פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2

07/07/2020


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 86
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ט"ו בתמוז התש"ף (07 ביולי 2020), שעה 10:30

1. הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020
2. הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון - הארכת התקופה לשחלוף דירה עקב משבר הקורונה), התש"ף-2020

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
רם בן ברק
קרן ברק
מיקי לוי
אלכס קושניר
שלמה קרעי
אנטאנס שחאדה

גיא גולדמן - ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

שי אהרונוביץ - סמנכל בכיר מסמק, משרד האוצר

לילי אור - עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

ליאת שדמי - ממונה מיסוי מקרקעיו, רשות המסים, משרד האוצר

עידו שוואב - רפרנט מאקרו ותרבות, אג"ת, משרד האוצר

מירי סביון - משנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר

ליהי קושניר גנוסר - עו"ד, משרד המשפטים

יוסי אלישע - נציג, לשכת עורכי הדין

ליאת נויבירט פייג - סגנית נשיאת יו"ר לשכת רואי החשבון

שגית אפיק
שיר שפר – עוזרת משפטית

טמיר כהן

יפה קרינצה

הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון - הארכת התקופה לשחלוף דירה עקב משבר הקורונה), התש"ף-2020, פ/620/23


הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, מ/1309

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בנושא הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון - הארכת התקופה לשחלוף דירה עקב משבר הקורונה), התש"ף-2020, של חבר הכנסת שלמה קרעי וקבוצת חברי כנסת.

ומיקי לוי, חשוב לומר זאת.

שלמה קרעי, מיקי לוי וחברים נוספים, נכון?

כן, קבוצת ח"כים, אבל מיקי היה חלק מאוד משמעותי.

אני מתחיל במיזוג. שלמה, אתה רוצה להגיד משפט? אני הולך למזג את זה, כבר דיברנו על זה בחוק הממשלתי. בבקשה.

קודם כול, אני רוצה להודות לחבריי, למיקי לוי ולאלה שחתמו על ההצעה. אני רוצה להודות גם לשגית, היועצת המשפטית, ולך, אדוני היושב-ראש, שבלעדיכם זה היה נתקע איפשהו, כרגיל, כמו כל שאר הדברים שקשה לנו מאוד להעביר כאן. זאת הצעה שתציל הרבה זוגות צעירים, הרבה משפרי דיור, שנתקעו בתקופה הזאת ולא הצליחו למכור את הדירה שלהם, ופתאום קיבלו שומות. אנחנו מקבלים למיילים שלנו צילומים של שומות – 130,000, 140,000 שקל. לאנשים אין מושג איך להתמודד עם הדבר הזה שנפל עליהם. זה חשוב מאוד.

גם אלה שתקופת ההכשרה שלהם מסתיימת בספטמבר או באוקטובר – על פניו נראה שאנחנו ממשיכים עם המיתון הזה, אז צריך אולי לתת הארכה של חצי שנה באופן כללי לכל מי שנמצא עכשיו, לפי ההצעה. הצעת החוק שלנו אומרת שחצי השנה הזאת לא תיספר בחשבון לכל מי שיש לו תקופות של מס רכישה ומס שבח. רשות המיסים הסכימה רק לאלה שהתקופה שלהם מסתיימת בתוך התקופה הזאת, אבל זו לא היתה ההסכמה המקורית עם שר האוצר. אני חושב שכדאי לנסות לפתור גם את הבעיות של אלה שמסתיימת להם התקופה בספטמבר-אוקטובר, כי גם הם לא מקבלים שום הארכה ויגיעו לאותו בור שלא יידעו איך לצאת ממנו.

תודה רבה. מיקי, אתה רוצה להוסיף?

אני רק רוצה להגיד תודה לשלמה. אנחנו משתפים הרבה פעולה, למרות שאנחנו גם מחליפים מהלומות פוליטיות, אבל אנחנו רואים עין בעין את כל הנושאים הכלכליים. אפילו ישבנו יחד עם הגורמים המתאימים, גם עם ברקת על נושא ה-solvency ועם ענת גואטה על נושא ההקלות להשקעות בנושא תשתיות והייטק. בהחלט רואים 99% מהנושאים הכלכליים עין בעין. אני מברך אותו על כך, הוא כוח משמעותי בוועדה.

באמצעותך אני רוצה להזכיר לאנשי האוצר, רשות המיסים: אל תביאו במאי 2021 בקשה לקצר את הטווח. במאי 2021 - - -

ביקשת את זה בישיבה הקודמת וכולנו הצטרפנו אליך.

מס שבח ותשלום מס רכישה הופכים להיות אחת ל-24 חודש. אל תנסו לקצר, אנחנו מחפשים את טובת הציבור. אל תביאו בקשה, תעשו לנו טובה בעניין הזה, אני מעריך שאני קולע גם לדעתו של היו"ר.

כן, אמרתי את זה. אתם מתכוונים להאריך אז זה?

זאת אומרת, לקצר. במאי זה הופך להיות 24.

לא היה עוד דיון, לא נדרשנו.

אל תבואו.

אין לנו כוונה להאריך ואין לנו כוונה לא להאריך.

בטח להאריך לא, כי זה 24 חודש. אתם רוצים 36? אין לי בעיה. עזוב, גיא, אני סתם מכשיל אותך. היום זה 18, וזה אמור להיות 24. אל תבקשו להשאיר את זה ב-18, הוועדה באה לקראתכם לפני חמש שנים. תודה.

בקשתך נרשמה, כולנו הצטרפנו אליה. בבקשה.

קודם כול, אני מברך על החוק, אבל אני מנצל את העובדה שנמצא פה הנציג של רשות המיסים. חוק עידוד המעסיקים עבר ב-16 ביוני; מתי הכלי של הגשת המועמדות יהיה מוכן?

אני יודע על תאריך של אמצע יולי, אבל אנחנו לא פה לדון בנושא הזה.

זה שאנחנו לא פה לדון בנושא הזה זה בסדר, אבל יש מעסיקים שמנסים לקבל את הכסף הזה. נכנסים עכשיו לגל שני, הם כל יום נכנסים לאתר של רשות המיסים – ולא קורה כלום. ישב פה קודם מנכ"ל הביטוח הלאומי. הבן אדם שקוף, אומר: אני יודע לעשות את זה בתאריך כזה ויודע לעשות את זה בתאריך כזה. רשות המיסים – תעלומה. שבו רגע, תגידו פעם אחת - - -

מענק עידוד התעסוקה מנוהל ברשות התעסוקה.

לא משנה. איפה - - -, אצלכם?

אנחנו משלמים את זה בסוף, אבל קליטת הבקשות וכל האופרציה – להבדיל מהפעימות הראשונות שהן אצלנו, הפעימה הראשונה, השניה והשלישית - - -

זה אחלה. אבל חוץ ממני וממך, מי יודע את זה?

אני אומר שתזכור כשאתה פונה אלינו - - -

הנה, אנחנו פונים. אדוני היושב-ראש, לא יספיקו לקבל את הפעימה השנייה. אני כבר אומר לכם.

גפני, מתי אפשר יהיה להגיש טפסים. עכשיו מתברר שזה בכלל לא ברשות המיסים, כפי שאמרו בישיבה הזאת, אלא ברשות התעסוקה.

אבל רשות המיסים צריכה לקבל את הדיווח שמותר. גיא, אני כבר אומר לך: לא יספיקו לקבל את הפעימה השנייה. אני מבקש חודש נוסף. כל המעסיקים שלא יודעים לעשות את הבקשות, למרות שכל הזמן אומרים שזה פשוט – זה לא פשוט, כי הם צריכים להביא את הדוחות הכספיים, לא כמו שאתם אמרתם. אני אומר את זה אחרי שבדקתי את זה, והסכמתם אתי. אני מבקש חודש נוסף. אתם רוצים, אשלח לכם מכתב. הם לא יספיקו, ועוד פעם נצעק שאנשים לא קיבלו את הכסף. בבקשה מכם, זה אותו כסף, רק תאריכו את האפשרות.

זה לא רק שלא יספיקו, מיקי. עד ה-12 ביולי עדיין אין את הדוחות של יוני. דיברתי על זה עם ערן יעקב, הוא אמר שיחזיר לי תשובה ועדיין לא חזר אליי. תאריכו עד ה-12 ביולי, והדוחות של יוני - - -

אני דיברתי על משהו אחר.

רגע, יש שני דברים. חבר הכנסת קושניר דיבר על המענק למעסיקים, אבל מיקי לוי דיבר על הפעימה השנייה. את הפעימה ביקשנו להכניס לחוק הזה. הארכה – תיכף מה אומר נציג - - -

אני דיברתי על עידוד תעסוקה.

רגע, בואו נעשה סדר. שגית, לגבי הנושא של הפעימה השנייה.

לגבי הפעימה השניה, אנחנו מבקשים להכניס כאן ארכה. נציג רשות המיסים התחייב לזה טלפונית, ואנחנו רוצים להכניס את זה לחוק – פעימה שניה ופעימה שלישית.

נאמר בישיבה הקודמת, נדמה לי שעל ידי גיא, שהם רוצים להביא את זה לישיבת ממשלה. הם רוצים להביא את זה לישיבת הממשלה, אין שום בעיה שנכניס את זה כאן בחקיקה.

זו הפעימה השלישית, אדוני.

אנחנו לא מדברים על ראשונה, מכיוון שהיא כבר עברה. אנחנו מדברים על השנייה ועל השלישית. על זה דיברנו.

אתן עדכון לגבי כל הפעימות. פעימה רביעית, להבדיל מיתר הפעימות, לא מנוהלת אצלנו. אנחנו מבצעים תשלום. הייתה אמירה של רשות התעסוקה שזה יקרה באמצע יולי - - -

למה אתה קורא לזה פעימה? אתה מתייחס למענק לעידוד מעסיקים שעבר פה בחוק. את הפעימות לא זכינו לקבל את זה בחוק אצלנו.

גיא, אתה אומר: זה לא אצלנו, זה ברשות התעסוקה. היה פה ערן יעקב ואמרנו דבר פשוט: הפינג פונג הזה, אנחנו לא רוצים שיקרה. לכן אנחנו רוצים שתתחייבו לנו על זמן. מה אמרו לנו? תוך 48 שעות. שלחו תוך 48, אמרו: לא, זה מוכן, אבל אנחנו צריכים להתאים את זה.

אתם צריכים להבין שזה לא בשליטה מלאה שלנו.

אבל ברגע שיש פה ערן יעקב ומעלים את פה את מנהל לשכת התעסוקה, והם אומרים לנו ביחד: כן, הם מסוגלים. ואם אתם זוכרים, היה ויכוח, להעביר להם את המידע, ולא דרך הביטוח הלאומי. על מה היה כל זה? הבאתם חוק, שרצו שאיך שהוא נכנס, ככה הוא ייצא. לא רצו להכניס שום דבר מההסתייגויות שלנו. וגם ידענו שלוח הזמנים שרצינו שיהיה בפנים, כולל הדף הקטן הזה שאנחנו רוצים לראות מה יש שם – לא הסכימו לכלום. היום אנחנו כבר חודש אחרי זה ואנחנו עדיין לא יודעים מה קורה עם הדף הזה, מה שהמעסיקים צריכים לקבל? נראה לכם נורמלי? ועכשיו אתה אומר שזו לשכת התעסוקה? הרי זה מה שראינו וחזינו.

זה מה שהחוק אומר.

נכון, זה מה שהחוק אומר, אבל בא לפה ערן יעקב ואמר: חבר'ה, אנחנו יודעים להתמודד עם זה. ומעלים אותו, והוא אומר: כן, אנחנו יודעים להתמודד עם זה. ושניכם יחד עשיתם כדי שלא יהיה בידי הביטוח הלאומי שום דבר. רציתם לגמור על הביטוח הלאומי, להעביר את כל המידע ללשכת התעסוקה, וזה מה שיצא.

ינון, נגיע לזה עכשיו בחקיקה.

אם תרים עכשיו טלפון למנכ"ל שירות התעסוקה הוא יגיד לך שהוא לא יכול לשלם את זה.

אבל ינון, נגיע בחקיקה לנושאים הללו ונקבע את זה.

לא, זה משהו אחר. יש שני נושאים: יש את הנושא של הפעימות לעצמאים – פעימה שנייה ופעימה שלישית – שזה לא הגיע לוועדה הזאת בחוק. זה החלטות ממשלה, שהוועדה ביקשה להאריך את המועדים וקיבלה הסכמה בעל פה מרשות המיסים. הם אמרו שהם יפעלו להארכת המועדים. כדי להוסיף צ'ק נוסף על הדבר הזה, אמרה הוועדה שהיא רוצה לוודא ולהכניס לחוק הזה תיקון שהפעימות יוארכו. זה מופיע בנוסח אצלכם – להאריך את שתי הפעימות. זה סיפור אחד.

הסיפור השני הוא אותו חוק שנועד לתמרץ מעסיקים להחזיר עובדים לעבודה. אותו חוק שמשרד האוצר ביקש 30 ימים נוספים לתחילתו כי הוא היה זקוק להתארגנות; אותו חוק שהוועדה ביקשה לראות את הטופס, וכפי שהסביר חבר הכנסת ינון אזולאי, הטופס הוא בלשכת התעסוקה, אז עובר לרשות המסיים ואז רשות המיסים משלמת, ויש העברת מידע משולשת בין כל הגופים האלה. זה חוק שעבר כאן, בוועדה הזאת. ממה שאני מבינה, זה עדיין לא עובד?

זה עדיין לא עובד.

כי?

כי ההיערכות והניהול של כל הדבר הזה הם בשירות התעסוקה. להבדיל מהאופרציה לגבי שלושת הפעימות שהזכרת, שהיא אצלנו – זה מנוהל אצלנו, אנחנו לא רק משלמים, אנחנו גם קובעים את השומה - - -

גיא, היית חלק מהדיונים כאן, ובדיונים האלה זה בדיוק מה שהוועדה אמרה שהיא לא רוצה לשמוע שזה קרה כשהיא תצטרך לפקח על זה – שאתם תגידו שזה בשירות התעסוקה, וכשהוועדה תלך לשירות התעסוקה הם יגידו: אבל עוד לא קיבלנו את המידע. אז תגיד לנו בדיוק למה זה תקוע.

כרגע, התאריך שאני מכיר שהם אמרו זה אמצע יולי. זה לא כל כך הרבה זמן.

אמצע יולי זה לא תאריך, זה תקופה.

הם אמרו שתוך 48 שעות הטופס נמצא. בוא נתחיל עם זה.

אדוני, תעלו את מנכ"ל רשות התעסוקה. הוא יגיד לך שהוא לא יודע על מה אנחנו מדברים.

גיא, קבענו מועד. ביקשתם 30 יום, נכון? אתה יודע להגיד לנו איפה זה עומד עכשיו? אתה ביקשת שזה יהיה שירות התעסוקה.

התאריך שאנחנו מכירים הוא אמצע יולי.

מה זה אומר? באמצע יולי הם יקבלו את הכסף? באמצע יולי יצאו הטפסים? מה יקרה?

באמצע יולי תתחיל האופרציה של הקליטה והתשלום.

אנשים כבר רואים את הטופס באתר?

לא, אין, לא ברשות המיסים ולא בשירות התעסוקה. אין.

אני רוצה שהוא יגיד את זה. אמצע יולי זה אוטוטו, כמו שגם אתה אומר, אז יהיה טופס באתר – מתי? כי הוועדה ביקשה את הטופס כבר לפני חודשיים, כשהיא העבירה את החוק. היא ביקשה לראות את הטופס.

