פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



18
ועדת הפנים והגנת הסביבה
05/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 25
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום ראשון, י"ג בתמוז התש"ף (05 ביולי 2020), שעה 10:30

סיור לעמק יזרעאל בנושא התכנית להקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל

חברי הוועדה: מיקי חיימוביץ' – היו"ר
רם בן ברק

הראל דמתי - המפקח על התעבורה מחוץ הצפון, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

תמיר אמסלם - מהנדס משרד התחבורה

אליאור ליאב - מתכננת מחוז צפון, המשרד להגנת הסביבה

אילנה שפרן - מנהלת אגף תחבורה, מינהל התכנון, משרד הפנים

יעקב יופה - משנה סמנכ"ל לתעופה, נתיבי ישראל

מוטי שמואלי - סגן בכיר, רשות התעופה האזרחית

אייל בצר - ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל

אבי סמוביץ - סגן ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל

שי יזרעאלי - סגן ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל

דליה אייל - סגנית ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל

אסי אליה - מנהל אגף איכות סביבה, מועצה אזורית עמק יזרעאל

איציק חולבסקי - ראש המועצה האזורית מגידו

עפר בן אליעזר - ראש המועצה המקומית רמת ישי

עידו גרינבלום - ראש המועצה המקומית קרית טבעון

לירון שפירא - רכז מחוז צפון, החברה להגנת הטבע

הילה אקרמן - ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז המועצות האזוריות

מילכה כרמל - ראש תחום תכנון וקרקעות, מרכז המועצות האזוריות

פרופ' אבי אביטל - ראש המעבדה לביולוגיה התנהגותית, הטכניון

גיל דייגי - תושב עמק יזרעאל

טלי זייד - תושבת עמק יזרעאל

ענבר שדה - יועצת פוליטית

רבקה קנריק - דוברת הוועדה

לאה קריכלי

ס.ל., חבר תרגומים


סיור לעמק יזרעאל בנושא התכנית להקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל

בוקר טוב ושבוע טוב לכולם. ברוכים הבאים לעמק יזרעאל לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ואורחיה וכמובן חבריי ראשי הרשויות הנוספים. תיכף נעשה סבב היכרות קצר, אבל עמק יזרעאל שמח שהגעתם אליו, אז נתחיל בשיר של נתן אלתרמן, סמבורסקי, שיר העמק. נעשה סבב היכרות קצר.

(סבב היכרות).

כמה מילים על העמק שלנו. אז עמק יזרעאל זה אחת המועצות הגדולות בארץ, אנחנו מונים 39 יישובים, 15 קיבוצים, 14 מושבים, שבעה יישובים קהילתיים, שני יישובי מיעוטים ויש לנו הבסיס המדובר, רמת דוד, שמתייחסים אליו גם כן כאל יישוב שמקבל שירותים במועצה.

גבולות המועצה מי שלא מכיר, זה עדי, עדי זה הפינה הצפון מערבית שלנו, ליד צומת סומך, עדי הוא יישוב קהילתי גדול. מושב היוגב, אתם תהיו שם היום, ליד צומת מגידו, מושב שמבצע הרחבה עכשיו. הושעיה, הפינה הצפון מערבית קרוב לצומת בית רימון, יישוב קהילתי גדול וגדל גם הוא, וגזית, אחרי עין דור, זו הפינה הדרום מזרחית שלנו. כשאתה עומד בעדי אתה רואה את הים וכשאתה עומד בגזית אתה רואה את עבר הירדן. זו מועצה ענקית וגדולה, מדובר על 350,000 דונם, מתוכם 250,000 דונם חקלאיים, 42,000 תושבים.

אבל אנחנו גם שיא ארצי בשכנים, יש לנו 26 רשויות שכנות, זה שיא ארצי, ביניהם אתם רואים פה לידנו את רמת ישי, את טבעון, את המועצה האזורית מגידו, כמובן מגדל העמק ועפולה. אנחנו יודעים לעבוד בשיתוף פעולה עם השכנים ואתם תראו את זה גם בנושא של שדה התעופה.

הגידול. המועצה היום מונה 42,000 תושבים ואנחנו בדקנו לפי התב"עות, ב-2025 אנחנו נגיע ל-50,000 תושבים. אז העמק הזה גדל כל הזמן, הביקושים גדלים, הביקוש הרבה יותר גדול מההיצע ויש לזה גם השלכה על הקרבה של שדה התעופה בעמק.

אני אגיד כמה מילים על התהליך של שדה התעופה כי לא כולם מכירים את התהליך ואחר כך אבי יראה סרטון ואחר כך נשוחח ונצא לסיור בשטח. בעצם עד 2014, במקרה או לא במקרה 'צוק איתן', היו ועדות למיניהן שדיברו על שדה תעופה, דיברו משלים בזמנו על נתב"ג, הייתה ועדת בודינגר בזמנו שהמליצה על מנחת מגידו, גם כן לא פה אחד, הרצל בודינגר עצמו, שהיה מפקד חיל האוויר לשעבר, הוא היה היחידי שחתם על זה, אבל בסופו של דבר גם זה נגוז. הממשלה ביקשה המלצה של משרד התחבורה ומשרד הביטחון. כל זה לפני 2014. 2014 זה נקודת השבר.

הקימו ועדה בין משרדית בלתי תלויה בראשות צ'רלי סלומון שעשה בדיקה נקייה, אובייקטיבית, בלי לחצים, אף אחד לא התערב והיא קבעה שהשדה הנכון ביותר למדינת ישראל לעתיד הוא בנבטים. היא קבעה את זה, יש מסמך כתוב, אפשר לקרוא את זה. אני מציע שחברי הוועדה יקראו את המסמך הזה. צ'רלי סלומון הוא יושב ראש הוועדה מטעם השר כץ בזמנו.

כשכץ היה שר התחבורה?

שר התחבורה, ברור. ב-2014, יכול להיות בגלל 'צוק איתן', בגלל האיום, אני לא יודע מה, באוקטובר 2014 התקבלה החלטת ממשלה 2050 שהטילה על משרד התחבורה לקדם תכנון באזור רמת דוד, וההחלטה הזאת בעצם יצרה פה מהלך של מצעד איוולת שמתקיים עד היום. אני לא אכנס לכל הפרטים, אבל מיד אחרי ההחלטה הזאת ראש הממשלה ושר התחבורה דאז הכריזו בקול גדול שיקום פה שדה תעופה, כבר קראו לו גליל והכול, עד שאנחנו הזהרנו אותם ואמרנו להם: רבותיי, ממתי מקימים שדה תעופה בלי הצגת חלופות? על כל מחלף, על כל הרחבה עושים חלופות ואז הם התעשתו ובאמת הקימו את הוועדה שבראשה עומדת אילנה שפרן והתחילו את החלופות לכאורה.

אני לא אכנס לכל התהליך הזה, אבל היה פה כיוון חד משמעי לכיוון רמת דוד, היו 21 חלופות, ירדו לשש, ירדו לשתיים וב-2017 הודיעו לנו תוך שבוע ימים בלי לדחות שמתוך השתיים, בין נבטים לרמת דוד הולכים על רמת דוד. אנחנו הצלחנו לשכנע בצורה מקצועית את המועצה הארצית לתכנון ובנייה לא לקבל החלטה רק על רמת דוד. רצינו בכלל לבטל את רמת דוד, אבל הצלחנו להפוך את ההחלטה והכיוון היה לכיוון נבטים. ראה ראש הוועדה, אביגדור יצחקי, שרוב הוועדה נוטה לנבטים אז הוא הלך על פשרה, ומאז, מ-2017, לפני שלוש שנים, מתקיימות שתי תוכניות, במיליוני שקלים, על נבטים ועל רמת דוד. נכון שלכאורה מתקיימות שתי תוכניות, אבל אנחנו יודעים מתוך חברים שלנו בוועדת העורכים, יושב פה נציג אחד שלהם, ואחד סגן ראש עיריית באר שבע, שהכיוון ממשיך להיות לכיוון רמת דוד.

