פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



3
הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית
01/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 6
מישיבת הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית
יום רביעי, ט' בתמוז התש"ף (01 ביולי 2020), שעה 9:30

תכנית משרד החינוך למניעת אלימות בחברה הערבית

חברי הוועדה: מנסור עבאס – היו"ר
אבי דיכטר

סעיד אלחרומי
יוסף ג'בארין
ווליד טאהא
איימן עודה

עבדאללה חטיב - מנהל אגף בכיר חינוך במגזר הערבי, משרד החינוך

חגית גליקמן - מנכ"לית הרשות הארצית למדידה והערכה, משרד החינוך

הילה סגל - מנהלת אגף תכניות סיוע ומניעה-שפ"י, משרד החינוך

ליאת אוזן אברהם - מתכללת תכניות רוחביות בחברה הערבית, משרד החינוך

רביב זית - אגף ממשל וחברה, משרד ראש הממשלה

אפרת אלטהולץ מרום - ראש אגף מדיניות ואסטרטגיה, המשרד לבטחון פנים

רפ"ק מיטל אברהמי - קמ"ד נוער משטרה, המשרד לבטחון פנים

חגית כהן - מנהלת תחום פיתוח חברתי, המשרד לשוויון חברתי

אחמד אלזאבר - יחידת כתף, כנסת

חיאם קעאדן - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

כאמל ריאן - יועץ לנושא אלימות במגזר, מרכז השלטון המקומי

רידא ג'אבר - מנכ"ל מרכז אמאן

ד"ר שרף חסאן - יו"ר ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי

רות לוין חן - מנהלת שותפה של מיזם קהילות בטוחות, עמותת יוזמות אברהם

יוסף קדח - מנהל מחלקת החינוך, תנועת נוער אג'יאל

בת שבע פנחסוב

ס.ל. חבר תרגומים


תכנית משרד החינוך למניעת אלימות בחברה הערבית

שלום, אני פותח את הישיבה, היום 1.7.20, ט' בתמוז התש"ף. היום הישיבה שלנו היא ישיבה מיוחדת. דנו עד עכשיו בנושאים שהם נחשבים לטיפול ישיר לתופעת הפשיעה והאלימות, משטרה ופרקליטות וכו' וכו', והיום אנחנו בישיבה עם משרד החינוך, במיוחד עם מר עבדאללה חטיב, מנהל אגף בכיר חינוך במגזר הערבי, והוא יציג לנו תכנית מיוחדת למשרד החינוך ובעיקר ידבר על האתגר שעומד בפני החברה הערבית בנושא של חינוך, גם לערכים וגם לכישורי חיים ולטיפול במקביל בתופעה של פשיעה ואלימות בחברה הערבית.

אבל קודם כל אני רוצה להגיד כמה מילים בקשר למנכ"ל משרד החינוך, מר שמואל אבוהב, אני שלחתי לו הודעה, בירכתי אותו, שבימים האלה הוא מסיים את תפקידו. אני חושב שהוא עשה עבודה טובה במשרד החינוך לאורך שנים, במערכת החינוך בכלל, אבל גם במערכת החינוך בחברה הערבית. יצא לי לעבוד איתו במשך שנה, נפגשנו כמה פעמים במשרד החינוך ותמיד הוא שיתף איתנו פעולה, נענה לדרישות שהעלינו ונתן פתרונות. אני חושב שאנחנו מאבדים שותף אמיתי לדרך לשיפור מערכת החינוך הערבית בפרט ומערכת החינוך בכלל. לכן ראוי שאנחנו נשלח לו מהוועדה ברכות ונאחל לו הצלחה בכל דרך שיבחר להמשיך בה.

באותה הזדמנות אני עם חברי עבדאללה חטיב היינו בקשר במשך השנה הזאת. אני מדבר על שנה כי החברות שלי בכנסת אמנם היא שלוש קדנציות, אבל אני כמעט שנה וחודש. גם איתו היינו ביחסי עבודה טובים והוא קידם נושאים שונים שקשורים לחינוך בחברה הערבית.

היום אנחנו מתחילים את הישיבה הזאת, בדרך כלל הייתי מציג תמונת מצב עכשווית לפשיעה בחברה הערבית, היום אנחנו נדלג על זה, יש לנו זמן מצומצם, אנחנו רוצים להקדיש את רוב הזמן להצעה או למתווה שגיבש משרד החינוך ואז נעלה את הדרישות או את ההמלצות שלנו כוועדה מיוחדת למיגור הפשיעה והאלימות.

נמצאים פה חבר הכנסת ווליד טאהא, שהוא גם חבר ועדת החינוך, וגם חבר הכנסת אבי דיכטר, חבר בוועדה הזאת, ואם הם רוצים להגיד מילה לפני שאנחנו מתחילים, גם בהקשר שציינתי ובאופן כללי, ניתן להם ואז ניכנס ישירות לדיון עם ד"ר עבדאללה חטיב.

טוב, תודה רבה, אדוני היושב ראש. באתי במיוחד מוועדת החינוך כדי ליטול חלק בדיוני הוועדה כאן כי הנושא גם כאן הוא חינוך ותפקיד מערכת החינוך ותרומתה למיגור הפשיעה בחברה הערבית בפרט ובחברה בכלל זה נושא חשוב מאוד. אי אפשר לגשת לסוגיה הזאת מבלי לשלב את מערכת החינוך בתוך הדבר הזה. מאז ומעולם האמנתי שזו הדרך, צריך להתחיל עם התלמידים עוד מגיל צעיר מאוד, מגיל קטן מאוד, עם תוכניות החינוך, הסברה, איתור, טיפול, כל מה שצריך. אני מאחל המון הצלחה גם לעבדאללה שעבד על זה לא מעט, וגם לוועדה וגם לכולנו כי זה יוסיף טוב לכולנו.

קודם טוב תודה, מנסור, אני מצטרף לברכות לאבוהב, באמת איש יקר ואני משוכנע שהוא ימשיך את השירות הציבורי שלו כפי שהוא עשה בעבר. הוא עבר תחנות שונות, אפילו ב'אור ירוק' הוא היה תקופה מסוימת, איש מאוד רציני.

הנושא הזה של אלימות בחברה הערבית, בסוף אתה בודק מאיפה השורשים. אם אתה לא מטפל בשורשים אתה תגיע למלחמה כמעט הייתי אומר אבודה. אם ילדים בגיל חינוך בבית ספר עממי או בבית ספר מכין או בית ספר תיכון, אם ילדים שכאלה לא יבינו את המשמעות של חוק ועבירה על החוק, זה מתחיל בדוגמאות שכולנו מכירים, אם אתה נוהג ברכב בגיל 12 בלי רישיון ואף אחד לא אומר לך כלום, אז אתה באינטואיציה שלך חושב שמותר. לכן אני אומר שהדיון הזה בעיניי הוא חשוב מאוד, אני שמח שהוא מתקיים בשלבים המוקדמים.

אני מצפה מאבו עומאר, שאנחנו מכירים הרבה זמן, אני באמת משוכנע שאם נצליח לשים יד נכון בגיל הזה של חינוך אנשים במגזר הערבי, אגב זה נכון גם למגזרים אחרים, זה לא פטנט רק למגזר הערבי, אבל מהישיבה הקודמת הנתונים שראינו הם כל כך גבוהים וכל כך מדאיגים שאין ברירה צריך להתחיל את זה בגיל קטן, או כמו שמקובל לומר בסלנג הישראלי, צריך להרוג את זה כשהם קטנים, את האלימות הכוונה, ואם נהרוג את האלימות כשהיא קטנה אז האלימים יצמחו פחות.

תודה, אבי. למרות שאומרים כאשר מדברים על אלימות צריך גם להיזהר ולא להגיד מילים אלימות, להרוג את האלימות, כאילו שנותנים - - -

אתה יודע, כשבאר נפט נדלקת אי אפשר לכבות אותה, אתה יודע איך מכבים אותה? בפיצוץ.

נכון, אתה צודק. חברים, אנחנו נתחיל עם ד"ר אבו עומאר.

אפשר?

כן, יוסף, בבקשה.

תודה. האמת היא שהדיון של היום הוא דיון מאוד חשוב כי כל הזמן המוקד של השיח על האלימות הוא סביב רשויות אכיפת החוק והמשטרה וכו', אבל דיון שהוא יותר אסטרטגי ולהשקעה לטווח הארוך אנחנו חייבים להכליל גם את משרד החינוך וגם את משרד העבודה והרווחה. אני מניח שיהיו דיונים גם עם משרד העבודה והרווחה והתפקיד שלו.

נכון.

יש כאן השקעה מאוד חשובה ומאוד אסטרטגית ויהיה חשוב לקיים במסגרת הוועדה הזו את השולחנות העגולים האלה בהשתתפות אנשי מקצוע מהחברה הערבית. זה אולי הערה שלי לעבדאללה חטיב, שמוביל את המהלך במשרד החינוך, שבהיעדר הנהגה קולקטיבית, בהיעדר מועצה פדגוגית ערבית, אבל בתוך משרד החינוך יהיה חשוב לשלב אנשי מקצוע ערבים, מומחים לנושאים הללו ויש לנו באמת הרבה אנשים שעוסקים בזה, כותבים על זה, וחשוב לשלב אותם.

הוועדה היא פלטפורמה אחת ואם אפשר להרחיב בזה, אפשר לדעתי, ואת זה אני גם מציע, להציג את התכנית הזו אולי בשולחן עגול עם אנשי מקצוע ועם מרצים ערבים ויהודים שיוכלו גם לתרום לדיון הזה. אני חושב שזה נושא כבד, חשוב לכולנו, ולכן צריך להיות יצירתי איך מערבים יותר ויותר אנשים בגיבוש המסקנות הנדרשות. אנחנו גם נעמוד לצדך ולצד כל אנשי המקצוע איך ללחוץ על משרד החינוך ועל משרד האוצר שהתקציבים והמשאבים יועברו כדי ליישם את התוכניות החשובות הללו.

