פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית
15/07/2020



11/08/2020
07:59
מושב ראשון



פרוטוקול מס' 8
מישיבת הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית
יום רביעי, כ"ג בתמוז התש"ף (15 ביולי 2020), שעה 10:00

הצעה כוללת לדיון מהיר של חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין ומיכאל מלכיאלי בנושא אלימות תקיפות וגזענות כלפי נהגי אוטובוסים, של חה"כ אימאן ח'טיב יאסין, חה"כ מיכאל מלכיאלי

חברי הוועדה: מנסור עבאס – היו"ר
אליהו חסיד

אימאן ח'טיב יאסין
סונדוס סאלח
איימן עודה

רפ"ק סיוון שחר - קמ"ד חקירות אח"מ, המשרד לבטחון פנים

עמיחי לוי - מ"מ מנהל אגף בכיר רישוי ותפעול, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית

רינת בניטה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

כמאל ריאן - תחום מניעת אלימות במגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

חיאם קעאדן - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

דורון עזרא - מנהל חטיבה ארצי, איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות

דנה לוי מתתיהו - מנהלת משאבי אנוש תח"צ, אגד

חליל שווא - מזכיר ועד עובדי אגד ירושלים, אגד

גיל ביילין - יו״ר הארגון לביטחון בכבישים

ישראל גנון - יו"ר ארגון נהגי התחבורה הציבורית בישראל

נפתלי פכטר - רכז נושא האלימות בארגון נהגי התחבורה הציבורית בישראל

תמר אוחנה - ענף תחבורה ציבורית, כח לעובדים

לילך חייבי מנחם - חברת ועד מנהל, תחבורה בדרך שלנו

אמל ביבאר

ס.ל., חבר תרגומים


הצעה כוללת לדיון מהיר של חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין ומיכאל מלכיאלי בנושא אלימות תקיפות וגזענות כלפי נהגי אוטובוסים

בוקר טוב לכולם, היום 15 ביולי 2020, ישיבה נוספת של הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית, ואני שוב חוזר ומציין בחברה בכלל, אין גבולות בעולם הפשע והאלימות, ולכן כאשר אנחנו מטפלים בנושא הזה אנחנו צריכים לדאוג שכל אזרחי המדינה ישיגו את זכותם הבסיסית לביטחון, גם אישי וגם קהילתי וחברתי.

כמובן בתוך אזרחי המדינה גם נהגי האוטובוסים שלא לאחרונה, אנחנו מדי פעם שומעים שהם נופלים קורבן לאלימות מילולית ואלימות פיזית. לא מזמן שמענו, אמנם בצרפת, על נהג אוטובוס שנרצח, אבל זה יכול לקרות גם במחוזותינו ולכן הדיון הזה שיזמה חברת הכנסת אימאן ח'טיב הוא דיון חשוב והוא דיון שגם מטפל בהווה ובמה שעובר על נהגי האוטובוסים, אבל הוא גם לקראת העתיד. אנחנו נטפל בנושא הזה היום ואני מקווה שנצליח ככה לשים את היד על מספר הערות או מספר דרישות שאפשר להעלות ולבקש כדי שנגן על נהגי האוטובוסים שהם שמובילים אותנו ושומרים עלינו, לכן חשוב לנו שנשמור עליהם שיוכלו גם להוביל אותנו בבטחה ובשלום.

אנחנו נפתח את הדיון עם חברת הכנסת אימאן ח'טיב שיזמה את הדיון הזה, ואני שוב אומר, אנחנו נסכם בסוף הישיבה ונעלה את הדרישות למליאת הכנסת ונמשיך לעקוב אחרי הנושא הזה. בבקשה.

בוקר טוב לכולם, ישיבה מבורכת, כבוד היושב ראש, בציפייה שנוכל לצאת מכאן בהמלצות מעשיות כדי לשפר בכלל את מעמדם של נהגי האוטובוסים שברובם הם גברים ובתקופה האחרונה גם מועסקים בתנאי עבודה מאוד קשים. האמת, היוזמה לישיבה הזאת, לדיון הזה, הייתה בעקבות האירועים ששמענו גם בתקשורת וגם לאור המצב ששורר בתקופה האחרונה בעקבות משבר הקורונה.

אני חייבת לציין שהייתה לי ישיבה עם חמישה נציגים של חברות אוטובוסים ברחבי הארץ והדברים שהועלו שם בעיניי הם דברים מאוד מאוד קשים ולא יאומן שבשנת 2020 מספר כל כך גדול של עובדים לא זוכים לתנאי העסקה הוגנים ומתייחסים אליהם כאילו שהם לא קיימים ואני אביא דוגמאות לפני שאני נכנסת לקטע של האלימות כי בעיניי זה סוג של אלימות כלכלית גם. נהגי אוטובוסים עובדים במשך שנים, יכול להיות עשר ו-15 שנה והם מועסקים כעובדי קבלן בתשלום שכר מאוד מאוד נמוך יחסית לשעות העבודה שהם עובדים, הם מתבקשים להיות מאחורי ההגה שעות מרובות, הרבה פעמים מעל לתקן הנדרש לפי החוק. בגלל המחסור בנהגים בפועל אז מעסיקים אותם במשמרות רצופות והם גם לא מקבלים שכר לפי ההסכמים הקיבוציים על אותן שעות.

לא רק זאת, כשנהג אוטובוס עובד בחברה כזאת והוא עוזב את העבודה שלו לחברה אחרת הוא לא צובר את שנות העבודה שלו וזה לא נחשב לו כוותק מקצועי והוא מתחיל בחברה החדשה כאילו הוא עובד חדש. לא רק זאת, הישיבה הממושכת והנהיגה הממושכת שעות ארוכות גורמת לכל מיני מחלות, אם זה מחלות גב ומחלות אחרות, ועדיין זה לא נחשב, אין אפשרות לקבל נכות בגלל עבודה או שזה נחשב נכות מקצועית.

אני חושבת שהגיע הזמן במקום הזה לבדוק את הסוגיה של נהגי האוטובוסים ותנאי ההעסקה שלהם כי א', זה נוגד להסכמים הקיבוציים, ב', זו באמת אלימות כלכלית כלפי אותם נהגים וזה גם אלימות חברתית, המעמד של נהגי האוטובוס. למרות שאנחנו בתוך החברה הערבית לא משתמשים, לא מרצוננו, כי אין לנו אפשרות להשתמש בתחבורה ציבורית, פשוט כי היא לא נגישה ליישובים הערביים, ובכל זאת בבין עירוני אנחנו משתמשים וגם אחוז גדול מהחברה הישראלית נוסעים בתחבורה ציבורית ואנחנו חייבים להיות בטוחים שאנחנו מפקידים את עצמנו ואת חיינו בידיהם של אנשים שיושבים שם מפוקחים, ערניים, מרוצים מהעבודה שהם עושים ומקבלים את השכר ההוגן המגיע להם.

הדבר השני שאני רוצה להתייחס אליו זה באמת הנושא של האלימות והאלימות הפיזית שחווים נהגי האוטובוס, ולמרות שאין נתונים, וזה מפליא, גם בממ"מ לא הצליחו לקבל נתונים מדויקים על ההיקף, למרות שאנחנו יודעים ומגיעות פניות, על מה קורה עם נהגי האוטובוס, בתוך זה יש גם אמירה ברורה שהפגיעה בנהגי אוטובוס היא לא כל כך חשובה. וכן, ישנם הרבה מקרים שנהגי אוטובוס מקבלים את האלימות הזאת וממשיכים בסדר היום, במיוחד אלימות גזענית, כי הם כבר יודעים שאין מי שיתייחס ואין מי שישמע את מה שיש להם להגיד.

בנושא הזה אני חושבת שצריך גם למצוא נוסחה כדי לשים את הדברים על השולחן, במיוחד בתקופה של הקורונה, שהאלימות גברה עוד יותר ושמה את נהגי האוטובוסים במצב פרדוקסלי, מצד אחד כל הנושא של הכרטיסים וכל הנושא של אי קיום האפשרות לשלם במזומן, מצד אחד חובתם לעשות את עבודתם נאמנה ולציית להוראות, מצד שני הלקוח, הקליינט הפשוט, הזקן או מי שאין לו את היכולת להשתמש בכרטיס, גם לתת לו את השירות הזה ולפעמים הם חווים אלימות גם בגלל זה.