מה שהכי חורה לנו שמכל 21 החלופות האלה, ודרשנו, לא העלו את חלופת חיפה. חיפה, תדעו לכם שב-2006 התקדם בראשות מצנע שדה עם מסלול לתוך הים, ומשום מה, אנחנו לא יודעים עד היום, יש פה נציג רת"א, אנחנו עשינו דוח משלים מחברה בינלאומית שמראה שבחיפה אפשר להקים שדה תעופה בינלאומי עם שינויים כאלה ואחרים.

אם אתם שואלים אותי מה אנחנו דורשים, אחרי שתראו את המצגת, אנחנו מבקשים מוועדת איכות הסביבה שני דברים. קודם כל להבין את האסון האקולוגי שהולך לקרות פה באזור, זה מבחינת תפקידכם. דבר שני אנחנו אומרים שבכל הזדמנות שתהיה לכם להתנגד להקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל, שהוא לא רק עמק שלנו, הוא עמק של כל תושבי המדינה, הוא נכס צאן ברזל לכל תושבי המדינה. לא סתם חברנו עם הדרום, עם עיריית באר שבע ובנותיה ודימונה, ועם המרכז ובנותיו, שמבינים שנתב"ג הולך ומתפוצץ, מעל 23 מיליון נוסעים בשנה.

התכנון פה בעמק יזרעאל, זה התגלה בדיון מ-2017, על 20 מיליון נוסעים בשנה ועכשיו מדברים על הכפלה של זה אפילו, על 40 מיליון נוסעים בשנה. רק 20 מיליון בשנה זה קטסטרופה, לכן אנחנו מבינים שיש פה איחוד אינטרסים, בין הדרום שתומך בנבטים, ובין המרכז שמבין שבנבטים זה יכול להיות תוך שנתיים ובעמק יזרעאל זה לא יהיה אף פעם, או אחרי בג"צים ומלחמות אולי עוד 20 שנה. יש פה נושא של השקעות. בבדיקת כלכלית הוכח שההשקעות פה לעומת נבטים זה 18 מיליארד שקל ביתר בנוסף לתפעול השוטף שזה עוד איזה 14 מיליארד שקל ל-20 השנה הבאות.

יש פה אבסורד על אבסורד על אבסורד. האבסורד הכי גדול שכל תושבי המדינה לא רוצים בעמק יזרעאל, הדרום, המרכז וכמובן תושבי העמק, וחלקם אומרים אוקיי, אני אומר שלא כולם לא רוצים בצפון, אומרים אוקיי, אם בצפון אז למה לא בחיפה?

הבקשה שלנו מכם, חברי הוועדה הנכבדים, שתי בקשות הייתי מבקש, אחת, לדרוש שתיבדק חלופת חיפה, ולא לשמוע לחוות דעת חד צדדיות, שתהיה בדיקה יסודית. שתיים, אנחנו דורשים שיהיה סקר בריאות. רבותיי, לא יכול להיות שמקימים שדה תעופה שמעולם המדינה לא הקימה אותו, היא ירשה את השדות מהבריטים, ולא עושים סקר בריאות. על מחצבות עושים סקר בריאות. כשבאנו וביקשנו סקר בריאות, מה אמרו לנו? יש סקר איכות הסביבה, סקר הגנת הסביבה ויש שם פרק בריאות. זה לא, אנחנו רוצים סקר בריאות, ההשפעה על הרעש, על זיהום האוויר, על הנזקים, על כל מה שישפיע פה על כל העמק.

אז אם אני מתמצת מה הציפיות שלי מהוועדה הזאת, אחת, לדרוש להחזיר את חלופת חיפה לבדיקה, דבר שני, לדרוש לקבל החלטה, אפילו היום הייתי מבקש, אם יש לכם קוורום, לדרוש סקר השפעה על הבריאות על תושבי עמק יזרעאל וסביבותיה. תודה רבה. אבי, בבקשה.

טוב. לאה ביקשה שאני אקפיד על לוחות קצרים, אז מצגת קצרה, זריזה ואנחנו רוצים לצאת לשטח לשתי נקודות כדי להראות לכם את הדברים בעיניים. יושבת ראש הוועדה תחליט אם נשארים פה לשיחה או יוצאים לשטח, אנחנו מעדיפים לצאת לשטח לראות את הדברים בעיניים.

אני מדבר פה בשם המועצה, אבל למעשה יש עוד רשויות ששותפות. כמו שראיתם פה, מגידו, טבעון, רמת ישי, כמובן מועצה אזורית עמק יזרעאל שותפים, חברי העמותה היקרים שעושים עבודת קודש, וממש כל הכבוד להם. יש לנו מִנהלת משותפת עם הדרום, באר שבע, דימונה, ערד, ירוחם ועוד ועוד ועוד, אנחנו נפגשים פעם בשבוע לשיחת עבודה, זה מודל מדהים שאפשר לאמץ אותו אולי גם בכנסת. תחשבו, דרום, צפון, פעם בשבוע נפגשים, מדברים על הכול וגם על שדות תעופה במדינת ישראל.

קודם כל עמק יזרעאל הוא כבר 4,000 שנה על המפה, בני ישראל הסתובבו פה, שבטים הסתובבו פה, הוא היה ציר מרכזי במעבר מצפון לדרום, ממזרח למערב, רצו מאוד להיות פה בגלל העמק הפורה, עמק פורה ומדהים לחקלאות. ב-100 השנה האחרונות אנשי העמק משקמים אותו, היו פה המון המון ביצות ויהושע חנקין יחד עם קק"ל קנו פה את מרבית אדמות העמק והתחילו לשקם אותו, קמה מרחביה, נהלל, תל עדשים, בית לחם ויישוב אחרי יישוב אחרי יישוב, ככה שיקמו את העמק ב-100 השנה האחרונות והוא רק הולך ומתפתח. מי שתכנן את מרבית היישובים פה זה ריכרד קאופמן, האדריכל הנודע.

שדות תעופה במדינת ישראל, אתם מכירים את זה לא פחות טוב ממני, רק קצת לעשות סדר. 25 שנה מדברים על משלים נתב"ג, כל מיני חלופות, נבטים, מגידו, חיפה וכו' וכו', השנה אמורה להיות הכרעה, השנה או בשנה הבאה, אבל 25 שנה מדברים על שדה תעופה משלים במדינת ישראל. מה קורה פה בשנה האחרונה או בשנים האחרונות? אתם מכירים את שדה דב שנסגר, הוקם רמון, מדברים על הרצליה, לסגור אותו, את נתב"ג מגדילים, מדברים על כן חיפה, לא חיפה, חדרה גם מצטרפים לעמותה שלנו וגם שם הם מקימים קואליציה, מדברים על מחניים, התחילו לחשוב על אי בים. מה קורה פה? איך מדינת ישראל מתכננת את עצמה?

סרט קצר שימחיש לכם (סרטון).

מה באמת הבעיה? ככה אנחנו לומדים מוועדת העורכים בשנתיים האחרונות, מדינת ישראל מתכננת שדה ל-2050, סדר גודל של 80-75 מיליון נוסעים בשנה. נתב"ג מתוכנן ל-40 מיליון, פחות או יותר, רמת אביב נניח ויהיה 20 מיליון, איפה יהיו עוד 20 מיליון? כשהייתי בדיון עבודה במשרד האוצר ושאלתי אמרו יגיעו ה-40 אחרינו, הם ייתנו את הפתרונות. זה פשוט אבסורד שמשרד אוצר חושב ככה. אחר כך ברצינות יותר הוא אומר לי: טוב, אז רמת דוד יהיה 40 מיליון, מה הבעיה? פשוט כואב לראות איך מתכננים תשתיות לאומיות במדינת ישראל.

