פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
29/6/2020


09/08/2020
09:30
מושב ראשון


פרוטוקול מס' 3
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שני, ז' בתמוז התש"ף (29 ביוני 2020), שעה 10:48

יישום ואכיפה של חוק למניעת הטרדה מינית, (תיקון מס' 10) התשע"ד- 2014 - חוק הסרטונים

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
עאידה תומא סלימאן

היבה יזבק
סונדוס סאלח
יואב סגלוביץ

רפ"ק גלעד בנט - מ"מ ראש מדור אסטרטגיה ושותפויות, חטיבת הסייבר, סיגנט, אגף החקירות והמודיעין, המשרד לביטחון פנים

איילת אורנשטיין - רמ"ד נפגעי עבירה, המשרד לביטחון פנים

סג"ד ניקול אנגלנדר - יוהל"ן, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים

שרון רובינשטיין צמח - עו"ד, עוזר היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

ד"ר בת--עמי ברוט - ראש יחידת הסיוע הארצית לנפגעי עבירה, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

יעלה הראל - עו"ד, מחלקת הסייבר, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

ליאנה מגד - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

איתי נעמן - עו"ד, ממונה ארצי, נפגעי עבירת מין, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים

ד"ר נאוה כהן אביגדור - ממונה מערך מאו"ר, יחידת 105, המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי

איריס בן יעקב - ממונה על חינוך למיניות ולמניעת פגיעה, משרד החינוך

תמי אומנסקי - מנהלת תחום המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, משרד החינוך

בלה רדונסקי - עו"ד, ייעוץ משפטי, מחוז חיפה והצפון, משרד החינוך

ד"ר יעל פרואקטור - הרשות לקידום מעמד האישה

כרמית פולק כהן - עו"ד, היועצת המשפטית, המועצה לשלום הילד

נורית יכימוביץ - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

שולה אגמי - מנהלת תחום מעמד האישה והטרדות מיניות, מרכז השלטון המקומי

איילת רזין בית אור - עו"ד, היועצת המשפטית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

הלה נויבך - עו"ד, מנהלת תחום מניעת הטרדה מינית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

ים קטאל - שיתפה בסיפור אישי

גלי עציון - עו"ד, מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה, נעמ"ת

יעל מרים סיני - שדולת הנשים בישראל

איילת גלילי - עו"ד, לשכת עורכי הדין

יונתן בן חורין - איגוד האינטרנט בישראל

אביב יהלום - מייסד וחבר עמותת אסל"י, ארגון סרט לבן ישראלי

אלון ספיר - מועצת התלמידים הארצית

ענת מימון

דלית אזולאי

אהובה שרון, חבר תרגומים


יישום ואכיפה של חוק למניעת הטרדה מינית, (תיקון מס' 10) התשע"ד- 2014 - חוק הסרטונים

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. אני מתנצל על העיכוב אבל זה בגלל שהייתי בוועדת הכנסת בדיון על העברת נושא לדיון בוועדה.

היום ה-29 ביוני 2020, ז' בתמוז תש"ף. הנושא שעל סדר היום הוא יישום ואכיפה של חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 10), התשע"ד-2014 – חוק הסרטונים.

מדובר בחוק שעבר בשנת 2014 שנוגע לפרסום תצלומים, הקלטות, סרטים בעלי אופי מיני ללא הסכמת המצולם והפיכתו לעבירה על החוק למניעת הטרדה מינית. בעבר, כאשר מתלוננת או מתלונן היו פונים למשטרה בנושא כזה, היו מפנים אותם לחוק להגנת הפרטיות שכמובן שהוא הרבה יותר מצומצם מבחינת יכולות האכיפה שלו ומבחינת העניין שרשויות האכיפה גילו בנושא. את התיקון הזה הובילה חברת הכנסת יפעת קריב והיא נשארה מחוברת לעניין ולתיקון שהיא העבירה. התיקון נולד בעקבות סיפור אישי שאני נחשפתי אליו גם בשיחות שלי עם יפעת. אותו סיפור של בחורה שהסכימה להזדהות ולהיחשף, ולהיחשף גם כאן, ולתאר את השינוי שהיא עברה ואת היכולת להשתקם דווקא כתוצאה מזה שמבינים שהחברה פועלת כנגד האירועים האלה.

אני חושב שאולי ראוי לפתוח דווקא בסיפור האישי. היא הסכימה לדבר בפתח הדיון בוועדה. היא נמצאת אתנו בזום? ים? אני אשמח שכרקע תספרי את הסיפור האישי שלך בקצרה וכיצד העניין הזה ותיקון החקיקה השפיע וזאת עוד לפני שנשמע את הנתונים שיאמרו לנו בכמה מקרים באמת טיפלו וכמה הנושא הזה מקבל אכיפה בפועל בשוטף.

ים, את אתנו? אנחנו לא שומעים אותה.

בינתיים נתחיל עם איזושהי סקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

תודה רבה, בוקר טוב. אני חוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת. זאת פעם ראשונה שאני מתבקשת להציג מסמך שכתבתי לפני שנתיים. המסמך המלא נמצא באתר מרכז המחקר והמידע. בגלל שהמסמך נכתב ב-2018, אני פחות רוצה לדבר על המספרים אלא יותר על האחוזים.

גם הוצאתם איזשהו עדכון.

הוצאנו עדכון מאוד חלקי, רק על הדברים שיכולנו להציג עליהם מידע זמין. אולי בסוף אני אומר על זה כמה מלים. עיקר הדברים המעניינים בעיני נמצא בשאלות כמו מי הם החשודים, מי הם הקורבנות ותכף אני אפרט מעט אחוזים.

אם אנחנו שואלים את עצמנו מי הם החשודים בתיקי העברת סרטונים, אנחנו יכולים לראות בנתונים שנאספו בארבע השנים הראשונות לחוק שרוב גדול מאוד של החשודים הם קודם כל גברים, ודבר שני, הם בגירים. אם אנחנו שואלים מי הקורבנות, אנחנו מדברים כאן בדרך כלל, או כמעט תמיד, על נשים, נערות וילדות כאשר חצי מהנשים הקורבנות הן קטינות. קרוב לחצי. זה גורר שאלות על התפקוד של משרד החינוך וגם של מוקד 105 שמטפלים בקטינים.

עוד נושא מאוד מעניין שעולה מהנתונים, הוא מענה של המשטרה לשאלה ששאלנו אותה אז והיא כמה חשודים נרשמים בתיקי הפצת סרטונים. מסתבר שכמעט 90 אחוזים מהתיקים, נרשם בהם חשודם אחד. אם אנחנו שואלים את עצמנו מה מהות העבירה או מה גודל הפגיעה - הפגיעה גדלה ככל שההפצה גדלה. יש לנו כאן סיטואציה שסרטון או תמונה מועברים מאדם לאדם וכל אדם בשרשרת יכול להעביר בעצמו.

גם כל אדם בשרשרת הוא עבריין על פי החוק, אם אני לא טועה.

נכון.

זו הצגה משפטית.

מבחינה משפטית אפשר להתייחס לכל אדם בשרשרת כעבריין. חשוב שהציבור ידע זאת. גם מבחינת הגעה לאיש הקצה.

על הצד המשפטי אני לא ארחיב. אני כן יכולה לומר שעיקר הפגיעה נובעת מהפצה רחבה ואני יכולה בהקשר הזה לספר סיפור קטן בו נתקלנו, מקרה שאירע בדנמרק, תוך כדי הכנת העבודה. נתקלנו בסיפור בו הוגשו באירוע אחד של הפצת סרטונים יותר מ-1,000 כתבי אישום על אותו אירוע. כאמור, מספר החשודים בתיקים במשטרת ישראל הוא כמעט תמיד אחד ובמעט מקרים קצת יותר מאחד. כמה בודדים.

מה עם הטיפול בתיקים. יש לנו מקרים בהם הפצת הסרטונים היא העבירה היחידה ויש מקרים שבהם יש עבירות נלוות. ברוב המקרים יש עבירות נלוות, לפעמים חמורות יותר מהפצת סרטונים. יכול להיות למשל תיק שיש בו גם אונס וגם הפצת סרטונים ואז הפצת הסרטונים תהיה עבירה משנית. אם אנחנו מנתחים את הנתונים רק של התיקים בהם הפצת הסרטונים היא העבירה היחידה, אנחנו יכולים לראות ש-84 אחוזים מהתיקים נסגרו – על פי נתוני ארבע השנים הראשונות – והעילה העיקרית לסגירה, ב-70 אחוזים מהמקרים, היא עילת עבריין לא נודע.

לגבי מידע מעט יותר עדכני שאספנו לקראת הדיון. יש לנו נתונים זמינים ממוקד 105 כאשר מספר הפניות, בין 2018 ל-2019, הוכפל, מ-216 פניות ל-456 פניות, אפילו טיפה יותר מאשר הוכפל. בנתוני פרקליטות, מצאנו בחופש המידע ששווקו לבקשת גורם אחר, אנחנו יכולים לראות שמאז שהחוק נכנס לתוקף, נפתחו בפרקליטות 34 תיקים ומעניין לציין שחצי מהם נפתחו ב-2015 ומאז ירד המספר.

כמה פניות היו ב-2019? מתוך 457 נפתחו 34 תיקים.

לא. התמונה קצת יותר מורכבת. אני אסביר. הנתונים האלה לא לגמרי אמורים להתכתב אחד עם השני כי אלה נתונים חלקיים.

אלה פניות ולא תלונות.

הנתונים על מוקד 105, אלה נתונים על קטינים בלבד שפנו למוקד בגלל עבירת הפצת סרטונים. יכול להיות שיש תיקים שנפתחו

אלה מספרי אירועים שנפתחו במוקד.

פניות כאלה למוקד הן לא בגדר תלונה אבל מה קורה עם פנייה כזו? אנחנו מדברים כאן על מאות פניות. הפער בין המספרים לא מתכתב. 457 פניות בשנת 2019 ושני תיקים שנפתחו בפרקליטות, זה פער קצת גדול. מה קרה עם שאר 455 הפניות?

אני אתייחס למה שאנחנו עושים במוקד 105, ככל שזה קשור אחר כך למשרד המשפטים ולמשטרה. אני אתייחס ל-105, למוקד.

הפער בין 2018 ל-2019 הוא מובן אבל המוקד נפתח ב-6 בפברואר 2018 ובשלב הראשון לא עבד 24/7. רק ב-19 בנובמבר 2018 עברנו לעבודה מסביב לשעון, 24/7.

המגמות שצוינו, ואני יכולה גם להרחיב לגבי מגמות נוספות.

אתם עובדים בכל השפות?

כן.

מסביב לשעון בכל השפות?

יש מענה בערבית ויש מענה בשפות נוספות.

מסביב לשעון.

כן. אנחנו יודעים לתת מענה וגיבוי לכל צורך, גם בשפות נוספות.

המגמות שאנחנו רואים ב-101 הן מגמות קשיחות פחות או יותר. זאת אומרת, אפשר לדבר על אותן מגמות מתחילת המוקד ועד היום. אם אני קופצת ועוברת למגמות, באמת עד היום מוקד 105 טיפל בכ-17,000 אירועים בכל טווח הפגיעות בקטינים במרחב המקוון. אנחנו הכתובת הלאומית לפגיעות בקטינים ברשת, בין אם אלה פגיעות שהן ברף האזרחי, לא עוברות את הרף הפלילי – חרם, נידוי, שיימינג, ביוש ובריונות – וכמובן כל הרף הפלילי שבתוכו נופל הנושא של הפצת תמונות וסרטונים. זאת אומרת, מתוך כ-17,000 אירועים, כשישה אחוזים, מתחילת המוקד ועד היום - זה נתון שעלה בשנתון של 2019 אבל הוא רלוונטי עד היום – אלה אירועים של הפצת תמונות וסרטונים מיניים.

זאת אומרת, מתוך ה-457 רק שישה אחוזים הם בנושא של הפצת סרטונים?

לא.

או ש-457, זה השישה אחוזים.

