פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
05/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 20
מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה
למגפות ולרעידות אדמה
יום ראשון, י"ג בתמוז התש"ף (05 ביולי 2020), שעה 13:00

1. צו לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (שינוי התוספת לחוק), התש"ף-2020
2. צו לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (שינוי התוספת לחוק והוראת שעה) (תיקון), התש"ף-2020

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר
משה אבוטבול
הילה וזאן
מיקי לוי
יוליה מלינובסקי קונין
ג'אבר עסאקלה
טלי פלוסקוב
קטי קטרין שטרית

ינון אזולאי
אליהו ברוכי
איתן גינזבורג
מיכל קוטלר וונש
אליהו חסיד
אחמד טיבי

סגן שר הבריאות יואב קיש
ד"ר אודי קלינר - סגן ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

נינא כהן קרן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

עידו סופר - רכז תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר

גאל עזריאל - עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

פרופ' חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל

ניר שפר - יו"ר, התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים

שי ברמן - מנכ"ל איגוד המסעדות והברים

בני פרץ - נציג זוגות שמבקשים להתחתן

אדיר נגר - נציג זוגות שמבקשים להתחתן

נירה לאמעי רכלבסקי

לאה גופר

אירית שלהבת


צו לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (שינוי התוספת לחוק), התש"ף-2020

צהריים טובים לכולם. ברשותכם, אני פותחת את דיון הוועדה בנושא צו לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (שינוי התוספת לחוק), התש"ף-2020.

אני רוצה לומר בפתח דבריי מספר דברים.

אני יודעת שהשעה קשה. אני מכירה ושומעת גם את הלך הרוח בציבור. אבל חשוב שנזכור כולנו שיש לנו שתי משימות כבדות משקל שנמצאות על שולחננו: מחד, לשמור על בריאות הציבור ולהגן עליו, ומאידך, גם לשמור על כל הנושא הכלכלי ועל הפרנסה של האנשים במדינת ישראל.

במהלך סוף השבוע דיברתי עם רבים מחבריי כאן שהתקשרו, חברי הוועדה, וגם עם הרבה מאוד אנשי מקצוע ומשרדי ממשלה. ניסינו לבחון ביחד את האפשרות לדחות את תוקף הצו לסוף השבוע, בדומה להחלטה שקיבלנו לפני כשבוע וחצי, אבל לצערי הרב המספרים לא היו לטובתנו. ככל שהתקדמנו אנחנו רואים עלייה בהיקף התחלואה, לא רק במספר החולים המאומתים אלא בעיקר בנתון שמאוד עזר לנו לתפוס בו, וזה הנושא של חולים קשים ומונשמים, שגם כאן אנחנו רואים עלייה.

אין ספק, ואתם יודעים את זה טוב כמוני, חבריי, שחלק מלהיות מנהיג זה לקבל הכרעות קשות והחלטות קשות. אבל אני אומרת גם לנציגי משרדי הממשלה וגם לסגן השר שנמצא איתנו כאן כדי להציג את הדברים, אנחנו חייבים להיות ברורים ומדויקים עם הציבור בעניין ההנחיות. אם הציבור בחוץ מבולבל ושואל אותנו מה כן ומה לא, זה אומר שאנחנו נכשלים בהסברה שלנו.

חשוב שבנקודת הזמן הזו – מה לעשות, הקורונה כנראה לא הקשיבה והחליטה שנובמבר זה רחוק מדי, היא החליטה לתקוף בגל שני כבר עכשיו, אין לנו זמן היערכות – אנחנו חייבים לטפל בצורה מידית בכל נושא האכיפה, של חקירות אפידמיולוגיות, של בדיקות, כל ההיערכות של כל המערכות כדי שאנחנו נוכל להחזיק את הראש מעל המים ולטפל גם בקטיעת שרשראות ההדבקה, ומנגד לנסות לאפשר למשק להישאר סדיר עד כמה שניתן.

ביקשתי מנציגי משרד האוצר שיהיו כאן בדיון. אנחנו הולכים להטיל גזרות קשות מאוד. זה לא רק בעלי האולמות, זה גם בעלי השמחות ששילמו מקדמות, בין אם לאולם ובין אם לצלם ולדי-ג'י. אתם מכירים כולכם את הקואופרציה. יש לנו חובה מוסרית אמיתית, מעבר להיבטים הרגשיים שנפגעים שם, שהם לא פחות חשובים, יש לנו חובה אמיתית לפצות אותם ולראות איך אנחנו נותנים את הפיצוי באופן מידי.

לכן אני מבקשת ממשרד האוצר לתת לנו כאן היום בדיון פתרונות אמיתיים מידיים עבור כל האנשים האלה שאנחנו כרגע כופים עליהם את צמצום הפעילות ואת הסגירה.

ברשותכם, אעביר את רשות הדיבור לסגן השר. אתה תאמר דברי פתיחה, עוד לפני שאנחנו צוללים פנימה. חבריי לוועדה, אתם רוצים לדבר לפני שנכנסים לעומק הצו?

יש לי הצעה לסדר. את יכולה לתת לסגן השר לומר דברי פתיחה ואז נפרט את ההצעות לסדר.

בסדר, בבקשה, סגן השר יאמר דברי פתיחה ואחר כך נתקדם. אגב, אנחנו לא בהצעות לסדר, אנחנו באישור הצו, אבל נאפשר לכולם לדבר ואחר כך נגיע להקראה של התיקון. בבקשה סגן השר.

תודה רבה ליושבת-ראש הוועדה. אני מאחל לך הצלחה בתפקידך. חשוב מאוד שהגעתי לוועדה. אני גם מברך על כל חברי הכנסת שהגיעו ומבינים את חשיבות הנושא.

למה אתם לא מספרים? זה לא שקוף, חסר מידע. אני החלטתי, יש לי כחמישה שקפים, שכפי שאתם רואים נלקחו מהערכת המצב היומית שלנו מהבוקר, שפשוט חשוב לי לשקף לכם, שתבינו מה תמונת המצב שאנחנו רואים. אני מבקש לעבור לשקף הראשון.

זה לפני שאנחנו נכנסים לדיון בצו, בסדר.

חשוב לי שאנשים יבינו ויידעו, ואולי זה גם יענה על השאלות שלהם. אני חושב שזה חשוב.

אתם רואים פה את מספר החולים הפעילים לפי תאריך, נדמה לי שזה היה על יומיים. זה מראה לכם שבגל הראשון השיא שלנו היה קצת פחות מ-10,000 חולים. אני מזכיר שאנחנו חתכנו את זה והלכנו לסגר וזה מה שהוביל לירידה. דרך אגב, ביום שהחלטנו על סגר הגל עוד המשיך לעלות ורק לאחר מכן ירד.

תראו איפה אנחנו היום, עם יותר מ-11,000 חולים פעילים.

למה חשוב לי להראות לכם את זה? כי בסוף החולים הקשים והנפטרים הם נגזרת של החולים הפעילים. זאת אומרת, זה סטטיסטיקה, אפילו ברמה הזאת. לכן מה שאנחנו רואים עכשיו, אם אני יכול להגיד במילה אחת, אנחנו בגל שני קשה יותר מהגל הראשון.

איך הגעתם לזה?

אני מבקשת בלי הערות. אתן לכולם לדבר.

זה משפט שלראשונה נאמר על ידי גורם מוסמך.

אני גם אחזור עליו.

חבר הכנסת טיבי, אני אתן לכם את כל הזמן שתרצו לשאול שאלות ולקבל התייחסויות.

אני לא הולך לשום מקום, טיבי, לפחות שעה אהיה פה.

זה משפט חשוב.

עוד דבר שחשוב לי שתראו הוא אחוז החולים המאומתים. ללא ספק עשינו יותר בדיקות, בצורה משמעותית ודרמטית. הרבה אנשים חושבים שזה הגורם שמבלבל את כולם, אם סימפטומטיים ואם לא סימפטומטיים. אני מתייחס פה עכשיו לאחוז המאומתים. אתם רואים את העלייה המשמעותית מאוד, מסדר גודל של 0.5% באמצע מאי ל-5% בנקודה שבה אנו נמצאים היום.

אם יש בשורה שאני יכול להגיד שהיא קצת טובה זה שבגל הקודם השיא שלנו היה סביב 7%–8% ופה אנחנו עדיין ב-5%.

זאת אומרת, יש עלייה מובהקת באחוזי המאומתים בחודש וחצי האחרונים. זה מנטרל את הגידול בבדיקות, שם אותו בצד. זה עדיין לא הגיע לשיא של הגל הראשון אבל ללא ספק הוא בדרך לשם.

זה תמונת מצב שמדברת על מה שקורה בשבוע האחרון במערכת הבריאות. רואים לפי התאריך – דרך אגב המספר 380 שרואים מעל 100 מקרים זה שבת כנראה, תמיד יש ירידה, אני פחות מתרגש ממנו. מ-700 כבר חצינו את ה-1,000 בשבוע האחרון, ראיתם את זה, אתם מכירים.

באחוזי הגידול אנחנו סביב 7%–10%. זה סדר גודל של הכפלה בעשרה הימים.

ונתון נוסף סופר-חשוב זה החולים הקשים, שלפני שבוע היינו בערך עם חצי ממספר החולים הקשים שיש לנו היום.

גם בשקף הזה יש התייחסות לחולים הקשים. אתעכב על זה קצת יותר. העמודה הסגולה משמעותה החולים החדשים הקשים שהתקבלו למערכת. חולה קשה שמגיע יש לו התפתחות. לפעמים הוא יכול לבוא כחולה בינוני והופך לחולה קשה, וחס וחלילה לעתים הוא נפטר. הלוואי ובעזרת השם כולם מבריאים ואז חלקם בסופו של דבר יוצאים מן הסטטיסטיקה הזו, אבל מגיעים חדשים.

אם בחודש מאי במערכת הבריאות התקבלו 38 חולים קשים חדשים, ביוני – 103, ובארבעה ימים ביולי – אם זה היה חודשי הייתי אומר שמצבנו טוב – בארבעה הימים האחרונים הגענו ל-40% פלוס מכל חודש יוני. החשש הוא שאת חודש יולי אנחנו יכולים לגמור עם 300 או 400 חולים קשים, רק בחודש הזה.

דבר אחד נוסף ששווה להגיד הוא הפריסה הגיאוגרפית – 132 ישובים. כל מי שיושב פה בחדר יודע שזה מסביבו. חצי מן האנשים פה לפחות בגל הראשון לא שמעו על מקרים מסביבם. אנחנו היום בתחלואה מתפשטת קהילתית. זה שונה לחלוטין ממה שהיה בגל הראשון.

שמנו לנו מדדים, אני מזכיר לכם, לאחר הסגר, רצינו לראות איפה אנחנו נהיה ומה נהיה. בנדבקים – אני מעדיף לקרוא לזה נדבקים ולא חולים חדשים, כי אנשים לפעמים אומרים שלא כולם חולים – אנחנו במספרים בוודאות, ודיברנו על 100, אני מזכיר לכולם, זה היה המספר שממנו אמרנו שנתחיל לדאוג, חצינו אותו מזמן. אנחנו מדברים על הכפלה בעשרה ימים. אנחנו מדברים על אחוזי גידול במקום רע מאוד.

איפשהו אולי עוד היום אנחנו תכלס עדיין כאילו במקום הירוק בעניין החולים הקשים החדשים. לצערי – וזה הדגל שאנחנו מניפים פה, ואני חושב שהממשלה שמעה את זה וחשוב לי שכל מי שנמצא פה יבין – זה משקר. הדבר הזה הולך לעלות למאות, ואנחנו כבר שם. אנחנו צריכים להבין את זה. כל מי שנסמך על הדבר הזה, שאין חולים קשים – זה לא תירוץ ולא לפי זה יש לקבל החלטות.

תודה שאפשרת לי להציג את המצגת הקצרה, היה לי חשוב שתבינו מה אנחנו רואים ומול מה אנחנו מתמודדים.

כפי שאמרתי, חבר הכנסת טיבי, אני חוזר על זה ואומר: הגל השני כפי שאני רואה אותו היום קשה יותר ומסוכן יותר מהגל הראשון. אנחנו רואים עלייה בכל הפרמטרים, כולל בחולים הקשים.

ההערכה שלנו היא שאם אנחנו היום לא נפעל משמעותית להקטנת האירועים החברתיים, להקטנת ההתקהלויות במקומות שבהם יש הרבה אנשים – את הדבר הזה צריך לעצור. צריך לצאת לעבודה, צריך לעשות את הקניות לבית. לא צריך ללכת לחתונות המוניות, לא, זה טעות, זה פיקוח נפש היום. אני יכול להגיד גם לגבי בתי כנסת – להתפלל בחוץ ובקבוצות קטנות. ובכל מקום אחר להיזהר. אין לי יותר מה להגיד חוץ מ"והישמרו לנפשותיכם".

למה אירועי תרבות כן?

תיכף אדבר על הכול, תן לי לסיים.

אני רוצה לומר מסר ברור מאוד שחשוב שיפנימו אותו, ודרככם לציבור. אנשים חשבו שהיינו בתסריט של מלחמת ששת הימים – היה ניצחון במירכאות.

את זה אתם חשבתם, אנחנו לא חשבנו, רק הממשלה חשבה.

אז אף אחד לא חשב, בסדר.

הממשלה חשבה שהאירוע נגמר. גם משרד האוצר חשב בדיוק כך.

אני מבקש לסיים את דבריי. אנחנו במלחמת התשה ארוכה, זה סוג המלחמה שאנחנו מתמודדים מולו, ואנחנו על גלים שאנחנו רואים אותם, הראיתי אותם. אנחנו במשרד הבריאות מרגישים את זה. אל תבואו ותאשימו אותנו שאנחנו באים להרוס את הכלכלה, ההיפך הוא הנכון. ברור לכולנו שמצב הכלכלה היום הוא לא מה שהיה בסבב הקודם ואנחנו באים מהסתכלות הוליסטית.

בשביל לשמור על הכלכלה, בשביל שלא נגיע למצב שאנחנו לא נהיה בשליטה וניאלץ לסגור את המשק, שאף אחד לא רוצה להיות בו, היום חייבים לעשות צעדים שהם יותר משמעותיים ממה שחשבנו. אם אנחנו היום לא נעשה אותם, המחיר שנשלם בעוד שבועיים יכול להיות סופר-דרמטי.

אני חושב שזו הנקודה שצריך שתהיה ברורה. כל המגבלות וכל ההגבלות שאנחנו עושים עכשיו מטרתן למנוע סגר. כן יש להן מחיר כואב, אני שומע את בעלי האולמות ובעלי האירועים, אני כואב את כאבם בדיוק כמו כל אחד אחר, אבל אם אנחנו לא נעשה את המהלכים המשמעותיים האלה היום אנחנו נשלם מחיר בריאותי ומחיר כלכלי לאין ערוך הרבה יותר יקר ממה שאפשר למנוע עכשיו. תודה.

תודה רבה לך סגן השר. אנחנו נעבור לחברי הכנסת. נעשה את זה לפי סדר. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה.

צוהריים טובים לכולם. אני חושב שמה שעכשיו נגזר זה גזרה שקשה לציבור לעמוד בה. זוגות שתכננו להערב את החתונה שלהם יכולים לקיים את החתונה, אבל מי שתכנן למחר, מוחרתיים או בעוד שלושה ימים – לפי ההכרזה של הממשלה מן השבוע שעבר או מלפני שבועיים תכננו לקיים חתונות לאורך כל השבוע. תשכחו עכשיו מבעלי האולמות – אנחנו יודעים שכבר הקרבתם את בעלי האולמות ואני בספק אם מישהו מהם יכול לעמוד על הרגליים, אולי רק החזקים ביותר. אבל אני מדבר על הציבור, על האנשים שלנו, שמתכננים חתונה למחר. מי שחילק כבר את ההזמנות, מי שכבר שילם מקדמות לאירוע שיתקיים מחר בערב, אנחנו לא יכולים להגיד לו עכשיו: cut, מרגע זה אתה לא מקיים חתונה מחר. לכן צריך לחשוב בהיגיון, לחשוב על דרך שהציבור באמת יוכל לעמוד בה. אחרת, יהיה לנו שוק אפור של חתונות. הרי אנחנו יודעים שהאכיפה היא מאוד מאוד חלשה. אני אומר לך: אפשר לקיים חתונה עכשיו אצלי במע'אר ללא אולם, באחת החצרות, של 300 אנשים, ואין אכיפה. אתם מאלצים את האנשים לעבור על החוק. תנו לאנשים לקיים את הדברים לפי החוק. אנשים לא רוצים לעבור על החוק. תודה רבה.

תודה רבה לך חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. אני מוכרחה לומר בהקשר הזה, אני יודעת שזה אולי ירגיז כמה אנשים אבל זאת האמת, בלבכם אתם תדעו שאתם מכירים גם כן את האמת הזו. הנושא של שוק אפור בחתונות, גם כשהייתה הנחיה של 250, שכולם אגב מבקשים עכשיו להשאיר אותה, בהרבה מאוד מקומות, אני לא אומרת שבכולם, התקיימו חתונות עם הרבה יותר מ-250 אנשים, כולל מקרים שבעלי האולמות אמרו שב-250 הם לא מקיימים אירוע והם מוכנים גם לספוג את הדוחות. זה אומר, אדוני סגן השר, שעניין הקנס לא מספיק. אם אנחנו רוצים ללכת לאכיפה משמעותית אנחנו צריכים שיהיו סנקציות אמיתיות כדי שאפשר יהיה לאכוף את ההנחיות שלנו. אני לא מדברת על כך שזה היה בלי מסכות. הייתי במספר אירועים שכפי שנכנסתי כך יצאתי. הבנתי טוב מאוד שאנחנו נמצאים במקום של התרופפות גדולה מאוד, והנתונים מדברים בעד עצמם מבחינת המציאות שאנחנו נמצאים בה.

יחד עם זאת, אני מסכימה שאנחנו חייבים לראות איך אנחנו נותנים סביב השולחן הזה פתרון לכל אותם זוגות צעירים שנמצאים עכשיו במשבר, ולצדם גם בעלי האולמות. אנחנו נפתח את זה בהמשך הדיון.

יושב-ראש ועדת הכנסת, איתן גינזבורג, בבקשה.

תודה רבה גברתי היושבת-ראש, אעשה את זה קצר.

אני רוצה להצטרף לדברים החשובים שאמר סגן השר. אנחנו באמת צריכים לדאוג שהמשק יישאר פתוח כמה שניתן, ומצד שני לראות איך אנחנו דואגים שהבריאות תישמר.

הבעיה היא לא כמות האנשים, הבעיה היא ההתנהגות. כשפותחים חתונה ל-50 איש ובסוף כולם מתגודדים ביחד בריקוד ברחבה, לא משנה אם זה 50, 20 או 100. כשפותחים מועדונים לא משנה כמה אנשים תגבילו, כי ברגע שכולם רוקדים ביחד - - -

לא פתחו את המועדונים.

ברגע שכולם רוקדים ביחד באירוע כזה או באירוע אחר הכמות פה לא חשובה. לכן ההתנהגות לא פחות חשובה מהכמות.

כמובן יש הבדל בין מקום שבו יש לנו בקרה ברורה, כמו במקומות של תרבות כשרוכשים כרטיס מראש. אני יודע שלא הולכים לדון בזה כרגע אבל גם לגבי מסעדות. לא צריך להגביל את הכמות בצורה נחרצת שתהרוג את המסעדות. אפשר להגביל לכמות מסוימת, נניח 75% מתפוסת המסעדה, בתנאי שהזמינו מראש, או שיש רישום של אורחים מבעוד מועד לפני שהם נכנסים אל תוך המקום, כשיש לנו שליטה על העסק הזה. לעשות את זה בצורה נכונה ויעילה, באופן כזה שאנחנו שומרים על ריחוק מסודר.

תראו, פה אנחנו עם מחיצות. אני חושב שצריך למצוא פתרונות בכל מיני מקומות באופן כזה שיאפשר קיומם של חיים, ומצד שני לדאוג לעניין הריחוק החברתי. אנחנו צריכים להוות דוגמה, אנחנו צריכים לדרוש את זה מן הציבור, גם לאכוף וגם לאפשר למשק לחיות. לכן האבחנה של 250 או 50, זה צריך לבוא לצד הבנה של אופי העסק ואיך הדברים יכולים להתנהל. אפשר להוסיף עוד אנשים אם יש מספיק ריחוק, וזה חשוב לא פחות.

אני רוצה לברך אותך, יושבת-ראש הוועדה. אני יודע כמה הדבר נוגע לליבך וחשוב לך. אנחנו נהיה פה כדי לסייע להעביר את הדבר הזה. יחד עם זאת, אנחנו כן נעמוד כאן בוועדה הזאת על כך שהמשק לא ייסגר. עם כל המגבלות, צריך לראות איך אפשר לאפשר שהמשק ימשיך ויתקיים, כי זה נוגע לכולם. בענפים שבהם אין אפשרות לקיים את זה המדינה צריכה לראות איך היא מסייעת לאותם ענפים, אבל אי אפשר לסגור את כל המשק כי זו תהיה קטסטרופה כלכלית. תודה .

תודה רבה חבר הכנסת איתן גינזבורג. אני רק מבקשת מן היועצים שיושבים מאחור, תרווחו קצת. יש פה כיסאות ריקים. תנסו לרווח. אתם יושבים מאוד צפופים, וכמובן להקפיד על עטיית המסכות כי אתם בלי מחיצות ביניכם. בבקשה חברת הכנסת הילה וזאן.

תודה רבה גברתי היושבת-ראש. לא אחזור על דברים שנאמרו, רק אעלה עוד כמה נקודות לקראת הדיון שלנו.

המצב אכן קשה, כפי שהציג סגן שר הבריאות, ובכל זאת אנחנו לא יכולים להעניש את הכלל בגלל שיש מי שלא עומדים בהנחיות. חברי לסיעה, יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת איתן גינזבורג דיבר פה קודם. אנחנו נדרשים לפתרונות יצירתיים ואני רוצה להגיד כמה נקודות קצרות.

ראשית, אני חושבת שדין אולם של 1,000 איש לא יכול להיות כדין אולם של 500 איש. צריכה להיות התאמה בין גודל האולם לבין כמות האנשים שאנחנו מאפשרים. כפי שנאמר פה קודם, אם ניתן באולמות גדולים, בגנים – עכשיו אנחנו נמצאים בתקופת הקיץ – לשמור על ההנחיות אכן המספר צריך להיות בהתאמה.

שנית, שמעתי מלא מעט בעלי אולמות שאנחנו נכנסים לתקופת בין המצרים בין 9 ביולי ו-30 ביולי, זה תקופה שממעטים בה מאוד בחתונות.

