פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
01/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 13
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, ט' בתמוז התש"ף (01 ביולי 2020), שעה 9:30

1. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מימוש חלק מהפיקדון לכל מטרה), התש"ף-2020
2. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מימוש כספי פיקדון בשל נגיף הקורונה) (הוראת שעה), התש"ף-2020
הצעתם של חברי הכנסת עפר שלח, יוליה מלינובסקי קונין, משה אבוטבול, יואב סגלוביץ', מתן כהנא, קטי קטרין שטרית

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
טלי פלוסקוב
אנדרי קוז'ינוב
אלכס קושניר
יואל רזבוזוב

משה אבוטבול

אל"מ גלית גולן - מפקד מופ"ת, משרד הביטחון

הדר קרמר גרוך - ראש היחידה לתקציבי מינהל ושיקום, משרד הביטחון

טל שטראוס - עו"ד, היועצת המשפטית, אגף חיילים משוחררים, משרד הביטחון

אייל דולב - מ"מ תקציבנית הקרן, משרד הביטחון

יעל אגמון - אגף התקציבים, משרד האוצר

הילה אורן שפיס - מתמחה, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

דרור גרנית - עו"ד, משרד המשפטים

ניסים בן לולו - מפקח ארצי, מינהל תקון, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

נויה גוברין - נפש בנפש

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

אהובה שרון, חבר תרגומים


הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מימוש חלק מהפיקדון לכל מטרה), התש"ף-2020

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מימוש כספי פיקדון בשל נגיף הקורונה) (הוראת שעה), התש"ף-2020
הצעתם של חברי הכנסת עפר שלח, יוליה מלינובסקי קונין, משה אבוטבול, יואב סגלוביץ', מתן כהנא, קטי קטרין שטרית

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. על סדר היום הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מימוש חלק מהפיקדון לכל מטרה), התש"ף-2020.

מה זאת אומרת חדש?

כך קוראים לנגיף – נובל קורונה ויירוס. זה השם. היום הוא כבר ישן אבל כשנתנו לו את השם, הוא היה חדש.

יש עוד הצעת חוק של חבר הכנסת עפר שלח ואחרים - הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מימוש כספי פיקדון בשל נגיף הקורונה) (הוראת שעה), התש"ף-2020.

הוא העתיק את זה מכם או שהוא ידע שאתם מגישים? אלה בדיוק אותן מלים.

לא.

זה 10,000 שקלים.

יש שם שני פערים. האחד הוא הסכום והשני זאת תקופת הזמן שאפשר למשוך את הכסף.

אני חושבת שההצעה של חבר הכנסת שלח, עד כמה שאני זוכרת, הוגשה טרם החלטת הממשלה על משיכת הפיקדון.

השלב הראשון, לפי היועצת המשפטית, זה מיזוג ההצעות.

יש כאן מישהו מהיוזמים שיוכל להציג את ההצעה?

כן. משה אבוטבול. אתה רוצה לומר מספר מלים? תציג לנו את ההצעה שלכם.

משה, זה אחד החוקים שאנחנו מסכימים עליו.

כן. יש קונצנזוס ועוד קצת אתם תיכנסו לקואליציה. אל תצחק. הרבה צחקו. הטוב אצל היושב ראש שלך זה שהוא תמיד יודע להתהפך, אז הוא גם יתהפך כאן וייכנס לקואליציה.

משה, אל תתחיל אתי. תעשה טובה. בוא נדבר על החוק.

בואו נדבר לטובת החיילים.

על ההתהפכויות נדבר במליאה. בוא נדבר כאן תכל'ס על החוק.

בדיוק. שם נריב וכאן נסתדר.

להבדיל, אומרים כששוכרים רכב, אפשר לפי קילומטרז' או לפי ימים. אומרים לבן אדם שהכי טוב שהוא ירצה, יבחר לו. אני אומר לחיילים היקרים שלנו את הכי טוב בהצעה הזאת - או למזג אותה - לתת את מקסימום האפשרויות לאותם חיילים שיוכלו למשוך מהפיקדון כי באמת אנחנו נמצאים בתקופה כזו שיש הרבה שינויים במצב הכלכלי של הרבה אנשים.

אני בא עכשיו מוועדת החינוך. גם שם לגבי הסטודנטים אמרתי דברים מאוד מאוד ברורים, שחייבים לעזור להם בנושא המבחנים ומה שקשור אליהם. גם כאן אני חושב שההזדמנות היחידה שלנו לעזור לחיילים במשהו. אם יש כאן בקשה בנושא הזה שלנו לעזור להם בכספי הפיקדון, כסף שבעצם הוא שלהם, אנחנו משנים להם את הוויסות או את האפשרויות לקבל את זה, אני מאוד מבקש מיושב ראש הוועדה חבר הכנסת דוד ביטן – שיודע בדיוק מה זה חיילים והוא בעצמו היה בתפקידים שונים בצבא – לעזור להם.

הייתי חושב.

זאת מספיק סיבה טובה לעזור להם.

אני רוצה לאחל לאותם חיילים שמוסרים את נפשם למען עם ישראל, בקצת הזה נעזור להם וזה ייתן להם מענים לצרכים היום-יומיים שלהם. תודה רבה.

אני גם מבקש סליחה כי אני חייב לרוץ לוועדת העבודה והרווחה לטפל במובטלים.

שמחנו לקבל אלינו את החוק הזה.

משרד האוצר או משרד הביטחון, מי רוצה להציג את החוק לפני שאנחנו ממזגים אותו. אחר כך נמשיך את הדיון. משהו קצר, רק לצורך המיזוג.

אני היועצת המשפטית של אגף חיילים משוחררים במשרד הביטחון. הצעת החוק למעשה מבקשת לאפשר לחיילים משוחררים לעשות שימוש בסכום של עד 4,000 שקלים מכספי הפיקדון שלהם לכל מטרה.

אבל כאן כתוב 10,000.

