פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכספים
29/06/2020


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 78
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ז' בתמוז התש"ף (29 ביוני 2020), שעה 10:00

הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 – המשך דיון

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
שלמה קרעי – מ"מ היו"ר
ינון אזולאי
מיקי לוי
אלכס קושניר
שלמה קרעי
מיכל שיר סגמן

גיא גולדמן - ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

לילי אור - עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

שי אהרונוביץ - סמנכ"ל בכיר מיסוי מקרקעין, רשות המסים, משרד האוצר

נטלי תורג'מן - מנהלת תחום בכיר החלטות מיסוי, משרד האוצר, משרד האוצר

ליהי קושניר גנוסר - רפרנטית מיסים ואגרות, משרד המשפטים

יוסי אלישע
ירון גינדי - נשיא לשכת יועצי המס
עו"ד קובי פלקסר – יועמ"ש התאחדות בוני הארץ
איריס שטרק - נשיאת לשכת רואי החשבון בישראל

שגית אפיק
אייל לב ארי
שיר שפר

טמיר כהן

תמר פוליבוי


הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 (מ/1309) – המשך דיון

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. שתי הצעות לסדר, אם אפשר בקצרה, מיכל שיר.

כן, מאוד מאוד בקצרה. אתמול נחשפנו לכך שדמי האבטלה יוארכו עד לחודש אוגוסט. רק הייתי רוצה לציין שצריך לשקול הארכה של דמי האבטלה עד לאוקטובר, עד לסיום חגי תשרי.

נדמה לי שהם אמרו שהם - -

- - בוחנים את זה.

- - שיבדקו אז בתום התקופה.

אף אחד לא ייקח עובד לעבודה לפני החגים, זה לא כל כך הגיוני, כשרוב המשק גם בלי קורונה לא כל כך עובד. האריכו את זה בשאר המקומות בעולם, גם ללא קשר לחגי תשרי, ולכן צריך לתת על זה את הדעת.

תודה רבה.

תודה רבה אדוני, בוקר טוב. אני שלחתי לך גם מכתב. לאחרונה נחשפתי לעוול נוסף. כנראה שרוצים למוטט את העצמאים סופית. אלה שהוציאו את האנשים לחל"ת והמדינה משלמת את שכרם – חשוב לי שהוא ישמע, כי זה מקומם – העצמאים ובעלי העסק הפרטיים נדרשים לשלם ביטוח לאומי. הוצאתי לך מכתב בעניין הזה, וטוב נעשה, אם נקיים דיון, אפילו קצר של 20 דקות, עם מנכ"ל הביטוח הלאומי ואנשי האוצר.

ממה בדיוק הם ישלמו ביטוח לאומי, אם האנשים שלהם יצאו לחל"ת? זה לא שקל ולא שניים, מדובר במאות אלפי שקלים לעסקים גדולים. נראה לי שזה המשבר הבא והמכה הבאה של העצמאים עצמם.

הוצאתי לך מכתב, גם ליועצת המשפטית. ראוי שנקיים רבע שעה, 20 דקות דיון בנושא הזה, כי הוא מהותי, כי הוא בעל משקל רב. תודה רבה.

אני רק אתייחס למה שאמר מיקי. אני חושב שכדאי שנתחיל לקיים דיונים על עוד דברים, ולאו דווקא על הצעות חוק שהממשלה מביאה לנו. יש לנו דברים חשובים. כמו שהיום מסיימים מוקדם, יכולנו לקיים עוד שעתיים, שלוש של דיונים.

עקב פניות שקיבלתי, אתמול פניתי לחברת החשמל, לאורן הלמן, סמנכ"ל חברת חשמל. ביקשתי ממנו לדעת, מדוע מגבילים עובדים מאזורים מוגבלים. לא נותנים להם להגיע לעבודה. אני חושב שזה לא ראוי, אם אין להם אפילו בן משפחה בבידוד. חברת חשמל מגבילה עובדים מאזורים מוגבלים.

כן, דיברתי אתמול עם יושב ראש חברת החשמל.

אני גם דיברתי עם אורן הלמן.

זה נכון, זה דבר חמור. לא קיבלתי עוד תשובה.

התשובות שלו היו מתחמקות, תשובות שלא ראויות. אני חושב שאנחנו צריכים לעשות סוף להכתמה של ציבור שלם. כשעושים הגבלה לאזור מסוים, חשוב שיבינו שמכתימים את אותו אזור ואת אותו ציבור. בסופו של דבר, לא נותנים להם לעבוד, לא נותנים להם להיות חלק מהחברה, ואחר כך רוצים שהם ילכו לעבוד. הגיע הזמן שיעשו לזה סוף ושחברת החשמל שלקחה עובדים באשדוד שפנו אלי ולא נתנו להם להגיע לעבודה.

אני חושב שאחד הדברים שאנחנו צריכים לטפל בהם זה הסיפור של אי הוודאות. הרי כל פעם מאריכים את דמי האבטלה בעוד קצת ועוד קצת ועוד קצת. מעבר לזה שעושים את זה בהתראה קצרה, גם אף אחד לא מודיע מה על אותו עובד לעשות. אני מקבל המון פניות מאנשים, ששואלים אותי: האם עלי לפנות שוב לרשות התעסוקה – כן או לא? האם אני צריך לפנות שוב לביטוח הלאומי – כן או לא? אני חושב שאנחנו חייבים לדרוש מהממשלה לייצר קצת יותר ודאות לא רק במועדים, אלא גם בתהליכים שאותו עובד צריך לעבור כדי להיות זכאי לאותם דמי אבטלה שהוא צריך לקבל. תודה.

תודה רבה.

אנחנו צריכים לקרוא את זה, נכון? אז נתחיל לפי הסדר. גיא, בישיבה הקודמת התחלנו לקרוא?

התחלנו לקרוא.

רק את הכותרת.

אדוני היושב-ראש, רציתי לבקש ממך להתייחס לדיון הקודם. עלתה תחושה של ביקורת בוועדה ובציבור על מידע שלא שיתפנו בעניין גילום המס. אני רוצה לומר כמה מילים, אם אפשר.

גיא, זה כבר לא יקבל כותרת, עזוב.

לא נורא.

לא לא, בשביל מה? גמרנו.

רק כדי להבהיר שמדובר בהחלטת שכר ולא בפטור ממס.

גיא, יש לי את העמדה שלי בעניין הזה, יש לכם את העמדה שלכם.

לא, לא רציתי לדבר על הרעיון עצמו.

הדיון היה מיותר, מכיוון שאם הייתם אומרים את זה אז, לא היה צריך דיון.

לא לא, על החלק שלנו.

אני לא נכנס לזה, לא נוח לי כל העניין הזה. אני לא חושב שעכשיו זה הזמן.

אז רק מילה אחת, לא נפתח את זה. אנחנו לא מנועים מלקיים דיון - - -

בסדר, אני לא רוצה לשמוע את זה, בשביל מה? אתם מנועים, אתם לא מנועים.

כן, אבל זה המסר שיצא מהוועדה, אדוני.

בסדר, תודה. תודה רבה.

בבקשה, מי מתחיל לקרוא?

אנשים צופים בנו, אדוני. בעקבות מה שאמרתי, אני מקבל עכשיו עשרות מסרונים, שמבקשים שהוועדה תשקיע 15 דקות בעניין הזה, עם גורמי הביטוח הלאומי. זה כבד מאוד מאוד מאוד, מאוד כבד. תודה רבה.

אני אדבר עם מנכ"ל הביטוח הלאומי, ונראה לפי זה.

הוא מוכן מחר בבוקר, זה אנשי אוצר. תודה רבה אדוני.

בסדר, על לא דבר. בבקשה.

הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020

הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס החלים בתקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה

הגדרה לפרק א'
1.
בפרק זה, "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ו באדר התש"ף (22 במרס 2020) עד יום ח' בסיוון התש"ף (31 במאי 2020).

הארכת תקופות המסתיימות בתקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה
2.
(א) בחישוב התקופות שנקבעו בהוראות החיקוקים המפורטים בסעיף קטן (ב) לא תבוא במניין התקופה הקובעת, אם התקיימו שני אלה:




(1) מועדי תחילתן של התקופות חלים לפני תום התקופה הקובעת;




(2) מועדי סיומן של התקופות חלים בתקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה.



(ב) אלה התקופות שעליהן תחול הוראת סעיף קטן (א):




(1) בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]‏:





(א) סעיף 66א(א)(2) – לעניין הגשת השגה;

תסבירי כל סעיף שאת מקריאה.

הרישה מציגה את התקופות שאנחנו נוסיף ואת המועדים הרלוונטיים, כלומר: כל מועד שהיה אמור להביא לפקיעת התקופה הקצובה בזמן – אם מועד חל בין 23 במרץ לסוף חודש יולי, שזה חודשיים לאחר תום התקופה הקובעת, התקופה הקובעת לא תיספר במניין הימים. התקופה הקובעת זה מה-23 במרץ עד ה-31 במאי. זאת ההוראה שתחול לגבי כל התקופות שמפורטות להלן בהמשך החוק שנעבור עליו.

התקופה הראשונה היא השגה של בן זוג על שומה שנקבעה. במקרה הזה זה נותן לנישום פרק זמן נוסף להגיש השגה על שומה שנקבעה לו, זה לטובתו מה שנקרא. יתר הפסקאות, 85א(ד)(4) - - -

זאת אומרת, עד היום היה לו 30 ימים. אם ה-30 ימים נפלו בתוך התקופה הקובעת, שזה בין 22 במרץ ל-31 במאי, - -

- - או בחודשיים שאחריה.

- - , יוארך לו המועד ל-100 ימים לצורך העניין.

נכון, לא תבוא בחשבון התקופה שמה-23 במרץ עד ה-31 במאי, בדיוק.

לא תבוא בחשבון התקופה הזאת לעניין השגה או ערעור.

אני חושב שזה רק לעניין השגה. לגבי ערעורים, משרד המשפטים הוא בעמדה שצריך לחול הדין הכללי. אנחנו ניסינו בטיוטות המוקדמות – נדבר אחר כך על קנסות ועל עיצומים – לעשות הוראות גם לעניין עיצומים או לגבי ערעורים, והוחלט בעצה אחת עם משרד המשפטים, שבנושאים האלה יחול הדין הכללי.

מה הדין הכללי?

יצא סיפור של הארכת מועד של שר המשפטים בסדרי הדין, שחל גם על התדיינויות בין צדדים רגילים, בין צדדים פרטיים. רצו שכל הארכת המועדים בסדרי הדין הקיימים תחול באופן אחיד על כולם.

אז איזה הארכת מועדים יש בערעורים?

גם, במהלך תקופת הקורונה התקופות לא - - -

שר המשפטים תיקן את תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד). אלה תקנות של שר המשפטים, שבהן מוארכים המועדים, שקשורים לכל העניינים האזרחיים, בין היתר גם לענייני מיסים. התייעצנו בזמנו גם עם בתי המשפט.

קנסות?

אני לא חושבת שמוסדר שם.

לא קנסות של רשות המיסים וגם לא קנסות של רשויות אחרות?

לא, זה עניין של רשות המיסים, שאני לא חושבת שהם ביקשו להסדיר אותו.

למה לא? אם כבר מסדירים, למה לא להסדיר גם את הקנסות של רשות המיסים ולתת להם עוד אורכה?

את זה תצטרך לשאול את רשות המיסים.

שוב, לקנסות היו תקנות כלליות, תקנות חירום. בהן הוסדר הנושא הזה יחד עם - - -

עוד לא הוסדר.

למה? היו תקנות חירום.

הקנסות שאדם צריך לשלם זה לא - - -

אבל התקנות בתוקף היום או שהן פקעו? איפה הן עומדות?

התקנות פקעו לפני יומיים, אבל אני מדגיש – והסברתי את זה לייעוץ המשפטי אתמול בשיחת הכנה לקראת הדיון – שאנחנו רצינו לשלב את הקנסות בחיקוקים האלה, אבל עמדת משרד המשפטים היתה שענייני אכיפה צריכים להיות מטופלים באופן אחיד בין כל רשויות האכיפה.

אבל היא הפנתה אותנו כרגע אליך.

אבל היא אומרת שזה אתם.

לא לא, העיצומים הכספיים - -

לא, דיברתי עם ליהי על קנסות, והיא מפנה את זה אליכם. אתה אומר שזאת היא?

לא, דין קנס כדין עיצום. קנסות ועיצומים זה היינו הך, שזה אומר הסדרה כללית.

אז איפה ההסדרה הזאת תיעשה?

היתה הסדרה כזאת - -

היתה, היתה.

- - בתקנות החירום.

יפה, ונגמרו.

ועכשיו היא תובא בחקיקה? היא לא תובא בחקיקה?

את זה אני לא יודע, זאת הסדרה כללית.

אולי כדאי עכשיו להוסיף את זה פה בחקיקה? הרי הוא אומר לך שזה היה, אז כנראה שהם לא נגד.

אנחנו לא נגד, תזכרו שכל מה שמונח כאן בפניכם, רוב התקופה כבר עברה. מה שאנחנו דנים כאן היום רלוונטי בעיקר לחודשיים הקרובים.

נכון, בסדר, את תרצי לבדוק את העניין של קנסות ועיצומים של רשות המיסים ספציפית?

שגית, אנחנו דיברנו על הקנסות, זה גם מופיע, לא?

אני הכנסתי נוסח של עיצומים לבקשת הוועדה; אני מבינה שרשות המסים ומשרד המשפטים מעדיפים שלא, ואני אומרת את זה בעדינות יחסית. אני לא כל כך מבינה את העמדה של משרד המשפטים, אני רוצה להבין אותה.

סליחה אם יצאתי מבלבלת. העיצומים הכספיים לא רק של רשות המיסים באמת הוסדרו בהסדרה כוללת, ואני חושבת - - -

בחקיקה? בהצעת חוק שכבר נידונה בכנסת או שהיא - - -?

לא, אני חושבת שזה היה בתקנות שעת חירום, אבל אני אבדוק.

אבל התקנות פקעו, אז מה קורה עם החודשיים הקרובים? זאת השאלה, תבדקי את זה.

בסדר גמור.