זה לא נכון לכל האוכלוסיות.

בין המצרים היא תקופה בדת היהודית ובה ממעטים בחתונות בתאריכים האלה. ולכן הימים האלה מאוד קריטיים.

אשכנזים בלבד.

רציתי לומר לחבר הכנסת ג'אבר עסאקלה שתנוח דעתו, המזרחים מקיימים אירועים, פרט לתשעה ימים. אבל זה בסדר, אנחנו לא מתאימים את ההנחיות לחגים, אנחנו עושים את זה מטעמים בריאותיים.

יש גם הרבה חילוניים.

ניסיתי להסביר למה המספרים פה כל כך גדולים. כל חברי הוועדה קיבלו הרבה פניות של זוגות בעניין הזה, דווקא לימים הקרובים.

כמו כן צריך לזכור שאם אנחנו מדברים על השבוע הקרוב, על היום, על מחר, יש בעלי אולמות שפנו אלינו, שאכן קנו כבר את הציוד ואת האוכל לימים הקרובים. אם התקנות ייכנסו לתוקף כבר היום אנחנו נגרום להפסד רב.

לכן אני חושבת שאנחנו צריכים להתאים את ההנחיות ולנהוג ביד קשה, כפי שציינה היושבת-ראש, לגבי מי שאינו אוכף את הדברים.

דבר אחרון לגבי מסעדות – לא אחזור על דברים שאמר פה חברי.

זה גם לא חלק מן הצו.

בסדר, אבל בכל זאת אני חושבת שחשוב להוסיף עוד מילה אחת לגבי המסעדות. כפי שנאמר, אנחנו נמצאים בימי קיץ, יש אפשרות להוציא את התפוסה לרחוב. ראש עיריית תל אביב גילה יצירתיות וסגר רחובות ואיפשר הוצאת שולחנות לרחובות. אנחנו נדרשים לפתרונות יצירתיים, לא משנה אם זה באולמות או במסעדות. אני חושבת שכולנו צריכים להיות חלק ולאפשר את המשך קיום המשק בצורה שוטפת.

תודה רבה חברת הכנסת הילה וזאן. אומר רק, כי פשוט ניהלנו את הדיונים וחשוב שזה ייאמר: עניין המספרים בחתונות אל מול מקומות אחרים – צריך לזכור שבחתונות ובאירועים מעין אלה האינטראקציה אחרת. זו אינטראקציה שכולם עם כולם. זה לא כמו במסעדה, שאת נכנסת עם מי שהגעת, מסיימת לאכול ויוצאת, וזה לא כמו באולם תרבות, שאת מגיעה עם מי שהגעת, מסיימת ויוצאת, אלא יש פה אינטראקציה אחרת. אני רוצה לומר לכם, רק מן הפניות שהגיעו אליי בשבוע אחרון – אגב בלי קשר לצו, עוד לפני שבכלל הונח הצו על השולחן – על פגיעה במשק בעקבות זה שחולה מאומת אחד באירוע כמו חתונה שולח את כולם לבידוד. זה 250 אנשים, למי ששמר על ההנחיות. 250 במכפלות של מספר האירועים שבהם נמצא חולה מאומת – נמצא פגיעה עקיפה, לא ישירה, במשק. זו הסיבה שיש התנגדות גדולה מאוד לשמר את המספר הזה בשבוע הקרוב. אבל אנחנו עדיין לא מרימים ידיים, נשים את הכול על השולחן. אגב יש לי גם כמה הצעות יצירתיות. אני מקווה שאולי נצליח לטפל בזה.

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה.

תודה רבה. כל מה שאני שומעת הוא כמנגינה חוזרת, שהאזרחים לא בסדר ואנחנו הממשלה מצוינים. אז לא. אתם הממשלה, אתם מנהלים את המשבר הזה וימים יגידו, וכנראה גם ועדות חקירה יגידו איך אתם מנהלים אותו ומה עשיתם בחודשים האחרונים כאשר היה כן ניתן לעשות שינויים והתאמות ולבלום את המגפה, גם בנושא בדיקות, גם במהלך אפידמיולוגי ובהמון דברים אחרים. אבל אני לא קונה ולא מקבלת את האמרה שאזרחים לא עושים. למה הם לא עושים? אולי הם פשוט כבר לא מאמינים, אולי הצעקות של ראשי המערכת זה עם זה כבר נמאסו ואנשים פשוט לא קונים את זה? אולי ההסברה שלכם הייתה לקויה ולא נתנה מענה לאנשים? תחשבו גם על זה. אל תחפשו שעיר לעזאזל, ובמיוחד לא האזרחים.

עכשיו שאלה נוספת שאשמח לקבל עליה תשובה, חיפשתי ולא מצאתי. אני רוצה לראות את פריסת ההדבקות. אני רוצה לראות בצורה מסודרת עד היום מה הייתה פריסת ההדבקות במספרים: באולמות האירועים, בפארקים, בחתונות, בחוף הים, במסעדות, באוטובוסים, כי אלה הנתונים שיכולים לספר לנו ולהסביר לנו מה כן צריך לעשות ולא לבוא לפה בצורה שרירותית ולהגיד: זהו, החלטנו. זה לא ילך כך.

שמעתי את ראש הממשלה, שהיה מתוסכל מאוד מזה שהנושא הזה צריך לבוא לכנסת. אני מבינה למה הוא מתוסכל, כי אף אחד לא רוצה לתת דין וחשבון, אבל אתם תצטרכו לעשות את זה.

אם אנחנו כבר מדברים על הצו הזה ועל ההגבלות: קודם כול, דבר כזה לא יכול לבוא בבום וגמרנו. זה צריך לבוא בהדרגה. אתה לא יכול מ-250 להגיע ביום אחד ל-50. זה לא יפה, זה לא נכון, זה פשוט חוסר ניהול .

פרט לכך, יש הבדל בין אולם סגור ובין גן אירועים פתוח, יש הבדל מהותי. בגלל זה דרשתי, ואני רוצה לקבל את זה, לדעת את מספר ההדבקות, כדי להשוות ולהבין מה קרה ואיפה. יכול להיות שזה בכלל באוטובוסים, שגם כן כפי שזה מתנהל סביר להניח שזה משם.

פיצויים לבעלי עסקים. שמעתי את ראש הממשלה שדיבר ביום חמישי. הוא אמר שהנה עכשיו הוא החליט שתהיה תוכנית כלכלית, נתן הוראה. שמעתי את זה כבר כמה פעמים קודם, שהוא החליט על הבדיקות ועל מערך אפידמיולוגי, ואגב על חיסון הוא גם החליט. אתם מביאים כזה דבר – זה צריך לבוא בד בבד עם תוכנית כלכלית לסיוע. לא מתישהו, לא בעוד מעט, ולא אולי, אלא ביחד. האזרחים הם לא כדור שאפשר לכדרר אותו כל הזמן.

גם פיצויים לבעלי השמחות – אי אפשר, זה לא הולך כך. אנשים היו בסדר גמור, דחו אירועים פעם, פעמיים, שלוש. הממשלה אישרה ואפשרה, אנשים תכננו שוב את האירועים, שילמו הרבה מאוד כסף. אתם רוצים לבטל – תבואו עם פיצוי.

האזרח לא צריך לסחוב את הרשלנות שלכם. מצטערת, התרשלתם. הגענו למצב הזה, ואתה אמרת שאנחנו צריכים לבלוע את איבוד השליטה. אנחנו כבר שם. במצב הזה כפי שאנחנו כבר נמצאים, במספרים ובהתנהגות ובהתנהלות של הממשלה, אנחנו כבר שם. אתם איבדתם את השליטה הזו. אז עכשיו אל תחפשו אשמים. קחו אחריות.

את זה את אמרת, לא אני אמרתי.

קחו אחריות. אני רוצה נתונים על הדבקות כי בלי זה לא מוסרי ולא מקצועי לקבל כאלו החלטות בלי שיש לנו מספרים מול העיניים.

ראשית, רשמנו ואת תקבלי מספרים. אני רק רוצה לומר, אמרת דברים כאילו הם באמת נאמרו. אף אחד לא מטיל פה אחריות על הציבור. אבל את יודעת טוב כמוני שאנחנו צריכים שהציבור יעזור לנו לעזור לו.

הציבור כבר עזר.

חברת הכנסת מלינובסקי, כשאנחנו רואים מספרים כאלה שהולכים וגדלים - - -

אפשר לפרגן.

אל תדברי ביחד איתי. אני לא נכנסתי בדבריך. כפי ששמרתי את ההערות מהמשפט הראשון שלך, שמרתי בסבלנות גם את ההערות האלה. אף אחד פה לא אמר שהציבור אשם, אבל אנחנו צריכים אותו מגויס איתנו. אני מסכימה שאנחנו צריכים הסברה טובה יותר כדי שהציבור באמת יהיה מגויס, שהציבור יבין את ההנחיות, אבל בסוף את המחיר של ההתרופפות כולנו רואים כאן.

תשאלי למה, למה זה קרה.

גם מי שלא האמין שזה כאן, הנה הוא רואה עכשיו שזה כאן, הוא רואה שעכשיו יש לנו מספרים גדולים יותר של חולים מאומתים.

אנשים ישבו בבית.

חברת הכנסת מלינובסקי, את לא מדברת איתי.

גברתי, את מנסה עכשיו לייצג את הממשלה, אבל זה לא נכון כך.

יוליה, אולי תקשיבי למה שהיא אומרת. אם זה עניין של פופוליזם - - -

אני לא מגנה על אף אחד פה, חברת הכנסת מלינובסקי. אני רוצה שהציבור ששומע אותנו יידע שלנו יש אחריות, לממשלה יש אחריות, ולנו כחברי כנסת יש את התפקיד שלנו כדי לראות שהממשלה עושה את מה שצריך. אבל גם הציבור חייב להיות מגויס איתנו, כי בלעדיו לא נוכל לעשות את הדברים בצורה מלאה. ומה לעשות, נושא הריחוק החברתי הוא דרמטי, ומי שלא האמין שזה נכון ואמיתי אז הנה הוא רואה את המספרים שעולים, לא רק בחולים מאומתים אלא גם בחולים קשים, גם בתמותה, גם במונשמים. זה פה, אף אחד לא המציא את המספרים האלה.

לגבי ההדרגתיות – אני רק אשאל פה שאלה ואתן לחבר הכנסת מיקי לוי לדבר, אבל שהיא תשב פה על השולחן, כי אני גם קיבלתי את השאלה הזו: למה במכה אחת ולא בהדרגה? אגב, אני רוצה לומר לכם שקיבלתי לא מעט פניות מאנשים שאמרו: למה אתם לא סוגרים מיד? אנשים מבטלים לי. אתם מרשים לנו לעשות חתונות אבל אנשים מבטלים לי ואני אצטרך לשאת בכל העול הזה.

חולה מאומת שנמצא, תיתני לו כמה ימים להתארגן? אדם שצריך להיכנס לבידוד, תגידי לו: קח לך כמה ימים להתארגן? או שאנחנו נדרוש מהם את הבידוד ואת השמירה באופן מידי? זאת השאלה שאני שואלת. אנחנו נמצאים היום במציאות שאנחנו צריכים להגיב לה. איך יהיה נכון לפעול – אנחנו צריכים לדון.

אגב זו שאלה נוספת שלא שמעתי עליה תשובות מן הממשלה, מי יישא בהוצאות של הבידודים האלה, שאנחנו שולחים את האנשים לשם.

זו שאלה מצוינת.

וגם של בעלי עסקים שצריכים לסגור ולשלם אחר כך דמי מחלה לעובדים שלהם, והממשלה פה לא נותנת שום דבר. חיפשתי תשובות אך לא מצאתי.

שאלה מצוינת. אני מבטיחה לך שכבר בדיונים הקרובים נדון בה. היא לא קשור לצו שלפנינו אבל אני מבטיחה לך שאנחנו נקיים דיון בדיוק על הנושא הזה.

חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

תודה רבה, גברתי.

תראו, זה הכול ב"שלוף", ואין לי דבר נגד אדוני סגן השר, שנשלחת הנה לגוב האריות בוועדת הקורונה, וגם לא אליך, אבל זו ממשלה שעובדת ב"שלוף", מעכשיו לעכשיו. תראו, לא יכול להיות דבר כזה. שום דבר לא מתוכנן, שום דבר לא נעשה עם חשיבה.

הנגיף לא מתוכנן, חבר הכנסת מיקי לוי.

ביקשתי ממך וגם אמרתי את זה לפרוטוקול בדיונים הקודמים, שיהיה מפתח לפי מטרים, לא לפי מספר המשתתפים. לא יכול להיות ש"אבניו" שפותח את שעריו לחתונה ויכול להכיל 2,500 איש יפתח ל-250, ולא יכול להיות שאולם שמכיל מקום ל-150 איש ביום-יום יפתח ל-200 או ל-250 איש. המפתח לא נכון, החשיבה לא נכונה. צריך להגיד כמה מטרים לאדם. אנחנו יודעים שהמרחק בין אחד לאחר הוא שני מטרים באופן רגיל, בחיי היום-יום. תגידו בחתונה שלושה מטרים, אבל תגידו. מספרית לקבוע זה לא נכון, זה לא המפתח.

רגע, גם אם יש 250 הם באים ומדברים ביניהם. אפשר לשים מחיצות, כפי ששמו פה, אפשר למתוח סרטים, אפשר להגביל את רחבת הריקודים לכלה וחתן עם ארבעה שירקדו. אפשר. אבל לבטל עכשיו?

באמת אתה מאמין לזה?

כן, חד-משמעית. אני מאמין בציבור.

כלה, חתן וארבעה אנשים?

אנחנו גם לא הסכמנו ל-500 שקלים. אמרנו שצריך לחנך את הציבור. יש ציבור שמבין את הצורך, יש ציבור שמבין את המצב. אבל לבוא ולתת טראח באבחת גרזן – זה לא לעניין, זה לא תכנון, כך לא עושים.

אני חושב שאנחנו צריכים לחזור לאולמות על פי השטח ולא על פי המספר. אתם אומרים: 50 משתתפים לפאב. ואם הפאב הוא רק של 20 מטרים? יש הרבה כאלה. אז מה, יידחפו לשם 50 אנשים? הרי זה יותר מסוכן. לכן אני אומר לכם, השטח הוא המפתח ולא המספר.

גם עכשיו, מה יעשו אלה שהשבוע צריכים להינשא? איזה הקלות אנחנו בכל זאת יכולים לתת להם כדי לקיים את החתונה של 250 איש? הם הסכימו, אבל עכשיו לרדת ל-50 איש? בעלי האולם רוצה תשלום עבור 250, הזמינו את כל הצוות – את הצלמים, את הפרחים. תגידו, מה אנחנו אומרים להם כשליחי ציבור? נכון, אפשר, אבל אפשר גם לבודד אותם, אפשר לעשות את זה לא מהשבוע. אני אומר לכם, אלה שמתחתנים ומקיימים השבוע חתונה הם המסכנים הכי גדולים.

אני לא רואה פה את אנשי משרד האוצר. מה יעשו בעלי האולמות שהזמינו אוכל, שהזמינו פרחים, שהזמינו את כל הצוות, שהזמינו צלמים, שהזמינו סידורי שולחן ואני לא יודע מה עוד כי זה לא המקצוע שלי? מי יפצה אותם על כל מה שהם זורקים מחר בבוקר לזבל? תגידו לי מי. אני כבר לא מדבר על הצער של הזוגות המתחתנים. אפשר להגיד: בואו נבדוק באילו אולמות אתם, ניתן את זה למפקחים, לשלטון המקומי, למישהו כדי שיוודא. אבל אי אפשר לקבוע בגרזן 50 איש, לכל אלה שאמורים להתחתן השבוע להגיד: זו בעיה שלכם, אנחנו כממשלה לא לוקחים אחריות, וזהו. שמשרד האוצר ייקח אחריות, שאנחנו ניקח אחריות, שהממשלה תיקח אחריות. תודה רבה.

תודה רבה לך חבר הכנסת מיקי לוי. אנחנו נעבור לחבר הכנסת אליהו ברוכי, חבר כנסת חדש, בבקשה.

אני שומע את הדברים ואני רוצה לעמוד על שלוש נקודות.

נקודה ראשונה היא הפקת לקחים בתפקידים של הוועדה. מהבוקר אני מקבל עשרות פניות על נושא האיכון, עשרות אזרחים שמקבלים הודעות. הם פונים למוקד הערעורים ואין שם מענה, פשוט אין מענה. דבר ראשון, אני חושב שצריך להקים איזשהו מוקד שיהיה רק לדבר הזה, לערעורים. זה פשוט קטסטרופה. יש עשרות פניות על הדבר הזה.

נקודה שנייה, שמעתי את ההסבר של סגן השר יואב קיש ואני חושב שזה לא ידוע לציבור. הציבור לא רואה את השקפים האלה. אפילו את השקפים שהבאת לכאן אולי אפשר להעביר לחברי הוועדה. אנחנו לא רואים את זה. אנשים שואלים אותנו, וגם בהנחיות לבידוד – אנשים שואלים אין-ספור שאלות, וזה בכל האתרים, בכל התקשורת של החרדים, הדתיים וכולי, יש פשוט חוסר בהירות, אנשים לא יודעים מה קורה בדברים האלה.

ונקודה אחרונה, אני רוצה להצטרף לקריאה של היושבת-ראש: הפיצוי גם לאזרחים, כפי שמיקי לוי אמר פה, שנגרם להם כרגע ביטול בעל כורחם וגם לבעלי האולמות. פשוט לא נורמלי הסבל שהם עוברים, מעבר להפסד הכספי. אז לפחות מה שאנחנו יכולים להקל עליהם בהפסד הכספי.

תודה רבה חבר הכנסת אליהו ברוכי. סגן השר, אתה רוצה להשיב? רצית להשיב גם לחבר הכנסת מיקי לוי.

אולי נחכה עד שנגמור את הסבב. נשארו עוד מעט. אני חושבת שכדאי לשמוע.

פשוט בשעה 14:00 אני צריך לעזוב. אם זה לא יהיה ארוך אוכל להשיב לכולם. אני אחכה, בסדר, אבל רק לא להאריך.

תהיו ממוקדים. חברת הכנסת מיכל קוטלר וונש, בבקשה.

תודה על ההזדמנות להיות פה בדיון כל כך חשוב. אני לא רוצה להאריך.

סגן השר, אני חושבת שאמרת את הדבר אולי הכי חשוב, והוא שאנחנו צריכים לרתום את הציבור ושהוא ייקח אחריות אישית. לצורך זה בעצם יש פה משהו שמאתגר את מדינת ישראל, מכיוון שאנחנו תמיד טובים בשעות חירום, ופה אנחנו בשעת חירום מאוד מאוד מתמשכת. היא לא תהיה זבנג וגמרנו. ולכן אמון הציבור הוא אולי הנושא החשוב ביותר שאנחנו צריכים לתת עליו את הדעת. אני חושבת שזה השתקף גם במה שאמר פה חברי חבר הכנסת ברוכי. הנושא של הנגשת המידע והשקיפות – הנגשת המידע גם בשפות שונות וגם לקהלים השונים. מבעוד מועד, עוד לפני שאנחנו מטילים את הקנסות ולפני שמגיעים כבר עם היבטי האכיפה, חייבים לוודא שאנחנו מנגישים את המידע. אני כל הזמן חושבת על נחמן שי ועל התפקיד שהוא מילא במלחמת המפרץ, למי שקצת יותר מבוגר בחדר הזה וזוכר. חסר לנו המסביר הלאומי הזה כרגע, שבאמת מאפשר לנו להגיע לכלל הציבור, כל אחד בשפתו, כל אחד בדרכו.

ללא אמון הציבור אנחנו לא נצליח מכיוון שחייבים להנגיש את ההיגיון המסדר, גם אם ההיגיון המסדר משתנה כי המציאות משתנה. כמובן שהוא משתנה ואני לא משייכת פה זדון או כוונות רעות לאף אחד מן היושבים מסביב לשולחן. רק אני בטוחה שחייבים לשמר את אמון הציבור בדבר הזה כדי שנוכל לדרוש ממנו לקחת אחריות אישית.

אולי להתחבר לדבר הזה בצורה הכי משמעותית, אפילו עם למשל ההיבטים הכלכליים, שעוד נדון בהם, אם כן יהיה פיצוי או לא יהיה פיצוי – זה צריך לבוא ביחד. זאת אומרת, התוכנית צריכה לבוא עם המקל והגזר ביחד, כדי שנוכל לזכות באמון הציבור, לבוא כחבילה ולומר: חבילה אחת – כן חברים, זאת המציאות, זה ההיגיון המסדר מאחוריה וכבר יש לנו את התוכנית שנותנת את דעתה על ההשלכות מבחינה כלכלית לאנשים שמחר בבוקר מאבדים את כל מה שיש להם.

תודה רבה חברת הכנסת מיכל קוטלר וונש. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה.

התכוונתי להגיד משהו אחר, אבל היות וחבריי לפני כן דיברו על הסברה ותקשורת וכולי, ראו את האבסורד: כשנתניהו וצוות משרדי הממשלה למיניהם עלו ערב-ערב כדי להנחות אמרו שזה פופוליסטי, למה הוא עושה את זה, מה פתאום, וזה מכניס חרדות והכול. עכשיו כשמביאים בתקשורת את פרופ' יורם לס, שכל ערב חוזר על עצמו ואומר שאין מגיפה, אין כלום, הכול בסדר – זה בסדר שמביאים אותו. חלק נכבד מאוד מכל הכאוס שנוצר הוא כתוצאה מכך שהתקשורת בחרה לקחת צד מסוים. אני באה בטענה קשה מאוד כלפי התקשורת מפני שהם בחרו לגמד את הנגיף בגל הראשון ועכשיו הם בוחרים להטיל את האחריות בגל השני על ראש הממשלה ועל משרד הבריאות וכולי.

אני חושבת שמשרד הבריאות וגם ראש הממשלה פעלו לאורך כל הדרך באחריות מלאה, לא כמו ראשי סיעות אחרות שקמו ואמרו לציבור ללא הרף: זה בסדר, הכול בסדר, אתם יכולים לצאת. פשוט אנשים קצת שכחו את הגל הראשון. אני זוכרת את אותה בחורה שאמרה: אבל שמעתי את יאיר לפיד אומר שאפשר ויצאתי, ועכשיו אני חולה, והכול בסדר. אחר כך מתברר שלא כצעקתה.