עמק יזרעאל, כל היישובים שאייל ציין קודם, תראו מה קורה ברמת דוד, באמצע העמק, כל כך הרבה יישובים, כל כך הרבה תושבים, נתב"ג 2. תראו מה קורה בדרום, בנבטים, צמאים, פשוט צמאים לשדה תעופה. השמים שם הם הגבול, אפשר להתרחב ולהתרחב ולהתרחב. תראו מה קורה בעמק, פשוט הוא נופל על היישובים, תראו מה קורה בנבטים, השדה האזרחי המתוכנן הוא בתוך בסיס נבטים, לא צריך לצאת מחוץ לגדר, הוא פשוט בתוך הבסיס, אמור להיות, ככה תוכנן הבסיס.

הוא קיים.

תראו בעמק יזרעאל, אנחנו נראה את זה עוד מעט בשטח, אבל תראו את המרחקים בין השדה לבין היישובים, עשרות מטרים בודדים. תחשבו, עשרות מטרים שעובר לך מטוס מעל הראש. תראו את היקפי הפעילות בשנה, נתב"ג 2, כל שלוש-ארבע דקות המראה, נחיתה, המראה, נחיתה, אלה סדרי הגודל. ותוסיפו לזה גם שדה צבאי שהולך להיות שם, גם שדה אזרחי וגם צבאי. הצבאי בערך 4,000 תנועות בשנה.

אין ספק ששדה משנה את הדנ"א של המקום. כל ההיסטוריה שראיתם, 4,000 שנה, 100 שנות התיישבות, כבר לא יהיו פה, יהיה פה איירפורט סיטי 2, יהיו פה הרבה האנגרים, הרבה בתי מלון, הרבה כנסים, הרבה אולמי כנסים. תראו מה קורה היום בעמק, המון בעלי חיים בסכנת הכחדה, גם צמחים, אגם כפר ברוך שהולך ומתפתח כהחולה 2, שמורת בלפוריה, כל זה ייעלם. אי אפשר לקיים שדה תעופה באווירה כזאת.

מה המשמעויות? יש המון משמעויות על העמק, גם בהיבט הביטחוני. אנחנו פה נערכים לחירום, בשני התרחישים זה רעידת אדמה וטילים מהצפון. אלה שני התרחישים שאנחנו נערכים אליהם, אז פה הולך להיות שדה אזרחי שכל הזמן יקבל טילים מהצפון. בטיחות, הפן הכלכלי שאייל דיבר עליו ועוד ועוד ועוד. הדבר היחיד שאנחנו צריכים מכם, וזה במנדט שלכם, העזרה שלכם לשמור על בריאות וסביבה של התושבים כאן בעמק.

תראו מה קורה היום סביב נתב"ג. אתם מכירים את זה, בג"צים, ילדים שסובלים. יצא לי לדבר שם עם משפחות ואימהות, פשוט לא ישנים בלילות. זה אמיתי אמיתי. זה פה, שעה נסיעה מכאן, לכו תפגשו אנשים, מה עושה להם היום שדה התעופה. מחקרים בעולם מראים שהיום שדה תעופה פוגע קשות בבריאות. בצד ימין זה דוח העמותה הבינלאומית שעוסקת בנושא שדות תעופה בעולם, גם היא הוציאה דוח. קחו, אנחנו יכולים להדפיס לכם, יש לכם גם על השולחנות כל מיני דפי מידע, תדפיסו את זה, תקראו ותלמדו מה קורה בעולם, איך משפיע שדה תעופה על אזרחים. גם בארץ מספר פרופסורים התחילו לעסוק בנושא, גם פה מהעמק, גם מהאוניברסיטאות, אחד מהם אנחנו נפגוש במהלך הסיור ותשמעו.

כמובן פקקים. כבר היום קשה מאוד להסתובב בעמק, מקצה לקצה לוקח שעה, שעה וחצי, שלושת רבעי שעה. תחשבו עכשיו, תוסיפו לזה 20 מיליון נוסעים מה זה עושה לפקקים, זה איילון 2. שלא לדבר על זיהום אוויר, גם של המטוסים וגם של המכוניות.

מה אנחנו מבקשים מכם? אחת, סקר השפעה על הבריאות, סקר אמיתי כמו שנדרש על ידי בג"צ בשדה בריר, אנחנו נשמח שיהיה פה סקר השפעה על הבריאות. אנחנו מאוד מאוד ממליצים, לאור מה שקורה פה בשנים האחרונות ומה שקורה בחדרה ובמחניים ובחיפה ובהרצליה, לעשות רגע סטופ ושמדינת ישראל תתכנן את שדות התעופה ל-100 השנים הבאות. לא כל יום בונים שדה תעופה. הדבר הנוסף שאנחנו מבקשים, שיהיה תכנון הוגן גם לנבטים וגם לרמת דוד. אנחנו יושבים בוועדת העורכים, אנחנו מכבדים את כל מי שנמצא שם, יש שם אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה ובסוף בסוף אנחנו חשים את זה בכל פגישה שאנחנו מגיעים, מתכננים את רמת דוד בצורה מעולה וכאילו מתכננים את נבטים, לא מתכננים את נבטים, בואו נשים את זה על השולחן.

זהו, תודה רבה לכם. יושבת ראש הוועדה, תחליטי מה עושים, יש פה אוטובוס מחכה לסיור, אנחנו שלכם.

בוקר טוב לכולם. קודם כל אני חושבת שלא סתם הסיור הראשון של ועדת הפנים והגנת הסביבה הוא באזור הזה כי באמת מהתחושה שלי האזור הזה מרכז אליו הרבה מאוד סוגיות, גם סביבתיות וגם תכנוניות, שעל הוועדה לתת דעתה עליהם. אני מכירה את סוגיית שדה התעופה, זאת לא הפעם הראשונה שאני מבקרת בעמק, נפגשתי גם עם הפעילים ועם האנשים שבאמת מנהלים כאן מאבק אזרחי ראוי לציון. אני אשמח דווקא לנצל את ההזדמנות שאנחנו יושבים כאן לשמוע קצת את אנשי התכנון, קצת להבין מכם איפה אתם עומדים ואת ההיגיון שעומד מאחורי ההחלטה הזו דווקא. תודה.

אנחנו צריכים לצאת מתוך כמה נקודות מוצא. כיום יש שמים פתוחים במדינת ישראל. זו החלטה של הממשלה, אנחנו לא החלטנו בעצמנו שזה המצב, זו ההחלטה וכל עוד יש שמים פתוחים אנחנו נמצאים במצב שבו באמת יש – כל מה שנאמר פה אני מסכימה, בנתב"ג יש מצוקה מטורפת. הגענו בשנת 2019, אין לנו קורונה, כמעט ל-25 מיליון נוסעים, המשמעויות הן משמעויות שאי אפשר להכיל עוד. אנחנו מנסים עכשיו, באמצעות איזה שהוא שינוי של נתב"ג תוך השארת המעטפת הסביבתית לאפשר עוד טיסות שיגיעו עד 40, אבל בלי לפגוע, זאת אומרת לנסות לפגוע כמה שפחות בתושבים, אבל אין ספק, וכולנו מבינים, אני חושבת שזו גם נקודת מוצא, שצריך עוד שדה תעופה במדינת ישראל.

כן, אני חושבת שעל זה אין ויכוח.

כן, אני רק רציתי שניישר קו. כשאנחנו קיבלנו את החלטת הממשלה גם אנחנו, כמו ראש המועצה, אמרנו שחייבים לבדוק את זה, זה לא חד משמעי מישהו מחליט פתאום שדווקא שם כי שניים הסכימו ולכן במשך שנה באמת לקחנו ועשינו בדיקה של טובי המומחים שבדקה 21 אתרים ובדקה את כל השיקולים, השיקולים התעופתיים, כי כמובן צריך מרחב אווירי, השיקולים הקרקעיים כי לא בכל מקום נכנס שדה תעופה ובדקו את השיקולים הכלכליים ואת השיקולים של איפה בכלל יש נחיצות, כי כמו שאנחנו יודעים, אם אנחנו שמים שדה ברמון אז יש לנו פיל לבן.

