פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



19
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
06/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 21
מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה
למגפות ולרעידות אדמה
יום שני, י"ד בתמוז התש"ף (06 ביולי 2020), שעה 11:00

דיון מהיר בנושא: "איחוד משפחות - בחינת נהלי הכניסה לארץ עבור בני זוג אשר לאחד מהם אין אזרחות ישראלית וילדיהם"

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר
משה אבוטבול
אימאן ח'טיב יאסין
מרב מיכאלי
יוליה מלינובסקי קונין
ג'אבר עסאקלה
טלי פלוסקוב

תמר זנדברג
אוסאמה סעדי

(משתתפים באמצעים מקוונים)

יואל ליפובצקי - מנהל מינהל האוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה

מזל כהן - מנהלת, רשות האוכלוסין וההגירה

אייל סיסו - רח"ט לעניינים קונוסלריים, משרד החוץ

פליאה קטנר - מרכזת ומובילה את מאבקן של המשפחות המעורבות בימי הקורונה

גבי לסקי - עו"ד משפחות רוצות להתאחד

ענבר אורן שלם - סמנכ"לית עמותה

מנשה עיני - בן משפחה

מעין לוי

- אימא

נירה לאמעי רכלבסקי

לאה גופר

אתי אפלבוים

"איחוד משפחות - בחינת נהלי הכניסה לארץ עבור בני זוג אשר לאחד מהם אין אזרחות ישראלית וילדיהם"

בוקר טוב. אני פותחת את ישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה. על סדר-היום: דיון מהיר בנושא: איחוד משפחות – בחינת נהלי הכניסה לארץ עבור בני זוג אשר לאחד מהם אין אזרחות ישראלית וילדיהם.

דיון מהיר שביקשו חברת הכנסת תמר זנדברג וחבר הכנסת אוסאמה סעדי. אנחנו ניתן לכם לפתוח ולאחר מכן נתכנס לדיון.

חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה.

תודה רבה גברתי היושבת ראש. תודה לוועדה על ההיענות לדיון. לפי נוכחות חברות וחברי הכנסת וגם הנוכחות בזום אפשר לראות שהנושא הזה מאוד מציג.

הופתעתי, אני מודה.

הנושא מציק וסוער.

גם בפסיקה וגם בהתנהלות שלנו, אנחנו מכירים בזכות למשפחה ובזכות לאהבה ולזוגיות. זאת זכות יסוד, זאת זכות בסיסית, זאת זכות אדם. זאת זכות שנשארת וקיימת גם כשאנחנו במשבר כזה, משבר עולמי וחובק עולם ואולי אפילו משבר חסר תקדים בהמון היבטים. בהיבט הזה גם מדינת ישראל הכירה בזוגיות ובמשפחה כאשר היא הכניסה לחריגים שלה. אנחנו יודעים שמאז פברואר ובטח מתחילת מרץ, אנחנו במדיניות של שמים סגורים ואין כניסה לישראל למי שהוא לא ישראלי, אבל יש לזה חריגים. אחד החריגים זה בני זוג ומשפחות, כך שאם ישראלי או ישראלית נשואים למישהו שאינו ישראלי או ישראלית אז יש חריג ואפשר להגיש בקשה למעין ועדת חריגים ואפשר להיכנס.

אלא מה? ישראלים וישראליות מקיימים זוגיות ומשפחה גם כאשר הם לא נשואים. אנחנו מכירים את המושג של ידועים בציבור. יש אפילו זוגות שלא רשומים ומוכרים כידועים בציבור, אבל הם מנהלים חיי זוגיות לכל דבר ועניין, כולל לפעמים גם עם ילדים. זוגיות לא חייבת להיות עם ילדים אבל לפעמים כן. אני לא יודעת להעריך כמה אנשים כאלה יש. אולי יש פה נציגים של קבוצות כאלה, עורכי-הדין, האגודה לזכויות האזרח התגייסה לעניין. יש מספר לא ידוע של ישראליות וישראלים שנמצאים כרגע באופן אמיתי והלכה למעשה קרועים מהמשפחות שלהם, מבני הזוג ולפעמים מהילדים. יש כאלה שמקיימים יחסים מרחוק, או שהמשפחה כמשפחה, הזוג כזוג, מנהל את חייו חלק מהזמן בישראל וחלק מהזמן לא בישראל. יש משפחות שנסעו לצורך הסדרת מעמד, הסדרת דרכון, ביקור משפחתי, השתתפות באבל, נסעו לחו"ל ופתאום נתקעו לאחר סגירת השמים ומצאו את עצמם תקועים. אנשים שנמצאים בלימודים. ישראלי יחד עם לא ישראלית נמצאים בלימודים בחו"ל וויזת הלימודים עומדת לפוג אבל המשפחה כמשפחה לא יכולה לחזור לכאן כי אחד מבני הזוג לא ישראלי. באמת מקרים שונים. מאז שפרסמתי את קיומו של הדיון הזה פשוט הוצפתי. אין לי מילים אחרות לתאר. הוצפתי בפניות מכל הסוגים ומכל המינים. לפי הגיוון בציבורים שמייצגים חברי הכנסת, אני מניחה שעוד מעט נשמע עוד הרבה מאוד סיפורים של משפחות שנמצאות במשך חודשים ארוכים קרועות זה מזה, הרחק זה מזה ולפעמים גם הרחק מהילדים ללא יכולת להתאחד.

נחלק את הקריטריונים שישראל שמה לשני סוגים. סוג שקשור למשפחות, שזה כרגע אך ורק משפחות נשואות. ועדת החריגים לא מוכנה אפילו לדון במשפחות שבני הזוג לא נשואים, לא ידועים בציבור ולא אחרות. זאת בעיה אחת.

בעיה שנייה, גברתי היושבת ראש, אני יכולה לכנות אותה אפליה מסוגים אחרים. יש כאן כל מיני סיבות להחרגות בכניסה לישראל. למשל, תיירות מרפא. אני לא יודעת אם אתם יודעים, אנשים שמשלמים כסף כדי להעמיס על מערכת הבריאות בתקופת הקורונה יכולים להיכנס אבל בני ובנות זוג של ישראלים לא. דוגמה נוספת, השתתפות בשמחות. סבא וסבתא של חתן, לוויות, כל מיני דברים כאלה. ישיבות שקיבלו היתרים מיוחדים להיכנס אבל בני ובנות זוג של ישראלים לא.

לכן אנחנו מבקשים בשם אותן משפחות דבר פשוט, תנו להם להתאחד. תנו להם לממש את הזכות הכל-כך בסיסית הזאת לחיי משפחה ולחיי זוגיות ביחד. לפחות, המינימום של המינימום זה לפתוח את ועדת החריגים לבקשות. כל אותן זוגות ומשפחות יוכלו להגיש בקשה חריגה, מה שכרגע נבצר מהם ובעצם חודשים ארוכים הם מבלים בנפרד. על כולנו התהפך העולם במשבר הקורונה אבל עליהם פי כמה וכמה.

תודה רבה חברת הכנסת תמר זנדברג. אני מוכרחה לומר שהופתעתי מכמות המצטרפים. המסך המפוצל שלנו לא היה כל-כך מוצף בנוכחים גם בדיונים המאוד סוערים ואקוטיים שנוגעים לקורונה במדינת ישראל. אני רואה שזה רק הולך ומתווסף אז אני מבינה שזה בוער בבטן של הרבה מאוד אנשים. גילוי נאות, כשאתמול דיברה איתי חברת הכנסת תמר זנדברג, לא ידעתי שיש היקף תופעה כזה וגם לא ידעתי שיש את הדבר הזה שיש מערכת יחסים מבחוץ.