דבר נוסף שעלה בפגישה עם נציגי האוטובוסים בקשר לקורונה זה כל הנושא של השמירה על הבריאות שלהם והחיים שלהם ולמנוע את ההידבקות שלהם בזה שאין באוטובוסים את המחסומים שמאפשרים רק מרחוק או מאחורי דלפק את הקשר עם האנשים.

אז, ועדה נכבדת, אני מצפה שבאמת הנושא הזה יילקח בצורה רצינית ומהיום יתחילו להיות דברים ונתונים רשמיים ועקביים אחרי מה שקורה בשטח. וחשוב, באותה נימה ובאותה מידה, הנושא של תנאי ההעסקה שלהם.

תודה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב. האמת שנתת סקירה כמעט מקיפה והרחבת את הנושא מעבר לאלימות במובן הפשוט שלה ולקחת את זה גם לזכויות של נהגי האוטובוסים. אני מברך אותך על ההצגה הזאת ועל העלאת הנושא. כאשר רצינו לטפל בנושא הזה אנחנו התקשינו להשיג מידע מה קורה בנושא הזה ולכן אין ספק שאנחנו צריכים לדאוג לעתיד שכל פגיעה מילולית או פיזית בנהגי אוטובוסים תימצא הדרך לתעד אותה כדי שנוכל לעמוד על היקף התופעה הזאת ולהגן על נהגי האוטובוסים. אין ספק שמבחינת זכויותיהם של נהגי האוטובוסים זה גם נושא להמשך טיפול.

אנחנו נתחיל, בבקשה, ברשותכם, עם הגב' ביילין, יו"ר הארגון לביטחון בכבישים. נמצאת איתנו? לא. אוקיי, אנחנו נחזור לכנסת לרינת מהממ"מ שתעשה סקירה על הנושא. בבקשה.

המסמך שאנחנו הגשנו לבקשת הוועדה לקראת הדיון המהיר הזה מטרתו הייתה לבדוק את הסוגיה של אלימות ותוקפנות כלפי נהגים בשירות התחבורה הציבורית. אנחנו פנינו גם לרשות הארצית לתחבורה ציבורית וגם למשטרת ישראל כדי לראות אם יש איזה שהוא גורם מדינתי רשמי שאוסף נתונים בסוגיה הזאת. אני אעשה את הסיפור הזה קצר, אין, התשובה היא שאין. לא הרשות הארצית לתחבורה הציבורית, שהיא הגוף שמנהל את כל הנושא של תחבורה ציבורית בישראל ולא משטרת ישראל שאמונה על כל הנושא של אירועים פליליים, שניהם לא אוספים מידע ספציפי בנוגע לאלימות כלפי נהגים. כן יש נתונים לגבי - - -

גם בחברות עצמן לא אוספים את הנתונים לגבי האלימות כלפי הנהגים.

נכון, אני תיכף אגיע לזה. אני מתחילה מזה שאין מידע מדינתי, זאת אומרת אין גורם רשמי שאוסף את המידע הזה. פנינו גם לנציגים בהסתדרות הלאומית, אל דורון ואל יער אמיר, שהוא מנהל את הפורום של חברות התחבורה הציבוריות בישראל, ומהם נמסר לנו שגם החברות עצמן לא מנהלות מידע מסודר על תקיפה של נהגים באוטובוסים. כן מצאנו באתר אגד נתונים שאוספת הדוברות, אבל אני אגיד שוב, אלה נתונים לא רשמיים, אלה נתונים שהדוברות אספה, יכול להיות שיש מקרים נוספים שאירעו והם לא מתועדים.

אני אגיד בהקשר הזה שזו בעיה עולמית ולא ייחודית לישראל שאין מידע על תקיפות של נהגים בתחבורה הציבורית ואנחנו יודעים שזו תופעה שהרבה מדינות מתמודדות איתה, כולל כלי מדיניות שננקטים במדינות כדי למגר את התופעה, לטפל בה, כמו למשל תוכנית לאומית לטיפול באלימות כלפי נהגים. אחת הדרישות, ששמעתי גם מיער, ממנהל הפורום של חברות התחבורה הציבורית, וגם מדורון, שהוא הנציג של איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות - - -

ההסתדרות הכללית, לא הלאומית, יש נציג אחר פה מהלאומית. יש שתי הסתדרויות פה.

רק לומר שלארגון נהגי האוטובוסים מההסתדרות הלאומית, שישראל נמצא פה, אז כן יש מידע לגבי תקיפות שנעשו. כלומר כן קיים מאגר מידע כזה על שנת 2019.

אנחנו נשמע כמובן. חברים, אנחנו נשמע את כולם. אבל שימו לב, חברים, אנחנו חייבים לסיים ב-11:00 כי יש מליאה, אסור לנו למשוך את הישיבה מעבר לשעה 11:00.

אז אני אגיד שאחד הכלים המרכזיים שהוזכרו בשיחות שאני קיימתי ובנתונים אני קיבלתי זה הצורך או הרצון להכיר בנהגי האוטובוסים כעובדי ציבור, אני רואה שיש הנהון גם מגורמים נוספים פה, בעצם המשמעות של הדבר הזה זה טיפול, חומרת הטיפול היא אחרת, חומרת הענישה היא אחרת.

איך מוגדר עד עכשיו נהג אוטובוס?

נהג אוטובוס הוא אדם מן היישוב.

נהג אוטובוס, לא עובד ציבור.

עיסוק.

יותר נכון זה תחביב.

אין הגדרה של מקצוע.

תחביב שעולה ביוקר.

לצורך העניין אני עובדת כנסת, אני עובדת ציבור, אם מישהו יתקיף אותי במסגרת התפקיד שלי פה בכנסת זה טיפול אחר מאשר עובד אוטובוס או לצורך העניין מוכר בחנות. מבחינת ההגדרות זה אחרת ולכן גם הטיפול הוא אחר. זו נקודה אחת שעלתה.

נקודה נוספת שעלתה זה הצורך להתקין מחיצות. התשובה שקיבלתי מעמיחי לוי, שהוא מהרשות הארצית לתחבורה הציבורית, נמסר לנו שהנושא הזה אושר ותוקצב ושבחודשים הקרובים אכן יותקנו מחיצות שיהוו איזה שהוא חוצץ פיזי בין הנוסעים לבין הנהג. זה גם יפחית את החיכוך וזה גם נועד לתת מענה לסוגיית הצורך בריחוק חברתי סביב הקורונה.

למרות שאנחנו יודעים שהטיפול הוא ההרתעה האמיתית ולא לשים את נהג האוטובוס, לכלוא אותו, אבל אנחנו נשמע את הדעות השונות.

ונקודה אחרונה שאני אציין זה שבאמת אנחנו עשינו איזה שהיא בדיקה וראינו שסביב הקורונה יש פה פוטנציאל להגדלה של החיכוך. אנחנו יודעים שבפריז נרצח נהג אוטובוס סביב הדרישה שלו מנוסע לעטות מסכה. כל הסטינג הזה שנהג נתפס כבעל הסמכות באוטובוס על אף שאין לו סמכויות של אכיפה של חוקי הקורונה יכול להוות גם איזה שהוא מוקד לחיכוך וזה משהו שראוי לתת עליו את הדעת.

וזה לא הוסדר בשום תקנה ובשום מקום - - -

מי שאמון על אכיפת החוק זה משטרת ישראל.

טוב. אנחנו ניתן לחבר הכנסת אליהו חסיד ואחר כך ניגש לאנשי המקצוע.

