פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2

ועדת משנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
ועדת המשנה לעניין חיילים בודדים בשירות ובשחרור
07/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת המשנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
לעניין חיילים בודדים בשירות ובשחרור
יום שלישי, ט"ו בתמוז התש"ף (07 ביולי 2020), שעה 13:04

אופן הטיפול בחובות של מלש"בים וחיילים בודדים

חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר

מיכל קוטלר וונש

אל"מ גלית גולן - מפקד מופ"ת. משרד הביטחון

עדי ספרבר - דוברות משרד הביטחון

מרב שיבק - עו"ד, ממונה ארצית, אזרחי, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים

דקלה צרפתי דלג'ו - עו"ד, אחראית ארצית על טיפול בחיילים, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים

יצחק אוחנה - סמנכ"ל, חטיבת פרט, משרד העלייה והקליטה

רקפת בן גיא - מנהלת אגף בכיר חוץ ביתי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אביבה גבאי - מנהלת תחום "חייב נזקק", רשות האכיפה והגבייה

מירב שטרוסברג - מנהלת תחוחם הגנה על הצרכן, המועצה לשידורים, משרד התקשורת

דולי דדון - מנהלת תחום פניות ציבור, אגף הפיקוח והאכיפה, משרד התקשורת

עודדה פרץ - סגנית המפקחת על הבנקים, בנק ישראל

איילון בנימין - הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

אימבל קוואס - ממונה תחום צעירים עולים וחיילים בודדים, הסוכנות היהודית

סופיה פלוט - מנהלת אגף בוגרים, תכנית נעל"ה, הסוכנות היהודית

רונה אסף - מרכזת בכירת, המוסד לביטוח לאומי

צחי חכמון - המוסד לביטוח לאומי

אילה אליהו - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

עמית פלישון - מנהל מחלקת מטה תפעול, שירותי אספקה וממשק, חברת החשמל

לירון בוגנים - עו"ד, רגולציה, סביבה וקיימות, חברת החשמל

יהודה סיסו - מנכ"ל תאגידי מים וביוב

מירב בן שימול - ראש תחום אסטרטגיה וצעירים, מרכז המועצות האזוריות

טיבי רבינוביץ - איגוד הבנקים

קרן שילר מסורי - עו"ד, המחלקה המשפטית, הוט מובייל

נויה גוברין - מנהלת תכנית לחיילים בודדים, ארגון נפש בנפש

ד"ר שרה קצבורג - רכזת ארצית, חיילים, עמותת הלל

דניאל אהרון - מנכ"ל עמותת אח גדול

הילה סולימני - רכזת פורום ארגוני חיילים בודדים, קרן מיראג' ישראל

צבי צרנר - יועץ כלכלי, תכנית כנפיים

טימור ממדוב - רכז חיילים בודדים

גיא קונפורטי - עו"ד, מנכ"ל סיוע משפטי לחיילים בחובה

שלומית אבינח

אהובה שרון, חבר תרגומים


אופן הטיפול בחובות של מלש"בים וחיילים בודדים

אני פותח את ישיבת ועדת המשנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לעניין חיילים בודדים בשירות ובשחרור. היום ה-7 ביולי 2020, כ"ו בתמוז תש"ף. הנושא שעל סדר היום הוא אופן הטיפול בחובות של מלש"בים וחיילים בודדים.

אני מברך את כל מי שנמצא כאן, וכמובן את חברת הכנסת מיכל קוטלר שנמצאת אתנו כאן. תודה רבה שהצטרפת.

יש 47 משתתפים ב-זום.

אני רוצה לנסות לשים את הדברים בפרופורציה, מי חייב למי. יש לנו כאן חייל שמסיבות כאלה ואחרות הפך להיות חייל בודד, אם זה בגלל שהוא הגיע מחוץ לארץ או שהוא מגיע מרקע משפחתי קשה, ובכל זאת והחליט לבוא ולתרום למדינה, ופתאום המדינה באה ואומרת לו, לא, נכון שאתה תורם לי, אחלה, אבל אתה גם חייב לי. אני לא רוצה שלא צריך לשלם חובות, חייבים לשלם חובות, אבל אני חושב שאנחנו כמדינה חייבים לבוא ולראות איך אנחנו באים לקראת החייל כדי לא להרוס לו את המסלול שהוא התחיל, ובמיוחד אני מדבר על חסרי עורף משפחתי שכנראה מתחילים איזשהו מסלול חדש בחיים שלהם וחובות העבר או חובות ההווה פתאום יכולים להחזיר אותם בחזרה.

ניסיתי להמחיש על מה אנחנו מדברים. זה פחות או יותר הכמות של המסמכים שכל חייל ממוצע בודד צריך להתמודד אתה. זאת ארנונה, חוזה טלוויזיה, חשבון חשמל.

אני ראה ששום דבר לא השתנה מאז אני הייתי חיילת בודדה ועברו 30 שנים.

חוזה סלולר, חוזה שכירות, ועד בית ויש כאן עוד הרבה. אני יודע שבשנים האחרונות כן נעשו תהליכים כדי להקל על החיילים אבל זה כמובן לא מספיק. אני גם יודע שכנראה שבדיון אחד לא נוכל לכסות את כל הבעיות אבל אני חושב שאנחנו חייבים להתחיל את זה מוקדם ככל שיהיה. אני גם אומר לכם שבסופו של דבר כנראה שהדיונים האלה יביאו לשינוי חקיקה קיימת או ליצירת חקיקה כדי שהמדינה הזאת תבין שהחיילים הבודדים הם קודם כל נכס, ושנית, אנחנו כמדינה חייבים להתחשב בהם.

קצת נתונים של משרד המשפטים. במהלך ארבע השנים האחרונות נפתחו 1,897 תיקי חיילים, רבע מתוכם היו בכלא. בשנת 2019 פנו 619 חיילים לבקש סיוע משפטי כאשר 66 מהם בענייני חובות.

שלומית, תודה רבה לך על ההכנה לישיבה. את פנית לגורמים רלוונטיים – צה"ל, ביטוח לאומי, בנק ישראל, משרד המשפטים ומשרד הפנים כדי שנוכל לקבל תשובות.

אנחנו חייבים לגלות רגישות ואנחנו חייבים לראות איך אנחנו כולנו ביחד, גם המגזר השלישי, גם הכנסת וגם הממשלה, נרתמים למשימה הזאת כדי לוודא שהחיילים יכולים לשרת בראש שקט כי בסופו של דבר עם מגנים עלינו.

נושא מאוד חשוב שניגע בו במהלך הדיון הוא נושא של עיקול כספי החיילים. הבנקים, למרות שקיים החוק, במקרים מסוימים ממשיכים לעקל את הכספים של החיילים וחייל באופן אקטיבי צריך לקחת את החוק, להדפיס אותו, ללכת לבנק ולדבר עם פקיד הבנעק כדי שיסיר את העיקול. זה דבר שלדעתי הוא בלתי מתקבל על הדעת.

אני מאוד שמח שגברת עודדה פרץ נמצאת כאן.

איגוד הבנקים ב-זום.

אני בטוח שהיא תוכל לסייע לנו בסוגי הזאת. כבר עבדנו ביחד עת הייתי מנכ"ל משרד הקליטה ועשינו דברים יפים לטובת העולים ואני בטוח שנעשה גם לטובת החיילים הבודדים.

מיכל, יש לך מה לומר?

האמת היא שאני אשמח בעיקר לשמוע מגורמי המקצוע.

מי שפנה זה גיא והוא כאן.

אני רק רוצה לחדד ולומר שבעיני לפעמים נכון להתמקד רק בחיילים הבודדים אבל בקונטקסט הספציפי הזה אני מבקשת מגורמי המקצוע כמובן להתייחס גם לפלח המיוחד שהוא חיילים בודדים וכל מה שנלווה לאתגרים האלה של החיילים הבודדים כפי שכולנו מכירים אותם – גב כלכלי וכולי – אבל אני מבקשת להנגיש לנו את המידע בצורה שמתייחסת לכלל החיילים כי אני חושבת שכאן לא נכון במקרה הזה להתמקד אך ורק ולבודד את החיילים הבודדים עוד יותר מבדידותם הפיזית.

את צודקת אבל צריך לזכור שהמנדט של הוועדה הזאת הוא מנדט מאוד ספציפי שמדבר על חיילים בודדים.

אני מבינה.

צריך להבין שכל חייל אחר רגיל יש לו איזושהי מעטפת משפחתית, איזשהו סיוע כזה או אחר, ואם לא – יש מערכות ת"ש שיודעות לסייע לו. כאן אנחנו מדברים על אנשים שהם מנותקי סיוע משפחתי, במיוחד, אם אנחנו כבר נכנסים לפילוח, יש את החבר'ה שהם בוגרי מערכת החינוך החרדית שיוצאים לעולם החדש ויש להם אולי חובות מהעבר או חובות מההווה כי הם עדיין לא יודעים איך להתנהל וגם כך מאוד מאוד קשה להם.

אני לא אומר שלא צריך לשלם את הקרן, בטח שצריך לשלם את הקרן אבל השאלה היא מתי, השאלה איך פורסים את התשלומים אבל מה שבטוח זה שאסור שהחבר'ה האלה ישלמו ריבית והצמדה על תקופתם בשירות צבאי.

גיא, בבקשה.

תודה רבה על ההזמנה. אני מאוד שמח להיות כאן ואני חושב שזה חשוב וגם חשוב לה עלות את זה על סדר היום. אני כן מתחבר למה שאמרה חברת הכנסת. יש נושאים, כשפותרים אותם, יהיה קשה לנתק את הבודדים מכלל אוכלוסיית החיילים וגם חלק מהסוגיות הן סוגיות שבאמת פוגעות בכל החיילים.

אני אחדד לגבי בודדים או לא בודדים. בצבא יש הגדרה של בודד ויש הרבה חיילים שנמצאים בתווך. כאלה שהם לפני שהם מוגדרים כחיילים בודדים. למשל, יכול להיות חייל שהוא בתהליך עזיבה של המשפחה שלו, שהוא לא מזוהה במערכת כבודד אבל הוא עדיין זקוק לעזרה ועדיין זקוק ליחס מהותי כאילו הוא כבר חייל בודד. לדוגמה, הייתה לנו חיילת שחזרה הביתה לאימא שלה ואימא שלה פשוט החליפה את כל המנעולים, למעשה זרקה אותה מהבית והפכה אותה להומלסית. כמובן לקח קצת זמן עד שהיא הוגדרה בצבא כבודדה, אבל היא הייתה צריכה סיוע כבר אז, עוד לפני כן. אני אומר שחשוב לשים את זה במסגרת כי יש לפעמים מקרים שהם חשובים.

בנוסף לזה. אני אתחיל בנושא של העיקולים. אני לא יודע אם רוצים שאני אתייחס לכל הסוגיות שהעליתי אבל אני מתחיל מנושא העיקולים.

אנחנו נתקלים באופן גורף כאשר חיילים פונים אלינו כשיש להם עיקול בבנקים וכמעט 50 אחוזים מהחיילים שפונים אלינו בנושא חובות אומרים שיש להם גם עיקול על חשבון הבנק. בעצם הכספים שהצבא מעביר להם, מה שהצבא קורא לו דמי קיום, לא מגיעים אליהם בסופו של דבר. הם מעוקלים ומועברים לחשבון פיקדונות של עיקולים והרבה פעמים הם מגלים על זה בשלב מאוד מאוד מאוחר כשחוב אחד אולי קטן כבר הפך לכמה חובות כי הכסף הזה שצריך להגיע אליהם, דמי הקיום, חייב להגיע אליהם.

יש מקרים בהם הבנק עצמו הוא גם נושה, כלומר, הוא מתעדף את עצמו נניח להלוואות שהוא נתן או משהו כזה, ויש מקרים שהבנק הוא בעצם מוציא לפועל או מיישם צווי עיקול שהוא מקבל. במקרים האלה, בשני המקרים האלה, חשוב לייצר איזושהי מדיניות שמאפשרת לחייל את דמי הקיום הבסיסיים שלו.

יש חוק?

יש חוק.

שאוסר על הבנקים לעקל את הכספים של החיילים.

אוסר על העיקול ואוסר גם על העברה.

עודדה, את רוצה להתייחס לזה?

אני ממש לא מכירה שום מקרה כזה. אני אחראית גם על תלונות הציבור בפיקוח על הבנקים ואף פעם לא נתקלתי בתלונה כזאת. הבנקים בעיקרון מבצעים את החוקים כלשונם. אם יש מצב כזה, אני אשמח לדעת על כך.

אני אסביר. אני אומר שבאופן גורף כמעט כל חייל שיש לו עיקול ברמה גורפת, יש לו את הבעיה הזאת עם בנק וצריך אחר לפנות לבנק ולומר, שימו לב, אני חייל – כי הבנקים לא תמיד יודעים מי חייל ומי לא.

