פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



8
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
14/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 10
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, כ"ב בתמוז התש"ף (14 ביולי 2020), שעה 12:34

1. דיווח הרשות לקידום מעמד האישה על פעילותה
2. דיווח על יישום סעיף 6ג1 לחוק שיווי זכויות האישה

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
עאידה תומא סלימאן

יוראי להב הרצנו

אווה מדז'יבוז' - מנכ"לית, הרשות לקידום מעמד האישה

אושרה פרידמן - סגנית מנהלת, הרשות לקידום מעמד האישה

ענבר חן מאירי - יועצת בכירה, הרשות לקידום מעמד האישה

קרן הורוביץ - מנכ"לית מרכז רקמן באוני' בר אילן

נטע לוי - מקדמת מדיניות, אית"ך- מעכי - משפטניות למען צדק חברתי

תמר שוורץ - עו"ס, מנכ"לית "רוח נשית"

ענת מימון

דלית אזולאי

עופרה ארגס – חבר תרגומים

1. דיווח הרשות לקידום מעמד האישה על פעילותה
2. דיווח על יישום סעיף 6ג1 לחוק שיווי זכויות האישה

אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר היום והוא סקירת הרשות לקידום מעמד האישה ודיווח על יישום סעיף 6ג1 לחוק שיווי זכויות האישה. אני מקדם בברכה את חברי הכנסת וגם את הגב' אווה מדז'יבוז'. אני מעביר את רשות הדיבור אלייך ובפתיחה אני אציין שהדיווח האחרון היה ממש מזמן, ב-21.12.2015. הייתה תכנית עבודה שהוצגה במרס 2018 כאן בוועדה. הבמה שלך.

תודה רבה. אני אתחיל בברכות הדדיות. ברכות לתפקיד. הזדמנות להגיד תודה לעאידה, עבדנו בשיתוף פעולה. לי היה כיף ואני מקווה שגם לך קצת.

כן.

הרשות לקידום מעמד האישה, יחד איתי נמצאות פה ענבל חן מאירי היועצת שלי ואושרה פרידמן הסגנית שלי ושתיהן תעזורנה לי בהצגת המצגת.

בגלל שזו בעצם הוועדה הראשונה איתך ושאלת אותי באיזו שהיא ישיבה כשאמרתי לך שזה לא כל כך בתחום האחריות או שאושרה אמרה שזה לא כל כך בתחום האחריות, אמרת ובצדק 'אוקיי, אז מה הם תחומי האחריות של הרשות', אז דווקא התחלנו קצת במבנה של הרשות.

הרשות כרגע מונה סך הכל 12 אנשים יחד איתי. לצערי הרב רוב התפקידים שם הם תפקידי אמון שבתחומי המזכירות אבל אני הפכתי אותם לתפקידים מקצועיים כי אין דרך אחרת להתמודד. יש לנו כרגע גם שני תפקידים שלא מאוישים, אחד הוא כלכלן שהוא אחד מהתפקידים המקצועיים ברשות שבגלל כל ענייני התקציב מעוכב כ רגע, ומשהו טכני של מישהו שעבר למשרד הרווחה אבל התקן שלו נמצא אצלי – לא אלאה אתכם בפרטים – שחייבים לטפל גם בסיפור הזה.

אנחנו פועלים מתוקף חוק הרשות לקידום מעמד האישה, ואחד מהדברים שלעניות דעתי חייבים לעשות באופן מיידי זה לשנות את השם. אני רוצה להתייחס דווקא לדיון שלכם אתמול, שגם נגעתם בזה כשנגעתם בנושא של חופשת לידה לגברים, אמרתם ואני מתחברת לכל מילה שנאמרה שם, שאין פה עניין של גברים או נשים, יש פה עניין של שוויון מגדרי, של שוויון הזדמנויות, של נקודת מוצא זהה לגברים ונשים. אני כאישה לא רוצה שיקדמו אותי, אני רוצה שיתנו לי הזדמנות זהה. אנחנו ניקח את זה משם.

יש החלטת ממשלה שמחליפה את שם הרשות לרשות לקידום שוויון מגדרי, אני חייבת להגיד לכם שכשאני מייצגת את ישראל באו"ם וב-OECD, אנחנו המדינה האחרונה שנשארה בעולם עם השם 'הרשות לקידום מעמד האישה'. שנה וחצי אין ממשלה, העניין הזה לא קודם - --

את מציעה שזה לא יהיה חוק הרשות לקידום מעמד האישה אלא חוק הרשות לשוויון מגדרי?

בוודאי. יש את זה כבר בהחלטת ממשלה בנושא הזה, רק צריך ליישם את זה. יש כבר גם הצעת חוק שאושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה - - -

הצעת חוק ממשלתית?

כן. הנקודה היא, אני אציף את זה, זה שאני הכנסתי בדברי ההסבר לחוק שברגע שזה הופך להיות הרשות לשוויון מגדרי, גם כל הנושא הלהט"בי נכנס תחת שם, הטיפול.

בעצם אותו שינוי שעברה הוועדה פה.

לא, הוועדה הוסיפה. הוועדה לא הביאה במקום.

כשאווה אומרת מגדרי היא מדברת על טרנסים? איך הגדרת - - -

על הכל.

על הכל. מגדר זה איך אתה מגדיר את עצמך. מה ההגדרה. כל אחד - - -

כרגע חוק הרשות לקידום מעמד האישה אומר בעצם מקור סמכות, אני יכולה לטפל בקהילה הלהט"בית, בלסביות ובטרנסג'נדריות. היו אישה – יהיו אישה. בהומואים למשל אני לא יכולה לטפל כי מקור הסמכות לא ניתן לי בחוק הרשות לקידום מעמד האישה. ברגע שזה הופך להיות הרשות לשוויון מגדרי, כל הקהילה הלהט"בית על כל הטיה שהיא, נכנסת תחת ההגדרה.

אבל למה להוריד 'מעמד האישה' אני לא מבינה.

תראי, בעולם אין כבר קידום מעמד האישה.

מה אכפת לי מהעולם?

בסדר, בואו, זה לא הדיון. הלאה.

אז כרגע הרשות לקידום מעמד האישה, אני אגיד את זה בריש גלי דווקא כמי שעומדת בראשה, הוא לא חוק שמאפשר לה שיניים. לא מדובר ברגולטור, לא בגוף שיכול להטיל סנקציות במידה ודברים לא מתקיימים, זה יותר גוף שצריך לטפל בנושא של מודעות, של העלאת מודעות ותכלול פעולות כאלה ואחרות. נתנו פה סקירה של הסעיפים בגדול. גיבוש תכניות, לעודד ולתאם פעילות, לטייב מעקב ובקרה, לפעול להעמקת המודעות, קידום הצעות. דברים שהם די פרווה. זאת אומרת אחד מהדברים שאנחנו כ ן רוצים לנסות לעשות זה להכניס יותר שיניים לפעילות ש ל הרשות ולסמכויות שלה.

מקור סמכות נוסף שבעצם הרשות פועלת מהתוקף שלו זה החלטות ממשלה. יש לנו החלטת ממשלה 3229 בנושא של הטרדות מיניות שבסוף התמקדו בבניית תכנית לאומית למניעת הטרדות מיניות במרחב ה עבודה, שהייתה ועדה, הוגשו המלצות ואנחנו מחכים לתקציב ליישום ההמלצות. יש לנו את הוועדה בנושא של קו פתוח בנושא הדרת נשים שגם זה בטיפול. בוא ניתן כותרת על: כל הדברים מיושמים, הם תקועים בשלב התקציב. אין כמעט נושאים שאין להם תכנית או מענה להחלטת ממשלה או סעיף בחוק, והם לא נעצרו בשלב התקציב. שנה וחצי אין תקציב. אני לא צריכה לספר לכם את זה. וכרגע אנחנו מחכים לראות האם יהיה תקציב, דו שנתי וכולי.

יש לנו את העניין של החלטת ממשלה בנושא של בחינה מגדרית של תקציב המדינה. שוב, הנושא הזה טופל, לא היה תקציב מאז. אז בשנים האחרונות אין לנו את היכולת להתייחס, גם בתקציב הקרוב ונתייחס יותר בפירוט, אנחנו אימצנו את ההחלטה של ה-OECD, לעשות את התקציב המגדרי, אחת מתוך 17 המדינות של ה-OECD. נגיע לזה גם בהמשך.

יש לנו להטמיע את הנושא של חשיבה מגדרית, אחד מהנושאים הכי חשובים בעיני, להפוך כל משרד ממשלתי בעצם העבודה שלו עם החשיבה המגדרית, נבנה מדריך לחשיבה מגדרית, עשינו את זה בליווי חברת דלויט, נבחרו כנסים, ספקים, הכל, עכשיו פשוט צריך להתחיל את ההטמעה, חיכינו שיהיו מנכ"לים למשרדי הממשלה ועכשיו אנחנו מחכים לכסף שיאפשר את יישום התכנית.

