פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



24

ועדת המדע והטכנולוגיה
07/07/2020


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 2
מישיבת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, ט"ו בתמוז התש"ף (07 ביולי 2020), שעה 13:30

הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 4), התש"ף-2020 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: עינב קאבלה – היו"ר
יבגני סובה
אנדרי קוז'ינוב

פרופ' אבי ישראלי - המדען הראשי, משרד הבריאות

טליה אגמון - עו"ד, המשנה ליועץ המשפטי, משרד הבריאות

ירדנה קופ יוסף - עו"ד, היחידה למשפט עברי, משרד המשפטים

ד"ר איריס איזנברג - מנהלת תחום מדעי החיים, משרד המדע והטכנולוגיה

פרופ' איתן פרידמן - יו"ר הוועדה, יו"ר ועדת הלסינקי, בי"ח שיבא, הוועדה העליונה לניסויים רפואיים בבני-אדם

פרופ' עמוס שפירא - חבר הוועדה; הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, הוועדה העליונה לניסויים רפואיים בבני-אדם

פרופ' גאונה אלטרסקו - חברה בוועדה, מנהלת יחידת אבחון גנטי, המרכז הרפואי שערי צדק, הוועדה העליונה לניסויים רפואיים בבני-אדם

ד"ר יהלומה גת - חברה בוועדה, מנהלת מדעית בכירה, הוועדה העליונה לניסויים רפואיים בבני-אדם

פרופ' ג'מאל זידאן - חבר בוועדה, מנהל מערך אונקולוגי, מרכז רפואי זיו, הוועדה העליונה לניסויים רפואיים בבני-אדם

פרופ' נועם שומרון - חבר בוועדה, ראש מעבדת מחקר, הפקולטה לרפואה, הוועדה העליונה לניסויים רפואיים בבני-אדם

ד"ר יוליה גרינשפון-כהן - חברה בוועדה, חברת ועדת הלסינקי, המחלקה לגנטיקה קהילתית, הוועדה העליונה לניסויים רפואיים בבני-אדם

אתי פרץ - עו"ס, עו"ד, חברה בוועדה, הוועדה העליונה לניסויים רפואיים בבני-אדם

פרנצ'סקה לוי-שפר - חברה בוועדת הביואתיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים, חברי הוועדה המייעצת לנושא ביואתיקה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

אביטל ביר - רכזת וחברת ועדת הלסינקי, מרכז רפואי רבין, יושבי ראש ועדות הלסינקי המוסדיות

ד"ר תמי קרני - יו"ר הלשכה לאתיקה, ההסתדרות הרפואית לישראל

בני אבישר - עו"ד, ראש תחום אתיקה, ההסתדרות הרפואית לישראל

פרופ' גיל סיגל - ראש המרכז למשפט רפואי, הקריה האקדמית אונו

אורנית כהן - מנהלת רשות מחקר ופיתוח, בי"ח וולפסון

מיכל ויטשנר - מבקרת הניסויים הקליניים, מרכז רפואי "רבין"

ד"ר חגית בריס פלדמן - יו"ר איגוד הגנטיקאים בישראל, מנהלת תחום הגנטיקה בקופ"ח מאוחדת, איגוד הגנטיקאים בישראל

ד"ר יונה ברק - חברת מועצה לאומית לגניקולוגיה, אמבריולוגי, המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה

ד"ר חנה קטן - יועצת, המועצה הלאומית לבריאות האישה

נירה לאמעי רכלבסקי

איילת חאקימיאן

אהובה שרון, חבר תרגומים



הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 4), התש"ף-2020
הכנה לקריאה שנייה ושלישית

צוהריים טובים. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה. אני מקבלת בברכה את חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב שהוא חבר הוועדה וכמובן אורחים מכובדים נוספים. אני מודה לכל באי הישיבה.

נושא הישיבה היום הוא חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 4), התש"ף-2020, הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

מאחר והצעת החוק מתבססת על חוות דעתה של הוועדה העליונה לניסויים רפואיים בבני אדם, אשמח שיושב ראש הוועדה העליונה, פרופסור איתן פרידמן, יסקור בפנינו את הרקע להצעת החוק, מדוע מתבקשת הוועדה להאריך את תוקפו פעם נוספת ואחר כך נעבור להצגת החוק על ידי הייעוץ המשפטי של משרד הבריאות והיועצת המשפטית של הוועדה וכמובן לסבב הדוברים.

תודה רבה. תודה רבה שאתם מזמינים אותנו. אני נהנה להיות באכסניה הזאת ולראות אנשים שבאמת אכפת להם מה שקורה כאן מבחינה גנטית.

אני חושב שהחוק הזה נועד בעיקר להגן עלינו כאזרחים ועל כבוד האדם ולמנוע מצב שבו יהיה אביוז של היכולות הגנטיות שהולכות ומתרבות בצורה בלתי רגילה ובמהירות וביעילות בלתי רגילה, כדי ליצור מצב שבו אנחנו למעשה נאפשר שיבוט של בני אדם שלמים. אנחנו צריכים למנוע את האפשרות הזאת מחד, ומאידך אנחנו רוצים לאפשר מחקר שיהיה פורץ דרך כדי לעשות יישומים של שיבוט גנטי לתצורותיו כדי לאפשר פעילות טיפולית. זאת אומרת, אנחנו לא רוצים למנוע טיפולים על ידי תאי גזע או על ידי תאים שאנחנו צריכים לתאי גזע או על ידי ג'ין אדיטינג בטכנולויות שונות או למנוע לידה של ילדים שלאימותיהם יש מחלות שנישאות על ידי המיטוכונדריה בטכניקות כאלה ואחרות, ואני לא רוצה להיות טכני מדי. אני חושב שאנחנו צריכים להקפיד ללכת על הקו העדין הזה. מחד, למנוע אפשרות לעשות שיבוט של בני אדם עד שהטכנולוגיה הזאת לא תהיה אתית, ברורה ובתוכה לטווח הקצר וגם לטווח הארוך, ומצד שני אנחנו חייבים לעודד התפתחויות מחקריות בנשימה אחת ובכפיפה אחת.

מאחר וזה לא המקצוע העיקרי שלי, אני עוסק בעיקר בגנטיקה של סרטן, ומאחר ואני התמניתי להיות יושב ראש הוועדה אחרי שהדוח הקודם נכתב, אני חשבתי שיהיה נכון שאנחנו ניצור איזשהו מנגנון שבו קודם כל אנחנו נסגור את הדבר החוקי הזה ונמנע ניצול לרעה – אני לא חושב שיש אנשים בארץ שרוצים לנצל את זה לרעה אבל אנחנו צריכים להגן על עצמנו – ונאשר את החוק כפי שנקבע על סמך הדיונים בשנת 2019, עם התיקונים הנוכחיים.

אני כן חושב שצריך ליצור מנגנון חד משמעי ושהמנגנון הזה יאפשר לנו להסתכל על ההתפתחויות הטכנולוגיות כפי שהן היום ובאמת ישנה התפוצצות טכנולוגית. אני שמתי למטרה, יחד עם חברי הוועדה האחרים, ליצור פורום שיכין וכל אחד יוכל לבוא ולהגיד מה מעיק עליו, מה הוא רוצה, הן מבחינת נציגי הציבור, הן מבחינת האנשים שעוסקים במלאכה, הן אתיקאים, הן אנשי דת על כל מגוון הדתות בישראל, כדי שנוכל לגבש הצעה שתהיה נושמת יותר ומתגלגלת יותר.

זה נכון שההחלטה כאן מדברת על הארכה עד שנת 2025. אני חושב שכן צריכה להיות איזושהי אפשרות להביא את זה ולהעלות את זה לדיון מחדש בכל דבר, בכל פאזה ובכל תקופה מסוימת, נגיד שנה או שנה וחצי. אני חושב שצריכה להיות האפשרות להבין שהמדע והטכנולוגיות מתפתחות ובעיקר כדי לוודא שאנחנו עדיין מגנים על כבוד האדם, מגנים על חרותו, מגנים על בריאותו הנפשית והגופנית ועדיין מאפשרים למחקר שנועד להציל חיים ולמנוע סבל ממחלות גנטיות להתקדם בצורה נאותה.

זאת דעתי לצורך העניין. לא ראיתי בהצעת החוק – ויכול להיות שזה בגלל שזאת פעם ראשונה שאני עושה את זה – איזושהי החרגה של פעילות או לומר באופן ספציפי שפעילות מחקרית מותרת, פעילות טיפולית מותרת, אבל פעילות לצורכי שיבוט בן אדם רק כדי שיהיה עובר סופי, זה צריך להיות אסור באיסור חמור עד שלא נוודא את הדבר הזה. זאת דעתי.

תודה. לעניין התקופה אני רק אומר שכמובן הוועדה היום תחליט לעניין תקופה ולכן חשובה גם דעתכם. כרגע בנוסח הצעת החוק נכתב חמש שנים אבל אני יודעת שבפעם הקודמת זה הוארך לארבע שנים. יש כאן מקום לקיים דיון על זה ולקבל החלטות בסוף הישיבה.

באשר לצורך התמידי, הצורך לחזור לוועדה, זה כמובן תמיד קיים כי הכנסת והוועדה קיימים ואם יש צורך עוד בזמן תקופת תוקפו של החוק, תמיד ניתן לבוא לכאן שוב.

נעבור לעורכת הדין טליה אגמון, משנה ליועצת המשפטית במשרד הבריאות.

שלום. ברכות ליושבת הראש החדשה. טוב לראות שוועדת המדע חוזרת לפעול.

