פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



18
ועדת הכספים
06/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 84
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ד בתמוז התש"ף (06 ביולי 2020), שעה 12:30

המשבר הכלכלי הפוקד את העיר טבריה

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
רם בן ברק
קרן ברק
אופיר כץ
בצלאל סמוטריץ'
קטי קטרין שטרית
מיכל שיר סגמן

משה ארבל
אופיר סופר
עודד פורר
יצחק פינדרוס

איתי טמקין - רכז פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

מרדכי כהן - מנכ"ל המשרד, משרד הפנים

סיון להבי - מנהל אגף התקציבים , משרד הפנים

רז מורן - יועץ מנכ"ל, משרד הפנים

אמיר הלוי - מנכ"ל, משרד התיירות

שמעון מוני מעתוק - יו"ר הוועדה הממונה, עיריית טבריה

יוסף אוקנין - חבר מועצת העיר, עיריית טבריה

מיכאל לרר - חבר מועצת העיר, עיריית טבריה

דוד אוחנה - חבר מועצת העיר לשעבר, עיריית טבריה

רפאל טרבלסי - חבר מועצת העיר לשעבר, עיריית טבריה

יעקב אמסלם - מנכ"ל אמסלם טורס

שיר שפר להד

טמיר כהן

אירית שלהבת
המשבר הכלכלי הפוקד את העיר טבריה

תודה רבה, אדוני המנכ"ל, על הישיבה הקודמת. אנחנו עוברים עכשיו לישיבה על טבריה. אנחנו דנים עכשיו על המשבר הכלכלי הפוקד את העיר טבריה. למען האמת יש כמה רשויות שהיה צריך לקיים עליהן דיון. אני עוד לא אומר איך נעשה את זה אבל אני מקבל כל הזמן פניות.

העיר טבריה נמצאת במשבר כלכלי ממש. הייתה שם גם טעות עם הסגר בכמה שכונות, שבסוף התברר שזה לא נכון, כן נכון, לא חשוב, אבל במציאות התיירות נפגעת שם באופן דרמטי. המשמעות של העניין היא שהעיר נמצאת במצוקה בלתי רגילה ואנחנו נדרשים לדון בעניין הזה.

כמה אנשים ביקשו ממני, אבל קודם כול חבר הכנסת אופיר כץ, רכז הקואליציה בוועדת הכספים ביקש כבר זמן רב לקיים את הדיון הזה. ביקשו את הדיון הזה גם החברים שלי בטבריה, ובראשם דוד אוחנה, וגם אחרים.

עודד פורר גם ביקש לקיים את הדיון.

עודד פורר גם ביקש את הדיון הזה. הוא גם יושב-ראש הוועדה לשעבר, היום הוא יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי. אופיר כץ, בבקשה.

קודם כול, אדוני יושב-ראש הוועדה, תודה לך בשמי ובשם כל החברים שביקשו ובשם תושבי טבריה, שלמרות לוח הזמנים הכל כך אינטנסיבי וצפוף אתה הסכמת ואנחנו כרגע מקיימים דיון על העיר שכל כך חשובה לנו, טבריה.

לפני כשבועיים התקשרו אליי חברים בטבריה וביקשו שאגיע אליהם בשביל ללמוד ולשמוע את המצוקות של העיר. כמובן שנסעתי ונפגשתי איתם, גם עם ראש הוועדה הממונה מוני מעתוק ועם חברי המועצה מכל הסיעות, והיו שם רבים מבעלי בתי המלון בעיר. אדוני היושב-ראש, אם אתה זוכר, מיד כשיצאתי מן הדיון בטבריה התקשרתי אליך ואמרתי לך שהמצב שם פשוט קטסטרופה ואם לא נעשה משהו העיר הזאת תהיה בבעיה קשה ביותר.

טבריה, לצערנו, היא עיר שכבר 20 שנים נמצאת בתוכניות הבראה, בלי שום קשר לקורונה, העיר במצב קשה. זו עיר שנזקקת לסיוע מן המדינה פעם אחר פעם, וגם מבחינת התיירות, גם בשגרה, קשה להם יותר מאשר לערי תיירות אחרות בארץ. הפדיון הממוצע לחדר מלון בטבריה הוא פחות מאשר בירושלים, פחות מאשר באילת. זה בגלל התשתיות ומה שמציעים לתיירים שם. גם התפוסה בבתי המלון נמוכה מן הממוצע הארצי, בין 5%–8%. מבין ערי הליבה, בעיר טבריה מיצוי הפוטנציאל התיירותי הוא הנמוך ביותר, וזה ממש לא אמור להיות כך, עם הנכס שיש שם, גם של האגם, גם של האנשים המדהימים.

התיירות בטבריה מושתתת ברובה על תיירות חוץ, אנשים שמגיעים מחו"ל. זה אומר שמרגע שסגרו את הטיסות המרכיב העיקרי של הכנסת העיר נפגע באופן אבסולוטי, כי מרגע שאין טיסות בתי המלון, המסעדות וכן הלאה בטבריה, כולם לא נהנים מן התיירות שהם היו מורגלים אליה.

עצוב היה לשמוע שמבחינת בתי המלון, מתוך 44 בתי מלון בעיר, 7–8 נפתחו, וגם הם אין להם כמעט הזמנות באמצע השבוע, הם עובדים בעיקר בסופי שבוע. זה מביא אותנו למקום שאנחנו צריכים לתת טיפול נקודתי לעיר טבריה. כל ההחלטות הכלליות שמושתתות על כולם – זה בסדר, אבל טבריה לא מצליחה לנצל את כולן בגלל האופי של הפגיעה בעיר. אם למשל ניקח את עידוד תעסוקה שהעברנו פה, הם לא יכולים ליהנות מזה כי עובדים שם בסופי שבוע אז בעלי בתי המלון לא זכאים. גם זה קשה בפני עצמו, להביא עובדים רק לסופי שבוע. זה נושא אחד, שאנחנו צריכים לראות איך אנחנו נותנים להם ליהנות מן הקריטריון הזה ופשוט להחריג בצורה כלשהי את טבריה כדי שגם היא תיהנה מעידוד התעסוקה.

דבר נוסף, דיברנו על פטור מארנונה, להרחיב את זה. עד שיתקבלו ההחלטות – זה דבר שפשוט צריך להחליט לתת אותו לטבריה כאן ועכשיו. אחוזי האבטלה שם גבוהים. לעסקים מאוד מאוד קשה, יש שם עסקים שהם ממש רגע לפני סגירה, הם צריכים סיוע ישירות לעסקים. כצעד ראשון אני חושב שכבר צריך להאריך לבעלי העסקים את התקופה של הפטור מארנונה.

לסיכום, טבריה במצב אנוש. היא הייתה במצב קשה לפני הקורונה. כרגע היא במצב אנוש. אם לא נסייע לעיר, לעסקים, העיר הזאת תהיה במצב שאני לא יודע איך היא תתאושש ממנו.

דבר אחרון, לגבי החלטת הממשלה שעברה, שהעניקה סיוע לעיר, שהיא החלטה מבורכת וטובה והיא מסייעת, אבל היא לא נותנת דגש על המשבר בתקופת הקורונה. היא נותנת מענה חלקי, כי מחצית מן הסכום הוא בכלל לתקציב לשנים 2021–2022, היא נותנת מענה לתיירות בעיר באופן כללי, ושוב חצי ממנה הוא לא ספציפית לקורונה. לכן זה עדיין לא מספיק ואנחנו צריכים לפעול באופן ישיר ונחוש כי העיר בבעיה קשה. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, אתה קיימת דיון על טבריה ב-22 באפריל. שאלת את נציגי המשרדים. נמצא פה מנכ"ל משרד הפנים ובזום נמצא מנכ"ל משרד התיירות שגם נידרש אליו, נמצאת פה הפקידות הבכירה. אם אתה יכול בבקשה לומר את הדברים בתמצית כי אני רוצה להתקדם.

אחת הסיבות שביקשתי את הדיון אז, כי כולם דיברו על אילת, ובצדק, שיש לה את הבעיות שלה, אבל טבריה גם היא עיר שמושתתת כל כולה על תיירות. אגב, היא במצב הרבה יותר קשה משל אילת כי עכשיו כשאנחנו מתחרים רק על תיירות פנים התחרות בין טבריה לאילת על התייר הישראלי היא לא תחרות הוגנת. אילת מקבלת הרבה הטבות כדי למשוך אליה תיירים, החל מן הפטור במע"מ והמשך בעוד סיוע אחר.

אפשר אולי להציע שעד שיחזרו הטיסות יש לתת פטור ממע"מ גם בעיר טבריה.