כן. זאת אומרת, שישה אחוזים מכלל ה-17,000 הם בתחום הזה ובחלוקות אנחנו רואים מגמה קשיחה. רוב האירועים שאנחנו מקבלים מתייחסים לפעילות שהייתה בווטסאפ ובאינסטגרם. כאן אני חייבת לומר שלא שאלה זירות מסוכנות יותר אבל באופן טבעי ילדים ובני נוער נמצאים שם יותר.

מה את עושים עם הפניות? עם אותן 457 פניות.

ככל שמתקבלת פנייה, חשוב להביא איך המוקד הזה פועל. מוקד 105. בקו הראשון יש שוטרים שעברו הכשרה ייעודית לעולמות התוכן האלה. מקבלים את הפנייה וממפים אותה. המוקד עוסק גם בהסרת תכנים, גם באכיפה וגם בהפניה לטיפול הלאה, ככל שצריך, במערכות השונות. יש בתוך המוקד –וזה מה שהופך אותו בין היתר לייחודי בעולם – דסק שותפויות. בדסק השותפויות יושבים נציגים בכירים של חיזוק וקידום קהילתי, משרד החינוך, משרד הרווחה, משרד המשפטים, משרד הבריאות, כמובן משטרת ישראל שנותנת את המעטפת כולה. זה מוקד משטרתי אזרחי. ברגע שהתקבלה פנייה והיא ממופה, היא עוברת לטיפול מיידי.

סלחי לי, אבל אני רוצה לרדת לרזולוציה קצת יותר ברורה. 457 פניות התקבלו בשנת 2019. אם תוכלי למפות לי את הטיפול באותן 457 פניות ומה עשו. שבע פניות העבירו למשרד החינוך, חמש פניות העבירו למקום אחר. מה קרה לאותן 457 פניות בנושא הזה.

אני יכולה להתייחס למגמות שמייצגות את האירועים שאנחנו פותחים. מעבר לכך, יש אירועים שבאמת חלק גדול מהאירועים מוגדרים אצלנו כאירועים משולבים. אנחנו רואים באירועים האלה גם פן פלילי וגם פן אזרחי. במסגרת הפן האזרחי, דברים עוברים לטיפול במשרדים הרלוונטיים. במסגרת הפן האכיפתי, משטרת ישראל ומשרד המשפטים מטפלים.

את יודעת למפות לי את ה-457 פניות?

לא כרגע. אני יודעת למפות את המגמות.

כמה זמן ייקח למפות אותן? אני מניח שיש לכם מערכת ממוחשבת לפניות האלה.

יש לנו מערכת ממוחשבת לפניות האלה. כן חשוב לי לציין את המיפוי של האירועים שאנחנו מקבלים. 90 אחוזים מהם הם אירועים שאנחנו רואים אותם כאירועים משולבים פליליים אזרחיים. רוב המדווחים הם הורים, לאחר מכן הנפגעים עצמם ולאחר מכן - - -

הרי בשנת 2019 נפתחו רק שני תיקים. אם 90 אחוזים מ-457 פניות הם משולבות פלילי ואזרחי, איך יכול להיות שנפתחו רק שני תיקים?

אני יכולה להשלים את התמונה. הנתונים האלה הם רק נתוני פרקליטות. יש גם הרבה מאוד תיקים שנפתחים במשטרה.

בהמשך אני אתן להם להתייחס.

מהם נגזרים גם כתבי אישום שמוגשים על ידי מחלקת התביעות המשטרתית. זאת אומרת, מספר כתבי האישום בפועל הוא יותר גדול.

כתבי אישום שהוגשו ב-2019, אני מניח שהם על אירועים שקרו ב-2018 ואחורה. עד שהתיק עובר למצב של כתב אישום, יואב בוודאי מכיר את התהליך, זה לא קורה תוך זמן קצר בדרך כלל ובטח גם בתיקים כאלה.

אם תוכלי, נאוה, אפילו בטלפון, תוך כדי הדיון, להשיג עוד נתונים – זה יהיה טוב. אם לא, תעבירי לנו בהמשך.

מן הסתם זה יהיה בהמשך.

יש עוד משהו שחשוב לומר בהקשר הזה מבחינתנו. מתייחסים לאירועים האלה באמת במלוא החומרה. הפניות מגיעות מכלל החלקים בחברה ומכלל המגזרים. אלה לא אירועים ייחודיים למגזר כזה או אחר. כפי שאמרתי, אנחנו גם עוסקים בהסרת תכנים, גם באכיפה וגם מפנים לטיפול. המוקד הזה היום הוא תחת אחריותה של השרה לחיזוק ולקידום קהילתי והיא באמת רואה בנושא הזה חשיבות עליונה. התחלנו עבודת מטה כדי להרחיב את המענים בפן האזרחי.

את יכולה לתת נתונים לגבי הסרת תכנים? כמה פניות היו לכם להסרת תכנים?

לא. כל הנושא של נתונים, של פעילות אכיפתית משטרתית, אני אזרחית, עובדת המשרד לחיזוק וקידום קהילתי.

אבל את אומרת שאתם מטפלים בהסרת תכנים. כמה פניות היו לכם כדי להסיר תכנים? ניקח כדוגמה את שנת 2019. כמה פניות להסרת תכנים יצאו מהמוקד?

זאת בקשה שנעביר אותה הלאה ונגיש את הנתונים.

לפני שאני עובר ל-ים, כי היא עכשיו התחברה ואחר כך אני אתן למשרד לביטחון פנים להתייחס, אני כבר אומר לך שאני אבקש – אני חושב ששבוע זה מספיק זמן להביא את כל הנתונים האלה, בעיקר אם יש לכם מערכת ממוחשבת – לקחת רק את 2019. 457 הפניות האלה, מה קרה אתן, מה עבר לפנייה להסרת תכנים וגם מבחינה תוצאתית. אם פניתם 100 פניות להסרת תכנים, כמה תכנים באמת בפועל הוסרו. מה התוצאה הסופית.

ים, את אתנו?

כן. אני אציג את עצמי. אני ים. בשנת 2013 הייתי הנפגעת הראשונה מהפצת סרטונים. חברתי ליפעת קריב ויזמנו ביחד את החוק הזה שהוא מאוד מאוד חשוב לנו עד היום. עד היום אנחנו מספרות ומדברות על החוק ועל התופעה הזאת בכל מקום אפשרי.

מאז אני השתקמתי. עברתי תקופה לא קלה מאז. היו לי ניסיונות לשים קץ לחיי אבל ברוך השם לקחתי את זה והשתקמתי והיום אני מרצה ואני נפגשת עם המון בני נוער בכל הארץ. אני בעצם נפגשת עם תיכוניסטים ומרצה על התופעה הזאת ועל מה שקרה לי. אני מספרת להם את הסיפור שלי. אני רואה את השינוי ומה שהם מרגישים אחרי שהם שומעים את הסיפור שלי, אחרי שהם פוגשים נפגעת עבירה. יש הרבה דברים שהם לא מסוגלים גם לספר למורים, לרכזות, לאנשים מבוגרים, והם מחכים בסוף ההרצאה וניגשים אלי ומספרים לי שגם הם עוברים דברים כאלה.

התופעה הזאת ממש גדלה. אני חושבת שהדבר היחיד שיכול לעצור אותה זה באמת כמה שיותר לבוא ולדבר על זה ולספר. זה שאני מופיעה ומדברת על זה ומספרת את זה לתיכוניסטים שגם הם עוברים כרגע דברים כאלה, הם ממש מבינים ויוצאים שונים. לא מספיק מדברים על זה. אני ממש מאמינה שצריך להגיע לכמה שיותר תיכונים ולכמה שיותר מקומות.

חברתי לדנה דבורין ויש לנו הצגה שיצאה על הסיפור שלי, בה גם אני משתתפת. בהצגה מסופר הסיפור שעברתי כאשר האקס שלי הפיץ את הסרטונים שלנו ברשת.

כל הכבוד שאת מסכימה להיחשף כך. אני חושב שזה ממש ממש לא טריביאלי. העובדה שאת מסכימה לקחת את הנושא הזה, באמת הובילה לתיקון הזה. היא הובילה לתיקון הזה ברמה כזאת שאני לא יודע, ואי אפשר לדעת, לכמה באמת עזרת אבל בוודאי עזרת למאות רבות של אנשים.

מעניין אותי לדעת. אמרת שאת מרצה בפני תיכוניסטים. זה משהו מאורגן עם משרד החינוך או משהו וולנטרי שאת עושה?

אני בעצם עושה את זה יחד עם לירון שמם שהיא עיתונאית. היא מלווה אותי מהרגע הראשון שקרה לי המקרה. אנחנו עובדים עם הרבה בתי ספר. מזמינים אותנו. זה לא משהו מאורגן. אני ממש אשמח אם אפשר יהיה באמת לארגן את זה באופן יותר מסודר זאת הרצאה של שעה וחצי. זה יותר עובר מפה לאוזן. לדעתי זה מאוד חשוב. זה דבר שבאמת יכול להביא שינוי בתודעה.

זה משהו שהוא וולנטרי לפי רצון מנהלי בתי הספר שמזמינים אותך.

כן. מזמינים אותי מכל מיני בתי ספר, מכל מיני בתי ספר תיכונים, וכבר קרה שכמה פעמים הגעתי לאותו תיכון, לכל השכבות. אני מקווה להגיע לכמה שיותר תיכוניים כי באמת אני רואה שינוי. אחרי כל הצגה ואחרי כל הרצאה, ניגשים אלי ילדים שחווים את אותו הדבר או שגם לא את אותו דבר. זאת לא חייבת להיות הפצת סרטון. זה יכול להיות שיימינג כלשהו ולצערנו זה קורה כל כך הרבה ולא תמיד יש להם את האומץ לבוא ולספר למישהו מבוגר. הם ניגשים אלי אחרי ההרצאה ומדברים אתי ומספרים לי. אני עושה להם שינוי, משהו במוח, והם מבינים שעדיין יש את הדרך להמשיך ועדיין אפשר לצאת מכל דבר, מכל החושך הזה. אני מראה להם דוגמה, את עצמי.

יפה. כל הכבוד. תישארי אתנו להמשך הדיון. יכול להיות שיהיו לנו שאלות.

משרד החינוך, קחו בחשבון שבהמשך אני אבקש מכם התייחסות לעניין הזה אבל אני רוצה עכשיו לשמוע את המשרד לביטחון פנים, סביב הנתונים ובאמת בואו ניקח את שנת 2019 כדוגמה דרכה אולי נתחיל לרדת לרזולוציות.

נמצא אתנו כאן רב-פקד גלעד בנט.

כן. אני ממלא מקום ראש מדור אסטרטגיה ושותפויות בחטיבת הסייבר, סיגנט, במטה הארצי, באגף החקירות והמודיעין.

אני אדבר קצת על הנתונים, גם ביחס למה שהוזכר, בהתייחס לדוח, וגם ביחס לשנים 2019 ו-2020 שלטעמי משנים לחלוטין את המגמה שהוצגה בפתיח.

למעשה מה שעשיתי, חילקתי את התקופה שבין 2014 ל-2020 לשתי תקופות. התקופה הראשונה היא בחמש השנים הראשונות, מ-2014 עד 2018, והשנייה היא לשנת 2019 ו-2020. אנחנו רואים שיש שינוי מגמה משמעותי ודרמטי.

שינוי המגמה ניכר ביחס לכמה נתונים. האחד, יחס הפתיחה וסגירה של תיקים. הוא צנח מ-80 אחוזים בחמש השנים הראשונות ל-31 אחוזים בשנתיים האחרונות.

סגירה של 80 אחוזים ועכשיו זה ירד ל-31 אחוזים?

כן, והשנה עוד לא הסתיימה. אני רק רוצה לומר ששנת 2020 היא אלמנט מתקן בכל האירוע הזה. אני גם אסביר יותר מאוחר איך היא אלמנט מתקן. זה לא עניין טריביאלי. זה לא עניין שהוא נתון לאיזשהו סוג של מקרה. אנחנו הקמנו מערכים שמסייעים באירוע הזה ואחר כך אני אציג אותם.

נתון נוסף הוא ירידה דרמטית ביחס לתיקים שנסגרו בעילה של עבריין לא נודע, ביחס לכלל התיקים. אנחנו מדברים על 52 אחוזים בשנת 2014 ושישה אחוזים ב-2020 והשנה עוד לא נסתיימה.