יש כמה דברים שאני חושבת שכדאי לתת עליהם את הדעת. כפי שטענתי בעבר גם בוועדת החינוך, ברגע שיפתחו את מערכת החינוך שם תתחיל ההדבקה, וזה בדיוק מה שקרה. ברגע שפתחו את מערכת החינוך, אחרי הלחץ האדיר שהיה, הנה ההדבקות התחילו דרך הגימנסיה העברית וכולי והנגיף התפשט.

המל"ג ברוב טובו, אחרי דיונים רבים, הסכים לעשות את המבחנים באופן מקוון, אבל שכחו את 32,000 הסטודנטים שלומדים באמצעות משרד העבודה והרווחה במכללות, שם הם באים למבחנים כרגיל. צריך לתת את הדעת עכשיו כי יש כיתות עם 240 סטודנטים שבאים למבחן, וזה הדבר החמור ביותר, הרבה יותר גרוע מחתונה, כי שם יושבים בצפיפות. הייתי מרצה, אני יודע באיזו צפיפות יושבים במבחנים.

זה לא חלק מהמל"ג?

לא.

חייבים לטפל בזה.

זה 32,000 סטודנטים שלומדים במכללות, שעכשיו יש להם מבחנים, הבוקר, והם זועקים לעזרה אך אף אחד לא מקשיב להם.

כולנו צפינו בסוף השבוע בכתבה המדהימה לגבי האחיות – אני קוראת להן המלאכיות – במערך הבדיקות, שיושבות מול הטלפונים 24/7. ממה שראיתי בכמה שניות של השידור, מנסים ללכת אחרי מסלול של חולה קורונה, ומזהירים. שם צריך לתגבר, שם צריך לתת את הדעת. יש היום סטודנטים בחופשה, יש אנשים שנמצאים באבטלה, בחל"ת, אנשים ברמה סוציו-אקונומית שהיו במצב טוב והיום נמצאים במצב גרוע. קחו אותם, שיתגברו. אני חושבת ששם צריך להשקיע את הכסף. צריך להשקיע את הכסף בהגברת מערך הבדיקות, כמובן לא בצד המקצועי, אבל לפחות בטלפונים, לדלות את המידע ומזה לדלות את המסלולים של החולים כי שם נעשתה ההדבקה.

אני מסתובבת מירושלים לבית שלי ואני רואה בפארקים המוני צעירים. שיהיו שם פקחים של הרשויות המקומיות. אני פונה לחיים ביבס, יושב-ראש מרכז השלטון המקומי, ואני יודעת עד כמה הוא יודע לעשות את הדברים האלה בצורה הטובה ביותר עם ראשי העיריות. שימו פקחים בשעות הערב, מדריכי נוער, תחזירו את מדריכי הנוער שיצאו לחל"ת ושיעברו בפארקים, כי הצעירים נמצאים שם. אני עצרתי את רכבי, עצרתי ליד קבוצה שישבה והסתודדה ודיברה וצחקה והכול, והם פשוט צחקו כשביקשתי. אמרתי להם: איפה המסכות? אין מסכות, אין מרחק, אין שום דבר.

אני טוענת שהציבור נכנס לאדישות שאנחנו משלמים עליה ביוקר. אי אפשר להגיד: מה אתם מטילים אשמה על הציבור. לא. הציבור בגל הראשון ראה שלא כצעקתה – זה מגיל 70, 80, 90, שם ההדבקה הקריטית. והיום אנחנו רואים, לפחות לפי הנתון שהביא יואב קיש, שיש גם חולים קשים שהם צעירים, וזה לא טוב. זה אומר שהגל השני הוא גל הרבה יותר חמור והרבה יותר מסוכן וכן צריך לחזור לכל ההגבלות שהיו.

אבל מה, ליבי ליבי עם כל מי שמתחתן. אני חושבת שגם זו בעיה שצריך לתת עליה את הדעת לפחות בשלושה הימים הקרובים. אי אפשר לבטל בשלושה הימים הקרובים את האירועים. אני מודעת לבעיה. הייתי בשתי חתונות השבוע, ראיתי שאין מרחק בין האנשים, אבל גם ראיתי את בעל האולם מתזז משולחן לשולחן. בדרך כלל בשולחנות יושבות משפחות וכן אפשר לדבר לליבן של המשפחות ולהגיד להן להתרחק האחד מן השני. גם שמתי לב שבשולחנות אם ישבו עשרה אז היום יושבים שמונה. עשו איזה פיזור. בעלי האולמות – אני יודעת שהם נמצאים במצב קשה, וליבי איתם. אבל לפחות יש לנו את שלושת השבועות, שזה תקופה מצוינת שאז אין חתונות. בשלושת השבועות אולי באמת אפשר להחיל את זה. אבל לפחות לתת זמן להתארגן.

אגיד לך עוד משהו, גברתי היושבת-ראש: עם כל זה שאומרים שאנחנו מדינה דמוקרטית, שיפסיקו את ההפגנות. ההפגנות האלה הן גורם הדבקה הרבה יותר מאשר כל אירוע אחר.

עכשיו זה מה שמפריע לך? לא משהו אחר?

אז יופי, זכות הציבור להפגין, הכול טוב ויפה. שיתפזרו. שיעשו את זה בכל מיני צמתים, לא חייבים כל הזמן באותו מקום. אנחנו הרי נוסעים בכל יום ורואים כמה זה קשה.

הנקודה ברורה, חברת הכנסת שטרית. תודה רבה.

עוד דקה. חופי הים – מה קרה, תל אביב היא מדינה בפני עצמה? אי אפשר לפזר את האנשים? אי אפשר להגביל אנשים? אני יודעת שיש ראשי ערים לאורך החוף שכן עשו את זה, גם בבת ים עשו את זה, יישר כוח לראש עיריית בת ים, אבל אפשר לפזר את האנשים. הרי זה לא הגיוני, הם לא שומרים על עצמם.

אם ההפגנות היו בעד נתניהו היית מבקשת לעצור אותן?

יש גם הפגנות של אנשי ימין, תירגע. מספיק, אתם אומרים כל הזמן - - -. תהיו קצת עם אחריות.

חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה.

קודם כול אני מציע שנקרא למפגינים להפגין בזום, גם מן הימין וגם מן השמאל.

מסוף השבוע אני מותקף בשתי בעיות מרכזיות ועיקריות. קודם כול לגבי האיכונים, שהרבה אנשים מקבלים הודעה בטעות, שכביכול הם היו עם חולה מסוים, והכול שטויות.

הנושא חשוב. סגן השר יגיב לזה. זה כבר עלה כאן, וזה גם לא נוגע לצו, אז בואו נתקדם.

אני חוזר לנושא שגם התכתבנו עליו אתמול בלילה. שלחתי אליכם מקצת - -

קיבלנו את כולם גם בעצמנו, הם שלחו את זה לכולם באופן גורף.

- - מקצת מן הטענות שהגיעו אליי. אני חושב שגם אם אני רוצה להשלים עם העובדה ולשתף פעולה בנושא הזה, זה חייב לבוא בצורה מדורגת. אי אפשר מעכשיו לעכשיו להודיע לאנשים. אנשים קבעו – אני חושב שצריך לתת פרק זמן מסוים, נניח שלושה ימים, כפי שהציעה קטי שטרית, לתת איזה פרק זמן כדי שאנשים יוכלו לפחות להודיע למוזמנים: סטופ, אל תגיעו כי אין לנו את זה, או להקטין את מספר המוזמנים ל-150 איש. אי אפשר להגיד שהכול נעול. תזכרו שמשרד הבריאות, כאשר התווכחנו על המספר 250, אמרו: 250, ואם יעלו את זה אז יהיה יותר. הנה, ראינו שנשארנו עם ה-250 ולמרות שהצבעתי נגד, הייתי בדעת מיעוט ובכל אופן זה נשאר 250, ובכל אופן אי אפשר להאשים רק את האולמות. לכן אני אומר: אי אפשר בלי שתהיה הדרגתיות בנושא הזה. שלושה ימים, לתת זמן. לא רק לחשוב על הנישאים אלא גם על הנישואים, על אלה שרוצים להתחתן, שלחו הזמנות, פעם שנייה הם כבר דחו את זה, ביטלו דברים, קבעו עם אנשים.

דבר אחרון, אפשר למצוא כל מיני דרכים איך לצמצם את זה וגם להגביל את הכמות, זה גם יכול להיות רעיון לכמה הימים האלה. אבל אם ההחלטה סגורה מראש, אני אומר לך גברת שאשא ביטון יושבת-ראש הוועדה היקרה שלנו, אם מראש הכול כבר סגור ונותר לנו רק לבוא עם מנופי אבי, להרים את היד ולהצביע וזהו זה, בזה זה נגמר, אז זה עצוב מאוד. עצוב לי גם בגין אותם אלה שרוצים להתחתן.

גם עצוב לי על האמירה שלך, אבל מפאת כבודי אליך אני אסלח לך עליה מבלי שתבקש סליחה.

בפעם שעברה ביקשתי, שכנעתי, דיברתי, בכיתי, מה לא עשיתי ביחד עם כל האנשים. כאשר זה הגיע להצבעה - - -

חבר הכנסת משה אבוטבול, אני רוצה לומר לך משהו, במיוחד אחרי האמירה הקשה שלך. בפעם הקודמת ישבתי כאן וניסיתי להילחם ביחד אתכם כדי להגדיל את מספר המשתתפים. אחר כך אתם אמרתם: בואו נפצל את זה לאולמות. נכון? מסתבר, במקרה באותו יום יצאתי מכאן אל חתונה. שומו שמיים מה שראו עיניי, שומו שמיים: גם מבחינת מספר המשתתפים, גם מבחינת ההפקרות, שאף אחד שם לא היה עם מסכות, אני נראיתי כמו חיזר, אני היחידה שהייתי שם עם מסכה. אני לא מדברת על זה שהיה שם בופה, אנשים היו מעל האוכל, בלי מסכות.

הציעו פה שרק החתן והכלה וארבעה אורחים ירקדו ביחד.

זה שהיית בחתונה לא נורמלית זה לא אומר.

לא, סליחה, אתה יודע כמה כאלה ראיתי? ואני עוד הייתי בחתונה סולידית מאוד ביחס לחתונות אחרות, חבר הכנסת מיקי לוי. אני יכולה לומר לך על עוד הרבה מאוד דוגמאות כאלה.

אני מנסה לומר, זה נחמד, אנחנו יושבים פה וליבנו, באמת – אתם יכולים לראות את זה גם על הפנים שלי – עם האנשים האלה. השעה קשה, גם מבחינתי. אבל בסוף אנחנו גם צריכים לראות איך אנחנו לוקחים אחריות כמנהיגים ורואים שאנחנו קוטעים את מה שקורה שם בחוץ מבחינת התפשטות הנגיף.

כולנו אתכם, אבל - - -

אנחנו מקיימים פה דיון ובסופו של הדיון אנחנו נחליט מה אנחנו עושים.

זה לא עבד בסיבוב הקודם וגם עכשיו זה לא יכול לעבוד.

חבר הכנסת אליהו חסיד, ממש כמה מילים כדי שסגן השר גם יוכל להשיב לכם.

כמה מילים בקצרה. קודם כול, אני מסכים שאנחנו צריכים לקחת אחריות מול הציבור ולדאוג שהתחלואה תרד. אנחנו נמצאים במצב מפתיע, שזה עולה ועולה כל הזמן, וזה לא דבר שאפשר לתכנן אותו. זו גם הסיבה שגוזרים את הגזירות באופן מידי.

אני חושב שבכל זאת אנחנו יוצאים כאטומי לב כלפי הציבור. יש ציבור גדול, שחוצה את כל המגזרים, שבעוד שלושה ימים תהיה לו הפסקה של חתונות, שהוא לא עושה חתונות למשך שלושה שבועות. אני חושב שהיינו צריכים להתחשב בזה ובשלושה הימים האלה לא לעצור את החתונות אלא לתת לאנשים בשלושת הימים האלה עוד לעשות חתונות, בפרט שמדובר בציבור גדול.

בנוסף לכך, אני חוזר על מה שאמרו קודם אבל אני רוצה להדגיש שני דברים. מדובר בבעלי אולמות כואבים שמפסידים את פרנסתם. מדובר באנשים שעושים חתונות, ששילמו כבר את הכסף. אנחנו יוצאים עם גזירות, עם הוראות מהיום להיום. חייבים להתחשב ולפצות גם את בעלי האולמות וגם את בעלי השמחות שמשלמים עבור זה.

ועוד יותר הייתי אומר, החתן והכלה – דיברתי בטלפון עם חתן וכלה – הצער שלהם גדול, וכל אחד מאיתנו כנראה קיבל שיחות כאלה בטלפון. אנחנו צריכים להתחשב בהם, ויכול להיות שגם לתת להם פיצוי, לחתן ולכלה. זה נקודה אחת.

ברור.

נקודה נוספת שאני רוצה לומר, 50 איש להמשך זה לא רלוונטי. כמובן לא רלוונטי לא לעשות חתונות, אבל גם לא רלוונטי חתונות של 50 איש. אנחנו צריכים לחשוב על מתווה איך עושים חתונות. משפחה גרעינית של 12 נפשות שמגיעה עם הילדים צריכה להיחשב כאחד. צריך לחשוב על חלוקה בתוך האולמות. צריך לחשוב על חלוקה בין גברים ונשים במקומות שעושים את זה, שזה ייחשב כשתי קבוצות. צריך לחשוב על מתווה לכל המגזרים כדי שיוכלו לעשות חתונות. 50 זה לא רלוונטי, ולא לעשות חתונות זה גם לא רלוונטי. אנחנו צריכים לשבת ולחשוב. יש לנו עכשיו זמן של כמה שבועות כאשר חלק גדול לא עושים חתונות, לחשוב מה עושים הלאה, מה ההמשך, איך עושים חתונות. תודה רבה.

תודה רבה לך חבר הכנסת אליהו חסיד. קודם ידברו חברי הכנסת, אחר כך סגן השר ואז המוזמנים יוכלו לדבר. בבקשה חבר הכנסת אחמד טיבי. רק תהיה ממוקד, אם אתה רוצה שסגן השר יוכל להשיב.

תודה רבה. אני שותף לדאגה שלך ולדאגה של רבים במערכת הבריאות מהגל השני. אין ספק שאנחנו נמצאים על סף מדרון מסוכן. המספרים בימים האחרונים הולכים וגדלים, והם ימשיכו לגדול כנראה.

מצד שני, אנחנו צריכים ללמוד מן הטעויות שנעשו על ידי הממשלה בגל הראשון, אני מתכוון לטעויות שהביאו לריסוק הכלכלה, פגיעה כמעט בכל אזרח, בכל עסק קטן, ולמצוא את שביל הזהב: מצד אחד לשמור על בריאות הציבור, למנוע התפרצות רבתי ועלייה במספר החולים הקשים, זה המדד החשוב, ומצד שני לשמור על העסקים הקטנים.

אולמות שמחה – לא במקרה רבים מחבריי הציגו את הנקודה הזאת כי למשל מחר-מוחרתיים, אני מכיר מישהו שיש לו חתונה, הוא כבר הזמין אנשים, אגב דחה בפעם השנייה, שילם ועכשיו הולכים להגיד לו, היום כנראה, זו החלטה של הממשלה, או אחרי שנקבל החלטה, שלמעשה הוא לא יכול לקיים את החתונה. אז צריך למצוא פתרון, צריך להקשיב.

נקודה שנייה, מה ההערכה במשרד הבריאות, אדוני סגן השר, לגבי כמה נגועים אסימפטומטיים יש במדינת ישראל? האם המספר 200,000 הוא סביר? שעל כל חולה מאומת יש עשרה אסימפטומטיים? האם ידוע לך? האם זרקתם מספר בדיונים?

יש מי שמדברים על אפשרות של קריסת מערכת הבריאות, בתי החולים, ככל שנוקף הזמן וככל שיהיו יותר חולים קשים. אני שייך לאלה שחושבים שמערכת הבריאות בישראל היא מערכת טובה, חזקה, יש בה אנשים מוכשרים, וגם אם יהיו מאות חולים קשים המערכת לא תקרוס. אנשים יעבדו יותר קשה, והם עבדו יותר קשה בגל הראשון, אבל אני לא חושב שהמערכת תקרוס. מקסימום ראש הממשלה לא יוכל לצייץ כשיתקשרו אליו מאיזה ארגון הזוי ויאמרו לו עד כמה הממשלה מטפלת טוב בקורונה.

עכשיו נרגעת אחרי המשפט הזה? יופי. תודה רבה חבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת ינון אזולאי. אבל תהיו ממוקדים כי סגן השר צריך לצאת וחשוב לי שהוא ישיב על הדברים.

קודם כול, תודה רבה ליושבת-ראש ולסגן השר.

למען האמת אמרו פה את הדברים. חברי משה אבוטבול, אני מסכים איתך שצריך איזשהו זמן, עד י"ז בתמוז, אבל דע לך שהיושבת-ראש אמרה דברים נכונים. אני בין אלה שנלחמו שייפתחו האולמות והייתי אצלם והם באו והכול טוב ויפה, אבל אני יודע על אולמות שלצערי הביאו את זה על עצמם. קשה להגיד את זה ברגע הזה אבל צריך גם לפעמים להסתכל בעיניים ולהגיד את זה. הגיעו ל-400, 500 ו-600 איש, ואני מכיר את האולמות האלה, אני לא אגיד פה את השמות שלהם. היינו יכולים להיות במקום אחר אם היו מקפידים על ההוראות והיו עומדים בפתח ושמים פקח משלהם שיעבור בשולחנות. אני נמנעתי מללכת לאירועים רק בגלל שראיתי את זה. אז בואו נגיד גם את האמת. נכון, יכול להיות שיגידו לנו: מה, אתה עכשיו נגדנו? אני לא נגדכם, אני בעד העם, שלא יהיו חולים. אותם בעלי אולמות שעשו את זה הם אלה שהביאו את זה עלינו. אם היו שומרים על הכללים האלה לא היינו מגיעים למצב הזה.

יחד עם זאת, אדוני סגן השר, אני אומר דבר אחד: גם אז כשדיברנו על כל הפיצויים ועל כל האולמות, אמרנו שיש את י"ז בתמוז, שזה כלל עם ישראל, ולא משנה אם ספרדים או אשכנזים. בדרך כלל זה זמן שלא מתחתנים בו במשך שלושה שבועות ואז אין אירועים. אני לא יודע אבל אשמח לשמוע אם עשיתם חשיבה בעניין הזה.

דבר נוסף שלדעתי הוא חשוב מהכול, אם יש לכם באמת אינדיקציה אמיתית אם ההדבקה קרתה מן האולמות, אם היא קרתה מן המקום הזה, ולכמה אחוזים זה הגיע. זה מה שחשוב יותר מהכול, עוד לפני שאנחנו מתחילים לדבר הלאה. זה נתון חשוב מאוד לעניין הזה.

הדבר האחרון, יש פניות – אם אתה כבר פה אנצל את זה – של רבים מהתושבים, שהאיכונים מכניסים אותם לבידוד על סתם.

אמרו את זה קודם.

הסיפור הזה של שלושה שבועות – חבר'ה, זה חוזר. כל פעם אומרים שבמשך שלושה שבועות לא מתחתנים. חבר'ה, יש מי שמתחתנים.

הערתי על זה, בואו לא נחזור אחורה בדיון.

אני רק רוצה להוסיף נתון שאני יודעת שאתם לא תאהבו אותו אבל קיבלתי הרבה מאוד פניות מאנשים מתפללים בבית כנסת, שכתבו לי: "זה הדבר הלא פחות מסוכן, אם לא הכי מסוכן שקורה". אנחנו יודעים שתפילות אפשר לעשות גם לא רק בבית כנסת. יש לי אח שמתפלל אז אף אחד לא יכול לחשוד בי שאני לא מן המקום הזה. הוא היה אצלי בשבת והוא התפלל בבית, הוא התפלל בחוץ. כלומר יש פתרונות לדבר הזה. לכן אני מעלה את זה, גם כדי שהציבור יבין. אם אנחנו אומרים שצריך להחמיר ושאנחנו נמצאים במצוקה אז גם את זה צריך להביא להתקהלות של 20. דיברנו על מבנה סגור, אז זה צריך להיות כמו כולם, 21, ולא לעשות את זה כמו בחתונות. מה גם שאין מה להשוות - - -

למה לא 50?

למה לא 250 כמו באולם אירועים?

ידעתי שאתה תקפוץ. אני עכשיו מעלה את זה וסגן השר יתייחס. אין מה להשוות בין בית כנסת קטן יחסית לבין אולם אירועים גדול. אם אנחנו מחריגים שם אני מבקשת שגם הנושא של בתי הכנסת יעלה. אגב זה הגיע מן המתפללים עצמם.

אני מתפלל בבית כנסת שיש בו מקום ל-400 איש. זה לא כמו בית כנסת של 20 איש.

סגן השר, אולי תתייחס גם לאולם חתונות פתוח מול אולם חתונות סגור.

חבר הכנסת חסיד, העליתי את הדברים וסגן השר ישיב.

בבית הכנסת אחד בירושלים מתפללים בראש השנה 24,000 איש.

נהדר. אנחנו לא נמצאים במציאות הזאת עכשיו.

זו המציאות.

כבר היו ימים שהתפללנו עם פחות אנשים. הכול בסדר. אם אנחנו בשעת חירום – זה חירום לכולם, עם כל זה שאלוהים איתם.

אחמד טיבי, במגזר הערבי יש לכם יותר אפשרויות מבחינת שטח פתוח.

אז שיאשרו את זה.

נכון, זה חירום לכולם, גם למועדונים ולברים ולכל התכנסות שהיא.

ברור.

בבקשה סגן שר הבריאות.

תודה. אני רק מבקש מחברי הכנסת, שהקשבתי לדבריהם בקשב רב ולא הפרעתי, אני מבקש אם אפשר יהיה גם לא להפריע לי ולתת לי לסיים את דבריי. תודה.

אני חייב לומר כתשובה עקרונית ובסיסית לכל השאלות ששאלו פה. צריך להבין שהאירועים שאנחנו מתמודדים מולם הם אירועים משתנים, והם משתנים בקצב מהיר מאוד. הראיתי לכם את המספרים ואת הגרפים. זאת אומרת, חלק מכל השאלות, הבלבול הטבעי – דרך אגב אני מבין בהחלט את השאלות שעולות גם מן הציבור – נובע מכך שישבנו בקבינט הקורונה ביום ראשון לפני שבוע והתמונה לא הייתה התמונה שהצגתי לכם הבוקר. בסך הכול עבר שבוע. אני אומר קודם כול כאמירה ראשונה: שימו לב שהדברים גמישים. חס וחלילה, אני מקווה מאוד שלא נהיה פה בעוד שבוע, לא עוד הרבה זמן, ונהיה בסרט אחר, אולי גרוע הרבה יותר. אז אני ממש לא מאחל את זה לנו. אני רק אומר שנבין שכל המהות פה היא דינמית בצורה משמעותית מאוד.