יש כמה דברים שצריך לעשות. אני יכול להגיד שבדיון שקיימנו באפריל, ניהלנו אותו גם בהקשר של השלטון המקומי. מנכ"ל משרד הפנים היה חלק מן הדיון. אני חייב לומר, החלטת הממשלה שניתנה בנושא הזה נותנת לנושא השלטון המקומי מענים, ויגיד את זה אולי מוני מעתוק עם הערות כאלה או אחרות, אבל נותנת מענים לרשות המקומית.

קודם כול אני חייב לומר, טבריה היא עיר שיש בה משבר ניהולי מתמשך לאורך הרבה שנים. אני אומר לזכות ראש הוועדה הממונה, נפגשתי עם מוני מעתוק גם בדיונים פה בוועדות וגם בטבריה עצמה בדיון שעשינו איתו. הוא הצליח לייצב את המערכת, ליצור שיח מול התושבים, מול בעלי העסקים וגם מול הממשלה, ברמה כזו שאני חושב שהגיזרה של הסיוע לשלטון המקומית, של הסיוע ליציבות הרשות המקומית כראשות, מטופלת. אני הרבה יותר מוטרד, ואשמח, אדוני, אם בזה יתמקד הדיון, מהסיוע למגזר העסקי ולאזרחים. העיר הזאת מושתתת על תיירות חו"ל, כפי שאמר חבר הכנסת כץ.

זה ברור. על מה חשבת שנדון?

בדרך כלל באים – לכל לרשות מקומית יש בעיות, קל וחומר לרשות כמו טבריה – ואז מתחילים לדון בסיוע שצריך להידרש לרשות המקומית. אני אומר לך, הסיוע שקודם כול צריך להינתן – זה גם יציל את הרשות המקומית – הוא סיוע לעסקים עצמם, סיוע לבתי המלון ולמסעדות.

יש כמה פתרונות. אגב, הם נוגעים לכל המשק. אותו חל"ת נושם שאנחנו מדברים עליו – דיברנו עליו גם בדיון באפריל וגם היום – נותן אפשרות לפתוח את בתי המלון בטבריה. אף בית מלון לא יפתח את המלון רק לסופי שבוע, ואם הוא פותח הוא מפסיד כסף. בית מלון שלקח את השף שלו ומעסיק אותו במשך כל החודש, אבל תכלס התפוסה בבית המלון היא רק בסופי השבוע, הוא מפסיד כסף. צריך לתת פתרון של חל"ת נושם. זה כן לפתחך, אדוני המנכ"ל. זה נכון לגבי כל העסקים שנשארו סגורים – פטור מארנונה. נתנו את זה עד 31 במאי. צריך לתת גם כעת פטור מארנונה. עסק סגור לא יכול לשלם ארנונה.

אמרתי גם היום בוועדה אצלי ואומר גם פה: כל אמירה של פקיד ציבור ממשלתי כזה או אחר, אם זה מנכ"ל משרד ואם זה אחד השרים בממשלה שהולך לדיון, ההשלכות שלה למטה הן מידיות. כשאמרו "סגר על טבריה" באמירה לפני שבועיים, ביום רביעי בערב, המשמעות הייתה ביטולים בכל סופי השבוע. בסוף היה רחוב אחד בטבריה, או שני רחובות, שהיו צריכים לסגור אותם. אני מבקש גם מפקידי הממשלה: תגלו אחריות.

זה הדבר הכי נורא.

לפני חברי הכנסת ולפני המנכ"לים אני מבקש לשמוע את אנשי טבריה, אם אפשר ממש בקצרה. דוד אוחנה, בבקשה, במשפט.

קשה לי במשפט אבל אעשה את זה בקצרה.

שני משפטים. אני פשוט רוצה להגיע לחברי הכנסת ולמנכ"לים. בבקשה.

תרשו לי בפתח הישיבה הזאת להודות לחברי הכנסת, ליושב-ראש. אני יודע מה העומס שמוטל עליכם ובכל אופן מצאתם זמן לעזור ולסייע לטבריה. אז בשמי ובשם תושבי טבריה, אנחנו רוצים להודות לכם.

כפי שאמרו פה, במשך 30 שנים טבריה עוברת מתוכנית הבראה לתוכנית הבראה, מחשב מלווה לחשב מלווה, מראש עיר לראש עיר, ושום דבר לא מציל את טבריה, ואני חושב שגם לא יציל את טבריה. כאדם שכבר 15 שנים מאשר תקציבים – הייתי חבר בקואליציה, חבר מועצה – בתקציב של העירייה, אם ננתח אותו, יש יותר הוצאות מאשר הכנסות. זה לא בגלל מחדלים של ראשי הערים וכדומה, והראיה שהארנונה אצלנו בטבריה גובים אותה בשיעור של יותר מ-90%, וגם אותם אחוזים בודדים שלא מצליחים לגבות הם פשוט חובות אבודים. אם ניקח את הדוגמה של הארנונה, שאנחנו רואים שכן נגבתה, זה אומר שאם אני מסתכל על התקציב, התקציב קשיח. יש רק כמה מיליוני שקלים בודדים שראש הרשות יכול לנייד אותם.

אני אומר: עכשיו יש הזדמנות. קמה ועדה ממונה בטבריה. מבחינתנו, מבחינת תושבי טבריה, ברגע שיש ועדה ממונה אז אתם, הממשלה והכנסת, אתם הריבון של טבריה. אנחנו מסתכלים עליכם בתור הריבון כי לקחו מאיתנו את השלטון והעבירו אותו אליכם. אני חושב שזה הזדמנות. כאשר אתם הריבון, זה האפשרות היחידה להציל את טבריה. יש לנו את המשאב של הכנרת, יש את קברות הקדושים לכל הדתות. אם המדינה תשקיע בטבריה זה יחזור למדינה. העירייה לא יכולה להשקיע, למשל בתיירות, כי אין לה. אני חושב שזו ההזדמנות. תושבי טבריה מצפים מאוד.

אני רוצה לסיים בדבר קצר. אני יודע שכאשר הישוב ירוחם מונתה לו ועדה קרואה, ועדת הכספים באמת סייעה לישוב הזה.

התקיים דיון על ירוחם וזה באמת הציל את ירוחם, אבל התקופה הייתה שונה. זה הציל את ירוחם.

אין ספק. רואים שכאשר ועדת הכספים נכנסת לנושא היא מצליחה. תודה רבה.

תודה רבה. יוסי אוקנין – נמצא בזום. רפאל טרבלסי, בבקשה. כולם חברי מועצת העיר לשעבר. אני פשוט מכבד אותם, אני חושב שצריך לכבד אותם. בבקשה.

אני רוצה להשלים את הדברים של דוד אוחנה חברי. מרגש לראות פה את חברי הכנסת מכל סיעות הבית נרתמים לעזור לעיר טבריה. אין פה קואליציה, אין פה אופוזיציה – כדי לעזור לטבריה. באמת מגיע לכם כל הכבוד. אני מקווה שגם הדיבורים שיהיו פה ירדו למעשים.

אני מחלק את הדברים שלי לשניים, בנקודות. אני מאמין שהדיון עכשיו יתמקד בסיוע לעסקים ולתיירות באופן מידי בגלל הקורונה, אבל בל נשכח שיש את היום שאחרי הקורונה, שנצטרך להשקיע בעיר טבריה הרבה יותר לטווח הארוך. את זה צריך להביא לדיון נוסף כאן בוועדת הכספים מיד בסיום המשבר הזה, כדי שנדע פחות או יותר איפה המדינה עומדת מבחינת תקציב המדינה ונוכל לבקש לטווח הארוך יותר כדי להציל את העיר טבריה.

תודה רבה. מוני מעתוק, התשבחות שאתה מקבל רבות מאוד. הייתי מעדיף שיהיו פחות תשבחות כדי שלא ירצו שתחזור להיות סמנכ"ל משרד הפנים, שיהיה איזון, שתוכל לעשות את שני התפקידים.

אם הוועדה תקרא להשאיר אותו בתפקידו יכול להיות שזה יעזור.

אני בעד. תעשה על זה הצבעה, אדוני.

אני מודה לך על העבודה שאתה עושה. בבקשה, יושב-ראש הוועדה הממונה.

צוהריים טובים לכולם. אני מודה על הברכות והשתבחות ומודה לשר הפנים אריה דרעי שמינה אותי לתפקיד הזה. אני עושה כל מאמץ להצליח בו לטובת כל תושבי העיר מכל הזרמים והגוונים. כל עוד אני שם כך אמשיך לעשות. אני סומך על החלטתו של השר באופן מלא.

