פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



20
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
07/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 24
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ט"ו בתמוז התש"ף (07 ביולי 2020), שעה 10:00

דיון מהיר בנושא: "מחסור בכוח אדם ועומס רב על העובדים הסוציאליים"

חברי הוועדה: טלי פלוסקוב – מ"מ היו"ר
היבה יזבק
אופיר סופר
איימן עודה

יוסף ג'בארין
ניצן הורוביץ
אימאן ח'טיב יאסין
סונדוס סאלח
עאידה תומא סלימאן
חמד עמאר
ג'אבר עסאקלה
תהילה פרידמן

ניר קידר - סמנכ"ל בכיר, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

רון שביט - ממלא מקום אגף בכיר ארגון מינהל ופיתוח ברשויות המקומיות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

נתנאל אשרי - רפרנט בטל"א רווחה ועליה באג"ת, משרד האוצר

ענבל חרמוני - יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, איגוד העובדים הסוציאליים

רבקה גבלייב - עו"ס משפחה, איגוד העובדים הסוציאליים

תמי ברששת - מנהלת אגף רווחה בפרדס חנה, מרכז השלטון המקומי

ורד וינדמן - מנכ"לית, המועצה הלאומית לשלום הילד

ענת כהן שמואל

שרון רפאלי

"מחסור בכוח אדם ועומס רב על העובדים הסוציאליים"

שלום, בוקר טוב לכולם. היום 7 ביולי 2020, השעה 10:06. אני פותחת את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא הוא דיון מהיר בנושא מחסור בכוח אדם ועומס רב על העובדים הסוציאליים. אני, קודם כול, רוצה להודות לחברי הכנסת שהצטרפו אליי כשיזמתי את הדיון. אני בטוחה שיש עוד הרבה בני בית שמזדהים עם הנושא.

חברת הכנסת טלי פלוסקוב, חבר הכנסת יוסף ג'בארין, חברת הכנסת אורלי פרומן, חבר הכנסת יעקב אשר, חבר הכנסת ניצן הורוביץ וחבר הכנסת חמד עמאר. הנושא שאנחנו מדברים עליו היום נמצא כבר עמוק מאוד בכותרות. כשהגשנו את הבקשה זה עוד לא היה שם כי עוד לא הייתה שביתה והתקשורת לא דיברה על זה כל יום. אבל הבנו שהנושא קריטי מאוד וחשוב בתקופת הזמן הזאת. לכן מצד אחד אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת חיים כץ על כך שנתן לי את האפשרות לנהל את הדיון ולראות לאן אנחנו מביאים את ההחלטות של היום. הצטרף אלינו גם חבר הכנסת אופיר סופר.

בוקר טוב.

היום נשמע הרבה סוגיות ונדבר עליהן. כולנו מבינים שהעובדים הסוציאליים היום זה בדיוק כמו האחיות בבית החולים, אם לא יותר. בבית חולים נמצאים אנשים חולים שאנחנו רואים שהם חולים, והעובדים הסוציאליים מטפלים שאנחנו לא רואים שהם חולים. זה אנשים שהרבה פעמים מתביישים לפנות לעובד סוציאלי, ואם כבר הוא פונה לעובד סוציאלי הוא עובר תהליך שהוא לא רגיל אליו כל כך כי הוא זקוק לעזרה. ומה לעשות, בתקופה הזאת היום יש יותר אנשים שזקוקים לעזרה, ואנחנו עדים לכך שיש עלייה של 62% בפניות לעובדים הסוציאליים לעומת המצב הרגיל. זה אומר המון. זה אומר שאנשים נמצאים במצוקה, זה אומר שמספר העובדים הסוציאליים שיש במערכת הוא לא מספיק, ולא רק לא מספיק, אלא היחס לעובדים הסוציאליים הוא לא מספיק ראוי.

רבים מכם יודעים שהייתי ראש עיריית ערד והייתי מאוד קרובה לעובדים הסוציאליים ותמיד חיפשתי איך אפשר לחזק אותם ולתת להם גיבוי. אבל יש דברים שנמצאים בידיים של ראשי הרשויות אבל יש דברים שנמצאים גם בידיים של מחוקקים בבית הזה וגם של הממשלה.

הצטרפה אלינו גם חברת הכנסת תהילה פרידמן.

אני אומרת כבר בהתחלה: זה לא אומר שהגעתי לדיון עם פתרונות, אבל כולנו מבינים שיש מה לעשות בנושא. אני יודעת ששר הרווחה איציק שמולי מאוד מעורב בנושא ומאוד תומך בו. אני יודעת שנציגי האוצר מדברים אבל לא מגיעים לשום דבר. אנחנו שומעים מהעובדים הסוציאליים שיש להם תחושה שלא באמת מדברים איתם, ואנחנו צריכים לעשות הכול כדי שבסוף הבשורה נביא את הבשורה לאנשים האלה לא רק בגלל שהם שובתים, ואנשים היום נמצאים ללא טיפול, אלא בגלל שבאמת מגיע להם.

אני אתן לחברי הכנסת להביע את עמדתם . יש אנשים שנמצאים בזום – גם נציגי האיגוד וגם עובדים סוציאליים בעצמם. היום בשעה 13:00 יש לי פגישה עם שר האוצר, ואני באה אליו עם הנושא הזה. לכן אני אתן לראשון הדוברים חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה.

תודה, גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לפתוח בתמיכה החלטתית במאבקן של העובדים והעובדות הסוציאליות. המאבק הזה ראוי להערכה. אחרי תקופה ארוכה שהם דרשו בצדק שיפור תנאים, הגדלת משכורת והבטחת שלומם בעבודה, לצערי, הממשלה לא נענתה לדרישות הללו ולכן השביתה מתבקשת. אנחנו כאן, לדעתי, לתמוך בהם ובשביתה הזאת.

לפי כל הפרמטרים שאנחנו נתקלים בהם גם מבחינת העומסים הקיימים בהשוואה למדינות אחרות, במיוחד במדינות OECD, ברור שאין מה להשוות את העומס הקיים בישראל לעומסים במדינות אחרות לעניין מספר העובדים הסוציאליים יחסית לצרכים.

למספר התיקים.

כן, למספר התיקים בשירותי הרווחה. המצב היה קשה גם לפני משבר הקורונה, ולכן הדרישות היו קיימות ותקפות גם לפני המשבר. לפי כל הנתונים שלפנינו, משבר הקורונה רק החריף את המצוקה החברתית, את המצוקה של העובדים הסוציאליים. הנתונים ששמענו בדיון בוועדה לזכויות הילד על מצוקות של ילדים ונוער בסיכון – עלייה של 60% בפנייה לשירותי הרווחה – כל הפרמטרים מראים שדווקא עכשיו העובדות הסוציאליות ממלאות תפקיד סופר חשוב בהתמודדות עם האוכלוסיות הנזקקות. לכן צריך להתקומם על כך שדווקא עכשיו פוגעים בהם ולא מאפשרים את תנאי העבודה. לכן אני מקווה, גברתי היושבת-ראש, שאנחנו בוועדה נתייצב באופן ברור לצד המאבק הזה. זה מאבק צודק. הוועדה הזאת קיימה דיונים רק לפני שנתיים וגם הוועדה לקידום מעמד האישה קיימה על כך דיונים – על תנאים קשים, על היעדר ביטחון במקומות העבודה בגלל האלימות. הגיע הזמן לפתור את העניין הזה. משרדי הממשלה נדרשים להקצות את המשאבים כדי שהעובדות הסוציאליות יצליחו למלא את התפקיד. גברתי היושבת-ראש, הנתון של 1,000 משרות לא מאוישות בגלל הרעת תנאים זה פשוט משהו מחריד. זה גם אומר שיש עכשיו מחסור עצום בכוח אדם ובצוות המקצועי שיכול להתמודד.

אני אגיד כדי שהציבור יבין אותנו: יש לנו כסף, יש לנו משרות, יש לנו תקנים, אבל אין אנשים שמוכנים לעבוד בתנאים כאלה.

