פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



3
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
02/07/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 14
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום חמישי, י' בתמוז התש"ף (02 ביולי 2020), שעה 11:30

סיור וישיבת ועדה בעיר ערד בנושא תוכניות לקליטת עולים בערד, בהשתתפות שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה; ראש העיר ניסן בן חמו ונציגי העירייה

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
מיכל וונש
טלי פלוסקוב
אלכס קושניר

שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו
שפרה קירשנבאום - מחוז הדרום, משרד העלייה והקליטה

אייל מדן - רפרנט ביטוח לאומי, אגף התקציבים, משרד האוצר

טירה עמרוסי גלינויר - ראש אגף קליטת תלמידים עולים ותושבים חוזרים, משרד החינוך

ניסן בן חמו - ראש עיריית ערד

גבריאל ריזינשווילי - סגן ראש עיריית ערד

מרינה גלייזר - מחלקת עלייה, עיריית ערד

אירנה שרגרוצקי פוקס - מלווה עולים בערד

אלונה גוניקמן - רכזת קליטה בערד

שי אברהם - הרב קהילה בערד

שי פלבר - הסוכנות היהודית

מישל בוסקילה



יעלי ששון



אלינור שירה

שלומית אבינח

ס.ל., חבר תרגומים


סיור וישיבת ועדה בעיר ערד בנושא תוכניות לקליטת עולים בערד, בהשתתפות שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה; ראש העיר ניסן בן חמו ונציגי העירייה


(בסיור)

התחלנו פה כי קודם כל כי תמיד שומעים ערד ואומרים, רגע, מה יש? יש תהליכים? אנחנו שומעים על הסכמי גג, מחיר למשתכן. אחד הדברים שהיה חסר לנו פה המון המון שנים זה תנופת בינוי וכדי לייצר תנופת בינוי והגעה של משפחות צריך לייצר תוכן ולהיות אטרקטיביים. אנחנו לא מצפים שאף אחד יעשה עבורנו את העבודה ולא בנדבות, אלא בסוף אנשים בוחרים לגור במקום שהם מרגישים שיש בו ערך.

כשאנחנו מדברים על הערך העירוני, לפני שנה זכינו בפרס חינוך ארצי, על באמת חינוך פורץ דרך, יוצא דופן, החיבור לטבע. אחד היתרונות המדהימים של העיר הזו, אתם יושבים פה ואתם רואים, 600 מטר מעל פני הים וכל הנחלים פרוסים מסביב, בתי הספר מאמצים את הנחלים, הם עושים חקר בחוץ ועל זה זכינו בפרס החינוך. ודבר שני זה לייצר את המנופים, מה זה מנופים? הפארק הזה שאתם רואים פה זה פארק שהעלות שלו הייתה 16 מיליון שקלים ש-50% ממנו זה תורמים. כלומר מדינת ישראל נותנת את מה שהיא נותנת ולנו ברור שצריך להגדיל את העוגה ואנחנו עובדים מאוד מאוד קשה כדי לייצר את זה.

זה ערים תאומות?

לא, קק"ל ארצות הברית, קק"ל אנגליה ותורמים פרטיים. חלק מתוכנית העבודה זה גיוס משאבים, זאת אומרת המדינה נותנת ועל כל שקל כזה אנחנו מכפילים את הכסף. הפארק הזה עלה 16 מיליון שקלים. פה, אם תסובבו טיפה, מרכז לגיל הרך בין המתקדמים בנגב, גם בעלות של 14 מיליון שקל, הממשלה גם שותפה בו אבל גם תורמים.

כמה ילדים יש שם?

המטרה היא שהמרכז הזה יהיה מרכז אזורי. עוד לא חנכנו אותו, בעוד חודשיים אנחנו חונכים אותו ואנחנו מדברים על טיפול בלמעלה מ-400 ילדים עם ליקויי למידה, זה אבחון, גילאי אפס עד שלוש, האבחונים המוקדמים ובסוף הזיהוי המוקדם.

כמה יחידות אתה בונה פה?

את השטח הזה, את שכונת יהושפט, משרד השיכון פיתח בשנת 96' ולא היה ביקוש. אחרי שבנינו את הפארק וייצבנו את המערכות והצגנו את היתרונות 300 יחידות דיור סביב הפארק כבר שווקו. פה זה פרויקט של 'נופי בראשית', מישל בוסקילה. זה אחד היזמים שבא אליי ואמר לי: אדוני ראש העיר, אני מאמין בעיר שלך. אספתי קרקעות ואני מאמין בעיר שלך וזו התוצאה. אם 650 יחידות דיור משווקות שלנו כעיר - - -

כמה יחידות דיור יש בערד?

בנויות? 9,500. אחד הדברים שנגענו בו, מחירים, התעקשנו על מחירי שוק, מחיר למשתכן בסוף לקבלנים פה בפריפריה, אני מקבל את הנזק, אם צריך לייצר פה דירה בחצי מיליון שקל, מה מחיר למשתכן מסבסד? את ערך הקרקע, כלומר אין סבסוד ובסוף הוא נדרש לדירה באיכות נמוכה שאף קבלן לא ניגש.

בכמה אתם מוכרים דירה?

קודם כל אני נהנה באמת להגיע לעיר הזו, אני באמת מאמין בה. אני אספתי בה סחורה לפני שלוש-ארבע שנים, כולם צחקו עליי, היום כולם רצים ובונים פה. אני רכשתי לפני שנתיים את המתחם פה.

מהמינהל?

לא, מיזם שרצה לממש, לא האמין, אני האמנתי והחלטנו שאנחנו פותחים את כל חמשת הבניינים. כשאני נכנסתי לעיר מכרו דירת ארבעה חדרים ב-600,000 שקל, אני אמרתי לראש העיר שאנחנו נגיע ל-900,000 ולמיליון שקל, ארבעה וחמישה חדרים, ואכן אני מוכר פה דירת ארבעה חדרים ב-950,000 שקל, דירת חמישה חדרים ב-1,050,000, דירות גג 1,180,000, 1,200,000 ועכשיו בקצה אנחנו כבר - - -

פה בערד?

בערד פה. מתוך כל חמישה הבניינים, אפשר לומר 68 יחידות דיור, מכרנו בהסכמים 50, יש חוזים כבר, מתוך ה-68 ויש לנו זיכרונות דברים על עוד עשר. הפרויקט, אפשר להגיד שהוא גמור.

מה העלה את הביקוש? הפארק?

אני חושב שקודם כל הפארק היה - - - אני אמרתי לקבלנים שהם יקבלו פה את התשתית הכי טובה, עכשיו הוא כשהוא משווק בית הוא אומר: חבר'ה, בית על הפארק. אנחנו מבינים מה המשפחות הצעירות רוצות. דרך אגב רוב הרוכשים פה זה משפחות צעירות.

משפרי דיור. זה דבר מדהים. זו הגירה חיובית, דרך אגב.

חוץ ממרכז לגיל הרך מה התשתיות החינוכיות שיש פה?

אז ככה, בעצם אנחנו מדברים פה על מרכז לגיל הרך, יש לנו בתי ספר היסודיים, הם בנויים, יש לנו שיפוץ עכשיו של הקונסרבטוריון העירוני בשלושה מיליון שקלים, זה מרכז המצוינות למוזיקה, את תפוח הפיס שזה מרכז המצוינות למדעים. בעצם מה שיש לנו פה בחינוך זה מאוד מאוד מיוחד, ממש בדקה, אחת זה אזורי רישום פתוחים, כלומר לא משנה איפה אתה גר אתה יכול להגיע לכל בית ספר, וכל בית ספר יסודי מתמחה בתחום מסוים, יש בית ספר מנגן ושר, ההישג הנדרש בכיתה ו' זה תיאוריה ונגינת כלי אחד.

זה מעניין ואתה מצליח לעשות את האיזון כשאין אזורי רישום?

יפה. זה החשש הכי גדול, אנחנו לא משתמשים במנגנון הוויסות, כלומר אני רוצה את בית הספר לתקשורת שכותב לעיתון המקומי ולומד ארט וידיאו ולומד את כל התחום של התקשורת, תחום אמנות ואיכות הסביבה, תחום המדעים, תחום המוזיקה.

ובית ספר דמוקרטי, אל תשכח.

בית ספר דמוקרטי יחיד בנגב. לגבי קליטת עלייה, אנחנו מדברים פה ואנחנו נדבר גם בוועדה, בשנה שעברה זכינו באות הצטיינות מטעם ההסתדרות הציונית למרכז שלטון מקומי כעיר שקלטה, על פעילות קליטת עלייה - - -

משנות ה-80 אבל.

לא, עכשיו. קלטנו בשנתיים האחרונות 364 עולים. שתבינו, כל עולה כזה מבחינתנו זה הצמיחה הדמוגרפית. כשאנחנו מיפינו, ונראה בוועדה את חזון העיר, אחד האתגרים זה צמיחה דמוגרפית.

מאיפה מגיעים העולים האלה?

מי קהל היעד? אחת, זה קודם כל בני המקום. הוא צריך להאמין במקום, הוא צריך להישאר במקום. אני יליד ערד. דרך אגב, אני ראש העירייה הראשון שנולד וגדל בעיר. המטרה היא להשאיר את האנשים פה ומצד שני זה קליטת עלייה. בסוף העיר ערד, ואנחנו נראה את זה, בשנות ה-90 קלטנו 9,000 עולים, הפכנו ממועצה לעיר. אנחנו אוהבים עולים ואנחנו רוצים עולים, אבל אנחנו צריכים את העזרה כדי להביא את העולים לפה, שהם לא ייקלטו לא ברעננה ולא בתל אביב, הם לא צריכים עולים, אנחנו צריכים עולים פה. מרכז הקליטה לקהילה האתיופית נסגר לפני שנה וחצי.

לא צריך מרכז נפרד, צריך מרכז עם כולם.

אין שום בעיה, אני רוצה מרכז קליטה בעיר.

כמו בלי אזורי רישום, בלי חומות, בלי גדרות.

אני רוצה מרכז קליטה בעיר, תביאו לי, אין לי. יש ארבעה בבאר שבע ו - - -

אנחנו נעשה את הדיון הזה ב - - -

אני דיברתי עם הרצוג על זה שהוא יבנה או יעשה שניים שלושה – לגל עלייה הקרוב. אולי אחד שהוא יעשה פה באמת.

יושב ראש הוועדה והשרה, ברשותכם, יש פה מרכז קליטה שנבנה בשנות ה-70, 107 דירות.

מי גר שם עכשיו?

הסוכנות היהודית משתמשת בו להשתתפות בנכסים, אז יש שם ישרוטל, עובדים, אני רוצה עולים.

עולים לא גרים שם?

לא גרים שם.

כמה יחידות יש שם?

107 יחידות של 35 מטר דירת חדר. אני רוצה עולים, אני רוצה עולים לשם. כשאני בא ונוסע להביא עולים, דרך אגב עיקר העולים פה זה חבר העמים ודרום אמריקה.

מי נציג הסוכנות פה?

שי פלבר.

למה אתם לא שמים פה עולים?

