פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
15/07/2020


12/08/2020
17:31
מושב ראשון



פרוטוקול מס' 7
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום רביעי, כ"ג בתמוז התש"ף (15 ביולי 2020), שעה 09:30

פניות ציבור בנושא: צמצום הזכאות לימי הקלה (נופשונים) לילדים בעלי צרכים מיוחדים - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: יעקב טסלר – היו"ר

ויויאן אזרן - מנהלת אגף בכיר קהילה, מינהל מוגבלויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מיכל בן אלי - מנהלת תחום תקצוב ותמחור, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

נתנאל אשרי - רפרנט בטל"א רווחה ועלייה באגף התקציבים, משרד האוצר

אסא בן יוסף - מנהלת מחלקת רווחה וקהילה, מרכז השלטון המקומי

קלרה חן - מנהלת אגף רווחה אזורי ומוגבלויות רווחה בעיריית נתניה, מרכז השלטון המקומי

יעקב הורביץ - מנהל שירותים וקשרי ממשל לאנשים עם צמי"ד, ארגון עזר מציון

הרב יוסף ויטמן - חבר הנהלה ארגון רפואה וחיים, פונה

חנניה שטרן - פונה

ורד קירו-זילברמן

אתי שבתאי

ס.ל., חבר תרגומים

צמצום הזכאות לימי הקלה (נופשונים) לילדים בעלי צרכים מיוחדים - ישיבת מעקב

בוקר טוב לכולם. אני רוצה לפתוח, ברשותכם, את הוועדה בנושא צמצום ימי ההקלה, נופשונים, לילדים עם צרכים מיוחדים.

הילדים בעלי הצרכים המיוחדים הם אכן מיוחדים ומגיע להם שירות מיוחד, והשכילו בעבודה ורווחה באמת להכיר בדבר הזה, בכלל באופן כללי נותנים הרבה תשומת לב, צריך להיות הרבה מעבר, אבל מכירים בדבר הזה ואחד מהדברים היפים שעשו זה 15 יום שאנחנו נותנים להורים קצת קצת לנשום מהטיפול האינטנסיבי בילדים שלהם, ברגע שהם רוצים לצאת קצת לשאוף אוויר, שיהיה להם מקום, מסגרת, איפה להשאיר את הילדים, לבוא ולראות איך אפשר להקל עליהם. ואז תוקצבו 15 ימים להקל על ההורים, אם זה במסגרת נופשונים, שיש הרבה הרבה אנשים טובים, עמותות, שעוזרים ומסייעים, אם במסגרת משפחות שמאושרות כמובן על ידי המשרד.

מה שקורה בפועל, שמאוד מאוד כואב, דווקא במצב הנוכחי, שכולנו מתמודדים מאוד מאוד קשה בכל ההיבטים, אפשר לומר שאין מקום אחד בארץ, כל אחד מאיתנו, שהמשבר הזה לא נוגע לו אישית, ויש אחרים שיודעים איך להתמודד איתם, אבל המשפחות והילדים האלה לא יכולים להתמודד, קשה להם. אני עיינתי בנוהל הפנימי שהוצאתם במשרד העבודה והרווחה ומאוד שמחתי על מה שכתוב פה. מופיע פה, אני מקריא: בעקבות התפשטות נגיף הקורונה נסגרו באמצע חודש מרץ חלק ממוסדות החינוך למשך תקופה, הילדים והמשפחות נשארו בביתם תקופה ארוכה מאוד, על רקע זה חשיבותם של הנופשונים עבור ילדים עם מוגבלויות עלתה עוד יותר בקיץ הזה.

בעצם הזעקה צועקת. בין השורות אנחנו שומעים את הצעקה ומבינים גם את החשיבות. אני לא יודע לומר, ובעצם לזה התכנסנו, ואנחנו צריכים לעשות את הכול, ונעשה בעזרת ה' את הכול, איך לתת את המענה לילדים ובמקביל להורים.

לפני שניכנס יותר לפרטים, אני רוצה לפנות אלייך, גב' ויויאן אזרן. ברוכה הבאה. אני מקווה שאנחנו נהיה היום ושאתם תהיו אנשי בשורה כדי לתת למשפחות האלה, להורים שמתמודדים כל השנה, וכפי שציינתם בנוהל הזה, שהם אמורים לקבל שירות מיוחד לילד המיוחד. תודה.

אז קודם כל שלום לכולם. קוראים לי ויואן אזרן, אני מנהלת אגף בכיר קהילה במינהל מוגבלויות. נמצאת איתי כאן מטעם מינהל מוגבלויות גם התקציבנית.

האמת היא שהמקום הזה מוכר לי משום שהסוגיה הזאת של הנופשונים עולה לפרקים אחת לכמה שנים. היא נידונה פה בוועדה לפניות הציבור, אבל היא נידונה גם בהרבה מאוד ועדות ודיונים ומפגשים שאנחנו עושים גם עם מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות של המשרד וגם עם משרדים אחרים, משרד האוצר וכן הלאה.

אני, ברשותכם, רוצה להחזיר אתכם באמת כמה שנים אחורה. אנחנו הוצאנו את הפרוטוקולים של הישיבות האחרונות והסוגיה של נופשונים היא על שולחננו עוד לפני שהיינו מינהל מוגבלויות. היינו שלושה אגפים, אגף מוגבלות שכלית התפתחותית, אגף שיקום ושירות לאוטיסטים. אחת הבעיות הגדולות שהייתה זה היה נושא של השוואה בין הזכויות של כל מוגבלות ומוגבלות. אחד הצעדים הגדולים שמשרד הרווחה עשה בשלוש השנים האחרונות זה הקמת המינהל ולנסות להשוות את הזכויות ואת המענים בין המוגבלויות ובהם גם הנושא של הנופשונים.

במקביל חשוב לי להגיד שאחת הסוגיות שעומדת גם על שולחננו זה אם עד היום פיתחנו רק שירותים לאנשים עצמם, כל הנושא של מענים למשפחות הוא אחד הנושאים החדשים, אנחנו הקמנו שירות מיוחד שהוא נותן מענה למשפחות, בעקבות זה הקמנו 56 מרכזים למשפחה בכל הארץ וכל הסוגיות צפות ועולות לנו גם מהמרכזים האלה. זה מאוד מאוד נכון להיות קרוב כמה שיותר ללקוחות ולהבין מה הם הצרכים.

נעבור לסוגיה של הנופשונים. הנופשון הוא שהות קצרת מועד של ילדים ובוגרים מחוץ למשפחה על מנת שמצד אחד נאפשר למשפחה, כמו שאמר יושב ראש הוועדה, קצת לקחת אוויר, ומצד שני גם מדובר באמת בצרכים של ילדים שהם גרים במשפחה, אבל גם להיות קצת יותר עם קבוצת השווים ואולי ליהנות מהנופשון, הגם שאני לא כל כך מקבלת את ההגדרה של נופשון, שיש לזה קונוטציה של נופש, ויכול להיות מאוד שאנחנו גם נצטרך אולי להיות ביחד כדי שנוכל לשנות את התדמית של השירות הזה ולקבל קצת יותר משאבים עבור השירות, לא להפוך אותו למשהו שהוא nice to have, במובן של נופש זה כביכול לא איזה שהוא צורך הכרחי.

איך היית מגדירה את זה?

אני לא יודעת, אני לא רוצה כרגע לשלוף, אבל אני בהחלט חושבת שהטרמינולוגיה משפיעה גם על קבלת החלטות, מבחינת הקצאת משאבים. כשאתה אומר נופשון או אתה אומר מסגרת זה נשמע משהו אחר ולכן - - -

אם אנחנו משנים את השם היום אז יש את התקציב?

לא, זה חשוב לי להגיד לך שאני, כעובדת מדינה וכמי שמצויה הרבה פעמים גם בחזית של לסנגר על הלקוחות ולהציג את הצרכים שלהם, כשאני באה ואומרת שאני צריכה מכסות למסגרות יום לאנשים סיעודיים - - -

נשמע יותר טוב.

לכן למען ההגינות והשקיפות אני גם חייבת לשים את הנושא הזה פה.

לא נראה לי שבעניין הזה תהיה התנגדות, העיקר שהם יקבלו מה שהם אמורים לקבל, ובלי כותרת זה גם יהיה.

אז ככה, הנושא של נופשונים, קודם כל הגם שהמספר לא מספק נעשו מספר מהלכים במהלך השנתיים וחצי האחרונות ואני חייבת לציין אותם כאן, ברשותכם, למרות שזה לא משנה את השורה התחתונה, שתמיד, וגם במקרה הזה, אני עדיין רוצה לייצג גם את המשפחות, גם את הרשויות וגם את האנשים עצמם, שאנחנו בהחלט בהחלט זקוקים לתוספת של מכסות. אבל, ברשותכם, בכל זאת, מאחר שכן נעשו כמה מהלכים אני כן רוצה לציין אותם.