יישר כוח, יוסף, תודה. בבקשה, מר עבדאללה חטיב. תציג את עצמך.

אני מנהל החינוך הערבי ואני גם יועץ המנכ"ל. ראשית אני רוצה לברך את היושב ראש על בחירתו להיות יושב ראש הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. אני חושב שהצלחתם לשים את הנושא של הפשיעה והאלימות בחברה הערבית על סדר היום הציבורי ואנחנו מאוד מעריכים את העבודה שלכם, שלך ושל הצוות שעובד איתך, ואני גם רוצה להודות לכל חברי הכנסת שנמצאים כאן וגם האירו והעירו, תודה לכם על ההארות וההערות, ואני גם מנצל את ההזדמנות לברך את חבר הכנסת יוסף ג'בארין שהיום הוא ייכנס לתפקידו של יו"ר הוועדה לזכויות הילד ואני חושב שזאת ועדה שהיא חשובה מאוד.

תודה.

אני גם רוצה להביע את מלוא הערכתו והוקרתו, לפני שהגעתי לכאן גם יצרתי קשר עם המנכ"ל, הוא ביקש אישית למסור לך את חיבתו, הוא אמר לי: תגיד למנסור שאני מאוד אוהב אותו, הוא אדם צנוע, הוא אדם ישר ואני מעריך את העבודה שהוא עושה שם. אז הוא גם מברך אותך וגם מברך את כלל חברי הוועדה.

אין ספק שהנושא של צמצום האלימות בחברה הערבית נחשב לאחד הנושאים המרכזיים, הנושא של הביטחון האישי. אני חושב שהחברה הערבית שאנחנו גדלנו בה היא חברה ערכית, 99% מהמקרים שאנחנו מזהים בחברה הערבית יכולים להראות שהחברה הערבית היא חברה נורמטיבית, יש לה את ה-1% שמשפיע על סדר היום הציבורי בתוך החברה הערבית, אבל בדרך כלל החברה הערבית היא חברה נורמטיבית, כלל הציבור הוא ציבור נורמטיבי, הוא שומר חוק והוא רוצה גם לחיות חיים טובים ולכן הנושא של הביטחון האישי חשוב מאוד בעיניי ובעיני הרבה אנשים בציבור הערבי, יותר מאשר הדיור ויותר מאשר תעסוקה. אם יש לו דיור ויש לו תעסוקה ואין לו ביטחון אישי אז חבל על הכול.

אנחנו גיבשנו תוכנית רחבה, את התוכנית שגיבשנו העברנו דרך הצוות המקצועי של משרד ראש הממשלה והם היו שותפים בכתיבתה גם צוות מקצועי מתוך המשרד, יושבת פה גם הילה סגל, שהיא מנהלת אגף במשרד החינוך וגם עינב לוק, שהיא מנהלת אגף בכיר בשפ"י וגם צוות מקצועי מתוך המשרד. רתמנו גם את פרופ' חאלד עראר שהתלווה אלינו לתקופה קצרה בכתיבת התוכנית ולקחתי גם ייעוץ של רידא ג'אבר, שמלווה אותנו בחלק מהיישובים.

התוכנית הזאת מתייחסת רק לחברה הערבית, מתייחסת לרשויות המקומיות הערביות. לחינוך הבדואי מתגבשת תוכנית דומה על אותה פלטפורמה, היום אנחנו מציגים רק את החברה הערבית. בחברה הערבית אנחנו מתייחסים לחמישה מחוזות, מחוז צפון, חיפה, מרכז, ירושלים ותל אביב, אנחנו מדברים על 50 רשויות מקומיות וגם על הערים המעורבות, כלומר מדברים על רמלה-לוד, מדברים על יפו, מדברים על עכו, מדברים על מעלות-תרשיחא, מדברים על כל היישובים המעורבים. מתוך הרשויות הערביות אנחנו זיהינו, לפי הנתונים שקיימים אצלנו במשרד ובתוך מערכות המשרד שבע רשויות שהן - - -

לפני זה, מר עבדאללה חטיב, בקשר לרשויות הדרוזיות, זה נמצא ב - - -

לרשויות הדרוזיות יש תוכנית נפרדת שהיא ייעודית ומותאמת לחינוך הדרוזי.

אמרת שזה לא קשור למגזר הבדואי בתוך החברה הערבית, זה כולל גם את הבדואים בצפון וגם הנגב?

הבדואים בצפון יושבים על אותה פלטפורמה, הבדואים בדרום, צריך להעצים את התוכנית שלהם. לבדואים בדרום יש את הייחודיות שלהם ומן הראוי להתחשב גם בייחודיות של החברה הבדואית בדרום, כי לא כל מה שמתאים לצפון מתאים גם לדרום.

רק לדיון הזה חשוב להבין את הטרמינולוגיה. כשאתה מדבר על החברה הערבית אתה מדבר על כל החברה הערבית למעט הנגב?

למעט הנגב ומזרח ירושלים.

והמועצות הדרוזיות.

והמועצות הדרוזיות.

לכן אנחנו מצפים לשלוש תוכניות למעשה.

נכון.

אתם עובדים על התוכנית למגזר הערבי, השני זה המגזר הבדואי בנגב, השלישי זה מזרח ירושלים והרביעי זה הדרוזים?

מזרח ירושלים, יש להם גם החלטת ממשלה שהיא מתוקצבת.

אוקיי, אז ארבע.

אנחנו מדברים על שבע רשויות אדומות בהתאם לנתונים של משרד החינוך, על 582 בתי ספר בחברה הערבית ועל 170 בתי ספר שבהם יש רמת אלימות גבוהה. אם אנחנו מסתכלים על היישובים שהם היישובים הערביים, שנתוני האלימות בהם גבוהים, אם ניקח יישוב כמו ג'סר, בג'סר יש שישה בתי ספר, מתוך שישה בתי הספר, יסודי וחטיבות ביניים ויש עוד שתי חטיבות עליונות, שמונה בתי ספר יש בג'סר, כל בתי הספר בג'סר מבחינת רמת אלימות נחשבים כרמת אלימות מאוד גבוהה.

בעראבה, אנחנו נמצאים בשבעה בתי ספר, בנצרת אנחנו נמצאים בשבעה בתי ספר, בטמרה אנחנו נמצאים בחמישה בתי ספר, באום אל פחם אנחנו נמצאים בחמישה בתי ספר, בקלנסואה נמצאים בארבעה בתי ספר, אבל בקלנסואה מדברים על ארבעה בתי ספר ובארבעת בתי הספר יש אלימות, כלומר כל בתי הספר בקלנסואה הם בתי ספר אלימים מתוך 12 בתי ספר שברשות המקומית. ביפו מדברים על ארבעה בתי ספר וכל יום מתווספים יישובים חדשים.

אני רואה אצלי במערכות, למשל כשמתווספת באקה ג'ת, כשמתווספים גם יישובים שהם יישובים ערביים נוספים שרמת הפשיעה והאלימות בהם גם גבוהה.

יש לכם חשד שלא כל המידע מגיע מבתי הספר או שהנתונים מהימנים?

בחברה הערבית קיימת תופעה בחלק מהמקרים של רצייה ולכן בחלק מהמקרים אתה לא יכול לראות את התמונה האמיתית בקרב בתי הספר, הם לא עונים על השאלון.

מבחינת בתי הספר, אנחנו מדברים על 170 בתי ספר בחברה הערבית שנתוני האלימות בהם גבוהים, אנחנו מדברים על 62 בתי ספר יסודיים, שהם 21%, על 37 חטיבות ביניים שמהווים 32% מתוך ה-113, ועל 71 חטיבות עליונות, תיכונים, מתוך ה-180 תיכוניים שמהווים כ-40%. כלומר אנחנו, ולפי בקשת משרד ראש הממשלה, הם לא רצו להתמקד רק בבתי הספר שיש בהם אלימות שהיא פי ארבעה ופי חמישה, הם רצו להתמקד גם בבתי הספר שיש בהם אלימות פי שניים, אמרו שהם רוצים להתמקד גם באותם בתי ספר ובאותם יישובים.

לתוכנית הזאת הצבנו יעדים ומטרות. קודם כל הנושא של הגברת המוגנות בקרב התלמידים וגם בקרב עובדי ההוראה, כי חשוב לנו מאוד שגם עובדי ההוראה ירגישו בנוח. אנחנו עברנו גם אירועים מאוד קשים, עברנו בג'לג'וליה אירוע מאוד קשה ועברנו בחלק מהיישובים הערביים אירועים מאוד קשים של תקיפת מנהלים ותקיפה גם של עובדי צוות.

הסוגיה השנייה של קידום אקלים חינוכי מיטבי ופיתוח רווחה נפשית בקרב התלמידים. אנחנו רוצים שהתלמידים שמגיעים לבתי הספר יגיעו עם הרגשה שבית הספר מהווה גם חממה לימודית ואין שם בעיה או תופעה של אלימות.

הנושא של חיזוק ממשקי העבודה בין מורים לתלמידים וגם הנושא של הקהילה, אנחנו רוצים גם לשתף את ההורים ואנחנו נציף את זה במסגרת התיכונים.

אנחנו גם הגדרנו לעצמנו שני מדדי הצלחה מרכזיים, העלאה בתחושת המוגנות של התלמידים, שזה בעיניי נושא שהוא מאוד חשוב, והסוגיה השנייה היא הפחתת מעורבות תלמידים באירועי אלימות. מה שאנחנו באים להציג זה מה שאמרת, אבי, והתייחסת אליו, כל הקצה, שהוא מהווה היום כ-1% מכל עולם הפשע בחברה הערבית, אנחנו יכולים לטפל בו מוקדם, יכולים לטפל בו במערכת החינוך אם ניתן לו את המענה המתאים. היום אם אתה תבדוק את פרופיל התלמידים שמסיימים אצלנו במערכת החינוך בין 18 ל-24 אתה יכול לראות שחלק מהתלמידים שנשרו מתוך המערכת הפכו להיות החיילים של אותן משפחות ולכן חשוב מאוד שאותם תלמידים שנמצאים איתנו במערכת, אפילו אם הם לא יסיימו זכאות לבגרות ואם לא יתקבלו לאקדמיה, התחלנו גם בתוכנית יחד עם משרד העבודה ויחד עם משרדי ממשלה אחרים, על מנת להביא אותם לתעסוקה באמצעות פתיחת מגמות חדשות בתיכוניים, באמצעות פתיחת בתי ספר תיכוניים עם מגמות טכנולוגיות וגם כיתות י"ג ו-י"ד. אותם תלמידים יסיימו הנדסאי ואז תהיה להם אפשרות להשתלב במסגרת תעסוקה.