אז קודם כל המרכז נסגר לפני שלוש שנים, סדר גודל, הוא משמש היום בשני חלקים, יש פה פרויקט צעירים עם העירייה, אז יש פה הסכם עד יוני 24', יש פה חבר'ה צעירים.

החבר'ה הצעירים שלנו.

נעשה הסכם עם הרשות, אני אפילו לא יודע אם זה בתקופתך, אבל עשו הסכם עם הרשות.

מה זה, חיילים משוחררים?

לא, חבר'ה צעירים, בני המקום.

יש לנו שם פרויקט מאוד מאוד מעניין.

אבל שלא יבוא על חשבון - - -

זה חבר'ה צעירים שם, זה דירה בהזדמנות, זה מרכז צעירים ב-700 שקלים, הם מקבלים דירה, יש לנו שם פרויקט מדהים עם אחד מיזמי ההייטק הגדולים בארץ, יהודה זיסאפל.

הם משלמים משהו על השכירות?

כן, 700 שקלים, אבל זו עצמאות, מה זה 700 שקלים?

אנחנו נמצאים היום בתהליך של מיפוי לראות כמה מקומות פנויים יש לנו במרכזי הקליטה. אחד הדברים שאנחנו גם נקבל מהסוכנות היהודית זה כמה מקומות יש לנו, כי לא כל מרכזי הקליטה מתופעלים על ידי הסוכנות. ברגע שאנחנו נדע אנחנו גם נבין על ידי מי יש את האיוש, כי זה לא מספיק רק לדעת - - -

אבל פה אתה יכול להביא?

אז מה שדיברנו, ראש העיר, חלק מהדירות, יש שם סטודנטים וחיילים, חלק מושכרים לישרוטל, פועלים ועובדים שלהם. לכן אמרנו, ביחד עם העירייה, אנחנו מאמינים בפרויקט של דיור ותעסוקה, אנחנו נזהה עם הרשות, אמרתי גם מקודם, לא תהיה בעיה של דירות לטובת עולים ביחד עם הרשות, שנעשה תוכנית שכוללת תעסוקה, הכשרה מקצועית ודיור ביחד. זה מה שאנחנו מאמינים בו.

אתה יודע, בראשון קיבלנו תרומה, חמישה מיליון דולר, עשינו כמו פה, מרכז להשכרה לחיילים משוחררים, לא מהעיר, מכל הארץ, באים מעיירות פיתוח וזה, מקבלים שנתיים מגורים בסכום של 2,000 שקל נגיד, הם כולם סטודנטים במכללות. והם מרוויחים, יש להם בבנק איזה 13 מיליון שקל.

נתקדם עם הסיור? נשב ונדבר על כל הדברים האלה סביב השולחן.

אנחנו נשב ונדבר. מפה אנחנו הולכים למקבץ דיור.


(בהמשך הסיור)

אנחנו שמחים מאוד לארח את ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות חבר הכנסת דוד ביטן וכבוד גדול הוא לנו ששרת העלייה והקליטה נמצאת כאן, השרה פנינה תמנו שטה, שהגיעה לכבד אותנו בוועדה. אנחנו עושים סיור בעיר, מראים את ההתפתחות והיה חשוב לנו שתבואו לראות את מקבץ הדיור היפהפה הזה ואתכם.

אני רוצה להזמין לשאת כמה מילים את כבוד השרה, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. בכבוד.

תודה רבה, ראש העיר. בוקר טוב, אני מאוד שמחה להיות כאן איתכם היום, אני מאוד שמחה להיות בכלל תמיד בערד, עיר יקרה ללבי. אני רוצה להודות ליושב ראש ועדת העלייה והקליטה, דוד ביטן, על הסיור הזה. זה הסיור הראשון שיוצאים לשטח, אני חושבת שיש אמירה בכך שאנחנו באים לערד, ערד היא עיר קולטת עלייה הרבה שנים, כמה עשורים, עם הצלחות שניכרות על פני השטח ולכן החיבור המשמעותי הזה בין השלטון הארצי לכנסת ולשלטון המקומי הוא מבחינתנו דבר חיוני וחשוב, בטח כשאנחנו נמצאים לפני גל עלייה.

אני לא סתם שאלתי כשנכנסתי למתחם אם עדיין יש לנו מאבטחים בכניסה למקבץ, מאבטח שבודק גם חום, כי אחד הדברים ששמנו עליהם דגש בתקופה של הקורונה זה לדאוג לשלומם של הדיירים של מקבצי הדיור. יש לנו למעלה מ-13,000 זקנים וזקנות שחיים בתוך מקבצי הדיור. היה לנו ברור שהם כקבוצת סיכון זו קבוצה שאנחנו צריכים לתחזק, לעזור, לעשות כל מה שאנחנו יכולים יחד עם הצבא, עם פיקוד העורף וכל הגורמים, כולל השלטון המקומי, שעזרו לנו וסייעו לנו, בין אם זה בחלוקת אוכל ובין אם זה לדאוג שלא ייכנסו למתחם אנשים שלא צריכים להיכנס למתחם כדי לשמור על הבריאות שלהם לפני הכול. אז אני שמחה שגם הבוקר התבשרתי שאנחנו מקבלים המשך תקצוב על המאבטחים.

אנחנו ניצבים בפני תקופה מאתגרת. אם חשבנו שהקורונה הולכת ודועכת כמו שאתם שמים לב לצערנו התחלואה היא במגמת עלייה, אנחנו מקווים שאכן נצליח להשתלט על הנושא. אני מבקשת מכם, תשמרו על עצמכם ואם יש דברים שתרצו להציף זו הזדמנות טובה גם בפניי וגם בפני הוועדה וראש העיר. אז אני מאחלת לכולנו בריאות איתנה. תודה רבה.

גברתי השרה, ראש העירייה, מנהלת הוועדה שנמצאת פה וועדת קליטה ועלייה, כל הסגנים, כל המשנים, כל החברים שלי שבאו להיות איתנו, אני דוגל גם בלרדת לשטח, לא רק לשבת בכנסת ולעשות דיונים ואני שמח שהשרה החליטה שבסיור הראשון היא מגיעה. כמובן שהיא הוציאה ממני שאני אזמין אותה לאכול, אבל זה לא קשור.

ערד, יש לה פוטנציאל גדול מאוד לקליטת עלייה. יש פה קרקעות שאין במרכז הארץ, יש פה יכולת לעשות דברים שקשה מאוד לעשות במרכז ואני חושב שהממשלה צריכה לעשות הכול על מנת לפתח את העניין הזה בערד. אני רוצה להזכיר לכם שכשהייתי ילד ערד זה היה שם דבר בישראל, כולם רצו לגור בערד והרבה הגיעו לפה ולכן אפשר להחזיר עטרה ליושנה ואפשר לעשות את זה שוב פעם.

ראש העיר, אנחנו נמצאים פה, כל עזרה שתצטרך מאיתנו ואנחנו נוכל לעשות אותה אנחנו נעשה כדי לקדם את העיר מצד אחד, אבל גם לקדם את הנושא של העולים שזה התחום שאנחנו לקחנו על עצמנו בקדנציה הזאת. תודה רבה לכולם.



(בישיבה)

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה והקליטה כאן בערד. כחלק מהישיבות שאנחנו נעשה אנחנו נדלג בשטח ובחרנו את ערד כעיר הראשונה וכמובן שיהיו עוד ערים שאנחנו נעשה את זה. מנהלת הוועדה תצטרך לעבוד קצת יותר קשה, זה לא פשוט להעביר את ישיבת הוועדה למקום אחר.

אני מודה לראש העיר שאירח אותנו, חשוב מאוד, ראינו חובה לבוא דווקא לעיר מהדרום, קטנה יחסית, שיש לה פוטנציאל, כיוון שהולך להיות גל עלייה מאוד גדול ב-2021. ב-2020 יהיה גל עלייה, אבל בגלל הקורונה הכול נדחה, לכן העלייה הגדולה ביותר תהיה ב-2021, אבל נצטרך להתכונן לעלייה הזו. אם לא נתכונן לא נצליח במשימה לקלוט כל כך הרבה אנשים. להתכונן זה אומר משרדי הממשלה בראשות השרה, הכנסת רק מסייעת כיוון שמי שצריך לבצע את העבודה זה המשרד הממשלתי והרשויות המקומיות.

לרשויות המקומיות יש נדבך מאוד מאוד חשוב בנושא של קליטה עלייה, אי אפשר בלעדיהם כי הם קולטים את האנשים בשטח, הם בקשר יום יומי עם האנשים, הם יודעים מה הבעיות והצרכים של העולים שעלו ולכן השילוב הזה והתיאום הזה מול הרשויות המקומיות מאוד מאוד חשוב לצורך קליטת העלייה, וכמובן הנדבך האחרון זה הסוכנות היהודית. הסוכנות היהודית גם מביאה את האנשים מחו"ל לארץ, אבל יש דבר אחד שלא ידעתי, גברתי השרה, שבעצם מי שמשקיע כספים, גם בארץ כשמגיעים, זו הסוכנות, בעוד היא צריכה יותר להשקיע בחו"ל כדי להביא אותם לארץ, אבל הם משקיעים הרבה מאוד כסף, קרוב ל-110 מיליון שקל.

במימון המדינה גם.

חלק, אבל עדיין, הם מעדיפים להשקיע את זה בחו"ל והממשלה בארץ, זה פשוט יפנה להם תקציב, אנחנו נדבר על זה עוד, בלי לקחת לך תקציב, רק נוסיף בגדול. גם על זה צריך לדבר. היום גם הסוכנות בבעיות תקציביות, הם מדברים על ירידה של 20% בתרומות ב-2021-2020, זה יוצר קושי מיוחד במינו בנושאים האלה.

רק שתדעו, תקציב הסוכנות היהודית, אף אחד לא יודע את זה, שליש מתקציב הסוכנות היהודית היום בא מתקציב ממשלת ישראל, תקציב מדינת ישראל. כולם חושבים שהכול תרומות, מזמן זה לא הכול תרומות. הממשלה משקיעה, המדינה משקיעה, בתקציב הסוכנות היהודית נכון להיום שליש וכמו שזה נראה האחוזים רק יעלו ויעלו בשנים הקרובות, זאת אומרת יש השקעה גם מפה החוצה כשגם החוצה זה בעצם פנימה. למשל עכשיו אנחנו צריכים להשתתף בכל השינשינים שנוסעים לחו"ל בקהילות היהודיות, כרגע אנחנו לא משתתפים, צריכים להשתתף, דברים מהסוג הזה. זאת אומרת התקציב של המדינה בסוכנות יעלה ולכן אנחנו כשאנחנו דורשים מהסוכנות זה לא סתם אנחנו דורשים, היום יש שילוב ותיאום בין הסוכנות למדינת ישראל.

אני מאוד מרוצה שהשרה הגיעה איתנו היום ועוד יותר מרוצה שאנחנו פה במרכז קליטה של יהודי אתיופיה. לא עשינו לך את זה בכוונה, שתדעי.

נמצא איתנו גם הרב שי, נציג הקהילה.

גם הרב נמצא, נציג הקהילה, יפה, אז אני מעביר לך את השרביט.