אולי הבנקים לא יודעים שהוא חייל.

בעיני זו בעיה טכנולוגית. אפשר לפתור אותה טכנולוגית.

גיא, אני ממש אשמח שנדבר. תפנה אלינו ונעקור את התופעה הזאת מהשורש.

רק תראה כמה חשובות הוועדות האלה.

זה נראה לי משהו פתיר.

אני אשלים את הנושא הזה. הרבה פעמים זה נפתר בלי צורך במעורבות של המפקח על הבנקים. אנחנו מציידים את החייל בחוק, הוא ניגש לבנק ואם הוא מגיע בסופו של דבר למנהל הסניף, שזה מה שמנחים אותו לעשות, זה נפתר. מה שקורה זה שעד שהוא מגיע לסניף, עד שהוא מדבר על המנהל, יש מקרים שהמנהל לא נמצא וכולי.

נפתור את זה.

זה נראה לי מקרה קלאסי של חוסר סנכרון מערכות. תפקידנו כאן לעשות את זה. גיא, אני מבקש ממך לפנות במכתב רשמי לסגנית המפקחת על הבנקים, כמובן עם העתק לוועדה ואני מבקש ממך, עודדה, להתייחס תוך שבועיים לאירוע ולחדד מול הבנקים את ההנחיות.

אני לא יודע – ואולי את יודעת – האם יש לכם את היכולת לזהות במערכת מישהו כחייל.

אני לא בבנק. את זה תשאל את הבנקים.

אני רק אומר שחייל שמקבל שכר ממופ"ת, זה מופיע כשורה.

זה אומר שצריך לעשות איזושהי פעולה טכנולוגית. בזה אתם יכולים להנחות את הבנקים, נכון?

בוודאי. אני חושבת שהבעיה כאן היא שפתרתם כל מקרה לגופו ואז זה לא הגיע אלינו ולכן לא פתרנו את זה השורש.

לכן אנחנו יושבים כאן. אני חושב שהפתרון כאן יהיה קל.

גם אני חושבת.

גיא, אתה מתחיל את התהליך ואנחנו כאן נסיים אחרי שעודדה תדווח לנו שזה בוצע.

תודה.

יש לך עוד נושאים, נכון?

בוודאי. אני עובר לנושא הבא. על נושא העיקולים דיברנו. נושא של איחוד תיקים הוא נושא שהוא משותף גם לנו וגם לסיוע המשפטי. בעצם השינוי של מנגנון איחוד התיקים בצורה שהפכה אותו פחות רלוונטית למרבית החיילים בגלל תנאים קשיחים שהוחלו בחוק בתיקון שהתבצע בספטמבר 2019.

אתה מדבר על תיקון 58.

נכון. למי שמטפל בחיילים, זה גזל מאתנו כלי עבודה מאוד מאוד משמעותי לחייל שיש לו ריבוי נושים.

תפרט מה המצב הקודם ומה המצב היום.

המצב הקודם היה שכמו כל אדם אחר שהיה יכול לבקש איחוד תיקים, היו בוחנים את מצבו הכלכלי והוא יכול היה לומר שהוא יכול לשלם 100 שקלים, 200 שקלים בחודש לכל הנושים שלו ביחד, והיו בוחנים את מצבו. אם אכן כך, היו אומרים בסדר, תשלם 200 שקלים. אגב, המצב הזה לא היה מצב כל כך טוב ולכן גם היה התיקון כי הוא היה נמשך לדיראון עולם, עם ריביות, ואנשים היו "מתמכרים" לתשלום של סכום נמוך כל חודש בלי פתרון סופי.

השינוי שנעשה בעצם הגדיר שאתה חייב על פי מדרגות של סכומים, של חובות מצטברים, לפרוע תוך תקופה מסוימת את מלוא החוב ולשלם סכום מינימלי מסוים בכל חודש שהוא שלושה אחוזים מגובה החוב. כך לדוגמה, חייל שיש לו חוב של נניח 20,000 שקלים – שזה מצב יחסית שכיח - צריך לשלם 600 שקלים בחודש. כשחייל משתכר, אם הוא לא חייל בודד, 1,600 שקלים, או אם זה חייל בודד שמשתכר כ-4,000 שקלים בחודש פלוס-מינוס, כשהרבה מזה הולך למחיה, 600 שקלים לחודש זה סכום לא קטן ומאוד מאוד קשה לו לעמוד בתנאי הראשוני הזה. גם התנאי השני של התקופה הוא תנאי שלפעמים, אם אתה עכשיו בתקופת השירות הצבאי שלך ואז אתה פונה ומבקש את איחוד התיקים, אתה יכול לא לעמוד בו ואז יכול להיות שיפנו אותך הרשמים לחדלות פירעון שזו תוצאה שאף אחד לא רוצה בה.

זה כתם לכל החיים.

כן. והאפשרות השנייה היא שיאמרו לך, בסדר, אתה לא תקבל איחוד תיקים אבל בוא עכשיו תסדיר פרטנית מול כל נושה ונושה את המצב שלך. כשצריך לדבר עם כל נושה ונושה, יש ביניהם כאלה שהם מסבירי פנים, יש ביניהם כאלה שהם עקשנים, זה נורא תלוי במשרד, זה נורא תלוי ב"לקוח" של המשרד, כי אם זאת חברת ביטוח או בנק הם לפעמים מתנהלים קצת שונה מחברות סלולר.

זה עניין של רצון טוב.

איגוד הבנקים ב-זום. טיבי רבינוביץ.

אני לא מכיר את הבעיה שהועלתה על ידי גיא קודם. אפשר כמובן לבדוק אותה. אני חושב שלא פעם יש מקרה בודד כזה או אחר שיכול להצביע על איזושהי תקלה נקודתית אבל כמובן אפשר לבדוק ולהתייחס לבקשה שלכם. אני לא מכיר אבל זה שאני לא מכיר זה לא אומר שבהכרח לא קיים. אני חושב שאם זאת הייתה תופעה רחבה, הייתי מכיר אבל אני לא מכיר. אפשר לבדוק.

אני אסביר לך את הממדים. מספר החיילים הבודדים, הוא לא עשרות אלפים. יכול להיות שהמקרים הם שכיחים בקרב אוכלוסייה ספציפית אבל מבחינת כל חייל וחייל זה מצב של חיים ומוות.

אני מסכים. נשמח לבדוק וככל שיש דברים שצריך לחדד, נחדד.

השאלה היא טכנית. האם יש לכם במערכת יכולת בכל בנק ובנק לזהות לפי החשבון שמדובר בחייל בשירות סדיר.

אני לא יודע. אני מוכן לבדוק.

לפי דעתי שם נקודת המפתח.

אין בעיה. אפשר לבדוק.

תודה.

אני מרכזת ארצית את הטיפול בחיילים בסיוע המשפטי מאז המיזם שלנו יצא לדרך. לפני שאני מתייחסת לתיקון 58 אני רוצה לומר כמה משפטים על המשמעות של חובות לחייל בצה"ל. זה לא כמו אזרח רגיל. חייל בצה"ל שיש לו חובות, הוא לא באמת מתפנה ב-100 אחוזים לשירות הצבאי שלו, הוא לחוץ לצאת לעבוד, בחור צעיר – ואנחנו תכף ניתן לכם דוגמאות – מקבל מכתבים מעורכי דין. גם אם זה חוב של 4,000 שקלים שאותי לא מרגש, אנחנו פוגשים בסיוע המשפטי הרבה אנשים חובות, מבחינתו קרס העולם עליו. הוא ממש מפחד. אז הוא מתחיל לערוק כדי לצאת לעבוד. הוא עורק ועורק ומגיע לכלא 4 או לכלא 6. שם הוא לא מקבל משכורת באותה תקופה, וזה אותו חייל שגם כך הגיע ממצב כלכלי קשה – אני לא מדברת רק על חיילים בודדים – והוא לא מקבל משכורת צבאית. אם הוא בודד, בינתיים השכירות שלו ממשיכה לתפוח כי המשכיר לא יודע לאן הוא נעלם כי לכלא 4 לוקחים אותך פתאום. אז נוצר מצב שהוא חוזר, החובות תפחו ושוב הוא עורק כדי לעבוד. בפעם השנייה הוא כבר יעלה לוועדת התאמה בצה"ל, אותה ועדה תשחרר אותו מצה"ל מסיבת התנהגות שנקראת לרוב התנהגות רעה וחמורה- אני לא יודעת אם אתם יודעים זאת – ואז הכי לא פשוט זה שאותו חייל, גם אם הוא שירת שלוש וחצי שנים ברוטו בצה"ל, נטו שנתיים וחצי – כי ה"דפוק" בלשון החיילים לא נספר - הוא יוצא מהצבא בלי שקל אחד של הטבה כלכלית. זאת אומרת, כל מה שמגיע לחייל משוחרר.

יוצא שדווקא אותם צעירים שנכנסים לצה"ל מראש בלי עורף כלכלי ומשפחתי, לאו דווקא בודדים, אלה שהכי היינו רוצים שהם יקבלו את הפיקדון, את הכסף הזה כדי ללמוד ולהתפתח, הם אלה שבעצם נפלטים מהצבא אחרי שלוש וחצי שנים ברוטו. אני יכולה לתת שמות של אנשים כאלה.

יש מספרים?

הנושא הזה היה פעם בוועדת העלייה והקליטה אצל חבר הכנסת נגוסה. אני יכולה להעביר חומר לוועדה בנושא הזה, אם תרצו. אני יכולה להגיד לכם שאני מכירה את החיילים האלה. יש לי חייל אחד לדוגמה - אבל יש לי הרבה חיילים כאלה – שיש לו קב"א של טייס. אני אישית הייתי בקצין העיר כי אני ייצגתי אותו בבג"צ. היום הוא עובד בבניין. הוא היה שלוש וחצי שנים ברוטו בצבא, שנתיים וחצי נטו, נפלט בלי שקל אחד. כלום. הוא עוד חייל שבגללו הלכנו לשיתוף פעולה. אנחנו מנסים לאתר את החיילים האלה בזמן השירות, להסביר שלהם שחוב מפרטנר או מכל חברה סלולרית אחרת – סתם נתתי את פרטנר כדוגמה וזה יכול להיות סלקום, פלאפון, הוט – זאת לא קריסת העולם.

גם יס ו-הוט לצורך העניין.

איזה כלים יש לכם?

לגבי הכלי. הכלי עכשיו הוא מאוד מאוד בעייתי. עד היום, עד לפני תיקון 58, חייל כזה, היינו מגישים לו בקשה בהוצאה לפועל, מבקשים 50 שקלים. אם יהיה לו פנאי הוא יסיים את השירות הצבאי וברגע שהוא יסיים, מחכים לו 12,000 שקלים שהוא מקבל ביד ואתם הוא מתחיל להסתדר עם הנושים. אנחנו בגישה שחובות צריך לשלם, אנחנו בעד הסדרי חוב ולא רוצים שהחייל יוכתם. אנחנו בשיתוף פעולה הדוק עם הפיקוח על הבנקים ועם חברות הסלולר. אם הוא משלם 50 שקלים במשך שנתיים, מסיים שירות, מקבל 12,500 שקלים, מציעים לנושים – בדרך כלל אלה חברות הסלולר והבנקים – ואפילו הוא מקבל מענק שגם בחלק ממנו הוא יכול להשתמש היום לחובות והבחור הזה, זהו, אין לו את חוק נתוני אשראי על הראש באותה צורה של חדלות פירעון, הוא גם משלם וכולם יוצאים מנצחים.

מה הבעיה. תיקון 58 שבא לטפל באיזושהי בעיה שהיא מובנת לגמרי לא שם לב שנוצר מצב שלגבי חיילים – אני מדברת כרגע על חיילים אבל הוא יוצר בעיות אחרות – שבעצם הוא מחייב אותם לפרוס את החוב במינימום שלוש שנים. לי יש חיילים עם 60,000 חובות ואני מתאבדת על הסדרי חוב כי אני חושבת שלא נכון להם ללכת לחדלות פירעון בגלל שעכשיו הצבא לקח אותם לשרת בצה"ל ותזרימית הם לא יכולים לעבוד. בחוץ בחור צעיר, לא נשוי, בלי ילדים, מרוויח 6,000 שקלים, שישלם את החובות שלו. זה לא הגיוני לנו כחברה לשלוח אותם לחדלות פירעון.