כשאת בודקת את זה, השאלה השנייה – האם אתם תסכימו שאנחנו נפריד את העיצומים הכספיים והקנסות של רשות המיסים? כי הוועדה רואה חשיבות לשלב אותם בהצעה הזאת, ולא כחלק מהאכיפה הכוללת שאתם עושים ביחס לכלל העיצומים הכספיים, בסדר?

בסדר גמור, אני אבדוק.

אבל צריך תשובה מהר, כי זה לוקח זמן.

התשובה מוכנה, היא רק צריכה לראות איך היא מגישה לנו אותה.

כפי שאמרתי ליועצת המשפטית לפני הדיון, יש פה כל מיני פסקאות שנגיע אליהן, פסקאות להארכת מועד.

כשנגיע אליהן, נדבר עליהן.

הגענו אליהן, היא הקריאה אותן. עד איזה פסקה קראת?

66א(א)(2).

היא קראה רק את ההשגה, היא עוד לא קראה מחירי העברה בין-לאומיים.

(ב) סעיף 85א(ד)(4);

מחירי העברה בעסקה בין-לאומית נותנים למנהל זמן נוסף להגיש תשובה לנישום שהגיש בקשה. היועצת המשפטית העירה בדיון הקודם, שיש פה לא מעט פסקאות שנותנות למנהל עוד ימים להגיש תשובות. כדי לייעל את הדיון, אנחנו מוותרים על תוספת הימים הזאת, אנחנו יכולים להסתדר בלעדיה. התועלת בה לא מצדיקה את הדיון.

אתם מורידים את זה?

אנחנו מוכנים.

פה למשל כבר היום יש להם 120 ימים, אז אם אתם מוסיפים 70, זה כבר נהיה 190. זה באמת לא מעט זמן למנהל רשות המיסים.

דיברנו על זה קודם. בגלל מצב החירום הזה, יוצא שמבחינה ציבורית אנחנו נותנים עוד זמן לפקיד השומה או לרשות המיסים, בזמן שלא נותנים לאזרחים.

ברוח הדברים שאתה אומר, אנחנו מציעים לייעל את הדיון. את הדברים שחשובים לנו נשאיר.

אז את פסקת משנה (ב) אתם מורידים.

נכון, גם את (ג), (ד) ו-(ה), כולן באותה רוח בנושא שינויי מבנה. נותנים עוד ימים למנהל או לפקיד השומה להשיב על בקשות – אנחנו מוכנים להוריד.

הם מורידים. אני אגיד באופן כללי, שסעיף אחד עוסק בהקצאת מניות באמצעות נאמן, שיש למנהל רשות המיסים 90 ימים. אם היינו מוסיפים, זה היה הופך ל-160 ימים.

בסדר, אם הם מסכימים להוריד את זה.

מיזוג – יש להם היום גם 180 ימים. סך הכול יש לכם לא מעט ימים לקבל החלטה.

אז הנה ההערות נשמעו ואנחנו באים עם תשובות.

כל הכבוד לכם.

אנחנו רוצים שההערות לטובת האזרח גם יישמעו, מה שאפשר לחסוך לאזרח.

כל ההערות נשמעות.

119א(ב) זה סעיף שעוסק בגביית חוב ממי שהועברו עליו נכסים. כרגע יש תקופה של שלוש שנים שאפשר להפעיל את הסעיף הזה. גם על זה אנחנו מוותרים. זה מאפשר לנו להפעיל את הגבייה המיוחדת - - -

אני בעד ותרנות.

119א(ו) רישה זה סעיף לטובת הנישום, כיוון שהוא מאפשר השגה על החלטה שהתקבלה בנושא גבייה כזאת, אז אני מבקש להשאיר אותו.

זה לטובת הנישום.

כן, היום לנישום יש 21 ימים להגיש השגה, והם יאפשרו את ההארכה של 70 הימים.

של 71 הימים.

כן.

שזה לטובת הנישום?

כן.

(ח) סעיף 130(א)(2), (ד)(1) ו-(יא)(2);



130(א)(2) הוא סעיף שמטפל בתקופה שיש לאזרח להגיש ערר על דחייה של הבקשה שלו לאשר שינוי מהוראות ניהול ספרים. היום יש לו שלושה חודשים, וזה מאריך לאזרח את הזמן שהוא יכול להגי שאת הערר.

130(ד)(1) זה ערר על סירוב של פקיד שומה לקבל חשבונות, שלא על סמך פנקסי חשבונות שנוהלו בהתאם להוראות ניהול ספרים. היום יש לאזרח 30 יום מיום קבלת ההודעה להגיש את הערר. כאן שוב מאריכים לאזרח את התקופה.

בכמה מאריכים?

ההארכה היא 70 ימים לכולם.

גם לאזרח?

ההארכה היא אותה הארכה, השאלה מה היה במקור.

130(יא)(2) זאת בקשה מפקיד שומה לעיין מחדש בהחלטתו לגבי פסילת ספרים ולהגיש עליה ערר. היום יש לנישום 30 יום מיום קבלת ההודעה כדי לבקש מפקיד שומה לעיין מחדש, ו-60 יום מיום מתן החלטת פקיד שומה להגיש את הערר. שוב אנחנו מאריכים לנישום את התקופה וזה לטובת הנישומים.

אבל גיא, פה עוד פעם מתעוררת השאלה לגבי ערעור, כי הסעיפים האלה עוסקים בערר, אתם כן מאריכים אותם כי הם נמצאים - - -

- - - בית משפט.

אני מבינה, אבל על ערר יש גם ערעור לבית משפט.

נכון, אבל אנחנו בערר מטפלים.

אני מבינה שאתם מטפלים בערר, אבל הוועדה רוצה להבין את התמונה הכוללת מה יחול ביחס לנישום.

אנחנו מיוזמתנו בנוסחים, בטיוטות הראשונות, היו ערעורים. אנחנו כפופים לייעוץ המשפטי לממשלה.

אז עכשיו נחזור אליך. אני מבינה שמבחינתכם יש הארכה גם ביחס לערעורים, כל ערעור, אם הוא על מס או בעניין אחר.

אנחנו לא מצאנו הצדקה להבחין בין עניינים אזרחיים אחרים לבין דיני המס.

למרות שיש שוני בין שני פרטים שמתווכחים בבית משפט לבין נישום שרוצה לערער על החלטת פקיד שומה או החלטת רשות.

כששוחחנו יחד עם רשות המיסים, עם הנהלת בתי המשפט ועם הרפרנט האחראי אצלנו, דובר על המורכבות וניתנו דוגמאות נוספות לעניינים אזרחיים מורכבים באותה מידה, שבהם ניתנת ההארכה הכללית, כלומר חל דין אחד לגבי הארכות שקשורות לסדרי דין.

אז מה ההארכה הכללית שתהיה ותחול למעשה גם על ערעור?

ההארכה הכללית, למיטב זכרוני, כבר הסתיימה.

היא הסתיימה, זאת אומרת: לא תהיה הארכה ביחס לערעור.

כן, שר המשפטים בזמנו האריך מספר פעמים. אם אני לא טועה, באמצע מאי הסתיימו ההארכות שהוא נתן לסדרי דין.

אז זה לפתחכם, אם אתם רוצים להאריך.

למה לא להוסיף?

אני לא יודעת, זאת שאלה.

גם פה צריך להוסיף.

אנחנו קיימנו את הדיון הזה בתוך הממשלה וזה מה שיצא. אני מבין את הצורך של הוועדה - - -

עוד לפני שאנחנו משנים, אנחנו רוצים רק להבין.

רק להגיד לכם שנדרשנו לזה, קיימנו דיון כזה.

אני מבינה, אבל בינתיים גם חלפו המועדים. כשקיימתם את הדיון, הוא היה רלוונטי, כי הייתם עדיין בתוך המועדים של ההארכה. אנחנו היום נמצאים אחרי המועדים של ההארכה, אנחנו מאריכים לכם את העררים, אבל ייצא מצב שלכאורה לגבי הערעור לא. יכול להיות שזה מצב נכון, אני לא אומרת, אבל גם יכול להיות שלא, צריך לשקול את זה.

גיא, אל תהיה מושפע משר האוצר, שעשיתם שם ואתם מביאים לנו הכול מוכן לפה. קיימתם שם ואנחנו רוצים גם לקיים דיון פה, כדי להבין. יכול להיות שאנחנו מסכימים אתכם אבל אנחנו רוצים להבין.

לא נסרב לקיים דיון בשום מקום, בוודאי לא בוועדה הזאת.

אני ממשיכה:



(ט) סעיף 145(א)(2);



הסעיף מטפל בסמכות פקיד שומה לאשר שומה עצמית – לפי מיטב השפיטה. היום יש לפקיד שומה ארבע שנים מתום שנת המס.

ארבע שנים ומוסיפים עליהן 70 ימים, זה ממש חשוב...

בעניין הספציפי הזה - -

- - אתם משאירים.

כן.

אוקי.

(י) בסעיף 145ב(א)(1) רישה – לעניין תקופת 30 הימים הקבועה בו;



מדובר בבקשה מפקיד שומה לעיין מחדש בהחלטתו לעניין קבילות פנקסיו של נישום, שלא רשם תקבול. היום יש לנישום 30 ימים מיום קבלת ההודעה.

את יכולה להסביר שוב את הסעיף הזה?

אדם שחולק על החלטה של פקיד שומה, רשאי היום תוך 30 ימים לפנות אליו ולבקש ממנו לחזור ולעיין בהחלטתו שוב. ההארכה שאנחנו עושים עכשיו מאפשרת לו מעבר ל-30 ימים גם את התקופה הקובעת.

שהוא יכול לבקש דיון מחדש.

לחזור ולעיין בהחלטה.


(יא) 147(א);



בסמכות המנהל לדרוש פרוטוקול עריכת חקירה ומתן צו. היום יש לו שש שנים מיום שנעשתה השומה.

אז אתם רוצים עוד 70 יום? באמת.

למה? יכולות להיות הרשעות, נכון? יש פה גם סיפור פלילי.

גיא, למה תמיד במקור לנישום יש גג 30 ימים ולפקיד השומה יש מינימום 120 ימים?

למה? ה-30 יום זה בקשות ספציפיות על שומה. יש התיישנויות של שומה, ויש 30 יום להגיש בקשה.

גיא, תורידו את זה.

גם (ט) זה מצחיק – ארבע שנים ואתם רוצים 70 יום?

אתה מדבר על שש שנים ואתה מבקש עוד 70 יום?

אבל אני אסביר לך, יש הצדקה לזה. הם לא עשו דבר שש שנים, בדיוק עכשיו בגלל הקורונה הם באו להגיש, אז חייבים את ה-70 יום כדי להגיש להם את זה...

אתה מלמד סנגוריה...גיא, למה צריך את זה? זה נשמע רע מאוד, היו לכם שש שנים.

יש שם שנה, זאת תקופה של שנה.

אתם אמרתם, מה תקופה של שנה?

147(א) זה שש שנים?

147 זה סמכות לתקן שומה, דהיינו פתיחת שומה. סעיף 147 לפקודה מאפשר למנהל לתקן שומות ולפתוח אותן במקרים חריגים. זאת סמכות של מנהל, זאת לא סמכות של פקיד שומה.

כמה זמן יש לו?

יש לו שנה מתום התקופות שקבועות במועדים אחרים.

מה זה שש השנים שנאמרו קודם?

אני לא יודעת בדיוק על מה מדברים חבריי.

שש שנים מיום שנעשתה השומה, הוא רשאי לדרוש את הפרוטוקול.

זה לפי ספציפי שם שלא הוגש דוח, כמדומני.

אבל אתם מפנים לכל הסעיף למיטב הבנתי, לא?

יש שם כמה עניינים שונים בסעיף הזה.

בדיוק, יש שם שלושה דברים בסעיף. לפי הניסוח כאן, אתם מבקשים להאריך את שלושתם, גם את השש שנים, גם את השנה.

השש שנים זה בדרך כלל שש שנים מתום שנת המס, שבה הוגש הדוח. אנחנו בכלל לא נמצאים בתום תקופת המס שבה הוגש הדוח, כי אנחנו באמצע שנה, ולכן אני מכוונת לסעיף העיקרי שנראה לי רלוונטי פה, שזה שנה מהרשעה או ממתן כופר, ואם למישהו ניתנה הרשעה או כופר ואנחנו צריכים לטפל בו במהלך של שנה, אנחנו צריכים את ה-71 יום האלה כדי לטפל בו.

מה זה לטפל בו? זה לפתוח חקירה?

לעשות לו שומות.

לפתוח לו מחדש את השומה?

נכון, הרי לנו אסור לטפל בשומות שהתיישנו, אבל כשיש מישהו שהורשע בפלילים והוא הורשע או שילם כופר, יש לנו עוד שנה לטפל בו מיום ההרשעה או מיום הכופר.

אתם מבקשים את השנה להאריך בעוד 70 ימים.

כן, כי השנה הזאת יכולה להיות באמצע שנה, נניח הוא שילם את הכופר בתחילת מרץ, ואז אנחנו צריכים עוד זמן.

מה עשו בשש שנים?

השש שנים זה שש שנות השומה.

אבל מה הם עשו? מה היה בינתיים?

הוא לא הורשע בפלילים בשש שנים האלה.

אבל השש שנים זה רק לנישום שלא מגיש דוחות, ואז מותר לנו לעשות לו שומה בהיעדר דוח.

את אומרת שרק בסיום שש השנים יהיה מותר לכם, לזה את מתכוונת?

גם את זה היא מבקשת להאריך. יש לה פה שלושה מקרים שונים.

אני אפתח ברשותכם את כל הסעיף. פתחתי את פקודת מס הכנסה. אנחנו מדברים רק על 147(א).

אבל יש פה שלוש פסקאות.

"המנהל רשאי, ביוזמתו...תוך התקופה המסתיימת כתום שנה... או תוך שש שנים... 145(ב)" ושומה בהיעדר דוח. זה מסתיים תוך שש שנים מתום שנת המס שבה הוגש הדוח.

זה כבר לא משנה. תסבירי למי שלא מתמצא כל כך במה שקורה, בשביל מה אתם מבקשים את הארכת המועדים הזאת בשלושת הסעיפים האלה? מה הבעיה?

"הורשע הנישום בעבירה" - -

למה צריך את זה?