כבוד היושב ראש, אני רוצה לומר שאני חשבתי כמה פעמים על האלימות שלפעמים נוצרת בין הלקוח שעולה לאוטובוס לנהג האוטובוס. יכול להיות שהפתרון צריך לבוא מהכיוון שלנהג האוטובוס בכלל לא צריך שיהיה לו קשר עם הנוסעים. הנושא הזה עלה כבר הרבה פעמים, גם עם שר התחבורה וגם עם ועדת הכלכלה, שהיו חוסכים הרבה הרבה כסף בתחבורה הציבורית אם היו דואגים, כמו ברכבת, משלמים למטה, יש פקחים שמסתובבים כמו ברכבת הקלה, משלמים מחוץ לאוטובוס, מתקפים את הכרטיס, אין שום קשר בין הנוסע שעולה לאוטובוס לנהג האוטובוס. בדרך כלל כל החיכוכים בין נהג האוטובוס לנוסע נוצרים כשמתחילים לדבר, שילמת כסף או לא שילמת או כאלה דברים.

בנוסף אני רוצה להעלות פה נושא כשאנחנו מדברים פה על אלימות נגד נהגי האוטובוסים, שקיבלתי פנייה, אני ביקשתי מהעוזר שלי, הוא יביא לי עוד רגע את הפנייה הזו, פנייה שקיבלתי אתמול, שלפעמים נוצר מצב שנהגי האוטובוסים גם כן מושפעים מהתקשורת ומהסתה ומתנהגים לנוסעים שעולים לאוטובוס גם בצורה לא יפה, בצורה מבזה, או תוקפים ילדים או תוקפים משפחה שעולים לאוטובוס. רק עכשיו מפנייה שהגיעה לי אתמול, עלתה לאוטובוס משפחה במוצאי שבת, הנהג תוקף את המשפחה: אתם חרדים, תשבו בסוף, אתם מודבקי קורונה, אתם מגיעים מאזורים של קורונה. כמובן זה לא כל הנהגים, אנחנו לא מכלילים, הנהגים ברובם נהגים טובים, רובם עושים את עבודתם נאמנה, אבל צריכים לדבר על שני הדברים.

הפתרון שאני אומר, לא צריך שום קשר בין הנהג לנוסעים, הנהג צריך להיות סגור, להתרכז בכביש ולא לרדת את הסיבובים של ירושלים, כשיורדים ביציאה מירושלים, סיבובים מסוכנים, ולהתעסק כל הזמן במילוי הרב קו והדברים האלה. זה צריך להיות שישלמו בחוץ ושייכנסו לאוטובוס.

תודה, חבר הכנסת אליהו. ישראל גנון, יושב ראש ארגון נהגי התחבורה הציבורית, ככה ההגדרה שלך?

כן. תודה רבה לוועדה על הנושא החשוב שהעליתם פה. כשמדברים על אלימות נגד נהגי אוטובוסים ישר עולה הנושא הזה של נוסעים נגד נהגים וגם מקרים של נהגים נגד נוסעים, אני רוצה להגיד לכם, חברים, יש אלימות נגד נהגי אוטובוסים, אבל זאת אלימות של הרגולציה מול הנהגים. אין מקצוע יותר אחראי, מקצוע אזרחי, מאשר נהג אוטובוס. לנהג אוטובוס אין אפילו את הפריבילגיה לסגור את העיניים לשתיים-שלוש שניות בזמן נסיעה. הוא צריך להיות בשעות ריכוז על ריכוז, עבודה אחראית מאין כמוה. כל יום הוא מסיע אלפי אנשים בבטחה. ומה קורה מבחינת הרגולטור, מבחינת משרד התחבורה? ולא רק משרד התחבורה, אנחנו רואים את זה גם במשכ"ל וגם במשרד החינוך, זילות נוראית במקצוע של נהג האוטובוס, זילות.

אני לא נכנס פה לעניינים שהתחלת עם ההסכם הקיבוצי והפרות ולא הפרות, שזה גם נושא חשוב, אבל יש זילות בכל התשתית ובכל הכלים שהרגולציה צריכה לתת לתחבורה הציבורית ולנהגים בפרט. אפשר להתחיל לפרט, חדרי התרעננות. חדר התרעננות לנהג זה לא מותרות. זה לא שהנהג צריך עכשיו מקום לנוח בשביל להתרווח, זה בטיחות. תיסעו אתם עם הפרייבט לאילת שלוש וחצי שעות בלי הפסקה, יגידו לכם, רבע שעה תשטפו פנים ועיניים ועכשיו תחזרו שלוש וחצי שעות חזרה ואחרי זה עוד פעם. וככה כל יום ולא בפרייבט, באוטובוס עם 50 נוסעים בפקקים ובחום ובקור. זאת אומרת אלה תנאים בלתי אפשריים, חדר התרעננות זה דבר אלמנטרי למקצוע.

אנחנו רואים, הרפורמה משנת 2000, שהוציאו את הקווים מהתחנות המרכזיות, חדרי ההתרעננות היו צריכים להיות כבר שנים מפוזרים ברחבי הארץ, עד היום אין. משרד התחבורה מימן את החדרים והרשויות לא נותנות היתרים, ועדות תכנון, בירוקרטיה. אתה ראית את זה פה בירושלים, את כל הדברים האלה. זה לא יאומן, למה מחכים? אתם יודעים מה זה נהג שלא יכול לשטוף פנים, להתרענן, לשתות קפה? זה דבר אחד.

המחיצות. בשביל מה היו צריכים לחכות לקורונה בשביל המחיצות האלה? נכון שעכשיו עם הקורונה קיבלנו תקציב ואוטוטו זה יתחיל, שבוע-שבועיים, ככה אנחנו שומעים, מקווים, למה אנחנו מחכים? מה זה האדישות הזאת? זאת אומרת אם אין קורונה אפשר להרביץ לנהגים? אפשר לקלל אותם? הזילות הזאת, הציבור רואה את זה וכשהציבור רואה את הזילות של הממשלה ושל המשרדים האחראים לנהגים באופן טבעי יש גם זילות של הנוסעים כלפי הנהג. זאת אומרת אנחנו הפכנו את המקצוע הזה למקצוע שרומסים אותו במקום שהמקצוע הזה יהיה כרטיס הביקור של משרד התחבורה. יש תקציב ענק לרשות לתחבורה ציבורית, של מיליארדי שקלים, משקיעים בטכנולוגיה, באוטובוסים, באמת מנסים לעשות תחבורה ציבורית איכותית בישראל וזה צריך להיות כרטיס הביקור, זה צריך להיות הפנים של כל המערכת הזאת, לא נותנים לנו שום כלים, פשוט רומסים ורומסים ורומסים.

גם בנושא הזה של ההכרה המקצועית במקצוע נהג האוטובוס, שבתוך זה יש גם את הנושא של הכרה כעובד ציבור, אלה שני דברים שצריכים ללכת ביחד. אלה דברים שישנו את המעמד של הנהגים ויקדמו את הנושא של התדמית של הנהג. עוד פעם, לקדם תדמית של נהג זה מאבק ראוי, זה דבר שאנחנו חייבים את זה, כי זה הפנים של משרד התחבורה ובעצם של מדינת ישראל שנותנת את השירות של התחבורה הציבורית ואנחנו ממליצים לוועדה להעלות את הנושא.

תודה. אנחנו נעבור לאיגוד עובדי התחבורה הציבורית, דורון. אתה הסתדרות כללית?

אני ההסתדרות הכללית, הוא ההסתדרות הלאומית.

לא, לא בדיוק, אנחנו ארגון מקצועי, אנחנו עובדים עם ההסתדרות הלאומית, אנחנו הקמנו את הארגון שלנו, הקמנו ארגון מקצועי שיתעסק רק במקצוע הנהג ולא בתור ארגון עובדים. אנחנו עובדים יחד עם ההסתדרות הלאומית כי בכל זאת צריכים את הכוח של ארגון העובדים איתנו.

שמי דורון עזרא ואני מההסתדרות הכללית. נמצא איתי גם חליל שווא, יושב ראש הוועד באזור ירושלים של אגד. מה שאני רוצה לומר, קודם כל לצערי האלימות כלפי נהגים חוצה מגזרים, דתות, מין. יש לנו גם באגד, בדן, במטרופולין, נהגים ערבים, נהגים חרדים, נהגים יהודים, לצערי האלימות כלפי הנהגים היא בכל שכבות האוכלוסייה. אי אפשר לשים את האצבע על משהו מסוים. החברה שלנו הפכה להיות אלימה, אין ספק שכלפי הערבים, וראינו את זה במקרה האחרון עם השיסוי של הכלב בנהג הערבי בלי רחמים בכלל, אנחנו ליווינו אותו יחד עם חליל. לצערי זרועות הביטחון או כוחות הביטחון לא שמים את זה בראש מעייניהם, אין להם כוח אדם.