בקיצור, אותו בחור, היום אין לי איך להציע תשלום מינימלי ואז אני לכאורה חייבת לשלוח אותו לחדלות פירעון או להתחנן לכל מיני חברות שאין לי איך לקבל את ההסכמה שלהן. אני לא מדברת על חברות שיש לי שיתוף פעולה אתן. כרגע הכלי הזה נמנע מאתנו. יוצא מצב שמצד אחד המדינה לוקחת אותו לשרת בצבא, נותנת לו משכורת כלשהי מינימלית ומחייבת אותו בשירות. אנחנו כחברה רוצים שהם ישלימו שירות תקין וגם יתגייסו לצה"ל על כל המשמעויות החיוביות. מצד שני, אותה מדינה יצרה תיקון בחוק ההוצאה לפועל שלא מאפשר לו לשלם סכום בסיסי קטן לתקופת השירות שלו.

מה את מציעה?

אני מציעה לאפשר לרשם ההוצאה לפועל שיקול דעת. לא ניתן שם שיקול דעת לרשם. במסגרת שיקול הדעת לרשם להאריך את תקופות הפריסה, אני מציעה שבדברי ההסבר לחוק ייכתב במפורש דוגמה של חיילים צעירים בתחילת דרכם, מלש"בים ואפילו חייל משוחרר כמה שנים מהשחרור. יש לי היום דוגמה של חייל שאנחנו כל היום מתעסקות בו, חייל משוחרר, בודד לשעבר, עם חובות של 70,000 שקלים ואנחנו באמת חושבים שבהסדרי חוב הוא יצליח לסיים את החובות עם ליווי של כל התכניות המקבילות שיש ופורום חיילים בודדים מלווה אותו, ואנחנו היום במצב שפשוט לא תהיה לי ברירה אלא לשלוח אותו לחדלות פירעון.

אנחנו שוב חוזרים לבנקים. אל"מ גלית גולן כאן?

כן. שלום לכולם.

אני מבין שיש לך התייחסות לנושא של זיהוי חשבונות של החיילים בבנקים.

כן. ראשית, כל בנק יודע שמדובר בחייל כי המשכורת היא משכורת צבאית ויש סימול טכני שאומר שהכסף מגיע מצה"ל ולכן אין בנק שלא מכיר שחייל שיש לו מספר חשבון בבנק, הוא חייל. לכן לדעתי הבעיה כאן היא באכיפה. ברגע שמגיע עיקול, האם מסתכלים, האם בודקים קודם כל בבנק שמדובר בחייל ואז מממשים את החוק ולא בכך שיש לנו חשבון שהוא לא מזוהה כחייל.

ההסתייגות השנייה. אם לחייל יש מספר חשבונות בנק והשכר הצבאי נקלט בחשבון אחד והחוב הוא בחשבון אחר, אז יכולה להיווצר בעיה כזאת. לי במופ"ת יש את כל אינפורמציה. אין חייל חובה שאין לו מספר חשבון והוא לא מקבל את המשכורת ואת הסימון. נשמח לשתף פעולה בכל מהלך טכנולוגי-טכני שנדרש, נתונים וכולי.

למי יש את כל המידע? לכם?

לי במופ"ת. כן.

לך יש את כל המידע על כל חייל, איזה חשבונות בנק יש לו?

כן. בכובע השני שלי אני גם אחראית על תשלום השכר בצה"ל כולל חיילי חובה ולכן כל האינפורמציה נמצאת אצלי.

זאת אומרת, את אומרת שאת יכולה להעביר את המידע לכל בנק ובנק לפי תעודות זהות של חיילים.

אנחנו עושים את זה.

שיסמנו את החשבונות כחשבונות של חיילים סדירים, נכון?

וגם את החשבונות שאינם החשבונות אליהם מתקבלת המשכורת.

כן. ברור.

יכול להיות שיש חיילים עם מספר חשבונות בנק. המשכורת הצבאית נכנסת בערוץ אחד והחוב נמצא בערוץ אחר ואז באמת אין סימול.

אני מציע שקודם כל תהיה פנייה מרוכזת של גיא כשאתה פונה לעודדה פרץ, סגנית המפקחת על הבנקים, מכתב את גלית ואותנו, את הוועדה. אני מבין שיש הרבה דברים שאת צריכה לבדוק, עודדה. תבדקי את הנושאים. אם את צריכה סיוע של גלית, היא כרגע אמרה שהיא תסייע לך. אני מצפה לקבל מכם תשובה תוך שבועיים האם יש עדיין בעיות או שהדברים הוסדרו ואיך הוסדרו. אין ספק שכפי שעשינו אז עם העולים החדשים, פתיחת חשבונות, הייתה פנייה לבנקים, פעם אחת, פעמיים, פעם שלישית זה נקלט ואני מקווה שהיום זה עובד טוב ואני חושב שבתיאום כזה פשוט אנחנו יכולים לפתור כאן בעיה של אלפי חיילים. במידה ונראה שזה לא עובד, נצטרך ללכת למקומות אחרים אבל אני לא חושב שצריך כי בסך הכול יש כאן רצון לשתף פעולה ורצון לסייע.

יש לי שאלה נלווית, לאחר פתרון הבעיה, לכאורה מה שנראה כבעיה טכנית, גם לשם הידיעה של עצמי וגם בכלל, האם לחיילים האלה במיוחד, כפי שאתם מתארים אותם, מוענק איזשהו קורס בניהול פיננסי, בכלים פיננסים שהם זקוקים להם יותר מכולם, שהצבא הוא דווקא הזדמנות לייצר. אני בעצם לא יודעת את מי אני שואלת את השאלה, אני לא יודעת מי נמצא בקו שיכול לענות לשאלה הזאת, אבל יש כאן איזושהי הזדמנות נוספת שאם נזהה אותה, גם נמנע את המקרים.

שאלת משנה לשאלה הזאת. כיצד והאם מונגש להם הידע שיש להם זכאות לסיוע משפטי. הרבה פעמים אם הם יפנו בעוד מועד או ברגע הראשון שמסתמנת בעיה, לא יתגלגלו כל החובות. אם נפתור את הבעיה, מה טוב.

אם כן, קודם כל אני שואלת לגבי הנושא הפיננסי, והדבר השני הוא ההנגשה של קיומו של סיוע משפטי.

לעניין החינוך הפיננסי נמצא אתנו איילון בנימין מהפיקוח על הבנקים שהוא אחראי.

רגע. דיברנו על הבנקים, דיברנו על איחוד תיקים. גיא, תמשיך.

תודה. היושב ראש נגע בנושא של ריבית פיגורים בהוצאה לפועל. אדוני קרא לזה ריבית והצמדה אבל זה משהו אחר. ריבית פיגורים זו בעצם ריבית עונשית שהמטרה שלה היא לאלץ בן אדם ללכת לעבוד, ללכת לעשות מה שהוא יכול כדי לסגור את החוב כמה שיותר מהר. כאשר זאת ריבית ענישתית, אין לה שום מקום כשהיא באה במגע עם חיילים כי בסופו של דבר מדובר במי שלא בהכרח יכול לעבוד וגם אם הוא יכול לעבוד, כושר ההשתכרות שלו הוא מאוד מאוד נמוך. לכן זה איזשהו משהו שרציתי להעלות אותו על סדר היום. זה נכון לכל החיילים.

אני פונה לסיוע המשפטי. אתם מכירים אוכלוסיות כלשהו שמוחרגות מריבית ענישתית?

לא.

אין דבר כזה.

אבל כן הייתה פעם הצעה. הייתה פעם יוזמה, אני לא זוכרת היכן בדיוק, לנסות לפטור את החיילים מריבית. גיא, אתה מכיר את זה.

הייתה יוזמה שאני מכיר מהצבא שהייתה להקפיא את כל נושא הגבייה, אבל אני לא בטוח שזה נכון.

זה בסוף ירד. זה נכון שהריבית כאן לא יכולה לתמרץ את החייל. היא רק יכולה לתמרץ אותו לערוק מצה"ל וללכת לעבוד. אנחנו לא מעוניינים בזה.

זה גם משמש קלף מיקוח של נושים. כלומר, יש נושים שאומרים שאתה לא תשלם, בסדר, שתהיה ריבית.

במיוחד ששווה להם להמתין. אחר כך הם שמים יד על מה שהוא מקבל בשחרור. זאת אומרת, זה בחור צעיר, הם יקבלו את הכסף עם כל הריבית. מבחינתם זאת אחלה קופת חסכון.

נכון.

אני כן רוצה להגיד שלא ישתמע, שאנחנו בשיתוף פעולה מול הסלולר והבנקים ואנחנו מגיעים להסדרי חוב מאוד מיטיבים לחיילים וחשוב לי להגיד את זה.

הם בדיון כאן והם שומעים וגם תהיה להם זכות דיבור.

מבחינתי הנושא הבא זה הנושא של ביטוח לאומי. ממש בקצרה. אני קודם כל חייב לומר מראש שאנחנו פנינו בנושא לביטוח לאומי בשנה שעברה וקיבלנו מהם שיתוף פעולה ובאמת חיבוק. חשוב לי לשים את זה על השולחן. פנינו אליהם בנושא של חיילים שיש להם חובות עם הגיוס, הרבה פעמים זה קורה לחיילים בודדים, ואלה בעצם חובות על דמי ביטוח לאומי שהם צברו בזמן שהם היו במסלול עתודה לדוגמה, עתודה טכנולוגית, או מסלול של ישיבה או משהו כזה. אז מה שקורה זה שהפטור שהחוק מקנה היום, הוא פטור למי שהתגייס לפני גיל 21. הרבה פעמים המסגרות החינוכיות האלה שהן מוכרות לצה"ל – כלומר, החיילים האלה הם ברשות נמצאים במסגרות האלה – הן לא מסונכרנות עם יום ההולדת, הן לא מסונכרנות בהכרח עם שנת הלימודים ואז נוצרת סיטואציה שחייל מתגייס לפי מה שאמרו לו להתגייס, לפי התאריך, לפי סוף שנת הלימודים שלו ואז, בגלל שהוא קצת עבר בכמה חודשים את גיל 21, פתאום יש לו חוב מגיל 18 רטרואקטיבי של דמי ביטוח לאומי.

זה מגיל 18? זה לא מגיל 21?

זה מגיל 18.

אם הוא מתגייס, זה מגיל 18.

זה לא חוב יחסי. יוצא שלמשל – ראינו את זה הרבה אצל חבר'ה שלמדו בישיבות, שהם ממש מתגייסים לצה"ל עם חובות של אלפי שקלים כנקודת מוצא.

הרבה פעמים אלה חובות שעם פנייה נכונה, הם באמת קיבלו מענה וקיבלו פטור. הבעיה הרבה פעמים היא שחבר'ה כאלה שהם חיילים בודדים, אין להם כתובת מסודרת ולכן הם לא מקבלים התראות כמו שצריך.

ביטוח לאומי לא התחברו ל-זום. אני בודקת למה.

מה שבעצם קרה זה שפנינו אליהם והסברנו להם את זה. הייתה לנו פגישה עם כל ראשי אגפי הגבייה הארציים. הם אמרו שהם יעשו מה שהם יכולים כדי להקל את התהליך עבור החיילים, כדי לאתר אותם טוב יותר, ואגב, הם גם הרחיבו את המדיניות כך שהם מחילים את הפטור במקרים מסוימים גם עד גיל 22 ולא עד גיל 21.

זה לא תמיד נותן מענה לכולם. חשוב לי לציין את זה כי זה באמת היה בזמן שיא. פניתי ותוך שבועיים הייתה לי פגישה ובאותה פגישה, בסופה, היה כבר סיכום.

במאמר מוסגר אני אומר לך שלהבדיל מהרבה מאוד מערכות ממשלתיות, דווקא במשבר הזה של הקורונה אנחנו רואים עד כמה ביטוח לאומי מתפקד בצורה מדהימה.

אני מסכים.

אני רואה את זה בוועדת הכספים. פשוט מתחייבים על תאריכים ועומדים בהם. הם היחידים פחות או יותר.

אני מסכים. היה לי חשוב לשים את זה כי זה באמת שאפו גדול, כי זה לא טריביאלי שבמגזר הציבורי תוך שבועיים יש כבר הישג אחרי פנייה. אני חושב שזה נכון לקבע את המדיניות הזו שהם החילו, שזה עד גיל 22, אני חושב שזה נכון לקבע אותה בתקנה, שם המקור החוקי, אבל אני חושב שזה נכון גם קצת לשכלל את זה ובעצם להתייחס לזה שזה צריך להיות מוצמד לאיזושהי מסגרת חינוכית לימודית שהיא לאו דווקא תהיה תלויה בגיל.

ברגע שאתה הולך לגיל 22, פתאום יהיה לך אחד שהוא בן 22 וחודש.