אני יורדת לרזולוציות של דברים שנעשו בהמשך לתכנית העבודה שבזמנו הוצגה לעאידה בשנת 2018 ומתוקף החלטות הממשלה והחוק. אני אעביר את רשות הדיבור לענבר ואחרי זה נמשיך.

אני מסתכל על תזכיר החוק, הוא בעיקר עסק בשם. הוא לא העניק עוד סמכויות לרשות.

זה מה שאני אומרת. הדבר הראשון, אחד מהדברים שעצר את המשך השינוי בעצמו זה שאני פירשתי, מודה – אני יחד עם היועצים המשפטיים של המשרד – שהעניין של שינוי השם כן מאפשר את ההכנסה של הקהילה הלהט"בית לנושא הזה. לא קיבלתי עדיין את אישור כל הממשלה. הדבר השני שאני חושבת שכן צריך לקדם בנוסף, זה באמת שינוי סמכויות של הרשות, כי אנחנו רואים שהדברים לא עובדים.

אפשר לשאול לגבי הנושא הזה? אני אחד מחברי הכנסת של הקהילה הגאה במשכן, וזה בעיני מהלך מבורך מאוד. השאלה שלי כמאבק גם למען זכויות נשים וגם למען זכויות להט"ב הוא לא בעיני מאבק סקטוריאלי, הוא מאבק על ערכים, על סובלנות, הכלה וכולי.

- - - לשכנע. זה מה שגם כתבתי בהסבר של החוק.

מהמם. השאלה היא האם את מתואמת עם האגודה למען הלהט"ב בישראל, עם הילה פאר, עם הגורמים שמייצגים את קהילת הלהט"ב.

האמת שבזמנו כן עבדתי עם חן אריאלי. כן. הם יודעים את זה. הם מודעים. בוודאי.

כי מבחינתי זה חדשות וזה חדשות טובות.

הן חדשות טובות חלקיות כי זה עדיין לא קורה. ברגע שזה יקרה זה יהיה מעולה.

מהמם.

טוב, אז אני יורדת לרזולוציית באמת המה אנחנו עושות ברשות, עוד פעם, במסגרת האין תקציב. בנושא מניעת אלימות נגד נשים אנחנו יודעים לפי נתונים מסקר בטחון אישי משנת 2018 שיש 336,000 נשים שנפגעו מעבירות שונות, עבירות אלימות. העבירות הנפוצות הן בעיקר מין, הטרדה מינית, אלימות או איום באלימות. רוב הנפגעות עבירת האלימות או איום באלימות דיווחו כי התוקף היה בן משפחה. במסגרת מה שהרשות כן עושה למען הנושא הזה, פעם אחת אנחנו חברים בתכנית לאלימות במשפחה, של ועדת הרווחה, - - - כללית לאומית.

אני רק אחדד את העניין. אותה תכנית מפורסמת של ה-250 מיליון שקלים שעדיין לא הגיעו לייעדם, החלק של הרשות זה גם בעיני, לעניות דעתי, שוב אני אומרת, זה סוג של אבסורד שהרשות בעניין אלימות אחראית כביכול רק לנושא של מודעות. זאת אומרת בגלל זה במהלך השנה האחרונה עשינו אך ורק קמפיינים. גם בחוסר כסף. קמפיינים שאומרים 'חבר'ה להתעורר, אנחנו הופכים להיות חברה שהיא חברה אלימה'. גם בנושא של אלימות מינית וגם אלימות באופן כללי. החלק שלנו בכל ה-250 מיליון שקלים זה שאנחנו עומדים, ענבר היא יו"ר הוועדה לקמפיין שאמור להגיד 'להתעורר בנושא של אלימות', וגם את זה, אותם מיליון שקלים לא הועברו. הקמפיין מוכן, לא עבר הכסף.

אבל אתם, חלק מהוועדות האחרות.

לא. זו - - -אחת שהיא בתתי ועדות.

אנחנו משקיפים בוועדות אחרות.

בתתי ועדות. אם יש חקיקה בנושא האלימות, אתם לא נותנים את דעתכן עליה?

אנחנו נותנים כי עכשיו אנחנו נורא מקפידות, במיוחד הקורונה הקצינה את זה, בסיפור שאת ואני נלחמנו בעניין חופשות הלידה, שיוצאים לחופשת לידה ולא פטרו את ה-30 יום, את זוכרת את הסיפור הזה, אז אנחנו מכריחים אותם לקבל את העניין של ההיבט המגדרי שלנו כרשות. אבל זה לא מתוקף זה של הוועדות עצמן, אלא מזה שהרשות לקידום מעמד האישה רוצה לתת את ההיבט המגדרי בכל הצעות החוק שלא מתייחסות להיבט המגדרי

זה מה שהיה קיים כל הזמן והופסק בתקופה מסוימת.

נכון, אז זה חזר עכשיו.

אני שמחה לשמוע שאתם עושים את זה? כאילו, באופן סדיר עברתם על כל החוקים שמוגשים לפני כן ונותנים את נקודת המבט המגדרית.

עכשיו אנחנו חזרנו לעבור על החוקים. אנחנו לא תמיד יכולים לתת על הכל, אנחנו בוררים בגלל שאין לנו כוח אדם מספיק לזה. א בל אנחנו בה חלט כבר נותנים את זה, הקורונה חידדה את העניין הזה. אנחנו נתייחס לזה ב-6ג.

מפנה את תשומת לבי היועצת המשפטית שחוות הדעת שלכם על החוקים היא חובה חוקית.

אכן. ובנוסף אנחנו נגיע לזה כש - - -

ברמה המגדרית אגב.

זה בדיוק מה שאמרתי, שמתוקף זה פונים אלינו, לא מתוקף ההשתתפות שלנו בתתי ועדות. פונים או שאנחנו מכריחים אותם לפנות אלינו. כשנגיע להתייחסות לסעיף 6ג שביקשתם, אושרה תציג גם את הצעת מחליטים שאנחנו כרגע הולכים להעביר, ששם אנחנו גם מנסים לעשות סוג של סנקציות למי שלא פונה לחוות הדעת המגדרית הזאת.

בהמשך למניעת אלימות נגד נשים, השנה במסגרת הסברה ביום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, הפקנו את הצמידים הכתומים, "נשים סוף לאלימות", העברנו את זה לכל מיני ידוענים והם צילמו ועשו מזה באז ורעש תקשורתי ללא תקציב, ואנחנו בשיתוף עם המשטרה מקיימים סדנאות הגנה עצמית ברחבי הארץ לנשים ונערות בסיכון. יחד עם המשטרה.

ונשים שנפגעו בפגיעה מינית, אנחנו - - -

הטרדות מיניות – בנושא החלטת ממשלה 3229 הוקמה ועדת מדז'יבוז' לגיבוש תכנית לאומית למניעת הטרדות מיניות. הוועדה הגישה את ההמלצות שלה ביוני 2018.

הוקצבו לוועדה 10 מיליון שקלים שאמורים - - -

לוועדת העבודה או ל - - -

זה נושא כאוב, ועדת מז'יבוז', אז אני מעבירה למדז'יבוז'.

אני באתי להוציא פה קיטור, תתכוננו. יש פה - - - אבל אני מוציאה קיטור. הוקצבו 10 מיליון שקלים, הוסכם בין השרה בזמנו גילה גמליאל והשר כחלון, ש-10 מיליון שקלים יוקצבו לוועדה הזאת. לא לקחנו שקל לפעילות הוועדה, הוועדה הייתה יחד עם מנכ"לית משרד המשפטים, עם שי באב"ד מנכ"ל משר האוצר.

איפה ה-10 מיליון שקל האלה?

יפה. אנחנו תוהים גם איפה ה-10 מיליוני שקלים.

הם כותרות בעיתונים.

התקציב היה אמור להיות - - -

זה היה בתקציב או שזה לא היה?

לא. זה לא היה בתקציב, זה אחרי שכבר היה תקציב, סוכם בין השרה לבין שר האוצר.

יש סיכום כתוב?

האם ביניהם יש סיכום כתוב?

כן. מנסיוני בדרך כלל כשיש סיכומים בין משרדים, הסיכומים הם סיכומים כתובים.

תראה, אני לא חושבת שיש מישהו שמתכחש לסיכום הזה. גם כשדיברתי עם אגף תקציבים הם אמרו 'אכן סוכם שיהיה 10 מיליון שקלים, אבל סוכם שה-10 מיליון שקלים יהיה מתקציב המשרד. המשרד בגירעון. אבל זה כרגע נכנס שוב בתכנית של התקציב עכשיו. אני לא מוותרת על ה-10 מיליון שקלים האלה.

זה מופיע בתקציב או לא מופיע בתקציב? התקציב שגובש, אף אחד מאתנו לא ראה אותו. התקציב שגובש ל-2020, שם זה מופיע?

