פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



33
ועדת משנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
לעניין אינטגרציה של עולים חדשים בחברה הישראלית
09/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 3
מישיבת ועדת משנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
לעניין אינטגרציה של עולים חדשים בחברה הישראלית
יום חמישי, י"ז בתמוז התש"ף (09 ביולי 2020), שעה 10:00

סיור וישיבת המשך לנושא עתיד דיירי מתחם דיפלומט בשכונת ארנונה ירושלים

חברי הוועדה: טלי פלוסקוב – היו"ר
אנדרי קוז'ינוב
אלכס קושניר

מיכל וונש
יוסף טייב

אולגה דדון - ממונה דיור ארצי, משרד העלייה והקליטה

שרון דינור - סגנית ממונה על תכנון עיר, עיריית ירושלים

ליאת בכור - מתכננת הרובע, עיריית ירושלים

אלנה ז'רובסקי - יועצת ראש העיר, עיריית ירושלים

יובל פרנקל - מנכ"ל עמיגור

מרינה מחטיוק - תושבת פסגת זאב, ירושלים

מרינה קונצביה - פעילה חברתית, חברת מועצת העיר ירושלים לשעבר

נינה פילצקי - דיירת במלון דיפלומט

אירנה אוזרנויה - דיירת במלון דיפלומט

טטיאנה קורילוב - דיירת במלון דיפלומט

טניה קושניר - עובדת סוציאלית

אלכסנדר - דייר במלון דיפלומט

אלכס - מטפל בדיירים במלון דיפלומט

יאנה בריסקמן - כאן-תאגיד השידור הישראלי

שלומית אבינח

ס.ל., חבר תרגומים



סיור וישיבת המשך לנושא עתיד דיירי מתחם דיפלומט בשכונת ארנונה ירושלים


(בסיור)

אני חייבת להגיד לכם שההדמיות שאני ראיתי מאוד הרשימו אותי. השאלה עכשיו, בואו נראה איפה אנחנו רוצים להקים את הדבר היפה שהכינו בעמיגור, האם באמת התחושה של התושבים שצריכים לעבור לכאן לגור מוצדקת, לכן החלטתי לצאת לכאן ולראות במה מדובר, איפה הסכנה. אני מקבלת אין ספור הודעות עם תשדירים מפחידים. אנדרי, אתה תספר לנו בתור כתב לשעבר, מה אתה יודע על זה, אולי כולנו גם נלמד.

המטרה של הביקור היא להבין האם המקום מתאים מבחינת האכלוס על ידי האזרחים הוותיקים שלנו, ניצולי שואה. בואו ניקח בחשבון שהאנשים האלה עברו חוויות לא נעימות בחיים שלהם, האם זה מוסרי להעביר אותם לכאן אחרי כל מה שהם עברו, אם, עוד פעם, אם יוכח שהמקום הוא באמת כזה מסוכן וכזה מפחיד, ואני לא יודעת מה קורה שם, אני אשמח כמובן גם לשמוע אתכם.

ברגע שאמרו שזה על הגבול והגדר ופה, אמרתי שאין יותר טוב מלצאת לכאן ולראות את זה בעיניים שלנו ואז באמת להוביל את התהליך למקום הנכון. אני באמת מעריכה את עיריית ירושלים שנמצאים איתנו. שרון, את מהנדסת?

אני אדריכלית, רציתי להציג לכם את התוכנית.

יופי. אז עכשיו, בבקשה, תספרי לנו למה דווקא בחרתם במקום הזה, מה לקחתם בחשבון, האם יש חלופות, האם באמת חשבתם שזה מיועד לאנשים מבוגרים ואיך זה ישפיע על איכות חייהם? אני אשמח לשמוע.

אני רציתי להתחיל קודם כל - - -

את יכולה להניח את זה על הרצפה, שכולם יראו.

זה מה שנקרא המסמכים של התב"ע. אנחנו כולנו עומדים כרגע פה ומסתכלים על המגרש שהוא מיועד לדיור מוגן. זה המצב הקיים, לפני שינוי. המקום הזה שהוא גדול הוא מיועד לדיור מוגן כבר משנת 91'.

את מדברת עכשיו על ייעוד קרקע.

על ייעוד הקרקע. זאת אומרת לא היה פה איזה שהוא מצב שלכבוד הדיירים של דיפלומט בחרו את המקום הכי נורא שיש בעולם ושם מיקמו אותם בסוף של העולם, מה שנקרא. לא, ממש לא, זה כבר המון שנים כאן המקום.

לפני שאני אעבור להסביר לכם את התוכנית אני רוצה להגיד לכם שבעקבות הדיון בכנסת, אני הצטערתי שאז לא אמרתי את זה, נכנסתי לאתר מדלן בשביל לבדוק את הערכים של הדירות פה, כי אני הסתובבתי פה והסתכלתי ועברתי ממש, אתם בטח הגעתם כולכם עם הרכבים הפרטיים, אבל אני הגעתי מהרכבת הקלה ברגל, אגב אני מבינה שקשישים לא יכולים לעשות את זה כנראה ברגל, אבל זה מרחק שהמבקרים שלהם יוכלו לעשות בקלות, 500 מטר הליכה, אבל מה שרציתי להגיד לכם, שהמחירים של הדירות פה מעידים הרבה מאוד על הערך של השכונה. זו לא שכונה זולה, הדירות פה נמכרות בשני מיליון.

אני חושבת שאף אחד לא אמר את זה, זה לא הנושא.

את מטעה אותם.

אני לא יודעת מי האנשים, אבל אנחנו בדיון כרגע של הוועדה, אז קודם כל אם אתם רוצים להגיד משהו נא לפנות או אליי או למנהלת הוועדה ולא להיכנס באמצע הדברים כשמדברים. תודה רבה לכם על ההבנה. זה קצת שונה מהכנסת, אבל בואו ננסה לשמור על הכללים.

תיכף אני רוצה שגם ליאת, שהיא מתכננת הרובע, תגיד לכם משהו על הקרבה - - -

אני רק רוצה לתקן אותך, ברשותך. אנחנו לא מדברים על ערך הבתים, זה לא בתים שאנשים רוכשים, אני כרגע מדברת אך ורק על דבר אחד, אני רוצה לאנשים האלה, שהם בני 80 ו- ויש כאלה בני 90 ו-, שהם יוכלו לחיות חיים רגועים. כמה נשאר להם? אבל ניתן להם את השלווה, את הנוף.

כן, תאמיני לי, זה ההורים של כולנו.

אני חוזרת ואומרת, האנשים האלה עברו שואה, אין דבר יותר גרוע מזה, ואנחנו צריכים בהם דווקא להתחשב קצת יותר מכל אוכלוסייה אחרת. לכן אני כרגע לא מדברת על אותה דירה פה, אני לא באתי לקנות פה דירה, אני רוצה שהאנשים האלה יגורו פה ושהם ירגישו שהם בטוחים. זה מה שחשוב.

אני רציתי להגיד שאני בדקתי את ערך הדירות לא כי מעניין אותי בכמה מוכרים פה דירה, מעניין אותי להראות לכם שהסכנה הזאת שאנחנו מדברים עליה, כנראה שלא מדובר פה בשכונה כל כך קשה כי השכונה הזאת, הדירות פה נמכרות בהרבה כסף, זה מעיד משהו על השכונה.

טוב, בואי תראי לנו ואחר כך אנחנו נמשיך.

אפשר לשאול שתי שאלות?

כן, אתה חבר כנסת.

שאלה ראשונה, האם יש פה מישהו שמייצג את הביטחון של עיריית ירושלים, שיכול להגיד לנו האם היו פה מקרים של פח"ע בתקופה האחרונה?

אני חושבת שהכי טוב, הבאתי לכם שני אנשים שהם הכי מקצועיים, מכירים כל פיפס בשכונה, זו מתכננת הרובע שלנו, שהיא יכולה לספר לכם, ומנהל הרובע. אני אגמור להציג וניתן להם לדבר.

כן, בואו נראה קודם כל את התכנונים ההנדסיים ואחר כך נעבור אליהם.

התכנון עצמו לוקח את כל המגרש פה, כל מה שאנחנו רואים.

מה שמגודר?

לא, אפילו קצת מעבר לזה.

סליחה, ביקשת לא להפריע, רק משפט אחד. אני קצין משטרה בכיר לשעבר, אני גם דייר פה, יש לי פה הקלטות של רעשים ויריות שכל לילה זה קורה.

תודה, לקחתי בחשבון, בסדר גמור.

יש לי גם קליע, אם אתה רוצה.

התכנון פה הוא באמת על כל השטח עד בוא נגיד איפה שהשיחים שם, כולל את הדרך. היום מהנדס העיר, אגב אני אומרת את זה אוף דה רקורד, בוחן אפשרות לשלב את הכביש הזה, שהוא לא כביש חוקי, כדי לתת מענה לדיירים פה שהם מגיעים מהחלק האחורי, זה עוד לא הוכרע הנושא הזה.

על איזה שביל את מדברת?

יש כאן שביל עפר שיורד למטה, הוא שביל אספלט, אבל הוא לא שביל סטטוטורי מה שנקרא. התכנון פה הוא, אתם רואים, זה מין בניין כזה שהוא סביב חצר, אנחנו עומדים כרגע מולו, בעצם יש פה בינוי שמלווה את הטופוגרפיה, תשע עד עשר קומות.

האנשים שיגורו פה והחלונות שלהם יופנו לכאן, בעצם הם יראו את כל הנוף שאנחנו רואים עכשיו בצד השני.

נכון.

