פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



4
הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית
29/06/2020


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 5
מישיבת הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית
יום שני, ז' בתמוז התש"ף (29 ביוני 2020), שעה 10:00

הצגת המדד לביטחון אישי בחברה הערבית לשנת 2019 על ידי ארגון יוזמות אברהם

חברי הוועדה: מנסור עבאס – היו"ר
אבי דיכטר

יוסף ג'בארין
אימאן ח'טיב יאסין
היבא יזבק
סונדוס סאלח
יואב סגלוביץ
עאידה תומא סלימאן

לירית סרפוס - מנהלת היחידה לשיתופי פעולה בין מגזריים, משרד ראש הממשלה

עמית שפייזמן - ראש אגף בכיר משטרה, המשרד לביטחון פנים

אפרת אלטהולץ מרום - ראש אגף מדיניות ואסטרטגיה, המשרד לביטחון פנים

רונית זר - רח"ט תקון שב"ס, המשרד לביטחון פנים

אור רוזמן - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

מיכאל שפשק - רפרנט לענייני ערבים באח"מ, המשרד לביטחון פנים

שרון שגב - ר' חו' מחקר בט"פ ואוכלוסיות, המשרד לביטחון פנים

ורד ליכטר סול - ק' חטיבת חקירות, המשרד לביטחון פנים

יונס אבו ליל - ק' מתנדבים, המשרד לביטחון פנים

לילך לאופמן - רמ"ח אסטרטגיה, המשרד לביטחון פנים

חיאם קעאדן - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

עבדאללה חטיב - מנהל אגף בכיר חינוך במגזר הערבי ויועץ למ, משרד החינוך

ורד גיל - ממונה אקלים חינוכי מיטבי ומניעת אלימות -, משרד החינוך

נוהאד עלי - יו"ר תחום ערבים יהודים מדינה לשמואל נאמן., עמותת יוזמות אברהם

תאבת אבו ראס - מנהל שותף, עמותת יוזמות אברהם

רות לוין-חן - מנהלת שותפה של מיזם קהילות בטוחות, עמותת יוזמות אברהם

עולא נג'מי יוסף - מנהלת שותפה של מיזם קהילות בטוחות, עמותת יוזמות אברהם

פאתנה אבו קוש - רכזת קהילות בטוחות, עמותת יוזמות אברהם

נסרין שחאדה - רכזת יזמות אברהם בעיר, עמותת יוזמות אברהם

יעקוב איברהים - עו"ד, עמותת יוזמות אברהם

רידא ג'אבר - מנהל מרכז אמאן

רים גאבר - עמותת סידרה - עורכת דין העמותה

שדא עאמר - איגוד מרכזי הסיוע לנפגעת

פידא נערה - מנהלת שותפה בארגון מהפך-תע׳ייר

מאריא זהראן - שדלן/ית, מייצג/ת את עמותת נשים נגד אלימות

בת שבע פנחסוב

ס.ל., חבר המתרגמים

הצגת המדד לביטחון אישי בחברה הערבית לשנת 2019 על ידי ארגון יוזמות אברהם

בוקר טוב לכולם, אנחנו נפתח את ישיבת היום, 29.6.2020, ז' בתמוז התש"ף. הישיבה היום מוקדשת בעיקר לנושא של מדד הביטחון האישי שקרן יוזמות אברהם יוזמים כל שנה ואנחנו נמצאים בקשר איתם, כל שנה מקיימים כנסים ומנסים לתרום את חלקם. עמותת יוזמות אברהם נמצאת איתנו במשך כל תקופת עבודתה של הוועדה והם תורמים רבות לייעול הדיונים וכל ישיבה מגישים נייר עמדה ולכן את תרומתם אני מעריך ומוקיר ואנחנו נמשיך להיות בקשר ובשיתוף פעולה לטובת העניין שאנחנו מטפלים בו. אני מתקן, המדד הוא גם ביוזמת יוזמות אברהם ומוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית השנה. נמצאים איתנו גם אנשים מטעם היוזמה, בזום ד"ר תאבת אבו ראס, שהוא מנהל השותף, זאת ההגדרה?

