווה שיביאו לפה\ תמיד יימצאו בו חורים כאלה וחורים אחרים. ראש הממשלה ולדעתי גם שר האוצר עושים פה לילות כימים על מנת להחזיר את המשק כדי שיהיו פה פחות מובטלים, ותתחיל להיות צמיחה.

אבל מה, בסופו של יום, הרי לא המצאנו את הקורונה. הנגיף נמצא כאן.

נכון. צריך ללמוד לחיות איתו.

את לא מפריעה לי.

וככל שאנחנו נפתח את המשק, אנחנו נמצא עוד יותר הדבקה. עכשיו צריך למצוא את הבאלאנס בין בריאות הציבור לבין העסקים. ואני לא חושבת שאי אפשר למצוא את האיזון הזה. ניתן למצוא את האיזון הזה. אבל כשאני שומעת שאומרים לי לקחת עכשיו את ממן או כל מפעל אחר שהיה - - -

תממ. לא טעית, ממן ותממ.

תממ, שאנחנו אוכלים את האוכל שלהם בטיסות ועכשיו אין טיסות.

לא תמיד. לא תמיד אוכלים את האוכל שלהם.

לא אוכלים כי – טוב, לא נגיד מה אנחנו חושבים על זה. אבל אם אנחנו נטה את המפעל הזה, לדוגמה, כמו שחברתי מיכל הציעה פה, לצה"ל, אז הספק של צה"ל ייפגע. בסוף העוגה היא אחת וצריך לדעת איך לחלק אותה.

אבל במדינות אחרות ידעו לייצר ייעוד מחדש. זה פתרונות יצירתיים. אנחנו יודעים לעשות את זה.

רגע, רגע. מיכל, אני לא הפרעתי לך. פתרונות יצירתיים, אבל צריך להבין שבסוף העוגה היא אחת. עכשיו העברנו מתממ לצה"ל – יש ספק לצה"ל. יקום הספק של צה"ל ויגיד, מה איתי אני? למה אתם פוגעים בי עכשיו?

לכן אני אומרת, התקופה הזו היא תקופה מאוד מאוד מאתגרת, היא תקופה מאוד קשה גם לאלה שחולים, גם לעסקים, אבל בסוף צריך למצוא את האיזון בין כל - - -

סגרו עכשיו את אולמות האירועים, ואני אגיד, למען גילוי נאות, הבן שלי מתעסק בענף האירועים. הרבה פעמים בוועדת קורונה יצאתי מכל מיני הצבעות שאני יכולה להצביע, על מנת שאני לא אהיה בניגוד עניינים. יש אולמות אירועים שנמצאים עם שבעה ושמונה דונם, ומרשים להם לעשות אירוע רק של 200 או של 50, ויש אולמות אירועים שיש לו 700 מטר וגם שם מרשים לו רק 50 איש.

ויש אולמות שאישרו להם 250, והכניסו 1,000.

נכון.

זה בדיוק הדיון שהיה אתמול.

ולכן מה שאני באה לומר זה למצוא את האיזון הזה הוא מאוד מאוד קשה.

מסכים.

בהמשך למה שדיבר חברי, רועי כהן, נשיא לה"ב. אני אומרת, אי אפשר לשבת עם האוצר ומצד אחד לקבל, ובצד השני להחזיק את המקל ולהתחיל לצאת נגד הממשלה. אם רוצים באמת לצאת מהפלונטר פה, צריך לעבוד בשיתוף פעולה ולשלב כוחות. מה שחברי חבר הכנסת מהמשותפת קרא עכשיו, זה רק למרד אזרחי – אם בא לכם לעשות פה איזה מרד, ולצאת ולראות את ההפגנות האלימות של השמאל הרדיקלי שראינו במוצאי שבת, אני לא ראיתי שם עצמאים. אני ראיתי שם רק שמאלנים, ושמאל רדיקלי שאמר רק דבר אחד: לא ביבי. עוד פעם, אנחנו לא במערכת בחירות עכשיו. אנחנו במערכה להציל את העצמאים במדינת ישראל.

תודה.

וכדי לעשות את זה, צריך לעשות את זה בשילוב כוחות עם הממשלה ולא נגד הממשלה.

היית בכיכר רבין? אם היית שם וראית שמאל - - -

- - -

רגע, רגע, גברתי - - -

אני חייבת להגיד משהו. - - - אני לא יכולה יותר.

את מוכנה להתאפק?

אני לא יכולה.

איך אפשר להגיד על 10,000 עצמאים שמאל רדיקלי?

אני לא יכולה. אני ממש מצטערת. אני לא יכולה. אני לא יכולה.

יוסי פתאל. יוסי פתאל.

אני הקמתי עסק 'לפני 47 שנים, עברתי מלחמת יום כיפור, עברתי מלחמות, בחיים לא היה כזה אפס. אפס.