אני בטבריה חצי שנה. כפי שאמרו קודם גם אופיר כץ וגם עודד פורר, העיר במשבר לא קטן. זו עיר בתוכנית הבראה, עם גירעון מצטבר של 80 מיליון שקלים, עם מתחים קהילתיים שנוצרו בשנה וחצי האחרונות, שזה גם סיפור מורכב, וכמובן תוך כדי תנועה גם הגיעה הקורונה ועוד יותר הקשתה על כל הסיפור.

התשתיות העירוניות, גם הפיזיות וגם הארגוניות של העירייה, הן במצב בעייתי מאוד, בלשון המעטה. אנחנו צריכים לתת מענה לכל הדבר הזה בלוח זמנים מורכב למדי.

כפי שאמרו קודם, התיירות בטבריה מושתתת על תיירות חוץ, 58% מן הלינות זה תיירות חוץ, תיירות צליינית בעיקרה. היא גם לא תיירות שמשאירה הרבה כסף בעיר. בחלק מן המלונות זה 80% מן הלינות. מדובר בתיירות שנעצרה לפני כולם, וגם כנראה תחזור לא לפני סוף הרבעון הראשון בשנה הבאה, אלא אם כן יהיו פה הפתעות טובות לכולנו.

אנחנו מדברים על מציאות של אבטלה של 27% בעיר, כאשר אנחנו לא סופרים בזה כמובן את העצמאים, ואם נוסיף גם את העצמאים נגיע לסביבות 40%–50% אבטלה – מציאות מורכבת מאוד כשמדובר על עיר פריפריאלית, שגם נותנת שירותים לחלק מן הישובים שסובבים איתה. זו מציאות שבהחלט העירייה לא מסוגלת להתמודד איתה לבד.

אם נוסיף לזה שבשנים האחרונות, מסיבות שונות שאני לא רוצה לפרט אותן כרגע, ההשקעה בתשתיות התיירות, ובכלל בתיירות, הייתה יותר למקומות אחרים כמו אילת וים המלח. מסיבות טובות ולא טובות העיר טבריה נשארה מאחור בכל האירוע הזה.

בשביל להתמודד גם היום עם היכולת להביא תיירות פנים, במציאות שנוצרה יש רק תיירות פנים, אנחנו צריכים תשתיות תיירות טובות יותר והתאמות לבתי מלון, מה שלא יכול לקרות בחודשיים או שלושה קדימה.

נכון, הייתה החלטת ממשלה לפני שלושה שבועות, ואני מברך, והייתי שותף לגיבוש שלה באופן מלא ואני יודע כמה מאמץ הושקע בשביל להעביר את ההחלטה הזו, גם מאמץ משפטי וגם מאמץ תקציבי בעת הזו. זו בהחלט החלטה מבורכת ואני מודה על כך שוב גם לראש הממשלה, גם לשר התיירות וגם לשר הפנים שנמצאים בלב העניין. אבל ההחלטה הזאת בסופו של יום מצומצמת בהיקפה והיא לא עושה שני דברים.

דבר אחד, היא לא החלטה רחבה ברמה ממשלתית, וזה מה שטבריה צריכה, כפי שעשו ב-2012 ובחלק מן הרשויות שאתם מכירים בשנים האחרונות. נכון לעשות את זה כשיהיה תקציב מדינה מאושר, אחרת טבריה לא תוכל להתפתח בקצב הראוי לה, עם קשר ובלי קשר לקורונה.

הדבר המרכזי שחסר לנו באופן קריטי ומידי הוא סיוע לעסקים בעיר. הם אלה שבסוף מניעים את הכלכלה העירונית, בעיקר עסקי התיירות, המלונות, עסקי השיט, העסקים שמסייעים באופן עקיף לעסקים שעוסקים באופן ישיר בתיירות, כמו מאפיות וכדומה. אם לא תהיה להם ודאות כלכלית לתקופה הקרובה, אם לא יהיה סיוע מסיבי, שממילא ניתן היום לעסקים בכל רחבי מדינת ישראל, הם לא יוכלו להתקיים.

המלונות בחודשים יולי ואוגוסט, שהם החודשים המרכזיים שהם נסמכים עליהם – כרגע רק 70% מן המלונות נפתחו, וגם שם אנחנו צריכים לזכור שמראש ניתן לקבל רק 50% תפוסה לאור הגבלות התו הסגול. אנחנו מדברים בעצם על מלונות שעובדים לפי 30% יכולת, דבר שלא יחזיק אותם בטווח הארוך. אז ביולי–אוגוסט אולי הם יעבדו טוב יותר, אבל כל השאר – אף אחד לא יודע מה יקרה בספטמבר ובאוקטובר ובכלל לאחר מכן.

לגבש תוכנית מסיבית לעסקים בעיר – בעיניי זה הנושא האקוטי כרגע; גם נושא החל"ת הגמיש, שיאפשר לא לפטר עובדים ולהפעיל בצורה טובה יותר את המלונות; גם פיצוי בשיטה אחרת למה שקיים היום, בדומה למה שהונהג ב-2006 בעת מלחמת לבנון השנייה; וגם דבר נוסף: בסוף בתחרות שאנחנו נמצאים בה היום בטבריה, כשאילת נהנית – ואני מפרגן מאוד לאילת, אני שמח שאילת מצליחה ומקווה שתצליח גם בשנים הבאות, וגם היא מתמודדת עם אתגר לא פשוט – אבל כשבאילת יש פטור ממע"מ וסיוע לתיירים שמגיעים בדמות 60 או 70 אירו לכל תייר שנכנס למלון, אז אין סיכוי לטבריה להתמודד בתחרות הזו אל מול מקום אחר. הדברים הללו, וכמובן גם נושא הפטור מארנונה, שכבר ניתן בחודשים מרץ, אפריל ומאי, וזה סיוע משמעותי, דורשים חשיבה נוספת אל מול התארכות מגפת הקורונה והחזרה של הגל השני.

הדברים הללו קריטיים על מנת שתהיה ודאות לעסקים להמשיך ולהתקיים ולכלכל את עצמם גם בחודשים הקרובים. אפשר לחשוב על דברים יצירתיים אחרים. אני רק מעלה רעיונות שעלו מולי. אני חושב שהדבר הזה קריטי לעיר אם רוצים שעסקים ימשיכו להתקיים ושהעיר תוכל להמשיך להתנהל. אנחנו לבד בעירייה נעשה הכול בשביל זה, אבל לבד אנחנו לא יכולים.

תודה רבה. בצלאל סמוטריץ', בבקשה.

קודם כול, תודה היושב-ראש והיוזמים, ובאמת תודה לראש העיר הממונה.

אני רוצה לרגע לצאת מן האירוע של הקורונה. טבריה היא עיר עם פוטנציאל אדיר. הזכירו כאן קודם את ירוחם, עיר שבאופן אמיתי פוטנציאל הצמיחה שלה הרבה יותר קטן. טבריה ממוקמת במקום נהדר, לא רק תיירותית. היא בסך הכול די במרכז של הצפון, היא יכולה להיות עיר מטרופולינית גדולה מאוד. יש בה עתודות התפתחות במרחב כפרי מסביב, שאפשר להגדיל את העיר ולייצר תעשייה ותעסוקה. בשנים האחרונות נבנו שם מערכות תחבורה די טובות, כבישים חדשים. שלא נדבר כמובן על הכנרת ועל כל אתרי הטבע והנוף. באמת מקום מדהים. דווקא לכן כואב מאוד הלב לראות את הפער העצום בין הפוטנציאל הגדול של העיר הזאת לבין המימוש שלו בפועל, שנובע בין היתר ממשבר מנהיגות גדול מאוד שהיה שם במשך לא מעט שנים, לא רק עם הקוריוז האחרון שבילה שם שנה והרס את העיר אלא גם עוד קודם לכן.

בעבר היה מושג שנקרא טיפול נקודתי, החלטות ממשלה שהביאו ספציפית לעיר או לערים. בהתחלה זה היה לעיר ואז אמרו שיש בזה בעיה משפטית אז תמיד ניסו להצמיד שתיים או שלוש ערים ביחד. לקחו את כל העיר – עשו את זה בזמנו בקצרין – ויצרו איזו החלטה לחומש, שמסתכלת על כל ההיבטים: תעסוקה ותיירות וחינוך ותשתיות, ואגמו את כל המשרדים לכדי החלטה אחת.

ההזדמנות שמוני מעתוק נמצא שם להתניע את התהליך הזה היא הזדמנות נהדרת, בגלל הניסיון הרב שיש לו והעובדה שהוא גם חף מכל מיני לחצים פוליטיים שתמיד יש בתוך גורמים שונים שנמצאים בעיר. אני חושב שאם תהיה קדנציה של ארבע שנים, והיא תלווה בהצעת מחליטים, הרב גפני, אני חושב שזה מה שצריך להתניע. לא עכשיו עוד כמה פתרונות נקודתיים כדי לעבור את הקורונה. צריך את זה, זה קורה בכל הארץ ויקרה גם בטבריה. אני אומר גם לאנשי העיר, תחתרו עכשיו – בזמנו בנצרת עילית, היום נוף הגליל, העירייה לקחה משרד מקצועי שבנה לה את ההחלטה, עם כ-4 מיליארד שקל, לטווח של חמש או שש שנים, לקחת את העיר, לפרק אותה ממש לכל התחומים שבהם צריך להתעסק ולהוביל.