10,000 זה בהצעת החוק הפרטית. הצעת החוק הממשלתית מדברת על 4,000 שקלים. אני רק אומר שלצורך החוק הזה הוקצה סכום של 1.25 מיליארד שקלים מתוך קופסת הקורונה האחרונה שעברה במסגרת תיקון 10 לחוק יסוד משק המדינה והסכום הזה מבטא 4,000 שקלים. העלאה של הסכום ל-10,000 שקלים - - -

לכמה שנים הפיקדון הזה?

הפיקדון ניתן לחמש שנים. במצב הדברים הרגיל, הפיקדון הוא של החייל והוא יכול למשוך אותו בחמש השנים הראשונות לאחר שחרורו לאחת מהמטרות המוגדרות בחוק, שזה לימודים אקדמאיים, הכשרה מקצועית, חתונה, פתיחת עסק, רישיון רכב.

לפי דעתי גם שכירות.

לא.

רכישת דירה כן. הפיקדון הממוצע עומד היום על 16,000 שקלים והטווח הוא החל מ-6,600 שקלים עד ל-25,000 שקלים וזה תלוי במשך שירות החובה, בתפקיד ובעיסוק בעת שירות החובה. מבחינתנו עדיין מטרת הפיקדון היא לוודא שחייל משוחרר שיוצא, מקבל נקודת פתיחה טובה יותר לחיים שלו ולכן אנחנו כן חושבים שה-4,000 שקלים הם איזון.

אנחנו נצביע על מיזוג שתי הצעות החוק ואחר כך נמשיך. בעיקרון אנחנו תומכים בהצעה, אבל יש לנו כמה שינויים קטנים ונתייחס אליהם יחד אתכם. ננסה להגיע אתכם לאיזה שהן פשרות. לא נכריח כאן כי המטרה היא טובה אבל בואו נראה מה אפשר לעשות.

אדוני מעמיד להצבעה?

כן.

אדוני מעמיד להצבעה את שתי הצעות החוק בהתאם לסעיף 84(ד) לתקנון הכנסת.

מי בעד מיזוג שתי הצעות החוק?

הצבעה
בעד – פה אחד
אושר

פה אחד שתי הצעות החוק מוזגו.

אני רק אציין שאישור המיזוג צריך לעבור לוועדת הכנסת לאישור.

ביום שני בבוקר. אפשר לכתוב להם מכתב בעוד אנחנו יושבים ואז הם יכולים לאשר לנו את זה. הם בין כה וכה מתכנסים ביום רביעי. יכולנו לסיים את זה. חבל. תשיגי לי את היושב ראש ואני אדבר אתו.

הנה, יש לי חדשות בשבילכם. ועדת הכנסת מתכנסת היום ב-10:45. לשיקול דעתכם.

אין לנו בעיה.

אני מטפלת בזה.

נגמור את זה היום.

בבקשה, לפני שאני אתן לחברי הכנסת להתייחס, אתם רוצים לומר עוד משהו, אנשי המקצוע?

לא. אני רק אסיים את מה שהתחלתי לומר. בסוף מבחינתנו הסכום של ה-4,000 שקלים הוא איזשהו איזון מקצועי מבחינתנו, וגם פרק הזמן שניתן למשיכה, בין הרצון שלנו שכספי הפיקדון ילכו למטרות -- -

כמה זמן הוא יכול להשתמש בזה? למשוך?

לפי הצעת החוק הממשלתית החוק ייכנס לתוקף שבועיים מיום פרסומו ברשומות. זאת אומרת, אנחנו נותנים לקרן שבועיים להתארגן ואז יש לו חודשיים למשוך.

מה זה חייל משוחרר?

כל מי שיש לו יתרה בחשבון הפיקדון שלו. חייל שהשתחרר לפני שנתיים, גם הוא יכול למשוך. גם חייל שהשתחרר לפני ארבע שנים. כל חייל שיש לו עדיין יתרה.

אתם נותנים לכל אחד חודשיים למשוך.

כן. לכן אני שוב אומרת שיש כאן איזשהו איזון עדין בין הרצון ומטרת החוק המקורית שהיא באמת לאפשר לחיילים משוחררים איזושהי נקודת פתיחה טובה יותר לחייהם עם המטרות המוגדרות בחוק, שהן כולן מטרות.

מבחינתכם אני יכול לעשות דירוג? אתן לך דוגמה. זה לגבי כל החיילים, גם חייל שלאבא שלו - סתם דוגמא - יש ארבעה מיליארד דולרים בבנק וגם מי שאין לו. אין לי בעיה עם זה. אבל נגיד חייל משוחרר, חייל בודד, למה אני לא יכול לתת לו קצת יותר מ-4,000 שקלים?

לחייל בודד, אני אזכיר ליושב ראש, נתנו 8,000 שקלים.

אני מכיר את זה.

נתנו לו 8,000 שקלים דרך עזרה מיוחדת לחיילים בודדים.

נכון, אבל למה אי אפשר לדרג אותו? אתם עוזרים, זה נכון, אבל העזרה שלכם – למשל, לדוגמה – בשכירות היא 1,000 שקלים בחודש לחייל בודד.

נכון.

למה שאני לא אנצל את החוק הזה, כי בין כה וכה יש לו פיקדון, כאשר מדובר בחייל בודד שהיה בודד כי הוא בודד בצבא ולא בודד באזרחות, ואני אגדיל לו את זה במעט, ל-6,000 שקלים. יש לכם בעיה לעשות דירוגים בעניין הזה.

עוד נושא. אדם שהשתחרר מצה"ל והוא מובטל, הוא מקבל דמי אבטלה, מבחינת הביטוח הלאומי, למה אני לא יכול להעלות לו את זה בעוד 2,000 שקלים? מה זה מפריע לכם?

אלה השינויים שאני רוצה להכניס. אני רוצה לדרג את זה, גם כאן וגם בנושא של המובטלים.

קודם כל, חייל משוחרר שהוא משוחרר יותר משנה, יכול להגיש בקשה לביטוח לאומי ולקבל דמי אבטלה דרך הביטוח הלאומי.