לא, כי זה היה אחרי.

מה זאת אומרת זה היה אחרי?

היו"ר, מה שהיה אז, שהיה רעש גדול בעניין האלימות ובעניין הזה, והשרה יצאה בהכרזה שהיא מקצה מתקציב המשרד שלה 10 מיליון שקלים לעבודה או לפעילות בנושא של המאבק בהטרדות מיניות. זאת הייתה הכרזה של השרה גילה גמליאל.

מתקציב קיים. לא בנו תקציב חדש ואז הכניסו .

לא לא. וזה לא הקצאה חדשה מעבר לתקציב. היא הבטיחה שהיא מקצה מהתקציב של המשרד שלה 10 מיליון שקלים.

עכשיו, בדיוני התקציב ה- - -

מי זה השר?

גילה גמליאל.

לא. עכשיו זו השרה מירב כהן. היא מודעת לעניין ואנחנו ב- - -

אני מבקש שתשלחו בבקשה מכתב מסודר לוועדה עם הסיפור הזה.

אין בעיה.

עם זה אני אפנה לאגף התקציבים.

טוב, אז פורסם דו"ח המלצות, הדבר הראשון שרצינו ומאוד חשוב לנו כבר לקיים אותו, לממש אותו, ואם יגיע הכסף זה מה שנעשה, זה להעלות מודעות, פרסום, קמפיין שמדבר על זה שאנחנו צריכים להוקיע את ה נושא של הטרדות מיניות מהחברה, כמו שאווה נוהגת ואוהבת להגיד, שצריך פשוט, מי שמטריד מינית, צריך פשוט להוקיע אותו מהחברה כמו שעושים בארצות הברית, כמו שעושים בארצות הברית גם עם מעלימי מס, פשוט מוקיעים אותם מהחברה. זה מה שצריך לעשות למי שמטריד מינית נשים, גברים.

מה שאנחנו עושים ביחד גם בשיתוף עם הוועדה, זה טופס מקוון להגשת דיווח תלונות על הטרדות מיניות. אנחנו בשלבי - - -

במוסדות האקדמיים.

במוסדות אקדמיים. אנחנו בשלבי סיום אחרי שאנחנו עוברים את כל המוסדות בשביל להבין מה באמת מתאים להם ומה לא, תודה על שיתוף הפעולה בנושא הזה.

אנחנו פנינו לשר המשפטים בהקשר הזה של החוק גם למניעת הטרדה מינית, להחיל את תקנה 9 גם על קבוצות ספורט ואגודות ספורט ובכלל להרחיב את זה עוד מעבר לכך.

זו דוגמה מצוינת שלמשל בחוק הרשות לקידום מעמד האישה הדבר היחיד שיש התייחסות לממונות להטרדות מיניות, זה לממונות להטרדות מיניות במוסדות אקדמיים, שום דבר אחר, והדבר היחיד שהן מחויבות זה להעביר לנו דיווחים שנתיים. אנחנו עבדנו על לנסות להביא קצת קידמה ולהפוך את זה לטופס מקוון כי הם היו מעבירים ידנית לוועדה, ידנית לנו. אמרנו 'בוא נעשה סטופ ונעשה טופס ידני אחד'. אבל שוב, זה אבסורד.

בסדר. בואו נתקדם.

במסגרת החלטת ממשלה 2331 שמדברת על קידום שוויון מגדרי והטמעת חשיבה מגדרית, אווה דיברה על זה שאנחנו רוצים להכיר בצרכים השונים של נשים וגברים ולבנות מדריך להטמעת חשיבה מגדרית שיספק את משרדי הממשלה, שיספק הדרכה, סדנאות, הכשרה, ליווי שוטף לצורך יישום המדריך.

הכל מוכן. כן? נורא חשוב לי להדגיש, הדברים האלה מוכנים. אנחנו עשינו את הכל. יש את המדריך, את הכל.

ברור. בואו נתקדם.

קידום שוויון מגדרי ברשויות המקומיות. בשנת 2018 ביחס לנתוני שנת 2013, הנתונים מראים על גידול של 200 נשים במועצות המקומיות. במסגרת הדברים שהרשות רוצה לעשות זה להפיק הכשרה ליועצות לקידום מעמד האישה ברשויות, לצאת בקול קורא חדש לרשויות המקומיות שיתמקד ביציאה ממשבר הקורונה ולהכשיר חברות מועצה, גם פוליטיקה, גם בתחומי הרשות לגבי נשים.

תכנית לקידום שוויון מגדרי בין המינים בגני ילדים. החיים, כמו שכתוב, הם לא ורוד וכחול. זאת אומרת כן חשוב לפעול ולקדם והרשות מנסה יחד עם אגף חינוך קדם יסודי במשרד החינוך, לקדם תכנית לשוויון מגדרי.

תשמעו, זה חלום אישי שלי, אני אימא לילד קטן, אני תמיד מאמינה שבגיל 50 כבר קשה קצת לשנות את האנשים, בגיל חמש עדיין אפשר. אנחנו בתכנית שכבר הקמנו אותה יחד עם משרד החינוך, אנחנו בשלבי אישור. ראיתי שאושרה נרשמה לדיון, היא השותפה שלנו במשרד החינוך. אנחנו פועלים, אנחנו רוצים ומתעתדים לצאת לפיילוט של כ-187 גני ילדים. דיברנו גם עם ראשות המועצה, ה-14 שיש, הן נורא בעניין, הן נורא רוצות לקדם, נקווה שנגיע לדבר הזה.

מה עם המועצה של הרשות?

זה שר/שרה. זה לא בסמכותי או ב- - -

אה, זה בסמכות השר. אנחנו עדיין עם אותה מועצה, מפעילים אותה, לא מפעילים אותה?

ממה שידוע לי לא מפעילים אותה, אבל זה השרה.

איזו מועצה?

יש מועצה לרשות. מועצה ציבורית של - - - והיא הייתה מוקפאת במשך תקופה מאוד ארוכה, ובגלל זה שאלתי מה קורה איתה. אני מבינה שעדיין היא לא - - -

כן. זה לא לצוות המקצועי, זה פוליטי. מעט איך אנחנו נראים בראי העולם. הצגתי את זה ב-8 למרס, שבוע לפני שסגרו את כולנו בקורונה, בישיבת הממשלה. קצת הופתעו ראש הממשלה, והיו שם שרים שהופתעו מהמיקום העולמי שלנו ואמרתי להם שזה עוד הנתון הטוב, כי אני אוהבת להתחיל באופטימיות. אז אנחנו במקום 64 במדד השוויון המגדרי של ה-OECD, מתוך 153 מדינות. זה לא גרוע, אבל יש לנו הרבה מקום לאן להשתפר.

בנושא של התקציב המגדרי, אמרתי, אנחנו אחת מ-17 המדינות שכן לקחנו על עצמנו לעשות את הניתוח של התקציב המגדרי. אנחנו מחכים לתקציב הנוסף כדי לפעול בו, אבל כן חייבים להעמיק את זה מעבר לגליונות אקסל, ממש ליעדים, ולעשות בקרה. אני ביקשתי תקנים לדבר הזה, כי כלכלנים צריכים לעשות את זה, לא נעניתי מאגף תקציבים. אני יכולה ל הגיד לכם שבעולם זה בין מחלקות שלמות למשרדים שלמים. מחלקות שלמות באוצר, או משרדים שלמים בפני עצמם.

כל משרד אמור לעשות את ה - - -

כל משרד אמור לעשות את זה אבל כרגע, בואו, גיליון האקסל סופג הכל. אתם יודעים. אפשר לכתוב את הכל. כרגע זה בסוף התקציב, ב-3:00 לפנות בוקר כשסוגרים את התקציב, אז עושים גם גיליון אקסל קטן בסוף בעניין המגדרי. אנחנו רוצים משהו מעבר לזה. אנחנו רוצים יעדים, אנחנו רוצים בקרות, אנחנו רוצים לראות שעומדים ביעדים, שאם לא עומדים ביעדים מה קורה למי שעומד ביעדים.

זה מה שעשינו בוועדה.

אני רוצה רק להוסיף מילה שאנחנו לקחנו בשנת 2019 עשרה משרדי ממשלה ואנחנו הכנסנו, צללנו לתוך כל משרד ומשרד וראינו באמת מה הצרכים שלהם. מה הצרכים במשרד הכלכלה מול מה הצרכים במשרד הספורט.

כשמדברים על דברים כאלה, הכוונה למשל נגיד, כשצללנו עם משרד התחבורה, אתה פתאום מגלה למשל שנשים נוסעות יותר בתחבורה ציבורית וצריכים בשעות מסוימות, אם זה להגיע לעבודה, אם זה לשים את הילדים בגן, להוציא מהגן. זה דברים שצריך פר משרד לנתח ולהתייחס לדברים האלה.

