פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



14
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
08/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 19
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, ט"ז בתמוז התש"ף (08 ביולי 2020), שעה 10:00

תוכניות משרדי הממשלה להשבת אקדמאים לישראל

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
מיכל וונש
אנדרי קוז'ינוב

יוסף טייב

השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין
נועה שוקרון - רפרנטית תעשייה והשכלה גבוהה, אגף התקציבים, משרד האוצר

גרנית בן-עזרא זינגר - מנהלת אגף א' קליטה במדע, משרד העלייה והקליטה

פניאל רוזנטל - ראש מטה, משרד הכלכלה

ד"ר נעמי בק - סמנכ"ל אסטרטגיה ובינלאומיות, המועצה להשכלה גבוהה

אסיה ציירסקי - אחראית תחום תעסוקה, אזור חיפה והצפון, הסוכנות היהודית

ישי פרנקל - סגן נשיא ומנכ"ל, האוניברסיטה העברית בירושלים

נדב דואני - מנכ"ל Science Abroad, ארגון המדענים הישראלים בחו"ל

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

ס.ל., חבר תרגומים


תוכניות משרדי הממשלה להשבת אקדמאים לישראל

שלום, אני מתכבד לפתוח את הישיבה, היום 8.7.20, הנושא על סדר היום הוא תוכניות משרדי הממשלה להשבת אקדמאים לישראל.

כיום אין בישראל גוף אחד שמרכז את הפעילות בנושא הזה. משרדי הקליטה, המדע, משרד הכלכלה, הרשות לחדשנות, 'חוזרים להייטק' עוסקים בנושא, המועצה להשכלה גבוהה מעניקה מלגות, לכולם יש רצון לסייע, אך אין גורם מתכלל וקיימת חפיפה בין הגורמים המטפלים. תוכניות ממשלתיות יש הרבה, החלטות ממשלה יש, רצון לפתור את הבעיה קיים, אבל תכלס בביצוע משהו בדרך לא עובד. אתה לא רואה שזה לא עובד כמו שצריך. אז זה לא מספיק שיהיו תוכניות, צריך לראות איך הן מיושמות ואיך הן מתבצעות ואם הן לא מתבצעות צריך לשנות אותן במהירות, תוך כדי תנועה לעשות את השינויים הדרושים כדי שזה יצליח.

בישראל חיים כיום כ-1.8 מיליון בעלי תואר אקדמי, 62% מתוכם בעלי תואר ראשון, שליש בעלי תואר שני ומיעוטם בעלי תואר שלישי. אין נתון מספרי מדויק כמה אקדמאים ישראלים חיים בחו"ל ולאיזה תקופות. רוב השוהים בחו"ל בעלי תואר שלישי בתחומי ההנדסה והמדעים ורופאים, רוב השוהים חיים בארצות הברית.

יש עמותות שמטפלות בזה. ממחקר שעשתה אחת העמותות עולה כי התועלת הכלכלית הצומחת למדינה מהשארתם של אקדמאים בחו"ל מעלה את התרומה המצטברת מחזרתם לארץ של כ-450 מדענים על פני חמש שנים נאמדת ב-748 מיליון שקלים תרומה למשק. לפי נתוני העמותה עלות הכשרת מדען למדינת ישראל 591,000 שקלים בממוצע להכשרת אדם בעל תואר שלישי.

בשנת 2006 הוקמה ועדת שוחט שהתמודדה עם המשבר בהשכלה הגבוהה. במרץ 2010 התקבלה החלטת ממשלה 1503 על תוכנית לאומית להבאת מוחות לישראל. ב-2012 נחתם הסכם בין המשרדים להקמת תוכנית לאומית להשבת אקדמאים על ידי שיתוף פעולה בין משרדי העלייה, האוצר והכלכלה, התוכנית נסגרה בהחלטת ממשלה בשנת 17', עם סיומה היו רשומים בה 4,424 אקדמאים השוהים בחו"ל. במהלך ארבע שנות פעילותה חזרו 1,000 אקדמאים לארץ ומתוכם 226 בלבד הצליחו למצוא עבודה. לא מספיק להחזיר אותם, צריך גם לתת להם קצת עבודה. ב-2017 התקבלה החלטת ממשלה 2922 להקמת תוכנית לאומית להגדלת היצע כוח האדם לתעשיית ההייטק במסגרת המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה. התוכנית 'חוזרים להייטק' נמצאת בשלב ניסיוני ובבדיקה והרשות נמצאת בהליכי מיפוי.