כל עוד הוא צבר את תקופת האכשרה.

כן. כל עוד הוא צבר את תקופת האכשרה.

הרבה מהחיילים שהשתחררו לתוך משבר הקורונה, לא הספיקו לצבור תקופת אכשרה.

חייל משוחרר שמשוחרר שנתיים, שלוש, ארבע, חמש שנים ועובד בתקופה הזאת, יקבל דמי אבטלה דרך חוק ביטוח לאומי בהנחה שהוא עומד בתנאים.

כן, אבל הביטוח הלאומי, את ראית את הסכומים שכל אחד קיבל? ממש נמוכים.

אני אתן גם לקרן להתייחס אבל יש כאן שני דברים. יש כאן דבר אחד שהוא תקציבי, הגדלת הסכומים תגרור בהכרח הגדלה - - -

אבל יש לכם הרבה כסף. עכשיו אישרתם שני מיליארד שקלים. בסדר, לא למטרה הזאת. היום בקורונה יש יותר תקציבים, ובצדק, לנושאים הכלכליים.

קופסאות הקורונה נגמרו לחלוטין.

אם הוא מובטל, ברור שלא יקבל עוד משהו.

ככל שהממשלה תרצה להגדיל את תקציבי הקורונה, היא תצטרך לתקן עוד פעם את החוק.

אני רק אומר שהגדלת הסכומים יוצרת עלות תקציבית תוספתית להצעת החוק. שנית, הפיקדון הוא לכל החיילים.

כל החיילים יקבלו את 4,000 השקלים.

זה יוצר הרבה בירוקרטיה.

כל החיילים יקבלו את ה-4,000 שקלים. חייל בודד בשנה הראשונה שלו, אני לא מדבר עכשיו על כך שהוא בודד ארבע שנים, אני רוצה להעלות לו את זה ל-6,000 שקלים. תחשבו על זה. חייל שהוא מובטל באופן פורמלי, גם להעלות לו את הסכום באיזושהי צורה. רק לאלה. לכל השאר, אני מאשר לכם את הסכומים שאתם מבקשים ואין לי ויכוח.

יש גם את תקרת הפיקדון עצמה. לא לכל החיילים.

מי שיש לו, יש לו. זה מתייחס לפיקדון. אם הוא משך, הוא משך.

שוב, יש כאן עלות תקציבית תוספתית שכרגע אין לה מקור ולכן מבחינתנו זה משהו שלא יכול להיות.

מה העלות התקציבית למי שמובטל? זאת לא עלות גבוהה.

בסדר, אבל עלות תקציבית שאין לה מקור.

אבל תחשבו על המסר שאתם מעבירים בעניין הזה.

לחיילים הבודדים נתנו מענה דרך שכר הדירה.

זה טוב שנותנים לחיילים שהשתחררו לקחת מהפיקדון, זה יפה מאוד, אבל יש כאלה שזקוקים לזה יותר.

במיוחד לשם כך דאגנו לחיילים המשוחררים דרך מנגנון שכר דירה.

נראה מה נעשה עם העלות התקציבית. אל תדאגי, נגיע לפשרה.

אני אשמח מאוד להתייחס. קודם כל, אני רוצה שנבין את מסגרת הדיון. הרי זה לא שיש כאן כסף תוספתי שהממשלה נותנת לחיילים. הממשלה לוקחת את הכסף שגם כך מגיע לחיילים ונותנת להם להשתמש בו. נכון, מדובר במשבר הקורונה ולכן מה שנקרא זה הרע במיעוטו למרות שאני חושב שהממשלה הייתה צריכה פשוט לתת כסף תוספתי.

יעל, רציתי לשאול אותך. את אומרת 1.25 מיליארד שקלים.

כן.

זאת תקנה נפרדת? הרי זה גם כך כסף שקיים בקרן. לא?

לא. אני אסביר. הקרן עובדת במנגנון שדומה לפנסיה תקציבית.

זה לא הכסף מונח בקרן.

החשבון בקרן הוא חשבון רעיוני. אין באמת חשבון בנק שיושב בו פול של משהו כמו חמישה ומשהו מיליארד שקלים שזה היום סכום הפיקדון המלא לחיילים, בין ארבעה לחמישה מיליון שקלים. לא קיים דבר כזה. בעצם יש איזשהו חשבון רעיוני ואנחנו במשרד האוצר, בתיאום עם הקרן, מתקצבים בכל שנה את צפי הביצוע של האנשים שאנחנו חושבים שיבקשו למשוך או אנשים שאנחנו יודעים שהגיעו לשנה החמישית וצריך לדחוף להם את הכסף לחשבון. בתוך הדבר הזה אנחנו צופים שהמשיכה של הכסף על פי החוק הזה תביא לביצוע עודף על הביצוע בשנה רגילה של 1.25 מיליארד שקלים ומכאן העלות התקציבית.

מה ההערכה של מספר החיילים שימשכו את הכסף?

אנחנו הנחנו כאן באזור ה-80 אחוזים.

כמה זה באנשים ולא באחוזים?

יש 320,000 חיילים. הנחנו שבערך 80 אחוזים מהם ימשכו את הכסף.

לא כולם ימשכו.

לא כולם ימשכו. מי שהולך ללמוד באוקטובר, הוא כבר משך את הכסף.

מי שלא משך – ימשוך.

לקחתי את ה-1.25 מיליארד שקלים וחילקתי ב-4,000. קיבלתי 312,000 חיילים. מה שעשיתם, לקחתם הרבה יותר מ-80 אחוזים.

יש קצת יותר מ-320,000 ולקחנו בערך 85 אחוזים.

דבר נוסף. למה אתם מתעקשים על חודשיים? הרי החודשיים האלה יעשו שני דברים. האחד, הם יעמיסו על הקרן כי יצטרכו להוציא המון כסף, ושנית, אם אני צופה פני עתיד, מבחינתי אנחנו לא יודעים מתי הקורונה הזאת תיגמר. אז במקום להתכנס כאן שוב ושוב פעם לתקן את החוק, בואו נלך לפי מה שכתוב בהצעה הפרטית, ניתן את זה עד סוף שנת 2020.