רשות המסיים לא ממש עבדה, וגם כשחזרנו לעבוד, מאוד קשה עכשיו גם לקיים דיונים.

אני אסביר לאדוני. יש התיישנות רגילה בפקודת מס הכנסה, ויש הוראה שאומרת שאם אדם הורשע בפלילים, וזה דבר חמור, למרות ההתיישנות הרגילה, אפשר לפתוח לו את השומה שנה לאחר מועד ההרשעה.

אם הוא הורשע בפלילים מתי?

כל הזמן, זה לא משנה. זה לא משנה, יכול להיות ששנת המס שלו היתה לפני שנים רבות, אבל הוא הורשע עכשיו בעבירה פלילית.

כל עבירה פלילית?

לא, זאת עבירת מס.

לא, הורשע לפי הסעיפים הספציפיים – 216(ב), 216ב.

מצוינים הסעיפים, ורק במקרה הזה - - -

אבל אני רוצה להבהיר שאם יש לי נישום שהורשע וההתיישנות שלו חלה – הרי בתחילת החוק אנחנו מדברים על התיישנויות שחלות בתקופת החירום, נכון? אנחנו לא מדברים עכשיו על כל ההתיישנויות. אם יש לי התיישנות שחלה מה-22 במרץ עד ה-31 במאי או חודשיים אחריה, רק אז אני צריכה להידרש ל-71 ימים האלה.

עד אז מה עשיתם אתו? כמה זמן היה לכם לטפל בו? שנה היה לכם לטפל בו.

שנה. אנחנו קוראים לנישום שחזר מפלילים, אנחנו צריכים לפתוח רשומות, זה הליך, אנחנו קוראים לו שוב לדיונים, אנחנו צריכים לבדוק מה נעשה, אנחנו לא עושים ככה סתם שומות.

נטלי, למזלנו הורדתם עכשיו את הסעיפים שגיא הוריד, כי לפי מה שהבאתם לנו, אתם דואגים לעצמכם. זה בסדר, מותר לכם לדאוג לעצמכם. זה הורדתם חלק, לפחות אתם משקיטים את המצפון שלנו.

אני לא יודעת אם לקרוא להוצאת שומות לנישום שהורשע בפלילים דאגה לעצמנו.

הזמנים הם גם שונים. תדאגו יותר לאזרח.

נטלי, בפסקה הזאת של 147 יש שלוש פסקאות, אז בואו נמקד את ההארכה רק באותו נושא של פלילים ולא בשש שנים.

וגם לא בארבע, יש לכם שם גם את הארבע שנים שלא בדקתם שומה עצמית בסעיף 147(א)(3). אומר לך חבר הכנסת: תוותר על (א)(1) ו-(א)(3), תישאר עם (א)(2) שעוסק בפלילים, שאת זה הסברתם. את (א)(3) לא הסברתם לפי דעתי, שזה היה דוח שומה עצמית, נכון?

לא, (3) מדבר על הליך שומה שאפשר להפעיל על (2). אם לא הפעלנו את הסמכות שלנו במהלך התקופות המנויות, כלומר ארבע שנים, מותר לנו להפעיל את הסמכות שלנו רק אם יש לנו הרשעה או כופר.

לא הפעלתם אותו ארבע שנים ואתם רוצים עכשיו להפעילו.

הם בעצם אומרים לכם: תוותרו על (א)(1) ועל (א)(3) ותישארו עם הארכה ל-(א)(2).

אבל ארבע שנים לא הפעלתם אותו, ועכשיו אתם אומרים: אנחנו נלך להפעיל אותו? גם ככה ברשות המיסים עבדו כל התקופה. שבועיים לא עבדו.

גם אם עבדו, לא יכולנו לעבוד עם עצמנו.

כשאת אומרת לי שיש שנה, אני יכול להוסיף 70 יום – זה לא נראה טוב.

אנחנו מציעים להוריד את הארבע שנים האלה והשש שנים, זה מיותר לגמרי.

להישאר רק עם (א)(2), תורידו את (א)(1) ואת (א)(3), יש לך פה שלושה מקרים. תבדוק את זה? תחזור עם תשובה?

כן, אני אבדוק את זה.

(יב) 150(א).;



150(א) זה סעיף של הגשת השגה על שומה. היום יש לנישום 30 ימים מיום המצאת הודעת השומה.

אז תאריכו לו את ה-30 ימים ל-70 ימים.

(יג) 152(ג).



זה קובע את הזמן בו אם לא מושג הסכם ולא מוצא צו, רואים את ההשגה כאילו התקבלה. היום יש לנו ארבע שנים מתום שנת המס או שנה מיום הגשת ההשגה לפי המאוחר.

לנישום יש 30 ימים להגיש, לכם יש ארבע שנים להחליט.

הסברנו את זה. מה שלא צריך, אנחנו נוציא.

כל השאלה בהשגות מעוררת את השאלה של ערעור, כי אחרי השגה יש לנישום זכות לערער, ואנחנו לא יודעים אם תהיה לו הארכה. הערעור בעיניי מקביל לארבע שנים שיש לכם, כי הוא השיג, היו לו 30 ימים, בסדר, הארכתם לו. יש לכם ארבע שנים לקבל החלטה. אתה מאריך לעצמך את הארבע שנים, אבל אתה לא מאריך לו את הערעור?

אבל הארכתי את ההשגה, אז ממילא הוא יוכל לערער על ההשגה הזאת אחר כך.

הערעור נשאר ב-30 יום?

כרגע זאת העמדה שנאמרה לנו כאן, שהנושא של הערעורים נעשה באופן רוחבי בתקנות שעת חירום. הם יבדקו את זה, הם יחזרו עם תשובה, אבל נכון לעכשיו אין הארכה לגבי ערעורים.

(יד) סעיף 167(א(;



הסעיף מטפל בהוצאה של שומת ניכויים. היום יש ארבע שנים להוצאת שומה.

זה אותו דבר - - -

(טו) בסעיף 168 רישה – לעניין תקופת השבועיים הקבועה בו.



זאת התקופה להשגה על שומת ניכויים.

זה לנישום, שתעמוד לו הארכה.

זה לנישום? אז עכשיו מוסיפים עוד 70 יום – כל הכבוד לכם...

טוב שלא 70 שעות...

(2) בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975‏:



(א) סעיף 39(א)(1) – לעניין תקופת 90 הימים הקבועה בו.



זה הזמן להחזרת עודף מס תשומות למי שהמנהל הורה לבדוק את פנקסיו. היום יש 90 ימים לביצוע ההחזר.

עברנו חוק, עברנו ממס הכנסה למע"מ.

אה, זה מע"מ.

שלום. אני רוצה באופן כללי להגיד, שאני חושבת שהמצב הזה מחייב הארכה גורפת של כל דבר שהוא לטובת הנישום. אין סיבה שבעולם, שלא יאריכו בכל התקופה הזאת בצורה גורפת כל מקום שהאזרח רשאי ויכול להגן על עצמו, ולכן אני לא מבינה למה חלק גדול מהסעיפים שביקשת פה - - -

איריס, תני לנו דוגמאות איפה רשות המיסים לא כללה בהצעת החוק שלה הארכות לנישום, שלדעתך חיוניות.

הדוגמה היא קודם כל לגבי שנת מס מיוחדת. אני לא ראיתי שהאריכו את המועדים בסעיף 145(א)(2) לגבי שנת מס מיוחדת.

אני לא ראיתי את כל הנושא של תשומות, הכרה בתשומות לאורך זמן.

145(א)(2) מופיע בהצעת החוק.

לא לגבי שנת מס מיוחדת. לא ראיתי האם זה כולל שנת מס מיוחדת.

אבל אם מופיע 145(א)(2) זה תופס הכול. איריס, לא כתוב שזה תופס רק עניין מסוים.

145(א)(2) רלוונטי רק לשנת מס מיוחדת, אחרת ההתיישנות חלה בתום שנת המס.

אוקי, ובסעיף 145ב(א)(1) לעניין ה-60 יום, לא רק ל-30, אתם הזכרתם רק את 30 יום. האם זה חל גם לגבי 60 יום?

לפי ההצעה זה לא חל. גיא, למה זה לא חל?

זה בית משפט.

כי זה ערעור, על ערעורים הם יתנו לנו תשובה נפרדת. הלאה, דוגמאות נוספות.

אנחנו התייחסנו גם לגבי סעיף 116(א) לחוק מס ערך מוסף לגבי התקופה על חמש שנים.

116 – תרשום לך לתת על זה תשובה.

תקנה 24א(ג) לתקנות מס ערך מוסף לעניין שלוש שנים.

אני אקרא סעיף, סעיף ושוחחנו עם גיא אתמול. רוב התשובות היו שליליות, אני לא מצליחה להבין את הגישה הזאת.

גיא, למה?

בנושא של חשבונית הארכת מועד לניכוי מס תשומות ממילא יש סמכות של המנהל היום להאריך את האפשרות לנכות מס תשומות, אבל יש מגבלה של חמש שנים. המנהל לא יכול מעבר לחמש שנים לאפשר ניכוי מס תשומות. זה נושא מאוד רגיש אצלנו של חשבוניות פיקטיביות.

אבל כל החוק הזה נעשה בגלל המצב המיוחד שאנחנו מצויים בו. אתה אומר שיש לו סמכות והוא יכול רק חמש שנים – אבל אנחנו רוצים פה לשנות, לאפשר עוד פרק זמן שאנשים יוכלו להתארגן במצב המיוחד שאנחנו נמצאים בו, למה אתם לא יכולים להסכים? זה נראה כאילו אתם מקובעים.

יש הערות אחרות של נציגי הלשכות שנתייחס אליהן ושאנחנו חושבים שאפשר לקבל. לגבי ההערה הספציפית הזאת על חשבונית של ניכוי מס תשומות - - -

חוץ מהסיפור הזה של החשבונית, את כל ההערות האחרות אתם מקבלים?

לא כולן, אבל יהיו, יהיו הערות שנקבל.

אז זה לא רק חשבוניות.

גיא, תתייחס לסעיפים שאתם לא מקבלים ואולי תסביר לוועדה למה – למה לא לקבל את הבקשות האלה? הן בקשות לגיטימיות לגמרי, שכל מה שהן נותנות זה זכות מינימלית לאזרח.

משיחה שקיימתי הבוקר עם מנהל האגף הרלוונטי, כל ההארכות ניתנות באופן שוטף, אין עם זה שום בעיה. דיברתי עם מנהל הרשות לפתוח את זה מעבר לחמש שנים מהיום שהוצאה חשבונית, חמש שנים אחרי שהוצאה חשבונית, זה כבר מקיים חשש להתנהלות לא תקינה.

אבל מה עם ההתנהלות שלכם? אתם על שש שנים מבקשים עוד 60 יום.

אבל זה לא שאתה אומר שמנהל האגף או לא חשוב מי יכול לתת הארכה. אנחנו פה מרחיבים את ההארכה הזאת בגלל המצב שאנחנו מצויים בו, לא עושים את זה באופן קבוע.

בדיון הקודם אתה ביקשת שנידרש לעמדות של הנציגים ורצית לשמוע את עמדתנו. זאת עמדתנו. אנחנו הגענו לכאן עם דילול של חלק גדול מהסעיפים, ולחלק מהדברים אנחנו חושבים שאפשר להיענות.

תגידו על מה כן ועל מה לא.

אני רוצה להתייחס גם לעניין של הפיצוי בדרום שפג ב-31 בדצמבר 19', ולא האריכו את התקנות בגלל הנסיבות של הפיצויים בדרום. אני רוצה שזה יהיה כלול פה. אני רוצה לשמוע על מענק פעימה שנייה. עדיין יש הרבה מאוד בעיות גם לגבי ההארכה הזאת, כי אני רואה פה רק את מענק פעימה שלישית.

שלום לכולם. מעבר לנושאים שחברתי איריס דיברה עליהם, יש עוד כמה מועדים, שאנחנו חשבנו שראוי גם להאריך. אני סתם אתן דוגמה – כל הנושא הזה של איחוד עוסקים. איחוד עוסקים היו צריכים לדווח ב-30 למרץ בדיוק בתקופת הקורונה, וכמו שהאריכו את כל הדוחות ואת כל הדיווחים, אנחנו חשבנו שצריך גם להאריך את הנושא של דיווח של איחוד עוסקים.

דיברנו על זה גם בפעם הקודמת. כל הנושא של תושבות נתקעו פה הרבה ישראלים, שהם תושבי חוץ. גם את זה חשבנו שצריך להאריך.

גם דיווחים על רווח הון שהראו בתקופת הקורונה, גם להם צריך להאריך את ה-30 יום.

הגשנו כאן רשימה ארוכה של מועדים, שבדיוק כמו שרשות המיסים ביקשה להאריך את החלק שלה, גם אנחנו ביקשנו להאריך – כל הנושא של דיווח על חברות בית, חברות משפחתיות.

יש שני נושאים שרשות המיסים אתמול – בשיחות שלי עם ערן יעקב ועם שי אהרונוביץ והיום בבוקר גם עם מירי – הבטיחה לנו להוסיף: תיקון 83 לחוק מיסוי מקרקעין; אם התקופה הסתיימה בתקופת הקורונה, שיאריכו גם אותה ב-71 יום. נאמר לנו שייתנו לנו על זה תגובה היום בוועדה, ואנחנו מאוד מצפים שזה יקרה. תודה רבה.

שני סעיפים שירון דיבר עליהם, לאחד אנחנו מסכימים, למס רכישה שישית לקבלנים שהיו צריכים לבנות תוך 24 חודשים. אולי אנחנו נביא את מס רכישה בנפרד בתקנות, נתייעץ עם היועצת המשפטית.

דיברנו בישיבה הקודמת שמס רכישה מכניסים בחוק.

לא, לא שחלוף דירות, הם ביקשו דבר נוסף.

התקנה בתקנות מס רכישה, ולכן זה בתקנות, שמי שרוכש קרקע שיש עליה תב"ע לבנייה למגורים ותוך שנתיים מוציא היתר בנייה, משלם 6%, ואם תוך שנתיים הוא מוציא היתר בנייה, הוא מקבל 1% בחזרה. זה חוקק ביולי 2013, אז על זה מבחינתנו אין בעיה לתת את ההארכה, רק שזה כרוך בתקנה, כי זה לא בחקיקה הראשית.

