פרוטוקול של ישיבת ועדה

העשרים-ושלוש

הכנסת



36

ועדת הכלכלה
14/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 28
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ב בתמוז התש"ף (14 ביולי 2020), שעה 11:39

משבר חברות ההסעה בעת תקופת הקורונה

"שילוב אוטובוסים פרטיים ומוניות ופיקוח על התחבורה הציבורית בעת קורונה"
הצעתם של חברי הכנסת סונדוס סאלח ושרן מרים השכל

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
שרן מרים השכל
תמר זנדברג
יבגני סובה
אנטאנס שחאדה

סונדוס סאלח

רן שדמי - סגן מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

גל ברנס - רפרנט תעשייה, אגף התקציבים, משרד האוצר

יעל עבאדי - רפרנטית תחבורה והסעות, אגף התקציבים, משרד האוצר

אביב וולמן - ראש חטיבת תנועות והיסעים, משרד הביטחון

נועה בן אריה - עו"ד, יועצת משפטית, מרכז השלטון המקומי

ענבל סופרו - מנהלת חטיבה ארצית, איגוד עובדי התחבורה, ההסתדרות הכללית החדשה

דן לנדאו - עו"ד, מנהל רגולציה, רכבת ישראל

עופר חכים - מנכ"ל אגד היסעים

ציון בן עטיה - סמנכ"ל תפעול ותנועה, אגד היסעים

גל שטרנברג - סמנכ"לית משאבי אנוש, אגד היסעים

עמיר קינן - מנהל התחבורה הציבורית, אגד היסעים

רן בן דוד - כלכלן, אגד היסעים

יעקב בבילה - ראש חטיבת התנועה, חברת דן

איתי פלייסיג - מנהל שרות חברת קווים

יער אמיר - מנהל פורום חברות התחבורה הציבורית

יהודה בר אור - יו"ר ארגון המוניות

ניסים סרוסי - יו"ר ארגון חברות ההסעה

אלדד בן זמרה - מנכ"ל ארגון חברות ההסעה

שוקי שדה - מנכ"ל ארגון חברות ההסעה

דורון שוקרני - חבר הנהלת ארגון חברות ההסעה

בני אביבי - חבר הנהלת ארגון חברות ההסעה

דודו אפלו - חבר ארגון חברות ההסעה

גיורא גאנונין - חבר ארגון חברות ההסעה

אריק סררו - חבר ארגון חברות ההסעה

אופיר לוי חדד - חבר ארגון חברות ההסעה

ראיד משעל - יו"ר ועד אגד תעבורה, כוח לעובד

מזל אופיר - ועד דן בדרום, כוח לעובד

אהרון שובש - יו"ר ועד סופרבוס, כוח לעובד

אסי גרבז - רכז איגוד מקצועי, כוח לעובד

תמר אוחנה - כוח לעובד

יוסי סעידוב - מייסד ארגון 15 דקות

לילך חייבי מנחם - חברת ועד מנהל, תחבורה בדרך שלנו

רן ברודר - מ"מ מנכ"ל Future Mobility IL, ארגונים לקידום התחבורה הציבורית

אהרון נויבויאר - מנכ"ל החברה לפיתוח גוש עציון, חברות לשירותי הסעות

אודי שאשא - בעלים, מסיעי שאשא

אריאל ארליך - עו"ד, ראש מחלקת ליטיגציה, פורום קהלת

איתי עצמון

לאה ורון

אהובה שרון, חבר תרגומים


משבר חברות ההסעה בעת תקופת הקורונה

"שילוב אוטובוסים פרטיים ומוניות ופיקוח על התחבורה הציבורית בעת קורונה"

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. היום ה-14 ביולי 2020, כ"ב בתמוז התש"ף. על סדר היום הצעה לסדר היום בנושא: "שילוב אוטובוסים פרטיים ומוניות ופיקוח על התחבורה הציבורית בתקופת קורונה" של מספר חברי כנסת. הראשון שהציע הוא חבר הכנסת יבגני סובה, חברת הכנסת סונדוס סאלח וחברת הכנסת שרן השכל.

כמנהגנו בקודש, אנחנו ניתן מיד לחברי הכנסת המציעים לפתוח ולומר למה ביקשו את הדיון הזה. אני רק אומר בפתיח שאין ענף, אין מגזר, אין אדם שלא נפגע במשבר הקורונה. כולם נפגעו. גם המדינה כמדינה על כל ההשלכות שלה. אבל החובה עלינו כבני אדם, כמנהלים, כנבחרי ציבור להיות יצירתיים, לפתח חלופות, לפתח את הדמיון האנושי כדי לצמצם את מידת הפגיעה. לאורך כל המשבר, גם בגל הראשון וגם עתה, כולם שואלים האם יש סקטור אחד שלם שמושבת בגלל שאין תיירות פנים ואין טיולים – אלה ההסעות הפרטיות. כולם שואלים ותוהים למה משרד התחבורה לא ידע לעשות את החיבור בין החברות הזכייניות הפרטיות עם המסיעים הפרטיים כדי לנצל את המשאב הזה. זה וין-וין. השאלה אם זה אפשרי ואיך.

אם כן, קודם כל חברי הכנסת המציעים.

תודה רבה אדוני היושב ראש. קודם כל, אני רוצה להודות לך על הסכמתך לקיים את הדיון הזה. אנחנו בוועדת הכלכלה בהחלט מתייחסים לכל ענף ואתה הגדרת את זה יפה כשאמרת שלמעשה אין ענף שלא נפגע כתוצאה מהקורונה, אבל בגלל שאנחנו קיימנו – אני וחברי לסיעה – מספר פגישות עם ארגון חברות ההסעות, מצאנו נקודות שלדעתי כן ניתן להעלות והסוגיות האלה שעל פניהן הן אמנם נראות גדולות אבל מצד שני הן גם יחסית פשוטות לפתרון. לכן ביקשתי את הדיון הזה.

מדובר על מאות חברות ועל 30,000 נהגים. תכף יושב ראש הארגון, ניסים סרוסי ידבר על זה בהרחבה. בין הסוגיות שאנחנו כן יכולים להעלות, אני מדגיש בקצרה, מעבר לדברים הגדולים, מעבר לצורך לדבר עם האוצר ולקבל סיוע, יש את סוגיית הלוואות הבנקים כאשר בכל חודש משלמים על האוטובוסים ויש צורך לשקול לדחות את תשלומי ההלוואות. אני לא יודע מה בנק יעשה עם האוטובוס גם כך עומד בחניה כשהנהג או החברה פשוט לא מסוגלים לשלם עבורו כי אין לו הסעות.

הסוגיה השנייה היא סוגיית המכרזים. זו סוגיה מול הרשויות המקומיות שגם אליה צריך להתייחס ברצינות לאור הקפאת המצב כאשר למעשה שלושה-ארבעה חודשים אנשים לא עובדים וכמובן זה מתווסף לכל הבעיות הרגילות, כמו שאמרת, שקיימים בכל הענפים.

אני אשמח מאוד אם נוכל גם להוציא מהדיון הזה המלצות קונקרטיות למשרדים, לממשלה ולמדינה כולה. תודה רבה.

תודה רבה. חברת הכנסת סונדוס סאלח.

תודה רבה כבוד היושב ראש על קיום הדיון החשוב מאוד. תחבורה ציבורית היא כלי מאוד חשוב בכל התקופות ואנחנו עבדנו ונמשיך לפעול לעודד את השימוש בכלי זה, בתחבורה הציבורית, בין אם זה טוב לחברה, לכלכלה וגם לסביבה אבל ההחלטות המתקבלות בתקופה האחרונה הן מייצרות משבר אמון בין קהל הצורך תחבורה ציבורית לבין הענף עצמו.

אני מאוד מאוד מודאגת מהאופן בו מתקבלות ההחלטות ברשות הארצית לתחבורה ציבורית. כשאני מדברת על ההחלטות, אני מתכוונת בשני מישורים – גם לגבי הצוות והאנשים המועסקים בתחום, הנהגים, וגם כלפי הנוסעים. כשאני מדברת על הנהגים, אני מדברת על ההחלטות לגבי קבלת תשלום מזומן ביד, בין אם אלה הפיטורים שלא כדין ואני עוקבת מתחילת כניסתי לכנסת הזו אחר מאות נהגים שפוטרו שלא כדין ועכשיו הגיעו לפתח לחם ואחר נהגים שהוצאו לחל"ת ועכשיו לא חזרו לעבודה. גם לגבי קהל הנוסעים שסובל מאי בהירות בהוראות, בשינויים שמתרחשים בפועל ולא מעודכנים באתרים. מיליוני אנשים מחכים לתחבורה ציבורית שלא מגיעה וכתוצאה מכך לא מגיעים למחוז חפצם. הנחיות משרד הבריאות לא מובנות לכלל האנשים, לכלל הציבור שצורך תחבורה ציבורית.

קראתי לאחרונה תחקיר מקיף ורציני באתר ניוז 1 של עידן יוסף שעושה עבודה מדהימה בתחום ושם מוסבר באריכות שהרשת עשתה דין לעצמה ולא הזינה את השינויים למערכת הרישוי בניגוד לכללים. אני רוצה תוך כדי הדיון הזה לבחון את הפיקוח שנעשה על התחבורה הציבורית, על ההחלטות שנעשות ברשות לתחבורה ציבורית ולבחון איך אפשר להחזיר את האמון הזה ולעודד אנשים להשתמש בכלי הזה. הנחיות משרד הבריאות נועדו להסדיר את השימוש בתחבורה הציבורית ולא לתקוע אותה.

אין ספק. את צודקת. כאשר משרד התחבורה מקבל ב-8:30 בערב – כמוני וכמוך – את החלטת קבינט הקורונה, באותו רגע הוא צריך לכנס את המטה שלו. אני לא בא להגן, נשמע את הגורמים, אבל אני זורק את זה לחלל האוויר כי אני תמיד שאלתי את עצמי. הוא צריך להיערך, לפעמים יש לו כמה שעות או כל הלילה, וב-5:00 בבוקר, עת אמורה להתחיל התחבורה הציבורית, אפילו אין לו דרך לעדכן את התושבים או לפרסם את המסלולים החדשים או את ההנחיות. יש דברים שהם לטווח ארוך שבוודאי היה צריכה להיות הנגשת המידע אבל יש אילוצים אמיתיים שנצטרך לשמוע אותם. אני לא מביע עמדה אבל את שאלת.

הדיון יהיה לא רק על חברות הפרטיות אלא על כל מערך התחבורה הציבורית בתקופת הקורונה.

תודה רבה לך אדוני היושב ראש. אנחנו כבר קיימנו כמה דיונים בנוגע לתחבורה הציבורית ולאתגרים שעומדים כרגע בפני האזרחים הישראלים. דיברנו כבר על זמני המתנה מאוד ארוכים. נכון, קבינט הקורונה מתכנס ולפעמים יש כמה שעות ועם זאת אני חושבת שראוי להתייעץ או לנהל את הדיון הזה, גם בקבינט הקורונה. עם אנשי מקצוע.

גם אם מעבירים את התקנות באותו לילה, זה בסדר. העברנו חקיקה שאפשר להעביר אחר כך, אבל יום או יומיים לאחר מכן מתפקידנו בכנסת לעבור על ההנחיות שעברו, להביא את האנשים לכנסת ולראות האם אותן תקנות הן באמת תקנות נכונות וראויות, ואם צריך, היכן ניתן לשפר אותן. אחת ההוכחות שהייתה לכך שלא הייתה שום התייעצות למשל, הייתה תקנה לסגור את המזגנים ולפתוח חלונות. באוטובוסים אין לך חלונות וזו הייתה הנחיה ממשלתית. אתה בעצם דורש משהו אבל איך אנשים ייסעו שעות באוטובוס בלי מזגן ובלי חלון?

מה את רוצה מאדם שכבר 20 שנים הוא עם רכב שירות מהמדינה ולא יודע איך נראה אוטובוס?

אני יכולה לומר לך שאני מדי פעם כן משתמשת בתחבורה הציבורית.

את לא היית מקבלת החלטה לא לפתוח את החלונות אבל אלה שלא יודעים, קיבלו.

נכון. לכן אדוני היושב ראש חשוב וראוי להביא את הדיון לכנסת לאחר שמעבירים את זה כדי לתקן את התקנות האלה כדי לגרום לפגיעה מינימלית בציבור.

אנחנו מבינים שהתקנות הורידו את הזמנים. כלומר, עוד פעם הורידו את הזמנים, עוד פעם רק 20 נוסעים וזה יוצר מצוקה אדירה. אנשים כן רוצים לחזור לעבודה אבל איך הם יכולים להגיע לעבודה אם הרכבת או אם האוטובוס לא מגיע בזמן? הם מגיעים שעה באיחור, שעתיים באיחור, וגם כך זה שיגעון בשביל האזרחים הישראלים לעמוד בכל התקנות. לעמוד בתחנות בחום, עוד מעט מגיע אוגוסט, עם המסכות, להמתין במשך שעות, מאחרים לעבודה – לחץ גדול. לכן אני חושבת שאנחנו צריכים לבוא ולתת להם פתרונות.