אנחנו מדברים על חוק שנחקק בשנת 1999, ראשית עידן הגנטיקה. הוא נחקק מאוד בזהירות כיוון שמה שהוא עושה, הוא מגביל את חופש המחקר והוא אומר שיש דברים מסוימים במדע שאנחנו עדיין לא יודעים בוודאות מה הבטיחות שלהם ולמרות שאולי יש בהם פוטנציאל גדול גם לריפוי וגם לטיפול במחלות, אנחנו רוצים ללכת בעניין הזה צעד צעד. לכן החוק נחקק ויש בו שני איסורים מרכזיים כאשר איסור אחד הוא על שיבוט אדם להולדה, קלונינג להולדה, לייצר אדם שלם זהה לאדם אחר, ויש בו איסור נוסף והוא על ביצוע מחקרים שאני אקרא להם באופן מאוד כללי הנדסה גנטית שבעצם נועדו לייצר שינויים מכוונים וקבועים בגנום האנושי שעוברים גם לדורות הבאים.

לגבי האפשרות של מחקר בתחום הזה, יש פתח שבו שר הבריאות רשאי להתיר מחקרים מסוימים בנושא הזה כדי כן לאפשר באיזשהו מסר שאומר שאנחנו מודעים לכך שזה עדיין לא בטיחותי אבל אנחנו לא חוסמים את זה לחלוטין ולתמיד ולכן זה יכול לקבוע כללים במסגרתם יאשרו מחקרים. כמובן שמחקרים בתחום הזה, גם בלי האמירה של החוק המפורש, חייבים לעבור את המנגנון של אישור מחקרים רפואיים בבני אדם, של ועדות הלסינקי, מאחר וזאת גנטיקה, גם הוועדה העליונה היא הכתובת הסופית שמאשרת מחקרים מהסוג הזה.

המנגנון של חוק זמני נקבע גם כאיזשהו מסר שאומר שאנחנו עם אצבע על הדופק. במשך השנים החוק הוארך מספר פעמים, בחלק קטן מהמקרים היו גם שינויים בתוכן של החוק בתהליך ההתקדמות של המדע והניסיון להתאים את ההוראות למה שנכון להגביל.

כרגע אנחנו מבקשים רק להאריך את תוקף החוק עם תיקון קטן נוסף שהציעה היועצת המשפטית של הוועדה שמקובל עלינו ובהחלט לאפשר לוועדה העליונה, שמוגדרת בתוך החוק כוועדה מייעצת לפי החוק הזה, לקיים דיונים נוספים, ללמוד את הנושא ואם יעלה צורך בתיקונים מהותיים – בוודאי שניתן לבצע אותם גם תוך כדי חמש שנות התוקף של החוק.

אני חייבת לומר שממה שאני שומעת מנשות מקצוע שחוקרות את התחום, גם בעולם, המנגנון הזה של חוק זמני זוכה להרבה הערכה בסקטורים האקדמיים. זה נתפס ככלי טוב לחייב את הממשלה ואת הכנסת לשוב ולדון בנושא מדי פעם ולא רק בתוך הפורומים המקצועיים שמקיימים דיונים כאלה כשעולה הצורך. לכן גם חשוב מאוד לשמר את הזמניות הזאת. משך הזמן הוא תמיד נושא לוויכוח. הייתה הארכה אחת של שבע שנים והייתה הארכה של ארבע שנים והמספר חמש הוא המספר המקורי שבזמנו החוק נחקק, זאת הייתה ההמלצה של הוועדה המייעצת.

הערה לעניין משך הזמן. התקדמות של המדע היא אקספוננציאלית ומה שהיה נכון לשנת 1999 לחמש שנים, הנתונים שמתקבלים היום הם מתקבלים בזמן הרבה יותר קצר. לכן אני חושב שכדאי לחשוב לקצר את משך הזמן הזה, לא כדי להעיק אלא כדי לאפשר שינויים הרבה יותר מהירים. זו רק דעתי.

לקצר את חמש השנים.

כן.

המספר של חמש שנים הוא מספר שאפשר תמיד להתווכח אתו. אני רק מזכירה שתהליך החקיקה הוא תהליך שלוקח את הזמן שלו ולפעמים כפוף לאילוצים כמו במקרה הזה שלא אושר להביא את הצעת החוק על ידי ממשלת מעבר כי מדובר בנושא רגיש ורצו שזה יהיה דיון מול כנסת מכהנת ואישור של שר שהוא שר קבוע. אנחנו התעכבנו למשל עם ההארכה הזאת יותר משנה. הערה ששכחתי לומר קודם היא שאנחנו מגיעים להאריך את החוק זמן קצר אחרי שכבר פקע תוקפו. מהניסיון שלי חמש שנים זה זמן סביר, גם לקיים דיונים וגם להגיע ערוכים מספיק בזמן ואולי לפספס את המועד בזמן קצר יחסית כאשר אחרת יכול להיות שאנחנו נהיה עסוקים יותר מדי רק בהארכת החוק ויהיו פחות משאבים לפנות לדיון המהותי שהוא הרבה יותר חשוב בעיני.

שוב, הנושא של חמש שנים הוא לא קדוש. זה לא מספר מהתנ"ך.

אנחנו באותו צד של המתרס. כל מה שאני רוצה לוודא זה שההתקדמות הטכנולוגית, המדעית והרפואית תגיע לידי ביטוי באופן חוקי. זה כל מה שאני רוצה לוודא.

אם אפשר לשמוע קצת על ההתפתחויות הטכנולוגיות כדי לסבר את האוזן של חברי הוועדה על הקצב או על החידושים - ובשפה שנבין – שכרגע קיימים.

אני אתן שתי דוגמאות קטנות. אני מתעסק בזה ב-48 השעות האחרונות אבל יש אנשים שעוסקים בזה כל החיים. יש מחלות שבהן הפגם הגנטי איננו ב-דנא שנמצא בתוך הגרעין אלא בתוך המיטוכונדריה. המיטוכונדריה הם אברים שנמצאים בתוך הציטו-פלזמה ומכילים דנא שמקורו אך ורק אצל האם. נשים שיש להן פגמים גנטיים יכולות לבטא מחלות קשות ויכולות להעביר את זה גם לבנותיהם וגם לבניהם. יש טכנולוגיה שבאמצעותה לוקחים ביצית מתורמת, ביצית רגילה, לא מופרית מוציאים את הגרעין של הביצית, את החלק העיקרי של ה-דנא, לוקחים את הביצית של האם הביולוגית, מחדירים אותה לתוך הביצית של התורמת ומפרים את זה על ידי הזרע של הבעל. כך למעשה לתינוק על הנייר יש שלושה הורים –שתי אימהות ואב אחד. זה דבר שנועד לטיפול. זה לא לצורכי מחקר.

יש טכנולוגיה נוספת שהיא מתפתחת של ג'ין אדיטינג, זאת טכנולוגיה שלמעשה מאפשרת לנו להשתמש – כדי לא להיות טכני מדי - כמו מספריים ביולוגיים. אנחנו מזהים את האזור בגינום, שם יושב הגן הפגום או הפגם הגנטי וצריך לגזור אותו החוצה. ניתן לעשות את זה בכל רמה של תא והתא הזה, אם הוא מתחלק, חלק מהתאים הופכים להיות תאים רגילים ללא הגן הפגום. נעשה ניסוי מאוד מפורסם בעוברים של בני אדם שנתנו להם להגיע ממצב של ביצית מופרית למצב של 250 תאים, לא הגיע לבן אדם, שבהם זוהה הגן הפגום שגורם למחלת לב קשה שגורמת למוות של העוברים. אם אני זוכר נכון את המספר, בסך הכול שלושה עוברים בטכנולוגיה הזאת של ג'ין אדיטינג, הוציאו החוצה את הגן הפגום ו-80 אחוזים מהתאים מתוך אותם 250 תאים של עובר אנושי, הכפילו רק את העותק התקין. זאת אומרת, פוטנציאלית זה ריפוי גנטי בצורה שהיא מעט מאוד פולשנית. לא החזירו גן תקין אלא רק הסירו את הגן הפגום.

זה בארץ?

לא. זה מאמר שהתפרסם לפני כמה שנים. זה עדיין על בסיס מחקרי ועדיין על בסיס של ניסיונות. אנחנו לא יודעים מה המשמעות של זה. לא נולדו עוברים חיים שאנחנו יכולים לעקוב אחריהם. זה לא הקלולינג של הכבשה דולי או הפריית מבחנה.

אלה שתי דוגמאות לדברים שמתפתחים ואני כבר לא מדבר על מה שנקרא סומטיק ג'ין טרפיק, לקחת תא עם פוטנציאל להפוך להרבה מאוד רקמות, לשנות את הגן, להחדיר את התא הזה ולגרום לו להחליף רקמת לב, רקמת מוח, רקמות קבועות אחרות כאשר שם אנחנו לא יוצרים בן אדם חדש אלא רק רקמה חדשה, מה שנקרא רג'נרטיב מדיסין. זה משהו שאנחנו חייבים לשמר.

אני לא יודע היכן תהיה הרפואה בעוד שנה או בעוד שנתיים מבחינת התפתחויות טכנולוגיות ולכן אני חושב שחשוב שהפרספקטיבה הזאת שמחד מגינה עלינו באופן אתי, מגינה על כבוד האדם ומונעת יצירה של מדרון חלקלק אם תרצו, ומצד שני מאפשרת מחקר פורץ דרך שהיעד העיקרי שלו הוא למנוע מחלות גנטיות ולטייב את תוחלת החיים ואיכות החיים של מי שיש לו כבר מחלה גנטית.

תודה. אני אפתח את הדיון לחבריי.

אני מתנצל ראש על שאלות התם כי תחום הגנטיקה, זאת הפעם השנייה שאני פוגש אותו.

זאת התנצלות כללית בשם כל חברי הכנסת.