הנושא של מדד היעדר תחושת מוגנות של התלמידים, אנחנו פה יכולים לראות בשלב החינוך היסודי, אלה הנתונים של המיצ"ב עם נתונים שהם נתונים ארציים, אתם יכולים לראות, למשל בשנת הלימודים תשע"ט, את ההבדל בין דוברי עברית לדוברי ערבית, והמדד הוא היעדר תחושת המוגנות של התלמידים, כלומר התלמידים בחברה הערבית מרגישים שהם לא מוגנים במסגרת בתי הספר. הצגנו תוכנית שהיא לחמש שנים, שהיא תוכנית עם יעדים. עם המשאבים התוספתיים שאנחנו הולכים להוסיף למערכת, ואני אפרט אותם, אנחנו הולכים להיכנס לאותם בתי ספר על מנת שהתלמידים ירגישו מוגנות במסגרת אותם בתי ספר.

מבחינת הגרף יש ירידה מ-10%.

יש מגמה של ירידה בחברה הערבית, אבל אם תוסיף לזה את הנושא של הבדואים בדרום ואת מזרח ירושלים הגרף ישתנה.

אם נתייחס לנתונים של היעדר תחושת המוגנות בקרב תלמידים בכיתות ז' עד ט', אנחנו רואים גם מגמה של ירידה, אבל אנחנו רואים גם שיש פער בין תלמידים ערבים לבין תלמידים מהחברה היהודית. אנחנו רואים שהתלמידים גם בכיתות ז'-ח' בחברה הערבית מרגישים שאין להם מוגנות במסגרת אותם מוסדות חינוך. כאן גם בתיאום עם משרד ראש הממשלה ובהתאם ליישום של התוכנית החדשה, שאנחנו נתחיל ביישומה השנה, אנחנו גם נראה בהמשך ירידה בכל מה שקשור לנושא של ההרגשה של אי המוגנות בבתי הספר.

הסוגיה הכי קשה היא הסוגיה של החטיבות העליונות, בגיל בין 14 ל-18, אנחנו מזהים שם שיש מגמה של אלימות. תסתכלו על הפערים בין תלמידים מהחברה הערבית לבין תלמידים מהחברה היהודית. בצד שמאל, בתשע"ט, אחוז התלמידים שדיווחו על היעדר מוגנות בחברה היהודית הוא 3%, בחברה הערבית 9%, כלומר זה פי שלושה מהחברה היהודית. לכן אנחנו ממקדים את עיקר העבודה שלנו בעיקר בחטיבות ביניים ובבתי הספר התיכוניים, כי אנחנו רואים שהבעיה מתחילה בבתי הספר התיכוניים, אותם תלמידים שלא משולבים במסגרות מתאימות במסגרת בתי הספר התיכוניים הם שנושרים מתוך המערכת והם אלה שמטילים אימה ברחוב הערבי.

הנושא של המוגנות בנוי משלושה היגדים שהם היגדים מרכזיים, על סמך ההיגדים האלה אנחנו בודקים את הנושא של תחושת המוגנות. 'יש בבית הספר מקומות שאני פוחד להסתובב בהם', פה אתם יכולים לראות את ההבדלים בין תלמידים ערבים לבין תלמידים דוברי עברית. העליון זה דוברי ערבית והתחתון זה דוברי ערבית. הסוגיה השנייה, 'נשאר בהפסקה בכיתה מחשש שיפגעו בי', כלומר אנחנו מתארים לעצמנו שילדים לא יוצאים מהכיתה כי הוא חושש שתלמידים יפגעו בו וזה נבדק גם. הסוגיה השלישית 'פוחד ללכת לבית הספר בגלל תלמידים שמתנהגים באלימות'. כלומר אנחנו פה בודקים בשלוש שאלות את הנושא של תחושת המוגנות של התלמידים ואם אתם תסתכלו על ההשוואה בין דוברי ערבית לדוברי עברית אתם יכולים לראות שבחטיבה העליונה אנחנו צריכים לעשות עבודה שהיא גדולה במיוחד. 'יש בבית הספר מקומות שאני פוחד להסתובב בהם', תארו לעצמכם שבחטיבה העליונה 11% מהתלמידים מדווחים שהם מפחדים להסתובב בחלק מהפינות של בתי הספר ולכן אנחנו רוצים למקד את עיקר העבודה שלנו בכל המערכת, אבל בדגש על חטיבות הביניים והחטיבות העליונות.

הסוגיה השנייה שבדקנו אותה היא מדד המעורבות באירועי אלימות. פה הלכנו גם על שכבות הגיל יסודי, חטיבה ותיכון. פה אנחנו גם יכולים לראות שבשלב היסודי ההפתעה שלנו, במדד מסכם-מעורבות באירועי אלימות, יש הבדל בין החברה הערבית לבין החברה היהודית, בחברה הערבית זה נראה פחות וד"ר מנסור, אתה התייחסת לכך שלפעמים בחברה הערבית יש את תרבות הרצייה, כלומר לא מדווחים את כל האמת, לכן אתה תראה דברים כאלה. כי הדברים האלה לא מסתדרים לנו כאשר אנחנו מסתובבים בתוך החברה הערבית ואנחנו מכירים את בתי הספר בחברה הערבית.

נכון.

הנתונים בחטיבות הביניים מתחילים להיראות אחרת. בחטיבות הביניים אתם תראו שאחוז התלמידים שמדווחים על מעורבות באירועי אלימות בכיתות ז'-ט', בחברה הערבית הוא עובר את החברה היהודית, אבל פה יש גם תוכנית שמפורטת שנציג אותה שהיא גם עם יעדים ומשאבים.

אם עוברים לחטיבה העליונה אנחנו נוכל לראות בחטיבה העליונה שהפער גדל בין תלמידי החברה הערבית לבין תלמידי החברה העברית, ואנחנו רואים פה את הפערים, 5% בחברה היהודית לעומת 8% תלמידים מהחברה הערבית שמדווחים על מעורבות באירועי אלימות בכיתות י' ו-י"א. אני חושב שהנתונים האלה הם נתונים מאוד קשים, במיוחד בחטיבה העליונה.

ואם ניקח את המדד המסכם בגרף הבא, הוא נותן לנו מה הן השאלות ששאלנו את התלמידים על מנת להגיע למדד המסכם. 'הטילו עליי חרם', 'תלמיד הפיץ עליי שמועות', 'תלמיד שכנע אחרים לא לדבר איתי', 'תלמיד סחט ממני באיומים', 'תלמיד איים שיפגע בי', 'תלמיד נתן לי מכות חזקות', 'תלמיד השתמש בחפץ כדי לפגוע בי', 'קיבלתי מכה מתלמיד', 'תלמיד דחף אותי'. תסתכלו על הפער באלימות חמורה, כלומר 'תלמיד סחט ממני דברים', 'תלמיד איים עליי', 'תלמיד נתן לי מכות', על ההבדלים בין החברה היהודית לבין החברה הערבית.

אני חושב שפה אנחנו מחויבים לקחת על עצמנו אחריות יחד עם משרדי הממשלה השונים, יחד עם הרשויות המקומיות, וההערה של חבר הכנסת יוסף ג'בארין במקומה, אני חושב שיש מקום לראשי הרשויות הערביות להוביל את התוכנית הרשותית יחד. אנחנו כמשרדי ממשלה, ואני אמרתי את זה בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בוועדת המנכ"לים, התפקיד שלנו כמשרדי ממשלה זה לתת כתף לרשות המקומית, כלומר אנחנו אמורים לסייע לרשות המקומית, בכל רשות מקומית כזאת יתקיים שולחן עגול, השולחן העגול יהיה באחריות ראש הרשות והצוות המקצועי שנמצא ברשות ואנחנו כמשרדי ממשלה נוכל לסייע לו בגיבוש התוכנית וגם בהפעלת התוכנית ברמת רשות מקומית.

במסגרת התוכנית שהצגנו אותה גם בפורום המנכ"לים דיברנו על שלוש זירות מרכזיות. אמרנו שאנחנו רוצים שהנושא של האלימות יבוא לידי ביטוי במסגרת תוכנית העבודה הבית ספרית. אין בית ספר בחברה הערבית, מתוך ה-580 בתי ספר, שלא יציב יעד בנושא של אלימות בית ספרית, כלומר הנושא של האלימות זה נושא שאמורים לטפל בו בכל החברה הערבית. ייתכן ביישוב מסוים או בבית ספר מסוים ביישוב אעבלין או סכנין, אין בו אלימות, אבל בבית הספר השכן יש אלימות ואז אנחנו יכולים גם לראות את המצב. לכן הלכנו על תוכנית גנרית, אחרי זה הלכנו על בתי ספר ויישובים במיקוד ועל הנושא של הכשרה ופיתוח מקצועי לצוות חירום בית ספרי. כי מה שאנחנו מזהים גם זה שחלק מהצוות המקצועי שקיים בתוך בית הספר לא יכול להתמודד עם האירועים ולכן אנחנו מחויבים לתת למורים האלה כלים איך להתמודד עם תופעות האלימות.