נתייעץ עם שגית אם להביא אליכם תקנה בנפרד שתאשרו אותה או לעשות את זה בחוק הזה. כשהיא תחזור, נתייעץ איתה.

מה עם כל הדברים האחרים שהעלינו?

לגבי נושא התושבות, החוק הזה נועד לטפל בפרוצדורות, לא בדיווחים ובאיחורי תשלומים. כמו שאמרתי, שתי בקשות שירון העלה – בוודאי לא בנושא של תושבות, שאנחנו גם לא יודעים לטפל במשרדים, לפתוח את עניין התושבות, כמה ימים היה בארץ וכמה ימים לא היה בארץ, לזה אנחנו מתנגדים.

תושבי חו"ל שבאים לארץ שיש להם תשעה חודשים, מה איתם? לתושבי חו"ל שבאים לפה יש תשעה חודשים עד שהם מתארגנים פה, האם להאריך להם?

אדוני, אנחנו חושבים שזה לא נכון. עניין הטיסות עוד לא השתנה, זאת הסדרה פיסקלית.

הוא בא לארץ, הוא צריך לקנות, דירה.

מה ההבדל בין המצב עכשיו למצב בעוד חצי שנה? עדיין אין טיסות, עדיין הוא לא בא לארץ.

מה זה אין טיסות? אבל הוא הגיע ורוצה להתארגן פה.

לא, אם הוא הגיע, הכול בסדר.

אם הוא הגיע והציוד שלו עדיין שם והוא צריך להביא אותו.

צריך להאריך לו את המועד.

אנחנו חשבנו שבכל הנושא של - - -

אני לא בטוח שחשבתם.

חשבנו, אבל יש דברים אחרים, שחלקם הועלו וחלקם עוד לא עלו, שנוגעים לפעימה הראשונה, לפעימה השנייה.

הארכת מועדים לזכאויות של תושבים חוזרים לפטור ממסים על ייבוא חפצים אישיים.

על ייבוא חפצים או על מס מקרקעין? על מה אתם מדברים פה?

בפיצוי מקרקעין אנחנו נותנים את זה.

מדברים על ייבוא חפצים.

על ייבוא חפצים, צו תעריף המכס? בצו תעריף המכס אנחנו מטפלים. זה בטיפול, זה צו שר אוצר, אנחנו נטפל בזה.

אתם רוצים להכניס את זה פה? לא הבנתי מה זה מטפלים בזה.

נפרסם צו תעריף המכס על הפרט הרלוונטי, נקדם את זה מול שר האוצר, והוא יחתום ויפרסם את ההארכה.

למה לא פה?

כיוון שזה צו מכס. אנחנו לא הבאנו לפה צווי מכס, תיקונים לצו תעריף המכס.

תיכף נראה, הלאה.

נושא שאיריס לא העלתה וביקשה ממני להעלות זה בקשות להחזר בלו, הארכה להסדר הסולר. לזה אנחנו נסכים. היום אתה יכול לבקש תוך שנה מיום רכישת הדלק. ביקשו מאתנו הארכה, ואת זה אנחנו חושבים שאפשר לתת. אלה 24 חודשים לקבלנים, הבלו, הפעימה הראשונה והפעימה השנייה שמופיעות בנוסח של הוועדה, אלה בקשות שלהם בסופו של דבר. אלה הדברים שאנחנו חושבים שאפשר.

וכל השאר לא?

שוב, כל השאר אלה ענייני חשבוניות, עניינים שהם בעייתיים עבורנו, הם פוגעים ביכולת לבקר, הם יוצרים חשיפה מסוימת, ואנחנו גם לא חושבים שיש איתם בעיה. זאת העמדה שלנו, אנחנו מבינים שיש עמדות אחרות. יש דברים שאנחנו אומרים שאנחנו מאפשרים.

אני לא יודע אם העלו את הסיפור של המע"מ שמשלמים, יש כאלה שעדיין לא קיבלו את הכסף.

עוד לא הגענו למע"מ, עכשיו אנחנו נתחיל.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להצטרף לחלק מהדברים שנאמרו כאן על ידי ירון גינדי ואיריס שטרק. אני רק אוסיף שאני שמח שתקנה 2 תתוקן ויהיה זיכוי לקבלן, גם יתאפשר לו פרק הזמן הנוסף.

לא שמעתי עדיין מה קורה בעניין מס רכישה ומס שבח למשפרי דיור. התיקון צריך להתייחס גם למי שרכש - - -

בסדר, קיבלנו את עמדתך, זה יתווסף כאן לחוק.

יופי. הגיע חבר הכנסת קרעי, שהעביר אתמול בוועדת שרים לחקיקה את הנושא הזה. בעזרת השם, אנחנו מקבלים את מה שאתה עשית ואנחנו נוסיף את זה פה.

אתמול ההצעה של שלמה ושלי עברה בוועדת שרים, זה יקרה. יוסי, זה יקרה.

מצוין, אני מסכים.

אבל כדאי לעשות את זה מהר.

אבל מי שהסתיימה לו התקופה בשני בספטמבר לא מקבל כלום?

יוסי, במאי 2021 אנחנו מחברים את שניהם, וזה הרי יידחה.

מיקי, המצב בשוק הוא כזה שאנשים עומדים עכשיו בפני סיום התקופה, אין עוד הוראה ואדם נאלץ לממש את הדירה שלו במינוס של כמה מאות אלפי שקלים. אלה אנשים שזה כל רכושם, הם משפרי דיור, לא משקיעים. לזמן יש פה חשיבות מכרעת, הדברים היו צריכים להיעשות אתמול. האנשים פשוט לא יודעים מה לעשות. יש להם דירה שהם חייבים למכור, הם לא מוכרים.

יוסי, בסדר, נגיע לסעיף הזה.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, לעניין הערעורים, תיכף נגיע לחוק מיסוי מקרקעין ונראה ששם כן מוארכת התקופה לעניין הערעור. הבעיה שלהם במס הכנסה ובמע"מ היתה שהארכת המועדים אמורה להיקבע בתקנות. אני חושב שכמו שמביאים את תקנה 2 בחוק מיסוי מקרקעין ומתקנים אותה, צריך להביא גם את התקנות שם ולאפשר הארכה.

צריך לייצר אחידות בין חוק מיסוי מקרקעין לבין מע"מ ומס הכנסה. אין שום סיבה שהארכת המועד תהיה רק בחוק מיסוי מקרקעין.

תודה רבה. עורך דין פלקסר, התאחדות בוני הארץ – אתה לא חייב.

אני יודע שאני לא חייב, רק הערה קטנה, מכיוון שכבר התייחסו לדברים שהעליתי בנושא מס הרכישה, אני שמח שהדבר מקבל ביטוי. אני פשוט חושב שאין שום בעיה לשלב את זה בחקיקה הנוכחית ולא צריך להפריד את זה. הייתי שמח לשמוע את שגית בעניין הזה, כי תקנות אחרות גם טופלו במסגרת הזאת.

עו"ד פלקסר, אני אמרתי לחבר הכנסת קרעי שאנחנו מתכוונים לשלב את זה בחוק הנוכחי, לא מחכים.

מה שחבר הכנסת קרעי עשה זה בעניין משפרי הדיור, אני מדבר על הנושא של מס הרכישה של תקנה מספר 2 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), של הפחתה של 1%.

כן, סליחה, מאה אחוז. תודה רבה. אנחנו נמשיך הלאה.

(2) בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975‏:





(א) סעיף 39(א)(1) – לעניין תקופת 90 הימים הקבועה בו.



זו התקופה להחזרת עודף מהתשומות למי שהמנהל הורה לבדוק את פנקסיו.


(ב) סעיף 39(א)(2) – לעניין תקופת 180 הימים הקבועה בו;



זו התקופה להחזרת עודף מהתשומות למי שהחלה לגביו חקירה לגבי חשד לביצוע עבירה על חוק מע"מ.



(ג) סעיף 64(ב);



זה הזמן שיש למנהל להחליט בבקשות שונות. 64(ב) זה התקופה שיש למנהל רשות המיסים להחליט בבקשות שונות שקשורות לרישום של עוסק, בקשה להירשם, לבטל רישום וכיוצא בזה. אם הוא לא מחליט, רואים את הבקשה כנדחית. יש כאן 90 יום במצב המשפטי הרגיל. אנחנו מאריכים את התקופה.

(ד) סעיף 77(ב);

סעיף 77(ב) זה הסעיף של הוצאת שומה לפי חוק מע"מ.



(ה) סעיף 79(א) ו-(ב);



סעיף 79(א) ו-(ב) – הסעיף מטפל בתיקון של קביעת מס.

לגבי 77, זה קצת מקביל לסיפור של 147(א).

נכון, חלק גדול מהסעיפים פה מקבילים למס הכנסה.

אם תהיה סגירה לגבי 147, אם זה יהיה (א)(2), צריך לעשות גם את ההתאמה פה.

אוקי, טוב.

קרעי, תחליף אותי רגע.

(היו"ר שלמה קרעי, 11:07)

גיא, כשאני מדבר אתך על המע"מ, זה לא פה?

המע"מ פה.

חשבונית מע"מ שאדם מגיש, עכשיו אם הוא מגיש חשבוניות, הוא צריך לשלם אחרי חודשיים את המע"מ לרשות המיסים, נכון?

כן, זאת הגשת דוח.

אני רוצה שיתנו לו את הארכה במקום להגיש את זה בחודש העוקב אחרי חודשיים.

כבר נתנו, המנהל פרסם הודעות במהלך הקורונה, שמועדי דוחות מע"מ נדחו. היתה דחייה מאוד משמעותית.

לכמה זמן?

חלק לחודשיים וחצי.

זה פותר את ה-70 יום, כי יש אנשים שבכלל לא קיבלו את הכסף.

לא חיכינו עם זה. פרסמנו במהלך תקופת הקורונה.

אין בעיה, אתה צודק. אחד שהגיש באפריל, מה קרה? קנו סחורה לפני פסח – לא משנה, של ביגוד, של הנעלה, של כלי בית – והיו צריכים למכור את זה, אבל מתי מכרו את זה? בינואר, פברואר לצורך העניין. הגיעה בדיוק הקורונה, אנשים לא שילמו להם או שחזרו להם הצ'קים. הוא בינתיים צריך, ובצדק, לשלם לרשות המיסים לפי החוק, אבל מצד שני גם לו אין את הכסף. תחלקו אותו, תגדילו לו את הפער הזה, את הזמן הזה ותן לו את ה-70 יום האלה. זה שהוספת לו, עדיין הוא לא קיבל כסף, הוא לא חזר.

אנחנו נתנו תקופה נוספת להגיש דוח. להגיש דוח, זה אומר גם לשלם את המע"מ.

אני שואל לכמה. עכשיו קורונה, הוא עדיין לא התחיל לחזור לעבודה.

כל תקופת הקורונה, אם אני זוכר נכון, דוחות נדחו לחודש מאי. צריך לבדוק את זה, אבל היתה דחייה משמעותית מאוד.

אנשים ששילמו מיסים ואנחנו נותנים להם כאן הארכות, למשל, התוקף של פטור ממס רכישה, מס שבח – מי שכבר שילם באפריל, במאי יקבל החזר על המס שהוא שילם?

אתה שואל לאיזה עניין?

לעניין הארכה, למשל מתקופת פטור שאנחנו מכניסים כאן ממס רכישה ומס שבח.

מס רכישה ומס שבח, אם מישהו פקעה לו התקופה ב-10 במרץ או באחד באפריל והוא לא שילם - - -

- - אם הוא שילם כדירה נוספת – תיכף כשנגיע לתיקון הספציפי – והוא ייפול בתיקון הספציפי, בוודאי שאנחנו נחזיר לו את המס, והוא ימכור כמובן את הדירה.

אנחנו לא בטוחים כמה כאלה היו, אבל אם היו - - -

לא, לא היו הרבה, כי אי אפשר היה למכור, זאת הסיבה שאנחנו נותנים את ההארכה.

בוודאי שההארכה פה, יש לה תחולה גורפת, ואם הדין חל על התקופה הזאת, בוודאי שזה יקנה לו זכות לקבל החזר, אם קרה מקרה כזה.

הוא אומר שדחו להם את זה. אני רוצה לדעת אם זה נותן מענה לאנשים שחזרו במאי או ביוני לעבודה. היה עידוד תעסוקה לחזור ביוני. מה קורה אם אותם אנשים? אין להם כסף, הוא עדיין לא התחיל לעבוד, אין לו כסף.

אנחנו מבינים, אבל גם צריך לשמור על גביית מיסים שוטפת.

אין בעיה, אז מה אתה רוצה שהוא יעשה? אין לו כסף.

קודם כל, כל מי שאין לו כסף, שיגיש את הדוח. יש התנהלות מול המשרדים. מי שיש לו בעיות יכולת, יש דברים לפתור את הדברים האלה.

איזה דרכים?

אי אפשר להכניס פה הוראות שלא גובים מיסים.

לא אמרתי שלא גובים מיסים, ביקשנו דחייה. ביקשנו דחייה, לא ביקשנו לא לשלם.

גם - - -

ניתנו דחיות גם במע"מ וגם במס הכנסה, דחיות בהגשת הדוח.

ובתום המועד משלמים בבת אחת?

בתום המועד מגישים את הדוח ומשלמים אותו.

בבת אחת? כלומר, אדם דחה כי לא היה לו כסף, עכשיו יש לו כסף לשלם בבת אחת והוא צריך לקחת עוד הלוואה.

והוא ישלם את כל הארבעה חודשים?

בוודאי, אבל זה הכנסות המדינה. זה לא הולך לכיס של אף אחד, זה הולך לכיס של הציבור.

אבל אתה צריך להבין שזה מעודד אנשים לעבוד בשחור.

ברגע שנחליט שאנחנו גובים עשירית מסך התקבולים שאמורה המדינה לקבל, יש לזה משמעות אדירה שיצטרכו לשקול אותה, אבל זה לא חלק מהחוק הזה. אם עכשיו רוצים לא לגבות מיסים ולפרוס, א. זה לא החוק הזה; ב. זה לדיונים עם משרד האוצר.

אבל מי שיכול לשלם, ישלם, אף אחד לא מנסה להתחמק. מי שלא יכול לשלם, אולי צריך לחשוב לא לתת לו חבילה אחת שהוא לא יעמוד בה. או שאתה בא לקראת, או שאתה לא בא לקראת. הדחייה הזאת לא נותנת דבר.