אני רוצה להגיד לכבוד השר שלא רק חזרה של שוהים ישראלים בחו"ל, יש המון עולים, במיוחד צעירים, שיכולים להגיע לארץ במקצועות ההנדסה, רפואה וכו'. אני הייתי עד לדיון אצל ראש הממשלה, כשהייתי יושב ראש קואליציה, שהמשימה הייתה להביא כמה שיותר מהנדסים, רופאים ואנשי הייטק וכו' למדינת ישראל מקרב הצעירים העולים, הוא אמר שיגישו לו תוכנית, אני לא יודע מה נעשה, דבר אחד אני יודע, הרבה לא נעשה. זאת אומרת בגדול אני שמח שאתה עכשיו קיבלת את התפקיד של ההשכלה הגבוהה מכיוון שבסופו של דבר אתה האדם הנכון במקום הנכון, אני יודע שאתה יודע גם לאתר את הבעיות וגם לטפל בצורה יותר מהירה ורצינית. ניתן קודם כל לשר כמה מילים על התחום ואחר כך נדבר.

קודם כל בשונה מהנושא הקודם ובשונה מהנושא הבא, בנושא הזה הגוף שאני מייצג הוא כרגע שחקן משני, זה יכול להשתנות, אבל בסיטואציה הקיימת, רק כדי שנבין, האחריות על התהליך הזה, גם של החזרת אקדמאים ישראלים למדינת ישראל וגם עידוד עלייה של אקדמאים למדינת ישראל, האחריות הראשית לגבי עידוד עלייה וגם החזרה זה קודם כל משרד העלייה והקליטה, הם הכתובת הראשית, הם מפעילים תוכניות מסוימות, זה אני זוכר עוד מכהונתי כשר הקליטה ב-2015. זה גוף אחד שזה המנדט שלו ויש גם תוכנית לקליטת מדענים עולים וחוזרים, תוכנית קמ"ע במשרד הקליטה, אבל היא מאוד מוגבלת כמותית וגם מוגבלת יחסית בסיוע.

גוף שני שהיה אחראי על זה ולמעשה הסיר מעצמו אחריות בלי שמישהו נכנס לנעליו זה היה משרד הכלכלה, כי תחתיו פעלה התוכנית הלאומית להשבת אקדמאים לישראל, שלמעשה היא נסגרה ב-2017, וכרגע הדבר היחידי שיש זה הייטק וצריך לשאול את אנשי משרד הכלכלה מה קורה עם זה. לכן אנחנו נשארנו פחות או יותר בלי תוכנית לאומית גדולה לנושא הזה. אני מייצג פה את המערכת של ההשכלה הגבוהה, שגם שם, תיכף אם תרצה, יש פה בזום, אני חושב, נציגת מל"ג שהיא אחראית על הנושא הזה, היא תוכל להוסיף כמה מילים, אבל אין פה הרבה מה להוסיף, צריך להגיד את האמת.

זאת אומרת אין תוכנית לאומית כרגע שמקדמת את העניין?

הייתה תוכנית בזמנו כשגדעון סער היה שר החינוך ופרופ' טרכטנברג היה יו"ר ות"ת.

היא בוטלה, לפי מה שאני מבין.

היא הסתיימה. היו כל מיני הערות לגבי מידת היעילות שלה ולכן לא המשיכו אותה בשנים הבאות.

אז מי מטפל עכשיו בהגשת תוכנית כזאת?

כרגע אין תוכנית.

אבל מי מטפל בהגשת תוכנית חדשה?

מערכת ההשכלה הגבוהה עובדת בתוכניות חומש, כרגע יש תוכנית חומש סגורה עם תקציב ועם כל התוכניות - - -

אבל אני יודע שזה מאוד חשוב לראש הממשלה.