נכון. זה רק מראה את עוצמת הפגיעה ועוצמת המצב הקשה של התפקיד הזה. הגיע הזמן לשנות כיוון ולקבל מדיניות אחרת שתיתן את הזכויות שהעובדות הסוציאליות צריכות. אנחנו תומכים בהן.

תודה, חבר הכנסת יוסף ג'בארין. אולי לא אמרתי מההתחלה, אבל אני אוסיף את זה אחרי שאמרת: ברור שאנחנו תומכים במאבקם. אם אנחנו נמצאים היום כאן ומדברים ומחפשים דרך לפתור את הסוגיה ברור שאנחנו כן איתם ומחפשים פתרון. זאת אומרת לדבר בוועדה הזאת ובוועדה אחרת זה יפה אבל השאלה האם אנחנו מתקרבים לפתרון. זה מה שאנחנו מחפשים כרגע.

נקווה שנוכל לסייע.

גם אתמול היה דיון בוועדת קורונה שראיתי אותו בשידור חי. שמעו שם גם נציגים.

גם השר תומך.

אנחנו נדבר על פתרון בסוף הדיון.

גם השר תומך.

נכון.

כולם תומכים.

יש לנו נציג בממשלה שתומך. השאלה מה כוחו כרגע. לכן אנחנו צריכים לתת לו פה הרבה כוח. אנחנו יודעים שחבר הכנסת והשר איציק שמולי מזדהה עם הנושא הזה הרבה שנים כבר לפני כן. אז נראה איך אנחנו מתקדמים.

חברת הכנסת אורלי פרומן לא הגיעה, חבר הכנסת יעקב אשר לא הגיע; חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה. אני אתן קודם לחברי הכנסת שיזמו את הדיון ואחר כך נרחיב. מי שרוצה לדבר, נא להעביר למזכירה את השמות.

תודה, גברתי, אתמול התחילה שביתה כללית של העובדות והעובדים הסוציאליים – שביתה כללית ללא הגבלת זמן. זאת שביתה שאין צודקת ממנה. העובדות הסוציאליות – ואני אומר "עובדות, כי זה הרוב נשים – מרוויחות שכר ממש מעליב, שכר לא מכבד, שכר שמונע מאנשים עם יכולות ללכת למקצוע הזה כי זאת שליחות, זאת עבודה קשה. בחודשים האחרונים הייתה עלייה של יותר מ-70% בפניות לשירותי הרווחה, כמובן בגלל הקורונה. גם אלה שמטפלים בקורונה ובמשפחות של חולי הקורונה – ועכשיו יהיה גל שני במסגרת העובדים שמערכת הבריאות תגדיל מחלקות בבתי חולים, קופות חולים וכולי – וגם כתוצאה מאלימות בבית, מכל הדברים שקרו בגלל הסגר. ועכשיו בגלל המשבר הכלכלי יהיו עוד הרבה יותר. אנשים לא יוכלו לשלם שכר דירה, משכנתה – כל הבעיות מתנקזות לעובדות הסוציאליות. הן עומדות בקו הראשון והן פשוט נקרעות ואין להן דרך להתמודד עם הדבר הזה. אז באים אליהם בטענות – איך אתן עושות עכשיו שביתה דווקא בזמן כזה? כי אין להן ברירה, הן לא רוצות לעשות שביתה – הן עובדות קשה, הן אוהבות את העבודה שלהן, אבל פשוט אין להן ברירה.

יש עוד דבר אחד שצריך להגיד בנושא הזה, שהן גם קורבנות של אלימות. עובדות סוציאליות מותקפות דרך קבע במכות, באיומים, באלימות. סופגות אלימות בלתי נסבלת. זה המקצוע שבשירות עם הציבור סופג הכי הרבה אלימות – ואין להן הגנה. צריך לטפל בעניין הזה? מה זה, הפקרות פה? אלה אנשים שהם חלקם עובדי מדינה, עובדי עיריות, עובדי מוסדות. מה זה הדבר הזה שמפקירים אותם ככה?

אתמול בהפגנה פגשתי מישהי שאמרה שהיא מפחדת לבוא כי עכשיו עם המשבר שיש אנשים באים מחוממים, מפוצצים, מוציאים עליה את העצבים והיא מפחדת שירביצו לה. אני חושב שזה לא נורמלי דבר כזה. זה גם חלק מהדרישות שלהם מול האוצר – להוסיף כסף למוגנות כדי שיהיו מוגנות. יש פתרונות לזה. זה לא הרבה כסף בסך-הכול מה שהן מבקשות. לדעתי, זה צודק. למה אנחנו רוצים להגיע? שחלילה, ישלפו סכין וירצחו מישהי באיזה לשכת רווחה בבית חולים או בעירייה, ואז יתנו את הכסף? חבל. זה לא פריבילגיות של כל מיני מפונקים. זה הדברים הכי בסיסיים: זאת הגנה מאלימות וזה שכר ממש בסיסי. אנחנו צריכים לתמוך בהם ולעזור להם כי בינתיים אני לא רואה באוצר פתיחות לעניין הזה. תודה רבה.

תודה רבה, חבר הכנסת ניצן הורוביץ.

אני רוצה להוסיף שאומרים: למה דווקא עכשיו הם יצאו לשביתה?

זה מה שאומרים להם – איך עכשיו אתם יוצאים לשביתה?

כשמדברים על העובדים הסוציאליים אף פעם זה לא הזמן. לי יש תחושה שמישהו מנצל את הלב הטוב של האנשים האלה. כי הם כל הזמן אומרים – אם אנחנו נצא לשביתה אז המטופלים שלנו יישארו ללא טיפול, אז מה יקרה להם? לכן האנשים האלה לא עוזבים את מקום עבודתם כי הם לוקחים אחריות על העבודה שהם עושים. לכן אם זה עכשיו – טוב או לא טוב – תמיד זה בזמן. אנחנו צריכים עכשיו לנצל את זה. פתרנו הרבה בעיות במדינה שלנו בזכות הדבר הנורא שאנחנו נמצאים בו ששמו קורונה.

הן הרי פותרות בעיות של אנשים אחרים. עובדת סוציאלית טובה זה נכס לחברה.

נכון.

חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

בוקר טוב, תודה על הדיון הזה. אני רואה שרק עד מהקואליציה נמצאת איתנו, וזה מאוד חשוב.

ננסה לעשות את זה כמו שצריך בשביל כולם.

אני רוצה להביע הערכה לעובדים הסוציאליים על עבודת הקודש שהם עושים. הם המגן החברתי היום במדינת ישראל. בשבוע שעבר סיעת ישראל ביתנו כיבדנו אותם ושמענו את צעקתם, צעקה צודקת.

ראשית – השכר הנמוך. עצם העובדה שיש איזשהו מקצוע שאנשים הולכים - - - אתה מגיע למצב של 1,000 משרות ואין לך אנשים שיאיישו אותם זה אומר שבמקצוע הזה לא רוצים לעבוד. הסיבה הראשונה והחשובה – השכר לא הולם. השכר לא הולם את ההשקעה שהם השקיעו, השכר לא הולם את העבודה שהם עושים, השכר לא הולם את האנשים שנתנו הרבה מהחיים שלהם כדי להגיע לשעה שהם יתפרנסו מהלימודים שהם למדו. השכר מאוד נמוך. לכן יש לנו 1,000 משרות בלי אנשים שיאיישו אותן.

הנקודה השנייה – האלימות שמופעלת נגדם. אנחנו רואים בכל מקום שיש אלימות נגד העובדים הסוציאליים שהם, כמו שאמרתי, המגן החברתי. את מי הכי קל לתקוף? את האנשים האלה. אין להם שמירה, אין להם מישהו שיגן עליהם, אין מישהו שייתן להם גב. לכן אנחנו גם צריכים לדון באלימות הקשה שמופעלת נגדם.