לא נעשה בחינת יכולת של מי שיכול ומי שלא יכול.

אבל אתה רואה את המצב במשק.

ברירת המחדל מבחינתנו – אני חושב שזה היחס השוויוני לנושא הזה – היא להניח שכולם לא יכולים, אם יש הוראה כזאת. אם נתחיל לבדוק כל אדם אם הוא יכול או לא יכול - - -

אבל אתם כן מבקשים כאן בחוק הזה הרבה הארכות לטובת רשות המסים – הארכות בקבלת החלטות.

ויתרנו על הרבה מהן. בסופו של דבר, נותנים לנישומים עוד ימים להגיש השגה, ולנו עוד כמה ימים – ההנחה היא שעובדי רשות המיסים לא היו במצבת כוח אדם מלאה במשרדים, וההנחה היא שהנישומים היו עם הילדים שלהם בבית, הם לא יכולים להתחיל להגיש השגות. תקנות החירום שמוארכות בחוק הזה נועדו לתת לדבר הזה מענה, לתת לאנשים זמן להתארגן. אנחנו לא יכולנו לנהל הליכים מול נישומים; הנישומים לא יכולים היו להגיש לנו מכתבים, וזה הדבר שהחוק הזה בא לתת לו מענה.

במקום כל ההסבר הזה וכל הניירות האלה, בואו נעשה שורה אחת שפשוט מקפיאה את תקופת הקורונה לכולם, פעם אחת לכולם, ואז אתה פותר את כל הבעיות.

יש עשרות, מאות - - - אנחנו לא יודעים להגיד, ואנחנו לא יודעים אם המשרדים יודעים לעבוד, הם אומרים שכל תקופה מוארכת.

תקופת הקורונה לא נחשבת לעניין המס.

מי שלמשל רצה להקפיא, לבטל את המקדמות שלו, יכול היה לבטל את המקדמות שלו, נכון?

לנו היה יותר קל לעשות את מה שאתה מבקש – במקום לשבת שבועות ולנסח את התקופות, לכתוב שכל תקופה תוארך. אנחנו בזבזנו הרבה שעות עבודה, אבל ההנחה והעמדה המקצועית היתה שזה דבר לא נכון לעשות, כי הוא יוצר חשיפות ובגלל שאנחנו לא יודעים מה מוארך ולא רוצים לדחות דברים שיש להם היבטים פיסקליים. מועדי דיווח טופלו בנפרד. הדבר הנכון לעשות הוא לטפל בכל אירוע בנפרד. יכולת גם לשמוע את נציגי הלשכות, שהיו להם הערות מאוד קונקרטיות. נכון, הם אמרו שהיה נחמד אם כל תקופה היתה מוארכת. בסופו של דבר הם אמרו: מה שחשוב לנו זה 24 חודש לקבלנים.

כי זה כבר הרע במיעוטו, זה ה-second best.

אז חבל שקראנו את הכול - - -

אנחנו ממשיכים בהקראה.

גיא, לצערי אנחנו לא במקום שאלכס וכולנו היינו רוצים, אבל לפחות אנחנו מביאים את העמדה השנייה, העמדה של אותו בעל עסק שאומר לך: אתה אומר לו היום שיכול להיות שיגיע מצב שבחודש אוגוסט הוא ישלם עבור ארבעה חודשים יחד, כי בחודש אפריל, מאי, יוני הוא לא עבד. לפני פסח הוא הוציא חשבוניות, הוא אמור לשלם ארבעה חודשים יחד. הוא אומר לך: אין לי כסף, עוד לא התחלתי לעבוד, אני יודע שאתה מבין, אבל מה אתה רוצה שהוא יעשה? שהוא ילך לבנק לקחת הלוואה?

זה כסף שלך גם, זה כסף של כל אחד מאתנו.

אחלה, תפצלו את זה לתשלומים.

אנחנו מבינים, אבל יש לזה משמעויות.

אם אין לו כסף, הוא לא ישלם – ואת הכסף הזה אתה לא תראה, אתה לא תראה; או שאתה מעודד את הבן אדם לעבוד בשחור ולהסתיר הכנסות מהמדינה, כי אין לו, לא כי הוא רוצה להיות עבריין.

מי שמגיע בבקשה לפריסת תשלומים ומראה שיש לו בעיה.

חוק למחיקת חובות והסדרת תשלומים זה לא החוק שלנו.

תשלומים, לא מחיקת חובות.

זה לא החוק שלנו, וצריך להבין את המשמעויות של זה.

גיא, אני רוצה לשאול לגבי מה שינון אומר. ינון מדבר על תשלום של ארבעה חודשים. אני מנסה להבין, אדם לא בא לשלם עכשיו ביוני, כי הרי העסק היה סגור. איזה מצטבר של ארבעה חודשים יש לו? הוא משלם את החודש שהוא לא שילם.

גם אם הוא לא מכר סחורה, הוא לפני פסח הוציא חשבוניות ולא קיבל כסף. אני מכיר אנשים שפנו ולא קיבלו כסף. הוא חזר לצורך העניין לעבוד במאי. במאי, כולם יודעים שגם מי שיש לו חנות בגדים או חנות כלים - - -

זה ברור, ברור שזה לא מספיק, אבל לא מדובר כאן על ארבעה חודשים שהצטברו, מדובר על אותו חודש.

אין בעיה, עשו לו דחייה של חודשיים. הוא מגיע בחודש מאי, מכר קצת, מכר עוד קצת ביוני. אומרים לו עכשיו: עשינו לך את הדחייה, אתה צריך לשלם את הארבעה חודשים האלה, כי כבר דחו לו דחייה אחת ולא דוחים כבר דחייה שנייה. אם יעשו לו דחייה, הוא ייתקע. תגיד לו: אני אחלק לך את זה ללא ריבית, לא יודע מה תעשו לו, אבל אתה לא יכול להגיד לו שאתה לא מבין את זה, כי יש מדינה שצריכה להתנהל. אני מסכים אתך, לכן אנחנו עושים הארכת מועדים אחרים, אבל לפחות קצת חשיבה על אותו אדם, שאולי לא קיבל את הכסף על זה. אתם צריכים להבין שאדם עם סחורה, נתן את הסחורה, ביקש מהלקוח: תחזיר לי את הסחורה שתוכל להזדכות על זה, אומרים לו: אדוני, תעזוב לי את הסחורה - - -

(היו"ר משה גפני, 11:15)

כבר אמר מנהל הרשות, שבתקופת הקורונה יש לנו מדיניות מכילה בעניינים האלה. אם זכרוני לא מטעה אותי, אפילו היינו יעילים בהחזרים שנתנו. נתנו במכה, בלי הביקורת שאנחנו צריכים לעשות להתמודד עם חשבוניות פיקטיביות. אנחנו שחררנו שם, וגם יגיע לכם חוק של החזר מקדמות ששולמו. בדרך כלל המקדמות האלה מוחזרות רק בתום שנת המס. אנחנו נחזיר אותן עכשיו בזמן אמת.

אבל דיברנו על זה כבר לפני שלושה חודשים. עוד לא חזרו אליהם המקדמות?

אז אני אומר שאנחנו נביא את זה.

לא אמרתם לנו אז שצריך חוק, אמרתם במפורש – אפשר לראות את הדיונים – שאתם מחזירים את המקדמות ששולמו ביתר.

אז אנחנו נביא.

למרות שזאת תכנית החיסכון הכי טובה עכשיו. אם היית אומר לי מקדמות, הייתי שם מיליון שקל. גם הכסף מובטח וגם תשואה ראויה.

אבל מיקי, אמרו לנו שהם מחזירים, לא אמרו שצריך חוק.

כן, ביקשנו להחזיר ולא לחכות לשנת המס שלאחר מכן.

אמרו כאן כמה פעמים: מי ששילם ביתר, יקבל החזר.

אבל אני אומר לך כאיש מקצוע, אם היו שואלים אותי, הייתי אומר - - -

התשובה שלי כן וכן.

אנשים נחנקו חודשיים, חשבנו שהסיפור הזה כבר נגמר.

זאת תכנית החיסכון הכי בטוחה היום, הכי בטוחה, וגם אחלה תשואה.

ממשיכים, בבקשה משרד המשפטים.

אדוני, אני אשמח להתייחס לנושא העיצומים הכספיים ולקנסות. לגבי העיצומים הכספיים, משרד המשפטים יזם תקנות שעת חירום להארכת מועדים. בהיותם תקנות, היתה גם הארכת מועדים בנוגע לעיצומים כספיים, גם של רשות המיסים.

התקנות פקעו ב-25 ביוני. יש כרגע הצעת חוק להארכת מועדים. שם אין פרק של עיצומים כספיים, זאת אומרת שההארכה פקעה בעצם ב-25 ביוני.

את הבעיה אנחנו יודעים, אנחנו מדברים על הפתרון.

אז אתם יודעים שגם לגבי הקנסות, היה תקש"ח שיזמנו שהוארכו עד ה-14 במאי. יש הצעת חוק חדשה, שכרגע נמצאת לפני קריאה ראשונה, עדיין לא עברה קריאה ראשונה, והיא מאריכה גם עד אמצע יולי. אנחנו לא מצאנו לנכון להאריך את שני הנושאים מעבר למה שמצאנו, משום שמדובר פה בתשלומים שבסופו של דבר משולמים בגין הפרה של החוק. לכן אלה המועדים שנקבעו, אלה ההארכות שניתנו.

כלומר, את אומרת שבגין הפרה של החוק, אני לא יכולה לעזור לאדם לעשות - - -

לא, אני אומרת שיתנו הארכות - - -

אבל ההארכות שניתנו הן לא רלוונטיות, כי הן היו עדיין בתוך הקורונה.

ינון, אני לא הבנתי, אנחנו יכולים להוסיף את זה בחוק מבחינתכם? אנחנו בעיצומה של הקורונה.

היא אומרת שאין לה בעיה, רק הבעיה היא שזה לא היה ראוי. אין לה בעיה, אתה יכול להוסיף, עליי...

יכול להיות שלא הבנתי נכון את השאלה.

אדם הגיע והמציאות היא שהוא נמצא עכשיו בעיצומה של הקורונה – לדחות את זה, כמו שאנחנו דוחים דברים אחרים.

לגבי ההארכה הכללית של העיצומים הכספיים, שם גם הוארכו העיצומים הכספיים - - -

יש בעיה אם אנחנו מוסיפים את זה בחוק?

אני צריכה לברר את זה.

תגידי לי אם אני מבינה אותך נכון. אני מבינה שיש הצעת חוק להאריך את המועדים של עיצומים כספיים באופן כללי ביחס לכל העיצומים הכספיים.

התקש"ח התעסקו גם בעיצומים הכספיים, בכל העיצומים הכספיים, ואנחנו דרשנו גם מרשות המיסים להכניס עיצומים כספיים שלהם. התקש"ח פקעו ב-25 ביוני. כרגע בהצעת החוק להארכת מועדים אין פרק של עיצומים כספיים - - -

אז אין הארכה של עיצומים כספיים.

נכון.

זאת אומרת שאם הוועדה רוצה להכניס, אנחנו צריכים לעשות את זה בהידברות אתכם, כי הצעת החוק שבפנינו היא הצעת חוק ממשלתית. עכשיו אתה פונה בשאלה לגיא ולמשרד המשפטים.

אבל כבר פניתי בשאלה, אנחנו מוסיפים את זה, יש לכם בעיה?

האמת, את אותן שאלות שאתם מפנים, הפניתי למשרד המשפטים.

אבל עם כל הכבוד, אני עברתי פריימריז, אתה לא. אני עברתי פריימריז, אני נבחר ציבור.

זאת אומרת, רשות המיסים מסכימה שהעיצומים הכספיים יוארכו?

שגית, אני לא מסכים לדיאלוג הזה. מבחינתי, צריך להוסיף את העניין הזה עם כל הפרוצדורה שבין רשות המסים לבין משרד המשפטים. עם כל הכבוד, אם משרד המשפטים היה אומר שזה בניגוד לחוק ואסור לעשות את זה וכל מה שנלווה לעניין, בסדר, הייתי מרים ידיים, אבל היא לא אומרת את זה. היא אומרת בכנות את המציאות כמות שהיא. אני חושב שצריך להוסיף את זה פה. אנחנו חוסכים זמן, אנחנו מתפללים שכשזה יהיה בפועל, כבר לא תהיה קורונה, אבל עכשיו אנחנו בעיצומו של גל קשה.

אבל זה לא בדיוק מה שהיא אמרה. היא אמרה שהם בחנו את זה והחליטו שלא להכניס עיצומים כספיים בהצעת החוק.

הם עושים חוק.

זה לא נבחן באופן פרטני לגבי רשות המיסים, אלא באופן כללי לגבי עיצומים כספיים. אנחנו רק ביקשנו להוסיף את העיצומים הכספיים - - -

זה גם היה בתקנות לשעת חירום.

כן.

זה היה בתקש"ח.

אז אתם מבקשים להכניס את הארכת העיצומים הכספיים להצעה הזאת, בסדר.

בדיוק. הלאה – גיא, אתה אתנו היום...

תמיד אתכם...

תמיד אתנו, זה נכון, האמת היא שתמיד...

חוץ מהעניין של ראש הממשלה, שזה לא קשור לרשות המיסים...

(ו) סעיף 82(א) ו-(ד);



82(א) זה המועד להגשת השגה לפי חוק מע"מ. היום יש לנישום 30 יום מהמצאת השומה.

82(ד) קובע שיש למנהל שנה לתת החלטה בהשגה, אחרת רואים את ההשגה כאילו התקבלה.

את שני המועדים האלה אנחנו מבקשים להאריך בהצעת החוק.

סעיף 95(ב) קובע את המועד להגשת ערר על החלטת מנהל בנוגע להטלת קנס בשל אי ניהול פנקסים.

מה זה בסעיף (ז) "למעט ערעור על החלטת המנהל"?

לגבי ערעור אין הארכה.

(ח) סעיף 106(ב)(2);

מטפל בגביית חוב מס מצד ג'.

אדוני, גם על זה נוותר, כמו שעשינו עם מס הכנסה. זו הוראה מחמירה בתחום הגבייה, אפשר לוותר עליה מבחינתנו.