ישראלה, דיברת ואני אתן לך שוב.

ונהדר לשמוע, לשלם, לא לשלם. ממה נשלם? ממה נפרנס את האנשים? ממה?

ישראלה, ישראלה - - -

אני בגיל שאני כבר לא יכולה להתחיל מחדש. אני בת 72. מאיפה אתה רוצה שאני אתחיל?

תשמרי על הבריאות ותקשיבי, שמעי לי, עצה אני אתן.

מה זה?!

את מוכנה להקשיב לי?

זה אטימות.

את מוכנה להקשיב לי קצת?

כן.

אני מבין את סערת הרגשות שלך. זו מטרתו של הדיון. הרי אני יכול לענות לך, לתת לך עשר דקות לשפוך את הלב ובזה מיצית. אני לא מיציתי. אמרת מה שאמרת בבסיס, הבנו את המסר - - -

תנו לנו לעבוד.

רגע, רגע - - -

טוב, אני שומעת, אני שומעת.

את אפילו לא נותנת לי להשיב. את רואה שאני קשוב ואני סבלני וסובלני.

טוב.

אז תלמדו ממני. סליחה שאני אומר את זה. תקשיבי, אנחנו נשמע גורמים נוספים. אנחנו סך הכול פורסים את המפה כאן על השולחן. בסוף הדיון ננסה להתכנס לסיכום, שיהיה כיוון דרך לממשלה. רק קצת סבלנות. ואת לא היחידה, יש לי עשרות בקשות דיבור מאנשי עסקים ובעלי עסקים שזה מפעל חייהם. אני מבין את סערת הרגשות, אבל אני חייב להיות קצת נוקשה כי דמעות אסור שיעשו עליי רושם.

לא התכוונתי.

אחרי הדיון הן ממיסות אותי. אחרי הדיון הן ימיסו אותי. כרגע אני מנסה להיות מנותק רגשות.

יוסי פתאל, בבקשה.

שלום, אדוני. תודה רבה.

קודם כל, אני מתרשם מכל הישיבות שהבעיה היא לא הקורונה ולא המשבר התקציבי, אלא אגף תקציבים. אז אולי צריך לפתור את הבעיה הזאת בהזדמנות.

כשמדברים על עיוותים בתחום התיירות הנכנסת, התוכנית הנוכחית משאירה שליש מהיקף השוק בחוץ. זה לא עיוות. זה לא משהו בשוליים. עשרת החברות הגדולות שמהוות שליש מסך כל השוק לא יקבלו כלום בגלל שקבעו את קו ה-100 מיליון. צריך לזכור שמארגני התיירות הנכנסת הם האנשים שמהווים מסלקה, הם משלמים לבתי המלון, לאוטובוסים, למדריכים, למסעדות וכולי.

המדינה קבעה רף של מי שנפגע ב-40%. כמו שאמרה כאן - - -, אנחנו ב-100%. כל ההגדרות שלכם לעסקים בסיכון שיחזרו מאוחר יותר, אנחנו נמצאים כבר שם. הקביעה של ה-100, ששאלנו באוצר למה היא – ככה, רובוטי, בירוקרטי, ללא שום היגיון. לא הונח לפניכם שום נייר כלכלי שאומר - - -

יוסי, אם אתה באוצר, איך היית קובע?

עושה עבודה כלכלית רצינית. לא בא לנבחרי הציבור ואומר להם, תחליט 100. למה 100? כי צריך לחתוך. מה זאת אומרת? מדובר בדיני נפשות. בשוליים של החיתוך הזה אנשים נופלים לקבר. צריך להסביר את זה. אם אתה רואה שקבעת כלי, יש עיוותים. נכון. אבל כששליש שלם מענף זה העיוות, אתה צריך להגיד, רגע, אני צריך לעשות פה תיקון. אומרים, אנחנו לא מבינים את זה. אני מצטער לומר, אגף התקציבים מתנהל כגזברות, הוא איננו מסוגל לגבש אסטרטגיה.

חדר מצב כלכלי מנותק מאגף תקציבים.

אגב, זה גדול על כולם, גם על כל היושבים כאן. במקום שישבו מומחים, ואגב, כשאנחנו מדברים עם החבר'ה של שמחון וכולי, השיחה יותר נורמלית. גם כשאומרים לי לא. אבל כשאני שואל, למה 100 כשאני גם במאה אחזו בלי עבודה? ככה, צריך לחתוך. והם מסבירים לנו שאנחנו נידונים לשבט.

בכל ישיבה אני מקבל את הסימפטיה שלכם. אתם מסכימים שענף התיירות הנכנסת הוא חשוב, ענף הייצוא השישי בגודלו, יותר מייצוא ביטחוני, חשובים לנצרת, אתם מדברים על טבריה ואתם מדברים על עכו, הכול זה הקבוצות שאנחנו מביאים. 75% מכלכלה, הערים האלה, טבריה, נצרת, עכו, צפת וירושלים, בנויות על הקבוצות שלנו, ומכחידים את השחקנים הכי חשובים בשוק. אז לא מדובר בעיוות, אלא בכשל מהותי במתווה לעניין התיירות בכלל ופרט לתיירות הנכנסת.