אתה יושב-הראש יכול מהכיסא שלך להוביל את התהליך הזה בתוך הממשלה, להביא את כל המשרדים הרלוונטיים, והכול מתוך התקציבים שלהם, לא תמיד צריך תקציבים חדשים ממשרד האוצר. כשהמשרדים עצמם ימקדו מאמץ לכיוון טבריה וירכזו אז מן הסתם גם משרד האוצר ייתן מאצ'ינג ויוסיף את החלק שלו. אבל אם נצליח להגיע למצב שתוך כמה חודשים נביא הצעת מחליטים לטיפול נקודתי בטבריה, על שלל היבטיה, חמש שנים קדימה, כאשר יש יכולת מימוש טובה וחפה מכל מיני אילוצים פוליטיים, אני חושב שזה יכול להיות מהפכה גדולה מאוד בעיר, שאת הפירות שלה נראה במשך שנים רבות. שוב, הפוטנציאל קיים. צריך להתגבר על בעיות מנהיגות שהיו הרבה שנים ולתת את הסטרטר שישים את העיר הזאת על המפה. אין סיבה שזה לא יצליח כי כל המאפיינים קיימים, רק צריך את ההתגייסות.

תודה רבה. אופיר סופר ואחריו רם בן ברק, בבקשה.

כפי שאמרו פה אחרים, טבריה נכנסה למשבר הזה כשהיא חלשה מאוד. אנחנו יודעים לגבי ארגונים עסקיים, כשהם נכנסו למשבר הזה יותר חלשים אז הם גם היו הראשונים להתמוטט. וכנ"ל העיר טבריה.

לכן נצרך עכשיו להתייחס לטבריה בצורה חריגה. נכון שיש משבר כלכלי מתמשך בכל הארץ, בצורה רוחבית, אבל טבריה חייבת לקבל תשומת לב נפרדת.

אין ספק שהתפקוד של ראש הוועדה הממונה הוא יוצא מן הכלל. אני אומר את זה כמי שמעל 70% משירותיו הם בעיר טבריה, דרך שירותי הבנקאות, הספרות והכול. בסוף מרגישים את זה, כלומר זורם היום דם חדש שלא זרם בשנים האחרונות בטבריה וחייבים לנצל את זה. בצה"ל תמיד אומרים שאת העבודה מטילים על המאמץ המצליח, אז כרגע כבר יש מאמץ שמצליח וצריך לחזק אותו.

דיברו פה לפני כן, ופה אני מתחבר לדבריו של חברי בצלאל סמוטריץ': טבריה היא עיר פריפריאלית אבל עם פוטנציאל. אפשר להפוך את הלימון ללימונדה, וזה מה שצריך לעשות. הרעיון של תוכנית נקודתית שתתלבש על כל המהלך – זה דבר חשוב מאוד.

לגבי פעולה שצריך לעשות כאן ועכשיו – אני מגיע מוועדת העבודה והרווחה וגם שוחחתי קצת עם נציגי משרד האוצר ואני מבין שהפתרון הזה שדיברנו עליו שם מתחיל להתגבש – זה הנושא של החל"ת הגמיש, לאו דווקא בקונצפט של יציאה לחל"ת, חושבים שם על כל מיני רעיונות, אלא גם לאפשר את העבודה. היום אפשר לקבל עובדים חדשים. אנחנו מדברים על עובדים שגם עבדו בעבר. בוודאי אתה כיושב-ראש ועדת הכספים תוכל להשפיע על העניין הזה. זה יכול להיות רוחבי לכל הארץ, אבל זה בוודאי צריך לגעת לנושא התיירות והמלונאות. תודה רבה.

תודה רבה. רם בן ברק, ואחריו קטי שטרית.

ראשית, גילוי נאות: אימא שלי טבריינית אז אני בא לכאן עם פוזיציה.

לא סתם יש כאן כל כך הרבה חברי כנסת ולא סתם כולנו מביעים עמדה חיובית לגבי הטיפול שצריכים לתת לטבריה, כי באמת מדובר בעיר עם פוטנציאל עצום, עיר שנמצאת בצפון. זה ישפיע על כל הצפון אם טבריה תפרח.

מעבר לשאלה איך לטפל בבעיה, עלינו לשאול את עצמנו גם למה הגענו למצב שאליו הגענו. הרי בסופו של דבר כשאתה לוקח את טבריה ומסתכל על ערים אחרות עם פוטנציאל דומה, אתה רואה שטבריה לא התקדמה.

אני חושב שאחד הדברים שהם אבן שואבת לתיירות – ובסוף אין מה לעשות, היא תצטרך להיות מבוססת תיירות – היא צריכה להיות עיר ליברלית, פתוחה בחגים ובשבתות, כדי שתמשוך אליה תיירים מכל הארץ.

אם אימא שלו טבריינית הוא לא יכול לדבר. הוא בניגוד עניינים...

אין מה להגיד, לבצלאל יש חוש הומור, את זה אי אפשר לקחת ממנו.

צריך להסתכל גם בהסתכלות הזאת.

אני בעד לעשות צעדים דרסטיים בשביל לעזור לעיר. הפטור ממע"מ הוא לדעתי דבר שיהיה נכון לעשות אותו, או משהו אחר שיגרום לאנשים לרצות לבוא לשם. אבל אף אחד לא יבוא לטבריה אם טבריה לא תהיה עיר שנותנת חיים של תיירות ושל תרבות גם בחגים וגם בסופי שבוע. בסופו של דבר זה מה שהתיירים מחפשים. הייתי רוצה שבהחלטות שיתקבלו גם הדבר הזה יילקח בחשבון. בלי זה לא יעזור מה שנעשה, שום דבר לא ישתנה. בסוף אם זו תהיה עיר תיירות שמסתמכת רק על צליינים, שזה תיירות ענייה באופן כללי, ולא על אנשים שיכולים למצוא שם את הבידור שלהם בשבת או בחגים, אנחנו לא נצליח למרות כל המאמצים וכל הכסף. תודה.

טוב שיש שבת אז יש על מה לדבר. קטי שטרית, בבקשה.

קודם כול, אני מודה לחבר הכנסת אופיר כץ. אני הצעתי מספר הצעות חוק למען העיר אילת כי צפיתי שהתיירות שם נפגעה בתקופת הקורונה יותר מבכל עיר אחרת אבל אני נכונה ומוכנה לטפל גם בנושא העיר טבריה באותה מידה כפי שמטפלים באילת.

לתומי שכחתי, כאשר הייתי נערה הייתי מבלה בטבריה, זה היה מקום הקיט שלנו.

כפי שכולם אמרו לפניי, לטבריה יש פוטנציאל אדיר. אני חושבת שהתוכנית חייבת להיות טיפול נקודתי. עשיתם את זה בלוד, אני לא יודעת כמה זה הצליח, צריך לבדוק את זה עם ראש עיריית לוד. אני חושבת שטיפול נקודתי בעיר טבריה, לאור כל האתגרים שבהם העיר עמדה גם בשנה האחרונה, גם בקורונה, אני חושבת שצריך להתחיל, ויפה שעה אחת קודם.

תודה. קרן ברק, בבקשה.

קודם כול, אני מודה על הדיון הזה, הוא דיון חשוב. רק בשבוע שעבר מוניתי להיות יושבת-ראש שדולת התיירות אז זה אפילו חשוב יותר.

קטי שטרית אמרה שהיא הלכה כנערה לטבריה. אני חיפאית ואנחנו בכל החופשים היינו בטבריה. תמיד טענתי שטבריה ואילת התחילו באותו מצב לפני 30 שנים, ולאט-לאט האיזון הופר וטבריה נמצאת במקום אחר לגמרי ואילת נמצאת במקום אחר לגמרי. הפוטנציאל שם קיים. יש שם הרבה מאוד דברים שצריך לעשות, אחרים לגמרי, לגבי האוכלוסייה ואיך שהעיר מתנהלת באופן כללי מבחינת התיירות.