נמחק. אמרתי לכם שגיא אתנו...

(ט) סעיף 113;



זה המועדים להגשת ערר על החלטה לאסור הוצאת חשבונית.

יש לי כמה שאלות לגבי חוק המע"מ. מה עמדתכם לגבי פסקה 38(א)?

תקופה לניכוי מס תשומות – אמרנו שחשבונית אפשר לנכות תוך חצי שנה. משרד מע"מ יכול להאריך את התקופה, אם חייב במס מבקש את זה. ההארכות האלה ניתנות באופן שוטף, אבל יש הגבלה שיותר מחמש שנים אי אפשר לתת.

אבל אנחנו פה נמצאים בתקופה של - - -

אנחנו מבינים, אבל - - -

תכניסו את הסעיף הזה פנימה וזהו.

אז אמרנו חמש שנים לחשבונית בתחום שהוא מבחינתנו - - -

אבל הרגע הארכתם לעצמכם בכל מיני מצבים בשש שנים ובארבע שנים ב-70 יום. שם זה חשוב ופה זה לא חשוב?

קושניר, הוא הסביר את זה, הוא הסביר את ההבדלים.

הכנסנו הרבה מאוד שינויים בהצעה הזאת. חשבוניות זה נושא שיש לנו לגביו חשיפה. יש בעיה קשה של חשבוניות פיקטיביות. אגב, הפעילות הזאת לא נחה בקורונה. צריך לשמור על יכולת ביקורת לאנשי מע"מ להצליח לבקר את החשבוניות האלה, לראות אם ניכוי מס תשומות נעשה כדין או לא. מה זה חשבונית פיקטיבית? זאת חשבונית שאדם מצהיר - - -

זאת אומרת שנקודת המוצא שלך שאתה הופך את כולם לעבריינים.

לא לא, ממש לא, אבל חמש שנים זאת תקופה - - -

אבל אני יכול להגיד לך באותה מידה על כל מיני דברים שאתה הכנסת, ששש שנים זאת תקופה, ואתה שם מוסיף 70 יום ופה לא, אני לא מבין את זה.

רכשת טובין או שירות, למה שתבקש החזר לגבי החשבונית הזאת אחרי יותר מחמש שנים? הגבילו את זה בחצי שנה.

היה לך זמן לבדוק אותי שש שנים, למה אתה מבקש 70 יום?

לא, בחשבונית, אני לא בדוח, אני לא בשומה.

זה לא משנה. העניין הוא שוויוניות, אם לך חשוב שש שנים וארבע שנים, גם לאזרח לפעמים חמש שנים חשוב.

אני מקבל את ההערה, בגלל זה הורדנו פה שורה של סעיפים.

אבל עדיין חלק השארתם.

גיא, תחשוב על זה.

אותו דבר לגבי 116(א).

זה אותו נושא. 116(א) הוא בשביל ה-38, אני מכיר את הבקשה.

נכון, ו-71א.

יש מישהו מבין האורחים בזום שרוצה להעיר לגבי נושא המע"מ? לא.

71א לא הכניסו פנימה.

הכניסו.

לא.

אני מבין שבנושא של חמש שנים, קודם כל זה מה שהחוק נתן, אבל אנחנו מדברים רגע על החצי שנה. הנושא של חצי שנה הוא כן קריטי, כי בתקופת המע"מ נעשו ביקורות. כתוצאה מהביקורת, כתוצאה מזה שהגשנו דוחות, ראינו שחסרות חשבוניות, ביקשנו את החשבוניות האלה. היו עסקים סגורים, שאמרו לנו: אנחנו לא יכולים להנפיק לכם את החשבוניות - - -

ירון, הבנתי, אתה שומע מה שהוא אומר?

אני שומע, ואני דיברתי עם מנהל הרשות. אני אומר לך שבשורה של נושאים, אנחנו מסכימים לשינויים, כולל הסדר הסולר והחזר בלו, שהיתה לנו עמדה אחרת.

אתם מסכימים למה שירון העלה עכשיו?

לא, יש הארכות שוטפות שהמשרדים נותנים היום, וזה נושא שאנחנו לא יכולים - - -

אבל הוא אומר: אני הולך לבקש את החשבונית, העסק סגור. זמן רב המקום סגור.

- - - למשרד מע"מ יש סמכות, והוא נותן את ההארכות האלה. זאת אומרת, אין מגבלה של חצי שנה.

אנחנו לא סומכים על זה.

אנחנו לא רוצים להיות תלויים במנהל מע"מ כזה או אחר.

בדיוק.

אז תקבלו את העמדה שלנו.

אנחנו רוצים להיות תלויים בכנסת ישראל, במה שהכנסת קבעה, אנחנו לא רוצים טובות. אנחנו רוצים שבדין תהיה לנו האפשרות לקבל את ההארכה הזאת.

גיא, הרבה פעמים יש תשובה כזאת, לפעמים אתה לא שם לב, אנחנו אפילו מתרגזים ממנה – שהוא יאריך ויאריך. אנחנו יודעים על הרבה מקרים שלא האריכו. למה להיות תלוי בזה? למה לא לעשות את זה בתוך העניין?

אם למישהו לא האריכו, אולי היתה סיבה.

אתה מסכים אתי שהפעילות העסקית נעצרה לחודשיים?

אני מסכים.

יופי. יכול להיות מצב שדווקא החשבונית שאותה היו צריכים להגיש - - -

אוקי, נדבר על זה.

אדוני, מתי מגישים הסתייגויות לדבר הזה?

אין הסתייגויות.

מה זה אין? בטח שיש.

רגע, זה חוק.

כבוד הרב, גם על הדיווח של האיחוד עוסקים הוא לא ענה לנו.

אנחנו לא הארכנו בחוק הזה דוחות, דיווח של איחוד עוסקים. ראית פה דוח שהארכנו את המועד שלו? למה דווקא איחוד עוסקים?

אבל איחוד עוסקים שהיה צריך לדווח ב-30 במרץ, כי זה 90 יום מתום שנת המס, ולא היו בכלל בעסק עובדים ולא היו מנהלי חשבונות וכולנו היינו עסוקים בקורונה, איפה הבעיה לתת עוד 71 יום, כדי שאנשים לא יהיו עבריינים? כדי שהם יעמדו בחוק? כנ"ל לגבי שאר הדברים שדיברנו עליהם כאן, אני פשוט לא רציתי להאריך ולקחת את זמן הוועדה, אבל זה דבר שהוא טריוויאלי, זה בתקופת הקורונה.

לא הכנסנו פה הארכות מועדים לדוחות - - -

אני מסכימה שלדוחות לא נכנסתם, אבל מה שהוא אומר על איחוד עוסקים, שיש לו מועד ספציפי של ה-30 במרץ, נראה לי שזה משהו שאתם בהחלט יכולים לשקול אותו, גיא. אני מבינה, לא נכנסתם כאן לדוחות, בסדר, הוועדה לא התווכחה אתכם על זה עד לרגע זה - - -

אני אברר עם מנהל הרשות את העניין הזה.

הרי הוארכו דוחות מע"מ התקופתיים באמצעות פרסום של הודעת המנהל.

בכמה זמן הארכתם?

חודשיים, דוחות פברואר, בזמן הקורונה נתנו את זה בשוטף. אם עמדת המנהל תהיה שאפשר לתת את זה, אני חושב שהוא ירצה לפרסם - - -

גיא, תן לנו תשובה. תהיו יותר - -

- - אדוני, אמרת שהיום אני אתכם.

אבל גיא, אני לא מצליחה להבין מה ההבדל בין זה שהמנהל יאשר את הדחייה בדיעבד – כי הרי לא אישרתם את זה, הרי ב-31 במרץ ובאחד באפריל לא אישרתם דחייה לדוח איחוד עוסקים – לבין זה שעכשיו אנחנו נכניס את זה כאן לחוק, כי זה עלה במסגרת התיקונים.

- - -

אז תבדוק את זה ותחזור אלינו.

למע"מ הוא לא מאשר להאריך את זה.

לגבי החשבונית.

חשבונית – הוא טוען שכבר נתנו הארכה.

מתי נתנו את ההארכה? בחודש אפריל ובחודש מאי, כשאנשים עדיין לא היו בעבודה. זה לא מקובל.

עד מתי נתתם את ההארכה ביחס לחשבונית?

אפשר להאריך מעבר לחצי שנה.

לא, אני מדבר על חשבונית מע"מ שהארכתם, אמרתם שהארכתם אותה בחודשיים.

לא, זה הדוח התקופתי. אנחנו לא רשאים להאריך מועדים לחשבוניות, אנחנו רשאים להאריך מועדים לדוחות.

אולי גברתי לא היתה פה. אני הסברתי לו שיש אנשים שנתנו סחורה ולא היה להם במה לשלם את המע"מ הזה, זה דוח שכל חודשיים מגישים. אז הוא אומר: נתנו להם ארכה של חודשיים. אבל הארכה של חודשיים לא הכניסה להם כסף, היא הכניסה אותם לבור יותר גדול, כי בינתיים הם חילקו סחורה ולא קיבלו עליה כסף. ביקשתי שיפרסו להם את זה או שיעשו להם דחייה בתשלום, דחייה של פעמיים או של פעם אחת לשלושה חודשים, כדי שלא יהיה להם איזשהו צוואר בקבוק.

אבל אתה הופך את היוצרות, כי הוא מקבל סחורה.

אדוני, בוא נסכם שאני אבדוק ואני אחזיר לכם תשובה על איחוד עוסקים ולגבי חובות אבודים, שזה נושא שעלה פה לפני חצי דקה. לגבי שני הנושאים האלה אני אחזיר לכם תשובה.

שני דברים לעניין מע"מ. אדוני היושב-ראש, סעיף 77 – בדומה למה שעשינו בסעיף 147 בפקודת מס הכנסה, יש להם חמש שנים להוציא שומה – כפי שסוכם בפקודת מס הכנסה, זה יהיה רק במקרה של הרשעה וכדומה, ולא במקרה הרגיל, היה להם מספיק זמן לתקן או להוציא שומה.

לגבי ניכוי תשומות, אני רוצה להצטרף למה שירון אמר וצריך לחדד, שלמנהל יש סמכות להאריך כל מועד. לכאורה, אנחנו לא צריכים את החקיקה הזאת, אם אנחנו צריכים ללכת למנהל בכל פעם. למנהל יש סמכות להאריך כל מועד. ברור שהשישה חודשים האלה שיש לנו בדין, אותם צריך להאריך, לפני שפונים למנהל לבקש ארכה.

נכון, תודה.

גיא, 77(ב)?

אנחנו חושבים שזה לא אותו דין כמו מס הכנסה, כיוון שהחמש שנים האלה יכולות לפקוע באמצע השנה, ולכן זה רלוונטי. אני לא מקבל את זה שזה עניין דרמטי שצריך לנעול על החמש שנים ולא לתת את החודשיים. זה מבחינתנו בהסדרת הליבה כמו לתת לנישום זכות להשיג. נשמע שחמש שנים זאת תקופה ארוכה, אבל אל תשכחו שהביקורת במע"מ היא פחות מאחוז, זאת אומרת: אתה כבר בא אל מישהו, אתה צריך את ה-70 יום האלה. זה יכול להיות הרבה כסף וזה יכול להיות הפרות.

תגיד את אותו משפט שאמרת לגבי הנושא הקודם. אמרת שחמש שנים זה נשמע תקופה ארוכה, אבל לפעמים החודשיים הם קריטיים – זה בדיוק אותו משפט אחד לאחד.

אבל אחד מייצר חשיפה ואחד לא, ויש דברים שנבחן.

מייצרים חשיפה אולי מבחינתך לא, אבל מבחינת האזרח כן.

אז דוח איחוד עוסקים אתה תבחן וחובות אבודים שהעלה חבר הכנסת ינון אזולאי אתם תבדקו. תחזרו עם תשובה.

אנחנו עוברים לפקודת המכס: (א) סעיף 190;



סעיף 190 לפקודה קובע את הזמן בו הבעלים של משהו שנתפס רשאי למסור הודעה לגובה המכס לפיה הוא תובע את התפוס. היום יש לו חודש מיום התפיסה להגיש הודעה כזאת, מאריכים לו את התקופה.


(ב) סעיף 192(א)(1);



סעיף 192(א)(1) לפקודת המכס זה הזמן בו בעל טובין נדרש להגיש תובענה להחזרת התפוס. היום יש לו חודשיים מיום ההודעה, אנחנו מאריכים – שוב, לאזרח שנתפס – את התקופה להגיש את התובענה.

(4) בתקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), התשס"ז–2006‏ – תקנות 4 ו-־5.

התקנות האלה קובעות את המועדים להגיש ערר לגבי הארכה שנעשתה. היום יש 30 יום, מיום שניתנה הודעה למייבא –התקופה הזאת תוארך.


(5) בחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח–1968‏ – בהגדרה "התקופה הקובעת" שבסעיף 1;

בחוק הזה אנחנו מתקנים פה תקנות.

אנחנו לא מתקנים בחקיקה תקנות.

אנחנו נבדוק אפשרות גם בעניין מס רכישה שהזכרנו קודם להביא את התקנות בנפרד. אמרנו שנתייעץ עם היועצת המשפטית בעניין הזה, האם לעשות את זה בחוק.

זה לגבי תקנות מס רכישה, אבל יש פה גם תקנות מכס ובהמשך - - -

אתם מתקנים את תקנות המכס.

אגב, גם חובות אבודים אותו עניין.

שגית, לא הבנתי.

אפשר לתקן את הסעיף המסמיך.

לא לא, או בחקיקה – או בתקנות.

בחקיקה ראשית לא מתקנים תקנות, זה לא דבר שנהוג לעשות. אפשר לתקן את הסעיף שמסמיך להתקין את התקנות. זה עלה כאן בשלושה נושאים: נושא אחד שהעלתה נדמה לי התאחדות הקבלנים של מס רכישה לקרקע פרטית.

כן, עו"ד פלקסר העלה את זה.

זה נושא אחד, הוא נמצא בתקנות.

הנושא השני זה החובות האבודים, שהעלה חבר הכנסת ינון אזולאי, שנמצא פה בתקנות, ואת זה דווקא אני חושבת שאפשר לתקן בסעיף המסמיך בחקיקה, זה קצת שונה משתי התקנות האלה.