נתון שלישי הוא ירידה ביחס התיקים שנסגרו בעילת חוסר ראיות מסך כלל התיקים. אנחנו מדברים על 28 אחוזים בשנת 2014 ו-0.4 אחוז בשנת 2020.

אתה יודע לומר לי נומינלית מה מספר התיקים שהיה ב-2019 ומה מספר התיקים שהיו ב-2020?

כן. בשנת 2019, נפתחו בסך הכול 231 תיקים. בשנת 2020, בחציון הראשון, נפתחו 256 תיקים. הנתון של סגירת התיקים בגין עבריין לא נודע, הוא הנתון שבעצם מספר את כל הסיפור. אני תכף אתייחס אליו.

נתון נוסף הוא הכפלה של מספר התיקים שהועברו לתביעה, שאלה יחידות התביעה והפרקליטות. אנחנו מדברים על 12 אחוזים בבלוק של 2014-2018 ועל 25 אחוזים בשנתיים האחרונות.

אנחנו שואלים את עצמנו מה גרם לשינוי הזה. זה שינוי שהוא ממש לא טריביאלי. אנחנו הקמנו כמה מוקדים שמתעסקים באירוע הזה – האירוע הזה בכלל נקרא סייבר ואיך אנחנו מתייחסים לפשיעה במרחב המקוון - שנקרא סרטונים ברשת שהוא זווית מתוך כלל הפשיעה. בצמוד למוקד של יחידה 105 נמצא מוקד שנקרא מרכז הסייבר הארצי ביחידת הסייבר, בלה"ב 433, וזה למעשה מרכז היתוך גם של מידע. אנשי המרכז מסתכלים כל בוקר על כל התיקים שנפתחו ביום שלפני, ביממה שלפני, ומנסים למצוא מכנים משותפים, מנסים למצוא מובילים אינטרנטיים לעבריין, מנסים למצוא יחידות שעובדות על אותם תיקים בלי לדעת אחת על השנייה ולמעשה המרכז הזה הופך את תהליך ההיתוך המודיעיני להרבה יותר יעיל וכלל החקירה הופכת להרבה יותר יעילה.

המרכז הזה, מעבר לזה שהוא מבצע היתוך, הוא גם סוג של עזרת דסק ליחידות החוקרות. זאת אומרת, נכנסת מתלוננת בגין הסרטונים לתחנת משטרה, החוקר לא יודע איך לטפל בתיק, הוא יודע שיש לו מקום שהוא יכול להתקשר אליו. מעבר לזה, זה מרכז שמפתח, הוא סוג של סינגל פוינט אוף קונטקט לספקיות הגדולות של הרשת, הרשתות החברתיות, בחוץ לארץ. זאת אומרת, התהליך הופך להיות הרבה יותר מהיר והרבה יותר יעיל.

זה באזור של מס"א, של מרכז הסייבר הארצי.

אתה יודע לומר כמה זמן, מרגע שנפתח תיק כזה, עד שהוא עובר לפרקליטות?

זה משתנה מתיק לתיק. זה משתנה מההיקף. תכף אני אדבר גם על תיקים יזומים שביצענו.

יש עוד דבר שתתייחס אליו. האם אתה מגיע רק לחשוד, מה שנקרא המפיץ הראשון, או שאתה הולך עוד כמה מעגלים מעבר לו. על פי החוק גם המפיץ גם המפיץ השני או השלישי הוא עבריין במקרה הזה.

זאת נקודה שבאמת רשמתי לעצמי להתייחס אליה כי היא לחלוטין לא פשוטה.

ברור.

קודם כל, יש את הנחיית פרקליט המדינה בעניין הזה ואני מציע שחברתי מהפרקליטות תדבר על זה. גם מהותית אתה תמיד רוצה למקד את הפעילות באנשים שביצעו את החלק הארי של העבירה ביחס לכלל ההפצה. קשה מאוד לעשות את זה כאשר מדובר בתוכנות של מסרים מידיים. אפשר לעשות את זה ביחס להפצות אחרות אבל צריך לזכור שאי אפשר בקבועי הזמן של החקירה - וכולם רוצים שבן אדם שביצע עבירה חמורה יהיה עצור עד תום ההליכים, החקירות האלה מוגבלות בזמן – לתפוס את כל האנשים שהפיצו, גם אם אתה יודע עליהם. זה במובן של תפסת מרובה לא תפסת. בהיבט הזה ביקשנו כבר לפני כמה שנים את הפרקליטות להתייחס לאירוע הזה כי באמת זאת שאלה מהותית. זאת שאלה שהמשטרה לא רוצה להתעלם ממנה והיא לא רוצה להשאיר אנשים בצד. יש את הביקורת הציבורית שהמשטרה נתונה תחתיה באירועים מהסוג הזה, היא בפוטנציה סיכון שצריך לנהל אותו והפרקליטות התייחסה לזה. אני מציע שהפרקליטות תתייחס לזה.

הדבר האחרון שאני רוצה לספר עליו הוא על פעילות יזומה שאנחנו מבצעים. אנחנו לא מחכים רק למתלוננות שתיגשנה ליחידות המשטרה ותתלוננה על התיקים האלה. אנחנו מבצעים פעילות של ניטור של פורומים מהסוג הזה שבעצם מפיץ סרטונים, אפילו עוד לפני שהמתלוננות יודעות על כך. ביחידת ימ"ר תל אביב בוצעה בחודשים האחרונים פעילות סמויה שבעצם איתרה בצורה יזומה 160 מתלוננות שלא ידעו שהסרטונים שלהם מסתובבים בפורום, בטלגרם. זאת פעילות מאוד איכותית עם שלושה עצורים עד תום הליכים, זאת הרבה מאוד פעילות טכנולוגית שתכליתה בעצם שיוך של שם משתמש בפורום. כידוע לכם האנשים לא משתמשים בשמות האמיתיים שלהם בפורומים האלה אלא משתמשים במה שאנחנו מכנים אווטרים. יש כאן המון פעילות טכנולוגית ברקע שהתכלית שלה היא בעצם לקשר בין אדם אמיתי למשתמש.

כאמור, שלושה עצורים עד תום הליכים. הפסקת העבירה, הסרה ומחיקה של תכנים, דברים שהם כלל לא טריביאליים.

סוג של פעילות נוספת במכללת שנקר. שלושה חשודים שהדביקו - ממש השתמשו בתשתיות של המכללה כדי להדביק – מחשבים של מתלוננות פוטנציאליות כאשר למעשה ההדבקה הזאת תתאפשר להם להיכנס אחר כך ולמצוא נתונים וחומר במחשב.

בהתייחס – ואני ארצה גם את ההתייחסות של הפרקליטות לעניין הזה – לאותו מקרה בדנמרק שהועלה כאן, שלקחו מקרה אחד ולקחו 1,000 חשודים שהיו בתוך האירוע הזה.

אני מציע לקחת את ההשוואות האלה בקורטוב של זהירות. אני לא מכיר את שיטת המשפט בדנמרק. אני לא מכיר את התיק. יכול להיות שבאמת היו שם מהותית 1,000 אנשים שהיה ראוי להעמיד אותם לדין. אני לא יודע מי יחידת החקירה, יכול להיות שליחידת החקירה היה לה אורך נשימה ולתביעה היה אורך נשימה ורצו לעשות איזשהו תיק דגל מהסוג הזה, במובן של ראה, הוזהרתם. צריך להתייחס לזה בזהירות. זאת עוד נקודה שרציתי להתייחס אליה. ההשוואות האלה מסוכנות.

תודה. חברת הכנסת תומא סלימאן, רצית להתייחס?

כן. תודה. רציתי להתייחס לנתונים. אם אפשר לקבל את הנתונים האלה גם בכתב.

בוודאי.

כדי שנוכל להסתכל עליהם לעומק ולראות מה קורה.

אגיד את האמת, אני מאוד התרשמתי מהנתונים והתחלתי לחשוב שבאמת כנראה כאשר העבירה מטופלת בדרגים, בוא נגיד, ושמים בה את כל המשאבים, עצם העובדה שהיא מטופלת ביחידת סייבר, שיש לה את המשאבים ויש לה את היכולות שיכולים להיות בנושאים אחרים או בעבירות אחרות, המשאבים האלה לא מוקדשים כדי לפענח.

אבל בכל זאת בגלל שאנחנו חיים בתוך החברה שלנו ובגלל שאנחנו שומעים מנשים שהגישו או אנשים שהגישו תלונות, יש שני דברים שאני ארצה להבין. דבר ראשון הוא שרוב התלונות שמגיעות, נשים מדווחות שהן לא מגיעות אלא יותר נסגרות, לא כפי ההתרשמות מהסטטיסטיקה שניתנה עכשיו.

הדבר השני. אני טיפלתי בשני מקרים באוכלוסייה הערבי, שתי נשים שהלכו והתלוננו בתחנת המשטרה וההצעה של השוטרים הייתה: את רוצה עכשיו שיעשו לך פדיחה? לא כדאי לך. לאימא הוצע שתעבור מהעיר לעיר אחרת כי יהפכו את החיים שלהם לגיהינום מבחינת הרכילויות וכולי.

איך יכול להיות ששוטרים בתחנת משטרה יכולים להמליץ המלצות כאלה? אני יכולה לתת שמות של תחנות משטרה.

אני מציע בעניין הזה שאם תוכלו, תעבירו אלינו את הנתונים שאתה הצגת בפנינו, הנתונים המספריים, עם חלוקה לכמה זה במגזר הערבי וכמה במגזר היהודי. יהיה מאוד מעניין לדעת אם יש הבדל בטיפול בתחנות מסוימות.

אם נקבל לפי פריסת תחנות, זה מאוד יעזור.

לא יודע אם תחנות אבל ברמה מגזרית.

אני חושב שבסך הכול הנתונים – התוספת שגלעד נתן - שנתתם הם תוספת מאוד חשובה. אני חושב שזה מעודד. הרבה פעמים אנשים חושבים שאי אפשר להילחם בדבר הזה. רק מי שמכיר קצת יותר איך זה עובד.

אני חושב שאם יש לי הערה אחת - אני חושב שזה צריך להיות קול שיצא מהוועדה – היא שצריך יותר לפרסם את העניין הזה. אני חושב שיש הרבה מאוד אנשים שהתחושה הכללית שלהם, בגלל דברים אחרים, נכונים או לא נכונים, לא משנה, שפונים למשטרה ואין מענה. אני חושב שדווקא בתחום הזה, מאחר והוא נתמך על ידי מערך סייבר שנולד גם לדברים אחרים אבל כאן הוא תומך, היכולת היא מאוד מאוד גבוהה. אם אנחנו רוצים למנף את הדבר הזה, של השיימינג הזה, צריך להבין, זה בדרך כלל מתלווה לעבירות נוספות. אלה לא רק הסרטונים אלא בדרך כלל אלה עבירות מעורבות כאשר לפעמים נשים לא רוצות להתלונן. אני חושב שאם אני יכול לומר משהו זה דווקא דרך הוועדה לפרסם את העובדה שבתחום הזה למשטרה יש יכולת גבוהה מאוד וצריך לנצל אותה. גם הנתונים שנתת, נכון שיפורסמו. נכון שיצאו החוצה.

אתה יודע לומר כמה מהתכנים האלה בפועל הוסרו בסוף?

אני יכול לומר לך שבפרשייה האחרונה שציינתי, שנחקרה בימ"ר תל אביב, התכנים הוסרו. 160 מתלוננות. הסיפור של הסרה, מבחינתנו, הפסקת העבירה והפסקת הפגיעה בנפגעת, זה מעל לכל.

אני מנסה לדעת האם יש לכם בעיה במובן הזה מול התאגידים.