נקודתית לעכשיו, בזמן הקורונה, אני חושבת שנעשה עוול גדול מאוד ביום שבו הכריזו על סגר. כבר היו הזמנות ואז הכריזו על סגר וכל ההזמנות בוטלו. היום דיברנו על זה בוועדת הכלכלה ושם אמרנו – זה סוג של קריאה שאני מבקשת שתצא גם מפה, לא רק מוועדת הכלכלה – שזה כמו בבורסה. היד על השלטר צריכה להיות מאוד מאוד עדינה. כאשר שר האוצר אומר דברים כל הבורסה זזה לכאן ולכאן. אז גם בעניין של סגר על ערים אנחנו צריכים עשר פעמים לחשוב לפני כן כי זה פשוט יוצר תנודות חדות מאוד ולכן האירוע הזה צריך להישקל אחרת לחלוטין מן האופן שהוא נשקל. זה אחת הקריאות שאני מבקשת שתצא מן הוועדה היום.

אנחנו כאן כדי לעזור.

תודה רבה. מיכל שיר סגמן, בבקשה.

אומר משהו בקצרה כי אמרו פה חברים דברים נכונים מאוד.

טבריה היא פנינה שאין כמותה עוד במדינת ישראל. זו עיר שהייתה בקשיים עוד לפני הקורונה וכבר בתחילת הקורונה כאשר היה הסגר הראשון היא פשוט התרסקה. זה שעכשיו הסגר המקומי יוביל לסטירת לחי נוספת לעסקים, לאזרחים שעובדים שם, לאחוזי האבטלה, זה משהו שאנחנו צריכים לתת עליו את הדעת, עוד במרץ, כי הפתעה גדולה אין כאן.

יחד עם זאת, כשהמדינה החליטה כבר להעניק 52 מיליון שקלים כתוכנית סיוע, צריך לשים לב שהכספים האלה הפעם ילכו באמת למקומות הנכונים. שהם יגיעו פעם ראשונה לאזרחים, פעם שנייה לעסקים שיכולים לעבוד ולתת פרנסה, וכן כפיצוי לעסקים שלא יחזרו לפעולה בתקופה הקרובה. אני מקווה מאוד שאנחנו לא נחזור לכאן, אדוני היושב-ראש, בעוד מספר חודשים ונראה שהכספים האלה הלכו למקומות הלא נכונים, או שלא הגיעו בכלל לעסקים ולאנשים, כמו בנהריה. תודה.

תודה רבה. ינון אזולאי, בבקשה.

קודם כול, תודה רבה על הדיון הזה ליושב-ראש ולאופיר כץ שיזם אותו.

אני חייב קודם כול להגיד מילה טובה על מוני מעתוק. אני מכיר אותו עוד מן התקופה שעבדתי במשרד הפנים, אדם שיש לו עשייה מאחוריו והוא מבצע היטב.

אולי תדאגו שהוא יישאר?

גם היום, עצם זה שאנחנו לא שומעים על טבריה בכותרות, לצערנו יש בעיה במצב שבו היא נמצאת, אבל עצם זה שאנחנו לא רואים את המלחמות שיש שם – זה מראה שהעיר שקטה והוא הצליח להשתלט שם היטב.

דבר נוסף, הוא גם אמר פה את הנתון של לשכת התעסוקה, שיש בטבריה כ-28% מובטלים, ואם נצרף את העצמאים אנחנו מגיעים ליותר מ-50% מובטלים, כלומר בעצם כל אדם שני שאמור להיות מועסק נמצא באבטלה.

החלטת הממשלה לא נגעה ממש לעסקים באופן פרטני. מה שצריך לעשות שם הוא לגעת בעסקים באופן פרטני.

הדבר שהכי חשוב לנו לדעת, שכאשר אין תעסוקה, כאשר יש אבטלה ובטלה – בטלה זה שעמום, והשעמום מביא אחר כך לפשע, ואז העלויות כדי למגר את הפשע בטבריה גדולות יותר מאשר העלויות שעכשיו אנחנו צריכים לתת. לכן צריך לתת את הדגש על השאלה איך אנחנו יודעים היום לסייע לעיר הזאת, להקים אותה.

העיר הזאת הייתה במשבר במשך שנים. אני מכיר מן המקום שהייתי בו, הם לא היו נגישים לקולות קוראים. מיליוני שקלים היו יכולים לחכות להם במשרדים והם לא ידעו לקחת אותם. היום יש הזדמנות לעשות הכול, לקחת את המיליונים האלה ולשקם את העיר, אבל צריך להוסיף, עם כל הכוחות שיש שם היום, על מנת שהעיר הזאת תצמח בתיירות וחלילה לא תידרדר לפשע. תודה רבה.

תודה רבה. יעקב אמסלם, מנכ"ל אמסלם טורס, בבקשה.

תודה ליושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת גפני, לכל חברי הוועדה. זה לא מובן מאליו, אנחנו מתרגשים מן האחדות הלאומית שהתגבשה כאן בוועדה, זה מרגש אותנו.

בטבריה יש 43 בתי מלון, כ-4,500 חדרים, ביחד עם מסעדות ואטרקציות 12,000 מועסקים, כולם אזרחי מדינת ישראל ללא עובדים זרים.

על פי מדיניות ממשלת ישראל, תוך עידוד ממלכתי של מרכז ההשקעות, נבנו על פני ארבעה עשורים תשתיות שמתאימות לתיירות נכנסת בלבד, כך שבפועל בטבריה יש תשתיות לעיר שהיום מייצרת תיירות, ערב הקורונה, ל-85% תיירות נכנסת ו-15% בלבד תיירות פנים.

כאשר הגיעה הקורונה ועשתה "ארצה" לכולנו, זה ייצר שיתוק מוחין, ועם המציאות הזאת אנחנו מתמודדים. את זה צריך לקחת בחשבון. יש כאן 50% אבטלה, גם שכירים וגם עצמאים קטנים, ועם הנתונים האלה אנחנו חייבים להתמודד.

בסך הכול התפוסה של המלונות בטבריה עומדת על 7% בלבד וזה מספר לא כלכלי בעליל, שלא לדבר על כל מיני עוקפי חל"ת שאנחנו מנסים לעשות כדי להתמודד עם המציאות הזאת.

אנחנו קוראים לכם בכל לשון של בקשה להצטרף אלינו. יש לנו כמה בקשות, אם יורשה לי.

אנחנו מבקשים בכל לשון של בקשה להחיל את החל"ת הגמיש. חל"ת גמיש יודע לעשות שכל בשילוב של עבודה עם לימודים ואז קוראים לעובדים על פי הצורך. יש מודלים כאלה בעולם. גם פה בארץ ב-2000-2001, בעיצומה של האינתיפדה, היה חל"ת-לימודים והוא עבר בהצלחה. המודל הגרמני מדבר על כך ש-70% חל על המדינה ו-30% על המעסיקים. נשמח מאוד להיכנס לרזולוציות בעניין הזה.

אנחנו מבקשים הארכה להגדלת תקופת הפיצוי של ההוצאות הקבועות עד סוף מרץ 2021. עד אז אין שום סיכוי לצערנו שהעסק שלנו יחזור ויחיה.

על פי מתווה מלחמת לבנון 2006, שם הוחרג ענף המלונאות, זה המודל שאנחנו מבקשים ליישם אותו.

אני חוזר על דברי החוכמה שנאמרו ומוסיף עליהם. דין טבריה כדין אילת ואין סיבה שטבריה תהיה נחותה בתחרות. אנחנו מבקשים בכל לשון של בקשה התייחסות לנושא המע"מ וגם ל-60 אירו לכל תייר שמגיע לטבריה, בין אם הוא ישראלי ובין אם הוא תייר.

אנחנו מבקשים תקציב מיוחד לשיווק התיירות בטבריה, בסך של מינימום 10 מיליון שקלים. זה לא הרבה. אנחנו מבקשים את הפניית האורחים שבמימון המדינה, אנחנו מבקשים מן החשכ"ל לחייב להעדיף את טבריה כיעד אירוח, קיט ונופש עבור המגזר הציבורי והממשלתי.

אנחנו מבקשים התייחסות להשקעות מסיביות בדיוק כפי שקרה בערים הגדולות הראשיות בארץ, כמו אילת וכמו ים המלח, כמו ירושלים וכמו עכו, כמו בית שאן, בהיקפים של מאות מיליונים. זה בהחלט מגיע לנו. תסתכלו על העיר הנפלאה הזאת. כמה יפה ככה היא מדממת ובוכייה.

תודה רבה. יוסי אוקנין, בבקשה. אחרי זה מנכ"ל משרד הפנים. אי אפשר לשמוע את יוסי אוקנין בזום. אאפשר לך אחר כך, תנסה להתגבר על התקלה. מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים, בבקשה. אחרי זה מנכ"ל משרד התיירות.

חברים, שלום. לא אחזור על הדברים. אבקש שוב להיות ממוקד.