רגע לפני שאנחנו עולים לגרדום, אני גם לא יודע איך הוועדה יכולה באמת להשפיע על הגזברים למעלה, צריך להגיד שכשיש עיוות כל כך גדול בתחום, עושים סטופ. אומרים רגע, פה צריך להיות יוצא מן הכלל. ניתן לגדר אותנו. רוב המחזור שלנו בלי מע"מ. אנחנו - - - לא ב-40%. תקבעו קריטריון של מי שנקבע ב-80%, ייכנס לתוכנית של על מאה, אל תיתנו יותר כספים ממה שאתם לעד מאה. מה נתתם להם? 500, תנו לנו לחיות עם זה. אתם לוקחים את הכוחות המובילים במסגרת העיוות, לענייננו הוא כשל מהותי רוחבי, וצריך לעצור את הטירוף הזה.

צודק.

אני יודע שלא יעזור לנו. אבל אתם יכולים לקבוע עיקרון שאם קבעו מתווה שפוגע לפחות בשליש מהשוק - - -

יוסי, אתה יודע מה עולה לי מהשיחה איתך? מה התסכול בדיונים האלה? אתה שומע, פה עיוות, פה עיוות, אתה מסכים, ובצדק.

יש הבדל בין עיוות לכשל רוחבי על כל השוק.

אתה מציג פה כשל שהוא אמיתי. כל נוסחה יכולה ליצור מצב, ואם אין לך צוות התערבות שיודע לזהות את זה - - -

מסכים.

מנהלת הוועדה, - - -

אדוני, הצעתי לכם כבר לעשות ועדת בדיקה על כל הבנקים ואתה שללת את זה. אם הם ידעו שיש פה ועדת בדיקה שמלווה את תהליך קבלת ההחלטות, ידם לא תהיה כל כך קלה על ההדק.

לא, אני לא שללתי את זה. אני רק לא רוצה לנקות מאחריות את המפקח על הבנקים ואת בנק ישראל.

והיה את - - -

מיכל, אני באמצע. כל ישיבה נולדת לנו עוד ישיבה. עם כל הכבוד ובצדק, לא נשב פה ונכלה את זמננו וכוחותינו - - -

אנחנו צריכים את נציגי האוצר.

הלוא היום הממשלה מקבלת החלטה על תוכנית כלכלית נוספת, תבוא הממשלה ותציג לוועדת הכלכלה של הכנסת את מהותה תוכנית ויעלו הטענות האלה. זה פועל יוצא מהישיבה.

אני אומר, במקום לפתור את הבעיה שלנו, תעשו משהו שאני לא ארגיש שעשיתם לנו טובה. אם יש כשל על שליש מהשוק, התוכנית לא מתאימה.

יוסי, תודה.

תודה לכם.

ניר ברקת, בבקשה.

זה קצת תקליט שחוק, אבל אדוני היושב-ראש, אני רוצה עוד פעם לחדד מה הבעיה. הבעיה היא שבאגף תקציבים חושבים איך לחסוך כסף, ופונקציית המטרה צריכה להיות איך מצילים מקומות עבודה, איל מונעים פשיטות רגל. אם זה לחסוך כסף, אז הם כנראה עושים עבודה טובה. אבל אם המטרה שלנו היא להחזיר חצי מיליון מובטלים למקומות העבודה שלהם, ויש לנו 120,000 עצמאים ועסקים בסיכון, חלקם קטנים, חלקם בינוניים, חלקם גדולים, אז מה יעזור לנו שעשרה עסקים או עשר חברות של תיירות נכנסת הם מעל 100 מיליון שקל? אז מה, אנחנו צריכים 100,000 מובטלים או שלא יהיה להם לאן לחזור?

אני טוען שפונקציית המטרה צריכה להיות מניעת פשיטות רגל, האצת צריכה והסבת עובדים. כל אחד מהם, 250,000, 150,000 ו-100,000 עובדים, אנחנו יכולים להביא. זאת צריכה להיות המטרה. עכשיו אם זו המטרה, אז צריך להגיד תודה למדינה, תודה לשר האוצר ולראש הממשלה, שבאו עם תוכנית גדולה יותר. אבל עדיין, למרות התוכנית הגדולה, אם אנחנו שומעים בעוד 80,000 ומשהו עסקים עצמאים לא מקבלים מענה והם בסכנת קריסה, ויש לנו חברות גדולות שלא נותנים מענה מעל 100 מיליון שקל, והם בסכנת קריסה, אז אנחנו צריכים לא להתבייש להכניס תיקונים. וזה בדיוק התפקיד שלנו פה בכנסת, להאיר את עיניהם, לשמוע מה אומר הציבור, איפה הפער. ואני מצפה לשיתוף פעולה של הממשלה, ולא שיבואו כל פעם ויגידו לנו, אל תתערבו לנו, אנחנו נחליט. זה לא עובד ככה. והקשב לציבור זה המפתח.