מכיוון שהחוק המקורי גם לא הונח בפנינו ואנחנו בעצם דנים רק בהארכת תוקפו, שאלה רק כדי לסבר את האוזן. האם כרגע החוק בתצורתו הנוכחית מאפשר לקיים את אותם הניסויים בתאים שאתה מדבר עליהם? כלומר, האם זה לא מגביל אתכם, ואם זה מגביל אתכם, באיזו צורה ובאיזו תצורה?

אני חושב, אחרי שקראתי את החוק, שהחוק הזה מגן מפני אביוז של המערכת. הוא מונע יצירה של בני אדם, הוא מונע ניסוי שמטרתו בסופו של דבר ליצור אדם שלם. הוא לא מונע ניסוי גנטי בתנאי מעבדה. אחרי שהניסוי הזה עובר את אישור ועדת הלסינקי המחוזית, זה גם מגיע לועדת הלסינקי העליונה. זאת אומרת, יש לנו כאן שני שומרי סף שמונעים אביוז של המערכת. אני חושב שבניסוח כפי שנמצא כרגע, הוא מונע – אתה יודע, החוק גם אומר שאסור לשדוד בנקים ויש אנשים שמנסים לשדוד בנקים – ככל שניתן אביוז של המערכת.

עכשיו יותר שאלות טכניות. בתיקון לסעיף 9 כתוב במקום הארכה, זה מאפשר התקנת תקנות.

זה סעיף אחר.

בסדר. אנחנו נגיע לזה.

אם כן, בינתיים עניתי על הכול.

כן.

בהקשר הזה, אם אפשר רק להשלים. חוק איסור שיבוט לא עומד בפני עצמו בתוך חלל ריק. יש מספר דברי חקיקה שמתעסקים בגנטיקה ובמחקרים רפואיים כמו חוק מידע גנטי ותקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם) והם נותנים תמונה שלמה של פיקוח ואישור של מחקרים בבני אדם במיוחד עם הקפדה יותר גבוהה על תחום של הגנטיקה.

קודם כל, שתי שאלות קצרות. אם אנחנו לא מאשרים, מה יקרה? זו תמיד שאלה שנשאלת בוועדות, בטח בתקופה הזו של מעבר.

כרגע מה שקרה זה שהחוק בעצם פקע ב-16 ביוני לאחר הארכה מסוימת בעקבות הבחירות. הוא פקע ולכן גם ההארכה היא במידה קטנה רטרואקטיבית, מה-16 ביוני ואילך.

לא שאלתי מבחינה משפטית אלא מבחינה מעשית. יש חשש שמישהו יעשה משהו? אני רואה כאן למשל בסעיף 3 כתוב שלא יועמד לדין אדם בשל מעשה שעשה בין מועד סיום החוק לבין כניסה לתוקף של הארכה. יש חשש שמישהו כרגע עושה ניסוי ומנסה לשכפל אדם?

התוצאה של אי הארכה כרגע תהיה שלא יהיה בישראל איסור מפורש על שיבוט בני אדם. יש לזה השלכות גם במישור של איך אנחנו נראים בעולם שתופס את הדבר הזה כבעייתי מבחינה אתית, ויש לזה גם השלכות לגבי אולי מה אנשים יתכננו לעשות. אני לא מאמינה שבשבועיים האלה מישהו עשה את פריצות הדרך והקמת המעבדות הנדרשות אבל אם אין יותר איסור, מישהו יתחיל לחשוב אולי איך הוא עושה את זה, איך הוא מקדם את זה ועדיין יהיה פיקוח על המחקרים והניסויים אבל זה יפתח פתח שכרגע לדעתי עוד לא נכון לפתוח אותו.

תיאורטית היום במצב הנוכחי, מבלי הארכת תוקף של החוק, היום מישהו יכול לנסות לשבט בן אדם.

תיאורטית כן. אני חושב שצריך לתת קרדיט למדענים שעוסקים בנושא הזה. אלה לא הפרוטוקולים של זקני ציון. אף אחד לא יושב במאורתו ואומר איך אני יכול לתחמן את החוק. גם מבחינה טכנית אנחנו רחוקים מרחק מאוד גדול מהיכולת הטכנית לשבט בני אדם למרות כל מיני קליימס משנת 2010 ואילך. אני כן חושב שצריך לתת קרדיט לאינטגריטי וליושרה של מדענים שלמרות שהחוק אומר שאסור, אנחנו נקיים את החוק בכמה סדרי גודל.

הסברת כבר מדוע אתם רוצים לחמש שנים?

דיברנו על חמש שנים.

עדיין לא החלטנו. מבחינתי זה פתוח.

אני הייתי מוריד את זה לפחות לשנתיים.

אני רק אציין שבהארכה הקודמת זה היה לארבע שנים. היה ויכוח,. אם קראתי נכון את הדיון הקודם, היה ויכוח בין שלוש לחמש והיושב הכריע.

דעתי האישית היא כמה שפחות כי ברגע שמדברים על איסורים, כמה שפחות איסורים, אפשר תמיד לחזור בעוד שנתיים-שלוש לוועדה. אם אתם לא מתנגדים, אפשר להוריד את זה לשנתיים ולקיים דיון נוסף בעוד שנתיים, לבזבז עוד שעה ולהמשיך. לא לעשות את זה לחמש שנים.

תיזהר לא ליפול בעוד שנתיים שוב על ממשלת מעבר ולא להעביר את זה.

לפי החוק תהיה אפשרולת להאריך את זה.

אי אפשר לבנות על מתי יהיו כאן בחירות.

לא, לא ניפול כאן כי בתקופה של המעבר יש לשר סמכות. אם נופלים על תקופת המעבר, לשר הבריאות יש סמכות להאריך.

לא. אנחנו הורדנו את הסעיף הזה.

שמרנו את הריבונות בעניין הזה שהייתה כל השנים. בהצעת החוק הייתה הצעה בגלל המצב הזה של רצון להיות Bake to back אבל יש כאן ערך יותר בסיסי שקשור לריבונות הכנסת והפיקוח שלה על עבודת הממשלה.

אני פשוט בטראומה שעבר עלילה, עת מהכנסת נלקחו סמכויות פיקוח. גם בזה אתם תיקחו לנו סמכויות, בנושא של שיבוט גנטי? לפחות כאן תשאירו לנו.

אם מדובר בשלוש שנים, אין לי בעיה.

זה ירד בהסכמה. אנחנו הצענו את זה לייעוץ המשפטי של משרד הבריאות.

חשוב להדגיש שתקופות בחירות לא קוטעות חיקוקים.

כן, אבל ההארכה היא קצרה. היא לא מספיקה.

הכנסת זמינה ואם יש לממשלה חוק דחוף להעביר, ועדת הכנסת תמיד קיימת ואפשר לפנות אליה ולהקים מיד ועדה. אין כאן מכשול.

שכנעת אותי. בסדר גמור.

מדובר בחוק שהוא חשוב. עכשיו עוסקים בעיקר בקורונה ואין לו תחרות עם הסדרי הקורונה. לכן גם הייתה עמדה שלא ניתן היה להביא אותו בתקופה של ממשלת מעבר וכנסת שעוד לא סיימה את ארגון הוועדות שלה. לכן זה גם מובא עכשיו. תקופת ההארכה שניתנת באופן אוטומטי עקב בחירות, היא תקופה קצרה שבמציאות הפוליטית הישראלית כנראה לא תמיד מצדיקה ותהליך החקיקה, גם בתוך הממשלה, להכין הצעת חוק, שהוועדה המייעצת תדון, להכין המלצה, להכין הצעת חוק, להעביר אותה את כל המנגנונים הפנים-ממשלתיים עוד לפני שהיא מגיעה לכנסת – זה לוקח זמן. לכן שנתיים זה זמן קצר.

בהיסטוריה של הארכות החוק הזה יש לנו חמש שנים, שבע שנים, ארבע שנים. חמש שנים נראה כמו מספר, אני חושבת, סביר. שוב, שום דבר לא מונע, לא מהוועדה המייעצת ולא מהוועדה בכנסת, לקיים דיונים וגם אם היא רוצה לחוקק ביטול של החוק, אפשר לעשות את זה. הרי זה לא דבר בלתי אפשרי. לכן אני חושבת שהזמן של חמש שנים הוא זמן נכון. כמו שאמרתי, זה לא מספר קדוש אבל צריך להיזהר לא להוריד אותו למספר נמוך מדי שבסופו של דבר אנחנו כל הזמן רק נרדוף אחרי הזנב של הארכות החוק במקום לקיים דיון אמיתי.

אני מסכים אתך למרות שאני לא משפטן ומדי בוקר אני מודה לאלוהים שאני לא כזה, אבל אני חושב שצריך לקיים מנגנון שבו אחת לשנה או אחת לשנה וחצי, בפני הוועדה הזו מתקיים דיון לא במסגרת של חקיקה אלא במסגרת של עדכון. אם בעקבות הדיון הזה יתגלה הצורך לשנות את החקיקה, אז נעשה זאת.

אני חושבת שאת זה אפשר לעשות ממילא היות והוועדה העליונה אמורה להגיש דוח לוועדת המדע והטכנולוגיה. אגב הדיון בדוח שלכם נוכל בהחלט לדון גם בנושא.

אין בעיה. אם המנגנון קיים, זה בסדר.

בהמשך למה שאמרו כאן ליד השולחן, אני חושבת - שוב, נחליט בהמשך הדיון כי אני רוצה לתת - - -

רק תסכימו הסכמה מלאה, זה הכי טוב.