אני גם ברשותך, היושב ראש, וגם ברשות חבר הכנסת, רוצה להודות לצוות המקצועי, לא רק של המשרד, אלא לצוות המקצועי החיצוני. אני גם משתף את ד"ר שרף חסאן, חשוב לי מאוד שוועדת החינוך לחברה הערבית תהיה שותפה בתוכנית הזאת, וגם ראשי הרשויות. אני שיתפתי את מודר ושיתפתי גם את ראשי הרשויות הערביות בתוכנית הזאת ואני אשמח מאוד שנציג להם את התוכנית כי הם שותפים איתנו ביחד עם ועד ההורים.

בזירה הבית ספרית הגנרית אנחנו אמרנו הקמת צוות בית ספרי למניעה וטיפול באלימות, כלומר בכל בית ספר בתוך 580 בתי הספר יהיה צוות שיהיה אמון על הנושא של מניעת אלימות וטיפול במקרי אלימות באותו בית ספר. שילוב הנושא במסגרת תוכנית העבודה הבית ספרית זה חובה. שילוב יועצים חיצוניים - - -

יש ביקורת על זה? אפשר לוודא שאכן זה מתקיים?

אנחנו נפעיל מערכת אינטרנטית שיש בה דיווחים ואנחנו גם נפעיל צוות מתוך המשרד שיבקר באותם בתי הספר באמצעות המפקחים עם מלווים בית ספריים, שיילכו לאותם בתי ספר ויבדקו את תוכנית העבודה וגם יישבו במסגרת הישיבות שיתקיימו סביב תוכנית האלימות. הנושא של הבקרה והמעקב זה נושא שהוא מאוד חשוב.

לפני זה יש נקודה מאוד חשובה.

שילוב יועצות ויועצים חינוכיים?

כן.

אנחנו זיהינו שבחברה הערבית אין לנו כ-100 יועצים חינוכיים במסגרת בתי הספר. אנחנו מתקצבים את המהלך הזה, כלומר המשרד לוקח אחריות על שילוב יועצות ויועצים חינוכיים במסגרת בתי הספר שאין בהם יועצים. אני מתחייב פה, לא יהיה בית ספר ערבי שאין בו יועצת חינוכית, כי יש לה תפקיד שהוא תפקיד מאוד חשוב.

וזה במסגרת השנה?

השנה, תשפ"א. פיתוח מערכי שיעור בנושא של אלימות והטמעת השיעורים האלה במסגרת שעות כישורי חיים. הרי כל תלמיד במדינת ישראל מחויב בשעתיים שבועיות בכישורי חיים. מה שעשינו, לקחנו צוות מקצועי מהחברה הערבית, צוות מקצועי שבנה מערכי שיעור בנושא של מניעת אלימות, צוות מקצועי שכלל, ואני התייעצתי עם הרבה אנשים מומחים מהחברה הערבית, הם אנשים חיצוניים שבנו מערכי שיעור, העלינו את זה לפורטל עובדי הוראה במשרד החינוך וזה נגיש עכשיו למורים, הם יכולים להשתמש בו.

הנושא של השתלמות חוסן לצוותי ההוראה, הילה והצוות, הילה שבאמת עושה עבודה מצוינת, היא ואגף שפ"י, הם נרתמו למשימה הזאת ואנחנו גם נשמע מהילה חלק מהדברים שהיא עושה. אלה הרכיבים של תוכנית כישורי חיים.

בזירה של בתי הספר האדומים, 170 בתי הספר האדומים, אנחנו מדברים על הקצאת 1,500 שעות ייעוץ לאותם בתי ספר. כלומר אם יש באותו בית ספר יועצת שעובדת בחצי משרה המטרה שלנו זה להשלים את המשרה שלה, אנחנו רוצים יועצת בפול טיים ג'וב שתתפנה לטיפול במקרי אלימות ותכשיר את הצוותים בתוך בית הספר להתמודד עם הסוגיה של האלימות.

אנחנו מוסיפים גם 57 ימי הדרכה לאותם בתי ספר. אנחנו רוצים שלאותם בתי ספר יגיעו מדריכים חיצוניים מתוך החברה הערבית שידריכו את המורים והצוותים איך להתמודד ואיך לבנות תוכנית עבודה בנושא של האלימות.

הקמת צוות אח"מ, אקלים חינוכי מיטבי, כלומר בכל בית ספר יוקם צוות מקצועי שכל הזמן יבדוק את הנושא של האקלים החינוכי במסגרת בית הספר ויחזיר הדים למנהל ולצוות המוביל. מיפוי באמצעות שאלון אח"מ. אנחנו רוצים גם לעשות מיפוי, לא רוצים להפעיל תוכנית ולא יהיו לנו בהמשך נתונים מדויקים. מיפוי של התלמידים, כי אנחנו רוצים להגיע בסוף לאותם תלמידים שהם בעיניי תלמידים מאתגרים. התלמידים המאתגרים מחייבים אותנו כמשרד לתת להם את המענה הנכון והמענה המתאים.

אני אומר לכם, אני לפעמים ביקרתי אצל תלמידים שהם תלמידים מאתגרים. הייתי בשפרעם באחד מבתי הספר, בית ספר תיכון מהחברה הערבית, אתה פוגש את המנהל, אתה פוגש את המורים, אתה רואה שיש שם משפחה שיש בה 11 נפשות, התלמיד הזה, אין לו מזרון, הוא ישן על הרצפה, אין לו אוכל, התלמיד הזה בא לבית הספר רק בגלל שיש באותו בית ספר מנה חמה. כלומר הם לא מכירים את התלמידים האלה לעומק, אנחנו יכולים להגיד מה שאנחנו רוצים, אבל המיפוי הזה מסייע לנו רבות להגיע לאותם תלמידים ולאותן משפחות שאם לא נגיע אליהם מוקדם אותם תלמידים ימצאו להם חממה שהיא מחוץ לכותלי בית הספר.

הנושא של הפיתוח המקצועי של המורים במסגרת אותם בתי הספר, הטמעת השיעורים, טיפול בקבוצות מיקוד. כלומר אם זיהינו בבית ספר בג'סר קבוצה של ארבעה-חמישה תלמידים, אנחנו ניתן להם מענה ונטפל באותם תלמידים טיפול רגשי. אני חושב שהטיפול הרגשי הוא טיפול בחשיבות ראשונה ואחרי זה ננסה לבדוק יחד עם משרדי הממשלה השונים איך אפשר לסייע לאותן משפחות. ייתכן שאותם תלמידים עוברים גם דברים קשים בבית ולכן חשוב לי מאוד שאנחנו ניתן מענה לסוגיה הזאת.

הפעלת תוכניות חיצוניות ב-71 חטיבות עליונות. אנחנו נפעיל תוכניות שהן תוכניות חיצוניות, לא רק תוכניות של המשרד. אני אתן לכם דוגמה, למשל אנחנו לקחנו את רידא ג'אבר ואת אמאן לטפל ביישוב ג'לג'וליה. הוא בונה תוכנית אופרטיבית לג'לג'וליה והוא מטמיע את התוכנית בבתי הספר התיכוניים וגם בבתי הספר האזוריים. אנחנו רוצים לטפח קבוצות מתוך החברה הערבית, לא רק אמאן, אלא גם גופים שאנחנו מכירים שנותנים מענה לסוגיית האלימות והם יבנו לבתי הספר תוכניות התערבות.

הנושא של סדנאות הורים וקהילה, הנושא של מעורבות הקהילה וההורים, ללכת לאותם בתים של הילדים המאתגרים, אני חושב שזאת גזרה שהיא מאוד חשובה לרתום את אותם הורים, במיוחד ההורים של הילדים המאתגרים.

הזירה של שבעה היישובים, אני חושב שהנושא של העברת מוקד השליטה לרשות המקומית, הרשויות המקומיות הערביות אמורות לקיים שולחנות עגולים, אנחנו נתמוך בקיום שולחן עגול יישובי בכל רשות ערבית. מי שיעמוד בראשו זה ראש הרשות המקומית. יש לנו אינטרס שהוא מאוד חשוב גם להעצים את הרשויות המקומיות הערביות. אנחנו כעובדי מדינה וגם כמשרדי ממשלה אמורים לתת את המעטפת. כלומר בכל רשות מקומית יהיה שולחן עגול, יעמוד בראשו ראש הרשות וכל משרדי הממשלה יבואו לאותו שולחן עגול ויציגו תוכניות עבודה. לכל רשות כזו תיבנה תוכנית עבודה. זה מה שסיכמנו עם משרד ראש הממשלה וחשוב מאוד שאנחנו נסייע לרשויות המקומיות הערביות גם בהעצמתן וגם בסיוע בתוכניות שיכולות לתת מענה לצמצום ממדי האלימות בחברה הערבית.

פה דיברנו על הקמת פורום מנהלים. יהיה גם פורום מנהלים בתוך הרשות המקומית, יחד עם היועצים, יחד עם ההורים, חשוב לנו מאוד לשתף את ההורים. כתיבת תוכנית עבודה יישובית עם מטרות, עם יעדים ברמה של הרשות המקומית, כי אי אפשר להשוות את ג'סר ליישוב בדרום, ערערה או רהט, לכל יישוב תיבנה תוכנית ייחודית לאותו יישוב.

הקמת מסגרות לימודיות לתלמידי תיכון בסיכון. יש לנו תלמידים מהחברה הערבית שהם תלמידים בסיכון. התלמידים האלה ב-י', י"א, י"ב לא מוצאים לעצמם מסגרות לימוד ולכן אותם תלמידים נושרים מהמערכת. המטרה שלנו זה להחזיר את אותם תלמידים למוסדות החינוך. אני אמרתי בפתח דבריי, לא כולם צריכים להיות רופאים, עורכי דין, מהנדסים, אני יכול גם לספק לאותו תלמיד מאתגר מקצוע עתידי, הנדסאי רכב, הנדסאי חשמל, הנדסאי בכל תחום, אני יכול לתת לו תעודה ועם התעודה הזאת הוא יכול להמשיך ב-י"ג-י"ד במסגרת בתי הספר של המשרד והוא יכול לרכוש מקצוע לעתיד. אני התחלתי עם משרד העבודה, בימים הקרובים אנחנו נגבש תוכנית עם משרד העבודה במיוחד עם התלמידים שנמצאים או מוגדרים כתלמידים בסיכון.