יש לנו שתי דרכים עליהן כבר דיברנו בוועדה הקודמת שכן אפשר לתת פתרונות מסוימים. הראשון, נושא של האוטובוסים הפרטיים. יש לנו אלפי, אם לא יותר, נהגי אוטובוס שיושבים בבית, נהגים של חברות פרטיות, של חברות תיירות שקרוב לוודאי שבזמן הזה - ניקח שישה חודשים, חמישה חודשים - אין להם תעסוקה והם יושבים בבית. יש אוטובוסים ברמה בין-לאומית מהטובים ביותר שיש, אפילו יותר טובים מאלו של התחבורה הציבורית, שעומדים בחניונים ולא זזים כי אין להם עבודה ובינתיים הם מפסידים כסף.

דיברנו על האפשרות לשלב אותם בתוך מערך התחבורה הציבורית. אני חושבת שבתוך הדיון על התקנות של הקורונה שצריך להביא לכאן בדיון בתחבורה הציבורית, אנחנו כוועדה צריכים לדבר על סעיף 3.9.7 שאם המדינה לא מאפשרת להם איזושהי התחברות מיידית לקווים ציבוריים, תקנה 3.9.7, הוראת השעה של הביטול שלה, למעשה תאפשר לחברות הפרטיות ליצור קווי אוטובוס היכן שיש עומסים, היכן שישתלם להם, לאפשר לנהגים לקחת כסף, להעלות נוסעים ולמעשה להשתלב במקומות בהם יש עומס. על זה אני חושבת שאנחנו צריכים לדון לעומק.

דבר שני, ובו אני אסיים, זה נושא המוניות. גם המוניות, מעבר לכך שהן יכולות לבוא ולהשתלב בתוך המערך הזה ולתת פתרונות נקודתיים ואם באמת פספסו שלושה אוטובוסים, לבוא ולהיכנס לתוך המערך הזה. חשוב לדבר על כך שהרבה מאוד מנהגי המוניות הם אנשים בסיכון גבוה עם מחלות משניות ובגילים יחסית מבוגרים. גם שם, כדי שהם יפעלו כמו שצריך, צריך לדאוג להם גם למיגון. אני בטוחה שכאן ידברו חלק מהחברים על כך.

אחרי שהצלחנו למגן את הנהגים באוטובוסים, נעבור למוניות.

צריך לדבר על זה וצריך לראות איך ניתן לסייע גם שם, כדי לאפשר להם לעבוד ככל שניתן בשגרה שהיא בלתי הגיונית כפי שהיא עכשיו.

תודה רבה לך.

רבותיי, אני אתן את רשות הדיבור לאורח ולחבר כנסת לסירוגין. לפניכן, משרד התחבורה, רשות התחבורה הארצית, תן לנו סקירה.

תגיד לי, אתם צריכים מישהו שיגשר ביניכם לבין השרה?

לא.

אני קורא כותרות. זאת אמת או סתם? אתה לא חייב להגיב.

אני רוצה לענות. הכול בסדר.

סתם. אני אומר את זה בהומור.

קודם כל, יש כמה דברים עקרוניים שאני רוצה לומר ושתדעו.

תציג את עצמך.

אני סגן מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה. לנו, משרד התחבורה יחד עם מפעילי התחבורה הציבורית, יש לנו קשר שוטף עם חברות ההיסעים ומפעילי התחבורה הציבורית, כמובן בסיוע שלנו, משתמשים בשירותי ההיסעים בתקופות שהם נדרשים לכך. יש לא מעט תקופות בשנה שזה קורה. זה יכול להיות בסופי שבוע, בתקופות של עומסים מיוחדים, בדרך כלל בתקופה של בין הזמנים יש הרבה מאוד ציבורים, חגים, פסח, פורים, חנוכה וכולי. אנחנו בקשר שוטף ורציף.

או בעת הזו, בקורונה.

בעת הקורונה קרו כמה מהלכים ואני רוצה לדבר על מה שקורה עכשיו והיערכות שלנו לעניין שיתוף חברות ההיסעים בתחבורה הציבורית.

קודם כל, אני שם את זה על השולחן ואומר ששירותי התחבורה הציבורית יופעלו על ידי המפעילים שהם מפעילי התחבורה הציבורית שמכירים את ההפעלה, שהנהגים שלהם מכירים את מסלולי הנסיעה, שהנסיעה באוטובוס מגיעה, המידע מגיע גם אלינו וגם אל השלטים וגם אל כל מערכות ההסעה.

אני רוצה לכוון אותך. אין ספק שבשגרה מי שצריך להפעיל, אלה המפעילים שזכו. אין ספק. אתה יודע מה, קווים לא עמוסים, גם בקורונה, בסדר. כולנו נפגענו מהקורונה, אז עוד קצת פגיעה. אנחנו יודעים, ואתם יודעים יותר מאתנו, על קווים עמוסים בשגרה. עזוב את סופי השבוע כשאתם חייבים כל פעם, גם בשגרה, לתגבר. יש קווים שהם עמוסים, הם בתדירות מסוימת ואתם יודעים עליהם. ברגע שנכנסת מגבלה של 20 נוסעים, אתה מראש צריך לדעת ששם אתה צריך להכפיל את התדירות. השאלה איך אתה עושה את זה ואם בכלל אתה עושה את זה.

אני אענה לך. קודם כל, כרגע - אני אדבר על המצב כרגע - המצב הוא שבשבועיים-שלושה אחרונים חלה ירידה במספר הנוסעים בהתאם להחלטות לגבי מה שקורה בשוק. משרד הביטחון והצבא החליט להקפיא את יציאות החיילים וגם עושה היסעים בעצמו. אנחנו פועלים בפעילות בהיקף מפה מלא כאשר בעצם כל האוטובוסים בתחבורה הציבורית עובדים וגם מתגברים בשעות השיא.

יחד עם זאת אנחנו נערכנו ופנינו לוועדת החריגים בחשב הכללי וקיבלנו את האישור שלה ואנחנו נערכים עם יכולת לקלוט מספר מאות של אוטובוסים מחברות ההיסעים שעבדו מול מפעילי התחבורה הציבורית במימון שלנו לתגבר קווי שירות עמוסים.

אז יש את זה. אתם עושים את זה.

כן. פנינו לוועדת חריגים.

יש החלטה או יש ביצוע?

יש החלטה שעברה ועדת חריגים. אנחנו עובדים עם המפעילים לסגור את הפרטים האחרונים וזה יופעל בקווים העמוסים כשנראה שיש עומסים. אנחנו בקשר יום יומי עם מפעילי התחבורה הציבורית לבדוק את העומסים ולבחון האם נדרשים תגבורים של היסעים או לא. מבחינתנו אנחנו נערכים לאפשר מאות אוטובוסים שיופעלו מדי יום לטובת השירות הזה.

האוצר ישפה אתכם?

ברגע שזה עבר ועדת חריגים, זה גם עבר אישור תקציבי. זה כבר מאחורינו. אנחנו עובדים עם מפעילי התחבורה הציבורית לסגור את הפרטים האחרונים.

מה ההערכה שלכם באחוזים לצירוף מפעילים פרטיים?

קשה לי לדעת מה עומד להיות, כמה נוסעים יצטרכו תחבורה ציבורית. אנחנו נערכנו להיקף של מספר מאות אוטובוסים לתגבורים והכול תלוי בנוסעים, אם ייסעו בתחבורה הציבורית או לא, אם יטילו מגבלות על המשק או לא. אני מזכיר שעכשיו המגזר הציבורי עובד בהיקף אחר, מגיע למשרדים בהיקף נמוך ועובד מהבית. כנ"ל השוק הפרטי. כנ"ל צה"ל. כנ"ל חופשות תלמידים. כרגע, לפי מה שאנחנו מקבלים ממפעילי התחבורה הציבורית, היקף הפעילות המלא, 100 אחוזי שירות שאנחנו נותנים עכשיו, הוא מספק. אני מניח שזה ישתנה. גם במגזר החרדי אנחנו יודעים שזו תקופה שלא כל כך נוסעים בתחבורה הציבורית אלא אחרי ט' באב תהיה התעוררות, שוב, תלוי מה יהיה במשק, ואז נידרש לשירות ההיסעים. אנחנו נערכים לזה.

שים לב, אני בכוונה לא מדבר על תקופת עומס. לתקופת העומס הייתם צריכים להיערך בין בשגרה ובין בקורונה. אני כרגע מדבר על השגרה בקורונה. גם עם הירידה במספר המשתמשים בתחבורה הציבורית בגלל ההנחיות, עדיין אנחנו מקבלים – בכל אופן אני מקבל – תלונות.

גם אני.

בוודאי. חברי הכנסת מקבלים תלונות על אוטובוסים שמתחילים את המסלול שלהם בנקודה מסוימת, עולים 20 נוסעים ומדלגים על כל יתר התחנות. השאלה אם אתם יודעים לראות את התמונה הזאת.

קודם כל, כן. כרגע זה בעיקר סוג של תגבורים נקודתיים. זה לא מערך תגבור שאנחנו יכולים לבוא ולומר שעכשיו צריך 100 אוטובוסים שיתגברו את קו ירושלים-תל אביב.

אולי אני לא מסביר את עצמי. תקשיב. אני אחזור על זה וזה מה שחברי הכנסת רוצים לברר. יש קווים שבשגרה הם מלאים. מבחינתי, הם מלאים עם 35, 40 נוסעים ומעלה. מלאים. אם אתה מדלל את המספר ל-20 נוסעים, אוטומטית אתה יוצר חוסר בהסעה. זה חוסר שהולך ומצטבר.

אני מזכיר שתגברנו את הקווים.

הדבר הנקודתי הזה הוא בפס רחב כי זה יכול להיות בנתניה, בחדרה, בצפון, בדרום, בירושלים, בתל אביב, בכל המקומות שהקווים אכן עמוסים.

אתה למעשה צריך להכפיל את מספר האוטובוסים.

הקווים האלה תוגברו. קודם כל, בתחבורה הציבורית המגבלה היא ל-50 אחוזים מקיבולת האוטובוס ולא 20 נוסעים.

למה לא מכפילים את מספר האוטובוסים?

אני מזכיר שגם מספר הנוסעים ירדה בשיעור ניכר.

מה זה שיעור ניכר? בכמה?

היום אנחנו עם לא יותר מ-60 אחוזים מאשר בשגרה. תגברנו את הקווים האלה ועדיין באוטובוסים, בכוחות ובצי הקיים של מפעילי התחבורה הציבורית. עשינו תגבורים. בכל הקווים שזיהנו עומסים, תגברנו באמצעות המפעילים. כדי לקלוט נסיעות של חברות היסעים, זה צריך להיות מערך מוסדר וברור. אני לא יכול לבקש מחברת היסעים להגיע לנסיעה בודדת פה ומחר נסיעה בודדת שם. זה לא הכיוון. הכיוון הוא להכניס אותם למערך התחבורה הציבורית, לשלב אותם במפות, לחצי יום, ליום שלם, ושיעבדו בפעילות מלאה.

אנחנו שומעים את זה כבר חמישה חודשים. זאת אומרת, התהליך הזה היה כבר צריך לקרות.

אנחנו תגברנו.

שרן, כשר לשעבר אני יכול לומר לך שכאשר אין תקציב או כשזה 1 חלקי 12, לפנות לוועדת חריגים, הפרוצדורה הזאת בחשב הכללי היא פרוצדורה כבדה מאוד. אתם אומרים שאתם אחרי ועדת חריגים.

נכון.

מה הצפי שלך ללוחות זמנים להפעלת המסיעים הפרטיים?

לדעתי אנחנו נסכם עם המפעילים תוך שבוע את הסיפור הזה ואז, ברגע שנזהה את הגידול בנוסעים, הם ייכנסו לשירות מיידי. המפעילים כבר יעשו הסכמים.

מול החברות.

בתקופה שהרכבת לא עבדה, אנחנו תגברנו עם קבלנים את קווי השירות. עשינו את זה. אנחנו עושים את זה כל הזמן.

יושב ראש ארגון חברות ההסעה, ניסים סרוסי.

ראשית, אני מבקש להודות על קיום הישיבה. תחבורה ציבורית היא באמת סוג של פתרון, בהמשך למה שאמר היושב ראש, לפתח רעיונות כדי לצמצם נזקים, וכפי שאמרו גם חברי הכנסת. שמעתי גם את רן שדמי, נציג משרד התחבורה, שאומר שרק אם נצליח לבנות יום עבודה מלא, נכניס את החברות הפרטיות. אני מציע שידברו עם החברות הפרטיות כי אנחנו יודעים לתת גם מסלולים של קו של שעה.

אנחנו מחזיקים 23,000 כלי רכב עם 30,000 נהגים, מתוכם, על פי לשכת התעסוקה, יש לנו למעלה מ-7,000 נהגי אוטובוסים בבתים. אוטובוסים, בלי האוטובוסים הזעירים ובלי המיניבוסים. משוועים לכל פתרון של עבודה. לכן אנחנו מצפים לקבל בוועדה הזאת סוג של פתרון כי לא יכול להיות שנחכה חודשים עד שמשרד התחבורה יחליט שיש לו יום עבודה או לא יום עבודה. אם כבר פותחים את זה ואם השרה הכריזה על זה, אז בואו נתקדם. אם יש כבר תקציב, בואו נתקדם.

איך?

אם הורידו להם 50 אחוזים מהתפוסה, זה אומר הורידו להם בבערך 300,000 מקומות ישיבה ביום.

במקביל ירדו 40 אחוזים במשתמשים.