הנקודה השלישית – המחסור בכוח אדם. יש מחסור אדיר בכוח אדם. אני לא רוצה לצטט מה שהעוזרת שלי הוציאה: כל עובדת סוציאלית בישראל מטפלת ב-300 מקרים; בארצות-הברית – 17 מקרים לעובדת סוציאלית אחת. אם זה נכון זה אומר הכול, אנחנו לא צריכים לקיים דיון. הממשלה צריכה לקחת את עצמה על הידיים ולהגיד איך פותרים את הבעיה, איך מביאים את כוח האדם הדרוש למקצוע הזה, איך נותנים להם את הפיצוי הכספי הראוי, ואיך אנחנו מתקדמים. עם כל זה אנחנו במצב הקשה מאוד במדינת ישראל, מצב של קורונה, מצב של כמיליון מובטלים, מצב שמשפחות נהרסות בפנים. זה מצב מאוד קשה. לכן הדיון הזה מאוד חשוב. לא מספיק לי שהשר יתמוך. זה לא מעניין אותי אם הוא תומך או לא. מעניינת אותי התוצאה הסופית – שאנשים יקבלו מה שמגיע להם. על זה אנחנו בכנסת צריכים לעמוד.

תודה. יש לנו חברי כנסת שרוצים לדבר ויש לנו אנשים בזום שמאוד חשוב להשמיע את קולם. אז אני עוברת לשיטה של חבר כנסת, זום, חבר כנסת, זום. אנחנו נתחיל מחבר הכנסת אופיר סופר שהגיע לכאן ראשון ולכן אני נותנת לו לדבר ראשון, בבקשה.

בוקר טוב, אני מברך על הדיון החשוב הזה. אני אגיד גילוי נאות שאשתי היא עובדת סוציאלית. משום כך אני גם חווה את המצוקה כי אולי זה בחצי משרה אבל בסוף עובדת סוציאלית עובדת יותר ממשרה בפועל. אני גם אגיד יותר מזה: בדרך לכאן חשבתי אם היא שובתת או לא שובתת כי כמו כולם הם בקושי אמיתי האם לשבות או לא לשבות. בסוף מדובר בהצלת נפשות, ושיחת הטלפון שלה יכולה לפעמים להציל נפש; ומצד שני הגיע הזמן לעשות סדר בעניין הזה.

אני כל הזמן מדבר על זה שהממשלה לא מתכננת את המשבר הזה. אז אני חושב שהנושא של חיזוק מחלקות הרווחה זה אחת הדוגמאות שהממשלה לא מתכננת את המשבר הזה. כי לפני שלושה או ארבעה חודשים בוועדת כספים דיברנו על כך שצריך לחזק את מחלקות הרווחה כי, כנראה, נפגוש יותר אלימות במשפחה, יותר נוער בסיכון, יותר פשיעה בגלל המצב הכלכלי. והיה ברור שנצטרך את זה. האם נעשה עם זה משהו? אנחנו נחליט מהיום למחר, אנחנו נדאג שהממשלה תוכל להחליט החלטות עכשיו והכנסת תאשר רטרואקטיבית. אבל דבר אחד אי אפשר לעשות – אי אפשר לתכנן קדימה.

אני שאלתי הבוקר את אחת ממובילות המאבק, מדוע עכשיו כשכולם במצב כלכלי לא פשוט הן מבקשות העלאה בשכר. היא אמרה לי ושמעתי אותה אומרת מדם ליבה שצריך לאייש תקנים. יש כ-800 תקנים ברשויות המקומיות שהן לא מאוישות; יש עובדת סוציאלית אחת שמחזיקה את אחת הקריות בצפון ונותנת שירות ל-50,000 תושבים. זאת מציאות לא נורמלית. זה לא לטפל עכשיו בטווח הרחוק בעובדים הסוציאליים שזה דבר חשוב, אלא זה חלק מהותי בטיפול במשבר הקורונה עכשיו – לחזק את העובדות הסוציאליות ולחזק את הרווחה.

את או חברי ניצן אמר שמכיוון שהמקצוע הזה הוא ברובו נשי – זאת בעיה שאנחנו מתייחסים לעניין הזה בצורה כל כך מעוותת. אני גם הרהרתי בכך לא מעט. הם ראויים לשליחות הזאת, ואנחנו צריכים לתת לשליחות הזאת את הכבוד הראוי לה. זה צריך לבוא לידי ביטוי הן בשכר והן במוגנות. תודה רבה.

תודה רבה. יישר כוח לאשתך על העבודה. אני מאמינה שהיא עושה אותה לא פחות טוב ממה שאתה עושה בכנסת.

אני רוצה לתת רשות דיבור לעובדת סוציאלית בשם רבקה גבלייב. אני יודעת שהמכתב שלך מטייל ברשתות החברתיות. כבר כולם מכירים אותו. את רוצה להקריא לנו אותו, אז בבקשה.

בוקר טוב לכולם. קשה לי להיות מול אור הזרקורים. בדרך כלל אני עושה את עבודתי מאחורי הקלעים ובשקט. אני עובדת סוציאלית של משפחות בלשכה לשירותים חברתיים בנתיבות. בחרתי להשתתף בדיון כדי לייצג את קולם של העובדים הסוציאליים בשטח, וכמו שאמרת יש ברשותי מכתב שכתבתי אתמול, וברצוני להשמיע אותו. הדברים יעברו בצורה הכי חדה וקצרה.

אני מתחילה להקריא: אז, הנה, אנחנו שובתים, ובשקט שנוצר פתאום מצאתי את הזמן להרהר בתפקידי ולהעלות את תחושותיי על הכתב. אני עובדת סוציאלית במחלקת הרווחה זה שנתיים, ובדרכי פגשתי אנשים עם צרכים רבים, חלומות ומאוויים הפותחים ליבם בפניי באמת ובתמים. התחברתי לכאבם והתפעמתי מיכולת התמודדותם. חשתי את הדחף לפעול למענם וביחד איתם כדי להפוך את חייהם למאפשרים יותר.

כעובדת סוציאלית אזורית ב-25% משרה אני מלווה יותר מ-100 משפחות ושואפת לקדם את יעדי ההתערבות הטיפוליים בעבור כל משפחה ומשפחה. בתפקידי אני מקשיבה, מייעצת, מלווה, מתווכת, עורכת ביקורי בית, מגישה סיוע חומרי, כותבת דוחות ומשתתפת פעילה בוועדות. כך עוד אין-ספור משימות. עבודתי נושקת לכלל תחומי החיים, בהם תעסוקה ועוני, מצבי סיכון במשפחה, נכויות נפשיות ופיזיות, מיצוי זכויות והעצמה. בחרתי להיות עובדת סוציאלית בשל אהבתי הרבה למקצוע, בשל האמונה כי יש בכוחי להיות סוכנת לשינוי חברתי, בשל אהבת האדם שלי. אך ככל שעובר הזמן גדלים הפערים בין הרצון והחזון לבין המציאות בשטח – מה שמעורר בי רגשות זעם, ייאוש ותסכול והכי הרבה – חשש משמעותי כי תכבה אש אהבת המקצוע שבתוכי. לפעמים אני תוהה אם מדיניות משרד הרווחה נועדה לשפר את ההתמודדות החברתית עם מצוקות או לשמר אותן. לא פעם אני מייחלת שמקבלי ההחלטות שם למעלה – שהנה, אתם, ברוך השם, יושבים מולי ואני לא מאמינה – יראו אותנו מקרוב יותר ויזהו בקלות את המבניות הלקויה של מנעד התפקידים ברווחה, העומס שפוגע באיכות העבודה ובעובדים, חוזר המענים והתקציבים, אי ההלימה בין התפוקה לתנועה. וכך, בסופו של יום, אני מוצאת את עצמי חלק ממערכת עייפה ושחוקה המקעקעת מצוקות במקום לפתור אותן, מייצרת אלימות ושנאה במקום אמון ואהבה, הופכת מנותקת רגשית במקום בעלת לב חם ופועם, נעשית פסיבית ואדישה במקום יוזמת וחדורת רוח לחימה.