ואין שום דבר שמפריד ביניהם לנוף שאנחנו רואים פה, נכון?

נכון, זה הנוף שהם יראו, כן, כמו כל הדיירים פה ברחוב.

לא, זה לצורך הבהרה.

בשביל להשוות את זה לדיפלומט אנחנו נגיד שדיפלומט נמצא במקום שהוא הרבה יותר קשה מבחינת נגישות. המקום הזה הרבה יותר נגיש מבחינת תחבורה - - -

הוא שקט יותר.

אני לא אמרתי שקט יותר.

אני אומר.

אני אומרת שבואו נזכור שחצי מהעיר ירושלים בנויה מול שכונות שהן שכונות של מזרח העיר ירושלים, זה חלק מהטבע של החיים בירושלים. אני לא יודעת כמה מכם ירושלמים, איך אני אומרת תמיד? השכל לא נמצא בצד אחד, יובל, כולנו דואגים לאנשים, ההורים שלנו והסבים והסבתות שלנו עברו את הדברים האלה, להגיד שאנחנו לא חושבים על הדברים זה יהיה טעות, אז אנחנו באמת חושבים שזה בינוי שסך הכול נותן מענה. אני לא יודעת כמה מגרשים כאלה דומים יש בעיר. ירושלים זו עיר שהיא בנויה כמעט קומפליטלי.

מה הגודל של המגרש?

הגודל של המגרש 3.3 דונם. זה מגרש שהוא כולו מיועד לייעוד הזה של דיור מוגן. זה לא משהו שהוא זמין, אני לא יכולה להגיד שיש לי מבחר של 50 מגרשים, אני חושבת שעמיגור בחנו את הנושא הזה ביחד עם עיריית ירושלים ולא מצאו מקום אחר שמתאים לזה. זאת אומרת אפשר לחכות לשכונות חדשות שייבנו יום אחד, אבל כרגע אין לנו את הדברים האלה. זה מגרש, כמו שאמרתי, שמשנת 91' הוא מאושר בנושא הזה, הכי מתאים, כמו כפפה, מבחינתנו.

אני רוצה לשמוע את מנהל הרובע.

מתכננת הרובע.

אני רוצה לשמוע אותה ואני באמת רוצה שמישהו כאן יתייחס לאורח החיים כאן. מה אומרים האנשים שגרים פה? אתה גר פה?

אני גר פה ברחוב הזה למטה ואני מייצג את כל האזור הזה.

אבל שנייה, לפני שאתה מדבר, תן לה לדבר.

אני עונה לה.

אני רוצה לדייק, המידע שנמסר פה הוא - - -

נעבור אליכם, בואו נשמע קודם כל את העירייה ואחר כך כמובן אני רוצה לשמוע אתכם.

בעצם השטח הזה הוא בשוליים של פסגת זאב, אנחנו פונים מעבר למ"פ שועפט, או יותר נכון האזור הזה הוא לא מ"פ שועפט, הוא שכונה שקוראים לה ראס חמיס, היא שכונה יחסית יוקרתית שצמודה למ"פ שועפט.

יוקרתית בשביל מי?

בשבילם. מ"פ שועפט - - -

זה מחנה פליטים, גברת.

מחנה הפליטים ממשיך קצת יותר באליהו מרידור. ההמשך של מחנה הפליטים הוא הרבה יותר בעייתי מאשר הנקודה הזו.

למה היא אומרת דברים לא נכונים?

חברים, אני מבקשת, אני לא יכולה להוציא אתכם מהאולם, אז תכבדו אותנו, בבקשה.

שידברו עובדות.

אגב, עיקר הבעייתיות שאנחנו רואים פה הוא בבנייה הבלתי חוקית, היא קרתה מאז הגדר, מאז 2007, לפני כן תסכימו איתי גם, היו פה קוטג'ים, הגדר באמת שינתה את האזור הזה, וגם מבחינת שפיכת פסולת, שאם נזוז קצת נראה אותה. עדיין הנקודה הזאת ספציפית יחסית לשאר הרחוב היא יותר טובה מאשר האזור מול מ"פ שועפט, שם יש לנו הרבה הרבה יותר צרות, גם יותר זבל, גם בנייה מאוד מאוד מסיבית וצמודה לגדר.

כמה זה מכאן?

ממש לאורך כל הרחוב, לאורך כקילומטר, יש מפנה אל מול מ"פ שועפט ומיד אחרי זה ענאתא אלה האזורים היותר מוחלשים. פה יש לנו גם את אלי תבין, שזו עוד שכונה יהודית שהיא איכשהו בקו התפר בין לבין.

האי הזה שאתם רואים פה, יש פה אי כזה של בינוי שהוא נראה קצת מנותק משאר השכונה - - -

בנייה יהודית.

הוא מנותק, מה זה הוא נראה? הוא מנותק מהשכונה.

הוא מנותק, עדיין הוא buffer.

יש פה תוכניות להמשיך לבנות פה?

כן, אפשרי, זה בבעלות פרטית, אם הם ירצו הם יכולים, בוודאי. מעבר לזה, יש פה את ואדי ענאתא, ואדי יפה, עם צבאים, עם הכול.

יש פה מעל 200 צבאים, חופשי, לא בגן חיות.

אנחנו עתידים לפתח את האזור הזה, שבילי אופניים והכול.

מתי?

בשנים הקרובות. אנחנו עכשיו מתחילים עם ואדי זמרי, אנחנו נמשיך לאורך התוואי. אגב, חלק מההתנגדות של התושבים פה זה בגלל הכניסה לוואדי, זו הכניסה בין יחידות שלהם לוואדי והם מאוד נהנים ל - - -

יש התנגדות גם של התושבים של השכונה לבנייה כאן?

התוכנית עוד לא הגיעה לשלב של ההתנגדויות.

התושבים מתנגדים, בהחלט. מעבר לזה, כל פסגת זאב, מזרח השכונה, מרכז השכונה, צפון השכונה שחשופים לשכונות מ"פ שועפט, ראס חמיס, בית חנינא ושועפט סובלים כל לילה בעיקר בתקופת החתונות והחופשים.

זאת אומרת את כן אומרת שיש פה קושי, שיש פה בעייתיות לחיים רגועים.

תראי, 20,000 תושבים שגרים במזרח השכונה חיים את זה יום יומי.

בסדר, אם 20,000 סובלים זה לא אומר שאני צריכה לתת לעוד 200 לסבול.

אנחנו גרים בירושלים.

בסדר, מה שאני אומרת, אני רוצה שיהיה ברור, אני מבינה מה זה ירושלים, אני רוצה לתת לאנשים האלה לבחור, מי שרוצה להישאר בירושלים בתנאים של ירושלים, לצורך העניין, הוא יבחר להישאר פה, מי שלא, אנחנו צריכים למצוא להם פתרונות.

אני לא בטוחה שמדיפלומט לא שומעים את צור-באחר. חתונות זה לא משהו שמאפיין רק את מ"פ שועפט, זה משהו שיש לנו בכל מזרח העיר, אנחנו שומעים את המסגדים, אנחנו שומעים - - -

תעשו לי טובה, אתם רוצים לקיים ועדת משנה? תעשו את זה אחורה, כי אי אפשר לשמוע פה כלום.

אני רק רוצה להגיד, אני מצטערת, אני לא התכוננתי לזה שאני אצטרך עכשיו להתמודד עם התנגדויות. עוד לא הגענו לשלב הזה.

ממש לא. אני מבקשת, עוד פעם אני אומרת, אני מבקשת מהנציגים של השכונה, הבנתי מי נמצא איתנו פה, אני גם אתן לכם להביע את עמדתכם, אבל לא להפריע וחס וחלילה לא לפגוע באף אדם שנמצא פה שדעתו שונה משלכם, בסדר?

רק שהם לא יציגו אותה בתור הנציגה שלנו.

לא, אני אומרת עוד פעם, אני אתן לך לדבר.

אני נציגת עיריית ירושלים, עד כמה שאני זוכרת.

בסדר, אנחנו ממשיכים.

הסבל הוא סבל של רעש, כמובן גם מבהיל כי יש גם זיקוקים, גם יריות ומואזין בכל שעות היממה. זה מנת חלקנו. בארבע-חמש השנים האחרונות, חלק מהיריות, אנחנו מוצאים תרמילים בתוך הבתים של התושבים, אני חושבת שסיקרו את זה בטלוויזיה פעמים רבות.

לא תרמילים, קליעים.

כן, קליעים, אתה צודק.

בבתים שלנו זה קורה.

כן.

קליע בתוך המרפסת שלי.

איפה אתה גר?

במרפסת. בהמשך, רחוק מפה. עוד רחוק מפה אני גר, אלה שבחזית יאכלו אותה פי שמונה.

זה קליע של אקדח.

ילד נפצע מזה גם.

אנחנו לא יודעים לאבחן בדיוק אם זה חלק מהחתונות והגיע לפה, או ירי מכוון, אבל זה קיים. זהו. באופן כללי השכונה היא שכונה חזקה יחסית, מעמד סוציואקונומי 8-7.

תודה. מנהל הרובע.

אני חושב שהיא סקרה באמת את כל הבעיות.

בסדר. מי מדבר מהדיירים? ואני אבקש אחד, תבחרו אתם מי, שיהיה שם כי אנחנו רושמים את זה בפרוטוקול. מקובל על הדיירים שהנציגה היא הגברת? את גרה איפה שהוא באזור?

פה למטה.

כן, בבקשה.