לא. לרוב אין בעיה, במיוחד הרשתות והמסרונים המידיים שהם באמת ממוסדים. יש להם מדיניות פגיעה בקהילה מאוד מאוד ברורה. אגב, בחלק גדול מהתלונות ניתן אפילו באזורים שהם פחות ברורים בעניין העבירה הפלילית, ויש גם כאלה, אנחנו גם עוזרים למתלוננות ליצור קשר באמצעות הממשק המקוון שיש לאזרח ויכולת התלונה. זה בעיקר ברשתות החברתיות. הסרת תכנים זה בהחלט משהו שאנחנו כחטיבת סייבר סיגנט ביקשנו ממש בחודשים האחרונים מכל המכלולים שמטפלים, להתייחס כאל מדד, כמדד מתועד, כי לדעתנו זה בהחלט משהו שהוא לא פחות חשוב ואולי אפילו יותר חשוב מהעמדה לדין של העבריין בנסיבות מסוימות.

היועצת המשפטית ואחריה חברת הכנסת יזבק.

אני רוצה לשאול לגבי הסרת התכנים. אתם עושים את זה בדרך של פנייה שלכם, באמצעות פנייה משפטית? כלומר, מה הסמכות שלכם, האם זה נתון לרצונו הטוב של אותו גורם שאתם פונים אליו או שיש לכם את הסמכות לדרוש את הסרת התכנים?

מבחינת הסרת תוכן, יש לספקיות הגדולות, כמו שאמרתי, מדיניות הסרה משלהן. במקרים רבים זה נעשה בצורה וולנטרית. במקרים רבים שזה לא נעשה בצורה וולנטרית, אנחנו פונים לפרקליטות, לה הסמכות להסיר תכנים בעבירות שקבועות בחוק – אולי יעלה תרחיב על כך אחר כך – וזאת בעצם לא הסרה אלא חסימה של גישה לאתרים האלה דרך הספקיות הישראליות.

בכמה מקרים פניתם לפרקליטות למשל בשנתיים האחרונות?

הרבה מאוד.

אחרי חברת הכנסת יזבק, אני אתן לפרקליטות.

הממשק עם מחלקת הסייבר והפרקליטות הוא ממשק הדוק, גם ברמה המתודולוגית וגם ברמה המבצעית. אני חושב שאחוזי ההסרה שלהם הם יחסית גבוהים מאוד. יש שם שיקול דעת שמופעל בצורה מאוד טובה. יש גם חשיבות לאורך זמן, המקצועיות, ההתמקצעות שלך בסוג העבירה, בהכרות עם המדיניות השונה בין ספק לספק וחשוב שזה ייעשה במקום אחד.

אני רוצה לשאול באופן ממוקד. אולי התייחסתם לזה לפני שהגעתי. הייתי בוועדה אחרת. לגבי הפילוח. אמרתם שיש פילוח לישובים או לפי מוצא אותו אנחנו יכולים לדעת.

אנחנו יכולים לבצע פילוח. לא ביצעתי אותו עכשיו.

בינתיים אין.

השאלה שלי היא עד כמה נעשו קמפיינים בשפות השונות, כולל השפה הערבית, שבני הנוער ובנות הנוער ייחשפו וידעו על השירות הזה. אנחנו יודעים – וזה מצוין גם בדוח שמונח לפנינו – שיש הרבה פניות מהחברה הערבית אך המוקד עצמו פועל בשפה העברית.

לא. הוא גם בערבית.

בעיקר בעברית.

24 שעות, גם בערבית.

מוקד 105.

המידע הזה נכון ל-2018.

הוא פועל גם בערבית?

פועל גם בערבית ואנחנו גם עושים הרבה פעילויות הסברה ומניעה בשפה הערבית.

אני אשמח לשמוע על פעולות ההסברה, היכן הן מתבצעות ועד כמה זה מושקע, האם זה באמת מגיע לבני הנוער ולבנות הנוער, האם הם יודעים על כך, מה הצעדים שנעשים בנושא.

תכף נגיע לזה. נאוה תתייחס.

חלק גדול מהעניין הוא להגיע. להגיש תלונות, זה לדעת שיש אפשרות.

אנחנו ניגע בזה.

חשוב גם לחדד שיחידת הסייבר בפרקליטות היא חלק מ-105. זאת אומרת, היותנו מוקד לאומי שכולל את משרד המשפטים, זה באמצעות יחידת הסייבר בפרקליטות שעובדת אתנו 24/7.

הנה, הגיע תורה של פרקליטות המדינה. עורכת הדין יעלה הראל.

בוקר טוב. אני רוצה קודם להתייחס לנתונים. דיברנו כאן גם על הנתונים של הפניות שנפתחות ב-105 וגם על התיקים שנפתחים במשטרה. אני אתחיל מהנתון שלנו.

בשנת 2019 הוגשו 16 כתבי אישום בפרקליטות ועד עכשיו, במחצית הראשונה של 2020, הוגשו עוד ארבעה כתבי אישום. אני רוצה להתייחס לפער. כשאנחנו מגישים כתב אישום, בדרך כלל לא מדובר בכתב אישום של מעשה יחיד אלא בדרך כלל יש, אני אפילו אומר, עשרות של נפגעות עבירה. לכן, אם אנחנו משווים את זה למספרים שנפתחו ב-105 או לתיקי המשטרה, אפשר לראות שאצלנו כתב אישום אחד מכיל מספר רב של תיקי משטרה. יכול להיות גם - ואפילו יצא לי באופן אישי להגיש כתב אישום – שיש פניות למוקד 105, פניות מאוד חשובות שמעוררות את תחילת ההליך של החקירה, מתקשרת מתלוננת ראשונה, והיא מתקשרת פעם שנייה והחברות מתקשרות כי גם הן נפגעו, ולכן אני לא יודעת להעריך כמה מהפניות האלה בסופו של יום מתועלות לאותו תיק אחד, לאותו כתב אישום אחד. כמו שציינתי, אני יכולה להגיד שתיקים אצלנו בדרך כלל מוגשים נגד חשוד מרכזי שפוגע בדרך כלל במספר דו ספרתי של נפגעות עבירה.

ציין כאן גלעד את התיקים האחרונים שמטופלים בימ"ר תל אביב. בתיק אחד שני כתבי אישום, אפילו שלושה כתבי אישום, נגד ארבעה חשודים. קבוצת הטלגרם שפעלה, חשוב לציין שזאת קבוצת טלגרם כאשר נפגעות העבירה הן ישראליות, מרביתן בחורות צעירות, לא קטינות אבל הן מתויגות שם בשמן, שזה מוסיף פגיעה בפרטיות באופן מאוד חריף.

אנחנו והמשטרה, המשטרה למעשה הורידה בתיק הנוכחי, בתיק שטרם הוגש בו כתב אישום, מספר דו ספרתי של קבוצות שהיו בהן רבבות של חברים. אם מישהו ינסה היום לבדוק בטלגרם את הקבוצות האלה, אתם תקבלו הודעה של יחידת הסייבר במחוז תל אביב שהקבוצות האלה נחסמו. כמובן שכל החומר נשמר. החשוד עדיין עצור ואנחנו מתקדמים עם התיק הזה.

אני חושבת שבשנים האחרונות יש מגמה מאוד חיובית גם של בתי המשפט. אנחנו רואים בשנתיים האחרונות אמירות נורמטיביות מאוד ברורות של בית המשפט, החל מהשלום ועד בית המשפט העליון, שמדברים על הפגיעה ומחמירים גם בענישה. אני חושבת שאחד הדברים החשובים שיצאו מבית המשפט המחוזי והעליון בשנתיים האחרונות, זאת אמירה ברורה שגם כאשר המפיץ, הנאשם, הוא בן אדם נורמטיבי, עדיין אנחנו צריכים ללכת בכיוון של הרשעה. למעשה עד היום הסתיימו 53 תיקים שהתנהלו בהם הליכים, מתוכם 43 נאשמים הורשעו. אני חושבת שזאת מגמה חשובה שצריך לשים לב אליה.

אם אני אתייחס לשאלת חברת הכנסת בנוגע למגזר הערבי. הייתה פעילות יזומה של משרד המשפטים בהובלת המנכ"לית הקודמת אמי פלמור. אנחנו יצאנו לכמה שיותר בתי ספר. אמי פלמור שמה דגש וביקשה לשלוח כמה שיותר פרקליטים לחברה הערבית ואפילו, אני חושבת לפני כחודשיים, עורכת הדין אלכסנדרה קרא מהמחלקה שלנו התראיינה ל-הלאה, אם אני לא טועה, בעניין הזה, במטרה לעורר מודעות. המוטו של שבוע האינטרנט שחל בחודש פברואר האחרון, יחד עם 105 היה סוף שיתוף במחשבה תחילה. זה משהו שאנחנו מאוד מנסים להחדיר אותו בגילי חטיבה ומעלה כי זה השלב שהם עוד לא בדיוק מודעים אבל כבר מתחילים לשתף לצערנו.

הם מודעים לאחריות הפלילית שלהם?

זה מה שאנחנו עושים כשאנחנו מגיעים להרצות. לא רק אנחנו במחלקה אלא פרקליטים בכלל ומשרד המשפטים. אנחנו מסבירים להם את המשמעות של הדברים. אני חושבת שזה גם כדי שהם ידעו שזה יכול לקרות להם וההשלכות של זה וגם שאם הם מבצעים את זה, מה ההשלכה של זה על החיים שלהם מכאן והלאה. אנחנו נפגשים עם ילדים מאוד קואופרטיביים, מספרים סיפורים, משתפים. לפעמים האצבע שלהם קלה על ההדק אבל אני חושבת שלאט לאט זה מתחיל לחלחל. אני מקווה כך.

משרד החינוך. נמצאים אתנו ב-זום.

אני נציגת משרד החינוך. נמצאת אתי מנהלת תחום משרד החינוך במטה הלאומי תמי אומנסקי שהיא תדבר אחרי על מה הם עושים ב-105.

אני רוצה לומר שאנחנו פועלים בשני ערוצים. קודם כל, בערוץ אחד תגובה לאירועים כשהם מתקבלים, כשהם מתרחשים בבית הספר ונודע עליהם לצוותי החינוך. בערוץ השני אנחנו עובדים קשה והרבה על העלאת מודעות והסברה בכל מה שקשור לחוק הסרטונים ובכלל על הטרדות מיניות, פגיעות מיניות וכולי.

יש לנו חוזר מנכ"ל שנכתב ב-2015 והוא מבקש מכל צוותי החינוך להתייחס, כשמגיע סרטון כזה או אחר והוא בעל אופי מיני. ההתייחסות מתחילה, היא יכולה להתבטא או בהגשת תלונה במשטרה - - -

את יודעת לומר כמה תלונות כאלה קיבלתם מבתי הספר? כמה פעמים בתי הספר הציפו בשנת 2019 נושאים כאלה מבית הספר למעלה?

קדם כל, יש הרבה תלונות.

מספר.

לא עשינו. בחלק מהתלונות אנחנו משתפים את מוקד 105 ופועלים יחד. חלק מהתלונות נרשמות במוקד 105. בחלק אנחנו מטפלים לבד.

אין לכם נתונים לגבי כמה פנו למשרד החינוך? האם פנו 10 מנהלי בתי ספר, האם קיבלתם 100 פניות בשנת 2018 מבתי הספר, 120 פניות ב-2019? אין לכם מספרים כאלה?

אין לנו נתונים. הנתונים נעשים במחוזות. אנחנו המטה.

לאן מדווחים המחוזות?

מעניין. לפני שלוש שנים בוועדה הזו נתבקשתם לאסוף את המידע מהמחוזות, לרכז אותו ולנתח אותו כדי שתוכלו להתמודד עם הבעיות, אבל אתם עדיין לא עושים את זה. מעניין מאוד.

אני רוצה לומר שיש לנו דסק חינוך ב-105 ודרכם אנחנו כן מסיקים מסקנות ובעצם מנתבים את הפעילות שלנו בהתאם לנתונים. זה לא שאין נתונים. יש נתונים. הנתונים נמצאים כרגע ב-105. יש שם דסק חינוך ותכף תמי תרחיב על כך.

נאוה, את יודעת לומר לנו כמה תלונות ממנהלי בתי הספר התקבלו במשרד החינוך?

כן. אני יכולה לומר והתחלתי לומר.

יכול להיות שיש תלונות שהתקבלו בבתי הספר ולא הגיעו ל-105?

כן.

קודם כל, אם יש אירועים שמתקבלים, נפתחים, מבוצעים בבתי הספר ולא מגיעים ל-105, אז 105 לא יכול לדווח עליהם. מה שאנחנו יכולים לדווח – וחשוב לי לומר – זה שברגע ש-105 מקבל פנייה, היא נרשמת והיא מתועדת.