אז רגע לפני שאני יוצאת החוצה בייאוש ובכאב אני חשה צורך לפתוח את הלב, ואולי משהו מדבריי יחולל את השינוי המתבקש. תודה.

תודה. אני חייבת להגיד לך שהגעת ללב שלנו. יישר כוח על העבודה ותחזיקו מעמד. אנחנו ננסה ונשתדל לעשות הכול כדי לחזק אתכם.

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה.

תודה רבה, גברתי. המאבק הזה הוא מאבק ישן. אלה ששואלים למה דווקא עכשיו לא יודעים כלום על העבודה של העובדים והעובדות הסוציאליות ולא על המאבק שהם מנהלים כבר שנים בנושא תנאי העבודה שלהם.

בכנסת ה-20 קיימתי דיונים בוועדה לקידום מעמד האישה אבל גם ישיבות בדיונים משותפים עם יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה בנושא. לצערי, במדינה מתוקנת כשהרגשנו שהמשבר של הקורונה מתקרב הממשלה הייתה צריכה לקבל החלטה שמקצה תקציבים מיוחדים. כמו שדנו בתחילת המשבר על המחסור בבתי חולים ועל המחסור במכונות הנשמה – אלה מכונות הנשמה אבל הם לא מכונות – הם בני אדם ויש להם משפחות והם צריכים לפרנס אותם.

כל הדיבורים היפים – כמה מכבדים את העבודה של העובדים הסוציאליים – אני עצמי כבר לא קונה את זה. מי שמכבד – משלם ומתקצב. מי שרואה את הנחיצות של העובדים הסוציאליים לא נותן להם להרגיש שהם עצמם מקבצים נדבות ולא נותן להם לחיות בפחד שהם לא יספיקו לגמור את החודש בגלל המשכורת הזעומה. דובר על מחסור של 1,000 תקנים של עובדים סוציאליים. לא התקנים חסרים, אלא הם לא מאוישים. העובדות והעובדים הסוציאליים נוטשים את המקצוע, לא רוצים לעבוד במקצוע הזה. מדברים על 300 משפחות מטופלות בממוצע. יש לשכות רווחה, כמו למשל ברהט שהממוצע הוא 670 משפחות. באוכלוסייה הערבית הממוצע הוא הרבה יותר גבוה פר עובדת סוציאלית. יש גם שיטה מאוד ידועה: עובדים מעסיקים עובדות סוציאליות בחצאי משרות, אבל בגלל הנחיצות שלהם במקרי החירום והצורך לעקוב ומכיוון שהן מלכתחילה נכנסו לתפקיד הזה כי אכפת להם ולא יכולים לנטוש מישהו ולעזוב אותו באמצע הטיפול אז אין עובדות – משהו כמו 3/4 משרה ומשרה מלאה, והן בסופו של דבר מקבלות משכורת.

הגיע הזמן שהממשלה – ואני שמחה מאוד לשמוע שכחברת קואליציה את יושבת עם שר האוצר. אנחנו תכף מאשרים תקציב. מלכתחילה צריך לבוא ולהגיד – אני מפחדת להגיד "כמו שהתייחסנו לרופאים". האמת? אני רוצה שהם יקבלו אפילו יחס טוב יותר מאשר הרופאים קיבלו כי הרופאים גם לא קיבלו את היחס המתאים. אבל לראות את הנחיצות של המקצוע הזה בדיוק כמו שרואים את הנחיצות של הרופאים ולא האחיות.

תודה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אני זוכרת את פעילותך בכנסת ה-20. עשית שם עבודה נפלאה בוועדה לקידום מעמד האישה. זה אחד הנושאים שהובלת. אני מקווה שנצליח להתקדם.

אני רוצה להעלות בזום את יושבת-ראש איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, ענבל חרמוני. למען הגילוי הנאות ענבל נמצאת בבידוד ולכן לא נמצאת היום איתנו. ענבל, בבקשה.

האמת היא שהיא מצליחה לנהל שביתה בצורה מעולה מהבידוד.

שלום לכולם ולכולן. אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת שתומכים בנו לאורך הדרך ולא רק עכשיו וגם, כמובן, יושבת-ראש הוועדה שלקחה על עצמה באופן ספציפי לנהל את הדיון הזה גם בעקבות הקשר המקצועי שיש לה איתנו. אני באמת מאוד מעריכה את זה.

לפני שאני שוטחת את המצב אני רוצה לומר משהו שאני מקווה שהוא יובן בצורה עניינית וכפי שהוא. התמיכה הזאת היא סופר חשובה. אבל אנחנו במצב ששעון החול, מבחינתנו ומבחינת האזרחים בישראל, הולך ואוזל. יושבת ראש הוועדה, את הזכרת את זה בתחילת דברייך שאנחנו צריכים להגיע להגיע מדיונים למעשים כאן ועכשיו. אנחנו יצאנו לשביתה הזאת אתמול בלב כבד. גם אני וגם העובדות והעובדים שהותירו מאחוריהם את הדברים הכי קשים – ולמה אני אומרת הכי קשים? כי אל הדברים הקשים פחות אנחנו בין כה וכה לא מגיעות לטפל. אין מה לדבר על מניעה. אנחנו מגיעות היום לטפל רק בלהבות מאוד גדולות ובוערות. אגב, מבחינה כלכלית – אם יש אנשים מהאוצר – לא צריך להיות גאון כלכלי כדי לדעת שזה אומר שמבזבזים פה המון כספים. כי כשאנחנו צריכים לכבות להבה ענקית זה אחרת מאשר - - - וצריך להשקיע בזה הרבה יותר משאבים. זאת אומרת החשיבה לטווח רחוק, גם כלכלית – אני כבר לא מדברת על הפן המוסרי והערכי ואיזו חברה אנחנו רוצים להיות ומה יחזק את החוסן שלנו – ברמה הכלכלית יש פה טעות קשה איך ששירותי הרווחה מתנהלים לא מאתמול ולא מתקופת הקורונה. הייתי רוצה שכל אחד יצא מפה עם משימה. אנחנו חייבים להביא את המשבר הזה לפתרון. ועכשיו אני אגיד אותו בכמה מילים קצרות.

אנחנו נמצאים במצב של שירותים חנוקים ומיובשים בשני העשורים האחרונים. הגענו למצב שבשנתיים, שלוש האחרונות אנחנו מתריעות בכל דרך – בדיבורים, במכתבים, בצעקות ומחאות מתחת לבית של זה ומתחת למשרד של ההוא – בכל דרך אפשרית, שהשירותים החברתיים בישראל בקריסה, שהעובדים נוטשים את המקצוע. דרך אגב, לאוצר יש תזה שבחלקים במקצוע שעוד לא נטשו אותם – לא לטפל כדי לחכות שגם שם יהיה משבר בלתי הפיך. זה, כמובן, לא מקובל. בגלל זה אנחנו דורשים כרגע טיפול רוחבי כי יש פה משהו הוליסטי שצריך להסתכל עליו. רווחה לא יכולה להתנהל בלי עובדת סוציאלי בבית החולים.

תעברי, בבקשה, לצעדים שמצפים מאתנו.

עלות הדרישות שלנו היא חצי מיליארד. אנחנו לא מזלזלים באף שקל – זה המון כסף. אבל זה לא המון יחסית לתקציב מדינה שלם.

מה הדרישות, ענבל?

וזה לא המון יחסית לכמה באמת צריכים לשים במערכת הזאת. זה קצה קצהו של התקציב שצריך. אני מבינה את המצב ואני בטח לא רוצה - - - לכן הדרישות שלנו מאוד מצומצמות - - -

ענבל, את שומעת אותי?

- - אבל הן חייבות להתקבל. האוצר עושה לנו שרירים מהסיבה שהם חוששים מהשלכות רוחב.