לומדים.

אני לא מצליחה להבין את אלה שלא גרים באותו בית, אז לא גרים באותה מדינה? אבל אנחנו כאן כדי לעזור לכל אחד לממש את הזכות שלו.

חלקם כן גרים באותו בית. יש המון סוגים.

אנחנו כאן לשמוע את כולם ובנפש חפצה לעשות את הכול על-מנת לאפשר לכל אחד להגשים את חייו כמו שהוא רוצה ובוחר.

חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה.

גברתי היושבת ראש, חבריי חברי הכנסת. אני מודה לך על קיום הדיון המהיר. אני רואה עכשיו את המסך. אפילו בדיונים הכי קריטיים והכי חשובים, אפילו בנושאי כלכלה ובריאות, לא היה לנו מסך זום כזה עם עשרות שמחכים לשמוע. כל אחד עם הסיפור שלו וכל אחד עם מסכת הייסורים שלו. כמו חבריי, אנחנו מוצפים וטיפלנו בהמון מקרים כאלה. לפני יומיים התקשר אלי סטודנט שלומד במולדובה. הוא התחתן עם בחורה משם והיא בהריון. הם הגיעו לנמל התעופה ורצו לעלות על המטוס. הוא התקשר אלי ואמר שלא מעלים אותו כי הוא עוד לא רשם אותה במשרד הפנים. הוא היה צריך להביא אותה למשרד ולרשום אותה. הוא ביטל את הנסיעה והם הפסידו את כל הכסף.

הצטרפתי לדיון מהיר שיזמה חברתי תמר גם בעניין של סטודנטים ובעניין של אזרחים מישראל. הצטרפתי גם להעלות את זעקתם של אלפים של אזרחים שהתחתנו עם נשים או גברים מהשטחים הכבושים בשנת 67'. זה המשך סבלם מאז 2003, שאז חוקק חוק האזרחות שאנחנו מאריכים פה. בחודש יוני היינו פה והעלינו את הזעקה, את הכאב ואת הסבל של המשפחות האלה. עכשיו כל הבעיות האלה מוצפות ומתחדדות ביתר שאת עם הקורונה. משפחות נקרעות, ילדים ונשים לא יכולים להתאחד ולבקר אחד את השני. בגלל מצב הקורונה בשטחים אז יש שם סגרים. הרבה מהמחסומים בכלל סגורים. אני מבין שצריך לשמור על הבריאות, אבל צריך בהחלט לפחות גמישות, שיקול דעת. את האטימות אנחנו כבר מלווים הרבה שנים.

אני אתן לכם דוגמה ובזה אני אחדד את העניין הזה. כולנו הזדעזענו ממקרה הרצח של וואפה ג'וער בטייבה לפני כמה ימים. יש את התמונה של הבת שלה בת החמש שיצאה אחרי שראתה את אבא שלה רוצח את אימא שלה. אתם יודעים איפה הבת עכשיו? בגלל שאימא שלה נרצחה, אבא שלה בכלא, החזירו אותה לשטחים. לא מספיק הטראומה. תיראי איזו אטימות, גברתי היושבת ראש, חבריי חברי הכנסת. אפילו לא יבש הדם של אימא שלה, אפילו לא יכלו לחכות כמה ימים לראות. לכן אני אומר שאלה מקרים אנושיים הומניטריים ממדרגה ראשונה.

תודה רבה חבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נעשה ריצ'רצ' בין חברי הכנסת לבין המשתתפים.

אני רוצה רשות דיבור כדי להפתיע אתכם עוד יותר. נשים וגברים שחיים בארץ ויצאו לחג לא יכולים לחזור. אולי תיתני לי שתי דקות?

אני אתן לכולם, רק נעשה את זה בצורה מסודרת.

האנשים שאני מדבר עליהם, אין להם זום.

ניתן גם לך.

חברת הכנסת אימאן ח'טיב, בבקשה כמה מילים. תהיו קצרים כדי שנאפשר לכולם לדבר.

צהריים טובים לכולם. אני לא רוצה לחזור על הדברים של חברי אוסאמה. אני חושבת שבמקום מסוים זה אולי מפתיע חלק מהאנשים, אבל אני רוצה להדגיש דבר אחד מהתחלה. אני אומרת שזכויות לא מתחלקות. אי-אפשר להגיד שאנחנו דורשים זכויות אדם לאוכלוסייה מסוימת, לשכבה מסוימת, לפלח מסוים של אנשים ולרמוס אותן זכויות לקבוצה אחרת שחיה בקרבנו. 3,000 משפחות שלהן בממוצע 3-4 ילדים, להכפיל ב-12,000 אנשים שחיים את המצב הזה מה שקורה בקורונה כל הזמן. הגיע הזמן שגם ניקח את הנקודה הזאת ונטפל בה באופן יסודי.

המקרה החריף ביותר, מה שקרה בימים האחרונים לגבי האישה שנרצחה והילדה שלה, אני חושבת שאי-אפשר לתאר את זה כדבר חיובי. זה הרוע בעוצמתו. צריך לתת את הטיפול הזה. אנשים חיים פה מפולגים, משוסעים, בלי יכולת לגדול כמו שצריך בתוך במשפחה משני הצדדים. זה גורם לכל העוולות הנפשיות, החברתיות שאחר-כך אנחנו פוגשים אותם כשהם יהיו נערים ונערות. הגיע הזמן לתת את הטיפול הזה כמו שצריך.

חבר הכנסת אייכלר, בבקשה.

קודם כל, יש פה כשל נוראי שמשרד הפנים העביר את סמכויותיו למשרד החוץ, כך שמי שיש לו זכות במשרד הפנים, כשהוא מגיע לקונסוליה הם לא יודעים מה לעשות איתו. זוג הורים עם תינוקת שנשואים כדין בישראל. הבעל והתינוקת ישראלים אך האישה אינה ישראלית. נסעו בחודש מרץ לחג ולנישואים של אחותה של האישה. כשרצו לחזור, שלחו אותם לקונסוליה.

העבירו סמכויות למשרד החוץ. אני לא יודע למה משרד הפנים צריך כיסוי של משרד החוץ. משרד החוץ לא ערוך לטפל באלפי פניות, ודאי לא עכשיו. במשרד הפנים רשום שמרכז החיים בישראל אבל משרד החוץ לא יודע מזה. אז קודם כל צריך להחזיר את הסמכות למשרד הפנים שזה שלו ושלא יתכסה על-ידי הקונסוליות.

הדבר השני. יש גזירה שאתם לא יודעים, זה לגבי ישראלי שיוצא לחו"ל לשמחה או לבקר חולה. יש פה מקרה של אישה שהלכה לבקר את אחותה חולת סרטן היא לא יכולה לחזור עד 30 יום. אף אחד במשרד הפנים לא יכול להסביר למה אדם חייב להיות 30 יום בחוץ אם הוא נסע מסיבה לגיטימית. ישנם תושבים ארעיים בעלי תעודת זהות שמרכז חייהם בישראל. משרד הפנים לא מנפיק להם תעודת זהות ישראלית, שולחים אותם לקונסוליה והקונסוליה אומרת שהיא אינה יודעת.

יש הורים ישראלים וקטינים זכים. יש הורים ישראלים ששניהם ישראלים אבל התינוקות שנולדו בחו"ל עדיין לא נרשמו. הילדים לא מורשים להיכנס חזרה לארץ.