רק רגע, אני מתנצל שאני קוטע אותך. טבריה נמצאת בבעיה בלי קשר לקורונה. אמרו את זה פה החברים. יש לה פוטנציאל עצום שהיא לא מימשה. משרד הפנים צריך להגיד את דברו בעניין.

אני במכוון חושב שאנחנו נוסט אם נדבר על טבריה והקורונה, לכן אמרתי שאתייחס לזה, כי זה עלול להסיט אותנו לפתרונות אד-הוק קצרי-טווח. האתגרים של העיר הזו הם אתגרים גדולים, הרבה מעבר לענייני הקורונה. חל"ת נושם זה חשוב, והדברים שנאמרו על ידי החברים פה הם נושאים שצריך לטפל בהם מידית, אבל זה לא מה שיפתור את הבעיה.

אני רוצה להתחבר אל מה שנאמר קודם. זה אפילו לא המושג טיפול נקודתי, חבר הכנסת סמוטריץ'. מה שצריך זה לחזור למתודה שאנחנו מכירים מן הממשלה – תוכנית רב-שנתית, כפי שהצעת, שתיגע בכל אחד מן התחומים.

אני רוצה לכוון אתכם לערי תיירות דומות בחו"ל. עודד פורר, אי אפשר להפריד את המתחם העסקי והתיירותי ולומר: אם נטפל בעסקים ונסייע להם בזה נציל את העיר טבריה. העיר טבריה לא מושכת מסיבה פשוטה מאוד – היא לא נעימה, היא לא מטופחת, היא לא מזמינה, אין בה אטרקציות, אין בה את כל מה שתייר מחפש. לכן אין מנוס מטיפול שורש.

גם האמירה על ליברליות – אני פחות מתחבר אליה, כי העיר טבריה ידעה במשך שנים לייצר שיתופי פעולה ויחסים טובים מאוד בין מסורתיים, דתיים, חרדים. זה לא הסיפור. אז הייתה תאונה בשנים האחרונות שהקצינה וניסתה לעשות שימוש לרעה במתחים שקיימים בחברה הישראלית. אני מציע לכם כחברים גם מן התאונה הזאת להתעלם, שימו אותה בצד. היא הייתה, היא הקיזה את דמנו ועשינו מאמצים גדולים.

כל הכבוד לכם ולשר על ההחלטה הנכונה והאמיצה שקיבלתם שם ועל ההתייצבות בבג"ץ בעניין הזה.

בואו נשים גם את זה בצד. כפי שנאמר כאן נכון, טבריה סובלת 20 שנים. זה לא התאונה שהייתה ולא הקורונה. לכן אין מנוס מלייצר תשתית שתסייע למשרדי הממשלה משפטית. יישמע מוזר מה שאני אומר: גם החלטת הממשלה על 52 מיליון שקלים, בקושי הצלחנו לצלוח אותה. היה צריך כאן עבודה של משרד המשפטים ומשרד התיירות ומשרד הפנים ומשרד האוצר. היינו לוליינים כדי להביא החלטת ממשלה שכל בר-דעת מבין שאי אפשר היה להציל את טבריה בלי איזו פעימה ראשונה. למה? כי טבריה זה לא עדיפות לאומית כמו אילת וחבל אילות, וכשאתה נכנס לטבריה מעוררים את השאלה: אז מה ההבדל בינה לבין צפת ובין עכו? כל השאלות הקשות האלה שוב ושוב מכבידות על היכולת של הממשלה מבחינה משפטית לעשות טיפול שורש. אז צריך לקבל החלטה אמיצה.

למה אתה מסתייג מטיפול נקודתי? בשעתו זה מה שעשינו.

השם הזה, טיפול נקודתי, לדעתי מטעה. לפני 20 שנים עבדתי במשרד ראש הממשלה והייתי אחראי על רשויות בטיפול נקודתי בצפון אז אני מכיר היטב. אני חושב שצריכים להיות אמיצים ולדבר על תוכנית רב-שנתית מקיפה, שתיגע בכל תחום בטבריה, גם ברשות המקומית וגם בתשתיות הפיתוח.

מרדכי, כשמחליפים הנהגה בעיר זה תמיד צריך לבוא עם סיוע, כי אחרת גם הוא ייכשל, גם אם הוא יהיה הכי טוב בעולם, אם לא תסייעו לו. אנחנו נחזיר את טבריה למצב גרוע יותר.

אתם עלולים להחמיץ.

אנחנו רוצים להחזיר את טבריה אל מה שהיא הייתה פעם.

בטבריה יש מספר אתגרים. אתגר ראשון, שהוא ממשלתי: להעמיד את התשתית המשפטית, שיהיה אפשר לקדם בלי להתברבר, בלי לומר: אוקיי, יש רשויות דומות. לא. להציב את טבריה כרשות מיוחדת בצפון, שתקרין על כל אזור הצפון. לכן היא זקוקה לתוכנית רב-שנתית בכל התחומים. זה דבר אחד.

דבר שני, זה לא רק עניין של מנהיגות, ואני בניגוד אינטרסים, במירכאות – מוני מעתוק הוא סמנכ"ל משרד הפנים, הוא לא יכול להיות גם סמנכ"ל משרד הפנים וגם ראש עיריית טבריה.

אנחנו לא רוצים לפגוע בתפקוד של משרד הפנים אז תשאירו אותו בטבריה.

גם אם הוא מוכשר הוא לא יכול בשני התפקידים?

גם אם הוא מוכשר מאוד, מכיוון שההצלחות של משרד הפנים בשנים האחרונות, בין היתר, הן בזכות אנשים כמו מוני מעתוק – צעירים, צוערי שירות המדינה שעברו כברת דרך ונכנסו לעשייה אדירה במשרד הפנים. פה השר צריך לקבל החלטה, אבל זה לא יכול להיות גם וגם, מכיוון שטבריה זה מאה אחוז, אפילו יותר ממאה אחוז, וכך גם בוודאי התפקיד של סמנכ"ל משרד הפנים.

עכשיו לגבי נושא שלא נתתם עליו את הדעת. החלטות ממשלה יש רבות, ולמי שמכיר את האזור, חופי הכנרת כבר לא נראים כפי שנראו פעם כשהוחזקו על ידי גורמים עברייניים, זה השתנה עם הקמת איגוד כנרת, והוקמו תשתיות – הזכיר חבר הכנסת סמוטריץ' את פתרונות התחבורה.

יש בטבריה אתגר נוסף, שזה לא רק מנהיגות אלא יכולות ניהוליות ביצועיות. יש החלטות ממשלה, יש תקציב, החלטת הממשלה על תיירות מ-2012 – תקציב קיים, החלטה קיימת אבל כסף לא יצא. למה? כי היו קשיים גם ביכולות ניהול וביצוע בעיר טבריה.

אם זה היה תלוי בנו במשרד הפנים, היינו רוצים לראות לא עיסוק בתוכנית ההבראה שאושרה ולא פתרון בעיית הגירעון, שהיא מוכרת בתוכנית ההבראה, ולא הפעולות הנקודתיות האלה, אלא להטיל את כל כובד המשקל, למעט הנושאים הנקודתיים שדיברו עליהם שהם עכשיו סביב הקורונה והם פתירים, את כל כובד המשקל על תוכנית רב-שנתית דרמטית, שהממשלה תעמוד מאחוריה, ולא רק תשווה את טבריה לעיר אילת. למי שמכיר ערים דומות בעולם ומסתובב באיטליה, הוא לא מסתכל על גארדה ואומר: טבריה לא יכולה להיות כך. לטבריה יש היסטוריה שהיא הרבה יותר עשירה משל ערי תיירות בעולם, גם מבחינה יהודית למי שמכיר את ההיסטוריה המעמיקה שיש לעיר טבריה. יש לה פוטנציאל אדיר מבחינת סביבת הטבע שמקיפה מעבר לכנרת, יש בה אוכלוסייה נהדרת ויש בה פוטנציאל אדיר. כל פעולה שהממשלה עשתה דילגה על טבריה: הסכמי גג ופיתוח תשתיות – לא תמצאו בטבריה, חופי הכנרת נמצאים באיגוד ולא בעיר טבריה, תוכניות שהיו בעבר של משרדי החינוך, הרווחה, כמעט כל נושא שהממשלה לקחה על עצמה משום מה העיר טבריה לא זכתה.

מתי התקבלה החלטת הממשלה שעליה דיברת קודם?

ב-2012. מוני, כמה בוצע מן ההחלטה הזאת?

עשרות מיליונים עוד לא בוצעו.

כמה היה בהחלטה ב-2012?

היו כ-150 מיליון שקלים.

כמה בוצע?

לדעתי בסביבות 80 מיליון בפועל.

אני אומר שפחות. וגם מה שבוצע, בוצע כל כך עקום שצריך לבצע אותו שוב.