40 אחוזים שירדו להם, עדיין יש משחק של 10 אחוזים. אם אדוני היושב ראש רואה בתחנות עומסים בקווים מסוימים בעיר מסוימת – בבית שמש, בירושלים, בבני ברק, בתל אביב, בחיפה – אנחנו יודעים לתת פתרון לשעתיים. אנחנו יודעים לתת פתרון לעוד שעתיים בצוהריים. אנחנו לא חייבים יום עבודה מלא אבל אנחנו יכולים לעבוד בשיטה משולבת.
אנחנו את הקורונה הזאת – וכאן אני מבקש מעט להרחיב – התחלנו ב-15 במארס בכך שכל התיירות קרסה ונפלו לנו 2,500 אוטובוסים. מיד אחרי כן הפסיקו את הלימודים ונקלענו למשבר נוסף. עשינו מה שנקרא רק מפעלים חיוניים. עשינו שני קווים ביום. לנו יש הסכמים קיבוציים לנהגים בגלל שרצינו מה שנקרא לרווח ולשפר את מעמד הנהגים ואנחנו משלמים להם יום עבודה מלא גם אם הם עובדים שעתיים ביום. הם מקבלים אצלנו יום עבודה מלא בכל החברות הפרטיות, לדעתי להבדיל מהתחבורה הציבורית. כשלוקחים את זה ואומרים רגע, איך עשינו את זה, ותחת נזקים עצומים, גם אם אני אקבל תוספת של שעתיים ביום – אני יכול לעבוד.

שאלה. נאמר לי שמשרד התחבורה פנה לצה"ל וביקש ממנו לשחרר – תאשר לי – אותו מההיסעים המרוכזים, לשחרר אותו מכל סוגיית התחבורה, רכבות, אוטובוסים, כדי לשחרר את העומסים. זה משפיע עליכם? זה אמור להשפיע עליכם?

רן ציין את זה בדבריו. בימי ראשון עד הצוהריים וביום חמישי מהצוהריים, חיילים לא עולים על ההסעות בתחבורה הציבורית. הם מוגבלים בשעות העומס בימי השיא, ראשון וחמישי.

צה"ל ייצר משהו חלופי לזה?

כן. הפתרון הוא דרך החברות הפרטיות. לצערנו צה"ל נכנס גם הוא עכשיו למגננה ומוציא פחות חיילים ופחות נוסעים. אני לא יודע איך זה הולך באמצע השבוע ורן יכול לומר טוב ממני אבל כרגע זה לא משפיע עלינו. להיפך, אנחנו במצב של ירידה. היינו עד לפני שבועיים עם יותר עבודה בימי ראשון וחמישי בלבד. חשוב להדגיש, לא באמצע השבוע. בתקופה שהתחבורה הציבורית הייתה בהשבתה, אנחנו החלפנו אותה דרך הצבא. זאת אומרת, כשהם היו בהשבתה מלאה אנחנו עשינו את קווי ההסעות של החיילים. זה לא עולה לדיון היום. לפחות אנחנו לא מודעים לזה. אבל ראשון עד הצוהריים וחמישי מהצוהריים, כן.

אתה צודק ב-100 אחוזים. יתרה מזאת, אנחנו יצרנו קשר עם משרד הביטחון ובמקומות שהיו קווים שתגברנו בתחבורה הציבורית – בהתחלה זה היה רק לעיר הבה"דים ועכשיו אנחנו מרחיבים את זה גם לשיזפון ולמקומות אחרים – אנחנו אמרנו לצבא שמבחינתנו אפשר להקטין את היקף הנסיעות בתחבורה הציבורית ולהשתמש בהיסעים והם הולכים לעשות את זה.

מכל רחבי הארץ.

מכל רחבי הארץ למספר בסיסים של הצבא, בעיקר בסיסים דרומיים כמו שיזפון, עיר הבה"דים וכדומה.

אני חייב לציין שבסך הכול אנחנו מרגישים שינוי במשרד התחבורה. קודם לא ידעו שיש בכלל חברות פרטיות. אמר לנו השר הקודם הוא רק נתן לנו רישיונות. עכשיו לפחות מדברים אתנו או עלינו. הפתרון של התחבורה הציבורית שאנחנו מצפים לראות מאות אוטובוסים עובדים, כרגע לא קורם עור וגידים. כנראה שיש או ירידה בתפוסות או שאני לא מצליח להבין מה קורה כאן אבל אין להם כנראה עודף ביקושים או שהחברות יודעות לספוג את התוספת אצלן. החברות הפרטיות לא נהנות מזה, אולי חוץ מכמה עשרות בודדים. ממש לא נהנות מהעניין הזה. לכן כל תגבור בתחבורה הציבורית, מבחינתנו יתקבל בברכה והיינו שמחים שידברו אתנו גם על קווים בודדים.

רן, כשאתה אומר לי בעוד שבוע תסגרו הסכם, עם מי אתה מדבר?

עם מפעילי התחבורה הציבורית.

הם עומדים מול המפעילים הפרטיים. מפעילי התחבורה הציבורית בקשר אתכם?

כל מפעילי התחבורה הציבורית מחזיקים חברות פרטיות תחת החסות שלהם.

זאת כאילו הרפורמה הגדולה של משרד התחבורה של פיזור. אגד הפכה להיות ארבע חברות ו-דן הפכה להיות שש חברות.

משהו בסגנון אבל אלה חברות פרטיות. אני לא יודע אם זו הזכות או לא הזכות שלהן ולכן הםך יפעילו קודם את האוטובוסים שלהם. אם באמת זה יגיע למאות כמו שחושבים, אז במאות אנחנו נהנה מהשוליים. כרגע הם סופגים את זה בעבודה שלהם בחברות שלהם.

תודה.

רגע. לא סיימתי. יש לי עוד עניין, אם אפשר להמשיך.

בבקשה.

חברות האוטובוסים רוכשות אוטובוסים או מיניבוסים כי הן זוכות במכרזים. בפועל, ב-15 במארס המכרזים האלה הופסקו. אני מדבר על מכרזי הסעות התלמידים שצורכים משהו כמו 10,000 כלי רכב ביום, כל החינוך, החינוך המיוחד, החינוך החרדי, ילדים מוגבלים, חינוך משולב, כל מה שאתם מעלים על דעתכם. בפועל אנחנו כחברות פרטיות נקלענו למצב שיש לנו הלוואות בנקאיות מצד אחד, אין שימוש ברכבים שלנו על פי ההסכמים, הרשויות מצאו איזה סעיף בחוזה שאומר שהן מצטערות, לא צריך לפצות אתכם ושלום, לא צריך אתכם. במאי אמרו לנו שנחזור אבל עכשיו עוד פעם לא צריכים אותנו. אנחנו מחזירים נהגים מחל"ת ועוד פעם מוציאים אותם לחל"ת וממשיכים לשלם את ההלוואות כל חודש.

בתוכניות הכלכליות של האוצר, אתם נכללתם בקריטריונים?

לא. זאת אומרת, יש תוכנית כללית.

כללית. אני מדבר על הכללית.

יש תוכנית כללית שלא לוקחת את נושא ההלוואות בחשבון. בתוכנית הכללית שיגיעו עד 100 מיליון שקלים - כשרן שדמי מדבר על חברות, כולן עוברות את ה-100 מיליון שקלים – לא יקבלו שום פיצוי נכון לרגע זה. אם מישהו עשה 99, הוא יקבל.

פעם זה היה 20. גדלנו ל-100. זה כבר טוב.

יכול להיות.

אתמול בדיון אחר הייתה המלצה למסלול מדורג, כי כל סכום שתקבע יהיו כאלה שיהיו מחוץ לסכום. צריך לעשות פיצוי מדורג.

אבל אנחנו מקטינים כי כאשר פרופסור בן שמחו אמר שנצא עם תוכנית מ-20 עד 400, השוק כיוון לתוכנית הזאת. הוא אמר את זה בריאיון בטלוויזיה. בפועל הם החליטו על 100. אני לא יודע מהקורה בין 100 ל-400 מיליון וכמה חברות נכנסות כי זה לא בצד שלי אבל נושא ההלוואות הבנקאיות עבור אוטובוסים עומדים לא מקבל פתרון.

אני חוזר רגע לתלמידים. אם רק ניקח את נושא ההשבתה שהייתה דרך כל המועצות האזוריות והרשויות המקומיות, הם בעצם גרמו לנו נזקים ישירים. קנינו רכבים ואנחנו לא יכולים להפעיל אותם. הם, תחת איזשהו סעיף בהסכם, מבקשים לא לפצות אותנו. אם אפשר לפנות לשר הפנים או למשרד החינוך.

הדבר השני הוא שאם כבר לא רוצים, אז את אותם מכרזים שאנחנו כן עוסקים בהם וכן חתומים עליהם, שיאריכו בתקופת זמן כדי שנוכל לבוא לבנק ולומר שיש לנו אופק להחזיר לכם מחר כי לומר לי עכשיו בוא קח הלוואה ויהיה בסדר בעוד שנה, האוטובוס שלי יכול לעבוד שבע שנים ואחר כך זורקים אותו. אוטובוס זעיר עובד בממוצע חמש שנים וזורקים אותו. אז בעצם מה הם אומרים לי? קח הלוואה ויהיה בסדר. זה לא עובד על יהיה בסדר. קחו את המכרז שלי, ממילא אתם צריכים להשתמש בי בעוד שנה או חצי שנה או שמונה חודשים ותפעילו אותי לפרק הזמן שהשבתתם אותי.

טענה לגיטימית. העלית כמה נקודות שצריך להתייחס אליהן בהמשך. תודה בשלב הזה.

כבוד היושב ראש, אני רוצה להפנות את תשומת לבך לניסיון לפתור את המשבר של תיירות הפנים על גבם של הנהגים המקוריים שהועסקו בחברות הציבוריות שעכשיו נמצאים בבית בחל"ת או פוטרו. אני בקשר עם מאות נהגים, במיוחד מחברות קווים ומטרופולין, שעד עכשיו הם נמצאים בבית ומחכים לחזור לעבודה. הם הוצאו לחל"ת או פוטרו ואין להם דרך לחזור לעבודה.

את רוצה להגיד לי שבוטלו קווים או צומצמו?

כן. אבל עכשיו לשלב את תיירות הפנים, זה תלוי, אם לקחת רק את האוטובוס או את האוטובוס כולל נהג. צריך לתת העדפה לנהגים של החברות עצמן.

עוד מעט נשמע את החברות. שאלה במקום.

חברי הכנסת רוצים להתייחס?

ברשותך אדוני היושב ראש, היות ואנחנו כאן עם כל הגורמים הרלוונטיים – גם אנחנו קיבלנו פניות בעיקר מהדרום – אני שואל על הניסיון להחזרת הנהגים אחרי החל"ת לחברות התחבורה הציבורית עם שינוי בתנאי התעסוקה. לפני שנה-שנתיים היה מאבק והגיעו להסכם קיבוצי נדמה לי. נהגי התחבורה הציבורית – כמו קווים ומטרופולין – ועכשיו עם החזרתם אחרי חל"ת, משנים את תנאי ההסכם. זה פוגע קשות בנהגים. היות והחברות או הייצוג של החברות נמצא כאן, אנחנו צריכים להתריע שזה לא מקובל, זה לא יעבור וכי זה מהווה פגיעה בתנאי העסקה של הנהגים.

ניצול משבר.

רוב הנהגים האלה מגיעים מהפריפריה ועבדו במרכז. זה שילוב שהיה טוב מאוד כאשר העסיקו נהגים מהפריפריה במרכז אבל אחרי הקורונה, אחרי שיצאו לחל"ת, מחזירים חלק מהנהגים אבל עם שינוי בתנאי התעסוקה. יש לי כאן מכתבים והתכתבות בין הנהגים והחברות.

נשמע אחר כך התייחסות.

אם תרצה, אעביר לך אדוני היושב ראש את ההתכתבות.

תמר, רוצה להתייחס עכשיו או יותר מאוחר?

יותר מאוחר.

בבקשה אדוני, תציג את עצמך.

אני בעלים של חברת היסעים במרכז הארץ. מחילה, אני מודה שאפשרת לנו להגיע לכאן. אני סקפטי לגבי המתווה שמדבר על השתלבות בתחבורה הציבורית וזאת מכיוון שהחברות שהן הבעלים של האשכולות, אלה חברות פרטיות בדיוק כמונו וגם להן יש אוטובוסים שהיום עומדים. סביר מאוד להניח, דבר שאני הייתי עושה, שאת האוטובוסים שלי, של החברה הפרטית שאני הבעלים של אשכול זה או אשכול אחר, אם שם היה צורך, מן הסתם באופן טבעי הייתי משלב קודם כל את האוטובוסים שלי. מכיוון שלא מדובר על הכפלה מלאה של התחבורה הציבורית בתקופה אלא רק במוקדי עומס ולחץ, סביר מאוד להניח שהם ימצאו את הפתרונות עם האוטובוסים שלהם ואנחנו שוב נישאר בצד.

בנוסף, איך אתה משרד התחבורה דואג שלא רק קשרים שלי באופן אישי עם הבעלים של סל זה או אחר יסדרו קצת עבודה לאוטובוסים שלי ושאר חברות ההיסעים הפרטיות שאין להן אותם קשרים עם הבעלים הזה או האחר והם קצת ידידים, איך דואגים לחלוקה שוויונית שתבוא מכוח הנחיות של משרד התחבורה ולא מכוח הנחיות של קשרים. אם כבר נוצר פתרון כזה, אני אודה שתתנו לנו את הכלים הנכונים ברמת הנחיות לחלק את זה בצורה שוויונית ואיך בכל זאת, למרות שהם בעלים של אוטובוסים, אנחנו ניתן את האוטובוסים.