קודם כול, אני לא יודע אם יש באתר או לא, כי לא בדקתי. אבל יהיה בהקדם האפשרי כי זה חוק שצריך להיות מיושם בדחיפות, זה ברור. כולם פה באותו צד, אף אחד פה לא רוצה לתקוע. החוק הזה נחקק על פי הצעת האוצר בשביל לשלם לאנשים, לא בשביל לשמור את זה אצלם.

גיא, אבל אנחנו בשני צדדים שונים. נכון שכולנו רוצים לעזור לאזרחים, למעסיקים ולמדינה – בזה אנחנו באותו צד. אבל אנחנו בשני צדדים שונים בנושא הזה – לא רצינו את כל התהליך הזה.

לא כולם גם אצלנו רוצים.

בסדר. חששנו מזה שתגידו: זה שירות התעסוקה, זה רשות המיסים וכל מיני תירוצים כאלה. אמרנו את זה בדיון. שכנעתם אותנו, ולא רק ששכנעתם אותנו, הבאתם לכאן את השר שניהל אתנו מלחמה ממש, וקיבלנו את זה בסוף. אתה לא יכול עכשיו לבוא ולהגיד שכולנו בצד אחד. אתה האיש הבכיר שנמצא כאן, תגיד לנו איפה זה עומד. ינון שואל שאלה, תנו תשובה. אל תגידו: שירות התעסוקה. מה, זה ממשלות שונות? לא רצינו את שירות התעסוקה, קראנו לו, דיברנו איתו. אמרתם לא; לא רק שאמרתם לא, גם השר בא לפה.

אתה יודע מה מפריע לי בכל זה? היה פה השר והוא חשב שהפכנו לחותמת גומי. נזכיר את הישיבה הזאת.

לא, אל תגיד חותמת גומי.

פורסם שאתמול יריב לוין אמר את זה בישיבה סגורה, שהכנסת הפכה להיות חותמת גומי, אז ועדת הכספים זה גומי על גומי.

השר בא, עשה פה מופע, הכול טוב ויפה. אבל הבעיה הכי גדולה היא שכל מה שרצינו להכניס בהסתייגויות, אמר: אתם טועים, זה לא נכון. בסוף תסתכל איך לקחו דיבידנדים לחברות הגדולות, תסכל עכשיו על זה, ואנחנו רק בהתחלה, עוד לפני שהמעסיקים הגישו. בסופו של דבר, כל מה שרצינו להכניס כהסתייגויות ולא נכנס – הכסף יישאר אצלכם, המעסיקים לא יקבלו את זה. וזה הדבר הכי גרוע, כשלא רוצים לשמוע את מה שחברי הכנסת רוצים לשנות, כי אנחנו שומעים לשרים. לכם אין זמן לשמוע את העם כי אתם עסוקים בעבודה, וזה בסדר, אבל אנחנו פה הפה שלהם, אנחנו כן שומעים ואנחנו באים ואומרים לכם, אז לא צריך להערים קשיים בכל דבר. אנחנו מגיעים לאותו מקום שהיינו בו בהתחלה.

איש לא רוצה להערים קשיים.

אמרתי שזה בכוונה? זה המצב שנוצר.

אבל אתם מורמים, כי אתם עושים טעויות, כי אתם לא מקשיבים.

אני מבקש להזמין את אופיר פינטו, סמנכ"ל שירות התעסוקה, יחד עם רשות המיסים - - -

אנחנו מנסים להשיג את המנכ"ל.

- - ונקבל תשובות חד-משמעיות. עכשיו תגיד לי גם אם אתה מוכן להאריך בחודש את הפעימה השנייה. תגיד כן, הרי לא ארד מזה.

יש פה הארכה.

אני רוצה חודש לפעימה השנייה.

זה נמצא בחוק.

אבל הוא לא מוסכם. זה נמצא בנוסח, אבל רשות המיסים מעוניינת שזה לא יהיה. תגיד את העמדה שלך.

אנחנו יכולים להצביע על זה? מותר לנו להצביע על משהו שהם לא מסכימים?

מה זאת אומרת מותר?

שואל, אני עולה חדש. מותר לנו?

התשובה היא כן. כן, אתה לא עולה חדש, ומותר.

כן, אתה מכין את החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, ולכן אתם רשאים להצביע על תיקונים שאתם מבקשים לעשות.

גיא, תגיד כן. אני מציע לך להגיד כן. אני אוהב אתכם, אבל תגיד כן.

רבותיי, בואו נלך לפי הסדר. מיקי, מחפשים את מנכ"ל שירות התעסוקה. לגבי הפעימה השנייה והפעימה השלישית – נגיע לזה בדיון כאן ונצטרך להחליט מה אנחנו עושים. אולי נגיע להסכמה עם גיא גולדמן; אם לא נגיע להסכמה – נצטרך אנחנו לקבל הכרעה. זה דבר אחד.

לגבי נושא עידוד התעסוקה – עכשיו מנסים להשיג את מנכ"ל שירות התעסוקה. הוא יעלה בזום ואז נשאל אותו איפה עומדים הדברים האלה. זה נכון מה שנאמר פה על ידי ינון, שאת כל הדברים האלה העלינו בדיון, זה לא משהו חדש.

זה רעיון מצוין.

אמרנו שמי שיקבל את זה אלה העשירים, כאלה שלא מסתכלים לעובדים בעיניים, כמו ויזל. הוא לא מסתכל לעובדים בעיניים, הוא מפטר אותם, בניגוד למעסיקים הקטנים שמסתכלים לעובדים בעיניים, מכירים את המשפחות ויודעים. הם לא מפטרים כל כך מהר. זאת אומרת, מי יקבל את הכסף? מי שפיטר. אמרנו את זה פעם אחר פעם אחר פעם, אבל החוכמה, כנראה, רק במקום אחד, לא אצלנו.

הכסף נמצא אצלם, לא זז.

זה בדיוק מה שקרה.

מה קורה עכשיו? אם חוזרים וסוגרים, עוד פעם מפטרים? יהיה עוד ברדק.

אתם מוזמנים לתקן את החוק.

אמרו לי שהוא לא ויתר על הדיבידנד, אבל הוא ויתר על המענק?

כן.

הוא כנראה לא רוצה בגלל הביקורת הציבורית.

הוא ויתר על המענק. הוא חכם, אבל הרבה אחרים היו יותר חכמים ממנו ולא חילקו דיבידנד עכשיו. יחכו בסבלנות ויקבלו את עשרות המיליונים שלהם.

אנחנו מחכים למנהל שירות התעסוקה.

גיא המליץ המלצה טובה. הוא אמר: תשנו את החוק. אז מעכשיו נתחיל לשנות את החוק.

קודם כול נתקדם עם מה שיש לנו. חברי הוועדה, אני מבקש למזג את החוק של חברי הכנסת שלמה קרעי, מיקי לוי וכל האחרים שחתומים על החוק, עם החוק של הארכת מועדים. מי בעד אישור המיזוג? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

תודה, המיזוג אושר. עכשיו אנחנו ממשיכים את החוק של הארכת המועדים.

יש שתי אופציות להמשיך – אנחנו יכולים להמשיך בהקראה ואנחנו יכולים לקבל תשובות, כי היו איזה עשרה דברים שגיא היה צריך לחזור עם תשובות עליהם.

כן, תשובות.

עשינו הערכה ראשונית על המספרים. הסכומים נמוכים משמעותית מהסכום בפנייה הזאת – באזור ה-500–600 מיליון. אבל אנחנו עוד מטייבים את המספרים האלה, וככל שנידרש נבוא לפה לאישור של השיפוי הנוסף.

כמה זה 15% לפי החוק?

מה שכתוב בחוק כרגע זה 4.5 מיליארד.

מה זה 4.5 מיליארד?

זה מה שיש בסעיף בחוק האחרון שעבר לשיפוי הביטוח הלאומי. הסכום הזה הוא בתפר בכל מקרה.

שפיגלר אמר שזה מיליארד.

כמה אמרת?

בין 500 ל-600 מיליון, אנחנו עוד נבדוק את המספרים. בכל מקרה, לא תהיה פגיעה. הביטוח הלאומי ישלם את הכסף, ככל שתיקוני החקיקה יעברו.

זה הכי חשוב – הביטוח הלאומי ישלם את הכסף, לא חשוב מה.

בסדר, אבל התפקיד שלנו הוא לראות שזה מתבצע.

הוא מתחייב לשפות.

ככל שהחקיקה של הביטוח הלאומי תעבור, כי הביטוח הלאומי משלם לפי חוק. הביטוח הלאומי ישלם לפי חוק, העניין הוא השיפוי בין משרד האוצר לבין הביטוח הלאומי.

עידו, מתי אתם מתכוונים להביא את זה לכאן?

אני לא יודע. אבדוק את התחשיבים, מה קורה בדיוק.

בסדר, אז תבדוק ותגיד לי. זה חשוב לי מאוד, גם לגבי הרביזיה שלי. מתי אתם מתכוונים להביא את זה? בגלל שלפי מה ששפיגלר אמר זה כנראה יגיע למיליארד.

אני לא יודע. יכול להיות שייקח יותר ימים לבדוק את הסיפור הזה. זה שיפוי של הערכות, שנתנו קדימה.

טוב, תבדוק ותגיד לי מה שאתה יודע עד סוף הישיבה. אני רוצה לדעת. השאלות מהישיבות הקודמות, מה עומד על סדר-היום?

אגיד את הנושאים. עלה הנושא של מס רכישה בתקנות מיסוי מקרקעין; הסיפור של איחוד עוסקים שהעלה חבר הכנסת קושניר וחברים אחרים; חובות אבודים שהעלה חבר הכנסת ינון אזולאי; ערעורים שאין להם הארכת מועדים כרגע, וזה פוגע בסופו של דבר בנישום; קנסות ועיצומים כספיים; הארכת המועדים לפעימות.

הארכת המועדים לפעימות, לדעתי - - -

להכניס לנוסח. אנחנו מכניסים את זה לנוסח, אנחנו רוצים לדעת אם אתה מתנגד או מסכים, זה הכול.

ממילא נצביע בעד, גיא. לא כדאי.

עלה גם הנושא של תושבים חוזרים, שהעלה חבר הכנסת עודד פורר. אתה רואה, עזרתי לך, שתתחיל עם משהו שאתה מסכים.

אנחנו בהליכי אישור מול משרד המשפטים, כי יש שם עניין רטרואקטיבי. כפי שאמרתי, נביא לשר הצעה בעניין הזה, של הארכת תקופות של פטור ממיסי ייבוא לתושבים חוזרים.

אמרת גם בישיבה הקודמת שתביאו לשר לאישור.

נכון.

לא הבאתם עד עכשיו.

תביא את זה לכאן בצו?

כן, אביא את זה בצו.

בתוך כמה זמן?

ימים, שבוע.

אבל אמרת את זה גם בישיבה הקודמת. עד עכשיו אני זוכר.

אבל הדבר הזה התעכב. בגלל שיש תחולה לו רטרואקטיבית זה דורש אישור מיוחד מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, והדברים האלה לוקחים קצת זמן.

נמצאים פה משרד המשפטים. הם מעודכנים שזה דורש את האישור שלהם?

בוודאי, כבר נעשתה פנייה. האישור הרטרואקטיבי הוא במחלקה נפרדת.

חשוב לדעת אם אתם תומכים בזה. אם אתם תומכים בזה, זה יעבור, מן הסתם.

אני לא רואה פה עניין. זה יובא.

זה יגיע אלינו יחד עם הטופס של שירות התעסוקה? לפני? אחרי?

אתם מעלים את מנכ"ל שירות התעסוקה עכשיו.

תיכף נראה.

הם בישיבה.

אז שייצא באמצע הישיבה ויופיע פה. אתם אמורים לכאן בצו, בחתימת השר, לאחר שעברתם את משרד המשפטים, את הנושא של תושבים חוזרים?

של מיסי ייבוא, כן. בכפוף, כמובן, להסכמת השר.

ואתה מעריך שמה?

אני מעריך שזה יהיה בתוך ימים, אני מקווה. התקדמנו מאז הישיבה הקודמת, אנחנו לא באותו מצב.

מה התקדמתם?

כבר עובדים על נוסח.

בסדר, נמתין לעניין הזה. זה רשום. הלאה.

חובות אבודים – גם זה נושא שמקובל עלינו, השר יפרסם תקנות.

למה יפרסם? אם זה מקובל על השר, אנחנו עושים את זה פה.

בנוסח המקורי מופיעים כמה נושאים שמוסדרים בתקנות. לבקשתכם, הם הוצאו משם. הנושא של חובות אבודים פשוט קיים היום בתקנות מע"מ, בחקיקת משנה.

אז בואו נביא את זה עכשיו ונגמור עם זה. למה לחכות? לחכות לישיבת הממשלה, לחכות לתקנות - - -

- - - רואים את זה גם ב-FATCA, בנוסח שלפניכם. זה עניין תהליכי.

מתי תביא?

ימים, שבוע.

אמצע יולי, עם הטופס של עידוד המעסיקים.

תשים את זה, גיא. מה זה משנה לך? אתה אומר שאין בעיה, שמביאים את זה, אז למה אנחנו צריכים לדחות?

חברים, אני מכבד היחס המזלזל, זה בסדר - - -

חס וחלילה. זה יחס ריאלי, זה מה שאתם עושים.

אתה חושב שנעים לנו שככה אתה צוחק עלינו, שאתה מנצל את זה שאנחנו לא כלכלנים? אל תנצל את התמימות שלנו.

היושב-ראש אמר לפני מספר דיונים שנכון להביא תקציב חד-שנתי. הדבר הזה דורש עבודה, הממשלה צריכה לאשר אותו; אנחנו צריכים לעבוד על התיקונים לתקציב המדינה, רוצים להביא עוד מענקים לפעימות נוספות. כל הדברים האלה דורשים עבודה מסוימת. אז אנחנו עושים גם את זה, גם - - -

אתה יודע מה היינו רוצים באמת? שמעכשיו יגידו איך מפצים את המעסיקים.

שלא תבין לא נכון, אני לא מזלזל אפילו לשנייה במה שאתם עושים. אני עצמי הייתי בממשלה, אני יודע מה זה לעבוד בממשלה.

ככה זה נשמע.

אבל יש דבר מאוד פשוט – שאתה אומר תאריך ואתה מתחייב אליו. אמצע יולי זה לא תאריך, אמצע יולי זה תקופה. אמצע יולי זה מ-5 ביולי עד 25 ביולי. אז תתחייבו לתאריכים, אחרת אי-אפשר לעבוד. אתה אומר, וזה נכון, שאתם עובדים קשה, אבל זה לא שאין גופים אחרים בממשלה שיודעים להתחייב לתאריכים. עוד פעם אני חוזר למאיר שפיגלר, שישב פה לפני דקה. הבן אדם התחייב לתאריך – מבצע, ואם הוא לא מבצע אז הוא בא לפה ואומר: חברים, אני מאחר בכך וכך ימים. לא צריך למרוח אותנו, כי אתה לא מורח אותנו, אתה מורח את האנשים.

אף אחד לא מורח אף אחד.

אבל אנחנו מדברים כבר שעה, שום תאריך לא קיבלנו; רק מחר, מחר, מחר. מתי מחר? תן תאריכים.

אתם הרי מסכימים להערות שלנו.