נכון.

ד"ר נוהאד עלי, חוקר בכיר ועוקב אחרי הנושא של פשיעה ואלימות בחברה הערבית וחוקר אותו, רות לוין גם שותפה איתנו ועולא נג'מי, ברוכים הבאים, בנוסף לברכות לכולם.

אני אקצר, אבל אני תמיד פותח באירועי הלילה האחרון, לא השבוע האחרון, כי אם אנחנו חוזרים שבוע אז אנחנו – מספיק לנו לילה אחד שייתן תמונת מצב מה קורה בחברה הערבית. אתמול בשעות הלילה בחור צעיר בן 32, אבא לשלושה ילדים, תינוקת אחת נולדה לפני חודש, נרצח בכסרא סמיע, בין שני היישובים, המשטרה עשתה מאמץ ועצרה שני חשודים. באותו זמן בשעב, גם אירוע ירי, גבר אחד מבוגר, בן 22, נפצע קשה ושני ילדים, אחד בן 19 ואחד בן 12, נפצעו בירי הזה. ועוד מקרי אלימות או פשיעה ויריות גם ברמלה וגם באום אל פחם ונראה לי שבעוד כל מיני מקומות. אז זאת תמונת המצב בלילה אחד. אנחנו לא תמיד חייבים לחזור על אותם דברים כדי להמחיש שיש לנו בעיה ומשבר חמור בחברה הערבית בקשר לפשיעה ואלימות.

בשבוע שעבר אנחנו הצגנו נתונים, הממ"מ הביאו נתונים מהמשטרה, התמונה הייתה עגומה ואנחנו לא מצליחים לבלום את המגמה. היום אנחנו נקדיש את הדיון לתוצאות המדד השנתי של יוזמות אברהם ונלמד שיש התאמה בין הנתונים של המשטרה לאיך זה משתקף בחברה עצמה, עמדות כלפי המשטרה וגם בקשר לפשיעה ואלימות בחברה הערבית בכל מיני פרמטרים אחרים.

אני רוצה לקצר ולתת לד"ר תאבת אבו ראס לפתוח את הדברים מטעם יוזמות אברהם ואז נעבור לחברים שלנו שנמצאים באולם כדי להציג את הנתונים ואחר כך נקיים דיון. שתי דקות, ד"ר תאבת.

אנחנו ביוזמות אברהם שמחים להשיק היום בוועדה חשובה הזו את ממצאי מדד הביטחון האישי והקהילתי בחברה הערבית ל-2019. זו השנה השלישית שהעמותה מפרסמת דוח בנושא אלימות ופשיעה ושיטור בחברה הערבית. עשינו את זה בעבר, בשנה שעברה, עם חבר הכנסת איימן עודה ולפני זה עם חבר הכנסת אחמד טיבי, ואני שמח שאנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה עם מוסד שמואל נאמן מהטכניון.

אנחנו עמותה המקדמת שוויון ושילוב בין ערבים ויהודים, בין אזרחים ערבים ויהודים, עוסקים בשוויון ושילוב ומקדמים במסגרת מיזם קהילות בטוחות, שיטור הוגן, שוויוני ומיטיב זה יותר מעשר שנים. טענו בעבר ואנחנו עדיין טוענים שיש צורך בהתייחסות לגורמי העומק לאלימות והפשיעה ולא להתמקד רק במשטרה. אנחנו מרגישים שהשיח הזה מחלחל לא רק במסדרונות הממשלה אלא גם בקרב ההנהגה הערבית. צוות המנכ"לים שהוקם לטיפול במגפת האלימות והפשיעה בעקבות פעילותנו ארוכת השנים הכיר בצורך לתת מענה לגורמי עומק אלה ובהזדמנות זו אני רוצה באמת להודות ללירית סרפוס והצוות המקצועי במשרד ראש הממשלה ששקד על העבודה הזאת. התכנית הממשלתית החדשה שהוצגה לפני כמה ימים היא צעד חשוב מאוד קדימה והיא כוללת לראשונה תפיסה רוחבית שמדברת לא רק על אכיפה ושיטור אלא היא מתייחסת גם לרווחה, תעסוקה, תכנון וחינוך ופנאי וכל הדברים האלה.