אמת.

אז אפשר לקדם את זה, בלי קשר לתוכנית חומש.

במסגרת של הבנייה של תוכנית לעידוד עלייה, שמוביל אותה משרד העלייה והקליטה, אני יודע שעכשיו המשרד עוסק בתוכנית אסטרטגית כזאת. אני חושב שנושא מרכזי צריך להיות הנושא הזה. אנחנו כמערכת ההשכלה גבוהה נשתף פעולה.

אני מבקש, תכתבו מכתב למזכיר הממשלה שאנחנו רוצים שראש הממשלה יבוא לפה לדיון בוועדה בקשר לעניין הזה. אני גם אדבר איתו, אני אדאג שהוא יבוא, כי חייבים לקדם את זה. כמובן שגם השר אלקין וגם שרת הקליטה תהיה בישיבה הזאת. ישיבה ארוכה, של שעתיים.

צריכים לקבוע מי הגורם האחראי.

כן, אבל בשביל זה יש ראש ממשלה, שהוא יעשה את זה. אני יודע שמאוד חשוב לו העניין הזה, מאוד, אני הייתי עד לדיון שהיה ואני לא יודע מה קרה כי אחר כך המשכתי בעניינים שלי, אני לא מתעסק בדברים האלה.

אני רוצה גם לצורך הפרוטוקול להגיד שאתמול ניהלנו הרבה שיחות עם משרד הכלכלה כי התוכנית לגבי ההייטק, מה שקיבלנו גם במסמך מהממ"מ, שהם עושים סיכומים ומיפוי של הצרכים ואני רואה שהם לא אישרו את ההשתתפות שלהם.

זה לא יעזור. אם לא נביא את ראש הממשלה והוא לא ייתן דחיפה לא יקרה כלום. זה מה שאני מבין ממה שאומר לי אלקין.

לא, אבל משרד הכלכלה הוא כתובת חשובה, כי הוא היה הכתובת הראשית. בסיבוב הקודם הוא היה - - -

משרד הקליטה כאן.

רגע, לאט לאט.

נציגת מל"ג פה, אם אתה רוצה שהיא תתייחס.

אני אתן לה, רק ניתן לחברי הכנסת בקצרה כי פה זה ישיבות קצרות לצורך טיפול בעניינים באותו רגע.

בקצרה. אני רוצה לומר, אדוני היושב ראש, שאני חושבת שצריך לראות את הדבר הזה בהקשר של הנושא שהעלינו ושאנחנו מתעתדים להעלות במסגרת הוועדה הזו והוא הסרת החסמים והבנת האתגרים בהכרה בתארים אקדמיים בין היתר ובהכשרה וההנגשה של המידע הזה ובאמת בנושא הסרת החסמים. אני חושבת ואני רואה את הנושא הזה כחלק אינטגרלי ממה שקשור להעלאתם של עולים חדשים.

אנחנו שמענו פה מיושב ראש הסוכנות שלשום שכרבע מיליון צפויים לעלות למדינת ישראל בשנתיים-שלוש הקרובות. זה גל עלייה עצום, אני לא צריכה לשכנע פה אף אחד, לא לגבי הציונות בדבר ולא לגבי הפוטנציאל למנוע צמיחה שבדבר. אנחנו סיכמנו בסוף הישיבה הזאת שתהיה תוכנית כוללת, הוליסטית, בין משרדית, בכל מתכונת שתחליט להקים אותה.

נו, זה ברור. אבל אף אחד לא יקדם את זה כי יש תוכניות חומש אז עוד שנתיים נדבר. זה בעצם מה שאומר השר אלקין.

לא, בתחום של ההשכלה הגבוהה. המדינה יכולה לקבל החלטה, כמו שהיא עשתה קודם.

אבל אין כרגע.

כרגע אין.