גברתי היושבת ראש, לדעתי זאת צריכה להיות החלטה הכי עניינית, לנתק את הקונסוליות הישראליות לאלה שייכים למשרד הפנים הישראלי. אדם שיש לו נלווה או ויזה של סטודנטים וכאלה, הם לא צריכים ללכת למשרד החוץ, הם צריכים ללכת למשרד הפנים כמו כל אזרח ישראלי. ודאי שישראלי שאשתו מחוץ לארץ לא צריכה ללכת לקונסוליה. לקונסוליה אין שום תפקיד. היא רק מכבידה והם עצמם בוכים שהם לא ערוכים, אין להם מידע ואין להם שום דבר.

העניין של ה-30 יום זה דבר חשוב מאוד. זאת פשוט גזירה מטומטמת. אזרח ישראלי נוסע מסיבות שונות, אפילו עסקיות והוא חייב להיות 30 יום בחוץ. מה זאת אומרת הוא ישראלי? מרכז חייו בישראל. הוא חייב להיות בחו"ל 30 יום כי אין לו דרכון ישראלי. היות ואין לו תעודת זהות ישראלית, או שיש לו תעודת זהות אבל אין לו דרכון ישראלי, למרות שאשתו וילדיו ומרכז חייו בארץ ויודעים את זה, שולחים אותו לקונסוליה והוא צריך להיות 30 יום.

הוא צריך להיות 30 יום בשביל לחזור? בהיגיון זה צריך להיות הפוך.

אם מרכז החיים בישראל והוא היה לפחות 180 יום בשנה בארץ ומרכז החיים של המשפחה בארץ, הוא צריך לצאת, ללכת לקונסוליה, לקבל אישור שזה המצב ואז לחזור.

במשרד הפנים יש את זה במחשב שהוא היה 180 יום.

יש אנשים שיצאו בפברואר ובתחילת מרץ ולא יכלו לחזור ויש כאלה שהם שם כבר ולא יכולים לחזור. את זוכרת שהיה סיפור עם הזוגות הלהט"בים, עם הפונדקאות? זה אותו סיפור. הקונסוליות סגורות וכל השירות הקונסולרי לא ניתן.

אם ינתקו את הקונסוליות ממה שמשרד הפנים צריך לטפל, אז הכול יהיה בסדר, חוץ מהבעיות שלא בסדר.

כתבתי. הנקודה הזאת היתה ברורה.

יש מחשב, יש מיילים.

תודה רבה. אני מוכרחה לומר שהדיון הופך להיות מפתיע מרגע לרגע. אני לא זוכרת דיונים שכולם היו סביב השולחן וכולם בעד אותו רעיון. יש דברים מבורכים בכנסת, יש גם רגעים של נחת.

ברשותכם, אתן לעורכת דין גבי לסקי בזום ואז אני אתן לחברי הכנסת.

אני מאוד מודה ליושבת ראש הוועדה על קיום הדיון החשוב הזה ולחברי הכנסת תמר זנדברג ואוסאמה סעדי על שיזמו אותו. באמת מדובר בעשרות אלפי זוגות שנקלעו למצב קפקאי. פתאום מחיי שותפות הם אינם יכולים להיפגש. שר התיירות פרסם היום שאין גם צפי שהשמים ייפתחו בחודש אוגוסט. כלומר, אלפי זוגות לא יוכלו להיפגש. ילדים לא יוכלו להיפגש עם ההורים שלהם והכול בגלל הנחיות הקורונה.

כמו שאמרה חברת הכנסת זנדברג, משרד הפנים בעצם קבעו חריגים לסגר הכללי ובתוך החריגים האלה הוכנסו משפחות, אבל רק סוג אחד של משפחות. הפסיקה כבר קבעה שאין בישראל הגדרה של מה היא משפחה. זאת אומרת, אנחנו יכולים להכיר בכל צורות המשפחה, אם זה משפחות חד הוריות, חד מיניות, או משפחות שאינן מתגוררות במשק בית משותף. משרד הפנים בחריגים החליט לא להכיר באף אחד מאותן משפחות, רק במשפחה נשואה, רשומה במשרד הפנים בישראל.

פניתי לשר הפנים בשם קבוצה גדולה של משפחות שרוצות להתאחד כדי שירחיב את החריגים בהנחיות ולא קיבלתי כל התייחסות. אני מפנה לפסק דין רוזנברג. צריך לעשות אבחנה - - - שאין לה פה כל מקום. אני מבקשת מהוועדה להרחיב את החריגים באופן כזה שיכלול את כל המשפחות. שנית, כמובן שכל המשפחות מוכנות לעמוד בתנאי הבידוד, הבדיקות, בדיוק כמו המשפחות הנשואות. המשפחה תיכנס והם יעשו את הבדיקות ואת הבידוד. אין שום סיבה למה משפחה אחרת לא תוכל לעשות את זה.

פנתה אלי משפחה שיש לה ילדה בת 8 שמתגוררת בארץ. אימא שלה נכנסת ויוצאת. ממרץ היא בחוץ. ממרץ ילדה בת 8 לא פגשה את אימא שלה כי אימא שלה לא יכולה להיכנס לישראל, כי במקרה ההורים שלה אינם נשואים.

בתוך המצב המשברי הזה מה שיש לנו זאת המשפחה. זאת התמיכה היחידה שיש לנו. לא יתכן שקו כחול גס עבר בהחלטה של מי הוא חריג ומי לא וקבע בעצם מי יכול להיכנס ומי לא.

דבר שני, הדברים אינם ברורים. לא ברור למי צריך לפנות. מי שנמצא בחריגים זה לא אומר שבאופן אוטומטי כבר יכול להיכנס לישראל אלא שהוא צריך לפנות למשרד הפנים. לפעמים במשרד הפנים אומרים שההחלטה של משרד הבריאות. במשרד הבריאות לפעמים אומרים שצריכים את משרד הפנים. אנשים שמתחתנים ומעבירים מסמכים לישראל כדי להיות רשומים וכדי לעמוד בחריג, הם גם צריכים להמתין זמן בלתי סביר כדי שיוכלו להיכנס לאותם חריגים וכדי שהנישואים שלהם יירשמו.

לכן אני מבקשת באמת להרחיב את הקריטריונים כך שבעצם יכללו את כל סוגי המשפחות וכל אחד יוכל לעמוד בתנאים האלה של הבדיקות והבידוד, על-מנת לאפשר למשפחות להתאחד חזרה.

תודה רבה.

חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה.

אני אחסוך מזמנכם. הסיפור הזה הוא סיור הומאני ממדרגה ראשונה. כולם סובלים ממנו. יש לי סיפורים גם על חברים שלי אבל אני אחסוך בזמן כדי לאפשר לאנשים לדבר.

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה.

ברשותכם, עוד סוגיה לגבי השינוי שעשה משרד הפנים ב-9.6. פניתי למשרד הפנים והם די נענו וב-9.6 נכנס לתוקף החריגים, משפחות, 180 יום בארץ וכדומה. אז הבטיחו לי שזה יהיה השלב הראשון כי זה מתייחס לאנשים שכבר רשומים בארץ. יש הרבה אנשים שהתחתנו בחו"ל. הם התחתנו עם אזרח זר והם נמצאים פה בהליך. זה הליך שלוקח הרבה זמן. יש צורך במסמכים, הוכחות וכדומה. עכשיו, כשהם הגיעו לשלב שבו בת או בן זוג כן יכולים להגיע לארץ, זה לא ניתן כי הם עדיין לא רשומים בארץ ועדיין נמצאים בהליך.

יש סיפורים כואבי לב. יש לי פנייה מאזרח ישראלי בן 29 עם סרטן בראש. אשתו בחו"ל עם ילדה והם לא יכולים להגיע לפה כי הם עדיין רשומים.

כי היא נמצאת בתהליך?