אם בשנת 2017, או סוף 2016, היינו עם מוגבלות שכלית התפתחותית עם 23,000 לינות נופשון, אנחנו קיבלנו תוספת נכון להיום של עוד 10,000 לינות.

מה הבסיס? קודם כל תסבירי לי מה הבסיס ואחרי זה אני אבין מה התוספת.

בדיוק, אז עכשיו זה כבר הפך להיות בסיס. זה בסיס, זה לא תוספת נקודתית - - -

שמה הוא?

כרגע לגבי מש"ה יש לנו 33,000 לינות בשנה. שזה לא מספיק, אני לא אומרת שזה מספיק, אבל זה תוספת של 10,000 לינות שקיבלנו.

בואי תתרגמי לי את זה בכסף.

זה 360 שקל כל לינה כפול 33,000 כאשר מתוך זה משלם המשרד 75% והרשויות משלמות 25% ויש השתתפות מאוד מאוד קטנה של 25 שקלים של המשפחה עבור השירות הזה. כעיקרון ברוב השירותים אנחנו דורשים השתתפות.

חשוב להגיד שגם בשיקום וגם באוטיסטים, ובאוטיסטים גם חלה עלייה ונכון להיום אנחנו עומדים מבחינת בסיס על 54,000 לינות שיש לנו עבור שלוש המוגבלויות.

מה הן שלוש המוגבלויות?

שיקום, אוטיסטים ומוגבלות שכלית התפתחותית, שהיום כולם נמצאים תחת מטרייה אחת, תחת קורת גג אחת, של מינהל מוגבלויות.

מהלך נוסף שנעשה, אחת הבעיות שעלו, גם בוועדה הזאת ובעזרתה אנחנו גם ככה קידמנו, הייתה בעיה עם נושא של מבנים והעובדה שקשה מאוד לאתר מבנים עבור הנופשונים האלה וחלק גדול מהנופשונים בעצם ניתנים בתוך מסגרות שיש להן כבר תשתית קיימת של הפעלה, כמו למשל מעונות, או כמו למשל הוסטלים. בנוסף יש לנו לא מעט מסגרות שעכשיו החלטנו להקים נופשונים גם בתוך מסגרות היום. אחת ההחלטות שאני העברתי, שכל מסגרת יום חדשה שמקימים אני מבקשת שלצדה גם יוקם נופשון.

אבל הנופשונים שהם עומדים בפני עצמם, אנחנו קוראים לזה stand alone, זאת אומרת שהם לא נשענים על תשתית של מעון או הוסטל וכן הלאה, שאין שם את כל הבסיס הזה, ששם בעיקר האוטיסטים, שאין להם מערך גדול של מעונות והוסטלים, את זה אנחנו הגדלנו בעוד 50% תוספת לנופשון שהוא עומד בפני עצמו. התעריף שם הוא לא 364, אלא הוא 546, משום שבעצם יש יותר הוצאות. אם בהוסטל מסתמכים על התשתיות הקיימות כשאתה עומד בפני עצמך יש לך יותר הוצאות ולכן הגדלנו את זה ב-50%. אני חייבת למען ההגינות להגיד שזה הוגדל נכון להיום רק לאוטיסטים וכמו שאמרתי - - -

מתי זה הוגדל?

לפני שנתיים. אני חייבת להגיד שהמנגנון פה הוא מאוד מורכב, לצערי הוא לא מנגנון פשוט, אבל הבעיה שמטרידה אותי זה בדיוק מה שאמרתי בתחילת דבריי, שאני הייתי רוצה שתהיה השוואה, שלא כל אחד יסתכל ויגיד אוקיי, אז יותר כדאי לי באבחון להיות אוטיסט מאשר מוגבלות שכלית כי שם אני יכול לקבל שירותים כאלה ואחרים. זאת אומרת הקטע של ההשוואה. למרות שהצרכים הרבה פעמים הם שונים ורמות התפקוד הן שונות וכן הלאה, אבל בכל זאת יש איזה שהיא אמירה על זה שכאן יש 50% ובמוגבלויות אחרות אין 50%.

מה מספר הזכאים?

מספר הזכאים זה הרבה אלפים.

בכללי, בלי להיכנס כרגע ל - - -

בכללי אנחנו יכולים להגיע גם למשהו כמו 30,000, אפילו 35,000 זכאים. כשאתה עושה חישוב פשוט, נכון, אתה צודק - - -

לא צריך ללמוד מתמטיקה ו - - -

נכון, אתה צריך להגיע למאות אלפים, אבל עדיין עדיין זה שירות שקיים המון המון שנים, אנחנו לא מסתירים אותו, הוא שירות שנותנים אותו, לא כולם צורכים. כמובן שאם היה לי מאות אלפי לינות אני לא יודעת אם, אצטרך לבנות תשתיות מותאמות והרשויות יצטרכו להתגייס, אבל אני מאמינה שאם אני אצא מפה עם תוספת של משהו כמו 10,000 או 20,000 לינות זה יהיה משהו שבהחלט אפשר יהיה לדבר עליו וכן לתת קצת יותר נשימה למשפחות.

אבל ברשותך, אני רוצה לחזור בכל זאת, וכן לשתף אותך, כי אני יודעת שמאוד מאוד חשוב לכל מי שנמצא וכל מי ששותף פה, אני לא יודעת אם נציג עזר מציון נמצא כאן , אבל יש לנו נופשון - - -

נמצא.

יפה, אז יש לנו נופשון אחר שהוא נופשון הקלה, שהוא נופשון במשפחות, לא בתוך מסגרות, כדי שזה לא יהיה בתוך מבנים, אלא משפחות שמאפשרות הפגה ומתארחים אצלם. בדרך כלל זה בשישי-שבת או בימים אחרים, אבל על פי רוב זה בשישי-שבת. מי שזכה במכרז הזה זה עמותת עזר מציון ועד השנה וחצי האחרונות הייתה לנו בעיה שהתעריף של הנופשון היה יותר נמוך מתעריף רגיל בהנחה שבגלל שמדובר בבית וכבר יש את כל הדברים וזה אז לא צריך לתת את אותו תעריף. אנחנו דרשנו להשוות את התעריף, כי חשבנו שיש פה מהלך שצריך לעודד אותו וצריך לעודד משפחות שיארחו ולכן גם את התעריף הזה אנחנו הגדלנו. נכון להיום כולם נמצאים באותו תעריף, פרט לאלה שיש להם תוספת של 50%.

ברשותכם, אני לא מתכוונת לבוא ולהגיד שמה שיש מספיק, אני כן רוצה להסביר קצת את המנגנון משום שאם מישהו מסתכל עכשיו על הנתונים, אני הוצאתי כמובן בעצם זה שהתכוננתי גם לוועדה, אז נכון לעכשיו בשנת 2020, אמרתי 54,000, שזה כל התקציב, אנחנו נכון להיום מדברים על 23,000 יחידות וימים שנוצלו עד עכשיו.

שזה אומר? לא מעוניינים?

זה 42% מתוך התקציב. היו לא מעט בעיות גם בניצול של הנופשונים במהלך הקורונה, חלק גדול מהנופשונים שנוצלו זה דווקא הקלה ולא נופשונים רגילים, הרבה משפחות, אבל נכון לעכשיו על פי הנתונים שנמצאים כאן – הנתונים האלה הם טיפה מוטים ואני אסביר למה. חלק מהמשפחות בתחילת השנה באות לרשויות ומשריינות לעצמם את הימים, מבקשות לשריין לעצמם את הימים לטובת שתי מטרות עיקריות, אחת זה החגים ושתיים זה מפעלי קיץ, נופשוני הקיץ שאנחנו עושים עם הרבה עמותות, נופשונים מרוכזים.

אתמול רק פרסמתי, בעקבות אישור של משרד הבריאות, את כל ההגבלות שיש לי גם לגבי הנופשונים והקייטנות ולצערי הרב לא יהיו הרבה, אבל חלק גדול מהמשפחות שריינו ולכן הם עד עכשיו העדיפו לא לנצל וכן שיהיה להם לקיץ וכן שיהיה להם לחגים. אז אנחנו מאמינים שכמו בכל שנה, אנחנו היינו בדרך כלל רואים את הפיק בחודשי הקיץ ואחר כך בחודשי החגים.

מי משמיע את הקול הזה של המשפחות? מתי מעוניינים?