העצמת מסגרות החינוך הבלתי פורמלי. החינוך הבלתי פורמלי נשאר בתוך משרד החינוך, אנחנו מפרסמים עוד מעט את הקול קורא ב-70 מיליון שקל, זה חוגים וזה תוכניות.

זה סופי, החינוך הבלתי פורמלי נשאר בתוך - - -

תוכנית אתגרים לחינוך הבלתי פורמלי לחברה הערבית נשארה בתוך המשרד, עבר הנושא של המתנ"סים, ארגוני נוער ותנועות נוער, אבל הקול קורא, 70 מיליון שקל, נשאר ובעוד שבועיים אנחנו מפרסמים את הקול קורא לרשויות המקומיות הערביות.

הנושא של הפיתוח המקצועי למנהלים ולמורים, זו הסוגיה האחרונה שאנחנו מתמקדים בה. אנחנו גם כימתנו את זה תקציבית. ישבנו עם משרד האוצר, ישבנו עם משרד ראש הממשלה, כימתנו את זה תקציבית, פה כימתנו את זה ב-25 מיליון שקל. אני גייסתי מתוך התקציב של המשרד, אני חושב שאני יכול להוביל - - -

נוסף?

זה תקציב שביקשנו אותו תוספתי, אבל גם בתוך המשרד גייסנו תקציב מתוך התקציב של המשרד ואני העמדתי לשם תקציב מתוך המשרד למימוש התוכנית הזאת. כלומר אני הולך על המימוש של התוכנית הזאת בשנת הלימודים תשפ"א.

סוגיה שהיא מאוד חשובה, ואתם כל הזמן דיברתם עליה, זה ממשקי העבודה בין משרדי הממשלה השונים. אני לא יכול להיכנס ליישוב כחינוך, אבל באותו יישוב אני צריך את הרווחה וגם את בטחון הפנים וגם את התעסוקה, אני צריך את כל משרדי הממשלה באותם יישובים ולכן החשיבות שהתוכנית הזאת תהיה במסגרת מקום אחד שמתכלל את התוכנית והוא נמצא בשטח ועוקב אחרי היישום של התוכנית. אני חושב שזה נושא קרדינלי. הנושא של שיתוף הרשויות המקומיות והעצמת הרשויות הערביות המקומיות, אני חושב שזה דבר מאוד חשוב.

תודה, אבו עומאר. שתי נקודות ואז אני מעביר את הדיון לחברי הכנסת וגם לאורחים שלנו שנמצאים בזום. הנקודה הראשונה שאני רוצה להעלות, שבהחלט אנחנו רואים בכל פעילות במשרד החינוך שהיא גם נגד אלימות ופשיעה. אפילו לימודי מתמטיקה ופיזיקה זה קשור. כאשר אנחנו מצליחים להביא את התלמידים שלנו להישגיות בלימודים ולהשלים אחר כך להשכלה גבוהה או לרכישת מקצועות מיוחדים, בנושא הזה זה בהחלט מתאים לאבחון שהיה שקבוצת הגיל בין 18 ל-24 עם אחוז תעסוקה נמוך הגיע ל-53% או 51%, אחרי שהיינו ב-2012 67%.

הנתונים הם כאלה, 40% מבני הגיל 24-18 לא מועסקים.

לכן הגיל הזה מעורב בפשיעה ולכן בהחלט כל הצלחה של משרד החינוך תביא לתוצאות חיוביות בנושא הזה. אין ספק שהתוכנית שהצגתם מרשימה, אבל חשוב לנו גם שלב הביצוע והיישום והבקרה על זה שאכן נוכל לקבל תוצאות עבור השקעת המאמץ מצד אחד והתקציבים מצד שני.

אנחנו נפתח את הדיון, נתחיל עם חבר הכנסת איימן עודה וסעיד אלחרומי.

אני מברך על הדיון החשוב הזה, וד"ר מנסור עבאס על כל מה שאתה עושה, יישר כוח, ממש עבודה שיטתית, מבורכת וגם מתחילים לראות את הפירות.

אני שמעתי חלק ממה שדיבר עבדאללה חטיב ואני רואה תוכנית רצינית, חשובה ואין ספק שהמבחן הוא ביישום. אני מקווה שהיא כן תיושם, גם ברמה הדיפרנציאלית, מקומות שבסיכון, מקומות אדומים, וגם לערוך בכל מקום ומקום.

רציתי להתייחס לנקודה אחת שיכול להיות שהיא חסרה, שהיא התכנים בלימודים. אני חושב שבכל תרבות, אצל כל עם ללא יוצא מן הכלל יש תרבות סובלנית ויש תרבות אלימה, בכל ההיסטוריה האנושית, מלפני 3,000 שנה, 2,000 שנה, 1,000 שנה, יש את הכיוון האלים ויש את הכיוון הסובלני והמפייס. למשל בספרות הערבית, אם נקרא למשל את שיר התלוי, 'אל מועלקה' של זוהיר בן אבי סולמא, (ערבית), הוא קורא לסובלנות, מי שקורא את עמר בן כלת'ום, (ערבית), אין ספק שיש ממדים אלימים. זה נכון בכל תרבות. אם נקרא למשל את דברי אל חג'אג' אל יוסף, אותו דבר.

לכן אני חושב שפה צריך ללמוד את הכול, אבל מה שחשוב זה המסגור, מה שחשוב זו הקריאה הביקורתית, זה איך לנתח את הדברים. לכן כמו כל עמי העולם, ללא יוצא מן הכלל, גם היהודים וגם הערבים, כל עמי העולם, יש את הפן הסובלני, יש את הפן האלים, זה קורה בהיסטוריה, לכן אני חושב שאת התכנים ואת הביקורת והמסגור של התכנים, זה גם נושא חשוב שצריך להשקיע בו הרבה מחשבה וטיפול. תודה רבה.

תודה, איימן, נקודה מאוד חשובה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי. אחרי חבר הכנסת אלחרומי אנחנו כמובן נשתף גם את האורחים שלנו בזום.

אני נאלץ בעוד חמש דקות לצאת כי חברנו יוסף ג'בארין יהיה יו"ר ועדה.

תברך אותו בשם כולנו.

תודה, אדוני היושב ראש. אני כמובן לא הספקתי לקרוא את כל התוכנית, אני מבטיח לקרוא ממש בכובד ראש, אבל אני רוצה לתת משהו מניסיון אישי, כשהייתי ראש מועצה בשגב שלום.

והיית מורה.

הייתי מורה וגם ראש מועצה. כשהתחלתי רמת האלימות של בני הנוער הייתה גבוהה בשגב שלום ובנינו מודל של שיתוף פעולה בין בתי הספר, בעצם מחלקת החינוך המקומית, מחלקת הרווחה, ועדי ההורים וגם המשטרה הקהילתית, השוטר הקהילתי שהיה לנו בשגב שלום. שיתוף הפעולה בין כל הגורמים האלה ביחד הניב בתוך שנה, שנה ומשהו, ירידה של 60% באלימות בני נוער בשגב שלום.

את הרעיון הזה העתיקו משגב שלום, זה נמצא בתוכנית שלהם.

אני אומר שמשרד החינוך יכול להכין תוכנית לתפארת, אבל בלי שיתוף פעולה עם שאר הגורמים התוכנית לא תעבוד. למה אני אומר רווחה? רוב הילדים, הילד הבעייתי בגיל 13, בגיל 14, הוא העבריין של העתיד, אם אנחנו לא מטפלים בו באותו זמן, אם אנחנו לא לוקחים גם את הרווחה שתיכנס מתחת לאלונקה הזאת, וגם ראש הרשות חייב להוביל את זה וגם ועדי ההורים, ביקורי בית, מציאת מסגרת אם צריך, גם השוטר הקהילתי, לעזור אם יש פתיחת תיק מסוים, להוציא את הילד מהמעצר, גם המעצר עצמו, אם הוא נכנס לבית הסוהר, זה יכול להוביל אותו למקומות רעים.

הערה שנייה, עבדאללה, נושא הכפרים הלא מוכרים. בכפרים הלא מוכרים יש לנו מספר רב של בתי ספר, יסודיים בעיקר, שאחרי שלוש אחר הצהריים הם ריקים, עד שבע וחצי למחרת. יש לנו משאב שהמדינה נתנה לנו ואפשר להשתמש בו לפעילות בלתי פורמלית אחר הצהריים. המועצות האזוריות, משרד החינוך, כל הפעילות הבלתי פורמלית שלא קיימת היום, יגידו לך שבמהלך שעות היום עושים פעילות בלתי פורמלית, אין פעילות בלתי פורמלית, פעילות בלתי פורמלית נעשית אחרי ארבע אחר הצהריים, אחרי שעה ארבע עושים פעילות בלתי פורמלית. בואו ניקח כמה פיילוטים בכמה בתי ספר, אם צריך הסעות נביא הסעות, אבל לתפוס את הילדים האלה בשעות הפנאי שלהם ולהעסיק אותם בבתי הספר האלה.

תודה. חבר הכנסת אבי דיכטר.

האמת היא שיש מצגות שאתה מתעייף מהן ויש מצגות שאתה לומד מהן, אני אומר לכם, זו מצגת שאפשר ללמוד ממנה המון.

כן, זו הייתה התחושה שלי, אתה צודק.

אני מסתכל על המצגת ואתה רואה תופעה מאוד מעניינת, ככל שהתלמידים מתבגרים יותר תחושת המוגנות שלהם פוחתת. אגב, אין הבדל כמעט בין בתי ספר בעברית לבתי ספר בערבית עד חטיבת הביניים, הקפיצה מתחילה בחטיבה העליונה. לאורך כל המצגת אתה רואה שהחטיבה העליונה זו ממש בעיה. הנתונים, אתה מסתכל 'פוחד ללכת לבית הספר', זה הסימן הכי בעייתי, אתה רואה שזה פי שניים בבתי הספר הערביים מבתי הספר דוברי העברית, אבל פי שלושה וחצי בחטיבה העליונה. זו קפיצה מטורפת. 'נשאר בכיתה בהפסקות', זה פי שלושה, אבל בחטיבה העליונה זה פי ארבעה.