התאריך חסר משמעות מכיוון שהתחולה רטרואקטיבית. אף אחד לא ייפגע אם הצו, או התקנות במקרה הזה - - -

אבל אנחנו לא רואים שזה קורה, זאת הבעיה.

אסביר. אין הבדל אם זה יקרה מחר או בעוד שבוע מכיוון שזה יהיה על רצף של זמן, אף אחד לא יישאר בחוץ.

הפחד הוא שזה לא יקרה.

טוב, נצטרך להחליט. הלאה.

העניין של בלו, של תקופת ההתיישנות של החזרי סולר הועלה על ידי הוועדה בהערות שהיו פה בדיון הקודם, והוא אמור להופיע בנוסח לפניכם.

שגית, תגידי מה זה.

הארכת מועדים לבלו על דלק.

כרגע יש התיישנות של שנה להחזר סולר מיום הוצאת החשבונית על רכישת הדלק. אם עברה שנה, העוסק לא יכול לבקש החזר סולר. נכנסנו הארכת מועדים גם לדבר הזה.

147(א)(2) – ביקשתם תשובה, זה נשאר באוויר בדיון הקודם. צמצמנו את 147. חובות אבודים – אמרנו, נעשה בתקנות.

ערעורים, קנסות?

ערעורים ועיצומים – אבקש ממשרד המשפטים שנמצא בזום להתייחס.

איחוד עוסקים?

מנהל רשות המיסים מתנגד לדחיית הדוח. יש בעיות עם הפיקוח על הדוחות האלה, יש הפרות רבות בעניין הזה והוא ביקש לא להכליל את העניין הזה.

דחייה בחודש פעימה שנייה?

יש פה דחייה של הגשת הבקשות של הפעימה השנייה בנוסח שלפניכם.

חודש אני רוצה, מהיום. בחייך, זה אותו כסף, זה כסף של האזרחים, גיא.

דחייה של 40 לפעימה השנייה, מה ששואל מיקי.

דחייה נוספת, מעבר למה שמונח לפניכם, דורשת חקיקה נפרדת. נדמה לי שהייתה לכם שיחה עם הנסחות או משרד המשפטים אתמול.

את בעיית הנסחות שלנו נפתור. השאלה היא שאלה מהותית, זה לא ייפול על נסחות אם נכניס משהו לחוק או לא נכניס משהו לחוק.

אנחנו אומרים שאנחנו מחויבים. אמרתי את זה גם בדיון הקודם ואמרתי לכם את זה בשיחות, שלא נשאיר את מענק הפעימה השנייה לא מנוצל. נביא חוק כזה.

אז למה להביא חוק? אם אתם מסכימים, נכניס את זה לחוק.

בוא נפתור את זה עכשיו, גיא. טוב, נכניס 40 יום, הבנו.

בסיכום עם הלשכות וגם - - -

רגע, לפני הסיכום. כבר אין לי כוח, לא ללשכות ולא לכלום.

הוא רוצה להביא את זה בחוק בנפרד.

מאה אחוז, תודה. אתה תישאר ברצון. אנחנו נכניס את זה ונצביע. אתם רוצים – תמשכו את החוק. אנחנו מדברים איתך בעברית, אז מה אתם מספרים לנו, סיפורי קרדיט?

אדוני, אני חושב שאין פה מחלוקת מהותית.

אין מחלוקת, הכול בסדר. אנחנו נגד מחלוקות, אנחנו בעד אחדות דעים, ואחדות דעים תהיה בעניין של הפעימות, זה יהיה בחוק הזה.

למרות שאתה אומר שאנחנו לא באותו צד - - -

אתם בסדר, מאה אחוז.

כולנו רוצים - - -

אתם רוצים, ואנחנו מיישמים את זה.

אנחנו לא רוצים שהמענק לא יהיה מנוצל.

אם החברים מסכימים, נכניס את בחוק ונצביע – גם על הפעימה השנייה וגם על הפעימה השלישית. למה? מכיוון שאנחנו באחדות דעים עם גיא. גיא אומר שהוא בעד, רק הוא אומר שטכנית זה יבוא לישיבת ממשלה ויביאו את זה בחוק נפרד וכו'. אנחנו מקצרים את התהליכים; במקום שזה יבוא לממשלה ויביאו חוק נפרד, נכניס את זה בחוק הזה.

אין בעיה. כל מה שהוא מסכים והוא אומר שזה רק טכני, נביא.

לא הכול, יש דברים שלא. הוא אמר, למשל, שמנהל רשות המסים מתנגד לדוחות; אם הוא מתנגד – אז אנחנו צריכים לדון. אבל אם השאלה היא טכנית, אז טכנית - - -

גיא, היה עוד דבר שהעלינו. העצמאים מגישים על מרץ ואפריל, והייתה הבטחה של רשות המיסים שייתנו להם להגיש על מאי ויוני. מי שמרץ ואפריל ורביעי לא מתאים לו, יכול להגיש מאי ויוני. אמרתם שצריך להביא זה בהחלטת ממשלה, ביקשנו להביא את זה בחוק הזה. יש לכם התנגדות טכנית? אתה מבין על מה אני מדבר?

הסיפור של מאי יוני כבר מאחורינו.

זה לא מאחורינו, כי אמרתם שאתם רוצים להביא את זה בהחלטת ממשלה, כי הם עדיין לא יכולים להביא את זה. אמרתם מרץ ואפריל, ומי שלא יכול במרץ ואפריל כי לא היו לו מספיק הכנסות, נגיד, אז אמרנו שתהיה אפשרות של מאי ויוני, הבטיחו להם שזה יבוא בהחלטת ממשלה. אמרו יום ראשון, האמת שלא אמרו איזה יום ראשון. אנחנו רוצים להביא את זה פה, ודיברנו על זה. זה יעזור מאוד למעסיקים.

הסיפור של מאי-יוני כבר טופל בהחלטת ממשלה.

עבר? מתי?

טופל.

אתה יכול להגיד מתי זה עבר? לפני שבועיים זה לא עבר. אולי בשבוע שעבר?

לגבי הדחייה שהתבקשה פה – כפי שאמרת, אין לנו התנגדות מהותית, פשוט צריך לעשות בדרך אחרת, זה הכול.

על מה אתה מדבר?

על הדחייה במועדים שהתבקשה פה. בנוסח תיקנו את זה כך שזה יגיע ל-24 ביולי, זה המועד שבו תקנות החירום פוקעות. זה מה שאפשר לעשות במסגרת החוק - - -

על מה אתה מדבר?

על הפעימה השנייה.

אבל אין דיון על זה.

על מה שדיברת שיכניס. הוא מסביר לך למה הוא מסכים אתך, אבל לא להכניס.

בסדר, הבנתי, אתה לא צריך להסביר. אנחנו נכניס את זה. עוד מעט תביאו את השר לפה, בגלל שאני חולק עליכם? תשכחו כבר מהעניין הזה, כבר הלכתי כמה צעדים קדימה. זה לא עומד לדיון; על פעימה שנייה ושלישית דיברנו, זה ייכנס בחוק. לא רוצים – תמשכו את החוק. אני לא פלסטלינה.

אדוני לא פלסטלינה, והכול בסדר, כולנו באותו צד.

אתם אומרים את זה רק מהשפה ולחוץ. אתם עושים חשבון שתשלחו אליי את ראש הממשלה. אין לנו ויכוח, יש דברים שצריך להיות יעיל. אנחנו יותר יעילים מכם, לכם לוקח זמן. עבדתם עלינו בנושא של רשות התעסוקה; אין לנו עם מי לדבר עכשיו, אני מחכה שמישהו יעלה שם בזום. אז אומרים לי שמירי סביון רוצה לעלות. תודה רבה. נמאס כבר. אנחנו נמצאים בתקופה קשה, אנחנו נמצאים בהארכת מועדים, לא בגלל שזה נוח לנו אלא בגלל שאנחנו נמצאים בתקופת קורונה קשה מאוד. אנחנו מוכנים לשבת יום ולילה בשביל להעביר את זה. אז מה אתה מספר לי ממשלה וצריך – אמרת את זה גם בישיבה הקודמת.

לעניין של מאי-יוני שעלה פה, כבר תוקנה החלטה ממשלה. בפעימה השנייה אנחנו נותנים אפשרות להתייחס לנזק של ארבעה חודשים, של מאי עד יוני, בניגוד למתווה המקורי שדיבר רק על מרץ-אפריל.

מתי עברה החלטת הממשלה?

לפני שבוע.

אתה בטוח?

כן.

בסדר, אשמח לראות אותה.

זמני הארכת הבקשה, גיא. נכניס את זה, חבל.

מי שהגיש גם יוכל לתקן, כן?

בירורים, קנסות ועוטף עזה.

אבקש ממשרד המשפטים - - -

על שלושתם, גם על עוטף עזה – דחיית מועדים להגשת דיווחים בתקופה של לחימה?

הסעיף הזה הוא סעיף שלא קשור במישרין לקורונה, הוא סעיף שאומר ש כל פעם שיש מצב מיוחד בעורף לא ייגבו מיסים. זאת החלטה כבדה מאוד.

לא. יידחו המועדים של הדיווחים, שגם היום אתם דוחים בסופו של דבר בהחלטה של מנהל רשות המיסים.

לא אמרתי שמדובר בחנינת מס, אבל המשמעות היא אי-גבייה בפועל במועדים שנקבעו לכך בחוק.

אבל אנחנו, כמו רבים אחרים, פונים אליכם כשיש מצב של לחימה בדרום. פונים לרשות המיסים ומבקשים לדחות את המועדים.

ותמיד דחינו.

אם תמיד דחיתם, אז מה אכפת לך שיהיה כתוב בחוק?

מדובר על הכנסות המדינה ממיסים, יש השלכות תקציביות וצריך לבחון כל מקרה לגופו. דווקא זה שעשינו את זה פר אירוע אומר שאנחנו לא אטומים ונתנו פתרון, פשוט מבקשים לא לעשות את זה טייס אוטומטי. דרך אגב, אני חושב שזה אינטרס של כולם פה, דווקא בגלל שאנחנו במציאות שמשתנה מידי שבוע-שבוע, שהדברים ייבחנו כל מקרה לגופו. זה דבר שקול ואחראי.

אבל גם לפי מה שאנחנו מציעים זה ייבחן לגופו.

לא בטוח.

למה זה ייבחן לגופו? בגלל שזה רק בתקופת לחימה. אתה, או מנהל רשות המיסים, אתם רואים שהלחימה פסקה, אז הכול חוזר לתקנו. אתם בוחנים את זה כל הזמן. אם יש לחימה, אנחנו מתקשרים אליכם ואנחנו אומרים לכם: פנתה אלינו משפחת בוזגלו, הם גרים בעוטף עזה והם מבקשים דחייה. אתם נעתרים לבקשה, אז למה אי-אפשר לעשות את זה מסודר בחקיקה? אם פסקה תקופת הלחימה – אתם גובים את הכסף. למה יש בעיה? אלא אם כן יש איזה מקרה אחד, שאתם לא רוצים להיעתר לבקשה.

לא.

אז מה הבעיה?

זה הוגדר מצב מיוחד בעורף ואנחנו לא יודעים אם נהיה במצב מיוחד כזה, חס וחלילה, שנה או חצי שנה. כל העסקים יהיו מושבתים, או חלקם.

אין שנה. אם תהיה תקופת לחימה של שנה, חס וחלילה, אז בכלל תהיה חקיקה בעניין. אנחנו מדברים בהווה, ובהווה מדובר על מספר ימים, מקסימום שבועיים-שלושה. על זה אנחנו מדברים. בתקופה הזאת אנחנו פונים או הנישום פונה ואומר: אין לי, אני בתקופת לחימה, אני במקלט, תידחו – ואתם דוחים. אז למה אי-אפשר לעשות את זה בחקיקה. אם אתה אומר שחס וחלילה תהיה שנה, אז בכלל ישתנו פה סדרי בראשית.

ננעל את זה – עד חצי שנה.

אם תהיה שנה יעשו פה חקיקה שקשורה לכל המערכת הזאת. לא על זה מדברים. תסכימו, זה טוב. מירי סביון, בבקשה.

לגבי התשובות שגיא נתן על הנושאים שכבר יש בהם הסכמה אין טעם שאחזור. רק לגבי הנקודה האחרונה שמדברים עליה, אז כמו שאתם מכירים את ההתנהלות של רשות המיסים לאורך השנים, אז במצבים שבהם היו לנו אירועים ביטחוניים מיוחדים – בין אם הוכרז מצב מיוחד ובין אם לא – ידענו לתת אורכות גם לדיווחים וגם לתשלומים לאוכלוסיות הרלוונטיות, ואני חושבת שעשינו את זה בצורה שהותאמה למצב בצורה מאוד טובה ונתנה מענה לאנשים, גם כשהיה צריך החלטות יותר כלליות ובוודאי בהחלטות פרטניות. אמירה כזאת, של דחיית מועדים כל כך גורפת בתוך החוק, גם לדיווחים, ובעיקר לתשלומים – יש פה סיכון תקציבי מאוד גדול.

צריך להבין שרשות המסים לא מעורבת בהחלטה על מצב מיוחד, החלטה על מצב מיוחד היא החלטה ביטחונית. המשמעות של הכנסת כזה דבר בחקיקה, שהופכת להיות החלטה תקציבית מאוד משמעותית, בידי גורם שלא מפעיל שיקולים כלכליים אלא שיקולים מסוג אחר, יכולות להיות לה השלכות מאוד לא טובות בשני מובנים: במובן אחד, שאנחנו יכולים למצוא את עצמנו בתקלה תקציבית, ואנחנו לא יכולים להעריך כרגע באיזה אירועים מדובר; מובן שני, אם יופעל לחץ על איזשהו גורם ביטחוני כתוצאה משיקולים תקציביים לא להכריז על מצב מיוחד, אני חושבת שזה יכול ליצור כאוס מסוג אחר. לכן אנחנו חושבים שלא נכון להכניס לחקיקה הזאת את ההוראות האלה. ובכלל, אנחנו חושבים שמכיוון שכרגע ההתנהלות הממשלתית הוכיחה את עצמה, עם הפעלת שיקול דעת ועם החלטה מושכלת באיזה מצבים צריך לתת אורכות ולמי, אנחנו לא חושבים שזה נכון להכניס את זה לחוק הזה, ובוודאי זה גם לא קשור לנושא של הקורונה. לכן אנחנו חושבים שלא נכון להכניס הסעיפים האלה. אנחנו מתנגדים לשילוב של סעיפים 7 ו-8 בתוך החוק הזה.

לגבי הנושא של איחוד עוסקים, אם אפשר להוסיף. הסברנו בדיונים הקודמים שהחוק הזה לא נותן הארכת מועדים, למעט הנושא של תביעות הקורונה, שהן באמת דבר מיוחד, אבל הוא לא נתן אורכות להגשת דיווחים ותשלומים בצורה גורפת. גם איחוד העוסקים, מדובר לא על הרבה מאוד גופים, גופים גדולים יחסית. איפה שחשבנו שנכון לדחות, נתנו אורכות לדיווחים ועשינו את זה גם בתיאום עם הלשכות המשפטיות. באותם מצבים שאנשים הגישו דוחות בדיעבד וחשבנו שנכון לתת הקלות בקנסות או בעיצומים הכספיים, זה נבחן פרטנית. אבל באופן כללי, אין סיבה אמיתית שגופים גדולים, חזקים, לא יגישו את הדיווחים האלה. אני אומרת שוב, במקרים האלה, אם יש בעיה אמיתית פרטנית, אנחנו נותנים את המענה הפרטני למי שאנחנו משתכנעים שלא הייתה לו אפשרות לעשות. אני אומרת שוב: נתנו אורכות רבות להגשת דוחות שנתיים, ודיווחנו על זה כאן בוועדות כמה פעמים. אני חושבת שאלה הסוגיות שעלו וביקשתם את ההתייחסות שלנו.