תודה, יושב ראש ועדת העלייה והקליטה.

הנה, פה כתוב פנינה שטה.

תמיד אני אומרת, זה התואר הכי חשוב שלנו, שמנו הפרטי ושם משפחתנו. אז אני מודה לך, אדוני יושב ראש הוועדה, ועדת העלייה והקליטה, שאגב הייתי פעילה בה ותמיד היא הייתה יקרה ללבי עוד לפני שהייתי שרה ואני שמחה על כך שאתה מוביל בצורה יוצאת מן הכלל את הדיונים בתוך הוועדה. אני מברכת את חברי הכנסת שנמצאים איתנו כאן, אני חושבת שכולנו מבינים שזאת זכות גדולה להגיע לערד. לא בכדי אני אומרת לך את זה, ראש העיר, אתה יודע שלא אחת הגעתי לכאן גם בעבר, זו עיר שיקרה לליבנו.

תמיד אני אומרת, הפריפריה זה הלב של מדינת ישראל ויש בזה הרבה מאוד סימבוליות לפתוח את הדיון הראשון בשטח כאן, במיוחד כשמדובר בעיר שתמיד הייתה קולטת עלייה, עיר שהשקיעה לא מעט בעלייה וגם היום, כשאנחנו עשינו את הסיור והגענו למקבצי הדיור, אנחנו יודעים שערד היא עם זרועות פתוחות לקליטת עלייה.

צדקת כשאמרת שהשותפים המידיים שלנו והבכירים בקליטת עלייה זה הרשויות המקומיות. אני בימים האלה בונה תוכנית לאומית, תוכנית חומש לאומית, כי לצד האתגרים והמשבר של הקורונה יש לנו גם סוף סוף הזדמנות לרנסנס בעלייה וזה לא דבר שאפשר רק להגיד עליו מילים טובות וגבוהות, אני כמי שאמונה על עלייה וקליטה בממשלה עובדת מאוד קשה כדי שההיערכות שלנו ולא רק של הממשלה, גם של השותפים, כולל הסוכנות היהודית, תהיה היערכות מיטבית.

טוב שוועדת העלייה והקליטה מבינה את גודל השעה, כי אנחנו נמצאים, בוא נודה על האמת, בתקופה לפני תקציב, תקציב שהוא מאתגר. האוצר גם יהיו איתנו בהמשך, עכשיו אומרת לי מנהלת הוועדה. נכון שאתה שועל פוליטי ותיק ואתה עושה איתי פה משא ומתן על תקציבים, אבל אני אגיד לך, בסוף המדיניות שלי תבוא לידי ביטוי ותהיה מאוד מאוד הוגנת ואנחנו ביחד נדע להביא את התקציבים שנדרשים לעלייה וקליטה, אבל עד שלא ייסגר התקציב אנחנו לא ניתן הבטחות.

אבל עכשיו זה הזמן.

אז אני מברכת אתכם, ערד, אני שמחה שנציג הקהילה, הרב שי, נמצא איתנו ואני מעבירה לך את זכות הדיבור, ראש העיר.

אז קודם כל ברוכים הבאים, כבוד גדול נפל בחלקנו שאת הסיור הראשון ועדת הקליטה, העלייה והתפוצות מקיימת בערד. היושב ראש אמר את זה, בשטח רואים הכול. לשבת במזגנים ובתאורה זה חשוב, אבל יותר חשוב לרדת ולגעת באנשים ואתם עושים את זה ועושים את זה בגדול וכל הכבוד על כך. וכבוד גדול מאוד, השרה, שהחלטת להצטרף לסיור, אני מעריך את זה מאוד. ביקרת בעיר, את מכירה את האתגרים, הגעת לכאן וזה באמת כבוד גדול.

אני רוצה גם לברך את חברי הכנסת, את היושב ראש, דוד ביטן, הוא גם מכיר את העיר משני עברי המתרס, אבל היום אנחנו חברים.

זה המקום היחידי שהפסדתי בו, אתה יודע.

זו הערכה הדדית, זה בסדר. אנחנו יודעים את כללי המשחק, בסוף אנחנו יושבים פה ומבינים שצריך לעשות הכי טוב למען התושבים ולמען המדינה. זו הסיבה שאנחנו פה, לא שום דבר אחר.

אני רוצה לברך את חברת הכנסת טלי פלוסקוב, ראשת העיר לשעבר. היא הייתה פה ראשת עיר חמש שנים, מכירה את העיר לפנים ולאחור ונמצאת עכשיו בכנסת לקדם את הדברים. דרך אגב, המועדון שבו אנחנו נמצאים התחיל להיבנות בתקופתה, נתרם על ידי קרן היסוד עבור מועדון קהילתי לקהילת יוצאי אתיופיה, שהרב שי, כבוד גדול שהצטרף אלינו. זה בית חם שמאפשר לקהילה להיפגש, להתכנס ולעשות שלל פעילויות. חברת הכנסת מיכל קוטלר וונש וחבר הכנסת אלכס קושניר, מכיר גם את ערד, היה מנכ"ל משרד הקליטה ולכן יש לנו פה באמת שותפים מאוד גדולים לעשייה.

(מצגת). אני אציג בקצרה. אנחנו גיבשנו בשנים האחרונות את החזון העירוני. אני חושב שכל עיר בסוף צריכה לדעת לאן היא צועדת, מה הם מנועי הצמיחה שלה ואיך היא מתפתחת. העיר ערד, כפי שכולכם מכירים, הוקמה בשנת 62' כעיר המתוכננת הראשונה במדינת ישראל והייתה שם דבר וההוכחה הניצחת לכך שאתה יכול להיות עיר מרוחקת ועיר חזקה. בשנת 86' ערד היא סוציואקונומי 8, מעט מאוד אנשים מכירים את זה, העיר השישית בחוזקה במדינת ישראל בשנת 86', וזו הוכחה שאפשר לבנות ערים מרוחקות על בסיס תמהיל אנושי נכון, תמהיל מגוון ועבודה שמתבססת בעיקר על תעסוקה נכונה, תמהיל תעסוקה נכון, ובשנות ה-80 זה התקיים.

כמו בכל סיפור יש טוויסט. בשנות ה-90 העלייה הגדולה ולאחר מכן באמת הדור השני החל להצביע ברגליים והעיר החלה לסבול ממשבר דמוגרפי וממשבר כלכלי, אלה היו שני האתגרים העיקריים, איך העיר מגיעה לעצמאות כלכלית ואיך הוא צומחת דמוגרפית.

הדבר הזה בא לידי ביטוי בתוך החזון העירוני. אנחנו לא יכולים לעבור עליו יותר מדי, אבל אתם רואים, יש פה שישה עקרונות ליבה שהלב זה שירות מיטבי לתושב. אנחנו פה כדי לגרום לתושבים טוב וזאת הסיבה. עצמאות כלכלית, כמובן אם העיר חפצת חיים היא צריכה את מנועי הצמיחה הכלכליים שלה ועוד אונה אחת שהיא חשובה, קהילה בצמיחה דמוגרפית.

אנחנו יושבים פה בוועדת העלייה והקליטה כדי לדבר באמת על צמיחה דמוגרפית. אחת, עיר צריכה לייצר ערך. אנשים גרים במקום שהם מזהים שטוב להם, שיש ערכים שהם מזדהים איתם, קרי אם זה מערכות חינוך, וכפי שציינתי גם בסיור, ערד זכתה בשנת תשע"ח בפרס חינוך ארצי על החינוך הייחודי, המגוון, בית ספר דמוקרטי יחיד, אפשרויות לימוד וחינוך אחרות וחדשניות, זאת הסיבה שאנשים גם מגיעים. קהילה, אפשרויות דיור וכמובן חינוך וברגע שנוצר ערך גם מחירי הדיור עולים, שמעתם פה מנציג הקבלנים, ממי שבונה, על ערכי הדיור פה, לא סתם ערכי הדיור עולים, כי יש ביקוש, יש ביקוש ערכים עולים, אבל צריך לייצר את הביקושים האלה.

אחד הדברים שזיהינו כאחד הצירים המרכזיים זה בני המקום שצריכים להישאר, ושתיים, קליטת עלייה. העיר הזאת, אם אנחנו נסתכל על הנתונים, אנחנו מדברים על מסוף שנות ה-90 על 10,592 עולים בעיר, מתוך אוכלוסייה של 27,000 תושבים. המנעד נע בין 36% ל-40% עולים חדשים ואנחנו גאים על זה, אנחנו רואים בזה יתרון, זה מנוע צמיחה. חברת הכנסת טלי פלוסקוב היא נציגת העלייה, כלומר בסוף מעולה חדשה שהגיעה לארץ האפשרויות היא הגיעה להיות ראשת עיר וחברת כנסת, בסוף הכול אפשרי. צריך את העולים כדי לצמוח, הם הקטר של ההייטק, הרבה בסוף בזכותם אנחנו נהנים מהצמיחה, אבל צריך לעודד, הם לא באים סתם.

יש להם גם תרומה ערכית מאוד משמעותית.

תרומה ערכית אידיאלית. דרך אגב אני נשוי לעולה חדשה, מארגנטינה אמנם, היא לא כזאת מבוגרת, אבל כשהיא עלתה לארץ בראייה שלה אנשים רקדו הורה עוד בכיכרות. זה מה שהיהודים בחוץ מסתכלים על ישראל בערגה ואומרים 'ארץ ישראל', בשבילם אנחנו המודל, החלום, ואנחנו צריכים גם להגשים אותו עבורם כשהם מגיעים לפה.

חשוב לציין שבשנה שעברה ב-2019 זכינו באות הצטיינות על קליטת עלייה. עם כל הקושי ועם הקושי התקציבי הצלחנו לייצר תוכניות קליטה ועלייה וצריך לומר פה בזכות, יחד עם המחוז ויחד עם משרד הקליטה והעלייה הצלחנו לייצר תוכניות של קליטה ישירה, כלומר מנהלת מחלקת קליטה ועלייה, מרינה גלייזר, היא יושבת פה, היא תציג בשקף את הפעילות שעושים - - -

המצטיינת.

אבל נוסף לסמינרים בחו"ל להביא את האנשים, נוגעים באנשים, מגיעים לשם, מסבירים להם כמה טובה העיר הזאת ואיזה יכולות יש להם ועדיין אני אומר, אנחנו נזדקק למשאבים האלה כדי להתקדם.

רק לראות פה את התמהיל, 364 עולים בשנתיים האחרונות. תחשבו על זה, איזה מכפיל כוח זה 364 עולים שמגיעים לעיר כמו ערד, במסגרות החינוך, בדיור, בכלל בקהילה. מבחינתנו הלוואי, אם נקלוט כל שנתיים 364 עולים חדשים ערד על הסוס, לא צריך לדאוג לנו מבחינה דמוגרפית, אבל צריך לעבוד קשה כדי שזה יקרה, שהם ישתלבו.