נכון, אז אני רק מציעה לעשות את זה במסגרת אותו נושא בדיוק, של הסרת החסמים, של הנגשת המידע, להבין שאם אנחנו לא נעשה את זה אז אנחנו לא ננצל את ההזדמנות שבקורונה. לצד המשבר יש פה הזדמנות אדירה, גם להשבת הישראלים. זה שינוי פרדיגמטי, כי שנים מדינת ישראל אוחזת בתפיסה שמדובר ביורדים, נפולת של נמושות וכו', אני לא צריכה להסביר פה לאף אחד, מדובר לחלוטין באנשים שיש להם את אותם - - -

אבל הבעיה הנוספת, לא מספיק להביא אותם, צריך לתת להם עבודה.

אז באמת כיוונתי לדעת גדולים, אדוני היושב ראש.

לא לתת להם עבודה, צריך להכיר בצרכים שלהם.

לא, אתה שם לב לנתון שעלו 1,000, רק 226 הצליחו למצוא עבודה? אז אחר כך הוא חוזר חזרה, אין לו מה לעשות פה. אתה משקיע בלהביא אותו ואחר כך מה? אתה מחזיר אותו?

נכון, אז לא סיימתי את המשפט. כיוון שצריך לשנות את השינוי הפרדיגמטי והוא בהשתלבות של האנשים האלה.

את אוהבת את המילה הזאת, השתלבות.

אני מאמינה בה. אני לא רק אוהבת אותה, אני מאמינה בה. אני חושבת שזה האתגר שלנו, גם להבין בעצמנו שהנקודה היא לא להביא אותם או לקלוט אותם אלא לשלב.

טוב, אמרנו בקיצור.

דיברתי מהר, אדוני היושב ראש.

מהר, בסדר. נדב, אתה רצית - - -

בקצרה, אדוני היושב ראש.

אני אתן לך. אל תדאגו, אני חוזר לחברי הכנסת.

המשרד צריך לדבר לפני.

אני מנהל את הישיבה אז אני אתן למי שאני רוצה.

אז קודם כל תודה, אדוני היושב ראש ואדוני השר, טוב לראות אתכם פה. אני מנכ"ל Science Abroad, ארגון המדענים הישראלים בחו"ל. אנחנו פועלים עד שנת 2006 בשיתוף פעולה מלא עם משרד העלייה והקליטה, עם המרכז לקליטה במדע, שיושבת פה המנהלת שלו, גרנית בן עזרא זינגר ועם האגף ליזמות עסקית, הגב' אירוס הומינר. אנחנו עובדים איתם במשך שנים בשיתוף פעולה.

בקיצור, נדב.

בקיצור. הבעיה המרכזית, דיברת על השמה, דיברת על חבר'ה שלא מוצאים עבודה, זה מורכב, השכלה גבוהה זה סיפור אחד, תעשייה זה סיפור אחר. הם צריכים לבחור לרצות להיות בתעשייה, לתעשייה יש פוטנציאל אדיר של צמיחה, צריך לעזור להם בהשמה, שזו הבעיה המרכזית. אחרי שהם מסיימים את הפוסט דוקטורט שלהם בחו"ל ורוצים לחזור לארץ הם בלי ניסיון.

אז מה המועצה שלך עושה?

אנחנו מנהלים 32 מרכזים ברחבי העולם עבור משרד העלייה והקליטה, אנחנו מייצרים למעלה מ-200 פעילויות בשנה ושומרים על הקשר עם מדינת ישראל ושומרים על הזהות הישראלית והציונית שלהם. המון אירועים מקצועיים אנחנו עושים לאורך השנה, יש לנו קרוב ל-4,000 חברים.

ומה אתם צריכים כדי לקדם את העניין?

היום הפעילות שלנו עם גרנית ועם אירוס במשרד היא פעילות מאוד טובה ומאוד איכותית, אנחנו מפעילים עבור המשרד את תוכנית מלגות, תיכף גרנית תרחיב על זה, אנחנו מקרבים אותם לארץ ושומרים על הזיקה לישראל ובסופו של דבר על הקשר שלהם עם אנשים שיכולים לקבוע את הקריירה בהמשך. כל האוניברסיטאות משתפות איתנו פעולה, יש לנו קשר עם הדיקנים, עם סגני הנשיאים.