הסיפור הזה, כשאתה מסתכל כמעט על כל הפרמטרים אתה רואה שהחטיבה העליונה היא הבעיה. בהמשך למה שאמר כאן קודם סעיד, הבעיה בהכנה לחיים של אחרי בית הספר דווקא בהכנה הזו הם יוצאים מוכנים פחות טוב, בשונה, אגב, מבתי הספר דוברי העברית, ששם אתה רואה ירידה, האלימות יותר גבוהה בחטיבת הביניים מאשר בחטיבה העליונה. לדעתי אלה נתונים סופר חשובים כדי לקבוע אסטרטגיה, אתה מבין איפה הבעיה.

כמובן נתון שמופיע אצלך במצגת, אבו עומאר, לגבי ג'סר א-זרקא, מה זה 100% מבתי הספר אלימים? אם היה 100% והייתה אחרי זה סדרה של יישובים שזה קרוב ל-100%, 90%, הייתי אומר אוקיי זו מגמה, אבל ג'סר א-זרקא זה סיפור שצריך לטפל בו טיפול מהיר, אפקטיבי, בכל הכלים. לא יכול להיות, 100% זה אומר שהיישוב הזה נידון לצרות.

לכישלון. אתה צודק, ג'סר א-זרקא גם מוכה בפשיעה מחוץ לבתי הספר, אנחנו יודעים את זה. אני חושב שג'סר א-זרקא צריכה טיפול, לא רק בתחום החינוך. ג'סר א-זרקא כיישוב צריך תוכנית ממשלה בכל התחומים. היישוב הזה הוא יישוב שסובל בכל התחומים והרמות.

תודה, עבדאללה, ידידי, אני יודע כמה אתה משקיע, היינו ביחד, גם כשהייתי בחינוך אני מכיר את פועלך וכוונותיך ומאמציך הרבים באמת לסייע. חברים, אני רוצה קצת לתת הערת לשון. אנחנו אמנם מדברים על החברה הערבית, אבל כמו בכל חברה בעולם אנחנו לא מקשה אחת כל יישוב ובתרבויות השונות, זה דבר לגיטימי, זה גם בתוך החברה היהודית, כל השונה הזה, על כן לא הייתי מבדיל את זה לבדואים, ירושלים המזרחית וכו'. יש לי בעיה עם ההגדרות האלה כי אלה הגדרות שאני לא מקבל אותן עקרונית. אנחנו חברה ערבית עם שוני לגיטימי לפי הרגלים ותרבויות וכו'.

הדבר השני, מצב הפשיעה, אבי דיכטר, איננו נתון לשיקולים אחרים סוציואקונומיים וחברתיים. כשאנחנו מדברים על יישוב של 100% אלימות בבתי הספר זה אומר שהמדינה כשלה ביישוב הזה, תרתי משמע. מישהו היה צריך להשקיע בהמון דברים ולא עשה את זה בזמן. ואם אנחנו מדברים על היישוב הספציפי הזה אז מספיק לעבור בכביש החוף צפונה כדי לדעת שלכל יישוב יש אפשרות יציאה ומחלף מסודר ורק ליישוב הזה לא קיימת האפשרות הזו כי כנראה הוא מעולם אחר.

לא, ווליד, אני אומר לך שבבני ברק ובמאה שערים אין מצב סוציואקונומי שונה והאלימות שם היא מהנמוכות. זאת אומרת אלימות זה לא רק עניין של מצב סוציואקונומי.

זה גם. זה לא נכון לגבי כל מקום, אבל זה גם. כפי שאמרת, היושב ראש, צריך לקחת את זה בתמונה כוללנית ובאמת להתחיל לטפל בכל הנושאים.

אנחנו תמיד מדגישים את זה, תודה.

תודה, עבדאללה.

אנחנו נעבור לזום. אנחנו רוצים לשמוע את ההערות והדעות של אורחינו. חברים, ד"ר עבדאללה חטיב, הצעתי לו להעביר את הישיבה לשבוע הבא כי היום יש את אירוע הפרידה ממנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבוהב, אבל הוא אמר לי שנעשה את זה השבוע ולכן הוא עוד מעט ייצא, אבל הוא כן ישמע חלק מהאורחים בזום. נתחיל עם רידא ואחר כך ד"ר שרף חסאן.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות. נקודה אחת, התוכנית היא מדהימה, היינו חלק ממנה ועדיין יש לנו גם עבודה בג'לג'וליה. האתגרים הם עצומים, זה לא פשוט לבצע את העניין הזה, אבל מהעבודה שלי בג'לג'וליה שמתי לב שהאלימות היא יותר קהילתית, השפעה של אלימות קהילתית, אלימות מתוך הקהילה שזולגת לתוך בתי הספר וההשפעות של האלימות הזאת יותר משמעותית מאשר האלימות בתוך בתי הספר, ריב בין תלמידים. לדעתי הפוקוס צריך להיות בחלק מהיישובים יותר איך לעשות את הקשר, את הלינקג', בין האלימות בתוך הקהילה ואיך לחסן את בתי הספר מפני אלימות כזאת וזה אתגר לא פשוט לעשות אותו. אני מאמין שהתוכנית הזאת, אם היא תתבצע, היא יכולה לענות על העניין הזה, אבל זה מצריך גם רשות מקומית חזקה וגם חברה אזרחית חזקה בתוך היישוב שתהיה שותפה לתהליכים האלה.

יש לי רק מילות הערכה למה שעושים במשרד החינוך ומר עבדאללה חטיב. אני בקשר איתו ואני חושב שהם בכיוון הנכון בעניין הזה. תודה.

חשוב גם לציין, אחרי כל אירוע של פשיעה בחברה הערבית בתי הספר הם הראשונים שסובלים מזה ולפעמים מכריזים על שביתה או על הפסקת לימודים, יום, יומיים, שלושה, בהתאם להיקף האירוע שם. אנחנו מכירים את זה, לכן יחסי הגומלין בין קהילה-חברה ובין בתי הספר, אין ספק שזה מאוד חשוב.

שלום לכולם. קודם כל אני גם מברך, ד"ר מנסור, על העבודה המדהימה שעושה הוועדה.

ד"ר שרף, לפני הברכות תציג את עצמך כי פעם ראשונה שאתה אורח שלנו בוועדה, אנחנו מקווים שאתה תמשיך וכל ישיבה תהיה נוכח.

ד"ר שרף חסאן, אני יושב ראש ועדת המעקב לענייני חינוך ערבי. ועדת המעקב היא גוף מקצועי, ייצוגי, של החברה הערבית שמטפל בענייני חינוך. הוא הוקם באמצע שנות ה-80 על ידי ועד ראש הרשויות הערביות והוא כולל ייצוג של כל הגורמים בתוך החברה הערבית שמטפלים בעניין החינוך.

אז ברכה ראשונה לד"ר מנסור על העבודה המדהימה של הוועדה ואני גם מברך את משרד החינוך על גיבוש התוכנית הזאת, רואים שנעשתה עבודה. יש כמה הערות לגבי התוכנית ויש כמה הערות כלליות לגבי התפקיד של משרד החינוך בטיפול באלימות. דבר ראשון המשאבים, למרות הקצאת המשאבים ואנחנו מברכים על כל הקצאה של משאבים, עדיין לדעתי לא מספיקים, גם אם מדובר במשהו נקודתי, אבל נקודתי גדול, כך שהמשאבים שצוינו לדעתי לא מספיקים, צריך עוד צוותים של יועצים ושל פסיכולוגים ושל עובדים סוציאליים.

לדעתי חלק מהמשאבים האלה לא תלויים רק במשרד החינוך ובכדי שזה יצליח צריך תגבור אדיר של כל הגורמים האלה בכדי שיגיעו לכלל התלמידים בכלל האוכלוסיות שצריכות את העזרה הזאת. צריך רק להזכיר שכשני שליש מהתלמידים הערבים הם מתחת לקו העוני. כשאנחנו מדברים על העשירונים של טיפוח של משרד החינוך אז כשני שליש מהתלמידים הן בשתי הקטגוריות הנמוכות ביותר במדינה. זה מספר אדיר של תלמידים, כך שכוחות העזר הנדרשים, הסיוע לאנשי הוראה הם עדיין מצומצמים.

הדבר השני, בכדי שתוכנית כזו תצליח היא צריכה להיות ארוכת טווח, זה לא שנה אחת, לא שנתיים ולא שלוש, זה הרבה זמן ואני לא שמעתי הבטחה שזה הולך לקרות לכמה שנים. במיוחד כשמדובר על תקציב תוספתי, אנחנו לא יודעים מה הגורל שלו בשנים הבאות, אז צריך הבטחה כדי שתוכנית כזאת כן תצליח.

הדבר השלישי, ואני עובר להערות כלליות בקצרה, התוכנית הזאת, גם אם היא חשובה, היא לא יכולה לעצור בצורה מהותנית את האלימות ואת הפשע בחברה הערבית, כי צריך תוכנית יותר אסטרטגית ויותר הוליסטית. כרגע התוכנית הזאת מאוד נקודתית, היא עדיין לא יכולה לטפל במכלול הדברים ובתי הספר האלה הם חלק מהחברה הערבית בכללותה וחלק מהאלימות, בכדי לנתח את האלימות, אז באמת צדק עבדאללה חטיב כשאמר שאחוז המעורבים בפשע הוא אחוז קטן יחסית מכלל התלמידים, אבל יש עוד סוגים של אלימות, יש אלימות במשפחה ויש אלימות נגד נשים ויש אלימות בשכונה ויש אלימות של התלמידים שציינת במבחני המיצ"ב, וכל זה נמצא בכל מקום וצריך לטפל בו בצורה הוליסטית וזה לא תלוי רק באחוז התלמידים הקטן שמידרדרים להיות חיילים של ארגוני פשע.