אני מאוד לא מסכים, סליחה, נדמה לי שזה היה חבר הכנסת חסיד שאמר: אטומי לב לציבור. אנחנו לא אטומי לב לציבור. אנחנו שומרים על הציבור, אתה חייב להבין את זה.

עכשיו אעמיק בכוונה בנושא האולמות והחתונות ואני רוצה שתבינו מדוע אנחנו מסמנים את זה כמקום מרכזי להדבקה.

לא אמרתי שאתם אטומי לב. אמרתי: מצטיירים. חס ושלום אף אחד פה הוא לא אטום לב. אנחנו יושבים פה רק כדי לחשוב על הציבור. אנחנו מצטיירים כאטומי לב.

אם כך, אני מקבל את ההערה. אני אומר לכם: אתם צריכים להסביר לאנשים שאנחנו שומרים על הציבור.

אספר לכם על מקרים. גם במגזר הערבי – חתונה בכפר קאסם, אתם מכירים, זה לא מוסתר, שהדביקה עשרות, אם לא יותר, אנשים וגרמה לשיתוק מוחלט שם בכל האירועים. אותו דבר בדימונה – בדימונה הייתה לנו התפרצות בעקבות חתונה אחת שהייתה באופקים באולם גדול, שכמעט כל העיר שם עכשיו עם הרבה מאוד מבודדים. האירועים האלה – אני יכול לספר לכם סיפור שסיפר ביום חמישי בקבינט הקורונה השר אריה דרעי, שאמר: הייתי אמור בסוף הדיון לנסוע לחתונה בנהרייה ואני לא נוסע, החתונה בוטלה. למה בוטלה? כי שבועיים קודם הייתה חינה והכלה נדבקה. הייתה שם אחת חולה, שרקדה והכול, והכלה נדבקה, ההורים שלה נדבקו, עוד 11 אנשים מן המשפחה הקרובה נדבקו. אז הוא לא נסע, אז החתונה בוטלה.

מה אני מנסה להגיד לכל האנשים שיושבים פה שמייצגים ציבור, קשובים ומדברים? זה לא הגישה של: אני מבין, קשה, תעשה חתונה, בוא עוד יום, עוד יומיים. בסופו של דבר אופי החתונה הוא לא כמו הצגה. ומי ששואל למה הצגה – הצגה כן, כי מקפידים, יושבים בנפרד עם מסכה, לא רוקדים, לא אוכלים. אין לי שום אינטרס עם זה שיושב שני כיסאות ממני, הוא לא מעניין אותי, ואני כמובן לא צריך להיות לא נחמד. לעומת חתונה, שבתוך עמי אני חי ובכל מגזר, גם בחרדי, גם בערבי, גם בכללי יודעים שמתחבקים ורוקדים והרצון הוא להיות ביחד. במפלס הזה עושים לנו: פה 250, פה 250 ופה 250 ואומרים: כן, זה חתונה של 250. נו, באמת. אתם יודעים את זה בדיוק כמוני.

רצינו ללכת למתאר שנוכל לחיות איתו עם החתונות. ראינו שזה הפך להיות – זה בסך הכול שבועיים–שלושה פתוח – זה תופעה של הדבקה עצומה בהמון מקרים, ואנחנו נביא גם נתונים מסודרים.

אני רוצה נתונים.

בלי קשר, בסופו של דבר, כל אחד פה כמעט מכיר אירוע של חתונה שגרם למגה-הדבקה וחצי פיגוע בריאותי מבחינתנו. זה נושא אחד. לכן הייתי חייב להתייחס לעניין.

מה אמרנו כשקבענו 50? למעשה אמרנו: אנחנו מבינים שזה אירוע שהיום הוא גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה. אם רוצים לחתן – משפחה קרובה בלבד, מצומצמת.

מי שמזמין ומתעקש להזמין להיום בערב – אנחנו כבר מיום חמישי רצינו לבטל – או למחר בערב, חברים, תרדו מזה, אין לנו זמן. זה הדבקות. הסטטיסטיקה היום היא כזו שאם יש שם חולה אחד אתה גומר את האירוע הזה עם עשרות, אם לא יותר, נדבקים. המשמעות היא קטסטרופלית לאותם בעלי שמחה אפילו. איזו הרגשה יש להם אחר כך שמשם קורה מה שקורה?

אדוני השר, תגבה את זה בנתונים. זה כרגע: פרולה, פרולה, דיבורי סרק.

את יכולה לא להסכים איתי.

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בואי ניתן לו להשלים את דבריו. הוא חיכה בסבלנות לשמוע את כולם. תני לו בבקשה להשיב.

אני יכול לתת לכם לדוגמה את חברי ראש עיריית דימונה בני ביטון, שהיה אמור לחתן השבוע את הבת שלו, או את הבן שלו, אני כבר לא זוכר, וביטל, בדיוק מהסיבה הזו. אני חושב שזו התנהגות אחראית של נבחר ציבור. אני חושב שזה מסר שכל מי שנמצא פה צריך להעביר אותו לאנשים שלו ולהסביר להם שחס וחלילה אתה כבעל שמחה לא רוצה להיות בסוף זה שמקבל בשורות שכאלה.

אני רוצה לומר עוד מספר דברים. אני מתייחס אל מה שאמרה חברת הכנסת קטי שטרית לגבי מערכת החינוך. ביום ראשון שקלנו האם נכון להתחיל את בית ספר קיץ, ואמרנו שמשרד הבריאות ממליץ ללכת לקפסולות של 15. למעשה בא שר החינוך ואמר: המשמעות היא שלא יהיה בית ספר קיץ, אנחנו לא יודעים בשלושה ימים להתארגן לזה, זה המשמעות. לאותה נקודת זמן של לפני שבוע, חברת הכנסת שטרית, אמרנו בממשלה: אוקיי, במחיר של – הרי יש משמעות עצומה לביטול בית ספר קיץ, אני לא מסתיר את זה פה מאנשים. הייתה החלטה שלאור המשמעויות האלה, או במתווה כפי שאושר, שזה 34 כמדומני כקבוצה או לבטל - - -

28.

לא, היה יותר, היה 30 ומשהו, אני זוכר בוודאות. אמרנו: בסדר, נלך על זה. למה? בגלל השיקול הכלכלי. אני אומר לכם שהיום אני חושב שאת הדבר הזה צריך לבחון שוב. אנחנו בנקודת זמן אחרת וזה חלק מן השיקולים, ויכול להיות שזה יגיע לשולחן של הוועדה הזאת שוב, נושא שצריך לטפל בו.

אבל אנחנו רוצים נתונים לפני שמתקבלת החלטה.

ברור. אני רק מתחבר עוד פעם לנושא של הדינמיות ושל הדברים שמשתנים.

חבר הכנסת מיקי לוי, יש מגבלה, שתכיר: 50 זה המקסימום. עסק שהוא קטן יותר יש לו מגבלה של 85% מן התפוסה וגם שמירת שני מטרים. הוא לא יכול להכניס יותר. אז 50 מתייחס לאולמות של "אבניו".

רגע, זה אבסורד, ב"אבניו" הרי אתה יכול להכניס 500 איש.

לא 500 אלא 2,500.

אז אני חוזר להערה הראשונה שלי. אותם 500 או 250 איש, בסופו של דבר באופי של דבר כמו חתונה לא מסוגלים להימנע ממגע, אני אומר לך, צר לי.

אדוני סגן השר, באמת אתה בחור הגיוני, אתה יודע שאני מעריך אותך אבל מדובר על אולם אירועים פתוח, גן אירועים.

תן לי לסיים את דבריי. זו דעתי. הציבור בחתונת שמחה, שבה כולם זה משפחה ויש אינטרס להתחבר ואוכלים ומסירים מסכות ורוקדים - - -

וכולם מנשקים את הכלה והחתן.

וכולם באים לנשק את הכלה והחתן – לא יכול לעמוד בהגדרות של התו הסגול או מה שרצינו. זו האמת. אתם רוצים, תעצמו עין, אבל תלכו החוצה ותראו את זה. אז או שנותנים להם להידבק או שאומרים שזה לא יהיה. זה לגבי העניין הזה.

ניתן לפקד על חתונה לדוגמה – תראה איך אף אחד לא זז.

אדוני השר מתכוון מידית? מחר בלילה אין אירועים? היום בלילה?

אתם תמשיכו להתפרץ ומי שמקשיב לנו עכשיו יקבל דיסאינפורמציה. הצו יאושר היום ויתחיל ממחר בבוקר.

אני מציע לכל אלה שעשו חתונות שיקדימו אותן ללילה הזה.

וידביקו את כולם.

זה בלתי אפשרי.

אנחנו מנהיגים. בואו נשלוט בעצמנו, באמת אני אומרת, עם כל הקושי.

אין רגשות.

מנהיגות זה לא רק כשקל, זה גם כשקשה. וקשה, גם לי קשה עכשיו.

חבר הכנסת אבוטבול, לגבי מה שאמרת, ראשית, אנחנו בממשלה רצינו את זה כבר מיום חמישי. הבאנו את זה, רצינו שזה יקרה היום, אך הוועדה אחרי ששמעה אתכם אמרה שהיא תעשה את זה ממחר. זה לא שאתם לא משפיעים. אבל אני אומר לך שכל יום פה הוא קריטי.

סליחה, זה חייב לעבור הצבעה בכנסת? זה חייב? לא חייב?

ההמלצה שלי לאנשים, אני אומר בצורה הכי ברורה, להימנע מהתקהלויות, ללכת לעבוד, לעשות קניות. אני לא הולך לאף אירוע. אני עושה את כל הישיבות שאני יכול בזום ואני מבטל ישיבות אישיות ומעביר לזום. בוודאי ובוודאי לאוכלוסיות הסיכון, לגיל המבוגר. לא לצאת, להימנע מלהסתובב, ובטח ובטח גם כשבאה המשפחה לבקר, ואני לא פוסל את זה שהמשפחה תבוא לבקר, לשמור על ריחוק, להיות עם מסכות, לא מחבקים את הסבא והסבתא. שמעתי את השר אריה דרעי אומר לאוכלוסיות הסיכון גם לא לצאת להתפלל במניין ולשמור על עצמם בבית, אז אתם יכולים גם לשאול אותו. אנחנו במצב הזה, ולמי שזה לא ברור – זה מה שבאתי לומר.

רק אם תוכל להבהיר מה ההבדל בין התקהלויות חוץ ופנים, רק לחדד את זה.

אין הפרדה.

אני רוצה להתייחס גם לנושא הים, ובכלל לתפיסה, למסעדות ולכול. הרי בכל דבר קיים סיכון מסוים.

אתה מדבר עכשיו על הים? אני רוצה להעיר על זה הערה.

בכל דבר קיים סיכון מסוים. למה למשל אמרנו שעם ההצגות אנחנו עדיין נשארים במתווה? כי סיכון ההדבקה – תיארתי קודם את ההבדלים מדוע אנחנו שם.

למשל בנושא הים יש שני דברים שצריך להבין שהם מקלים. אנחנו גם מגבים את זה במספרים. למרות שיש בעיה עם הים, כי בסופו של דבר כאשר אתה מנתח הדבקות קשה מאוד לעלות על זה אם זה היה בים. אבל ים הוא מקום פתוח ויש לחות גבוהה, ואתה עדיין נמצא עם קבוצה מצומצמת של אנשים שאיתם באת ולא כל הקבוצות מתערבבות. זה לא חתונה. אז הסיכון הוא עדיין נמוך יותר. בוודאי ובוודאי שכאשר בים כולם האחד על השני זה אירוע רע שאסור שיקרה. אני שם את זה לרגע בצד, זה גם נושא שנבחן.

אני רוצה להתייחס לנושא האיכונים. האיכון, כפי שאתם יודעים, החוק עבר ביום רביעי בלילה והתחלנו להשתמש בו. זה גם כלי נוסף משמעותי מאוד. למי שלא מכיר, בסיבוב הקודם כשהגענו לקרוב ל-17,000 נדבקים חולים, 5,000 מהם איכון השב"כ עלה עליהם דרך הבידוד. זה מספר שכדאי שתכירו, הוא אפקטיבי מאוד. הוא גם משלים את החקירות האפידמיולוגיות.

שלא קיימות. ראינו אתמול כתבה.

חברת הכנסת מלינובסקי, את מבזבזת את ההערה שלך.

אלה העובדות.

מה שקרה עכשיו, מכיוון שהוא חזר, במירכאות, לעבוד, הוא מסתכל שבועיים אחורה והוא הכניס הרבה מאוד אנשים למעגלי בידוד. אנחנו היום מתגברים את מוקד האיכון. אנחנו מבינים את הבעיה הזאת. זה כולל לקחת אנשים ממשרד הבריאות בתפקידים שונים שהולכים לענות על טלפונים.

יש בעיה עם הערעור על איכונים מוטעים.

האירוע זה, אנחנו מודעים אליו ואנחנו נערכים אליו. כפי שאמרתי קודם, בגלל ההשתנות והדינמיות, נכון, זה משהו שצריך היה אולי להיערך אליו מוקדם יותר, אני מקבל את ההערה. אנחנו מנסים לטפל בזה.

אפשר להכשיר סטודנטים.

חברים, הנושאים האלה חשובים, גם נושא האיכון והמענים וההנחיות הברורות ומה קורה לאדם שצריך להיכנס לבידוד, למי הוא פונה, ממי הוא מקבל תשובות, ומי שצריך לקבל בדיקות. האמן לי, אספתי הרבה מאוד נושאים בימים האחרונים. אני מבטיחה לכם פה, כל חבריי, אנחנו נקיים על זה דיון חירום. אני מבקשת, סגן השר, שאתה תעשה את כל המאמץ להגיע לדיון כזה כדי לשמוע מהשטח. אספתי פניות שהגיעו אליי מאנשים חסרי אונים. הם יודעים שהיו בקרבת חולה מאומת, הם צריכים להיכנס לבידוד, אבל מאותו רגע אין להם עם מי לדבר. עם מי הם מדברים? איתנו. תניחו לזה בצד, כי זה לא הצו. אני מבטיחה שנקיים דיון. בסדר?

בקצרה, אדוני סגן השר, אתה הממשלה פה. אין סגר ללא מתווה. מה מתווה הפיצויים שהאוצר מכין עבור הזוגות הצעירים, עבור בעלי האולמות, עבור הצלמים, עבור העובדים? מה המתווה של הפיצויים? אתה מבחינתי הממשלה.

קודם כול, אתה צודק במאה אחוז. יש הרבה מאוד אנשים שנפגעו בצורה קשה מאוד. שמעתם גם את ראש הממשלה וגם את שר האוצר. אנחנו מדברים על תמיכה, לא כפי שהייתה עד עכשיו לחודש–חודשיים של דמי אבטלה אלא מהלך משמעותי מאוד וארוך-טווח שיאפשר קיום לאותם אנשים שעבודתם ופרנסתם נפגעה ואין להם אפשרות לחזור אליה. זה יקרה.

לא שידוע לנו.

מיקי לוי, אני לא מן המשרד הרלוונטי ולכן אני יכול לומר לך שהערתך נכונה, אני תומך בה ומחזק אותך. תמשיך להיות על זה בכל הכוח.

נבקש פה התייחסות גם מנציגי האוצר, לא על התוכנית של השישה חודשים.

- - -

אני רוצה שאתה תשמע משהו.

יפעת, לא הגיוני שבגלל שהם צועקים הם מדברים. אני יד ביד ביחד עם מיקי לוי.

חברת הכנסת שטרית, אני אתן לכל אחד לומר התייחסות קצרה. בסוף אני רוצה גם שסגן השר יענה, וזה גם מכובד מאוד שאת מדברת בטלפון באמצע הדיון. בבקשה חברת הכנסת מלינובסקי.

אדוני סגן השר, העלית את נושא הים. אתן לך דוגמה. אני גם שאלתי את עצמי איך הולכים לים ומה מותר.

אבל הוא ענה כבר.

רק דקה, אני רוצה לספר את הסיפור.

חברת הכנסת מלינובסקי, אני לא פותחת עכשיו דיון על הים. אמרתי שזה יהיה דיון בנפרד, ועכשיו במקום לנסות לדבר על הצו את לוקחת אותנו לים. אין לי זמן לים עכשיו.

זה רק ממחיש לנו את הסיפור. שאלתי את עצמי איך הולכים לים. במשרד הבריאות אמרו לי: תחפשו באתר האינטרנט של משרד הבריאות. הלכנו וחיפשנו – אין זכר. תשתפו אותנו.

חברת הכנסת מלינובסקי, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה.

אתה יודע לאן שלחו אותי? למשרד הפנים.

אני קוראת אותך לסדר פעם שנייה. פעם שלישית. תוציאו אותה בבקשה שתירגע בחוץ. תודה רבה.

זה לא פייר. הוא צריך לשמוע את זה.

אני צריכה את סגן השר שייתן לנו תשובות לגבי האירועים.

אתם לא מתפקדים פשוט, אתם שולחים אנשים למשרד הבריאות כשלא ברור לי איך אני הולכת לים.

חברת הכנסת מלינובסקי, תצאי החוצה בבקשה.

עכשיו אתה בא עם ההגבלות האלה. אתם לא יודעים מה קורה אצלכם בפנים.

הסדרנית, תוציאי אותה בבקשה. תודה רבה. תירגעי, ניפגש בהמשך.

אין מה להירגע פה כי הממשלה הזאת - - -

את מפריעה לי, חברת הכנסת מלינובסקי. תצאי החוצה.

הממשלה הזאת לא מתפקדת, יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל, ובסופו של דבר מביאים גזירות - - -

אדוני סגן השר, אני רוצה לדבר על נושא האירועים. אני רוצה להציע לאפשר לפחות. שוב, אני יודעת שאתה לא יכול לתת לי תשובה עכשיו, אתה תצטרך להתייעץ. מה שקרה פה הוא שאנחנו נתנו הנחיה לפני שבוע וחצי שעד 9 ביולי אפשר לקיים אירועים, וקרה מה שקרה, אף אחד לא הזמין את הנגיף ואנחנו לא ידענו וגם לא רצינו להיות במציאות שבה אנחנו נמצאים. אבל אנשים נערכו, ידעו שיש את הדלתא הזו של הזמן, כולם התארגנו, קנו מצרכים.

השאלה אם אפשר לתת את הארכה הזאת, אבל להגדיר שהמסיבות האלה מתקיימות בלי ריקודים ובלי כל מה שאנחנו מכירים אלא כמו ארוחה אחת גדולה, שנגביל את מספר המשתתפים בה, כדי שלפחות מה שנקנה – אתה יודע, גם כואב הלב לחשוב שכמות האוכל הזאת תלך כולה לעזאזל כי גם אין לנו אופק, ובשלושה השבועות שלאחר מכן גם לא יהיו חתונות, בלי קשר לזה, אנחנו יודעים בוודאות שאוכל ייזרק. לאפשר את זה שיהיו אירועים נטולי ריקודים.

יואב, אמרת משפט על איכוני שב"כ – תציג נתונים.

לא, אמרתי שאנחנו נקיים על זה דיון. חבר'ה, אתם מסיטים אותנו מן הנושא של הצו. אני רוצה לפתור עבור בעלי האירועים ועבור בעלי השמחות את הנושא, ואתם מתפזרים פה. אי אפשר כך.

הוא אמר נתון. אנשים מתקשרים ורוצים לדעת.

אז אנשים יחכו לדיון שנקיים בוועדה ואשמח לתת את כל הנתונים.

גברתי היושבת-ראש, אולי רק נוסיף: במקומות פתוחים. מה שאת אמרת עכשיו, אולי גם במקומות פתוחים, בגנים.

זה לא משנה. הרי הנושא הוא הדבקה טיפתית. לא משנה אם אתה יורק על האדם במקום סגור או במקום פתוח, ואנחנו כבר יודעים את זה. הנושא של אירועים וחתונות, כשכולם מתערבבים עם כולם, והכלה והחתן מתנשקים עם כולם, זה חלק מן העניין.

מה שאני מנסה לבקש פה הוא שלפחות יאפשרו את אותה ארוחה גדולה, את הכתובה ואת החופה, בלי ריקודים.

אני כמובן אעביר את בקשתך ונבחן אותה. אני רק חייב לומר שהדיון הזה, בדיוק בסגנון הזה, היה בממשלה בקבינט הקורונה, והייתי שותף לדיון. המסקנה הברורה היא שבסופו של דבר הציבור לא מסוגל לעמוד בדברים האלה. כשאתה בחתונה אתה בסוג מסוים של התנהלות שלא יאפשר. ולכן אנחנו באירוע שאי אפשר לעצום לגביו עין, אי אפשר ללכת עם ולהרגיש בלי, זה לא עובד. זה המסר המרכזי שחשוב.

תן ניסיון של שלושה ימים.

ניסינו את זה שבועיים.

לא. מעכשיו.

חבר הכנסת אבוטבול, אני מבינה את הצורך שלך ואני יודעת שמופעלים עליך הרבה מאוד לחצים, אבל זו השעה שבה אנחנו נבחנים.

חבר הכנסת אבוטבול, אני חושב שאתה צריך להגיד לכל אלה שפונים אליך בעניין הזה, שמבקשים, להגיד להם: אני שומר עליכם, החתונות האלה הן אירוע של הדבקה המונית, אנשים שיגיעו יידבקו אצלכם וחס וחלילה גם יגיעו למצבים קשים, יש שם גם אנשים מבוגרים. אתה רואה אחריות בתפקידך כמוביל דעת ואתה אומר לכולם: זה לא הזמן, אנחנו עכשיו חייבים לשנות את דרכינו בעניין הזה. תודה רבה.

אבל חייבים לחשוב על איזשהו מתווה.

רק שתי שאלות, אבל אני מבקשת שלא יפריעו. לגבי מלונות – עולה פה שאלה, מבחינת התקהלויות. לגבי מלונות ותיירות הכול נשאר כמו שהוא, נכון?

קניונים ומלונות – אין שום הנחיה. ברור שאסור לעשות בתוך מלון כנס.

כנס של יותר מ-20 איש.

אני אומר שוב, מה שאנחנו מנסים לעשות הוא לשמר את המשק ככל האפשר, עם העבודה, עם הקניות, עם המסחר, ולעצור את ההתקהלויות שבהן יש ריבוי משתתפים. אתם בוודאי מכירים את התופעה של הסופר-ספרדרים למיניהם, ויש אלף ואחד דברים, שבסופו של דבר גורמים להאצה משמעותית מאוד בהדבקה בקהילה.