כן.

גם לי יש פניה כזאת.

זה פשוט נורא. אתה חסר אונים.

צריך להבין דבר פשוט וועדת קורונה יודעת את זה היטב. זה לא גל ראשון, לא גל שני ולא שלישי. זה אירוע מתמשך שיהיה איתנו הרבה זמן. לאנשים יש זכות לחיים אישיים, לחיים פרטיים, למשפחות וכדומה. לא נוכל לסגור את זה. צריך לאפשר לאנשים לנוע, להגיע לארץ ולהתאחד עם משפחות.

ההליך הזה של קבלת היתר חריגים זה סיוט. אני לא יודעת מי יכול להתמודד עם זה. כפי שאמר אייכלר, הקונסוליות בחו"ל סגורות. המענה הטלפוני לא קיים. זאת אומרת, יש אופציה אבל היא לא קיימת בפועל. אישור החריגים זה דרך משרד הבריאות שלא יודע לדבר עם משרד הפנים. זה מסורבל ברמה כזאת שזה לא עובד.

אנחנו צריכים לקבל החלטה. גברתי יושבת הראש, לא נחשפת לזה אבל בפייסבוק יש 600 זוגות. זה קורה בארץ, העולם השתנה. אנחנו צריכים לקבל החלטה ברורה לאפשר לאנשים להגיע ולהתאחד עם המשפחות. כמובן עם תנאי בידוד ועם כל ההגבלות. אבל מי אנחנו שיכולים להיכנס לאנשים לחיים הפרטיים?

חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה.

תודה רבה גברתי יושבת הראש. אני רק אוסיף לגבי המקרים ההומניטריים. יש באמת מקרים מאוד קשים. אנשים שצריכים לבוא ללוות קרובות וקרובי משפחה שזקוקים לטיפולים רפואיים קשים בארץ שלא יכולים להיכנס. יש כאן אבסורדיים, שאזרחיות ישראליות שנולד להן ילד בחו"ל והילד עוד לא רשום הוא לא יכול להיכנס לארץ. ממש אנחנו מגיעות לאבסורד ממש ברמת הזיה.

צריך להגיד שמקביל היו כמה וכמה אירועים שמשרד הפנים כן אפשר לאנשים שאינם אזרחיות ואזרחיות ישראלים כן להיכנס לארץ משום שאיכשהו הם כן נכנסו אצלו כמו מיני קטגוריות. למשל, קבוצה של אברכים מברוקלין.

מברוקלין? כולם היו ישראלים.

יש גם כאלה שלא היו ישראלים.

לא, אני לא מוכן לאנטישמיות פה ארץ. הם היו סטודנטים עם ויזת סטודנט. אף אחד לא נכנס לארץ בלי ויזת סטודנט. להגיד אברכים זאת אנטישמיות לא רק באמריקה אלא גם פה.

חבר הכנסת אייכלר.

אני לא אסכים לזה. כשאני יושב את לא תגידי - - -

חבר הכנסת אייכלר, סליחה. בואו נשאיר את הסולידריות - - -

אמרתי אברכים, מה לא בסדר בזה?

חברת הכנסת מיכאלי אל תשתתפי בוויכוח הזה. חבר הכנסת אייכלר אני אוציא אותך. תקשיבו רגע. קודם כל, כולנו יושבים סביב השולחן לאותה מטרה. חבל לייצר עכשיו מחלוקת במקום שאין. דבר שני, לא כל פעם שאומרים מישהו דתי אז זה ממקום של פוביה. יש פה הרבה מאוד דוגמאות שעולות על השולחן. תאמין לי, אני האחרונה שאתן לפגוע במגזר כזה או אחר. בואו נשמור על השיח במקום שכולנו מכוונים אליו. אנחנו רואים שזה חוצה מגזרים, שזה חוצה מגדרים. אנחנו כולנו לאותה מטרה.

חבר הכנסת אייכלר, על-מנת להניח את דעתך, אברכים וסטודנטים מבחינתי הם שני מגזרים שלומדים לצורך הדיון. אין לי שום דבר נגד - - -

יכולת להגיד סטודנטים, לא הייתי אומר כלום.

במקרה זה היה מדובר באברכים. לא אמרו פה ערבים, לא רוסים.

אברך זה לא קללה.

אני מסכים איתם. אם היתה אומרת סטודנטים הייתי אומר בסדר.

כמאמר המערכון הידוע, מה הוא קופץ? אין צורך לקפוץ.

אנחנו בעד סטודנטים ובעד המשפחות.

אני רק אומרת שיש פה הטיה. חייבים להיות קריטריונים הגיוניים לעניין אזרחות וקשר למדינת ישראל והאפשרות לאנשים להיכנס למדינת ישראל. זה מה שרציתי לומר. אני חושבת שבאיזה אופן צריך שהוועדה הזאת מאוד תזרז את משרד הפנים כי משום מה לוקח לו זמן בצורה שלא יכולה לקרות.

כבר אין לנו זמן.

זה לא רק הזמן, זה לא נמצא בחריגים.

אמרתי שכבר אין לנו זמן.

דוד אורעד ואחר-כך חברת הכנסת פלוסקוב ואחריה חבר הכנסת אבוטבול.

שלום לכולם. אני בן 32 מתל-אביב. שירתי 7 שנים בצבא כחובל, קצין בשייטת צוללות. אני משרת מילואים פעיל. אני גר בתל-אביב. בן הזוג שלי בחמש השנים האחרונות הוא יעקב. הוא לא אזרח ישראלי, הוא אזרח גרמני. מרכז החיים שלו בארץ. הוא נמצא פה על סמך ויזת עבודה של זוגיות. הוא עובד פה בגן ילדים, מדבר את השפה, מכיר את התרבות, מכיר את ישראל לרוחבה ולאורכה. ממש ישראלי לכל דבר. עכשיו יעקב נמצא בארץ אבל הוא מאוד רוצה לצאת החוצה כדי לבקר את אבא שלו שהוא חולה בגרמניה. דיברתי עם משרד הפנים. יעקב יכול לצאת מהארץ אבל להיכנס לארץ תהיה לו בעיה לחזור. יש מצב שהוא לא יוכל לחזור לפה, למרכז החיים שלו. זה הסיפור הקטן שלי אבל הסיפור הגדול יותר זה הסיפור של כל הקהילה הגאה בישראל. המדינה לא מאפשרת לנו להתחתן כמו שהרבה מאוד זוגות יכולים לעשות פה, לכן הקשר שלנו לא ממוסד וכל שנה אנחנו צריכים להילחם מחדש. בשגרה, המלחמה המתישה הזאת של לקבל שוב את הוויזה, בטח בזמן הקורונה, שאנחנו פשוט לא יכולים לחזור לפה. יש לי הרבה חברים ועוד הרבה מאוד זוגות שתקועים בחו"ל שלא יכולים לחזור לארץ. אם היה אפשר להסדיר את הדבר הזה ולקחת מאיתנו את כל העול הנפשי הזה ואת כל הפירוק הנפשי הזה, זה היה יכול להיות נהדר. תודה רבה.

אתם אתגר בתוך אתגר, אתם מכפילים בעצם את הקושי.

חברת הכנסת פלוסקוב.

תודה גברתי יושבת הראש. אני רוצה להגיד לכם שגם אני, כמו הרבה חברי כנסת, מוצפת פניות בנושא הזה בתקופת הקורונה. כמה מהמקרים כבר הועלו כאן ולא אחזור עליהם. אני מדברת על עולים חדשים שהגיעו ארצה ויצאו לחו"ל לסידור קטן, שאולי גם קשור לעלייה, והם לא יכולים לחזור לארץ כי אין מספיק שהם חוו פה לפני תחילת הקורונה.