אנחנו גרים פה 25 שנה ובאמת עכשיו חקרנו את הנושא עד אחורה, עד 91', כמו שאמרו מהעירייה. זה היה מיועד, ממש רשום בתוכניות, לשטח חום, בית אבות או יותר מאוחר מה שקראו לזה דיור מוגן בגובה של בתים ליד, כלומר שלוש-ארבע קומות. ככה זה התחיל. זה שלא בנו עד עכשיו, כנראה לא היה צורך. בשנת 2000 יש תוכנית שנקראת 'ירושלים 2000', שמאושרת לבנות בין שש ל-12 קומות. ככה הגענו, נפתח פתח לעשר קומות.

מתי עשיתם שינוי ייעוד כזה?

זה לא שינוי ייעוד, תב"ע חדשה - - -

יש גם שינוי ייעוד כי מבקשים שינוי תב"ע כי עכשיו זה נקרא דיור מיוחד, שזה הגדרה שלא הייתה קיימת עד עכשיו.

מה ההבדל בין דיור מיוחד ל - - -

אין חניות, 440 אחוזי בנייה.

אין הבדל, זה נותן לנו יותר אחוזי בנייה.

אוקיי, הבנתי, להגדיל אחוזי בנייה.

440 אחוזי בנייה, 80% תכסית, זה אומר, אם אמרו לך שתופסים את כל המגרש, בדרך כלל זה 40%-30% מהמגרש, יש לנו פה בקו הזה, בציר הזה, ומי שגר פה, שני דיור מוגן, אחד בכניסה לשכונה, אחד מול הסופר.

מה רע בזה?

מעולה.

מעולה, אנחנו בעד, לא נגד.

אנחנו בעד, בניין של ארבע קומות, פרופורציונלי לשכונה, בלב השכונה, באמת נגיש לרכבת ונגיש לסופר. פה, מי שהלך ברגל, זה 1,000 צעדים, אני הייתי הולכת לרכבת כשהייתי עובדת במרכז העיר, המרכז המסחרי הקרוב הוא גם ברדיוס דומה. עכשיו, לגבי מה שקרה פה בשנים האלה בשכונה, כשאנחנו קנינו זה לא היה, זה באמת בנייה בלתי חוקית שהתקרבה אלינו. הגדר זה משהו שנוסף. אנחנו חיים את המציאות הזו יותר חמור בשנים האחרונות. נורא מחמיא לי שערך הדירה שלי הוא שני מיליון, אבל זה על הנייר. אם אני היום באה למכור זה לא יהיה שווה את זה. ובאמת כאילו אני פה, זאת עובדה. אני לא באה להתבכיין וזו לא מטרת ה - - -

לגבי המיקום שרוצים פה לבנות?

אנחנו משעה חמש כל יום, זה לא רק מואזין, זה קריאות של הסתות. מי שמכיר איך זה נשמע. זה רמקול שצועק והמון שעונה להם. זה מה שאני שומעת אצלי בגינה. היו המון תוכניות בערוץ 12, לא אנחנו הזמנו אותם, לא אנחנו הבאנו אותם, לא ביימנו אותם, זאת מציאות שקורית פה.

זה כל יום. כל יום, תבואו כל יום, אני מוכן לחתום על זה.

משעה חמש וצפונה זאת המציאות שלנו.

30 שנה. זה צילום בלילה שלשום, לפני שבוע זה היה. זה לא חתונות. קטסטרופה.

יש לי שאלה אלייך, תרשו לי, זו שאלה ערכית אולי, אתם עכשיו מתנגדים להקמת המבנה החדש מהסיבה שהאנשים האלה יסבלו ממה שאתם סובלים? אתם דואגים לקשישים?

אני אגיד לך בתור שליחת סוכנות שלוש שנים באוקראינה ומישהי שמכירה את האוכלוסייה, הם יסבלו פה. בואי נפריד בין שני הדברים.

למה?

למה? בואי, אני מזמינה אותך לסוף שבוע אצלי בבית. ככה. את רוצה? תבואי.

תיזהרי, אני אבוא.

בכיף.

אני באמת רוצה לעשות את כל הצעדים כדי ללמוד את הנושא הזה לעומק ואני לא אתן יד שיפגעו באנשים האלה ושיהיו במקום כמו שאתם מספרים. זה בסדר שאתם מספרים לנו.

תשאלי את מרינה גלייזר מי אני ותקבלי חוות דעת.

אוקיי, לשם גילוי נאות, זו מנהלת עירייה בערד כשאני הייתי ראש עיריית ערד.

בדיוק, אז אני הייתי איתה במשלחות, אנחנו מביאים עולים, אני מאוד מחוברת לנושא הזה ואני יודעת מי האוכלוסייה שהולכת לבוא לפה.

עכשיו לגבי רכבת. בסוף שבוע אין תחבורה ציבורית. מי שהולך לבקר את ההורים שלו, אני לא יודעת מה איתכם, אבל זה בדרך כלל אנשים שבאים בסוף שבוע כי הם עסוקים וצעירים יותר ועובדים באמצע השבוע. הולכים לבטל את כל החניות האלה, פה האנשים הם שומרי מסורת רובם, החניה הזאת מלאה, איפה הם חונים?

עכשיו זה שם חניה? איזה חניות?

זה יהיה חזית של הבניין. זו הדמיה מאוד יפה, באמת, מרשים מאוד, אבל נמקם את זה על המקום שאנחנו נמצאים וזה מאבד את הפואנטה.

עוד משהו כדי לסכם.

שאלת בתור מי אנחנו. אז א', הכובע האחד שלי זה זה, ב', הכובע השני שלי זה דיירת. אם כבר הולך לקום פה משהו, שיקום משהו פרופורציונלי, שישאיר מרווח בין הבתים, לא להם יהיה אור, לא לנו יהיה אור, לא להם יהיה כביש גישה למטה, לא לנו.

אז מה שאת אומרת זה בעצם שהבעיה הביטחונית מתגמדת אל מול גובה הבנייה. זה מה שאתם אומרים עכשיו.

עוד פעם.

מה שאת אומרת כרגע, הטיעון המרכזי זה גובה הבנייה שזה - - -

לא, לא, ממש לא.

יש פה שילוב.

ממש לא. כי אנחנו נתקלנו בכל הרבה התנגדויות שהבנו שלשנות את זה זה סיכוי של אחד ל-, אבל אם כבר זה נגזר עלינו אז באמת תעשו חשיבה ותראו איך זה קורה בהתאמה למה שיש. להשאיר כביש ביטחון, שהוא קריטי פה, כי יש פה שריפות - - -

כביש ביטחון, אני מתנצל, ליד הגדר זה כביש צה"לי של מג"ב שהוא נותן את המענה. אתם רוצים להגיע לשם, זה כביש ביטחוני, הכביש הזה שמוביל אליכם לבתים זה סיפור אחר.

לא, הוא מתחבר לשם, זה מתחבר.

הוא מתחבר לגדר ההפרדה.

איפה התמונות של מכבי האש?

אתם לא צריכים להגיע, תסלחו לי, כביש הביטחון של הגדר זה לא כביש לתושבים, זה כביש לכוחות הביטחון ומשם הם מגיעים - - -

לא, לא מגיע מכאן. יש מכתב בדרך, הם היו פה היום, הוא מגיע מכאן והוא יורד למטה, מתחבר לגדר ההפרדה.

אז שהעירייה תיתן גם פתרון לכביש, אבל מבחינה ביטחונית, לצורך העניין, המענה של מג"ב, של העוטף, ניתן מאזור המחסום.

לא בשגרה.

אני רוצה לתת לחברי הכנסת להתייחס עכשיו.

אני בתור אחד שגר פה בשכונה הזאת 16 שנה אני גם יודע שרוב הרחוב פה ממוגן ירי מבחינת החלונות והאירוע הביטחוני החמור היה בסוף 2002. זה באמת ירושלים, אני מנסה להבין מה ההתנגדות שלכם, בירושלים ברוב השכונות באמת שומעים את המואזין, שומעים את הזיקוקים, הייתי גם בתוך מחנה הפליטים שועפט וגם בתוך כפר שועפט וכשיש מהומות שומעים אותן מאזור המחסום, שזה בערך שני קילומטרים מכאן.

אנדרי, דקה.

אני רוצה לזקק את ההתנגדות.

שנייה. אנחנו כרגע לא דנים בהתנגדות של התושבים.

אני לא דן בזה, אני מנסה להבין.

זה בסמכות של העירייה, זה לא אנחנו.

לא, אני מנסה להבין מה ההתנגדות, האם זה התנגדות מהטעם כביכול הביטחוני, האם זו התנגדות שבעיקרה נובעת מגובה הבנייה ומהיעדר חניות.

אבל החלטה בנושא הזה היא לא בסמכותנו.

בסדר, אבל זה גם משהו שיעלה.

לכן אני מבקשת לעצור. הבנו. למה היה לי חשוב לשמוע אתכם? רק את החוויות שלכם של השכונה כדי להבין עם מה הקשישים יצטרכו להתמודד אם וכאשר הדבר הזה יקום. בבקשה, מיכל, רצית להתייחס?

לא, האמת שאנדרי נגע בכל הנקודות. רק לעניינים שעולים פה, אני בטוחה שזה יהיה מתואם, אם לא כבר מתואם, אל מול התוכניות, גם כביש הגישה וגם מכבי האש שעלה פה, אין לי ספק שזה לא העניין. כדאי לזקק את הנקודות שכן אנחנו רוצים לדון בהן.

השאלה אם אנחנו יכולים לתת פתרון מהיר לקשישים.

אני חושב שקודם כל האויב של הטוב זה הטוב ביותר. אני מבין שאין פה בעיה ביטחונית, זאת אומרת היא לא שונה מכל מקום אחר בירושלים.