טוב, תגיש לנו את זה בכתב, בבקשה, מה אתם עושים ומה הצרכים, אנחנו נעשה ישיבת המשך. בבקשה, אנדרי, רצית להגיד משהו? אני אחזור למשרד הקליטה, אל תדאגו.

דווקא עכשיו יש לנו הזדמנות פז, דווקא במשבר הקורונה. אם תסתכל על הנתונים וכולנו נסתכל על הנתונים, ואני מצטט, שיעור גבוה של שוהים בחו"ל נמצא מקרב מקבלי תואר שלישי, 11%, ובעלי תואר שני ברפואה 10%, אנחנו במחסור של רופאים בישראל ו-10% מהרופאים - - -

זה מה שראש הממשלה אמר, יש מחסור במהנדסים, מחסור ברופאים. אנחנו רק צריכים לקטוף את האנשים, זה הכול.

בקרב העולים המצב עוד יותר מדאיג, כי שליש מהעולים האקדמאים, לפי הנתונים של הממ"מ, מהגרים לחו"ל וזאת ההזדמנות. בדיוק דיברנו גם בישיבות הקודמות, בלי קשר לתוכניות החומש, שילוב בתעשייה, שילוב בכל הדברים האלה.

אוקיי. בבקשה, משרד הקליטה, קצר.

אני מנהלת אגף קליטה במדע, קליטה במדע זה אגף שאחראי על קליטת מדענים במשרד העלייה והקליטה ואני רוצה לעשות פה הבחנה קטנה לפני שאני מתחילה. כשאנחנו מדברים על מדענים אנחנו מדברים על בעלי תואר שני ומעלה ולכן כאשר מדברים על אקדמאים מדובר גם על בעלי תואר ראשון. יש צורך לעשות הבחנה גם באופן הטיפול בין בעלי תואר ראשון לבין בעלי תואר שני ומעלה שמעוניינים וצריכים להיכנס לעולם המחקר בארץ. שתי שיטות הטיפול הן שונות, האתגרים שונים והדרכים לטיפול צריכות להיות שונות.

אני מתמקדת במה שאנחנו עושים וזה בעלי תואר שני ומעלה שמעוניינים לעסוק במחקר ופיתוח, שהידע של האנשים האלה לא יילך לאיבוד ויתרום בחזרה למדינה. התוכנית שלנו באגף למעשה כוללת, יש מערך שלם של סיוע כאשר שני הנדבכים העיקריים שלו זה ליווי צמוד על ידי צוות יועצים מומחים, צוות יועצים מומחים שבא מתחום של המדען, שמלווה את המדען צמוד מרגע חזרתו או עלייתו לצורך העניין וניתן לפנות וליצור איתנו קשר ולקבל את הליווי של היועץ עוד טרם החזרה, או טרם העלייה. הליווי הזה, אותם יועצים באים מהתחום, הם בעלי קשרים, נטוורק, הם יודעים בדיוק מה קורה בתחום, באקדמיה ובתעשייה, והם נותנים את אותה אוריינטציה למדען שמגיע היכן הוא יכול להשתלב בתחום עיסוקו הספציפי. האוריינטציה המאוד מדויקת הזאת והליווי האישי הוא הכלי המאוד חשוב לנושא. זה מה שבעצם מאפשר את הסיוע הנכון לאותם מדענים כי אין דין מציאת מקום למדען בעל תואר שלישי מתחום מחקר מאוד ספציפי כדין מציאת מקום העסקה לבעל תואר ראשון, אלה שני דברים שונים לחלוטין. לכן אחד מהסיועים העיקריים שלנו זה הליווי של היועצים.

איך אתם עושים את העבודה? איך אתם גורמים למהנדס בארצות הברית להגיע לישראל?

בעיקרון הדיון היה על ישראלים תושבים חוזרים, אבל אני אתן קצת על עולים.

במקרה שהוא תושב חוזר, אין בעיה.

לא, יש קצת שוני.

עזבי רגע את העולים.

האתגרים הם לא מאוד שונים, אנחנו מתייחסים לזה שונה, יש קצת שונות.