אני חושב שיש גם תפקיד חשוב לחברה הערבית ומנהיגיה במיגור האלימות והפשיעה. אני חושב שהקמת הוועדה הזאת וההתעקשות לעמוד בראש הוועדה הזאת הוא צעד מאוד מאוד חשוב. אסור להשלים עם שגרת חירום מתמשכת בחברה הערבית, זה בעצם מה שקורה.

שוב תודה. אני רוצה להודות לך, חבר הכנסת עבאס, אני רוצה להודות לשותפי לדרך ביוזמות אברהם, אמנון בארי סוליציאנו, ולכותבי הדוח, ד"ר נוהאד עלי, רות לוין ועם עולא יוסף ותודה רבה לכם.

תודה, ד"ר תאבת אבו ראס, אנחנו מבקשים שתתחילו להציג את הדוח.

בוקר טוב לכולם. ראשית תודה ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת מנסור עבאס, על ההזמנה להציג כאן לראשונה את ממצאי מדד הביטחון האישי והקהילתי של יוזמות אברהם ושל מוסד שמואל נאמן בטכניון לשנת 2019. אני רות לוין-חן, מנהלת שותפה של מיזם קהילות בטוחות בעמותת יוזמות אברהם, לצד עולא נג'מי יוסף.

אתם תמיד כל התפקידים עושים בזוגות?

משתדלים, ניהול משותף.

חוץ מיועץ אחד.

אתה, אין מקביל לך. כן, רות.

נראה את המצגת. רגע לפני שד"ר עלי יציג את הממצאים העיקריים, השקף הבא מראה את שיעור קורבנות ההריגה והרצח מקרב האזרחים הערביים בהשוואה לכלל אזרחי המדינה. הקו הכחול שאתם רואים למעלה מראה את כלל הקורבנות מקרב אזרחי המדינה בין השנים 2010 ל-2019 כאשר הקו התחתון מראה את חלקם של האזרחים הערבים מקרב הקורבנות, הן במספרים אבסולוטיים והן באחוזים מתוך כלל הקורבנות. כפי שאפשר לראות, שיעור הערבים מתוך סך הקורבנות הולך ועולה מדי שנה והגיע בשנת 2019 לכדי 89 הרוגים מקרב האזרחים הערבים, 65% מכלל הקורבנות במדינה בשנה זו.

קצת על מדד הביטחון האישי. הוא נולד מתוך המציאות המדממת הזאת שאנחנו רואים ושיושב ראש הוועדה ציין בפתיחת דבריו. לצערנו נראה שהמציאות הזאת רחוקה כרגע מלהסתיים. הסקר שעליו מבוסס המדד מתבצע מדי שנה, זו השנה השלישית, וכך הוא משמש כמדד שנתי אשר מקיים השוואה הן על ציר הזמן, מדי שנה, והן על ציר הלאום, יהודים-ערבים. השנה המדד כולל גם פילוח גיאוגרפי עבור חלק ניכר מהממצאים וכך הוא מלמד על הבדל בין עמדות האזרחים הערבים לפי אזור המגורים הגיאוגרפי.

בשל הרגישות של נושאי הסקר העוסקים בעמדות כלפי המשטרה, דאגה מתופעות אלימות ופשיעה ועוד, הסקר בחברה הערבית בוצע באמצעות ריאיונות פנים מול פנים.

כעת אעביר את זכות הדיבור לד"ר נוהאד עלי, ראש תחום ערבים-יהודים מדינה במוסד שמואל נאמן בטכניון והיועץ האקדמי של מיזם קהילות בטוחות שיציג את ממצאי הסקר העיקריים.