לא, היא שונה ממקומות אחרים בירושלים, אבל היא לא שונה - - -

היא לא שונה ממקומות אחרים בפסגת זאב. לפחות ממה שאני רואה יש פה שתי בעיות, בעיה אחת זו ההתנגדות של התושבים, שזה צריך לפתור אל מול העירייה, ויש תהליכים מוסדרים בשביל הדבר הזה. כל הנושאים של בטיחות באש וכביש גישה למג"ב, אני בטוח שזה מתואם בתוכניות, הבעיה שאני מזהה פה זה הרעש והירי והכול. לזה אפשר לתת פתרונות הנדסיים, באטימה של חלונות, בסגירה של מקומות מסוימים. אפשר לתת לזה פתרון.

עוד פעם, אני לא אומר שהמקום הזה אידיאלי, אני גרתי אמנם בפסגת זאב לפני כמה שנים, אני לא יודע בדיוק מה המצב עכשיו, אבל אני רק בא להגיד שבסופו של דבר אנחנו נמצאים בירושלים ואפשר למצוא פה פתרונות הנדסיים שייתנו פתרון לרעש.

אפשר גם לצייר תמונה של ים ולשים בחלונות.

חבר הכנסת טייב, אתה רוצה להתייחס?

אני מתחבר למה שאלכס אומר.

רק משפט אחד. מה שאת אמרת, אני מאוד מסכים. הדיירים של דיפלומט צריכים לקבל אלטרנטיבה וזה מאוד מאוד חשוב. יש את מלון חן, שזו אופציה אחת, ואולי למישהו שרוצה לעבור מחוץ לירושלים, אם הוא רוצה, רק אם הוא רוצה. אז צריך להציע אלטרנטיבות, פה אני מסכים איתך לחלוטין.

נכון.

שוב פעם, אני חס וחלילה לא מזלזל בתחושות שלכם ובמה שאתם אומרים ובבעיות שאתם מעלים, אבל את זה צריך לפתור אל מול עיריית ירושלים.

בשביל זה התכנסנו.

כן, זאת לא המטרה של הדיון.

לא, בגלל זה אני נגעתי בזה רק - - -

אני אדבר איתכם עוד פעם, אבל לא במסגרת הוועדה, ברשותכם.

אין בעיה.

חבר הכנסת טייב.

לא, בסדר, אני מתחבר עם מה שחבר הכנסת קושניר אומר. בסופו של דבר אני באמת לא מזהה פה איזה שהוא משהו חריג ברמה ביטחונית, אם אני מסתכל מסביב אני חושב שפחות או יותר המרחקים הם אותם מרחקים, זה לא הדאגה. אני כן חושב, כהמלצה לוועדה המחוזית והמקומית, לבקש בהגשת התוכנית ייעוץ אקוסטי אמיתי שיפתור גם את הבעיה, לא רק שלהם, אולי גם של הבאים בתור. מטבע הדברים, אני מכיר את הוועדות המחוזיות ואני מאמין שזאת תהיה הדרישה שלהם גם. כתושבים, אני מייעץ לכם לבקש את זה בהגשת התוכנית של היזם שיביא איתו ביחד איזה שהיא המלצה אקוסטית כדי לפתור את הבעיה.

תודה רבה. עוד מישהו רוצה להתייחס? משרדי ממשלה?

אנחנו צריכים להגיע לישיבה בכנסת.

כן, כן. אני רוצה טיפה לרדת לשם ולראות מה המצב. אנחנו עוברים לכנסת וב-11:00 אנחנו נמשיך את הדיון באמצעות זום, מי שרוצה להצטרף אלינו בבקשה.

אתם רוצים אותי בדיון המשך?

אני חושבת שכן, רצוי שתהיי. אני רוצה, בבקשה, אנשים שמבקשים להשתתף בזום, גם לתת להם. אז נעבור ונראה ביחד.

תקשיבו, אם אני הייתי צריכה לבחור עכשיו איפה אני גרה, אני חייבת להגיד לכם, זה היה מפחיד אותי. אני מבינה את הקשישים.

ומזל שאת עכשיו בבוקר ולא בערב.

אם אני הייתי עומדת עכשיו פה, זה כן היה מפחיד אותי, הגדר הזו שהיא מפחידה, אבל בסדר, אנחנו נראה. אז המבנה צריך לעמוד ככה?

הגדר היא לא תוצאה של תכנון, היא תוצאה של ביטחון. אף אחד לא שאל אותנו בתכנון עיר אם אנחנו רוצים גדר.

ברור, אבל השאלה שלי, הגדר נשארת?

נשארת.

הגדר נשארת כמו שהיא, אז הטענה של האנשים בעצם שהם יגורו ליד גדר היא נכונה.

היא נכונה.

בואו נתחיל שהיא כן נכונה. היא מקרבת אותם לקו הראשון של כל השכונה. בואו ניקח את זה גם בחשבון. מה שטוב, רוח ושלווה יש פה, שלווה עד ש-.

עד שעה חמש.

חברים, אנחנו ממשיכים לכנסת ושם נמשיך לדון. תודה רבה לכולם.



(בישיבה)

אנחנו ממשיכים את ישיבת ועדת משנה לוועדת הקליטה בנושא של עתיד דיירי מתחם דיפלומט. זו ישיבה שנייה בנושא, כאשר בישיבה הראשונה קבענו נצא לשטח כדי לראות את המקום המיועד עבור 307 דיירים. את המספר הזה קיבלנו מהמשרדים הרלוונטיים ומעיריית ירושלים.

אנדרי קוז'ינוב מצטרף אלינו, נמצאת איתנו חברת הכנסת מיכל וונש, נמצא איתנו חבר הכנסת יוסף טייב. אני מבינה שגם חבר הכנסת אלכס קושניר בדרך.

אני חושבת שההחלטה לצאת לשטח הייתה מאוד נכונה, אני חושבת שאין יותר טוב מלראות בעיניים ואני חייבת להגיד לכם שיצאתי משם בתחושה מאוד מאוד קשה, שאני צריכה לתת יד לכך שהאנשים האלה יגורו שם. אני עוד לא השתכנעתי שזה המקום המתאים להקמת המבנה. אני כמובן אתן לכל חבר כנסת להתייחס ולהגיד מה הוא חושב על זה. כרגע הדיון עכשיו הוא אך ורק על המקום החדש להקמת המבנה החלופי. אנחנו כרגע לא מדברים על הסוגיה של דיפלומט, כי הנושא מצד אחד בבית משפט, מצד שני משרד ראש הממשלה מטפל בזה, אני אעדכן אתכם ברגע שאני אקבל עדכון מהם, אבל אנחנו כרגע מדברים בגלל שהרבה אנשים פנו אלינו בדאגה למקום מגוריהם העתידי. יצאנו לשטח, ראינו את זה ואני אשמח לשמוע את דעתם של חברי הכנסת שממשיכים איתנו. מיכל, את רוצה להתחיל?

בשמחה.

בבקשה, חברת הכנסת מיכל וונש.

תודה רבה. קודם כל אני רוצה להודות לך ולוועדה על ההזדמנות באמת כי אין טוב ממראה עיניים, תמיד. כחברת כנסת חדשה גם, תמיד תמיד תמיד ההכרח הזה להכיר את השטח, לשמוע את הדברים, לגעת בדברים, אז תודה על ההזדמנות.

אני אומַר בהקשר של מה שראינו היום, ואולי בזום אאוט קצת באופן כללי, אם הדיון הוא בנושא ההכרח להקים עוד מבנה לגיל השלישי, נקרא לו דיור מוגן, או איך שהוא לא ייקרא, למיטב הבנתי יש 1,000 ממתינים בירושלים בלבד שאין להם איפה לגור. פה מדובר תמיד באיזון בין ערכים שונים, צרכים שונים, רצונות שונים, כמובן גם של דיירי השכונה וכמובן גם של גורמים פרטיים שאולי ישתמשו בשטח הזה.

למיטב הבנתי, ושוב, אני חושבת שחשוב להבין את זה בקונטקסט הזה, אין בירושלים שטחים מספיק גדולים כדי להכיל מבנה מהסוג הזה שחייב להיבנות לפי הסטטיסטיקה. זה הולך ומחמיר, לא הולך ומחמיר, זה הולך ומשתפר, יש לנו את דור מקימי מדינת ישראל, דור ההמשכיות שחלקם מקימי מדינת ישראל, חלקם הגדול עולים חדשים למדינת ישראל, אנחנו מחויבים להם עכשיו. המידיות והדחיפות היא עכשיו ואני חושבת שלא נכון שניתן את ידינו לניסיונות לטרפד את זה מכל מיני – כמובן לתת את הדעת ולוודא, כמו שאמרנו שם, שיינתנו באמת הפתרונות גם לצרכים הביטחוניים וגם לצרכים של הרעש, אבל אחרי שבחנו את המקום ואחרי שראינו שהוא נגיש ואחרי שראינו שהוא גם קרוב באמת לכל השירותים, רופאים וסופר וכל מה שבן אדם בגיל הזה צריך כשהוא כבר יוצא מהבית, אני חושבת שתפקידנו לבחון את הדברים באמת ממעוף הציפור.

הצורך הזה בירושלים במקום נוסף לדור הזה שאנחנו מחויבים לו, שההמשכיות שלנו פה היא בזכותם, אל לנו לתת את היד לאיזה שהוא שיח פופוליסטי או אינטרסנטי שמונע את הדבר הזה. זאת תחושתי בגדול. עכשיו, בפרטים הקטנים של הדבר הזה, אין ספק שצריך לתת את הדעת על כל הפתרונות הדרושים. מבחינת המקום והצורך בבית לגיל השלישי, אין ספק בזה.