הם ניסו פעם אחת. זה לא הלך להם.

לא, בוועדת הכספים הם מנסים את זה הרבה. אנחנו באים מוועדת כספים.

אני מדבר על אותה ועדת הכספים.

כן, אבל אז עושים טעויות. ואנחנו פה משלימים את המדינה, וכשהיא עושה מהלכים נכונים כמו השבוע, צעדים נכונים, הצעדים של התוכנית הכלכלית הם נכונים, אבל כשהם ייכנסו אלינו פה לוועדות, לוועדת הכלכלה, לוועדת הכספים, המטרה שלנו היא שלא יתעלמו מהדברים הללו ומהבעיות הללו, רק צריכים להוציא את החוק טוב יותר.

תודה. אייל הלוי.

שלום, כבוד היושב-ראש. אני אייל הלוי, מנכ"ל ובעלים משותף של חברת כנסים, בדומה לליאור גלפנד ולישראלה שטיר. ואני יודע ששניהם שטחו את הבעיות העיקריות.

אני מעורב לא מעט בתקופה האחרונה בכל מה שקשור למאבקים וניסיונות להשיג מה שמגיע לנו על מנת למנוע קריסה של החברות, ואני מחלק את הבעיה לשניים. אין ספק שהענף שלנו, ענף התיירות הנכנסת, ענף הכנסים, כל מה שדורש התקהלויות של אנשים, ספג מכה מטורפת, ואני מנסה להיות לא רגשני, למרות שזה בוער בנו יום יום. ואנחנו באמת על סף קריסה, מחלקים נדבות, אוספים חבילות לנזקקים, עושים לא מעט פעולות על מנת להציל את מי שיקר לנו ומי שחשוב לנו בסביבה שלנו. יחד עם זאת אני מחלק את הבעיה לשניים.

הייתי בקשר עם שני אנשים ממשרד האוצר באופן אישי ובאופן שוטף. נפגשנו עם השר. התרשמנו שיש מתווה של פיצוי כספי. אנחנו רק רוצים שהוא יתממש ושנבין שהוא אכן רציני ונותן פתרונות. כי הציבור, וזאת בעיה מספר אחת, לא מאמין שאכן יתקבל כי היו מלאי אכזבות. אם מה שהובטח יתקבל במתווה הגיוני שבאמת נותן פתרון להוצאות קבועות של חברות על מנת שלא תקרוסנה ויוכלו לטפל בעובדים, בחברה, בספקים ובהוצאות הקבועות, ולא יגררו אחריו דברים אחרים יותר גרועים במשק, זה שלב ראשון שנהיה שבעי רצון, לדעתי, במידה מסוימת.

תודה.

הנושא השני שאינו תלוי בנו, זה הקורונה עצמה. לא אני ולא אף אחד מהיושבים בחדר יכולים להגיד מה נכון ומה לא נכון. זה וירוס או אויב שמתעתע בנו, והמלחמה שלו בנו אומרת, אתם לא תיפגשו. זה הווירוס, זאת המלחמה, מול אויב עלום שאומר, אתם לא תיפגשו. אם לא מוצאים פתרון, ואני חושב שיש פתרונות. כמו שישראלה אומרת, ודיברנו עם גרוטו ודיברנו במספר פורומים. אם מוצאים פתרון, מישהו צריך לשבת יחד איתנו ולמצוא את הפתרונות הנכונים כדי לאפשר משהו; לא 100%, לא 795, אבל משהו שייתן איזושהי המשכיות.

אייל, תן לי נתון. ישראלה, תהיי איתנו. כמה הענף שלכם מעסיק באופן ישיר? חוץ ממה שנלווה מסביב?

12,000.

הענף שלנו באופן ישיר מעסיק כ-200,00 עובדים כי הענף שלנו מעסיק גם את התאורנים ואנשי הבמה - - -

אמרתי , ישירות. קודם כל, ישירות.

אנחנו 12,000 ישירות, ו-196,000 מסביב.

זה מספר מדויק, אבל בעקיפין זה ישיר כי זה שאנחנו חברה לארגון כנסים – אנחנו אומנם מארגנים ויש לנו עובדים, אבל כשמביאים כנסים זה הולך לכל האנשים מסביב.

אייל, אמרת שאתה מתנדב ומחלק חבילות מזון.

נכון.