תודה, רות. בוקר טוב לכולם. שוב, תודה לידידי עבאס מנסור, לחברי הוועדה המכובדים. מאז שנת 2005 התחלתי לחקור את סוגיית האלימות בחברה הערבית ובכל שנה היא מפתיעה אותי מחדש בנתונים, בממצאים של המחקר. היום נציג את המדד השלישי של יוזמות אברהם ומוסד שמואל נאמן ואני אציג ישירות את הממצאים, לא ארבה בדיבור על המדד, אלא על הממצאים.

השאלה הראשונה שפתחנו בה את המדד הייתה באיזה מידה אתה חש לא בטוח ביישוב המגורים שלך. הממצאים שאנחנו מציגים אותם על 'לא בטוח', מעל 60% מהציבור הערבי לא בטוח בתוך היישוב שלו. כלומר אנחנו שאלנו אותו האם אתה באופן אישי חש אי ביטחון בתוך היישוב שלך, מעל ל-60%. יש לנו עלייה דרמטית מ-2018 עד 2019. ב-2018 היו לנו כ-36%, עלייה ליותר מ-60%. כפי שרות ציינה אנחנו גם משווים בחלק מהשאלות עם הציבור היהודי, פחות מ-13% מהציבור היהודי חשים בדיוק אותו דבר. כלומר 60% לעומת 13%, פער מאוד משמעותי בתחושת אי הביטחון בתוך היישובים.

ד"ר נוהאד, רק תגיד לנו מתי בוצע הסקר.

בדרך כלל אנחנו עורכים את הסקרים בחודשים נובמבר-דצמבר ולא בחרנו את החודשים הללו במקרה. התחלנו את זה אחרי הבחירות לרשויות המקומיות, אנחנו גם בודקים את רמת האלימות אחרי הבחירות ביישובים הערבים. אנחנו יודעים שזו מערכת מאוד מדממת ולכן כל ארבע שנים יש לנו מדד על רמת האלימות בשלטון המקומי הערבי, בבחירות לשלטון המקומי הערבי. אז התחלנו את זה ב-2017, עכשיו אנחנו ב-19'.

כמה משתתפים בסקר?

בחברה הערבית אנחנו ראיינו 718 אנשים בריאיון פנים מול פנים, בחברה היהודית ראיינו 500 אנשים בריאיונות טלפוניים ודרך האינטרנט. אנחנו מודעים לפער, למתודולוגיה השונה בין החברה הערבית לבין החברה היהודית ואנחנו מודעים לגודל, כי בעצם מוקד המחקר שלנו זה החברה הערבית, השאלון לחברה הערבית היה 111 שאלות, לחברה היהודית 34 שאלות שפשוט מאוד גזרנו אותן מאותו השאלון, אלו השאלות הבסיסיות המרכזיות, גזרנו אותן והעברנו אותן.

יש כאן בעיות מתודולוגיות לא קלות במה שאתה מספר.

מי מדברת, בבקשה?

לילך לאופמן, ראש מחלקת אסטרטגיה ומחקר במשטרת ישראל. אנחנו גם עורכים סקרים ומחקרים, אבל נשאיר את זה לסוף.

כן, בדיוק. תרשמי אצלך, לילך, אנחנו מעוניינים לשמוע אותך.

אוקיי, אני מודה לך אם תשאירי את זה לסוף. אז בחרנו ב-14 תופעות שלדעתנו מעניינות, מדאיגות את הציבור הערבי. השקף שאתם רואים לגבי כל תופעה ציין עד כמה אתה מודאג, הסוגיות שהעלינו אותן זה מפשיעה ואלימות ועד לקיפאון בתהליך השלום, מצב הדמוקרטיה בישראל, אי שוויון בין יהודים לערבים, כל העניין של חקיקה גזענית בכנסת, אבטלה, תאונות דרכים וכפי שעיניכם רואות הפשיעה הובילה את סוגיית הדאגה בחברה הערבית. אנחנו רואים שישנו שינוי משמעותי מאוד בין השנים 2018 ל-2019, יש לנו קפיצה של 10% ברמת הדאגה בסוגיה הזו. יש לנו שינוי משמעותי לעומת כל הסוגיות שיש לנו.