אנחנו בדקנו את כל השיקולים במקרו, הגענו אחרי עבודה באמת מאוד מאומצת שכל שבוע בערך הייתה ועדה ובדקנו ועשינו טבלאות והכול מוסדר והכול אפילו נבחן במסגרת בג"צ ובג"צ אפילו קבע שאין פה טענות לדוח. בדקנו ומצאנו שהאתרים היחידיים הם בשדה התעופה הקיים ברמת דוד, שדה התעופה הקיים בנבטים, שבאמת, שוב, כל מה שנאמר פה הוא נכון, יש תועלת הרבה יותר גדולה ברמת דוד, זה יותר קרוב למרכזי אוכלוסייה, זה יותר קרוב לביקושים, מכל הבחינות רמת דוד יותר טוב, אבל מבחינה סביבתית הוא הרבה יותר גרוע, ובדיוק ההופכי של זה בנבטים.

אבל בכל זאת באמת אחרי ששמעתי גם ראשי מועצות, אני זוכרת שהם באו אליי, וגם שמענו את הדרום אמרנו שנשאיר גם את נבטים, למרות שבאמת היו לו הרבה הרבה חסרונות, חוץ מהצד הסביבתי שאולי הוא יותר טוב, נשאיר אותו והמועצה אפילו אמרה שצריכים לעשות תכנון לשניהם. גם במקרים אחרים, קחי למשל את הנמלים, נמל חיפה ונמל אשדוד, בהתחלה עוד חשבו מי כן, מי לא, עשינו שתי תוכניות לשני הנמלים והממשלה היא זאת שבסוף קובעת מה צריך לעשות. פה זה אותו דבר. אנחנו עושים תוכניות מפורטות, גם לרמת דוד, גם לנבטים, שניהם נמצאים באותו מצב.

אין פער בין מצב התוכניות?

יש פער בין התסקיר, אני חושבת, בינתיים בשניהם צריך לעשות תסקיר, הממצאים של התסקיר יגיעו למועצה הארצית לתכנון ובנייה.

איזה תסקיר?

תסקיר השפעה על הסביבה, שבין היתר כולל כמובן התייחסות לזיהום אוויר, התייחסות לרעש, התייחסות לתחבורה, לכל האלמנטים האלה, ואת החלופות של מנח המסלולים, הממשלה תחליט את מי היא רוצה לקדם ראשון, אבל אנחנו רוצים להביא שתי תוכניות. אם היום היה לנו תוכניות במגרה היינו יכולים להיות כבר במצב שבו נתב"ג לא בקטסטרופה, זאת אומרת אנחנו צריכים תוכניות מגרה בכל מקרה ולכן אנחנו מקדמים שתי תוכניות, גם את רמת דוד וגם את נבטים.

אם אני הבנתי נכון, הטיעון שלכם שרמת דוד עדיף בגלל שהוא קרוב למרכזי אוכלוסייה, נכון?

כן.

זאת אומרת אותה שעה נסיעה שיש מתל אביב לנבטים, או אותה שעה וחצי שיש מחיפה לנבטים, זה בעצם, אם הבנתי נכון, זה הדבר היחידי ש - - -

אבל שוב, אני חושבת שזה כבר לא – מה שהדוח מצא זה מה שתיארתי עכשיו, בסופו של דבר המועצה הארצית אמרה למרות שהדוח אמר שנבטים נחות מכל הבחינות התעופתיות אנחנו רוצים שדה גם וגם.

לא, הוא לא אמר שהוא נחות מבחינה תעופתית, אמר שהוא נחות מבחינת מרכז לריכוזי אוכלוסייה.

לא, מכל הבחינות, חוץ מהבחינה הסביבתית הוא נחות מכל הבחינות.

למה? מבחינת מה שהוא יעשה לנגב, איך את יכולה להגיד שהוא נחות?

מהבחינה של מה שהוא יעשה לנגב הוא גם יעשה ל – יש גם תועלות מאוד גדולות של שדה תעופה ולכלכלה שצומחת מסביב לשדה תעופה, אבל זה נכון בכל מקום.

בסדר, אבל הנגב צריך אותו יותר מאשר הצפון.

זה לא נבדק.

זה בהחלט נבדק.

זה לא נבדק.

אילנה, זה לא נכון לצלם תמונת מצב - - -

רבותיי, עם כל הכבוד, אנחנו מארחים פה את ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, את אילנה שפרן אפשר להזמין לירושלים לדיון ארוך ומעמיק, אנחנו רוצים לנצל את הזמן שבאנו לעמק לראות את העמק, לכן אני חושב שאי אפשר להאריך את הזמן על דיונים שיכולים להיות בירושלים.

בסדר.

עם כל הכבוד. אנחנו לא נכנסים פה לדיוני עומק, יש לנו מספיק במות וגם את האורחים. אנחנו רוצים היום לחשוף לוועדה את העמק, זה הרעיון, בסדר?

בסדר.

אז קצר. בסוף מה שיקרה לא נגיע לסיור. הם באו, הם קמו מוקדם בבוקר להגיע לעמק יזרעאל, דיונים כאלה אפשר תחת מזגן גם בירושלים. תודה.

מילה אחת. קודם כל תודה רבה לוועדה שהגיעה לפה, בעיניי זה לא מובן מאליו, זה בהחלט מחמם את הלב. הדבר השני, אני רוצה להזכיר לכולם שנכנס פקטור וזה, אני מבקש מהוועדה, שזה שדה התעופה בחיפה שהוא מאוד רלוונטי לאותה אוכלוסייה שנמצאת בצפון ואת השאר נראה בשטח. זה פקטור שלא דיברו עליו עד עכשיו.

רק משפט. אני גם מברך את הוועדה, את מיקי חיימוביץ' ואת רם בן ברק.

רגע, יש פה עוד חברי ועדה, לא רק אותם. אם כבר אז את כולם.

לא, חברי כנסת, אנחנו החברים היחידים.

את חברי כנסת בירכתי. אני רק רוצה להגיד לאילנה הערה חשובה, לא יכול להיות שמתכננים שדה ל-50 או 100 שנה ומציירים תמונת מצב של האוכלוסייה עכשיו. זה אבסורד להגיד שריכוזי האוכלוסייה הם כאן, בעוד 50 שנה או 30 או 20 תהיה רכבת מהירה שייסעו בחצי שעה לנגב. זה אבסורד לדבר ככה וצריך לפתח את הנגב.

עוד מילה אחת אחרונה, לצערי כשאת אומרת אולי סביבתית הנגב עדיף, האולי סביבתית מראה על מגמה ברורה מאוד ואני מצטער שהיא קיימת, המגמה הזאת.

אני רק רוצה לומר את עמדתי. אנחנו נעשה עוד דיון, כמובן מן הסתם בוועדה וניכנס יותר לעומק, אבל אני חושבת שהערך של עמק יזרעאל הוא ערך היסטורי, מורשתי, של מדינת ישראל ויש פה פגיעה במשהו שאנחנו כולנו גדלנו עליו ואין לו תחליף. אני חושבת שכשמתכננים חייבים גם לחשוב על הדברים האלה. אין עוד עמק יזרעאל במדינת ישראל. הדרום שלנו, הנגב, דומה, את יודעת, אפשר למצוא את המקום הנכון ואני חושבת שנבטים כנראה הוא המקום הנכון ואני חושבת שזה מסוג הדברים שכשמתכננים גם צריך להתייחס אליהם.