תודה רבה. מי עוד רוצה להתייחס? חבר הכנסת קושניר, בבקשה.

ברור שהאלטרנטיבה האידיאלית במקרה שלנו זה להשאיר את האנשים במקום שהם נמצאים בו היום. אני חושב שזה ברור לכולם, אבל לצערי הרב כנראה שזה לא מתאפשר.

אתה יודע, בתור מנכ"ל משרד הקליטה לשעבר, הרי הנושא הזה כן היה אצלכם על סדר היום, איפה נתקעתם?

אני אספר לך את הסיפור. אני נכנסתי לתפקיד בקיץ 2016 ופחות או יותר שבועיים לאחר שנכנסתי לתפקיד קראה לי השרה סופה לנדבר ואמרה לי שיש את האירוע הזה, צריך להתחיל לטפל, ואז התחלנו לגלגל ולוודא מול האמריקאים קודם כל מה קורה. למשרד הקליטה לא היה מגע ישיר עם האמריקאים, הכול דרך משרד החוץ, הכול לקח המון המון זמן כמובן. בשלב מסוים, פחות או יותר לקראת סוף השנה הבנו שאנחנו חייבים להתחיל לחפש אלטרנטיבות.

צריך להבין את היכולות של משרד הקליטה. משרד הקליטה בנה אז, וגם היום אני מקווה שהם ימשיכו לבנות, מקבצי דיור באמצעות יזמים פרטיים, את מכירה את הסיפור, אני לא צריך לספר. ואז אמרנו אוקיי, אנחנו חייבים את כולם ואז היה גם הסיפור של העברת השגרירות לירושלים ואז הבנו שהנושא עוד יותר דחוף וכמובן פנינו למשרד ראש הממשלה בשאלה, חברים, יש פה פוטנציאל מאוד גדול למחלוקת משמעותית מול ארצות הברית מצד אחד, ומצד שני יש פה קשישים שכמובן אף אחד לא הולך לפנות אותם. אגב, אני בטוח שגם דונלד טראמפ לא יעז לפנות אותם.

ואז אמרנו אוקיי, חייבים למצוא פתרונות. במקביל היו אנשים במשרד ראש הממשלה שהיו אחראים על ניהול משא ומתן אל מול האמריקאים ובמקביל התחלנו לנהל את התהליך של מציאת פתרונות ואז משרד השיכון נכנס לתמונה, משרד האוצר נכנס לתמונה, רמ"י נכנסה לתמונה, כמובן עיריית ירושלים ואז היה שם ויכוח מאוד מאוד גדול, שלפי דעתי תקע את התהליך, זה מי מממן את זה, מאיפה מביאים את הכסף ואיך מממנים את זה. אחר כך הם מצאו פתרון של מימון באמצעות אותו פרויקט של משרד השיכון, שעמיגור בונה, הצליחו להקצות את המימון משם ואז היו שתי קרקעות, אחת הייתה בבעיה בגלל התב"ע והשנייה הייתה זאת.

בשלב הזה אני פחות או יותר עזבתי את המשרד, אני יודע שאחר כך היו הרבה מאוד שיחות על מורכבות הבנייה בשטח משופע. זה פחות או יותר הסיפור. אני חושב, אם עכשיו ככה לחזור אחורה, מה שהיה צריך לעשות, וזה כמובן לא היה בידיים של משרד הקליטה אלא יותר במשרד ראש הממשלה, פשוט להקים צוות בין משרדי שהיה אמור לטפל בדבר הזה, ייעודי. ניסינו, פנינו, דיברנו, כנראה שהקשב היה במקום אחר, לא קרה. אבל עזבי, זה לא משנה, היום אנחנו נמצאים במקום שאנחנו נמצאים.

עוד פעם, אני אומר שהאלטרנטיבה האידיאלית זה להשאיר את האנשים במקום שהם נמצאים, זה הטופ. זה כנראה בלתי אפשרי ועכשיו נראה איזה אלטרנטיבות קיימות. להוציא את האנשים מחוץ לירושלים אני חושב שזה פשע, כי אנשים התרגלו לחיות פה, אלא אם כן מישהו רוצה, מי שרוצה בבקשה. ואז בעצם יש לנו פתרון אחד במלון חן, שהוא פתרון חלקי, ועכשיו צריך למצוא מבנה.

מלון חן, אנחנו יודעים כמה מקומות יש לנו שם, לכמה אנשים אנחנו יכולים לתת פתרונות?

אני חושב שכבר התחילו - - -

כבר התחילו, חלק מהאנשים עברו לחן, אני יודעת.

כרגע התחילו לבנות עוד קומה.

אני לא יודע להגיד לך בדיוק את המספרים כי אני לא מעורה בפרטים, זה צריך לשאול את משרד הקליטה, אבל זה פתרון כלשהו, חלקי, לאנשים. הפתרון הנוסף זה המבנה החדש. עכשיו, גם פה יש מורכבות כי חלק מהאנשים רוצים להישאר ביחד. אנחנו מכירים את הסיפור, מכירים גם את האנשים.

ברור ולא יכולים לא להתחשב בזה גם.

כן. זה דבר אחד. דבר שני, לגבי השטח, אין שטח אחר.

אבל אמרת לנו שהיה עוד איזה שהוא משהו.

היו שתי חלופות, אם אני זוכר נכון, אבל החלופה השנייה הייתה לא רלוונטית, לא מבחינת התב"ע ולא מבחינת המיקום, שום דבר. כשאני עזבתי את המשרד - - -

רגע, אנחנו מדברים, יש פה את מהנדסת העיר.

כן, יש פה נציגה.

רק תני לי לסיים. נכון להיום כולנו מבינים שהאלטרנטיבה היחידה שקיימת זה המקום הזה. נכון שהוא לא אידיאלי, לא הייתי רוצה שהקשישים האלה יגורו אל מול מ"פ שועפט, אבל זה המצב. זה לא שלא ניתן לתת פתרונות משלימים כדי לבודד אותם מהרעש ו - - -

הפתרונות הטכניים שדיברת עליהם בסיור?

כן, ולאפשר להם חיים שלווים, כמו שאנחנו רוצים לאפשר להם. ואני מאוד מתחבר למה שמיכל אמרה, בטוח אסור לנו לעכב את התהליך הזה, גם ככה הוא מעוכב וגם ככה אף אחד מאיתנו לא יודע מתי הבניין הזה ייבנה ובמקביל תפקידנו כאן לוודא שבאמת נותנים פתרונות טכנולוגיים אקוסטיים ראויים. ודבר שני, מה שדיברנו בסיור, שחשוב מאוד שלאלה שלא ירצו לעבור, מסיבות של פחד וחשש, שאנחנו מבינים מה המשמעות של זה עבור הקשישים, צריך להציע להם פתרונות אחרים. בגלל שמדובר בפתרונות יחידתיים אולי גם כדאי לפנות למשרד השיכון שיחשבו על אופציות של דירות עמידר למי שזה מתאים.

תודה רבה, אלכס. כן, אנדרי.

אפרופו אותן שתי אלטרנטיבות, אני הבנתי שבפסגת זאב המגרש שדיברת עליו, ליד ה'מתוק לי' שם, הוא לא מגרש מבחינת הגודל לבנות את המבנה הזה. אני מבין שגם היה משהו בגבעת מרדכי, אחד השטחים המיועדים או שנשקלו, אז אם אפשר לקבל התייחסות לשטח הזה.

מבחינת המיקום, בירושלים באמת רוב השכונות של פסגת זאב חשופים לשטחים פלסטיניים, לשכונות פלסטיניות, יש שם רעש. מבחינה ביטחונית נטו אני לא רואה שם בעיה אקוטית כי בסופו של דבר הצבא ומג"ב נותנים שם מעטפת ביטחונית טובה, גם מבחינת האבטחה של הגדר, גם מבחינת טווחי זמן ההגעה והכול.

מבחינת מה שהתושבים מתלוננים, על השריפות, המזבלות שם באזור הפלסטיני. נכון, זה מטרד של ריח, אבל גם לזה ניתן פתרון. אי אפשר במסגרת בנייה של מלון דירות כזה לתת פתרון למחנה הפליטים שועפט, זה לא על אותו משקל, לכן זה גם לא יכול להוות משקל נגד כי בסופו של דבר יש פתרונות שיכולים לאטום את הקירות ולאטום את החלונות, זה אפשרי, מבחינת הרעש זה אפשרי. הרחוב עצמו, רוב הרחוב ב-2003-2002 היה ממוגן ירי, רוב החלונות היו ממוגני ירי, כלומר אם הייתה שם בעיה אקוטית ביטחונית אז גם רוב התושבים היו מפונים משם כך או אחרת, או שהיו מוצאים פתרון אחר. לכן השיקול הזה, נכון רעש וזה, אבל שוב, לא משנה איפה תשים את זה בירושלים, אלא אם כן זה יהיה באזור מרכז העיר.

וגם שם לא רגוע.

וגם שם לא בטוח. לכן השאלה היא האם יש בירושלים אפשרות לפזר, נגיד מי שרוצה, כמו שאמרת, או כמו שאלכס אמר, לפזר את הקשישים, אלה שרוצים, במקומות אחרים, ויש בפסגת זאב עוד שני - - -

הייתי עכשיו, עברתי עם הרכב שם בשכונה.