אני חושב שהיום מקצוע הנהג הופך להיות קשה וקשה יותר, הפקקים בכבישים, חוסר בנהגים שקיים בכלל במשק, זה אחד הדברים שבגללם האזרחים שמחכים בתחנות, אני חושב שזו אחת המכות. שתיים, כל נושא - - -

סלח לי, אני רוצה להבין אותך, חוץ מהאלימות הרגילה והגזענות הרגילה מה הייחוד? זה פקקים, זה העצבנות, מה הייחוד להתקפה נגד נהגי אוטובוס?

ההתקפות נגד נהגי אוטובוס, אין איזה משהו ייחודי, יכול להיות שאזרח קם בבוקר ולא מצא חן בעיניו משהו והוא המתין יותר מחמש דקות בתחנה וכבר סף העצבים שלו עולה. יכול להיות שהוא עולה והנהג אומר לו שישים מסכה וכבר זה הקפיץ אותו לרמה הזו. נהג אומר - - -

יכול להיות שאין מחויבות חברתית? כלומר אם למשל אנשים עובדים ביחד כל הזמן, יש מחויבות מסוימת, גם בין ערבים ויהודים, גם בתוך אותו עם, אבל כשהחברה כולה באה ואין מחויבות אישית כי לא נפגשים כל פעם, יכול להיות שההפקרות הזו גורמת ומוסיפה לאלימות נגד נהגי אוטובוס?

תראה, כל יום זה לא אינטראקציה קבועה בין נהגים לאזרחים, כי האזרחים, כל אחד עולה במקום אחר ולכל אחד יש את המטענים שלו, אני חושב שהאחווה בין הנהגים, לא חשוב מאיזה חברה, זה קיים, כי באגד למשל יש נהגים ערבים, יש נהגים חרדים, יש נהגות אז האחווה היא שונה, אבל כשאזרחים מתעכבים, כשיש פקקים, כשאוטובוס לא יוצא בזמן כתוצאה מזה שהוא היה צריך להתפנות ואין לו את הזמן, הלוא הם רצים פה אחרי הזנב של עצמם, כל הדברים האלה גורמים לכך שעולה אזרח, מספיק שאתה אומר לו: תתקף, בבקשה, את הכרטיס, זה מבחינתו סיבה להכות את הנהג. ראינו את זה בסיפור עם הנהג בירושלים עם הכלב שהוא בסך הכול אמר לו שישים לכלב מחסום על הפה והייתה התנפלות. אין ספק שהגזענות כלפי נהגים, בכל מקרה, קיימת, זה לא משהו חדש.

דורון, יש המלצות ספציפיות שגיבשתם?

ההמלצות ידועות. אני חושב שאם באירופה אפשר שהמחיצות, ישראל דיבר פה על המחיצות, לדעתי גם תעבור הקורונה והמחיצות האלה לא – אנחנו מדברים על זה כבר כמה שנים, גם על ההפרדה בין הנהג לבין הנוסעים. במקרה האחרון שיושב ראש איגוד עובדי התחבורה, אבי אדרי, מוביל למניעת הנושא של תשלום בכסף על מנת שלא יהיה את האינטראקציה, אז הנה, עכשיו המחיצות נעצרו, למה? כי לפי הבקשה של השרה צריך עכשיו לפתוח חלון בכדי להעביר את הכסף, אז המחיצות נעצרו.

יש פה מתווה שלם של מה ניתן לעשות. אני לא בטוח ששמים היום או הרשות לתחבורה ציבורית שמה את הנהג בראש מעייניה. תודה.

תודה לך, דורון. נשמע את חליל, שישלים את התמונה של דורון ואז נעבור לחברת הכנסת סונדוס.

אני אחזק את דורון ואני אגיד שהמחיצות הן באמת פתרון שיפרידו בין הנהג לנוסעים. חבר הכנסת איימן עודה שאל אותו מה מונע, לא מונע, כי הנוסע שעולה לאוטובוס הנהג הוא הראשון שפוגש אותו, כמובן מסכה, אנחנו היום בעידן של המסכות, תתקף, לא תתקף, תיכנס בפנים, אל תעמוד לידי ואז הוא מתנפל עליו ותוקף אותו. התקיפות באות מהפקקים ומחוסר נהגים וברגע שיש חוסר נהגים אז אין תדירות גבוהה של אוטובוסים, אז אוטובוס יוצא, אוטובוס לא יוצא, הנוסע מחכה בתחנה יותר מעשר דקות, רבע שעה, 20 דקות ואז הוא עולה לאוטובוס ומתנפל על הנהג.

באגד יש את כל המגזרים, גם ערבים, גם יהודים, גם נוצרים, גם נשים, גם אתיופים, יש את כל המגזרים באגד, באגד כולם עובדים ביחד ומרגישים בבית, אבל כשבאים מבחוץ תוקפים את הנהג. המקרה של הכלב, רק בגלל שאמר לו שישים מחסום, וראינו ושמענו מה היה איתו.

וגם כשפונים למשרד התחבורה, גם לגבי הנושא של הכסף, אני לא יודע איזה החלטה זו בנושא של הקורונה, אנחנו מנסים גם לשמור על הבריאות של הנהגים וגם על הבריאות של הנוסעים והנה המחיצות שנעצרו. לדעתי המחיצה זה דבר אדיר, שיפרידו בין הנוסע לנהג. ברכבת הקלה יש את זה, ברכבת הכבדה יש את זה, בחו"ל יש את זה, רק אצלנו אין את זה, ועד שהגענו לעידן שלא גובים כסף מאנשים, ואללה, אמרנו, הגענו לנחלה ומתברר שלא.

תודה לך, חליל. חברת הכנסת סונדוס סאלח.

בוקר טוב לכולם. ברכות על הדיון המאוד חשוב. אני אנסה לקצר כמה שיותר. כשאנחנו מדברים על אלימות כלפי נהגים, נהגי אוטובוסים באופן ספציפי, אנחנו מדברים על אלימות מתמשכת, מצטברת, זה לא חדש. זה לא אלימות שמתבטאת במתן מכות או קללות, זה אלימות ממוסדת גם בקבלת החלטות. זה לא פעם ראשונה, אני מאוד מאוד מודאגת מהאופן שבו מתקבלות ההחלטות אודות הנהגים ובכלל התחבורה הציבורית. זה שלא מכירים בנהגים כמקצוע, בביטוח לאומי ובכל משרדי הממשלה, זו אלימות כלפי הנהגים שאנחנו לא מכירים בהם כמקצוע והכשרה מקצועית.

כל התנאים הקשים שהם עובדים בהם, זו גם אלימות. הנהגים הם החוליה שמקשרת בין הנוסעים בתחבורה הציבורית ומשרד התחבורה הציבורית והם סופגים את הביקורת, הם סופגים את כל ההתעסקות, בין אם זה איחור, שזה לא באשמתם, אי עדכון באתרים שזה לא באשמתם. עולה הנוסע ומוציא את כל העצבים על הנהג כאילו הוא הפקח, הוא השוטר, הוא הנהג, הוא בעל הבית, הוא משרד התחבורה, הוא הכול בפני הנוסע. אין מספיק הגנה לנהגים, לא בתנאים שלהם, לא בהגדרת התפקיד שלהם וההתעסקות שלהם. עכשיו, אני לא מבינה את ההחלטה שמנותקת מהמציאות, לתת להם עוד פעם לקבל תשלומים ביד זה לסכן את החיים שלהם, של המשפחות שלהם, של שאר הנוסעים ושל הקשישים. מי שרוצה לעשות טובה לקשישים, שייתן להם לעלות לאוטובוסים בלי כסף, בחינם. תנו לכרטיס שלהם שייכנס למינוס, וזה אפשרי.