אבל הפיל שבחדר זה משרד הביטחון.

נכון, נכון מאוד.

עם כל הכבוד, אנחנו יודעים מה היתרונות של ועדת איכות הסביבה, את יכולה לקבל החלטה ובסמכותך לדרוש סקר בריאותי, הם מתחמקים ממנו. את יכולה לדרוש בדיקה של שדה תעופה בחיפה. ראש עיריית חיפה, בניגוד לקודמה, מעוניינת בשדה תעופה בחיפה. אם הוועדה תקדם את שני הדברים האלה עזרת מאוד להרחיק את האיום מעמק יזרעאל.

הדברים צריכים להיעשות - --

לא, לא פה, לא החלטה פה, החלטה מסודרת בירושלים. אילנה קרובה מאוד לירושלים.

ברור, הנושא של תסקיר בריאות, אני בדרך גם מצאתי - - -

לא תסקיר, סקר.

זה תסקיר בריאות.

לא, זה סקר, זה בדיוק העניין.

בסדר, אני חושבת שכל פרויקט צריך להיות עם סקר בריאות, שזאת אחת הבעיות במדינת ישראל, שאין את החובה הזאת, אבל ברור שצריך להיות סקר מהסוג הזה. אם תסקיר או סקר, לא נתווכח על העברית, נכון?

לא, זה לא עניין של עברית, זה עניין של מוצר.

אוקיי, אני אברר.

סקר זה משהו הרבה יותר גדול מתסקיר, זה בדיוק ההבדל.

טוב, אז אני אשמח ללמוד. אבל הנושא של חיפה, עד כמה שאני מבינה, היכולת לבנות בחיפה שדה בינלאומי מהסוג הזה לא קיימת בגלל הכרמל. יש שם בעיה תכנונית של - - -

אבל גם זה לא נכון. יש לנו חוות דעת שניתן.

את צודקת, זה נכון.

זה מה שאני יודעת.

אז אני מבקש לבדוק את זה.

זה מה שאני יודעת מהעיר חיפה שאני קצת ככה מעורבת שם בעיר הזאת.

אני רוצה להגיד כמה דברים, שתי דקות. דיבר על זה אייל ודיברו על כל האיוולת התכנונית, סביבתית, כלכלית. זה ברור, לא צריך להראות לכם פה את כל מה שהציגו ואת התמונות מאחוריי, זה ברור. יש גוף אחד, חבר הכנסת רם בן ברק דיבר עליו, גוף אחד במדינת ישראל שזה לא נוח לו, הוא נקרא חיל אוויר, מערכת הביטחון, לא נוח להם. אני יודע, יש לנו את המידע, שכל הבעיות שיש לחיל האוויר אפשר לפתור בסכום כסף שהוא כאין וכאפס ביחס לסכומים שיעלה להקים את השדה פה בעמק יזרעאל וכאין וכאפס ביחס למה שמדינת ישראל תרוויח מלהקים את השדה בדרום. עכשיו אני רוצה להגיד לך, שלא בדקתם את העלויות - - -

בדקנו.

שנייה, לא הפרעתי לך כשדיברת.

אתה לא יכול להגיד דברים לא נכונים, יש דוח שלם שמראה את הבדיקות הכלכליות.

בדוח שלכם, שיש לי הרבה מה להגיד עליו, אין התייחסות לעניין הכסף. במסמכים שקיבלנו אחרי עתירה לחופש המידע מבית המשפט על סיכומי דיונים שלך כתוב שם שהתבחין שנקרא עלות הקמה לא ייכלל בעבודת הבדיקה. יש לנו את המסמך הזה, מבית משפט קיבלנו אותו. אז את לא יכולה להגיד שזה נבדק. גם לא בדקתם כמה זה תורם, לא בדקתם בכסף הזה שום דבר.

חיל האוויר, ואני אומר את זה בתור אחד שהיה בחיל האוויר שנים רבות, יודע לעשות משימות מאוד מאוד מורכבות, חלק אפשר לדבר עליהן, חלק לא, משימה אחת כולנו מכירים, כשחתמנו על הסכם שלום עם ירדן אחד הסעיפים היה שאפשר יהיה לתת למטוסים ירדניים לטוס מעל מדינת ישראל. לחיל האוויר זה לא היה נוח, אבל ראש הממשלה דאז אמר שזהו האסטרטגיה, זה האינטרס הלאומי ותמצאו פתרון, אז חיל האוויר מצא פתרון. אני לא זוכר בכל שנותיי בחיל האוויר, עד לפני שנתיים שהייתי שם, שהיה פעם אחת שאיזה שהוא מטוס איים על מישהו מתושבי תל אביב, על יישובים בירושלים או על איזה שהוא מקום אסטרטגי בדרך מהחוף לכיוון ירדן.

משפט אחרון. כולנו פה, ובאו לפה אנשים מאוד מכובדים, השקיעו את זמנם בגלל סיבה אחת, שיש פה את הזנב שמכשכש בכלב. אני חושב שהגיע הזמן שנגיד למערכת הביטחון די, זה לא השיקול היחידי, זה לא השיקול הכי חשוב בטוח, יש עוד שיקולים, אחד זה מורשת, אחד זה איכות סביבה, אחד זה כלכלה ועוד ועוד ועוד. הגיע הזמן לעשות סוף לברדק הזה ולעשות סדר. תודה.

זה שגם בעמדה כזאת תומכים רוב - - - אחרי הפרישה שלהם.

אנחנו נצא לשטח?


(בסיור)

זה מושב כפר ברוך והמאגר הוא משמאל. יש שם פס כחול, זה אגם כפר ברוך, אנחנו עכשיו בשלהי הקיץ, אבל בחורף הכול פה ירוק.

אנחנו בתחילת הקיץ.

תחילת הקיץ. פה את רואה את כל העצים, פה מצד שמאל, פה למטה, זה המגדלים, זה בסיס רמת דוד. את רואה שם מגדל גדול, מגדל רחוק? זה כפר יהושע. לידו יש את בסיס רמת דוד, קיבוץ גבת, נהלל, כל היישובים שעוטפים את רמת דוד.

ראש המועצה כבר הראה לך בגדול את הדברים. יש את השביל הלבן שהולך מהקיבוץ פה לכיוון כפר ברוך, מאיזה שהוא שלב הוא נעלם בתוך המטעים לכיווננו. שם המסלול אמור לחצות את השביל, לרוץ ימינה, מאחורי הצלם יש את המאגר, דרך המאגר והלאה מימין למגדל של כפר יהושע עד למרכז מזון של נהלל. שלושה קילומטרים כמעט של אספלט שהולכים לעבור פה בכל השדות. את המאגר הזה, כמו עוד 56, יצטרכו לסגור כי אי אפשר שדה תעופה וציפורים במקביל ומים זה מה שמביא.

דיבר ראש המועצה על בתים, אז השדה שאנחנו רואים פה עד הזיתים זאת הרחבה שכבר מאושרת, אנחנו עומדים במגרש חניה של אחד מהבתים. יגמרו לבנות שם את הבתים ויתחילו לבנות כאן. אלה בתים שיהיו במרחק של בערך 300 מטר, משהו כזה, מהמסלול.

הנה את רואה כאן מטוס שנוחת, זה מטוס שבמסלול הרחוק יותר, המסלול השני שיבנו, הקרוב יותר, הוא 1.200 קילומטר או 1.400 קילומטר, תלוי לפי איזה תוכנית, קרוב אלינו. בדיוק באמצע המאגר הזה, אלה מרחקים מאוד מאוד קצרים מאיפה שהיישובים נמצאים.

זה המאגר הזה?