נכון. עדיף להיצמד לאו דווקא לחמש שנים אבל אני חושבת שהמנעד צריך להיות בין התקופה שהוארכה בפעם הקודמת לבין חמש שנים. בין ארבע לחמש, זה מספר שאם אנשי המקצוע והמדענים יכולים לחיות אתו, אנחנו נגבש את ההסכמה ביחד.

לפני שנמשיך, אני רוצה לתת את רשות הדיבור, אם יש משתתפים נוספים.

חברת ועדת הלסינקי.

מאושיות ועדת הלסינקי העליונה.

נציגת ציבור בוועדת הלסינקי, אני עובדת סוציאלית ועורכת דין אבל קודם איד עובדת סוציאלית שעוסקת בבריאות כלכלית חברתית וזכויות חברתיות. אני רואה במפגש הזה זכות גדולה ואני בפירוש מתייחסת לזה בחרדת קודש. כשאני באה למפגשים כאן ואני רואה גם את ההיסטוריה בוועדות הקודמות, הדיונים השנתיים, ההיקף, העומק, המנעד של השיח הוא מכבד את כולנו. אני מאחלת ברכת הדרך לוועדה הנוכחית ואני שמחה להיות חלק מהוועדה החדשה, אבל עם נדבך של היסטוריה שגם ב-זום יש לנו עוד כמה, גם ותיקים וגם חדשים.

אני רוצה להעיר שתי הערות מקדימות ברשותך. הערה אחת בהמשך למה שאמר פרופסור פרידמן ולי חשוב לומר את זה כנציגת ציבור. הנחת היסוד שלי, ויש לי כמעט 20 שנים של חיזוק העמדה הזאת, שהמדענים או אנשי הרפואה והבריאות הישראלים בכל התחומים הם אנשים עם אתיקה, אנשים עם אכפתיות ואנשים שבראש וראשונה אכפת להם לקדם את הרפואה ואת המדע מתוך ראייה שיש בה גם גבולות מוסריים אתיים וגם פריצת דרך ותעוזה. לכן הדברים שאני עומדת לומר הם לא בבחינת פרצה לגנב אלא מכשול בפני עיוור. זו האוריינטציה שלי כאן.

הדבר השני. לגבי ההערה שלך על ממד הזמן. אני מציעה שההתייחסות שלנו לא תהיה בתוך הכאוס הפוליטי שהיה לאחרונה. חקיקה, מן הראוי שתהיה על אדנים של מערכת של כנסת ראויה, מערכת מחוקקת, רשות מבצעת, רשויות שעובדות ותקינות. כך צריך כשעושים חשיבה ואני לא רוצה להסתכל מאחור של ה-ברוך. לכן, לגבי החמש שניים, ישבנו כאן והייתה דילמה ואמרנו שחמש שנים זה משהו שהוא בין כנסת אחת פלוס קצת. אבל אני חושבת שההערה של פרופסור פרידמן היא במקומה ואני רוצה להציע הצעה, אם היא אפשרית, ואני פונה ליועצים המשפטיים ולאנשי הכנסת.

אם אפשר לקבוע זמן שהוא בין ארבע לחמש ובגוף ההחלטה לקבוע צמתים. האם יש אפשרות כזאת? אני חושבת שמה שפרופסור פרידמן אומר – ואני נדהמת -בתוך 20 השנים הערכים עולים בטור הנדסי. המציאות המדעית. אם היינו בתוך אימה נוראית עת חוקק החוק עם איזשהו דבר על המידע הגנטי וכולנו חשבנו שזה סוג של מפלצת קטלנית, מסוכנת ומאיימת, המציאות היום היא שזאת דרך המלך. כולנו למדנו זאת. מצד שני, עדיין יש לו שוליים מסוכנים כמו שאמר פרופסור פרידמן. לכן ההיבט הזה של להשתמש בזה ברמה שהיא מעבר לקו האדום היא נכונה.

אני מציעה כן להישאר בארבע-חמש שנים אבל אם אפשר לקבוע צמתים בנוסף לדברים שנאמרו כאן.

עוד שתי הערות כדי שאני לא אצטרך שוב לקחת את רשות הדיבור. כמו שראיתם, המסמך שהוגש, אני הייתי בדעת מיעוט לגבי החוק ואני רוצה להסביר את זה. קצת הרחבתי עם פרופסור פרידמן בשיח הזה וגם עם חלק מחברי הוועדה שנמצאים ב-זום.\\

לטובת מי שלא קרא את המסמך, אם תוכלי להרחיב לגבי דעת המיעוט. על מה?

כן. בסעיף 3 נאמר שבמשך תקופה זו לא ייעשה אדם כל פעולה שהיא אחת מאלה, ואז נאמר שיבוט אדם וכולי ואחר כך שימוש בתאי רבייה שעברו שינוי גנטי מכוון קבוע במטרה לגרום ליצירת אדם. אני באתי ואמרתי שראוי שלא יהיו רב תאי רבייה אלא שימוש בתאים, ומדוע? כיוון שהאיסור הוא על התוצאה ולא על הדרך ולא על המקום.

כשאני שאלתי את אנשי המדע בדיון המעמיק שהיה לנו עם פרופסור בנבנישתי ואחרים, היה לנו דיון בוועדה - מה שחשוב כאן זה שהתוצאה היא אסורה – ושאלתי האם ישנה תיאורטית וגם ראשית ראיה למציאות מדעית שתאים בכלל יכולים להניב. התשובה הייתה יכול להיות. לכן אני אומרת שמכיוון שהמילה תאים לא פוגמת בתוצאה וגם לא פוגעת בזכות למחקר ובזכות לריפוי בדרכים גנטיות – ואני חושבת שכולנו מברכים על זה – הדוגמאות שנתן פרופסור פרידמן למי שזה נוגע לו, זו בשורה ונס. לכן שאפו למי שעושה את זה. עדיין המילה צריכה להיות תאים ולא תאי רבייה כי אז אנחנו מצמצמים.

אז, באותה צורה תיקון והתאמה לסעיף 6, כי שם סעיף העונש. משתמש בתאים ולא בתאי רבייה. אז אנחנו גם משאירים את החירות המדעית והריפוי מעבר לאופק אבל גם יוצרים זהירות שהיא בכל זאת אנושית בה אנחנו צריכים לדעת שהמושג תאי רבייה מצומצם מדי. שוב, בדקתי וזה לא פוגם ביכולת של הטיפול והריפוי.

לטעמי זה מעט טכני. זאת אומרת, היתרון של תאי רבייה והביצית המופרית, שמביצית אחת בסופו של דבר אצל אדם יש לנו בין 50 ל-100 טריליון תאים שהם מאוד מאוד ספיישלייז. למעשה תאי השערות ותאי שריר הלב ותאי העצמות, מקורם בתא אחד ובאותו חומר גנטי אבל הם הולכים בדרכים שונות ועוברים דיפרנציאציה. ניתן היום לקח תא בוגר, תא עור, ולהחזיר אותו בחזרה למצב שבו הוא יהיה תא שפוטנציאלית יכול להתפתח לכל מיני רקמות. כאשר ניתן יהיה להפרות את התא הזה, אז אפשר יהיה באמת ליצור בן אדם, אבל לדעתי זה פשוט עניין טכני. להגיד תאים באופן גלובלי, נראה לי קצת רספקטיבי מדי. להגיד תאים המאפשרים רבייה, אפשר יהיה.

תאים מאפשרים רבייה, אין לי בעיה.

אני מכירה את דעת המיעוט. השתתפתי באותו דיון בוועדה. הוועדה המייעצת לא המליצה לאמץ את העמדה הזאת וכרגע זה נראה לי נושא שהוא רגיש ומורכב וגם טכני ומדעי. הייתי רוצה לשמוע אולי עוד אנשי מדע נוספים שיתייחסו לעמדות האלה. אני חושבת שזה למשל אחד הנושאים שיכולים להיות אולי בדיון הראשון שוועדה מייעצת בהרכבה החדש שתקיים על הנושא הזה ואם תבוא המלצה לתקן את החוק, תמיד אפשר לתקן את החוק. שוב, זה שאנחנו כרגע מאריכים אותו בחמש שנים, לא אומר שזהו, חמש שנים אי אפשר לשנות.

ברור. אמרנו את זה גם בתחילת הדיון.

צריך להסיר מהשולחן את המצב הזה שבו אנחנו בלי חוק ואחר כך להמשיך לדון בדברים היותר עמוקים.

אנחנו ניתן לוועדה העליונה בדיוניה לגעת בנושא, להעמיק בהם, ובמידת הצורך כמובן לחזור אלינו.

לדבריה של אתי פרץ. לעניין התחנות. אני חושבת שיש לנו סעיף בחוק שמבנה לנו תחנות מאוד יעילות וזה הסעיף שמדבר על הגשת דוח על ידי הוועדה המייעצת אחת לשנה בחודש מארס שיבטא באמת את הסקירה על ההתפתחויות בתחום הזה. אני חושבת שרעיון מצוין שסביב כל דוח כזה, לדעתי באופן קבוע הוועדה דנה בכל הדוחות שהוגשו עד היום, הוא תחנה מצוינת לדון בהתפתחויות ואולי גם באמת על חוק. זאת אומרת, אנחנו לא צריכים לחשוש שהנה עכשיו הכנסנו משהו קטן וחשוב והיסטורי עם אישור הוועדה, אבל כל תחנה כזאת אולי תוליד תיקונים אפשריים לחקיקה.

יש לי בקשה. מכיוון שהפורום הזה הוא בכל זאת פורום שיש הרכבים שהם הרכבים חדשים, אני מבקשת שחלק מההחלטה של הישיבה היום, גם אם זה לא יהיה חלק בעניין של החוק - ההערה של טליה, אני מבינה אותה מאוד - אני מבקשת שחלק מההחלטה יהיה שהנושא שאני מעלה יעלה לדיון ויובא אל הוועדה בהקדם.