על עולים חדשים זה לא חל כי הם מקבלים אזרחות מייד.

לא. אזרחות כן אבל את צריכה להוכיח שזה מרכז החיים שלך. הם עוד לא צברו מספיק ימים. אתם מבינים איזה אבסורד?

לפי דעתי צריכה להיות פנייה למשרד הפנים מטעמנו.

תכף נשמע אותם.

כנראה שהם יצטרכו לתגבר את אותה ועדת החריגים כי יש הרבה מקרים שהיינו יכולים לפתור אותם לפני או לוותר אותו לגמרי. כל נושא צריך להיות בגישה שונה. כל מקרה צריך ללמוד לגופו אבל כבר יש לא מעט מקרים שאנחנו צריכים לשנות את המדיניות של המשרד.

איך עושים את זה? לא צריך הרבה, פשוט לחשוב על כל מקרה בנפרד ולתת פתרון.

תודה רבה חברת הכנסת טלי פלוסקוב.

חבר הכנסת משה אבוטבול.

יש עשרות מקרים כאלה שאני מטפל בהם של אנשים שמנסים להגיע לארץ מכל מיני סיבות. לצערי, הסחבת היא מאוד גדולה. אני חושב שצריך לתת את הדעת לנושא הזה. אני מקווה שמשרד החוץ ומשרד הפנים וכל מי שאמונים על הבעיה הזאת יתנו את דעתם.

לגבי המקרה האחרון, לא הייתי פה אבל אין לי מה להתייחס. אני מתייחס ספציפית לכך שחייבים לעזור לכולם. בסופו של דבר, בואו לא נשכח, שהמדינה היא הבית של היהודים. כיהודים צריכים לאפשר לכל אחד לחזור לבית כשבחוץ קצת צר לו.

זה הבית של הישראלים.

אני מקבל. תומא הבינה למה אני מתכוון. התכוונתי שמי שצריך להגיע לפה ימצא את מקומו.

אין פה כוונות. בואו לא ניקח כל מילה.

לפני כמה דקות שחטתם את הרב אייכלר על איזה ניואנס, עכשיו שוחטים אותי. אתם יודעים למה אני מתכוון. כל אחד צריך לחזור לביתו הטבעי, נקודה.

יש זוגיות כזאת וזוגיות כזאת.

מי עכשיו דיבר על זוגיות? תירגעי. לא דיברתי על זה. היא מצאה עכשיו איך לנגח.

איזה עם אנחנו, גם כשאין על מה לריב אנחנו רבים.

הם מחפשים. תמיד יוליה מחפשת בנרות. הנה יוליה, יש לך חומר להיום. הכל היה רגוע, תירגעי.

יש פה מישהו ממשרד הפנים כדי שיענה?

יש לנו, תכף ניתן לו.

אנחנו נאסוף את הכול כדי שהוא יתייחס לכל מה שעולה ולא יתחילו התנצחויות. גם משרד הפנים וגם משרד החוץ נמצאים.

מעין, בבקשה. אחר-כך יובל ואחר-כך נעבור למשרדי הממשלה.

שלום לכולם. אני בזוגיות עם פדריקו שהוא איטלקי כבר 5 שנים. נולדו לנו שני ילדים ששניהם פחות משנתיים, בני 11 חודשים ו-23 חודשים. בסוף פברואר פדריקו טס לסידורים לעשרה ימים. השמים נסגרו והוא לא יכול לחזור. אנחנו כבר 4.5 חודשים בנפרד, תלושים, מפורקים. 135 ימים שאנחנו לא יחד, אני מגדלת את הילדים לבד, בקושי, בעצב. הוא מפורק שם לבד באיטליה. אני לא יודעת איך זה יכול לקרות שהזכות הבסיסית שלנו לחיות יחד כמשפחה לא מכובדת. אני מבקשת מכם בבקשה, תשנו את זה. תנו לנו להיפגש, תנו לנו להיות ביחד. אנחנו ממש שבורים. הילדים לא מבינים איפה אבא שלהם. אני קורסת תחת הנטל שלגידול שני תינוקות לבד. בבקשה, תגידו לי אם אתם הייתם יכולים לא לראות את הילדים שלכם במשך חמישה חודשים. זה הכול.

תודה רבה מעיין. אני חושבת שזה ממחיש בצורה מודגשת את הכאב ואת המורכבות של הסיטואציה. דווקא, על פניו, דוגמה קלאסית. שני אנשים שחיו כאן, נסע רגע החוצה והנה הוא לא יכול לחזור.

ענבל אורן, בבקשה ואחר-כך נשמע את משרד הפנים.

תודה רבה. אני מ"תנועת ישראל חופשית". אני רוצה להדגיש משהו שעדיין לא עלה כאן והוא מאוד מהותי. חשוב להבין שהזוגות האלה שאחד מהם לא מקבל את האופציה להיכנס לארץ, הם זוגות שחווים אפליה באופן סיסטמתי במדינת ישראל שלא נותנת לחלק מהזוגות להתחתן בה. יש פה המון זוגות שהרבנות פשוט לא מחתנת אז מדינת ישראל מסירה את ידיה מהזוגות האלה ואומרת להם שיחפשו איפה בעולם אפשר להתחתן ויחזרו אלינו עם איזו תעודה ממדינה אחרת.

זה פשוט לא עובד ככה. לפחות אחד מהם, שהוא אזרח או אזרחית המדינה, בחר בן או בת זוג ממקום אחר בעולם. או, יכול להיות שהוא ידוע בציבור כאן ופשוט מדינת ישראל לא באמת עומדת מאחורי הזוגיות שלהם כי הם לא התחתנו ברבנות, בין אם מסיבות אידיאולוגיות ובין אם הרבנות לא מחתנת אותם, אפילו אם הם נלחמו בשביל להתחתן בה. הדבר הזה מונע מהם היום, עם המשבר המטורף של הקורונה שמתקיים במדינת ישראל, לחיות את חייהם יחד. מדובר פה בקהילות עצומות. גם זוגות מעורבים אבל גם מקהילת הלהט"ב וגם זוגות שהרבנות לא רואה את הזוגיות שלהם כנכונה מספיק. זוגות שאחד מהם הוא יהודי לפי האב ואז אין להם היתרים להיות פה ולהתחתן פה. מדינת ישראל פשוט מסירה את ידיה מהזוגות האלה. חשוב מאוד שהדבר הזה יבוא לידי ביטוי בתקנות חרום שמתקינים כאן בתקופה הזאת. לא יכול להיות שהמדינה תוסיף חטא על פשע בזה שהיא גם לא נותנת לכל האזרחים שלה להתחתן, אבל גם תתעלם אחר-כך מהזוגיות שלהם באופן כל-כך מוחלט ופוגעני.

הנקודה ברורה. תודה רבה.

יש לנו בקשה נוספת ממובילת המאבק, פליאה קטנר. פליאה, רק אם יש להוסיף. אין טעם לחזור כי אנחנו רוצים לקבל תשובות. אני חושבת שהנקודה ברורה.