החייל המשוחרר יכול לקחת וזהו.

לא, כי מה הם אומרים?

הוא אומר שהוא רוצה את הכסף ולוקח אותו. שיגיד מיד שהוא רוצה וזהו.

אדוני היושב ראש, שנבין. מה שכתוב בחוק עכשיו זה שזמן המשיכה של חייל, שהוא יכול למשוך לכל מטרה ולא לפי המטרות המקוריות וזה רק לחודשיים.

נכון. אם חייל רוצה את זה, הוא מגיש בקשה.

כן, אבל אם הוא עכשיו מסתדר והבעיה שלו תהיה בספטמבר כשהוא מתפטר או נגמרת לו האבטלה?

הוא ימשוך את הכסף.

אבל אז הוא לא יכול.

לא. הוא ימשוך עכשיו.

אני אתן לך דוגמה.

יש בעיה אחרת. אלה שמשוחררים, שימשכו את הכסף. אני לא צריך לתת להם עוד שבוע ולא עוד זמן. זה לא רלוונטי. הבעיה של היא עם אלה שלא השתחררו. כאן אנחנו צריכים לעשות תיקון. היום רק חייל משוחרר זכאי לכסף הזה.

מי שיש לו יתרת פיקדון.

חייל שהיום הוא חייל.

לא נכון.

היום חייל משרת בצבא, הוא לא יכול למשוך את הכסף.

הוא עוד לא זכאי לו.

יפה. כאן אנחנו צריכים זמן. אם הוא משתחרר בעוד שלושה חודשים ועדיין יש קורונה, אין שום סיבה שהוא לא ייהנה מההטבה הזאת. אתם בעצם לוקחים את כל אלה שהשתחררו אבל מה עם אלה שצריכים להשתחרר? נכון, צריך לעשות איזשהו קו, אני לא אומר שלא, אבל אנחנו עדיין במהלך הקורונה ולכן כאן אני כן רוצה בלוחות הזמנים לעשות שינוי. השינוי הוא רק מי שהיום בצבא וכל עוד הקורונה נמשכת או לפחות איזשהו אישור ממשרד הבריאות שהיא נמשכת, שיהיה משהו פורמלי, אלה יהיו זכאים, אם הם משתחררים בעוד חודשיים. אם לא נעשה את זה, לא עשינו כלום ואז נצטרך להביא עוד פעם את החוק.

ברגע שאתה נותן את הארכה עד סוף השנה, אתה בעצם פותר גם את הבעיה הזאת כי חייל שישתחרר מחר, הוא כבר זכאי לפיקדון והוא כבר יכול למשוך את הכסף. תחשוב על אותו חייל שעכשיו הוא כבר משוחרר. יש לו את הפיקדון והוא עובד והכול בסדר. הוא עכשיו עובד אבל בעוד חודשיים מפטרים אותו, או שבעוד חודשיים נגמרת לו האבטלה.

שימשוך את הכסף עכשיו.

אבל הוא לא צריך את הכסף עכשיו. אתה לא רוצה שהוא ימשוך את הכסף.

למה אני לא רוצה? אתה לא יכול להמתין לרגע בו אולי הוא יהיה מובטל ואולי הוא לא יהיה מובטל. אם הוא רוצה את הכסף, שייקח אותו.

אבל אם הוא ייקח אותו, אחר כך לא יהיה לו כסף ללימודים. אתה לא רוצה לעודד אותו למשוך את הכסף. אם אתה יכול שהוא יסתדר בלי למשוך, זה טוב כי זה כסף שהולך ללימודים, לקניית דירה, לכל מיני דברים כאלה.

מה זה משנה?

זה מאוד משנה. אם אתה נותן חצי שנה, הבן אדם עכשיו אומר שהוא מסתדר, הוא לא צריך את הכסף כרגע, אבל בעוד חודשיים פתאום חס וחלילה נגמרת לו האבטלה, הוא מפוטר, אני לא יודע מה, והוא צריך את הכסף הזה ואז הוא יכול למשוך. כרגע, לפי החוק, בעוד חודשיים כבר הוא לא יכול למשוך.

אדוני היושב ראש, אני רק אומר שהחוק או הסיבה שהממשלה מגישה את הצעת החוק הזאת היא לא כדי להתמודד עם המשבר הבריאותי שהוא כמובן חמור ומשפיע גם על החיילים המשוחררים, אלא להתמודד עם המשבר הכלכלי שעיקרו הוא תוצאה של הסגר המוחלט שהיה.

אני הבנתי. אתם אנשים עם ניסיון ואתם פועלים בהגיון. עכשיו יש קורונה, בחודשיים האלה תהיה קורונה, רואים את זה, לא צריכים להיות גאון הדור, ואנחנו חושבים שתהיה ממש בעיה בחורף כאשר תהיה שפעת יחד עם הקורונה. אתם צריכים לתת לזה מענה כי אחרת אלה שמשתחררים היום או ישתחררו בעוד שלושה חודשים, באמצע הקורונה, לא יהיו זכאים לכלום. אני מבין שזו בעיה תקציבית.

עיקר המצוקה היא עבור אלה שהשתחררו בתחילת התפשטות הנגיף ועכשיו יושבים בבית

היושב ראש, אני הגעתי באיחור אבל מה שאני מבין כאן מחבריי, ואני מסכים מאוד עם חבריי חברי הכנסת קושניר וקוז'ינוב לגבי משך הוראת השעה, איך שנקרא לזה, לא לחודשיים אלא לתת זמן. אנחנו לא יודעים כמה זמן יהיה המשבר. אם אנחנו ניתן את זה לחודשיים, אנשים ירוצו למשוך את הסכום הזה. כן צריך לתת להם את הזמן. אני חושב שמאוד חשובה הנקודה הזאת, להאריך את זה לחצי שנה.