אני חושבת שאמרנו כאן שהוועדה העליונה בהרכבה החדש תתכנס, תתעמק ותדון בנושאים ובין היתר בנושא שאת ציינת. במידת הצורך, כפי שתחליטו, אנחנו כמובן נשמח לדון כאן בוועדה בנושאים השונים. כמו שאמרה היועצת המשפטית לוועדה, תהיה לנו את הנקודה השנתית השוטפת שכבר קיימת.

אולי זה הזמן לציין ששמנו לב לסוגיה נוספת שעלתה מהפרוטוקול שלכם לגבי סעיף 5 שבעצם הוא החריג לחוק שמאפשר לשר, בהמלצת הוועדה המייעצת, כן לאשר טכנולוגיות שאסורות לפי החוק. שם ראינו שאתם בעצם דיברתם על זה וחשבתם בעצמכם שכדאי להגביל את החריג הזה רק לנושאים של ריפוי ותחלואה. היום החריג מובנה בשיקול דעת ערטילאי יחסית, פגיעה בכבוד האדם. לפני שנים, עת החוק נחקק, אהבו להשתמש במלים האלה, אבל מה זה אומר? היה לנו יותר מתאים מה שאתם אמרתם – ריפוי, תחלואה. הבנו שהנושא הזה מצריך דיון עמוק יותר ולא כדאי לשנות אותו עכשיו לפני שאתם דנים בזה. זה למשל נושא לטיפול.

מארס2021.

רק לקחת בחשבון גם את הנושא הזה של ריפוי של מצב תחלואה. קראנו את דבריכם והדברים דיברו אלינו מאוד.

מן הסתם זה גם יעלה הרבה מאוד סוגיות דתיות.

לכן בפגישות שאני מתכנן, אני בהחלט מתכוון לערב לא רק מדענים אלא גם אנשי דת, גם אתיקאים, ביו-אתיקאים, כמובן עורכי דין ואנשי מדע וגם את הציבור. אני חושב שכדאי להזמין גם את הציבור. ההשתתפות לדעתי היא רק ערך פוזיטיבי ומאפשר שקיפות מוחלטת.

עצם הדוגמה שהבאת עם שתי אימהות ואב ביולוגי אחד באותו תא, רק זה מעלה את סוגיות – אני לא איש דתי – הלכתיות של מלחמת עולם.

אני מהאו"מ.

נקרא להן סוגיות מרתקות.

לפני שמעלים אנשים ב-זום, הדוח שהם אמורים להגיש הוא מעוגן בחוק?

כן.

אני מצטערת שקצת התנתקתי אבל זה מפלאי האינטרנט. אני נציגה של המועצה הלאומית לגניקולוגיה, גנטיקה ונאונטולוגיה אבל אני רוצה להתייחס כאן להערות של פרופסור איתן פרידמן וזה בכובע קצת אחר. כנשיאת הארגון העולמי למדענים ברפואת הפריון, בתקופת נשיאותי היה איזה בום גדול של ניסויי שיבוט והמדענים ברפואת הפריון בהחלט נגד שיבוט בני אדם.

אבל אני רוצה להבהיר כאן. מה שהזכיר פרופסור פרידמן ומשתמע, הרבה פחות חמור מכיוון שהדוגמה שהוא נתן של העברת גרעין מביצית אחת לציטופלזמה של ביצית אחרת, מטרתה למעשה לאפשר לזוגות שכושלים בהשגת הריון. נכון שיש בתוך הציטופלזמה גם פיטוכונדריות שיש להן קרוב לוודאי גם מה שנקרא עקבות גנטיות – ותקן אותי, אתה בוודאי יודע את המושגים הטובים יותר – אבל למעשה אנחנו מעבירים את הגרעין לציטופלזמה אחרת על מנת לאפשר להורים הביולוגיים של הגנים שאנחנו מכירים להביא ילד שלהם לעולם, גם אם זה אחר כך עובר לפונדקאית. אצלנו לפחות זה לא בגדר שיבוט, זה לא לשנות את ההרכב הכרומוזומלי, זה לא להפוך מתא אחד יצור לאדם. לכן אני חושבת שהטכנולוגיות האלה שפרופסור פרידמן הזכיר, בכלל צריכים לצאת מגדר של הגדרה של שיבוט. זה למעשה לא שיבוט. זה מה שרציתי להאיר. אני מקווה שזה יישמע כך כי – סליחה, לא קלטתי את השם – הדובר האחרון אמר שזה נחשב לשלושה הורים אבל אצלנו זה לא נחשב לשלושה הורים אלא זה פשוט לאפשר לזוג להביא ילד, עובר בר קימא לעולם.

אנחנו באותו צד של המתרס. אין בינינו כל חילוקי דעות. זה נועד לאפשר להורים - שאחרת כל הילדים שלהם היו נולדים עם מחלה קשה - להביא ילד בריא לעולם וזה לא נופל בתחום החוק הזה. זה ריפוי. לזה התכוונתי. זאת בדיוק הכוונה שלי. הדבר הזה מוחרג. זה כן שיבוט במובן הקונספטואלי שלו אבל זה לא שיבוט למטרות מחקר, זה לא שיבוט של בני אדם, זה כדי לרפא או למנוע מחלה. זה לא קשור אחד לשני.

או להביא את הילד לעולם בכלל.

או להביא את הילד לעולם בכלל. כן.

יש עוד משהו שרצית לומר ד"ר ברק?

היה עוד משהו שפרופסור איתן פרידמן הזכיר וגם אני מצדדת בצד הזה שהוא הזכיר, אבל כיוון שהייתי עסוקה וניסיתי להתחבר שוב, פספסתי קצת מהדברים שלו.

יש שידור חוזר בערוץ הכנסת.

תודה רבה לך.

פרופסור גיל סיגל, ראש המרכז למשפט רפואי, הקריה האקדמית אונו.

צוהריים טובים. אני שמח להיות בדיון הזה. אני חייב לומר שאני בדיון הזה כבר מתחילת החוק כחבר הוועדה העליונה. הצגתי את החוק הזה בכנסת כמה פעמים ואני רוצה לומר שמהמקום הזה אני חושב שהגיע הזמן לשנות קצת פרדיגמה.

מה שהריץ את החוק בזמנו הייתה פעייתה של הכבשה דולי לחלל העולם והעולם כולו נזעק ותיקן חוק במהירות הבזק. רק לעשות השוואה, חוק ההשתלות בישראל התקבל בשנת 2008 עת הכליה הראשונה הושתלה ב-1953. לקח למחוקק הישראלי שני דורות כדי ליצור חוק סביב ההשתלות ותוך שבעה-שמונה חודשים לכל העולם יש חוקים נגד שיבוט.

אבל על הסנטימנט של האנטי שיבוט הולבש בתוך החוק נושא אחר לגמרי והוא החוק של שינוי גנטי בתאי רבייה. אני חושב שזה סוג של קפלינג, זה סוג של צימוד שגוי ולא מתאים. לא העלינו את זה בשנים עברו, באותם חידושים, ב-2016 וקודם לכן, משום שזה עדיין לא היה רלוונטי אבל היום, ברגע שהטכנולוגיה של כריספר, שזאת הטכנולוגיה של שינוי גנטי מכוון, הפכה להיות רלוונטית, הפכה להיות על סף השימוש הקליני – ואני בכוונה אומר סף כי יש מדינות שזה כבר עבר את הסף, שמענו על סין לפני כמה חודשים, על אנגליה וכדומה – אז הג'ין אדיטינג הופך להיות משהו מאוד רלוונטי.

לכן החיבור הלא קדוש בין שיבוט שכרגע אין צורך לגעת בו, זה לא רלוונטי לשום דבר קליני. לכן אין לי שום בעיה שהדבר הזה יישאר כלשונו וכל מה שעורכת הדין אגמון אמרה, מקובל עלי. גם לגבי הזמן אין לי בעיה, אבל אני חושב שהגיע הזמן שנשתחרר ונשחרר את הנושא של שינוי גנטי מכוון בתאי רבייה, כאשר – וכאן מילת ההסתייגות הגדולה – כמובן אנחנו לא מבטלים את כל הרגולציה הקיימת בישראל סביב מחקר גנטי. מחקר הוא תנאי לכניסה למדרון הקליני ולכן צריך להשתמש במנגנונים הקיימים ולאפשר מחיקה של הנושא הזה מהחוק.

אני העברתי לחברי ההכנה של הוועדה מאמר שפורסם ב-דיוקלו רביו על ידי ועל-ידי כותבת אחרת מארצות הברית והתקבל בהערכה רבה בקהילה המדעית בארצות הברית, והגיע הזמן באמת לבחון את זה בעיניים מדעיות.

ההערות של חברי הכנסת וחברי הוועדה שהציגו יצרו ערבוב, ואני רוצה שנפריד ונקטע, ואין הדבר דומה כלל ועיקר. שיבוט הוא שינוי מכוון בגנום כדי למנוע מחלה קשה, ממיתה. קחו לדוגמה את הנגטינגטון שהיא מחלה שמגיעה בגיל 50-40, אדם שיש לו את הגן ב-100 אחוזים יהיה חולה ואין לזה מזור כרגע ואין טיפול. אני חושב שלחסום את זה ולהפוך כל ניסיון לטפל בזה כרגע כלא חוקי, הוא לא ראוי במדינה שמקדשת מצד אחד מחקר, קדמה וחדשנות רפואית, ומצד שני את ערך החיים. אנחנו בישראל היינו הראשונים בעולם, בין הראשונים בעולם, שאפשרנו מחקר בתאי גזע עובריים - למרות שחלק גדול מהעולם היה נגד, כולל האמריקאים - משום שבישראל האתוס שלנו הוא קצת שונה.