אני רואה שדיברו פה על זוגות נשואים רשומים וזוגות לא רשומים, זוגות עם ויזות למיניהם, זוגות של ידועים בציבור. למעשה, הקמתי את המאבק הזה מתוך הסיפור האישי שלי. אני ובן זוגי לא חיים באותה מדינה. ציינת קודם שאת לא מבינה את הזוגות שלא חיים באותו בית, אז הנה, גם לא באותה מדינה. יש אצלנו הרבה כאלה. אנחנו עושים את זה מהשיקולים שלנו. בן הזוג שלי ממש לא מעוניין להגיע לפה, לא מעוניין להשתקע, אבל אנחנו רוצים להיפגש. הוא התמיכה שלי והוא נותן לי את האנרגיה. הדמעות עומדות לי בגרון כשאני מדברת על זה. לא ראיתי אותו כבר מספר חודשים. האם יש פה מישהו שיכול לעבור תקופה כזאת קשה בלי לראות את בן הזוג שלו כל-כך הרבה זמן? אנחנו עוד איכשהו עושים שיחות וידאו. יש פה את ג'וש שבת הזוג שלו היא עיוורת. הם גם לא יכולים לעשות שיחות וידאו. הם גם נמצאים על הקו, הם גם זוג שנמצא על הקו. היתה תקופה בתחילת שנות האלפיים שהיה איזה חשש גדול מעובדים זרים שיגיעו לפה, אני זוכרת, בעיקר מרומניה. לי יש גם חברים ברומניה. כשאני רציתי להזמין אותם ומדינת ישראל נורא חששה מהצפה, יכולתי על-ידי הזמנה מבפנים ונתנו להם להגיע.

הרי לא מדובר על איזו הצפה, אנחנו מדברים על בני זוג. לכמה ישראלים יש בני זוג בחו"ל? אנחנו לא הולכים להציף את ישראל בקורונה. זה לא דבר שאפשר להשוות אותו לתיירים שנכנסים ואי-אפשר להשתלט על זה. אנחנו בני זוג, מישהו שמזמין אותך מבפנים. אני לא מבינה למה זה בלתי אפשרי. אני אפילו לא נכנסת לכל אלה שכן נשואים ושיש להם ידועים בציבור שרשומים בכל מיני מקומות.

אלה המקרים המובהקים יותר.

אני בכלל לא מבינה. אם ישראל נורא אוהבת דוקומנטציה, במקרים שלנו, תנו לנו להיפגש עם בני-הזוג. אתם רוצים שאותם זוגות שנמצאים על הקו יראו לכם כרטיס טיסה שהם יוצאים? בן הזוג שלי ישמח לעשות את זה. הוא מגיע משבדיה. תאמינו לי שהוא ממש ממש לא רוצה להשתקע בו. נורא טוב לו שם וגם יש לו ילדים. הוא במשמורת משותפת, אין לו שום סיכוי להשתקע פה. אני באמת לא מבינה למה אני לא יכולה לראות אותו.

היתה סדרת כתבות בגלי צה"ל בנושא שלנו. היה פה את רשות האוכלוסין מול משרד הבריאות. משרד הבריאות אמרו שאין שום בעיה להכניס לפה בני זוג. פתאום מור יוסף מביא איזה משפט שהתפקיד שלנו הוא לשמור על הזהות היהודית של המדינה. זה קצת הרגיש נורא מכוער.

אנחנו לא מדברים בשם אחרים. אנחנו נשמע את האנשים בעצמם, אז בואו תייצגו את עצמכם בבקשה.

אני רק רוצה להגיד לכם עוד משהו, שזה דבר שממש תפס את תשומת ליבי בצורה מאוד מכוערת. יש את הרישום כביכול של אנשים שיכולים לגשת לוועדת חריגים. רק זרים שמעורבבים רומנטית עם ישראלים מתבקשים להביא איזה ביטוח עם סעיף שלא קיים, עם סעיף קורונה. ביטוחים בישראל הם ביטוחים שעובדים בצורה שהם מכסים הכול מלבד החרגות. כלומר, אם את נכה ביד, אז יהיה כתוב שרק היד שלך לא מבוטחת. אז הביטוחים מכסים גם את הקורונה, אין החרגה לקורונה. הם מבטלים הכול אבל זה לא כתוב כסעיף אז בכלל אי-אפשר להביא את זה. רק זוגות, רק זרים שמעורבבים איתנו רומנטית מתבקשים להביא את הביטוח הלא קיים הזה. זה לא מופיע לתיירות מרפא, זה לא מופיע לאברכים, זה לא מופיע לסטודנטים ולא לאף אחד אחר. זה באמת מרגיש כמו מקלות בגלגלים לישראלים שאלה התמיכה היחידה שלהם.

אגב, ג'וש עצמו בת הזוג שלו היא עיוורת אבל הוא עצמו על הספקטרום האוטיסטי. אתם שמים פה רגליים לבעלי מוגבלויות. אני עצמי נכה 60%. איך אתם עושים לנו את זה?

פליאה, תודה רבה, הנקודה ברורה.

מכיוון שאנחנו מנהלים דיון אמיתי וענייני ואנחנו גם רוצים לתת פתרונות ענייניים, צריך להעלות את השאלה כפי שאתה מעלה אותה.

יש את המקרים המובהקים ששמענו עליהם ויש את המקרים האחרים בהם צריך להבטיח, לצורך העניין, שלא נייצר פה מציאות שבה אנשים כביכול ינצלו את זה כדי להכניס אנשים לארץ. אני לא אומרת את זה כחסם אלא מתוך המקום שגם לזה יצטרכו למצוא פתרון יצירתי. צריך לזכור שזה קיים ובתוך עמנו אנחנו חיים.

כדי שחבריי מרומניה לא יגיעו - - -

לא, את זה אנחנו צריכים לפרק.

פליאה, תודה רבה.

נעבור לשמוע את משרד הפנים.

כבוד היושב ראש, עוד נקודה אחת. קשישים שעלו לארץ, לא ראו את הילדים שלהם חודשים ארוכים. הם מתחננים שיתנו לילדים שלהם לבוא לשבוע שבועיים לבקר אותם. הם לא ראו אותם חצי שנה.

מי נמצא ממשרד הפנים?

אני ראש מנהל אוכלוסין.

יואל, לפני שאתה מתחיל את הדברים. אני אומר ביושר, וגם אין לנו הרבה זמן. אנחנו רוצים פתרונות. אנחנו לא רוצים שיסבירו לנו כמה זה מורכב וקשה. אני בעצמי שמתי את האתגר במקרים הפחות מובהקים. שמענו פה הרבה מאוד מובהקים אבל האתגר הוא גם במקרים הפחות מובהקים ממקום של לראות איך גם שם אנחנו יכולים לייצר פתרונות.

נשמח לשמוע אתכם, בבקשה.

שלום לך גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת וכל המשתתפים. אנחנו בתקופה קשה ומורכבת. כפי שאתם רואים אנחנו מנסים כל הזמן לאשר עוד קבוצות של חריגים, עוד מקרים שמגיעים אלינו. זה באמת בכוונה טובה. אין לאף אחד בממשלה איזו כוונה להפריד בין זוגות או לפגוע במישהו כזה או אחר, אז בואו נוריד את זה מהשולחן כי באמת אנחנו מחפשים פתרונות. אנחנו בתקופה שהשמים סגורים, כפי שציינת, שאין להכניס את מי שלא נכון להכניס למדינת ישראל.

אנחנו מקיימים התייעצויות מקצועיות בעיקר עם משרד החוץ ומשרד הבריאות לאורך כל הזמן ולאורך כל החודשים הקשים האלה.

למה שלא תוציאו את משרד החוץ מהמשוואה?

שנייה. בואו נשמע אותו ובסוף ניתן את ההערות כי אחרת אי-אפשר יהיה להגיע למשהו.

אנחנו כל הזמן מקיימים התייעצות מקצועיות ומנסים להקל. אנחנו מפרסמים כל הזמן באתר האינטרנט שלנו באופן הכי שקוף שיכולים את ההחרגות שאנחנו מוסיפים כל הזמן.