תוקצבו המחיצות שהן מפרידות ומגנות וממעיטות בכל המגע הישיר בין הנהגים לנוסעים ועדיין לא מומשו ההחלטות האלה. אנחנו צריכים לעמוד לצד הנהגים, להחזיר את אלה שיצאו לחל"ת ועד עכשיו לא חזרו. ויש עוד משהו מאוד מסוכן, שחושבים לשלב תיירות פנימית, נהגים ואוטובוסים לנהגים של התחבורה הציבורית. זה יבוא על חשבון הנהגים שנמצאים בחל"ת. צריך לתת להם קודם עדיפות ראשונה, לחזור לעבודה, לשפר את התנאים שלהם, להגן על הבריאות שלהם ולהתקדם לתחבורה ציבורית צודקת.

תודה, חברת הכנסת סונדוס סאלח. תציג את עצמך ואז נעבור לזום.

נפתלי פכטר, מנהל תחום אלימות בארגון נהגי האוטובוסים, אני מרכז את הפעילות. אני הייתי רוצה לגעת בנושאים שישראל לא דיבר עליהם קודם.

הסיבה שיש אלימות בתחבורה הציבורית היא מחוסר הבנה של הדברים. נוסע עולה, מדבר עם הנהג בצורה לא נכונה ויוצר אינטראקציה שלילית בין הנהג לנוסע. אם אני אדריך את הנהג איך להתמודד, נכון שאני צריך להפריד בין הנהג לנוסע, וזו מלחמה שאנחנו מקיימים אותה ופנינו לבית הדין לעבודה, נכון שכרגע משרד העבודה החליט להחזיר את המזומן לאוטובוס ופנינו בשביל זה לבית הדין לעבודה ואפילו הכרזנו סכסוך בתקווה לפתור את הבעיה, אבל בוא נדבר דקה על הבעיה עצמה ואיך פותרים אותה לפני מחיצה, כמו שאדוני היושב ראש אמר בהתחלה, שאני לא רוצה לכלוא את הנהג בתוך כלוב. אם אני אקח נהג שאני מביא אותו כרגע מחו"ל, בוודאי כשאני אביא אותו לעבוד בארץ אני אלמד אותו את הדרכים ואת ההליכות ואת השיח ואת השפה העברית. לא ייתכן שאני אביא נהג חרדי לעבוד בקרב נשים פרוצות ואז הוא יעמוד ככה כל הזמן העיניים, או לחילופין נהג מהמגזר הערבי לתוך שכונה חרדית ששם יש מלא מלא ילדים שעולים לאוטובוס והוא לא יודע איך להתמודד איתם, ואז ילד עושה לו משהו, מציק לו, ומטבע הדברים הוא נורא נורא יתרגז - - -

ומי אמור לעשות את זה, חברות האוטובוסים או משרד התחבורה?

משרד התחבורה מממן, עד היום, 50 שעות שנתיות לכל עובד במכרזים, זאת אומרת בכל המכרזים של התחבורה הפרטית, לא באגד, בתחבורה הציבורית הפרטית, יש תקציב של 50 שעות שנתיות ועד היום זה לא נאכף. החברה היחידה שמבצעת את זה באופן אקטיבי זה חברת אפיקים וגם כן, זה עדיין לא מספיק, בעקבות פעילות של ארגון נהגי האוטובוסים. במכרזים החדשים הם הורידו את זה, למה? כי הם אומרים שבכל מקרה לא משתמשים בזה. אז במקום לקחת את הכסף שמשרד התחבורה משלם לחברות הפרטיות ולהעביר את זה להדרכה נכונה, נהג עולה לאוטובוס, לא ייתכן שנהג יעלה לאוטובוס ולא יידע את השיח בחברה. זה גורם לאלימות.

ואין שום פיקוח על הנושא הזה? משרד התחבורה לא מוודא שבחברות עושים את זה?

כיום אין פיקוח על זה. בבדיקה שארגון נהגי האוטובוסים ערך - - -

אז צריך כנראה להוציא את זה מהחברות.

אני לא חושב שכדאי להאשים את הנהגים בזה שהם - - -

דורון אומר פה משפט ואני רוצה להשלים. אני לא מאשים את הנהגים, אלא ברור שהאשמה היא בחוסר הדרכה נכונה, דבר שמייצר אינטראקציה לא נכונה ומשם אנחנו מגיעים לאלימות, משם נוצרות כל הבעיות. ברגע שנפתור את זה יהיו לנו הרבה פחות בעיה במחיצות, בלי לדבר על עוד אלף בעיות נוספות שיש בענף.

אוקיי, תודה לך.

רק משפט אחד, אני חייבת.

משפט אחד בקצרה.

שני משפטים בקצרה. חבר הכנסת אליהו ואחר כך אימאן.

רק אני רוצה לומר שזה נכון שצריך הסברה, אבל אני גר בבני ברק, בחברת נתיב רוב הנהגים הם ערבים, אז זה לא מדויק, כי לנהגים מהמגזר הערבי יש יחס מיוחד למשפחות עם ילדים, הם מתנהגים יוצא מן הכלל. חברת נתיב זו אחת החברות שבבני ברק - - -

כנראה שמדריכים את העובדים, אבל יש הרבה מקומות שאני יכול לראות בחברות אחרות שלא מדריכים את העובדים.

גם בגלל שהציבור הערבי יודע מה זה משפחות עם ילדים והוא מתנהג בהתאם, אם כן, הבעיה היא בציבור הכללי אולי. נוסף, אני רוצה לומר, הפתרון לכל הדברים האלה, כמו שאמר חליל, הנהג לא צריך להתעסק עם הלקוח. הנהג צריך להיות סגור, התשלום צריך להיות בחוץ, זה גם יותר בטיחותי, גם ימנע את האלימות, ימנע את כל הבעיות.

חברים, יש אנשים שלא דיברו וחשוב לי - - -

משפט.

אני אתן לך בהמשך. חברת הכנסת אימאן, משפט קצר, בבקשה.

משפט קצר. קודם כל אני נגד הטבעה וסטיגמות למגזרים מסוימים, הדבר השני, נכון שאנחנו בדיון על אלימות נגד נהגי אוטובוסים, אבל גם מצופה מנהגי אוטובוסים שמגיעים לתפקיד הזה שתהיה להם את היכולת למלא את התפקיד הזה בצורה אחרת.

לכן יש הכשרה. לילך מארגון - - -

מארגון התחבורה בדרך שלנו. בוקר טוב, כבוד היושב ראש. אני מברכת על הנושא החשוב ועל הדיון הזה. אני לילך חייבי מנחם, חברת ועד מנהל בארגון תחבורה בדרך שלנו ואנחנו רוצים קודם כל לומר שאנחנו מגנים את התופעה של אלימות, תקיפות, גזענות כלפי נהגי אוטובוסים.

אנחנו מדברים על נושא של חוויית המשתמש, של השירות בתחבורה הציבורית וחשוב לנו לומר שכל התופעות הללו אלה מקרי קיצון שלא משקפים את המיינסטרים כי רוב הנוסעים ורוב הנהגים מתקשרים אחד עם השני בצורה טובה. ברור שכל מקרה של אלימות, של נוסע או נהג, צריכים להיות מטופלים במלוא חומרת הדין.

לגבי רמת השירות של מרבית החברות, חשוב לנו לומר שהוא לוקה בחסר כי כשצריך להתלונן רוב הנוסעים לא יודעים איך לעשות את זה. כשיש שירות שהוא לוקה בחסר והחברות לא מפרסמות בגלוי מוקד לפניות, חלקן גם ללא עמודי פייסבוק, אז הרבה פעמים הנוסעים בוחרים להוציא את התסכול שלהם על הנהגים. לא שזה מוצדק חלילה, אבל אני חושבת שאולי שווה להשקיע מחשבה בנושא של נראות ופרסום טלפון או מקום שאפשר לפנות אליו כשיש בעיה או שירות לוקה בחסר.

הדבר השלישי והאחרון שאנחנו רוצים לומר, שנהג לא צריך להתעסק עם כסף ובאופן כללי עם הנוסע, הנהג צריך להתעסק בנהיגה ולא להיות מנהל נסיעה. במקרה של תקופת הקורונה אנחנו ממליצים להוסיף סדרנים לגבייה של התשלום כדי להקל על הנהגים. תודה.