הם בקשר ישיר עם הרשות המקומית. מי שבדרך כלל עושה את הרישומים ואת הבקשות ואת הוצאת ההועדות זה העובדים הסוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים. צר לי, אבל אני כן חייבת להגיד בפורום הזה שנכון לעכשיו ב-99% מהרשויות אין מענה, העובדים הסוציאליים שובתים וזה חלק מהפגיעה שאנחנו גם נראה אותה בהמשך. אני כמובן מאוד מאוד כואבת גם את העניין הזה וגם את הפגיעה במשפחות.

אני רוצה לתת לכם נתון לגבי 2019. ב-2019 זו הייתה שנה יחסית נורמלית, אבל זאת הייתה שנה שכן קיבלנו הרבה מאוד פניות של הרבה מאוד משפחות וקיבלנו פה תוספת. היא לא תוספת לבסיס. במקום 54,000 לינות הגענו ל-67,000 לינות. שזה גם לא מספיק, עוד פעם, אבל בשנת 2019 היה מימוש של 67,327 לינות. זה היה משהו באמת נקודתי. שאר השנים, אתם תראו, אני הוצאתי מ-2015, אתם תראו גם את הגדילה וגם תראו מבחינת הניצול. ב-2018 ניצלו 54,660, בדרך כלל באמת מנצלים את הכול.

הפניות אלינו הן גם באמצעות, כמו שאמרתי, המרכזים, אבל בעיקר העובדים הסוציאליים במחלקות, שהם עומדים בחזית והם עומדים בשורה הראשונה והם אלה שהרבה פעמים באים ומביאים לנו את הקול. אנחנו משתדלים במשרד להעביר את הקול הזה, לפנות לאוצר, בחלק מהפעמים הם כן באים לקראתנו, אני חושבת שהגיעה העת כן לעשות פה איזה שהוא תיקון ולשים את זה בראש סולם העדיפויות. אני יודעת שהשמיכה קצרה, אני לא אורחת בתחום הזה, אבל נראה לי שזה לא כסף גדול. אם אני מדברת על תוספת של 20,000, לא שזה הכתובת, עוד פעם, אני לא חלילה אומרת את זה כאן, אבל אני באמת לא מדברת על כסף גדול ואני חושבת שזה כן ישנה, משהו בין שבעה לעשרה מיליון שקל שייתנו תוספת על מנת טיפה טיפה לתת נשימה נוספת למשפחות.

תודה. יש לי שאלה, ברשותך. הרשויות שמקבלות את התקציב איך הם מפנים את זה? הם מחליטים למי, למה, לאיזה ילד?

לא, האנשים צריכים לפנות לרשות. הם פונים, במקרה של נופשון צריך כן להיות מוכר במחלקה לשירותים חברתיים וצריך להיות מוכר על ידי מינהל מוגבלויות. הם באים והם מבקשים. יש אנשים שצורכים בדרך כלל, יש אנשים שהם לא צורכים כל שנה ויש כאלה אפילו, וזה גם מופיע בכל הנהלים שלנו, שלפעמים זקוקים גם ליותר ימים. אגב, זה עד 15 יום, זה לא 15 יום, זה עד, ויש כאלה שבמקרים מסוימים זקוקים גם ליותר מאשר ה-14 ויש סמכות גם לרשות לחרוג, גם למחוז וכאשר מדובר בחריגה מאוד גדולה של חודש וחצי, 45 יום או חודשיים, זה בסמכות של המטה שלנו כי מדובר פה בחריגה גדולה, אבל בגדול אנחנו עכשיו פיזרנו קצת יותר סמכויות לרשויות המקומיות והם כן יכולות גם במקרים מסוימים שהם מכירים את האנשים לתת את התוספת.

כל רשות צריכה להתנהל בשום שכל כי היא יודעת שהיא מתנהלת בחסר. נקודת המוצא היא שאתה מתנהל בחסר. יש רשויות שמלכתחילה באות ואומרות אוקיי, על פי התע"ס זה עד 14, אבל לי יש כאן כל כך הרבה אנשים אז אני יכול לשריין לך עשרה ימים.

זאת אומרת הם מחליטים, הרשות מחליטה כמה לתת?

על פי מה שיש להם, כן.

זה אבסורד.

מי אתה רוצה שיחליט?

אני חושב שזה צריך להיות בשיתוף איתכם. קודם כל אני אישית לא הייתי רוצה לבוא ולומר לילד אחד: אתה תישאר בבית.

גם אני לא, אבל אני לא מנהלת עד אחרון הלקוחות. אני גורם מטה, את המדיניות אני קובעת, את ההתנהלות אני קובעת, את העובדה שאני צריכה וזה התפקיד שלי לצעוק וללכת ולבקש ולדרוש ולהשיג עוד משאבים, אבל את כל העבודה מול הלקוחות לא אני עושה.

לנייד יכולה הרשות?

אנחנו עושים את הניוד. אם אנחנו רואים שיש רשויות שלא מנצלות, אם אנחנו רואים - - -

זה קורה בפועל?

בוודאי. יש פה את התקציבנית שלנו, תסבירי איך זה נעשה.

אני אחזור אלייך בהמשך. נתנאל, לא מדובר פה בהרבה כסף, גרושים. מה זה עשרה מיליון שקל?

בוא נגיד רגע, דבר ראשון, אני שמח על הדיון וגם אם יורשה לי באמת אני שלוש שנים בשירות הציבורי, שתי הנשים שיושבות לשמאלי ממשרד הרווחה הן מהטובות שנתקלתי בהן בשלוש השנים האלה, באמת, ושמעתם את ויואן מדברת והיא יודעת את החומר - - -

לקח לך שלוש שנים להכיר את זה? אני בחמש דקות ראיתי את האכפתיות ואת המסירות שלהן לילדים.

לא, עם אכפתיות לא הולכים למכולת, עם לדעת את החומר הולכים.

מסכים איתך.

בכל אופן שמעתם גם מוויויאן שאנחנו לא מתעלמים מהנושא הזה באוצר, הדרישות התקציביות של משרד הרווחה בעניין הזה, אנחנו הלכנו איתם יד ביד בכל הנושאים שוויויאן עברה עליהם עד עכשיו בשנים האחרונות ואני בטוח שלו הנושא יתועדף במסגרת סדרי העדיפויות של משרד הרווחה לתקציב 2020 אנחנו נשמח לשלב ידיים עוד פעם כמו שעשינו בכל הנושאים שוויויאן דיברה עליהם.

אני גם רוצה לציין שבין היתר בעקבות הירידה בתקופה של הקורונה בזמינות של המענים האלה והפחד מהדבקה אנחנו נתנו סיוע מיוחד גם למשפחות בדמות עובדי ועובדות סמך שנכנסו לבתים והקלו מעט על העומס של המשפחות האלה, כך שאנחנו הולכים יד ביד עם המשרד בעניין הזה.

מבחינתנו, לכשיבוא תקציב וזה יהיה בדרישות המשרד אנחנו נשמח שהמשרד יתעדף את זה ונשמח להיענות.

נתנאל, אני רוצה לשתף אותך במשהו אישי. בדרך לוועדה חשבתי עם עצמי, אמנם אני חדש כאן ואני לומד והשתתפתי כבר בהרבה הרבה ועדות, אמרתי לעצמי, קודם כל זה לא אישי כמובן, התשובות כמו ידוע לי מראש, אין תקציב, נשמח לסייע, נשמח לעזור, אנחנו מכירים את זה בכל ועדה, כמעט בכל ועדה. אני שואל שאלה מאוד פשוטה, תכלס, אמרת משפט קודם שאני מתחבר אליו, לא הולכים למכולת, עם לשלב ידיים זה דרך לכיוון ללכת למכולת, המציאות היא כפי שהיא ציינה, מכירים בחוסר, אנחנו יודעים שישנם ילדים שלא מקבלים מה שהם צריכים לקבל, הילדים, ההורים, היינו הך מבחינתנו, מה באמת נראה לך, להיות יצירתיים, ובאמת לא מדובר בהרבה כסף, ממש, במיליארדים שמסתובבים פה בקורונה זה גרושים. איפה באמת אנחנו יכולים להביא את הבשורה? איפה זה תקוע? בוא תאמר לי.

אני אשמח לענות.

למי צריכים ללכת ולדפוק על השולחן? איפה? תכוון אותי.

אז אני אשמח לענות. דבר אחד אני אגיד קודם כל, כותרת הדיון הזה שמדברת על צמצום הזכאות היא פשוט לא נכונה, כי הזכאות לא צומצמה, אלא בשנים האחרונות הורחבה ועל אף התנאים של היעדר חוק תקציב מאושר בשנת 2020 אנחנו עשינו כל מאמץ לעזור למשרד הרווחה והנושא הזה בפרט לא צומצם בשקל אחד למרות צמצומים מאוד מאוד עמוקים שהיו בתחומים נוספים במשק ואפילו במשרד הרווחה עצמו שנאלצנו לבצע.