אני יכול להגיד לכם שהנושא של זוגות עם חיים משותפים נמצא על הפרק הדיוני אצלנו. אני מקווה מאוד שבימים הקרובים נוכל לתת בשורות בנושא הזה. זה לא משהו שנעלם מעינינו, כפי שכל המשתתפים פה - - -

בדיונים שלנו ובהתייעצויות המקצועיות אנחנו מנסים למצוא דרכים כמה שיותר פשוטות גם לנו וגם לאנשים שרוצים להגיע לכאן, או אנשים שמזמינים אנשים אחרים. לנסות למצוא כמה שיותר דרכים פשוטות כדי שזה יהיה פשוט לכולם. כמה שיותר פשוטות גם לנו וגם לאנשים שרוצים להגיע לכאן. לנסות למצוא כמה שיותר דרכים פשוטות כדי שזה יהיה פשוט לכולם. אנחנו מנסים לעשות את זה גם בעזרת הקונסוליות. קודם מישהו דיבר על הקונסוליות, אני חושב שהם עושים עבודה נהדרת.

מי שדיבר זה חבר הכנסת אייכלר שביקש כבר עשר פעמים שתשחררו את הקונסוליות, הן רק מעכבות.

שוב, אני חושב שזה לא נכון. להיפך, אנשים שנמצאים בחו"ל הרבה יותר נוח להם לפנות לקונסוליה במייל מאשר לחפש מישהו בישראל שיפנה ויסביר.

הקונסוליות סגורות.

המייל שלכם רחוק בדיוק כמו המייל של הקונסוליות.

חבר הכנסת אייכלר. בסוף אני רוצה לתת מהדיון הזה עם פתרון. אין לי שום כוונה להתנצח איתו. אני רוצה לשמוע את כל מה שיש לו להגיד עד הסוף ואם יהיו דברים שהם לא לרוחנו אנחנו נגיד מה אנחנו רוצים שיקרה. בואו ניתן לו לסיים, אחרת אנחנו רק בוויכוח.

רק למקד אותך. הנושא של הקונסוליות וכל הדברים האלה, זה נושא לכאלה שכבר נמצאים בתוך ההנחיות. נושא הדיון הוא משפחות שלא נמצאות כרגע בהחרגות מכל סוג. לא ידועים בציבור, לא זוגיות. כל מי שלא נשוי ורשום בארץ כדת משה וישראל, כרגע אתם דוחים על הסף כי זה אפילו לא בהחרגות. זה נושא הדיון.

גם יהודים ויש להם יהודים פה, מסרבים להכניס אותם לארץ.

כל מי שלא רשום במרשם האוכלוסין בארץ, כרגע נדחה על הסף, לא דנים אפילו.

יואל, אני מבקשת שתמשיך. אני אתייחס אחר-כך לכל הנקודות שעלו פה.

כפי שציינתי, אנחנו מנסים למצוא קריטריונים פשוטים ונכונים ומאוזנים. לגבי, למשל נשואים, אז מבחינת ראיות יש להם תעודת נישואין והרבה יותר קל לנו לכלול את כל הקבוצה הזאת באופן חריג ולא כל אחד מהם שיפנה לחוד ויעמיס על המערכת ואז לא נוכל להתייחס לאחרים שהם גם חריגים.

כפי שציינתי, לגבי הזוגות, אתם מתפרצים לדלת פתוחה. זה נמצא אצלנו כרגע בדיונים ואני מאוד מקווה שבימים הקרובים - - -

עברו ארבעה חודשים.

הפעם אחרונה שנתתם הנחיות היה ב-9.6.

אבל הוא אומר לך שעכשיו זה בדיון. מה זה בסתירה למה שהוא אומר? תקשיבו רגע. אתם עסוקים בשאלה למה הם שם ואני עסוקה במה הוא צריך לעשות מחר בבוקר כדי לתת פתרון.

כל עוד הוא נמצא בדיון וכל עוד הם מתייחסים במשרד הפנים לכל הנושא הזה כחריגים, אנחנו נהיה במצב הזה. פשוט צריך לשחרר. צריך להבין מה שאמרתי קודם. אני חושבת שכל חברי הכנסת יסכימו.

חברת הכנסת מלינובסקי, אי-אפשר כל פעם להגיע לאותה נקודה איתך.

הקורונה לא הולכת לשום מקום, את יודעת את זה.

אני מקווה שגם את תדעי כשנהיה בדיונים על המגבלות.

אז תשחררו כבר, תשחררו.

יואל, אני רוצה בפרקטיקה. עזוב אותך דיונים ופתרונות. יש לנו פה מקרים מאוד מובהקים. יש לנו אנשים שנשואים בנישואים אזרחיים. יתחילו תהליכים והם בחו"ל. אלה אנשים שלא צריך להמציא את הגלגל בשבילם. יש מסמך, מה הבעיה להעלות אותם? אנשים שהיו בזוגיות ויש להם ילדים. מבחינתי זאת ראייה. ילד זה משהו שאפשר לראות והוא רשום כאן והכול. למה לא לאפשר להם להגיע חזרה לארץ?

אני אומרת, קחו רגע ותתחילו מחר בבוקר במקרים המובהקים שאפשר לטפל בהם. אנחנו כבר גם כך ארבעה חמישה חודשים של סגירה. אחר-כך תמשיכו לדון על המקרים היותר מורכבים. אני יודעת שיש גם מקרים מורכבים, אבל בואו נתחיל במה שאפשר.

כפי שציינתי, את לגמרי מתפרצת לדלת פתוחה. אנחנו ממש במקום הזה. אני מקווה שבימים הקרובים אתם גם תשמעו על זה.

פדריקו של מעיין, יוכל להגיע בעוד שבוע? אני בפרקטיקה עכשיו. אני לא שופטת אתכם על מה שעשיתם גם אם יש לנו ביקורת. עכשיו, עוד שבוע, נוכל לדעת שהאנשים האלה יכולים לחזור חזרה לישראל?

אני לא חושב שזה המקום להתעסק במשהו פרטני. אנחנו ניתן את כל ההנחיות באופן כללי לגבי כולם, לגבי כל האוכלוסיות שבמצב של פדריקו ולא רק לגביו.

מבחינתי זה שם קוד, נתתי אותו כמקרה מבחן.

מתי הוועדה תוכל לקבל עדכון על נוהל חדש?

אמרתי, בימים הקרובים.

אנחנו נפנה בעוד שבוע.

אנחנו כבר דנים בזה ומנסים למצוא קריטריונים וראיות שיהיו קלים ופשוטים לכולם.

ראשית, היום יום שני, עד יום שני הבא שהוועדה תקבל דיווח מה הן ההנחיות ואיך האנשים האלה יכולים לממש את ההגעה שלהם לישראל.

אמרתי לך קודם, אבל אי-אפשר לשמוע כאן ברעש. אני לא מדברת על המקרה הספציפי של מעיין ובן זוגה. מבחינתי הם מקרה מבחן והם מייצגים את כל אותם זוגות שנמצאים במציאות הזאת. אותו דבר הסיפור של דוד אורעד. הקבוצה הלהט"בית היא אתגר בפני עצמו אבל בתוך הסיפור היא אתגר כפול. לראות איך מוצאים את המנגנון שמאפשר להם גם להתאחד מחדש. כל אותם אנשים שיצאו לרגע לעשות עסקים או יצאו לטייל בחו"ל, כל אחד עם הסיפור שלו, ולא יכולים לחזור חזרה לארץ. תיקחו את המקרים המובהקים האלה. יש לכם שבוע. תגבשו הנחיות. אנחנו נרצה דיווח לגבי זה ואחר-כך תוכלו להמשיך עם המקרים היותר מורכבים.