יש מקרים שלא נעתרתם לבקשה?

אני מניחה שהיו. אני לא יושבת מול המשרדים ובודקת מקרה אחרי מקרה אם נתנו אורכה או לא. יכול להיות שישנם מצבים שבהם אנחנו חושבים שמאוד מאוד חשוב שהדוח יוגש במועדים ואנחנו שהסיבה שמבקשים מאתנו דחייה היא לא עניינית, אז ישנם מצבים שאנחנו יכולים לענות בשלילה או לדרוש דברים מסוימים לפני שאנחנו נותנים את התשובה הזאת. אם אנחנו חושבים שהדחייה גורמת לדחייה בקבלת מידע שהוא חיוני ושמי שצריך לדווח יכול לדווח, או שדחייה בדיווחים גורמת לזה שאנחנו דוחים תשלומים שצריכים ויכולים לשלם לנו, אז לפעמים אנחנו גם לא מסכימים לאורכות שמבוקשות. אם הבקשה נראית לנו עניינית ורלוונטית ויש נסיבות שמצדיקות, אז אנחנו נותנים את האורכות. מעבר לזה, אנחנו נותנים גם אורכות גורפות והסדרים שעשינו - - - כדי לאפשר למשק לעבוד כמו שצריך.

גברת סביון, מה אם נכניס בחקיקה: אלא אם כן המנהל מנמק סיבה שלא לתת אורכה? אם בכל המקרים אתם נותנים אורכות, למה צריך שיבקשו, יתחננו ויפעילו כל מיני גורמים. באופן עקרוני, נותנים אורכה בשעה שיש מצב לחימה, בשעה שיש מצב חירום, אלא אם כן אתם מחליטים, מסיבות כלשהן, שאי-אפשר לתת את האורכה או שצריך היה להגיש את הדוחות קודם. שזה יהיה כתוב בחוק.

אני מבינה לגמרי את מה שאתה אומר ואני מבינה גם את הצורך. מצד שני, מכיוון שהוכחנו לאורך השנים שאנחנו יודעים להפעיל את שיקול הדעת הנכון – לשנות את שיווי המשקל כאן, ואנחנו לא יודעים איזה אירועים יכולים להיות ואיזה השלכות יהיו לדבר הזה, בעיקר משום לא היינו רוצים שרשות המיסים תחליט עבור גוף ביטחוני האם יש מצב מיוחד - - -

מה פירוש המילה "הוכחנו"? אנחנו חלק מההוכחה. אנחנו ועדת הכספים, אנשים פונים אלינו מעוטף עזה ואומרים: יש לחימה, ואנחנו מבקשים אורכה ולא קיבלנו. ואז אנחנו מתקשרים אלייך או לערן יעקב ומבקשים. הרבה פעמים אנחנו מקבלים את זה יום אחרי שנגמרת הלחימה או שאנחנו מקבלים את זה אחרי שאנחנו מתחננים, ואני מקבל את זה בפנים כל הזמן – ביקשת וקיבלת. למה אי-אפשר לעשות את זה מסודר? למה בשתדלנות כזאת? מה מפריע לך? אם אתם נותנים בין כה וכה, אז הכול בסדר; אם יש מקרים שבהם אתם לא יכולים לתת, אז נכניס את זה בחקיקה, שיש מקרים שאתם רשאים לא לתת.

אני חוזרת שוב: במכתבים שהוצאנו נתנו אורכות גורפות באירועים מסוימים והסברנו בדיוק באיזה מצבים. התאמנו את האורכות למצב ולאוכלוסיות הרלוונטיות. ישנם מקרים פרטניים – אני לא יודעת להגיד כרגע על מקרה פרטני כזה או אחר – שכנראה לא מתאימים לאורכות הגורפות, ואז נותנים או שלא נותנים, בהתאם לסיטואציה. לכן אנחנו חושבים שלא נכון לערבב כאן דברים שונים. יש כאן סמכות למנהל רשות המיסים לתת אורכות.

הבנתי. אני לא מקבל את זה, אבל הבנתי. חברת הכנסת קרן ברק, את רוצה לשאול?

אני מנצלת את ההזדמנות שאת נמצאת אתנו לשאול שאילתה שאמורה להיות מופנית אליכם. אני מוצפת בבקשות ובטענות שהמוקד הטלפוני שלכם לא עונה. פשוט לא עונים. כל העצמאים ובעלי השליטה, כל מי שצריך עזרה כדי להבין איפה הוא נמצא, לא נענה. זה מאוד דומה למה שקורה בתחום הבריאות, בקשות של אנשים לדעת מה מצבם הבריאותי במצב הבידוד, אבל זה נושא אחר ואלה אנשים אחרים. אם אנחנו יכולים לעזור במשהו אז נעזור, אבל הכותרת של השאילתה שהגשתי אתמול היא שיש קריסה של המענה הטלפוני של רשות המיסים, אז אני מבקשת פתרון.

דבר שני, עצמאים בעלי שליטה. בהתחלה הייתה בעיה בהגדרה שלהם בביטוח הלאומי, והיא נפתרה. אבל עדיין, כשמנסים להגיש טכנית במחשב זה מחזיר אותם לבעיה הקודמת. הבעיה המהותית כאילו נפתרה, אבל הבעיה הטכנית לא נפתרה, אז הם לא מסוגלים להגיש את זה, ואני מבינה שהבקשות שלהם זה עד 12 ביולי. הם פשוט לא מצליחים. אלה שתי בעיות שאני מבקשת שתעזרי עם הפתרון שלהן.

לגבי המוקד, אנחנו עובדים ומשתדלים לתגבר. זה נכון שיש לנו פניות רבות. יש כמה וכמה פעימות שאנחנו מטפלים בהן, אז אנחנו משתדלים לתגבר כמה שניתן, אבל אנחנו מודעים לעומסים. בתוך היכולות שלנו אנחנו משתדלים לתת לזה קשב ארגוני.

יידעתם כלפי מעלה שזה מה שאתם צריכים? יש כל כך הרבה אנשים שיכולים לסייע.

תסמכו עלינו שאנחנו יודעים למי לפנות כדי לבקש את המשאבים שאנחנו צריכים. הדברים האלה לפעמים לוקחים קצת יותר זמן ממה שהיינו רוצים. צריך גם לזכור שבתקופה הזאת יש גידול בדרישה שלנו, כתוצאה מזה שאנחנו משלמים מספר רב של מענקים. אנחנו עושים מאמצים ומסתייעים בידי מי שיכול לסייע ויודעים לבקש איפה שצריך להגיש את הבקשות. כרגע אנחנו בשלבים של הקמת מוקד חדש, ואנחנו מניחים שבשבועות הקרובים יהיה שיפור בהקשר הזה. חשוב לי להגיד שיש אפשרות לפנות אלינו במייל ייעודי, שהוא corona2020@taxes.gov.il. מי שלא מצליח להגיע למוקד הטלפוני יכול לשלוח שאלות ופניות במייל הזה בכל שעות היממה ואז אנחנו מעבירים אותם לטיפול של העובדים שלנו. יכול להיות שהממשק הזה יאפשר למי שלא מצליח להגיע בטלפון להגיע אלינו, אז אנחנו ממליצים להשתמש בו.

ואז כמה זמן זה לוקח לענות?

זה יכול לקחת גם יום-יומיים, אבל חוזרים לאנשים. אז אני אומרת שוב שמי שלא מצליח להגיע בטלפון, שווה לפנות במייל, להשאיר פרטים ואז אנחנו חוזרים אליו.

לגבי בעלי שליטה, אנחנו מבוססים גם על נתונים שקיבלנו מהביטוח, ויכול להיות שיש מצבים שבהם הנתונים עדיין לא שלמים. במקרים האלה חייבים כנראה טיפול ידני, במקרה שבו הנתונים האוטומטיים לא מאפשרים את קבלת המענק. אני ממליצה לפנות בערוצים האלה ואנחנו נדאג שאנשים יקבלו מענה.

אבל את יכול להגיד שמישהו טכנית יבדוק את זה ופשוט יפתור את הבעיה? כי הבעיה המהותית נפתרה, הבעיה הטכנית לא נפתרה, וזה גורף – רואי חשבון שעושים את זה לכמה גופים פנו אליי.

אין בעיה שתעבירו אלינו דוגמאות למקרים ואנחנו נעביר את זה לגופים המתאימים.

אדוני היושב-ראש, למה אנחנו לא יכולים בעניין של קורונה או מצבים מיוחדים בדרום, לקבוע שתהיה הוראת שעה לנושאים האלה ולא להכניס את זה לחקיקה, שתגרום לחוסר יכולת לתכנן?

לא הבנתי.

אנחנו נמצאים עכשיו בזמן של קורונה, ויש באמת בעיה - - -

אבל אני לא מדבר רק על קורונה. דיברנו בישיבה הקודמת על כך שיש מקרים, בעיקר במצב לחימה, שיש פשוט לדחות המועד. זה לא קשור לקורונה. הם צודקים בזה, זה לא קשור לקורונה.

את התשלומים, זה ברור. זה קורונה מצד אחד ויכול להיות אירועי לחימה מצד שני.

אז על הקורונה יש את ההחלטות שאנחנו מקבלים פה, שגם הם הציעו. אני מדבר על כך שעברנו הרבה פעמים, לצערנו הרב, מצב לחימה, וביקשנו עבור אנשים שנמצאים בעוטף עזה שתהיה להם דחיית מועדים. ברוב המקרים הם נתנו דחייה, אבל זה תהליך מייגע ולא מכובד. ביקשנו, היות שאנחנו עוסקים בחקיקה של דחיית מועדים, שתהיה דחיית מועדים גם במצב לחימה. מירי סביון, וגם גיא, העלו את העניין שיש מקרים חריגים שלא נותנים. בסדר, אז תהיה סמכות בחקיקה כי אחרת אנחנו חוזרים לאותו תהליך, שהתהליך הזה לא מכבד ולא מכובד. זה מה שביקשנו.

גיא, אתה רוצה לעשות לנו סיכום ביניים, מה אנחנו מסכימים ומה אנחנו לא מסכימים?

הבלו בתוך הנוסח – הסדר הסולר, הארכת התקופה; סעיף 147(א)(2) של תיקוני שומה – גם בתוך הנוסח. הייתי צריך להחזיר לכם תשובה על זה, אז מסכימים.

שיר, אתם הכנסתם את זה יחד איתם?

כן, בתיאום. חובות אבודים זו חקיקת משנה, אי-אפשר להכניס את זה לחוק פה, על פי עמדת הייעוץ המשפטי. השר יפרסם - - -

אפשר להכניס, רק אתם לא רוצים להכניס.

לא אנחנו. הייעוץ המשפטי של הוועדה התנגד לזה, וזה בסדר. אבל אי-אפשר להאשים אותנו שאנחנו מתנגדים לזה.

גיא, אל תיקח את זה אישית.

אני מעמיד דברים על דיוקם.

אמרה היועצת המשפטית שאפשר לעשות את זה.

הם מתנגדים להכניס את זה לחוק חובות אבודים.

לא.

אני לא משקר. עמדת הייעוץ המשפטי היא שחקיקת משנה צריך להביא בנפרד. זה בסדר, אני מכבד את העמדה הזאת. אני פשוט מביא אותה.

מיסי ייבוא – אמרנו שזה בטיפול ויוסדר בנפרד, זו חקיקת משנה; איחוד עוסקים – אמרנו שאנחנו מתנגדים.

מה זה מיסי ייבוא?

לעולים חדשים ותושבים חוזרים.

אז זה יהיה?

יהיה גם. איחוד עוסקים – מתנגדים לדחייה בדוח.

למה?

כי זה נושא שהוא נושא בסיכון אצלנו. אוכלוסייה שמדווחת היא בדרך כלל אוכלוסייה עם יכולות, אוכלוסייה חזקה. כפי שמירי אמרה לפני כמה דקות, החוק הזה לא מתמקד בדחיית מועדי דוחות, הוא בתקופות שונות של התיישנות, תקופות מסוימות שאפשר לתת הארכה נוספת. קנסות וערעורים – משרד המשפטים צריך להתייחס.

ולגבי הפעימה השנייה והשלישית?

הפעימה השנייה והשלישית – אין מחלוקות מהותיות, אלא רק לתהליך.

נכניס את זה בחוק.

אפרט: פעימה שלישית, אנחנו חושבים שזה צריך להיות בהחלטת ממשלה; פעימה שנייה - - -

בסדר, נכניס את זה בחוק. דיברנו על זה. אנחנו לא חולקים. הנושא של הכנסת מצב חירום, מצב לחימה, שתהיה הארכת מועדים?

לזה אנחנו מתנגדים חד-משמעית. אם אתה רוצה להכניס את זה לחוק – יש לנו בעיה, אני חושב.

יש הצעת חוק שלי על דחיית מועדים שעולה לוועדת שרים ביום ראשון.

אני מדבר על הסיפור של מצב מיוחד.

על מצב לחימה. מה, תתנגדו לזה? רשות המיסים תתנגד לחוק של גפני? זה עולה ביום ראשון לוועדת השרים, אני חושב שזה הדבר הפשוט.

לא קראתי את ההצעה, אבל לדבר הזה, כפי שהצעתם בנוסח שלפני הוועדה, אנחנו מתנגדים מהטעמים שמירי ציינה.

קנסות וערעורים.

אם אפשר להעלות את ליהי קושניר ממשרד המשפטים.

גם לגבי חוק מיסוי מקרקעין, ההארכה לעוד שישה חודשים שהם רצו, מעבר לספטמבר.

הנוסח שלפניכם בהצעה הממשלתית הוא הנוסח שסוכם בשני הדיונים הקודמים שהיו בוועדה. אני מדבר על שחלופים. מנהל רשות המיסים היה בדיון והסכים ליוזמה לתת הארכה בנושא שחלופי דירות.

מס רכישה.

נכון. מס רכישה ומס שבח. הוחלט על תקופות שהיו אמורות לפקוע. ביקשו חצי שנה מעבר – מ-1 במרץ עד 1 בספטמבר. כל התקופה הזאת, שבין 1 במרץ ל-1 בספטמבר לא תיספר.

אבל אם הוא מגיע באמצע התקופה? זה מה שהעלה חבר הכנסת קרעי.

אתה מתכוון אם התקופה פוקעת אחרי 1 בספטמבר. זה מחוץ להצעה.

למה?

איך שאנחנו רואים את זה, שוק מכירת הדירות חזר לעצמו.

אתה לא יודע אם הוא חזר לעצמו, כי עכשיו אנחנו עוד פעם בתקופת קורונה, גל יותר חזק.

אנחנו לא יודעים מה יהיה עכשיו, אני לא חושב שמישהו יודע. כרגע המספרים מראים שביוני היו לנו דיווחים – ביוני אנחנו מקבלים דיווחים על מאי – שעומדים בממוצע הרגיל של כמות העסקאות, של קרוב ל-14,000 עסקאות - - -

אני זוכר את הדיון הזה. אמרתי לך שהיום אתה מסתכל על 14,000, אבל תסתכל על החודשיים שלא היו, ואם אתה מחלק 14,000 לשלושה חודשים יוצא לך בערך 5,300 דירות.