לכן הקריאה שלי לחברי הוועדה המכובדים. אם אנחנו לחוצים בזמן וצריך את החוק, אני מבין את אילוצי הזמן, אני לא עיוור להם, אבל אני כרגע מבקש לתקוע את העוגן הזה ולשים את המסמר הזה בקיר. יש חובה להפריד בין שני הנושאים. גם בוועדה דיברו על החליפו, שיבוט, שינוי בתאי גזע, רבייה, בלגן שלם וכל מי שאיננו מצוי בתחום חושב שזה אותו הדבר וזה לא אותו הדבר, לא כלל ועיקר. לכן הגיע הזמן להוציא את זה מן החוק ולא ליצור את אותו חיבור.

אני אומר לכם בצורה מפורשת שהקצב של הג'ין אדיטינג, של הכריספר, הוא כל כך מהיר שאנחנו מדברים ברמה של חודשים עד שנה-שנה וחצי שאנחנו רצים לכיוון הזה. לכן, שישראל תהיה תקועה חמש שנים בחוק, הוא קושר אותו לפעולה שבאמת נחשבת למאוסה בכל הגלובוס, של שיבוט בני אדם. בסדר, תעשו את זה בנפרד ותנו לרופאים להציג מזור לאותן משפחות שתקועות עם גנים שיטילו בכל צאצאיהם עד סוף הדורות מומים קשים ביותר.

על כמה מקרים כאלה ידוע לך שנדרשת התערבות ברמה כפי שאתה מתאר? אתה יודע על מקרים בודדים? על עשרות מקרים?

הנטינגטון, אלה עשרות. אפשר ללכת עכשיו מחלה מחלה ולראות את הנפיצות שלה אבל הדרך הנכונה לטפל בזה מבחינתי, זה ליצור את הסיטואציה בה אני אומר איסור שיבוט נותר בחוק ואת הנושא של שינוי גנטי לצורך ריפוי, הוא ייכנס למסלול הרגיל של בחינת ניסויים בישראל. ועדות הלסינקי בבתי חולים, לא העליונה, מאשרות ניסויים דרמטיים, עכשיו בקורונה, בהשתלות וכולי. עושים את זה ברמה של בית חולים. גנטיקה, נתנו גם לבית חולים וגם כמו שאתם יודעים שיש ועדה עליונה שמאשרת קומה מעל. אתם יודעים מה? בנושא הזה תוסיפו גם מנגנון היוועצות עם הוועדה שלכם ועם השר. אין לי בעיה. אבל תפרידו, אל תשימו אותם באותה מכולה.

יש לי רק שתי הערות. ראשית, הרופא דיווח שבזכות הטכנולוגיה שלו נולדו שתי נערות בהפריה ב-HIV וכרגע הוא יושב או שנתיים או שלוש שנים בכלא הסיני. מעולם ולעולם לא אמרנו שאנחנו רוצים למנוע את התקדמות המדע ואת השימוש בטכנולוגיה הזאת. הכוונה היא לשים סייגים בפני שימוש. לא כל מי שיש לו את הגן להנטינגטון, ניתן להציע לו באופן קליני, מוכח, בטוח וחד משמעי את ה-כריספר כדי להוציא את הגן הפגום. זה עדיין לא מוכח. ברגע שזה יעבור את השלבים של הניסיונות הקליניים שאותם החוק הזה אינו מונע – הוא צריך לעבור דרך ועדות הלסינקי מקומיות, דרך ועדת הלסינקי עליונה – וברגע שזה יגיע לכלל יישום קליני בישראל, בעולם, בקומבינציה של שני הדברים האלה – אז ניתן יהיה להוציא את זה מן החוק. בשלב הזה זה עדיין בגדר ניסוי קליני ואנחנו רוצים למנוע יישום של הדבר הזה באופן לא מושכל ובאופן גורף. זו כל מטרת החוק. אין שום כוונה למנוע מחקר או למנוע טיפול המוכח כיעיל כדי למנוע מחלות כאלה ואחרות.

כפי שאתה אומר, החוק בנוסחו היום לא מונע.

לא מונע את המחקרים.

בחוק המקורי מצוין שהוא לא מונע?

כן.

בחוק המקורי כתוב שאין מניעה לניסוי?

החוק המקורי אוסר על שימוש בתאי רבייה שעברו שינוי גנטי מכוון קבוע במטרה לגרום ליצירת אדם. זה הסייג.

אז אין בעיה.

החוק מאפשר לשר בהמלצת הוועדה המייעצת לקבוע חריגים אפילו לאיסור הזה.

החוק לא אוסר את מה ששמענו מפרופסור גיל סיגל.

לא.

אני חוב שצריכה להיות כאן הבהרה.

זה מה שפרופסור פרידמן עכשיו הסביר לנו בצורה מאוד ברורה.

פרופסור פרידמן לא צריך לפרשן את החוק. יש יועצת משפטית והיא זו שצריכה לפרש.

בוודאי. זה מה שהם גם אמרו בתחילת הדיון.

בעצם הדברים של פרופסור סיגל, צריך להבהיר את הדברים האלה כי הדברים האלה לא תואמים את החוק הקיים. צריכה להיות כאן אמירה חד משמעית ואז נוכל בלב שקט לאשר את התקנות האלה.

הבהרה חד משמעית. כרגע מה שהחוק אוסר עם פתח של אפשרות לתת אישור – אבל בוא נדבר לרגע רק על האיסור – זאת עשייה של שינוי מכוון קבוע בתאי רבייה במטרה ליצור אדם. זאת אומרת, אם את השינויים, ה-כריספר ודומיו, עושים בתא ביצית לפני בכלל מפרים אותה או אם יודעים לעשות את זה בתא זרע לפני בכלל משתמשים בו, על זה יש מגבלה כי אנחנו מניחים שהתאים האלה, ברגע שמשנים אותם, זה גם שינוי שעובר לדורות הבאים. אם יש אדם בוגר או אפילו ילד שיש לו מחלה ואפשר לתקן אותה באמצעות כריספר, זה בכלל לא החוק הזה.

הבהרה במקומה. תודה.

בסדר גמור.

נמצאת אתנו ב-זום דוקטור תמי קרני מההסתדרות הרפואית.

נמצאת ושמחה לברך את כל הנוכחים. רציתי לשים את הדגש, כיוון שהלשכה לאתיקה עוסקת בנושא הזה בשנה האחרונה, יש לנו תת-ועדה, על כך שלדעתי לא הייתה הפרדה מספיק ברורה בין שלושת האפשרויות לשימוש בטכנולוגיה של שינוי גנים או למידה עליהם. האחד, לצורך טיפול באדם בוגר ועל זה אין מגבלות על המחקר. הדבר השני הוא שיבוט, שזו מגבלה שקיימת ברוב העולם ואל לנו לעשות אותה. הדבר השלישי הוא באמת החקר שנעשה בתאי הרבייה שטליה אגמון הדגישה את הדבר הזה וכאן יש לנו עם זה בעיה מאוד קשה כי עדיין הטכנולוגיות הקיימות לא מספיק בטוחות כדי לדעת שאנחנו עושים גם נזק לדורות הבאים ומשנים את הגנום האנושי בתורשה, שזאת אחריות עצומה לקחת אותה.

אין ספק שצריכה לשבת ועדה ושוב לחשוב על החוק, על האתיקה, מה מותר ומה אסור, לא מתוך מטרה לעצור את המחקר אלא להיות רגישים למה שנוגע לדבר הזה.

רציתי להדגיש את שלושת הקבוצות וכמובן להציע את הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, את תת-הוועדה שעוסקת בזה מאז שנעשה שינוי בגנום אנושי ולכאורה הופרו שתי ילדות לחיים. עשה את זה מדען סיני וכל העולם דש סביב זה והתחלנו לדון ולהכין את עצמנו לנושא.

מכאן אני משגר הזמנה מראש לתת-הוועדה ולדוקטור קרני להצטרף אלינו במאבקנו הצודק לקדם את החוק.

אם יש מישהו שצופה בנו ב-זום ורוצה לדבר, אנא פנו בצ'ט כדי שנוכל לדעת ולאפשר לכם את זכות הדיבור.

פרופסור ג'מאל זידאן, בית החולים זיו בצפת. ברוך הבא.

אני כמובן מברך את כולכם, את כל המשתתפים בוועדה, זה דבר מאוד חשוב וחשוב מבחינה מחקרית ומבחינה אתית.

אני לא רוצה לחזור על הדברים שנאמרו. אני מסכים לכל מה שאמר פרופסור איתן פרידמן. אני רואה שהדבר הזה גדול מאשר לאשר אותו או למנוע אותו בישיבת ועדה שאורכת שעה וחצי בכנסת, עם כל הכבוד לכולנו. אני כן תומך בכך שיהיה יום עיון בנושא, ללמוד אותו ולבוא בהנחיות חדשות. אנחנו צריכים להפריד הפרדה טוטלית בין שיבוט בני אדם, וכולנו מסכימים שזה לא בא בחשבון, ולהתמקד בג'ין אדיטינג ובדברים האחרים.

המדע מתפתח בצורה כזאת מסחררת ולא רק בטיפולים ובמחקרים בשינויים גנטיים אלא גם זיהוי הגנים הפתולוגיים. היום לזהות גנים חדשים בכל מיני מחלות, זה רץ וזה מסחרר מאוד. דברים שפעם לקחו חודשים עד שמקבלים תשובה, היום אחרי מספר ימים מקבלים תשובות. לכן אני רואה שלתקוע אותנו בחוק לחמש שנים זה קצת יותר מדי. אני חושב שחוק כזה, צריך לחדש אותו כל שנה-שנה וחצי. המשפטנים יקראו לזה איך שהם רוצים – חידוש חוק, ריענון חוק – אבל שתהיה אפשרות לדון על דברים מחדש כי ההתפתחויות שאני צופה אותן הן הרבה יותר כבירות, הרבה יותר ענקיות מאשר לעשות חוק לארבע-חמש שנים וכל פעם לבוא ולדון איך לעשות חוק חדש.