עוד דוגמה קטנה, נגיד במשרד הבינוי - - -

- - - גדולה בוועדה בנושא הזה, כדאי מהתקציב הבא - - -

איזה תקציב יהיה. חד שנתי או דו שנתי?...

יהיה תקציב העיקר.

אני לא הייתי בונה על זה שיהיה תקציב.

מה שטוב הוא שלא אנחנו נחליט על זה.

לא? זה מכת מוות אבל בסדר. אני אבוא לפה כל יום לבכות...

אוקיי. נשים בקורונה, ממה שגילינו וממה שידענו עוד לפני, שנשים נפגעות יותר מגברים ובמיוחד בתקופה שצריכים לשמור על הילדים, להיות בבית יותר, לעבוד מהבית.

לא, את יותר מדי עדינה. הקורונה היא מגפה של נשים. הקורונה באמת, חוץ מזה שמבחינת אחוז תמותה יש יותר גברים שמתים, לא נעים לי להגיד, אבל זה קצת מעוות כי למשל ביפן נשים לא מעשנות, ועישון הוא משפיע על תמותה, אז זה קצת מעוות את התמונה, אבל חוץ מזה זו באמת מגפה שמאוד מאוד פוגעת ופגעה בנשים. זו מגפה שפגעה בנשים מהסיבה הפשוטה שברגע לילדים לא הייתה מסגרת, כמה שנהיה יפי נפש והכל, מי שנשאר איתם בבית היו הנשים. אני הייתי תשעה שבועות עם הילד, יש לי ילד עם צרכים מיוחדים, הייתי איתו תשעה שבועות בבית, זה לא דבר פשוט.

זה הרבה מעבר לזה. זה אחוז הנשים שפוטרו ויצאו לחל"ת, זה העובדה שהבתים הפכו להיות סיר לחץ, מה שהעלה את נושא האלימות במשפחה.

בדיוק. נכון.

נכון. אז אנחנו הגשנו גם לאדוני היו"ר תכנית - - -

יש פה לא מעט השפעות והשלכות.

אתה ראית את ההצעה שהגשנו למל"ל, והגשנו גם לך?

לא. יכול להיות שהגשתם אותה לוועדה, אני עוד לא - - -

אוקיי. טוב, ענבר בבקשה.

זהו. אני סיימתי. הגענו ל-6ג1. רק משהו אחרון שאני אסכם את כל הנושא של הטיפול בקורונה, אנחנו הגשנו במסגרת תקציב ק ורונה, שאולי דרך תקציב קורונה אנחנו נתחיל לקדם דברים לטובת נשים, הגשנו בקשה לתקציב של 5 מיליון שקלים, ואנחנו בוחנים בשלב הזה גם שיתוף פעולה עם הרשות לעסקים קטנים ובינוניים לגבי מענק לעסקים בבעלות נשים.

הרשות יודעת משהו על העסקים האלה?

שניה, את צודקת, אבל יחד עם זאת - - -

את צודקת. היא לא יודעת כלום.

יחד עם זאת, אבל יש דבר אחד שאנחנו יודעים.

הרשות לעסקים קטנים לא רואה את העסקים הקטנים של הנשים.

בגלל זה אנחנו פה, אבל יש דבר אחד שכולנו יודעים. 98% מהעסקים של נשים הם עסקים קטנים או בינוניים.

אני לא מתווכחת עם העיקרון, אווה. להיפך. כל הכבוד שחשבתם על זה. אבל אני חושבת שהרשות לעסקים קטנים לא רואה את העסקים של הנשים.

בגלל זה אנחנו כן שומעים את ה- - -

זה בדיוק התפקיד של הרשות לקידום מעמד האישה, לדאוג שהרשות לעסקים קטנים תראה את ה- - -

זה הטמעה מגדרית - - -

אבל זה השילוב בינינו לבינם. זאת אומרת שאנחנו נשמע ואנחנו נביא להם מה הם הצרכים באמת של העסקים, אנחנו כן בקשר עם כל מיני - - - בנושא הזה.

אווה, אבל בעיני, ואני גם מסתכל על החוק, אחת הבעיות אפרופו גם השאלה של ח"כ תומא סלימאן על המועצה שהסתכלתי קצת לראות. מי שאמור למנות אותה, החוק מדבר כל הזמן על ראש הממשלה, ולכאורה זה נורא טוב להגיד 'אני יושבת במשרד ראש הממשלה' אבל בפועל אין לך שר.

לא, יש בעיה טכנית שהיועץ המשפטי של המשרד מודע ומטפל בזה, משרד המשפטים עלה על זה. אני לא יושבת במשרד ראש הממשלה, אין לי קשר למשרד ראש הממשלה.

החוק - - -

כי זו בעיה טכנית שהם לא שינו כשהעבירו - - -

כשהוציאו את הרשות ממשרד ראש הממשלה בתחילת 2015, הבטיחו לעשות שינוי בחוק כדי שזה יהיה תחת - - - והם שכחו מזה פשוט. השרה לא דאגה לזה.

סתם שאלה, יכול להיות שהממשלה ה חליטה שהיא רוצה להעביר את זה ממישהו למישהו, היא צריכה את הכנסת. אבל - - -

לא, יש העברת סמכויות בילקוט הפרסומים לשר הרלוונטי. כמו השירות הלאומי שעובר כל פעם מן הסתם. לא עושים תמיד תיקון חקיקה, אפשר בילקוט פרסומים להעביר.

כמו מינהל חברה ונוער - - -

אבל אתה צודק, יש שם בעיה טכנית שצריך לעשות שינוי.

בכל ממשלה זה חוזר לראש הממשלה. בממשלה הזו זה עבר למישהו?

לא. מירב כהן היא השרה.

כן אבל זה לא הועבר לפני - - -

לא, ראש הממשלה הוא השר שלך.

אז אני בחיים שלי לא - - -

אני מדבר איתך על הרמה החוקית.

היו"ר, הם שכחו כנראה שהם צריכים לחדש את העברת הסמכויות.

תראו, אפרופו המועצה, אני רוצה לפנות לשר הרלוונטי בפניה לקבל הברה לנושא של מינוי המועצה המייעצת ותחום סמכותה. יכול להיות שהיא לא יודעת גם. אבל כשאתה רואה שזה ראש ה ממשלה, אז בואו, אם אני אפנה לראש הממשלה כנראה שאקבל תשובה - - -

אני חושבת שהוא לא יודע שהרשות אצלו.

האמת, אני לא חושב שזה נכון שזה יישב שם. אני חושב שיותר נכון שיהיה שר שהוא minded לזה, שישים את זה על סדר היום. אני מכיר את זה מהממשלה, כולם נורא אוהבים לשבת סביב משרד ראש הממשלה, בפועל - - -

אני מעולם לא ישבתי. אני מוניתי בסוף 2017, זה היה בשוויון חברתי. מעולם לא היה לי קשר עם לשכת רוה"מ.

כן. ב-2015 זה עבר. עם הקמת הממשלה.

בואו נתקדם. סעיף 6ג1.

עכשיו אושרה תציג ואני אפריע לה. לא צריך להציג את החוק. כולכם מכירים. אושרה בבקשה.

בעצם במסגרת החוק החובה שלנו היא לדאוג לייצוג הולם ושוויון מגדרי של נשים, ממגוון כלל האוכלוסיות בחברה הישראלית, בעיקר סביב שולחן מקבלי ההחלטות, שלטובת העניין הרשות התבקשה על פי חוק להקים מאגר נשים מומחיות. מאגר שהוא לא ברמת אקסלים ונתוני איסוף אלא מאגר ממוחשב, מסודר שניתן לפלח ממנו כל מיני נתונים על בסיס הדרישות של משרדי הממשלה ויחידות הסמך, כאשר הייעוד שלו זה בעצם להגדיל את שיעורן של הנשים במגזר הציבורי בתפקידים בכירים, וכשאני מדברת על בכירים אני מדברת על דרג 42 ומעלה שזה סמנכ"לים, מנכ"לים, מנהלי אגפים בדירוג הזה, או תפקיד חלופי אחר באותו דרג בגופים אחרים שהם לא מדורגים באותו סטנדרט, לצד זה שיהיו נשים חברות בוועדות ציבוריות כמו ועדת בדיקה ממשלתית, ועדת חקירה, ועדה שבעצם באה לקבוע מדיניות כמו הוועדה המייעצת של המל"ל במשבר הקורונה.

שמיוצגת ממש - - - נשים מיוצגות שם - - -

לא, אבל אחרי הפניה שלנו ושל ארגוני הנשים והיה בג"צ, אני נפגשתי אישית עם ראש המל"ל שהסביר וקיבלתי את ההסבר שלו נקודתית, שהוועדה לא הייתה וועדה מייעצת אלא ועדה מתנדבת שבאה מיוזמתה, שלא הם מינו, ולאחר מכן הוא פנה למאגר שלנו ומינה עכשיו ועדה, יש בה 12 חברים, יו"ר, לא בענייני נשים אלא באופן כללי לקראת הגל השני, ומתוכם תשע נשים.