אני לא עולה חדש, אבל יושבים פה עולים חדשים וגם עולים ותיקים, שיגידו איך באמת הם נקלטו בעיר. אני חושב שאחד היתרונות האדירים של העיר הזאת זה האינטגרציה המלאה. אנחנו מתעקשים על זה, אינטגרציה במערכות החינוך, אינטגרציה בקהילה. אין כזה אירוע עבור קהילה כזאת וכזאת, אלה אירועים פתוחים לכולם שכולם נמצאים, מתערבבים, מכירים, מתערים וזה אחד היתרונות האדירים.

אלה תמונות מהסמינרים. שתבינו, אני לא יודע לבטא את חלק משמות הערים, יקטרינבורג, חרקוב, טביליסי, מינסק והיד עוד נטויה. אני רק אציין פה ובשקף הסיכום תראו את זה, בשנת 2019 קוצצו 60% מתקציבי המשרד, קוצצו דרמטית.

לא, זה הסבסוד ל – אנחנו נגיע לזה.

לא היה תקציב.

ב-2019. לא היה תקציב.

לא היה תקציב ולא היה כסף לפרויקטים, זה היה רק על בסיס תקציב.

ולכן זה חשוב, השרה, ואנחנו נראה את זה בסיכום, להשקיע בזה. אנחנו רוצים להצליח, הרשות המקומית משקיעה, אנחנו רוצים להצליח. אני אתן פה בדקה קצרה למרינה גלייזר להציג חלק מהפעילות.

שלום לכולם ותודה על ההזדמנות. מחלקת הקליטה מונה סך הכול חמש עובדות ויש לי כאן הזכות לפחות שתיים מהן שנמצאות איתנו, אז אירנה שרגרוצקי פוקס היא מלוות עולים, זו משרה של משרד העלייה והקליטה, ואלונה גוניקמן היא רכזת קליטה ובאמת תודה רבה לשתיכן על האירוח המקסים והעבודה הקשה.

בעיקרון הדבר הראשון שאנחנו עושים והחשוב ביותר, בשלוש השנים האחרונות אנחנו חזרנו לעודד עלייה, משהו שהוא מהותי ביותר כי אתם מבינים שאף אחד לא יושב בחרקוב או באודסה ויודע שיש בנגב המזרחי עיר כמו ערד ואסף מזוודות ומגיע לשדה התעופה ואומר: אני רוצה לערד. זה לא קורה, אנחנו חייבים להגיע לחו"ל, אנחנו חייבים לפגוש אנשים, אנחנו חייבים לספר על ההזדמנות שתהיה לאנשים להגיע לעיר ערד. אנחנו יכולים לספר על הקסם שטמון בעיר הזאת. אני נמצאת בעיר 50 שנה, אני מאמינה בכל לבי שאין מקום יותר טוב מאשר העיר ערד. גם אני וגם מלוות העולים, אירנה שרגרוצקי פוקס, כשהיא מגיעה לחו"ל, אנחנו אומרים את הדברים מתוך הבטן, אנחנו מאמינים בזה.

כשהעולים מגיעים לעיר זו זכות גדולה לנו לקלוט אותם, אנחנו קולטים אותם משדה התעופה, אירנה, אלונה, אני, סבטלנה, עובדת נוספת שיש במחלקה, אנחנו מלווים את העולים מהרגע הראשון.

לפני שנתיים עשה מעשה ראש העיר, משך שמונה דירות על חשבון העירייה ממרכז צעירים והפכנו את הדירות האלה לקלט. עיריית ערד היום משלמת עבור הדירות האלה והן משמשות לנו כקלט. תבינו, משפחה שמגיעה, אפילו לא בתקופת קורונה, בתקופת קורונה זה אתגר נוסף בגלל הבידוד, אבל בתקופה הראשונה עולה שמגיע זקוק לאיזה שהוא מקום לשים מזוודות, להיות שם כמה ימים כדי לצאת באופן עצמאי לחפש דירה. אנחנו יכולים ליצור קשר עם העולים הפוטנציאליים, אנחנו יכולים להראות להם דירות, אבל אנחנו לא יכולים לשכור עבורם דירות. אנחנו חייבים שאנשים יבואו וייצאו, יראו דירה, שתיים, שלוש, ארבע, עד שהם ימצאו את המתאימה להם ביותר.

ברגע שהם עוברים לדירה אנחנו יכולים להתחיל לטפל ברישום ילדים לגנים או לבתי ספר, אנחנו יכולים להתחיל לעשות איתם את התהליכים שהם זקוקים להם הכי הרבה, זאת אומרת לנסוע לביטוח לאומי, לנסוע למשרד הפנים, לעשות תעודות, רישיונות, כל מה שהם זקוקים אנחנו מלווים אותם יד ביד. יש הרבה שירותים שלא קיימים בעיר ערד ולכן מלוות העולים מתלווה אליהם לבאר שבע ועושים את זה ביחד.

אנחנו מפעילים מרכז מידע לעולה. זאת אומרת עולה נחשב אצלנו עד שהוא לא זקוק לנו. כל שאלה, כל עניין, כל רעיון, הכול מגיע אלינו ואנחנו מנסים לעזור. אנחנו יודעים הרבה דברים, לא הכול, מה שאנחנו לא יודעים אנחנו מבררים, אבל עולה יוצא מאיתנו מסופק במידע מלא.

פעילות תרבותית, חברתית, קהילתית. אמר ראש העיר, אנחנו מקיימים הרבה מאוד פעילויות קהילתיות ופעילות תרבות, אנחנו פותחים את זה לקהל הרחב, כל פעילות מתורגמת, אם אנחנו מזמינים אנשים ואנחנו צריכים לתרגם אנחנו מתרגמים. בעיקר אם זה אירועים מוזיקליים אז מוזיקה היא כובשת לבבות, אין צורך לתרגם, אבל עקרונית אנחנו ממש רוצים שכל אחד בעיר יוכל לבוא וליהנות מהפעילות שאנחנו עושים, האינטגרציה היא מאוד מאוד חשובה.

כמה ילדים עולים יש לכם מעבר לקרוב ל-300 עולים שעלו בשלוש השנים האחרונות, שהייתם צריכים לתת להם ליווי וכניסה למערכת החינוך תוך כדי ליווי כמובן?

בעצם כל משפחה שמגיעה אנחנו מלווים אותם לתוך בתי ספר, אנחנו לא סופרים אנשים כקבוצה, אנחנו נותנים ליווי פרטני.

כמה ילדים יש עולים חדשים?

יש לנו שקף, אם אפשר לחזור. ילדים, יש לנו - - -

מהנתונים שלנו יש לנו 104 ילדים.

104 ילדים כשאנחנו מסתכלים על עולים ואתם מדברים על עשר השנים האחרונות?

עשר שנים בכל המדינות, 15 שנה - - -

אבל אין לנו כמעט עולים ב-15 השנים האחרונות.

ראש העיר, מכיוון שנציג האוצר במילואים והוא ממתין לנו, נעשה איזה הפסקה קטנה ונדבר איתו.

האוצר זה הכי חשוב.

אבל הוא רוצה לשמוע קודם כל מה אנחנו מבקשים?

כן.

אז זה השקף האחרון.

נחזור אליכם, בלי קשר, אבל אם יש לך בקשות אליו תגיד לו. אייל, מה? שלחנו אותך במילואים, אנחנו צריכים אותך בארץ, לא במילואים.

קודם כל שלום לכולם. אתמול עשינו ישיבה עם שרת הקליטה, יחד עם סגן הממונה על התקציבים ועלי בינג, רכז התחום, שבו השרה הציגה לנו בעצם את תוכנית החומש עליה המשרד עבד. אנחנו בשבוע הקרוב עתידים להתחיל את דיוני התקציב. כמו שאתם יודעים, אנחנו כרגע נערכים לתקציב לשנת 2020 ובמסגרת התקציב כלל הנושאים שיתועדפו על ידי המשרד והממשלה כמובן ייכנסו. זה לגבי זה.

לגבי הדבר שנאמר על התמיכה ברשויות, אז אכן אנחנו נמצאים בתקציב המשכי שלפי החוק הטיל עלינו מגבלות רבות יותר מאשר בתקציב מדינה רגיל ולכן גם התמיכה ברשויות, לפי סדרי העדיפויות של המשרד שנבנו בתקציב ההמשכי, היא פחתה בהקשר הזה. באישור תקציב חדש, עוד פעם הנושא הזה יתועדף והמסגרות יהיו בהתאם לסדרי עדיפויות של הממשלה וככל שהמשרד יבחר בזה אז הוא יבחר לתעדף את זה על נושאים אחרים.

אם כי יש לציין שאנחנו לא מחכים לתקציב הבא כמו שאנחנו מחכים לשחרור של כספי העודפים.

כן, נכון. בנושא העודפים, גם היושב ראש ביקש ממני להתייחס לזה בישיבה הקודמת, אז עשינו בירור גם לגבי הדבר הזה. עד עכשיו הועברו 50% מהעודפים. כיוון שאנחנו בתקציב שעדיין לא אושר לשנת 2020 ובשביל להשאיר לממשלה את הגמישות בקביעת סדרי העדיפויות שלה הוחלט כרגע מבחינה משפטית לא להעביר את החלק השני של העודפים עד אשר יאושר התקציב. בעצם מה יקרה? אם עכשיו יועברו העודפים אז לא תהיה שום משמעות ובעצם זה כובל את ידי הממשלה לקחת את הסכום של העודפים ולהקצות אותו לפי סדר העדיפויות שלה. ברגע שמועברים העודפים והכסף מחויב אז בעצם זה כבילת ידיים של הממשלה בקביעת התקציב של שנת 2020 ולכן עד אישור התקציב כרגע וקביעת המסגרות ההחלטה היא שלא מועברים העודפים.

אתם מודעים לזה שאחד מסדרי העדיפויות החשובים ביותר עכשיו זה קליטת עלייה? זה לא יכול להיות שהממשלה תיקח את הכסף מקליטת עלייה ותעביר את זה למשהו אחר. לכן אנחנו אומרים שהנושא של העודפים חייב להיות עכשיו כדי להריץ את העניין של קליטת עלייה כבר מעכשיו. אתה לא יכול להעלות עולה מעכשיו לעכשיו, אתה צריך להכין אותו במקום מגוריו, הוא צריך להתכונן, צריך לשכנע אותו, צריך להכין פה רקע לזה שהוא מגיע ולכן חשוב מאוד לשחרר את העודפים. אולי תשאלו, תשאלו את ראש הממשלה אם מבחינתו יש איזה תעדוף על מנת לא לעכב את העודפים האלה.

העודפים זו סוגיה רוחבית וזה המענה שאני קיבלתי בבירור שעשיתי בנושא.

טוב.

אתה צריך לראות את זה כמנוע צמיחה, אדוני היושב ראש.

ייאמר לזכותם של האוצר שהם כן מבינים ומסתכלים על המציאות ועל המספרים ועל התחזיות גם של הסוכנות היהודית, גם של 'נפש בנפש', גם את התחזית היותר שמרנית שלנו במשרד ומבינים שמעבר לזה שזה נמצא בקווי היסוד של הממשלה בסוף לא שלא ייקחו כסף, צריך להוסיף כסף וצריך להבין שזה מנוע צמיחה חברתי וכלכלי, עלייה וקליטה.