גם בסוגיית הפשיעה, חילקנו אותה לכמה סוגים של פשיעה, דמי חסות, אלימות במשפחה, סמים, אלימות נגד נשים, עבירות רכוש וירי ושימוש בנשק. סוגיית הירי והשימוש בנשק הייתה הסוגיה האקוטית ביותר שהדאיגה מתוך הסוגיות של האלימות, כ-82.1% מהציבור הערבי מודאג ביותר מהירי והשימוש בנשק בתוך החברה הערבית. אם תשימו לב, בכל הסוגיות יש לנו עלייה חוץ מסוגיית אלימות נגד נשים ששמרה על יציבות מסוימת.

שאלנו את המרואיינים שלנו, הן את הערבים והן את היהודים, באיזה מידה אתה חושש שאתה או אחד מבני ביתך ייפגעו מכל אחד מתופעות אלה, כלומר אנחנו שאלנו על האקלים בתוך היישוב, על האקלים בתוך החברה בסוגיית האלימות. כפי שעיניכם רואות, החשש העיקרי, כ-73.1% מהערבים ב-2019 מודאגים בעיקרון שהם או אחד מבני ביתם ייפגע מסוגיית האלימות לעומת פחות מ-20% בחברה היהודית, שזה בעצם מה שמדאיג אותם. גם בעבירות הרכוש יש לנו חשש, יש לנו בעיה של 65.6%. סוציולוגים בדרך כלל מתיימרים לנבא, אחרי עידן הקורונה אנחנו מצפים שתהיה גם עלייה בסוגיית עבירת הרכוש במדד הבא.

שאלה אחרת ששאלנו את המרואיינים שלנו, באיזה מידה אתה חש מאוים מהאלימות במקומות הבאים, כלומר רצינו לעשות פירוט איפה המקומות, זה יכול מאוד לעזור למשטרה, איפה אתה חש יותר בטוח, איפה אתה חש יותר מאוים. אז בעצם ביתי הוא מבצרי, הבית הוא המקום הכי בטוח, רק 6% מהמרואיינים חשים מאוימים בתוך הבית שלהם למרות, שימו לב בתוך היישוב הערבי, איפה שהם חיים, כ-42.2% מהציבור הערבי מודאג בתוך הבית שלו, יש לנו גם עלייה של כ-25%, כלומר קפיצה מ-31.8% ל-42.2%, זה בפועל קפיצה של 25% ברמת המודאגים. אז היישוב הוא המקום הכי פחות בטוח. כמובן יש לנו עוד ועוד מקומות שהם פחות בטוחים.

שאלנו את המרואיינים שלנו האם במהלך השנה האחרונה אתה או מי מבני משפחתך נפגע מעבירות אלימות כמו מכות, דקירות וירי. שימו לב, השאלה הזו היא מאוד מיוחדת, היא לא שאלה של עמדות, לא שאלה של תחושות, אלא הגדרנו תקופת זמן ושאלנו האם במהלך השנה האחרונה, כלומר רק בשנה קונקרטית, האם אתה או אחד מבני משפחתך נפגעתם פיזית מעבירות. זאת לא עמדה, זאת לא תחושה. כ-22%, מעל לחמישית מהאוכלוסייה הערבית נפגעה או ממכות, או מדקירות או מירי. מעל לחמישית מהאוכלוסייה הערבית נפגעה מהעניין הזה וזה אמור להטריד את כולנו, הן כחברה, הן כמקבלי החלטות.