הנושא השלישי תקנות המכס שמופיעות כאן, והם מבקשים להאריך את המועדים שלהן בחקיקה.

אומר גיא שהוא יבחן את שלושת המקרים. יכול להיות שבסופו של דבר הוא יביא תקנות לוועדה להארכת מועדים בתקנות עצמן.

אבל תקנות יכולות לקחת עוד הרבה זמן.

אדוני, נשתדל לעבוד מהר.

בגלל שאנחנו נמצאים בתקופה קשה.

אני מסכים אתך.

כמה זמן זה ייקח?

אנחנו נקווה להביא את זה לשר – אני מניח שלא נצטרך להפיץ את זה להערות, כיוון שהדיון פה התקיים – בהנחה הזאת, אני מקווה שלא יותר משבוע.

(5) בחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח-1969 – בהגדרה "התקופה הקובעת" שבסעיף 1.

ההגדרה הזאת קובעת את משך הזמן שאפשר לקבוע מיסים ששולמו או ביתר בחסר, בטובין מיובאים זה חמש שנים מהיום שהתהווה החסר או ביתר, וטובין אחרים שלוש שנים.

תסבירי מה זה אומר.

- - - בהתיישנות, חוק מיסים עקיפים.

תסבירו מה אתם עושים פה, אתם מאריכים לעצמכם את זמני ההתיישנות - -

גם לעצמנו וגם לנישום.

- - מבחינת מיסים ביתר ולנישום על גביית מיסים בחסר.

אצלו זה יתר, אצלנו זה חסר.

במידה והנישום חושב שהוא שילם ביתר, או הרשות חושבת שהוא שילם בחסר, ומדובר - - -

כמה זמן יש לנישום?

זה אותו דבר לרשות ולנישום, השאלה היא רק אם הטובין מיובאים או לא. אם הם מיובאים, זה חמש שנים. אם הם לא מיובאים, שלוש שנים.

ההארכה היא גורפת על הכול.

אוקי, 70 יום גם לרשות וגם לנישום.

אני אומר שבחוק הזה, בחוק של מסים עקיפים מסתבר שכן אפשר לעשות גורף, מתקנים פה פסקה אחת.

נכון, בגלל שפה אפשר.

גם שם אפשר, זה עניין של החלטה.

אני רציתי גורף, אבל יש בעיה.

אבל אתה אמרת שאתה עברת פריימריז, אתה קובע, אתה נבחר ציבור.

נכון, אבל יש בעיה, אנחנו רוצים את טובת העניין, ולא בטוח שבגורף פה זה טובת העניין. אני שאלתי את שגית, אז היא הסבירה.

פסקה (6) בעמוד 3:


(6) בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963‏ (להלן – חוק מיסוי מקרקעין):



(א) סעיף 15(ה)(1) – לעניין התקופה הקבועה בו להגשת בקשה להקטין את שיעורי המקדמה הקבועים בסעיף קטן (ב).


היום התקופה היא 30 ימים.

(ב) סעיף 15(ה)(2) ו-(ו)(1);

(ה)(2) קובע את הזמן להחלטת מנהל בבקשה להקטנת שיעורי מקדמה. היום יש לו 20 ימים ממועד הגשת הבקשה. 15(ו)(1) קובע מועדים להגשת בקשה לבחינת ההחלטה שניתנה למנהל ולתשובת המנהל.

יש לי שאלה אינפורמטיבית ממש לא קשורה. גברתי היועצת המשפטית, על פי הסיכום שהגענו לפני כחמש שנים, ארבע שנים וחצי, במאי שנה הבאה אמורים שני התשלומים האלה, שבח ורכישה, לחבור יחד למועד אחד ל-24 חודש במאי, נכון? אני לא טועה. אל תחשבו לא לעשות את זה. אנחנו גמרנו לענות את הציבור, אל תחשבו – בסדר, גיא? ברמה הידידותית, חברים, ואנחנו ידידים ואני משתדל, אבל תשתדלו לא לעשות כל מיני קומבינציות, כי אני אוביל את המאבק נגד הנושא הזה. אני מודה לך נתת לי לדבר, הערה חברית. זה אוטומטית?

זאת הוראת שעה, שלמעשה מסתיימת לקראת מאי.

זה מסתיים במאי?

וקופץ ל-24 חודש.

מהאחד במאי – הזמן למכור את הדירה הישנה חוזר - - -

וזה יהיה לתקופה של - - -

לא לא, קבוע.

זה עם ברירת המחדל, היום אנחנו בהוראת שעה .

אני רוצה להזכיר לכבוד הוועדה, שכל העניין הזה של 24 חודש, זה שרשות המיסים פה זה בסדר, אבל זה היה חלק ממדיניות האוצר למלחמה בעליית מחירי הדיור. הדרישה היתה בזמנו – כבוד יושב-הראש זוכר, השר הקודם, שר האוצר כחלון, ומטה הדיור ביקשו לקצר את הזמן ל-18 חודשים. זאת לא היתה דרישה של רשות המיסים. אנחנו לא חושבים שיש פה יותר מיסים אגב, זאת אומרת בסופו של יום, זה עוסק בעיתוי של מכירת הדירה, וזה אמור היה – באמת אפשר לשייך גם לזה את העובדה שמחירי הדיור בסך הכול מרוסנים - - -

אתה רוצה להתווכח על זה? על מחירי הדיור ועל הכשלים בדיור? למה לך להיכנס לזה?

אבל חבר הכנסת מיקי לוי, זה אוטומטית יהיה 24 במאי, אתה רק מזהיר אותם, שלא יעזו להביא תיקון חקיקה אחר.

נכון, שלא יעזו. אנחנו כמה חברי כנסת וגם היושב-ראש, ששכנע אותי בפעם הקודמת להסכים – בזכותו, כי הוא הרגיע אותנו – אנחנו לא ניתן לזה לעבור, לא משרד המשפטים, לא האוצר ולא שום דבר, שתדעו לכם את זה.

חבר הכנסת מיקי לוי, זה בסלע, אנחנו לא נשנה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

גיא, לא נשנה. אני לא יכול לקחת על עצמי, הוא צודק, אנחנו אז דיברנו על זה.

יכול להיות ששר השיכון יבקש. אנחנו לא יודעים, זה חלק - - -

שיבקש.

אל תדאג, הוא מתמודד בפריימריז יחד עם - - -

ואם שר השיכון יבקש, אז מה?

אני אומר שצריך לזכור - -

אבל אנחנו סיכמנו את זה.

לא, נושא ה-24 חודש.

גפני, תגיד לו שהוא מתמודד אתך בפריימריז, שלא ידאג, שישאיר את זה ביניכם.

נושא ה-24 חודשים - - -

אבל אנחנו סיכמנו את זה פה.

- - ירידת מחירי הדיור - - -

לא, לא נשנה את זה. שי, לא נשנה.

תעשו לי טובה, השישה חודשים האלה מנהלים את הציבור. לא עושים כלום לטובת מחירי הדיור.

אם לא תזכיר לשר השיכון, הוא לא יידע מזה.

לא יעבור.

תאמינו לי שלנו אין שום - - -

בסדר, תעבירו הלאה שתהיה פה מלחמת חורמה.

מבחינתכם זה אותו דבר.

נכון, זה גם לא מביא מיסים.

גם עכשיו הצעת החוק – פשוט לענות את האנשים שלא מוכרים את הדירות, כל שוק הנדל"ן קפא בגלל המדיניות הזו.

גיא, מה ענית לי מקודם לגבי הנושא הזה של תושבי חו"ל?

הוא אמר שהוא יפרסם צו תעריף המכס שיאריך.

- - -

תיכף אני מגיע ל-3, אל תדאג, מה אתה חושב? עשיתי שיעורי בית.

(ג) סעיף 49י(א)(7);



הודעה על מכירת אופציה. היום יש לנישום 30 ימים ממתן האופציה להודיע.


(ד) סעיף 49כא(א) ו-(ג)(2);



כא(א) זה הודעה למנהל על הסכום למכירה, היום יש 30 ימים.

זאת הודעה על פרויקט פינוי בינוי.

(ג)(2) זה קבלת פרה-רולינג מרשות המיסים בעניין פינוי בינוי.

(ה) סעיף 49לב2(א);



הודעה על הסכם למכירה – היום יש 30 יום.

תמ"א 38.

רגע, הארכתם לעצמכם את הפרה-רולינג ב-70 ימים מ-120 ימים ל-160?

לא, יש היום 120 ימים – בואי נגיד שגם ככה לא פונים.

כי זה פרה-רולינג בכל זאת, אז אתם מאריכים לו את ה- - -

גם ככה לא פונים, אין לנו כמעט פניות, אבל יש 120ימים.

אם אין לכם כמעט פניות, גיא, זה יכול להיות מהסעיפים שתוותרו עליהם.

שי, זה עוד ימים בשבילנו?

זה עוד ימים בשבילכם על פרה-רולינג, שהוא אומר שהם כמעט ולא מגישים גם ככה.

שי, תוציאו את זה.

צריך לזכור שכא(א) ולב2(א) זה לטובת הנישום.

נכון, בסדר, אז אתה יכול להוציא – תחליטו, זאת החלטה שלכם.

למה? תוציאו את זה. אני גם ער לביקורת הציבורית, שאומרת כל הזמן שאתם דואגים לעצמכם ואתם לא דואגים לאזרח הקטן.

אני מקווה שכל מה שאתם עושים כאן זה לעזור לציבור שנמצא בתקופה קשה. זה סעיף שלא עוזר לציבור, הוא עוזר לכם, אז תוציאו אותו.

גיא, תיתן על זה תשובה?

כן.

התשובה היא חיובית...

אמרתי לך שאני עם הוועדה, חוץ מהעניין של ראש הממשלה, שהוא החלטת שכר, הוא לא קשור למס בכלל.

כן, אתה אוהב להכניס את זה עוד פעם...

אני רק מודיע לחברים, שהשתיקה שלי בעניין של ראש הממשלה היא לא שתיקה כהודאה – בסדר, הוא זורק, מה אני יכול לעשות? אנחנו חברה דמוקרטית. לא שתיקה כהודאה.

אנחנו יודעים מה עבר עליך.

כשאני אכתוב ספר ואספר את מה שהיה פה, לא תצאו מזה יפה.

יש לנו שיתוף פעולה מצוין בענייני מיסים, לא בענייני שכר.

למה אתה מעלה את זה עכשיו?

לא, אני רוצה להבהיר.

אתה רואה שאני רגוע? אתה רוצה לעצבן אותי?

אני רוצה לברך על שיתוף הפעולה הזה.

גיא, למיטב זכרוני, אתם חשבתם ששיטת הגילום היא שיטה מאוד נכונה, נכון? לא הספקת אולי להגיד את זה בדיון.

כי היא מונעת דיון מיסים.

כן כן, מאה אחוז, הכול בסדר...אגב, אתם התגליתם עם אומץ רב, שזה גם ראוי לציון.

אומץ? - - -

שאל אתכם היושב-ראש, האם ראשי ממשלה בעבר ביקשו את זה – לא יודעים. מה לא יודעים?

לא יודעים, אנחנו לא עושים פה דוחות שומה, וחלה עלינו חובת סודיות, יש עבירה פלילית.

אתה יכול להגיד שחלה עליך חובת סודיות, לא שאתה לא יודע.

אני לא צריך לדעת, אני יועץ משפטי, אני מסביר את החוק, אני לא פקיד שומה.

גיא, פקיד השומה הראשי, מנהל רשות המיסים - - -

אם נדבר, יש לי מה לומר, נעשה את זה בהזדמנות חגיגית אחרת.

אנחנו היינו פה בהחלטת שכר, בהחלטת משכורת.

נכון, גם את קובי היינו מביאים.

הלאה.

(ו) סעיף 75א;



הסעיף מטפל בהודעה על עסקה, המותנית בתנאי עתידי – היום יש 30 ימים.

(ז) סעיף 78;

שומה במכירת זכות באיגוד מקרקעין ובפעולה באיגוד מקרקעין בבדיקת ההצהרה. לשומה יש 20 ימים ולבדיקת ההצהרה שמונה חודשים.

(ח) סעיף 85;

תיקון השומה – היום יש לנו ארבע שנים, או שנה מיום הרשעה או כופר.


(ט) סעיף 85א;



זה תיקון שומה ושינויי מבנה. היום יש ארבע שנים מאישור השומה ומקביעת שומה לפי מיטב השפיטה.



(י) סעיף 87;



סעיף 87 – השגה, היום יש 30 יום ממסירת הודעת השומה.


(יא) סעיף 88;



הגשת ערר – היום יש לנישום 30 ימים ממסירת הודעת המנהל.

אני חייב לסיים בשעה 12. גם יגיע לפה יושב-ראש הכנסת לשעבר, שר הבריאות הנוכחי. אני מבקש שהיועצת המשפטית תגיד כמה דברים שנאמרו ומופיעים פה, דובר על זה בוועדה.

יש לי הערה רצינית לסעיף 3 שעוד לא הגענו אליו.

בואו נדבר על הדברים שביקשתם להוסיף. הדברים שביקשתם להוסיף נמצאים בעמוד 4.

הארכת תקופות המסתיימות בחודשים מרס עד ספטמבר 2020
3.
בחישוב התקופות שנקבעו בהוראות חוק מיסוי מקרקעין המפורטים להלן לא תבוא במניין הימים התקופה שמיום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) עד יום י"ב באלול התש"ף (1 בספטמבר 2020), אם מועדי סיומן של התקופות חלים בתקופה זו:

(1) סעיף 9(ג1ג)(2)(ב);



גיא, תגיד לנו מה זה אומר.

שחלופים?

המועד למכור את הדירה הישנה, שכיום זה 18 חודשים, או 12 חודשים מיום קבלת המפתח מהקבלן. למעשה, מי שהיום האחרון ב-18 החודשים נפל בתקופה בין האחד במרץ ועד האחד בספטמבר, יקבל הארכה של 180 ימים, זאת ההצעה שלנו.

מיקי, את זה רצית להעיר?

במקום "אם מועדי סיומן" – אני רוצה "אם חלק מתקופת".

דובר על זה בישיבה הקודמת, אני גם העליתי את העניין הזה.