אז אני חוזר בי, אני משנה את הכותרת, הצמצום מבחינת הילדים שצומצמו, מספר ילדים שלא יוכלו לקבל את השירות, לא מבחינת הכסף.

מה זאת אומרת?

שהרבה ילדים שאמורים לקבל את השירות לא יכולים לצאת לנופשון, בגלל, כמו ששמענו פה, שיש חסר. אז נגיד את זה מהכיוון הזה, לא שהתקציב צומצם.

בוא נגיד את זה, גם ויויאן דיברה על זה, ובצדק, כרגע הניצול התקציבי של הסעיף הזה במשרד הרווחה הוא 42% ולקראת סיום שנה שעברה, כשגילינו לקראת סוף השנה שהייתה מצוקה תקציבית באירוע הזה, נרתמנו, עשינו מה שאנחנו יכולים וביצענו הסטות תקציביות כדי למלא את החסר. כרגע, בסיטואציה של 42% ניצול משרד הרווחה יכול להמשיך להתנהל. לכן הבעיה היא בוודאי ובוודאי לא מיידית וגם לא תהיה מיידית בארבעת החודשים הקרובים. אם תהיה איזה שהיא בעיה היא תתקרב אלינו בסביבות חודש נובמבר ואז אנחנו נדע, אני מקווה, כולי תפילה שעד חודש נובמבר יהיה תקציב מאושר לשנת 2020 והבעיות האלה יוכלו להיפתר במסגרתו, עוד לפני כן.

אם אני מבין נכון, שסך הכול 42% נוצלו, אפשר לצאת החוצה עם האחרים? יש איזה בעיה?

42% מהתקציב נוצל, אבל אני, ברשותך, הסברתי, יש פה הטיה, ונתנאל, סליחה שאני אומרת, זה נכון שזה בא לידי ביטוי פה שרק 42% נוצל, אבל אתם צריכים לדעת שיש חלק מהאנשים שהם שומרים לעצמם את הימים ויש הרבה אנשים שלא פנו בכלל, כי הם יודעים, כמו למשל בבני ברק, שהם לא יכולים, בני ברק לא יכולה לתת להם, היא לא נותנת להם את ה-14 יום.

אין להם את האפשרות, עם כל הרצון הטוב.

את בני ברק, דרך אגב, אני תגברתי בנופשונים ספציפית לאור הסגר שהיה בקורונה. אני תגברתי את בני ברק לטובת זה מכיוון שחלק גדול מהילדים היו צריכים באמת נופשון הקלה, אבל אני כן חושבת שהנתון הזה של ה-42% הוא טיפה מטעה ואני הייתי מאוד רוצה, נתנאל, זה לא פה השולחן - - -

אז אני אגיד, אני לא באתי, באמת - - -

בסדר, אבל זה לא - - -

זה לא הוועדה לעשות דברים כאלה.

צריך להגדיל את תקציב הבסיס, אבל עוד פעם - - -

שוב אני אומר, בסיס התקציב זה נושא לדיוני התקציב במשרד הרווחה, אני בטוח שהם יבקשו את זה, אני בטוח שאם זה יהיה בסדר עדיפויות גבוה - - -

זה כבר שם, דיברתי עם מי שצריך.

נכון, ולכן אני אופטימי. לגבי ה-42%, אני מסכים עם ויויאן, ברור לנו ואנחנו מכירים את זה מקצבי הביצוע בשנים הקודמות שבקיץ יש פיק. אז אני מתקן את עצמי ואם החסר לא יגיע באוקטובר, או יגיע בספטמבר, כרגע הסיטואציה - - -

ובינתיים? תקועים בבית כמה חודשים.

לא, לא נכון.

כן נכון, המציאות.

כי כרגע הסיטואציה היא שאין חסר. ואם יש חסר בעירייה מסוימת לעומת עיריות אחרות שלא מנצלות, הניצול הוא 42%, אפשר לבצע הסטות פנימיות.

נתנאל, אני לא הולך להיות כרגע שופט וכשאני שמעתי מה שוויויאן אמרה ואני שומע אותך אני שומע בשתי האוזניים שיש חסר. אתה עושה את העבודה שלך מצוין, אם הייתי הבוס שלך הייתי נותן לך ציון עשר, ככה צריך להיות, אבל בוא לא נתעלם מהעובדות. אז בוא נראה אם יש חסר או לא, אני ברשותך רוצה לפנות לאחד מההורים. חנניה שטרן איתנו? שלום, חנניה, מה שלומך?

ברוך ה', תודה.

איך אתה עובר את הימים הקשים האלה?

ימים לא פשוטים בכלל.

קודם כל מחזקים את ידיך ובעזרת ה' כולנו תפילה שנעבור את זה במהרה.

תודה, בעזרת ה'. אני חייב להגיב על הדברים של נתנאל שדיבר כרגע, הוא אמר שהוא לא רואה צמצום של ימי הזכאות. בסופו של דבר אני בנקודת הקצה, קיבלתי כל שנה 15 ימים והעובד הסוציאלי אומר לי שהשנה אני אקבל חמישה ימים, אז זה צמצום דרסטי ביותר. אז יכול להיות שתקציב המדינה לא הצטמצם, אבל בסופו של דבר ההורים מקבלים פחות ימים, בוודאי צריך לקרוא לזה צמצום.

המקרה האישי שלי, הילד שלי מוגדר 188%, גם מוגבלות שכלית התפתחותית, גם אוטיזם, שזה באמת נחשב הרף הגבוה ביותר של נכות שקיים לילדים ואני תמיד קיבלתי 15 יום והשנה חשבתי לעצמי שאולי קצת יגדילו לנו את זה, שנוכל טיפה יותר לנשום אוויר, אחרי שהיינו חודש וחצי סגר בבית. אני גר באלעד, לפני שבועיים שוב הילד לא יכול היה לצאת לבית הספר מכיוון שאלעד היה בסגר, אז שוב הילד היה שבוע ימים בבית. מדי פעם לילד יש שיעול, אז אומרים לו לא להגיע לבית הספר, אז עוד שבוע הילד בבית. הילד נמצא המון המון בבית ואנחנו זקוקים לימים האלה כמו אוויר לנשימה.

כמו שהגדרת, זה לא בדיוק נופש, אפילו לצאת לסידורים בסיסיים, נגיד שבת חתן שרצינו ללכת, שאחותי חיתנה, אני היחיד שלא יכולתי להגיע, פשוט לא היה לי איפה לשים את הילד. זה ממש לא נופש, לא בית מלון, אין לאף אחד את הפריבילגיה הזאת ללכת לבית מלון, אבל אפילו דברים בסיסיים שכל משפחה נורמלית חווה, כמו ללכת לחתונה, כמו ללכת לשבת חתן, אנחנו לא יכולים.

חנניה, כשאתה פונה כרגע לרשות איזה תשובה אתה מקבל?

אני שלחתי לצוות שלך מייל ששלח לי העובד הסוציאלי, מייל רשמי, שהשנה מצמצמים את זה לחמישה ימים עקב חוסר בתקציב. המשכתי להתכתב עם עוד אנשי צוות במחלקה ואמרו לי שבסופו של דבר אני אקבל עשרה ימים השנה הזאת. חשוב לציין שאם אני שולח את הילד לשבת זה מקזז לי שני ימי הקלה, למרות שזה רק לינה ללילה אחד, זאת אומרת אם אני שולח אותו למשפחה לשבת מקזזים לי שני ימים. למרות שזה רק לינה לילה אחד - - -

משהו באופן כללי. אוקיי.

כן, זו נקודה שונה, זה אפילו לא 15 יום בשנה, כי בדרך כלל היינו שולחים לשבתות, אז היה לי סך הכול שבע שבתות בשנה, אז זה גם נקודה שראוי לציין אותה. אני חושב, שוב, שדווקא בתקופה הזאת אני הייתי בטוח שטיפה טיפה יבואו לקראת האוכלוסיות באמת הכי מוחלשות בחברה ובסופו של דבר אנחנו מקבלים פניות גם מעוד הורים בכל מיני רשויות, בחיפה, בערים נוספות, שפשוט מקזזים להם בימים. אני מדבר באמת במקרים הכי קשים של ילדים עם בעיות מאוד מאוד קשות, מוגבלות שכלית, אוטיזם, וכן, אנחנו מתמודדים עם בעיה מאוד מאוד קשה כרגע.

תודה, חנניה. לכן התכנסנו כאן, לראות איך אנחנו יכולים לסייע לך ולעוד הורים יקרים. אנחנו בעזרת ה' נעשה את הכול כדי שתוכלו קצת לנשום כמו שהגדרנו את זה קודם. לא נופש, אני מסכים עם גב' ויויאן, ונראה במה אנחנו יכולים לסייע.