משרד הביטחון אתנו? אביב וולמן? לא.

אני חבר הנהלה של ארגון חברות ההסעה ובעל חברה פרטית. גם אני פונה לרן באותו נושא ומבקש שאתם תחייבו את החברות הפרטיות האלה, שמפעילות אשכולות תחבורה ציבורית, לשלם לנו בדיוק את המחיר שאתם משלמים להן. מה שקורה בפועל זה שהן מנסות לגזור קופון לא הגיוני ולנצל את המצב שיש המון אוטובוסים.

מה זה לא הגיוני? באחוזים.

אני לא יודע לומר לך, אבל לפחות 20 אחוזים.

מה שנקרא דמי תיווך.

כן. פרוטקשן.

מסר אחד קצר וברור. תודה רבה. לילך חייבי.

שלום לכולם. תודה לך כבוד היושב ראש על הדיון. אני חברת ועד מנהל בארגון תחבורה בדרך שלנו ואני מייצגת לצורך העניין בדיון הזה את הנוסעים ואנחנו כאן לדבר על נוסע שירות. אמר קודם הנציג שדיבר לגבי המערך, שצריך לתגבר את קו ירושלים-תל אביב. זה לא המערך אלא הנוסעים מצפים ממשרד התחבורה כן להקים איזשהו נוהל ומערך. יש לכם את הידע, אתם יודעים איפה יש עומסים, המפעילים יודעים איפה יש עומסים. להזכיר למשרד התחבורה שבסופי שבוע הרכבת לא פועלת בגלל עבודות תשתית והביקושים לאוטובוסים ידועים. בסוף אם נוסע נשאר שעה בתחנה, פחות מעניינים אותו הנהלים ולא מעניינת אותו הבירוקרטיה.

להתייחס לדבריה של חברת הכנסת שרן השכל, אנחנו בעד ביטול תקנה 3.9.7 או שינוי התקנה. יש אוטובוסים פרטיים של היסעים פרטיים ואפשר להיעזר בחברות האלה לצורך תגבור של קווים. יש לזה כבר תשתית מניסיון של אירועים מיוחדים. אולי בעקבות התפרצות נגיף הקורונה שווה לבנות איזשהו נוהל מיוחד שיהיה למצבי חירום ותגבורים מיוחדים, ושהמידע הזה יגיע בצורה מאוד ברורה וקלה לנוסעים. בסוף את הנוסעים פחות מעניינת הבירוקרטיה הגדולה.

חשוב לי לציין שאנחנו גם מייצגים את ארגון 15 דקות שלא נוכחים בדיון היום. תודה.

תודה. מה זה תקנה 3.9.7?

היא בעצם קובעת שלאף נהג פרטי אסור להעלות נוסעים לאוטובוס שלו ולגבות מהם תשלום. לכן, אם משרד התחבורה לא יכול לתת להם פתרון ומענה הוגן לעומת אפילו החברות הפרטיות של אגד, של מטרופולין ושל האחרים, אולי שווה שהם יעשו בעצמם איזושהי תוכנית היכן משתלם להם.

אני מקווה שכיוונת רק לזמן הזה שלה קורונה.

בוודאי.

לא עושים בלגן במדינה.

בוודאי.

אפשר לעשות את זה בהוראת שעה אבל אי אפשר גם בהוראת שעה בלי קביעת כללים.

אני מסכימה אתך שאם הם מביאים את הנהלים והכול מתנהל כשורה, זה עדיף. אבל אם יש בזה כשלים ובעיות, ואתה שומע את המצוקות שלא ניתנו להם פתרונות, אז שווה לשקול גם את זה.

תודה. רן ברודר.

שלום. תודה על ההזמנה ותודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני מארגון Future Mobiliti. אנחנו עוסקים במדיניות התנועה ואני רוצה להעלות שלושה נושאים בהקשר של החברות הפרטיות.

דבר ראשון, ההגבלה על מספר הנוסעים באוטובוס מגבילה מאוד את נסיעות התחבורה הציבורית ובעולם אנחנו רואים מדינות מודרניות שמתמודדות באותה צורה עם נגיף הקורונה ובהן אין הגבלה. שוויץ, אוסטריה, גרמניה, דרום קוריאה, יפן, אוסטרליה. רוב המדינות לא מגבילות את מספר הנוסעים. אנחנו חושבים שנכון להעלות את מספר הנוסעים באוטובוסים כדי להגביר את האמינות והשירות. אנשים בורחים מהתחבורה הציבורית וזה מצב שיהיה קשה לחזור ממנו. צריך לייצר כאן אמינות.

היה ונשארת ההגבלה, כמו שאמרו קודמיי, צריך לאפשר לחברות הפרטיות לתגבר את מערך התחבורה הציבורית ואנחנו לא מדברים כאן על סכומים גדולים. אם אנחנו ניקח את החודשיים הקרובים, עד ראש השנה, במהלך יולי-אוגוסט ותחילת ספטמבר, לא מדובר כאן על יותר מ-70 מיליון שקלים לכל התגבור הזה. זה יציל את התחבורה הציבורית, זה יציל את המשק ותהיה יכולת לגשת למקום העבודה. אף אחד לא ירוויח כאן סכומים מאוד מאוד גדולים. גם אם התמחור היה לא 3,000 שקלים ליום אלא 2,500 שקלים ליום לאוטובוס, אף אחת מהחברות של התחבורה הציבורית לא תרוויח סכומים.

הדבר האחרון הוא שאטלים. חברות ההיסעים הפרטיות יכולות לסייע למעסיקים להעביר בצורה של שאטלים ומיניבוסים ואוטובוסים בצורה חכמה. יש היום טכנולוגיות של ויה, של מובי, ואנחנו רואים את זה ב-באבל, אנחנו רואים את זה ב-טי טק. יש היום חברות שמציעות שאטלים לעובדים אבל מעסיקים צריכים לשלם על זה מס. הם צריכים לזקוף את זה כהטבה לעובדים ואז או שהעובדים משלמים על זה מס או שהמעסיק מגלם את זה. נוצר מצב אבסורדי שבעצם המדינה מבקשת מס על שירות שהוא תחליף לרכב פרטי, שהוא תחליף מצוין לתקופת הקורונה להביא עובדים למרכז התעסוקה, למקום בו הם עובדים, לא ברכב פרטי, וגם לתת פתרון לחברות ההיסעים הפרטיות.

אנחנו כאן רוצים להעלות את הנושא הזה של שאטלים. שלחנו לוועדה את נייר המדיניות שלנו.

העלית. תודה. עורכת הדין נועה בן ארי, מרכז השלטון המקומי.

שלום. צוהריים טובים. תודה רבה. תודה לוועדה החשובה הזאת, אדוני היושב ראש. אני רוצה לדבר בעיקר על העניין של הסעות ברשויות המקומיות וכפי שהציג את הדברים מר סרוסי, את הנושא של הסעות תלמידים, בעיקר הנושא של הסעות תלמידים, בשני מישורים.

ראשית, אני חושבת שאחד הדברים שאנחנו נתקלים בהם, גם בעת שגרה אבל בעיקר בעת חירום, זאת ההפחתה המאוד מאוד דרמטית של קווי התחבורה הציבוריים עבור הסעות תלמידים, המקומות בהם הדברים האלה מתאפשרים.

בעבר שמענו שחברות התחבורה הציבוריות אינן יכולות לספק מספיק כלים כדי לבצע את ההסעות הללו ושהדבר הזה לא משתלם להן כלכלית ושמשרד התחבורה נוטה לצמצם את השימוש בקווים הללו. זה קרה במספר ערים מרכזיות. ביתר שאת זה פוגש אותנו עכשיו. אני חושבת שהגיע הזמן להציף את העניין הזה מחדש, בעיקר כי אנחנו מוצאים שכרגע יש לא מעט חברות, חברות היסעים פרטיות, שמחפשות חלופה נאותה למקורות התעסוקה, גם של הנהגים וגם של הכלים. בחינה מחדש של הסתייעות באמצעות הקווים הללו והמסיעים הללו והחברות הללו כחלופה לקווי התחבורה הציבורית שהלכו ופחתו, תספק מענה שמבחינתנו הוא וין-וין. פעם אחת, מתן שירותי תחבורה ציבורית להסעות תלמידים במערכת החינוך בשלבי הגיל המתקדמים יותר כחלופה להסעה פרטית שיכולה לצמצם את העלויות ועדיין לספק מענה הולם לחברות ההסעה הפרטיות דרך ההסתייעות בקווים, דרך התחבורה הציבורית. זה במישור האחד. במישור השני זה בהחלט ייצר פתרון מאוד טוב של תחבורה ציבורית עבור התלמידים עצמם.

בעת הנוכחית אני חושבת שיש מקום לבחון את הדברים האלה גם בהיבט הכלכלי של החיסכון שמאפשר מענה.

הנושא השני, הרובד השני של תחום הסעות התלמידים שאותו העלה מר סרוסי, ואני בהחלט מסכימה עם המצוקה ועם הקושי, הוא הסיפור שאנחנו בעצם נאלצנו להפסיק הסעות תלמידים במחצית חודש מארס ולהודיע למעשה לכל חברותך ההסעה על הפסקה מיידית של ההתקשרות. אכן ההסכמים של הרשויות המקומיות כוללים בתוכם סעיף הפסקה מיידי. זה לא מהיום. ההסכמים הללו כוללים את הסעיפים הללו כבר מספר שנים, בין היתר נוכח הצורך המיידי שנחשפנו אליו בזמנים קשים להפסיק הסעה בעיקר באזור הדרום, ביישובי העוטף, ולכן הסעיפים האלה הוכנסו לתוך ההסכמים של הרשויות המקומיות.

אני לגמרי מסכימה עם מר סרוסי שההפסקה המיידית הזאת מרגע לרגע, גורמת נזק מטורף גם לחברות ההסעה, גם לעובדים, גם להעמדת כלי הרכב וגם בהיבט של ההתחייבויות שלהם כלפי גורמים מממנים כאלה ואחרים.

יחד עם זאת, אנחנו נמצאים במצוקה שנים בנושא של עלות ההסעות לתלמידים ברשויות המקומיות והמצוקה הזאת לא יכולה למצוא פתרון מהתקציב של הרשויות המקומיות. היא חייבת למצוא פתרון במכלול הרבה יותר רחב של שינוי שיטת ההשתתפות או אחוז ההשתתפות וקביעת המחיר הנורמטיבי שבאמצעותו משפה משרד החינוך את הרשויות המקומיות בגין הסעות תלמידים. חברות המסיעים פוגשות את הרשויות המקומיות שנה אחרי שנה אחרי שנה עם מכרזים שהם יודעים שמשרד החינוך לא יאשר את המחירים שלהם מבחינת שיעור ההשתתפות שלהם. חלק מהרשויות מצליחות להכניס יד לכיס ולשלם אבל חלקן לא והמסיעים נאלצים להתמודד גם עם מחירים יחסית נמוכים, עם היעדר התייקרויות ועם הצורך לספוג את העלויות הללו כשם שהרשויות סופגות את העלויות העודפות.

אני רוצה להדגיש במיוחד את מה שקרה עם ההחלטה להחזיר את מערכת החינוך והחינוך המיוחד בתוך תקופת הקורונה במתווה של קפסולות שצמצם ב-50 אחוזים את מספר התלמידים שיכולים לעלות על כל אחד מקווי ההסעה. הדבר בא לידי ביטוי בכל סוג כלי תחבורה. זה לא רק לקחת אוטובוס ולהפוך אותו מאוטובוס של 50 לאוטובוס של 20 נוסעים. זה גם לקחת מונית שיכלה להסיע ארבעה ילדים ולהסיע בה רק תלמיד אחד פלוס מלווה. המשמעויות של הפיצול של הקווים האלה היו עבור הרשויות המקומיות פיצול מטורף גם ש לכלי התחבורה הנדרשים, גם של העלויות העודפות, גם של עלויות הליווי, גם של נושא החיטוי. כל הדברים האלה לא יכלו לבוא לידי ביטוי. לשמחתנו – אני אומר את זה בעדינות – התקופה הזאת של הפיצול והקפסולות הסתכם בחודש ימים, כך שהיעדר ההוצאה בגין התקופה שבה כל המדינה שהתה בסגר כיסה בחלקו על ההוצאה העודפת שנגרמה גם ברשויות המקומיות.

בהקשר הזה אני רוצה לומר אדוני היושב ראש שחברות ההסעה בעניין הזה, כפי שנהוג לומר בתקופה האחרונה, נכנסו מתחת לאלונקה יחד עם הרשויות המקומיות ועל כך תודתנו הענקית אליהן. הן נכנסו מתחת לאלונקה, הן ספגו לא מעט, גם הפסדים, גם צורך להעמיד כלים מרגע לרגע, גם עלויות חיטוי וניקוי של רכבי ההסעה שנכפו עליהן מרגע לרגע בהחלטה של שעות לפני חידוש מערך ההיסעים, הם נאלצו להתאים את הרכבים ואת ההסעה לכל מה שנדרש על ידי משרד הבריאות בהתאם למתווים שפורסמו. כל הדברים האלה לא יכלו לבוא לידי ביטוי בשינוי הסכמים.