אני רוצה לקרוא את הצעת החוק ואז נמשיך. אנחנו נקרא את החוק. החוק הזה הוא פשוט. לא צריך להיות גאון הדור. נאמר לכם את הבעיות שאנחנו רוצים לתקן. תחשבו על זה. אם צריך להיפגש ביום שני בבוקר, ניפגש. ביום שני נעשה ישיבה נוספת על מנת לאשר את החוק לקריאה שנייה ושלישית. יהיה לנו זמן לדון בזה ולראות מה עושים. בסדר?

בסדר גמור.

חוץ ממה שאנחנו אומרים עכשיו, לא היו לכם הסתייגויות, נכון?

רק לגבי הזמן.

כמה שאלות הבהרה.

עוד מעט זמן, אבל אני אומר שתעזבו את הנושא של ההסתייגויות. מה שנסגור אתם, נתקן ונגמר הסיפור.

אדוני, אני חושב שכדאי להשקיע רגע מחשבה שנייה לגבי משך הזמן כי זה קריטי.

אמרתי. עד יום שני. אני אומר שכל הסתייגות כאן היא הסתייגות פופוליסטית. באיזה מובן? אנחנו יכולים לשים כאן 1,000 הסתייגויות ואז חבר הכנסת שהגיש ירגיש טוב. אני לא יודע מה יהיה במליאה. הרי ברור שכל אחד רוצה לעזור לחיילים המשוחררים אבל אנחנו צריכים לראות גם את ההיבטים התקציביים ואת המטרות שהחוק מיועד להן.

חד משמעית.

לכן אני אומר, עזבו הסתייגויות. אנחנו ננסה להגיע להסכמים. אם נגיע – טוב, אם לא – נראה מה לעשות, ביום שני בבוקר.

נקרא את הצעת החוק.

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מימוש חלק מהפיקדון לכל מטרה), התש"ף-2020

1. הוראת שעה

בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד תום חודשיים מהמועד האמור יקראו את חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994, כך שאחרי סעיף 18א יבוא:

"18ב. מימוש חלק מהפיקדון לכל מטרה

נוסף על המטרות הקבועות בפרק זה, חייל משוחרר זכאי לפנות לקרן בבקשה לקבל מיתרת הפיקדון שנזקפה לזכותו סכום שלא יעלה על 4,000 שקלים חדשים, למימוש כל מטרה".

2. תחילה

תחילתו של חוק זה 14 ימים מיום פרסומו.

אנחנו נקצר את הישיבה של היום. אנחנו רוצים מספר שינויים. תחשבו על זה. ביום שני בבוקר יש לנו כאן ישיבה?

בשעה 10:30.

אם כן, נתכנס ב-9:00 בבוקר ונסיים את זה.

אדוני היושב ראש, לפני שאתה מסכם אני רוצה להתייחס.

אני לא מסכם. אתה רוצה לשאול משהו? בבקשה.

אני רוצה לשאול, בהמשך לדברי חברי הכנסת קושניר ורזבוזוב. האם יש קונסטלציה משפטית מבחינת משך הזמן כדי שזה יוגבל? לא מבחינת חודשיים או עד סוף השנה אלא עד תום הכרזת מצב חירום במשק בהקשר לקורונה. אז זה ייתן לכם דיפרנציאציה. כלומר, זה לא יוצר תמריץ לאותם חיילים לרוץ תוך חודשיים ולהעמיס על הקרן.

דבר שני. אתן אומרות 320,000 חיילים שזה בעצם הולך חמש שנים אחורה כי בתום חמש שנים הכסף ממילא משתחרר. נוצר המצב שיהיו עשרות אלפי אנשים לקראת תום התקופה של חמש שנים שגם כך הכסף שלהם משתחרר. אז הוא יקבל את הכסף חודשיים לפני או חודשיים אחרי. בעצם למה לא לעשות דירוג, דיפרנציאציה, כך שאלה שהם שנתיים מרגע השחרור, שהם לצורך העניין נאמר הנפגעים ביותר כרגע כי בחמש השנים מרגע השחרור, הבן אדם כבר הספיק להתקבל לעבודה, להתחיל ללמוד, לנסוע לחוץ לארץ. דווקא אלה של השנה האחרונה ושל השנתיים האחרונות, הם הנפגעים ביותר. להם לאפשר למשוך את הכסף יותר מהר ואולי באמת להגביל את התקרה ולא לפתוח את זה עכשיו לכל 320,000 החיילים המשוחררים.

לגבי השאלה השנייה, אני לא יודעת. אני צריכה לבדוק. לגבי השאלה הראשונה, אני שוב אומרת שמטרת המשיכה הזאת היא לתת פתרון לחיילים בעיקר לתקופה של החל"ת שנוצרה עקב הסגר.

ברור.

הסגר, מאחר והוא נגמר וכרגע לפחות אנחנו לא הולכים לכיוון של סגר נוסף - - -

זה לא ברור. זה לא ידוע.

יעל, זה כאילו לא לראות את המציאות. יש 800,000 מובטלים. על מה את מדברת?

מה תעשי כשתהיה שפעת?

אני כבר עונה לך היושב ראש, אבל לפני אני אומר עוד דבר אחד. אני אומר שהסדרים דומים לאוכלוסיות אחרות – אם בחוק הביטוח הלאומי, אם במעסיקים – הוגבלו גם הם בזמן וכל פעם באים ומאריכים אותם בזמן, בדיוק מאותה סיבה. אכן גם כאן עלולה להיווצר בעיה שדווקא לחיילים משוחררים נותנים איזושהי הטבה עודפת ואנחנו בעצם מנסים ליישר קו ושכל המענקים יהיו בערך על אותו פרק זמן.