היו לנו מקרים כאלה. מישהו שהוא עולה חדש, חייל בודד, הלך לעתודה טכנולוגית ובגלל שהוא היה עולה חדש הוא נשאר שנה ביסודי או משהו כזה כדי לפצות על הפער והוא באמת התגייס אחרי גיל 22. אגב, פנינו לביטוח לאומי והוא קיבל פטור.

הוא היה צריך לפנות אליך כדי שאתה תטפל בזה.

כן.

למה שלא נעשה את זה הרבה יותר פשוט? גלית גולן, את אתנו? יש לי הצעה. אני בטוח שביטוח לאומי יסכים. נדבר עם מנכ"ל הביטוח הלאומי ובטוח הוא יסכים. האם יכול להיות מצב שצה"ל מעביר לביטוח לאומי את השמות של כל המתגייסים ואז בעצם ביטוח לאומי מסדיר את החוב על פי הנתונים, בעצם מבטל את החוב על פי הנתונים שצה"ל שולח?

אני אבדוק את זה. נראה לי פתיר.

בסדר גמור. נקבל תשובות מגלית. אני בטוח שיהיה פתרון כי זה נראה לי טכנולוגית מאוד פשוט. מעבירים את הנתונים ונגמר הסיפור. החייל בכלל לא יודע שהיה לו חוב.

נעלה גם את ביטוח לאומי ונראה מה הם אומרים על זה.

ביטוח לאומי לא דורש מהם כלום.

הנושאים הנוספים אליהם התייחסתי. נושא של אגרות בית משפט לחיילים שצריכים למצות זכויות.

בית משפט לעניין החובות או בכלל?

גם חובות. זה רלוונטי לכל. הרבה פעמים בחובות, למשל אתה רוצה להתנגד לחוב, לומר שזה לא החוב שלך ולהפנות בהודעת צד ג' למישהו אחר. כדי להגיש הודעת צד ג' צריך לשלם אגרה. מי שמיוצג דרך הסיוע המשפטי, מקבל פטור מלא מאגרות כמו כל מי שמיוצג דרך הסיוע המשפטי. לעומת זאת, יש מקרים שבהם חיילים בהתחלה מייצגים את עצמם. לפעמים זה פשוט המפלט הראשון שלהם. לפעמים יש מקרים שחיילים מיוצגים על ידי עמותות שהן לא הסיוע המשפטי או על ידי קרובי משפחה, מכרים, ואז הם צריכים לשלם אגרה.

למחה אתם לא מפנים ישירות לסיוע המשפטי כדי שלא ישלמו אגרה?

יש מקרים בהם האוכלוסיות לאו דווקא זכאיות ואני אתן דוגמה. יש חיילים בודדים שלמשל פונים אלינו שיש להם הרבה מאוד כסף בעובר ושב. יש להם עשרות אלפי שקלים לפעמים. הרבה עולים הם כאלה. לפעמים חיילים כאלה לאו דווקא יהיו זכאים לשירות מהסיוע המשפטיט.

למה? מה הקריטריונים שלכם.

אנחנו בוחנים זכאות כלכלית לפי חוק הסיוע המשפט והתקנות. גם חייל נבדק. הוא נבדק כשלעצמו ולא כסמוך על שולחן הוריו. חייל שבמקרה יש לו חסכון של 50,000 שקלים, אכן לא יהיה זכאי לסיוע המשפטי.

מצד אחד אומרים שיש לו כסף ושילך לייצוג עצמי.

למה הוא צריך לבזבז את הכסף שלו על ייצוג פרטי?

בדיוק. יפה. זה דבר ראשון. דבר שני, אלה גם עולים חדשים שהרבה פעמים גם אם יש להם 20,000, 30,000 שקלים בצד, למה שיוציאו אותם?

מאחר ונגעת בעולים, אפשר להעלות את משרד הקליטה?

בינתיים אני אמשיך. אנחנו פנינו נושא למשרד המשפטים. יש למשל את האגרה ש"מעצבנת" את כל עורכי הדין של ה-35 שקלים שאושרה לפני כמה שנים. האגרה הזאת, לדוגמה, מישהו שהוא משרת מילואים, שרוצה לדחות דיון, הוא פטור מלשלם אותה אבל חייל בשירות חובה לא מופיע שם. זה נראה לי לא נכון. זה משהו שהוא בסמכות שר המשפטים לתקן בתקנה.

זאת אפילו לא חקיקה ראשית.

אני אפילו אתמוך בעניין שלך ואני אציין שאפילו בסיוע המשפטי עצמו חייל פטור מאגרת סיוע משפטי.

אני יודע. אלה חלק מהטיעונים שלנו בפנייה. מאז הלכנו למערכות בחירות וזה לא התקדם. יש אוכלוסיות שזכאיות להבטחת הכנסה - לפי תקנות בתי הדין לעבודה הן פטורות מאגרות בית הדין. חיילים, על פי חוק, לא יכולים לבקש הבטחת הכנסה. בעצם נוצרת כאן איזושהי אנומליה שאני חושב שבקלות אפשר לפתור אותה.

הנושא עלה בצורה יותר משמעותית בעת משבר הקורונה?

לא חושב.

זה טריקי כי עכשיו הרבה חיילים הם בהסגר והם בכלל לא יכולים לפנות בגלל הקורונה. יותר מזה, הפסיקו לנו בתקופה האחרונה, בגלל הקורונה, את הכניסה לכלא 4. במשך שלוש ומשהו שנים אנחנו מגיעים לכלא 4 באופן תדיר.

יזום.

על פי נתון שאפשר לראות ב-גוגל או אפילו בדוח הכנסת, כשני שליש מהחיילים כלואים עם רקע מצב כלכלי קשה. זאת אומרת, יש קשר ענק, כמו שאמרתי קודם, בין כליאה, בין עריקות לבין חובות. עכשיו ספציפית אין לנו פניות מכלא 4. אנחנו בשיתוף פעולה עם מפקד הכלא מנסים לעשות את זה בווידאו וזה בדרך כזאת.

את רוצה שבינתיים אני אענה לך על ההנגשה?

אני אשמח.

לפני שאנחנו עוברים להנגשה, אני רוצה להבין דבר אחד. האם נושא של אגרות משפטיות, יש משהו שהוא בחקיקה ראשית או שהכול נמצא בתקנות של משרד המשפטים.

תקנות. תקנות בית המשפט (אגרות), תקנות בית הדין לעבודה (אגרות).

לצורך העניין, שר המשפטים מוסמך לפתור את זה.

אכן.

אני מציע שתעביר לוועדה את כל סט האגרות שאנחנו חושבים שחיילים צריכים להיות פטורים מהן ואנחנו נעביר את זה דרך מיכל לשר המשפטים, ננצל את הקשרים של מפלגת כחול לבן.

נעביר דרך הוועדה.

אני צוחק. ברור שדרך הוועדה.

הפרוטוקול לא מבין צחוק.

בסדר. זה לא היה לפרוטוקול. עכשיו אני אומר לפרוטוקול שהוועדה תפנה למשרד המשפטים, לשר המשפטים, על מנת שיתקן את התקנות ואנחנו נבקש ממיכל – זה לא לפרוטוקול – לדבר בטלפון עם שר המשפטים.

אני מודה לך על הדבר הזה שהוא כל כך חשוב.

חכי. בינתיים אנחנו רק מצהירים שאנחנו רוצים לפתור. עוד לא פתרנו.

חשוב לי שנעלה את חברת החשמל, את תאגידי המים, את הסלולר.

כן, אבל קודם נדבר על הבעיות. נמפה את הבעיות. אני חושב שאנחנו מתקדמים מאוד יפה.

יש כאן עוד איזושהי סוגיה טכנית קטנה מול ביטוח לאומי שהיא דווקא כן יותר רלוונטית לחיילים בודדים.

עם ביטוח לאומי יש לי בעיה, הם לא ב-זום. חשוב שהם יעלו.

זה משהו טכני. יש את החיסכון לכל ילד שהתחילו בו לפני כמה שנים. על פי המודל כרגע, אדם לפני גיל 21 חייב את האישור של ההורים שלו כדי לשחרר את הכספים האלה. הוא צריך את החתימה של ההורים. חייל בודד למשל, שמגיל 18 נמצא בנתק מההורים שלו, לא יכול למשוך את הכסף הזה. הרבה פעמים הוא לא יכול לפנות אליהם ולבקש מהם שיחתמו. לפעמים יש שם גם כספים שאפשר להשתמש בהם כדי לכסות חובות או כדי לספק צורכי מחיה שכרגע הם יותר אקוטיים מאשר למשל להמתין לגיל 21, במיוחד אם מדובר על חייל בודד. זה משהו שהוא לגמרי טכני ולדעתי אפשר לקבוע שאם זה חייל בודד שמגיע עם תעודה, לא נדרשת חתימת שני ההורים.

במידה והוא מוכר על ידי צה"ל כחייל בודד.

כן. פנו אלינו כמה חיילים בנושא הזה.

יש לנו את הביטוח הלאומי. רונה אסף, מרכז בכירה, מהביטוח הלאומי.

שלום לכולם.

עד עכשיו יש לנו שתי שאלות אליך. שאלה ראשונה בנוגע לחיילים שמתגייסים אחרי גיל 21 וכתוצאה מכך הם לא פטורים מתשלום ביטוח לאומי. הדבר הזה הרבה פעמים מייצר חובות סרק לאותם החיילים שמצטברים ובסופו של דבר גורמים להם לייסורים כלכליים מאוד מאוד קשים.

הועלתה כאן הצעה והיא שאתם תקבלו מצה"ל קובץ נתונים על כל החיילים שהם לצורך העניין – נגדיר אותם לפי גיל – התגייסו מעל גיל 21 והאם יש לכם את הדרך להזין במערכת את הנתונים כדי להוריד את החובות שלהם לאפס כי גם כך אתם עושים את זה.

בדרך כלל בעניין של חיילים בודדים וחיילים שמתקשים או שהתגייסו אחרי גיל 21 עד גיל 22, הם בדרך כלל פונים לסניפים או באמצעות כל מיני עמותות שעוזרות להם, כמו עמותת נדם פונה אלינו.

סליחה שאני קוטע אותך. אני רוצה לשאול אותך משהו. זה בדיוק מה שאני רוצה למנוע. אני רוצה להפסיק את הטרטור הזה של החיילים שצריכים כל היום לרוץ.

צה"ל יעבירו את הנתונים לביטוח הלאומי. הנתונים אצלנו ואין סיבה שיהיה כאן באמצע גורם מתווך.

אין שום בעיה עם זה. לא נראה לי שצריכה להיות בעיה עם זה.

האם מבחינתכם אפשר לקבל קובץ מסודר מצה"ל של חיילים שהתגייסו לצבא ואתם בלי לטרטר את החייל תורידו לו את החוב?

כרגע יש לנו קובץ מסודר שמגיע מצה"ל לגבי חיילים שמתגייסים אבל זה מי שמתגייס עד גיל 21. לחיילים שמתגייסים אחרי גיל 21, אין לנו קובץ כזה מסודר. צריך להיערך לזה. ברור שאני אעביר את הפנייה ואת הבקשה למנהל האגף ונדון בעניין הזה. אני לא חושבת שצריכה להיות בעיה. יש קובץ מסודר שמגיע מצה"ל מגיל 18 עד גיל 21. כל חייל שמתגייס, אנחנו מקבלים את השם שלו אוטומטית אלינו למערכת.

הבנתי. הוועדה תפנה אליכם בכתב כדי לקבל תשובות. את ההסכמה של צה"ל כבר יש לנו, נכון גלית?

מי שמתגייס אחרי גיל 21 עד גיל 22 ומתקשה מטעמי חייל בודד, וחיילים שמתקשים מבחינות כלכליות אחרות, או מחלה, כל דבר אחר – בדרך כלל החייל פונה אלינו. את זה אנחנו לא מקבלים מצה"ל.

אנחנו נפתור את זה. צה"ל מוכן לשלוח לכם את הנתונים. אנחנו נקשר ביניכם כדי שתוכלו בדיוק להבין איזה נתונים אתם צריכים לקבל ואני חושב שנוכל לפתור את זה כדי שהחיילים לא יתרוצצו. חבל על הזמן שלהם וחבל על העצבים שלהם.

שאלה שנייה שיש לנו אליך היא בנוגע לחיסכון לכל ילד. כפי שנאמר לנו כאן, חיסכון לכל ילד ניתן למשיכה עד גיל 21 אבל לשם כך צריך אישור של שני ההורים.

זה שייך למחלקת ילדים. אני עוסקת בפטורים של חיילים שמתגייסים עד גיל 21 או גיל 22. זה שייך למחלקת ילדים.

בסדר. בכל זאת אני אפנה אליך את השאלה, אולי תעבירי אותה למחלקת ילדים. הם יושבים רחוק ממך?

אני יושבת בבניין אחר. אני יכולה לנסות להתקשר.