אלה מקומות מעולים עם טיפול נפלא, הכול טוב, השאלה אם יש שם מקומות פנויים. ואם יש עוד אפשרויות, נגיד לראות כמה אנשים רוצים מרצונם להתפנות מדיפלומט למקומות אחרים גם בארץ.

גם לא בהכרח בירושלים.

לא בהכרח, מי שרוצה.

מי שיהיה מוכן לעבור לעיר אחרת.

אני כן רוצה לחזור לנתון הזה, בהנחה שהוא נכון, שיש 1,000 ממתינים בכל מקרה שרוצים להישאר בירושלים.

כן, זה בדיוק העניין, אם אותם 1,000, אותן 300 יחידות דיור שרוצים לבנות ויש 300 שמוכנים לעבור לשם, זה משהו אחר, מתוך בחירה. זה מה שאנחנו צריכים לפי דעתי פה לשים על המשקל.

עדיין זה לא מייתר את המבנה שעליו אנחנו מדברים.

לכן אני רוצה לחדד את השאלה מבחינת השטח החלופי באזור גבעת מרדכי, עד כמה הוא באמת מתאים, האם שקלתם ואם שקלתם לשלילה אז מה הסיבות.

שאלה טובה. חבר הכנסת טייב, אתה רוצה להתייחס כרגע?

לא.

אני לא יודעת להגיד לכם על פיזור במקומות אחרים.

זה לא המנדט של העירייה.

לא, ברור.

אבל יש לי הרגשה שאתם שוכחים פה משהו אחד. התב"ע הסטטוטורית שאני מחזיקה ביד היא לא אומרת דיור לדיירי דיפלומט, היא דיור מוגן. גם התב"ע המאושרת שם זה דיור מוגן. אתם יודעים מה? אתם לא רוצים, אל תבואו, יהיה פה דיור מוגן לקשישים. אין לי מספיק מקומות לקשישים בעיר.

לא, אין לנו ויכוח איתך.

גם הגיל השלישי, כולנו יודעים, זה פלח אוכלוסייה שהוא גדל, אנחנו נצטרך את זה בכל מקרה. כשלי יש שטח כזה, הסיבה היחידה שאנחנו נמצאים בתב"ע ולא בהיתר היא כי התב"ע של השכונה אמרה שצריך תוכנית מפורטת כשעושים את הדיור המוגן ואנחנו במקרים כאלה בדרך כלל מעצימים זכויות כי זה שטחים שלנו, השטחים החומים הציבוריים, אנחנו לא נותנים וילות חד משפחתיות שם. במקרה הזה, אתם רואים, עושים שם תשע ועשר קומות, אמנם בדירוגים, אבל אנחנו לוקחים את המגרשים האלה ומנסים להכניס את המקסימום שמה. אז אל תבואו, אבל זה יהיה לקשישים אחרים. לקשישים אחרים זה כן בסדר ולדיירים המיוחדים של דיפלומט זה לא בסדר?

לא, אנחנו לא אמרנו את זה. ממש לא. זאת לא הגישה שלנו.

לא, אני נמצאת גם בהרבה ועדות - - -

היא פשוט מכינה את הטיעונים להתנגדויות שיהיו לה בוועדה.

אנחנו לא נכנסים לזה.

זאת לא הוועדה הנכונה.

לא, אבל רציתי שנפריד בין הטיעונים של המתנגדים שמה, שהם לגיטימיים והם בסדר גמור, ועוד לא הסתיימה הבחינה שלהם, אנחנו עוד לא בהליך ההתנגדויות, יהיה פה תהליך מאוד מורכב של התנגדויות ובאמת באמת השאלה הספציפית פה - - -

אפרופו, טלי, כמה זמן זה ייקח, תחשבי.

בטח.

השאלה הספציפית שלנו פה, האם יש פה דיור מתאים לדיור מוגן או לא מתאים. חבר'ה, השאלה הזו, כבר ענו עליה ב-91', יש לנו פה דיור מוגן, אנחנו לא נוותר על זה. לא יהיו פה וילות חד משפחתיות כמו שהם רוצים שיהיה שם. יהיה פה דיור.

מי רוצה וילות?

התושבים, מסיבות שהן לחלוטין לגיטימיות, אני לא מזלזלת, לא רוצים שם עוד דיור מוגן.

לא, אני לא מתייחס לתושבים.

אני לא רוצה להתייחס להתנגדויות של השכונה.

אבל מ-91' עד 2020 עברו 30 שנה ויש שינוי בשטח, יש גדר ביטחון שקמה.

נכון, הם לא היו כל כך רחוק כמו שהם היום.

מאה אחוז, בואו רגע נדבר במספרים.

לא, אני אשמח אם תתייחסי לגבעת מרדכי.

אני לא מכירה משהו בגבעת מרדכי. מעולם לא הוצגה לי אופציה, אני מצטערת. אולי זה היה בדרגים אחרים, אני לא מכירה.

אז אפשר לבדוק את זה בעירייה?

אם תגיד לי מה אתה רוצה שאני אבדוק אני אבדוק.

היו דיונים, פשוט אין שם קרקע, או שהגודל לא מתאים, או שהקרקע לא מתאימה.

לכן אני שואל.

אולי אנחנו נבקש בגבעת מרדכי ל - - - יש 1,000 ממתינים בתור.

אני רק רוצה להוסיף. זה א', ו-ב', האורך של הזמן שאנחנו עדים לו שזה ייקח, אם השטח הזה כבר מיועד לצורך הזה, כבר - - -

ועדיין אני אשמח לקבל את התשובה האם השטח הזה נבחן והאם הוא נשלל מסיבות כאלה ואחרות.

על גבעת מרדכי, אם אתה רוצה שאני אעזור לך אתה תצטרך אחרי הדיון להיות יותר ספציפי כדי שאני אבין על מה מדובר כי אני לא מכירה.

ברור, אנחנו נשמח שתעבירי את זה לוועדה.

אבל רציתי גם להגיד לגבי המרחקים. היום הדיירים בדיפלומט נמצאים במרחק 700 מטר משכונה של מזרח העיר, באמת כל השכונות, לא רק פסגת זאב ונווה יעקב נמצאות בצמידות לשכונות פלסטיניות, הם חלק מהעיר, אמנם פה זה מחנה פליטים, אבל למחנה הפליטים יש חומה.

את יודעת מה מפחיד אותם? הקיר הזה, הוא מפחיד את האנשים. הם זוכרים את הקירות האלה במחנות ריכוז. אני רוצה שתבינו את המנטליות של האנשים.

לא, זה לא המקצוע שלי - - -

נכון, אבל אני פשוט מסבירה לכם למה האנשים האלה מפחדים. זה לא המצאה. באמת.

זה נורא, אבל אני אומרת לעצמי שהקיר הזה זה אחד הדברים שגורמים לביטחון.

זה יהיה לאנשים אחרים, זה לא למי שזה מפחיד אותו.

לא, או שאנחנו צריכים לעשות עבודת הסברה עם האנשים האלה, לדבר איתם, להסביר. מה שאנחנו היום מדברים, צריך גם להנגיש את זה לאנשים האלה ולתת להם להבין שאנחנו עושים את זה עבורם. אם לא הם, אז מישהו אחר, יש אנשים שממתינים ושיש פה נושא שמטופל על ידי המדינה ואנחנו שומרים עליהם ואנחנו נדאג שלא יהיה להם רעש ואנחנו נדאג שלא יהיה להם אבק ולא יהיה להם ריח של שריפה. זה צריך להסביר לאנשים האלה.

את צודקת במיליון אחוז, ואני אגיד שיש היום קירות רעש שלא נראים שונים מהקיר הזה. זאת אומרת לייחס לזה יותר חשיבות ממה שזה - - -

נכון, נכון. אז צריך להסביר לאנשים האלה. כל הדברים האלה אנחנו נצטרך להסביר לאנשים האלה ולהגיד להם. כי מי שרוצה לגור בירושלים צריך לקחת בחשבון את הייחודיות של העיר הזה, לטוב ולרע, מה שנקרא.

אגב, הייחודיות של העיר הזאת, באמת זה היה מקסים, כשעשיתי סיור לפניכם, הלכתי לשטח לראות שיש לכם איפה לחנות והכול בסדר, והוואדי הזה, היו בו ארבעה צבאים וזה חלק מאוכלוסייה של 200 צבאים שמסתובבים בצורה חופשית. הבנייה לא הולכת להרוס את זה, זה בוואדי. יש קיר, נכון, אבל יש גם תנאים נורא מיוחדים לירושלים, יש פה טבע עירוני מקסים, זאת אומרת אפשר גם להתרכז בחיובי.

שוב פעם, כל מה שאת אומרת, אני חוזרת ואומרת, כל הדברים הטובים והנפלאים שיש במקום הזה, במבנה הזה ובפרויקט הזה, אנחנו צריכים להעביר את זה לאנשים ולהסביר להם שאנחנו מבינים את המצוקה, אנחנו מבינים את דאגתם, ומצד שני אנחנו מתחייבים שאחת, שתיים, שלוש, ארבע. כל הדיון בנושא הזה היה מכוון להרגיע את האנשים, הם כולם בלחץ.

הם היו בלחץ מצד אחד שהחוזה שלהם מסתיים, אבל זה צד אחד, מצד שני החלופה שמציעים להם היא חלופה - - - וראיתם את הסרטונים שתושבי השכונה מראים לנו, הם מראים את הסרטונים האלה גם לתושבים ובטח שזה מפחיד אותם.

נכון.

אז אנחנו צריכים לתת להם להבין שאנחנו כאן כדי לדאוג להם ואנחנו נדאג שכל זה לא יפגע באיכות חייהם גם אם הם יגורו שם. צריך לחשוב איך אנחנו עושים את זה, פרויקט בעיניי לא קטן.