דבר אחרון ואני רוצה לומר את זה גם בהקשר של דבריו של מר סרוסי בנושא של הארכת התקשרויות. מדינת ישראל פעלה בתקופת הקורונה על מנת להעביר הוראת חוק שתאפשר לרשויות המקומיות להאריך מכרזים והתקשרויות לתקופה של עד חצי שנה נוספת בתנאים זהים לתנאי ההתקשרות המקורית על מנת שלא ניתקל במצב שבו בהיעדר יכולת למכרז התקשרות שהסתיימה, אנחנו נאלץ למצוא את עצמנו בלי שירות ובלי יכולת לתת שירות. הוראת השעה הזו הסתיימה. היא כבר לא בתוקף. היא הסתיימה בסוף חודש מאי ולמעשה אנחנו פנינו למשרד הפנים על מנת לנסות ולחדש אותה ולהאריך אותה לתקופה נוספת. אני חושבת שצריכה להיות פנייה משותפת, גם של הוועדה הזו, גם של חברות המסיעים, של כולנו ביחד. כשאנחנו ביקשנו את הארכת הוראת השעה לנגד עינינו עמדו קודם כל ההתקשרויות עם המסיעים והצורך שלנו לבקש הארכה של התקשרויות קיימות כדי לאפשר מענה גם לחברות ההסעה וגם לרשויות המקומיות לתת מענה הולם להסעות התלמידים.

בהקשר הזה אדוני היושב ראש, עניין נוסף אנחנו כבר חודשים רבים פונים גם למשרד החינוך, גם למשרד האוצר, בדברים שחייבים לשקלל אותם בתוך מחיר ההסעה לקראת פתיחת שנת הלימודים. אנחנו כפסע מפתיחת שנת לימודים שונה מהותית, גם בהיבט של ההסעות והסעות התלמידים לבתי הספר. אנחנו לא נמצא את עצמנו עם צי הסעות היה במקור, אנחנו לא נמצא את עצמנו עם אותם מסלולים ואותם כלי רכב ואנחנו נאלץ להגדיל באופן דרמטי את היקפי ההוצאה להסעת תלמידים. אנחנו נאלץ להגדיל באופן דרמטי את עלויות החיטוי והניקוי ברכבי ההסעה על מנת לענות לדרישות של משרד החינוך. הדברים האלה חייבים לקבל ביטוי באופן בו המדינה מתקצבת את מרכיב הסעות התלמידים שהוא אחד מהרכיבים המשמעותיים ביותר התקציב שהושת על הרשויות המקומיות. העניין הזה חייב להיפתר ומהר.

לסיכום, אלה שלוש נקודות. שילוב המסיעים הפרטיים בתוך קווי התחבורה הציבורית להסעות תלמידים כדי לספק מענה שמוזיל ומאפשר לעובדים הללו לעבוד ולחברות לפעול. לדאוג לשדרוג ושינוי מחיר המסלול הנורמטיבי שיתאים לצורכי קורונה. לדאוג לכך שנוכל להאריך התקשרויות עם המסיעים כדי שנוכל להמשיך ולשלב אותם במערך ההיסעים לקראת פתיחת שנת הלימודים תוך לקיחה בחשבון של כל היבטי הקורונה הנובעים מכך כמו עלויות נוספות, פיצול קווים, הגדלת כמות רכבי מסיעים, הגדלת כמות המלווים בהיסעים. תודה רבה.

תודה. אין ספק שנתת סקירה אבל חלק מהנושאים לא חונים אצלי בוועדה.

אנחנו סומכים על אדוני שהוא ידע להחנות אותם נכונה במקומות שצריך.

זה שילוב של שני תפקידים ביחד.

הניסיון לימד אותנו שכאשר הדברים מגיעים לאדוני היושב ראש, הם מטופלים כמו שצריך.

תודה. אנחנו נשתדל. נעלה את זה, אדרבה ואדרבה. אני אשמח לקבל נייר עמדה מסודר שלכם ונפעל בהתאם. אין ספק שנגעת בנקודות שיופיעו בסיכום.

שאלה. נועה, אני רוצה לומר שעצם זה שחמש דקות אף אחד לא קטע אותך, זה רק מעיד על ציון לשבח לדבריך.

בסוף התייחסת לנושא של המכרזים. שתי שאלות קצרות. הפנייה של הוועדה צריכה חדה. אם את רוצה שאנחנו נפנה - ואני מניח שהיושב ראש שהיה יושב ראש ועדת החינוך, מכיר את הסוגיה – תגידי בדיוק למי לפנות ומה לעשות בנושא התקשרות. אנחנו חודש וחצי לפני שנת הלימודים והשאלה היא מה עושים. אני לא כל כך הבנתי את הסוגיה הזאת של חצי שנה הארכה ואמרת שזה הסתיים במאי.

אני אסביר.

תסבירי את הסוגיה הזאת כי זה חשוב. יכול להיות שאנחנו נצטרך להתייחס ואולי אפילו הקואליציה תתייחס לזה. למה לעשות חצי שנה? בואו נתייחס לשנה.

אף אחד לא צפה.

התוכנית של הממשלה מדברת על יוני 2021. כלומר, נצטרך לחיות עם הקורונה, אז בואו נחשוב עוד חצי שנה קדימה. אם כבר אנחנו פונים בהצעה קונקרטית מעשית, נדבר על שנה ולא על חצי שנה הארכה לגבי מכרזים.

אני אסביר. אני אתחיל מהסוף. קודם כל, תודה רבה על תשומת הלב והדברים הללו. אנחנו פנינו במכתב רשמי למשרד הפנים. אני אדאג שהעתק ממנו יימסר ליושב ראש הוועדה על מנת שתוכלו להבין את האופן בו אנחנו התייחסנו לצורך בהארכת הוראת השעה. ההתייחסות היא להארכת הוראת שעה בתקנות המכרזים ברשויות המקומיות ובמועצות האזוריות. אכן אני מסכימה שכאשר אנחנו עוסקים בהסעות, למשל במכרזי הסעות, טוב יהיה אם אנחנו נאריך את זה לפחות לשנת הלימודים במלואה ולא בחלקיות שנה.

בדיוק. זה גם הגיוני.

במהלך שנת הלימודים הבאה לא יקרה משהו.

כל זמן שקבינט הקורונה קיים, שהוראת השעה תהיה בתוקף. אני אוהב יעילות. אני לא אוהב כל חצי שנה לבקש נדבות.

אגב, הבקשה הוגשה לשר הפנים.

נמצא אתנו יוסי סעידוב?

כן. אני כאן.

למרות שקודם ייצגו אותך, אבל בכל זאת קח את רשות הדיבור.

תודה רבה. אני אהיה מאוד קצר. אני רוצה לדבר על מה עברו בארבעת החודשים האחרונים נוסעי התחבורה הציבורית. אנחנו חיים ברולטה רוסית. אנחנו מגיעים לתחנה, אנחנו לא יודעים אם האוטובוס יעצור לי בתחנה, ואם הוא יעצור – אני לא יודע מה תהיה רמת הצפיפות. אני לא יודע אם אני יכול לשלם לנהג או לא.

אני גם לא יודע אם זה שעומד לידי הולך להדביק אותי. הרבה דברים אנחנו לא יודעים.

לא ברור לי אם האוטובוס עבר חיטוי, אני לא יודע אם ב-10:00 יש אוטובוס או אין, אם יש מזגן או אין מזגן. יש דבר אחד משותף אבל לכל מה שקורה בארבעת החודשים האחרונים בתחבורה הציבורית והוא שהוא מנוגד לכל היגיון. במקום לתגבר את שירותי התחבורה הציבורית, במקום להוסיף נסיעות, במקום לאוורר יותר, במקום לתת יותר מקום לנוסעים וכשיושבים נהגי אוטובוסים בבית, אנחנו מקבלים הפוך. זה אבסורד וזה מגיע ממדיניות שלא מבינה נכון את התפקיד של תחבורה ציבורית במשבר הזה.

אנחנו מברכים על הדיון הזה, מברכים על ההצעה להכניס פנימה את חברות ההיסעים ואת הנהגים שלהן. זה מתבקש והיה צריך לקרות מזמן. משבר הקורונה ילווה אותנו עוד חודשים רבים וזה צריך לקרות.

דבר נוסף. בנוגע לתקנה בה נהגי חברות הסעות יוכלו לגבות כסף. זאת לא תחבורה ציבורית. תחבורה ציבורית היא תחבורה שמעצבת את המציאות, שמעצבת אזורי תעסוקה. זו כן הזדמנות לייצר קווים ישירים לאזורי תעסוקה. זאת כן הזדמנות לקדם תחבורה ציבורית חכמה באזורים הפריפריאליים ובכפרים כדי לפנות אוטובוסים לתוך הערים, אבל לשנות את חוקי המשחק בצורה כזאת דרמטית כשהיא פוגעת דווקא בפריפריה, אנחנו מאוד מאוד מסתייגים ממנה.

לא הבנתי את החשש שלך, אבל לא משנה. מצד אחד אתה רוצה פתרונות, מצד שני יש אי ודאות ומצד שלישי באילוץ אנחנו רוצים לעשות את זה ואתה אומר שזה לא טוב.

אנחנו בעד שמשרד האוצר יממן את זה. יקנה את השירות מהחברות הפרטיות. כן. אין שום בעיה. קו 480 מתל אביב, במקום ארבע פעמים בשעה - - -

אתה נוסע בקו 480 בחינם? אתה עולה מסובסד.

נכון.

אזס אותו דבר אני לא מבין אותך.

נכון, זה מה שהוא אומר.

וכשתבוא חברה פרטית?

היא תעבוד לפי כל הכללים של אותו זכיין.

יפה. בדיוק מה שאנחנו רוצים.

אז למה אתה לא אומר את זה קצר? תודה רבה לך.

אני אסביר את עצמי. אנחנו בעד שאכן חברות היסעים ייסעו בקווים ובמסלולים של תחבורה ציבורית על פי התנאים של תחבורה ציבורית.

אף אחד לא ביקש בלגן. ביקשנו דבר מוסדר ומסודר. תודה.

תודה אדוני היושב ראש. אני מקשיבה לדיון – וסליחה לא הייתי מהתחלה – והנושא הזה מאוד מדובר כבר הרבה זמן. לא מאתמול אנחנו במשבר הקורונה. אנחנו כבר ארבעה-חמישה חודשים עם צפי להישאר עוד תקופה ארוכה. מה שמשותף כאן לכל הנושאים כולל אלה שכביכול לא באחריות הוועדה, אבל אתה מכיר אותם מהוועדה הקודמת שלך, מה שעלה כאן לגבי הסעות תלמידים, הכול כאן מדובר בשירות שהוא ציבורי. יש כאן עניין למגזר הציבורי. אנחנו בכנסת מתעסקים עם העסקים הקטנים, עם חברות פרטיות, עם תיירות, עם אירועים ועם כל מיני דברים אבל כאן מדובר על תחבורה וזה שירות שהמדינה מספקת. אנחנו כבר ארבעה חודשים בתת-ביצוע מאוד מאוד משמעותי בגלל ההגבלות. יש ירידה בביקושים, אין ירידה בביקושים, נושא התחבורה, אנחנו גם יודעים שזה ביצה ותרנגולת. כשהאוטובוסים עמוסים ויש פחד שהם יידבקו, אנשים לא ייסעו. אבל אנשים עדיין צריכים לנסוע. הבת שלי נוסעת, עכשיו חופש גדול, היא בת 14 והיא נוסעת לחברות, לבריכה שעכשיו פתחו.

וחייל לא יכול לחזור לבסיס לא ביום ראשון ולא ביום חמישי.

בדיוק. כלומר, ביקושים יש וגם אם הם ירדו, עדיין מדובר בשירות ציבורי המדינה אמורה לספק אותו. אין סיבה שלא ייסעו בימי שישי ובמוצאי שבת, אני כבר לא מדברת ושמה בצד את הנושא של השבת עצמה. מצד אחד יש צורך שהוא ציבורי ומהצד השני יש את אלה שיכולים לספק אותו, שאלה חברות ההיסעים הפרטיות שכרגע מושבתות ושמענו על בעיות הפיצויים. למה לא לחבר אותם?

אני אומר לך. המדינה עכשיו יצאה עם שתי תוכניות כלכליות בעקבות הקורונה. מצד אחד נדיבות, נכון? מוציאה במקומות שהיא לא עושה בשגרה. לא צריך את התוכניות האלה בשגרה כי יש את תקציב המדינה. לא יתכן שבאים לפתור בעיה, אנחנו נרד עם רזולוציות עם זכוכית מגדלת ונראה אם כן צריך את הקו הזה או לא צריך אותו. רשות התחבורה, אני מדבר אליכם. כמו שאתה בשגרה מפעיל ברפורמה שעשה ישראל כץ בזמנו בפריפריה קווי תחבורה, ואנחנו רואים אותם, מי שחי בפריפריה לפעמים שואל את עצמו מי עולה לקו הזה, אבל הוא נוסע בקביעות והחברה מקבלת מהמדינה והמדינה דואגת אפילו בשביל נוסע אחד שייכנס למושב או לכפר או לקיבוץ והיא לוקחת אותו. בתקופת הקורונה צריך לקחת מתמטיקה קרה. חשבון קר ואתם צריכים להיאבק מול האוצר בקטע הזה. לצאת מהקיפאון ולא לחכות שהטיל ייפול ולדעת שאם הקו הזה בשגרה שווה 100, ועכשיו אין לי יכולת לתת 100 בגלל ההנחיות ולכן אני נותן 60 – אני מזמין 40 שיהיו ריקים, שיהיה ביקוש או לא יהיה ביקוש. אי הוודאות של האזרח קיימת. אמרתי לך שכאשר יש קו – בסדר, ירד הביקוש – שמתחיל בנקודה מסוימת והוא ממלא 20 נוסעים אחרי שתי תחנות, תחנה שלוש, ארבע, חמש, שש ושבע, אתה מדלג עליה. הנהג אפילו לא ממצמץ ולא אומר להם סליחה. הוא לא צריך להגיד סליחה, שלא תבין זאת ממני, אבל זה שעומד בתחנה, מסכן, מה הוא אומר? באוטובוס הבא. אבל באוטובוס הבא שוב באו נוסעים חדשים בתחנה הראשונה והשנייה ושוב הוא לא עוצר.