כן, המאגר הזה שנמצא בין איפה שאנחנו נמצאים עכשיו לבין בסיס רמת דוד. אל תשלי את עצמך, הרעש הזה של מטוס קרב שנוחת הוא שקט מאוד, הנה המטוס השני נוחת, מטוס נוסעים שנוחת הוא אחר לגמרי, הוא עושה הרבה יותר רעש והוא גם הרבה הרבה הרבה יותר קרוב והתכיפות היא בערך כל שתיים-שלוש דקות, תלוי באיזה שעות, באיזה ימים, וכמובן מיותר לציין שהשדה מתוכנן ל-24/7, חוץ מיום כיפור כל ימות השנה מהתחלה ועד הסוף.

וגם עוצר לילה, תלוי בשר התחבורה.

כרגע אין עוצר לילה לפי התוכניות, יכול להיות - - -

גם אם יש זה תלוי בשר התחבורה.

נכון.

מעבר למסלול ומעבר להמראות ולנחיתות מה מבחינת מבנים, אם אנחנו מסתכלים מהזווית הזאת, מבחינת ההאנגרים, הרי צריך גם דלק, צריך את כל הדברים האלה, איפה זה הולך להיות?

נכון, בינינו לבין כפר ברוך, איפה שהיה המטוס, פחות או יותר איפה שהשביל הלבן, יבנו מגרש חניה מאוד גדול. כל הטרמינל יהיה שם, מבנה, אם אינני טועה, של ארבע קומות, מאוד גדול, ענק.

בלב העמק.

פשוט חוצה פה את כל השדות שאת תראי. יהיה שם מבנה מאוד גדול, גדרות כמובן.

רק תיקון קטן, זה לא איפה שאתה מצביע, זה איפה שהבסיס הקיים היום. את רואה את הבסיס הקיים? השטח הזה מתפנה על ידי הצבא ובעצם שדה התעופה עצמו יכיל את עצמו במצב הקיים.

אני רק אתקן תיקון קטן, שדה התעופה היום הוא 5,000 דונם, מה שהם מתכננים הוא כמעט 15, בין 14,000 ל-15,000 דונם שטח, כולל כבישי הגישה, כל מה שיש בתוך תחום הגדר של נתב"ג 2 הזה. אז להגיד שזה בתוך הגדר של רמת דוד, בוא נדייק בפרטים.

כרגע אנחנו נמצאים בצד של המסלולים. כשאנחנו נגיע אחרי זה מכיוון פסל אלכסנדר זייד, בתקווה שנגיע לשם, אז נראה שהמסלולים עולים בדיוק מעל היישובים, שזה כפר יהושע ורמת ישי, ואני לא מדבר על היישובים שזה בא מהם וזה נוחת, אני מדבר על מסלול ההמראה, בטווחים של אפס, בטווחים של 500 מטר ו-700 מטר שנוכל לראות את זה. גם את זה צריך לזכור.

מה המרחק היום של המושבים, בני עטרות, רינתיה, כל המושבים שמסביב לנתב"ג, מה המרחק שלהם?

מאוד מאוד קרוב. אותו דבר. המטוס חולף מעליהם בגובה של 150 מטר.

המשרד שלי 250 מטר מציר מסלול, בתור עונש שמו אותי ככה, אז זה מה שיש היום בנתב"ג, 250 מטר מציר מסלול, אני עובד שם, זה המשרד שלי.

זה עדיין לא אומר שזה מה שצריך להיות.

זה רק שדה שבנוי מ-1938.

חברת הכנסת שאלה, אני רק עונה.

רק תדייק בדברים.

ויש יותר קרובים ממני, אגב, אני לא הכי קרוב.

מה שאומר פה, לשאלתך, זה שגם רינתיה וגם אור יהודה וכל היישובים האלה, הם מאוד מאוד קרובים לשדה וזה לא טוב ורוצים לחזור על אותה טעות עוד פעם.

אני מבינה, אני רק רציתי לקבל את היחס.

מה שרצינו להראות לך פה, את הקרבה של הבתים אל השדה והדרישה שלנו סקר השפעה על הבריאות. זה דבר שהוא בסיסי והוא מחויב המציאות, סקר השפעה על בריאות התושבים. דבר שהוא אלמנטרי והוא חשוב.

איפה על פי התכנון אמורים להיות המכלים של הדלקים?

התכנון נמצא בתהליך היום ותסקיר השפעה על הסביבה ילווה אותו ויבדוק את המשמעויות ואיפה נכון יהיה לשים והחלופות של איפה יהיה הדלק ואיפה יהיה הטרמינל והחניות וכל זה יובא, לאור המלצות התסקיר, לבחינה במועצה הארצית. היום אנחנו עוד לא יודעים את פרטי הפרטים, אנחנו יודעים שצריך מסלולים, אנחנו יודעים את כל הפרטים שצריך, אנחנו בודקים כל מיני חלופות, גם חלופות למנח מסלולים, גם חלופות למנח כל הדברים הנלווים.

בכל מקרה השטח הכללי זה 15,000 דונם בהערכה?

השטח הכללי, עד כמה שאני זוכרת זה 12,000.

אם אתם רוצים לשמוע נתונים תגידו, אם לא, אז אני לא אדבר. השטח הכללי כולל - - -

רק אני אגיד, יעקב מנתיבי ישראל, שהם המנהלה שבונה את השדה.

היות שאמרתי שמה שאת רואה היום במשולש הירוק הזה, הוא בעצם מתפנה מתוך השדה האזרחי, הוא עובר למה שנקרא, יש מסלול 33, הוא מדלק מערבית אליו.

כלומר עדיין בשטחי העמק?

בשטח השדה הצבאי ויש, אני עוד לא יודע בדיוק להגיד כמה, יהיו שטחים שיצטרכו לחרוג אליהם, בהחלט כן, כמו בשדה האזרחי.

למה בעצם להקים שדה אחד? כי בעצם בונים פה שתי שדות.

אתה חייב לעשות הפרדה בין השדה הצבאי לאזרחי. זה שדה דואלי, אבל אין חיים בצוותא. זה אחד הדברים שאנחנו צריכים לעשות הפרדה. אבל אם דיברנו על השטחים אז השטח של השדה הצבאי, עוד פעם, לא לתפוס אותי במילה, אבל זה יהיה כ-7,000 דונם, לעומת השדה האזרחי שיהיה 8,000 דונם. זה ה-15 שמדובר עליהם.

כשהיום זה 5,600.

ושוב צריך להסביר שזה מודולרי, לפעמים ליד שדה אנחנו נרצה עוד דברים שיכולים לשרת את כל מי שמסביב ואפשר גם לא, תלוי בתכנון. אם מדברים על מלונות, הם יכולים להיות פה ויכולים לא להיות פה. אם מדברים על תעסוקה ותעשייה תומכת שדה תעופה, היא יכולה להיות פה והיא יכולה להיות במקום אחר, אין איזה הכרח לשים אותה דווקא במקום הזה. לכן ההנחיה התכנונית שנתתי - - -

אבל זה די הגיוני שהיא תהיה קרובה.

לא, לא בהכרח. אני חושבת גם שיש מרלו"גים בכל מיני אזורים שיכולים לקבל את האוכל למטוסים. אבל ההנחיה שאני נתתי זה לראות מה התכנון הכי גדול ומה החלקים המודולריים שאפשר להוציא, שלא בהכרח בלעדיהם לא יהיה שדה תעופה ואז אפשר לבחור, אם לשים את זה פה לפי הרצון של התושבים, של הרשויות המקומיות כי, שוב, אנחנו אמרנו, יש גם דברים טובים בשדה תעופה ויש גם כלכלה שנבנית סביב זה ובשני השדות אני ביקשתי שיהיו חלקים מודולריים וחלקים הכרחיים שאי אפשר שיהיה. מגדל פיקוח לא יכול להיות במקום אחר.