אני הולך להתנדב. אני אחרי הישיבה הזו אנסה את כישוריי, או אצלי, כמובן מעדיף אצלי, או במשרד הבריאות, יחד עם נציגות שלכם, כדי לקדם את נושא התו הסגול שלכם.

יוצא מן הכלל. כל הכבוד לך.

מצוין.

תודה. תודה. אילן אברהמי, איתנו בזום?

שלום, כבוד היושב-ראש. שמי אילן אברהמי, אני סמנכ"ל הכספים של תממ, תעשיות מזון מטוסים. אנחנו חברה שבימים רגילים מעסיקה מעל 500 עובדים, כשמעל 95% מהעובדים נמצאים כרגע בחל"ת, נשארנו עם כ-25 עובדים. אנחנו הכנף הראשון שנפגע, וסביר להניח שנחזור לפעילות אחרונים. וגם כשנחזור לפעילות, אני מניח שנחזור בעצימות מאוד נמוכה, לאט לאט, עד שנחזור, אני מעריך, לבין 50% ל-75% מהפעילות הקודמת שלנו.

אנחנו נפלנו בין הכיסאות במתווים השונים של מתן ההקלות או המענקים. אנחנו חברה שמחזור המכירות שלה הוא מעל 150 מיליון שקל, כך שלא נפלנו בשום מתווה. ולחברה שנפגעה ב-95% בפעילות שלה, אני חושב שזה מצב עקום, שאין מתווה שיכול לתת לנו פיצוי, כי אנחנו במצב כלכלי מאוד מאוד בעייתי. ואת עיקר המחיר של המצב הכלכלי הזה משלמים 500 העובדים המסורים שלנו שנמצאים כרגע בבית והאופק שלהם קודר ושחור.

כסמנכ"ל בחברת תממ, ניסיתם לחשוב מחוץ לקופסה? איפה אתם יכולים לעשות הסבה מהירה עם המשאבים שלכם, שזה כמובן לא יבוא על חשבון משהו אחר?

אנחנו עובדים על זה 24 שעות בימים, מחפשים שווקים. פיתחנו מוצר שאמור לצאת בשבועות הקרובים - - -. אנחנו במגעים עם חברות המזון הגדולות בארץ כדי לייצר עבורן. אבל להחזיר פעילות של 150 מיליון שקל, זה לא פשוט. לבנות שוק ולמצב את עצמך בשווקים, אתה צריך להיכנס ולהתחרות בספקים אחרים, זה לוקח את הזמן וזה נעשה עקב בצד אגודל. זה לא משהו שמהרגע להרגע אתה יכול לכבוש שווקים של מיליוני שקלים.

אנחנו בונים את עצמנו ואנחנו חושבים מחוץ לקופסה מתוך חשיבה אסטרטגית, להקטין את התלות שלנו בתחום המזון למטוסים. התחלנו עם זה עוד לפני הקורונה, ואנחנו מבינים את החשיבות של זה היום הרבה יותר ממה שזה היה קודם, אבל זה לא משהו שייבנה מהר.

מה הייתם רוצים לראות?

היינו רוצים לראות מתווה לחברות כמונו, שמחזור הפעילות שלהן ירד במעל 95%, ושיהיה לענף הספציפי שלנו מסלול של מענקים ופיצוי להוצאות הקבועות ולהוצאות האחרות שיש לנו. אם המדינה כמדינה הייתה יכולה לרכוש מאיתנו מזון לגופים המוסדיים שהיא מעסיקה, למשל, הצבא או רשתות ההזנה של מערכת החינוך, אנחנו היינו מאוד מאוד שמחים לשמוע.

עלתה כאן טענה צודקת, כי הענפים האלה, יש להם ספק שזכה במכרז. לא מתקנים עוולה בעוולה. השאלה היא כזו – יכול להיות שיש משהו ייעודי למשבר הזה. צריך לבחון אם יש צורך כרגע בהסעדה או הזנה של - - -

של איזורים שנמצאים בסגר, למשל.

במקום לתת להם סיוע כזה או - - -

אני שמעתי את הטענה שיש ספקים שזכו במכרז. על פניו אני יכול להבין אותה, אבל מצד שני, אם הגוף שזכה במכרז זכה על פעילות איקס, והיום הוא מספק שני איקס כי הביקושים גדלו, אז אולי את האיקס הנוסף אפשר לחלק לספקים כמוני.

אוקיי. תודה רבה לך. רונן קרסו, בבקשה.

שלום, כבוד היושב-ראש. תודה על ההזדמנות. ענף התיירות היוצאת, אפס הכנסות, אפס סיוע. דיבר על זה יוסי. אצלנו זה לא 33% מהעסקים. זה 80% מהעסקים ואלה עסקים של מעל מאה מיליון, עם רווחיות מאוד נמוכה. כרטיס טיסה עולה 1,000 דולר, מגיעים למאה מיליון, מרבית העסקים אצלנו, מרבית האנשים בעצם שעובדים בענף.