בזה אני בטוח.

לכן מתוך כלל הפניות בנושא שאנחנו עוסקים בו, הפצת תמונות וסרטונים מיניים, כ-20 אחוזים מהפניות שקיבלנו הן מתוך צוותי חינוך. צוותי חינוך פנו למוקד 105 עם הפנייה וזה 20 אחוזים מכלל הפניות קיבלנו בנושא הזה.

איריס, אני מבין שאין לך נתונים מהמחוזות.

לא, אין לי נתונים מהמחוזות אבל אני כן יכולה לומר שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא.

סליחה שאני מתעכב על זה, אבל אני לא מצליח להבין. מה הקושי לאסוף את הנתונים מהמחוזות?

יש קושי מאוד גדול. אני לא ארחיב כאן. יש קושי.

זה בדיוק המקום להרחיב. כל מה שאת רוצה להרחיב בנושא של הקושי לאסוף את הנתונים לגבי כמה תלונות התקבלו מבתי הספר מהמחוזות – זה המקום. אגב, זה מאוד פשוט. אני כבר אומר לך. הדיון שיתקיים כאן בשבוע הבא בוועדה לקידום מעמד האישה, ועוד לא הפצנו את סדר היום, הוא ייפתח בדיווח של משרד החינוך לפי מחוזות על כמה תלונות היו בכל מחוז בשנת 2019. כבר תכיני את המחוזות. כל מנהל מחוז יידרש לבוא לוועדה ולדווח על כך בשבוע הבא.

אני אסייע בידכם לאסוף את הנתונים כי אני מבין שיש לכם קושי במטה לאסוף את הנתונים מהמחוזות.

נכון.

אנחנו נתחיל לעשות כאן את העבודה של משרד החינוך. יכול להיות שאולי יהיו אנשים שאחר כך יהיו מיותרים במשרד כי הוועדה תעשה את העבודה שלהם.

לא צריך להגיע לפסים האלה. משרד החינוך עושה הרבה ופועל רבות למען צמצום הפגיעות.

אני לא מצליח להבין איך מטה במשרד החינוך אומר לי הוא לא יכול לאסוף נתונים מהמחוזות. לא מצליח להבין. יש דברים שנשגבים מבינתי. אני אבדוק. אני אשאל את השר איך יכול להיות שאין לו נתונים מהמחוזות, אבל בסדר.

אתה מוזמן לשאול את השר. אני רק אומרת שאני מנהלת היחידה למיניות ומניעת פגיעה בילדים ובני נוער. אנחנו אוספים נתונים. זאת אומרת, פניות שמגיעות אלינו. לא כל הפניות מגיעות אלינו להיוועצות. אני מניחה שלכל אחד מאתנו יש מידע חלקי. גם לנו יש מידע חלקי על כמה פניות מגיעות אלינו נושא של הפצת תמונות. יש למשל אירועים שמגיעים ל-105 ואנחנו לא מקבלים אותם והם קשורים לתלמידים ולקטינים. אז אני כבר אומרת שלכל אחד יש מידע חלקי. באופן כללי אנחנו כן אוספים את הנתונים ואנחנו כן ערים לנתונים שמתקבלים ובעקבות זה מנסים לבנות איזושהי תכנית פעולה.

אין שום סיכוי שתצליחי לבנות תכנית פעולה כשאין לך את הנתונים ולכל אחד יש את הנתונים של עצמו. בעיני – יכול להיות שזה לא עובד כך במשרד החינוך – התפקיד של מטה הוא לרכז את כל הנתונים מהשטח. זאת המשמעות של מטה. המטה, כל המחוזות מעבירים אליו את הנתונים. אם במשרד החינוך לא יודעים לומר כמה תלונות כאלה היו בבתי הספר, ואני לא אומר את זה סתם, כי אני יודע כמה גם מטאטאים מתחת לשטיח בבתי הספר. גם את זה אנחנו מכירים.

בסדר, אני אהיה קצת נודניק בעניין הזה. קחו את זה בחשבו בתקופה הקרובה.

אתה מוזמן. אני אומרת שיש לנו חוזר מנכ"ל וחוזר מנכ"ל מחייב את בתי הספר להתייחס כשמגיע אירוע כזה.

אני לא ביקשתי שיהיה חוזר מנכ"ל. אני ביקשתי שיהיו נתונים. חוזר מנכ"ל לא מעניין אותי.

חוזר מנכ"ל הוא חשוב. זאת המדיניות של המשרד.

אבל אם לא קורה מה שכתוב בחוזר מנכ"ל, מה זה משנה? מה עוזר לי חוזר מנכ"ל אם שום דבר ממה שכתוב בו לא מתקיים?

קודם כל, הדברים כן מתקיימים כי עובדה שכאשר מגיע אירוע, האירוע מטופל על ידי בית הספר, אם זה בתגובה חינוכית או בהגשת תלונה במשטרה.

את לא יודעת לומר כמה אירועים כאלה היו בבתי הספר בישראל בשנת 2019.

לא. אני לא יודעת. צריך להיות ברור שגם אם אנחנו נאסוף, לא תהיה לנו את התמונה המלאה.

תמשיכי על פעילות ההסברה שאתם מבצעים.

בנושא של פעילות ההסברה. קודם כל, יש לנו כל מיני שבועות לציון הדברים אליהם אנחנו מתייחסים. יש שבוע המערכת למניעת פגיעה מינית ובשבוע הזה אנחנו למעשה עושים פעילות, סדנאות לתלמידים, עושים סדנאות לצוותי חינוך. יש שבוע מערכת לגלישה בטוחה.

בכל פעילות כזאת שאתם מבצעים, באיזה חתך גילים זה מתבצע?

מתבצע בכל הגילים.

מכיתה א' עד י"ב?

אנחנו כמובן מתאימים את פעולות ההסברה לשלבים ההתפתחותיים של הילדים.

יש הסברה כזאת מכיתה א' עד י"ב?

מכיתה א' עד י"ב, כל ילד מקבל פעילות בנושא. כמו שאמרה נציגת משרד המשפטים, שבוע מערכת לגלישה בטוחה נעשה לא רק על ידי משרד החינוך אלא משתתפים גם משרדי ממשלה אחרים שבאים להסברה כמו המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, המערך הלאומי להגנה על ילדים ונוער, לה"ב 433, מערך הסייבר הלאומי, משרד המשפטים וכולי וכולי. זאת אומרת, אנשים מגיעים לבית הספר ומרצים

בואי נמקד את זה קצת. תני לי לדוגמה מהי תכנית ההסברה לכיתות א' ומהי תכנית ההסברה לכיתות ז'.

עם כיתות ז' אנחנו מדברים ישירות על הפצת תמונות, על כך שזאת עבירה פלילית, על החוק להטרדה מינית. את זה כמובן לא נלמד את הילדים בכיתה א', אבל את הילדים בכיתה א' אנחנו כן נלמד מתי הם יכולים להרגיש שקורה משהו שהוא לא בסדר ושהם צריכים לשתף את ההורים במה שעובר עליהם.

רגע. דיברת על כיתה ז'. ספרי לי איך זה מתבצע. על ידי מי מתבצעת הפעילות הזאת? על ידי המחנכים? בכל בית ספר יש חובה לבצע הרצאה? תני את התמונה.

זה מגוון. זה יכול להיות גם וגם. בשבוע הזה מנהלי בתי הספר יכולים להזמין מרצים מבחוץ. למשל, לצורך העניין, יכולים להזמין נציג ממשרד המשפטים שבא ומספר על החוק ועל כך שזאת עבירה פלילית. אבל זה לא מספיק. גם המחנכת של הכיתה עושה סדנה בכיתה על תחושת האמפתיה, על מה מרגיש ילד שבעצם מפיצים תמונה שלו, מה קורה לילד שמפיץ תמונה בלי לחשוב. יש ממש מערך של פעילות שאנחנו מציעים לבתי הספר וכמובן בתי הספר בוחרים מה שמתאים להם. יש נושאים שונים שאנחנו מעבירים שקשורים לזה. אם כן, זה יכול להיות מגוון. בנוסף, מערבים גם את מועצת התלמידים. מועצת התלמידים עובדת אתנו בשיתוף פעולה כל הזמן.

דרך אגב, כל הנושאים נבחרים גם על ידי מועצת התלמידים. למשל, סוף שיתוף במחשבה תחילה. כל נושא, מועצת התלמידים יחד אתנו עובדת. אנחנו חושבים איך לעשות את זה. אנחנו עובדים גם עם עמותות וארגונים, עם איגוד האינטרנט הישראלי, המועצה לשלום הילד, ג'וינט אשלים, עמותת אשנב וכולי. זאת אומרת, זאת פעילות שבעצם מתכנסת להרבה גופים שמסייעים למשרד בהסברה.

יש גם לומדות שפיתחנו למורים על הסברה, על אירוע מתגלגל של הפצת תמונות ברשת. יש לנו סרטון שאנחנו מלמדים מורים איך מנהלים שיח בכלל עם ילד שהתמונה שלו הופצה באינטרנט, מה אומרים לאותו ילד, איך מנהלים שיחה.

יש השתלמויות ליועצות חינוכיות כדי שהן אחר כך תעברנה את הפעילות למורים, את הנהלים יש למשרד החינוך בנושא. ומה קורה כאשר מורה נחשף לאיזשהו תוכן כזה ומה עליו לעשות. הפעילות היא יחסית פעילות ענפה. זאת אחת הפעילויות שהכי מתבצעות במשרד. יש צוות מאוד מאוד גדול גם צוות של תקשוב, שביחד עם היועצות החינוכיות וביחד עם צוות רב מערכתי מתכננים את הפעילות הזאת, בדרך כלל בשלוש פעימות – בתחילת שנה, באמצע שנה ובסופה, לקראת היציאה לחופש – וכמובן יש גם פעילות שנעשית להורים. אנחנו חושבים שההורים הם חוליה מאוד מאוד חשובה בכל המערך הזה.

יש לי שלוש בנות מגיל גן עד כיתה ו' ואני כהורה עוד לא קיבלתי פעילות בנושא הזה.

חשוב שתשאל את הילדים שלך כי הרבה פעמים גם אנחנו כהורים לא תמיד יודעים שהפעילות מתבצעת.

אתה יכול להעביר לי את שם בית הספר ואנחנו נברר.

אני חושבת שאם תקבלו את שמות בתי הספר, את יודעת טוב מאוד שיהיה לכם הרבה מה לבדוק כי הרבה בתי ספר לא עושים את זה כי זה נתון לחסדיו של המנהל והמנהל צריך לבחור בין כמה וכמה תכניות. אני מרגישה דז'ה וו למה שקרה לפני שלוש שנים. עכשיו אנחנו חוזרים על אותם סיפורים.

קודם כל, יודעים שיש תכניות כאלה. השאלה היא כמה בוצע. סטטיסטיקה ברורה. בכמה בתי ספר נכנסו התכניות האלה, באיזה מינון, האם נעשה משהו עם ההורים. אני אומרת לך שאני לא מכירה דבר כזה שהוא בממדים שמדוברים או מוצגים. חבל. אנחנו יושבים כאן כדי להתקדם קצת. אנחנו יושבים כדי לדעת שחלק מההמלצות שהיו בישיבות קודמות אכן בוצעו. למה צריכים לחזור לאותה נקודה? כן, אתה לא הוזמנת כהורה, יושב ראש הוועדה עודד פורר, והרבה הורים לא הוזמנו. זה לא רק אצל הערבים וזה לא רק אצל היהודים החילוניים.

בנושא הזה יש את דוח מבקר המדינה שמתייחס בין היתר לנושא הזה של פעילויות ההסברה במשרד החינוך ואני אתבטא בעדינות אם אומר שהנושא הזה לא מספיק מטופל ולא מספיק מחוזק על ידי משרד החינוך ואני אומרת את זה בצער רב. הטרוניה לא מופנית בכלל לחברתי איריס שעושה עבודה רבה.