באיזה מידה תהיה מוכן לקחת חלק במאבק באלימות בתוך היישוב שלך. תמיד אנחנו שומעים על שיתוף פעולה או אי שיתוף פעולה של הציבור הערבי בכל מה שקשור להשתתפות, ללקיחת חלק במאבק באלימות. כאן אני לא מפרט איזה סוג של שיתוף פעולה, שאלנו את השאלה הכללית, כ-50% מהציבור הערבי מוכנים לקחת חלק במאבק במידה רבה מאוד או במידה רבה, ואם ניקח גם את הקבוצה השלישית, במידה בינונית, יש לנו כ-28%, כלומר ביחד יש לנו כשלושת רבעי מהאוכלוסייה הערבית שבצורה כזו או אחרת מוכנה לקחת חלק. הנתון הזה מאוד חשוב על רקע המתיחות בין האוכלוסייה הערבית לבין משטרת ישראל, לכן הנתון הזה מעודד, חשוב מאוד לדעת איך לגייס את הציבור הערבי בכל מה שקשור לסוגיית שיתוף הפעולה במאבק הזה. זו גם סוגיה חשובה מאוד לשלטון המקומי, שגם יכול לבדוק איך ניתן לעשות את שיתוף הפעולה או האחריות. כלומר הציבור הערבי גם לוקח אחריות בעניין הזה.

איך פירשתם באיזה מידה? אמרת שלא העמקתם אז מה המרואיין צריך להבין כשאתם שואלים אותו את השאלה הזו?

אני אענה על זה ביתר פירוט בחלק של הדיון, יש לנו עוד נתונים בקטע הזה אז אני אהיה מוכן מאוד להסביר את העניין הזה.

לגבי כל אחד ממוסדות אלה, ציין באיזה מידה אתה שבע רצון מיעילות הטיפול לצמצום תופעת האלימות. ציינו מגוון רחב של מוסדות. אם תשימו לב חלק מהמוסדות הם מוסדות מדינה, חלק מהמוסדות הם מוסדות החברה הערבית. כמעט כולם מקבלים ציון כושל חוץ אולי מהמשפחה, שעברה את רף ה-50%, אבל זה עדיין 63%. בעצם כאן יש לנו חלוקה מאוד ברורה בסוגיית שביעות הרצון בין המוסדות שהם בתוך החברה הערבית לבין המוסדות של המדינה. ממשלת ישראל מקבלת ציון של פחות מ-10%, כנסת ישראל, אין לנו שינוי משמעותי בין 18' ל-19' כי בעצם כמעט שהכנסת לא תפקדה בשלוש מערכות הבחירות. יש לנו ירידה משמעותית בשביעות הרצון ממשטרת ישראל, ירידה מ-24% ל-16%, אבל מי שטיפס קצת בשביעות הרצון היא המנהיגות בתוך החברה הערבית, יש לנו עלייה משמעותית, מ-24.8% ל-37.1%, זה על רקע ההפגנות שהיו, זה על רקע התכנית האסטרטגית של ועדת המעקב, זה על רקע התודעה בכל הסוגיה של אלימות בחברה הערבית.

שים לב שאותו דבר בקשר לשלטון המקומי, הוא הולך בקו אחד עם הממשלה, עם המשטרה, עם הכנסת. השלטון המקומי, הכוונה הערבי, שהוא בחברה טובה.

אם אתה או אחד מבני ביתך תיפגעו מעבירות של אלימות, תקיפה, חבלה, דקירה, למי תפנו לטפל בעניין, למרות הביקורת, תראו עוד מעט, או העמדות כלפי המשטרה, עדיין המשטרה היא הכתובת המרכזית של הציבור הערבי. הצגנו להם משטרה, משפחה, אפנה לגורמים שיגנו עליי, אפעל בעצמי, לחברים ואחרים, אז בעצם הכתובת של הציבור הערבי היא עדיין המשטרה, כ-60% מהציבור הערבי רוצה לפנות למשטרה ואין לנו שינויים משמעותיים בין 2018 ל-2019 בעניין הזה.

שאלנו גם את המרואיינים שלנו, דרג את מידת ההשפעה שיש לדעתך לכל גורם על שימוש בנשק. הרי בעצם השימוש בנשק היא הסוגיה שהכי מדאיגה את הציבור הערבי, אז כ-93% מהמרואיינים שלנו סבורים שקלות הענישה היא הגורם המשמעותי המרכזי, וכאן הביקורת היא גם על המשטרה וגם על מערכת אכיפת החוק בכלל, שבתי המשפט נותנים עונש קל בעניין הזה. גם בעניין זמינות הנשק בחברה הערבית, הציבור סבור שהנשק בחברה הערבית הוא זמין ולכן 86.4% מיקמו את סוגיית זמינות הנשק כגורם שני בנפיצות הנשק.