יפה. את זה אי לא מכיר.

מה התפקיד של הוועדה הזאת?

ועדה מייעצת לראש המל"ל להכנה לגל שני. כל הנושא של התקופה הזאת בכלל, של קורונה היא מענה. וכמובן ועדות ופורומים אחרים שאפשר לקיים, כמו כנסים שמשרדי הממשלה מקיימים ומחפשים כל מיני פנליסטים ואנשי מקצוע ונשים מומחיות, המאגר הושק בינואר 2020, אני אגיד שקטני האמונה, שמנו יעד של 500, כי חשבנו 'טוב, יש כל כך הרבה מאגרים בשוק אבל כמה כבר זה - - -

אני רק רוצה להגיד שגם לא פרסמנו אותו עדיין כמו שצריך. עשינו רק קול קורא. אז אמרנו 'רגע, אנשים לא ידעו עליו גם אם נורא ירצו'.

לא, הוא חדש לגמרי והוא גם הושק בתקופה של הקורונה - - -

כן, שזה גם מבחינתי מצוין שזה ככה נתן את הפול שלו, אז בעצם המאגר הופץ בכל הרשתות, כמובן קול קורא בשתי השפות, ערבית ועברית. הגישו כ-2,000 נשים, זה קצת הולך וגדל כל יום עכשיו, כאשר מתוכן כ-1,200 עמדו בכל תנאי הסף, טוייבו ובעצם הן הפול שאיתו אנחנו מניידים טובת הנושא. בעצם המאגר הזה כל משרד ממשלתי שמתעניין למנות תפקיד כזה או אחר או ועדה ומבקש לאתר, מפנה אלינו בקשה ואנחנו מנפיקים לו מתוך המאגר את הנתונים.

מבחינה משפטית אני אגיד, כי אני גם מחויבת, זה לא מאגר שיושב כרגע בחוץ באיזה אתר שאפשר לגשת אליו באופן עצמאי גם בגלל שהפרטים שאנחנו מחויבים להם לטובת שמירת הפרטיות מחייבים אותנו לנהל את המאגר בשלב הזה - - -

זה בדומה לנבחרת הדירקטורים?

זה מה שרציתי לשאול.

לא.

איזו מעורבות יש לכם בתמרוץ נשים להגיש מועמדות לנבחרת - - -

לא, זו לא השאלה ששאלתי.

אז זאת השאלה שאני - - -

שאלתי האם המאגר הזה דומה לנבחרת הדירקטורים, שנניח אם אני מנכ"ל משרד ניגש למאגר ויכול לקחת ממנו נשים לנושאים מסוימים?

כן. אני למשל חברה בנבחרת הדירקטורים, נבחרת הדירקטורים היא למטרה מאוד ספציפית, ייעודית, כל הדברים וכל התנאים האלה. אנחנו דיברנו עם רשות החברות וביקשנו שמי שכבר חברה בנבחרת הדירקטורים, שיוציאו להן מייל, לכל אחת ממי שחברה, ויגידו לה 'בואי, יש עכשיו גם מאגר בנוסף'. אלה שני דברים שונים.

לא, זה ברור, אבל בתפיסת העולם הפרקטיקה היא דומה.

כן. אבל הוא צריך לפנות אלינו. למשל עכשיו בנק ישראל חיפש מנכ"לית והם פנו אלינו, אמרו לנו 'אלה התנאים, תשלחו לנו מועמדות'. חיפשו עכשיו למינהלת רח"ל, פנו אלינו מרח"ל ואמרו 'היא צריכה להיות בצבא', כל מיני דברים ביטחוניים, עשינו חיתוך לפי התנאים והעברנו להם רשימה. כך זה עובד כרגע.

ולגבי השאלה שלי, שנוגעת למעורבות שלכם, הרי נבחרת הדירקטורים - - -

אין לנו. זה של רשות החברות.

מאה אחוז, אבל כל אחת או אחד שעומד בתנאי הסף יכול להגיש מועמדות ומדובר בצוותי הניהול של החברות הממשלתיות שההיקף שלהן הוא מיליארדי שקלים וזה אחד מהכלים להשפיע על איך שהמדינה שלנו נראית.

אני מסכימה איתך, ואחד מהדברים שאתה נוגע בהם וזה דבר מאוד חשוב, זה למשל שיש לנו כ-90 חברות ממשלתיות, יש מנכ"לית אחת ועוד ממלאת מקום מנכ"לית. מתוך 90 חברות ממשלתיות.

אחד מהדברים שאנחנו עושים עכשיו, יש גם הצעת מחליטים, זה שאנחנו מחייבם אותם, אני גם נפגשתי עם ינקי מנהל הרשות, הוא אומר להם 'אתם מחויבים. לא הגישו נשים, הרי חלק מהטענה היא 'נשים לא מגישות'. וזה נכון. אני באה מעולם התקשורת ואני תמד אומרת גבר הוא עם החליפה באוטו, אתה קורא לו לראיון, לא משנה מה הנושא הוא קודם כל אומר 'כן'. אישה תוודא שהי יודעת בדיוק על מה מדובר, שיש לה בייביסיטר לילד ושיש לה good hair day, אחרת היא לא תעלה לשידור. וכך זה גם בתפקידים. אם אישה לא חושבת שהיא עונה על כל קריטריון וקריטריון היא לא מגישה את עצמה. זה חלק מהמטרה של המאגר, שאנחנו מכריחים נשים להגיש. אנחנו מגישות בשמן. אז בוועדות איתור כאלה צריך איתור אקטיבי. חלק מהעניין שאומרים 'נשים לא מגישות'. אוקיי, תפנו אלי, אני אביא לכם.

ובשיח שלך מול רשות החברות הממשלתיות זה עלה?

בוודאי.

ומה התשובה שלהם?

בסדר. אפילו לא צריך להכריח אותם.

כמה מנבחרת הדירקטורים הן דירקטוריות?

מה שקרה בעניין של דירקטוריות בחברות ממשלתיות זו הצלחה. מה שקרה, זה יש בחוק אפליה מתקנת, חייבים שיהיו, הגענו למצב שיש 43% דירקטוריות בחברות ממשלתיות, זה מדהים.

מעולה.

אבל בחברות ממשלתיות קטנות.

לא, למה, אני הייתי דירקטורית בחנ"י.

כמה יושבות-ראש דירקטוריון יש?

תודה רבה. יושבות ראש – אחת. יש את אורנה ארזמן בנמל אשדוד.

רק אורנה?

רק אורנה. וזאת הבעיה. אבל זה כבר הצעד השני כי אתה לא יכול להחליט על יו"ר. אתה יכול להחליט על דירקטוריון. זה חלק מהבעיה. הבעיה היא ביושבות-ראש והבעיה היא במנכ"ליות של חברות ממשלתיות. בניגוד למשרדים ממשלתיים, למרות ששלחתי לכל השרים ולראש הממשלה ולראש הממשלה החלופי לפני המינוי, תזכורת שצריכות להיות נשים וצריך למנות תפקידי אמון שזה מנכ"לים של משרדים, זה תפקיד אמון, אתה כאילו לא יכול לכפות. אבל מנכ"ל של חברה ממשלתית זה משהו אחר. אז ועדות האיתור חייבות להיות אקטיביות. לא ניגשו נשים? אנחנו נביא לכם את הנשים.

את יודעת להגיד לי אם הן אקטיביות או לא?

זה חלק מהצעת המחליטים שאנחנו עכשיו מוציאים שתכריח אותם להיות אקטיביים. הם לא מספיק אקטיביים.

ח"כ תומא סלימאן צריכה לצאת רגע.

יש לי הרצאה. את האמת, הדחיה של הדיון עשתה קצת בלאגן בלו"ז שלי. קודם כל, כל הכבוד על הדברים שאתן הצלחתן לעשות, אבל יש לי הרגשה שבעצם אתן תפעלתן את הרשות ב-2020 רק במה שקיים, כלומר בגלל שאין לכן תקציב, רק במה שקיים. רציתי לשאול, היה לכן את הפרויקט של מרכז אדוה שעשה הדרכות למשרדים השונים בעניין תקצוב מ גדרי, נכון?

סיימנו את זה. כן.

סיימתן. לא חודש, הם לא עובדים עכשיו עם המשרדים השונים בעניין תקצוב מגדרי.

לא. זה מה שדיברתי, שאני ביקשתי שני תקנים קבועים. גם יועץ חיצוני זה לא מספיק. תקציב מגדרי זה משהו בהוויה של מדינה צריך להיות. השינוי לא יהפוך להיות בחברה חיצונית שתבוא לעשות הדרכה כזאת או אחרת, כל המדינות בעולם, יש להן, אמרתי – בין מחלקות שלמות לבין משרדים. אני לא רוצה לדבר איתכם על מה ממשלת קנדה עושה בעניין תקציב מגדרי, באמת. זה כאילו לראות ולא להאמין.