ענבל, את שומעת אותי?

כן.

אז אני מבקשת ממך: בגלל שאנחנו מוגבלים בזמן ואני רוצה לקדם צעדים קונקרטיים – כולנו מזדהים עם הנושא. תעברי, בבקשה, לרשימת הדרישות. מה אתם מצפים מהמדינה כרגע? בבקשה.

בסדר גמור.

א', תקצוב של תוכנית מוגנות לעובדות ולעובדים הסוציאליים. זה אומר: טיפול באלימות הקשה שהעובדים האלה סופגים, בייחוד במחלקות לשירותים חברתיים של הרשויות. תוכנית מקצועית ששמו על השולחן כבר לפני שנה וחצי ויש עליה הסכמה והוקם כבר מטה במשרד הרווחה. עם כל הכבוד, מטה בגלל תקצוב – בעיה. אנחנו דורשים את התקצוב לתוכנית הזאת שעלותה כ-180 מיליון שקל. זה גם יכול להיכנס לשתי פעימות, לא חייב להיות הכול בשנה אחת.

הדרישה השנייה שלנו היא כניסה מיידית לתהליך של רפורמה עמוקה במבנה השכר. גם זה על השולחן של האוצר כבר שנה בערך. בגלל שעד עכשיו נפנפו אותנו ב"לך ושוב" אני מבינה שזה לא יקרה מחר בבוקר. צריך לתחום את זה בזמן. אנחנו מבקשים שזה יהיה תחום בחודשיים ובסופם תצא רפורמה מרחיקת לכת שתאפשר לעובדים אופק תעסוקתי. הקדשנו בזה הרבה מחשבה. אני לא ארחיב. מי שמעוניין יוכל לקבל מאתנו אחר כך.

דרישה שלישית וחשובה – מחר בבוקר, שלא לומר לפני חודש – התייחסות לעומס הפניות. 70% יותר פניות. ואני לא מבקשת 70% תוספת שכר; אני מבקשת תוספת רוחבית שקלית של 1,250 שקלים כי תוספת שקלית היא יותר שוויונית כי היא מיטיבה יותר עם בעלי השכר הנמוך באחוזים. אנחנו דורשים תוספת של 1250 שקלים לכל אחד מהעובדים והעובדות הסוציאליים בכל הדרגים, בכל המקומות שהם נמצאים כדי להפגין את הרצינות של המדינה ביחס למשבר הזה. זה יכול להיות כמקדמה לשלב הרפורמה שלא יכול להיות, לדברי האוצר, מחר בבוקר – למרות שגם את ההצעה הזאת שמתי על השולחן אבל אני מבינה שהיא פחות ריאלית. לכן אנחנו גם דורשים את הסעד המידי של תוספת כספית. אלה הן שלוש הדרישות המרכזיות שלנו.

תודה. הבנו. עבודה מקצועית, ברורה. אנחנו ממשיכים בדיון כרגע. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה.

תודה רבה, היושבת-ראש, מספר חברי הכנסת הנוכחים פה הוא טוב מאוד – כמעט 13. אבל כמה מהקואליציה? אפס.

לא נכון.

חוץ מהיושבת-ראש. אחת. לדעתי, יש בזה אמירה וסולם עדיפויות מאוד ברור. בסופו של דבר יש תקציב; למדינת ישראל יש תקציב של 500 מיליארד שקלים בשנה האחרונה. השאלה היא לאן מעבירים את הכסף? מה הדבר החשוב לממשלה הנוכחית? זאת השאלה העיקרית.

ברור לכולם שיש משבר רפואי, יש משבר כלכלי, יש משבר חברתי. השאלה היא איפה צריך להשקיע, באיזה מקום? הבעיה מאוד ברורה: 89% מהעובדים הסוציאליים הם נשים89%. שלושה מתוך ארבעה מקבל השלמת הכנסה. כל אחת מטפלת ב-300 משפחות, כל אחת מטפלת ב-500 קשישים. תגידו לי, אתם חושבים שזאת עבודה רצינית? כך אפשר לטפל? כך אפשר לעבור את התקופה הזאת של הקורונה ולטפל בשכבות המוחלשות?

דיברתי על איציק שמולי – ודרך אגב, אני מאמין לך ברמה האישית, אבל אני חושב שגם אתם לא תצליחו מול הממשלה הזאת שסולם העדיפויות שלה נמצא במקום אחר לגמרי. לכן אני פונה לעובדות הסוציאליות – ועכשיו שמעתי את ענבל חרמוני: תמשיכו בהפגנות, תמשיכו במחאה. לפני 10 שנים המחאה של העובדות הסוציאליות הובילה למחאה החברתית במדינת ישראל, למיליון אנשים ברחובות. זה מה שצריך להיות עכשיו. בלי זה לא ישתנה שום דבר. תודה.

תודה, חבר הכנסת איימן עודה, אני רק אגיד לך משפט אחד: קואליציה-אופוזיציה זה הנושא שצריך לשים הצידה. אנשים שהנושא חשוב להם נמצאים פה ומתכוונים לעזור לאנשים האלה ולהילחם על - - -

אז המספר ברור.

לא, עזוב. אני יכולה להראות גם דיונים אחרים.

אם מה שאת אומרת הוא נכון – איפה הקואליציה?

שוב אני אומרת: אני כאן. בואו לא נשכח שאנשים היו עד 5:00 בבוקר במליאה - -

גם האופוזיציה היו ב-5:00 בבוקר.

זאת גישה שלא תביא אותנו לפתרון. נקודה.

טוב, אנחנו לא נגיד שום דבר. תביאו את הפתרון אתם.

יפה. תודה רבה. ואני רוצה שתמשיך ותגיד לכל - - - אין פה קואליציה-אופוזיציה - -

יש.

אנחנו רואים פה נושא שקשור למדינה ולאזרחיה. אנחנו פה פועלים כדי לפתור את הסוגיה.

אתם נמצאים במבחן ואל תשכחי את זה.

תן לי זמן, בבקשה.

בזום נמצאת איתנו מנהלת אגף הרווחה בפרדס-חנה ויושבת ראש איגוד מחלקות הרווחה במרכז השלטון המקומי. תמי ברששת, בבקשה.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, תודה על הדיון ותודה לכל חברי הכנסת על התמיכה. אבל איך אומרים אצלנו המטופלים? עם תמיכה לא הולכים למכולת. חייבים להגיע להסכמים וכמה שיותר מהר.

העובדים הסוציאליים יצאו לשביתה הזאת בלב מאוד כבד ועם ראש מורם. הם הרגישו, בפרט אחרי הקורונה, כשהם עבדו בעצימות כזאת גבוהה ויצאו מותשים ממנה, הם הבינו שזהו – עד כאן, אי אפשר יותר. אני רוצה להתייחס לשאלה איך מגיעים למצב של קריסה בשירותי הרווחה. קודם כול תמיד קיים פער בין הצורך למענים של שירותי הרווחה לבין היכולת שלנו לספק אותם מבחינת תקציבים וכוח אדם. תמיד העובדים הסוציאליים בסוג של מעמסה. בבסיס אין תקינה – אין התייחסות לשאלה בכמה תיקים עובד סוציאלי מטפל. זה פתוח. כמה שהוא יכול יותר מעמיסים עליו יותר וגם אין גבולות גזרה.

למשבר הקורונה נכנסנו רזים, נכנסנו כשהקושי באיוש תקנים היה קיים כבר לפני שנה והתרענו מפניו. יש תופעת הביצה והתרנגולת. מה קורה כשחסרים תקנים לעובדים סוציאליים במחלקות? הנטל נופל על העובדים שנמצאים כי אין ברירה, חייבים לטפל. ואז העובדים האלה קורסים וגם חלקם עוזבים. למה שסטודנטים שמסיימים את הלימודים יבואו לעבוד בשירותי הרווחה כשהם שומעים על הלחץ ועל המעמסה הזאת? בקורונה לא רק טיפלנו באוכלוסיית היעד שלנו שהיא מגיל לידה עד זקנה, נכויות, אוטיזם, מוגבלים בכל קשת המצוקות, אלא גם טיפלנו באוכלוסייה בסיכון שהיא האוכלוסייה של האזרחים הוותיקים שקיבלה משנה תוקף של הטיפול שלנו. וכך היה צריך להיות. וגם נכנסה אוכלוסייה חדשה.