לפחות חצי לא בוצע.

למה לא בוצע?

גם בשל סוגיות פנים-עירוניות וגם בשל סוגיות מול משרד התיירות.

טוב, תיכף נשמע את מנכ"ל משרד התיירות.

אם רוצים להציל את העיר טבריה חייבים לקדם תוכנית רב-שנתית.

אילו אתה במקומנו, איזו החלטה היית מקבל?

הייתי דורש ומתעקש לטפל בבעיית העדיפות, כי יש פה עניינים משפטיים, כדי שלא יקשו עלינו. לפתור את בעיית העדיפות הלאומית ואת החסמים המשפטיים כדי לייצר תוכנית רב-שנתית מקיפה לעיר טבריה. ואכן יש הזדמנות כאשר יש ועדה ממונה, זאת הזדמנות בלתי חוזרת. למי שמכיר את המציאות ואת המדיניות של השר דרעי, אנחנו חיסלנו את הוועדות הממונות. זה כלי שאם בעבר משרד הפנים היה מאוהב בו, זה כלי שהיום אנחנו לא אוהבים אותו כי הוא פגיעה קשה בדמוקרטיה המקומית. ועל אף זאת, נוצר מצב בטבריה שיש ועדה ממונה, אז צריך להפיק מן המציאות הזאת את המקסימום.

תודה רבה. מרדכי כהן, לגבי הפגיעה בדמוקרטיה – במקרה הזה כל חברי המועצה לשעבר ונציגי הציבור מעוניינים שמוני מעתוק ימשיך, לפחות עד החלק הזה שבו נוכל להתמודד עם החלטות הממשלה, עם מה שאתה קורא לו תוכנית רב-שנתית, שאני קורא לו טיפול נקודתי, שבצלאל סמוטריץ' קורא לו בשם אחר ואחרים קוראים לו בשם אחר. אבל תיכף נדבר על זה.

אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, צוהריים טובים לכולם.

טבריה היא עיר תיירות. אני לא יודע כמה ערים בארץ הן ערים תיירותיות כמו טבריה. טבריה יכולה לקלוט תיירים מכל העולם והיא יכולה לקלוט תיירים מן הארץ.

ונוצרים.

הכול, אמרתי, מכל העולם ומן הארץ, טבריה יכולה לקלוט את כולם. למה משרד התיירות לא מינף את העיר הזאת?

אני לא יודע כמה זמן יש לי.

עד שתיתן פתרון.

אני יכול לספר פה את כל קורותיה של טבריה.

אל תספר. תגיד רק מה עושים.

חקרנו אותה.

קודם כול, אני רוצה לקוות שמוני מעתוק, שהתחיל פה באמת שינוי – וזה גם מסביר למה לא השקענו בשנים האחרונות בטבריה – שתימצא הדרך שהוא ימשיך בתקופה הקרובה לייצב את העיר הזו.

לא אחזור על כל מה שנאמר פה, בטח לא על הדברים הנהדרים של מנכ"ל משרד הפנים, על החשיבות של טבריה והפוטנציאל התיירותי. אני יכול להגיד רק שבשנים האחרונות עשינו פה עבודת עומק.

משרד התיירות לדורותיו השקיע מאות מיליוני שקלים בטבריה, ואציין רק את 10 מיליון השקלים בערך שהושקעו בטיבריום, שזה המיצג האורקולי לחוף הכנרת, לחוף טבריה, ששקע במצולות. אפשר לקרוא את דוח מבקר המדינה – זה קרוב למערכון של הגשש החיוור "הקפיטריה בטבריה". אז הלכו 10 מיליון שקלים, והלכו מאות מיליוני שקלים שהושקעו לאורך השנים בטבריה.

מה באמת קרה עם הקפיטריה בטבריה?

אנחנו מחכים לה. בינתיים החום עלה לצפת.

לעיר טבריה, כעיר עם חשיבות תיירותית עליונה המשתווה לאילת, ניגשתי פה עם הקצאה תקציבית גדולה. אבל במשבר הניהולי שהיה בעיר השאלה הייתה האם לשפוך כספים על ביצוע שלא יקרה, בדיוק כפי שקרה בעבר, או לעסוק בתכנון. יש תוכנית אדריכלית שהצגנו גם למוני מעתוק כאשר הוא נכנס לתפקיד וגם למנכ"ל משרד הפנים. אחד הביקורים הראשונים של שר התיירות היה בטבריה, בשבוע הראשון לכהונתו. אנחנו עושים הכול כדי להתחיל לעבוד שם.

טבריה הייתה בתנופה גדולה מאוד, גם של טיפול ניהולי אחרי השנים הקשות, גם תקציבים שקיימים וגם שיאים בתיירות, כי כל המגמה התהפכה והגיעה לטבריה יותר תיירות מחו"ל, תיירות נכנסת, מתיירות ישראלית.

הבנו שהבעיה המרכזית היא – אמר נכון מנכ"ל משרד הפנים – הנראות של טבריה. טבריה צריכה נראות, צריכה פרחים, צריכה פנסים ותאורה. בכל הדברים האלה השקענו הרבה במשרד התיירות לאורך השנים. לא נשמר שם כמעט כלום. צריך פה פעולת שיקום גדולה, צריך ללכת על תוכנית גדולה לאירועים ביחד עם סובב כנרת, כמו המרתון וכמו צליחת הכנרת. יש שוק גם בארץ וגם בחו"ל שרוצה להגיע לזה. בכל זה היינו פה בשיתוף פעולה נהדר בשנה האחרונה, מאז שהתחלנו כולם לאחד כוחות, כשהמטרה היא באמת לפעול עם תקציבים שיש, עם פרויקטים מינימליים שעשינו, אבל עם תקציב גדול של בערך 60 מיליון שקלים, שאותו אנחנו עכשיו מניעים לביצוע, בתיאום עם ראש הוועדה הממונה.

אני חייב להגיד שהאתגר הגדול הוא עכשיו. במקביל ברגעים אלה אנחנו מנסים להיאבק בממשלה נגד החמרה נוספת במלונות, ואני לא רוצה להגיד יותר גרוע. את המצב אנחנו מכירים, הקורונה עשתה רע לכולנו. אנחנו עושים הכול כדי לנתב אל טבריה בקמפיינים שלנו תיירות פנים, זה מה שיכול להחזיק את התשתיות בטבריה. לצד זה שמשרד האוצר צריך לתת טיפול נקודתי – אמרתם פה נכון: חל"ת גמיש וגלגלי סיוע לכל תשתיות התיירות של העיר. אנחנו במתווה מיוחד למלונאים, למארגני התיירות, למורי הדרך, כל אחד בתחום שלו, אנחנו בונים את החבילות מולם כדי לעזור להם לעבור את התקופה הקשה הזאת.

צריך להבין שאחרי שהיינו כבר ב-2020 במצב של כמעט הכפלת התיירות למדינת ישראל תוך שלוש–ארבע שנים, 5 מיליון תיירים, מצד אחד תעשיית התיירות הגיעה עם כיסים במצב טוב יותר, ומצד שני נכנסו פה להשקעות חריגות בגלל הצפי להמשך התנופה, וזה נותן לנו פה אתגר עוד יותר קשה. יש הרבה עסקים שלקחו מחויבויות עסקיות קשות מאוד, וכרגע בתזרים אפס כל מילה מיותרת לגבי מצב הסיכון שיש פה.

אני חייב להגיד: תעשיית התיירות היא הראשונה שנפגעה והאחרונה שתתאושש. אבל אני מקווה מאוד, ופה בוועדת הכספים צריך להזכיר את זה, שבכל הקשור לכלכלה בזמן קורונה התיירות פה הוכיחה שהיא יודעת לעשות את זה, המלונות ידעו להיפתח עם תו סגול מחמיר, ואין שום סקטור שידע לעשות כמותם, כמו למשל הקפדה על כפפות בחדרי האוכל.

הבעיה היא שאין חינוך, אין אכיפה ואין קמפיינים. יש תגרות בתוך בתי מלון בין משפחות שמבינות שצריך לשמור לבין משפחות שלא מבינות שצריך לשמור. אני חושב שהוועדה יכולה פה וצריכה שיהיה תקציב גדול, בדיוק כמו שלמשרד התיירות היו מאות מיליוני שקלים לקמפיינים בחו"ל ולצערי אנחנו בהשבתה, צריך תקציב גדול לפעולות חינוך, הסברה, קמפיינים ואכיפה כדי שעם ישראל ירגיש נרגע, שהמודעות שלו תהיה מחודדת לטובת זה שאנחנו חייבים בתקופה הקרובה, וכנראה היא ארוכה, להמשיך לנהל את הכלכלה. הנזקים הם מכך שלא הצליחו להפנים שצריך לשמור אחרי שהותר הסגר. פה צריך להתעשת כי אם אנחנו הולכים פה לתקופה ארוכה, אפשר לחיות במלונות, אחוזי התחלואה במלונות אפסיים, מתוך 280,000 לינות במלונות היה פחות מ-1% של הדבקות, שליטה מוחלטת, גם בקרב עובדים וגם בקרב אורחים.