למרות שאני חייבת להגיד, כשהתחיל התקציב המגדרי במדינה, זה היה אחד מהראשונים שנעשה בעולם והיה מודל. וחבל שלא - - -

אני מודה לך אדוני היו"ר. תודה לכן.

אפשר להכנס לפילוחים של המאגר כדי לראות את הנתונים, אבל - - -

זה מעניין אתכם?

לא. אני חייב לומר שיותר מעניין לראות מה המצב כרגע במשרדי הממשלה. מבחינת מינויים של הוועדות, של הצוותים, כמה מינויים - - -

לא הכנו את זה לכאן אבל הצגתי את זה בישיבת הממשלה של יום האישה ב-8 למרס. אני אעביר לכם את זה. יש מצגת של כל הנתונים האלה. אנחנו לא במקום טוב, בוא נגדיר את זה כך. יש פערי שכר. ב-OECD אנחנו במקום רביעי מלמטה בפערי השכר בין גברים לנשים. המצב במגזר הציבורי טוב יותר, כי אין פערי שכר מובנים, הרי זה תקנים. אתה אותו דבר, אבל פערי השכר נוצרים בגלל שעות נוספות, בגלל כוננויות ובגלל שבתפקידים הבכירים יותר אין לנו מספיק נשים. אני אתן לאושרה לדבר רגע ברצף על הצעת המחליטים כי היא נוגעת בסוגיות האלה.

אני רוצה לשאול לפני כן שאלה על פערי השכר. השאלה שלי היא, כי יש איזה שהוא דיסוננס בהבנה, לפחות שלי. האם פערי השכר נוגעים לאותה עבודה על ידי גבר או אישה, או הם נוגעים לממוצע של השכר של כל מקבלי השכר שהם גברים ונשים?

ממוצע. כי באותו תקן במגזר הציבורי, זה מה שאמרתי, נרוויח אותו דבר. אני מוגבלת מנכ"ל, מנכ"ל משרד מרוויחים אותו דבר. שקל לשקל. אבל למשל כוננויות, אם יש שעות של כוננות, או שעות נוספות, או לפעמים מחסור, או חופשות לידה.

אם כך, הפתרון לא צריך להיות שכר שווה, אלא צריך לוודא שנשים מקודמות יותר לתפקידים בכירים כך שה- - -

חד משמעית. זה פלוס למשל מה שיכול לעזור מאוד, זה נושא של איזון במשפחה. עבודה מהבית, כי אנחנו יכולות לצאת ב-16:00 לקחת את הילד, אבל פותחות מחשב ב-19:00, ואת זה כבר אף אחד לא סופר לנו.

לכן אני אומר, כי לפעמים יש תפיסה שגויה שצריך לקדם חקיקה של שכר שווה - - -

לא במגזר הציבורי. במגזר הפרטי כן. אני יכולה להגיד לך, כשאני הייתי מנכ"לית קבוצת מעריב אני הרווחתי פחות ממנכ"ל קבוצת מעריב לפניי ומהמנכ"ל אחריי.

מאה אחוז, אבל לפי הטענה שלך - - -

למה זה קורה? זה נושא מעניין.

לגמרי.

זה היה בגלל המשא ומתן שאת ניהלת?

לא ביקשת?

כן. כי - - - אני בניתי את זה אחרת. בסוף קיבלתי יותר כי הלכתי על בונוסים של הישגים כי אני האמנתי בעצמי, אבל זה לא צריך להיות ככה. למה הבסיס לא אותו דבר?

נשאלת השאלה אם אנחנו צריכים לחייב את המעסיקים כשאשה עומדת מולם ומבקשת פחות, לחייב אותם לתת לה יותר ממה שהיא דורשת.

זה דיון מאוד מאוד - - -

זה דיון פילוסופי.

חד משמעית.

דבר אחד הוא לא פילוסופי, זה בטוח. וזה שהכשרה לניהול משא ומתן בנושאי שכר כחלק ממשהו ש, ארגז כלים שאישה צריכה שיהיה לה עם הכניסה לשוק העבודה, כשאנחנו מדברים כל הזמן על הכנסה של נשים לשוק העבודה, אני לא חושב ששמים לב למתן הכלים איך מתמודדים בשוק העבודה עם פערי שכר, עם דרישות שכר, עם דרישות של תנאי העבודה, מטבע הדברים הרבה פעמים אישה מוצאת את עצמה באה מלמטה או באה מוחלשת לתוך מקום העבודה. היא קיבלה אפליה מתקנת, היא קיבלה זה, חרדיות בהייטק, שדיברנו על זה בדיוק בדיון הקודם, שמגיעה, אומרת 'תודה רבה שפתחו לי את הדלת, אז אני לא מבקשת'.

חד משמעית. זה מביא אותי לעניין של החינוך לגיל הרך, כי משם יש סוג של הסללה. והחינוך שאתה בא ואומר 'אנחנו שווים', אז זה בעיני ישנה את כל החברה ואת כל התפיסה.

כן. יוראי סליחה.

מה שרציתי לומר, במגזר הפרטי ברור לי שדרושה התייחסות של יותר, אולי הכשרה במשא ומתן או equal pay באמת. יש סוגים של גישה.

לא רק במגזר הפרטי. במגזר הציבורי כשאשה תרצה לדרוש מה שמגיע לה בתוך המגזר הציבורי - - -

זה בדי מה ששאלתי ואווה השיבה, ובעיני זה מה שמעניין, זה שדווקא במגזר הציבורי הגישה צריכה להיות שונה.

- - - פחות.

הגישה צריכה להיות לשיטתך - - -

לא, אני לא חושבת שיש תקן, אני ממש לא חושבת שיש איזה שהוא תקן שאם תהיה בו אישה או יהיה בו גבר התשלום יהיה תשלום שונה.

אבל אולי הגבר יודע, אגב, יכול להיות אולי שזה הפוך - - - מההיכרות שלי עם שירות המדינה, יש כל מיני תנאים נלווים שמי שמכיר את התנאים הנלווים נהנה מאוד מחבילה לא קטנה שלא מופיעה בתלוש השכר. אני לא יודע עד כמה - - -

אני לא בטוחה שזה - - -

אני אשלים את הרעיון שלי כי מה שהבנתי וזה מה שמעניין בעיני, לא דרוש השוואת תנאים כמו של הצורך בקידום נשים כדי לסגור את הפער בממוצעים, שזה בעיני מה שמעניין ואולי צריך לגשת, בניגוד למגזר הפרטי, במגזר הציבורי צריך לגשת דווקא בנתיב הזה.

בשני המגזרים צריך לגשת בנתיב הזה, כי כשיהיו יותר נשים מנהלות במגזר הפרטי, כשהם יעסיקו נשים, הם גם לא יעשו את האפליה שאולי הגבר - - -

אתה לא יכול אבל לחייב מעסיק לבחור בנשים כמנהלות, בציבורי אתה כן יכול.

אתה יכול לקדם. אתה יכול לתמרץ - - -

כן. זה דיון שלם.

וזה מביא אותנו להצעת מחליטים. אני מראש אגיד שזו הצעה שהיא ברמת טיוטה ונמצאת בתהליך של איזה שהוא פיינל פורמלי, אחרי דיון מאוד רחב גם עם נציגות המדינה, גם עם משרדים שונים.

מי מקדם? השרה לשוויון חברתי?

כרגע כן. כנראה זו תהיה הצעת מחליטים משותפת אבל מכיוון שהיא עוד - - -

אנחנו יחד עם הנציבות עובדים על זה כרגע, אנחנו מביאים את כל העניין המקצועי והשרה לשוויון חברתי אמורה - - -

כאשר בעצם המטרה שלה זה בעצם לקדם נשים בשירות המדינה, שהיא מדברת על קידום של נשים בתפקיד סגל בכיר 42-44 במקומות שאפשר, כאשר אנחנו מבקשים לקבל דיווח על שורה של אנשים כל שנה מהנציגות, כדי לראות מה אחוז הנשים בכל משרד בתפקידים הבכירים האלה, וכדי באמת לשים יד על הדופק ולראות איפה הנזילות הזאת או אי היכולת להגיע לאחוזים האלה, כי כשמסתכלים על אחוז הנשים במגזר הציבורי בתפקיד של סגל בכיר, מתיכון ומעלה, רואים שאנחנו בערך ב-44% לפי דו"ח שטאובר, אבל כשיורדים ממש לרזולוציה של תפקיד בכיר למעלה, האחוזים הם נמוכים, הם אפילו פחות מ-33% ולשם אנחנו שואפים להגיע.