בוא נגיד שאם לא תשחרר את העודפים נשאיר אותך במילואים בסוף, זה מה שיקרה.

זה לא תלוי בי כמובן.

הפניות של ראש העיר צריכות להיות לשרה, לא אליך, אבל תפנה לשרה והוא ישמע גם כן למה אתה מתכוון, כדי שלא נעשה את זה פעמיים.

אין שום בעיה, אתם יכולים לראות גם בשקף האחרון, זה הפנים לעתיד, זה הבטחה של תקציבי עידוד קליטה ועלייה. זה קריטי. שתבינו, היום עיריית ערד שהיא לא רשות חזקה כלכלית כל כך כמו ראשון לציון, אנחנו מממנים ב-100% את הנסיעות לסמינרים, את השהייה, את הפעילות. בסוף כדי להביא עולים צריך לעבוד, אחרת העולה מוצא את עצמו באחת מחמש הערים הגדולות.

הסוכנות לא מממנת את הנסיעות האלה?

לא, אף אחד לא מממן. זה הרשות המקומית שלוקחת ממיטב כספה, ממקומות אחרים, כי אנחנו מאמינים בזה. אם לא הייתי מאמין בזה אז לא היינו עושים את זה. אנחנו מאמינים בזה, מתקצבים את זה, נוסעים ומשקיעים בזה המון המון משאבים. אני באמת רוצה שנשקול את זה כי בעבר זה היה, משרד העלייה והקליטה סייע לרשויות.

זה עניין של תעדוף במה שאנחנו משקיעים. ברשותך, את יכולה להגיד לי כמה אנחנו משקיעים בעיר ערד בעלייה וקליטה? יש לי פה נתונים.

כ-600,000 שקל.

כ-600,000 שקל זה לא מעט, אדוני היושב ראש.

שמתוכם 400,000 שקלים זה תוכנית 'מחוברים'.

צריך להבין, אני חייבת לומר לך, בגלל שערד היא עיר שהצביון שלה של עיר שקולטת עלייה, למרות שאנחנו ראינו שבעשור האחרון לא הייתה הרבה עלייה, למעט שלוש השנים האחרונות של כמה מאות, עדיין אנחנו מעבירים כ-600,000 שקל.

כי זה לא משהו מיידי, כי צריכה להיות - - -

צריך להבין, זו אחת הערים שמקבלות בין התמיכות הכי גבוהות.

כי עדיין יש עולים פה. צריך לזכור ש-40% - - -

לא, עד שהם מגיעים זה לוקח זמן, זה עבודה עוד לפני.

זה עניין של תעדוף. אם תגידו לי אם לממן כרטיס טיסה ליריד או להשקיע כאן בעולים אני אומרת לכם שזה להשקיע כאן בעולים. לא בכדי יש לנו את החל"צ, אנחנו יודעים, מסתכלים על המספרים, אנחנו רוצים להשקיע בקליטה. כשמדובר ברשויות אני מעדיפה שהרשויות ישקיעו בקליטה של העולים כאן. אני לא אומרת שזה לא חשוב עידוד עלייה, אבל יש לנו את הגורמים המאוד ספציפיים עם המומחיות הספציפית לעשות עידוד עלייה בחו"ל, ויכול להיות שצריך להרחיב את שיתוף הפעולה, יכול להיות שאפשר לקצץ מכמה אנשים שצריכים להשתתף במשלחת מהארגונים ולהכניס יותר מהרשויות.

רעיון מצוין.

זה רעיון שאנחנו נעלה בשולחן עגול שאני מתכוונת לפתוח, שנציגי הרשויות יהיו חלק מוביל בשולחן העגול, לא רק משרדי הממשלה ולא רק הארגונים השותפים. אבל להגיד שאנחנו לא שמים כסף ולצייר את זה בצורה הזאת זה לא הוגן.

לא אמרנו.

600,000 שקל, זו אחת הערים שמקבלות הכי הרבה.

כבוד השרה, לא אמרנו שלא משקיעים, להיפך, אנחנו שיבחנו את המחוז, אני אומר שצריך לזכור שמתוך ה-600,000 שקלים 400,000 שקלים הולכים לתוכנית דגל שנקראת תוכנית 'מחוברים' שעובדת מצוין ואנחנו מאוד שמחים עליה.

של חברת המתנ"סים?

זה לא במתנ"סים, זה במחלקת חינוך שלנו, המחלקה לנוער.

נוער עולה, נוער מתבודד, שני מועדונים, רכזים שמבצעים את הפעילות וזה חשוב לאינטגרציה. אני אומר שכן צריך לחשוב על פתרון איך כי בסוף אני מאבד את העולים לערים החזקות.

את מי משרתת התוכנית הזאת?

בני נוער.

כמה?

240 בני נוער.

240 בני נוער שלא הגיעו עכשיו?

לא, לאורך כל העשור.

אז רגע, 400,000 בשנה - - -

לא, היא אמרה לנו ממשרד החינוך שילדים עולים כרגע יש לנו 104 מהעשור האחרון, 104, ה-104 זה העשור האחרון. מעבר לכך הם לא נחשבים עולים חדשים. על ה-100 ילדים האלה יש לנו את תוכנית 'מחוברים' כאשר את הרצף הגילאי אני לא כל כך מכירה, כנראה שרובם יותר בתיכון, אם אני לא טועה.

לא, 'מחוברים' זה 18-13.

אז תיכון.

השאלה היא כמה מהילדים העולים הם בתיכון אם אנחנו רוצים להיכנס למספרים.

אז אני אומר שבנקודה הזאת צריך לחשוב על איזה שהוא פתרון כי אני צריך שערד תהיה מיוצגת אחרת הם יגיעו לרמלה, לא שזה לא חשוב, זה חשוב שהם יגיעו לישראל, איך הם מגיעים - - -

לא, אתה נוגע בנקודה מאוד חשובה, לא בכדי אחד מהפרקים יהיה הסיפור של הרשויות כי הם לא צריכים להתיישב רק מאשדוד עד נתניה, בואו נודה על האמת, צריך לתת להם אופציה. לעולים החדשים, בין אם הם באים מארצות הברית ובין אם הם באים ממקומות אחרים, צרפת ומדינות חבר העמים לשעבר, בסוף אנחנו צריכים לתת להם את האלטרנטיבה ואת האופציה להתיישב בכל רחבי הארץ ויש לנו ארץ יפהפייה.

הצרכים שיש לכם עכשיו אלה צרכים שהולכים להשתנות, הם יילכו ויגדלו, והצגתי אצל יושב ראש הוועדה, אנחנו מדברים על 90,000 עולים עד סוף 21' מכל העולם.

לדעתי יהיה יותר.

זה המון.

יהיו יותר. אם נדע לעשות את זה נכון יכולים.

אם אנחנו נעשה את זה טוב וצריך לעשות הכול כדי שהם אחר כך לא יירדו, כי יש לנו סוגיה, להביא אותם לכאן זה לא אומר שהם נשארים כאן.

אז אני אומר פה בהקשר הזה, כפי שציינה מנהלת מחלקת קליטה ועלייה, את מימון דירות הקלט אנחנו עושים בבניין הסוכנות. עיריית ערד שוכרת דירות על חשבונה. גם אם העולה עדיין לא הגיע אני ממתין כדי ש - - -

כמה דירות פניות יש פה? חוץ מהחדשות, יש לכם פה דירות פנויות?

דירות פנויות כרגע בעיר חסר. הביקוש, אנחנו בונים כי חסר דירות ריקות. ליצמן יעיד על כך, חסר דירות ריקות, אבל במרכז הקליטה הישן יש דירות והן צריכות להיות למקור שלהן הן נבנו וזה קליטת עולים וצריך לאפשר את זה במחיר מסובסד. עיריית ערד משלמת הרבה כסף כדי לקלוט את העולים האלה, אין שום סיבה בעולם.

צריך לחשוב על זה. אני רוצה להגיד לכם שהשרה עושה את העבודה שלה ואנחנו מסייעים, אבל אנחנו גם החלטנו להתעסק במספר דברים, דבר ראשון זה נושא של תעסוקה, הכשרה לתעסוקה, זה אחד הדברים שאנחנו מתכוונים לטפל בהם וללחוץ על משרדי הממשלה. דבר שני נושא של דיור. זה אחד הנושאים החשובים ביותר בקליטת עלייה, והדבר השלישי זה הנושא של סטודנטים ומלגות.

למשל, אני אתן לך דוגמה, בנושא של עולי אתיופיה אין בעיה של אבטלה, כולם עובדים, אבל השכר הממוצע שלהם יחסית לשכר הממוצע במשק, יש הבדל גדול. לכן אנחנו חושבים שצריך לקלוט חלק מהם במשרדי ממשלה ורשויות מקומיות כדי להעלות את השכר. נכון להיום החוק לא ממומש בעניין הזה, לא לגבי עולי אתיופיה ולא לגבי עולים בכלל. יש חובה לקלוט אחוז מסוים, לא קולטים. יש משרדים, אני הופתעתי, גברתי השרה, המשרד שאם אני אגיד לך אותו את תגידי שלא יכול להיות, המשרד לשוויון חברתי בקליטת עולים אפס אחוז.

אין מדיניות לעודד עליה.

הם הראשונים שצריכים לעשות שוויון. הדברים האלה. אפס אחוז. יש עוד משרדים שהם אפס אחוז, אבל המשרד לשוויון חברתי חייב להיות המוביל, דווקא משרד העלייה והקליטה יש לו 4.3%, זה הרבה יותר מהממוצע של עולים.

לא, לא יכול להיות, כנראה הטעו אתכם. אצלנו כל אדם שני במשרד הוא עולה חדש.

עולים, אלה שעשו אי פעם עלייה זה כמעט כולנו.

אתם במקום הראשון, 4.3%. שימו לב, זה חייב להשתנות, הנושא של קליטת עולים, בין אם יהודי אתיופיה ובין אם עולים ממקומות אחרים, חייב להשתנות. השכר של העולים, אם הוא רק יעבוד בבתי חולים ובמקומות כאלה זה לא יביא להם שכר גבוה, אבל אם הם יהיו חלק מהמערך הממשלתי, תאגידים ציבוריים, חברת חשמל, חברת מקורות, כל הדברים האלה, ברור שהשכר הממוצע שלהם יעלה. אנחנו החלטנו להתלבש על העניין הזה ותאמינו לי שתוך חצי שנה אתם תראו תוצאות.

אני יכולה להוסיף בדיוק לעניין הזה, גם הנושא של הכרה בהשכלה כשהם מגיעים.

כן, זה נושא שגם בו צריך לטפל.

צריך לטפל בו כיוון שזה הפך להיות חסם לשכר.

נכון. אנחנו החלטנו להתלבש כרגע על זה. אני מאמין שיהיו תוצאות כי כל חברי הכנסת בעד וגם השרה בעד.

אדוני יושב ראש הוועדה, אני אשמח להתייחס.

אני אתן לך, רק בהערה בהמשך לדבריך, נושא מאוד מאוד ראוי, נושא הייצוג ההולם, כי אנחנו רואים שבאמת הפיקוח על היישום הוא תמיד זה שלוקה בחסר ואני זוכרת איך היו חברי כנסת שעמלו בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית סביב הדבר הזה. האמת שבמשרד שלנו אנחנו מובילים בעניין של ייצוג הולם לעולים.