כמו שבאנו לתקן את דמי הביטוח הלאומי והארכנו, וכמו שבאנו עם המענק השני לבקשת היושב ראש, אם נצטרך לבוא ולהאריך את הזמן כי נראה שהמשבר הכלכלי מחריף או שיש סגר בגלל החורף – נעשה את זה. אנחנו חושבים שהתקופה שנתנו כאן היא, ראשית, איזון נכון אל מול הטבות אחרות שהמדינה נתנה לאוכלוסיות אחרות, ושנית, איזון נכון לשמר את חלק מהחיילים שלא ימשכו אם הם לא חייבים.

אם את נותנת להם חודשיים, את גורמת להם לרוץ ולמשוך את הכסף. זה בדיוק מה שאת עושה.

אנחנו נבדוק את זה.

זאת השאלה של דיפרנציאציה.

על השאלה של דיפרנציאציה אין לי תשובה. אנחנו נבדוק.

אנחנו נדון אתם.

לא תהיה דיפרנציאציה. האוצר לא אוהב את המושגים האלה.

העדפה. העדפה של השנתיים מרגע השחרור. העדפה.

לגבי הזמן, אני מציעה שתחשבו על איזשהו מנגנון להגיע לוועדה מבלי לעבור שוב שלוש קריאות במליאת הכנסת.

אפשר גם את זה לעשות.

זה רעיון טוב.

ככל שתראו שחודשיים לא מספיקים.

אבל צריך להכניס את זה לחוק.

אנחנו נחשוב.

כמובן אנחנו נכניס לחוק מנגנון שמאפשר.

אפשר להתייחס מטעם הקרן?

כן. אבל אין קרן. זה רק על הנייר.

הקרן והאגף. אני ממלא מקום תקציבנית הקרן, סגן אלוף במילואים. אני חושב שהרעיון הוא לתת את זה כמה שיותר מהר. המענק עד עכשיו, בעצם מי שתפעל לנו את זה, אלה הם הבנקים המסחריים, עם כל הקשיים של הקורונה וכולי. במשרד הביטחון עשו פיתוח טכנולוגי כדי לאפשר להם למשוך את הכסף, להגיש את הבקשה, מהמחשב שלהם און ליין. הפיתוח הזה בעצם מאפשר לעמוד בהצעה הזאת. בודדים, ככל שיוחלט להוסיף אותם, יש לנו את השדה הזה במחשב. זה דורש פיתוח טכנולוגי וזה מעכב. מובטלים, זה נתון שלנו במשרד הביטחון אין.

אנחנו בכלל לא מדברים על זה.

היושב ראש דיבר על זה. זאת אומרת, ככל שאתם רוצים לעשות את זה יותר מהר, אני חושב שצריך לעשות את זה יותר פשוט טכנולוגית ולאפשר לנו.

לא. לא אמרתי את זה.

אתה אמרת מובטלים.

מובטלים ואנחנו נתייחס לזה. אני מדבר על חיילים שהם מובטלים.

אני מבין אבל למשרד הביטחון אין לנו את השדה הזה, אין לנו את הנתון הזה.

זאת לא בעיה. הוא מביא אישור שהוא מקבל את האבטלה. עם כל הכבוד, הפורמליות של הקרן היא לא מעניינת אותנו. הוא מביא אישור מביטוח לאומי שהוא מקבל דמי אבטלה ובזה נגמר הסיפור.

אישור, זה אומר להעמיד אנשים שקולטים את האישורים, שסורקים אותם, שבודקים אותם.

אז מה נעשה? לא. הרעיון קיים. אנחנו מדברים על עוד איזה רובד.

לעשות את זה בלחיצת כפתור. אתם מבינים את ההבדל?

אני הבנתי. אם אתם צריכים לשים עוד עובד, תשימו.

יש מספר דברים שאני מבקש מכם לחשוב עליהם. אנחנו מעוניינים להאריך את משך הזמן מחודשיים לחצי שנה אבל נוכל להתפשר על זה. לא נעמוד עכשיו כאן על הימים.

יש הצעת חוק פרטית, עד סוף השנה הקלנדרית.

לא. עזוב את הצעת החוק הפרטית. אנחנו מתבססים על הצעת החוק הממשלתית ולא על הפרטית.

אין בעיה, בסדר, אבל יש כאן חלופה.

לא. אנחנו לא צריכים את הפרטית כדי לעשות תיקון.

דבר שני. אני מקבל את ההצעה של היועצת המשפטית וחושב שהיא נכונה, לעשות בחוק איזה מנגנון שאם יהיו עוד פעם בעיות, נוכל לקבל איזושהי החלטה באיזו שיטה שאתם היועצים המשפטיים תקבעו איך עושים את זה בלי לתקן את החוק. רק לאשר מסגרת תקציב על ידי האוצר ואז אפשר להתקדם. זו הצעה מצוינת.

דבר שלישי. צריך לעשות עוד שני רבדים. רובד אחד הוא שחייל משוחרר שהיה חייל בודד ב-12 החודשים האחרונים, ובתנאי שהוא שוכר דירה, לא כל אחד שהוא חייל בודד - מקבל קצת יותר, מקבל 6,000 במקום 4,000 שקלים.

יקבל 6,000 שקלים, זכות שימוש בפיקדון.

כן. ברור. על זה אני מדבר.

חייל משוחרר שהוא מובטל – ואפשר להביא את זה, זה מאוד פשוט מבחינה פורמלית, הוא רק מביא אישור מביטוח לאומי שהוא מובטל - גם הוא יקבל.

גם חייל משוחרר ב-12 החודשים מיום שחרורו?

כן. ברור. אם הוא מובטל ארבע שנים, הוא לא יקבל. לכן זאת לא עלות תקציבית גבוהה.

אני אומר כרגע על דעתי - לא התייעצתי עם החברים – שאם אתם תסכימו לשינויים האלה, אני מוכן להוריד את הפיקדון על מנת למנוע בעיה תקציבית, להוריד ל-3,500 לכלל החיילים. זאת אומרת, חשוב לי לפתור את הבעיה של חיילים בודדים וחשוב לפתור את הבעיה של חיילים מובטלים.

אדוני, סליחה שאני מתפרץ לדבריך. ברגע שאתה עושה את זה ואתה מאפשר לחיילים -- -

תביא עוד תקציב כדי לחלק אותו.