האבסורד שאנחנו שואפים ל-33%, כשזה צריך להיות 51%, כמו האחוז שלנו באוכלוסייה.

כאשר בעצם אנחנו רוצים להשתמש 1. בחובת הדיווח שזה יפורסם וכולם יראו ויוכלו לבקר את זה, הדבר השני זה שאנחנו מייעצים לשלב גם ייעוד של משרה לנשים בין 5-10 התפקידים הבכירים שיש במשרד בהנחה והתפקיד הזה מתפנה ויש אישה מתאימה לטובת העניין אז לשריין את התפקיד הזה, זה שינוי משמעותי.

ח"כ יוראי, זה - - - לענות על השאלה שלך.

הרצון שלנו הוא בעצם גם להשפיע על ועדת הבוחנים, גם על ועדת האיתור, גם על ועדת המכרזים, הנכחה שלנו בכל אחד מהמקומות האלה, חובת הדיווח, שזה מצריך לנמק את הסיבות והנסיבות ללמה לא נבחרה אישה כשיש אישה מועמדת, וגם כשבהרכב חברי הוועדה יהיו נשים זה יתן את הבנפיט לטובת העניין הזה, ליישם את זה. התפקיד שלנו בנוסף לזה זה במקומות שהמשרדים לא מצאו את הנשים, 'אז הנה יש לנו מאגר כדי לתת לכם את הנשים. פנו אלינו, כשאתם ממילא אמורים לעשות את זה אבל זה לא קורה, אז עכשיו גם כשאתם מבוקרים לטובת העניין, זו החובה שלכם'. ואנחנו מקווים שזה באמת יקדם אותנו. שוב פעם אני אגיד, נשים מוכשרות איכותיות מקצועיות קיימות, צריך רק לתת להן את ההזדמנות הזו.

אגב, המצב כרגע הוא גם שאם אשה וגבר מגיעים לאותו ניקוד בבחירת תפקיד, אז צריך לבחור באשה. אבל אנחנו יודעים שלא בעיה לתת שתי נקודות פחות ואז לבחור במי שרוצים.

תסלחי לי שאתעכב דווקא על הדיווח לפי החוק, בעצם. אם אני מבין, משרד, גוף שממנה אמור לדווח לכם בכתב על כל מינוי של ועדה או צוות לאחר או בטרם מונו, ואתם אמורים למסור לנו דיווח שנתי על המינויים האלה שהיו. זה מה שהצגת ב-8 למרס בממשלה?

לא. ב-8 למרס מה שאני הצגתי זה היה המקום שלישראל בראי העולם מבחינת פערי שכר, מבחינת מינויים, מבחינת שוויון מגדרי.

ומה לגבי מה שנמסר לכם דיווח על מינויים שנמסר לכם דיווח לפיו?

האמת שמעולם לא עשינו את זה. זה דווקא רעיון טוב, הנושא הזה.

אני מציע דבר כזה: 1. שתפנו למשרדים בהתאם לסעיף 6ג1ג, לקבל עדכון. פניה שלכם.

אני חושבת ש- - - טוב, נבדוק את זה.

אני רוצה רגע להוסיף. כשעבדתי על הצעת המחליטים הזו פניתי לאגף ועדות איתור וועדות מכרזים ולאגף סגל בכיר, על מנת לקבל נתונים על כל הוועדות שקמו בכל אחד מהמשרדים, כולל ההרכבים, כולל הבחירות. רק מה, היו בחירות והרכבת ממשלה, ובין היתר חלק מהועדות בכלל לא מונו לטובת העניין, ובמקומות שזה מונה ראיתי באמת שיש את הייצוג הנכון, אבל הם ממש מינוריים ובודדים. אבל לולא הפניה הזו להצעת המחליטים המשרדים לא מדווחים אלינו אף על פי שהם מחויבים.

עוד פעם, תעשו איזה שהוא סקרינינג על המשרדים, ואני אשמח לקבוע דיון נוסף שבו תציגו לנו. יכול להיות אולי שזה יהיה ביחד עם הדיון עם הנציבות, את המצב בשירות המדינה. להכנס קצת לרזולוציות גם של שירות המדינה, ככל שיש - - - זה גם מעניין, שנוגע גם בייצוג ההולם וגם בתפקידים, גם בגלריה של התפקידים מעבר לזה. קודם כל הוועדות שהן ועדות רשות, אני יודע שהממשלה לוקה בחסר באופן כללי במינוי הוועדות האלה, במינוי הדירקטוריונים, אני חושב שיש אפילו דו"ח מבקר על העובדה שהמשרדים לא מינו המון נציגים מהמון המון - - -

כן. יש 600 מקומות של דירקטורים שפנויים.

- - - אני מכיר את זה. אבל דווקא עכשיו, אולי אחרי חודשיים שהממשלה הזאת פעילה, אני מניח ששר חדש שנכנס למשרד אומר 'רגע, צריך למנות ועדה פה ועדה פה', - - - שר חדש שנכנס למשרד, מעניין לראות את מי הם מינו.

ג'ובים.

לא, זה לא ג'ובים. אני חייב לומר. הרבה פעמים הוועדות הן וועדות ציבוריות, חלק מהמשתתפים עושים את זה או ללא שכר או עם שכר שהוא באמת - - -

רוב הוועדות הציבוריות הן ללא שכר.

אבל זה מקומות שכשהן לא קיימות וכשהשרים לא ממנים, הגופים הופכים להיות משותקים. כל הוועדות הציבוריות האלה לא נותנות את מה שהן היו אמורות לתת לגוף ואז מה שנקרא, הכל זורם כזה. הניהול זורם.

ייקח לנו קצת זמן להערכתי לקבוע דיון כזה, זה לא יקרה מחר בבוקר.

לא, גם צריך לתת להם זמן לענות.

נכון. אבל ככל שלא נתפזר ונלך לבחירות, נקיים את הדיון הזה בתקופה הקרובה. זה מאוד חשוב. דברים נוספים, מישהו שרוצה להוסיף עוד משהו? יש משתתפים בזום שביקשו לדבר. נטע לוי ואחריה קרן הורוביץ

שלום. תודה רבה. אני נטע לוי, עו"ד מעמותת אית"ך – מעקי, משפטניות למען צדק חברתי. חלק מהמשתתפות, אווה ואושרה מכירות אותנו. אנחנו בעקרון עוסקות במעקב אחר יישום סעיף 6ג1 מאז שנת 2008. הסעיף עצמו תוקן בשנת 2005 וחשוב לי רגע להתעכב על זה כי יש חשיבות גדולה להפריד בין מינויים והסמכות, ובכל מה שקשור לנציבות שירות המדינה ולייצוג של נשים בתפקידים בכירים בשירות המדינה, שזה דבר מאוד חשוב לכשעצמו, לבין 6ג1 שמדבר, כמו שציינת גם אתה, על ייצוג נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה בוועדות ציבוריות שבעצם עוסקות בנושאים שונים, בין היתר אגב גם בנושאים של שלום ובטחון.

סעיף החוק הזה הוא מ-2005 והוא בעצם היה סעיף חוק, תיקון היסטורי פורץ דרך בעולם שהביא לידי ביטוי בישראל בחפיפה את החלטה 3125 של מועצת הביטחון של האו"ם שבאוקטובר הקרוב אנחנו עומדים ועומדות לציין 25 להחלטה הזאת. הסעיף היה פורץ דרך אבל בהתחלה לא היה לו כמעט בכלל יישום. בעקבות המעקב, הפניות שלנו של ארגוני נשים בשבע עתירות לבג"צ שהגשנו בעקבות היעדר יישום של הסעיף היה שיפור באמת בדו"ח האחרון שהוגש לדעתי לוועדה בראשות עאידה בשנת 2015 היו נתונים על 2014 שהראו עליה של אם אני לא טועה, הגענו ל-38% של נשים בוועדות ציבוריות. אחת הבעיות שהבחנו כבר אז בנושא הזה זה שבעצם קודם כל לא מדובר על נשים ממגוון הקבוצות, שהסעיף הזה בעצם מטרתו הייתה להביא למגוון קולות, לא רק נשים שישמיעו את קולן ויעבירו חוות דעת לוועדות, אלא שישבו במוקדי קבלת ההחלטות, זו מטרת הסעיף.

הדבר הנוסף שבעצם ניתן לראות גם בדו"ח של שנת 2015 וגם אגב בכתבה שנעשתה וקיבלה מידע מהמשרדים השונים ומהרשות לקידום מעמד האישה, בעצם המשרדים שכן הקפידו על ייצוג שוויוני היו בעיקר משרד החינוך, אם אני לא טועה גם משרד המדע. אני יכולה להעביר לכם את הכתבה הזאת.