אנחנו לא רואים ירידות מחירים בינתיים.

זאת ירידה. אם חודשיים השוק היה משותק ונמכרו רק 5,000 דירות, אם אני לא טועה - - -

באפריל היו 5,000 דירות. לא של דירות דווקא, אלא בכלל.

במאי זה חזר ל-14,000. אנחנו אומרים שהממוצע הוא 14,000; אם לוקחים 14,000 ומורידים את מרץ ואפריל אנחנו מגיעים לממוצע של רבעון, של שלושה חודשים. אל תסתכל רק על חודש אחד, כי אם אתה מסתכל על חודש אחד הכול בסדר, אבל אנחנו מסתכלים על המכה שהשוק חטף בכל התקופה הזאת.

אנחנו לא בטוחים ששוק הדיור חטף מכה.

אתה גם לא בטוח שהוא לא חטף. אתה רואה את הירידה. בסך הכול חזרת לממוצע, אבל ההפסד היה.

חבר הכנסת ינון, אם הם נותנים הארכה גורפת עד ספטמבר, זה נראה לי הגון.

זה גם מה שמיקי לוי וגם שלמה קרעי אמרו, שלא נכון לתת הארכה רק עד ספטמבר, אלא מעבר לכך כי בתקופה הזאת - - -

האמת היא שהראשון שהעלה את זה היה מיקי לוי, וגם אני. קיבלנו פניות מאנשים. בדקתי – יש אנשים שלא יכלו. יכול להיות שהשוק מתאושש, ראיתי כותרת בעיתון ששוק הדיור מתאושש. לאף אחד עוד אין ביטחון בעניין הזה. במקרה הזה הממשלה הסכימה – במקרה הזה, הכוונה היא למנהל רשות המיסים ובכלל משרד האוצר – לעניין של דחיית המועדים. עשינו את החוק הזה כאן.

אני זוכר, הייתי.

אבל הדיון עכשיו זה מה קורה אם זה באמצע התקופה. אני מציע לא לקבוע נחרצות בעניין הזה, אבל לאפשר לשר לדחות במקרה כזה.

לפי מה שאני יודע, עמדת האוצר – ויש גם נציג אגף התקציבים בזום – היא שאנחנו רוצים תחלופה של דירות.

בסדר, אבל זה בסמכות השר. שי, אני מציע הצעת פשרה. הצעת הפשרה אומרת שמה שאנחנו מסכימים זה התקופה, אבל אם זה באמצע התקופה והטענה שלכם נכונה, שלא צריך להמשיך יותר מכיוון שהשוק התאושש – ניתן סמכות לשר, השר יחליט. בן אדם מגיש בקשה ואומר: אני באמצע התקופה, השוק לא התאושש, אני על כל פנים לא מצליח, והשר יחליט. הסמכות נשארת אצלכם.

אני לא מכיר מקרים שהשר מחליט באופן פרטני.

בסדר, אני יכול לכתוב משהו אחר. גיא גולדמן יחליט. עם כל הכבוד, רשות המיסים תקבל החלטה, לשר תהיה סמכות. זה אצלכם, לא אנחנו. אבל אם זה נכון, הטענה שלנו, שלפי הפניות שאנחנו מקבלים השוק לא התאושש עדיין – הלוואי שזה נכון שהשוק התאושש, יותר חשוב לנו שהשוק יתאושש ממקרה פרטני כזה או אחר – השר יידע להגיד. השר יגיד לכם שהשוק התאושש, זאת ההחלטה שלי, ולכן באמצע התקופות כבר לא נוגעים בזה. הוא לא צריך לדבר פרטנית, אני גם לא מציע את זה.

הכוונה היא להסמכה לשר להאריך את התקופה.

כן, אם אנחנו מדברים על אמצע תקופה.

על מה אתם נלחמים? בעוד עשרה חודשים זה יהיה 24 חודש.

אני מזכיר עוד פעם: זה חלק ממדיניות הורדת המחירים שהממשלה הקודמת, ויכול להיות שגם הנוכחית, מעוניינת בה. ברגע שמאריכים ל-24 חודשים זה גורם לדירות להישאר על המדף, כי אנשים מנסים למקסם, וזה בסדר. מצד שני, אנחנו כן מעוניינים - - -

אבל זה עלול גם לרדת, לא רק למקסם. אנחנו לא בטוחים במה שיקרה. אותו אחד שמחזיק דירה - - -

פספסת את הפתיחה, שבמאי אל תבואו.

שמעתי. אני חושב ששוק הדירות לא יתאושש במהרה, מבחינת היכולת של האנשים לרכוש דירה חדשה, כי הרבה מאוד אנשים איבדו את הביטחון שלהם ביכולת ההחזר שלהם. לכן ההארכה ל-24 חודש, אני חושב שהיא הארכה נכונה.

על זה הם לא מתווכחים, הם מסכימים, הם גם אמרו את זה בדיון הראשון. אנחנו העלינו את העניין שהעלו החברים, מה קורה אם זה אמצע התקופה. אז אני אומר שתהיה סמכות לשר. השר יגיד: השוק התאושש, השוק לא התאושש. הוא לא יגיד סתם דברים. קבלו את זה, זו הצעת פשרה שהיא לטובתכם.

אנחנו רוצים לתת מענה לתקופת הקורונה שהייתה, למה שאנחנו יודעים עכשיו. יש לי תחושה מבוססת שיגיעו לפה דברים שקשורים למיסוי מקרקעין במסגרת תקציב המדינה. עד אז, אם יהיה לוועדה או לנו מידע - - -

גיא, אני לא מקבל את זה. אני מציע הצעה לטובתכם; מה, אתם עושים צחוק?

אני אומר שככל שאנחנו יודעים, ההצעה הזאת - - -

אם אכן יתברר ששוק הדיור לא יתאושש והאיש לא מצליח למכור את הדירה שלו – לא לזה התכוון המשורר. כשעשינו את החקיקה לא התכוונו לזה.

גיא, זו פגיעה בקניינו של אדם. זה חוק יסוד, גיא, זה קניינו של אדם.

מה אתם מפחדים - - -

הממשלה רוצה להיכנס לכיסו של אדם? מה? זה קניין שנרכש בדין.

אני מציע שלא תפגעו בסמכות של השר.

זה לא פרטני, זה הליך.

ודאי. זה לטובתכם, זו סתם התעקשות. אני לא יודע מי עומד מאחוריי בהצעה הזאת, יכול להיות שאחרים לא יסכימו. זה צריך להיות בתוך החקיקה – קרעי לא פה, אבל אני חושב שזאת הצעה הוגנת, מכיוון שאני מעריך את יושרו של השר, שאם השוק לא יתאושש הוא יאפשר את זה.

בבקשה, גברת סביון, יכול להיות שיש חידוש ואת הולכת להגיד עכשיו שאת מקבלת את מה שאמרתי? יכול להיות דבר כזה?

אתה יודע שבדרך כלל אני מאוד שמחה לקבל את מה שאתה אומר, אבל במקרה הזה - - -

איזה מקרה?

כשמנהל רשות המסים היה בוועדה, לאור הדברים שהעליתם ולאור הייחודיות של שוק הנדל"ן, בניגוד לכל הענפים האחרים שבהם הארכת המועדים נתנה תוספת של 71 יום, בשוק הנדל"ן הבנו שהדברים קורים יותר לאט ולכן הסכמנו לאורכה של שישה חודשים. לכן אנחנו חושבים שנכון להישאר במתווה הזה, שנותן מענה לשוק הזה, ולא להיכנס להצעות חדשניות שמאפשרות גמישות והן כמו מטוטלת.

איזה מטוטלת? הוא נכנס באמצע.

כל המשק הישראלי עובר שינויים מאוד משמעותיים בתקופה הזאת, שישפיעו על כולנו, ויכול להיות שתהיה ירידת מחירים, גם בשוק הנדל"ן, גם במקומות אחרים. אנחנו לא יודעים עד הסוף איך המשבר הזה ישפיע עלינו, ולכן אני אומרת שוב: הסכמנו לתת מענה לשוק הזה ולעסקאות האלה בצורה של הארכה לשישה חודשים, שמעמידה את משך הזמן ברוב המקרים על פרק זמן של 24 חודשים. אנחנו חושבים שזה מענה ומבקשים להישאר - - -

ויכול להיות שמה שאת אומרת עכשיו זה שלא כדאי לי להציע הצעות פשרה, בגלל שגם אותן לא תקבלו?

לא. להיפך, אנחנו חושבים שקיבלנו את הצעת הפשרה. זו אפילו לא הצעת פשרה, ברגע שביקשת בפעם הראשונה נענינו לבקשתך. אתה לא רוצה שנגיד ההיפך, שכשאנחנו נענים מהר מדי לבקשות שלך, אתה אחרי ממשיך להציע הצעות פשרה עליהן. אני חושבת שאפשר להסתפק בזה שנענינו לבקשה של הוועדה.

התהליך לא היה כזה. התהליך הוא כפי שאני מתאר לך אותו: העברנו את החוק של 18 החודשים. היו פה ויכוחים, קיבלנו את זה. קרה מה שקרה עם הקורונה, לצערנו הרב, ואנשים לא מצליחים למכור דירות ופנו אלינו. בהארכת המועדים העליתי את העניין שאתם לא העליתם – לדחות את זה בכמה חודשים, שישה חודשים היה מוסכם. אמרתם ברמז שאם אעלה את זה בחוק, אתם לא תתנגדו. זה היה התהליך.

לאחר מכן היה החוק של שלמה קרעי ושל מיקי לוי, שהגיע לוועדת השרים, ושם הם דיברו על הארכת מועדים לא רק אם זה נמצא בתקופה המלאה, אלא אפילו חלקית, ואישרו להם את זה. אמרו להם שזה יובא לוועדת הכספים, וזה הגיע ומיזגנו את זה היום. ההצעה של שלמה קרעי הייתה להאריך מועדים. זאת אומרת, לא רק השישה חודשים, אלא גם בתוך התקופה להאריך את זה. בעקבות הדברים האלה, לא רציתי שלא ניצמד להסכמה שהייתה לכם, אמרתי שהשר יוכל לקבוע אם שוק הנדל"ן לא התאושש – ואנחנו מקווים שכן – ולהגיד שהשוק לא התאושש ולאפשר למי שנמצא במצב כזה, להאריך לו את המועד. או שהשר יאמר את מה שאתם אומרים עכשיו, כמו שאמר שי אהרונוביץ': השוק התאושש. ולכן השר יגיד לא לתת יותר הארכות, רק מה שכתוב בחוק. הכול אצלכם, אנחנו לא נוגעים בכם. ההצעה שלי היא הצעת פשרה מפא"יניקית במובן הקלסי של המילה. היה מן הראוי שתגידי כן, שתגידי שגפני ויתר. זה לא משנה כלום, זה מילים שכתובות בחוק, אבל השר תמיד יכול להגיד: רבותיי, תעשו את זה.

זו שומה מוקפאת או שומה מבוטלת? כלומר, מבחינת הריביות, ברגע שאתה מאריך לו הוא יצטרך לשלם על התקופה הזאת? הרי זה חוב.

זה כאילו לא פקעה לו התקופה.

הרב גפני, אנשי רשות המיסים נמצאים פה, אז רק שתדע. פנינו אז לגבי השש-שש של תושבי חוץ שרוצים להגיש לעצמאים. ברוך השם, הסתדר העניין הזה. מגיעה להם גם מילה טובה, לרשות המיסים.

מירי, כל הכבוד.

אני גם לא אומר לך שזה לקח הרבה זמן, אני אומר את המילה הטובה. תודה רבה.

הנה, את רואה, אנחנו יודעים להגיד תודה. ערעורים וקנסות, בבקשה.

אני מתנצלת על זה שאני לא נמצאת פיזית.

אנחנו מאחלים לך בריאות טובה במהרה, גם לך וגם לבעלך. שתהיו בריאים.

תודה. אני מבודדת פה עם שתי ילדות קטנות, אז מתנצלת על רעשי הרקע.

אחזור על מה שאמרתי בפעם הקודמת בנוגע לסדרי דין. בזמנו בחנו את זה עם הנהלת בתי המשפט והגורמים הרלוונטיים אצלנו לעניין זה, ולא מצאנו הצדקה להבחין בין הליכים לפי דיני מס לבין הליכים אחרים. שר המשפטים נתן דחייה משמעותית, עד יום 10 במאי, גם להליכים שאנחנו מדברים עליהם כרגע. בימים האלה מערכת המשפט חזרה לתפקד כרגיל. התייעצנו שוב עם הנהלת בתי המשפט, ומה שהם אמרו שהמערכת חזרה לתפקד כרגיל ואין סיבה להבחין בין המקרה של דיני מס לבין מקרים אחרים. גם מבחינה פרקטית, קודם כול, ההשגות נדחות, ההארכה חלה עליהם ואז הערעורים בהקשר הזה נדחים כשלעצמם, כי מועדי ההשגות נדחו. בנוסף, אם מועדי הערעור כבר חלו, השומות נעשו חלוטות וגם הגבייה - - - צריך לדעת מה המשמעות של זה, ככל שהוועדה תחליט להאריך את המועדים שכבר חלו. צריך לשאול את רשות המיסים מה המשמעות גם בהקשר הזה, מבחינה פרקטית. אנחנו סבורים שזה לא נכון. זה לגבי סדרי דין, ואתם מוזמנים לשאול מה שתרצו.

לגבי קנסות ועיצומים כספיים?

לגבי קנסות ועיצומים כספיים, בזמנו הסדרנו את שני הנושאים האלה בהצעות כלליות, ביניהן גם בנושא מיסים. ניסינו לבחון את הצורך וההצדקה להאריך גם מועדים לעיצומים כספיים. לא זיהינו צורך, גם לא עלה מהרגולטורים, ולכן המועד האחרון - - -

עזבי את הרגולטורים. מהאזרחים זה עלה?

המחלקה הפלילית אצלנו עשתה בדיקה רוחבית והצורך לא עלה.

איזו בדיקה? שאלתם את האזרח והוא אמר לכם: לא צריך?

לא, זה כמובן אני מעריכה שלא.

אז אנחנו שאלנו את האזרח והוא אמר שצריך. אתם עשיתם את הבדיקה שלכם מבחינת הרגולטור ואנחנו עשינו את הבדיקה שלנו מבחינת אותו אינסטלטור קטן שיש לו איזו בעיה.

אני רק רוצה לציין את העובדות, שכל הנושא של הדחייה של העיצומים הכספיים פקע ב-25 ביוני. זה הוסדר גם בהצעת החוק להארכת מועדים, ובסופו של דבר, במסגרת הדיונים בוועדת הקורונה – זו הייתה עוד דחייה קצרה עד 30 ביוני – הוחלט לא להמשיך לדחות את הנושא של העיצומים הכספיים כי אנחנו לא זיהינו צורך. אני לא מזלזלת במה שהוועדה אומרת.

אני שואל מה פרוש לא זיהיתם צורך, את זה אני לא מבין. אתם אומרים שהסתכלתם אצלכם; אנחנו מסתכלים על תלונות ובקשות שמגיעות אלינו, שם יש צורך. אנשים לא מקבלים משכורת, אנשים היו באבטלה, אנשים היו בחל"ת, אנשים בקריסה, ומבקשים את הארכה הזאת. אני לא מבין למה יש בעיה לתת את הדבר הזה.