אתם מובילים. לא מספיק, אבל מובילים.

אני אסביר לך גם למה זה קרה, כי הגדרה של עולה היא עד 12 שנים, אבל אם אנחנו הולכים ובודקים מי מהמשרד עלה לארץ בעצמו ונקלט למשרד בגיל - - -

זה לא חוכמה, גם אני עליתי לארץ, אז אני גם נחשב? אני בגיל חמש עליתי ממרוקו.

הנה משהו שלא ידענו על חבר הכנסת ביטן.

זה לא חוכמה, אנחנו מדברים על עולים, אנחנו לא מדברים על מי שהיה כבר 30 שנה בארץ, אחרת כולם עלו.

כן, אבל אתה צריך להבין שזו מגמה של - - - אנשים נמצאים שם.

תרשו לי רק, אני רוצה לתת לחברי הכנסת מספר מילים. כולם יקבלו, אבל זו ועדת העלייה והקליטה אז קודם כל חברי הכנסת לפני זה. אנחנו ניתן לטלי, שהיא גם חברת ועדה וגם הייתה ראשת העיר פה. אם אפשר שכל מי שמקבל זכות דיבור יקצר קצת כי אנחנו צריכים לסיים את הישיבה באיזה שהוא שלב.

לי יש זמן כפול כי אני פה בשני כובעים, גם כחברת הוועדה וגם כראש העיר לשעבר, וגם עולה, זה כבר שלושה.

ותושבת העיר.

אני רוצה להגיד לכם שאני הייתי איתה בארמניה והיא הייתה ראש המשלחת. היא מדברת, צריך לתרגם אותה לעברית, אני הרי לא מבין רוסית, שעה היא דיברה, שעה היה צריך לתרגם, אמרתי לה: תקשיבי לי טוב, לא צריך תרגום. אז זה רמז.

לא, אני נשארת בקו שלי, שעה אני לא אקח, אבל תרשו לי. קודם כל אדוני היושב ראש, כבוד ראש העיר, סגני ראש העיר, ממלאת מקום ראש העיר, חברי מועצה שנמצאים איתנו היום, מנהלת מחלקת הקליטה היקרה, שעבדתי איתה, מרינה, אני אומרת שהיא מצטיינת, גברתי השרה, אני לא יודעת אם אחת, אבל אחת מהמצטיינות בטוח, נציגי המחוז, שפרה כמובן, כמובן חברי הכנסת.

כשנכנסתי לכאן הייתה לי התרגשות כפולה, מצד אחד מירושלים היום הגעתי לכאן לדיון הזה ומכאן אני חוזרת לירושלים להמשך יום העבודה, אבל לא יכולתי מן הסתם לא להיות בדיון שהוא בעיר שלי. זה אחת. שתיים, אנחנו עושים את הישיבה הזו במקום שבאמת – אני זוכרת את תאריך הנחת אבן הפינה כשרק רצינו לבנות את המקום הזה. היה לנו יעד ואני מאוד שמחה, אדוני ראש העיר, שהיום אני רואה את המקום הזה פועל ופורח. זה גם מקום להגיד תודה למשפחת - - - שאני נפגשתי עם הבן שלו לא פעם עד שהחלטנו לבנות את המקום הזה.

הנושא שהיום אנחנו מדברים עליו הוא כל כך חשוב בכל הארץ ובערד הוא חשוב פי כמה וכמה. העיר הזאת ידעה הצלחות מאוד גדולות, העיר הזאת גם ידעה ירידות והעיר הזאת היום כל כך זקוקה לעזרה.

גברתי השרה, אני יודעת שאת בעד ואני יודעת שאת רוצה, אבל אני רוצה לבקש ממך שלעיר הזאת תיתני קצת יותר. אני יודעת שכאשר השרים רוצים זה כן יוצא. גם פרויקט 'מחוברים' הבאנו לכאן לעיר כי הצלחנו לשכנע את המשרד שערד זקוקה לפרויקט הזה יותר מהערים האחרות וגם פרויקטים אחרים. ולמה העיר הזאת זקוקה? אנחנו יודעים איפה העיר הזו נמצאת. כשאומרים לי: כל כך רחוק? אני אומרת יש לי חדשות בשבילכם, המרחק מערד לתל אביב זה אותו מרחק כמו מתל אביב לערד, אז אם אני יודעת לנסוע לשם ולעבוד שם אני יכולה גם להגיע לערד.

אז לכן, אדוני היושב ראש, המון תודה על כך שהחלטת באמת את הדיון הראשון לעשות בערד, אבל העיר הזאת באמת זקוקה לעוד גיבוי ולעוד גיבוי כי כל אדם חדש שמגיע לכאן הוא תוספת משמעותית לעיר ותוספת להצלחה שכבר קיימת בעיר. את לא מביאה את האנשים לעיר הלא מוצלחת, העיר היא כן מוצלחת ואנחנו רואים תוצאות בחינוך ואני בעיר הזאת, גם היום, כשאני עובדת בירושלים, ממשיכה לגור כי אני אוהבת את העיר הזאת, אני אוהבת את האנשים שגרים כאן, האנשים פה נפלאים, העזרה ההדדית, כולם מכירים את כולם, הקהילתיות שיש בערד, אין בהרבה מקומות בארץ.

לכן אני בטוחה שכל שקל שתשקיעי בעיר הזאת את תקבלי תרומה בחזרה. האנשים האלה יהיו מאושרים, האנשים האלה ימצאו את עצמם, יש פה הרבה אנשים שיודעים ללוות אותם להצלחה, ואת יודעת עד כמה אני נמצאת בצד של לא מספיק להביא את העולים, צריך להפוך אותם לחלק מהחברה הישראלית ואז העלייה הופכת ליותר מוצלחת. אם אני היום אומרת בכל מקום שאני גאה להיות ישראלית אני רוצה שכל עולה כמה שיותר מהר יגיד את אותו המשפט. אנחנו חייבים לעשות את זה, יש לנו חלק מאוד גדול בהצלחה הזאת, לא של כל אחד מהם אלא של המדינה שלנו.

היום אנחנו באמת נמצאים לקראת הגל הגדול שלא באשמתנו, אבל הקורונה תביא כנראה גם משהו טוב לנו, למדינה, אנחנו צריכים להתכונן לקלוט את האנשים בצורה הכי טובה ואני רוצה שגם את, גברתי השרה, ואתה, אדוני היושב ראש, אני כבר הספקתי להכיר את היכולות שלך, אנחנו צריכים לעיר הזאת לתת כמו כולם ועוד קצת. זה מה שאני רוצה שתיקחו בחשבון. יש הרבה משרדים שמוכנים לתת כסף, אבל אין אנשים שיודעים להשתמש בכסף הזה. כאן אני בטוחה שאם תיתנו כסף הכסף הזה יביא המון דברים נפלאים לעיר.

כבוד הרב, איך אני לא אמרתי את השם שלך? אני מתנצלת. הרב של הקהילה שהיה איתי בכל התהליכים של המקום הזה.

אני מסיימת. משפט הסיום זה כזה, כמו כולם ועוד קצת, זו עיר שמגיע לה.

אז אם לא ניתן כלום זה יהיה עוד קצת?

אין דבר כזה.

אחרי נציגה כמו טלי מי צריך יותר מזה?

תאמין לי, יש לך לוביסטית בעניין הזה.

זאת המטרה.

אלכס קושניר, בבקשה.

אדוני ראש העיר, אני קודם כל רוצה להגיד לך תודה. באמת אתה רואה שהדברים בסוף קורים. אנחנו ישבנו איתך פה לפני כמה שנים ודיברנו על איך אנחנו מעודדים עלייה לערד ומרינה ושפרה היו שותפות לעשייה הזאת וכמובן השרה לשעבר, סופה לנדבר, והנה בסוף זה קורה.

גברתי השרה, אני רוצה להגיד לך שהייתה תוכנית אחת, אני לא יודע אם הספקת כבר, כי נכנסת ככה בסערה לתוך המשרד - - -

שים לב, היא יודעת את כל התוכניות.

גם כחברת כנסת היא הייתה מאוד פעילה.

אני רוצה רק להזכיר לך שהייתה תוכנית מאוד מאוד טובה שנקראה תוכנית עידוד עלייה לנגב ולגליל, זו תוכנית שנתנה תוספות כספיות ותמריצים תעסוקתיים לעולים שהגיעו לאזורים של הנגב והגליל ואז היית יכולה בעצם לגרום לאותן ערים שנמצאות בפריפריה להתחרות אחת בשנייה ולא להתחרות מול ראשון, פתח תקווה, תל אביב וחיפה. לכן אני חושב שזו תוכנית שחייבת להיעשות. זה דבר אחד.

זו צריכה להיות החלטת ממשלה.

דבר שני, אני חושב שההצלחה של עולה תלויה בשלושה דברים, אחת זה השפה העברית, שתיים זה התעסוקה ושלוש זה החינוך. אני יודע שבעיר הזאת יש חינוך מצוין ויש גם תוכניות תמיכה של המשרד, פל"א ויע"ל, שזה בעצם תוכניות תגבור לילדים גם בבית ספר יסודי וגם בחטיבת הביניים.

בסבסוד של המשרד.

בסבסוד של המשרד. אני חושב שאלה תוכניות מצוינות. אני חושב שגם מבחינת לימוד השפה העברית הרמה פה היא מאוד מאוד טובה. אני חושב שיש כאן אתגר תעסוקתי ולכן מעבר לכל התקציבים הנוספים שצריך להביא כמה שיותר לנגב בכלל ולעיר הזו במיוחד, אני חושב שאנחנו חייבים לראות איך אנחנו מגייסים כאן את אנשי העסקים, אני יודע שחלק נמצאים כאן, כדי לאפשר לאנשים מקומות עבודה, כדי שלא יצטרכו לנסוע מפה וזה גם יעזור לך, אדוני ראש העיר, בכל הנושא של השארת הצעירים בעיר. לכן זה לא רק כסף וזה לא רק לימוד השפה וזה לא רק חינוך, זה גם איך מגייסים אנשי עסקים כאן כדי לאפשר ולפתוח עוד ועוד מקומות עבודה. אני חושב שיש פה צוות מצוין ואני מסכים עם מה שטלי אמרה, כל שקל שמושקע כאן יודעים מה לעשות איתו.

תודה רבה. אני אעשה הפסקה קצרה ואני רוצה לתת לרב שאנחנו מתארחים אצלו לברך אותנו, או להתייחס, מה שאתה רוצה.

ראשית כל אני מברך את שרת הקהילה מהקהילה, פנינה, ראש העיר, ניסן, טלי וכל חברי הכנסת שאני לא מכיר בשמם, אז אני מראש מתנצל. קודם כל הקהילה האתיופית פה בערד מונה כ-75 משפחות מכל העליות, החל משנות ה-80, אחת, שתיים ושלוש, וכן 91', 90'.

כמה, 75 משפחות?

75 משפחות.