אין מדע מדויק וגם לא יהיה לך מדע מדויק ביום שהכול יהיה ממופה ויהיה לך חדר מצב והכול יהיה עם אפליקציות ותוכל לדעת ברזולוציות כמה נוסעים והיכן הם עומדים, ואמר לי פעם מישהו שצריך להגיע למצב אידיאלי שאדם יעלה עם הטלפון שלו, עם הנייד שלו, ונגבה גם את התשלום. אין לך את זה היום. צריך לבוא לאוצר. כנראה שהקורונה לא תעזוב אותנו בחודשים הקרובים. צריך לבוא עם תוכנית. את זה צריך לומר לשרת התחבורה. זה יופיע בסיכום הדיון. לפרוס את המפה ולומר שכרגע, בגלל מצב ההנחיות של משרד הבריאות, יש לי צמצום של 20 אחוזים בתדירות הקווים ואני מבקש 20, 30 אחוזים, מכניס 30. 40 אחוזים, מכניס 40. ירד הביקוש או לא ירד הביקוש, לא צריך להשתנות. המצב השגרתי לא צריך להשתנות. זו נדיבות של שלטון.

זה לא רק נדיבות. זה גם ההבדל בין חכות לבין דגים. אומרים שבמקום לתת כסף כפיצוי באבטלה, קנו את השירות. האנשים רוצים לעבוד.

צודקת. נכון.

גם כך הם מפצים, אז במקום לפצות את אלה שמובטלים בבית, תנו שירות לציבור, תנו להם להיכנס לקווים.

ירדתי לסוף דעתך?

לגמרי.

תודה. אני רוצה לתת את רשות הדיבור לעוד אנשים לפני שנגיע לסיכום. עופר חכים, מנכ"ל אגד היסעים

צוהריים טובים.

לגמרי.

תודה. אני רוצה לתת את רשות הדיבור לעוד אנשים לפני שנגיע לסיכום. עופר חכים, מנכ"ל אגד היסעים.

צוהריים טובים. אני רוצה קודם כל לומר ששוק ההיסעים הפרטיים, מאמצע חודש מארס, ירד בסדרי גודל של בין 40 ל-50 אחוזים בסך הכול. תגבור של תחבורה ציבורית לא יפצה באמת על כל הנזקים שנגרמו לנו אבל אומר איפה כן אפשר. יש כאן איזו דילמה שאמר אותה גם סרוסי לגבי העניין שאפשר לתגבר גם שעה או שעתיים או שלוש במשך היום אבל נהג שנמצא היום בחל"ת ומקבל דמי אבטלה, אין לו כדאיות כל כך גדולה לחזור לעבודה אלא אם יהיה איזה מנגנון שאומר שאנחנו נחזיר אותו לעבודה לטובת התגבור של תחבורה ציבורית או היסעים ספורדיים אקראיים כאלה ואחרים והמדינה תשלים את השכר שלו בדמי אבטלה. היום לא כדאי להחזיר נהג לעבודה כי אם אנחנו נחזיר אותו לעבודה ורמת השכר שלו תהיה נמוכה והתגבורים ייפסקו - -

אמר לך ניסים סרוסי - נכון, יכול להיות שיש נהגים שהם ב-100 אחוזים חל"ת - שחלק מהחברות ממשיכות לתת שירותים ובמקום יום שלם, יש להם קווים שהם יכולים להפעיל אותם בשעתיים או בשלוש שעות. הוא כבר מעסיק את הנהג הזה, הוא בהסכמים קיבוציים. החשש שלך הוא לגבי חלק מנהגים אבל על חלק זה יכול להוות פתרון.

כמו שאנחנו יודעים, אני חושב שבגרמניה יש מודל שעובד בצורה הזאת שהמעסיקים בעצם קבלים פיצוי או השלמה, במקום לשלם לעובד דמי אבטלה – אני מתחבר למה שאמרה חברת הכנסת תמר זנדברג, לתת חכות ולא דגים – להשלים למעסיקים את דמי האבטלה שממילא היו משולמים לעובדים אבל על ידי כך להחזיר את העובדים למעגל התעסוקה. אני חושב שהדילמה הזאת, בעיקר בשוק מדולל כל כך, כשאין תיירות, לא תיירות נכנסת לא תיירות פנים, לא הסעות ועכשיו גם אין בתי ספר, ותגבור התחבורה הציבורית הוא טוב, הוא חשוב אבל בסופו של דבר הוא לא זה שיביא את הפתרון לענף הזה. לכן שילוב הכוחות בין המדינה, הביטוח הלאומי עם השלמת דמי אבטלה לנהגים, אני חושב שזה יניע מחדש את הגלגלים ויאפשר לחברות כמו סרוסי ואופיר, אותם שמענו קודם, להחזיר נהגים מחל"ת גם אם העבודה היא לא עבודה מלאה. העיקר שהגלגלים ימשיכו לעבוד ושיהיה אפשר גם בתקופה הזאת להחזיר הלוואות על האוטובוסים שניקנו במיליונים. כמו שאמרת כבוד היושב ראש, אנחנו לא יודעים מתי הדבר הזה יעזוב אותנו. אבל הבטחת ההכנסה עד יוני 2021 בהקשר הזה עלולה לעשות הפוך, היא עלולה לעודד עובדים להישאר בחל"ת כי דמי האבטלה מבוססים על רמת השכר שהייתה להם טרום הקורונה.

חכים, אני אמליץ למשרד התחבורה לקחת אותך כיועץ ויש לך הרבה מה לייעץ להם. כרגע הדיון כאן הוא שילוב של המסיעים הפרטיים במערך התחבורה הציבורית בעת הזו כשהם לא בפול טיים ג'וב. אתה כנציג אגד היסעים יודע לומר לי אם זה ישים, לא ישים? אתם בכלל רוצים את זה? אולי אתם לא צריכים. יכול להיות שיש לכם חברות פרטיות.

קודם כל, בוודאי שאנחנו צריכים. כמעט 40 אחוזים מהנהגים ומהפעילות מושבתת בגלל הנושא הזה. מה שאמרת, הוא נכון ביותר בהקשר של המתמטיקה. בסופו של דבר, כדי שלא יהיה מצב שבן אדם בתחנה השלישית לא יעלה לאוטובוס כי באוטובוס יש 20 נוסעים והוא מלא, צריך מראש לרפד את הקווים האלה. בדיוק כפי שאמרתם. העודף הזה יכול מאוד לעזור לחברות ההיסעים הפרטיות.

תודה. אהרון נויבויאר.

שלום לכולם. יישר כוח על הוועדה החשובה הזאת. אני רוצה להתייחס בקצרה כי כבר טחנו את כל הנושא הזה אבל יש משהו אחד מאוד מהותי. הענף שלנו, של חברות ההסעה הפרטיות, הוא קריטי כי ב-1 בספטמבר, עת ירצו התלמידים יחזרו ללמוד ויצטרכו הסעה, לא יהיו חברות כאלה. החברות שלנו יקרסו כי אין לנו מספיק עבודה. כשאנחנו רוצים להתחיל לעבוד בתור תח"צ, אנחנו יודעים למחשב את האוטובוסים שלנו ולתת להם מענה איך לגבות כספים. אנחנו חושבים שקודם כל חשוב לתת את העבודה, לפני החברות הפרטיות כמו קווים או החברות הגדולות, לתת לנו, לחברות האלה שאחר כך נותנות שירות לתלמידים, לתת לנו את האפשרות לעבוד. כך נוכל ליצור את הגלגל הזה של הווין-וין סיטיואיישן לכולם.

יש נהגים בחל"ת.

זו התחנה הבאה. אני עכשיו הולך לשמוע נהגים.

אנחנו לא חושבים שאנחנו צריכים לחכות לראות אם יש עומסים בתחבורה הציבורית.

תודה רבה לך. תמר אוחנה, כוח לעובדים. נשמע מה לעבדים יש לומר.

שלום לכולם. תודה רבה על ההזמנה ועל הדיון החשוב הזה. אני אומר שבכוח לעובדים, באיגוד ועדי התחבורה, מיוצגים אגד תעבורה, סופרבוס ודן בדרום, וועד הפעולה של נהגים גם מחברת אגד.

אני אומר ממש בקיצור מספר דברים. אנחנו צריכים לזכור שלצד כל השיח על ההיסעים, יש מחסור של כ-4,000 נהגים תחבורה הציבורית טרום הקורונה. המשבר הזה עכשיו כביכול הוא בצד מכיוון שאכן יש הרבה נהגים שהם מחוסרי עבודה, אבל צריך לזכור שהמחסור הזה נובע גם משכר נמוך, אלימות מאוד מאוד עולה שאנחנו רואים אותה כל הזמן, חוסר ביטחון תעסוקתי, היעדר גמול הוותק במקצוע ודברים נוספים שכבר עכשיו אנחנו מעלים וגם שלחנו את נייר המדיניות בנושא לוועדה, דברים שצריך לדבר עליהם כבר עכשיו כי הם רלוונטיים והם יכו בנו בחוזקה גם בהמשך ונראה - חברות ההיסעים ימשיכו בעזרת השם, בקרוב אני מקווה, לפעול כסדרן – ירידה דרסטית במספר הנהגים. כתוצאה מכך יהיו עיכובים, אנחנו רואים גם היום בקווים. אני חוזרת על מה שנאמר כאן ואומרת שהתגבור בקווים הוא משמעותי והוא חשוב מאוד.

דבר אחרון, נושא המחיצות. הוא תוקצב אבל הוא עדיין לא בוצע ואנחנו רוצים להדגיש את הנושא הזה.

נשמע על זה בהמשך. אלעד מלכה.

תודה רבה אדוני היושב ראש על הדיון ותודה רבה על רשות הדיבור. ברשותך, אני אתייחס לשלוש נקודות.

נאמר כאן קודם כאילו העומס לא מאוד מאוד כבד על התחבורה הציבורית כיוון שלצד ההגבלות על 50 אחוזים מהמקומות, יש ירידה של 40 אחוזים בביקוש. כל זה היה נכון אם בשגרה היינו ב-100 אחוזים תפוסה. אנחנו בשגרה ב-120 ו-130 אחוזים, כך שגם אחרי שיש 40 אחוזים ירידה בביקוש, אנחנו עדיין רחוקים מלספק את הצורך ואת השירות. אני מאמין שכל מי שנוסע בתחבורה הציבורית כמו עבדכם הנאמן, יודע שמגיעים לתחנה, האוטובוס, מדלג על התחנה כי אסור לו להוסיף נוסעים. אנחנו מאחרים לעבודה, מאחרים למסגרות של הילדים בסוף היום כדי לאסוף אותם משם וכמעט בלתי אפשרי להתנהל בצורה הזאת. הנתון של 40 אחוזים ירידה, הוא נכון אבל צריך לקחת בחשבון שאחוז התפוסה בשוטף הרבה יותר גבוה מ-100 אחוזים ולכן זה לא מייצג ירידה של40 אחוזים מהקיבולת של האוטובוסיטם.

תרמת לנו לדיון.

שמח לשמוע. נקודה נוספת. אני מעלה כאן שוב את הנושא של תקנה 3.9.7. אנחנו ארבעה חודשים אחרי שפרץ משבר הקורונה למדינת ישראל והמגזר הציבורי עדיין לא מצליח לספק את המענה. אני בטוח שחברות ההסעות, היזמים הללו, היו יודעים לספק את המענה בהרבה פחות זמן.

זה נאמר.

הם היו מפצים על הפערים בביקוש בצורה הרבה יותר מהירה. התלות הזאת של משרד התחבורה במשרד האוצר רק מקשה ומעכבת אותם מלפעול לטובתם ולטובתנו כנוסעים. לטעמנו זה הפתרון המרכזי שיכול לצאת מכאן.

ניסים, לפני שאני עובר למשרד התחבורה, רצית להוסיף משהו?

כן. אני רוצה להתייחס לדברים של נועה. קודם כל, באמת שמעתי הרבה מחמאות.

אני שמעתי הרבה אמפתיה למפעילים הציבוריים.

כן. הייתי שמח שמעבר לאמפתיה, לתמיכה ולחיבוק, היא תדאג לפיצוי כזה או אחר אבל אני רוצה גם להתייחס לדברים עצמם. זאת אומרת, אחד זה פיצוי.

אני רוצה לשאול אותך שאלה. החוזה מדבר בעד עצמו. אמרה נועה בצורה הכי ברורה ושמה את זה. איך הסכמתם לדבר כזה?

קודם כל, זה חוזה אחיד. אתה לא יכול לשנות פסיק בהסכם. שנית, ההסעות שהיו מול הרשויות עברו לעבוד דרך המשכ"ל והמשכ"ל מהווה משהו כמו 40 אחוזים מסך כל העבודה של החברות הפרטיות. הוא גוף מאיים ואתה לא יכול לעבוד בלעדיו.