דבר אחד אני רוצה להוסיף, מה שאמרתי קודם, ואני רואה את זה לכל אורך הדרך, גם מה שאני ביררתי, שיעורי הבית שעשיתי, במשרד העבודה והרווחה הילדים האלה חשובים להם, המשפחות, והם עובדים שעות על גבי שעות כדי לתת להם את המענה. מנסים. רק שמענו פה את הסקירה הקצרה, שמבינים לבד שצריכים את התוספות והם מגיעים ודופקים על השולחן איפה שצריך. תמיד זה לא מספיק, אבל מנסים לעשות את הכול, אנחנו צריכים לראות מול האוצר איך להביא את התוספת ובכל השיטה, שתיכף אני אגיע לזה, אני מקווה שנספיק, ב-11:00 אנחנו חייבים לסיים, לדעתי יש פה גם איזה עיוות ברשויות, לפי החלטות, לפי הדברים האלה, אבל זה יהיה בהמשך.

בינתיים תודה רבה חנניה, ותודה שפנית אלינו. אני רוצה לעבור לארגונים. עזר מציון, הרב יעקב הורביץ נמצא איתנו?

ובכן מה מצפים לשמוע ממני?

שהכול טוב. אתה יש לך את כל הכלים, הילדים מתאכסנים אצלך, מקבלים את השירות, עוזרים להורים. יש איזה בעיה מסוימת?

אנחנו מבחינתנו נותנים את השירות על הצד הטוב ביותר, לא נתקלנו בקיצוצים מצד המשרד ובאיזה שהן מגבלות. הדברים כבר נאמרו למעשה, אנחנו מבחינתנו בעבודה שוטפת, יש לנו פניות כל הזמן, אנחנו נותנים את השירות באופן המיטבי ביותר, כמו שעזר מציון יודע לתת, לא חווים קיצוצים מצד המשרד, המשרד מגבה אותנו. מה שכן, ישנה סדרה של רשויות שהם משיקולים שלהם, הרשות צריכה להשתתף ב-25% ולא כל רשות מרשה לעצמה לממן, רק במקרים דחופים או כל מיני שיקולים אחרים שעומדים לפניהם. הם לא פותחים את הלינות כמו שמקובל ברשויות אחרות וכתוצאה מכך הורים לא מקבלים את מה שמגיע להם.

באיזה רשויות מדובר?

יש לנו רשימה, מדובר באלעד, זו אחת הרשויות המדוברות, באופקים, בנתיבות, בחיפה, חיפה נותנת שבע לינות, קרית שמונה לא נותנת כלום, טבריה בקושי, רק במקרים דחופים, חולון רק מקרים דחופים.

מה זה אומר, יעקב, שהוא לא נותן? הוא מקבל תקציב ולא נותן? או שהוא מקבל ואין לו מספיק בגלל שהצרכים באותה עיר הם רבים ולכן הוא לא נותן?

זה צריך לשאול אותם, אבל אני חושב - - -

מה נאמר לך? מה אתה יודע לומר לי? כשאתה פונה אליהם או כשההורים פונים אליהם הם לא נותנים? קשה לי להאמין שאם הם מקבלים תקציב הם לא נותנים, אני יכול להבין, לא שזה בסדר, שקיבלו תקציב וכפי ששמעתי פה קודם הם צריכים לתמרן בין הילדים, שכמו שאמרתי, אני לא הייתי רוצה להיות במקום הזה, מה הכוונה לא נותן?

אז אני אומר, לא שהם מחזיקים את הכסף בכיס, יש אמנם את השיקול של ה-25% שיש רשויות שהמצב שלהם קשה והם מתקשים עם המימון הזה, אז גם אם בסעיף תקציב יכול להיות שהם לא - - -

זה משהו אחר, אתה אומר שאת החלק שלהם הם לא נותנים. אני לא הבנתי, חשבתי שמה שהם מקבלים הם לא מעבירים, אז אני מתנצל.

זה לא עניין של לא מעבירים. כשהם נותנים לילד הפניה לנופשון זה אומר שזה מחייב אותם אוטומטית, אם הם לא נותנים הפניה לילד אז גם המשרד לא מקבל וגם הם לא נותנים. זה דבר נוסף. דבר שני, ישנן הרבה רשויות, ייאמר לזכותם, שהם בדרך כלל יוצרים גירעון בתקציב הזה, בסעיף הזה, כדי לבוא לקראת המשפחות בתקווה שהמשרד יכסה את הגירעון הזה בתקציב ואכן המשרד בדרך כלל מכסה. זה המצב. אנחנו מבחינתנו לא קיבלנו איזה הודעה מהמשרד או משהו כזה, שיש קיצוצים, להיפך, המשרד, כמו שוויויאן אמרה, תגבר את הסעיף הזה מבחינת גובה התעריף כדי שנוכל יותר בקלות לתגמל משפחות ולהשיג עוד משפחות. מבחינתנו השירות עובד כל הזמן.

תודה רבה. לפני שנמשיך הלאה, אני רוצה לפנות אליך, נתנאל. מתי נראה לך שתוכל לחזור אלינו ולהגיד לנו, הגרושים האלה, הבאנו?

כמו שאמרתי קודם, אני מעריך שבמסגרת דיוני תקציב 2020 כשיאושר חוק תקציב בכנסת נוכל לבוא ולאשר את זה.

אתה מסכים איתי שאנחנו נ מצאים בזמן מסוים, זמן מיוחד?

נכון, בזמן המיוחד הזה כרגע עדיין אין חסר תקציבי אקוטי. אם יש רשויות שבוחרות לא לשים את הכסף, ואני רוצה גם לתקן את מה שנאמר פה, לא הרשות משתתפת במימון, אלא המדינה משתתפת במימון כי האחריות למימון מוטלת במסגרת חוק שירותי הסעד על הרשות המקומית. המדינה משתתפת ב-75%, נכון, אבל האחריות לאספקת השירותים מוטלת על הרשות המקומית.

צר לי לומר, ואני אומר את זה בכאב, שאני לא רואה תוספת של כסף. אם התפיסה, אני מאמין שזה לא שלך, של הממונים עליך, התפיסה היא שאין חסר ומסתכלים על הנתונים לא נכון והם לא הנתונים, אז אם זה המצב אז נמשיך לחזק את הילדים האלה בטלפון, נחזק אותם בטלפון, נדבר איתם, אולי נשלח להם איזה עוגה הביתה, איזה ספרון הביתה, אבל מה לעשות שהילד לא יודע לקרוא? לא יודע גם לפעמים לאכול? בסדר, אני לא הייתי מאחל לאף אחד שיהיה לו בבית כזו מתנה. אנחנו מגדירים את זה כמתנה מכיוון שאף אחד מאיתנו לא יודע למה, לכן קוראים לזה ילד מיוחד בגלל שזו מתנה שאלוקים נותן לנו, אנחנו לא יודעים בדיוק, אבל זו השליחות, אנחנו מקבלים את הכול באהבה. במקום לראות את הנתונים, לקחת את הדף ולהפוך את זה לצד השני ויש חסר ואין חסר, בפרט שמדובר בגרושים, כואב לי לשמוע את זה.

היות שאתה בכל זאת צריך לצאת מהמקום אז אני משחרר אותך, בכאב, אבל אני מבקש ממך, תעשה מאמץ, תבדוק, אתה כן נראה לי בן אדם אכפתי והדבר הזה גם קרוב ללבך. נכון שאנחנו במסגרת התקציב 2020, אבל איך אומרים? זה סיפור ארוך, אז אני לא אכנס לזה, אבל יש מושג, עד עד עד עד, אוויר לנשימה. תודה רבה.

נמצא איתנו עמותת רפואה וחיים, הרב ויטמן, אתה איתנו על הקו?

דבר ראשון אני מברך את יושב ראש הוועדה על הרמת הכפפה והדיון. אנחנו חווים את הקושי הזה כבר אפשר להגיד כמעט שנה. יש רשויות מקומיות שניצלו את התקציב שלהם אחרי החגים בשנה שעברה ומנובמבר הקפיאו את כל התקציב. זה אומר שלילדים המיוחדים האלה כבר כמעט שנה אין אפשרות לממש את התקציב הזה. כפי שהזכרת, לא מדובר פה בנופשון או במשהו של כיף, אלא משהו של הצלה לילדים האלה. יש פה עיוות, כפי שהזכירו מקודם, אין תקציב, ההורים פונים, אנחנו פונים, העובדות הסוציאליות פונות, אין תקציב. במקרים מאוד חריגים מאשרים לילד ארבעה ימים בשנה, ואם מדברים על שבת ארבעה ימים בשנה זה אומר שתי שבתות.