דבר חשוב, אני רוצה להזכיר שהחלטת הממשלה שהשדה הזה יהיה פרטי, לא ממשלתי. אף פרט לא ישקיע פה מיליארדים אם לא יהיה לו את התחזית הכלכלית סביבו. אף פרט לא יעשה את זה. חלק מהסוכריות שרוצים לתת ליזם זה את כל מה שאתם מתחמים. אז לא להיתמם פה. מדובר פה על שדה תעופה פרטי.

אנחנו לא מיתממים.

לא, נהפוך הוא, בגלל שהפרויקט הולך להיות בשיתוף המגזר הפרטי יש פה אלמנט של בדיקה כלכלית של השדה, אחרת הוא לא יהיה ב-PPP מה שנקרא.

אחרת אף אחד לא ירצה להיכנס לזה.

בדיוק. מה שמדברים איתך פה אנחנו עושים בדיוק אותו דבר בנבטים. ההנחיה של ועדת העורכים הייתה שכל תכולות השדה ייכנסו בין שני המסלולים, לא יהיה מצב שיהיו תשתיות של השדה שיחרגו מהתחום של שני המסלולים ואנחנו עומדים בזה, לכן המודולריות בדיוק מדברת על זה. אותו דבר בנבטים, זאת אומרת כל מה שאנחנו אומרים פה, אותו סיור בדרום זה אותם דגשים, אותן הנחיות, אותו תסקיר השפעה על הסביבה מילה במילה.

עוד שאלה אחת. אני מאוד מבינה את ההסתייגויות שלכם וסימפתטית אליהם, אבל מה עמדתכם לגבי אותו בום כלכלי שזה גם יכול לתרום לאזור מבחינת מקורות תעסוקה (רעש של מטוס) - - -

זה רעש קל.

זה המראה ממטוס שנמצא 1.400 קילומטר רחוק יותר מהמסלול שאנחנו נדבר עליו, שאמור להיות. את רואה אותו עכשיו, ימינה ימינה, את רואה את המבנה הצהוב ברחבה? תעלי למעלה גבוה לאזור הענן תראי עכשיו מטוס יוצא מהעננים למעלה. עוד מעט יהיה עוד אחד, הם בדרך כלל רביעייה.

תחשבו ככה כל שלוש דקות 24 שעות ביממה.

האמת שארגנו את זה שעכשיו תהיה בדיוק המראה, תכננו עם חיל האוויר, אנחנו עד כדי כך שולטים בחיל האוויר.

אגב מישהו שאל איזה מטוס עושה יותר רעש, צבאי או אזרחי, מטוס צבאי עושה לאין שיעור יותר רעש ממטוס אזרחי.

מה שזה אומר זה שיהיה להם לא רק את זה, יהיה להם גם מטוסים אזרחיים.

ברור שכמות הטיסות תגדל, אני לא אומר שלא, רק אני אומר פר מטוס שמייצר רעש חשוב מאוד להבין שמטוס קרב כזה כשהוא ממריא עושה לאין שיעור יותר רעש ממטוס - - -

אני גר פה, הרעשים האלה הם לא כל הזמן, הם מדי פעם, וזה רעש של החירות, הרעש של שמירה על הביטחון, עם כל הכבוד. הטיסות העסקיות של אדם פרטי שיהיו פה יהיו כל חמש דקות, כל חמש דקות העסק הזה לא יהיה לא יום ולא לילה.

אמרה יושבת ראש הוועדה, מה שאנחנו שומעים עכשיו זה הבסיס, על זה יתווסף כל מה שאתם אומרים מעבר לזה.

גם בנבטים.

חברים, הזמנו לפה את פרופ' אבי אביטל מהפקולטה לחקלאות, לרפואה סליחה, בטכניון. גם חקלאות יהיה פה בהמשך. בבקשה.

שלום לכם. אני שומע פה את ה-15,000 דונם או 12,000 דונם ומבני כלכלה ואיפה מכלי דלק, סליחה על הבוטות, אבל זה קשקוש מקושקש. מדברים פה על עובדות, אתם בדקתם תסקיר בריאות? בריאות וסביבה זה לא אותו דבר. מדינת ישראל כסטרטאפ ניישן לא יכולה להיות מאחורי אנגליה, גרמניה, דרום אפריקה וארצות הברית, שאלה המדינות שבדקו במחקרי אורך מסודרים את ההשפעות של רעש משדות תעופה באופן ספציפי עם קבוצת ביקורת מול אוכלוסייה תואמת גיל ומין שגרה מחוץ לאזור הזה ונחשפת לרעש תחבורתי רגיל. אתם עשיתם סקר בריאות? אתם קראתם בעולם מה קורה?

אז בואו אני אספר לכם רק על שלושה היבטים, אני אשמח מאוד להגיע ולפרוש את זה בצורה יותר מעמיקה, לא תחת השמש הקופחת. השפעה אחת היא על נשים הרות. כל הדברים האלה ממוסמכים על ידי מחקרים מדעיים, לא ספקולציות, לא אינטרסים כלכליים, מדע. מדע נעשה בצורה אובייקטיבית ומבוקרת. לא בגלל שלמישהו יש רצון להרוויח מפה או משם. נזק ראשון זה לנשים הרות, בלט בעמוד שדרה, שפה שסועה ועוד בעיות התפתחותיות כבר בשלב העוברי. יש עדות לזה, אני מוכן להעביר את המאמרים. זה הגיע מפרנקפורט מגרמניה. זה נזק אורגני, אנחנו קוראים לזה, ממש ממשי ברקמה עצמה. נזק שני, שזה תחום המומחיות שלי, הנושא של הפרעות למידה ובעיקר הפרעות קשב. זה אפידמיה יותר גרועה, זה פיגוע חברתי יותר מאשר הקורונה שרלוונטית בימים אלה. החל מ-55 דציבל יש הפרעות מאוד מאוד קשות למי שנחשף לזה במינון לא גבוה. אנחנו יכולים להעביר לכם מפה של גני הילדים ובתי הספר שנמצאים במרחב. קיבלנו עכשיו דוגמה מאוד מאוד קטנה מאיזה שהוא אף-16 שממריא, שהוא מאוד קליל יחסית לאיירבוסים ולבואינגים וכו'.

מחקרים שנעשו, כולל מחקר אורך בארצות הברית, ב-2014, הראה ב-5,000 נבדקים, עם קבוצת ביקורת נוספת, את הנזקים שמשתיירים גם כעבור שנתיים. העבירו חלק מהאוכלוסייה כחלק מהניסוי, מימנו את זה, העבירו חלק מהאוכלוסייה מאזור שדה התעופה הרחק ממנו והנזקים השתיירו לפחות שנתיים. לא המשיכו את המעקב. זה ההיבט השני, שהוא קטסטרופלי. ממה הוא נובע? הוא נובע מזה שיש הפרעות שינה וכשאנחנו לא ישנים, אנחנו יודעים את זה בתור מבוגרים – דרך אגב לא בדקו מבוגרים, דילגו על המבוגרים, הם בשר אבוד לצורך העניין, רק על ילדים עשו את המחקרים האלה, זה לא אומר שבמבוגרים זה לא קורה. מה שאתה לא בודק לא אומר שזה לא קיים, זה קביעות אובייקט שאנחנו מאבדים בגיל שלוש בערך, את ההבנה הזאת. זה כמו עם בדיקות הקורונה, אם אתה לא בודק אתה לא יודע. אז הנזקים הפיזיולוגיים כתוצאה מעקת רעש שהיא כרונית, שזה סטרס לכל דבר, הם נרחבים. יש השפעות לבביות. גם זה היה במחקרים מדרבן בדרום אפריקה. עלייה בלחץ דם ובדופק בצורה משמעותית ב-95% מהנבדקים הצעירים, מדובר על מאות ואלפי נבדקים שעשו עליהם את המחקרים. עלייה בלחץ דם כרונית, שזה אחרי זה תחלואת לב, אין פה יותר מדי מה לדון בזה. דברים מאוד מאוד קשים.