אני לא מזלזלת במה שהוועדה אומרת, ובהחלט ייתכן שבבדיקות שהוועדה ערכה הדברים עלו אחרת. אני אומרת שבעבודה שנעשתה אצלנו הוחלט שלא להכניס את זה בהצעת החוק, מהטעמים שציינתי. כך היה גם במסגרת הדיונים בוועדת הקורונה. אני רק אומרת שככל שהוועדה תחליט שיש צורך להכניס את ההארכה הזאת, אנחנו מבקשים להיות אתכם בעבודה על הנוסח משום שיש דברים שחשוב לנו שייכנסו, שקשורים לאיזונים, גם מבחינה זו שההסדרים יהיו דו-כיווניים – גם לטובת הרשות, אבל גם לטובת הנישומים. במקרה שתהיה אפשרות לא להאריך את המועדים, אז שהאפשרות לקצר את המועדים תהיה גם כן דו-כיוונית.

אנחנו מדברים על הארכה שהיא לטובת הנישום. רשות המיסים הביאה את מה שהיא חושבת שצריך להאריך, אתם לא מצאתם צורך, אולי, שצריך להאריך לרשות המיסים את העיצומים הכספיים, וזה בסדר, אבל אומרים לך חברי הוועדה - -

בזמנו רשות המיסים הביאה את זה במסגרת הבקשה המקורית.

והיא הביאה את זה דו-כיווני בטיוטה? גיא, הבאתם את זה דו-כיווני, גם לנישום וגם לרשות המיסים?

בנוסחים הראשונים שנפסלו אני זוכר שזה היה בעיקר לטובת הנישום. אבל הנוסחים האלה נפסלו.

היא לא אומרת שהם נפסלו כי יש בעיה משפטית, היא אומרת שהם לא זיהו צורך ולכן הם לא חושבים שצריך. אבל אם הוועדה תחליט שיש צורך, נרצה להכניס את זה לכאן, ליהי. ננסה לתאם את הנוסח עם גיא, והוא יעביר גם אלייך כדי לעשות את זה אתכם. הכוונה שלנו היא להאריך בעיקר לנישום, פחות לרשות המיסים, אלא אם כן רשות המיסים תגיד לנו שיש לה צורך, במקרים מסוימים, להאריך גם לה. אבל חברי הוועדה פה מדברים על הארכה עבור הנישום, וגם גיא מהנהן שזה בסדר מצדם.

מסכימים להארכה לנישום.

בסדר גמור, נפעל בשיתוף פעולה בהקשר הזה.

לא למדתי אזרחות באוניברסיטה, אבל מה שאני רוצה להגיד – יכול להיות שאני טועה – התפקיד של משרד המשפטים זה לראות אם יש בעיות חוקיות או חוקתיות או כל מה שיש, ואנחנו צריכים לשמוע לעצות שלכם. התפקיד שלנו הוא לשמוע את הציבור, זה לא התפקיד שלכם. את אומרת שאין בעיה חוקתית ואנחנו אומרים שיש אלינו פניות – זה מה שאמר חבר הכנסת אזולאי – אז אנחנו אומרים שצריך את זה. את אומרת שאת רוצה להיות שותפה לנוסח, אני לא מוצא התנגדות.

בסדר גמור.

בסדר, שגית? תשתפו את משרד המשפטים בנוסח.

אנחנו אלה שיזמנו את ההארכה, גם בקשר לכניסות וגם בקשר לעיצומים הכספיים, באופן רוחבי, לא רק לדיני המס. לא מצאנו לנכון להבחין בין הדברים. הדברים התכנסו בעיצומים הכספיים למה שציינתי, ולגבי הקנסות, אציין שהדחייה של הקנסות הוסדרה בתקש"ח שפקעו ב-14 במאי. הונחה הצעת חוק על שולחנה של הכנסת ב-1 במאי. הצעת החוק מציעה להאריך את המועדים לתשלום קנסות ב-45 ימים, קרי עד יום 28 ביוני. עם זאת, הצעת החוק טרם קיבלה אישור של הממשלה. היא כרגע על שולחנו של השר. זה המצב לגבי קנסות. גם שם ראינו לנכון להסדיר את הנושא הזה באופן רוחבי. חשבנו שמדובר בהארכה משמעותית מספקת, ואני מכבדת את דברי הוועדה אבל מציגה את הדברים כפי שהם. גם בהקשר הזה יש דברים שצריך לשים לב אליהם בקשר לקנסות; ככל שהוועדה בוחרת להסדיר את הנושא, יש משמעויות מבחינת ריביות, הצמדות, החזרים, אנשים שהקנסות שלהם צמחו כי המועד כבר חלף וגם אם יש כאלה שמשלמים בתשלומים, אז ככל שמועד אחד של תשלום נדחה, ייתכן מצב שאנשים יצטרכו לשלם תשלומים יחד.

כשבאים לדחות קנסות אנחנו לא באים להשית עליהם ריביות.

ברור, אני רק אומרת שגם בהסדר צריך שיהיה ביטוי, ככל שיהיה הסדר, לדברים האלה.

גברת ליהי, אני מסכים אתך, עם כל מה שאמרת. שתהיה לכם בריאות טובה, זה יעבור מהר, בעזרת השם, ויהיה בסדר. הקדוש ברוך הוא יגרום לכך שהקורונה תיעלם. זה בסדר, תרגישי טוב עם העניין.

תודה רבה.

אני מבקש להתקרב להצבעה, לראות על מה אנחנו יכולים להצביע ומה שצריך לנסח – ננסח. בבקשה.

נסכם את כל הדיון שהיה כאן. אני אגיד מה אני מבינה, וגיא, תתקן אותי. לעניין מס רכישה בתקנות מיסוי מקרקעין – אמרת שתביא תקנות.

נביא לשר תקנות.

מה זה מס רכישה?

קבלנים, השישי.

נביא את זה בפני השר.

אתה יכול לתת לנו לוחות זמנים? אביא את כל התקנות שהתחייבת להן כאן, אתה יכול לתת לוחות זמנים – שבוע, שבועיים זה יהיה בוועדה? השר, אנחנו מבינים, אבל אנחנו רוצים לדעת מתי זה יגיע לפה. זה הנושא הזה, זה החובות האבודים שהעלה חבר הכנסת - - -

הוא אמר שהיועצת המשפטית לא מסכימה להכניס את זה בחוק.

אמרתי גם שאני מכבד ומקבל את עמדתה.

שזה חקיקת משנה. בסדר.

לא לא. אמרתי קודם שאם הבעיה תהיה בעיה ניסוחית – אמצא את הדרך. אנחנו לא נוהגים בניסוח להפנות לתקנות, אבל כמו שמצאנו את הדרך בפעימות לנסח שזה בהחלטת ממשלה, אני מבטיחה לך, גיא, שאמצא את הדרך גם להכניס תקנות בחקיקה, אם זאת הבעיה.

כרגע זה לא עומד בזה.

אם תתחייב להביא את התקנות ביום שני הבא, אולי חברי הכנסת - - -

אבל זה לא ילך. אני מבקש שתביא אותן.

אני אתגבר על בעיות הניסוח.

תכבד את הדעה של היועצת המשפטית, כמו שאמרת, ושהיא תתגבר על בעיות הניסוח.

אבל אם הוא מביא נוסח תקנות – זה בסדר.

את התקנות בנושא חובות אבודים אנחנו אפילו בלי אישור הוועדה. ככה זה היה בפעם הקודמת, זה בסדר.

מתי?

מתי? מחר בבוקר?

יכול להיות. ימים. אני לא שר האוצר, יש יום עמוס לשר האוצר.

אז אולי באמת חובות אבודים אפשר להכניס לכאן. תושבים חוזרים?

ימים, מבחינתנו.

אז אתה יכול להצביע, להגיש רביזיה, להמתין שבוע ובשבוע הבא הוא יביא את כל התקנות ואז תחליטו אם מכניסים לכאן או מצביעים על התקנות. זו האופציה הכי טובה שיש בפניכם, לדעתי.

מה עם הקנסות? אין בעיה, הוא אמר.

אין בעיה. אני מבינה שגיא להכניס הארכה של הקנסות.

יש לנו הערה לניסוח, שלא בדיוק - - -

ננסח את זה בשיתוף פעולה, ביחד אתך וביחד עם משרד המשפטים.

"(ד) סעיף 49כא(א) ו-(ג)(2);" זו הודעה למנהל על הסכום למכירה. היום המועד הוא בתוך 30 ימים מיום ההסכם. זה מאריך לנישום את התקופה.

"(ה) סעיף 49לב2(א);" הסעיף הזה מדבר על הודעה למנהל על הסכם המכירה. היום יש 30 ימים מיום ההסכם, זה מאריך לנישום את התקופה.

"(ו) סעיף 75א;" זו הודעה על עסקה המותנית בתנאי עתידי. היום יש לנישום 30 ימים מיום שנקבע כיום המכירה. זה מאריך לו את התקופה.

"(ז) סעיף 78;" זה סעיף של שומה במכירת זכות באיגוד מקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין ובדיקה של ההצהרה. היום יש, לגבי השומה, 20 ימים ממסירת ההצהרה ושמונה חודשים לבדוק את ההצהרה. זה מאריך את התקופה שאפשר לעשות את הבדיקות האלה.

אם יש לכם שמונה חודשים, למה אתם צריכים 10.5 חודשים? זה לא קצת יותר מדי? כי כשמדברים על תקופה ארוכה, להוסיף לה עוד 70 ימים זה - - -

צריך לזכור שמספר העובדים שלנו ירד דרמטית בחודשים האלה, ולכן רצינו שיהיה לנו טווח ביטחון אם צריך להוציא שומה ולא לקבל את השומה. מתוך משרדים של 50 עובדים ירדנו לרמה של שישה-שבעה עובדים.

שגית, זה גם מסוג הדברים שהשארנו במערכי מס אחרים, שהיו מקובלים.

סעיף 85 מדבר על תיקון שומה. היום יש ארבע שנים לתיקון השומה או שנה מיום הרשעה או כופר.

סעיף 85א הוא תיקון שומה בשינוי המבנה. שוב, יש ארבע שנים.

סעיף 87 זה המועדים להגשת השגה. יש 30 ממסירת הודעת השומה.

סעיף 88 זה המועד להגשת ערר. יש 30 ימים למסירת הודעת המנהל. זה מאריך לנישום את התקופה להגשת הערר.

(א) סעיף 51ד רישה – לעניין תקופת 12 החודשים הקבועה בו;" זו התקופה למתן הודעה למנהל על שנת המס, שיראו אותה כשנת בחירה לצורך זכאות להטבות המס. היום יש לנישומים 12 חודשים מתום שנת המס, זה יאריך להם את התקופה למתן ההודעה.

"(ב) סעיף 51ט(א)" – זו התקופה בה הנישום פונה למנהל לקבל אישור מראש על זכאות להטבות. היום יש שישה חודשים מתום שנת הבחירה או מתום שנת המס, לפי העניין. שוב, יש כאן הארכה של משך הזמן לנישום לצורך מתן הפנייה.

הורדנו את (ה) כי הוא נותן לנו ימים לחלק מהדברים שתיקנו.

אז אתם עוברים לחוק עידוד התעשייה (מיסים)?

כן. עוד ימים גם להם.

"בחוק עידוד התעשייה (מיסים), התשכ"ט-1969, בסעיף 23(א) – לעניין תקופת שנת המס הנדרשת להגשת דוח במאוחד;". 23(א) מטפל בהודעה על כוונה להגיש דוח במאוחד. היום ההודעה מוגשת בתוך שנת המס לגביה מוגש הדוח, אז יש פה הארכה לנישום.

(א) סעיף 5ג(ב);" זה הסעיף להוצאת שומה. היום השומה מוצאת בתוך חמש שנים מהגשת הדוח, זה מאריך את התקופה הזו.

"(ב) סעיף 5ה(א) ו-(ב);" מדובר בתקופות לתיקון של קביעת מס או שומה. היום יש חמש שנים מיום שנעשו.

"בחוק הבלו על דלק, התשי"ח-1958 –

(א) סעיף 9(ד);"

אלה תיקונים שהוועדה ביקשה בהמשך לדיון הקודם, נכון? אני רוצה להתייחס למה שאמרתם בחוק מס קנייה (טובין ושירותים). כשאתם מאריכים לעצמכם את השומה, בעיניי זה מאוד דומה לאותו תיקון שהוועדה מבקשת ביחס לעוטף עזה. זה עובד לשני הכיוונים. אם אתם חושבים שאתם צריכים, במצבי חירום, להאריך לעצמכם את הוצאת השומה - - -

תאריכו גם לנישום.

בדיוק. לכן הטענה שלכם, שכאשר מבקשים כשיש מצב מיוחד בעורף ויש לחימה ומצב סופר ספציפי ומיוחד להאריך, בעיניי זה בדיוק המקבילה של המצב הזה, שעכשיו הקריאה לילי.

אבל אנחנו לא מבקשים להאריך לעצמנו את זה באופן אוטומטי, רק פר אירוע. לא היינו מציעים הצעה כזאת.

כי הקורונה היא אירוע אחד, והלחימה קורית גם כן פעם בשנה.

גם הקורונה היא פר אירוע. זה אירוע נקודתי.

בדיוק. זה על אותו משקל, גיא.

הצעתי שיהיו מקרים שבהם מנהל רשות המסים יוכל להגיד שהוא לא מאריך את התקופה, ולנמק את זה. זה לא שאומרים שאין להם סמכות בעניין; יש סמכות.

ההתנגדות שלנו היא קודם כול, ואמרה את זה מירי סביון, להסדר הגורף. לא מה ראוי ומה לא ראוי אלא - - -

יכול להיות שאפשר למצוא הסדר יותר ספציפי.

אז אמרתי. התווכחתי הרבה ואני - - -

בסדר, אולי זה לא לחוק הזה. אולי צריך לעשות את זה בהזדמנות אחרת.

הם הולכים להתנגד לחוק שלי ביום ראשון.

זה בדיוק מה שאני מנסה לומר לך, שאולי אם תציע להם משהו יותר נקודתי הם יסכימו לחוק שלך ביום ראשון.

נגיש רביזיה על כל זה, ואם הם לא יעבירו לך את החוק אנחנו לא מעבירים להם את זה.

סעיף 9(ד) זה הסעיף של בקשה להישבון. היום צריך להגיש בקשה בתוך שנה מיום הוצאת חשבונית המס.

סעיף 10 הוא סעיף של החזרי הבלו על דלק שחל עליו פטור מיוחד. היום יש להגיש בקשה בכתב תוך שישה חודשים ממסירת הדלק. יש כאן הארכת מועדים לנישומים.

"(ג) סעיף 15(ג)" – תקופה להגשת כתב אישום לאחר התליית צמצום הביטול של רישיון. היום יש שנה מיום ההחלטה.

"(10) בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 – סעיף 36א(ב);" מדובר בסעיף שקובע שלושה חודשים מיום קרות הנזק לצורך הגשת תביעה לפיצוי.

אוקיי. את התקנות הורדתם. אם תצטרכו אותן, תביאו את זה בתקנות?

כן.

"בחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע"א-2011 –

(א) סעיף 14(ב)". הסעיף מדבר על השגה על החלטת פקיד שומה. היא מוגשת בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה.

"(ב) סעיף 15(א) ו-(ד)". סעיף 15(א) זה סעיף של החלטה בהשגה, היא צריכה לצאת בתוך שישה חודשים. 15(ד) זה אישור שומה עצמית או קביעת שומה לפי מיטב השפיטה בתוך 12 חודשים מיום הוצאת הדוח.