תקשיב. הנה, נועה לא מקשיבה לנו. אתה יודע מה זה כוחות השוק? השאלה אם אתם מאורגנים, אתם יודעים להתארגן. אני לא אומר לך עכשיו לך תעשה. אני לא יכול לבוא בטענות לנועה. נועה מתוקצבת מהמדינה. מרכז השלטון מקומי משופה מהמדינה, הוא זרוע ביצוע של השלטון המרכזי והוא משופה בהתאם. יש לו תעריף. היא תעשה את החוזה. אם היא הייתה מקבלת מהמדינה תעריף, כזה שאומר לה שיש לה קפיטציה לשנה שלמה, קחי אותה, מגיע לך. יכול להיות שלא הייתה שמה את זה בחוזה. אנחנו צריכים את קורונה כדי להיחשף ולחשוף כל מיני כשלים.

אני אומר כבדיחה. כל אלה שעובדים בענף עונתי, אנחנו כילדים בבאר שבע, איך מכרו פעם נפט? היו מחממים את הבית בנפט. מכרו באמצעות עגלה וסוס.

זה לא בדור שלך.

בדור שלי.

אתה לא בגיל שהיו הולכים עם עגלות נפט.

אני יליד 1960. תעשי חשבון. העובדים העונתיים, בחורף הוא מוכר נפט אבל בקיץ לא, ואז מה הוא ימכור? אבטיחים בעגלה. אני אומר את זה בהומור. היצירתיות נעלמה? כאן זה כשל שצריך לטפל בו. מרכז השלטון המקומי, בצדק, הוא משופה על ביצוע והוא ייתן לך חוזה על ביצוע.

אתה בטח מכיר את הסיפור שמפסיקים להאכיל את הסוס כל יום אלא מאכילים אותו כל יומיים ובסוף אותו סוס מת ואנשים מתחילים להביע דאגה. אני לא מכיר את נועה ברמה האישית אבל אני חושב שיש כאן קצת היתממות. כן היה אפשר לסייע לחברות שקנו במיליוני שקלים רכבים ופתאום הפסיקו את עבודתם.

מאיפה?

אם היא מתוקצבת מהמדינה - אני לא מכיר את השיטה – יכול להיות שיש לה.

היא אומרת לך שהתקצוב לא מספיק בשוטף. היא העלתה את זה באותה נשימה. זה לא מתוקצב אחד לאחד.

יכול להיות ואנחנו אותן חברות שהסענו רק תלמידים, לא יכולנו לכסות את ההוצאות עבור הנהגים כי אנחנו משלמים להם שכר עבודה מלא ויצאנו לעבודה. לא בכינו ולא קיטרנו. כשאנחנו יוצאים לעבודה של שני קווים בעיר, וזה לא מכסה לנו את יום העבודה, אנחנו עושים כי זו המחויבות שלנו. אנחנו כאן כדי לעבוד. לא באנו לבכות. היא מספרת לי כמה אנחנו נחמדים וטובים. באמת, היא מאוד אמפתית, אני ממש התרגשתי כששמעתי אותה אבל בסוף היום אני נשאר בלי תוספת של שקל. הם עושים חוזים בלי הצמדה למדדים ולנו יש התייקרויות ואנחנו לא מקבלים.

חשוב לדעת את זה, אני לא מזלזל, אבל אני אומר לך מטרת הדיון. זאת התועלת שבדיון. קודם כל אנחנו מציפים, שמים את זה על השולחן ומגלגלים את זה הלאה ודורשים פתרונות ותשובות. אם לא היה הדיון הזה, לא היינו נחשפים לסוגיה הזאת. כשרואים אתכם על הכביש מבריקים, חדשים, עם וילונות, הכול נראה ורוד עד כדי כך שאתה רוצה להיות נהג תיירות אבל המציאות היא קשה.

אני חייב לומר לך לגבי נהגי התיירות שאלה נהגים מיוחדים. הם יושבים עכשיו בבית ולא סופרים אותם כי הם סטטיסטים אבל אלה נהגים שמוכנים לצאת לשבוע מהבית ולפעמים לצאת בסופי שבוע, לקום בלילה ולצאת. העבודה שלהם ממש אל מסודרת ומגיע להם כבוד.

אני רק אומר ששמעתי מנועה לגבי התחבורה הציבורית עם הסעות תלמידים. כשאנחנו מסיעים, לנו יש אוטובוסים, מה שנקרא, עם ציוד מיוחד – חגורות בטיחות, פנסי הבהוב, קורסים והשתלמויות לנהגים בהסעות תלמידים. בתחבורה הציבורית זה לא קיים. פתאום אני שומע שמשרד התחבורה לא רוצה את התלמידים אצלו בהסעות כי זה יוצר לו עומסים בשעות השיא. מצד שני התלמידים כן נוסעים אתם, לא יודע מה הטעמים שהם כן נוסעים אתם, התלמידים היותר בוגרים, בלי שום קטגוריה ובלי שום מגבלה. אנחנו מחויבים לעשרות דוחות, מפתחות לשכחת ילדים וכל מה שאתם מעלים על דעתכם והם מפעילים אותם בתחבורה הציבורית.

תוך כדי הדיון צף לי רעיון. יש בתי ספר. היום מדינת ישראל, משרד החינוך מעדיף קמפוסים גדולים של מרכזי חינוך, של 700 ילדים. קח יישוב ממוצע. אתה אומר 800-700 תלמידים. יש לך מציאות שמשכונה או מרחוב מסוים אתה ממלא אוטובוס. אתה מעלה את הילדים לפעמים מכיתה א' או חטיבת ביניים או תיכון יחד עם האוכלוסייה הכללית בקווים עמוסים. חומר למחשבה. זה יכול לעזור. המדינה תסבסד כמו תחבורה ציבורית, כמו תעריף של תחבורה ציבורית. יהיה קו ייעודי למוסד החינוכי. זה מתקיים. אני לא חידשתי כלום.

מהכסף שלקחו לתנועות הנוער העבירו למשרד ואת הכסף השאירו שם.

את לא שוכחת את זה.

זה לא שהמצאתי את הגלגל וזה לא שאני גאון. אני יודע שזה מתקיים אבל זה מתקיים לפי בקשות של פונקציונרים מול משרד התחבורה. אני רוצה להפוך את זה לנחלת הכלל. אני לא רוצה לקחת קרדיט לעצמי או מישהו אחר ייקח קרדיט. שזה יהיה נחלת הכלל. אם קשה לחברות התחבורה הציבורית לעשות את זה, המסיעים הפרטיים ישמחו לקבל את הסבסוד הזה ולעשות את זה.

יפה מאוד.

ברצון רב.

סרוסי, תסכם.

אולי תגיד מילה לגבי הבנקים.

אדוני, כשדיברנו על יצירתיות, העלינו את עניין התלמידים, אם אפשר להעביר את התלמידים מהתחבורה הציבורית אלינו, דבר שמאוד יכול לעזור לנו. אולי משרד הביטחון.

יש את עניין ההלוואות הבנקאיות. מאחר וההלוואות הבנקאיות הן בין 13,000 ל-15,000 שקלים כולל הביטוח כל חודש, חברות שיש להן 100 אוטובוסים, זה מיליון ו-300,000 שקלים בחודש, אובדן הכנסות קיים. המערכת הבנקאית נתנה לנו שלושה חודשים ועכשיו נותנת לנו עוד שלושה חודשים, כל אחד לפי היכולות שלו. אני מניח שהבנקים לא רוצים ממש את האוטובוסים בחניונים. ביקשנו פתרון דרך התחבורה הציבורית שכרגע עוד לא קורה ואולי יקרה בקרוב. צריך איכשהו להורות לבנקים או להנחות אותם לתת פתרון לתקופת הקורונה. זאת אומרת, שאנשים יוכלו לא לשלם.

רגע. הגרייס בהלוואות לא חל עליכם?

ה-גרייס חל לשלושה חודשים ועכשיו האריכו לשישה חודשים. כל אחד צריך ללקט מול המערכת הבנקאית. המערכת הבנקאית צריכה לקבל הנחיה, אם אפשר, אני לא יודע איך זה עובד, לדחות את זה בשנה. כל חברה יודעת להתארגן. חברה תיירותית אומרת שאנחנו מקווים שבמארס-אפריל שנה הבאה יחזרו התיירים לארץ.

בפרקטיקה, כשהחליטו על שלושה חודשים, הלכת עם כל הפרוצדורות לבנק. נכון?

נכון.

עכשיו, כשהאריכו, חזרת על אותן פרוצדורות?

נכון.

זה מטורף.

רגע. אם ביקשת הלוואה מהבנק והוא דחה לך בשלושה חודשים, די בקלות הוא דחה לך לשישה חודשים אבל בזה זה נגמר. שישה חודשים נגמרים החודש, באוגוסט. אם לא נקבל דחייה מסודרת לשנה קדימה, חברות התיירות יקרסו לחלוטין. החברות האחרות שעובדות חצי מחזור, יחזיק אותן עוד כמה חודשים אבל כולן בדרך למטה.

אין לי בעיה לקרוא לבנקים לעשות את זה.

אנחנו מההלוואות, אם נדחה אותן ולא נקבל בצד השני את התמיכה במכרזים, אנחנו לא צריכים את האוטובוסים. הדחייה בכלל לא עוזרת לנו. זה הולך ביחד, אדוני היושב ראש. גם הרשויות המקומיות צריכות להאריך לנו את המכרזים וגם הבנקים. כך נוכל להתגבר על המשבר הזה. תודה.

הרווחת את זה בדיון הזה. תקבל את זה. תודה.

הדיון הזה הוא גם על התחבורה הציבורית והעובדים בה. העובדים שעכשיו צריכים. עשרות עובדים ונהגים שפוטרו והוצאו לחל"ת מחכים לתשובה מתי הם יחזרו לעבודה. זאת שאלה מאוד פשוטה. עכשיו, אחרי הדיון הזה, נוספה להם עוד דאגה. אם אתם חושבים לשלב עוד אוטובוסים של תיירות פנים, האם יועסקו, האם יחזרו, איך יחזרו, מתי יחזרו. האם אתם מודעים למשברים הקיימים בחברת קווים ומטרופולין? מה אתם עושים למען הנהגים האלה? הנהגים האלה סוחבים משבר על גבי משבר. גם קבלת כספים ביד, מה שמסכן את החיים שלהם. מי שרוצה להקל על אוכלוסיית הקשישים, שייתן להם לנסוע בחינם. למה לסכן את חייהם של הקשישים וגם של הנהגים? נהגי האוטובוס לא מוכרים כמקצוע במוסד לביטוח לאומי ולא באף מקום אחר. כשפוטרו עכשיו, אין להם מה לעשות. הם באתגרים כל כך קשים והשאלה מה עושים אתם, עם הנהגים שהוצאו לחל"ת.

ברור. תודה. רן, קיבלת הרבה שאלות.

אולי לפני כן, גם אני אומר מילה-שתיים כנציג המוניות. גם אצלנו יש בעיות רציניות.

נשמע צליל של טענה.

כן.

ביקשת רשות דיבור? לא ביקשת. בבקשה, דבר.

תודה. אני אעלה את הבעיה הרצינית ביותר של נהגי המוניות. נהגי המוניות שמסיעים ביום רגיל, מצב רגיל, למעלה מ-400,000 אנשים ביום, וזה נתון שכולם צריכים לדעת אותו, אנחנו מדברים כאן על קרוב ל-24,000 מוניות שמעסיקות עוד קרוב ל-12,000 נהגים שניים. בערך 36,000 מוניות עובדות ומסיעות המון אנשים. במצב של היום עם הקורונה, נכנסנו לפלונטר רציני.

בכמה ירדו הנסיעות?

כמעט ב-70 אחוזים. 70 אחוזים.

מ-400,000 ביום?

אנחנו בקושי מסיעים 170,000-160,000. מקסימום.

זה בגלל התיירות?

אין תיירות, עסקים לא עובדים בערב, המסעדות וכולי. אנחנו קשורים בכולם. למעשה אנחנו יכולים לעבוד, אבל אם האנשים לא עובדים, אין לנו עבודה. אנחנו תלויים בתיירים, בבתי העסק, במסעדות, בבתי ספר ובכולם.

מה שקרה אתנו, זה יותר גרוע מהכול. כעצמאים אנחנו נמצאים – ו-50 אחוזים מענף המוניות הם אנשים מעל גיל 67 – במצב שכבר ארבעה וחמישה חודשים לא עובדים. הם אומרים לי שהם לא יכולים לעבוד כי הם אנשים בסיכון, גם מבוגרים מעל גיל 70 ויותר וגם כאלה שיש להם מחלות. לאזרח הרגיל אומרים שהוא ישב בבית וייתנו לו השלמת הכנסה, עוד 4,000 שקלים כשהוא בבית. אני כעצמאי נמצא היום בבית ומקבל בקושי, כאזרח ותיק, את ה-2,035 שקלים מביטוח לאומי והעסק שלי סגור בתוך הבית כי אני לא יכול להפעיל אותו כי אני מבוגר ואסור לי לצאת. אני אומר, תעזרו לי בזה שתכניסו אפשרות כי מה שקרה זה שהכנסת אותי למצב שבמקום ארבעה נוסעים אני יכול להסיע היום רק שני נוסעים.