גם חבר הכנסת ברקת, גם יוסי, דיברו על כשל. ואני אתן לכם אותו בצורה הכי אנומלית שקורית. מחזור של 99 מיליון שקל מקבל רבע מיליון, מחזור של 101 מיליון מקבל אפס.

תמיד כשמותחים קו, הדוגמה הזאת היא אקטואלית.

לא, לא נכון - - -

אבל אין היגיון בקו הזה. אין בו שום היגיון.

ניר ברקת טוען בצדק. אתה יכול למתוח ביקורת על מתיחת הקו, שאין בה היגיון. אבל אין מה לעשות, בכל מתיחת קו - - -

אבל תן לי שנייה, אני אסביר לאן אני מכוון.

כן הגיוני אולי היה – עזוב, שלא היינו מסכימים – חבר'ה, כל סכום יקבל רבע מיליון, אחד של 120, אחד של 90. בוודאי שלא להפלות את אחד של 110 שיש לו גם הרבה יותר הוצאות מזה של 70 מיליון. אין בעיה לקבוע סכום אחד גג עליון ברמת הפיצוי. אבל כאן הם עשו משהו לא הגיוני.

היינו באגף תקציבים באוצר אתמול. לא הייתה פגישה טובה כמובן, ולא קיבלנו תשובה מספקת. יש כרגע עד מחר להגיש לאוצר תיקונים. אם ועדת הכלכלה תוכל לסייע בעניין האנומלי, הלא-הגיוני, שברור לי שהוא - - - בסוף כי זה לא סביר שמי של 90 מיליון קיבל, ו-101 לא קיבל. ושוב, אני לא מדבר על הסכום, אני מדבר על אותה תוצאה. זה משהו לא סביר.

אנחנו מדברים כרגע על ענף בקריסה, כמובן. אפס הכנסות. חמור מזה, מה שיש פחות בענפים אחרים, שהענף מאוד מאוד מוטה גלובליזציה. זאת אומרת, ביום שאחרי שהקורונה תעזוב אותנו, אנחנו מדברים על גופים עולמיים, חברות אינטרנט וכולי, שיכולות לקטוף את העבודה מהר מאוד כי שם הממשלות עזרו, שם הממשלות נתנו, יהיה מאוד מאוד קשה להרים את השאלטר מחדש. אז זו בעצם הבקשה היחידה מוועדת הכלכלה, אם אפשר לתקן את הדבר האנומלי שקרה.

אדוני, שברת שיא. לדבר, לדבר, ולא לשמוע ולא לראות איתנו.

שומעים?

אני מנסה להתערב בשיחה איתך כבר כמה דקות.

אנחנו רוצים לסייע בידך, אבל כדי לסייע בידך אני צריך להבין אותך. זה שאתה מדבר ברצף, באוטוסטרדה, זה לא בטוח שהבנתי אותך. יכול להיות שהסברת טוב, ולי קשה להבין.

אתה מציע מתווה מדורג, ולא מתיחת קו?

נכון מאוד.

אוקיי, תודה. זה יהיה בסיכום. אבירם אלון, בבקשה.

נעים מאוד, דבר ראשון, תודה רבה לוועדה וליושב-ראש הוועדה שנותן לנו לדבר ולהתבטא. רציתי לדבר על האולמות וגני האירועים.

היית אתמול בדיון איתנו?

הייתי אתמול בדיון. ניר שפר דיבר מטעמנו. אני כרגע המנכ"ל בפועל של ההתאחדות, ואני רוצה לדבר בשם 500 בעלי אולמות.

אנחנו מדברים על מצב שבו מאז פברואר-מרץ אנחנו לא עובדים, כאשר יש לנו הבלחה של כניסה ב-14 ביוני כשנתתם לנו לעבוד, בהתחלה 250 אנשים, אחר כך ירד ל-250 ו-100, לאחר מכן ל-50, ואז סגירה סופית.

אנחנו ארגון שמאגד את בעלי האולמות שיחד מעסיקים באופן ישיר 40,000 עובדים ובאופן עקיף מעל 120,000 עובדים במשק, וזו כמות אדירה של עובדים. כרגע אנחנו בין הענפים הראשונים שנכנסו להסגר ובין האחרונים שנפתחו ולאחר מכן נסגרו מחדש, וככל הנראה, אנחנו נהיה בין האחרונים שיפתחו בהמשך.

אני רוצה לדבר בהכרח על הזמן שבו הוועדה מדברת, שזה מאי-יוני-יולי. מאי פחות רלוונטי לנו, כי נפתחנו ב-14 ביוני. אבל אנחנו מדברים על השלכות הפתיחה, וצריך להבין, האולמות שילמו כסף לספקים, האולמות התכוננו לפתיחה באמצעים כאלה ואחרים, שפכו מאות אלפי שקלים על הפתיחה ועל המצב החדש. אנחנו חשבנו שאנחנו נשארים פתוחים, ולכן הוצאנו את כל הצ'קים לספקים, התחלנו בעצם לעבוד רגיל, ולכן יש בעייתיות בנושא הזה.