"(ג) סעיף 20טז(א)" – הגשת השגה. הגשת השגה היא בתוך 30 ימים מיום הוצאת השומה.

אם אנחנו כבר מדברים על חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, שבשנת 2011 הוועדה הזדרזה להעביר אותו בעקבות לחצים מאוד כבדים – נכנס כסף מהחוק הזה?

אם מירי פה בזום היא יכולה - - -

אולי תדווחו בהזדמנות לוועדה, כי הבנו מהוועדה לקרן הגז שאולי הכספים שנכנסו כתוצאה מהחוק הזה הם הרבה הרבה הרבה יותר נמוכים ממה שדובר עליו בעת שהוועדה קיימה דיונים על זה.

אין שום בעיה לתת לכם עדכון מסודר בעניין הזה.

אתם יודעים להגיד משהו עכשיו?

אדוני, יש פה הרבה מערכי מס. לא כל דבר יש לנו - - -

הוא אומר שיביאו עדכון באופן מסודר.

מה שהוועדה תרצה לקבל, אנחנו - - -

אז תביא. ישבנו עם יושב-ראש הוועדה לרווחי הגז ושמענו דברים שדי השתוממנו, לכן חשוב לדעת. זה חשוב גם מבחינה לאומית, כמה כסף. אנחנו מחכים במתח לעדכון שלכם.

מסכים אתך. בסדר גמור, ניתן אותו.

נזכור את זה בעוד דיונים שנקיים יחד, למה לא הבאת עד עכשיו.

אם גיא מבטיח – הוא מביא.

עכשיו אנחנו מגיעים לסעיף 3, שזה הסעיף שמיזגנו איתו את הצעת החוק של חברי הכנסת שלמה קרעי ומיקי לוי. כרגע הסעיף מנוסח בהתאם לאותו סיכום שהיה, שזה אומר שבחישוב התקופות שנקבעו בהוראות חוק מיסוי מקרקעין המפורטות להלן לא תבוא במניין התקופה שמיום ה' באדר, התש"ף, 1 במרץ 2020, עד יום י"ב באלול התש"ף, 1 בספטמבר 2020. אם מועדי סיומן של התקופות חלים בתקופה זו, סעיף 9(ג1ג)(2)(ב) – שזה מס רכישה; סעיף 9(ג1ג)(2)(ב1)(2)(ב) – שזה מס רכישה בקבוצת רכישה; סעיף 9(ג1ג)(4)(ב) – שזה מס רכישה לתושב חוזר; סעיף 49ג(1) – זה מס שבח; וסעיף 49ה – זה שחלוף של שתי - - -

פטור מיוחד.

כן. אני שוב חוזרת על השאלה שנשאלתם כאן: האם אפשר, במקום לציין את התקופות פשוט לעשות אחת משתי אופציות – החרגה של חצי שנה מהתקופה, ואז בן אדם יכלכל את מעשיו איך שיכלכל אותם, שזו הצעה שהצעתי אותה כבר בדיון המקורי ולא קיבלתם אותה; הצעה שניה היא הצעה שהציע לכם היושב-ראש, שתהיה אפשרות לשר, באישור הוועדה, להאריך את התקופה הזאת בשלושה חודשים ועוד שלושה חודשים. זה משאיר את הסמכויות אצלכם, זה משאיר את זה לשיקול דעתכם, אם השר יחליט לא להביא את זה בפני הוועדה. הסמכויות נותרות אצלכם.

אנחנו מעדיפים, מהטעמים שמירי הסבירה קודם, לא לפתוח את הדבר הזה, לא להכניס אי-ודאות אלא לסיים ולעמוד בסיכומים שהושגו בעניין הזה. זה לא היה בעקרונות שסוכמו ולא היה בהצעה, אבל אם אפשר, מבחינתכם, לסיים את הדיון ולהוסיף חודש אחד להצעה – זה משהו שנוכל לבחון.

זאת אומרת, לעשות עד סוף ספטמבר - - -

גיא, בחיאת ראבכ - - -

אנחנו מדברים על שלושה חודשים - - -

מה הבעיה להשאיר את זה בידי השר?

שיתאמץ ו- - - מקצועית זה לא נכון, אבל לאור בקשת הוועדה - - -

חבר'ה, נכנסנו לסיבוב שני של קורונה, יותר חמור. הכול הולך להיות קפוא. עשו טובה, אנחנו נלחמים על - - -

חבר הכנסת מיקי לוי. אני מציע לקבל את זה.

התוספת של ספטמבר, גם בעיניי היא הצעה טובה. אם ניכנס באמת לגל קורונה נוסף הם יצטרכו גם להאריך את המועדים בשנית והם יצטרכו לבוא לכאן בשנית.

אנחנו מקווים שלא יהיה גל נוסף. אם יהיה גל נוסף, חס וחלילה, הם יצטרכו לבוא לכאן.

טוב. אנחנו עם אצבע על הדופק.

בסדר, אנחנו מקבלים את זה.

אז יהיה 1 באוקטובר.

חודש נוסף – במקום 1 בספטמבר, 1 באוקטובר.

סעיף 4 זה גם בקשה של הוועדה?

כן. זו הפעימה הראשונה, השנייה והשלישית.

אתה רוצה להתייחס לפני שנקריא או שנקריא?

תקראי. אני לא הולך להתעצבן מחדש היום.

"4. תיקון חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בעבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה). בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007 –

(1) בסעיף 18ד, במקום '70' יבוא '91'".

זאת הפעימה הראשונה. לאיזה מועד זה מביא אותנו?

2 ביולי.

זאת אומרת, זה משהו שכבר ביצעתם והוועדה צריכה להחליט. אפשרתם עד 2 ביולי? יש אפשרות לעשות את זה עד מחר לצורך העניין?

אפשרנו עד היום. אני לא זוכר במאה אחוז אם זה 1 ביולי או עד 2 ביולי, תסלחו לי.

אבל אפשרתם את זה, נתתם את זה עד המועד האחרון שקבעתם אתנו כאן. אני רק אומרת לוועדה שנצטרך את זה לנסח אחרת. אנחנו מקריאים לכם עכשיו את העיקרון, הניסוח של זה כרוך בקצת יותר סרבול.

הניסוח, כפי שתנסחו אותו, יובא שוב לוועדה גם לאחר ההצבעה.

רק לצורך ההקראה.

"(2) בסעיף 18יז(א), במקום '70' יבוא '83'". זו הפעימה השניה.

24 ביולי.

חבר הכנסת מיקי לוי, הפעימה השנייה, כרגע, לפי הנוסח שאנחנו מביאים כאן, היא 24 ביולי. השאלה היא אם אתם רוצים אחרת.

יש לי מודיעין; מערכות המחשוב אינן מוכנות נכון לשנייה זו.

נבחין רגע בין הפעימות לבין המענק על החזרת עובדים. עכשיו אנחנו מדברים על הפעימות; אנחנו מאריכים את הפעימה השנייה ל-24 ביולי, שזה בהתאמה עם ההארכה של הפעימה הראשונה. אני כשלעצמי הייתי מאריכה את זה קצת יותר, אבל זה מה שדיברנו ואני לא אומרת אחרת.

על מה שאמרה היועצת המשפטית, גיא, עוד 15 יום. באמת, זה כסף של האנשים, מה אכפת לכם.

אנחנו לא פוסלים אפשרות שנביא הארכה נוספת.

גיא, גיא, תסתכל לי בעיניים - - -

לא, אל תביאו הארכה נוספת, כי אם אנחנו קובעים את זה פה - - - אל תגרור אותנו עכשיו - - -

זה תאריך קריטי.

24 ביולי.

24 ביולי זה מה שסוכם.

לא, לא יספיקו.

יכול להיות שהוא יביא ממילא הארכה, אז למה לא לסגור את זה בחוק?

גיא, עכשיו אמרת 15 יום; אני אומר חודש.

אתה לא תצטער על זה, כי אתה באמת מתכוון לעשות את זה.

כי אני אומר את הדברים בכנות.

אתה אומר את הדברים באמת, אז חבל לעשות את הביורוקרטיה הזאת.

אני לא רוצה להגיד עמדות מחמירות בוועדה כשאני יודע שאולי נגלה גמישות בהמשך.

אבל זה פרוץ.

אז תגלו גם הבנה ליכולת שלנו להבטיח פה עכשיו.

נכניס את התאריך. אני לא צריך את היכולת שלך להבטיח. בסוף נצביע, גיא, לא כדאי לך.

כמה אתה מוכן להוסיף עכשיו?

למיטב ידיעתי, וזה גם משיחה אתמול בלילה עם משרד המשפטים, יש מה ששגית כינתה סרבול מסוים בהארכת ההוראה הזאת מעבר ל-24 ביולי. אני חושב שעצם העובדה שזה מסורבל וטכנית לא ברור איך עושים את זה, מצד אחד, ומצד שני יש אי-ודאות מסוימת כמה נרצה להאריך את זה – אם נרצה להאריך את זה – מחייב את זה שנחשוב על זה פרק זמן נוסף. אני מוכן לחשוב על זה יחד אתכם לפני ההקראה, אבל יש פה קשיים - - -

אני מקבלת את מה שאתה אומר, גם אני מודעת לעניין של הניסוח. אבל מכיוון שהוועדה מבקשת גם את הפעימה השלישית לדחות - - -

הפעימה השלישית היא דיון קל יותר. פה, מבחינתנו - - -

אז בוא נתאים. לא יכול להיות שלפעימה השנייה יהיה זמן קצר - - -

בואו נעשה סדר. בפעימה השנייה יש קושי אחד - - -

אני מסכימה.

בפעימה השלישית זה אירוע אחר. היינו רוצים לשמור שמה שניתן בהחלטת ממשלה ייעשה בהחלטת ממשלה. בניגוד לפעימה השנייה, ששם יש אי-ודאות מסוימת וסרבול, פה אנחנו אומרים לכם: מסכימים.

תגיד תאריך.

אז חבר הכנסת לוי אמר 15 ימים נוספים על ה-24 ביולי. אתה מסכים? זה מביא אותנו ל-7 באוגוסט. אתה מסכים שהפעימה השנייה תהיה ב-7 באוגוסט?

לא מספיק. צריך חודש לפחות.

אלה שתי שאלות שונות. אם אנחנו מסכימים להכניס את זה בחוק?

תיכף נדבר על הכנסה. מבחינת מועד, 7 באוגוסט מקובל עליכם? הקרדיט יהיה שלכם בלבד.

לא כדאי לך להגיד לא.

אכניס כתבה ביתד נאמן על זה שהשר הוא זה שעשה את זה...

לצערי, השאלה הטכנית פה היא חלק בלתי נפרד מהשאלה המהותית.

אבל ברגע שאני ממילא מסרבלת את הנוסח ומכניסה את הפעימה השלישית, והוועדה מתעקשת להכניס את הפעימה השלישית, זה אותו נוסח גם לפעימה השנייה, תבין. בסוף אני עושה את הסרבול הזה. אני רק רוצה להסביר לחברי הוועדה: כדי להכניס את הפעימה השנייה, מכיוון שהיא לא עברה דרך הוועדה והיא לא נמצאת בחקיקה אלא בהחלטת ממשלה, אנחנו צריכים להעתיק את כל הניסוח. זו תהיה תוספת של כעשרה עמודים. אין מה לעשות, זאת המציאות. אומר גיא: תוותרו על הסרבול הזה ואני אעביר לכם את זה בהחלטת ממשלה.

לא לא. גיא, יש אנשים בחוץ.

אני מבין.

לא, אתה לא מבין, גיא.

אני מבקש להצביע על זה ולהגיש רביזיה. למה להגיד רביזיה? כי יש עדיין דברים שלא הושלמו, וכמו ששגית אמרה, יצטרכו לנסח את העברת הנושא מהממשלה לחוק. היא תצטרך לנסח כמה ימים.

אבל יש לה פתרון משפטי.

אז אגיש רביזיה. אבל עכשיו נוסיף את 15 הימים, ואם יתברר שיש פה איזה תקלה גדולה – נשנה את זה.

15 יום זה בתחום הסבירות.

ודאי, זה ברור לגמרי. אנחנו מוסיפים 15 יום, אני מגיש רביזיה בגלל שהיא תצטרך לנסח את כל הדבר הזה.

הפעימה תישאר as is, כפי שהיא נעשתה. אנחנו רק משנים את המועד. למרות שאביא בפניכם את כל הגדרות הפעימה, אנחנו מתחייבים שהכול יישאר אותו דבר, אבל אנחנו מאריכים ל-7 באוגוסט. עכשיו הפעימה השלישית.

הפעימה השלישית היא אירוע אחר, אי-אפשר להכניס את זה לחוק.

כי?

כי להבדיל מהפעימה השנייה, שהיא בחקיקה היום – היא פשוט בחקיקת חירום – הפעימה השלישית היא בכלל לא בחקיקה, היא בהחלטת ממשלה. בעיניי זה עושה בלגן גדול לקחת משהו שבכלל לא הוגדר בחוק ולהצביע עליו ולהגיד שהוא מוארך. מאוד אשמח שהוועדה תבוא לקראתנו, לאור זה שאנחנו מתחייבים – אין פה שום מחלוקת, נאריך את זה בהחלטת ממשלה.

מתי?

יהיו עוד מענקים, יהיו עוד החלטות ממשלה, ויחד עם החלטות הממשלה - - -

גיא, אנחנו מבקשים מהיועצת המשפטים לנסח את זה באופן כזה שזה יהיה החלטת ממשלה שמובאת כאן לתוך החוק. אם היא תגיד לנו במשך הזמן שהיא מנסחת את זה שיש אכן בעיה ואי-אפשר, ואז אנחנו צריכים להסתמך על הדברים שלך, שזה יבוא מהר להחלטת ממשלה – זה לא יהיה. עכשיו אנחנו מבקשים ממנה להכניס את זה בחוק. למה אנחנו מבקשים? בגלל שתי סיבות: 1. בגלל שאנחנו חושבים שזה יותר מהר ויותר נכון, זאת העמדה שלנו וכל החברים סבורים כך; 2. בגלל שאמרתי.

אנסה לדבר על ליבה של היועצת המשפטית אחרי הדיון. אני סומך עליה.

מה המועד שאתם מתכננים להביא לפעימה השלישית?

ראיתי כרגע 31 ביולי, שזה מועד שמקובל עלינו.

31 באוגוסט.

31 באוגוסט, סליחה.

ועכשיו הארכנו ל-7 באוגוסט את הפעימה השניה. השאלה היא אם לא צריך להאריך גם את הפעימה הזאת.

מקובל עלינו.

גם פה 15 ימים, ל-15 בספטמבר?

זה היה 7 באוגוסט.

ועכשיו יש לך 31 באוגוסט, אז הוספתי פשוט 15 יום.

אנחנו מסכימים ל-15 בספטמבר.

הרב גפני, אני חושב שזה המקום להעלות את זה, כי בפעימה הראשונה יש בעיה. קודם פרגנתי לרשות המיסים על המענק לתושבי החוץ. הווי אומר, ב-10 ביולי, כלומר עוד שלושה ימים, זה נגמר. אנשים לא הספיקו בתוך עשרה ימים - - -

מה עוד שהם צריכים דוחות כספיים.

צריך להאריך להם את זה לפחות במה שהיה עד עכשיו.

על איזה סעיף אתה מדבר?