הצעתי היא כן לקצר את זמן החוק או לשנה-שנה וחצי או שהמשפטנים שאתנו ימצאו נוסח ונכתוב שלמשל כל שנה או שנה וחצי אפשר לרענן ואפשר לשנות דברים.

דברים אחרים נאמרו ואני לא רוצה לחזור עליהם. אני מקווה שנצליח כולנו כי המדע הוא מאוד חשוב. אני רואה בעצמנו, מדינת ישראל היא מדינה סופר מערבית וחבל מאוד לא לתמוך ולעודד את המחקרים, כולל מחקרים גנטיים. תודה רבה.

תודה רבה. עורכת הדין אגמון, את רוצה להתייחס לנושא?

בהקשר של הזמן דיברנו הרבה. אני שואלת את עצמי אם הוועדה תרצה להוסיף בסעיף 4(א)(2) אמירה שבעקבות הגשת הדוח יתקיים בוועדה דיון. אנחנו כמובן לא נתנגד לכך. זאת הפרורוגטיבה של הוועדה.

ממילא התכוונו לעשות את זה. זה דיון שאנחנו בחפץ לב רוצים לעשות אותו ואפילו מבקשים לעשות אותו.

באותו דיון כל שנה, עם הגשת הדוח, אפשר יהיה לדון בהארכה של חמש שנים?

לאו דווקא לדון בהארכה. אני חושבת שאפשר יהיה לפתח את הנושא.

השאלה היא אם יש ויכוח מבחינת מסגרת הארכה – אין אם זאת שנה וחצי עד חמש שנים ויותר – ואני שואל רק תיאורטית, האם אפשר להעלות סוג של סייג בחוק שכרגע יש הארכה לחמש שנים, אבל במסגרת אותו דיון של כל שנה בהתאם להגשת הדוח, אפשר לצמצם את התקופה או להאריך אותה.

היות וזו סמכותנו ככנסת וכמחוקקים לעשות את זה ממילא, אני לא חושבת שאנחנו צריכים להגדיר את זה בחוק עצמו.

צריך להוריד את התקופה. ההצעה שכרגע הושמעה היא שנה וחצי. אנחנו דיברנו על שלוש שנים.

לא. אני רוצה להציף את זה אחרת.

בואו נסכם על שלוש שנים למשל ואז זה לא ל-2025 אלא ל-2023.

אני רוצה להגדיר את זה מחדש ואחר כך תתייחס. המלצת משרד הבריאות, הגורמים הרפואיים של משרד הבריאות, הייתה הארכה לחמש שנים. אני ציינתי שהארכה הקודמת שניתנה קוצרה בסופו של דבר לארבע שנים ולכן אפשר גם לבחון את הקיצור הזה לארבע שנים, כמובן אם לגורמים המקצועיים אין התנגדות והבנו שאין להם התנגדות.

המומחים שדיברו ב-זום העלו דעות שצריך לעשות את זה קצר יותר מהסיבה שאם יהיו חידושים, ניתן יהיה להתאים את החוק. לכך יש פתרון גם בלי לייצר חקיקה עכשיו שהיא מאוד קצרת מועד מכיוון שתמיד ניתן לפנות – בלי קשר לדוח – בבקשה לדון שוב בחוק או להציע תיקונים לחוק אם חל איזשהו שינוי ואנחנו בטח לא חושבים שמדענים או הרפואה צריכה עכשיו לחכות לכך שהחוק הוא לתקופה מסוימת. זה ממש לא. אנחנו נתקדם ביחד עם הקצב של הרפואה והמדע.

הדיון הוא האם להכניס בסעיף שעוסק בחובה למסור לנו דוח גם את הצורך לקיים דיון בוועדה על הדוח – לכך אין מניעה ואפשר לעשות את זה. אז עולה העניין הנוסף והוא האם גם להתייחס לזה שהוועדה תהיה מוסמכת לדון בתקופת החוק.

אני מסכים אתך.

הוועדה מוסמכת בכל מקרה.

בדיוק. זה בדיוק מה שאני אומרת. אנחנו לא צריכים לכתוב את זה.

אני הייתי קובע את זה לשלוש שנים. החוק מדבר על האיסור ואני אמרתי מראש בדבריי שאני נגד איסורים. האיסור, כשנותנים איסור לתקופה ש לחמש שנים, זה הרבסה.

תלוי איזה איסור.

לא משנה. שמענו כאן דעות שונות. אחרי ששמענו את המתנגדים לדבר, אני לא בטוח שבשנת 2024 תהיה פריצה מדעית גדולה או שאי אפשר לדעת. בשנת 2023 אפשר גם לחזור לדבר הזה ולעשות חוק לעוד 10 שנים.

לגבי המתנגדים לדבר, אם אני שמעתי נכון אבל יתקנו אותי הגורמים הרפואיים, הם לא מתנגדים לחוק. יש כאן דיון האם צריך לעשות כאן איזשהו אדג'סמנט לאור התפתחויות. גם הגורמים המקצועיים של משרד הבריאות ושל הוועדה העליונה שיושבים כאן אמרו לנו שכרגע החוק הזה בנוסחו הקיים לא מונע את הטכנולוגיה והתפתחויות המדע.

ברשותך, אני רוצה להציע משהו. אני חושבת שאם הישיבה העתית, השנתית, תכלול שלושה חלקים, - הדיון השנתי, דוח על ההתפתחות המדעית כולל ייצוג ראוי ונושא אחד לעומק, כיוון שהסוגיה הזו, כולנו לומדים בתנועה וכולנו נחשפים לזווית קטנה כזו או אחרת – אני חושבת שבדרך הזו, ברמה שבו יחד עם יושב ראש הוועדה בכנסת ויושב ראש הוועדה המייעצת, ייקבע מראש נושא והוא יהיה נושא עומק. כלומר, גם עדכון, גם הדוח וגם נושא לעומק ואז ייווצר איזשהו תהליך של למידה בתנועה מה שלדעתי גם ייתן כלים.

תודה. גם בלי שזה כתוב במקום כלשהו, הוועדה תקיים את הדיון בנושאים שאת תבקשי או מישהו אחר. אם משתתף אחר והוועדה העליונה שנפתח נושא כלשהו בדיון, לא רק שדלתנו פתוחה אלא נשמח לקיים דיוני עומק ולדון בנושאים בוודאי בצורה יותר מעמיקה למרות שגם הדיון היום היה מעמיק, לעניות דעתי הדלה בידע מדעי. אני בהחלט אברך על כל דיון בנושא הזה ובנושאים אחרים. שוב, אנחנו כאן כדי לעשות ולבצע, לקדם ולהתקדם ולייצר פלטפורמות נכונות לעשייה המדעית ביחד אתכם.

לטובת חברי הכנסת רציתי רק לומר שכרגע בחוק הקיים הוועדה המייעצת, לפי סעיף 4, תעקוב אחר התפתחות הרפואה, המדע, הביוטכנולוגיה, הביו-אתיקה והמשפט בתחום הניסויים הגנטיים בבני אדם בארץ ובעולם ותגיש לשר ולוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת דין וחשבון בדבר הפעלת סמכויותיה ותפקידיה לפי חוק, וכן סקירה על ההתפתחויות כאמור על הדברים שהקראתי. זה מה שמוגש לנו פעם בשנה. זה בהחלט משהו שאמור לחבוק את הנושאים האלה ואולי יש נושא ספציפי שאנחנו נרצה שהוועדה תדון בו.

אין בעיה.

תודה. דוקטור יונה ברק מבקשת שוב להצטרף אלינו.

אני חושבת שמה שקורה זה שבתוך הצעת החוק צריך לעשות הגדרה מדויקת מאוד מה זה שיבוט כי אני לא חושבת שאיש מהמשתתפים הוא בעד הפעולה הזאת. שיבוט זה משהו מאוד מאוד מוגדר. כל מה שדיברנו מסביב זה למעשה התקדמות המדע לצורך ריפוי, כל העברות הגנים וכאלה שיש להם איזשהו פגם גנטי כזה או אחר. אני חושבת שברגע שההגדרה תהיה מאוד מדויקת, כל הסיפור של איסור התערבות גנטית או להיפך, יהיה הרבה יותר פשוט. רוב מה שדיברנו עד עכשיו, בעיני זה לא שיבוט. כל מה שהסכמנו, זה לא שיבוט כי הרי ההגדרה של שיבוט היא יצירת עובר שמתפתח ממטען גנטי של תא אחד בלבד. אנחנו לא עוסקים בזה כאן.

תודה רבה. פרופסור אבי ישראלי, המדען הראשי של משרד הבריאות.

קודם כל, אני מברך את היושבת ראש, את חברי הוועדה ואת המשתתפים. הרבה הצלחה.

רציתי לומר שהוועדה היא גם ועדה מייעצת לפי החוק ובדיוק קראתם את הסעיף שרציתי להקריא. בעבר היו הרבה אירועים בהם הוועדה העליונה באה לוועדת המדע והטכנולוגיה – למשל על נושא של השתלת רחם, כל מיני דברים מהסוג הזה שהם מתחדשים בעולם – ואני בטוח ומצפה שזה יהיה גם עם הוועדה הזו היא מאוד מאוד מקצועית ומאוד מאוד מעודכנת. זה גם חשוב ומעניין את הציבור. אני בטוח שתהיה אוזן קשבת אצל חברי הוועדה בכנסת. אני משוכנע ב-100 אחוזים.