שלא יהיה ספק. גם אני אומר שוב. אין לי כאן משהו אישי נגד מאן דהוא, אבל משרד החינוך צריך לבוא לכאן עם נתונים ואני לא אוותר על העניין הזה.

אם אפשר להוסיף בהקשר של משרד החינוך. מה שהיחידה של איריס עושה, זאת עבודה נפלאה אבל מה שעולה בבירור מן הדוח זה שהכלים שניתנים להם הם מצומצמים. כפי שחברת הכנסת תומא סלימאן אמרה, בגדול זה נתון לשיקול הדעת של כל מחנך. יש שיעור כישורי חיים ואפשר להחליט לעסוק בתאונות דרכים ובכל מיני נושאים ולא כולם מוכשרים לנושא הזה.

אם כבר נטלתי את זכות הדיבור, אני מבקשת להמשיך בדברים, אם יורשה לי.

כן.

אני היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. אני מבקשת להתייחס לנתון שנאסף אצלנו במרכזי הסיוע. בתוך פניות של בני הנוער, כ-10 אחוזים מן הפניות עסקות בנושא של פרסום תמונות ומידע והנתון הזה נמצא בעלייה מתמדת. התחושה היא שלמדינה אין כלים לטפל, לפתור ולמנוע את הבעיה, וככל שיש כלים, היא לא עושה מספיק ואני אתייחס.

דבר ראשון זה הנושא של חסמים טכנולוגיים. פשוט לא יודעים איך לטפל בבעיה. היכולת לטפל תלויה באופן וולנטרי בגורמים שהמשטרה עובדת מולם והפרקליטות עובדת מולם ויש פלטפורמות שהמשטרה והפרקליטות אומרת שהם לא יודעים מה לעשות. אגב, זה דומה לסמי אונס, גם כן בעיה לא מטופלת. בשלהי הכנסת ה-20, וחשוב לי שהנוכחים כאן ישמעו את זה, אני השתתפתי בכל הדיונים שנוגעים לחוק הפייסבוק שנועד לאפשר למדינה להסיר מן הרשת פרסומים שתכנים ופרסומם מהווה עבירה. מסיבה שלא ברורה לי, עד היום המדינה עמדה על הרגליים האחוריות כי היא סברה שתכנים בעלי אופי מיני לא ראויים להיכלל בחוק הזה. זה היה מאוד מאוד מוכוון תכנים שמהווים עבירה מסוג אחר. גם הנושא של חיקוק עבירה של פגיעה בפרטיות בעלת אופי מיני, כי הרי חוק הסרטונים שעליו אנחנו מדברים היום בעצם נוגע לכל ההפצה, אבל כל הייצור של החומרים האלה, היום הוא נקרא רק פגיעה בפרטיות ובעצם נאשם לא נושא באות קין שראוי שיהיה לו כעבריין מין ברגע הוא מייצר תוכן בעל אופי מיני. זה לגבי חסמים טכנולוגיים.

יש לצערי תופעה נוספת של חוסר רצון או מומחיות של המערכת לעסוק בנושא. כפי שהציג כאן נציג המשטרה, יש יחידת סייבר ובאמת המצב נראה אחרת ברגע שמוקד 105 החל לפעול, ואנחנו מברכות על כך, אבל תחומי הגזרה שלו הם מצומצמים והם עוסקים רק בנושא של קטינים וכפי שאמר בכנות נציג המשטרה, הם נותנים מעטפת של ייעוץ. זאת אומרת, תיארת את הסיטואציה אבל העובדה היא אין יחידת סייבר אחת היא חוקרת במומחיות ובאמצעים.

לא אמרתי את זה.

אמרת שחוקר משטרה שמקבל תלונה, הוא יכול להתקשר למומחים של הסייבר, וטוב שיש את היחידה הזאת, אבל בסופו של דבר, בשטח, התיקים נסגרים.

תוכל אחר כך להתייחס.

יכול להיות שלא הבנתי אבל אני מכירה את הפנים האחרות. אני אתן לקט של דוגמאות. נ' שגילתה שהתמונות שלה מפורסמות בטלגרם - אמרו לה לבוא אחרי הקורונה. ל' שבן הזוג שלה צילם ופרסם מבלי שהיא ידעה - החוקר אמרה לה שאין לה איך לעזור לה. ל' אחרת שהתלוננה שבן הזוג שלה לשעבר סוחט אותה באיומים כי הוא מחזיק בסרטונים אינטימיים שלהם – אמרו לה שהם עוד יחזרו להיות ביחד. כלומר, היא באה בגלל שזאת מעין אהבה נכזבת. זה האופי וזו המעטפת שנתנו לתלונה שלה. מקרה שכולנו מכירים, פרשת איה נאפה. המשטרה בריש גלה אמרה שאין עניין ציבורי לחקור. אני לא מדברת על הסיטואציה של עבירות המין שהייתה שם אלא אני מדברת על פרסום הסרטונים. לאחרונה התבשרנו שהוגש כתב אישום נגד הכדורגלן בר מזרחי, אני הגשתי את התלונה בגין סרטונים שרצו ברשת, שלו, מבצע יחד עם אחרים, מקיים יחסי מין כאלה ואחרים עם נפגעת. הנפגעת אותרה מיד, נחקרה, חלפו יותר משנתיים עד שהוגש כתב אישום וגם אז הוא נהנה מכתב אישום הוא רק פגיעה בפרטיות ולא הצמידו לו את התג של עבריין מין, למרות שבעצם זה מה שמתואר בכתב האישום, איך הוא גם תיעד וגם הפיץ את הסרטונים של קיום יחסי המין.

הדבר האחרון שמאוד מאוד חשוב ובו גם פתחתי, הנושא של מניעה וחינוך. אנחנו במרכזי הסיוע, יש לנו פרויקט שלם של סדנאות חינוך. אנחנו מנסות כבר הרבה זמן לגרום לכך שהסדנאות לא ייכנסו באופן וולנטרי על ידי מנהלים אלא שזאת תהיה רוח המפקד שעומד בראש משרד החינוך ובעצם יאמר שאלה סדנאות שראוי לעשות אותן, במקביל לעבודה החשובה שנעשית ביחידה של איריס. לצערי אנחנו לא הצלחנו לחבור לשם.

תודה. נאוה ואחר כך אתן לגלעד להגיב אבל אני רוצה לשמוע גם התייחסות של מישהו מהמשרד עצמו ולא מישהו מהמשטרה. יש לנו מישהו מהמשרד ב-זום? אני ירוצה להבין אילו פעילויות הסברה עושים שם.

אני אוכל להתייחס כי אני עברתי מהמשרד לביטחון הפנים ואני מכירה את הפעילויות.

קודם כל, לגבי הנושא של מניעה. אנחנו מדברים כאן כאשר כבר קרתה פגיעה והגיע דיווח ובאמת מאוד מאוד חשוב לעשות מניעה והסברה, ועושים את זה ברמה לאומית גם ב-105 וגם במשרד לביטחון הפנים. אני חייבת לומר, חברות הכנסת עזבו אבל יש מודעות מאוד גדולה לחשיבות של רב-תרבותיות ומענה בשפות שונות. כל מה שאנחנו עושים ב-105 וגם במשרד לביטחון הפנים, מופיע גם בשפה הערבית ולא רק. יש לנו אתר של 105 שיש לו אזור בערבית וכל הפוסטים, מצגות, הרצאות, חומרים שאנחנו עושים, מתורגמים גם לשפה הערבית, וכמו שאמרתי, המענים.

יש הבנה, וגם היום השרה לחיזוק ולקידום קהילתי התחילה עבודת מטה, להגביר את פעילויות המניעה, ההסברה והפעלת מתנדבים כדי להגביר גם את תחושת הביטחון האישי ולייצר מעגלי השפעה רחבים יותר. אם כן, יש מודעות והבנה שאנחנו צריכים לעשות הכול כדי למנוע את הפגיעות מראש.

את אמרת שאין יכולות ואני חייבת לומר שאפילו הייתי אומרת שזה לא הוגן לומר דבר כזה. משטרת ישראל – וגלעד יאמר את הדברים, אני לא צריכה לייצג אותו – כמו שנמצאת ב-105, מפעילים את כל היכולות. צריך לומר בסוף שיש תכנים שעולים לרשת ואי אפשר להסיר אותם. אנחנו עובדים על מניעה, שהילדים יבינו שאסור להם להעלות תכנים אינטימיים לטלפון. היד שלהם קלה על ההדק גם ברמה של מקלדת וגם ברמה של צילום וכל הנושא של תפיסת הפרטיות של ילדים היום הוא שונה ממה שאנחנו מכירים. כאן מאוד חשוב להסביר להם שקודם כל בכלל לא לשמור תמונות במכשיר הזה כי מרגע שהעלית את התמונה, אין לך שליטה על דברים.

עובדים בשיתוף פעולה מדהים עם כל הרשתות החברתיות, מלמדים את הפונים למוקד גם לפנות באופן עצמאי. יש כפתורי דיווח לכל הרשתות החברתיות. לכן לומר שאין יחידות ושלא עושים, זה לא כך.

משפט אחרון. המעטפת היא מלאה במובן הזה ש-105 מטפל בקטינים ומשטרת ישראל בכללה, כולל יחידת הסייבר, מטפלת בבגירים. אם כן, זה לא שהמדינה לא נותנת מענה.

תודה. גלעד.

זה לא כל כך היה הנושא של הדיון, איך משטרת ישראל בונה את עצמה ביחס לאכיפה במרחב המקוון.

זה לא נושא הדיון.

אבל אם כבר נאמר שאנחנו לא עושים שום דבר ואנחנו סתם נותנים איזושהי מעטפת מקצועית של ייעוץ, אז זה לא נכון.

לא את זה אמרתי. אם זה מה שהובן, אני מתנצלת. אני אומרת שבשטח זה לא מספיק ניכר. זה מה שאמרתי והנתונים מדברים בעד עצמם.

אני מציע לא להיכנס עכשיו לתוך הדו-שיח הזה. בואו נדבר על העניין עצמו.

המשרד לביטחון פנים, אני הייתי רוצה לדעת איזו הסברה עושה המשרד כמשרד. אני אתן דגמה ממשרד המשפטים. בנושא הגזענות, הייתה תקופה שמשרד המשפטים העלה קמפיין סביב העניין הזה. יש כאן תיקון בחוק הטרדה מינית שאני לא יודע עד כמה הציבור ער אליו שאומר גם מי שקיבל סרטון ושלח אותו, לפי החוק הזה הוא עבריין. ההסברה הזאת מאוד מאוד חשובה כי היא שמה בפריזמה הנכונה את כל הסיפור הזה של הסרטונים והתמונות.

זה שבעתים נכון לגבי קטינים ואני מסכים לכך. כאן יש לי למשרד החינוך רשימה ארוכה מאוד של דרישות כי שם זה מתחיל, בעיקר אצל ילדים שגדלים בתוך העולם הזה, אבל גם בקרב מבוגרים.

העלתה כאן איילת כמה נושאים פרטניים. אנחנו כוועדה לא עוסקים בנושאים פרטניים אבל בהחלט הם מעלים כל מיני סימני שאלה, לפחות הנושאים שהיא העלתה, ככל שהם נכונים.
\
יש כאן - מעבר לאלמנט האכיפתי, שאותו נקבל בנתונים המספריים שאתם תעבירו לנו, ומאוד חשוב שנקבל אותם ונעקוב אחריהם, ובכוונת הוועדה לעקוב אחריהם באופן שוטף - גם את האלמנט ההסברתי. זאת אומרת, איזו הסברה עושה משרד החינוך, ועל זה שאלתי את איריס ולשם אני אכנס, מגיל צעיר ועד גיל מבוגר, כמובן בהתאמה לכל גיל וגיל, אבל גם איזו הסברה לציבור עושה המשרד לביטחון פנים ומשרד המשפטים, כיעד שאומר שצריכים לעצור את התופעה הזאת.

אני חייב לומר שמדינת ישראל הייתה פורצת דרך בחוק הזה. פעם ראשונה בעולם – תקנו אותי אם אני טועה - חוקקו חוק שמכניס את הנושא הזה של הפצת סרטונים להטרדה מינית. אני מבין שיש מקומות שהלכו בעקבותינו. נאמר לי שקפריסין העתיקה את החוק.