פעימה ראשונה, תושבי חוץ, לא יכלו להגיש כי רצו תעודת זהות, ואין להם תעודת זהות בארץ. זה חשוב, כי הנושא סודר אחרי שערן יעקב היה פה ופתחו את ה-66 שיכולים להגיש, אין בעיה. הבעיה היא שהם מגישים כמו כולם בפעימה הראשונה, עד 10 ביולי.

2 ביולי נגמרת הפעימה הראשונה.

אז אתה לא יכול לתת 15 יום רטרואקטיבית?

זה לא 15 יום, כי נאמר לי עכשיו שזה עד 10 ביולי. עשרה ימים זה לא מספיק להם כדי להגיש, צריך לתת להם הארכת מועדים. תן להם עוד חודש, אל תיתן להם אותו דבר. בפעימה הראשונה אני חייב שתיתנו להם זמן כדי להגיש, ובפעימה השלישית עדיין לא פתחו להם את זה, אז שלא נצטרך גם שם להגיע להארכת מועדים.

לא הבנתי.

על תושבי חוץ, שהיה להם 66. צריך שם הארכת מועדים.

הבנתי. זה משהו אחר.

על הפעימה הראשונה. את הפעימה השלישית עדיין לא פתחו להם, אחר כך אדבר איתך. שלא נחזור עוד פעם למקום שהיינו בפעימה הראשונה, שלא יכלו להגיש.

בסדר גמור.

דחיית המועד לתשלום קנסות – זו גם בקשה של הוועדה. נתאם אתכם את הניסוחים.

נוכל לעשות את זה ידנית, לא אוטומטית, אם יהיה מקובל על משרד המשפטים.

מה זה ידנית? תסביר.

אדם יבקש והוא יקבל אוטומטית. כל מי שיבקש – יקבל. כמובן, בכפוף להסכמה של משרד המשפטים.

אנחנו מסכימים על העיקרון.

משרד המשפטים לא צד, היא הסכימה.

היא הסכימה, נתאם אתה את הנוסח. אדוני היושב-ראש, הגענו לעניין של הכרזת מצב מיוחד בעורף.

אני מבקש להוריד את זה, זה מופיע ביום ראשון בוועדת שרים. אני מאוד מבקש את התמיכה שלכם, גם אדבר אתכם לפני הישיבה של וועדת השרים לעשות דברים ספציפיים לגבי העניין הזה. אני מבקש שתהיו גמישים בעניין ולא להגיד לי לא, וזהו. בסדר?

נעביר את המסר.

תבואו עם הצעות קונקרטיות שאתם יכולים להסכים להן. אנחנו לא רוצים לחזור על התהליך הזה. אנחנו מקווים שלא יהיה מצב חירום ושלא יהיה מצב לחימה, אבל אתם צריכים להיות יותר גמישים בעניין.

המשך החוק מתייחס להארכת תקנות של ה-FATCA.

לא לא, אני רוצה דיון.

רשות המיסים כבר הסכימה להוריד את זה. אנחנו עושים פה סעיף הסמכה, ששיר תקרא תיכף, כך שרשות המיסים תוכל להביא הארכה כזאת בתקנות, גם ל-FATCA וגם ל-CRS, בפני הוועדה. זאת הזדמנות להגיד לכם שבעינינו עדיין נושאי ה-FATCA לא עובדים כפי שהיינו מצפים שהם יעבדו. הם לא עובדים חלק, היושב-ראש ממשיך לקבל כל מיני פניות בנושא הזה, לחלקן אתם נותנים מענה ועם חלקן אנחנו ממשיכים להתגלגל עם עצמנו.

לפחות אנחנו נותנים מענה.

נכון, אני מסכימה, אבל זה עדיין לא עובד חלק. אנחנו כבר שנתיים אחרי חקיקת ה- FATCA, אפשר היה לצפות שזה יעבוד טיפה יותר חלק. לקראת הדיון שבו תביאו את התקנות תנסו לבוא עם איזשהו הסבר על היישום כדי שנוכל להתרשם.

סטטוס.

אני מקבל תלונות על זה.

ואנחנו מסייעים בבקשות שהוועדה מעבירה לנו לבדיקה.

בסדר, אז אני מבקש מה ששגית ביקשה. נסיים את ההקראה

נקרא את רק סעיף ההסכמה.

ואחרי זה אירית שטרק רוצה להגיד כמה דברים לפני שאנחנו מצביעים.

"זיכוי בעל חשבון ומסירת פרטים. בתקופה שמיום י"ד באייר התש"ף (8 במאי 2020) עד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020) יקראו את סעיף 135ג(ד) לפקודה כאילו במקום 'בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, יושב-ראש רשות ניירות ערך ושר המשפטים ובאישור' בא 'באישור'".

זה אומר שיהיה רק אישור שר האוצר במקום כל הגופים האלה.

וזה יבוא לאישור ועדת הכספים.

כן, זה כבר נמצא בתוך החוק. באישור ועדת הכספים.

בסדר, אז זה יובא בתקנות לאישור הוועדה.

הסבר.

ההסבר מהותי יובא בתקנות, רק לאור המצב המיוחד יש שם הסכמות של יו"ר הרשות לניירות ערך ונגיד בנק ישראל. כמובן, שהתייעצנו אתם, אבל הפרוצדורה הזאת - - -

בוודאי. אבל שר האוצר יוכל להביא בפני הוועדה - - -

זה גם באופן חד-פעמי.

לפני שהוא מצביע, אני רוצה להגיד שנתאם בינינו את הנוסח ונביא אותו לשבוע הבא. עכשיו הוא מצביע על העקרונות. אני חושבת שתעשו מאמץ להביא את התקנות בכל הנושאים שהוועדה ביקשה, ושאתם מסכימים להביא בהם את התקנות. זאת אומרת, איחוד עוסקים אמרתם שאתם לא מסכימים, אז תעשו בדיקה נוספת.

איחוד עוסקים לא מסכימים. את הסיפור עם מס הרכישה על הקבלנים, שיש דיון באוצר.

יש מס רכישה, יש חובות אבודים ויש תושבים חוזרים, שזה שלושה דברים שאתם מסכימים להביא בתקנות. נכון? נביא את הנוסח לשבוע הבא, אם תביאו עד אז את התקנות האלה אז הוועדה תוכל לדון בתקנות ולאשר אותן; אם לא תביאו את התקנות – לפחות חובות אבודים נכניס בחוק.

שר האוצר, יש לו כמובן את הסמכות לסרב. נביא את זה, כבר הבאנו את זה למעשה.

בסדר, תביאו, מה הבעיה.

זה יצא מאתנו.

לגבי מה שדיברתי, על תושבי חוץ, מכניסים פה את ההארכה.

הוא צריך לבדוק את זה ולתת תשובה.

אם כן, אנחנו צריכים את זה בהארכה.

נבדוק. יש דברים שאנחנו שומעים פעם ראשונה. העולים והכול - - -

על התושבים החוזרים.

על שישית מס רכישה יהיה דיון באוצר ונביא את הכול, אם השר מסכים.

לשכת התעסוקה בזום?

מה קורה עם הטופס של לשכת התעסוקה?

תעלו את אירית שטרק מלשכת רואי החשבון, הבטחתי. יושב-ראש רשות התעסוקה נמצא בדיוני ההנהלה שלהם. אני לא אחכה עד 14:00, עם כל הכבוד. בשבוע הבא אבקש להעלות אותו, בלי קשר לדיון – מתי שאנחנו דנים בעניין הזה. אני מבקש לקבוע אתו מתי הוא עולה כדי לתת לנו הסבר על מה שקורה ואולי גם לשים את זה על סדר-היום. אראה מה אני עושה בסדר-היום בשבוע הבא ונתאם אתו זמן שהוא יבוא. גיא, היום היית בסדר.

זה קורה כל פעם, כל פעם אני בסדר.

הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים - - -

כבוד היושב-ראש, אני ליאת הסגנית של איריס. איריס לא יכולה לעלות ואני לא יכולתי לדבר קודם.

את יכולה להגיד במשפט אחד?

כן כן, במשפט אחד. קודם כול, תודה, כבודו, על האורכות. זה מאוד חשוב. המצוקה בשטח קשה מאוד, אנחנו עם מאות פניות של עוסקים ושל מייצגים בנושא המוקדים והפעילות שלהם.

נושא איחוד העוסקים הוא נושא קריטי. יש פה עיוות ופגיעה עצומה, ואני מבקשת שהנושא הזה יטופל. מושבים, קיבוצים, עוסקים שנפגעו - - -

בסדר, הוא מביא תשובה על זה בשבוע הבא.

גיא, אתה מביא את זה בשבוע הבא?

לא, הוא נתן על זה תשובה שלילית.

גיא, גיא - - -

אוקיי, הדיון הזה מיותר.

אבל אני רוצה לציין משהו, כי אמרו פה משהו שהוא לא נכון. אמרו שאין אפשרות לבדוק את הדוחות של איחוד העוסקים – הדבר הזה הוא לא נכון. יש דוח שנתי של איחוד העוסקים שמוגש.

תבדוק עוד פעם. מה עוד?

גיא אומר שמה שהיא אומרת זה נכון.

לא לא. הצגנו את ההתנגדויות קודם לכן לגבי הארכת המועד להגשת דוח. זה לא חוק שמאריך מועדים של דוחות. רובם המכריע של - - -

גיא, אל תחזור על זה עוד פעם. היא מבקשת ממך, ואני חוזר על הבקשה הזאת: אני מבקש שתבדוק עוד פעם ובשבוע הבא תחזור אלינו עם תשובות.

יש לי הצעה. גיא, אתה יכול לשבת עם לשכת רואי החשבון בנושא הזה, בבקשה? אתה מכיר את השולחן העגול שהייתי עושה. שב עם ליאת או עם איריס.

אנחנו בקשר אתם, ונהיה שוב.

גיא, יש מכתב מסודר שהוצאנו, עם כל הכשלים והעיוותים שיש בנושא הזה, ונשמח לשבת אתך.

ליאת, הוא ישב אתך.

תודה רבה. אני מקבל את ההצעה של מיקי לוי. זאת לשכה חשובה, לשכת רואי החשבון, שב אתם, נסה להגיע למשהו ותחזור אלינו ותגיד. תודה רבה לך.

מתקבלים רק 20% מקדמות בגין המענקים. אין תשלום מלא של המענק - - -

איזה מענק?

מענק פעימה שלישית. העוסקים מדממים, אין להם כסף. אנחנו בעיצומו של גל שני או תחילתו, אני לא יודעת. אנחנו מבקשים במיידי שהמקדמות האלה יעלה מ-20% ל-50%. זה בסדר שתעשו בדיקות, אבל לא יכול להיות שהעוסקים יתמודדו עם מצב שאין להם תזרים לנשום. ראש הממשלה דיבר על זה שהמטרה של המענקים האלה היא לתת חמצן מיידי לעסקים, אז שזה יהיה ככה. תודה רבה.

תודה רבה. בבקשה, יוסי.

שלום לכולם. אני להתייחס לכמה דברים שנאמרו.

אבל בקצרה, אני רוצה להצביע.

אני רוצה להצטרף למה שאמרה ליאת: אנחנו בעיצומו של גל שני. המקדמות של 20%, כאשר היום אנחנו סוגרים עסקים פעם נוספת, אנשים פשוט לא שורדים. חייבים, פשוט חייבים להגדיל את המקדמות ל-50%.

שתי נקודות, אדוני. אחת, בנושא מע"מ – דיברנו על זה גם בפעם שעברה. הנושא הזה, שיש להם חמש שנים להוציא שומה ביחס לשומות מע"מ, הם מבקשים עכשיו ארכה גם ביחס לזה. המשמעות היא שהם יוכלו לחזור חמש וחצי שנים אחורה. אין שום סיבה להעניק את האפשרות הזאת לנישום, בטח אין זכות כזאת לקחת את עצמו חמש שנים קדימה ולאפשר לו להגיש תיקון שומות וכדומה. לכן אני חושב שזה צריך להיות כמו שקבענו בפקודת מס הכנסה, שהארכה הזאת תינתן אך ורק אם יימצא שיש כאן הליך פלילי ויש הצדקה לזה.

לגבי נושא הערעורים – ראינו שבמס שבח, למשל, כן נכללה האפשרות להאריך את המועד לגבי ערעור. דרך אגב, נאמר פה שלכאורה חלף הזמן לגבי כל הערעורים; כמעט כל המועדים בדיון הזה שאנחנו נמצאים בו חלפו. עכשיו אנחנו עושים הכול בדיעבד. לכאורה, אם אנשים היו כבר בפניקה הם ביצעו, מימשו, או שהיום יושבים ומחכים למוצא פיה של הוועדה הזאת. לכן בערעור מס הכנסה ובערעור מע"מ, בשונה מערעורים אחרים, הנטל הוא על הנישום. הנישום הוא זה שצריך לבוא ולהסביר ולהראות, להבדיל מתביעה רגילה שמתנהלת. הערעור הוא חלק בלתי נפרד מהליך השומה, לכן אין שום סיבה שלא להאריך אותו ולייצר אחידות במס שבח, במע"מ ובמס הכנסה. זה הכול, אדוני. תודה.

תודה רבה. רבותיי, אני חוזר על מה שאמרתי קודם: אני מבקש את הבדיקה, אני מבקש שכשתחזור עם התשובה בעוד שבוע תבוא גם עם הנושא הזה. ככל הנראה, אקיים דיון גם לגבי המקדמות וכל הדברים האלה, דיון שהוא טרום תקציב. אני מקווה לעשות את זה בשבוע הבא. שבו אתם לראות שאתם יכולים למשהו.

יושבים, ונמשיך לשבת, אדוני. אבל שים לב שבכל שבוע הנוסח שמגיע אליך הוא עם עדכונים נוספים, דברים שאנחנו מעדכנים בעקבות הערות הוועדה.

הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, עם כל השינויים שעשינו, כל הדברים שדיברנו, עם הניסוח שאנחנו מבקשים, כפי שאמרה פה היועצת המשפטית קודם. מי בעד הצעת החוק? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר.

הצעת החוק אושרה, עם כל השינויים הנלווים אליה. אני מגיש רביזיה, כדי לתת את השבוע הזה, גם כדי לנסח וגם שיביאו לפה את ההקראה וכל מה שנלווה. אני מאוד מקווה שנגיע לפתרונות.

לגבי הסעיף שהורדנו, שנוגע לנושא של שעת חירום והאפשרות הזאת – אני מאוד מבקש מכם, זה מגיע לוועדת השרים. זו הצעת חוק שנעשתה אחרי שעברנו הרבה מאוד הליכים של מצבי חירום, של שעת לחימה, של ימי לחימה. אני מוכן לקבל כל הצעה שתציעו, אבל שזה יקדם את העניין הזה, שאנשים לא יצטרכו לסבול כל כך הרבה, שיוכלו להגיש בקשה לדחייה והם יקבלו אותה, על פי החוק. תהיה לכם סמכות לעצור את זה, תהיה לכם סמכות לא לתת דחייה – אני לא מוריד מכם את הסמכויות, אבל לקצר הליכים. ארגיש מאוד לא נוח עם העניין אם תבואו ותתנגדו. אני לא חושב שזה נכון, אני לא חושב שזאת מערכת יחסים בין רשות המיסים לבינינו. אנחנו עוברים את הנושא של הדחיות כל הזמן, לכן מאוד חשוב שתבואו עם הצעה. אם לא תבואו עם הצעה – זוהי זכותכם הדמוקרטית, אבל אז גם לי יהיו זכויות דמוקרטיות. להסביר?

אני חושב שזה הובן היטב.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:16.