חשוב להגיד, שזה לא ייצא לנו ככה אולי: יש בעלי אולמות שבאמת הקפידו, אבל לצערנו, כפי שהיושבת-ראש אמרה, יש הרבה שלא הקפידו ולכן זה המצב שאליו הגענו.

יש את המקל, אבל איפה הגזר?

ברור, יש גם וגם. תוך כדי שאתה יוצא אני מבקשת ממך ומן הממשלה ובכלל, בנושא האכיפה סוכם שההגבלות יבואו יחד עם תגבור האכיפה. אני מבקשת לאכוף את הכול, כולל מסיבות שאנחנו רואים ברשת ואין בעיה להגיע למקור שלהן. תעצרו את זה. לא משנה אם זה של סלב, אם זה של מישהו לא מוכר. אני ממש מבקשת, כי בלי זה אנחנו לא ננצח את הסיפור הזה.

ותציעו גזר, לא רק מקל. איפה הגזר?

תודה רבה.

אני רוצה לעבור לרשות דיבור שמבקשים גם נציגים בזום. יש לנו את ניר שפר, נציג התאחדות האולמות, בבקשה.

שלום ליושבת-ראש, אני מודה לך על זכות הדיבור. האמת היא שזה יום מאוד מאוד עצוב, קודם כול עבור הזוגות, וגם עבורנו. אנחנו מבינים שסגרו או סוגרים היום את ענף האירועים. היינו מאוד מאוד רוצים לסיים את השבוע הקרוב, אבל לא ניתן לבצע חתונות בלי ריקודים, זה חלק אינטגרלי. אנחנו מוצאים את עצמנו במצב מאוד מאוד בעייתי מאחר שלהערכתנו ניסגר לתקופה ארוכה מאוד.

נפגשנו הבוקר עם שר האוצר. הוא היה קשוב וגילה הבנה, והוא הנחה את הצוות המקצועי. אני רואה גם שיש פה נציגות של משרד האוצר בישיבה ואשמח להתייחסות כמובן.

בוודאי.

באופן מידי לבנות מתווה כדי שהענף הזה יישאר על הרגליים ולא יגיע לחדלות פירעון. צריך להבין שמצבנו כל כך קשה שיש כבר אולמות שקיבלו צווי פינוי, אנשים לא יכלו לעמוד בשכר דירה. אתם צריכים להבין שמדובר במתחמים גדולים מאוד, של מאות מטרים ודונמים רבים. יש פה ארנונות גבוהות מאוד, יש פה תקורות במצב הסגור שלנו שלא ניתן למנוע אותן. אנחנו חייבים סיוע מידי.

אני מבקש גם ממך כיושבת-ראש הוועדה במסגרת הסיכום להוציא דרישה לממשלה, שתהיה פה התייחסות ספציפית לענף שלנו ונקבל ממש רשת ביטחון שתחזיק אותנו למשך החודשים הבאים, ואני מדבר על קיום בסיסי, אני לא מדבר פה על איזשהם רווחים או כספים מעבר להוצאות הבסיסיות להמשך קיום הענף.

יש פה גם את סוגיית הזוגות, שהממשלה תצטרך לתת לה פתרון, משרד האוצר. זה גדול על האולמות, הם לא יכולים להתמודד עם הסכומים האלה. מדובר פה בסכומים גבוהים מאוד. אתם צריכים להבין שהיו-יו הזה של נפתחנו, נסגרנו – רק לשבוע הקרוב יש כמות עצומה של מזון שכבר נמצאת במקררים, נעשו הכנות מסיביות מאוד, החזירו עובדים. רק הימים האחרונים זה עוד בור של סכומי כסף אדירים. אנחנו חייבים שהמדינה תסייע, כי אחרת ענף השמחות של מדינת ישראל לא רק ייסגר אלא יקרוס ואני לא רוצה להעלות את המילה הזאת אבל חדלות פירעון תהיה מוצמדת לענף הזה. תבינו שכאשר נגיע לחדלות פירעון אז כמובן אולי הבנקים וכמה ספקים יקבלו כסף אבל כל היתר, וכמובן גם הזוגות, לא יגיעו לפיצוי כלשהו.

לכן אנחנו מבקשים בכל לשון של בקשה שתדרשו את הסיוע עבורנו. אנחנו סומכים על שר האוצר שהנחה, והוא היה מאוד תקיף היום ואני מקווה שזה אכן ירד לשולחן העבודה. אנחנו אמורים ביום רביעי הקרוב להיפגש שוב עם מנכ"לית משרד האוצר.

כן היינו מבקשים לנסות לקיים את האירועים שנותרו לנו לשבוע הקרוב. תנסו לחשוב על הזוגות, תנסו לחשוב על המשפחות, תנסו לחשוב על הכסף שיורד פה לטמיון.

אנחנו מבינים שהיו אי-אלו מקומות שחרגו. אנחנו לאורך כל הימים האחרונים, או בעצם מהסיכום של המתווה, הוצאנו הנחיות שיעמדו בתו הסגול. חשוב לנו שאנשים יעבדו לפי ההנחיות, ואם יש כאלה שחרגו זה כבר ברמת הפיקוח שהמדינה הייתה צריכה להעמיד.

יום מאוד מאוד עצוב עבורנו. אם יש שאלות, אשמח לענות.

תודה רבה ניר. זה יום עצוב גם עבורנו, גם בהתמודדות עם ההתפשטות של הנגיף וגם כמובן עם ההשלכות עליכם ועל בעלי השמחות. אני וגם החברים כאן קיבלנו הרבה מאוד פניות והרגשנו את המצוקה במהלך כל סוף השבוע, אבל כפי שאמרתי, המספרים היו נגדנו מבחינת נתוני התחלואה וחייבו אותנו גם להכרעות הקשות האלה.

ממה ששמעתי בתחילת דבריך, אתה בעצם אומר: אין טעם בחתונה בלי ריקודים, זה לא עובד.

נכון. חתונה בלי ריקודים לא יכולה להתקיים. זה בערך כמו לפתוח דוכן פלאפל בלי כדורים. אין זוג שיסכים היום לעשות חתונה בלי ריקודים. זה חלק אינטגרלי מן האירוע.

האם זה ברירת המחדל?

יש חתונות שהן מסורתיות, שזה ארוחה של שעה וזהו.

שאלתי אותו מה הוא אמר, לא פתחתי את זה לדיון.

אני מדבר מהשטח. יש חתונות ללא מסיבה בכלל אלא רק ארוחה וזהו.

אני תומך בדעתה של היושבת-ראש, לגבי השלושה ימים.

אבל אומר לנו מי שמכיר את כל העולם הזה: אתם מבקשים משהו שלא נעמוד בו.

אבל אם יש ברירת מחדל לאותו זוג, ואומרים לו: זוג יקר, או שאתה עושה חתונה בלי ריקודים, תוך התחייבות בנושא, ואם לא אז דוחים לך את זה – אני מבטיח לך שכל הזוגות יסכימו לפחות שיהיה להם את האירוע הזה.

יסכימו אבל לא בטוח שיעמדו בזה, לפי מה שאנחנו יודעים.

אם לא יעמדו נאכוף את זה.

תודה רבה חבר הכנסת אבוטבול. מישהו רוצה לומר משהו לניר שפר, לשאול שאלה? בבקשה.

אני שואל אותך, ניר, אני שומע את הדברים שלך, אבל למה אתה לא רואה - - -

אל תפתח את זה עוד פעם. אמרת את דעתך והוא אמר את דעתו.

אני מדגיש שוב, כל הוויכוח שלי בנושא הזה הוא רק על שלושה ימים. אין לנו ויכוח אחר. כלומר אחרי שלושה ימים פתאום אני כמוך, שיהיה ברור, שלא תחשבי שאני נגד הצו.

חבר הכנסת אבוטבול, לבי איתך. התכתבנו רבות אתמול. אנחנו לא בהתמסחרות פה על הימים. אנחנו נמצאים באמת במצוקה אמיתית מבחינת מה שקורה.

את באה מבחינה רפואית, אני בא מבחינה חברתית.

גם אני רוצה חברתית שזה יהיה פתוח וגם אני הייתי רוצה שזה יישאר עד סוף השבוע. אבל אגיד לך את האמת, קשה לי לקחת את האחרית על הגב שלי כשאני רואה את ההכפלה.

דווקא שם? רק באולמות?

בארבעת הימים האחרונים הייתה הכפלה של מספר החולים הקשים. מה שאנחנו הצלחנו להחזיק פה כל הזמן בדיון, ואמרנו: חברים, שם אנחנו בסדר, אז בואו נשחרר קצת לחץ – המספר הוכפל. זה אומר שבעוד ארבעה ימים אנחנו נמצא את עצמנו כבר עם יותר מ-160 חולים קשים.

אז תורידי. במקום 250 יהיה 150, תורידי רק בשלושת הימים האלה.

הזוגות לא אוהבים את זה. הם אומרים שבעלי האירועים חייבים יותר כסף.

הם יאהבו את זה. אבל להוציא אותם לגמרי – קשה. בואי תיתני ברירת מחדל.

תודה רבה חבר הכנסת אבוטבול. חברת הכנסת הילה וזאן רוצה לשאול שאלה, בבקשה.

בעוד אנחנו מדברים אני מקבלת הודעות מזוגות, שאומרים שמבחינתם הם כן מוכנים, אם זה המוצא האחרון, לאירוע בלי ריקודים. אולי אפשר לסייג את זה, בשלושה ימים, כמו שעושים בריתות ואירועי צוהריים עם מוזיקת רקע, אולי אפשר בשלושה הימים לעשות את זה.

הצענו את זה למשרד הבריאות. בואו נראה שהם יחזירו לנו תשובה.

אם יש זוג שרוצה להתחתן ללא ריקודים אנחנו כמובן לא נגד זה, אבל אם זה העיקר אז אנחנו מודעים לבעיה שריקודים הם דבר מרכזי בחתונה.

סתם שאלה מקצועית אליך: אפשר במקום 40 רוקדים שיהיו שמונה?

די, נו, הם לא יוכלו.

אני מנסה להציל את השבוע, את אלה שקבעו אירועים.

מיקי: בלי ריקודים. אנחנו איתך.

אפשר להציל את זה אם האירועים יהיו בלי ריקודים.

בבקשה , בני, רצית לשאול שאלה.

אני רוצה לשאול את יושב-ראש ארגון האולמות. יש גם אירועים עתידיים, פרט לאלה שרבים פה על שלושה ימים. הלא החתונות אצל עדות המזרח הן עד 16 בחודש, ומ-16 בחודש מפסיקים עד ל-31. יש לנו שבועיים. אנשים שילמו מקדמות לאולמות. האם יוחזר להם כספם או שהם ייאלצו לצאת למלחמות על החזרת הכסף שהם שילמו כאשר עדיין אין שום ביצוע? אני מדבר על האירועים העתידיים, לא על אלה שמתחתנים בשבוע הקרוב.

כל נושא המקדמות נדון היום. יש פה נציג של משרד האוצר, אשמח להתייחסות שלו. מדובר במקדמות בגין אירועים עתידיים, כפי שאתה אומר. מי שיצטרך לתת את הפתרון לזה הוא משרד האוצר. במסגרת מתווה הפיצוי של סגירת ענף האירועים יצטרכו לדון גם בנושא המקדמות. כרגע הם בודקים כיצד הם יוכלו לעשות את זה. אבל זה תחום שמשרד האוצר יצטרך לתת לו תשובה. אתם צריכים להבין את זה, ויותר מזה, אתם צריכים לגבות אותנו. אני מבקש מיושבת-ראש הוועדה לגבות אותנו בנושא הזה.

תודה רבה ניר, אנחנו לגמרי במקום הזה ולכן דרשנו שנציגי משרד האוצר יהיו כאן כדי לתת לנו תשובות בדיוק בעניין הזה.

גברתי, יש לנו סמכות להצביע על הפעלת האולמות ללא ריקודים במשך שבוע, רק כדי שהם יתחתנו?

אני אומרת לך שלאור הנתונים, ותיכף אסתכל גם על הנתונים החדשים, יש לי אחריות ציבורית. בסוף אנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי.

בלי ריקודים.

זה לא לאפשר, כי יש הרבה מאוד לחץ, כי זה מה שרוצים, אלא גם איפה האחריות שלנו כלפי הציבור? שלא נמצא את עצמנו באיזו קטסטרופה, ולא יגידו: כל הכבוד שנתנו את השבוע הזה, אלא יגידו: איפה הייתם? הייתם צריכים לשמור עלינו. אנחנו נמצאים כל הזמן במקום הזה של האיזונים, שאנחנו צריכים לקחת בסוף את האחריות כמנהיגים גם בשעה הקשה הזו. תאמינו לי, באמת באמת קשה לי.

לכן מדובר על שלושה ימים, לא יותר.

ניר, כמה אולמות לפי הידיעה שלך מוכנים בכלל לפתוח אירוע עם 50 אנשים? האם יש כאלה בכלל? האם יש הרבה? האם יש מעט?

אפס, לא יהיו בכלל.

אין אולמות שמסוגלים לעשות אירוע של 50 איש ולהרוויח. זה הפסד כלכלי מאוד מאוד גדול. אנחנו לא בנויים ל-50 איש, זה לא רלוונטי. זה בערך כמו לפתוח מסעדה לבן אדם אחד. זה לא רלוונטי. כולם יודעים מי שר האוצר שהדגיש היום בפני הצוות המקצועי שלו ש-50 איש זה בעצם סגירה של הענף. חברים, בואו, אם נאחזים פה במספרים שהם לא רלוונטיים לקיומנו אז בואו נשים את המילים האמיתיות והנכונות. ענף האירועים נסגר, נקודה, סוף, וזה לחודשים רבים.

תודה רבה ניר. אני אומרת בכאב: אתה צודק, אתה בפירוש צודק.

יש לנו את חגי לוין, אבל אני רוצה דווקא להעלות קודם את נציגי משרד האוצר כדי להתייחס באופן ישיר לסיטואציה הזאת שאנחנו נמצאים בה. מי נמצא כאן ממשרד האוצר?

אני רכז תעשייה ומסחר באגף התקציבים במשרד האוצר.

עידו, מה שלומך? אנחנו נמצאים במצוקה אמיתית. ברור לי שאתם מכינים תוכנית וברור לי שהדברים לא יכולים להיות ב"שלוף", למרות שכל הזמן אומרים שאנחנו שולפים, אבל ברור לי שזה לא יהיה ב"שלוף". אבל אנחנו חייבים לתת מענה, לפחות את ההרגעה הזו של השבוע הקרוב. יש אנשים שהכסף שלהם בשבוע הזה – עזוב את העניין הרגשי והמשפחתי והחברתי, שהוא חשוב ודרמטי ויש אנשים שנמצאים באמת בקריסה נפשית, אבל גם הכסף רובץ עליהם. אלה אנשים שאת מיטב כספם חסכו בשביל החתונה שלהם ועכשיו הכול יורד לטמיון. מה יש לכם לומר להם על השבוע הנוכחי?

אתחיל בכמה מילים כלליות, ברשותך, ומשם נצלול.

אני מלווה את איגוד בעלי אולמות האירועים תקופה לא קצרה. מעבר לסוגיות הכלכליות, גם מתווה הפתיחה נעשה ביחד איתנו, ביחד עם משרד הבריאות. באמת זה יום כואב, לראות שהייתה כאן איזו חזרה לשגרה וכניסה חזרה לפעילות של הענף, אך כרגע הדבר הזה נעצר. גם לנו הדבר הזה כואב, גם את זה צריך לומר.

כפי שאמרתי, אנחנו בקשר שוטף עם נציגי הענף, ובכלל עם יתר הענפים שנמצאים עדיין במצוקה ולא חזרו לפעילות כמו מרבית ענפי המשק, כולל היום בבוקר, כפי שניר שפר ציין, הייתה ישיבה בראשות שר האוצר על הענף.

בוצעו ומבוצעות מספר פעולות עבור אותם עסקים שנמצאים בענפים האלה. אציין את קרן האשראי הייעודית לעסקים בסיכון גבוה, כפי שאתם מכירים, מענק ההוצאות הקבועות עבור מאי–יוני, שהעלינו את מחזור המכירות לעסקים זכאים, ל-100 מיליון שקלים, בעיקר בגלל אולמות האירועים, שחלקם נמצא מעל רף מחזור של 20 מיליון שקלים ונמצאים במצוקה.

עידו, מה זה אומר בפועל? בעלי האולמות האלה מקבלים מספיק כסף כדי שהם יוכלו להחזיר לזוגות הצעירים לפחות את המקדמות שלהם, כדי שהם יוכלו לשרוד את התקופה העוד יותר קשה שמחכה להם? עכשיו קשה, אבל שנינו יודעים שיהיה עוד יותר קשה.

אגיע בעוד רגע, אני מבטיח, יו"ר הוועדה, אחרי זה אענה על שאלות בשמחה רבה.

ביחד עם מתווה הפתיחה ומענק התעסוקה, התפיסה עד לא מזמן הייתה שצעדים אלה יתנו את החמצן הנדרש לאותם עסקים – אגב זה גם בענף התרבות, גם בענף אולמות האירועים וגם בענפים אחרים – את אותו חמצן נדרש כדי לחזור לפעילות. לצערנו המציאות הזאת השתנתה, באופן שדורש חשיבה מחודשת גם על המענה הכלכלי של ממשלת ישראל, ולכן שר האוצר באמת הנחה אותנו לגבש תוכנית בראייה ארוכת-טווח, כאשר הנחת המוצא היא שבאמת ככל שמחלת הקורונה והשפעתה יימצאו איתנו נדרש גם לתת מענה כלכלי, ואנחנו עמלים על כך ברגע זה.

אני כן רוצה להגיד לפני שעוברים לאולמות האירועים שהתוכנית הזאת צריכה בוודאי לבוא לצד אכיפה מוגברת. שמעתי את כל התייחסויות חברי הכנסת ואנחנו כמובן סבורים שגם אכיפה מוגברת וגם צמצום פעילות מידתי וממוקד, ככל הניתן, הם הדרך, או בואו נגיד שזה נדבך לא פחות חשוב מאשר הסיוע הכלכלי, כי שום תוכנית כלכלית לא יכולה לגשר על מצב של סגירה או חוסר פעילות לאורך זמן, אני חושב שזה ברור לכולם.

לגבי ענף האירועים באופן כללי, אחד, המענק עצמו, שהכריז עליו שר האוצר, מענק הוצאות קבועות למאי–יוני, נועד אמנם לתת חמצן לחזרה לפעילות אבל באותה מידה הוא ישמש כרגע כחמצן כדי לגשר על התקופה הקרובה ויוכל לתת להם בפרק זמן מהיר יחסית גם מזומנים נדרשים על מנת לשמר את העסק. הדבר הזה אפקטיבי מאוד, כמובן יחד עם הלוואות. כאשר בנקים רואים שיש הכנסה שאמורה להגיע אז הבנקים רואים גם את ההיתכנות להחזר ולכן גם נותנים הלוואות.

חבר הכנסת לוי, תנו לו לדבר.

אין לי איזו אמירה קונקרטית לגבי המקדמות. יש מספר מאפיינים ייחודיים לענף אולמות האירועים, כולל הדברים שאתם העליתם. לכן אנחנו נמצאים איתם בקשר וכבר ביום רביעי הקרוב, כפי שניר שפר אמר, מתוכננת ישיבה שבה נדון, בין היתר, גם על הנושאים האלה. אבל הרעיון המרכזי, מעבר לשלושה הימים הקרובים, הוא לתת איזשהו תכנון קדימה, לתת ודאות לבעלי העסקים איך ניתן לעבור את התקופה הקרובה. בעניין המאפיינים הייחודיים של ענף האירועים – אנחנו גם נידרש לכך בימים הקרובים.

עידו, יש לי שתי בעיות. האחת, אתם מדברים על מענק הוצאות, או איך שקראתם לזה, על מאי–יוני. אנחנו כבר ביולי והמשבר האמיתי הוא עכשיו, בשבוע הזה שעליו אנחנו מדברים, שהכול התנקז אליו וכולם נערכו, וגם אחרי שאמרנו שאנחנו נאשר עד 9 ביולי אז בכלל, היה מרתון של התארגנות. איך אנחנו נותנים להם פיצוי על עכשיו? איך הזוגות הצעירים, שהעיניים שלהם נשואות אלינו, יכולים להיות בטוחים שהם יקבלו לפחות את המקדמות שלהם עכשיו? תקשיב, זה סכומים גבוהים. קראתי את הסכומים שאנשים כתבו – זה 50,000 שקל, זה 20,000 שקל, זה 3,000 שקל לדי-ג'י, זה ערימות של כסף שהזוגות הצעירים האלה, מי כמוכם יודע, אספו שקל לשקל בשביל החתונה. איך אנחנו עוזרים להם? לא בדיון ביום רביעי. איך אנחנו מביאים משהו קונקרטי, לפחות לשבוע הקרוב?

אני מפריד בין שתי שאלות. ראשית, מענק ההוצאות הקבועות מסתכל על ירידת המחזור בחודשים אחורה, על מאי ויוני, ולכן בהכרח הוא חייב להינתן בחודש העוקב, ולכן הכסף הזה הולך להגיע בעת הקרובה וזה כן משהו שיעזור לעסקים גם בהתנהלות השוטפת שלהם מול הזוגות ומול הספקים.

מעבר לכך, יש כמובן חוזים פרטניים. אני לא יודע לומר לך עבור כל אולם אירועים ועבור כל הספקים איזה חוזה, מה הסעדים שנקבעו בכל סיטואציה.

הוא לא עונה על מה ששאלת. הוא לא עונה על בעלי השמחות. הוא עונה על בעלי העסקים.

אני לא יודע לומר מה החוזה שנחתם בין בעל אולם ספציפי לבין הספקים שלו, מה מידת האשראי שניתנה ומה התנאים בחוזה.

השאלה איך אתה מתנה במתווה.

- - -

אם אתם רוצים לצעוק אז בואו תצעקו, נסיים ונלך. או שאנחנו מבררים או שאנחנו צועקים ושיראו שצעקנו.

אני כן יכול לומר שכאשר אנחנו מסתכלים באופן כללי על סיוע לעסק לפעול, ולאולמות אירועים לפעול בצורה מצומצמת יותר – אני מזכיר גם שהוצאות העובדים נחסכו והוצאות אחרות – זה אמור - - - גם לאפשר את זה.

עידו, זה לא רלוונטי.

לעניין הפרטני של אולמות אירועים ומאפיינים ייחודיים, כמו עניין המקדמות, אנחנו נמצאים בשיח איתם. תתקיים ישיבת עבודה נוספת ביום רביעי ונראה האם באמת ניתן למצוא איזה פתרון לנושא הזה.