אז יש לכם פה טעות בנתון, כתבתם מאתיופיה 83, אז זה לא יכול להיות 75.

חלק עזבו.

לא, אבל הרוב הגיעו בשנות ה-80 ולכן הם בכלל לא נחשבים בתוך הנתונים שלנו.

יכול להיות שלא ספרו אותם, צריך לספור אותם, זו הסיבה שאת גם פה. באמת כמו שאתם יודעים נסגרו הרבה מפעלים בעיר והרבה אנשי ונשות הקהילה היו מועסקות בה. בשנים האחרונות יש מצב מאוד קשה.

זה הסיפור של 'מגבות ערד'.

'מגבות ערד' וכו'. יש אנשים מהקהילה שפשוט לא מוצאים את עצמם עד עכשיו. זה מצב שצריך להתייחס אליו. הקהילה היא לא במקומות אחרים במספר גדול, אבל הצרכים יותר גדולים, לכן אני מבקש בהזדמנות הזאת להבהיר לכם - - -

יש תוכנית מיוחדת בכל הארץ בנושא עולי אתיופיה.

לא לתעסוקה.

הפרויקט הלאומי האתיופי.

אבל יש שם תקציבים גדולים, אני לא מדבר על התעסוקה.

'הדרך החדשה' לא נוגעת בתעסוקה כל כך, היא אולי תתחיל לגעת, אבל אתה מספר שבעקבות הסגירה של 'מגבות ערד' אנשים לא השתלבו בחזרה במשק. זה ראש העיר, אתה בטח מכיר את הסוגיה ואחר כך נשמח לשמוע.

ולכן צריך להתייחס לזה. זה קרוב ללבי. הקהילה היא קטנה, אבל הצרכים, כמו שאמרתי, הרבה צרכים שצריך לטפל ולעזור להם. טלי ציינה קצת עזרה, אבל קצת העזרה צריכה להיות לקהילה הזו, לפי דעתי. לכן זה המקום וזה הזמן להגיד לכם שאנחנו הולכים אוטוטו, כל כך הרבה שנים חיכינו למקום הזה ועכשיו נקבל אותו, אבל הולכים לעשות את הפעילות של הקהילה.

המקום עוד לא נפתח לפעילות?

זה לא שלהם?

הייתה בעיה, ובסוף כדי לקבל את המבנה צריך עמותה עם פעילות תקינה והכול. העירייה החזיקה במבנה והפעילה אותו עד שהרב שי בא עם העמותה, עם הפעילות.

אז עכשיו בסדר?

כן.

הליך ההקצאה עכשיו הסתיים.

תודה רבה.

אני מודה לכם.

מזל טוב.

חברת הכנסת קוטלר, כמה מילים.

אני אדבר ממש בקצרה כי נאמרו פה הרבה דברים חשובים והמחויבות שלי לנושא הזה היא גם כמובן הסיפור האישי, שלכל אחד מאיתנו יש פה סביב השולחן הזה, של עולים חדשים. לא תמיד שומעים כי המבטא שלי לא מסגיר את זה. החשיבות, אני חושבת שדיברנו עליה, ואני מאוד מסכימה עם אלכס לגבי הדברים ההכרחיים להצלחת ההשתלבות, זה אמור להיות היעד. במידה מסוימת עלייה וקליטה זה ממש לא מספיק, כי העלייה, אוקיי, באת, קליטה זה הקליטה הראשונית, חבילת קליטה וזה, ואז ההשתלבות ושם המפתח הכי גדול, בעיניי, שעליו אנחנו צריכים, כמו שאמר יושב הראש, לשים את הזרקור, במיוחד היום אל מול הגל שאנחנו רואים אותו כברכה, כהזדמנות הקורונה מהבחינה הזאת, כיוון שהיום, בניגוד לפעם, אנשים פשוט לא באים מראש, הם לא באים אלא אם כן הם יודעים שהנושא הזה של ההשתלבות, תעסוקה והכרה בתארים והיכולת באמת לאפשר חינוך וניידות חברתית לילדים שלהם, אנשים כבר לא באים ואז חוזרים למדינות מהן באו, פשוט לא באים. אני יכולה לומר לכם שהעלייה מצרפת כמעט הפסיקה לחלוטין.

הרבה אנשים גם חזרו.

לגמרי, אבל אנחנו כבר אפילו לא שם, פשוט לא באים מראש. שם חייב להיות הדגש של הוועדה הזאת, במיוחד אל מול ההזדמנות - - -

רק שיידעו, 2,200 מיהודי צרפת נפטרו בקורונה. 2,200, שתבינו את המצב.

ואני אוסיף לך, אדוני היושב ראש, במונטריאול קנדה - - -

בבריטניה 6,000.

מהיהודים.

מהקהילה היהודית. במונטריאול, בטורונטו, אלפים בבתי אבות נפטרו. אז יש הזדמנות מאוד גדולה ולנו יש הזדמנות וגם מחויבות, אבל גם להנגיש את המידע. דיברתי עם סגן ראש העיר, אני לא יודעת אם הוא פה, הוא סיפר לי שהם עשו משהו מדהים לוועדה אחרת שישבתי בה, הם חילקו מסכות באזורים של העולים החדשים עם הסבר בכל השפות הרלוונטיות להסביר את ההכרח. מהבחינה הזאת זה הדבר הנכון, להנגיש את המידע למדינות מעבר לים. אני מקבלת שצריך גם שליחים שיגיעו לשם, אבל היום אני אומרת שאני מאוד מסכימה עם השרה, אנחנו גם בעידן הזה שאפשר להנגיש את המידע גם בדרכים אחרות. אין כמו, כמובן, להסתכל בעיניים של בן אדם ולהחזיק לו את היד, אבל אני חושבת שחייבים לדאוג שהמידע הזה יהיה מונגש וכבר עם תוכנית ארוכת טווח שמתכננת את ההשתלבות, כי שם חייב להיות הדגש שלנו.

ואני רוצה לומר עוד דבר אחד, שמעתי את הפער הזה הגדול של מה שסיפר לנו הרב שי עם סגירת המפעל 'מגבות ערד' וזה נורא, נורא כואב לי לחשוב שיש פער כל כך גדול בין היכולת שלנו לשלב עולים מרחבי העולם, בכל הערים במדינת ישראל, גם בערד, שהיא מדהימה, ואני יודעת איזה עבודה מדהימה היא עושה ומגיע לה עוד ועוד קצת, אבל הפרויקט הזה חייב להיות רוחבי, גברתי השרה. אני מאוד מקבלת את ההצעה הזאת לעידוד לנגב ולגליל לכלל העולים מכלל המדינות, לכלל הערים בנגב ובגליל. אם אפשר להסתכל על זה באופן רוחבי יותר ולא נקודתי אז אולי זה חלק מהפתרון.

תודה רבה. אני רוצה להקריא לכם מה אחוז העולים, עולה זה אדם שעלה לפני 12 שנה לפי החוק, תקשורת אפס אחוז. אצל האתיופים זה קצת שונה, אני מדבר על כלל העולים, לא כולל אתיופיה. שירותי דת אפס אחוז, שוויון חברתי אפס אחוז, פיתוח הפריפריה והנגב והגליל, אפס אחוז. בטחון פנים 0.1%, זה לא כולל שוטרים. חינוך 0.1%, תחבורה 0.2%, עבודה ורווחה, 0.2%, אוצר 0.2%, פנים 0.3%, מדע ותרבות 0.3%, משרד ראש הממשלה 0.6%. אנחנו עולים קצת ואז מגיעים לבריאות 2.2%. בבריאות ודאי שיהיה, רובם עובדים במשרות הנמוכות ביותר, הם לא צריכים בכלל את החוק של עידוד שוויון מכיוון שלוקחים אותם ממילא לעבוד שם. בעלייה וקליטה 4.3%.

מתוך כלל חברי הכנסת כמה עולים חדשים? זה גם מעניין.

אני לא יודע, אין כמעט.

על פי ההגדרה של 12 שנים - - -

לפי ההגדרה של 12 אין?

אין.

קודם כל אני עשר שנים בארץ. אני רק אגיד שלמשל אפילו העוזרים בכנסת, עשינו בדיקה, יש ארבעה עוזרים מתוך כלל העוזרים בכנסת של חברי הכנסת. זה לא הגיוני.

אלה מספרים לא הגיוניים. זה אומר שהחוק שמחייב לעשות שוויון לא מקוים פשוט. בכל חוק יש הגדרה שונה, בחוק הזה שמתייחס לזה זה 12 שנה.

אני אסביר למרות שאני לא נציבות שירות המדינה אבל אני כן אסביר לדעתי איפה הלאקונה שמובילה לכך. ב-2016 הוציא נציב שירות המדינה הנחיה שאומרת שצריך ייצוג הולם לעולים חדשים, אממה? לא התקינו את התקנות. ברגע שלא מתקינים את התקנות, את האחוזים ואת דרכי הפעולה - - -

אין גם החלטת ממשלה, דרך אגב.

אתה יודע מה? גם אם אין החלטת ממשלה ברגע שנתנו להם הנחיה ואין לך את דרכי הביצוע זה בעייתי.

כיוון שהטלוויזיה הולכת להינעל לנו, אדוני ראש העיר, אתה רוצה לסכם משהו? לא סיכום של הדיון רק אם אתה רוצה לומר משהו כי הטלוויזיה עוד שתי דקות נסגרת.

כן. אז באמת תודה לערוץ הכנסת ואני רוצה לומר לוועדה המכובדת, נאמרו פה דברים חשובים, אנשים בעלי ניסיון שמגיעים גם מהתחום וראו ויודעים, יש שעת רצון ויש אנשי עשייה ואפשר וצריך לעשות ואנחנו מאמינים גם שתעשו כי בסוף אנחנו נימדד על התוצאות ואנחנו נצמח בצפון ובדרום על בסיס היכולת שלנו לנתב את העולים שיגיעו אלינו. צריך לנתב אותם, מרכז הארץ עמוס, צפוף, יקר והערים המרוחקות הן יפהפיות, לא רק ערד, יש בכל אזור הדרום ערים יפהפיות וגם בצפון וצריך ואפשר לנתב אותם אלינו. תודה רבה.

גברתי השרה, שתדעי, לא תצאי מפה בלי לתת משהו לערד. תחשבי טוב טוב מה את הולכת לתת עד שאנחנו נסיים את הישיבה. משהו את צריכה לתת.

אז אני אגיד במשפט, אתה יודע, אני לא נלחצת כל כך מהר. אני חושבת שבסוף הדבר הנכון הוא לקחת את הדברים שאמר חבר הכנסת קושניר בהתייחסות שלו לתוכנית היותר כוללת לגבי הנגב והגליל, של תמרוץ, זה היה בהוראת שעה, תמרוץ רשויות כדי שיקלטו עולים, לקחת את הוראת השעה ואנחנו יד ביד, הרי בסוף יכינו את זה גם אצלך בוועדה, אנחנו יד ביד נדאג שהערים - - -

אתה יודע למה היא תצליח בתפקיד? לקחת משהו ממשרד אחר שהתקציב יהיה שלהם.