העלתה חברת הכנסת שרן את הנושא הזה של מיגון. אנחנו אומרים שבמצב כזה שהאנשים האלה כבר יושבים שלושה-ארבעה חודשים בבית, הם מבקשים שיסדרו להם אפשרות שהמדינה תסבסד להם – הם רוצים לצאת לעבוד כמה שעות כדי להשלים הכנסה כי ב-2,035 שקלים לא טוב להישאר בבית – שיכניסו את האפשרות שנשים מיגון ונסיע שלושה אנשים במקום שניים. אם אתה מכניס מיגון מאחור, שני נוסעים, אני יכול לשים ביניהם מחיצה וקדימה אני גם אשים מחיצה, כך שאני יכול להכניס עוד נוסע, כך שיהיו שלושה נוסעים. זה יעלה לי את האפשרות שאני יכול להסיע יותר אנשים. אנחנו גם מסיעים ילדים.

כל הדברים האלה ביחד, אנחנו נמצאים במצב שנהג המונית מרגיש – במיוחד האנשים המבוגרים שסגרת אותם בבית ואתה אומר להם לא לעבוד והם כעצמאים לא יכולים לקבל כלחם – תן להם לפחות אפשרות מיגון. בזה משרד התחבורה והאוצר צריכים לטפל. אני פניתי אליהם וביקשתי עזרה בנושא ואני מקווה שנקבל.

כמה זה לכל מונית?

בין 700 ל-800 שקלים. זה יעזור אנשים האלה לצאת לעבודה.

תודה. זה לא הנושא, אבל אפשרתי לך.

מיגון הוא לא הנושא?

נפל האסימון. הבנו. תודה. משרד התחבורה.

אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שהועלו כאן. ראשית, נושא המחיצות. התחילו התקנות של המחיצות. אגף הרכב אישר כרגע את הדגמים לאוטובוסים העירוניים. במהלך השבוע, בשבוע הבא, יאושרו גם הדגמים לבין-עירוניים והמפעילים הונחו לרוץ עם הנושא הזה שהוא חשוב לנו, חשוב למפעילים וחשוב לנהגים. אני באופן אישי מלווה את זה.

המשרד מסבסד את זה?

המשרד מסבסד את זה.

לעניין קווי התלמידים. אנחנו כמשרד התחבורה, כרשות התחבורה הציבורית, לא חושבים שאנחנו צריכים לבצע נסיעות קווי תלמידים.

גם אני חושב.

יש סטטוס קוו היסטורי שקיים, שאנחנו לא יכולים כרגע לבטל אותו או להתנער ממנו. כרגע, גם בחודשי הקיץ, אין באמת קווי תלמידים אבל כמדיניות אנחנו לא רוצים לבצע קווי תלמידים.

לעניין קווי שירות. אני רוצה להזכיר לוועדה. בתקופה של חודש מארס עד מאי היינו בעולם של משק סגור וגם הכללים האלו חלו על שירותי התחבורה הציבורית. ההנחיה שקיבלנו היא לתת שירותי תחבורה ציבורית אך ורק למקומות חיוניים ולכן הפעלנו מפות, הפעלנו רבע מהשירות.

אנחנו כבר לא שם.

עכשיו אנחנו בעולם של משק פתוח ואני מקווה שזה ימשיך להיות כך ואנחנו פועלים ב-100 אחוזים שירות ונערכים לתגבר את השירות באמצעות קבלני משנה.

אנחנו רצים, אבל לא מפספסים. אמרת שאתה פועל ב-100 אחוזי שירות מבחינתך.

נכון.

מבחינתך בפריסה ארצית, 100 אחוזים פריסה, לא ביטלת קווים למרות שביטלת קווים. אתה לא יכול להגיד לי שאתם פועלים ב-100 אחוזים. אני מקבל דיווחים על ביטול קווים, אבל זה לא הדיון.

אבל ב-100 אחוזים ב-20 אחוזי תפוסה.

לא ביטלת קווים. אתה עדיין לא ב-100 אחוזים. אם אתה מייחס לקו מבחינתך, המכונה והנהג, יכול להיות שאתה ב-100 אחוזים.

אני רוצה לחדד ולהבהיר. אם תסתכל על היקף השירות שאנחנו נתנו בפברואר, לפני הקורונה, ועכשיו – אתה תראה את אותו היקף שירות.

תסביר לי איך.

במונחי נסיעות.

הוא במונחי נסיעות. לא נוסעים. לא מעניינים אותו הנוסעים.

רגע. אני מסביר.

מה זה נסיעות? אוטובוס שיצא?

כן. רגע. עכשיו הוא משלים.

אני מזכיר לכולם שהיקף הביקוש היום הוא בסביבות ה-60 אחוזים ממה שאנחנו מכירים והמגבלת על מספר הנוסעים.

תנו לו לסיים. אני אעזור לו לסכם.

אנחנו קיבלנו אישור להרחיב את השירות ולהשתמש בקבלני משנה ואנחנו נירתם לעשות זאת. זה לא פשוט. זה אירוע מורכב ואנחנו צריכים שהנהגים יכירו את המסלולים.

נכיר להם אותם.

עברו חמישה חודשים.

הקשיים, הם נחלת הכלל. אתה יודע שכאשר חברת תחבורה ציבורית קולטת נהג חדש, כמה זמן לוקח לה להכיר לה את הקו?

נכון. הוא נוסע עם נהג אחר ללמוד את הקו. לא פעם ולא פעמיים היו לנו מקרים של נהגים – לא בהכרח אצל הקבלנים – שלא הכירו את המסלול ונסעו לפעמים גם הפוך בוודאי לא עצרו בתחנות, אבל אנחנו שם ואני לא מתנער מזה. אנחנו הולכים להרחיב את השירות יחד עם קבלני המשנה וזה בתיאום עם החברות.

צפי. זמן.

אמרתי לכם, אנחנו נחתום עם המפעילים. להערכתי עד סוף שבוע הבא יהיה לנו סיכום עם המפעילים. אחר כך, ההפעלה שלהם תהיה מדורגת בהתאם לגידול בביקושים.

אני כופר בזה ואני אסביר לך למה אני כופר בזה.

איך זה יכול להיות שאין תוכנית של ביקושים?

אין ביקושים. לא נסתתר מאחורי האמירה הזאת שאומרת לפי הביקושים כי הביקושים זה דבר גמיש מאוד. כשאתה אומר לי שיש 20 ויש תדירות נמוכה ואוטובוס לא עוצר בקו, אני לא אבוא לתחנה. אם אני אדע שלא השתנה כלום ולמרות שיש משבר הקורונה אני אקבל הסעה זמינה, הביקושים יחזרו. אומר לך אלעד מלכא, ובצדק, שאתה יודע – ודיברתי על זה בתחילת הדיון – היום לומר לי איזה קווים שלך הם עם מעל 100 אחוזים תפוסה. אני לא צריך את הקורונה בשביל זה. לכן אני לא מקבל את זה. אתה תאמר מה שאתה רוצה, אבל אני אומר לך שזה לא מקובל עלינו ואנחנו נכתיב לך בסיכום דברים אחרים.

לעניין הפיטורים. אני לא מכיר את המקרה הספציפי הזה. אנחנו כמשרד התחבורה, בשנים האחרונות פעלנו לשיפור תנאי העסקת הנהג והשכר שלו בעשרות אחוזים.

אתה אומר שאתה פועל ב-100 אחוזים. חברת הכנסת סונדוס סאלח אומרת כבר ארבע פעמים בדיון שנהגים בחל"ת. אתה מכיר את זה?

אני לא מכיר את הדיון הספציפי הזה.

זה לא מקרה ספציפי. זה מעל 200 נהגים.

הנהגים כולם קשורים להסתדרות העובדים ולוועדי עובדים. אנחנו לא מחליפים את המפעילים ביכולת לקלוט את הנהגים.

לא רוצים שתחליפו. הבנתי.

אנחנו פועלים לשיפור תנאי העסקת הנהג כל הזמן. אני באמת לא מכיר את הנושא הזה.

תעלי את המקרה על הכתב ואני רוצה לבדוק אותו. אתה לא מכיר את המשבר בחברת קווים ומטרופולין?

לא. לא מכיר את המשבר.

תשלחי לו פנייה כתובה. הוא יהיה חייב לענות לך.

מעל 150 נהגים הוצאו לחל"ת וחלקם מפוטרים. מחכים לחזור לעבודה.

השאלה אם זה על רקע הקורונה או על רקע אחר.

צמצום בקווים.

זה שונה ממה שהוא אומר ולכן אני מבקש להוציא פנייה כתובה עם העתק אלי. אני רוצה לראות מה התשובה.

בסדר. גם שרת התחבורה יודעת על כך.

כבוד היושב ראש, מילה אחת. אני מחברת דן. בגוש דן יש את הכמויות הכי גדולות בארץ. אני רוצה לומר שמשרד התחבורה התכונן יפה מאוד לקורונה. אנחנו עובדים על מפה של 100 אחוזים.

אתה דיברת על גוש דן. למה אתה מקפח את הדרום? אתה פועל גם בדרום.

גם בדרום וגם בגוש דן, תל אביב. המשבר הזה, משרד התחבורה התכונן מאוד יפה ושאל אותנו לביקושים, מה הבעיות, מה אנחנו צריכים, איזה צרכים יש לנו והיכן יש עומסים ונתן לנו יד חופשית לפי הכמויות. אנחנו רואים, עד 50 נוסעים, אוטובוסים עם 30 ועובדים יפה ואתם רואים את כל גוש דן שהוא עובד מאוד מאוד יפה. אני חייב לומר לכם שאנחנו בקשר יום יומי ושעתי ועובדים מאוד מאוד יפה.

תודה. יש לי שאלה. אתה אומר לי שאתה בדן תל אביב.

כן. כל גוש דן. רמת גן, פתח תקווה, בת ים. נתנו לנו יד חופשית.

אתה אומר שהיום אתה עובד ב-100 אחוזי ביצוע ויש לך גיבוי ושיפוי ממשרד התחבורה לשפר את הקווים, היכן שיש לך עומסים.

פשוט כך. אנחנו עובדים קרוב ל-109-108 אחוזים. שיפרנו את כל הקווים עתירי הנוסעים ולא הורדנו שום נסיעה אלא הוספנו נסיעות. אנחנו רואים את זה בכל גוש דן.

תודה. אני מקבל תלונות מנתניה וממקומות אחרים בארץ.

אני לא נתניה. אני מדבר אתך על כל גוש דן – בני ברק, פתח תקווה, רמת גן וכולי.

תודה שציינת שזה על כל גוש דן. תודה רבה לך.

תם ולא נשלם.

הוועדה קוראת לממשלה לחדש את הוראת השעה לעניין הארכת התקשרויות מכרזיות שקיימות בין השלטון המקומי לחברות ההסעה מתוך התחשבות בכל תקופת הקורונה. אני לא רוצה לומר שלושה חודשים, חצי שנה, שנה. לכל תקופת הקורונה.

הוועדה מבקשת ממשרד האוצר למצוא מנגנון סיוע כספי לחברות ההסעה שמחזור הפעילות שלהן הוא עד 120 מיליון שקלים, שמסגרות הסיוע עד כה אינן חלות עליהן. כשנאשר על 120, יבקשו על 140.

הוועדה מברכת את משרד התחבורה על ביצוע מתווה לקליטת אוטובוסים פרטיים לתגבור חברות התחבורה הציבורית. יחד עם זאת הוועדה קוראת למשרד לקבוע למפעילי התחבורה הציבורית קריטריונים ליישום של הקליטה לאוטובוסים נוספים באופן שוויוני ותחרותי, כך שאחוז מסוים מהאוטובוסים יהיו מחברות שאינן בבעלותן.

הוועדה קוראת למשרד התחבורה להאיץ את יישום המתווה המתבסס על מפת הביקושים שהתקיימה לפני שגרת הקורונה וכן לקבוע למפעילי התחבורה הציבורית לוחות זמנים קצובים להתקשרות עם חברות ההיסעים לשם הצעת היישום.

הוועדה מבקשת מרשות התחבורה הציבורית במשרד התחבורה דיווח על ביצוע מתווה תגבור אוטובוסים בחברות הפרטיות תוך שבועיים. אני מבקש לקבל דיווח לוועדה איך זה מתקיים.

אני מחדד במילים שלי. הוועדה קוראת לרשות התחבורה הציבורית/משרד התחבורה להגיש תוכנית שיפוי מלאה למשרד האוצר על כך שכל קווי התחבורה הציבורית שהיו קיימים בשגרה לפני הקורונה, יפעלו תוך איסוף של כל הנושאים ומענה לכל הביקושים גם אם זה חורג מה-100 אחוזים שאתם מתוקצבים עליהם.

תודה רבה.

לגבי בנקים, אתה לא רוצה לומר משהו?

צודק. רגע. יש המשך.

הוועדה קוראת לממשלה לאשר לבנקים – הבנקים פעלים מכוח הפיקוח על הבנקים - לדחות, מה שנקרא גרייס, את פירעון ההלוואות לחברות התחבורה הפרטיות לפחות בשנה במינימום פרוצדורות. אני חושב שזה נכון. גם אם המשבר ייגמר בעוד שלושה חודשים, בעוד ארבעה חודשים, והלוואי, כל העסק הזה, כל המשק יתחיל לחזור ל-100 אחוזי פעילות בעוד שנה.

לגבי העובדים שבחל"ת. אני קורא לחברת הכנסת סונדוס לעמוד בקשר עם רן, להעביר לו את המקרים ואני מבקש לקבל העתק מהתשובה לפנייה של חברת הכנסת.

לתעדף אותם.

הוא אומר שאין בעיה. קודם כל שיכיר בבעיה ואחר כך נראה מה אנחנו עושים עם זה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:20.