ופה הזעקה שלנו, של העמותות, הזעקה של ההורים של הילדים המיוחדים, שיקבעו את זה באיזה משהו מסודר. מגיע לילד 15 יום, ש-15 הימים האלה יהיו בחוק, או אם לא בחוק, באיזה סוג של תקנה, שכל ילד יקבל את מה שהוא זכאי לו. יש תקציב או אין תקציב מדינה, זה לא אמור לפגוע באוכלוסיות המוחלשות האלה.

כשאתה אמרת שברשויות מקפיאים, אני יודע שלהקפיא זה דבר שיש ומקפיאים. יש להם והם מקפיאים או שאין להם? מה נאמר לך?

כפי שהזכירו מקודם יש רשויות שחרגו מהתקציב של 2019 ואז כבר לקראת סוף 2019 לא היה להם מאיפה לממן.

זה לא להקפיא, אין להם את הדרך איך לבוא ולממן. תאמר לי, בבקשה, העלות שמשלמים, ה-360 שקלים, אתה אחד מחברי ההנהלה בעמותה, זה מכסה לכם את ההוצאות?

היות שאנחנו מתעסקים עם תפקוד נמוך, שזה ילדים מאוד מאוד קשים, שזה אומר לפעמים ילדים שצריכים שני סייעים שילוו אותם למשך כל השהות בנופשון, העלות היא מאוד גבוהה, היא יכולה לעבור את ה-1,000 שקל לילד ללילה, כולל שינוע שלהם ברכבי הסעת נכים, חמצן, לפעמים הם גם מונשמים. יש לנו אישור להחזיק מונשמים בנופשונים. זאת אומרת ההוצאות הן מאוד מאוד גבוהות ואני חושב שהיה צריך - - -

אז מה אתם עושים בפועל, איך אתם מתמודדים?

מתרימים, פונים לתורמים שיעזרו, אבל אני חושב שזה משהו שהמדינה גם צריכה לקחת בחשבון, אם יש ילד עם תפקוד נמוך, שצריך סייעת, שצריך סיוע רפואי צמוד, לתמחר את זה בצורה שונה מאשר ילד שהוא בתפקוד גבוה והוא עצמאי והוא יכול להסתדר לבד עם איזה מדריך על קבוצה של ילדים כאלה.

אוקיי, הדברים שלך, שמענו גם מבין השורות את הכאב ואת התסכול שאתה חווה מאלה שפונים אליך. אנחנו מקווים שנעשה את הכול כדי לסייע ושלא נצטרך להגיע לימים האלה, ובפרט בימים האלה שאנחנו נמצאים כרגע.

אמן, ותודה רבה על העשייה.

בבקשה. אני רוצה בחזרה אלייך, ויויאן, כמו שאמרתי קודם, אני לא בקי בדיוק בכל הפרטים. אם הבנתי נכון, אתם מעבירים את ה-75% לרשות והם נותנים את ה-25% שלו. ברגע שהוא לא מעביר את ה-25% שלו מה קורה עם ה-75% שנמצא אצלו?

מה שקורה, אם אנחנו מעבירים כסף לרשות והרשות מסרבת לשלם את ה-25% שלה המשמעות היא שהיא לא מוציאה הוֹעדות, אין לה דרך טכנית.

לא, אבל התקציב לא נשאר.

אנחנו מסיטים מרשות לרשות.

מי הנפגעים?

אין דרך לשלם ב-100% מדינה, כי כמו שאמר נתנאל, האחריות על שירותי הרווחה היא של הרשויות המקומיות.

ימי ההקלה מעוגנים בחוק, בתקנה, חקיקה? מה זה?

לא, לגבי מוגבלות שכלית התפתחותית קודם כל זה לא מעוגן בחוק, זה מעוגן בתע"ס, תע"ס זה תקנה, זה נוהל בעצם, אבל זה היה מעוגן במכסה לגבי מוגבלות שכלית התפתחותית. לגבי שיקום ואוטיסטים זה בכלל לא מוזכר, זה מוזכר אך ורק בתע"ס. מאחר שזה לא מעוגן בחוק, כמו מסגרת יומית או מסגרת חוץ ביתית, אז אתה תלוי תקציב. זה כמו כל סעיף אחר שאתה תלוי תקציב ואם יש תקציב אתה נותן.

אגב, השנה היא שנה סופר קשה, לא רק בגלל זה, גם בגלל שקרה משהו במערכת היחסים בין השלטון המקומי לבין השלטון המרכזי. העובדה היא שהרבה רשויות לא מוכנות יותר להיכנס לגירעונות, הן חוששות. אם בשנים קודמות מיכל או אני יכולנו להגיד: תיכנסו, אנחנו נקבל עוד, אנחנו נקבל תוספת, אנחנו עובדים על זה, השנה זה קצת יותר מורכב, אני לא יכולה להתחייב על זה, כי כמו שאתם שומעים, אף אחד לא מבטיח לי, ולכן הם ממש עובדים רק עם מה שהם רואים אצלם בשורה, הם לא מוכנים להיכנס לשום גירעון. אגב, לא רק בנופשונים, בכלל, בכל הדברים, במסגרות, בהוֹעדות, בהסעות למשל, שגם יש שם – אני לא רוצה לתת לך עוד נושאים לפה לוועדה, אבל בגדול בגדול מערכת האמון הזאת שעל בסיסה, כי הרי אתה הרבה פעמים מתנהל, המדינה מתנהלת שהיא נותנת בהתחלה תקציב, אחרי כמה חודשים היא עושה את הוויסותים בין הרשויות, לראות מי כן, מי לא, ואחר כך נותנת את כל ההשלמה, היא לא נותנת בתחילת השנה את כל הכסף.

לכן הקטע הזה הוא גם קצת בעייתי. אבל זה לא של הוועדה הזאת, זה בכלל, וזה עצוב מאוד. דרך אגב, זה מאוד עצוב לי שזה המצב, כי בסוף בסוף על האמון הזה - - -

מי שלא מקבל את זה אלה הילדים.

נכון.

ואין דרך שהמשרד יתקצב את זה ישירות? לא דרך הרשות?

לא. אנחנו לא עובדים ישירות – תראה, זה בדיוק העניין, שגם אנחנו לא - - -

עזר מציון, כפי שציינתם, זכו במכרז. מה זה המכרז שהם זכו?

מכרז הקלה, ספציפי לנושא הקלה.

אצלם איך זה עובד?

אצלם זה עובד שהם מוציאים משפחות.

לא, דרך הרשות הוא מקבל או דרככם?

הכול דרך הרשות. שום דבר לא בצורה אחרת.

כמו שוויויאן אמרה, אנחנו קובעים את המדיניות ועושים את המכרזים הרבה פעמים, אבל - - -

אוקיי, זה באמת לא במקום הזה הנושא הזה, אבל צריכים למצוא פתרון לדבר הזה. בעצם יכול להיות שזה שאמרתם 42% נוצלו, יכול להיות שנגזר מזה שזה לא נוצל.

יכול להיות. יש המון סיבות.

זה לא בפועל שלא לקחו ומימשו, יש כאלה שבאמת - - -

ולא נכנסים לגירעון ואז כאילו זה ביצה ותרנגולת, כולם רואים, גם אנחנו רואים, שיש רק, אני חלילה לא נגד אף אחד, רואים שזה הניצול, אז כאילו אומרים: מה את בוכה? יש לך כסף, מה את רוצה עכשיו תוספת? ואני כל הזמן באה ואומרת שכדי שהם יוכלו באמת לממש אני חייבת לקבל תוספת, כי הרשויות שומרות, הן מפחדות, יהיה להם מקרה חירום, יש להם משפחות שכבר התחייבו, כל הדברים האלה. אני רוצה שבאמת יוכלו לממש את השירות הזה כי זה שירות סופר סופר חשוב והוא נותן אוויר לנשימה גם למשפחות והוא חשוב לכולם, גם לילדים ולבוגרים עצמם.

השיטה יוצרת לפעמים עיוות, יש פה עיוות. אם בעזרת ה' תצליחי להשיג עוד תוספת ותשיגי - - -

בעזרת ה'.

מה אנחנו עושים אם הרשות לא מעבירה? מה יהיה לנו מזה? נביא עכשיו עשרה מיליון שקל, מגיעה הרשות ואומרת – מה יש לנו מזה? שאנחנו נתייאש, לא נעבוד על התוספת?

אז אני אגיד לך, אתה אמרת קודם את המשפט שבעצם המנגנון הרבה פעמים – תראה, כל הנושא של מענקי איזון, כל הנושא של השתתפות דיפרנציאלית, אני לא מספרת לך, זה לא דברים חדשים בשבילך, יש רשויות, לצערי הרב, שהרבה מאוד שירותים הם עם חשב מלווה, לא נותנים להם להיכנס לגירעונות, הם לא - - -

הכול טוב ויפה, במקביל צריך להביא פתרון לילדים האלה, למשפחות.