הטיפול ההוליסטי צריך לקחת בחשבון כמה מרכיבים. למרות שכשני שליש מהתלמידים הם בחמישון התחתון מבחינה סוציואקונומית, מבחינת מדד הטיפוח של משרד החינוך, אבל מבחינת המשאבים שהם מקבלים, לצערנו, כפי שראינו גם בנתונים של מרכז המחקר של הכנסת וגם בנתוני בנק ישראל ומשרד האוצר, התלמידים האלה בהשוואה לתלמידים יהודים באותן קטגוריות סוציואקונומיות מקבלים פחות באלפי שקלים תקצוב. זה מגיע לכ-20,000 שקל לתלמיד, זה תקציב אדיר. אם אנחנו לא סוגרים את הפערים בין התלמידים במיוחד מהיסודי, כי הבעיות בחטיבות הביניים ובתיכון מתחילות מהיסודי, ואם לא סוגרים את זה כבר מהיסודי ולא מטפלים בשורה שורשית מהיסודי ומונעים היווצרות פערים אדירים בתוך החברה הערבית עצמה זה באמת לא יוכל לעצור או לתרום לפתרון מהותי לבעיית האלימות והפשיעה ואחוז גבוה של תלמידים מוגדרים אחר כך כבני נוער בסיכון, בתיכון או בחטיבות הביניים.

הדבר השני זה עניין הערכים. כפי שכולנו יודעים, תוכנית הלימודים בחברה הערבית לא נותנת מענה לצרכים הזהותיים, החברתיים, התרבותיים של החברה הערבית. היא מוגדרת על ידי משרד החינוך, וכפי שציין ד"ר יוסף ג'בארין, אין מועצה פדגוגית ערבית שכן נותנת מענה לדברים האלה ובעצם כשלא מחנכים לזהות ולא מחנכים לשייכות אז איך אפשר למנוע אלימות ולחנך לערכים אם לא מחנכים לשייכות? עצם החלוקה הזאת של משרד החינוך לבדואים, דרוזים ונוצרים ומוסלמים, היא בעייתית בפני עצמה, היא לא תורמת לעניין הזה. אז בלי חינוך לשייכות זה עדיין לא ייתן מענה וכמובן לערכים דמוקרטיים וערכים שמנוגדים לאלימות ולערכים אלימים.

העניין הערכי הוא קריטי וכל המחקרים מצביעים שבתי הספר הערביים, בגלל שתוכנית הלימודים לא עוסקת בערכים המתאימים לחברה הערבית, זה גורם לניכור, ניכור רב. המנוכרים ביותר הם בני האוכלוסיות המוחלשות מבחינה חברתית כלכלית וכמובן המנוכרים שלא מרגישים שייכות, שגם כושלים, במרכאות, מבחינת הישגים, כי בתי הספר הערביים הם מאוד הישגיים, כי לא עוסקים בערכים אז מה שנשאר זה ההישגים, הם גם נמדדים על ידי ההישגים, אז הכי מנוכרים אלה האוכלוסיות המוחלשות, שהם מחצית מהחברה הערבית. על זה צריך לעבוד גם דרך שינויים בתוכנית הלימודים.

אני גם מצטרף לשאר ההערות שנאמרו לגבי גם תוכנית חינוך בלתי פורמלי, צריך לתעדף את האוכלוסיות המוחלשות, בחינוך בלתי פורמלית עדיין התקצוב קטן יחסית לחברה הערבית שמהווה כרבע מהתלמידים בישראל, 70 מיליון שקל מוקדשים בעיקר לחוגים. חוגים זה לא חינוך בלתי פורמלי, חינוך בלתי פורמלי הוא תהליך עמוק, צריך לבנות תשתיות שמגיעות בעיקר לאוכלוסיות הנוער המוחלשות ביותר. כרגע בגלל שזה מוגדר במשרד החינוך כחוגים וכו' אז הכי קל להישען על התשתיות הקיימות והתשתיות הקיימות מגיעות בעיקר לתלמידים מבני המעמד הבינוני בחברה הערבית, הן לא מגיעות מספיק לתלמידים המוחלשים בתוך החברה הערבית ודווקא הם אלה שצריכים את הטיפול.

הערה אחרונה לגבי למידה מרחוק. הלמידה מרחוק העמיקה את הפערים בתוך החברה הערבית. כל המחקרים - - -

ד"ר שרף, אמרת דברים מאוד מאוד חשובים, אנחנו נשלב אותם כחלק מההמלצות והדרישות שלנו כדי שכולם יבינו לקראת מה אנחנו הולכים. אנחנו שמענו את משרד החינוך היום, כמובן שיש דיון ובסופו נסכם ונשלב את ההמלצות ואת הדרישות שלנו כוועדה ממשרד החינוך ונמשיך לעבוד איתם. לאורך השנה האחרונה קיימנו כמה וכמה ישיבות ביחד עם מנכ"ל משרד החינוך, ביחד עם ד"ר עבדאללה חטיב, אנחנו נמשיך לעשות את זה.

חשוב לי להדגיש שכל החברים שאחר כך יציעו דברים וימליצו וידרשו דברים, אנחנו ניקח את זה בחשבון. אנחנו נשמח גם לקבל מסמך מוועדת המעקב בחינוך הערבי ונוכל להתייחס לזה בסיכום שלנו.

אנחנו חייבים לעבור ליוסף קדח.

כל הכבוד ממש על העשייה ועל המאמץ שאתם עושים כדי לקדם ולמגר את האלימות בחברה הערבית.

רק תציג את עצמך, יוסף. אני מעדיף שכל אורח יציג את עצמו, גם לפרוטוקול וגם שיכירו אותך.

אז אני יוסף קדח מתנועת נוער אג'יאל בחברה הערבית, אנחנו פועלים ב-32 יישובים מהצפון עד הדרום בנגב, תנועת נוער שעוסקת בחינוך הבלתי פורמלי, בשעות אחר הצהריים, יש לנו התערבות בבתי הספר בכמה מקומות בבוקר. אני מנהל מחלקת החינוך שאחראית על פיתוח תכנים בנושא אלימות בחברה הערבית כבר שנה שלישית ולכן אני פה כדי להתייחס.

פיתחנו הרבה מודלים והרבה תוכניות שיכולים לשים זכוכית מגדלת על הבעיה הספציפית ולאבחן איפה הסיבות של האלימות בחברה הערבית. יש לנו מודל שעסקנו בו בבית ספר בחליסה בחיפה, שם שמנו מדריכים, מלווים בכל כיתה, והם דאגו לשמור על קשר חברתי עם הילדים, או התלמידים הבעייתיים, ולהיות בקשר עם היועצת. שילבנו ידיים וזה מאוד עזר לנו. זה מודל שמאוד הצליח ויכולים גם להביא אותו להצעה.

אנחנו נשמח לקבל את זה.

אני אביא את זה בפגישה הבאה שלנו ואני יכול גם להעיד על דבריו של ד"ר שרף חסאן, שמעגל השייכות אצלנו מגיל קטן הוא לא כזה חזק. אם אנחנו מחזקים אותו והתלמיד, החניך, הילד, מרגיש שייכות כלפי הכיתה, כלפי בית הספר, כלפי הרחוב והקהילה, זה מאוד יעזור לנו בלגבש עמדה ולשלב אותו גם דרך תנועות נוער, גם דרך תוכניות בית ספר כדי להרגיש שייכות ושהוא ירגיש שהוא אחד מהקהילה ולא מורחק, במקרה של מצב סוציואקונומי נמוך ובעיות ומשברים במשפחות.

שאלה, אמרת תחושת שייכות, מנית את כולם חוץ מאשר למדינה, זה לא חלק מתוכנית החינוך שלכם?

לא שמעתי.

דיברת על שייכות ודיברת על כולם עד הקהילה ופה עצרת, השייכות למדינה זה לא חלק מתוכנית החינוך שלכם?

להיות מעורב בתוך קהילה ולהיות רלוונטי זה יוביל אותך להיות שייך בעוד מעגלים שונים. אנחנו מדברים פה על גיל של חטיבת ביניים ויסודי. אני לא רוצה עכשיו לפתוח עוד מעגלים. יש לי עוד מודל שעוסק במעגלי שייכות אחרים, כמו פרויקט של גשר לקשר בין ערבים ויהודים, כמו להיות רלוונטי בקהילה שלך ובחברה הערבית שלך. אם אתה חסין מבפנים אתה יכול לצאת לעוד מעגלים שונים ולהשפיע שם.

אג'יאל לא עוסק בחטיבה עליונה?

זה גם. גם עוסק בחטיבה העליונה וגם יש לנו מכון מנהיגות, זה אלה שמסיימים י"ב ומפנים אותם לעולם האקדמיה והתעסוקה. אז מעגלי השייכות שלנו מורחבים. אני שמתי דגש על חטיבת ביניים ויסודי ושם להגביר את השייכות שלכם כלפי הקהילה והחברה שלהם ומשם יוצאים לעוד מעגלים שונים.

אוקיי. יוסף, יהיו לנו עוד הזדמנויות לשמוע אותך עוד ולהרחיב את הנושא.

בטח. תודה, אבי, על השאלה.

אבל להערתו של חבר הכנסת אבי דיכטר, ראה, אבי, כל מה שאנחנו מדברים עכשיו או החברה האזרחית, עמותות ויוזמות, זה הבלתי פורמלי. כל תוכנית החינוך הפורמלית נבנית על הבסיס הזה של אזרחות ושל שייכות ולכן בנושא הזה אין ספק שמערכת החינוך הערבית היא, אתה יודע מאיפה היא באה ועד לא מזמן הפיקוח על מערכת החינוך הערבית הוא פיקוח די הדוק בנושאים האלה.