ההיבט השלישי שאני רוצה לציין, בטעות הוצגתי כפקולטה לחקלאות, אין בטכניון פקולטה לחקלאות, אני ראש המעבדה לביולוגיה התנהגותית, אנחנו חוקרים בעיקר את הנושא של קשב והפרעות קשב, כולל השפעות מוחיות והשפעות פיזיולוגיות. התחלואה המשותפת, מה שנקרא הקו-מורבידיטי, של הפרעות קשב עם הפרעות אחרות היא לא נורמלית. סתם מחקר שאני עשיתי, כדי לא להתפאר יותר מדי במעשי ידיי, הראה למשל את הקשר בין פוסט טראומה לבין הפרעות קשב בילדים ונוער. גם במבוגרים עכשיו אנחנו בודקים את זה.

ההיבט השלישי זה העניין התזונתי. לתזונה יש השפעה נוספת על המוח, היא יכולה להיות טובה והיא יכולה להיות שלילית. לא רק על אוביסיטי אני מדבר. ואם כל השדות האלה פה, באסם הראשי של מדינת ישראל, יפסיקו לתפקד, אז לא רק נעשה shuttling במטוסים של ביצים מטורקיה וממדינות אחרות, שאף אחד מאיתנו לא יודע מה הרגולציה של הגידול שלהם, במה הם מרוססים, במה הם לא מרוססים. פה יש לנו משרד חקלאות שהוא שלנו, שהוא עושה את הבקרה הזאת.

יש נתונים של חקלאות מבחינת הפגיעה בגידולים?

280,000 דונם הולכים לעבור מ - - -

אני שמעתי באיזה שהוא מקום שהעניין הזה נגד שדה התעופה זה אינטרס של שניים וחצי קיבוצים, זו הייתה איזה שהיא אמירה אומללה. לא, זה האינטרס של מדינת ישראל כולה, כולל של אלה שגרים באילת שאוכלים מפה את התוצרת החקלאית. זה אינטרס של כל המדינה. אז אם אנחנו רוצים לפשוט את הרגל ולהסיע מפה אנשים בטיסות ולהביא אותם לפה, אבל על חשבון הבריאות של מי שגר פה, ואנחנו רוצים לפתח את הנגב והגליל, אז המשוואה פה היא מאוד ברורה מה צריך לעשות, לא צריך להיות גאונים.

הדבר היחידי שאני ממש מבקש זה מספיק עם הפופוליזם הזול, יש מדע, מדינת ישראל משופעת במדענים טובים, תעשו סקר בריאות ואל תתחבאו מאחורי סקר סביבה. זה מה שאני רוצה לבקש ואני אשמח להרחיב בכל הסעיפים האלה של ההשפעות הבריאותיות בהמשך.

אני רוצה להגיד שני דברים שעלו פה פחות. אני לירון שפירא, רכז מחוז צפון של החברה להגנת הטבע וחי בעין השופט. העניין הוא פה קצת פחות אם בעין השופט יהיה רעש או לא, אנחנו מכירים את התוכניות של עמק יזרעאל מצומת התשבי ועד צומת מגידו, שלל התוכניות האלה שאני לא אדבר עליהן עכשיו כי אין זמן, כולל השדה הזה, יגרמו לזה שמערב עמק יזרעאל ייעלם כחבל ארץ. על זה מדובר. התשתיות האלה עם כל מה שנספח אליהם ועם ההסטה של הכבישים ועם המחלפים, חבל הארץ הזה ייעלם. כשאנחנו דיברנו על בטחון מזון לפני עשר ו-12 שנים צחקו עלינו, בכלל לא הבינו על מה מדובר.

הדבר השני, בקצרה. מחקר הצפרות שלנו שעושה עם חיל האוויר את כל המחקרים וחוסך את ההתנגשויות עם עופות וכל המחקרים עם מטוסי הקרב, אומרים במפורש שזה המקום הכי גרוע בארץ לעשות שדה מבחינת בטיחות הטיסה, לא מבחינת מה שיקרה לציפורים, מבחינת מה שיקרה למטוסים. זה יגרור אחריו אולי סגירה של כל המאגרים ואז גם מה שיישאר מהחקלאות לא יוכל להיות יותר חקלאות כי זה ייעלם. אז יש כאן השפעה ממש על כל מערב עמק יזרעאל וזה צריך לזכור.


(בהמשך הסיור)

שלום לכולכם. ברוכים הבאים. אני יכולה לספר קצת על סבא שלי. מה שאני יכולה להגיד על סבא שלי זה שהוא בא לכאן בשנת 26' הוא היה לבד והוא היה אופטימי, החיים היו כל כך קשים, המים היו למטה, לא היו לו מים על הגבעה, המים היו למטה על יד כפר יהושע וסחבו אותם מהים. סבא שלי היה אומר: פה יום אחד יריבו על כל מטר, והוא צדק. אז הגיע הזמן שפה כל מטר הוא יקר, אבל אנחנו צריכים לזכור שהעמק הזה הוא לא רק כלכלה ופרנסה, העמק הזה זה גם חלום שלנו, זה החלום שלנו שהתגשם וצריך לשמור עליו. זה מה שאני חושבת.

אני גרה פה. מאחורי הברושים יש לנו מושב, קוראים לו בית זייד, חלקנו עדיין חקלאים, זה מושב קטן של שש נחלות, לשמחתנו הרבה מועצת עמק יזרעאל לא מגרשת אותנו, היא מקבלת אותנו, אז אנחנו עדיין מושב למרות שאנחנו מחוברים לטבעון ועל יד טבעון. חלק מבני הדודים שלי עדיין חקלאים, החקלאות כמובן נורא נורא יקרה וחשובה לנו. אנחנו גאים להיות חקלאים.

אני רוצה להזכיר לכם, אלכסנדר זייד אמר: מתי תיפתר הבעיה של העם היהודי? אני קראתי אצל הרצל, הוא אמר, הרצל אמר כשתחזור המחרשה לידיים של האיכר העברי תיפתר הבעיה של העם היהודי. אז זאת החקלאות שלנו ואנחנו צריכים לשמור עליה והיא יקרה לנו.

זה מסכם את כל הסיור, אני חושב.

מיקי, אנחנו נמצאים בטבעון. אנחנו בשיתוף פעולה פורה גם עם רמת ישי וגם עם מגידו, ופה במקרה הזה זה גם טבעון, הגן הלאומי פה משותף, יש פה מערות שנחפרו לאחרונה, רק לאחרונה - - - לקהל הרחב. אנחנו רוצים לשמור לא רק על אלפי שנות היסטוריה, לא רק על 100 שנים של ראשית ההתיישבות אלא גם על 100 שנים קדימה וזה בידיים שלנו.

לסיום אני רק רוצה להגיד כאן לכולם שאחת הסיבות שנכנסתי לפוליטיקה, אם לא הסיבה הגדולה ביותר, היא על מנת לשמור על המדינה שלנו ועל הטבע של המדינה שלנו ואני חושבת שאנחנו עומדים פה בנקודת התצפית הזאת באמת מול אחד מערכי הנוף החשובים ביותר שלנו ואני מבינה את זה ואני מבינה את טענותיכם ושומעת אותן. אני לפחות מצדי אעשה הכול על מנת שההחלטה הזאת תילקח באמת עם כל הפרמטרים, כולל אותו סקר בריאות שאתם מבקשים.

שההחלטה הזאת לא תילקח.

שהחלטה על הקמה של שדה תעופה נוסף בינלאומי, שכנראה מדינת ישראל צריכה אחד כזה, תילקח מתוך לקיחת כל ההשלכות, הבריאותיות, הסביבתיות, הנופיות, החברתיות וההשפעה שלהן על מדינת ישראל. זאת ההבטחה שלי, שאני אעשה הכול על מנת באמת שלא תילקח פה החלטה שהיא בחופזה ובלי כל המחשבה. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.