ואני רוצה עוד דבר אחד, חברי הכנסת, להזכיר לכם שבדיון הקודם אנחנו הבנו שכל התהליך התכנוני יהיה לא פחות משנה, למרות שהעירייה עושה את כל המאמצים כדי - - -

לפני היתר, את מתכוונת. זה לפני היתר עוד. ייקח לדעתי לפחות עוד שנה, אני מעריכה, עד שהתב"ע תאושר.

תכנון?

כן, כי יש זמנים שקבועים בחוק, צריך לשמוע את המתנגדים, אחר כך יש - - -

אמרו חמש שנים עד שיהיה - - -

אני רוצה לאחל לכל חברי הכנסת להישאר חברי כנסת עד שהדבר הזה ייגמר.

ראינו שהמתנגדים פה לא הולכים לעשות עבודה קלה.

אבל אני חושב שקבועי הזמן האלה, אנחנו חייבים לנסות להסביר לדיירי דיפלומט. שהם יהיו רגועים שיש להם עוד כל כך הרבה שנים לחיות במקום הזה. אבל אנחנו גם חייבים לוודא שיש פה המשכיות מבחינה חוזית. זאת הנקודה.

נכון. אבל עוד פעם, אלכס, בגלל שאני חילקתי את הדיון לשני חלקים אני לא רוצה להיכנס לנושא הזה.

מרינה, רצית להתייחס. חברת מועצת העיר ירושלים לשעבר, פעילה חברתית. למה רצית להתייחס ולהגיד? רגע, מרינה, כל מי שנמצא בזום מדבר רוסית, אני מבינה (מדברת ברוסית). כן, מרינה.

אתם כבר נגעתם ממש בדקה האחרונה במה שאני רציתי להגיד, שכל התכנון הזה וכל הבנייה הזאת זה לוקח זמן, מינימום שלוש שנים, ואני שמעתי אפילו חמש, עכשיו מישהו אמר. אז בזמן הזה, אם אנחנו מדברים על 1,000 אנשים ויגיעו עוד יותר אנשים שיצטרכו את הדיור המוגן, אז בואו נחפש עוד מקומות ופתרונות וגם חלק מהאנשים האלה, שהם נמצאים עכשיו במלון דיפלומט, הם יכולים גם למצוא שם את מקומם.

דבר שני שאני רציתי להגיד, יש אנשים שיכול להיות שהם לא ירצו לבוא לשם וכמה שאני בדקתי את כל המעמד של מקרה סוציאלי מה שנקרא וכל האוכלוסייה הזאת, עליה אנחנו מדברים היום, הם בדיוק ההגדרה הזאת, אז צריך לדעת איך אנחנו צריכים לטפל בזה. אני חושבת שזה נושא מאוד מאוד חשוב.

כן, אנחנו נעשה את זה. בסיכום דבריי אני אתייחס לזה.

תודה.

מי נמצא איתנו בזום? (מדברת ברוסית).

(מדברת ברוסית).

(מתרגמת את דברי נינה פילצקי): האישה אומרת כאן שהיא כן הייתה גרה בפסגת זאב בעבר והיא אוהבת את המקום הזה והיא מוכנה לעבור אליו. הנה יש לנו כאן דוגמה של בן אדם שמוכן לעבור לשם. מצוין, אני שמחה מאוד.

(מדברת ברוסית).

(מדברת ברוסית).

אני נמצאת במקום שביקרתם בו הבוקר ואני רוצה להראות למי שלא היה, אולי שיתרשם בשידור ישיר אולי מהנוף שנמצא פה. אני אסובב את המצלמה ואנשים יתרשמו, זה יחסוך להם להגיע.

כן, עכשיו אנחנו רואים.

אני מסובבת את עצמי למקום המיועד - - -

טוב, אנחנו היינו עכשיו שם.

לא, אבל האנשים של דיפלומט, מי שאמר שהוא לא היה.

הבנתי, הם רוצים לראות איפה זה. אוקיי.

אז הנה.

אוקיי, מרינה, תודה רבה. (מדברת ברוסית).

אני מכיר את מלון דיפלומט כבר 28 שנים ואני מטפל בדיירים ובכל התלונות שלהם. בואו לא נשכח, ב-2009 היה דוח מבקר המדינה לגבי מלון דיפלומט שנכתב שם שחייבים לפנות את דיירי מלון דיפלומט.

ב-2009?

מבקר המדינה שאל למה כשמאריכים את החוזה אין מכרזים. ב-2009 היה דוח מבקר המדינה, עברו 11 שנה, היה מספיק זמן. ב-2014 נחתם חוזה עם שגרירות ארצות הברית, עברו שש שנים, היה מספיק זמן, המון זמן. ברגע שלא עושים מה שאומר מבקר המדינה, מה שאומרים גורמים אחרים, אנחנו נמצאים בברוֹךְ גם עם ארצות הברית, נמצאים בברוֹךְ גם מבחינה כלכלית, כי מלון דיפלומט עד עכשיו במשך 30 שנה עלה לקופת המדינה כמעט מיליארד שקל. בכסף הזה היה אפשר לבנות עוד הרבה הוסטלים, לתת הרבה פתרונות דיור לאלפי אנשים ויכול להיות שהיום, אם היו מחלקים את הכסף בצורה נכונה, אז הדיירים היו גרים היום במקום אחר ולא היו כל הבעיות.

אנחנו גם מדברים על המקום הזה שאנחנו נתקלנו היום ואנחנו לא יודעים מתי יהיה הפתרון, בעוד שלוש, ארבע, חמש שנים, אבל חוזה השכירות נגמר ב-20 ביוני, זאת אומרת היום המלון וגם הדיירים נמצאים במקום ללא חוזה ומשלמים כולם קנסות, גם הדיירים וגם המדינה. אני חושב שהגיע הזמן להקים ועדה בין משרדית, זה גם של הכנסת, שתבדוק למה יש בזבוזים, למה לא מקיימים את דוחות מבקר המדינה ולמה לא מקיימים את כל ההחלטות שהיו עד עכשיו.

תודה רבה לאלכס. אני שוב פעם מפנה את תשומת ליבכם. אני רוצה לשמוע את הדיירים ואת התחושות שלהם. כרגע זה מה שעומד על הפרק. מה שאמר אלכס, אנחנו ניקח בחשבון.

(מדברת ברוסית).

(מדברת ברוסית).

(מתרגמת מדברי טטיאנה קורילוב): בישראל הרבה יותר טוב ממדינות אחרות, במיוחד מהמדינה שאנחנו עלינו.

(מתרגמת מדברי טטיאנה קורילוב): אם חיים שם ישראלים אחרים אז אנחנו גם יכולים לחיות שם. זה מציאות ריאלית. היא אומרת, שאם אנשים ישראלים אחרים אז גם לנו זה מתאים.

אז גם אנחנו נוכל שם לחיות.

אני רוצה לפסגת זאב, אני יודעת את האזור הזה, אני חושבת שזה בסדר.

יופי. ספסיבה, טטיאנה. הנה, אנחנו שומעים דעות שונות של אנשים ולכן באמת הגישה צריכה להיות כנראה - - -

אני חייב לומר משהו, אמרתי את זה באוזן לאנדרי, אני חושב שזה מדהים לראות איך הקשישים שלנו מתחברים לטכנולוגיה ומתחברים לזום.

והם היום מדברים איתנו בזום.

באמת, להוריד את הכובע.

בשביל זה שלחתי לשם בן אדם, הוא עוזר להם להתחבר.

יופי. טוב שיש אנשים שעוזרים להם להתחבר ומלמדים אותם.

חד משמעית, כל מי שעוזר מבורך. באמת, כל הכבוד.

לצורך הפרוטוקול, צריך להגיד תודה לאם בית, דיברתי איתה, שלחתי לה את הקישור ואמרתי לה להפיץ לכולם וכל מי שירצה לדבר שידאגו לעזור לו.

אנחנו מוסרים תודה רבה לעובדים של המקום, אם הבית, אירנה, אם אני לא טועה קוראים לה, על העזרה. אני חושבת שאם האנשים שגרים שם היו כל הזמן מחוברים אלינו, גם לכאן, מה שקורה בכנסת, וגם בכל מקום אחר, בחיים הם לא היו מרגישים בודדים. אנחנו ביחד, גם אם אסור היום יותר מדי לצאת למקומות, אבל הנה אנחנו מדברים ואנחנו פה הרבה אנשים ואנחנו שומעים את כולם. באמת יישר כוח לכל מי שעזר לאנשים האלה להתחבר לזום.

יש עוד מישהו שרוצה לעלות ולדבר? בבקשה. (מדברת ברוסית).

(מדבר רוסית).

(מתרגמת מדברי אלכס): גר שם עשר שנים. יש בעיה במקום שצריכים - - - המיקום הוא לא הכי - - -

(מדברת ברוסית). תודה רבה. ספסיבה, אלכסנדר.

יש עוד מישהו? בבקשה, טניה קושניר.

שלום רב לכולם, אני אדבר בעברית ואני אציג את עצמי. שמי טניה קושניר, אני עובדת סוציאלית בדיפלומט, אני עובדת שם כבר 12 שנה. אני רוצה להתייחס להיבט הטיפולי. נכון שאמרתם שיש בעיות במבנה הזה, שמעתי ריח, רעש. בוא נגיד ככה, זה לא דיור מוגן שיש שם כל הזמן צוות. בסופו של דבר אחרי שזה ייבנה, אחרי שאנשים ייכנסו לאכלוס מישהו יצטרך להתמודד עם הבעיות. אני יודעת שלאורך שנים שאני עבדתי בדיפלומט לא הכול פשוט, אנשים לא תמיד מקבלים מענה, עניין הריח, עניין הרעש. השיטה תמיד פחות לייצר בעיות ופחות להיכנס בהן מאשר אחר כך למצוא את האפשרויות לטפל בזה.