לא, זהו, עידו, פה אנחנו מפספסים. עידו, תעצור שנייה.

זה נושא מורכב מאוד, התערבות בחוזים בצורה מורכבת מאוד ולא תמיד נכונה מצד הממשלה.

כל מה שאמרת נחמד. שני דברים, וכבר דיברנו על זה: דבר ראשון, מאי–יוני כבר היה. אנחנו עכשיו ביולי. דבר שני, השיח הוא לא לראות האם אנחנו יכולים לעזור אלא איך אנחנו חייבים לעזור. לא יכולים אלא חייבים. כי מה שקורה כאן הוא שבימים האלה, במיוחד בשבוע שאנחנו פותחים היום, יש הרבה מאוד אירועים. מה לעשות, אתם תמצאו את הדרך שבעלי האולמות יביאו לכם את החוזים ואת ההתקשרויות עם הזוגות הצעירים, או שאנחנו נבקש מהזוגות הצעירים שיביאו לכם את אותן חשבוניות. הרי כתוב שהן יינתנו על מקדמה לאירוע בתאריך מסוים, במקום מסוים. תמצאו אתם את הדרך, אני לא מתעסקת במכניזם, תתעסקו אתם במכניזם. אבל אין מצב שאנחנו משאירים את הזוגות האלה בלי מענה, משאירים את בעלי האולמות בלי מענה על השבוע הזה, ודורשים מהם מהרגע להרגע לעשות את הצעד הזה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות במקום הזה. לא יאמינו לנו, אנחנו נאבד את העם, הם יעשו אחר כך מה שהם רוצים כי הם ידעו שאנחנו ממילא לא מסוגלים לעמוד מאחורי המילים שלנו. אני רוצה שהדברים יהיו מוגדרים, ואני אעקוב גם בימים האלה, לא רק מיום רביעי. אני רוצה בימים האלה לדעת מה ניר שפר וכל האנשים שהוא מאגד תחתיו מקבלים במהלך השבוע. לא אם אלא איך. אני מבינה שאתם לא ערוכים לזה כרגע.

יושבת-ראש הוועדה, ברמת תיאום הציפיות, לומר שהחלטה שהתקבלה בשל שינוי מציאות בימים האחרונים תקבל מענה באותו שבוע, אני חושב שזה ציפייה לא נכונה.

עידו, אני לא מבין אותך. הזוגות הצעירים נופלים. אני לא מבין אותך. על מה אתה מדבר?

מיקי, אנחנו לא מתנהגים כך, בוא. תזכרו שיש מקבלי החלטות מאחוריו והוא לא צריך לספוג את הכול.

אנחנו גם מקבלי החלטות ואולי אנחנו צריכים לשנות את המתווה לאור התשובות.

אבל המתווה נקבע בריאותית, לא לפי - - -

אולי תחריג רק את ה- - -

אמרתי שיש תוכנית ארוכת-טווח, וגם שר האוצר הנחה לשבת עם בעלי האולמות ולראות אם אפשר למצוא מתווה לאור המאפיינים הייחודיים שלהם. מעבר לכך, אשמח לענות על שאלות קונקרטיות.

עידו, פספסנו את דבריך, לא שמענו את מה שאמרת כי היה פה רעש. בבקשה תגיד שוב.

בבקשה. אני אומר, ראשית, המענק שניתן על מאי–יוני, אני רוצה להסביר, חייב להינתן ביולי כי הבחינה של ירידת המחזור היא על בסיס מאי–יוני.

כן, אבל המחזור יורד היום.

שנית, שר האוצר הנחה לגבש תוכנית ארוכת-טווח ולראות איך נותנים מענה לאותם עסקים, ביניהם אולמות האירועים, שנמצאים פה באמת בקושי אמיתי.

דבר שלישי, שר האוצר הנחה גם לבוא ספציפית בדברים עם אולמות האירועים, לראות איך אפשר לעשות התאמות לאור המאפיינים הייחודיים שלהם.

כאן הדברים עומדים.

אנחנו מבקשים לקבל עדכון ביום רביעי על הפגישה שמתקיימת עם ניר שפר, עם התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים, לגבי ההתקדמות שלכם והפתרון שניתן גם עבור הימים האלה שעליהם אנחנו מקבלים את הצו. בסוף אנחנו לא בהכרח נראה את ההתייחסות לירידה במחזור במאי–יוני, כי הירידה במחזור היא גם על הימים האלה.

מה עם הזוגות?

האוצר לא הגיש אפילו טיוטה לגבי מאי–יוני, שום טיוטה אין על מאי–יוני. אני אומר את זה באחריות.

הוא ענה לגבי הזוגות.

אני לא מקבל את האמירה שסוגיית המקדמות היא בעיה של משרד האוצר. אני חושב שזו אמירה שאינה נכונה. זה קודם כול מחויבות שלהם. תפקידנו לסייע לעסקים, וכך נעשה.

לבעלי האולמות, כדי שהם יחזירו את המקדמות לזוגות הצעירים.

זה מותנה בכך שהם יחזירו את המקדמות, אז אין ויכוח.

ומה עם הצלם, ומה עם התופרת וכן הלאה? לא, לא, לא, זה הרבה יותר עמוק, גברתי יושבת-הראש, כי חוץ מאולם את לוקחת, יש שם פמליה שלמה: הצלם לא שייך לאולם, לפעמים זה קייטרינג ששילמת לו מקדמה וזה לא שייך לאולם. זאת אומרת, אנחנו צריכים לחשוב על המתווה, שיבוא זוג עם כל המקדמות ששילם ומשרד האוצר חייב להחזיר לו את ההוצאות האלה.

חתונה שמתוכננת למחר – זה מאות אלפי שקלים.

תודה רבה עידו. אני מבקשת ביום רביעי לקבל עדכון לוועדה לגבי המתווה, כולל הסוגיות שעלו כאן.

אנחנו נעדכן לגבי זה.

אנחנו נבקש גם מניר שפר באותה מידה שיאמר לנו מה ההתרשמות שלו ואם העזרה אמיתית או שאנחנו עוד פעם מושכים את זה .

גברתי היושבת-ראש, אם ההצעה שלך תתקבל וחלק מזה לפחות עדיין יוכל להתקיים, החלק של הארוחה, מה שדיברנו עליו, ללא ריקודים, זה גם חלק מן המענה להחזרים שיידרשו.

אני בעד.

גם אני בעד, אבל משרד הבריאות מכריע, הממשלה.

האם לא יוכלו לדבר עכשיו, להעלות את הבעיה?

ניתן את רשות הדיבור לבני, בקצרה.

גברתי היושבת-ראש, הוא אומר לך במפורש שכל התשובה שהוא יביא לך ביום רביעי וכל מה שהוא יתעסק עם מאי–יולי זה רק לבעלי עסקים. מה עם החתן והכלה שהם לא בעלי עסקים? אין להם גופים שייצגו אותם. מי דואג להם? בשולחן שלנו אנחנו לא יכולים לתת הוראות.

חבר הכנסת חסיד, המדינה לא יכולה להכניס כסף לאזרחים.

למה?

רגע, רגע.

לראש הממשלה את יכולה ולאזרחים לא?

אם תשתקו אז אתם תשמעו. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, אם את רוצה לצעוק אז אמרתי לכם, אין לי בעיה, אני בכיף אשב פה בשקט ותצעקו כמה שאתם רוצים, כשתסיימו אני אדבר ונתקדם.

גברתי, אבל לא נכון מה שאת אומרת. כשהמדינה רוצה היא כן יודעת.

מה שצריך לקרות כאן, בצורה הגיונית, הוא שהאוצר ייתן פיצוי ושיפוי לבעלי האולמות ולבעלי העסקים, כדי שאלה יוכלו להחזיר כל אחד את הכסף ללקוחות שלו. זה הסיפור.

אבל שיַתנו את זה. אני מקבל את התשובה של היושבת-ראש.

בשביל זה אנחנו כאן, כדי לפקח שזה קורה. לא ביקשתי לחכות לתוכנית של עוד חצי שנה אלא ביקשתי לחכות לדיון של יום רביעי ולשמוע, לא רק מהאוצר אלא גם מהתאחדות בעלי האולמות וגני האירועים את התשובה, כדי שנראה שבאמת כולם יוצאים מסופקים מן הדיון הזה ולא אחד אומר כך והאחר אומר אחרת. אנחנו נפקח. בשביל זה אנחנו פה.

אני מקבל את התשובה של היושבת-ראש. אני רק אומר שהיושבת-ראש צריכה לפקח הלאה על המנגנון, איך זה מגיע ללקוח קצה.

כולנו נהיה כאן לפקח על זה.

בסוף, חבר הכנסת חסיד, זה לא יגיע.

ניר שפר ביקש להגיב לפני שבני מדבר. בבקשה.

זה לא יגיע לזוגות.

אז מה את אומרת? שבעלי האולמות הם רמאים?

אני אומרת שיש הרבה.

שאלתי אם את אומרת שהם רמאים.

אני אומרת שבסופו של דבר הם לא יקבלו מספיק, ובסופו של דבר פרט לבעל האולם יש גם צלם והפקה וכן הלאה, זה עסק אחר.

דיברנו על כל בעלי העסקים מן העולם הזה.

בסוף האזרח הוא תמיד השעיר לעזאזל.

יש פה גם דבר רגיש - - - צריך לתת להם פתרון.

חבר הכנסת חסיד, בלתי אפשרי כך. אני אוציא אתכם. בבקשה ניר.

מה זה "אנחנו"? אולי כדי להציל - - - מה, עשינו את זה בכוונה?

רציתי להגיב לדברים של עידו ולהגיד לו שמי שעצר את העבודה שלנו זה מדינת ישראל. אנחנו רוצים לעבוד, רוצים לקיים את החוזים, רוצים לתת תמורה למה שאנשים אמורים לשלם לנו. המדינה עצרה אותנו ולכן משרד האוצר צריך לקחת את זה בחשבון.

חד-משמעית. ניר, אני לא יודעת אם שמעת, אז אני אומרת גם לך. אנחנו נקבל עדכון מן האוצר, אבל חשוב לי לקבל עדכון אישי ממך. אני אביא אותו כמובן לחברי הוועדה. לדעת מה היה בשיחה ולראות שאתם באמת מקבלים את המענה שצריך, במיוחד לנוכח הימים הקרובים. אשמח שמיד כאשר תסיימו את זה תיצור איתנו קשר. בסדר?

אני אעדכן אותך.

אנחנו נהיה כאן כדי לעקוב ולפקח, ביחד עם כולם.

תודה יושבת-הראש.

תודה רבה לך. בבקשה בני.

תודה רבה לך גברתי היושבת-ראש. אני רוצה כאן לדבר ולהגיד. אני בני פרץ, אבל אני מוכר פה כפעיל חברתי בכנסת עוד משנות השמונים.

תסביר למה אתה נמצא כאן עכשיו.

אני לא בא לכאן בכובע של הפעיל החברתי. אני בא לפה גם כאבא לילדה שאמורה להתחתן ואני בא גם בשם הזוגות שפנו אליי מאז פוסט שהעליתי בפייסבוק ביום שישי.

אני יודע דבר אחד. אני רוצה פה לדבר אל כולכם, כולל האופוזיציה, כולל חברי הקואליציה ואל תנצלו את דבריי, אני מבקש מכם, גם אם יהיו כואבים לכולם.

בני, אני רק מבקשת ממך, ברשותך, תהיה ממוקד. בוא תגיד מה כואב. אתה מייצג אנשים שנמצאים בשעה קשה מאוד.

אהיה ממוקד. כל הזמן שמעתי את הטענות: ממשלה, ממשלה. הדבר הראשון שאני מתקומם עליו, היום הזה שהתערבו ומנעו מתחילת הקורונה את איכון הטלפונים של השב"כ. אלה שמנעו את זה – הם ייקחו את האשמה. אני כאזרח מהשבוע הראשון הלכתי עם המסכה. כל העיתונאים יודעים וכל חברי הכנסת, שאני מגיע להם עם כל המיגון. אני זה שעשיתי לכם את הקנסות, אני הכול. אני אומר לכם, לפני שאני מדבר על עצמי, אנחנו עם של מזוכיסטים לא ממושמעים. אתם תבינו את זה: לא ממושמעים. העם הוא שאשם, האזרחים האלה.

בני, תשתדל לא לצעוק.

אני מדבר אליכם כאזרח, שלא רק פגוע, נכה פעולות איבה, פגוע בלב ובריאות בדרגת סיכון א'. אני הלכתי בהתחלה עם הניילונים שתפרתי אותם פלוס המסכה. אני זה ששלחתי את התקשורת, על כך שכל אחד עושה כך וכך עם המסכות, מהאף ומהראש ולא יודע מה.

בני, מה אתה מבקש?

אני אומר לכם דבר אחד. אני מסתכל על ההתרסקות של הילדה שלי שראיתי לנגד עיניי ביום חמישי. אנחנו לא קבענו אולם היום, קבענו מאוקטובר, וכמוני יש עוד המון שקבעו במרחקי זמן לפני תחילת הקורונה. ראיתי את הרגע הזה, שאני מאבד את הילדה שלי, את השמחה שלה, ואחר כך כבר כל השבת קיבלתי שיחות טלפון על אותו סרטון שהעליתי בפייסבוק, של המשפחות שלא רק הזדהו איתי אלא מה שהן סיפרו לי הוא מזעזע.

אתם מדברים על הימים הקרובים. אני אומר לכם: גם עד השבוע הבא, עד יום חמישי עדיין יש חתונות, ובתוכן גם של הבת שלי.

אנחנו גם שילמנו מקדמות, שילמנו הכול לכל הגופים והגורמים. בגלל שפתחתם והחלטתם לתת את הפתיחה הזאת הלכו לשלם גם לצלם, בתקווה שיהיה אירוע, והתפשרנו על 200 מוזמנים. אני אחד שאחראי בנושא הזה ולכן אני גם מדבר עם הצעירים, יודע שהם לא זהירים. גם למשפחה שלי אמרתי: רק משפחות גרעיניות. תכננו הכול בצורה מסודרת, כולל הצעירים, וללא ריקודים.

בואו נשמע את משרד הבריאות.

אני שואל אתכם עכשיו, רבותי: אתם שומעים פה את בעלי האולמות.

יוליה מלינובסקי, חכי רגע. אלה בדיוק האנשים שכואבים עכשיו בשל הביטול. אז אי אפשר להיות צבועים, מצד אחד לייצג אותם, לצעוק בשבילם, ומצד שני לא להקשיב להם.

אז בואו נזמין לפה את כולם.

לא הזמנתי אף אחד, חברת הכנסת מלינובסקי. כל מי שביקש להיכנס לדיון קיבל את ברכתי ועזרתי.

לא באתי לכאן כפעיל חברתי ולא להגיד לאף אחד אלא באתי בגלל הבת שלי. יש לי האשמות מסוימות אבל אשאיר אותן בחוץ.

בני, תהיה ממוקד בבקשה.

אני רוצה להתמקד בדבר אחד. לפי כל המערבולת הזאת, לא רק שהכנסתם את הזוגות ואנחנו דרדרנו אותם למטה ואת השמחה שלהם מנענו, אלא אתם הולכים להכניס אותם למהלכים שהם יתחילו בתביעות או ייתבעו או הם צריכים לתבוע את כספם, ושמעתם את נציג בעלי האולמות. אני שואל שאלה, האם הכול בחוק היום? כי אנחנו במצב חירום. החוק מקנה לו את החובה לוועדה ולסמכות, לכל חוק, לחייב כל אולם שעדיין לא הוציא הוצאות, לגבי הוצאות עתידיות, כולל הדי-ג'ייז, כולל הצלמים, להחזיר את הכסף, כי הם עצמאים. שהם יתבעו אותם ויגישו את הדוחות למדינה. לא הזוגות הצעירים צריכים לשאת בזה, אם כבר הכניסו אותם ל"ברוך" הזה.

תודה רבה בני. אשיב. אנחנו לא יכולים לכפות על בעלי העסקים להחזיר את הכספים. יש חוקים שקשורים להגנת הצרכן. אנחנו נעשה את הכול כדי שבעלי העסקים יקבלו את הפיצוי בגין הימים האלה ובגין הצמצום והסגירה והם יוכלו להחזיר לזוגות הצעירים את מה שמגיע להם.

אם הם לא יחזירו זה אומר שהזוגות הצעירים נכנסים למערבולת של תביעות במקום לחיות את החיים, ואז לך תחפש אותנו.

בני, אתה רוצה להישאר איתנו בדיון? חשוב לי לומר, ואני אחזור ואומר: אף אחד פה לא בא לעשות את זה בכוונה, לא לזוגות לצעירים ולא לבעלי האולמות. אף אחד מאיתנו לא הזמין את הקורונה ואף אחד מאיתנו לא הסתובב ברחוב והדביק את האנשים. בסוף יש פה נתונים, שעם כל כמה שזה כואב אנחנו צריכים להתמודד איתם. אומרת לך את זה אחת שישבה לפני שבוע בדיונים ואמרה: חברים, בואו נשמור על פרופורציות, נכון שיש לנו עלייה בכמות הנדבקים אבל הנה אנחנו רואים שמספר החולים הקשים נשאר נמוך ומספר המונשמים נשאר נמוך ולגבי מספר המתים אנחנו ברוך השם במקום טוב. אמרתי לך: המספרים היו נגדנו. אנחנו צריכים לפעול בהתאם למה שקורה היום ואנחנו צריכים לבחון את זה בכל יום מחדש.

גברתי, אני לא מאשים את הממשלה ולא מאשים אתכם בפגיעה בבריאות הציבור אבל כשרואים את מדינת תל אביב ומקומות כאלה זה בושה.

בני, אתה תצא החוצה. אנחנו צריכים להגיב גם בשעות הקשות.

מי נציג משרד הבריאות?

אני עורכת דין מן הלשכה המשפטית במשרד הבריאות.

אני רוצה לשמוע נציג מקצועי בבקשה. אני רוצה נתונים לגבי ההדבקה באולמות.

נמצא איתנו בזום ד"ר אודי קלינר, סגן ראש שירותי בריאות הציבור, וגם אזכיר שבדיון הקודם שהתקיים בשבוע שעבר, גם על צמצום מספר המשתתפים באירועים, הצגנו בהרחבה.

ראינו, אבל אני רוצה שהחברים יראו שוב. הם ביקשו. בסדר? גם פרופ' חגי לוין רצה לדבר אז ניתן לו. נעלה בזום את ד"ר אודי קלינר.

יש כמה זוגות צעירים, גברתי.

ד"ר קלינר, בבקשה, אנחנו נשמח לקבל נתונים לגבי ההדבקה. איפה חברת הכנסת מלינובסקי שזעקה שהיא רוצה נתונים ויצאה מן הדיון? בבקשה.

לפני שאתייחס לנתונים על אירועי חתונות, אני רוצה לדבר על המשמעות של שלושה ימים. כשמישהו מדמם אז לא מאיצים את הדימום, עוצרים את הדימום. רק אציג כמה מספרים כדי להבין: ב-28 ביוני היינו בקצב של 400 חולים ביום; שלושה ימים אחרי זה כבר היינו כמעט ב-1,000 חולים ביום. הנגיף הזה לא מחכה לנו. הוא עובד מהר, ואם אנחנו לא נפעל בקצב שלו אנחנו לא נצליח לעצור אותו, זו המציאות.

לגבי הנתונים שביקשתם על אירועים וחתונות – זה לא רק חתונות, זה כמובן גם אירועים דומים, זה לא רק זוג שמתחתן. מסוף מאי ועד סוף חודש יוני – עוד אין לי את הנתונים של הימים האחרונים אז אני מתייחס לחודש יוני – היו לנו 185 חולים באירועים כאלה, כאשר מתוכם 94 היו בשבוע האחרון של החודש, כלומר הקצב גם פה הלך ועלה. אני חושב שהנתונים האלה יכולים לדבר בעד עצמם. הזכירו פה את האירועים של דימונה ושל כפר קאסם, אבל יש עוד הרבה אחרים. זה חלק מן הנתונים שביססו את ההמלצה המקצועית שלנו לגבי אירועים והתקהלויות מן הסוג הזה. עד כאן.

לא הבנתי: 185 נדבקים באירועים בחודשיים?

לא. בחודש אחד, כשחצי מתוכם בשבוע האחרון של יוני, כי מזמן שפתחנו יותר גם ראינו יותר חולים. יש קשר הדוק בין הדברים.

מתוך כמה נדבקים בכל הארץ?

בתקופה הזאת היו לנו בסך הכול 5,700 מקרים, אבל מקור הדבקה ידוע היה לנו בתקופה הזאת של 4,168, כאשר מתוכם, אם אני מוריד את ההדבקות בבית, כלומר אני רוצה להסתכל על קבוצת ההדבקות שלא בבית, היו לנו כ-1,400 אנשים שנדבקו לא בבית. מתוכם 185 היו באירועים, שזה בערך 13%.

המספרים לא מצדיקים את הצעד הזה.

185 מתוך 1,400 אנשים שנדבקו שלא בבית ויש לנו את מקור ההדבקה שלהם. אני מזכיר שזה תקופה שבה התחלואה נמוכה, כשהיו לנו 200 חולים ביום, 100 חולים ביום, 400 חולים ביום. היום אנחנו בקצב אחר לחלוטין. עוד אין לי את הנתונים של תחילת יולי אבל מבחינת מה שאני שומע, יש עוד אירועים בחתונות, זה לא נגמר.

אני רוצה להסביר את ההשלכות. חשבתי שאתה תסביר אותן. אם תרצה אחר כך, בשמחה. דיברתי עם הרבה מאוד אנשי מקצוע בסוף השבוע. הסיפור הוא שכל הדבקה, כל חולה מאומת בתוך אירוע כזה שולח את כל מי שהיה באירוע לבידוד. קחו בחשבון שאנשים שנדבקים שם הם אותם אנשים שמדביקים אחר כך בבית. זאת אומרת המעגלים מתרחבים. זה לא אירוע נקודתי, שמה שהיה באירוע נשאר באירוע, זה לא עובד כך. זה משבית משק.

השאלה, גברתי היושבת-ראש, איך זה משתווה לקניון.

את חד-משמעית צודקת. אם לא הייתי ברור: אלה החולים שנדבקו באירוע עצמו.

אבל יצרתם תמונה - - -

אותו חולה אחר כך הולך למקום עבודה או לסופרמרקט או נשאר בבית וממשיך להדביק אנשים בגלים הבאים, בגל השני ובגל השלישי. חד-משמעית את צודקת. זה רק האנשים שנדבקו באירוע עצמו.