תראה, הלוואי שאפשר היה שלשירותים ספציפיים יהיה מימון של 100%, הלוואי שהיה דבר כזה. אני רק חייבת להגיד, שזה משהו שהוא הרבה יותר גדול מהסיפור הנקודתי הזה.

ברור, זה משהו רוחבי יותר.

אני מסתכלת מערכתית, וזה התפקיד שלי, להסתכל על כל המערכת.

עצוב. מי נמצא איתנו ממרכז השלטון המקומי? קלרה? אסא?

כן.

שלום לך.

שלום, אדוני. שמי אסא, אני עובדת סוציאלית, אני חייבת להדגיש את זה, בטח בימים האלה, ואני אחראית על תחום הרווחה במרכז השלטון המקומי. אני אקצר בדברים כי נורא חשוב לי שתשמעו את קלרה, כמי שנמצאת בשטח והחיים בשטח הם יותר חזקים מכל דבר אחר. אני רוצה רק להבהיר נקודה אחת שקשורה לתקציב ולהסביר איך הדבר עובד.

בעצם רשות מקומית מחויבת להשתמש בתקציב שלה, כשהיא משתמשת בתקציב שלה היא מחויבת ב-25% ומזוכה ב-75%. קשה לי להאמין שישנן רשויות שיש להן תקציב והן לא משתמשות בתקציב הזה, בטח לצורך הסיוע המאוד מסוים הזה שזו נקודה מאוד רגישה, מאוד כואבת ומאוד מאוד מאוד קיימת ומופעלת וניתנת ברשויות המקומיות. קשה לי להאמין.

קשה לך להאמין, ומה לדעתך קורה?

כתבתי בצ'ט ואני באמת אשמח לבדוק את זה יחד עם ויוי, שעובדת איתי בשיתוף פעולה מלא. אני חושבת שמה שקורה הוא שקודם כל חלק מהרשויות המקומיות מקבלות תקציב קטן ביחס לצרכים שלהם. מרגע שהן מקבלות תקציב קטן ביחס לצרכים ואי אפשר לעשות גירעונות, אין לעשות גירעונות במוסד ובארגון ציבורי על סמך הבטחות, זה לא עובד. זה שרשות עושה את זה זה סיפור אחר, אבל בעיקרון רשות מקבלת תקציב והיא צריכה לנהל את התקציב שלה בצורה מושכלת ונכונה. אני מקבלת תקציב, אני יודעת את הצרכים שקיימים לי ואני עושה תעדופים בהתייחס לצרכים. צר לי, אבל מערכת הרווחה שובתת כי בין היתר, לא בגלל שכר העובדים הסוציאליים, או לא רק, אלא בגלל באמת חוסר התאמה משווע בין הצרכים לבין המענים וההשארה שלנו, של מערכת הרווחה על כל מי שעובד בה, חשופים בצריח.

אז קשה לי להאמין, אני הצעתי ואני לא רוצה להרחיב, לבדוק מה שאמר החבר, נדמה לי מעזר מציון, שיש רשויות שלא נותנות, הוא נקב ברשימה של רשויות, מכיוון שהן לא רוצות לתת 25%. אני לא חושבת שזו הסיבה, אני אשמח אם הוא יעביר את זה לוויוי, ויוי תעמוד בקשר איתי ואנחנו נבדוק את זה נקודתית.

זה לגבי התקציב, היה לי מאוד חשוב לציין את זה, באמת לסנגר על הרשויות המקומיות שלמרות השביתה ולמרות מחסור בתקציבים עושים כדי לתת מענה, בטח לסוגיה המסוימת הזאת. אני אשמח מאוד, אדוני, אם תיתן לקלרה באמת קצת לתאר את הדברים מנקודת מבט של שטח ושל מה שהוא עושה. אני חושבת שזה חשוב שכולנו נשמע אותה.

אוקיי. נעשה את זה ממש קצר ותיכף אחרי זה אני אגיב על מה שאמרתם. קלרה, את מסכימה עם מה שאסא אומרת?

אני מודה לך שמתאפשר לי להתייחס. קודם כל כנציגת הרשויות המקומיות גם אני, כמו אסא, חושבת שאם יש רשויות שלא נותנות, לא מאפשרות נופשון או כל שירות אחר בגלל ה-25% הן ממש ממש מעט רשויות, הן ממש לא כלל הרשויות וחשוב להתייחס לרוב הרשויות.

אף אחד לא אמר שזה כלל הרשויות. אני חייב לציין. אף אחד לא ציין את זה פה. במעט שיש, אז זה ממש ממש לא בסדר לעומת הילדים שמתגוררים ברשות הספציפית. הלאה.

אני מצטערת, אני נאלצת לא להסכים.

זכותך.

אני רוצה להגיד לך, הרשות המקומית נמצאת בחזית, ויוי יודעת את זה יפה מאוד, ויוי וגם מפעילי השירותים. העובדים הסוציאליים ברשות המקומית נמצאים בקשר יום יומי עם הלקוחות, מי כמונו רואה את המצוקה, מי חווה את הקשיים, מי חווה את אותם הורים שמגיעים עם קשיים מאוד מאוד גדולים וכמובן שיש לנו אינטרס שההורים האלה יקבלו את הסיוע הגדול ביותר, כי אנחנו מאמינים שמקומו של הילד עם המוגבלות בבית, עם המשפחה שלו.

כולנו מאמינים.

ובלי שאנחנו ניתן לילד הזה את האפשרות, את המשאבים, כדי שיוכל להיות בבית, בלי שניתן למשפחה את שירותי הפנאי האלה לא נוכל לבקש מהם בעצם להמשיך ולהחזיק את הילד בבית. צר לי שנציג האוצר עזב, אבל אם אנחנו לא נאפשר את המימון באמת המינימלי הזה של 15 ימי נופשון בשנה נמצא את עצמנו עם הורים ששולחים את הילדים למסגרות חוץ ביתיות כי אין להם ברירה אחרת, כי הם צריכים לנשום ואז זה יעלה לנו הרבה הרבה הרבה יותר לאוצר המדינה. אז גם בחשיבה כלכלית פרופר נכון לתקצב את זה בצורה ריאלית.

אני רוצה להגיד שאנחנו מאז תחילת השנה נמצאים במצב בלתי אפשרי, לא רק בתחום הנופשונים, גם בתחום הסידורים החוץ ביתיים, גם בהשמות לכל הפרויקטים שפיתחנו לאורך שנים - - -

עובדים לפי השעון, אכן אכן, וכולנו מוקירים ומעריכים את העבודה שלכם, של כל העובדות בכל הארץ.

סליחה, אני מבקשת. אנחנו מתוקצבים בתקציב מאוד מאוד חסר, כמו שוויוי אמרה, בשנה שעברה, שכולנו התמודדנו חוץ מהקורונה גם עם שלוש מערכות בחירות, מצאנו את עצמנו מול מצב שממש עד סוף דצמבר לא היה ברור שהגירעונות שנכנסנו אליהם כדי לתת שירות ללקוחות יכוסו. במצב כזה אף אחד לא ייתן לנו קרדיט. גם הרשויות המקומיות נמצאות במצוקה כלכלית מאוד קשה סביב הקורונה. אז אנחנו מצפים כרשויות מקומיות שנמצאות בחזית עם המשפחות שהשותפים שלנו, היינו משרד הרווחה, יעשה את המלחמה מול משרד האוצר כדי לתקצב אותנו בצורה ריאלית, כמו שוויוי אמרה - - -

מה החלק שלכם במלחמה?

וואו, קודם כל אנחנו נמצאים ביום יום עם המשפחות, אנחנו עושים את העבודה הקשה ביותר.

לא התכוונתי מול המשפחות, זה אנחנו יודעים, התכוונתי מול השותפים כפי שהגדרת אותם.

יש לנו כמה שותפים, השותף הראשון זה כמובן משרד הרווחה, השותף הנוסף זה מפעילי השירותים, השותף השלישי והעיקרי הוא המשפחות. אנחנו נמצאים בקשר עם כולם ומנסים לגשר על הצרכים של כולם. אז אנחנו מאוד מאוד נשמח ומקווים שכל אחד יעשה את חלקו, משרד הרווחה שיתקצב אותנו בצורה סבירה, יאפשר לנו לתת לכל משפחה שרוצה בזה 15 יום או אפילו יותר, כי יש משפחות שזקוקות ליותר, נשמח שמפתחי השירותים ידאגו לתת שירות גם לילדים שהם בקצה הרצף. אחת הבעיות הקשות שיש לנו זה שלילדים מורכבים מאוד, ילדים עם שילוב של אוטיזם ובעיות התנהגות ופיגור מאוד קשה לתת מסגרות של פנאי. אז מאוד חשוב שגם הילדים האלה - - -

שמעו את הזעקה שלך ואת הכאב שלך, יש לי מה להתייחס בנושא הרשויות, אבל מפאת קוצר הזמן אני אעשה את זה בהזדמנות אחרת. תודה לך, קלרה, תודה אסא.