אני אדבר על השינוי הקטן המהותי.

איך את גורמת לו? אני מבין שאתם משרד הקליטה, יש לכם תוכנית שמטפלת באנשים בחוץ לארץ, או דרך הסוכנות? דרך מי אתם עושים את זה?

כן, כל מי שמעוניין לעשות עלייה לארץ עובר דרך הסוכנות ומקבל אישור, רק אז מתאפשר לו בכלל לעלות לארץ.

אבל אתם צריכים לשכנע את הבן אדם לעלות לארץ.

יש לנו כנסים שנערכים.

זה לא אתם ממתינים שהוא יגיע למשרדי הסוכנות ויירשם. אתם צריכים לגרום לאותו מהנדס לבוא לארץ. איך אתם משכנעים אותו לבוא לארץ? מה אתם עושים?

אנחנו מדברים על פעילות עידוד העלייה או עידוד החזרה לארץ. עידוד החזרה לארץ ושמירה על קשר, באמת ארגון Science Abroad שמפעיל לנו את התוכנית לשמירה על קשר עם ישראלים ששוהים בחו"ל , מדענים ששוהים בחו"ל, אנחנו מבצעים מאות פעילויות בשנה בעזרתו של הארגון, הארגון מבצע את זה במימון שלנו.

הארגון הוא כביכול היד הארוכה שלכם בחוץ לארץ?

בדיוק. הוא עושה את זה שנים ארוכות, יש לנו היום נקודות מגע ב-34 מרכזים, 3,800, כמו שנדב ציין פה. פה אני אגיד נקודה לגבי תושבים חוזרים, התושבים החוזרים חוזרים לארץ, הם לא חייבים לעבור דרכנו, דרך משרד העלייה והקליטה, הם יכולים פשוט לבוא עם הדרכון ולנסוע הביתה, להבדיל מעולים שכן חייבים לעבור דרכנו ולכן האתגר עם תושבים חוזרים הוא יותר גדול.

בסדר, הבנתי, אבל אני לא רואה עדיין איך אתם מביאים את האנשים ואתם צריכים לספק להם עבודה בארץ. אתם לא יכולים להביא אדם בלי שיש לו – מי שבא לבד זו בעיה שלו, בוא נגיד ככה, אבל אם אתם הבאתם מישהו אתם צריכים לצבוע לו את העבודה שהוא צריך לקבל. אין בעיה שמהנדסים יקבלו עבודה, הבעיה זה תקנים. בתעשייה אין בעיה, הם צריכים מהנדסים, קולטים אותם, הם לא צריכים אותנו בשביל זה, אבל רופאים למשל, רופאים צריכים תקן, אין לנו מספיק תקנים בבתי החולים, אז מה הוא יעשה? באו המון רופאים מצרפת, אחיות וזה והם לא יכולים לעבוד. עד שנותנים לו עבודה הוא כבר חוזר לחו"ל.

אדוני היושב ראש, מה ששר הבריאות משדר לי כל הזמן זה שיש לו מחסור ברופאים.

אבל אין לו תקנים.

אבל הוא לא מכיר בתארים.

יש לו תקנים, חסר לו רופאים.

אני לא חושב שזה נכון.

זה מה שהוא אמר.

אדוני היושב ראש, הוא לא מכיר בתארים, הבעיה הרבה יותר גדולה.

הם לא מכירים בתארים.

לא, לגבי רפואת שיניים הייתה בעיה, אבל לגבי רופאים רגילים - - -

גם, גם.

רופאים, אחיות. יש מחסור באחיות - - -

החסמים במבחני ההתאמה, הם כל כך מקשים שהם פשוט לא באים מראש.

זה לא חוכמה להגיד שהוא צריך רופאים, עובדה שרופאים מגיעים ואין להם מקום עבודה.

אחיות שעובדות בכל בית חולים באירופה לא יכולות לעבוד פה.

אין מקום עבודה, אני אומר לך. לאלה שגומרים בישראל, אין להם מקום עבודה, אתה מדבר על תושב חוזר?