אגב, אני מקבלת מהיועצת המשפטית של הוועדה שגם הידועים בציבור הם מקרה מובהק כי הם בדרך-כלל מוכרים בארץ לזכויות משפטיות מסוגים שונים, לרבות זכויות כלכליות שמחייבות רישום והצהרה. גם בהם אפשר לטפל. בקיצור, לקחת את כל מה שאנחנו יכולים, לזהות אותו באופן מוחשי ולשחרר את זה כבר בשבוע הקרוב. בסדר?

אין בעיה, אנחנו נעדכן. אני רוצה להבהיר שאנחנו לא עושים אבחנה בין ידועים בציבור מאותו מין או משני המינים. שניהם ידועים בציבור והדין לגביהם יהיה אותו דבר.

קודם כל, מצוין, אני שמחה על האמירה. נשמח לראות את זה כבר בהנחיות שיצאו בימים הקרובים.

תודה רבה לך יואל.

מישהו בזום ביקש להתייחס?

האמת שהוא ענה על חלק מהדברים ואני מחכה לראות מה יהיה. התיקון שהיה לפני איזה חודש של החריגים, של נשואים ומעל 90 יום והקריטריונים המאוד קרים האלה, לנו אין את הזמן הזה לחכות שהקורונה תיגמר.

מנשה, הדברים ברורים. הוא נתן תשובות ואנחנו נעקוב. תוך שבוע אנחנו מבקשים שההנחיות יגיעו לשולחננו. לא עדכון אלא הנחיות. אנחנו רוצים לדעת שהדברים קורים.

אני מאחלת לכם איחוד במהרה בימינו אנו.

מה עם זוגות כמונו שנמצאים על הקו?

אמרתי ואני אומר גם כאן. ביקשתי שתוך שבוע יתנו את המענה למקרים המובהקים כי אפשר פשוט לשחרר אותם. בדיונים שלהם יתייחסו למקרים היותר מורכבים.

ברשותכם, אני רוצה לסכם.

אף מילה לא נאמרה על האזרחים הישראלים שסובלים ממשרד הפנים וממשרד החוץ. זאת ועדת קורונה או ועדת מגדרים?

לא הבנתי את השאלה, תחדד לי.

אני רוצה תשובה ממשרד הפנים למה אדם צריך להיות בחו"ל 30 יום אם הוא יצא מהארץ.

לא, הוא אמור לתקן את זה. ההנחיות החדשות אמורות לתקן את זה.

הוא לא דיבר על זה מילה.

יואל, מה שלי היה מובן מאליו, יכול להיות שלך ולאחרים לא היה מובן מאליו. תתייחס לעניין של השהות.

את צודקת, זה נבחן. ניתן את כל התשובות בשבוע שביקשת.

לי זה היה ברור. אני יודעת שכשאני מבקשת הפתרון צריך להיות מלא.

אתם רוצים נציג של משרד החוץ, למרות שמשרד הפנים אומר שהוא יפתור?

מי הנציג של משרד החוץ?

אני.

בבקשה, התייחסותכם לטענות שהועלו כאן.

אני מצטרף לכל מה שיואל אמר. מאחר ואנחנו מכירים את הקריטריונים, אנחנו מתייעצים ברמה היום יומית. בהחלט הנושא של הזוגות הוא בראש סדר העדיפות שלנו. כולנו מבינים את הכאב וכולנו מבינים מה זה זוגות נשואים, מה זה זוגות ידועים בציבור ומה זה זוגות חד מיניים. כולנו רוצים למצוא לכולם פתרון. אני מצטרף ליואל, בימים הקרובים אני מניח שיהיה פתרון והוא גם יפורסם.

אני רק חייב לענות לחבר הכנסת אייכלר לגבי הקונסוליות. קודם כל, בקונסוליות יש את כל האמצעים שיש ברשות האוכלוסין. אחד לאחד אותן מערכות. המטרה של הקונסוליות היא להנגיש את השירות למי שיושב בחו"ל. אין טעם שהם ינסו לתפוס מחוץ לארץ את רשות האוכלוסין בארץ, שגם ככה הם עמוסים, שגם כך עובדים בקפסולות. אנחנו עובדים בקונסוליות ונותנים את השירות. גם בנציגויות אנחנו עובדים בקפסולות, במשמרות, שלא יהיה מצב של הדבקות ואז ניאלץ לסגור לגמרי את השירותים.. אנחנו עובדים בשתי משמרות. הקונסוליות עובדות, המדורים הקונסולריים עובדים, אמנם ב-70% אבל עובדים כל הזמן.

עוד פעם, אנחנו רוצים להנגיש את השירות למי שנמצא בחו"ל כדי שיהיה לו הרבה יותר קל. הקונסולים מקבלים את ההנחיות שפורסמו לכם ושפורסמו לציבור. אנחנו עובדים איתם ברמה היומיומית ואנחנו עובדים איתם כל הזמן כדי לתת תשובות לאנשים. אני חייב להגיד שחלק מהדוברים שהיו פה, הדוברים האישיים, אנחנו טיפלנו במקרים האלה באופן פרטני וחלקם קיבלו תשובות.

ילדים נושאי דרכונים זרים שההורים טרם הספיקו לרשום אותם.

ילדים של אזרחים ישראלים שלא נרשמו, מהרגע הראשון אפשרנו להם להגיע לישראל באופן מיידי בלי רישום בנציבות, עם הדרכון אמריקאי, או דרכון גרמני או כל דרכון אחר. מהרגע הראשון זה היה.

זה ממש לא קרה בפועל, ממש לא.

זה אומר שאם יש לנו מקרים של ילדים שנמצאים שם והם פשוט לא רשומים אבל הם ילדים להורים ישראלים, אפשר להעביר לכם ותטפלו בהם?

בהחלט.

ובלבד שיש לו תעודת לידה מאומתת שאפשר לראות שזה הילד של האזרח. הם מציגים תעודת לידה ואת הפרטים של ההורים ומקבלים מכתב עליה למטוס וכניסה לישראל באופן מיידי. זה היה מהרגע הראשון ולא עוכב אפילו פעם אחת.

אני מבקשת ממך, בדומה למה שביקשנו מיואל. אנחנו מבקשים שתהיו זמינים, שתפשטו את התהליכים כלפי האזרחים. אנשים מאוד מבולבלים גם ככה עם אובר אינפורמציה והנחיות בכל מדינה. נשמח שלפחות הגישה אליכם תהיה הרבה יותר פשוטה ונוחה לכל מי שיצטרך.

לסיכום הדיון, אני מבקשת שתוך שבוע נקבל מהקונסוליה וגם ממשרד הפנים את ההנחיות החדשות ואת הפתרונות שהם נותנים לכל אותם זוגות שכרגע מפוצלים ומשיבים את בני הזוג חזרה לישראל. אם יש מקרים של ילדים שיש להם תעודת לידה מאומתת והם ילדים של ישראלים, שיוכלו בעצם להגיע. אנחנו נפנה אליהם את הבקשות כדי שהפתרון יהיה גם כן מיידי. אנחנו מבקשים מכם לקיים דיונים לגבי המקרים היותר מורכבים דוגמת המקרה ששמענו כאן ותמצאו את הדרך לתת גם להם את הפתרון.

תודה רבה לכולם.

יש הורים קשישים שצריכים להיכנס שלא נותנים להם להיכנס.

קשישים שהילדים שלהם רוצים לבקר אותם. על זה לא דיברו.

נבקש את זה במכתב הנלווה, חבר הכנסת אייכלר.

תודה רבה. הישיבה ננעלה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.