יש לנו עוד חצי שעה לדיון. אם בזמן הזה תוכלי להשיג מישהו ממחלקת הילדים ושיהיה מוכן לעלות ל-זום, אנחנו מאוד נודה לך כי הנושא חשוב.

אני אנסה עכשיו להתקשר לציון מזרחי ואני מקווה שהוא זמין או פנוי לשאול אותו את השאלות בנושא קצבאות ילדים.

לא קצבאות ילדים. אנחנו מדברים על חיסכון לכל ילד.

כן, אבל זה שייך לקצבאות ילדים. חיסכון לכל ילד, זאת נגזרת של קצבת ילדים. לה 50 שקלים שנמצאים בחיסכון במקביל.

תודה רבה לך.

לגבי החייבים, אלה שלא גרים בבית, איך הם מאתרים אותם.

אלה לא הם.

מי שולח הודעות לביטוח לאומי?

הוצאה לפועל.

ביטוח לאומי כשיש לו חובות שלו, הוא זה שגובה.

היא מהגבייה. היא שולחת. תחזיר אותה. אני אומר לה לחזור ל-זום. בינתיים תמשיכו.

שני הנושאים האחרונים הם פחות או יותר שזורים זה בזה ואני חושב שזה משהו שנכון שאולי גם תצא איזושהי המלצה מהוועדה. כל הגופים המוסדיים – הבנקים, חברות הסלולר, תקשורת, כל חברות הביטוח – אני חושב שזה נכון לייצר איזושהי הסדרה או איזושהי סטנדרטיזציה של האופן בו הם מטפלים בחובות של חיילים ובפרט חיילים בודדים. יש שלל משרדי עורכי דין שעוסקים בזה. מרבית החיילים, ברגעים הראשונים, הם מקבלים טלפון של גובה חובות, הרבה פעמים זה פקיד או פקידת גבייה שהרבה פעמים הם לא בהכרח רגישים ולא בהכרח קשובים ואני יכול להעיד שיש חיילים שמגיעים להסכמות בטלפון, בלי שום דבר כתוב, ומשלמים למרות שיש להם עיקולים, למרות שהתיקים ממשיכים וזה משהו שנכון שתהיה איזושהי אחידות בכל המקומות האלה.

אני יכול כמובן גם לתת דוגמאות אבל זה נראה לי נכון להוציא איזושהי קריאה לכל הגופים האלה, להושיב אותם מול שולחן עגול, שישמעו את מצוקות החיילים ויבינו מה הם עוברים.

בסופו של דבר המטרה שלך היא לייצר אחידות.

נכון.

אתה מבין שהרבה פעמים אתה נמצא בקשר מול גורמים פרטיים. אני יוצא מנקודת הנחה שלכולם יש רגישות חברתית.

יש. לרובם.

יש כאלה שיש להם יותר ויש כאלה שיש להם פחות.

נכון

לכן אני חושב שצריך להיות כאן חוק ואז זה מייצר אחידות.

בסדר. אדרבה.

יש לכם הצעה כזאת?

הצעה לחוק?

כן.

אנחנו יכולים להביא. אין בעיה.

יש לי עוד מישהו מביטוח לאומי. צחי חכמון.

אני אתכם. תסלחו לי אבל אני שומע חצאי משפטים כי יש לי כאן בעיות קליטה.

אנחנו שומעים אותך.

אתה מביטוח לאומי.

נכון. תחום הגמלאות.

אנחנו צריכים מישהו מתחום הילדים.

גמלאות וילדים זה אותו דבר אצלכם?

תחת גמלאות יש המון ענפים ואחד מהם הוא גמלת ילדים. נכות כללית, נכות מעבודה וכולי.

יופי. יש לנו שאלה אליך ואני בטוח שתוכל לעזור. חיסכון לכל ילד ניתן למשיכה עד גיל21 במידה ויש הסכמה של ההורים. נכון?

נכון מאוד.

מה קורה כשיש לנו חייל בודד שאין לו קשר עם ההורים שלו? האם יש איזושהי דרך שהוא יוכל את החיסכון?

אנחנו מבקשים את האישור הזה במידה וההורים מקבלים את הקצבה לידיהם. במקרה של חייל בודד, הוא מקבל את הקצבה לידיו באופן עצמאי ולכן הוא לא זקוק לאישור של ההורים כי הוא בעצם מנהל את כל הקבלה של הכספים.

אני חייל בודד, מה אני אמור לעשות?

אם לאותו חייל בודד יש אפוטרופוס או ממונה, אנחנו בעצם מבקשים ממנו את האישור הזה, ממקבל הגמלה. תמיד אנחנו פונים למקבל הגמלה, בין אם זה הילד ובין אם זה ההורה או האפוטרופוס.

רגע. תעצור לרגע. חייל בן 19 וחצי, הקשר שלו עם ההורים התנתק. מה הוא עושה כדי למשוך את החיסכון הזה?

במקרים האלה הילד אמור לפעול מול ביטוח לאומי כדי לקבל את הקצבה לידיו. אם הוא מקבל את זה לידיו, את החלק היחסי של קצבת הילדים, אנחנו לא מחייבים אישור. אם ההורים שלו עדיין ממשיכים לקבל את הקצבה בשמו, אנחנו לא יודעים על הניתוק ביניהם, אנחנו מחייבים את האישור שלהם.

כנראה שאני לא מסביר את עצמי כמו שצריך. שוב. חיסכון לכל ילד משולם עד גיל 18. נכון?

כן.

בגיל 18 להורים מפסיקים לשלם את הכסף.

נכון.

זאת אומרת, קצבת ילדים לא משולמת יותר. זה אומר שעכשיו יש סכום כסף בחשבון.

הבנתי אותך. אני דיברתי על תקופה בה הוא מקבל את קצבת הילדים. בתקופה הזאת שאין קצבת ילדים, אני יכול לתת לכם תשובה בדקות הקרובות.

אני מחדד את השאלה כי אנחנו שומעים אותך ב-דיליי. חייל בודד שהוא כמובן מעל גיל 18, צריך למשוך את החיסכון לכל ילד, הקשר שלו עם ההורים לא קיים ולכן הוא גם חייל בודד. איזו דרך יש לו למשוך א הכסף ללא הסכמת הורים שלו?

בסדר. אני אומר שוב שכאשר לא משולמת קצבת ילדים בשוטף, אני צריך לעשות בירור מול קצבת ילדים על מנת לתת לך את התשובה זאת. כרגע אין לי את התשובה.

בסדר. אנחנו עדיין בדיון לפחות עוד כ-20 דקות. אנחנו נשמח אם תחזור אלינו.

אני אעשה את הבירור הזה. ברשותכם אני אגע בנושאים אחרים שקשורים לחובות גמלה או שכרגע זה לא רלוונטי?

זה רלוונטי לחיילים בודדים?

כן. אפשר לומר, גם. קודם העליתם את כל הסוגיה של דמי ביטוח אבל אנחנו מדברים על חובות של גמלה.

תן דוגמה.

יש לנו חובות של דמי ביטוח, לאדם שלא שילם דמי ביטוח יוצרים חוב ויש חובות של גמלה. חובות של גמלה, כלומר, גמלה שולמה ביתר או שלא כדין ואנחנו פועלים לגבות את הגמלה בחזרה. זאת המשמעות של חובות גמלה. מדובר אצלנו במעט מקרים כיוון שהאוכלוסייה הזאת מאוד מצומצמת, של הילדים שמקבלים בעצמם את הקצבאות. לכן גם הסכומים לא גבוהים כי מדובר בתקופות מאוד קצרות. אני חייב לציין שמהבחינה הזאת אנחנו פועלים באופן רגיל כמו כל האוכלוסייה בישראל. אבל לפני מספר חודשים לדעתי הייתה ישיבה עם אחת העמותות הצה"ליות וסוכם מול הביטוח הלאומי שהוועדה לביטול חובות גמלה – שוב אני מדגיש, חובות גמלה ולא דמי ביטוח – תפעל בגישה מקלה לעניין ביטול החובות כאשר מדובר בחובות של חיילים בודדים וחיילים בכלל.

אלה כספים ששולמו ביתר, שלא כדין, ואתם רוצים אותם.

נכון.

יש לי שאלה אליך. כשאתה רוצה לשלוח הודעה לחייל, איך אתה עושה את זה?

זה תהליך די מורכב ודי ארוך. לכל גמלה יש מערכת שמקבלת את העדכון על החוב והיא שולחת את מכתב הדרישה הראשוני לכתובת של החייל, לכתובת שמופיעה אצלנו בביטוח לאומי. יש היום כל מיני אמצעים דיגיטליים, גם באתר אישי וגם באמצעות מסרון שאנחנו מעדכנים על מכתב שמופיע באזור האישי ויכולים לצפות בו כך שלאו דווקא צריך לחכות לדואר.

לאחר מכן, אנחנו ממתינים עוד שלושה חודשים ויש מערכת שהיא מאגדת את כל חובות הגמלה ומכניסה את זה לתהליך של דרישת החוב באמצעות מכתב ולאחר מכן מכתב תזכורת. במקרים של מעל 25,000 שקלים, זה עובר גם לתהליך של עיקול. כמו שאמרתי קודם, במקרה של חיילים בודדים - מדובר קודם כל באוכלוסייה מאוד קטנה וגם בסכומים לא גדולים, כך שהם לא מגיעים להליך הזה של העיקול.

רציתי להבהיר כי אני לא יודעת אם הובנתי נכון לגבי המידע שמגיע מצה"ל. למעשה מידע מגיע אלינו מצה"ל כל הזמן בשוטף, גם אם חייל התגייס אחרי גיל 21, אבל אין לנו את סיבת הגיוס המאוחר. אנחנו לא יודעים אם הוא התגייס מאוחר כי הוא חייל בודד.

אנחנו נעשה את הסנכרון ביניכם.

אם הוא לא פונה אלינו ואומר לנו שיש לו בעיה משפחתית, בעצם החוב נשאר כמו שהוא. הוא צריך לפנות אלינו. אם יוכל להיות איזשהו תהליך שבצה"ל מעבירים לנו גם מידע לגבי מצבו של החייל, שמדובר בחייל בודד, זה יהיה מצוין כי אז יהיה לנו קשר ישיר עם אותו חייל בלי שהוא יצטרך לפנות לביטוח לאומי. כשאנחנו מקבלים מצה"ל את המידע, אנחנו מקבלים ממנו מידע על חייל שהתגייס בגיל 18, 21 או 22 אבל לא את סיבת הגיוס המאוחר.

אם את תקבלי מצה"ל אינדיקציה מדובר בחייל שהוגדר כחייל בודד, זה מספיק לך כדי לבטל לו את החוב?

זה מצוין. זה יספיק לנו כדי לבדוק את הרקע וליצור אתו קשר.

מה ליצור אתו קשר? אני לא רוצה שתיצרו אתו קשר.

להגיד אם יש תהליך אוטומטי שמאשר לנו לבטל אוטומטית עד גיל 22 כיוון שהוא חייל בודד – לשם כך אני צריכה את האישור של מנהל האגף. אנחנו כן מבטלים עד גיל 22 במצב סוציו אקונומי, כן עושים את הביטולים האלה, כן מתחשבים.

אולי חייל שמקבל תשמ"ש מצה"ל ולאו דווקא חייל בודד.

זה לא תהליך אוטומטי. הביטול הוא לא תהליך אוטומטי.

לא, אבל חייל שמקבל תשמ"ש מצה"ל, אפשר לתת אישור ואז זה מרחיב את זה לחיילים שהמצב הכלכלי שלהם קשה וזה ממילא עונה על התנאים של הביטוח הלאומי.

אני מבקש להחזיר את גלית לקו.

אני שומעת.

הם צריכים אינדיקציה שמדובר בחייל במצב סוציו אקונומי נמוך. דקלה נתנה רעיון טוב של קבלת תשמ"ש.

הטבות ת"ש.

אני חושבת שיש כאן מספר מדרגות. האחד, אנחנו מעבירים דיווח על חייל בודד. חייל בודד, זאת המדרגה שזכאית לכל. אם יש חיילים שהם לא בודדים אבל הם זכאי תשמ"ש (תשלומי משפחה) או נמצאים במורכבות כלכלית אחרת, גם זה ניתן לסמל ולהעביר.

אין בעיה - אני מדברת עכשיו אל גברת רונה אסף – שתעבירו את כלל האינדיקציות שיעזרו לכם לקבל החלטה אוטומטית. אני פחות ממליצה להעביר אינדיקציה שתייצר שיח משלים עם החיילים. כל מה שאני יכולה לחסוך כדי לנהל שיח ישיר עם החיילים, אני אשמח לעשות זאת.