הם לא העתיקו.

כך נאמר לי. גם כאן, אפשר להוביל בעניין הזה גם ברמת ההסברה. מעניין אותי לדעת האם יש כוונה כזאת במשרד לביטחון פנים, לצאת לאיזשהו קמפיין שהוא קמפיין הסברתי.

מה-30 במאי 2020, 105 והרשות לביטחון קהילתי עברו למשרד לחיזוק וקידום קהילתי. אני רוצה לומר שכמו שהחוק הזה היה פורץ דרך, גם 105 מהווה פריצת דרך ברמה עולמית וזה לווה בקמפיינים בטלוויזיה, קמפיינים שהשקיעו בהם הרבה כסף, שלוו בסרטונים של מקרים אמיתיים שדיברו גם על הנושא של הפצת תכנים וכולי.

להסביר לאנשים את הפליליות של המעשים.

נכון.

זה לא רק בבקשה אל תעשו את זה אלא תדעו שכאשר אתם עושים את זה, אתם עוברים עבירה לילית.

אנחנו אומרים את זה בהרצאות ובפוסטינג ובאתר ובכל פעילות מניעה שאנחנו עושים. עכשיו גם הרשות לביטחון קהילתי פועלת בכל הרשויות ברחבי הארץ. אני היום ב-9:00 בערב משתתפת בפורום הורים מהכורסא ואני מדברת להורים בקריית מלאכי. אני בהחלט אדבר על הדברים האלה. הרשות פועלת בכל רחבי הארץ.

את הבנת למה אני מכוון מבחינת קמפיין. כשהממשלה רצתה לספר שהיא חילקה 80 מיליארד שקלים, אף על פי שהוא לא חילקה 80 מיליארד שקלים, לטובת המגזר העסקי, ראינו את זה בכל דקה ושנייה בטלוויזיה. השאלה אם הממשלה רוצה לפרסם את זה ולהעביר את העניין הזה.

חשוב לי לומר שבאמת התחילה עבודת מטה במשרד לחיזוק וקידום קהילתי כדי להרחיב את הדבר הזה ובאמת תחום המניעה מהבחינה הזאת, שני הגופים המרכזיים עברו למשרד של חיזוק וקידום קהילתי.

תודה. גלעד, אתה רוצה להוסיף משהו?

כן. קודם כל, התפרצת לדלת פתוחה מפני שכאשר אנחנו מסתכלים על אסטרטגיה של אכיפה במרחב המקוון באשר היא בהתייחס לכל ספקטרום העבירות, האכיפה והמניעה הפכו להיות מרכיב מכריע ביכולת להוריד פשיעה, להוריד פשיעה בפועל. זה לא שאנשים באים באזיקים, ויתרנו על זה, אבל הבנו שאנחנו לא יכולים להיות בכל מקום ובכל זמן ולכן המרכיב התודעתי הוא מאוד מאוד חשוב. אחד המדדים לשנים הקרובות שגם המטה מנחה את השטח, יותר את היחידות הארציות, זה פחות היחידות המחוזיות, כן להשתמש בחומרים שמגיעים מהיחידות המחוזיות, מכל מיני חקירות, זה לצאת בקמפיינים תודעתיים שלא בהכרח אמורים לעלות הרבה מאוד כסף. אנחנו מסתכלים על מה שהסוכנויות העמיתות שלנו, וארגונים כמו יורופול ואינטרפול, עושים בעולם באמצעים די פשוטים של גרפיקה והפצה שלה ברשתות החברתיות עם תפוצה מאוד מאוד גדולה. זה אמור להיות די פשוט. אנחנו מסתכלים על זה עכשיו ומתחילים איזושהי עבודת מטה כדי לנסות לחקות את זה. לא צריך סרטונים בפריים טיים, לא צריך פרויקטים יותר מדי גדולים אלא פשוט לפנות באמצעים גרפיים פשוטים שמדברים לנוער ולבוגרים.

הקמפיינים התודעתיים בעיקר היו היום באזור של 105, באזור של הקטינים, אבל אנחנו מבינים שזה חורג מתופעות הפשיעה האחרות שהן לא פחות חמורות. זה חורג מהדיון.

חשוב שתהיה לנו נוכחות ברשתות החברתיות.

תודה. תמי אומנסקי, משרד החינוך.

שלום. בוקר טוב. עוד מעט צהרים טובים לכולם. אני מנהלת את תחום משרד החינוך במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת ו-105. רציתי להוסיף קצת למה שכבר נאמר ולחדד.

דיברתם רבות על נושא ההסברה. החוויה של הפגיעה היא חוויה מאוד מאוד קשה. הרבה פעמים ההסברה מתרחשת כתוצאה מפגיעה בצורה ריאקטיבית והרבה פעמים ההסברה במניעה כמובן מתרחשת ברמה פרו-אקטיבית מתוך מטרה שילדים לא יגיעו למצבים הקשים.

כן חשוב לי לומר שכאשר האירועים האלה מגיעים למוקד 105, והם מגיעים לדסק החינוך, למפקחות של השירות הפסיכולוגי הייעוצי שמטפלות באירוע הפגיעה, החשיבה המשותפת עם הפונה ועם בית הספר כיצד להתמודד עם האירוע, איך נכון להעביר אותו לבית ספר, האם בכלל נכון להעביר אותו לבית הספר, אנחנו עובדים דרך המפקחים על הייעוץ. כל המפקחים על הייעוץ, יועצות חינוכיות, כולם מכירים את הממשק אתנו והרבה פעמים הם גם מתקשרים מתוך בתי הספר לחשוב אתנו איך נכון לפעול, האם נכון לפנות למוקד או לא נכון לפנות למוקד, האם העבודה היא לתוך בית הספר, האם צריך להוציא החוצה או לא צריך להוציא את זה החוצה.

כן חשוב לי לומר שמשרד החינוך החיל על עצמו החמרה בכל הנושא של הפצה של סרטונים ותמונות מיניות כי בחוזר המנכ"ל, למרות שאנחנו לא נדרשים, אנחנו החלנו על עצמנו את זה שכל אירוע שמגיע לבית ספר, בית הספר מחויב להיוועץ עם מפקח המחוז כדי להחליט יחד אתו האם לפנות למשטרה או לרווחה או לא. זה לא משהו שבהכרח דורש חובת דיווח. חשוב לומר שמשרד החינוך כאן מחמיר עם בתי הספר לגבי אופן הפעולה.

מעבר לזה, אני רוצה לומר שמאז אנחנו נמצאים ב-105, יש את הלמידה שמתרחשת בתוך 105 לגבי התופעה הזאת של הפצת תמונות וסרטונים והמיפוי של התופעה – מתי היא מתרחשת, סביב הגילים ובצורה שהיא מתרחשת, כאשר לדוגמה אנחנו כבר יודעים לומר שבגילים גדולים יותר אנחנו רואים הפצה של תמונות וסרטונים כפורנו נקמה. זאת אומרת, הפצה של תמונה בעקבות סכסוך בקשר רומנטי. לעומת זאת, גילים יותר צעירים, שם אנחנו רואים הפצה של תמונות וסרטונים שמתרחשת לפעמים כאשר ילדה שולחת אותם.

מה שחשוב זה להבין לעומק את התופעה. במשרד החינוך, בעקבות הישיבה שלנו עם היחידה של איריס ועם כלל היחידות בתוך המשרד, נבנה תכנית המניעה של המשרד. המשרד בעצם מייצר את התכנית בצורה שהיא מותאמת למה שאנחנו מגלים דרך העבודה ב-105.

השנה נעשתה עשייה רבה. אני יודעת שתמיד יש חוויה שלא כל העשייה הזאת מגיעה לשטח. תמיד יש פער בין מה שיקרה בבית ספר איקס לבין המדיניות של משרד החינוך. המדיניות של משרד החינוך היא מאוד בהירה בנושא הזה. נדרשת עבודה יום יומית בנושא של גלישה בטוחה ברשת ובמיוחד בכל ההקשר של התחום המיני.

תודה. אני חייב לומר, ואני אומר את זה כמאמר כללי לגבי משרד החינוך, לא רק מהנושא הזה, שהבעיה היא שהרבה פעמים המדיניות עליה מדברים בירושלים, פשוט לא מגיעה לשטח. זה קורה ביותר מדי מקרים. זה לא ספציפית רק בעניין הזה אלא זה קורה בהרבה מאוד מקרים. כאן זו בעיה. יש הרבה יחידות. למעלה קורים דברים נפלאים אלא שום דבר לא יורד למטה. זה בתחושה שלי ולא רק מהדיון הזה.

איילת גלילי, לשכת עורכי הדין. אחריה אלון ספיר, נציג מועצת התלמידים.

אני מברכת על הדיון. מברכת את היושב ראש החדש. אני דווקא מאלה שחושבים שעצם הישיבה שלך כיושב ראש עם מגדר שונה הוא אמירה.

זה לא נושא הדיון.

אני מברכת אותך על תפקידך החדש ומאחלת לעצמנו שנעשה כאן הרבה דברים טובים יחד. אני בתפקידי גם משמשת כסגנית יושבת ראש נעמ"ת, כך שאני מוקפת ברצון לשנות בכל תחום שישפר את מעמדנו ואת ההגנה על הנשים.

כאן ספציפית רציתי להתייחס לנושא של החוק וגם להעלות את הנקודה. פסק דין שהתקבל ב-3 במאי בנושא של שרון פרי. שרון פרי היא גם חברה, כך שגם באופן אישי התעניינתי בפסק הדין שהתקבל. גם פסק הדין הוא אמירה כיוון שהייתה שם ענישה של 4 שנים על הפצת הסרטונים. שרון עברה שם גם חוויה לא פשוטה. אני לא אמורה לדבר בשמה אבל מי שקורא את פסק הדין שפורסם בדלתיים פתוחות, ההגנה שם ניסתה לומר שהיא הרוויחה מהפרסום הזה, שהיא השתדרגה ואפילו קיבלה קמפיין בעקבות הפרסום הזה. שרון נאלצה לעמוד ולהסביר שם שלמעשה היא, וגם הבן שלה שהיה מתבגר, היו צריכים להתמודד והיא עדיין צריכה להתמודד עם אותם סרטונים שהופצו ונמצאים בכל מיני אתרים בעולם וכל פעם היא מנסה להוריד אותם מהם אבל עדיין שולחים אליה לטלפון פרסומים כאלה ואנחנו כבר כמה שנים אחר כך. אני חושבת שפסק הדין שם היה מאוד חשוב.

הנושא שרציתי לדבר עליו, שאולי לא התייחסנו אליו כאן, וגם אם הוא לא לגמרי המקום היחידי כאן, זה הנושא של החמרת ענישה. אני חושבת שבדומה לעבירות אחרות כמו אונס, הטרדות מיניות בכלל, אנחנו צריכים לעבור כל מיני שלבים עד שמבינים שמעבר להסברה צריכה גם להיות החמרה של ענישה ספציפית, להסביר שאין פה רווח, אין כאן הנאה, יש כאן למעשה רצח נפשי. צריכה להיות התייחסות של בתי המשפט לעניין הזה.

דיברו כאן על ההסברה וכמובן שזה חשוב. אולי צריך לחשוב איך בחקיקה מחמירים את הענישה על עבירות כאלה. אני הייתי שמחה, דרך אגב, אם היו משתתפים בדיון הזה גם מהמשרד לשוויון מגדרי, אם לא שינו לו את השם ועדיין זה השם שלו, וגם מהמשרד לשוויון קהילתי.

המשרד לקידום קהילתי.

כל המשרדים שנוגעים לנושאים החברתיים. זה לגמרי נושא חברתי שכולנו צריכים להתייחס אליו. אני גם בדעה שככל שמשתפים יותר גופים, יותר מקבלי החלטות, גם התוצאות הן יותר מהירות וגם יותר יעילות. אני אשמח שתהיה התייחסות גם לעניין הזה ושוב, התייחסות ספציפית למגזר הערבי. צריכה להיות נקודה ספציפית איך נעשית שם ההסברה.

תודה רבה. אלון ספיר, נציג מועצת התלמידים.