רציתי לשאול, אם תוכל לחדד לנו ולהשוות לנו איך זה משתווה לאירועים אחרים שמיקדתם, כלומר אם פילחתם משהו שבו אתם מזהים הדבקות. אבל אולי לשם המספרים והנתונים יהיה טוב לדעת גם איך זה משתווה.

אין בעיה. אציג עוד כמה דוגמאות. בבתי כנסת היו לנו 116 חולים בתקופה הזאת. במקומות עבודה 113. במוסדות חינוך היו לנו הרבה יותר אבל ההיקפים הרבה יותר גדולים, היו לנו 657 חולים בתקופה הזאת, אבל אי אפשר להשוות את כמות בתי הספר וגני הילדים ואת מספר התלמידים לכמות אולמות החתונות. במוסדות רפואיים שמטפלים בחולי קורונה היו לנו רק 128 חולים, שזה אנשים שמטפלים בחולים. אני חושב שאפשר להבין ש-185 זה המון חולים, וזה רק הגל הראשון, לא מי שהדביקו בדור השני ובדור השלישי.

זה בעיקרון בשבועיים האחרונים, כי הרי עד לפני שבועיים הכול היה סגור.

חצי מתוכם זה בשבוע האחרון של יוני, 94 מתוך 185.

אם מלבישים הכול על אולמות שמחה ועל חתונות – נוצרה תמונה כאילו מקור כל ההדבקות הוא בעיקר בחתונות.

לא זו התמונה.

מדובר על אירועים. כמה מתוכם חתונות וכמה מתוכם אירועים אחרים?

אני לא יודע להפריד בין בר מצוות לחתונות. אני יכול לבדוק אבל אין לי עכשיו את הנתון הזה.

גברתי, אני מבקש שיכניסו את נציג הזוגות הצעירים אדיר נגר, בבקשה. תודה רבה.

בשמחה. בבקשה אדיר נגר.

שלום לכולם. תודה רבה, מיקי לוי, שהצלחת להעלות אותי בהתראה כזו קצרה. תודה לכולם שאתם בכלל דנים בנושא הזה.

היה חשוב לי להראות שיש פנים מאחורי כל הזוגות הצעירים שאתם מדברים עליהם. יש זוגות צעירים שחסכו שקל לשקל, וכרגע אף אחד לא מתייחס אליהם. אני בתור זוג שדחה כבר שלוש פעמים את החתונה לא צריך ששום אגורה תהיה מוחזקת אצל אף אחד. הכסף שלי הוא באחריותי וזכותי לקבל את הכסף ששילמתי עבור המקדמות האלה. יש לי 60,000 שקל בחוץ. איך אני בתור זוג צעיר שהוא נפגע קורונה אמור לקבל את הכספים שלי? מי דואג לי? תחת איזה מתווה? איך אתם יכולים בכלל לסגור את האירועים בלי להגיד מתי, כמה, למה, איך, ואם איך אז מי מפצה, ואם כן אפשר אז איך אפשר? זה נראה לכם הגיוני? אנחנו נמצאים פה במלחמות על החיים שלנו. הייתי אמור להתחתן בחודש מרץ. הקמתי את הקבוצה "לא מתחתנים – לא משלמים". 1,000 זוגות נמצאים איתנו שם. מי דואג לנו? נראה לכם הגיוני שאנחנו צריכים להילחם על הלחם שלנו, על הכסף שלנו?

תודה רבה אדיר. התשובה היא לא. שלחתי עכשיו גם שיעשו בדיקה משפטית כדי שאנחנו נדע מה החובה של בעלי האולמות כלפיכם. זה לא מוריד מן החובה שלנו כלפי בעלי האולמות לעזור להם.

אני מבין את זה אבל כל פעם בודקים משפטית, ובודקים, ובודקים, ובודקים ומדברים, ומתווה, ומתווה. יש כאן זוגות, ואת הזוגות לא מעניין המתווה. הזוגות האלה רוצים את הכסף שלהם. הזוגות האלה רצו להתחתן ואחרי שהם כבר דאגו להרוס לנו את היום הכי חשוב בחיים שלנו וכבר לא התרגשנו וכבר לא נהנינו ואנחנו כבר לא שמחים, אנחנו רק רוצים שזה ייגמר. אנחנו כבר לא רוצים להתחתן, אנחנו רוצים לעשות משהו מצומצם כדי לסיים עם הסאגה הזאת. אנחנו לא נהנים מן היום הזה.

אתם מתחתנים בכל מקרה, גם אם האירוע מצומצם, והחיים האמיתיים מתחילים אחר כך.

אז אם אנחנו כבר לא נהנים, תנו לנו ליהנות ולקבל בחזרה את הכסף שמגיע לנו. זה פשוט לא פייר שהאולמות יקבלו את הכסף שלהם ואילו אנחנו לא נקבל. לא פייר שהספקים יקבלו את הכסף שלהם ואנחנו לא נקבל. הכול עוד ועדה ועוד ועדה ועוד ועדה. אין ועדות. אנחנו רוצים את הכסף שלנו. זה מגיע. אנחנו שילמנו על מוצר שלא קיבלנו. אני מבין את בעלי האולמות, הלכנו איתם יד וביד, אבל לא ייתכן שיושבים עם משרד האוצר לדבר על האולמות ועל מתווה האולמות ועל הכספים שהם אמורים לקבל ואף אחד בשום משפט שלו לא דיבר על הזוגות הצעירים. הוא רק אמר: ביום רביעי נדון על זה.

הבנו את הנקודה, אדיר. תודה רבה. אגב, לא היית, מסתבר שעלית רק עכשיו, אחרים טרחו לעלות בתחילת הדיון, אבל אני לא מאשימה אותך. אנחנו דיברנו רבות על נושא הזוגות הצעירים, כל החברים כאן זעקו את זעקתכם. אז לומר שאף אחד לא דיבר – אתה במצב רגיש מאוד אז אני מקבלת את הדברים שלך כפי שהם. אנחנו נעשה הכול כדי לראות איך אנחנו עוזרים לכם, גם אם זה אומר שאנחנו נצטרך לעזור לבעלי האולמות כדי שהם יוכלו להחזיר לכם את הכספים. תודה רבה אדיר. מאחלת לך הכי טוב שאפשר. רק אתן לך טיפ קטן ממי שכבר 30 שנים בתוך המערכת הזאת: החיים האמיתיים מתחילים אחרי החתונה. שיהיה לכם בשעה טובה.

ברור לי, אבל בשביל להתחיל אותם אני צריך כסף, ואני לא יכול להתחיל את החיים שלי בבור של 70,000 שקלים, אני מתנצל.

תודה אדיר. אתה צודק, אין לנו שום מילה אחרת.

פרופ' חגי לוין, בבקשה.

שלום לך יושבת-ראש הוועדה. שמענו בקשב רב את הדברים. אנחנו קודם כול רוצים לחזק את משרד הבריאות ולהבהיר לכולם ולהזהיר: היום יום עצוב מאוד, כואב הלב על הזוגות ועל בעלי האולמות ועל כל העוסקים במלאכה. אסור לנו שמחר יהיה יום עצוב יותר, אסור לנו שהחתונות תהפוכנה ללוויות. שמענו כאן מד"ר קלינר שמתוך הנתונים הידועים יותר אנשים נדבקו באירועים מאשר במקומות העבודה.

זה לא נכון. המספרים לא נכונים. 160 איש. זה לא נכון. לפחות תאמרו מספרים אמיתיים.

תנו לו בבקשה לדבר. בואו בבקשה ניתן לו לדבר.

אולי המדביק היה בהפגנה.

בני, אתה רוצה להישאר בדיון? אז בתנאים שלנו. תודה. בבקשה פרופ' חגי לוין.

תנאי שקודם לכול הוא החיים עצמם. כסף – וצריך לעשות את זה, ולא פשוט לעשות את זה – אפשר להחזיר. חיים אי אפשר להחזיר. אנחנו צריכים לפעול לפי הנתונים.

גם לפני שלושה שבועות וגם כאן בוועדה הזהרנו. כבר ידוע מן העולם: האירועים הללו – אי אפשר להגיד: אל תרקדו, אי אפשר להגיד: אל תאכלו ואל תשתו. אי אפשר להתייחס לחתונה כאילו היא לוויה. זה אירוע חברתי משמח שבו אנשים באינטראקציה הדוקה. היום במדינת ישראל לא ניתן לקיים את האירוע הזה בלי לקחת סיכון חמור לחיי אדם. מה לעשות, כך נגזר עלינו. אם היינו פועלים אחרת אולי זה היה נמנע, אבל זאת המציאות היום.

אני מזכיר, על כל מקרה ידוע יש עד פי עשרה מקרים לא ידועים. כל אחד ואחד מאיתנו צריך לחשוב על עצמו כאילו הוא נשא קורונה וכל אדם שהוא נפגש איתו עכשיו עלול להידבק. זו התודעה שצריכה להיות לנו בראש. האם במצב כזה סביר ללכת לאירוע משפחתי? לא.

אי אפשר לחכות. במגפה, וזאת הוראת המגפות, אתה פועל מהר וחזק ואתה משחרר לאט. אנחנו עושים הפוך. עכשיו אנחנו נותנים הנחיות לאט. זה לא עובד כך.

אני קורא לכל עם ישראל, אם הוזמנתם לאירוע היום, אל תבואו. אל תסכנו את עצמכם, אל תסכנו אחרים.

אנחנו צריכים להתמקד בבני האדם. נכון, זה לא פשוט משפטית, אבל צריך לראות איך דואגים לבני האדם. גם לעסקים, אבל קודם כול לבני האדם.

להתקדם על בסיס מידע. הנה, שמענו פה נתונים. גם האיכונים של השב"כ – אני לא נכנס לזה, רק להגיד שאפשר לקחת עכשיו את הנתונים ולראות מי נכנס לבידוד בעקבות נתוני השב"כ, כמה זה קורה באולמות. אני מניח שזה קורה הרבה מאוד באולמות, כפי שאמרת יושבת-ראש הוועדה. אם יש אירוע של 250 איש אז כנראה שכולם שם יצטרכו להיכנס לבידוד.

אנחנו חייבים לפעול היום. אי אפשר לחכות, אי אפשר לנסות פתרונות קסם. צריך היה להפסיק את האירועים האלה, לא לפתוח אותם מלכתחילה, אבל עכשיו חובה לעשות את זה.

היה לי חשוב להגיד את הדברים האלה. אין פה ימין ושמאל, זה פשוט החיים עצמם. תודה.

תודה רבה פרופ' חגי לוין. ייאמר לזכותך שהיו פה דיונים שהיית ולא הסכמת עם חלק מן ההגבלות. אתה תמיד מדבר בצורה עניינית. תודה רבה לך.

בבקשה משרד הבריאות. אני רוצה שאנחנו נתקדם להקראת הצו.

אציג בקצרה את תוכן הצו בהשוואה למצב הקיים ולמה שהבאנו בשבוע שעבר. בשבוע שעבר הבאנו לוועדה צו שביקש לצמצם את מספר השוהים באירועים. הצו התייחס בעיקר לצמצום של שוהים באירועים שאינם חתונות. לגבי חתונות ואירועי בר מצווה הוחלט על צמצום גם לתקופת זמן מוגבלת, של תקופת שלושת השבועות, וגם רק על אירועים שמתקיימים במבנה, שלגביהם מספר השוהים יצומצם.

כפי שסגן השר הציג בפתח הדיון, בימים האחרונים ראינו החמרה משמעותית מאוד בנתוני התחלואה וזה הביא את הממשלה להבנה שנדרשים צעדים יותר דרסטיים ביחס למוקדים שעל פי הנתונים שלנו מהווים את המוקדים המשמעותיים להדבקה.

לכן בצו שלפנינו אנחנו מבקשים לצמצם את מספר השוהים באירועים שמתקיימים באולמות ובגני אירועים, וגם בברים ובפאבים, ללא יותר מ-50 אנשים, ובהתאם לתפוסה המותרת כמובן.

האם בגני אירועים, כשזה פתוח, זה דומה לאולם סגור? אותן מגבלות קיימות לגבי גני אירועים?

בנוסח המוצע – כן.

אבל אם שטח גן האירועים הוא פי ארבעה מאולם, אולי אפשר למצוא דרך? אני אצביע נגד.

כפי שציינו כמה פעמים, ההגבלה נוגעת יותר למהות ולאופי של האירוע, במקרה הזה כשמדובר על חתונה, ופחות על השטח של המקום, ולכן משמעותי לקבוע כלל אחיד לגבי אירועים.

10,000 מתים הבטיחו לנו לפני ארבעה חודשים.

מה אתה רוצה? רצית שיקיימו את זה או רצית שיעצרו את זה? לא הבנתי.

לא. ממש הייתה אסטרטגיה.

אני מנסה להבין את מה שאתה אומר.

הייתה תוכנית עבודה מוסדרת של הממשלה.

חבר הכנסת מיקי לוי, אתה רוצה שנשחרר את הכול וימותו פה 10,000 אנשים? או שאתה רוצה שאנחנו נעשה הכול כדי לעצור את זה?

לא, אני לא רוצה שישחררו את הכול. אני רק רוצה שתהיה תוכנית. אני לא רוצה שיהיה פה בלוף.

לנגיף אין תוכנית. הנגיף הגיע ואנחנו צריכים להגיב לו.

אין תוכנית.

זה שתגיד את זה כל הזמן – זה לא יעזור.

נציגת משרד הבריאות, אני רוצה שיהיה פה חידוד. אני מבינה שיש הבדל בין מקומות פתוחים לסגורים.

אין הבדל. ציינתי שבצו הקודם שהבאנו, בהוראת השעה, היה הבדל. במקרה הזה, לאור נתוני התחלואה, הוחלט לקבוע כלל אחיד, לקבוע שבחתונות ובאירועים מן הסוג הזה, וגם בברים ובפאבים, מספר המשתתפים לא יעלה על 50 איש.

זה אומר שאירועים אחרים שהם לא חתונות, בר מצוות וכן הלאה צריכים להיות רק בחוץ?

אם הם מתקיימים במקום שמקיים אירועים – זה בשטח פתוח. זה נשאר בגלל המצב המשפטי שהיה בתקופה שנאסר לחלוטין על אירועים.

זה נשאר הגבלה של 50 איש?

נכון. אם זה בשטח פרטי לחלוטין - - -

ומה שיהיה במקום סגור – ההגבלה תהיה ל-20 איש.

אם זה במקום שמקיים אירועים אז בעצם ההוראה היא שזה יכול להתקיים רק בשטח פתוח. אם את עושה אירוע בשטח פרטי לחלוטין אז זה לפי ההגבלות של ההתקהלות. בבית את יכולה לעשות אירוע של עד 20 איש, ובחוץ עד 50 איש.

זאת אומרת כל החתונות, בר מצוות ובת מצוות בשטח פתוח יהיו בהגבלה של 50?

כן, אירועים לציון טקס דתי: בר מצווה, בריתות וחתונות, בשטח פתוח או סגור של אולם.

אז אין הבדל. לא קיבלנו פה כלום.

אין הבדל מכיוון שההיגיון המסדר הוא אותו היגיון מסדר.

היא אמרה שזה בדיוק אותו דבר. הדברים ברורים.

אני רוצה לשאול: חתונות – אני מבינה, הצלחתי להשתכנע כבר בדיונים קודמים, וגם בשיחות האינטנסיביות שהיו לי בסוף השבוע, וגם ראיתי בעיניים. מי שמנסה עכשיו לשחק אותה שאפשר לייצר פה איזשהו שדה סטרילי משקר לעצמו או שקשה לו להשלים עם רוע הגזרה.

אבל אם אנחנו מדברים על מסעדות, על ברים לצורך העניין – אני שמה רגע בצד את המסעדות כי זה עוד לא בצו – ברים ומקומות כאלה שנמצאים במקום פתוח, אנשים שמגיעים בינם לבין עצמם. אני לא מדברת על מקומות שרוקדים בהם, למשל על מועדונים. אנשים באים ויושבים בקבוצות שלהם במקומות פתוחים, ויש מקומות פתוחים, אני יכולה להגיד לך, בצפון, מרחבים אדירים. למה שם להגביל ל-50 אם הם יכולים לשבת כקבוצות נפרדות?

ועוד משהו: 50 – למה להגביל את זה לבחוץ ובפנים? מסעדות שיש להן מקום - - -

אנחנו לא מדברים על מסעדות אלא על ברים.

בברים כנ"ל. אם יש להם מקום להוציא שולחנות החוצה, שיחריגו את זה בנוסף ל-50.

צריך להבהיר אם זה כולל גם את אנשי הצוות.

ד"ר קלינר יוכל אחר כך להרחיב על הנתונים. הוא ציין את זה לגבי האירועים. אבל בניכוי של התחלואה, של הנדבקים בתוך הבית או נתונים שאנחנו לא יודעים, אחרי מוסדות חינוך, שני המקומות שבהם אחוזי ההדבקה הכי משמעותיים הם קודם כול אירועים ואחר כך מוקדי בילוי. לכן ההמלצה הייתה לגבי שני אלה לצמצם את מספר השוהים. נכון שאופי של אירוע בפאב שונה מאופי של חתונה, אבל עדיין גם אלה מקומות שבהם יש התקהלות ומפגשים חברתיים, מוזיקה חדשה. אנשים גם אוכלים ושותים ולכן הרבה פעמים אין מסכות. אלה סיטואציות שבהן הרבה יותר קשה לשמור על הכללים של הריחוק החברתי, וזה תואם גם את הנתונים שאנחנו רואים. לכן ההמלצה הייתה גם לגבי חתונות ואירועים וגם לגבי מקומות הבילוי.

לא קיבלתי תשובה.

אני מחדדת את השאלה של חברת הכנסת הילה וזאן. אם יש לנו עסק שיש בו גם מקום בפנים וגם מקום בחוץ – כמובן המקום הפנים בפרופורציות, כלומר לא לדחוס שם 50 כי אפשר אלא באחוז מסוים מן התפוסה. עדיין חלה ההגבלה?

כן, ההגבלה חלה על השטח של המקום, בין אם זה בפנים ובין אם זה בחוץ. זה עד 50 בעסק.

אולי תחשבו מחוץ לקופסה ותעשו לפי מטרים ולא לפי מספר האנשים?

שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות והברים רוצה לומר מספר דברים לפני שאנחנו עוברים להקראה.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. קודם כול לגבי נושא הברים, כפי שאמרת בצדק, ברים הם מקום שאין בו ריקודים. באים, שותים, יושבים, ומגיעים בקפסולות ברורות מן הבית. לכן הכלל הזה לגבי הברים נראה לי כאילו פשוט לקחו איזה מספר, בדקו עם האצבע וראו לאן הרוח נושבת. מה זה 50 איש? אם אני מקום של 1,000 מטר או מקום של 100 מטר, הכול זה 50 איש? אם אני מקום שיש לו 300 מקומות בחוץ ו-100 מקומות בפנים, אז זה גם 50 איש? איפה פה ההיגיון באקסיומה הזאת? אין פה שום היגיון. זה נראה כאילו מין שליפה מן המותן שהמציאו אותה, ועכשיו פה גוזרים את גורלם של 1,000 עסקים, של עשרות אלפי עובדים. פשוט אין פה שום היגיון כלכלי להמשיך להפעיל את העסקים, צריך להבין. עסק של 100 מקומות ישיבה שאומרים לו שהוא יכול להכניס רק 50 – אין לזה שום היגיון כלכלי, אין לזה שום מודל כלכלי שלפיו העסק יכול להמשיך לפעול. זה כמו להגיד לסגור אותו.

דבר חשוב נוסף, אמנם המסעדות הן לא חלק מן השיח פה היום אבל אנחנו נמצאים ברקע כל הזמן. גם אנחנו במסעדות, צריך להבין שהדיון – אני לא יודע אם יהיה דיון, אני מקווה מאוד שלא – לאט-לאט הופך להיות דיון אקדמי. הדיבור על המסעדות בתקשורת והדיבור של משרד הבריאות וההוספה שלנו של השיח – וחלילה, אולמות האירועים הם קולגות שלנו – העסקים שלנו הם עסקים בעלי אופי אחר, הם הרבה יותר סולידיים, ההתנהגות בתוך העסק היא שונה. הקשר הזה שעשו בינינו לבין אולמות האירועים הורג לנו את העסקים. חבר'ה, אנחנו בסוף השבוע – כן הגבלות, לא הגבלות – לא עבדנו. ההגבלות לא רלוונטיות, פשוט מאוד אנשים לא באים לעסקים, לא באים לבלות, וזה כתוצאה מן האנדרלמוסיה הזאת, שפשוט לא אומרים לציבור, לא נותנים נתונים. אני לא שמעתי ממשרד הבריאות על מסעדות כמקור הידבקות אף לא פעם אחת אבל עדיין אנחנו בשיא השיח. זה גורם לנו לנזק כלכלי אדיר, בלי שום הגבלה, עוד לפני שהגבילו אותנו.

דבר נוסף, גברתי היושבת-ראש, שחשוב לי להדגיש הוא ההיבט הכלכלי.

המסעדות הן לא חלק מן הצו אבל היה חשוב לו לציין את זה ואת ההגבלה.

מה התועלת מזה?

בהיבט הכלכלי אני רוצה להסביר ולהגיד לוועדה, כי זה דבר חשוב מאוד: מדברים פה על תוכנית חצי שנתית, מדברים פה על פעימה רביעית של מאי–יוני. אלפי בעלי עסקים בתחום שלנו עדיין לא קיבלו שקל אחד של פיצוי מתחילת המשבר. אני מדבר על מרץ–אפריל, אני מדבר על הפעימה הראשונה והשנייה. יש היום 17,000 בקשות ששוכבות ברשות המסים, שרשות המסים או לא טיפלה בהן בכלל או נתנה איזה טיפול ראשוני, העבירה מקדמה של 20% לבעלי העסקים ועכשיו הדבר הזה יימשך חודשים על חודשים ודיונים אצל פקידי השומה, והאנשים בעצם לא יראו את הכסף או שיסחטו אותם. יקראו להם לפקיד השומה ויגידו להם: רגע, אתה ביקשת 50,000, ניתן לך 25,000.

מתישים את המערכת.

מבינים שהוא במצוקה ויסחטו אותו כדי שיגמור את העיסוק בכסף, כי יודעים שהוא לחוץ והוא גוסס: בוא תיקח משהו ותעזוב אותנו בשקט.

עניין נוסף הוא התוכניות קדימה. לא יכול להיות שיאשרו פה הגבלות מסוימות מהיום למחר בלי תוכנית כלכלית. חייבים לאשר את התוכנית הכלכלית לפני. שמעתי את עידו סופר מאגף התקציבים ושמעתי את ראש הממשלה ושמעתי את שר האוצר.