כארגון מנהלים עשינו סקר שלנו אחרי הקורונה. במאי אנחנו מדברים על עלייה של 25% באלימות בין בני זוג. הקורונה לא היטיבה עם המשפחות האלה - -

ברור.

- - משפחות שהיו בתוך סיר לחץ, משפחות שהמצב הכלכלי שלהן קשה. חוסר הוודאות הכניס אותם למצב של לחץ ובוודאי העלה את סף האלימות - -

אפשר לסכם, בבקשה?

- - גירושים, נוער בסיכון. נוער שכשהתחלנו לטפל בו הקורונה עצרה, והם עזבו מסגרות וחזרו לקהילה. אנחנו מדברים על עלייה של 22%; משפחות במצוקה כלכלית – משפחות שלא הכרנו קודם – מספיק ששני בני הזוג יצאו לחל"ת – חוסר הוודאות הכניס למשברים, למתחים, לחרדות. נתקלנו באנשים עם תופעות חרדה קשות מאוד; אנשים שהיו נורמליים ותפקדו בצורה נורמלית. אנחנו מדברים על עלייה של כ-40%; שלא לדבר על אזרחים ותיקים שעד הקורונה לא הכירו אותנו ועכשיו הם מכירים אותנו וצורכים את השירותים שלנו. כל זה הגדיל את כמות האוכלוסייה. מצאנו את עצמנו גם עם אוכלוסייה חדשה, עם פחות עובדים, וזה גורם לקריסה של עובדים סוציאליים - -

תודה.

- - במחלקות רווחה.

תודה רבה. אני רוצה שנספיק לשמוע פה נציגים ממשרד הרווחה וגם מהאוצר. הבטחתי לחברת הכנסת היבה יזבק להגיד כמה מילים. אם זה יספיק אני אמשיך. קחו בחשבון שב-11:00 יש לנו הדיון הבא.

חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה.

אני מעריכה שאת מאפשרת לי לדבר קודם כי אני חייבת לצאת למרות שזה דיון מאוד חשוב.

התחשבנו בזה כי כולנו נמצאים בסדר יום משוגע.

אני גם השתתפתי בדיון שהיה אתמול בוועדת הקורונה, ואני מברכת על קיום דיון זה. אני גם מכאן מברכת את העובדות והעובדים הסוציאליים על המחאה החשובה ועל השביתה הצודקת שהם התחילו בה ופתחו בה. גם אני עצמי עובדת סוציאלית לשעבר בהכשרתי, ואני מכירה את התחום, מכירה את השטח, את המצוקות ואת האתגרים שקיימים בתוך השטח ושהעובדות והעובדים הסוציאליים נמצאים בהתמודדות יומיומית עם אתגרים וקשיים אלה.

בשורה התחתונה הפקרת העובדות והעובדים הסוציאליים והשירותים החברתיים משמעותה הפקרת האוכלוסיות המוחלשות והשכבות המוחלשות בתוך המדינה מכל החברות ובכלל האוכלוסיות. אנחנו חייבים מיד – ואנחנו כאן ומתייצבים בדיונים האלה, כמו שאמרו החברים שלי ואנחנו לצד העובדות והעובדים הסוציאליים במאבק החשוב הזה, אבל הממשלה חייבת לפעול מיד להפסקת השביתה אבל בתמורה למתן מענה צודק והולם שמותאם לדרישות של העובדות והעובדים הסוציאליים. אני מכירה את זה מקרוב וראיתי שבתקופת הקורונה הלשכות קרסו מול העומס הרב, מול המשבר הגדול מאוד, מול המשבר שמתמודדות איתו האוכלוסיות המוחלשות. אנחנו מדברים על משבר שנוגע בעיקר לאוכלוסיות המוחלשות, למובטלים, לאנשים שנשארים בבית בלי - - - נשים, ילדים בפיגור, נשים בסיכון ואלימות במשפחה. אם אין מענה מהצוות החברתי והסוציאלי זה אומר שאנחנו מפקירים אוכלוסייה שלמה. מה שהציעו בדרישות שלהם הם לא רק פייר אינף, הן גם מוצדקות וניתנות גם ליישום מידי. תודה רבה.

תודה רבה, חברת הכנסת היבה יזבק.

אני רוצה לשמוע את הסמנכ"ל הבכיר של משרד הרווחה ניר קידר. תן לנו תמונת מצב: איך אתם רואים את זה מתוך המשרד? האם יש התקדמות עם משרד האוצר בשיחות? כי, שוב, התחושה של העובדים הסוציאליים היא שאין הידברות. אף אחד לא עושה שום דבר ולכן הם יצאו לרחובות. תן לנו סוג של תקווה מצד המשרד.

תודה רבה. אני מאוד מודה על הדיון הזה. מפאת קוצר הזמן אולי ראוי לעשות דיון המשך כי חשוב להבין את העמדה המלאה.

אני רוצה להגיד, קודם כול, שאנחנו מלאי הוקרה והערכה לעובדים הסוציאליים שהם בחזית של הקורונה החברתית. כולם מדברים על הקורונה הבריאותית, אבל אנחנו רק בתחילת הגל הראשון של הקורונה החברתית כי אנשים עדיין מקבלים דמי אבטלה, והירידה בשכר היא משמעותית אבל לא אפס כמעט. הדברים האלה הולכים ומתפרצים. אנחנו רואים עומס הולך וגדל במחלקות לשירותים חברתיים. אוכלוסיות שבעבר לא הגיעו. נתתי דוגמה אתמול של צעיר שהוציאו אותו לחל"ת ועכשיו לא מחדשים לו את חוזה שכר הדירה כי אין לו עבודה. הוא מקבל מהמדינה כסף, ועכשיו הוא הולך לרחוב. עכשיו המחלקות לשירותים חברתיים צריכות לתת לו מענה, לאוכלוסיות שעד עכשיו לא הגיעו לרווחה. רואים עומס שילך ויגדל. ואנחנו רואים את הנתונים האלה.

גם של המוגנות, גם של השכר וגם של מבנה השכר – אלה סוגיות מאוד חשובות שדורשות התייחסות ומענה. שר הרווחה חבר הכנסת איציק שמולי קיים כבר מספר דיונים עם משרד האוצר בנושא, גם עם אגף תקציבים, גם עם הממונה על השכר. הוא דוחף להגיע לפתרון כמה שיותר מהיר בנושא הזה מתוך הבנה שאנחנו צריכים לעשות פה פתרון תשתיתי לטווח ארוך שמונע את זה שכל שנה נעשה את הדיונים האלה, ובאמת ניתן אופק לעבודה הסוציאלית.

ניר, יש לי שאלה אליך. סליחה שזה באמצע כי אני פשוט רוצה להיות החלטית. כל מה שאתם אומרים זה יפה, אבל זה ייקח המון זמן. האם עכשיו אין אפשרות למדינה – ואני תוהה אחרת – יש אפשרות למדינה – לתת לאנשים האלה 1,000 שקל כדי לחזק אותם נפשית? לתת תחושה שאנחנו מעריכים את מה שהם עושים, אנחנו נמצאים לצדם. לא צריך אלף ואחד דיונים בשביל זה. למה לא לתת להם? כמו שאנחנו נותנים לאחיות בבתי חולים – הרי מחזקים אותם פה ושם בדברים – גם הקבוצה הזאת, בדיוק כמו שאמרת פה – זאת קורונה חברתית, ואלה האנשים שעומדים בפרונט של הסוגיה הזאת.