בעצם ב-2018 רק שבעה משרדים עמדו בדרישה הזאת של החוק להעביר לרשות את הנתונים האלה. המאגר שהרשות השיקה הוא מאוד חשוב, אנחנו מברכות על זה ורואות בזה פריצת דרך. חשוב להגיד, אנחנו הגשנו יחד עם מרכז רקמן ובשם 13 ארגונים את העתירה לבג"צ בעניין היעדר ייצוג של נשים בכלל בצוות המומחים שהוקם על ידי המל"ל בעניין ההתמודדות עם משבר הקורונה, ובג"צ בעצם קודם כל החליט, בעצם בג"צ אמר שהוועדה כבר סיימה את עבודתה, אבל שחשוב להדגיש שגם בוועדות ציבוריות שקמות אד-הוק, ועדות ציבוריות שעוסקות במשבר ובעת חירום, גם שם חייב להיות ייצוג נשים ממגוון הקבוצות, ובאמת הייתה את הפעולה המבורכת של שיתוף הפעולה של המל"ל והפניה לרשות לקידום מעמד האישה להקמת הוועדה החדשה שזה בעצם המנגנון שקבע הסעיף, הסעיף שלשמו התכנסנו כאן. זאת אומרת שיש מנגנון וצריך ליישם אותו.

אני רק אציין עוד בשולי הדברים שגם בשבוע שעבר נודע ששר החינוך מקים ועדה פדגוגית מייעצת עם משתתפים ומשתתפות מבחינת ייצוג של שוויון מגדרי, מבחינת מספר הנשים, יש שם מספר לא מבוטל של נשים אבל בולטות בהיעדרן מקבוצות מודרות, מקבוצות מיעוט באוכלוסייה, אין שם נשים. אגב, גם אין שם גברים מהחברה הערבית או נשים חרדיות למשל, שבעצם זה גם מה שהבאנו בפני בג"צ גם לאחרונה, אמרנו שכאשר באים לדון ולתת, מטרת הוועדות הציבוריות היא בעצם להביא להחלטות הטובות ביותר לכלל החברה, וחשוב מאוד שבפני הוועדה הזאת יהיו כל הנתונים ולא רק כחוות דעת חיצוניות שנשמעות, אלא כמקבלות החלטה. תודה רבה.

תודה רבה. קרן הורוביץ מנכ"לית מרכז רקמן ואחריה תמר שוורץ.

שלום. אני קרן הורוביץ, אני עורכת דין, אני מנהלת את מרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר אילן, בין היתר אנחנו עוסקים רבות בקידום נשים בממסד הדתי. הדברים שלי באים כהמשך ישיר לדברים של נטע. אני מאוד מברכת את קיום הדיון החשוב הזה, כי בהקשר של ייצוג הולם בוועדות ציבוריות יש עוד הרבה עבודה של שינוי קידום, שינוי בתפיסות עולם. כי העובדה שבישראל 2020 התכנסה ועדת וקסמן שעליה הגשנו את העתירה ביחד עם אית"ך, וישבו סביב השולחן מעל 20 מומחים, גברים בלבד, וזה לא הפריע לאף אחד סביב השולחן, היא אומרת שיש לנו עוד הרבה עבודה בעצם. קל לתרץ את זה בזה שזו הייתה ועדה מתנדבת ולא מינוי, אבל לא הייתי ממהרת לקבל את התירוצים, והייתי חושבת על איך, אם זה הרשות לקידום מעמד האישה או אם זה הוועדה הזאת, לוקחים תפקיד אקטיבי יותר בשינוי המציאות הזאת שבה יכולה בישראל להתכנס ועדת מומחים ולא תהיה ולו מומחית אחת שתפרוש את השקפותיה, דעותיה, מומחיותה.

אני רוצה להדגיש ביתר שאת את הנקודה שנטע דיברה עליה, ששיתוף ציבור לא יכול להחליף את העובדה שנשים ישבו סביב השולחן בוועדות ציבוריות. יש נטייה לפטור את נושא הייצוג ההולם בזה שמפרסמים קול קורא לכל הארגונים של החברה האזרחית להביע את דעתם, זה לא תחליף, זה לא מאפשר להיות חלק ממעגל ההשפעה.

אני רוצה לדבר פה על עוד זווית נוספת קטנה בהקשר של ועדות ציבוריות שקרובה יותר לתחום עיסוקנו. לא בהרבה, אבל בחלק מהוועדות הציבוריות שמור מקום לנציג מתחום ההלכה, לרב, הרבה פעמים המקום הזה שמור לא בהכרח מתוקף של חוק, ואני חושבת שאחד הדברים שצריכים לעשות בהם שינוי הוא להבין שמנהיג רוחני, איש דת, לא חייב להיות בהכרח איש, הוא יכול להיות גם אישה וכאן אני חושבת שיש הרבה מקום – שוב פעם, בגלל שהדברים לא בהכרח מעוגנים בחוק אלא עניין של מנהגים – לקחת תפקיד אקטיבי, אנחנו כארגונים לוקחים אותו אבל גם הרשות וגם הוועדה יכולה לקחת את זה בלשבור תפיסות ולהבין שאין זוויות ראיה ששמורות אך ורק לגברים, ואני חושבת שחשוב להדגיש את זה. תודה רבה.

תודה רבה. תמר שוורץ

שלום. תודה רבה על קיום הישיבה ועל האפשרות לדבר, באמת פרשתם בפנינו מצגת מאוד רהוטה ומרשימה. אני כתבתי את זה גם בצ'ט ואני רוצה להעלות את הנושא של אלימות כלכלית, יש לי הזכות להיות מנכ"לית רוח נשית, שעוסקת בשיקום כלכלי תעסוקתי של נשים נפגעות אלימות. אנחנו מטפלות בנשים שנפגעו בכל סוגי האלימות אבל הדגש שלנו והמיקוד שלנו הוא בתחום הכלכלי, גורם כלכלי הוא באמת גורם מאוד משמעותי ביכולת של האישה להשתקם, לצאת ממעגל האלימות ולא לחזור אליו. כמעט חצי מהנשים שנמצאות במקלטים חוזרת לבן הזוג האלים, שזו התנהגות לא רציונלית, עקב התלות הכלכלית בו.

מקודם אמרה אווה מדז'יבוז' שהיא לא עוסקת בפן הטיפולי, וזה לפתחו של משרד הרווחה, אלא בהעלאת מודעות ציבורית, שזה חשוב מאוד, כי טיפול וחקיקה הם לא האספקטים היחידים של כל היבט של תופעת האלימות. מאוד מאוד חשובה העלאת המודעות במיוחד לאלימות כלכלית שזו אלימות כל כך חמקמקה, כל כך נסתרת שלא במודעות הציבור, ועדיין אין חקיקה. אנחנו גם כתבנו הצעת חוק בנושא ואנחנו מאוד מקוות שבכנסת הזאת היא סוף סוף תעלה.

הייתי שמחה אם הרשות הייתה לוקחת את הספור של העלאת מודעות לא רק לנושא של הטרדות מיניות שצוינו קודם – ושוב, אני לא מקלה ראש בשום דבר ממה שצוין, הכל סופר חשוב, אני רוצה להציע גם את הנושא שלאלימות כלכלית. סימנים, סימני אזהרה, איך אישה תבין שהיא בתוך מצב כזה כי רוב הנשים לא מגדירות את עצמן הציבור לא מגדיר את זה כאלימות אם אין סימנים פיזיים. אז את הנושא הזה הייתי רוצה להעלות על סדר היום של הרשות. תודה.

אווה, דברים לפני שאני מסכם?

אני רק רוצה להתייחס שהשרה לשוויון חברתי מקדמת עכשיו את הצעת החוק בנושא של אלימות כלכלית.

מאה אחוז. אנחנו מודים לרשות ולאווה על המצגת ועל הדברים. בהחלט אני שמח שסוף סוף הוועדה חזרה לפעילות אז אפשר להציג ולעקוב אחרי הנושאים האלה. אנחנו כן נבקש להתמקד קצת יותר עוד פעם בסעיף 6ג ולעשות פולו-אפ. מנהלת הוועדה תהיה אתכם בקשר ברגע שזה גם טיפה מתקדם כי צריך שהמשרדים יגיבו וצריך פה איזה שהוא תהליך.

אני אשמח, ככל שנדע יותר ותשתפו יותר על התקדמות המאגר שהושק בינואר, זה בהחלט יכול להיות פלטפורמה, קודם כל לדברר אותו, שאנשים יכירו שהוא קיים.

הייתה השקה מאד שקטה אתה צודק.

מאוד קשה לעשות השקה בתקופה הזאת של הקורונה, כרגע מה שלא קורונה לא מקבל חשיפה כמעט. אבל עדיין יש פה חשיבות מאד גדולה גם מול המנכ"לים השונים, גם מול השרים.

אני חושבת שגם מול הנשים שלפעמים מוצאות את עצמן כבר בבית והן יכולות למלא ואולי יש איזה שהוא סוג של תקווה.

בסדר גמור. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:41.