האם הוגשה תלונה למשטרת ישראל על מקרי האלימות או על האיום באלימות? יש לנו שינוי משמעותי בין השנים 18' ו-19', 38.3% ב-2018 הגישו תלונה, יש לנו עלייה ל-45.2%. אז מצד אחד יש לנו עלייה, אבל מצד שני עדיין כ-55% מהציבור הערבי לא מגיש תלונה על מקרים של אלימות או על איום באלימות.

האחוז הזה הוא מתוך אלה שהותקפו, ה-21%?

כן. כיצד היית מעריך את תפקוד המשטרה בחברה הערבית בכל אחד מהתחומים האלה, הציון הגבוה ביותר הוא בכל מה שקשור לאכיפת חוקי התנועה בתוך החברה הערבית. בעצם המשטרה כנראה יודעת טוב מאוד לחלק דוחות, אבל בעניין המלחמה בפשיעה בחברה הערבית הציון שהציבור הערבי נותן למשטרה יחסית נמוך.

מידת האמון שלך במשטרת ישראל, מה מידת האמון שיש לך במשטרה, זו שאלה על עמדות. היו לנו כ-28 שאלות שקשורות למשטרת ישראל, הערכה למשטרת ישראל, אם פנית למשטרה כיצד התייחסו אליך וכו'. מפאת קוצר הזמן יש לכם את זה בדוח, אז בין יהודים לערבים יש פערים מאוד משמעותיים, אבל בין 18' ל-19' גם כן יש פער. ישנה צניחה מ-26.1% ב-2018 שהיה להם אמון במשטרת ישראל, זה ירד ל-17.4% וזה על רקע העלייה המשמעותית ברצח בחברה הערבית. גם בחברה היהודית לציבור היהודי אין הרבה אמון במשטרה, גם כן, ל-43%-42% מהציבור היהודי יש אמון במשטרה, אבל בקרב היהודים יש לנו יציבות מסוימת באמון של הציבור היהודי במשטרה, בקרב הציבור הערבי יש לנו ירידה מאוד משמעותית.

אלו הממצאים המשמעותיים ביותר. שוב, אני מדגיש, יש לכם את כל תוצאות הסקר בדוח, אפשר לעיין בספר לגבי כל הממצאים של 2018 ו-2019. תודה לכם.

ברשותך, חבר הכנסת מנסור, אני אבקש מנוהאד ורות שיתייחסו למתודולוגיה היות שהיו שאלות, כדי שנענה על זה, ממש בשתי דקות.

אתה תציג את זה עכשיו?

צריך לשמוע אותה גם מה היא אומרת לגבי המתודולוגיה לפני שמגיבים.

נכון, לכן שיציגו את המתודולוגיה ואם יישארו שאלות אז הם יענו.

רק לפני המתודולוגיה אין לכם פרק המלצות?

כן, נציג אותו בסוף, עולא תציג אותו.

נוהאד, כמה מילים על המתודולוגיה ואחר כך ניקח תגובה ראשונית מהמשטרה ואז נפתח את הדיון.

אוקיי. המדד שלנו כמדי שנה, אנחנו עושים אותו במספר יישובים ערביים כשאנחנו מחלקים אותם לארבעה, גליל, משולש, נגב, ערים מעורבות. יש לנו כ-33 ערבים לפי סולם סוציואקונומי, לפי גודל יישוב, לפי מבנה דתי, לפי דתיות, לפי עדתיות בתוך החברה הערבית. רואיינו 718 בוגרים ערבים. את המדגם לקחנו מנתוני משרד הפנים, כלומר אנשים שיש להם זכות בחירה אלה האנשים שרואיינו. מכיוון שסוגיית האלימות, העמדות כלפי המשטרה, הן מאוד רגישות בחרנו לראיין את הערבים בתוך הבתים שלהם, רואיינו 718 בתוך הבתים שלהם, ריאיון פנים אל פנים. החברה היהודית רואיינה יותר בטלפון.