אני מנסה לחשוב צופה פני עתיד. חס וחלילה הקורונה נמשכת, אתה עכשיו תיתן לחיילים הבודדים את האופציה למשוך מהמענק כשזה גם כסף שמגיע להם? אנחנו לא נצליח להוציא את הפעימה השלישית של הפיקדון כשאתה הוצאת את הפעימה השנייה.

מה זה הפעימה השלישית?

אתה הוצאת פעימה שנייה של המענק עבור החיילים. כאן זה כסף שגם כך מגיע להם.

מה הקשר בין הדברים? הוא רוצה –שייקח את זה, הוא לא רוצה – שלא ייקח את זה.

נכון, אבל ברגע שנבוא לבקש פעימה שלישית אם חס וחלילה המשבר נמשך - - -

את זה אנחנו פותרים על ידי זה שבמצב כזה אנחנו לא צריכים תיקון של החוק. יבואו לכאן ונדבר על זה.

עוד מישהו רוצה להתייחס לפני שאנחנו מסיימים את הישיבה?

אני רק מזכירה שלגבי הבודדים, יש להם זכאות בחוק קליטת חיילים משוחררים לסיוע בשכר דירה של עד 1,000 שקלים בחודש.

מה זה 1,000 שקלים? אתם פעם שכרתם דירה?

נכון, אבל בתקופת הקורונה הוגדל להם המענק הזה בשתי פעימות.

אני לא יודע מה הגיל שלכם והיכן אתם גרים. חייל בודד שצריך לשכור דירה ובתקופת הקורונה גם לא עובד, גם 4,000 השקלים האלה כפול שתיים לא מספיקים לו לכלום. זה המצב. אם יש לכם בעיה, אתם הולכים לאבא ואימא וכולם עוזרים אבל לו אין ממי לבקש. אם אין לו, אז אין לו אלא אם כן יש לו אבא בקנדה שיש לו הרבה כסף. כמה שאתם לא נותנים להם, זה טוב. זה כסף שלו, עם כל הכבוד. זה לא שאתם עושים לו טובה. אתם רק מתקנים את הנושא הזה של למה הוא יכול למשוך את הכסף. יש בעיה תקציבית? אני מוכן לעזור בבעיה התקציבית. אם את מורידה 500 שקלים מ-300,000 חיילים, את יכולה לתת ל-4,000 או ל-5,000 חיילים משוחררים יותר כסף.

אנחנו נבדוק.

חשוב לי לצאת מכאן עם דינמיקה שלפחות לעולים ניתן תוספת מסוימת כי אין להם את האפשרויות.

אנחנו נבדוק ונחזור.

תבדקו.

עוד הערה של חברי הכנסת? הערה של אנשי המקצוע?

שלום אדוני היושב ראש, בוקר טוב. דווקא בגלל הדברים החשובים שאמרת אני רוצה לומר שצריך לזכור את תכלית מנגנון הפיקדון. התכלית של מנגנון הפיקדון, כפי שהסבירה נציגת האוצר, היא באמת לתת לאדם, לחייל המשוחרר, את קו הזינוק לחיים בוגרים. לכן יש את ההגדרה של המטרות שהן המטרות המנויות בחוק – רכישת דירה, פתיחת עסק, השכלה אקדמית, הכשרה מקצועית וכדומה. אלה מטרות שנתפסות כפתיחה דרושה לחיים בגירים טובים יותר והן חשובות במיוחד לחיילים מאוכלוסיות חלשות או לבודדים, בדיוק אלה שאין להם את הגב הכלכלי מהבית.

המחשבה היא שאם אנחנו פורצים את מנגנון הפיקדון, כלומר, אנחנו מתירים את השימוש בכסף לכל מטרה, המשמעות היא שדווקא לחייל מהאוכלוסיות היותר חלשות כלכלית או בלי הגב הכלכלי בכלל, כמו החיילים הבודדים, בעצם הוא יוציא את זה על צריכה שוטפת אבל אז לא יהיה לו את הבסיס לעשות את אותם צעדים משמעותיים יותר שהם פתיחת חיים בוגרים.

לכן המשמעות של הפריצה, ככל שאתה מגביל את הסכום דווקא לחיילים הבודדים, ככל שאתה נוגס בפיקדון לכל מטרה אחרת, המשמעות היא שהוא פחות מנצל את מטרתו, שזה לתת את אותם צעדים גדולים שצריך להם יותר כסף כדי שאפשר יהיה להתחיל חיים בוגרים. זה מצרך על הצריכה השוטפת, על היום-יום השוטף וזה משהו שצריך לזכור כאשר מנצלים את הכסף הזה.

שוב, זה לא מדע מדויק. אפשר לדבר אם זה 3,500 או 4,000 או 4,200, וזו כבר שאלה תקציבית שלאוצר בוודאי יש מה לומר עליה אבל אני אומר שמבחינת העיקרון המשפטי, אין כאן תשובה מדויקת אבל ברור שככל שיותר מהכסף יוצא לצריכה שוטפת, כך פחות ממנו נשאר בסוף הדרך לאותן מטרות שהן המקפצה לחיים בוגרים עם איזשהו בסיס, בין שזאת הכשרה מקצועית או השכלה אקדמית או רכישת דירה אוכל המטרות האחרות הקבועות בדין.

אני אומר את כל הדבר הזה כי צריך לזכור את התכלית הבסיסית של מנגנון הפיקדון.

אבל יש לנו מצב חירום.

התכליות משתנות.

אני מבין את זה אדוני ולכן אנחנו אומרים שזה עניין של איזון.

עזוב. כל אחד יודע מה האיזון הראוי לו. אתה רוצה לקבוע לו מה האיזון. אם אין לו אפשרות להשלים את החודש כי הוא לא עובד? אז מה יותר חשוב עכשיו? שבעוד ארבע שנים הוא יתחיל ללמוד ואז הוא יקבל עוד 3,000 שקלים ללימודים או שעכשיו הוא צריך לעבור את היום? אני מציע לא להיות פטרון של אף אחד.