יותר גרוע מלא לתת להם לחזור, זה להגיד להם לחזור ולעצור עוד פעם.

בדיוק.

ובנוסף, יש את הבעייתיות עם הזוגות, כל הזוגות שדחינו אותם כרגע נכנסו למצב של אנחנו חוזרים לעבוד, אפשר להתחתן, ולאחר מכן סגרו אותנו עוד פעם. אגב, במצב של מעכשיו לעכשיו סגרו אותנו, ואני לא רוצה להגיד לכם איזה טלפונים קיבלתי מהורים ומזוגות בוכים. ופשוט נכנסנו למצב קטסטרופה מחדש.

יש כמה דברים שאנחנו באמת מבקשים להתחשב בהם. דבר ראשון, המצב עם הזוגות הוא בעייתי. ברגע שאנחנו עכשיו נדרשים, אם נידרש, להחזיר מקדמות לזוגות, הענף יקרוס. אנחנו מדברים על מקדמות של מאות אלפי שקלים.

מה זה, אם נידרש? הם לא דורשים?

כרגע אנחנו מגיעים איתם לאיזשהו מצב שבו אנחנו מבקשים דחייה, הם מבקשים דחייה, ואנחנו מגיעים למצב של משא ומתן עם הזוגות, ולכן רוב הדברים נפתרים.

טוב מאוד.

אבל עדיין חשוב להבין שברגע שנצטרך להחזיר מקדמות, אנחנו נגיע למצב שבו האולמות עלולים לקרוס כי מדובר במאות אלפי שקלים, אם לא מיליונים, וגם ככה הענף בקריסה. חשוב להבין את זה.

אבירם, תודה. העברת את המסר. יש מישהו בזום שרוצה להתייחס? אחרון הדוברים? דליה חדד, בבקשה.

שלום לכם. יעקב מרגי, יושב-ראש הוועדה, תודה לך. אני מכירה אותך ואת עבודתך, ורציתי להודות לך.

אני כל ראשון בחודש מקבל משכורת מהמדינה.

ולכל חברי הוועדה, לחברות הכנסת אתי עטייה ומיכל שיר, שמלוות אותנו צמוד.

רציתי להוסיף על מה שאמר סמנכ"ל הכספים. רבותיי, זה לא רק עובדים. אנחנו בכל המגזר אלף משפחות, זה גם אנשים קשי יום. רובם מלוד-רמלה. יש אצלנו אנשים מוגבלים. עבודה זה לא רק לעבוד. זה גם לנפש. אנשים עם בעיות שקשה להם לא רק כספית, שלא מוצאים את עצמם. זה נכון שחברת הכנסת אמרה, מה יעשה אותו אחד שיזכה במכרז? אנחנו בשעת חירום, ובשעת חירום צריך לחלק את העוגה לכל הילדים. אין מה לעשות. אנחנו לא נמצאים במצב רגיל. לכן צריכים לעזור לנו.

המפעל שלנו, יש לנו אותו מפעל לאל על שנמצא בניו יורק, בורנשטיין. הם קיבלו 2.7 מיליון דולר על זה שהם בבית. אנחנו ממרץ בבית. אני מנהלת מבצעי קרקע, עובדת 37 שנים, בבית ממרץ. אני לא רוצה לומר לכם מה ההרגשה לשבת בבית, לא למצוא את עצמך, בן אדם שהיה פעיל. קל וחומר אותם עובדים קטנים שנמצאים בלוד ורמלה.

לכן אנחנו מבקשים מכל הוועדה שתעזור לנו בבקשה לקבל פרויקטים, להתחלק בעוגה. אם בחינוך מילגם מקבלת אלפי מנות, אז לחלק את זה. אנחנו בשעת חירום. אפילו שהיה מכרז, אין מה לעשות, משנים את התמונה ומשנים את ההוראות. אין מה לעשות.

דבר שני, אנחנו מדברים על המענק שדיבר עליו אילן. לא קיבלנו שום מענק. אנחנו רוצים להתחיל לפנות לכל מיני מזמנים, אבל אין תזרים מזומנים למפעל.

ודבר שלישי, גם שר האוצר דיבר על נושא הפנסיות, ועד שנה הם צריכים לקבל פטור מלהפריש כסף. אנחנו בפנסיית מבטחים הישנה מזרימים כל חודש אלף שקל. זה לא פייר, ואנחנו מבקשים שתטפלו בזה. אנא מכם, תסתכלו על הדברים. אנחנו מייצגים כאן אנשים קשי יום. לוד-רמלה, אני לא צריכה להגיד לכם באיזה מצב הם נמצאים. תודה רבה.