אני באמת אומרת, עניין של ריח, כמו שאמרתם שהפתרונות זה חלון אטום, אני אגיד לכם, גם מבחינה פסיכולוגית ומבחינת איכות החיים זה מאוד מאוד יטריד את הבן אדם הקשיש, שהוא נמצא לבד, אין לו איש צוות, אין לו אף אחד שיכול לעזור לו באותם רגעים וצוות, אם בכלל יהיה באותה צורה, זה עדיין בשעות מסוימות, לא בסופי שבוע, ובאמת אנשים לא מרגישים מוגנים. גם בדיפלומט זה מאוד מאוד מאוד חלקי ובאמת אין אפשרות לתת מענה לבן אדם. לא כל אחד יכול סתם להתקשר בעברית ל-106 בלילה ולהגיד: מישהו מפריע לי, יש לי משהו. הוא פשוט יסבול בשקט ויסחוב את זה עד הסוף ויחיה בדיכאון ובתסכול.

צריך גם להבין, אנשים חולים, הרבה אנשים חולים באסטמה, אנשים משתמשים בחמצן וברגע שאתה אומר שאולי באיזה לילה יהיה לך פה ל"ג בעומר מתחת לחלון, זה נורא יפחיד אותם. אפילו שזה לא יהיה הם יצפו שזה יהיה.

אנחנו נסביר ונטפל, עכשיו, לפני שאנשים יסכימו והכול, אחר כך הם יישארו בודדים ולבד עם הבעיות שלהם. אנחנו בצורה מאוד מאוד מאוד חלקית יכולים לעזור ולתת מענה. זה מה שרציתי לומר.

תודה רבה לך, טניה. אני מבינה את דאגתך מצד אחד, מצד שני אנחנו מדברים עם אנשים שמבינים ומקבלים החלטות לבד ואנחנו בשום אופן לא רוצים ללחוץ על אף אחד מהם לקבל החלטה לכיוון כזה או אחר.

שוב, אני רוצה רק להזכיר לכם שאנחנו מדברים איתכם על הפרויקט שאני מאמינה שעוד ארבע שנים עד שהמבנה הזה יקום. אנחנו כרגע מדברים על האם אפשר באמצעות טכנולוגיות שונות, ופה הועלו כמה סוגיות, לעזור ולהקל על האנשים להתמודד עם כל הדברים האלה. ובשום אופן אנחנו לא מדברים על חלונות אטומים. אנחנו מדברים על זכוכית שהיא לא שונה מזכוכית אחרת, אבל היא מבודדת, היא יותר עבה. היא עולה למדינה הרבה יותר כסף והיא לא תעביר את הרעש פנימה, אבל הבן אדם בפנים לא ירגיש שיש לו חלון שונה ממישהו אחר. בשום אופן, גם לא הייתי מסכימה לחלונות אטומים, לא על זה אנחנו מדברים.

מה שכן, מה שאנחנו נעשה, אני אנסה לסכם את כל הדיון המרתק הזה, בעיניי, גם מצד הסיור וגם מצד הדיון וזה שאנחנו שמענו את האנשים. אחת, אנחנו כן ביקשנו מעיריית ירושלים שתציג לנו את האופציה של גבעת מרדכי.

זה היה קרית מנחם.

אוקיי, אז אנחנו נבקש מהם. זה לא כדי להחליף, אלא כדי להוסיף. הרי אנחנו מדברים על 1,000 אנשים שממתינים לדיור ציבורי בירושלים. זה אחת.

שתיים, אנחנו, כמובן בתיאום עם המשרדים הרלוונטיים, חייבים עכשיו במיידי לחפש פתרונות לאנשים. הפתרונות שיש לנו על המדף, נקרא לזה, לבדוק מה קורה במלון חן, האם יש עוד אופציות, אני יודעת שזה בהרחבה, כמה אנשים אנחנו יכולים להעביר. אני מבינה שיש שם סדר גודל של 50. אם יש אנשים שירצו לעבור למלון חן זה מצוין, זאת אומרת מ-300 הורדנו כבר 50.

מה זה מלון חן?

זה גם מקבץ דיור בירושלים. אגב, כשהייתי בסיור שם, אני עשיתי סיבוב ברכב וראיתי, יש שני מקבצים בשכונה, אמנם לא בקו מה שנקרא של הגבול, אבל מקומות מאוד יפים.

טלי, סליחה שאני אומרת בסיכום, אבל השאלה אם מישהו עשה סקר מבין ה-307 מה התוכניות, מה ההיתכנות.

זה בדיוק מה שאני רוצה. כל האנשים האלה היום נמצאים באחריות של משרד העלייה והקליטה?

כן.

אז צריך לבקש מהמשרד, מהעובדים הסוציאליים שנמצאים שם במקום, לעבור אדם אדם ולבדוק באמת מה הוא רוצה. הנה פה גם בזום היום ראינו דעות לכאן ולכאן. אם יש אנשים שכן רוצים להישאר בירושלים וכן רוצים לגור במקום הרבה יותר טוב ממה שהם היו גרים קודם, כי המקום באמת יהיה מאוד יפה, ראינו את ההדמיה, יישר כוח לעמיגור שהיו איתנו בסיור, שהם מקדמים את הפרויקט הזה, אם הם רוצים לגור שם, אנחנו רק נשמח.

פנייה למנכ"ל המשרד?

נכון. כדי שיעשו פגישות פרטניות עם האנשים כדי להבין. מצד אחד להרגיע אותם שאנחנו לא הולכים להוציא אותם אנחנו לא יודעים לאן, והמנכ"ל כאן בעצם הבטיח לנו בדיון הקודם שזה מה שיהיה, מצד שני האנשים שלא מוכנים בשום אופן בגלל התחושות האישיות, ואפשר להבין גם את האנשים האלה, לחפש פתרונות יום יום ולא רק ברמת ירושלים אלא ברמה של המדינה. אם יש אנשים שמוכנים לעבור למקום אחר ואנחנו כן נותנים להם מקום מגורים ראוי, זכותם, ואנחנו צריכים לתת להם אולי קדימות כדי שהם לא יישארו עם הבעיה לבד.

כל הבעיה של האנשים האלה זה אי ודאות, הם לא יודעים איפה הם נמצאים, הם לא יודעים האם יאריכו להם חוזה, איפה הם יהיו מחר, האם באמת לא יגידו להם: תפנו את המקום ותעשו מה שאתם רוצים. לזה אנחנו לא ניתן לקרות. זה מה שאני רוצה שהאנשים האלה ישמעו ויידעו, אנחנו כאן כדי להגן עליכם, אנחנו כאן כדי לתת לכם גיבוי, מצד אחד, מצד שני אנחנו כאן גם כדי לחפש פתרונות שיפתרו את הבעיה המדינית הגדולה שכולנו עומדים בפניה.

אני רק רוצה לעדכן אתכם שמאז שאני לקחתי על עצמי את הנושא אני עובדת בשיתוף פעולה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ואנחנו שם כבר דנים בנושא. ראש הממשלה גם מעורב, אני מקווה מאוד שעכשיו הדברים ירוצו קצת יותר. אני לא יודעת עד כמה ראש הממשלה היה מעורב עד היום, לפי דעתי לא, אבל היום הוא כן יודע במה מדובר ואנחנו נעשה ישיבת מעקב, אני חושבת שבעוד חודש נעשה ישיבת מעקב, אני גם אעדכן בדברים שהתקדמתי. אני פשוט רוצה כל חודש להזכיר לעיריית ירושלים שהתוכנית הזאת היא בהעדפה מול כל התוכניות. לרוץ. אני הייתי ראש עיר, אני יודעת כמה מהר אפשר לעשות דברים כשרוצים, התוכנית הזאת צריכה להיות תמיד למעלה, גם אם יש הרבה תיקים שצריכים לטפל בהם.

אז בעוד חודש אנחנו שוב ניפגש, שוב פעם ניתן אפשרות לאנשים שיכולים לשמוע אותנו ולהיות איתנו בזום, כדי להתעדכן באמת ממקור ראשון. אנחנו גם כמובן נדבר על זה בכל מקום אפשרי. נמצאת איתנו גם יאנה בריסקמן, אני רואה אותה בזום איתנו, היא גם הייתה בסיור, היא בטח תספר גם על החוויות שלה.

מה שחשוב לי זה שאתם, הדיירים, תדעו שאנחנו כאן כדי לעזור לכם פה, אנחנו כאן כדי למצוא פתרון, אנחנו כאן כדי לא לתת לאף לפגוע בכם. זה אני רוצה שתדעו. פה יושבים גם נציגים של הקואליציה וגם נציגים של האופוזיציה ונשמע פה קול חד וברור, אנחנו כאן כדי להגן עליכם. שתהיו בריאים, תשמרו על עצמכם, מסכות, בבקשה, בכל מקום שאתם יוצאים.

הישיבה נעולה, מיצינו, בעוד חודש אנחנו נפגשים שוב בנושא. תודה רבה. ותודה רבה לצוות הוועדה שליווה את הסיור, לערוץ הכנסת, לכל האנשים הטכניים, עשיתם את זה יוצא מן הכלל, למנהלת הוועדה במיוחד. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:10.