אני רוצה, בבקשה, לפנות אלייך, ויויאן. שיטת התקצוב ברשויות, הם מקבלים את זה לפי מספר הילדים או לפי גודל של הרשות?

לא, אנחנו מתקצבים - - -

סליחה שוב אני פניתי - - -

לא, מה שמגיע מגיע. היא למדה הרבה שנים ראיית חשבון - - -

אני מתנצל, אני לא עשיתי את ההבחנה קודם.

והיא עורכת דין, אז אנחנו ניתן לה - - -

בקצרה.

בעיקרון המיינסטרים של התקצוב שאנחנו עושים כן נבנה לפי קריטריונים, זאת אומרת אנחנו בודקים כמה זכאים יש בכל רשות, אבל אני כן חייבת להגיד שבהרבה מאוד מקרים אנחנו גם מוסיפים לתוך הקריטריונים שאנחנו מתקצבים גם תקצוב שנה קודמת ולא תמיד זה מגיע רק לפי קריטריון נקי. זאת אומרת יש גם התייחסות להאם הרשות באמת מנצלת את השירות הזה, האם יש ביקוש מצד הילדים.

מה זה, תמריצים?

כן, יש את שני הדברים. אנחנו גם מתייחסים לכמות האנשים הזכאים בתוך הרשות, כמו שוויוי אמרה, שנמצאים במבחני היסוד, זאת אומרת - - -

שרואים את שיתוף הפעולה, רואים שהם יוצאים מגדרם לסייע.

נכון.

אבל זה לא יוצר מצב, אני פשוט ככה שמעתי לכן אני רוצה לברר את זה איתכם, שרשות, אמרתי שם כדוגמה, ירושלים, שהזכאים לצורך העניין אלפי ילדים ורשות כמו דימונה, שיש להם 1,500 ילדים, אבל בירושלים מקבלים הרבה הרבה יותר בגלל שהיא עיר גדולה לעומת דימונה שיש שם 1,500 ילדים, העלויות שלהם יותר קטנות, אז הם לא מקבלים. זה לא נכון?

אני אומרת שוב, זה בדרך שילוב של שני הדברים. אנחנו גם נתייחס לזה שיש הרבה יותר ילדים בירושלים לעומת דימונה, יש לנו גם קריטריון כמותי של כמה זכאים יש ברשות, וכן, גם לפעמים, יש התייחסות להאם ניצלו את הכספים בשנה קודמת.

זה משהו אחר. לא זה אני שאלתי.

לא, את לא עונה לו. תראה, בגדול כמובן שבירושלים אנחנו ניתן – אם אתה אומר שיש פה 1,500 ופה 1,500 - - -

אני אגיד את זה מאוד מאוד פשוט, בוא ניקח עיר כמו שציינת קודם, בני ברק, שיש שם 20,000 ילדים, כדוגמה, ניקח עיר כמו אשדוד - - -

אז אנחנו נותנים יותר. לא מספיק, אבל אנחנו נותנים יותר כי זה פונקציה - - -

- - - להתייחס לכמות הילדים שזכאים.

אז זה כן הולך לפי כמות הזכאים.

ברור, היא אמרה.

כן, אני אומרת, יש את הקריטריון הזה.

כן. וגם יש נקודתית. אני לא משאירה אצלי יום אחד - - -

שקל.

אני לא משאירה. פעם, שנים, הייתי כן כי הייתי נורא לחוצה על זה שפתאום יכולים להיות מקרים מאוד מאוד חריגים ומשפחה ששני ההורים נפטרו וצריך לתת ממש מענה חירומי וצריך לתת כל מיני אז הייתי משאירה כמה עשרות או אפילו כמה מאות, היום אני לא משאירה כלום ולפעמים אני נאלצת כן להגיד בואו נעשה העברה מרשות לרשות. זה מה שעשיתי עכשיו לגבי בני ברק. לגבי בני ברק נאלצתי ורציתי לעזור להם והוצאתי מרשויות אחרות כדי לתת להם תוספת כדי שהם יוכלו לשרוד. לא הייתה ברירה, פשוט לא הייתה שם ברירה. יש לי עוד רשויות שהם בסגרים ואני לא יכולה לעזור באותה מידה עכשיו.

אין לך את הכלים. עצוב, עצוב מאוד.

אוקיי, הסיכום. איך אני אתחיל? אין מילים. אני רוצה לסכם ולומר כך, אני נוכחתי לראות פה בדיון עם הנציגים של משרד העבודה והרווחה אנשים נפלאים שהם מאוד מאוד רגישים וקשובים לבקשות של הציבור והם מבחינתם במסגרת התקציבית שיש להם הם עושים מעל ומעבר כדי לסייע תוך כדי תמרונים, כמו ששמעתי כרגע, בודקים עם כל רשות מה ניתן לעשות ובמה ניתן לסייע וברגע שרואים שאחד לא נותן את המענה – וזו רק דוגמה שאנחנו יכולים לראות איך שהם מנסים לעזור. יחד עם זאת, אנחנו לא מסתירים את זה, שיש חסר בתקציב. יש באופן כללי גם בעיות, שהן לאו דווקא בנושא הזה הספציפי, אבל באופן כללי באופן רוחבי בשיטה.

זה ברור שהרשות לא מתקצבת, אין לה את היכולת לתקצב או מפחדים, או מגירעונות או שהיא נמצא בתוך גירעונות, אז המשפחות והילדים המיוחדים לא יכולים לקבל את המענה וצריך לתת את הדעת על זה ולראות איך אנחנו משנים את זה, איך אנחנו מתגברים על הבעיה הזו.

יחד עם זאת היה לי עצוב לשמוע, ואני חושב שלא רק לי, גם החברים שנמצאים כאן ואלה שהשתתפו בזום, שההתרשמות שלי כך, ואני לא מאשים את אף אחד, אני מאשים רק את עצמי אם ההבנה שלי לא הייתה נכונה, שבאוצר לא רואים את זה כך. נכון שבאופן כללי, השיטה הידועה, שאנחנו כולנו מכירים, חווים את זה יום יום, אין תקציב ב-2020, אנחנו נראה מה קורה. אני לא התרשמתי שיש איזה מאמץ מבחינתם לראות בימים האלה, כפי שפתחנו את הישיבה, במשבר שאנחנו נמצאים, בקורונה, שכולנו חשבנו בתקופה מסוימת שזה כבר עבר מהעולם, אבל לצערנו אנחנו רואים דברים אחרים. ברוך ה', שה' יעזור הלאה, לא קורה פה המצב שהיה באזור סביבות חודש אפריל ששמענו מה קורה במדינות רבות בעולם, אני מקווה בעזרת ה' שימשיך ככה ושכולנו נצא מזה, אבל אני לתומי חשבתי שכפי שאנחנו רואים באין ספור דיונים שאנחנו מקיימים פה במשכן במצב הנוכחי, שיהיה את האכפתיות ולראות איך לסייע כמו שמנסים באבטלה, בחל"ת, אני לא אכנס פה לכל הרשימה הארוכה, שלהורים ולילדים האלה גם מגיע לקבל את מה שהם צריכים.

אני מתכוון לפנות במכתב לשר האוצר בעניין ואני אבקש מכם, האנשים הנפלאים פה שנמצאים ממשרד הרווחה, אל תרפו, תמשיכו הלאה, אנחנו לצדכם במאבק הזה. ברגע שאנחנו רואים פרטנר, שיש מישהו שמבין ומכיר את הצורך אז זה נותן גם את הכוח למשפחות, נותן את הכוח לעמותות ולארגונים שאתם איתם בקשר, הם רואים ושומעים איך שאתם רוצים לבוא לקראתם.

אני אשמח לקבל את הרשימה של הרשויות, אם יש לכם, אם לא, נשיג את זה בדרך אחרת, כל הפחדים האלה, אם זה נכון או לא נכון, לא יודע, צריכים לבדוק את זה וצריך למצוא את הדרך בתוך הרשויות, ופה אני פונה לאנשים הנחמדים שהיו פה ממרכז השלטון המקומי, תפקידכם להגן על הרשויות, תפקידי להגן על הרשויות ותפקידי להגן גם על המשפחות ועל כל אזרחי ישראל. אתם תעשו את העבודה שלכם ואני אעשה את העבודה שלי.

תודה רבה לכולכם ואני מקווה שבקרוב נוכל להתבשר בבשורות טובות. תודה ויום טוב לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:50.