לא, זה יהיה בשיתוף איתנו. אין שום התחמקות. אבל אני חושבת שבסוף מה שאנחנו צריכים זה לחזק את הפריפריה, כמו שאמרתי, זה הלב של החברה הישראלית.

תחשבי עד סוף הישיבה מה את נותנת לערד.

הסוכנות רצו להתייחס.

הסוכנות היהודית, אם אפשר כל אחד קצר.

אני אתייחס בקצרה. נאמרו פה דברים חשובים, הייתה לי הזכות בזמנו לשווק את התוכנית של הנגב והגליל וראו את ההבדל. ראו שכשאתה מציע לעולה הטבה משמעותית זה בהחלט במקום שהוא נמצא זה קונה אותו.

גורם לקבלת החלטה, אתה אומר, לכיוון הזה.

במובן החיובי. רציתי לדבר על מרכז הקליטה והתעסוקה בכלל, זה רלוונטי לערד, אבל בעיניי זה גם רלוונטי לכולם. בסופו של דבר החינוך הוא מרכזי מאוד, אבל אם אין לך עבודה אתה בבעיה. העולים שיגיעו אלינו בשנים הקרובות, אנחנו מזהים הרבה מאוד עולים שמגיעים אחרי משבר כלכלי. יש פה הזדמנות לזהות את צרכי השוק של מדינת ישראל, אם אנחנו מבינים שישראל צריכה בקרוב איקס מקצועות ביחד עם הרשות המקומית, ביחד עם התעשייה, אנחנו נשמח לחדש את הפעילות של מרכז הקליטה, איך? אתה מזהה מראש את הצורך האזורי, מעסיקים, מביאים לפה עולים, גרים במרכז הקליטה עשרה חודשים, בתקופה הזו הם גם עושים תוכנית של עברית וגם עושים הכשרה מקצועית ובסוף התוכנית הם נשארים לעבוד באזור ונשארים כבר באזור ופה אתם מונעים מהם מעברים של חינוך וכו'.

יש לנו ניסיון גם בערד בהקשר הזה. בעבר עשינו פה עם הרשות תוכנית של מטפלים בספא עם מלונות ים המלח, היו שני מחזורים, המחזור השני פחות הצליח, אבל אני מאמין, ואני אומר לכם את זה מתוך ניסיון של התוכנית של נהגי משאיות וטלרד וכו' וכו'. אנחנו נזהה את הצורך של העיר, נזהה מה העיר יכולה לתת מבחינה תעסוקתית, לשווק בצורה ממוקדת, נגיד: בואו לערד, יש לכם פה עשרה חודשים של מגורים עם לימודי עברית, עם הכשרה מקצועית ותעסוקה, העולים יבואו וגם יישארו אחר כך בענק. זה קלף מנצח וכך אנחנו נשמח לחדש את מרכז הקליטה, אנחנו ביחד עם - - -

זה כבר סגרנו.

אגב, המקום שופץ לא מזמן, המקום ראוי.

מרכז קליטה לא יהיה לעובדים של חברות, אין דבר כזה.

בכל הארץ צריך לבדוק את זה.

זה לא הגיוני.

זה היעד שלנו עם הממשלה, צרכי השוק, הכשרה מקצועית ואז גם יישארו בעיר.

אוקיי. מישהו נוסף רוצה לדבר? מישהו בזום?

היושב ראש, אני רק רוצה להוסיף דבר אחד לכל הפרמטרים החשובים והמשמעותיים שמנית בתחילת דבריך, אני רוצה להוסיף נדבך מאוד משמעותי וחשוב, תחום ההתמקצעות שלי מעבר לחינוך זה הגירה ושילוב חברתי. אני חושבת שבשביל להשאיר את העולים שבאים, במיוחד את המשפחות הצעירות ממדינות שזה לא one way ticket, שיש אפשרות לחזור, אני חושבת שלרשימה של הדברים החשובים והמשמעותיים שמניתם, שזה תעסוקה, דיור, שילוב והשתלבות, החינוך הוא עוגן בעבור המשפחות האלה, כי ברגע שהילדים מסודרים במסגרות והם חווים חוויה טובה ויש איזה תהליך של קליטה מיטבית המשפחות האלה נשארות. אני לא אומרת את זה סתם, אני גם יכולה להביא על כך סקירה ספרותית, אז אני אשמח שזה יהיה נדבך שייחשב כעוגן.

ללא ספק, לא צריך, לא סקירה ספרותית ולא מחקרים, כולנו מבינים שחינוך הוא מפתח להצלחה של העולים. תמיד כשהייתי ילדה אמא שלי הייתה אומרת לנו, עוד במרכז הקליטה, לימודים, לימודים. את האוניברסיטה היא טפטפה כבר כשהיינו ביסודי מתוך הבנה שזה המפתח להשכלה, וזה שיותר דיברנו על למשוך עולים זה לא חלילה כי אנחנו לא חושבים שזה חשוב.

כבוד השרה, את רוצה לסכם? וראש העיר, כל אחד שיסכם שתי דקות.

סגן ראש העיר רוצה לדבר.

אוקיי. סגן ראש העיר, בבקשה.

שמעתי את נציגת משרד החינוך ואת שי מהסוכנות היהודית, נאמרו פה דברים חשובים ו דיבר שי מהסוכנות היהודית, גם גב' גלינויר, אני חושב שאחד הדברים שאתם צריכים להתמקד בו וגם לשתף פעולה, רוב העולים מברית המועצות לשעבר הם אנשים משכילים בעלי תארים מתקדמים מאוד, אז עם כל הכבוד להצעות של להביא לפה אקדמאי שינהג במשאית, אולי צריך לבדוק לפני האפשרות איך באמת אנחנו מסייעים לו להשתלב במקצוע שלו.

יש לנו תוכניות של רופאים, יש לנו תוכניות של מהנדסים וגם נהגי משאיות. אמרתי, תלוי מה השוק צריך באזור.

במובן, אבל אולי נביא לפה דברים יותר מתקדמים מבחינת מקומות תעסוקה ואז אותם האנשים באמת ישמחו להישאר פה גם בגלל כל ההטבות ואז באמת הם יוכלו להישאר פה בלב שלם ולא מכורח המציאות.

ראש העיר, כמו שהשרה אמרה לי, בוא נהיה אופרטיביים, תכין איזה שהוא נייר עם אולי התייחסות של ערד בנושאים שאתה צריך מהמשרד, כולל תקציב אם צריך, אני מאמין שצריך, ואז היא תערוך דיון. אני אעזור מבחינת משרד האוצר, כדי שתהיה לכם תנופה לעניין הזה. כמה שיותר תכין את זה ככה נטפל בזה יותר מהר.

יגיע עוד היום.

זה מה שרציתי להגיד, עד כמה שאני מכירה את ראש העיר זה היום יהיה אצלך.

מי עוד רוצה לדבר? קודם כל את תסכמי ואחר כך הוא יסכם.

אני רק אומר לך שקלים הם חייו של חבר הכנסת בהשוואה לחייו של שר או שרה במובן הזה - - -

אבל אמרתי שאני אעזור לך.

כל מה שתביא היא תיתן.

לרגע שלא ייצא מכאן שאינני רוצה לסייע.

נעשה מצ'ינג, מה שתיתני אני אביא מהאוצר. לא טוב?

אבל אני למדתי שאין יותר טוב להסתכל על התמונה הכללית ולכן אני מסיירת בהרבה מקומות וחלילה לי להסתכל ברמת המיקרו על כל אחד ואחד, למרות שזה חשוב, אבל בעת שאנחנו נמצאים - - -

אבל לראש העיר חשוב המקום שלו.

אני גאה לראות כמה הם דוחפים וכמה אכפת להם, כי יש מקומות שבכלל לא אכפת להם, אבל תמיד אני אומרת, דוד, שראשי ערים צריכים להיות מחויבים לקלוט עולים לא בהתניה של כמה תקציבים מגיעים.

ברור שלא, אבל אם - - -

יש כאלה ואני תמיד אומרת את האמת שלי ואני משתפת פעולה קודם כל עם ראשי ערים שרוצים לקלוט עלייה.

את רואה שהוא קולט בלי קשר.

חד משמעית זה עיר, לדוגמה, כמו שאמרתי, שקולטת עלייה לאורך שנים. אנחנו נסתכל על הצרכים שלכם. ככל שידוע לי, ושמתי את זה על השולחן, אתם מקבלים תקציב מאוד יפה מהמשרד, בין הגבוהים ביותר, יתקן אותי המנכ"ל לשעבר אם אני טועה.

לא יודע, מאז שעזבתי, גברתי השרה, ועד שבאת ובדרך היו קיצוצים כאלה שאני כבר לא יודע מה נשאר במשרד.

אז מה שאנחנו נעשה, וזה הכיוון שאני אקח מעבר להסתכלות של המיקרו, אני מעדיפה להתחיל ברמת המקרו, נלך על תוכנית עידוד קליטה בתוך הרשויות שנמצאות בפריפריה, למרות שאני לא אוהבת את המושג הזה.

הערים המרוחקות.

למרות מה שהשרה אמרה תכין את הנייר הזה.

עם זה אני מסכימה, אנחנו מכבדים אותך, היושב ראש, וגם בגלל זה הגענו וגם כי אנחנו מכבדים את ראש העיר, ואנחנו נעשה ככל שביכולתנו כדי לסייע. אני חושבת שמגיעה מילה מאוד טובה לכל הנציגים של משרדי הממשלה, אני רואה שהחינוך נמצאים פה, הנציגים של המשרד שלנו והסוכנות היהודית ובכלל כל הנציגים שנמצאים כאן.

והאוצר שהיה בזום ביום מילואים.

האוצר במקום שיעלה בזום שייתן תקציב.

כולנו שותפים למשימה הלאומית הזאת.

בבקשה, כבוד ראש העיר.

אני ממש אהיה בקצרה. קודם כל אני שב ואומר - - -

שלח לי העתק מהמכתב הזה.

יגיע עוד היום, התכוננו בהתאם, הכול יגיע, לא לדאוג. אני אומר שוב, בסוף עובדים עם מי שרוצה לעבוד, אנחנו פה עם אש בעיניים ובאמת מסתערים על המשימה הזאת כי היא חשובה בשני מישורים, במישור הלאומי מדינת ישראל צריכה את העולים, צריך להביא לפה את כל היהודים והעולים שנמצאים בסיכון בארצות שלהם, אנחנו מכירים את המצב בעולם, ושתיים, צריך לחזק את הערים שרוצות להתחזק. אלה שמגיעים אליהם כבר על הדרך זה נחמד - - -

זה ציונות.

חד משמעית. ולכן אני אומר באמת תודה רבה על כך שהגעתם. יש פה נציגות מדהימה, הוועדה הגיעה במלוא, תרתי משמע, כובד המשקל, הגיעו לפה כדי לשבת ולדון ב - - -

אני רק רוצה להוסיף על מה שאתה אומר. יש מקומות שלא צריך לחזק, הם באים לשם, בראשון באים, בנתניה באים, רעננה באים. על מנת שיבואו לפה צריך לחזק, אין מה לעשות.

נכון, מסכימה.

חד משמעית, זה התמריץ.

זה המפתח.

טוב, תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.