שי, פה זה בעיה, אתה יודע. הנגיף לא מחכה שיכינו את התוכנית.

הדבר הזה צריך להיות לפני שמאשרים הגבלות. לא ייתכן שיגבילו ואז יגידו: אוקיי, חבר'ה, עכשיו אנחנו נדבר ונעשה תוכנית. תודה רבה.

תודה רבה שי.

קודם כול אני כבר אומרת מראש, אני מבקשת, לאה גופר מנהלת הוועדה, שיהיה דיון בנושא החשוב שהוא העלה, לגבי זה שאנשים שם לא קיבלו את הפעימה הראשונה עדיין, את מה שנוגע עוד למרץ–אפריל, ישיבה גם עם רשות המסים. שיגיעו מוכנים עם נתונים.

אני מבקשת ממך, שי ברמן, להעביר אליי, יש לי משלי שתיים, תעביר לי עוד שלוש–ארבע בקשות טיפול דומות או שלושה תיאורי מקרים ואנחנו נבדוק אותם כאן בוועדה. בסדר? אפילו לא צריך את השמות, אנחנו נעשה את זה מול רשות המסים. אני רוצה לראות שהדברים עובדים. אני לגמרי מסכימה איתך שבלתי אפשרי שאנחנו עושים הכול כדי לשמור על האזרחים אבל בסוף אנחנו לא מצליחים לצמצם את הפערים האלה שהם לא פחות חשובים. זה דבר אחד.

דבר שני, אסכם בזה גם את הדברים אחר כך, אנחנו נבקש לערוך דיון נוסף. אנחנו נאשר את הצו כי בריאות הציבור פה על השולחן, אבל אנחנו יודעים שיש דיוני ממשלה נוספים. אנחנו נבקש שידונו מחדש בנושא של הברים, בעיקר אלה שנמצאים בחוץ.

אני רוצה להבהיר משהו, כי פשוט באתר רויטרס כנראה לא שמעו את הדיון וישר טענו שאני תקפתי שלא יהיו הפגנות. אמרתי בפירוש, ואני חוזרת ואומרת: לפזר אותם. שיהיו, אבל שיהיו בפיזור.

שגם שם יקפידו.

נכון. ושם יקפידו מפני שברגע שהם מתכנסים ביחד יש סיכוי גדול להדבקה. שיפזרו אותם. את יודעת, זה פרה קדושה שאסור לדבר עליה, ואני מעזה לדבר עליה, אבל מיד זה הפך להיות: "אנשי הליכוד חסרי דמוקרטיה" וכולי.

אנחנו יודעים איך זה עובד.

ברור לי. אז אנחנו באופנה הזו.

האם בבית פרטי בגינה פרטית זוג יכול להתחתן עם 50 איש?

התשובה היא: כן, בחוץ.

חתונה או בר מצווה – כן.

תודה רבה.

50 בחוץ, 20 בפנים.

בואו בבקשה נעבור להקראה. אבל רק לפני כן, הערה קטנה כדי לסגור את הדיון שהיה.

היועצים פה יצאו וקיימו שיחה עם הממונה על הרשות להגנת הצרכן. מסתבר שחוק הגנת הצרכן לא מגן במצב של כוח עליון. אנחנו עוד לא הגדרנו כוח עליון, אבל אני יודעת שיש דיון על זה. יש ועדה בראשות ארז קמיניץ שעובדת בדיוק על הנושא הזה, על ההסדרה של הנושא הזה. אנחנו נהיה בקשר עם ארז קמיניץ כדי לראות שיינתן פה פתרון לטובת הזוגות הצעירים. אנחנו מתחייבים לא להניח לסוגיה הזו עד שנראה שאנחנו מצליחים לפתור גם עבורם את הנושא. תודה רבה סתיו.

בבקשה נירה, ואז אנחנו נתקדם.

על שולחן חברי הכנסת מונחים שני צווים לאישור, לא אחד אלא שניים, אחד מהותי והשני יותר טכני. הצו המהותי הוא הצו שבסופו כתוב: "שינוי התוספת לחוק". זה הצו שבעצם משנה את תקנות הגבלת פעילות שהעברנו לפני שבועיים, ואני הכנסתי לכם את השינויים שלו גם אל תוך הנוסח של החוק הקיים. זה הצו שמדבר, כפי שציינה נציגת משרד הבריאות, על הגבלה של 50 לקוחות בפאבים ובברים, להבדיל מבתי אוכל ועסקי אוכל אחרים. והדבר השני הוא בעצם חיתוך לגבי כל האירועים שהם חתונה, בר מצווה, בת מצווה, בריתות ומקבילים להם בדתות אחרות, וגם שם חיתוך של 50 איש, בפנים או בחוץ.

הסעיף שלא מצוין פה אבל הוא מצוין בהמשך אותו סעיף הוא שכל אירוע שהוא לא אחד מאלה ממשיכים לחול עליו הכללים של: חייב להיות במקום פתוח, ואז אם הוא במקום פתוח הוא כפוף להתקהלות במקום ציבורי שנמצאת בצו בריאות העם, שזה אומר עד 50 איש, כל עוד הוא נערך בגן אירועים. אנחנו מדברים פה על גני אירועים. כל אירוע שהוא לא חתונה, בר מצווה, בת מצווה, ברית, בריתא וכדומה שנערך בגן אירועים חייב להיות במקום פתוח, ואז הוא יכול להיות עם כמות של 50 משתתפים.

ומה זה 20 משתתפים?

20 משתתפים זה במקום סגור.

אם את עושה אירוע בתוך הבית – 20 אנשים; אם את עושה אירוע בגינה, כפי שחבר הכנסת מיקי לוי אמר – 50 אנשים.

בבית גם מישהו צריך לפקח עליהם. דווקא שם נדבקים הכי הרבה, בתוך המסיבות הפרטיות.

זה בעצם פאבים, ברים ואולמות אירועים. נכון?

נכון.

מה ההבדל בין פאב לבר?

כל הברים הולכים להפוך למסעדות, זה מה שאני שומע.

אולי ייצא טוב מזה, לא במובן של ההרחבה חלילה, שלא יתנו לי פרשנויות מיוחדות כל הציניקנים למיניהם.

כרגע בחוק ההתייחסות היא לבית אוכל, ובכלל זה בית אוכל בבית מלון, בר או פאב. החוק מחריג את הברים והפאבים. זה כרגע הנוסח של החוק הקיים.

הצו השני שמונח בפניכם, בגלל השינוי שאנחנו עושים כרגע, עושה איזה שינוי טכני בצו שהעברנו בשבוע שעבר, שהייתה בו הוראת שעה לתקופה מסוימת, בין 10–31 ביולי.

הוא מבטל את זה.

אנחנו מבטלים את הסעיף הזה כי הוא הופך להיות לא רלוונטי, כי זו הייתה הוראת שעה ויש לנו עכשיו תקנות חדשות.

לכמה זמן ההגבלה הזאת?

עד שהחוק הזה יהיה בתוקף, כלומר ב-6 באוגוסט.

אמרנו שזה נכנס ל-45 יום.

נכון, עד 6 באוגוסט.

45 ימים, וכשזה יסתיים הממשלה תצטרך להביא את זה פעם נוספת.

נכון.

אנחנו מקווים לחוקק את חוק הסמכויות עד אז.

דבר נוסף, חשוב להבין, אנחנו מאשרים את הצו הזה כמו שהוא. זה צו שהממשלה כולה התקינה אותו. כלומר שינויים בצו הזה כרגע אי אפשר לעשות כאן בוועדה כי אז הממשלה צריכה לקבל הסמכה.

אנחנו יודעים. לכן אמרתי שאנחנו נבקש מן הממשלה בדיונים הבאים שלה לדון בסוגיות שהפריעו פה לחברי הכנסת.

דבר נוסף, אני רוצה להפנות שאלה למשרד המשפטים. זה עלה לפני כן ועדיין לא קיבלנו את התשובה שלכם לגבי ההסמכה לגבי הברים והפאבים. אולי רק תסבירו על איזה סעיף אתם מסתמכים. ציינתם פה את סעיף 2(3). מה הפרשנות שלכם לסעיף?

אני ממשרד המשפטים. ציינו כמקור הסמכה את סעיף 2(1) ו-(3), כאשר לגבי פסקה (1) יש הסמכה מפורשת ברורה מאוד לשנות את מספר השוהים המותר באירוע המתקיים באולם אירועים או במקום תרבות. כאן בצו שהממשלה מביאה לוועדה יש הצעה לשנות את מספר השוהים המרבי באולם אירועים, זה אחד.

לגבי ברים ופאבים – הם לא נכנסים בפסקה (1). לעומת זה, בפסקה (3), שבה כתוב: "לקבוע כי אין להפעיל מקום או עסק שהפעילות בו מותרת לפי תקנה (5)(ב), למעט מקום או עסק כאמור בפסקה (2) לתקנה האמורה", אז ברים ופאבים, וגם מסעדות ועוד כל מיני סוגי עסקים, מוסדרים בתוך תקנה (5).

לאחר שהדבר הובא בפני היועץ המשפטי לממשלה, ועל אף שזו לא דרך המלך, כי באמת פסקה (1) יש בה הסמכה מפורשת מאוד וספציפית, היועץ המשפטי לממשלה הביע את עמדתו ואישר לממשלה לפרש את פסקה (3), כך שבמקום שבו יש סמכות לסגור לגמרי עסק אז אפשר גם לפרש שיש סמכות להטיל תנאים שהם פחותים מבחינת הפגיעה בזכויות מאשר סגירה מוחלטת, על אף שזו לא דרך המלך, אבל לאור החיוניות והדחיפות של התיקון הפרשנות הזאת התקבלה.

עכשיו בואו ברשותכם נעשה את זה פשוט. הציבור לא מבין את כל המלל הזה. אנחנו קראנו, אתם מבינים את זה. בפשטות, מה שאנחנו מצביעים עליו עכשיו משמעו שאנחנו מגבילים את אולמות האירועים, בחוץ ובפנים, ל-50 אנשים. אנחנו עושים את זה בכאב אבל גם מתוך הרבה מאוד אחריות. אנחנו מגבילים באותה מידה את הברים ואת הפאבים. התקהלות בפנים מותרת עד 20 אנשים.

התקהלות בפנים ובחוץ – זה לא מסודר בצו הזה. זה צו בריאות העם, בסמכות מנכ"ל משרד הבריאות. זה כבר נחתם ונכנס לתוקף ביום חמישי בבוקר.

כולל ההגבלה של ה-20?

כן.

נכון, זה מה שהיה כתוב שם. מה עוד יש לנו פה?

הגבלה על מספר האנשים באולמות אירועים ובברים ופאבים.

גברתי, את יכולה לאפשר לי להגיד משהו לפני ההצבעה?

אתן לך ואז אגש להצבעה.

אני אצביע נגד, לא כנגד צו הבריאות, אינני מתווכח עם רופאים. אני מתווכח עם שני סעיפים.

אין מתווה ברור של האוצר לפיצויים ולכן אני אצביע נגד.

השני: ההצעה שלי, ההגיונית, לבחון על פי גודל ולא על פי מבחן אבסולוטי, היה ראוי שתיבדק.

מכיוון ששני אלו לא באו לעולם, לא מתווה הפיצויים ולא החישוב על פי הגודל אלא קביעה של מספר אבסולוטי לא הגיוני, אני אצביע נגד.

תודה, אני מודה לך מאוד שנתת לי לדבר.

תודה רבה.

הצו – ואני מבקשת שזה יהיה כתוב כי על זה אני מצביעה – ייכנס לתוקף מחר בבוקר.

בינתיים זה לא מופיע בנוסח שהממשלה הניחה בפני הוועדה. ככל שהוועדה מצביעה שלא לאשר את התקנות אלא אם הממשלה תעשה תיקון כאמור, הדבר יובא בפני הממשלה.

מתי הם יעשו את התיקון?

אנחנו נביא את החלטת הוועדה בפני הממשלה.

הצו מבחינתנו נכנס לתוקף מחר בבוקר. אתם יכולים לעשות את השינוי, והיה פה מספיק זמן להתארגן כי אתם ידעתם שלשם אנחנו הולכים. אני מבקשת, אם צריך תבקשו ממי שצריך שם שיעביר לנו נוסח מתוקן, למרות שאם אנחנו מצביעים על זה כשהאמירה של הוועדה, והחברים יודעים שהם מצביעים על כך, היא שזה נכנס לתוקף מחר בבוקר, מבחינתנו זה הצו. אחר כך תעשו את כל התיקונים שאתם רוצים.

כרגע לוועדה יש סמכות לאשר או לא לאשר את הנוסח שהונח בפניה.

אז לא מאשרים. נבוא מחר עוד פעם.

חברים, אני לא משחקת את המשחק הזה עכשיו. אנחנו נצא להפסקה של חמש דקות, תדברו עם מי שצריך. אתם תביאו עכשיו צו שהתוקף שלו ייכנס מחר בבוקר.

או קצת אחרי, אם רוצים. אם את רוצה שנצביע.

אבל למה לא עשיתם את זה קודם? ידעתם שזה הכוונה של הוועדה.

הצו נכנס לתוקף מחר בבוקר. אני לא יודעת מה הפרוצדורה.

אולי היועצת המשפטית של הוועדה יכולה להידרש לשאלה, אולי אפשר לעשות הסכמה, הצבעה מותנית בשינוי. אני לא מכירה.

אוקיי, הצבעה מותנית בשינוי. אין בעיה. אם אתם רוצים, נצא להפסקה של 5 דקות. אני יודעת שזה אפשרי, בדקתי את זה משפטית, וגם אמרתי חד-משמעית ואעמוד בזה: לא יהיה צו אם הוא לא בתוקף ממחר בבוקר. אני מבקשת מן החברים בתוך חמש דקות להתקשר בטלפון למי שצריך ואנחנו נעשה את הפרוצדורה. נצא להפסקה.


(הישיבה נפסקה בשעה 15:40 ונתחדשה בשעה 15:50.)

אני מחדשת את הישיבה. חבר הכנסת משה אבוטבול ביקש לדבר, אבל אני מבקשת שתדבר בקצרה כי כבר שמענו הכול, אל תחזרו על מה שכבר נאמר. רק תשתחרר מן הלב. יש לך דקה.

אני מבקש לא להפריע לי, גם אם הדברים מעצבנים.

כעסת עליי, היושבת-ראש, כשאמרתי שהתחושה היא שאני מרגיש כמו מנופי אבי, שאני צריך להצביע עם הקואליציה גם על דברים שאני לא שלם איתם.

אני רק רוצה לומר: אני מסכים עם כל מה שאמרתם, אני אפילו מוכן לתמוך. בסך הכול ביקשתי שלושה ימים כדי לאפשר לאלה שכבר הזמינו את האורחים שלהם, עד סוף השבוע, להיערך לנושא הזה. לאולמות – כדי שלא ייזרק אוכל לזבל. נתתי בסך הכול מתווה, שכל מה שאנחנו אומרים הוא קדוש, כולנו אפילו נצביע בעד, רק לתת שלושה ימים.

תורידו את הכמות, תעשו את זה מקום רחב יותר, תני קצת יותר פתרונות. לא רצו.

אני אומר את זה לכל אותם אנשים, עשרות רבות שפנו אליי, אני מבקש מכם סליחה.

תצביע נגד.

אני מבקש מכם סליחה. אני אצביע איתך, מיקי לוי, כאשר אתה תיכנס לקואליציה. אני נאלץ להצביע עם הקואליציה כי זה מה שמחייב אותנו. אבל דבר אחד בטוח, שאם הייתי יודע שיש רוב לנושא הזה מאוד יכול להיות שהייתי נמנע או מתנגד. אבל היות ואין רוב לבקשה שלי, אין טעם שעכשיו אצביע.

יש רוב.

אין רוב. בדקתי את זה.

אני רק רוצה לומר בשתי מילים אחרונות: אני מאחל לכם המון מזל טוב. ניפגש בשמחות. צר לי ותסלחו לי.

אמן.

אני רוצה להגיד לך, משה, לבי גם עם אלה שמתחתנים אחרי 9 ביולי, ויש לא מעט כאלה, במיוחד אנחנו יודעים שמזרחיים כן מתחתנים, ויש לי כאן פניות לגבי 12 ביולי ולגבי 13 ביולי. לבי עם כולם, לא רק בשלושת הימים האלה. גם אם היינו פותרים את השלושה הימים האלה על חשבון ההגנה על בריאות הציבור, לא באמת היינו פותרים את הבעיה של כל אותם אלה שפנו אלינו בטלפון ובכל ערוץ אפשרי. כן, כמוך, גם לבי איתם, אבל גם יש לי אחריות כמי שמנהיגה בציבור, ולפעמים זה קשה, אמרתי כבר.

ג'אבר עסאקלה, משפט. חלאס, אתם חוזרים על הדברים.

אנחנו מנסים למשוך יום, יומיים, שלושה, עד שתהיה ההצבעה.

אל תשמח כי אני עוברת להצבעה. בבקשה.

הצו הזה משאיר בפני הזוגות שתי אפשרויות בלבד: אפשרות ראשונה, לבטל את החתונה ולהסתבך כספית וכלכלית עם כל ההשקעה שלהם עד עכשיו; ואפשרות שנייה, לעבור על הצו הזה. לדעתי אנחנו כלאנו אותם למצב בלתי אפשרי, לא הוגן, ולכן אני הולך להצביע נגד.

תודה רבה. אני עוברת להצבעה.

אפשר?

לא, זהו, די. סליחה חברת הכנסת מלינובסקי אבל שמענו את כל הדברים ואנחנו חוזרים על זה. אני יודעת מה עמדתכם.

לא אחזור על אותם דברים.

אני רק רוצה לחדד בשביל חבר הכנסת מיקי לוי, שמתנגד לא כי הוא מתווכח עם הרופאים ועם הצורך האמיתי שלנו כמנהיגים לדאוג לבריאות הציבור גם כשקשה, אלא בגלל הנושא של מתווה האוצר והסוגיות הנוספות שהוא העלה.

אני רוצה, ברשותכם, לעבור על הצו. הסיכום שעלה הוא שאנחנו מצביעים על כך שהתוקף של הצו ייכנס מחר, גם אם הוא יפורסם היום, כי חשוב לנו שהוא יפורסם לציבור, שהציבור יוכל ללמוד אותו ולהיערך למחר.

מחר בחצות?

לא. התוקף הוא מחר בבוקר. זאת ההתניה שלנו. היה וזה לא קורה, ההצבעה שלנו מבוטלת כאן. זה סוכם ביחד עם היועצת המשפטית של הוועדה.

נעבור להצבעה. מי בעד הצו?

אני צריכה להקריא אותו.

זה שתי הצבעות או הצבעה אחת?

זה שתי הצבעות. אלה שני צווים שונים.

אחד זה הביטול של בין המצרים.

אני מתחילה בצו המהותי.

צו לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (שינוי התוספת לחוק), התש"ף-2020



"בתוקף סמכותה לפי סעיף 2(1) ו-2(3) לחוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020 (להלן – החוק), ובאישור הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה, מצווה הממשלה לאמור:


שינוי התוספת לחוק
1.
בתוספת לחוק, בתקנות שעת חרום המובאות בה, בתקנה 5(ב) –



(1)
בפסקה (1)(ב), בפסקת משנה (א) המובאת בה, בסופה יבוא:
"ואולם בבר או בפאב מספר הלקוחות לא יעלה על 50;";



(2)
בפסקה (12)(א)(1) –





(1) ברישה, במקום "על המפורט להלן, לפי העניין" יבוא "על 50";





(2) פסקאות משנה (א) ו – (ב) – יימחקו."



אני מבינה שהוועדה מוסיפה את סעיף 2, סעיף תחילה.

"תחילה
2.
תחילתו של צו זה ביום י"ד בתמוז, התש"ף (6 ביולי 2020) בשעה 08:00."



הכוונה היא שהצו יתחיל ממחר בבוקר. אתם רוצים לציין את השעה? כי אחרת זה מתחיל מן הלילה. בסדר, זה חשוב.

מחר ב-8 בבוקר.

השאלה אם אנחנו מתייחסים לסעיף של החתונות במועד התחילה או לכל הצו.

כל הצו נכנס לתוקף מחר ב-8 בבוקר.

חתונות על הנץ בבקשה. בנץ אנחנו נגמור את החתונות.

זה הנוסח שהוועדה כרגע מעלה להצבעה על הצו הזה.

תקראי גם את הצו השני ואנחנו נצביע על שניהם ביחד.

גברתי, סגן השר אמר שגם בבתי מלון תיאסר התקהלות של יותר מ-20 איש?

לא. אם עושים אירוע בתוך בית מלון אז זה 20 איש. לגבי בתי מלון אין שום שינוי, הם לא חלק מן הצו. בבקשה.

הצו השני הוא צו יותר טכני.
צו לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (שינוי התוספת לחוק והוראת שעה) (תיקון), התש"ף-2020



"בתוקף סמכותה לפי סעיף 2(1) לחוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף–2020, ובאישור הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה, מצווה הממשלה לאמור:

ביטול סעיף 2
1.
בצו לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (שינוי התוספת לחוק והוראת שעה), התש"ף- 2020, סעיף 2 – בטל."

אפשר להצביע על שניהם ביחד או בנפרד?

בנפרד.

מתי אני יכולה לעשות התייעצות סיעתית, לפני ההצבעה?

הצבעה על הצווים. אנחנו מצביעים על הצו הראשון, שמגדיר את ההגבלות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 8
נגד – 3
נמנעים – אין
הצו לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (שינוי התוספת לחוק), התש"ף-2020, אושר.

אני מצביע באצבע שמאל. אני מזדהה עם בעלי האולמות ועם הזוגות הצעירים.

על כל התנהלות הממשלה אפשר להגיד רק דבר אחד: שאלוהים ישמור אותנו.

נכון שאני מתנגד אבל אני הצבעתי בעד.

שמונה בעד, שלושה נגד, אין נמנעים. הצו אושר.

אני מבקשת להצביע על הצו השני. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 8
נגד – 3
נמנעים – אין
הצו לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (שינוי התוספת לחוק והוראת שעה) (תיקון), התש"ף-2020, אושר.

שמונה בעד, שלושה נגד, אין נמנעים. הצו אושר.

רביזיה לפני ההצבעות.

אפשר לעשות רביזיה על צו?

על כל החלטה של ועדה אפשר לעשות בעיקרון רביזיה.

רביזיה על שתי ההצבעות.

אולי צריך הצבעה אם אפשר לעשות רביזיה.

בעוד חצי שעה.

יש פה בקשה לרביזיה. אנחנו נתכנס להצבעה חוזרת בעוד חצי שעה, בשעה 16:35.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:05.