תודה רבה.

פרופסור עמוס שפירא, חבר הוועדה העליונה לניסויים בבני אדם, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. שלום לך.

שלום לכולכם ולכולכן. מסיבות גיל, גם שלי וגם של המכשיר שלרשותי, וגם משום שחלק מכם שמר היטב על הוראות משרד הבריאות לגבי עטיית מסכה גם בזמן דיבור, חלק מהדברים שנאמרו התקשיתי לקלוט עד סופם.

לכן אני אסתפק בשתי שאלות קצרות למדענים ושתי הערות עבודה אולי, לנו, לחברי הוועדה העליונה.

שתי השאלות המדעיות שאני שואל. האם כיום אפשר לגרום ליצירת אדם, כלומר להביא להולדת אדם, באמצעות תאים סומטיים - לא תאי רבייה – שעברו שינוי גנטי מכוון קבוע? האם הדבר הזה ביולוגית ומדעית בכלל אפשרי?

פרופסור שפירא, אני אשיב לך. תיאורטית אפשר. מעולם לא הוכח. תיאורטית אפשר לקחת תא בוגר, להעביר אותו כמה שלבים להיות תא פלור-איפוטנטי, לעשות מניפולציה ולגרום לו להפוך להיות אדם שלם. הדבר הזה תיאורטית אפשרי. תכל'ס, מעולם לא נוסה ומעולם כמובן לא הצליח.

עד כמה שאנחנו יודעים.

שאלה שנייה. האם נכון שג'ין אדיטינג בתאי רבייה אסור, גם מחקרים, ודאי משפטית ואתית בעולם?

לא. ניתן במסגרת של מחקר ניתן לעשות ונעשה ואפילו פורסם המאמר שדיברתי עליו על עוברים של בני אדם שנתנו להם לגדול עד לפאזה שלכל עובר יש כ-250 תאים אחרי שבאמצעות הטכנולוגיה של כריספר הוציאו את הגן של הקרטופיקרד-אומאופטי.

לא, התכוונתי לתאי רבייה אנושיים, בתאי רבייה של אדם. האם לא עושים ג'ין אדיטינג בתאי רבייה של אדם?

זה עובר אנושי. לא בתאי רבייה. זה עובר אנושי. זה נעשה, כן, בקונטקסט של מחקר. האם ניתן להסיק מזה שזה ה-סטנדרט אוף קר היום? התשובה היא לא. האם ניתן להסיק שזה יהיה ה-סטנדרט אוף קר בעוד ארבע שנים? אני לא יודע.

אני לא חושב שמן הראוי לשנות את החוק במובן של צמצום תוקפו לשנה וחצי. זה מעט מדי בתנאי העבודה, בתנאי העבודה של הוועדות שלנו. אני לא צריך להזכיר את נושא הקורונה שתופס עכשיו מקום מרכזי ומי יודע לכמה זמן. לא הייתי ממליץ על כך. אני רק מפנה את תשומת לבנו לסעיף 5 של החוק שהוא מאפשר גמישות מחקרית, התפתחות מחקרית גם במסגרת תוקף חוק של חמש שנים או של שלוש שנים.

לבסוף, אני מפנה את תשומת לבנו, בעיקר של חברי הוועדה העליונה, וועדת המדע לסעיף 4(א)(1) של החוק שהוא בעצם מחייב אותנו לדאוג להכנת דוח מקצועי כולל, כולל גם את נושא ה-כריספר, ה-ג'ין אדיטינג שלווה קודם כל בוועדה העליונה, אולי עלי חלק מחבריה שהם אנשי מדע, יכולים להכין לנו דוח כזה, לאלה מאתנו שאינם אנשי מדע, ואחר כך אנחנו צריכים כוועדה מייעצת להגיש לשר ולוועדת המדע את חוות הדעת שלנו ולעשות זאת מדי שנה בשנה, בלי קשר לתוקפו של החוק. כדאי לא לשכוח את זה. תודה.

תודה רבה. אכן דיברנו על כך. תודה לך פרופסור שפירא.

עניין נוסף שהוספנו כאן בהזדמנות זו לחוק. ניצלנו את ההזדמנות תקן חוסר טכני שהיה קיים ולציין בחוק באופן ברור שתקנות לפי החוק יבואו לאישור ועדת המדע והטכנולוגיה כפי שנהוג בחקיקה.

לכאורה תקנות ראשונות שהותקנו לפני החוק בנושא סמכויות הוועדה חויבו באישור הוועדה אבל אין מחלוקת – והייעוץ המשפטי של משרד הסכים לכך – שאם יותקנו תקנות כלשהן מכוח החוק, הן אמורות להגיע גם לאישור הוועדה כחלק מהפיקוח שהכנסת עורכת על עבודת הממשלה.

לפיכך בנוסח המוסכם העניין תוקן וכעת כל תקנה לביצועו של החוק תגיע לאישור ועדת המדע והטכנולוגיה.

לגבי התחולה הרטרואקטיבית, היועצת המשפטית של הוועדה כבר דיברה על הנושא הזה.

עדיף שלא תהיה אבל חוקים כאלה שפג תוקפם, זה קורה. זה לא נראה טוב בספר החוקים אבל יש כאן אמירה שהאישור יהיה רציף. יחד עם זאת, לא נוכל לענוש מישהו שעשה דבר כשהחוק לא היה בתוקף כי אנחנו לא עונשים בפלילים אנשים כשאין חקיקה רלוונטית בתוקף.

בהארכות הקודמות הנושא הזה הוסדר.

כן. הסעיף הזה הופיע.

זאת לא פעם ראשונה שמבצעים את זה.

אם אין למישהו להוסיף משהו נוסף, אנחנו נעבור להקראת נוסח החוק.

זה תיקון שעשינו בסעיף 4. רצינו להוסיף את סעיף 4 בסוף סעיףא(2) שלו אחרי שנאמר ש"דין וחשבון וסקירה לפי פסקה זו יוגשו אחת לשנה לא יאוחר מיום 1 במארס".

אנחנו רוצים להוסיף ש"הוועדה תקיים עליהם דיון". על הדין וחשבון.

אני חושבת שאין צורך להוסיף תוך זמן סביר.

אני רוצה להיות בדעה אחת לגבי התקופה היות וכרגע כתוב חמש שנים. אם בהסכמת חבריי ובהסכמת נציגי משרד הבריאות נאריך את תוקפו לארבע שנים, שוב, אחרי שמיעת הדעות ואיזשהו ניסיון שזה יעלה בקנה אחד עם העמדה שאתם העליתם וזאת גם המשכיות למשך התקופה שהייתה לנו בחוק הקודם.

איו תקופות שונות במהלך השנים.

אני מדברת על האישור האחרון שבוצע.

אנחנו נוכל להסכים לארבע שנים.

תודה. נקריא את הצעת החוק.

חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 4), התש"ף-2020

1. בתיקון מספר 4, בסעיף 4(א)(2) לחוק, בסופו יבוא: "והוועדה תקיים עליו דיון".

2. החלפת סעיף 8

בחוק איסור התערבות גנטית(שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה), התשנ"ט-1999 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 8 יבוא:

"8. תוקף

(1) חוק זה יעמוד בתוקפו עד יום ב' בסיון התשפ"ד (29 במאי 2024).

הורדנו שנה וצריך לוודא את התאריך העברי. נסמיך את הייעוץ המשפטי לוועדה לבדוק את התאריכים ולהתאים אותם.

כדאי גם לוודא שזה לא יוצא שבת או חג.

נכון. לכן אמרתי שאנחנו מסמיכים את הייעוץ המשפטי לקבוע את התאריך באופן שהצו יוארך לארבע שנים ובשים לב לתאריך העברי והלועזי, לחגי ישראל, לשבתות וכולי.

3. תיקון סעיף 9

בסעיף 9 לחוק העיקרי, בסופו יבוא "והוא רשאי, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו".

זה בהמשך לסעיף שאומר שהשר אחראי על ביצועו של החוק.

4. תחילה

תחילתו של חוק זה ביום כ"ה בסיוון התש"ף (17 ביוני 2020), אולם לא יועמד אדם לדין בשל מעשה שעשה בניגוד להוראות החוק העיקרי, בתקופה שבין יום התחילה לבין יום פרסומו של חוק זה.

29 במאי 2024, זה כ"א באייר התשפ"ד.

תודה.

אני מעמידה את הצעת החוק להצבעה לקריאה שנייה ושלישית, לפי הנוסח שמונח בפני הוועדה וכפי שתוקן עתה על ידי הוועדה וכפי שהוקרא על ידי היועצת המשפטית לוועדה.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

אני מבקש לקבל רשות דיבור סיעתית במליאה. אנחנו נגיש את הרשימות.

רשות הדיבור שלך נרשמה. יתר חברי הכנסת יגישו לי בקשה בכתב.

בסדר. נעביר לך את הרשימה של חברי הכנסת עם החתימות. תודה.

הצעת החוק אושרה פה אחד להצבעה במליאה בקריאה שנייה ושלישית.

לסיום, אני מבקשת להודות לכל באי הוועדה, לאנשי המדע, לאנשי המקצוע, באמת לכל מי שכיבד אותנו בנוכחותו והחכים אותנו. תודה רבה למנהלת הוועדה גברת איילת חאקימיאן, ליועצת המשפטית לוועדה עורכת הדין נירה לאמעי רכלבסקי, לכל צוות הוועדה המסור והנפלא. תודה לחברי הכנסת, לחבריי חברי הוועדה שכאן אתי ביחד בעשייה. תודה רבה לכולם ושיהיה המשך יום טוב ובריא.


הישיבה ננעלה בשעה 14:55.