אני אגלה לך - - -

אין, אין מקום עבודה, לא לאלה שעובדים בחו"ל שבאים. אין.

אדוני היושב ראש, תתפלא לשמוע, במקומות העבודה בבתי חולים בפריפריה יש תמרוץ מיוחד של המדינה וחסר רופאים.

ביטלו אותו עכשיו. בגלל שהתמרוץ בוטל או צומצם אנשים כבר לא הולכים לפריפריה, אתה יודע את זה?

חסר רופאים שם, יש שם מקומות.

אני אומר לך, אני קורא מאמרים, אומרים שאני לא קורא, אבל אני קורא הרבה ואני אומר לך שיש בעיה עם זה.

אז להסיר את החסמים, להביא את הרופאים האלה לפריפריה, רופאים מחו"ל.

זה לא חוכמה רק לדבר.

היום בפריפריה לוקחים רופאים מרומניה שקיבלו הכשרה.

לדבר, להופיע בטלוויזיה ולהגיד טה טה טה, הם צריכים לבוא בתכלס ולהביא להם את הפתרון הזה.

זה בדיוק החסמים, שעד שאתה מוכיח שאתה מסוגל לעבוד.

להסיר את החסמים.

אם אפשר אני רוצה להשלים את התמונה.

אין לנו הרבה זמן, אנחנו נעשה ישיבת המשך, אין לך מה לדאוג, אנחנו פשוט מנצלים את זה שהשר פה. פרנקל ישי, סגן נשיא ומנכ"ל באוניברסיטה העברית, בבקשה.

אדוני היושב ראש, כבוד השר, ראשית אני שמח מאוד ומעריך את קיום הישיבה הזאת, הנושא מאוד מאוד חשוב. נקודה קצרה ראשונה, מרבית המדענים שנקלטים באוניברסיטאות בארץ כיום הם מוחות חוזרים, זאת אומרת בין 200 ל-250 איש מדי שנה שנקלטים במוסדות האקדמיים הם אנשים שהיו בפוסט דוקטורט, היו או עבדו במוסדות מובילים בחו"ל והם בהגדרה מוחות חוזרים.

במבט קדימה, כמו שנאמר פה, תוכניות שהיו בעבר הסתיימו למעשה, תוכניות כמו I-CORE, אני חושב שחשוב מאוד יהיה, בשיתוף פעולה של הגורמים שהוזכרו, לפתח תוכניות כאלה, כי חשוב מאוד להחזיר את אותם מדענים, אותם אנשי הייטק.

אם יורשה לנו להציע, אני חושב שהכלי שאנחנו מוצאים שהוא היעיל ביותר הוא לא כלי ישיר שבא ואומר אוקיי, בואו נחזיר את המוחות הבורחים, אלא הגדרת תוכניות מקצועיות בתחומים מיועדים. ניקח לדוגמה תוכנית של מל"ג-ות"ת בעולם הקוונטום, המדינה שמה כסף כדי לפתח תחום, חלק מהכסף הזה הולך להביא את אנשי המקצוע הטובים ביותר ואנחנו מוצאים, אגב, בכל המוסדות נהירה של אנשים איכותיים מאוד חזרה לארץ, חזרה למוסדות.

אני חושב שאותו דבר נכון לגבי תחום כמו רפואה חישובית, בראיית הימים האלה תחום כמו וירולוגיה, שהוא תחום שמאוד מאוד הוזנח בכל האקדמיה בארץ, הוא גם תחום שניתן לחשוב עליו, וכאמור, אם נתייחס לפן המקצועי והתוכני של אותם תחומים אני חושב שרואים הצלחה מאוד גדולה בהשבת אנשים לארץ.

תודה, אדוני. לא יספיק לנו הזמן שהקצבנו לעניין הזה, אני מציע כזה דבר, אנחנו נעשה ישיבת עבודה, לא במסגרת הוועדה, עם משרד הקליטה וגם עם העמותה.

מה עם משרד המדע?