למה אפשרתם את הסגר בשכונות בטבריה? זה גרם נזק בל יתואר לתיירות.

אנחנו לא המשרד שקשור לזה. זה היה בעיצומו של קמפיין שטבריה גם הייתה בו. אנחנו מנסים לנתב תנועה, מנסים להסיט את התעשייה, שהתעסקה בתיירות נכנסת, לתיירות פנים. זה הולך להיות הסיפור המרכזי בתקופת הקורונה. אני חושב שטבריה, ביחד עם פעולה מהירה שאנחנו מדברים עליה, שהיא בשלב ראשון בטווח קצר לשפר את התשתיות ושהיא תהיה עיר יותר מזמינה ועם אירועים, בצד התוכנית הארוכה יותר, של להנגיש את החוף לטבריה – בעצם היום במתחם המלונות אין גישה לחוף. זה מודל שיש לגביו תוכנית, רוצים לעשות אותו בטווח של שנים כדי שטבריה תהיה בדיוק במודל של חוף הים בתל אביב, וזה אתגר גדול.

אנחנו פועלים גם בטווח הקצר, גם בטווח הארוך, גם עם הנהלה שמשתפת פעולה ועם יכולות ביצוע ותקציב שיש לנו. אנחנו באמת מקווים שכמה שיותר מהר נחזור. אני מקווה שיהיה בשורות טובות בגזרת הקורונה, זה מעל לכול.

תודה רבה אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות. אני רוצה לסכם. אבל לפני זה, משה ארבל, אתה רוצה לומר משהו?

אדוני היושב-ראש, ברכות על הדיון החשוב הזה. אני רוצה שייאמר לפרוטוקול, אני מציין את דבר קרבתי המשפחתית לממונה על עיריית טבריה מוני מעתוק.

ההזדמנות שטבריה נמצאת בה – אני מדבר על העיר, אני לא מדבר על ראש הרשות, הוא לא הפונקציה – עצם זה שטבריה נמצאת כרגע במצב שיש שם הנהלה מקצועית, ואני לא מדבר עליו ספציפית, אני חושב שגם חברי המועצה, אם זה רועי דהן ויתר החברים, הם אנשי מקצוע.

אני פונה לנציג אגף התקציבים. כשאתם עומדים עכשיו בפני התלבטות האם להשקיע משאבים במקומות כאלה או אחרים, כאשר בסופו של דבר זה הכסף שלנו כולנו, תבינו שיש להשקעה הזאת אימפקט אדיר. לעיר זאת יש פוטנציאל אדיר, פוטנציאל לא מנוצל. לכן ככל שהוא יתועל באופן מקצועי, באופן ממלכתי וראוי לטובת לקוחות הקצה, שזה אזרחי מדינת ישראל, כל שקל שיושקע שם, התשואה שלו, התועלת, האימפקט שיהיה ממנו יכול לשלש ולרבע את עצמו.

תודה רבה משה ארבל.

אני מבקש לסכם את הדיון.

רבותי, קודם כול, אי אפשר להתעלם מן העובדה שראש הוועדה הקרואה הוא מוני מעתוק, סמנכ"ל משרד הפנים. טבריה ידעה הרבה בעיות. דווקא בקדנציה האחרונה זה היה דוגמה אבל גם לפני כן היה קושי גדול בניהול העיר. עובדה שכספים שהיו אמורים להגיע לטבריה לא הגיעו.

לכן אני חושב שאם אנחנו הולכים לפתרון לטווח הקצר ופתרון לטווח הארוך – בפתרון לטווח הקצר מוני מעתוק צריך להישאר. אני לא יכול להגיד את זה בהחלטה גורפת אבל גם אדבר עם השר, אני חושב שכך צריך להיות לפחות בשלב הזה.

אני מכיר את המונחים הישנים. במונח הישן אנחנו מדברים על טיפול נקודתי לטבריה. טבריה צריכה את הטיפול הנקודתי הזה. היא עיר עם פוטנציאל בלתי רגיל, יש שם את כל מה שתייר רוצה ואת כל מה שאדם, גם בתיירות פנים וגם בתיירות חוץ, רוצה. בטווח הארוך בוודאי שטבריה היא עיר שצריך להשקיע בה עכשיו ולהשקיע בה בהחלטה על טיפול נקודתי. ולמה טיפול נקודתי, או איך שתקראו לזה, טיפול רב-שנתי? מכיוון שגם כדי לפתח את התיירות צריך שהעיר עצמה תתפתח, שלתייר יהיה נחמד להגיע, יהיה חשוב לו לבוא. יש שם גם את המקומות הדתיים, גם את המקומות הכלליים, גם את הכנרת, גם את כל מה שנלווה לעניין הזה. אין כמעט מקומות בעולם כמו שיש בטבריה.

טבריה חוגגת עכשיו 2,000 שנה.

המדינה צריכה להתבייש בעובדה הזאת, שעיר כמו טבריה נמצאת במצב שבו היא נמצאת. אסור שיקרה דבר כזה.

ועדת הכספים, בהסכמתכם, פונה לממשלה. אנחנו מקבלים החלטה: אנחנו רוצים טיפול נקודתי בטבריה, מעבר לטיפולים בעקבות הקורונה, עם החל"ת הגמיש והנושם ועם הדברים שצריך להחליט שנכונים לגבי כל המקומות בארץ, אבל בטבריה על אחת כמה וכמה. קריאות האזעקה שאנחנו מקבלים מן העיר הזאת בלתי ניתנות לתיאור. לכן מעבר להתמודדות עם הקורונה, ועדת הכספים מחליטה שהיא מבקשת מן הממשלה לעשות טיפול נקודתי בטבריה. טיפול נקודתי, זאת אומרת: כל הדברים שנוגעים לפיתוח העיר, לתיירות, לכול. אנחנו מבקשים שזה ייעשה.

ההחלטה הזאת גם כנראה תמנע – כנראה, אני אומר את זה בעירבון מוגבל – בעיות משפטיות שקיימות, למה טבריה ולא מקומות אחרים. טבריה נמצאת במצב לא טוב מבחינה מוניציפלית, היא נמצאת במצב לא טוב מבחינת הפיתוח, היא נמצאת במצב לא טוב על פי החלטות ממשלה. הייתי שותף בעוד החלטות ממשלה בנושא טבריה. הייתי בטבריה כמה פעמים והיו החלטות ממשלה. טבריה לא מימשה אותן כפי שצריך ולכן יש צורך חיוני, אינטרס לאומי של המדינה לפתח את טבריה.

לכן ההחלטה שלנו, אם אתם מסכימים, היא שאנחנו מבקשים שיהיה טיפול נקודתי או טיפול רב-שנתי.

בדקתי בינתיים בהחלטות הממשלה את המינוח: "תוכנית רב-שנתית לטיפול נקודתי בעיר". שני הדברים גם יחד.

איש פשרן כמוך לא ראינו ... שמת את הכול ביחד.

יש לנו החלטה ואנחנו מבקשים שהיא תמומש.

איתי טמקין, אני מבקש את הסיוע של משרד האוצר בעניין הזה. תהיה לזה עלות, אבל היא תהיה כדאית. היא תהיה כדאית מבחינה כלכלית מכיוון שזה יפתח את התיירות, זה יביא תיירים וכל מה שנלווה לכך. כל זה מעבר לטיפול שיש לנו בעניין הקורונה.

השוויון בין אילת לטבריה הוא גם חשוב.

בסדר, אם נקבל החלטה כזאת נאבד את האוצר. קודם תשאיר את האוצר אצלנו, אחרי זה נכניס להם את ההחלטה הזאת.

איתי טמקין, ההחלטה הזאת, כפי שהקריא אותה מן המילון בצלאל סמוטריץ' – זאת ההחלטה שאנחנו מקבלים. אנחנו רוצים את הסיוע של כל המשרדים, בעיקר של משרד האוצר.

אנחנו מבקשים מהם להביא את זה לפני התקציב, אחרת ידברו על הנומרטור.

נכון. את הנומרטור תשאיר למקומות אחרים. אם הייתי באופוזיציה, ואני בינתיים עוד לא.

אני מודה לכם על ההשתתפות הערה בדיון החשוב הזה. אני מודה לאופיר כץ על היוזמה. אני שותף אתך ביוזמה הזאת. תודה רבה לאנשי טבריה ולכל החברים. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:40.