עוד הצעה אחת כדי לכסות כמה שיותר. כל הנושא הזה של להיות בקשר עם החייל, זה גם אתגר שהוא לא פשוט לנו. החיילים הם באמת בתת-מיצוי זכויות והם לא פנויים לזה.

גם חייל שנמצא בשבוע שטח, לא ענה לטלפון.

ברור. אגב, לכן עשינו גם את ההנגשה הכפולה. אם ביטוח לאומי מוציא מכתב על חוב, אני בכלל מציעה שכל חברה שמוציאה מכתב התראה, גם בנק, גם סלולר, גם ביטוח לאומי, תיידע את החייל – ביטוח לאומי בוודאי – שאם יש לו קושי, הוא יכול לנסות לבקש לבטל את החוב באיזו ועדה של ביטוח לאומי, להגיש מכתב. ממש ליידע מה על החייל לעשות.

אנחנו נגיע לזה. אני קודם רוצה לפתור את הסיפור הזה. רונה, את עדיין אתנו?

אני אתכם. שומעת.

אני אבקש ממך לנסות לחלק את המקרים. זאת אומרת, אני בטוח שמבחינתך יש מקרים שהם מצב חד ערכי. לצורך העניין, את רואה שכתוב חייל בודד – סתם אני אומר, אני לא יודע – אז בטוח תבטלי לו. השאלה היא אם אנחנו יכולים לצמצם את המקרים בהם אתם כביטוח לאומי צריכים לפנות לחייל אלא מספיקה לכם אינדיקציה מצה"ל.

אני מבקש מכם לעשות את העבודה הזאת במהלך שבועיים.

נעשה קשר בין גלית גולן לרונה אסף.

כן. במהלך שבועיים תנו לנו תשובה משותפת, גם גלית וגם רונה.

אני אעביר את הפנייה הזאת למנהל האגף שלי, מר דני זקן, וכמובן נבדוק.

הוועדה תפנה למוסד לביטוח לאומי.

בסדר גמור.

אני אוסיף עוד משהו. הפרט שחסר לפעמים – וזה גם מה שאנחנו מעבירים, אנחנו בעצם מתווכים, המידע שאנחנו מדווחים לביטוח הלאומי כדי להשיג את הפטור – זה סיבת הגיוס המאוחר. יש מדור פניות במיט"ב והוא יכול לתת את המענה בצורה מסודרת.

יש לנו את גלית. היא תעזור לנו.

אנחנו נחבר. נוציא מכתב מסודר.

אני חייבת לציין שמאז שאני מטפלת בפטורים של חיילים - פטורים באופן כללי ולאו דווקא בחיילים בודדים, חיילים בכל מיני מצבים – שעד כה הגיעו אלי באופן אישי חיילים שהגיעו דרך עמותות ודרך אנשים שמטפלים בהם או שהם הגיעו לסניף והסניף הפנה אותם אלי. לא קרה שקיבלתי אינדיקציה מגורם אחר בלי שהחייל היה מעורב בזה. הוא בעצמו פנה.

אין לנו טענות אליך, באמת, ולפני שהיית ב-זום אמרנו שדווקא במשבר הקורונה הזה הביטוח הלאומי הצליח להוכיח לכולם עד כמה הוא ארגון חשוב ויעיל. באמת, אין שום טענה. אנחנו רק רוצים לייעל את התהליכים מסיבה אחת פשוטה. חייל שנמצא בשירות סדיר, בדרך כלל הוא לא נגיש וגם כשהוא כן נגיש, עד שהוא מקבל את יום הסידורים המסכן הזה, הדבר האחרון שהוא רוצה זה ללכת לביטוח לאומי למרות שאני בטוח שאתם נחמדים. לכן צריך לראות איך אנחנו מקלים על התהליכים ומה שאפשר לעשות אוטומטי, אפשר לעשות אוטומטי.

אני רוצה לפנות ליצחק אוחנה. שאלה אליך בנושא של אגרות משפטיות לחיילים עולים בודדים. יש לך פתרון לזה?

אני חוזר על השאלה. חייל עולה בודד שנאלץ לעבור תהליך משפטי ונאלץ לשלם אגרת משפט, האם יש לך דרך לפטור אותו מזה?

לא.

זאת אומרת, אין כאן הבדל בין חייל בודד עולה לבין חייל בודד חסר עורף משפחתי וזה אותו הדבר.

אין הבדל.

גיא, יש עוד נושאים?

הנושא האחרון שמבחינתי כרגע אקוטי, מעבר למה שכבר העליתי, זה הנושא של דירוג אשראי. זה משהו שנכנס בשנים האחרונות, כמו שכולם יודעים. הרבה פעמים החבר'ה הצעירים, אנחנו רואים אותם שהם עושים שגיאות פטאליות מבחינה כלכלית לקראת הגיוס, חלקם עושים את השגיאות האלה כדי לשרוד, זאת אומרת, לקחת הלוואות כי עכשיו ההורים זרקו אותם מהבית והם צריכים לישון ולאכול לעשות את כל מה שכל בן אדם אחר עושה. בעצם מה שיוצא זה שלפעמים, בגלל חובות יחסית קטנים, הם נכנסים לאיחוד תיקים, הם נכנסים אולי לחדלות פירעון ועוד כל מיני דברים כאלה ונוצר הכתם עליו דיברנו קודם.

אנחנו מציעים לייצר איזשהו מנגנון שהוא דומה למנגנון חנינה על רישום פלילי, סוג של מנגנון חנינה כלכלי שיהיו לו תנאים. זאת אומרת, חוב עד רף מסוים, התניה לעבור איזושהי השתלמות בהתנהלות כלכלית, פירעון מלא של החובות, משהו כזה שלבן אדם היה איזשהו תמריץ למה לשאוף, תקווה לעתיד. אני אומר שזה יותר חשוב לחיילים בודדים כי חיילים בודדים שאין להם עורף, הרבה פעמים אשראי הוא הדרך שלכם להתגבר על הפער הזה.

את מי רצית להעלות?

יש שני ארגונים שרוצים לדבר – כנפיים ואח גדול.

לפני כן, עודדה, את רוצה לומר משהו לפני שאנחנו מתקדמים לארגונים?

זה לא בתחום שלי. זה לא בפיקוח על הבנקים אבל רשמתי לי להעביר את זה לממונה.

עמותת אח גדול. שלום, צוהריים טובים לכולם. אני כמובן לא אחזור על מה שכבר נאמר. הפעילות היא כמו מכונת הנשמה לאותם חיילים עם חובות. ככל שהטיפול בחובות יהיה קל יותר, זה יהיה מבורך מאוד.

אני כן רוצה להוסיף לדיון ולומר מהיכן החובות האלה מגיעים וללכת צעד אחורה, שם אנחנו יכולים לזהות כבר מוקדם יותר איך לחסוך מהחייל הזה להתגלגל לחובות כי זה מתחיל מחובות קטנים ובינוניים בזמן השירות וזה מתגלגל לחובות עצומים וגדולים גם אחרי השירות וכמובן שהקורונה לא מסייעת לנושא הזה.

לפני השיחה אתכם היום התייעצתי עם פרופסורים בתחום הכלכלה – עם אורן קפלן שהוא היה נשיא המכללה למינהל, עם דן אריאלי – כי מדובר בנושא של כלכלה התנהגותית. מדובר בחבר'ה צעירים שמקבלים סכום כסף מסוים ולצערנו בהיעדר ידע וכלים להתמודדות כלכלית נכונה משתמשים בכסף שלא לטובת המחיה השוטפת, הבסיסית והאישית. זה אחד משורשי הבעיה, מה הבן אדם עושה בסוף עם הכסף שהוא מקבל למשכורת הצבאית.

אחד הצעדים שהעלינו, חוץ מהנושא של הסברה כלכלית, תוך כדי השירות, זה הנושא של העברת המשכורת לאו דווקא לחשבון הבנק – זה גם מתקשר לנושא של העיקול כשהכסף הולך לחובות – אלא לבדוק את האופציה להעביר חלק ניכר מהמשכורת לחוגר לשימוש השוטף של המחיה, כך לתעל את הכספים שהוא מקבל לפי המצב.

לאן אתה רוצה שיעבירו את הכסף? לא שמעתי.

לחוגר. לכל חייל יש חוגר והוא משמש היום כמו כרטיס אשראי.

אפשר היום לשלם עם חוגר?

כן. היום כל חייל בודד מקבל 150 שקלים לקניות בסופר לצורך העניין.

לחוגר. אבל זה מייצר לו בעיות אחרות כי כשהוא צריך לשלם על הפלאפון שלו, הוא משלם מכרטיס אשראי וכרטיס אשראי מקושר לחשבון, ואז חלק מהכסף פה וחלק מהכסף שם. אני לא בטוח שזה נכון וטוב מה שאתה מציע.

קטונתי. אני לא מומחה לנושא של כלכלה אבל התייעצתי. הנושא הזה של כסף נזיל, ההתמקדות בצד של ההוצאות. זאת אומרת, על מה החיילים בסופו של דבר – תוך כדי שירות או אחרי שירות, זה לא משנה – מוציאים את הכסף.

זה לא משנה אם הכסף באשראי או בחוגר. אתה מדבר על תהליך של רכישת השכלה התנהגותית. זה לא משנה באיזה כרטיס נמצא הכסף. יש עוד נושא שרצית להעלות?

אני אחדד. זה משנה אם הכסף נזיל בבנק והוא יכול לקנות אתו עכשיו.

הכסף נזיל בבנק. בנקים שלא עושים את זה, הם עוברים על החוק.

תעבור לנושא הבא.

צביקה צרנר מכנפיים.

שלום לוועדה. עלה הנושא שלך ייעוץ כלכלי. בכנפיים אני היועץ הכלכלי ואני מלווה את החיילים סמוך לשחרור ואחרי השחרור בכל מה שקשור להתנהלות כלכלית, הקניית כישורי חיים, ויש לי קצת השגה על מה שנאמר כאן קודם כי התפיסה הכלכלית היא למקד את צינור ההוצאות שלך למקום אחד ודווקא לא לפזר אותו כי אז אתה באמת מאבד שליטה. אני רואה את זה הרבה אצל חיילים שדווקא מסתובבים עם כמה כרטיסי אשראי וכמה חשבונות בנק וכל מה שאני מנסה במצבים כאלה זה לייעל ולתעל אותם לחשבון אחד, לכרטיס אחד, שליטה דרך האפליקציות על ההתנהלות שלהם.

רציתי לדבר כאן על כמה דברים אבל אני רוצה להגיע לבסיס. אני מלווה חיילים בודדים שהם עולים חדשים. אני עושה את זה כבר למעלה מעשור וראיתי אלפים. אני פוגש אותם אחד על אחד ולפעמים לכמה פגישות, מלווה אותם ואני חושב שיש לי הכרות לא רעה עם החיים של החיילים הבודדים.

בבסיס שלהם הם חבר'ה נורמטיביים. אני לא אוהב את המילה הזאת, אבל הם כאלה. הם רוצים להשתחרר, הם רוצים ללכת לעבוד, הם רוצים להתקיים בכבוד ודברים מאוד בסיסיים. אין להם איזשהם גחמות או דברים מהסוג הזה למרות שבשוליים יש גם כאלה.

אנחנו לא רוצים לחזור על הדברים עליהם דיברנו. אנחנו יודעים מה זאת כלכלה התנהגותית ואנחנו יודעים את הפעילות של כנפיים. השאלה אם יש לך משהו נקודתי שקשור לדיון שאנחנו מנהלים כאן.

חובות.

כן. בהחלט. אנחנו דיברנו על הצד של החובות אבל אני רוצה ללכת רגע למקור של ההכנסות.

לא. אני לא רוצה ללכת לשם. זה לא הדיון. אני רוצה להיות ממוקד ויעיל. אני רוצה לפתור בעיות. כפי שאמרתי בתחילת הדיון, אנחנו לא נפתור את כל הבעיות בבת אחת אבל יש כמה דברים שה דחופים ובוערים ואותם צריך קודם כל לפתור. אלה בעיקר דברים שהם קשיחים. על כל הדברים הרכים, אנחנו בהחלט נדבר על ההשכלה ועל הסדנאות תוך כדי שירות, לפני שירות ואחרי שירות, אבל זה לא המקום לדיון עכשיו.