אנחנו ממשיכים. הילה, אנחנו נבקש ממך עוד כמה דקות גם לסכם כי ד"ר עבדאללה חטיב יצא, ולפני כן נשמע את רות או עולא, אחת מהן.

תודה, יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת מנסור עבאס. אני רק אגיד קודם כל תודה למשרד החינוך על הצגת הנתונים החשובים האלה, שבאמת מאירים עיניים וגם משקפים מגמות שהן שונות בחברה הערבית אל מול החברה היהודית, כמו באמת העלייה בתופעות מסוימות של אלימות בבתי הספר ככל שהתלמיד מתקדם בכיתות לעומת דווקא ירידה בתופעות האלה בחברה היהודית. אני חושבת שזה משהו שצריך לשים לב אליו ולחשוב מה המענה שצריך להינתן לתופעה הזאת.

אני גם אגיד שמהניסיון שלנו ביוזמות אברהם ומתוכנית של הכשרה למחנכים שאנחנו מעבירים בשיתוף עם מרכזי הפסגה ועם מחלקות החינוך ביישובים שבהם אנחנו פועלים אנחנו רואים שצריך לשים את הדגש פחות על מערכי שיעור שהרבה פעמים נכנסים מאוזן אחת ויוצאים מהאוזן השנייה, מה גם שהמורים בעצמם לעתים קרובות מאוימים ומאוד מתקשים לאכוף את החוקים ואת הנהלים של בתי הספר על התלמידים, ולכן צריך יותר להקנות מיומנויות למחנכים, למחנכות, ליועצות באמת להתמודד עם תופעות של אלימות ונשמע שהתוכנית כאן והתקציבים שאתם דורשים כדי ליישם את התוכנית הזאת הם בהחלט צעד בכיוון הנכון.

תודה לך, רות. יש עוד אנשים בזום שמעוניינים לדבר? אנחנו חוזרים להילה. הילה, את שמעת את ההערות ואת ההמלצות של האורחים וגם של חברי הכנסת, אם תוכלי להתייחס בשלוש-ארבע דקות ואז שאוכל לסכם לפני תחילת מליאת הכנסת. אנחנו חייבים לסיים.

כן, תודה לך. אני אעשה את זה בקצרה. קודם כל אני גם רוצה להגיד תודה, זה לא מובן מאליו, דיון ענייני שהמטרה שלו היא באמת טובת הילדים והמוגנות שלהם. אני רוצה גם להודות ליושב ראש הוועדה, אני יודעת שאתם נמצאים בקשר שוטף עם המנכ"ל שלנו ועם מר עבדאללה חטיב.

אני רוצה לשתף אתכם שמבחינתי מה שקרה השנה הוא פורץ דרך. אני מנהלת אגף תוכניות בשירות הפסיכולוגי הייעוצי ובתוך האגף שלי יושבת היחידה לטיפול באלימות שניהלתי אותה עד לפני שנה, מעולם לא הייתה לנו כזאת עבודה צמודה של כל האגפים בתוך המשרד, מרמת המנכ"ל, עובר במנהלי המחוזות ובהובלה באמת מעוררת התפעלות של מר עבדאללה חטיב. עשינו למידה מאוד אינטנסיבית בשנה האחרונה ייעודית לחברה הערבית. אני רוצה להגיד שמלווה אותנו קבוצה של אנשי מקצוע מעולים, מהחברה הערבית כולם, היא באה מהשטח, גם מהאקדמיה, ברור לנו לגמרי שזה לא יכול להיות תוכנית שדומה למה שקורה בבתי הספר דוברי העברית ולכן מבחינתנו המטרה היא לבדוק אפקטיביות לעשות פעולות אחרות ממה שעשינו.

הזכירה רות קודם את הכלים להורים, אנחנו צריכים לדאוג שבתי הספר – לא יעלה על הדעת שבתי הספר לא יהיו מקום מוגן לילדים ומהבחינה הזאת באמת יש לנו פעולות שלא עשינו בעבר. הקמנו צוות, כמו שאמרתי, של ועדה מלווה, יש לנו כנסים ייעודיים רק של אנשי המקצוע בחברה הערבית, אנחנו בקשר כל הזמן, שוטף, מקבלים פידבק על כל דבר שמתפתח מאנשי מקצוע בשטח והייתי בהרבה מאוד ועדות, אבל יש כאן ממש תחושה של התרגשות, של פריצת דרך, והלוואי שנראה תוצאות למהלך המשותף הזה. תודה רבה לכל מי שנמצא כאן היום כי ההרגשה היא של שותפות, זה לא מובן מאליו. תודה.

תודה. שייח' כאמל. אי אפשר לסיים בלי לשמוע כמה מילים משייח' כאמל ריאן.

קודם כל שלום לכולם ואני מברך את ד"ר מנסור ואת הוועדה על המאמצים שאנחנו באמת רואים בזמן האחרון ואנחנו רואים שהעניין הוא בכיוון הנכון וצריך לחזק את המגמה הזאת.

אני לא רוצה להיכנס לעומק הדברים, שמענו דברים מעניינים ואני יותר מודאג אחרי הנתונים שראיתי, חלק מהם, לא כולם, כי הצטרפתי קצת באיחור, שהציג ד"ר עבדאללה חטיב. אני חושב שזו פצצה מתקתקת יחסית לנתונים שאני הכרתי קודם לכן. להערכתי צריך ללמוד כל נתון מהעומק, מהיסוד, ולגזור ממנו כמעט תוכנית עבודה שלמה לכל בתי הספר.

אני רוצה רק משפט אחד, ד"ר מנסור. פעם פגשתי חבר פלסטיני שגר באנגליה, אני אומר לו: איך אתם מתמודדים כקהילה פלסטינית באנגליה עם החינוך, איך אתם מחנכים את הילדים? איך אתם מסתדרים? אני פגשתי את הילדים שלו וראיתי שהוא גם פלסטיני, אבל יש תוצאות טובות. הוא אמר לי משפט שאני לא אשכח אותו ואני חושב שאנחנו צריכים לשים אותו מולנו, הוא אמר לי: כשאני רוצה להעניש את הילד שלי אני אומר לו 'מחר אתה לא תלך לבית הספר'.

אני חושב שהמשפט הזה מספר את הכול, כי נושא האלימות הוא תוצאה, בסופו של דבר איך המשפחה מתפקדת ואיך בבית הספר מתפקדים. הילדים שלנו היום לא אוהבים את בית הספר, יכול להיות שזה היה גם בימים שלנו, אבל היום גם לא אוהבים את המשפחות שלהם. הילד בתוך המשפחה מרותק לפלאפון ולא רוצה את בית הספר, הוא רוצה את הרחוב. הילד נחטף מאיתנו לפלאפון ולרחוב ושונא את בית הספר ואת המשפחה. בשני המוקדים האלה אנחנו צריכים להתמקד ולעשות תוכניות איך להפוך את היריעה הזאת, שהילד יאהב את בית הספר, שייקשר לבית הספר ולמשפחה.

נקודה מאוד מאוד חשובה, שייח' כאמל ריאן, אני מאוד מודה לך.

חברים, אנחנו צריכים קודם כל לוודא שהתוכנית הזאת שהוגדרה כתוכנית למניעת אלימות בחברה הערבית תכלול את כל המגזרים בתוך החברה הערבית. אנחנו שוב נזכיר את זה, המגזר הראשי, בוא נגיד, 50 רשויות שמוצגות בתוכנית הזאת, המגזר הדרוזי, יש שם רשויות. למשל אני, מנסור עבאס, יושב פה על תקן המגזר הדרוזי, אני בן הכפר מראר, כפר מראר נחשב לרשות דרוזית במדינה ולכן אני רוצה שהתוכנית הזאת או דומה לה תיושם גם בכפרים הדרוזיים והבדואים בדרום ובמזרח ירושלים וכו' וכו'. את זה אנחנו נוודא ונמשיך לעקוב עם משרד החינוך בנושא הזה.

אני גם מאמץ את ההערות או הנקודות שהציגו האורחים השונים, גם רידא כאשר דיבר על הקשר בין קהילה לבתי הספר, צריך לפתח את זה, אבל הכי חשוב מבחינת המשאבים, הוצגה פה תוכנית עם תקציב ואנחנו צריכים לבקש הרחבה וגם הרחבה מבחינת זמן. התוכנית הזאת מתייחסת לשנה אחת, אם היא תהיה חלק מהתוכנית הממשלתית המיוחלת והמיועדת אז היא אמורה להיות לפחות לחמש שנים, אבל אנחנו צריכים לוודא את זה.

בקשר לתוכנית הנקודתית, אין ספק שאנחנו רוצים תוכנית נקודתית של משרד החינוך שתכלול את כל הנקודות שצריכות להיות שם, אבל התוכנית המקיפה, אנחנו מקווים שהיא תצא לאור בעוד תקופה קצרה מטעם הממשלה עצמה ולא מטעם משרד החינוך.

אנחנו כמובן שנמשיך להשקיע בלימוד גם של התוכנית וגם של הצעות אחרות ונדאג גם לקיים ישיבה לפי דרישתם של מספר חברים ואורחים לעשות שולחן עגול באחד היישובים הערביים ביחד עם משרד החינוך, ראשי הרשויות וגם עמותות וגופים שמטפלים בנושא החינוך, ועדת המעקב העליונה לחינוך הערבי ועוד גורמים, כדי גם להמשיך לפתח את המחשבות וגם היוזמות בתחום הזה.

אני מברך את משרד החינוך על התוכנית הזאת, אין ספק שהיא תוכנית ראויה ומתאימה ומקצועית ואנחנו נמשיך לעקוב אחרי שלב היישום והביצוע של התוכנית הזאת ומקווים שהיא תאושר כמובן ותתחיל לפעול בתחילת שנת הלימודים הבאה.

תודה לכולם, תודה, אבי, ולשאר חברי הצוות, בת שבע ונורית וכולם, תודה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.