תביאי גם את משרד המדע. בישיבה הזאת, ישיבת העבודה, שנלמד את הנושא תביאי כמובן גם את נציג משרד הבריאות וגם את נציג משרד המדע וגם נציג של המשרד של השר אלקין. בעוד חודש נקיים ישיבה שגם יהיו בה נציג התאחדות התעשיינים ונציג של רשות החברות בעניין הנושאים האלה של כוח אדם ומשרות.

ומה עם האקדמיה?

ונציג האקדמיה. אני מבקש, אם אפשר, כבוד השר, אנחנו מתכוונים להזמין את ראש הממשלה, וגם אתכם, אבל אני רוצה חומר להציג בפניו כשאני מבקש ממנו לבוא. אני מבקש שכל המשרדים הנוגעים בעניין יכינו לנו את החומר בעניין הזה, נתחיל איתך ונפנה ליתר המשרדים.

עוד פעם, אדוני היושב ראש, בנושא הזה - - -

מה שזה תלוי בך.

נכון לעכשיו אנחנו שחקן מאוד משני. יש גורמים אחרים ש - - -

אמרתי, מה שזה תלוי בך. יתר המשרדים, כלכלה - - -

כבוד השר, אם אני יכולה לחדד איפה כן יש, לדעתי, תרומה למשרדך וזה כיצד ניתן להסיר את החסמים ולהנגיש את האפשרות להכיר בתארים.

לא, זה לא נכון, זה לא אצלנו.

זה לוקח ארבעה חודשים היום להכיר בתואר שני של אוניברסיטת קולומביה.

זה לא עולה כסף, הם למדו שם, הכול מוכן, רק תן לנו לעבוד.

לא, אני אסביר לך. כמי שעסק בזה לא מעט זמן בכנסת הבעיה של התארים, ההכרה היא לא במועצה להשכלה גבוהה - - -

זה לא קשור לזמן בכנסת, אני מכירה קצת את האקדמיה. זה ממש לא קשור לזמן בכנסת, אדוני השר.

אבל ההכרה היא לא בידי האקדמיה, ההכרה היא על ידי מוסדות נורמטיביים של מדינת ישראל. רפואה זה משרד הבריאות, יש מקצועות אחרים שזה משרד הכלכלה.

אני לא מדברת רק על הצד המקצועי, אני גם מדברת על הצד האקדמי, לא נותנים להם שכר.

אתה שר, אז אנחנו באים אליך בטענות, אתה לא אשם בזה, אבל - - -

לא, זה גם לא בסמכות שלי.

אני יודע, אבל אנחנו באים אליך בטענות - - -

אנחנו יודעים שאתה מוכשר ואתה יכול להוביל את זה.

אנחנו מציפים נושא שמהווה חסם, אדוני השר.

אני בהחלט מוכן למלא תפקיד של שר תורן גם פה ב - - -

חס וחלילה. אדוני השר, אני רוצה לחדד - - -

רגע, כל המשרדים שקשורים לעניין, שיכינו לנו חומר, כלכלה, בריאות, כולם, שיכינו לנו את החומר הזה לקראת הפנייה לראש הממשלה. אני לא רואה מצב, אם הוא לא ייתן דחיפה לעניין הזה, שיהיה משהו. אני אומר לכם את האמת.

אתה צודק.

ודבר נוסף, חבר הכנסת טייב, אתה אחראי להביא לנו בישיבה הבאה שתהיה בעוד חודש את הנושא הזה של יהודי צרפת. כל הבעיות שם מתקבצות שם, הם באים, רופאים, מהנדסים - - -

נורא, הם כבר לא באים.

הם לא באים מראש.

לא נותנים להם כלום, חוזרים הביתה.

בעלי התארים כבר לא מגיעים.

אם יש עמותה שקשורה לעניין אז שתבוא לישיבה הזאת שאנחנו מדברים עליה.

בין השאר, יש הרבה עמותות שמתעסקות בזה.

נקבע ישיבת עבודה ותביאי גם נציג של העמותה הזאת. יש להם איזה ארגון גג, לא?

יש להם את קעליטה, יש להם עוד הרבה, יש עוד הרבה, יש שלבים בעלייה.

טוב. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:03.