תודה לך, לילך. נמצאת איתנו סיוון שחר מהמשטרה, מהמשרד לבטחון פנים. אתם אמורים להיות הכתובת.

רק מילה על מה שלילך אמרה על להוסיף פקחים. אתמול בדיון בבית המשפט אמר לנו יושב ראש הרשות לתחבורה הציבורית שהם הוסיפו 400 פקחים. אני חושב שזה בדיחה, כי 400 פקחים לכל ה - - -

אלפי אוטובוסים. אנחנו נשאל. איתנו סיוון שחר מהמשרד לבטחון פנים.

שלום לכולם. כמו שנאמר קודם, התבקשנו לתת נתונים לגבי מקרים של תקיפות נהגים. מכיוון שלא מדובר בעבירה פלילית מובחנת, נהגי אוטובוס הם לא איזה שהיא אוכלוסייה מובחנת, אין לנו נתונים שאנחנו יכולים לשתף בהם. מעבר לזה, כמו שגם נאמר קודם, נהגי אוטובוס בחברות הפרטיות, והיום בעצם כל החברות, למעט חברות אוטובוס שמופעלות על ידי רשויות מקומיות, לא מוגדרים בתור עובדי ציבור. מבחינת החוק באמת תקיפה של עובד ציבור היא חמורה יותר מאשר תקיפה רגילה ומכיוון שעובדי החברות האלה לא מוגדרים בתור עובדי ציבור בעצם הטיפול בהם הוא ככל תקיפה אחרת, אין לנו אפשרויות אחרות.

אבל כאשר אתם מנתחים את התיקים שאתם מטפלים בהם אתם לא מבחינים שיש תיקים מיוחדים שקשורים לאלימות נהגי אוטובוסים בתור שהם נהגי אוטובוס?

לא. מחר יבואו נהגי מוניות ויבואו – אין לנו אפשרות לפלח אוכלוסיות שמישהו עכשיו החליט שהן מיוחדות. זה עניין חוקי, אנחנו לא יכולים ליצור לעצמנו חוקים משל עצמנו. יש רשות מחוקקת, ברגע שיעשו איזה שהוא תיקון, אם יוחלט שזה רצוי, אז נוכל לפעול. אנחנו לא יכולים לפעול בניגוד לחוק.

והמשטרה לא יכולה ליזום ולהגיד, חברים, יש פה תופעה שאנחנו צריכים לשים לב אליה? בסופו של דבר משטרת ישראל היא האחראית על ביטחונם של האזרחים, לא חשוב עכשיו נהגי אוטובוסים או מוניות או רופאים או נכים.

השאיפה שלנו היא כמובן לפעול ולחקור כל מקרה תקיפה, בין אם הוא התרחש באוטובוס, בין אם הוא התרחש ברחוב ובין אם הוא התרחש בכל כלי תחבורה אחר או בפלטפורמה אחרת.

אבל אם אתם לומדים את המקרה ואז מגיעים למסקנות ובאים לשר לבטחון הפנים שמעביר לממשלה שצריך למשל להגדיר את נהגי האוטובוסים כעובדי ציבור, שצריך להגן עליהם, שצריך לתת להם הכשרה, לא יודע מה, עכשיו אנחנו נעלה המלצות, אבל אם ההמלצות האלה יבואו מהמשטרה שמטפלת במקרים האלה אין ספק שזו דעה מקצועית אחרת. אולי אנחנו הפוליטיקאים רוצים לזכות בהון פוליטי מההתעסקות בנושא הזה, אבל אתם, כגוף מקצועי, צריכים לטפל בנושא הזה באופן אחר לגמרי ולא ככה בראש קטן.

אם הצעות כאלה יובאו לענייננו ולפתחנו אנחנו נגיב עליהן, אבל אנחנו לא יוזמים כרגע שינוי חקיקה כאלה שמגדירים עובדי ציבור בצורה אחרת.

בינתיים משטרת ישראל לא מעורבת בנושא הזה, לא מעניין אותה. אוקיי, תודה רבה, סיוון.

אף אחד לא אמר שזה לא מעניין.

אוקיי, סיוון, חבל. זאת לא גישה נכונה וחכמה ממשטרת ישראל. אני בדרך כלל רגוע, אבל לא ראוי שמשטרת ישראל תתייחס לנושא הזה בקלות ראש - - -

רוב התיקים נסגרים בגלל חוסר עניין לציבור.

זה לא קלות ראש, אני חייבת לתקן, זה לא שאנחנו אומרים שאנחנו לא מטפלים, אבל אין לנו דרך אחרת להתמודד עם התופעה כשאין לנו כלים חוקיים. אנחנו לא יכולים ליצור לעצמנו חוקים משל עצמנו.

אבל אפשר לדאוג שלא יסגרו תיקים. אפשר לעקוב אחרי זה שלא יסגרו תיקים.

בואו נתקדם. אנחנו נעשה את העבודה שלנו, בסופו של דבר נעשה סיכום ראוי ונתחיל לטפל. אנחנו בצעד הראשון.

עמיחי לוי, אתה נמצא איתנו?

אני איתכם.

תציג את עצמך.

אני עמיחי לוי מהרשות הארצית לתחבורה ציבורית, אני ממלא מקום של מנהלת אגף רישוי תחבורה ציבורית ואני אשתדל להתייחס. עלו פה המון דברים בנוגע לרשות לתחבורה ציבורית אז, ברשותך, אני אתחיל להתייחס ומה שאני אספיק.

קודם כל הרשות לתחבורה ציבורית מאוד מתעניינת בתנאים לנהגים. נאמר פה כאילו אנחנו לא מתעניינים בזה, זה ממש לא נכון. זה מתחיל מהעלאת שכר הנהג שאנחנו קידמנו והצלחנו לבצע והיום מקצוע הנהיגה הוא מקצוע מכובד מבחינת השכר הממוצע במשק. זה המשיך דרך חדרי הנהגים. כפי שנאמר, אנחנו למעשה יזמנו הצבה של 100 חדרי נהגים ברחבי הארץ, אנחנו כרגע בתהליך של למעלה מ-30 חדרים, עשרה חדרים כבר הוצבו, עוד 25 נמצאים בתהליך מול הרשויות המקומיות שכבר נתנו היתר והיתר בתהליך מול הרשויות המקומיות ואנחנו ממתינים להיתר. זה לא רק בידיים שלנו, צריך פה גם שיתוף פעולה של הרשויות המקומיות. זה כפתיח.

לגבי ההדרכות לנהגים, שזה חלק משלים לתנאים שלהם, כפי שדובר קודם. למעשה החברות מחויבות כל שנה ב-50 שעות הדרכה לכל נהג כשאנחנו נותנים רשימת תכנים כללית, על ההדרכות עצמן החברות אחראיות, לא הכול רק אצל הרגולטור, בסוף החברה היא נותנת שירות, היא צריכה להדריך את הנהגים שנותנים את השירות גם איך לתת אותו וזה מצופה מהחברות. זה קצת בהקשרים הרחבים יותר

אני אצלול לנושאים שדובר עליהם, לגבי ההגנה על הנהג במשבר הקורונה ובכלל. קודם כל עם פרוץ המשבר עשינו כמה צעדים כדי להבטיח את שלום הנהגים, ביטלנו את הישיבה בשורה הראשונה מאחורי הנהג ואת העמידה באזור הנהג. צמצמנו מאוד את התשלום במזומן, בהתחלה זה היה ביטול מוחלט, כעת אתם בוודאי מכירים את הסוגיה שנדונה אתמול בבית המשפט, אני לא חושב שיש מה להרחיב, השרה החליטה להחזיר את התשלום במזומן לאוכלוסיות מאוד מובחנות וגם היא בוחנת מול האוצר את ביטול חובת התשלום לקשישים. הדברים האלה פורסמו כמובן.

עמיחי, בקשר להכשרות, עלתה טענה פה שחברות לא מארגנות את ההכשרות האלה, האם אתם מפקחים, אתם מקבלים דוח מחזורי על הכשרות, אם עומדים בתנאים? מי אמור לפקח על ההכשרות לנהגי אוטובוסים?