תודה רבה לך שהצגת לנו את התמונה כפי שהיא. אנחנו ננסה בסיכום להכניס את הסוגיה הזו של מיכל. אני לא מקל ראש בדיני חוזים, זה לא פשוט. אבל ננסה להכניס בסיכום שלפחות האוכלוסיות שנמצאות בסגר, אוכלוסיות חדשות שהמדינה מתעתדת לספק להם הסעדה או מזון, אני חושב שהמפעלים האלה יכולים לתת מענה. זה win-win, וממילא העובדים האלה מוחזקים היום על ידי חל"תים שהמדינה מממנת.

בדיוק.

תודה רבה לכולם. ישראלה, אני חושב שאת עשית את לחמך היום בכבוד. אני התנדבתי, לא יודע למה, אני מזוכיסט כנראה, אבל אני אנסה להביא לך את התו הסגול.

אני קורא את הסיכום עכשיו: הוועדה מציינת לחיוב את הצעדים שעושה הממשלה בתוכנית הכלכלית שהוצגה. הוועדה שבה וממליצה לשר האוצר להקים חדר מצב כלכלי לטיפול בנושאים כלכליים שיאפשרו, בנוסף למתן מענה מידי לפונים, לרכז את הכשלים ולהציע תיקונים מחייבים בתוכנית הכלכלית.

הוועדה ממליצה בענפים שונים לקבוע ייעוד מחדש, לייעד את פעילותם הקבועה לפעילות אחרת בעידן הקורונה, ולבנות תוכניות להכשרה ולהסבה מקצועית.

הוועדה ממליצה למשרד האוצר ולרשות המסים לשקול דחייה בתשלומי המע"מ - - - הכספים שיועברו במועד מאוחר יותר ולאחר שמשבר הקורונה, בעזרת השם, יחלוף, ועל ידי כך יהיה סיוע לעסקים. וכן, להעביר מקדמות ואת הכספים שהובטחו לעסקים מידית, בהתאם לדיווחים על בסיס הכנסותיהם. ויש את הנתונים. אנחנו אומרים את זה פעם אחר פעם. יש את הנתונים לרשות המסים, וההתחשבנות תהיה בתום התקופה.

הוועדה מבקשת מלשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, להעביר אליה ואל מנכ"לית משרד האוצר בכתב בהקדם את הכשלים שבתוכנית הסיוע החדשה, לרבות עסקים שלא ניתן לסייע להם, כדי לאפשר למשרד האוצר לבחון ולטפל בכל הכשלים.

הוועדה תובעת ממשרד האוצר לפרוס את כל התשלומים עד סוף יוני 2021 של האגרות – צריך להיות צו שיפטור גופים עסקיים מכל מיני אגרות שנתיות שבדרך כלל זה נופל בחודשים האלה, יוני-יולי. אין מאיפה לשלם את זה. להבין את זה. גם הגופים שנסמכים על ההכנסות העצמאיות האלה, שיגלו קצת אורך רוח. וכנ"ל של הארנונה וכל התשלומים - - - לאוצר המדינה ולרשויות המקומיות.

הוועדה מבקשת מהממשלה להציג לה את התוכנית הנוספת לסיוע. הוועדה תבקש ממשרד האוצר ומהממשלה, ומי מטעמה, כל משרדי הממשלה ששותפים לתוכנית הכלכלית שמאושרת ברגעים אלה ואני מקווה שתאושר ברגעים אלה בממשלה, לבוא ולהציג אותה בוועדת הכלכלה לחברי הכנסת. ואנחנו ניזום ונתאם מועד מוסכם עם האוצר ומשרדי הממשלה; תוכנית, כפי שאמרתי, שמייעדת 50 מיליארד ש"ח נוספים ל-100 מיליארד הראשונים. ובדיון, ברגע שנשמע את הכשלים האלה וכשישמעו אותם נציגי האוצר, נבקש תשובות ונוכל להיות מעשיים יותר.

מתווה מדורג – הוועדה דורשת לבחון מתווה מדורג ולא על בסיס מחזור. גם כשהמחזור גבוה ביותר אז המענק והפיצוי יהיה בהתאם. אני בכוונה לא כותב סכומים. אני מבקש שהאוצר יבחן מתווה מדורג לסיוע לעסקים.

כפי שאני אומר בכל הדיונים האלה, כל עוד הקורונה איתנו, תם ולא נשלם. נמשיך לעקוב, נמשיך לשים ענפים נוספים בפוקוס, ואני מקווה שנתרום במשהו לכלכלה. תודה. אני מכניס לסיכום שאני לקחתי על עצמי לבחון עם העסקים שלא קיבלו תו סגול ויחד עם משרד הבריאות, מה ניתן להסדיר על מנת שיקבלו בהקדם תו סגול.


הישיבה ננעלה בשעה 12:46.