משרד הרווחה תומך בתפיסה שצריך לשנות את מבנה השכר ולהעלות שכר - -

האוצר מדברים איתכם? אתם הצגתם את זה לאוצר?

הדיונים של שר הרווחה ושלנו גם עם אגף תקציבים וגם עם הממונה על השכר. מעלים את הדברים האלה, ויש דיוני תקציב בממשלה גם בשבוע הבא - -

זה לא תקציב. אני לא מדברת על תקציב 2020. כמו שאנחנו יודעים להוציא עכשיו להגדלת אבטלה ולהארכת אבטלה, כמו שאנחנו יודעים לחזק את בני 67 שאין להם אבטלה, לתת להם מענק הסתגלות. אנחנו כל הזמן מוצאים פתרונות. לזה אנחנו לא צריכים תקציב. אל תמכרו לנו שאנחנו עכשיו בדיוני תקציב. זה לא זה. זאת פעולה חד-פעמית בדיוק כמו שאתם עושים כלפי קבוצות של אנשים שונים, גם הקבוצה הזאת זקוקה להתייחסות אחרת, וזה ללא שום קשר לתקציב. אני לא מדברת כרגע על משהו שהוא בבסיס התקציב, אני מדברת על הוצאה חד-פעמית כדי לתת לאנשים האלה כוח לעשות את העבודה הזאת. בלי העבודה שלהם היום אנחנו כמדינה נצטרך להשקיע הרבה יותר כסף כדי שאחר כך נוכל להוציא את האנשים האלה ממשברים שהם יהיו בהם בלי העובדים הסוציאליים. קחו את זה בחשבון.

אבל, טלי, אני לא חושבת שמה שהעובדים הסוציאליים מחפשים זה תשלום חד-פעמי. הם רוצים שינוי במצב שלהם.

את צודקת.

זה לא ישבור את השביתה.

את צודקת אבל אני בקשר איתם ואנחנו מבינים מה בכוחנו לעשות במידי, ומה בכוחנו לעשות בתהליך. אני מאמינה שרפורמה בשכר לא תהיה תוך שבועיים, ואני מאמינה שאולי נושא של מוגנות חלקית ייפתר אבל התמיכה הזאת יכולה להיות היום ומהר. לכן אני מעלה כרגע את הסוגיה הזאת. ואני לא אומרת בשום אופן שאני מוותרת על צעדים אחרים ועל הצעות אחרות שהעלתה פה יושבת-ראש האיגוד.

נכון, גם אנחנו לא מוותרים. ועד ששלוש הדרישות לא ייענו השביתה גם לא תיפסק.

תודה, ענבל.

אני אגיד רק עוד משפט אחד: משרד הרווחה ושר הרווחה תומכים בצורך לעשות את השינוי ותומכים בצורך לעשות שינוי כבר עכשיו, וזה עולה בשיחות יומיומיות של השר והצוות המקצועי מול משרד האוצר.

אוקיי. נמצא כאן נציג האוצר?

כן.

תן לנו בשורה, תן לנו משהו שנרגיש שאתם שם אנשים שדואגים לאנשים.

אני אתייחס לדברים שנאמרו. נחלק את זה לשלוש נקודות: א', התייחסות כללית לקורונה החברתית; ב', אני רוצה לעמוד על כמה נתונים שנאמרו פה והם לחלוטין מדויקים; ו-ג', להתייחס לדרישות.

קודם כול, אני מצטרף לדברים של ניר להערכה העמוקה לעבודה שהעובדים הסוציאליים עושים לאורך כל שנה רגילה, ובמיוחד בשנה הזאת של הקורונה. גם אנחנו במשרד האוצר, בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה, פעלנו להגדיל מאוד את השירות החברתי החירומי שניתן לאזרחים בתקופה הזאת בסדרי גודל של מאות מיליוני שקלים – אם זה באוכל לקשישים, אם זה באפשרות לאנשים עם מוגבלויות - -

מכירים ומעריכים.

בעצם העמסתם עוד על העובדים הסוציאליים.

שילבנו ידיים, והיה פה הרבה כסף בעניין לבקשות של משרד הרווחה.

כהנחת מוצא אני מבקש שנניח על השולחן שמשרד האוצר רואה את עצמו שותף במשימות החברתיות ולא מתנגד כמו שאנשים רבים רוצים להציג, ולא ברור לנו למה.

נתחיל במספר התקנים הלא מאוישים – מהנתונים שמדווחים למשרד הרווחה על-ידי הרשויות, הנתונים המינהליים שאנחנו מכירים ללא נתוני סקר, לא מדובר על 1,000 תקנים. מדובר על כ-500 תקנים - -

גם זה הרבה.

ברשויות המקומיות.

גם זה הרבה.

אני רוצה לתקן את הנתונים כדי שלא יהיה בלבול ונדע על מה אנחנו מדברים. אני לא אומר שאין בעיה עם 500 תקנים, אני אומר ש-500 תקנים זה לא 1,000.

500 תקנים זה הרבה מאוד.

- - -

זה הרבה מאוד.

נתנאל, למה אתה מזמין אש עליך? למה עושה את זה? מה זה קשור ל-1,000 או ל-500? הבעיה קיימת?

- - - שאנשים לא רוצים לבוא לעבוד זה אומר שהמקצוע לא דרוש. אנשים לא רוצים לעבוד בו.

הסיבה שאני מזמין אש היא כי המחויבות שלי היא לדווח לכם את המספרים האמיתיים. אם זה מושך אש שימשוך אש.

נתנאל, תתייחס לסוגיה - -

רגע, אני אומר - -

לא, אני רוצה להגיד לך משהו. אני מבינה מה שאתה אומר אבל עדיין אני מנהלת הדיון. אני רוצה שלא תגיד לי כן או לא אלא תתייחס לשלוש בקשות שעלו כאן על-ידי יושב-ראש האיגוד. אני רוצה להבין מהי עמדתכם בשלוש הסוגיות האלה נכון להיום.

אני אוכל להגיד את הדברים שחשובים לי. מוגנות – היה משא ומתן ארוך יחסית שהתנהל כל העת בתנאים שאנחנו הבהרנו גם לאיגוד העובדים הסוציאליים תחת ממשלת מעבר, תחת הוראות ייעוץ משפטי ויועץ משפטי לממשלה שלא אפשרו לנו לעשות מהלכים מרחיקי לכת ובטח בתקופה שאין תקציב ובטח כשאין תקציב ממשלתי - -

- - -

- - התחלנו לעבוד והקמנו תשתית במשרד הרווחה שתאפשר לענות על הנושא הזה מאוחר יותר – - - - המוגנות. בנושא התקציב שיעמוד לרשות היחידה הזאת – בדיוק בגלל זה עוד מעט יש דיוני תקציב. אנחנו יודעים שמשרד הרווחה מעוניין לתעדף וגם שמענו את זה מניר.

זאת אומרת שאתה אומר שהנושא הזה כן עומד על הפרק בהכנת תקציב 2020.

נכון מאוד.

יופי.

לגבי הרפורמה בשכר – אמרה פה יושבת-ראש האיגוד שהאוצר נפנף אותם ב"לך ושוב". האמירה זאת לא מקובלת עלינו בשום צורה. גם בתנאים של ממשלת מעבר עשינו מאמצים גדולים כדי להיפגש עם האיגוד בצורה לא פורמלית למרות שהייתה בעיה משפטית ואמיתית לנהל משא ומתן בתנאים האלה. נפגשנו, שמענו את הטענות המקצועיות, גם עבדנו ביחד על הטענות המקצועיות. חלק מהן מקובלות עלינו. אבל בסיטואציה הפוליטית שהייתה בשנתיים האחרונות הידיים של האוצר כמו הידיים של הרבה הדברים אחרים בממשלה, היו כבולות. המון דברים לא קיבלו מענה וגם לא יכלו להתקדם בגלל הסיטואציה הפוליטית שנוצרה. יש בעיות לפתור, אנחנו שותפים למאמץ לפתור אותן – הן לא באות ברגע.