אנחנו אמורים לפקח ואנחנו עושים את הפיקוח, אבל כפי שאמרתי קודם, התכנים עצמם הם בידי החברות. אנחנו הבנו - - -

האם יש נתונים בידיים שלכם על מספר הכשרות שנעשו? האם יש חברות שלא עשו הכשרות עד עכשיו?

אין לי את הנתונים ככה בשליפה, אבל יש לנו את המעקב הזה.

אז איך מפקחים אם אין נתונים?

אני אוסיף עוד משהו, ברשותך. אנחנו הבנו שנדרשת גם מעורבות שלנו בתכנים כי אנחנו לא באמת יודעים מה קורה ב-50 שעות האלה ולכן אנחנו נכניס החל משנה הבאה כ-12 שעות מתוך ה-50 שבהן יש תכני חובה שלנו.

אוקיי, אתה ברחת לנושא של התכנים, בסדר, התכנים מאוד חשובים, אבל לפחות את הבקרה הבסיסית, אתם בכל מקרה כנראה שמשלמים לחברות עבור הכשרות, נכון?

אנחנו לא משלמים, אלא הם מחויבים בהצעות המכרזיות שלהם לכלול את זה.

אוקיי, החברות מרוויחות והמדינה מתקצבת את התחבורה הציבורית במיליארדים, השאלה מה אפשר לעשות כדי לוודא שהנהגים מקבלים את ההכשרה שהם ראויים לה? היא חשובה גם להם, לשלומם, לרווחתם הנפשית וגם לנוסעים עצמם.

אדוני היושב ראש, כתוצאה מזה שיש מחסור בנהגים לא היו הדרכות. זה שהם מתקצבים וזה שהם אומרים שיכול להיות שיש 50 שעות, אני יכול להראות לך שלא הדריכו את הנהגים, כי כשיש מחסור בנהגים אין להם זמן לעשות פיפי, סליחה על הביטוי, אז בטח - - -

אלה התירוצים.

בפועל הם לא מבצעים את זה.

עמיחי, תשלים את הדברים ותתייחס ישירות מה אתם מתכוונים לעשות הלאה. אנחנו עכשיו נפקח עליכם. אתם רשות, אתם אמורים לפקח, אבל בכל מקרה אנחנו נעשה את העבודה שלנו בתור כנסת.

אני אומר, אנחנו מפקחים על ביצוע ההדרכות, יש לנו את הנתונים, אמרתי לא כרגע בשליפה, אבל אני אוכל לאסוף ולהעביר לוועדה.

תעביר לנו אותם, בבקשה.

דובר על המחיצות. כפי שאתם יודעים, היה מהלך של תקצוב להתקנת מחיצות. צריך להדגיש, זה לא משהו שנולד כרגע בקורונה, אנחנו הכנסנו את זה למכרזים החדשים עוד טרם המשבר. במכרזים החדשים חלה החובה הזאת כחלק מהחובות המכרזיות. התקצוב הנוכחי בא בעצם לתת מענה ליתר האשכולות שכרגע לא בהליך מכרזי. אז המהלך הזה הוא מהלך שהתחיל כבר קודם, אבל הוא יושלם במהירות בחודשים הקרובים לפי יכולת ההתקנה של הספקים.

חודשים? לוח הזמנים של ההתקנות חודשים?

אנחנו מאוד מלחיצים את החברות לעשות את זה, אני לא יודע לנקוב פה בתאריך, מדובר באלפי אוטובוסים. אנחנו מלחיצים מאוד את החברות לעשות את זה, אבל זה תלוי גם ביכולת ההתארגנות של הספקים, החברות התבקשו לפעול מול כמה שיותר ספקים לטובת הדבר הזה. אני מניח שהראשונים יתחילו כבר בימים הקרובים.

עמיחי, אני חושב שאתם צריכים לקבוע פרק זמן סביר כדי שנגיע ליעד.

אני מקבל ואנחנו נבדוק את הדבר הזה. חשוב להדגיש עוד נושא, וטוב שנציגת המשטרה נמצאת פה, נושא האכיפה, גם על עטיית מסכה באוטובוס וגם על כמות הנוסעים באוטובוס, לא חלה על הנהג. זה הובהר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים מול משטרת ישראל ומול המשרד המשפטים. לצערנו היו מקרים בודדים של שוטרים שכנראה לא היו מעודכנים בהנחיות ונתנו קנסות לנהגים, אנחנו בקשר עם המשטרה על זה, אבל אין ספק, וגם המשטרה מקבלת, שחובת האכיפה היא של משטרת ישראל ששומרת על החוק ולא על הנהגים.

הדוחות האלה לנהגים יבוטלו?

על זה המשטרה צריכה לענות. אנחנו פנינו בצורה רוחבית למשטרה והבהרנו את הנקודה הזאת.

ביקשתם מהם לבטל את הדוחות?

כן, אבל שוב, אין תימוכין בחוק לקנס הזה.

מה דעתה של הרשות על להכיר בנהגי האוטובוסים כעובדי ציבור, האם תפעלו בנושא הזה?

אני חושב, אנחנו כמובן נתמוך, אבל זה נושא שתלוי בהרבה גופים אחרים, במחוקק, בביטוח לאומי. אנחנו בוודאי נהיה מעוניינים בזה. אני לא יודע להגיד מה הסטטוס החוקי של הסיפור הזה.

אוקיי, אנחנו נבדוק את זה. חברים, אנחנו מתקרבים לקראת הסוף.

אז בקיצור נמרץ. תמר אוחנה מאיגוד ועדי הנהגים בכוח לעובדים.

אפשר להוסיף עוד נקודה, אדוני היושב ראש?

נקודה קצרה.

קצרה מאוד. אנחנו מקבלים מהחברות נתוני נהגים שהם חולים מאומתים וצריך להגיד שכל הצעדים שעשינו הביאו למצב שכמות הנהגים שהם חולים מאומתים נמוכה מאוד, אנחנו מדברים על מקרים בודדים ברחבי הארץ שאנחנו יודעים עליהם. יכול להיות שהיו נהגים שנדבקו באירועים חברתיים או במקומות אחרים, אבל ההידבקות באוטובוס של נהגים היא אפסית, כלומר הצעדים שבוצעו הם אפקטיביים.

יפה. זה משמח אותנו, לפחות מהקורונה הם מוגנים. תמר.

אני אגיד את הנתונים שקיימים אצלנו. ב -2019 אנחנו מכירים 600 מקרים של תקיפות פיזיות, אלה מקרים מדווחים למשטרה, הרבה נהגים פשוט לא מדווחים כי המשטרה לא מטפלת וסוגרת מחוסר עניין לציבור. את המקרים של אלימות מילולית אנחנו אפילו לא סופרים כי זה עניין יום יומי ומספר פעמים ביום.

אנחנו רואים שחברות התחבורה הציבורית הפרטיות, מעל מחצית הנהגים הם ערבים ואנחנו רואים הרבה תקיפות על רקע גזעני ושנוסעים מאפשרים לעצמם יותר ואנחנו רואים את זה גם יותר בקווים בהתנחלויות ששם כמעט כל הנהגים, אנחנו רואים את זה באגד תעבורה, שמאוגדים אצלנו נהגים מהמגזר הערבי ויש שם הרבה בני נוער שעולים שפשוט לא נותנים לנהג לנסוע ולא מאפשרים לנהגים – רק ביישוב בת עין זה כמעט על בסיס שבועי שאנחנו עושים השבתות על רקע אלימות, דברים מאוד מאוד מתסכלים.

אני אגיע לשורה התחתונה, שגם נאמרה פה, התקצוב של המחיצות חייב להיות, כמו שאמרת, בלוח הזמנים, להכיר בשירות הציבורי ובעובדי ציבור ולהכיר במקצוע הנהג. ואנחנו נגיד שבאמת העילות הן מגוונות, אבל אנחנו רואים בתקופת הקורונה עלייה מאוד מאוד משמעותית במקרי האלימות, כמובן לא רק על רקע גזעני, אבל על אחת כמה וכמה, לצערי, ואנחנו נמשיך ונפעל בנושא.