זאת לא הנקודה שאני רוצה להעלות, ברשותך, כשאני מדבר על מקורות. אני רק אשלים את המשפט. הם יוצאים לשוק העבודה ושוק העבודה בעצם פוגש חבר'ה מאוד צעירים, בדרך כלל חסרי גב כלכלי וידע. אני עובד עם עולים והם לא יודעים איך העולם הזה מתנהל כאן בארץ ובלא מעט מקרים, מאוד נצלני. לכן הרבה פעמים אני יושב עם חיילים ומוציא מכתבים זועמים למעסיקים וכל מיני כאלה שמפרים את הזכויות שלהם. מה שאני מבקש להעלות בהקשר הזה, בממשק אל בתי הדין לעבודה. כיום החיילים הבודדים עוברים את התהליך שעובר כל מועסק במשק, ואני הייתי רוצה שאם אפשר יהיה לפתוח להם מסלול שהם יוכלו להתנהל אתו בצורה יותר מהירה ויותר אפקטיבית כי אני כל הזמן מגלה בעיות ואלה תוכניות פנסיה, שעות שלא משלמים והמון דברים.

מה שאתה מעלה זה חשוב אבל זה לא נושא הדיון.

אני מזדהה בהיבט הזה שבאמת לחיילים בודדים עולים, לפחות במה שאנחנו נתקלנו, אלה באמת סוגיות – גם חובות אבל גם הרבה עניינים של בית הדין לעבודה.

יש לנו את דולי דדון ממשרד התקשורת.

שלום לכולם.

תאמרי לפרוטוקול מה תפקידך.

היא אחראית על הרגולציה.

מנהלת תחום פניות ציבור טלקום במשרד התקשורת.

חשוב להסביר שאתך כרגולטור - הזמנו גם את חברות הסלולריות אבל מהיכרות רבת שנים בתחום פניות ציבור - גם עשינו כמה מהלכים והגדרנו אוכלוסיות וגם טיפול לפנים משורת הדין. צריך להנחות את חברות הסלולר שתהיה אוכלוסיית חיילים בודדים בכוכבית ויזכו ליחס מיוחד. זה הרעיון. בואי תאמרי מה אתם עושים בנושא.

אני אתחיל ואומר שבאמת חברות התקשורת הן חברות פרטיות עסקיות. אכן אנחנו מפקחים עליהן אבל אין שום הוראה רגולטורית שמתייחסת לחיילים או לחיילים בודדים באופן נפרד מכל אוכלוסייה אחרת במדינה. אכן, בפועל, כאשר מגיעות תלונות על בעיות של חובות, רצון לפריסת חובות כאלה ואחרים, אנחנו מעבירים לחברות, מבקשים להתייחס ברגישות יתר, לאפשר פריסה נוחה של החובות. אנחנו לא דורשים כי אנחנו לא יכולים לדרוש זאת, אבל אנחנו בהחלט מנסים לטפל בפניות שמגיעות אלינו.

ממה ששמעתי כאן בדיון, כנראה שהטיפול צריך להיות הרבה יותר קודם והרבה יותר מעמיק. שוב, בתחום התקשורת אין לנו כרגע יכולת להורות לחברות לבטל חובות או להתנהל בצורה אחרת. אנחנו רק מבקשים את שיתוף הפעולה שלהן.

תודה רבה.

אני רוצה לציין שלגבי תאגידים בנקאיים, בנקים וחברות כרטיסי אשראי, דקלה פנתה אלינו, לפיקוח על הבנקים ולאיגוד הבנקים, ובינואר קיימנו ישיבה. התחלנו לגבש רעיון של אמנה בנקאית, של סיוע לחיילים. לא דיברנו ספציפית על בודדים אבל הם כמובן יהיו חלק מאמנה כזאת. יש לנו אמנה כזאת לטובת נשים נפגעות אלימות שעובדת מאוד מאוד יפה וחשבנו על איזשהו רעיון דומה. כמו שדולי אמרה, גם לנו אין סמכות אלא יש הסכם בין בנק ללווה, בין אם הוא חייל או לא חייל, והוא חייב לשלם אבל יש נכונות מאוד מאוד גדולה מצד הבנקים – זה מה שדקלה מתארת – באופן שוטף ללכת לקראת החיילים. רצינו לגבש את זה באופן אחיד ומסודר באמנה כזאת. בגלל הקורונה זה עוד לא התקדם אבל זה בהחלט משהו שקורה בשטח ואנחנו רק צריכים לפרמט אותו.

רק לברך על מהלך כזה.

הבעיה שלנו היא יותר עם חברות לניכיון צ'קים. עם החברות האלה אנחנו מתקשים להגיע להסדרים.

גם הן תחת הפיקוח שלכם?

לא. הלוואי.

תחת הפיקוח של מי? של אף אחד? צריך להיות חוק שבעצם מכיל את כולם ואז לא צריך לעשות אמנה.

חברת חשמל.

שלום לכולם. אני מחברת חשמל.

תגיד לנו איך אתה יכול לסייע לנו ולא לנתק חיילים בודדים מחשמל במידה ויש להם חובות.

חיילים בודדים נמנים על אחת מ-11 הקבוצות שמקבלות הסדר תעריף מופחת. זה אומר שהם מקבלים 50 אחוזים הנחה על חשבון החשמל לכל 400 קוט"ש בחודש. כל חייל בודד שהוא לקוח, רשום בחברת החשמל.

איך אתם יודעים שהם חיילים בודדים?

אנחנו מקבלים קובץ קבוע של החיילים הבודדים.

ממי אתם מקבלים את הקובץ?

מביטוח לאומי.

בביטוח לאומי לא יודעים.

מביטוח לאומי?

כן. זה קובץ שמאגד את כל 11 קבוצות ההנחה. יש לנו כ-1,200 חיילים בודדים רשומים שיש התאמה בין כך שהם נמצאים בתוך קובץ הזכאים לבין זה שיש להם חשבון חשמל.

אנחנו נגיד לך עכשיו מספר שהולך להביא את חברת החשמל לחדלות פירעון. יש 6,500 חיילים בודדים בשירות.

קודם כל, זה לא יביא אותנו לחדלות פירעון.

אני כמובן צוחק.

6,500 חיילים בודדים בשירות, השאלה אם לכל אחד מהם יש מקום בו שהוא צורך חשמל. כלומר, אם יש לו בית עם חשמל שרשום על שמו.

לרובם. מה תגיד אם אני אציע לך לקבל את הקובץ הזה מצה"ל ולא מביטוח לאומי?

העניין הוא שאנחנו מקבלים את הקובץ של כל 11 קבוצות הזכאים בצורה אחידה וכל הקובץ הזה מתממשק.

אני חושב שלבנות ממשק מול צה"ל, זה לא כזה מסובך. גלית גולן, את עדיין כאן?

כן. כל הזמן.

מה את אומרת?

אני שמחה לבשר שצה"ל מעביר בשוטף את הנתונים לחברת החשמל. זה ערוץ שקיים. זה לא מגיע דרך משרד אחר אלא צה"ל מעביר לחברת החשמל נתון על כל הזכאים ועל כל החיילים הבודדים שהם חלק מ-11 הקבוצות עליהן דיבר עמית.

איך יש 1,200 חיילים בודדים?

יש 6,343 חיילים בודדים אבל לא כולם מתגוררים בדירות. יש לנו גם קיבוצים וגם בתי חייל וזכאים מועברים בצורה מוסדרת לחברת החשמל. אנחנו נעשה שוב איזושהי בדיקה כל כמה זמן זה מועבר אבל אני מכירה שזה מנוהל היטב, עם בקרה הדוקה ועובד טוב.

זה מנוהל היטב. לגבי השאלה לגבי חיילים שכן הגיעו למצב של חוב. כאחת מכל 11 הקבוצות, כל תהליך האכיפה הוא שונה. הוא נעשה כמובן בשום שכל וברגישות והסיום שלו לא מסתיים בניתוק אלא בחלופת ניתוק של התקנת מונה תשלום מראש שבו אפשר לנהל את תקציב החשמל טוב יותר.

אני רוצה להבין באמצעות דוגמה. יש חייל שנמצא שנה בשירות. יש לו חוב של 600 שקלים והוא לא יכול כרגע לשלם את החוב הזה. אתם אומרים לו קח מונה תשלום מראש ועם החוב נסתדר אחר כך?

את החוב נפרוס לך בצורה של 80-20.

מה זה 80-20?

20 אחוזים ילכו לטובת החוב ו-80 אחוזים לטובת תשלום שוטף.

הוא נשאר עם החוב. הוא גורר אותו.

בסדר, אבל חובות צריך לשלם.

כן, השאלה אם תוך כדי השירות.

ברשותך, חשוב לי לחדד סוגיה אחת. אם החייל הבודד, חוזה השכירות לא על שמו, חברת החשמל לא מזכה אותו.

זה ברור.

חייל בודד שחי עם שותפים בדירה, לא מקבל את ההטבה הזאת.

כאן אני אומר שחייל בודד צריך להיות רשום בחוזה וכנראה זה חלק מהמשימה שלכם, להסביר את זה לחיילים.

אנחנו נעשה את זה. לא תמיד זה מתאפשר.

אם אפשר, בנושא הזה. חיילים הרבה פעמים גרים אחד עם השני ויש חיילים שגרים עם אזרחים. בכל מקרה הם מתחלקים בינם לבין עצמם בתשלומים השוטפים ואז הרבה פעמים קורה שאזרחים על גב של החיילים הבודדים מקבלים הנחות שהם לא זכאים להן.

זה לא המנדט של הכנסת לטפל בזה.

בוודאי. אני אומר שזה נכון שגם התמריצים יהיו כאלה שהחיילים יצטופפו בדירות ואז יהיה יותר קל לתת הנחות.

לשם אני לא רוצה ללכת. מספיק כופים עליו בצבא ושבאזרחות הוא יעשה מה שבא לו.

הדבר היחיד זה להנגיש לו את המידע שידע שהוא זכאי.

כן. יהודה סיסו, מנכ"ל תאגידי מים וביוב.

שלום לכם.

יהודה, אני הבנתי שתאגידי מים גם לא מנתקים את החיילים ממים. זה נכון?

אנחנו בעיקרון – אני אומר לך כמנכ"ל תאגיד מים – מכל תאגידי המים, לא ניתקנו אף צרכן ולא רק חיילים בודדים. אף צרכן לא נותק ממים.

איךאתם מתמודדים עם חובות של חיילים בודדים?

חיילים בודדים, כמו כל צרכן שיש לו בעיות של כסף, אנחנו מביאים אותו אלינו, אנחנו יושבים אתו. אגב, אני לא נתקלתי הרבה בחיילים בודדים שיש להם בעיה. צריך לזכור שזה תלוי ישובים כי חיילים בודדים בדרך כלל יושבים באזור המרכז, במקומות שהם בקרבת הבסיסים.

על מה אתה אחראי?

כל צרכן, לא רק חייל בודד, במידה ויש לו בעיה, אנחנו קוראים לו אלינו, אנחנו בודקים אפשרות לפרוס לו את החובות אם צריך או כל דבר אחר על מנת ללכת לקראתו. אנחנו לא מחכים לחקיקה כדי לעשות את זה.

אתם עושים עבודה טובה אבל אנחנו חייבים חקיקה כדי שזה יהיה אחיד.

בעניין הזה, מה שאני אומר, אני לא אומר את זה רק כמנכ"ל תאגיד מים אלא גם כיושב ראש הפורום. זה נכון לכולם. בוודאי כאשר מדובר באוכלוסיות רגישות, אנחנו הולכים לקראתם ואנחנו מאפשרים להם להגיע לפריסת חובות. אני יכול לומר לך שבתקופה הנוכחית, בתקופת הקורונה, בלי קשר לאירוע הזה, אנחנו לא מבצעים אכיפה למעשה מתחילת חודש מארס. לא עושים פיזית אכיפה. אנחנו מתריעים על חובות כדי שלא יצטברו חובות ולאנשים אחר כך תהיה בעיה לשלם אותם אבל אנחנו ממש לא עושים אכיפה מחודש מארס עד היום.

יש לי בקשה אליך. עד שאנחנו נסדיר את הנושא הזה בחקיקה, תעביר לחברי הפורום ולחברי האיגוד עוד קצת רגש. אני יודע שאתם רגישים. באמת, אני יודע שאתם עושים מה שאתם יכולים. אתם רואים חייל בודד, יש להם תעודה מיוחדת, תתייחסו אליהם עוד יותר ברגישות. בסדר?

נשמח מאוד. דרך אגב, אני בטוח שגם בלי שאתה אמרת את זה, זה קרה. אבל אני אדאג גם ליידע אותם.

תודה רבה.

אני יועצת משפטית, הוט מובייל. אנחנו בשיתוף פעולה נהדר עם הרשות לאכיפה וגבייה. יש מחלקה שנקראת חייב מוכר ושם אנחנו מקבלים, בעיקר דרך המיילים, את הנושא של חיילים בודדים, חיילים בכלל וחייבים נזקקים בכלל. כל מקרה כזה נבחן בצורה פרטנית במטרה לסייע לחיילים הבודדים בסגירת חובות בדרך שתאפשר להם להתנהל מבחינה כלכלית מבלי שירבצו עליהם עיקולים של בנקים. אנחנו לא רוצים להגיע למצב כזה. כל מקרה כזה שמגיע, אנחנו בודקים מה יכולת ההחזר שלו מול מש"קית ת"ש או המפקד. בודקים מה יכולת ההחזר ומעניקים הנחות משמעותיות. אני אישית ראיתי מקרים – גם שלחו אלי מספר מקרים לפני ישיבת הוועדה – של הנחות מאוד משמעותיות, גם של 50 אחוזי הנחה.