אנחנו רוצים את זה, לא נצביע אם זה לא יהיה. אלה שנופלים בין החלקים לא יהיו, למה?

אני גם אתייחס להצעת החוק של חבר הכנסת ד"ר קרעי. למעשה, מה שנאמר כרגע ומה שחבר הכנסת קרעי הציע בהצעת חקיקה שהוגשה אתמול כמדומני, מקדים את נושא 24 החודשים. זאת התוצאה של הדבר הזה. הווי אומר, שמי שרכש דירה והיא היוותה דירה נוספת מהאחד באוקטובר 2018, למעשה מקבל 24 חודשים למכור את דירתו הישנה.

אני עוד פעם מציף את זה בפני הוועדה. נושא ההקטנה ל-18 חודשים היה חלק ממדיניות הורדת והקפאת מחירי הדיור. ברגע שאנחנו חוזרים ל-24 חודש, זאת אומרת אם כפי שנאמר כאן על ידי חבר הכנסת מיקי לוי - - -

אבל שי, מה זה אנחנו חוזרים? אנחנו מדברים על התקופה הזאת. מה זה חוזרים? הוא לא מצליח לעשות כלום עם הדירה.

ראשית, כרגע בבדיקות שאנחנו עורכים באופן יום יומי, כמות העסקאות במאי חזרה להיות כמות העסקאות הנורמלית, קרוב ל-14,000 דיווחים בחודש, שזה לרוב הכמות הממוצעת של העסקאות. נכון שמאמצע מרץ ואפריל היתה כמות עסקאות של שליש מהכמות הממוצעת - - -

אז תעשה את החשבון היחסי מה נשאר לך, מה שיש לך במאי היום החודשיים הקודמים שלא היו בהם עסקאות, אז תחלק את ה-14,000 בשלוש, ולא תיקח את ה-14,000 כ-14,000 עסקאות. יש לך 14,000 בעוד חודשיים, כלומר בחודש מאי היה צריך להיות לך - - -

לא, היו עסקאות.

אין בעיה, היית בחוסר של 9,000 עסקאות בחודש, שזה 18,000 עסקאות.

מה שאומר חבר הכנסת זה שההצטברות היא מחודשי הקורונה שהוטלו לחודשים האלה.

קודם כל, זה גם מוקדם מדי לדעת. לגבי שוק הדיור, ואנחנו מדברים פה על שוק הדיור, לא על משרדים, לא על נדל"ן מסחרי, אני לא חושב שרואים כרגע ירידת מחירים בשוק הדיור כרגע . אני מזכיר שלפי הכלכלנית הראשית בחודשים מרץ-אפריל אפילו היתה עלייה של 0.1 במחירים. זאת אומרת, כרגע אנחנו לא רואים ירידת מחירים ארצית, הווי אומר שיש תנועה בשוק.

שי, אנחנו לא מקבלים את הגישה הזאת. לא אנחנו מקבלים את זה, לא דיברנו על זה בישיבה הקודמת, לא ועדת שרים לחקיקה מקבלת את זה, אף אחד לא מקבל את זה. אתה אומר שעוד היתה עלייה במחירים? בתוך עמנו אנחנו יושבים, המצב הוא לא טוב.

גם שר האוצר אמר לי לומר במליאת הכנסת, נאמר במליאת הכנסת שתינתן הארכה של חצי שנה למי שהתקופה שלו נכנסת בתוך תקופת הקורונה, מהתקופה של האחד במרץ.

הוויכוח הזה הוא מיותר עכשיו.

מה שהוזכר בשבוע שעבר כשמנהל הרשות היה פה - -

איפה היה מנהל הרשות?

בשבוע שעבר הוא היה.

כן, הוא היה פה.

- - שזאת הארכה לגבי מי שהיום ה-18 חודשים מסתיימים בין האחד למרץ לאחד בספטמבר. אישור הצעת החקיקה של חבר הכנסת קרעי מקדימה את ה-24 חודשים מהאחד במאי 21' כבר למי שרכש דירה מהאחד באוקטובר 2018. צריך בעניין הזה גם לקבל את עמדת משרד השיכון וגם לקבל את עמדת משרד האוצר. כבר אין היום - - -

לא, זה לא מדויק, כי למי שקנה עכשיו דירה לא יהיו 24 חודש, יהיו לו החודשים עד האחד בספטמבר ועוד 18 חודשים.

לפי ההצעה שלך – למי שיום המכירה שלו החל מהאחד במרץ, יהיו לו 24 חודשים, זאת אומרת גם מי שקונה כיום.

לא, התקופה הזאת שבין האחד במרץ לאחד בספטמבר לא תיחשב במניין התקופות. התקופה של החצי שנה הזאת לא נחשבת.

מי שקנה כיום – זה לא עולה מהצעת החוק.

אז אנחנו נסדר את זה, ההצעה גם ככה לא עוברת כמו שהיא, היא ממוזגת בתוך החוק הזה.

היא רק בטרומית.

ההסכמה שיש לנו כרגע מבחינת האוצר, גם כפי שידוע עם משרד השיכון, והעמדה שמנהל רשות המיסים הביע אותה ורשומה למעשה כאן בהצעת החקיקה כרגע שמי שהיום האחרון שלו נופל בין האחד למרץ עד האחד לספטמבר - -

- - ומי שהיום האחרון שלו נופל בשני בספטמבר? הוא לא הצליח למכור בחצי שנה, ואז מה? זה לא סביר. אבל הוא לא מצליח למכור, השוק במיתון.

אתה שוכח שבתקופה של הקורונה גם העירייה היתה סגורה כדי לעשות כל מיני היתרים שהוא היה צריך לעשות, אם זה היתרי בנייה או דברים אחרים. בתקופה של הקורונה לא היו שיפוצים. בתקופה של הקורונה - - -

שלמה, תדבר עם שר האוצר, מה שתסכמו, אנחנו נכניס פה.

אנחנו מדברים על אחד שכבר קנה וצריך למכור - - -

נכון, אני מדבר אתך על אותו אחד שקנה, היו לו כל מיני מגבלות גם בשביל עצמו, הוא קנה וצריך למכור, אז הוא עבר לדירה, שחלוף הדיור לצורך העניין, עם כל מיני היתרים שהוא צריך להגיש וכל מיני שיפוצים שהוא צריך להביא. על זה אני מדבר, על זה שהוא גם קנה וגם לא מצליח למכור וגם לא מצליח להביא שיפוצים וגם לא מצליח ללכת לעירייה.

רבותי, נצטרך להכריע בעניין הזה. מה יש הלאה?

(2) סעיף 9(ג1ג)(2)(ב1)(2)(ב);

זה לגבי מס רכישה של דירה של שחלוף של קבוצות רכישה?

כן, מה שנקרא תיקון 93.

שגית, נוספה גם הפנייה שהיתה לנו, שהיו להם 12 חודש?

אז פה מופיע השחלוף של ה-24 חודש וה-12 חודש, הוספנו את זה.

מצוין, תודה.

(3) סעיף 9(ג1ג)(4)(ב);

אני מזכיר שמי שהוא תושב חוזר ותיק או עולה חדש, אם תוך שנתיים ימים מיום רכישת הדירה הוא באמת עולה לארץ או הופך להיות תושב חוזר ותיק, הוא מקבל מדרגות של מס רכישה של דירה יחידה, בניגוד לתושב חוץ, שגם אם אין לו דירות כשהוא קונה דירה הוא משלם דירה נוספת – אנחנו מאריכים את הזמן שלו, כי אנחנו אומרים: בסדר, יכול להיות שהוא התכוון לחזור ובגלל הקורונה נתקע בחוץ לארץ וכו', הוא מקבל את החצי שנה הזאת, את ה-180 יום.

(4) סעיף 49ג(1).

אנחנו עוברים ל-7, שזה הסעיף המקביל של ה-7. אנחנו רוצים להכניס גם את 49(ה) לגבי ה-7.

כן, מסכימים.

אז גם 49(ה) פותרים לך את הבעיה גם בשבח וגם ברכישה לגבי מה ששאלת אותי.

אני עוברת לסעיפים שהוועדה ביקשה להכניס – אנחנו נעבור לעמוד 6. למעשה, בסעיף הזה הוועדה ביקשה הארכת מועדים גם למענקי סיוע לפעימות של התשלומים לעצמאים. אם אתם זוכרים, במסגרת אחד הדיונים, גיא הצהיר שרשות המסים מסכימה להארכות. אנחנו ביקשנו להכניס את ההארכה לחקיקה, אתה רוצה להתייחס למה אתם מסכימים ולמה לא בהכנסה לחקיקה?

אין התנגדות, אני חושב שהפסקה הראשונה, בעקבות הערה של הייעוץ המשפטי שלכם – יכול להיות שהחוק יפורסם אחרי שהתקנות כבר יפקעו, אז אולי זה יהיה מיותר, אבל אין לי התנגדות להארכת מועדים לשתי הפסקאות, לא לפעימה הראשונה ולא לפעימה השנייה.

ולפעימה השלישית אתה לא מסכים להאריך את המועדים?

לפעימה השלישית אנחנו נסכים להארכה, אבל אנחנו מעדיפים להסדיר את זה בהחלטת ממשלה, כיוון שזה נושא שלא נקבע.

למה אתה בורח מזה? תגיד: אני מסכים.

אמרתי בכל מה שלא קשור לשכר ראש הממשלה, אנחנו עם הוועדה.

עזוב אותי מהחלטת ממשלה. הממשלה עסוקה במי ידבר ראשון.

באמת, אנחנו נשים את זה בחקיקה.

למה? מסכנים...

אדוני, אנחנו נשמח אם תאפשר לנו לעמוד בקשר עם הייעוץ המשפטי של הוועדה בעניין הזה.

למעשה, אתם רוצים להכניס את שלוש הפעימות, ההארכה לחקיקה. אתה רוצה לגבי הפעימה השלישית להצהיר לפרוטוקול שתעשו הארכה, אבל את ההארכה תעשו בהחלטת ממשלה.

נכון, רק לשלישית – לראשונה ולשנייה מסכימים.

אפשר לדעת מה השיקולים?

עזוב, אנחנו רוצים את הכול בחקיקה.

השיקולים הם משפטיים טכניים.

בראשונה ובשנייה אין בעיה, ובשלישית כן?

אין לנו התנגדות לתקן חקיקה באמצעות חקיקה, אבל נושא שהוסדר בהחלטות ממשלה ולא בחקיקה, אנחנו מעדיפים שההסדרה שלו והתיקונים שלו יהיו בהחלטת ממשלה – זה יוצר בלגן ואי-סדר, אבל אין מחלוקת לגבי המהות.

האמת היא שאם אפשר להגיד משהו לא לפרוטוקול, הייתי אומר. החלטת ממשלה הם לוקחים קרדיט, ואם אנחנו עושים את זה בחקיקה, זה הוועדה – זה הכול, זה לא לפרוטוקול.

אדוני, אם נרשום שזה בתיאום עם ועדת הכספים ועל פי - - -

לא, אין צורך, זה נשמע לא לעניין. אם אנחנו עושים את החקיקה ועומדים לסיים אותה, למה שלא נשים כבר את הכול? למה צריך ללכת לישיבת ממשלה? הממשלה עסוקה בדברים אחרים.

הממשלה אין לה זמן, היא עסוקה...

כן, ראיתי ויכוח בין ראש הממשלה לבין ראש הממשלה החליפי, תנו לנו לעבוד.

רק שתדע שמה שאמרת עכשיו היה לפרוטוקול.

לא לא, לא היה לפרוטוקול.

סעיף 10 מדבר על דחיית המועד לתשלום קנסות. גיא, אתה רוצה שנמתין לתשובה שלכם ושל משרד המשפטים?

אני הייתי שמח, אם הוועדה היתה מגלה הבנה – אני מבין שזה לא מעניין את הוועדה הצרות שלנו בתוך הממשלה.

אני מדברת על הקנסות. חבר הכנסת ינון אזולאי, בעמוד 6 למטה סעיף 10, אנחנו ניסחנו סעיף לבקשת הוועדה על דחיית מועד לתשלום קנסות. במשרד המשפטים רוצים להחזיר לגבי זה תשובה?

כן, נחזיר תשובה.

תשתדל שתהיה חיובית פעם אחת.

נשתדל.

סעיף 11 עניינו מקדמות, דחיית מועד תשלום מס או מקדמות. שני הסעיפים האלה עוסקים במצבים שהוועדה נתקלה בהם מספר פעמים בשנים האחרונות, מצבים שבהם בשל הכרזה על מצב מיוחד בעורף – באזור הדרום פעמים רבות זה קרה– פנו המייצגים וביקשו הארכת מועדים ממנהל רשות המסים. לעתים לקח זמן עד שניתנה התשובה, ולעתים ניתנה התשובה, אחרי שגם הוועדה הפעילה איזה סוג של לחץ וניתנה הארכה של יומיים, אולי חמישה, אני לא רוצה לחטוא לאמת, אבל ברוב המקרים זה היה ימים בודדים.

הוועדה דיברה על זה כבר מספר פעמים גם בעבר, שהיא מבקשת לעגן את הדחייה הזאת של אותם ימים בחקיקה. אתם רוצים להתייחס?

אנחנו חושבים שזה נושא - -

- - ראוי ונכון.

- - בעל השלכות רוחב, זה לא נוגע לתקופת הקורונה.

זה גם לתקופת הקורונה.

לא, זאת הסדרה שיכולה להיות מרחיקת לכת, כיוון שאנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב מיוחד לאורך זמן, ובו לא תהיה גביית מיסים.

מה זה לאורך זמן? אנחנו לא חושבים שתהיה מלחמה שנה.

אנחנו חושבים שהדברים האלה צריכים להיות - - -

אנחנו פנינו ולקח המון זמן עד שנעתרו לבקשה. גם כשנעתרו לבקשה, זה היה יום, יומיים.

אנחנו חושבים שהנושא הזה צריך להיות מטופל בדיון נפרד.

בסדר, רק רציתי להעלות את הדברים האלה.

מצוין, אני רוצה שתחשבו על זה יותר ברצינות.

אנחנו בישיבה הבאה צריכים את התשובות שלך. אני מקווה שהן תהיינה חיוביות ואז נצביע.

בסדר.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:02.