ואני אגיד רק שכשקורה מקרה אלימות פיזית אנחנו משביתים את הקווים. אנחנו לא רוצים לפגוע חלילה בציבור, אבל זו כמעט הדרך היחידה לעורר הד ציבורי משמעותי בסיפור הזה.

תודה לך. יש מישהו מהאורחים שרוצה להשחיל משפט אחד?

אני אשמח. שמי דנה ואני מנהלת משאבי אנוש של אגף התחבורה הציבורית באגד. אני ככה יושבת בצד, אבל כמי שמעסיקה 5,000 נהגים חשוב לי גם לצייר לכם איך התמונה נראית אצלנו. קודם כל מבחינת תנאי ההעסקה יש לנו הסכם קיבוצי שמאוד מכבד את העובדים, יושב שם גם דורון שחתום יחד איתנו על ההסכם, אחרי שלוש שנים הנהגים שלנו מקבלים קביעות והשכר שלהם עולה באופן מסודר, וזה מעבר לתנאים הנוספים שהם מקבלים.

אני רוצה להשחיל עוד מילה על היבט ההדרכות. אנחנו אכן מחויבים ל-50 שעות ואנחנו מיישמים את זה. כל נהג חדש שנכנס אלינו לארגון, לא משנה אם יש לו ניסיון בנהיגה או אין לו ניסיון, עובר ארבעה ימים של הכשרה בעולם של השירות, הבטיחות, כל התחומים שאנחנו מכשירים את הנהגים שלנו. ומעבר לזה, אנחנו עוברים ללומדות עכשיו, עם כל ההתקדמות הטכנולוגית, והנהגים מקבלים כל הזמן הדרכות באמצעות לומדה, כי יש לי 5,000 נהגים וזה לא פשוט.

אני רוצה להיות פרקטית ולדבר על הנושא שלשמו התכנסנו. אני בהחלט חושבת שההפרדה, המחיצה המדוברת, בין הנוסעים לבין הנהגים היא קריטית ולו רק בשביל הבטיחות, גם של הנהגים וגם של הנוסעים. הנהגים שלנו אמורים להיות עסוקים נטו בכביש ולא מעבר לזה, לשמור על הדרך שבה הם נוהגים.

תודה לך, אנחנו חייבים לסכם. חברים, אף אחד לא העלה את הנושא, למשל, של לחצן מצוקה. אתם לא חושבים שהנושא הזה יכול להרתיע? היום אנחנו יודעים שבתחום של אלימות ופשיעה הגורם הכי משמעותי במניעת אלימות זה הרתעה, אפילו לא הענישה עצמה. במקום לשפוט אותו לשנה, לשפוט אותו לחמש שנים, ההרתעה תביא את האנשים, לפני שהם רוצים להפעיל אלימות מילולית או פיזית כלפי צד אחר, לחשוב פעמיים. אני אעלה את הנושא הזה.

אנחנו נסכם. דיברנו קודם כל על נושא הנתונים. אנחנו נפעל בנושא הזה כדי שבסופו של דבר יהיה מעקב, ביקורת ונקבל נתונים, לא רק על שיעור האלימות נגד נהגי אוטובוסים, אלא גם על עוד פרטים, על איזה רקע האלימות הזאת באה. אנחנו לא כל כך נתנו ביטוי עכשיו לממד הלאומי, בוא נגיד, גזענות ולא גזענות, אבל זה קיים, אנחנו יודעים שזה קיים, אנחנו מודעים לזה ששיעור הנהגים הערבים בתחבורה הציבורית הוא גבוה מאוד, יש עוד מגזרים – כמובן שמבחינה סטטיסטית אנחנו צריכים לקבל נתונים בהיקף רחב ואנחנו נטפל בנושא הזה.

אני חושב שהמידע הזה צריך לבוא בעדיפות ראשונה מגורם רשמי, משטרת ישראל, משרד התחבורה על אגפיו השונים וכו' וכמובן חברות האוטובוסים גם צריכות לתעד את כל המקרים, במיוחד שהנהגים האלה הם חלק מהמשפחה של החברה. ככה זה אמור להיות והיא צריכה להגן עליהם.

אין ספק אנחנו בעד, ונדרוש את זה ונפעל, להכיר בנהגי האוטובוסים כעובדי ציבור. אנחנו צריכים לבדוק עם היועץ המשפטי שלנו איך אפשר לקדם את זה מבחינה חוקית. מחיצות לנהגי אוטובוסים, כבר התקבלה החלטה אנחנו נעקוב אחרי לוח הזמנים. אני חושב שלחצן מצוקה בכל אוטובוס יעזור, כל נוסע שיודע - - -

זה קיים בהמלצות שהארגון הניח על שולחן הוועדה.

אוקיי, תעבירו לנו אותם.

העברנו את זה לפני.

אוקיי, בסדר, אנחנו ניקח את זה בחשבון.

זה נמצא בסעיף ההמלצות, יש לנו רשימה מסודרת בעניין הזה איך לפתור את הבעיה.

אני חושב שכל נוסע שיידע שיש לחצן מצוקה ושהמשטרה יכולה לפגוש את האוטובוס, והיום גם מבחינת מיקום האוטובוסים אפשר לאתר אותם דרך האפליקציות השונות, כל נוסע שיידע שהמשטרה תפגוש את האוטובוס באיזה שהוא מקום. אנחנו נעלה גם את זה.

הנושא של תנאי עבודת הנהגים. אמנם הישיבה שלנו מתעסקת בנושא של אלימות נגד נהגי האוטובוסים, אבל זה נושא שראוי לעקוב אחריו ולבדוק איך אפשר לשפר את תנאי עבודתם של נהגי האוטובוסים. כמובן שנבקש פריסה ארצית לחדרי התרעננות לנהגי האוטובוסים. הנושא של ההכשרות, אנחנו נעמוד על זה ונדרוש דיווח ובקרה גם מהרשות עצמה על הדרכות שהחברות אמורות לספק.

אני חושב שגם יש מקום שמשרד התחבורה יקים מוקד טלפוני שנהגי האוטובוסים יוכלו לפנות לשם ול - - -

זו פעילות שלנו מול הרשות לתחבורה ציבורית, יש להם כתובת מייל.

מייל? זה לא מספיק.

התברר אחרי חצי שנה שהם מעולם לא פתחו את זה. מבדיקה שערכנו, אמרנו להם כמה פניות הגיעו, כי פרסמנו את כתובת המייל, התברר אחרי חצי שנה שהם אפילו לא פתחו את זה, לא בדקו.

אני חושב שצריך מוקד עם מייל ועם טלפון, עם כל הכלים שאפשר לפנות. ההמלצה שלנו, כמובן, שנהגי האוטובוסים לא צריכים להתעסק עם כסף, זה יפחית את המתח עם הנוסעים ואנחנו גם נמליץ על זה.

אני חושב שאנחנו מיצינו את הכול, אם יש עוד נקודות שנוכל לשלב אותן בהמלצות של הוועדה נשמח.

אכיפה של שעות ההדרכה שמשרד התחבורה מממן אותם. לבדוק באמת שה-50 שעות שמשרד התחבורה מממן אותן - - -

אמרתי את זה.

כבוד היושב ראש, אני צירפתי אמנם בכתב, אבל דיברת על מוקד לנהגים, אני רק אציין שבדצמבר 2019 שר התחבורה היוצא סיכם שיהיה אחראי טכנולוגיה, שיהיה מוקד מסודר לנוסעים, גם לדווח על בעיות של אלימות. דיברנו על מקרים של איך אפשר למנוע, מה עושים במקרה ו-, אבל צריך גם לדבר על איך למנוע מראש מקרים של אלימות. זה גם משהו שצריך לשים עליו דגש.

הוא קיבל החלטה, אבל - - -

הוא לא יישם אותה.

אני רוצה להודות לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין שיזמה את הדיון הזה.

נקווה שזה לא יהיה דיון ראשון ואחרון.

זה ראשון ועוד יהיו שני ושלישי.

עד השגה ומימוש ההמלצות.

אנחנו לוקחים על עצמנו את זה. אני נועל את הישיבה, תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:03.