הסוגיה השלישית – האולטימטום לקיום משא ומתן על הדרישות האמיתיות שעשויות אולי לפתור בעיות אמיתיות שיש בתחום הזה, בעיסוק הזה ובמטרה החשובה מאוד הזאת היא לתת 1,200 שקל באופן רוחבי לכל העובדים הסוציאליים. אני מצטט: מס על עיכוב או מס רצינות. התוספת השקלית הזאת ניתנת גם לעובדות שמרוויחות פעם, פעמיים ושלוש פעמים השכר הממוצע במשק בעת הזאת. זאת הדרישה של האיגוד. הדרישה הזאת לא מקובלת עלינו. לכן כרגע הדברים מורכבים. כשמוצג אולטימטום על פתיחה בדיונים להעביר כסף משמעותי ורציני, גם אם חד-פעמי, לאוכלוסיות שמשתכרות שכר גבוה יחסית בשלב הזה – נכון שיש העובדות הסוציאליות - -

מה - - - פעמיים, שלוש פעמים?

מה הגישה הדיפרנציאלית? למה אי אפשר לעשות את זה דיפרנציאלי?

זה לא מונח על השולחן.

אבל בשביל זה יש אוצר, בשביל זה אתם מדברים, בשביל זה אתם צריכים לשים את הצד שלכם בעניין.

אתה יכול לתת - - -

- - -

חברי הכנסת, תודה. לצערי הרב, נתנו לנו רק שעה לדיון. אני חייבת להגיד מה אני חושבת ולחשוב איך אנחנו מתקדמים.

העובדות הסוציאליות בחרו את הדרך להילחם, ובעבורן זאת הדרך הנכונה כדי להגיע לתוצאה. אנחנו לא יכולים להגיד להם כן או לא – אנחנו חיים במדינה דמוקרטית.

מצד שני, אני רוצה להגיד לכם שאני מכירה במשרד האוצר היום אנשים עם לב ענק. אנחנו רואים הרבה פעמים שאנשי האוצר צריכים להגיד לנו למה לא, אבל צריכים לחפש את הדרך למה כן. אני פונה פה גם לעובדים הסוציאליים ולנציגים שלהם: במשא ומתן לא תמיד מיד טוב לצאת במלחמה ולשים אולטימטומים. אני לא שמעתי את המשפטים האלה אבל, בעיניי, אלה משפטים קשים. הרבה מאיתנו הפוליטיקאים לפעמים אומרים את זה כשאנחנו נמצאים בסערת רגשות.

כמו שאמרתי בתחילת הדיון אני יוצאת מכאן בלב כבד יותר לפגישה עם האוצר. אני אשתף אותו בכל מה שנאמר כאן. לדעתי, נציג האוצר צדק: גם אני לא מתכוונת לתת למי שמשתכר במשכורות עתק. לכן הגישה כאן, אם כן, צריכה להיות דיפרנציאלית. יש לנו המון אנשים שעובדים בשכר מינימום. קראתי את אחד המכתבים שהופנו אליי מעובדת סוציאלית שכותבת שהיא עובדת במערכת יותר מ-20 שנה, ועדיין בשכר שלה יש שורת השלמה למינימום. איך זה יכול להיות? לכן אנחנו צריכים למצוא כאן פתרונות ביניים. עכשיו צריך למצוא פתרון חד פעמי. גם אני בגישה לא של אולטימטומים אלא אנחנו מחפשים איך לחזק את האנשים האלה. שוב אני חוזרת במשפט: בלי להשקיע היום בהם אנחנו נצטרך להשקיע הרבה יותר כסף באנשים שלא מספיקים לטפל בהם. לכן אנחנו חייבים למצוא פתרון חד-פעמי. על זה אני אדבר היום עם השר. במקביל אני אבקש מהאוצר וממשרד הרווחה שאני מבינה שיש בו אוזן קשבת, והמשרד מאוד רוצה לקדם את זה – אני רוצה שתעדכנו את הוועדה על ההתקדמות: מתי אתם יושבים, איזה דברים עומדים על הפרק, על הרפורמה בשכר ועל נושא המוגנות. אני רוצה להבין איך ומתי אתם מתכוונים לעשות צעדים. אני לא מצפה שתעשו הכול בבת אחת, אבל תציגו לי תוכנית לשלוש שנים, ובתוכנית הזאת אנחנו מביאים לאנשים האלה תקווה שבעוד שלוש שנים הסוגיה תיפתר ואנשים ילכו לעבודה.

שלוש שנים?

רגע, תנו לי, בבקשה, לסיים את מה שאני אומרת. אני מדברת כרגע על שלוש שנות תקציב.

בשבילנו זה שלוש שנות תקציב, בשבילם זה פת הלחם.

עאידה, יש לנו הרבה מאוד החלטות בעניין אנשים של פת לחם שלא יכולנו להעביר אותם. אני לא אהיה פופוליסטית ואגיד שמחר כל הסוגיות ייפתרו - -

- - -

אני אומרת את האמת.

אבל את צריכה לבחור צד. אנחנו לא האו"ם, אנחנו לא מתווכים. אנחנו תומכים בעובדים הסוציאליים.

גם אני תומכת בהם. אין לנו ויכוח.

- - -

חברים, אני בסיכום דבריי, אני מצטערת.

- - - לא תפקידנו - - -

לא נתתי לך זכות דיבור. תאמין לי, אני חושבת בדיוק כמוך. לכן אני מוצאת את האפשרות לומר לכם את האמת ולא לספר סיפורים. אני רוצה לפתור את הבעיה. כדי לפתור את הבעיה – אני כבר אומרת לך: אנחנו לא נצליח להכניס לתקציב 2020 את כל הפתרון של הסוגיה הזאת. לא יהיה. אבל - -

- - -

אבל את לא יכולה להגיד את זה לפני שמתחיל משא ומתן.

אמרנו, אין קואליציה ואין אופוזיציה. יכולתם להכניס את כל - - - של המשרדים.

עאידה, אני שוב אומרת - -

- - -

אני לא אספר לאנשים האלה שמקשיבים לנו אי אמת - -

- - - זה לא מתקבל על הדעת.

- - אני מצטערת, אני לא מהפוליטיקאים האלה. אני אומרת את האמת.

זאת העמדה שלך. זאת לא עמדה - - -

אני הולכת להילחם עכשיו.

- - -

אנחנו אומרים את האמת.

לא מתאים לכם? תודה רבה. זכותי להגיד את מה שאני חושבת גם כחברת כנסת וגם כיושבת-ראש ועדה.

- - -

אני אעלה את כל הסוגיות בפגישה עם השר.

לא רק העמדה שלך. את צריכה להציג גם את העמדות שלנו.

את לא לוקחת בחשבון את הדעות של חברי הכנסת.

אני אמרתי כרגע שאני הולכת להעביר לשר האוצר את כל מה שהיה בדיון. למה אתם מכניסים לי מילים לפה?

לא שמעת את כולנו.

- - -

אני אמרתי מה אני הולכת לקדם.

- - -

חברים, אני חושבת שהנושא ברור. אתם יכולים לא להסכים - -

- - -

אפשר לדון כל כך הרבה, נתת לו שעה.

תודה רבה לכל מי שלקח חלק בדיון. אני רוצה שוב לחזק את העובדים הסוציאליים - -

לא מחזקים אותם במילים, באלף שקל - -

- - ולהגיד לאנשים ששומעים אותי: אני לא נמצאת כאן כדי לספר לכם סיפורים - -

בואו נראה אותנו מסתדרים באלף שקל. בושה.

- - אני נמצאת כאן כדי לפתור את הבעיות. איך פותרים אותן? אנחנו נציג אתכם אחרי פגישתי עם שר האוצר. הפתרון לא יכול להיות מידי, ומי שאומר שזאת בושה שהוא יתבייש. אני הולכת להילחם עבור האנשים האלה. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:10.