אנחנו מבינים שיש שם בעיה ואנחנו כרגע צריכים להשתדל לעזור כמה שיותר. הסכום הזה של 8,000 שקלים שמקבלים בחודשיים של הקורונה כשהם לא עובדים, הוא שולי מאוד בעניין הזה. נכון, זה עוזר להם אבל זה לא מספיק ואנחנו יודעים שזה לא מספיק.

מי עוד רוצה לדבר?

אל"מ גלית גולן. בוקר טוב לכולם. אין לי יותר מדי מה להוסיף. אם אני אומר שאני מתרגשת, זה כבר יישמע נדוש. אני רוצה לומר רק משהו אחד.

יש כאן לא כסף תוספתי. יש כאן כסף של החיילים שהם צמאים לו, בטח בעת הזו. חשוב לי שתדעו שאנחנו מכירים את כל המצוקות ואנחנו ערים להן. צריך לחשוב על החיילים, ודיברתם בהתחלה, שזה יפגוש אותם שבועיים לפני שיסתיים החוק, שבועיים לפני החודשיים האלה ונצטרך להתכנס שוב ולעשות איזושהי הערכת מצב לראות איך הקונסטרוקציה מאפשרת לנו להאריך את זה כמה שאפשר. מזה אנחנו מוטרדים. אני חושבת שיש כאן מענה מאוזן וחשוב וטוב שהוא ימומש כמה שיותר מהר. צריך גם לחשוב איך אנחנו מסבירים אותו לחיילים המשוחררים.

צה"ל מוטרד מהעניין הזה.

מאוד.

לכן אנחנו צריכים ללכת לקראתם במובן הזה של מתן הארכה, כמו שאומר חבר הכנסת קושניר, במועדים.

אנחנו ניפגש ביום שני בשעה 9:30 בבוקר.

יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו ב-זום. לא משרד. תנו לנו מהאזרחים. לא צריך כל פעם את המשרדים הממשלתיים. אין אזרחים? אין חיילים?

שלום. אני ממשרד הרווחה, מפקח ארצי במינהל תקון. אני רוצה להעיר מספר הערות בעיקר לגבי חיילים בודדים. חייל בודד שמשתחרר מהצבא, אולי הוא מסיים את שירותו הצבאי אבל הוא לא מפסיק להיות בודד ואנחנו מלווים את החבר'ה האלה במשך שנים, בעיקר את אלה שהיו חיילים בודדים על רקע היעדר עורף משפחתי. אם לכל אחד מאתנו היום במצבי חירום יש פה ושם קצת חסכונות או קצת במי להיעזר ויש הורה ששם פה משהו ועוזר, לחבר'ה האלה אין את האפשרויות האלה ואנחנו נתקלים בזה ברמה היום-יומית.

בהקשר של החוק הזה אני רוצה להתייחס למספר נקודות. קודם כל, לנושא של הדיפרנציאציה של הסכום. לדעתי כן צריך להגדיל את הסכום של חייל משוחרר, בטח אם הוא חסר עורף משפחתי. מדובר בזמן חירום ואין לו מקורות.

אני רוצה להתייחס גם לתקופה. רבותיי, חודשיים זה כלום במיוחד כשאני מדבר על החבר'ה האלה. אלה חבר'ה שהם לא מאורגנים, הרבה פעמים הם חסרי כיוון, תוך חודשיים הם אפילו לא ידעו שיש להם את האפשרות הזאת. לדעתי נצרכת תקופה הרבה יותר ארוכה. מבחינתי, אני הייתי מדבר על כל התקופה, על כל חמש השנים ולא איזושהי תקופה מאוד מוגבלת.

החבר'ה האלה מאוד מאוד זקוקים לעזרה הזאת. היום אין להם שום אפשרות לממש אותה. החוק ביסודו הוא חוק טוב שנועד באמת לעזור לחיילים משוחררים, אבל הנושא של ההבחנה המאוד ברורה בין חיילים משוחררים חסרי עורף משפחתי, שאין להם שום מקור לתמיכה, להערכתי כן צריך לקבל איזושהי התייחסות מיוחדת גם מבחינת משך הזמן וגם מבחינת איזושהי יוזמה של יידוע שלהם שיש להם את הזכות הזאת. החבר'ה האלה לא נכנסים לאתר, לא הולכים לברר את הזכויות שלהם ולא תמיד מקשיבים לחדשות ולתקשורת. אני הייתי מדבר אפילו על איזושהי פנייה יזומה לחיילים כאלה שיבואו לממש את זכותם. תודה.

תודה רבה.

לפני שאנחנו מסיימים, אני רוצה להודות בשם החברים גם למשרד האוצר וגם למשרד הביטחון. אני יודע שאתם תמיד התנגדתם לשינויים האלה אבל עכשיו לאור המצב אתם מסכימים וכל הכבוד. אני יודע שמבחינתכם זה עניין עקרוני.

נפש בנפש. בוקר טוב לכולם. אני שמחה להיות חלק מהישיבה החשובה הזאת. האמת שהכול נאמר. שמעתי כאן דעות לפיהן לא להגדיל לחיילים בודדים, כן להגדיל את המענק או נשמור להם אותו. אבל אני אומרת שאלה אנשים בוגרים שכרגע במצוקה כלכלית, מתקשים לסיים את החודש ולמצוא עבודה. אני חושבת שהמשימה הראשונה שלנו היא באמת לעזור להם וכמה שיותר בזמן הנתון. מה שיהיה בעוד שנתיים-שלוש, בואו נסמוך עליהם שיצליחו למצוא עבודה, להתפרנס וגם לכלכל את עצמם בלימודים.

אני ממש מקווה שזה משהו שיקרה בקרוב כי אנחנו מרגישים יום יום את המצוקה ומקבלים טלפונים של המשוחררים. תודה לכולם על ההירתמות לעניין.

תודה רבה.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:21.