אתם גובים ריבית?

זה משהו שאני באמת אצטרך לבדוק אותו.

אני אשאל את זה אחרת. מה גובה הריבית שאתם גובים?

אני אצטרך לבדוק את הנושא, אם בכלל מוטלת ריבית בעניין הזה כי אנחנו בעצם מדברים על מצב שבו אנחנו פותרים את הבעיה עוד לפני נושא של עיקולים. כהנחיה, כמדיניות בקבוצה, אנחנו לא רוצים להגיע למצב של עיקולים. אני יודעת שהנושא הזה מקבל התייחסות מיוחדת, לא רק לחיילים בודדים אלא גם לנזקקים אחרים. לגבי הנושא של הריית, אני צריכה לבדוק. אשמח לעדכן.

אם תוכלו ליידע את הוועדה אחרי הדיון מה גובה הריבית שאתם גובים. תודה רבה.

אביבה גבאי, רשות האכיפה והגבייה.

ספרי לנו מה שלום החיילים הבודדים מבחינתכם.

אנחנו בכובע של רשות האכיפה והגבייה שאמורים לגבות חובות בעיקר, למרות הכול הקמנו בשנת 2014 יחידה שנקראת חייב נזקק שברובה היא כוללת חיילים באשר הם, לאו דווקא בודדים, ויצרנו ממשק מול צה"ל – גלית גולן יודעת – ויש לנו ממשק עם טופס מובנה. אנחנו נחשפנו לכל מיני חיילים שפנו אלינו וראינו שהם במצוקה כלשהי עם חברות סלולר, עם בנקים, עם חברות תקשורת וכולי. החלטנו לקיים ישיבה עם צה"ל, לקיים ממשק, ויצרנו את זה ב-2014. יש לנו טופס מובנה מולם, יש לנו נוהל וזה מפורסם בכל צה"ל ביחידות הת"ש. הם פונים אלינו עם הטופס ואנחנו פונים לכל החברות. יש לנו אנשי קשר בכל החברות, בנקים, חברות סלולר, תקשורת וכולי.

אתם פונים ומה השלב הבא?

אנחנו פונים אליהם והם די באים לקראת עם הפחתות מאוד משמעותיות ועם הסדרים מאוד טובים. כמו שאני שומעת כרגע, אני אשמח מאוד אם תחוקק חוק להוריד את הריביות.

שאלה. כדי לעזור לנו להכין את החוק הזה, האם את יכולה לשלוח לנו סטטיסטיקה של השנתיים האחרונות לגבי חובות מקוריים וחובות שהגעתם להסדרים? כדי שנבין מה הממדים של התופעה. של חיילים בכלל וחיילים בודדים בפרט. האם זה אפשרי?

כן. אני אנסה להוציא רק את החיילים הבודדים. אתם לא רוצים את כלל החיילים?

הוועדה עוסקת בחיילים בודדים.

בסדר. אני אשתדל לעשות זאת. אתם רוצים לדעת גם מי הנושים. כן?

כן. כמובן. מי הנושים וגם לאיזה הסדרים הצליחו להגיע, כדי שנבין את גודל התופעה.

מהידע שלך, בלי בדיקה מעמיקה, מי הנושים העיקריים?

בעיקר חברות סלולר.

יש עוד מישהו ב-זום שרוצה לדבר? אני חושבת שכל המוזמנים דיברו.

אנחנו רצינו לדבר. תוכנית לחיילים בודדים.

בבקשה.

אני מתוכנית לחיילים בודדים של נפש בנפש ו-FIDF. שתי הצעות. כמו שאמרתי גם בפגישה הקודמת, הנגשת מידע. אם נמצאים כאן רגולטורים של חברות סלולר ובנקים, להנגיש מידע בשפות לחיילים בודדים עולים בפרט ולחיילים בודדים בכלל כי במיוחד העולים לא יודעים על מה הם חותמים.

ברור. הנגשת מידע.

לא מוסבר להם על מה הם חותמים ועל מה הם מתחייבים.

הצעה שנייה היא לגבי המשכורת הצבאית. לדעתי היא לא מספיק גבוהה וחיילים בודדים עולים מקבלים – להבדיל מחיילים ישראלים – תוספות ממשרד הקליטה וממשרד השיכון. אנחנו מציעים לבטל את הדבר הזה ושהמשכורת תבוא מגורם אחד שזה צה"ל. לקבוע משכורת בסיס של 4,000 שקלים לכל חייל בודד, לאשר תוספת לשכר דירה – נגיד 1,300 שקלים כמו שזה היה – כך שחייל בודד ששוכר דירה ומשרת כחייל עורפי, יקבל משכורת מינימום של המשק וזה יכול לתת לו להתקיים בכבוד בלי להיכנס לחובות. העולים בדרך כלל גם עוזרים להורים. זה ייתן לו גם אפשרות עדיין לשלוח כסף להורים.

בסדר. הבנו.

היה איילון בנימין מהפיקוח על הבנקים בהקשר לחינוך הפיננסי אבל הוא התנתק.

אנחנו נקיים דיון נפרד לנושא הזה של החינוך הפיננסי ובכלל על כל הנושאים הרכים כמעטפת.

כי יש לנו גם פעילות בנושא הזה.

אם נקיים דיון על הנושאים הרכים כפי שאתה קורא להם, אני חושבת חשובים לא פחות מהחוק עצמו, אבל אני חושבת שהדיון כאן היה באמת גם פרודוקטיבי וגם אני מקווה שיוביל באמת לאיזשהו הסדר הוליסטי. תודה על כל המידע ועל עבודת הקודש שאתם עושים ביום יום שלכם.

אם אפשר להוסיף מילה שקצת מסכמת את הכול. בסוף בסוף המטרה של חקיקה, אם תצא מהוועדה הזאת, היא לייצר את התנאים בהם אנחנו יכולים לנהל משאים ומתנים עבור החיילים ולמנוע את הכניסה שלהם להליכי גבייה, בין אם זו חדלות פירעון שלכולם ברור שזה אסון גדול עבור צעיר שמתחיל את דרכו כך, ובין אם זה אפילו פתיחת הליכי הוצאה לפועל נגדו שגם הם מסמנים אותו וגם הם מתחילים לדרדר אותו כי צוברים עלויות, צוברים שכר טרחה וזה ברור.

לכן החקיקה צריכה להיות כזאת שמאפשרת את כל התנאים של גידור החוק – דיברו כאן על ריביות ודיברו על כל מיני אפשרויות – וצריך לגדר את החוק וצריך לייצר תנאים שבהם ברור לאנשים שעושים את המשא ומתן שהולכים לקראת החיילים בכל דרך אפשרית ככדי למנוע את ההידרדרות שלהם להליכים.

אחת הבעיות היא שלחיילים אין את המקורות כדי להגיע להסדרים. דיברו כאן על חיסכון לכל ילד כמשהו שמאפשר, כמובן הפיקדון, אבל צריך לוודא שלא שוללים דווקא לאנשים שהכי צריכים את זה, את ההטבות האלה. ואולי יש גם קרנות – ואני יודעת שיש כל מיני רעיונות של קרנות – שיהיו ייעודיות לדבר הזה, שיאפשרו לחיילים הבודדים והמתקשים להגיע להסדרים ולהתחיל את חייהם ברגל ימין.

תודה. שלומית?

מבחינתי דיברו כולם.

אני אתחיל כנראה מהסוף. אחרי שיחה של שעה וחצי, אני חושב שלי לפחות מאוד ברור שאין שום דבר שמסדיר את התהליכים. זאת אומרת, כל אחד פועל פחות או יותר במנותק מהאחר.

מחווה של רצון טוב.

רשות הגבייה, תאגידי המים ששמענו, חברת חשמל, ביטוח לאומי, גם חברות סלולר וגם משרד התקשורת. שמענו את כולם. שוב, אני אומר שאני בטוח שלכולם יש את הרגישות החברתית. העניין הוא שברגע שזה לא מוסדר, החייל לא יודע על כך והחייל מטורטר.

תודה רבה שבאתם לדיון, גם הכנתם את הדיון ואתם באמת עושים עבודת קודש.

אני חושב שצריך לשלם חובות ואנחנו צריכים להיות זהירים מאוד ולא לקחת את המטוטלת לכיוון הלא נכון כדי שהחיילים פתאום ירגישו שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים לפני השירות ובמהלך השירות ויסלחו להם על הכול. זה לא המצב. יחד עם זאת, אני חושב שתוך כדי שירות צבאי, חייל לא צריך לשלם שום דבר – לאקרן ולא ריבית – ואחרי השירות הצבאי הוא בטוח לא צריך להגיע לשלם את הריבית אלא רק את הקרן והוא צריך לפני שהוא מגיע לבקו"ם לצאת עם הסדר חוב מסודר. זה מה שאנחנו צריכים לעשות בחוק הזה.

אני אפנה לדוד ביטן כדי שייתן לנו את האור הירוק לקדם את החקיקה הזאת כוועדה, לא כוועדת משנה אלא כוועדת העלייה והקליטה ואני חושב שלא תהיה בעיה.

מבחינת הנושאים הנקודתיים עליהם דיברנו. הנושא הראשון הוא כל הממשק שבין הבנק לחייל, וכאן אני פונה אליך, עודדה. אנחנו צריכים לוודא שהחוק במדינת ישראל הוא חוק מתבצע ואני מבין שלשם כך אתם צריכים איזושהי אינדיקציה. אנחנו נחבר אותך לאל"מ גלית גולן ואני מקווה שתוך שבועיים אתם תבשרו לנו שהעסק עובד ומסודר והבנקים מבינים מי החייל.

אמרנו שנקבל מכתב מגיא.

כמובן. לפני כן אתם תקבלו מכתב מגיא. גיא, אני מבקש לכתב את חברי הוועדה.

לגבי סעיף 58, איחוד תיקים. צריך לעשות כאן התאמה ואנחנו נפנה ליועצת המשפטית של הוועדה כדי שתעזור לנו בנושא הזה, כדי שתוכל לייחד את החיילים הבודדים כי אני מבין שהדבר הזה בא לפתור בעיה של מישהו אחד ובדרך בלי לשים לב פגעו במישהו אחר.

צריך לומר שיש תיקון על הפרק. הוא לא מספיק טוב לגבי חיילים בודדים. אם רוצים, אפשר לעשות עוד קצת אם הוועדה תפנה בעניין. הדבר כבר נמצא בתהליך של תיקון.

על ידי מי?

על ידי ייעוץ וחקיקה, רשות האכיפה, מקדמים תיקון.

אני מבקש מכם שיתוף פעולה מול מירב ישראלי, היועצת המשפטית של הוועדה, כדי שאנחנו נוכל לקדם את זה.

כתבתי לי כאן להתייחס לביטול ריבית ענישתית, אבל כבר אמרתי את זה.

כל הנושא של הסדרת נתונים בין צה"ל לביטוח לאומי בכל הממשקים, גם בנושא של גביית חובות של חיילים שהתגייסו והם מעל לגיל 21, וגם הנושא של חיסכון לכל ילד. את זה צריך לפתור בין צה"ל לבין הביטוח הלאומי. גלית, אנחנו נפנה במכתב גם לאלה וגם לאלה על מנת שיוכלו להתחבר.

כדי לא לטרטר את החיילים לסניף.

כן. צריך להבין שחייל שנמצא בצבא גם אין לו זמן, גם אין לו קשב וגם כשיש לו זמן, כולנו מעדיפים שהוא יעסוק בדברים אחרים.

כל הנושא של דירוג אשראי. אני חושב שזה צריך להיות חלק מאותו חוק שאנחנו נעשה, של חנינה כלכלית. אני לא רואה איך אפשר לעשות את זה כמשהו קטן בנפרד. אז גם חברת חשמל, גם חברות סלולר וכולם, כולם ייכנסו שם.

שוב, העיקרון המסדר שאני רואה הוא שחייל תוך כדי שירות לא צריך לשלם שום דבר וכשהוא יוצא, כשהוא משתחרר מהצבא, יש לו הסדר חוב ברור, אם זה באמצעות פיקדון או כל דבר אחר כאשר הוא מחויב לשלם אך ורק קרן ולא ריבית ענישתית כי כולם מבינים שבמהלך השירות הצבאי הוא לא יכול לעשות זאת.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:40.