שלום רב, אני בן נוער פעיל חברתית. קודם כל, אני רוצה לברך אותך חבר הכנסת עודד פורר על היבחרך ליושב ראש הוועדה לקידום מעמד האישה.

אני רוצה לומר ששמעתי כאן את דבריהם של נציגי משרד החינוך לגבי זה שאמורות להיות הרצאות בבתי הספר. אני עולה לכיתה י"א, אני עשר שנים במערכת החינוך, עדיין לא קיבלתי באופן מלא את ההרצאות האלו. פעם אחת הייתה הצגה.

עוד חזון למועד. מחר תהיה.

אני אישית הרמתי את הכפפה במהלך הדיון וכן ביקשתי מים קטאל את הפרטים, איך אני יכול להזמין אותה לבית הספר.

אני יכול לומר שבני הנוער לא מודעים ליחידה 105. יחידת 105 היא מונח רחוק מאוד מהקונצנזוס של הנוער הישראלי וחבל שכך. אם אנחנו נגיד שבני נוער נחשפים לאירוע כזה, ואני יכול לומר לכם, ואני לא יודע את הנתונים הסטטיסטיים המדויקים, שבהחלט יש הרבה בני נוער שסרטונים שלהם ביודעין או שלא ביודעין מופצים ולא תמיד מבינים את ההשלכות. בסופו של דבר זה כתם לכל החיים. אולי בשביל מי שמפיץ זה נראה כדבר מאוד זניח, אבל עבור מי שהסרטון שלו מופץ במקומות שאחר כך פדופילים עושים בהם שימוש לא ראוי, זה כתם שנשאר לכל החיים.

אני מעוניין לגעת גם בנקודה ולומר שבעצם לבני הנוער יותר קשה להיפתח. אני אולי בן נוער שכן קל לו להיפתח, אבל יש בני נוער שלא תמיד יבואו מיוזמתם ליועצת כי הם מפחדים שזה יעשה להם רע או יהרוס להם. צריך למצוא פתרון שבני נוער פחות יפחדו. בסביבה שלי מתעסקים עם ער"ן, עזרה רפואית נפשית, וזה כן מאוד אפקטיבי, אבל אולי דווקא במובן של 105, אולי כן כדאי להביא נציגים של 105, ממשרד המשפטים כפי שאמרו כאן, לבתי הספר.

משפט אחרון. אני אשמח אם הנציגים יוכלו ליצור אתו קשר - אני ארשום את מספר הטלפון שלי בצ'ט – כדי שנוכל להזמין אתכם לבית הספר שלי, עירוני ג' בחיפה, כדי שעוד ילדים יוכלו ליהנות מהפעילויות המעשירות שאתם מציעים.

תודה רבה. בחרת הכנסת סונדוס סאלח.

ברכות על הדיון בנושא המאוד חשוב. אני מסכימה אתך שהתכניות שמוכתבות בירושלים בחדר ממוזג מנותקות מהמציאות.

לא. התכניות הן טובות אלא שהן לא מגיעות לשטח.

טובות אבל לא מיוזמות בשטח ומנותקות מבחינת שיטת היישום שלהן. אם הן מגיעות באיחור לחברה הישראלית בכלל, תהיו בטוחים שהן בכלל לא מגיעות לחברה הערבית.

לחברה הערבית יש מאפיינים משלה. כפי ששמתי לב, החינוך וההסברה שנעשים על ידי המשטרה וגופים אחרים שמעוניינים לטפל בתופעה הזו, הם יותר בשפה העברית וכמעט אפסיים בשפה הערבית. אם כן, יש צורך שיהיה חינוך והסברה בשפה הערבית כי אני בטוחה שברגע הזה עת אנחנו דנים בנושא הזה, יש מאות ואלפי בנות תחת איום ואפילו סכנה וניסיון לסחיטה בתמונות אישיות שלהן או סרטון והן איכשהו מאוימות על ידי תלמיד אחד או על ידי קבוצת תלמידים.

יש צורך לא לחכות לקבוצה הזאת שתפנה למשטרה או לגורם אחר ממשלתי. צריך לאתר אותן. צריך פשוט ליצור קשר עם היועצות בבית הספר, עם מחלקות הרווחה ביישוב עצמו. צריך לאתר מצוקה דרך הפייסבוק שלהן, דרך האינסטרגם שלהם. לפעמים יש סימנים בדרך בה זה מפורסם. יש מקום לאתר אותן ולא לחכות לתלונות שהן יגישו.

תודה. עו"ד איילת רזין. את רצית להקריא עדות. אני רק אומר שהיא חסויה והיא גם תהיה חסויה בפרוטוקו. לאחר מכן אני אסכם את הדיון

ל' הייתה אמורה להגיע אתי לדיון אבל כוחותיה לא עמדו לה.

העדות היא בעילום שם.

אני לא מוסרת פרטים עליה.

גם בפרוטוקול לא יהיו פרטים.

היא הייתה אמורה להגיע לדיון אבל כוחותיה לא עמדו לה והיא ביקשה שאני אקריא את הדברים.

"שיחת טלפון אחת שקיבלתי מחברה קרובה הציפה אותי במנעד רחב כל כך של רגשות – בגידה, עלבון, חשיפה, השפלה, פחד ובושה. תוך מספר שעות התחלתי לקבל שיחות טלפון ממספרים לא מזוהים ואין סוף פניות ברשתות החברתיות השונות. מחקתי את כל החשבונות שלי, נעלמתי לחלוטין מהרשת ומאז אני מסתובבת באופן קבוע בתחושת רדיפה, חרדות קשות וחשופה כל כך. לילות ללא שינה, טיפול פסיכולוגי והרבה כדורי הרגעה.

בבוקר למחרת השיחה הגעתי למשטרה להגיש תלונה. בשיא תמימותי היה לי ברור שברגע שאיידע אותם על כך שישנן קבוצות ברשת שסוחרות בנשים ללא ידיעתן, במצבים הכי אינטימיים שלהן, אונסים אותן בפומבי, המשטרה מיד תצא להעניש את הפושעים ותסגור לאלתר את הקבוצות הללו. אולם החוקרת שישבה מולי אמרה שהיא שומעת הרבה מקרים כאלה אבל אין לה כל כך מה לעשות.

בהמשך, כשהגעתי אליה, היא אמרה לי שאין לי דרך להשיג ראיות חד משמעיות ולכן שום שופט לא ירשיע אותו. היא הוסיפה: אל תדאגי, הזמן מעביר את הכול ובפעם הבאה פשוט אל תצטלמי.

התיק נסגר.

תמונה שלי, שמי הפרטי ומשפחתי בעברית ובאנגלית, עיר הולדתי, בתי ספר בהם למדתי, מוצמדים לסרטון שהבחור צילם והבטיח ונשבע עשרות פעמים שמזמן מחק. גם סרטונים של בחורות נוספות שצילם הועלו לרשת. גם להן סיפר שמחק לפני שנים וגם הן צריכות להתמודד עם ההשלכות של חשפה כל כך קשה ופוגענית.

בחורים מצלמים סרטונים פורנוגרפיים כדי להיכנס לקבוצות סודיות שמונות עשרות אלפי משתמשים בארץ. הסרטונים האלה הינם כלפי משחק לאספנים. סרטון תמורת סרטון. דבר זה מדרבן בחורים לצלם בחורות בידיעתן ושלא בידיעתן במצבים אינטימיים כדי להשיג עוד קלף להחלפה ולקבל סטטוס גבוה יותר בקבוצות. זאת יחד עם העובדה שאין עונש מרתיע והקלות בה אתה יוצא זכאי הופכת לתופעה רחבה ומסוכנת".

תודה. אני באמת חושב שגם הסיפור של ים אתו פתחנו וממנו נולד החוק הסגירה עם העדות הזאת, מבהירה עד כמה העניין הזה, לא רק שהוא לא נעלם מחיינו, אלא זה רק הולך ללוות אותנו ואת הדור הצעיר. לכן באמת נדרשת כאן ממשרדי הממשלה הבנה שבאירוע הזה צריך לרדת בפינצטה לנתונים, לנתח אותם ולהבין היכן יש באגים והיכן יש בעיות. זה לא מספיק להישאר עם תכניות גבוהות, אמירות והנחיות בלי וידוא ביצוע על כל התהליך הזה.

אני מבקש ממוקד 105 לקבל את הנתונים, גם על 2019 וגם על המחצית הראשונה של 2020. פניות עם פילוח. מה קרה עם כל פנייה, מה הסטטוס שלה. אני מניח שיש לכם במוקד סטטוס סגור, פתוח, כמה הועברו למשטרה, כמה הועברו לטיפול אחר.

הדבר השני. אני מבקש ממשטרת ישראל את הנתונים המעודכנים לגבי 2019 ו-2020 - את חלקם של הנתונים הצגת כאן בצורה מפורטת – גם מבחינת אחוזים וגם מבחינת מספרים נומינליים, לא מספיק ברמת האחוזים, על עילות סגירה ושינויים כאלה ואחרים.

לגבי משרד החינוך. אנחנו נקיים ישיבה בשבוע הבא, או ביום שני או ביום שלישי ואומר לכם מה אני מבקש. זה יכול להיות אחת משתיים - לפנות לכל מנהלי המחוזות במשרד החינוך - או שנקבל את זה מהם בכתב, או שמי שרוצה מוזמן לעלות ב-זום בפתח הדיון כדיון מעקב. אנחנו נדווח בדיון על הנתונים שקיבלנו מהם בכתב. אני מבקש לדעת כמה פניות היו בכל מחוז בנושא הזה של הטרדה מינית באמצעות סרטון או באמצעות צילום באינטרנט.

בנוסף, אני מבקש מכל מחוז לדעת כמה פעולות כאלה בוצעו בכל בית ספר ואם יש בתי ספר בכל מחוז שבכלל לא ביצעו פעילות כזאת בשנה האחרונה.

אני כן אומר כאן למשרד החינוך ומעביר את המסר הזה שלא מספיק לומר תבצעו אלא צריך להיות ברור מתי וכמה פעמים תלמיד בכל כיתה חייב לחוות הסברה בנושא הזה. זה נכון, ההסברה בכיתה א' לא דומה להסברה שניתנת בכיתה ז' או ח', אבל אומר כאן נציג של מועצת התלמידים ש-10 שנים הוא בתוך המערכת ומעולם לא שמע על כך.

אני מפנה את זה גם ל-105. הסברה זה לא משהו חד פעמי אלא זה משהו שצריך להימשך לאורך כל הזמן והוא צריך להגיע לא רק לבני הנוער אלא גם להורים. ההורים צריכים להכיר את המוקד הזה. לכן אני מבקש מכם לתגבר את פעילות ההסברה. אני מבקש מכם לשלוח גם לוועדה בשבוע הבא, יחד עם הנתונים, מה התכנית ההסברתית שלכם לשנה הקרובה.

בכל השפות.

כן. חשוב לציין כי לא היית כאן בכל הדיון שהמוקד פועל היום 24/7 גם בשפה הערבית, דבר שלא היה בעבר.

אותו דבר לגבי משרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים. אני רואה אתכם בעניין הזה כיחידה אחת. גם כאן צריכה להיות הסברה על המשמעות הפלילית של המעשה. הסברה על המשמעות הפלילית של המעשה לא נוגע רק לבני נוער ולקטינים אלא היא נוגעת לכלל האוכלוסייה. אנשים צריכים לדעת שגם אם הם קיבלו סרטון פסול, עצם השליחה שלו הופכת אותם לשותפים לעבירה והופכת אותם לחשופים לעמוד לדין פלילי. העניין הזה מאוד מאוד חשוב.

אנחנו נמשיך לעקוב אחרי ביצוע החוק הזה במסגרת סדר היום שלנו בישיבות מעקב כדי לקבל את הנתונים האלה. אני אומר את זה לכולם. קחו את זה בחשבון.

אני כן מבקש מהמשטרה וגם ממוקד 105, ככל שיש בעיה עם הסרת תכנים ברשת מול מי מהגורמים הרלוונטיים של הרשתות החברתיות, של ספקיות האינטרנט, נא לעדכן את הוועדה ולתת גם כאן נתונים.

תודה חברים. אני מתנצל בפני מי שלא הספיק לדבר. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:26.