אנחנו מודעים להבדלים בשיטות המתודולוגיות. בדקנו מאוחר יותר, עשינו גם סקר עמדות, בדקנו את האימפקט של הטלפון לעומת הריאיונות פנים מול פנים, לא גילינו הבדלים משמעותיים בעניין הזה, כלומר בחרנו לנו כמה סוגיות ששאלנו גם את היהודים וגם את הערבים בערבים המעורבות וראינו שהעמדות נשארו אותן עמדות והפער נשאר אותו הפער.

אני רק אגיד במשפט, צריך להבין שבקרב האזרחים הערבים כאשר בן אדם נשאל באופן טלפוני על העמדות שלו ביחס למשטרה, על תופעות של אלימות ופשיעה שמדאיגות אותו, מבלי שהוא יודע מי באמת הבן אדם שמראיין אותו, מבלי שהוא רואה אותו פנים אל פנים, הנטייה היא בעצם לייפות את הדברים ולכן החשיבות של הריאיונות פנים אל פנים.

אוקיי, הנושא הזה מוכר, רות. אנחנו נתייחס ככה, שתי נקודות לפני שאנחנו ממשיכים, אין ספק שמבחינה מדעית יש פרובלמטיות מסוימת בנושא הזה, אבל אנחנו כרגע לא נמצאים באוניברסיטה, אנחנו רוצים ללמוד נתונים.

אבל תיקפנו את זה גם כן.

אני מבין, אני לא מתווכח עם המהימנות של התוצאות. אנחנו גם לא מתייחסים למדד עצמו, אנחנו גם מסתכלים על המגמה. מצד אחד למשל אנחנו מבחינים שיש עלייה במספר או באחוז האנשים שפונים למשטרה ושרואים במשטרה כתובת, אבל מצד שני יש ירידה באמון במשטרה עצמה. זה ברור לנו, על רקע שנת השיא בפשיעה בחברה הערבית, שנת 2019, וגם המודעות לנושא הזה, מאחר שמאות הפגנות ומאות אלפי אנשים השתתפו בעשרות הפגנות בחברה הערבית אז המודעות לנושא הזה כמובן התגברה.

מי מהמשטרה רוצה להתחיל? תציג את עצמך קודם כל.

אני רב פקד יונס אבו ליל, ממנהלת החברה הערבית. חברים, בוקר טוב, בוקר טוב לכולם, בוקר טוב ליושב ראש. כמובן אני אתחיל במענה ככה ראשוני לגבי הסקר שהציג אותו ד"ר נוהאד עלי, שברמה האישית אני מאוד מעריך אותו. יש סימן שאלה גדול לגבי שאילה של 101 שאלות לבן אדם, עד כמה באמת הסקר מהימן, אבל אני דווקא נוטה לקבל את מבחן התוצאה ואם נעסוק במבחן התוצאה, כמו שאמר היושב ראש, בעצם אנחנו עוסקים יותר עם מגמה ופחות עם מספרים.

עוד סיבה שאני תומך בתוצאות הסקר, שאנחנו גם מדי שנה, משנת 2019, עורכים סקר עמדות ותוצאות הסקר, לא נחלוק על מספרים, ד"ר נוהאד מדבר על 60% שלא חשים ביטחון, אצלנו זה 30%, אבל כמו שאמר היושב ראש, פחות מעניין המספר, יותר מעניינת המגמה. אכן, אני מסכים איתך, ד"ר נוהאד, יש ירידה בתחושת הביטחון. הסקר שלנו עוסק גם בתחושת הביטחון ברמה הספציפית באזורי המגורים וגם בכלל מול משטרת ישראל, אז אכן זה באמת תואם, מול האמון במשטרה באופן כללי ושביעות הרצון באופן כללי וגם שינוי בתפקוד - - -

חברים, אפשר לפנות מקום לחברי הכנסת? יש קדימות לחברי הכנסת, מה לעשות? אנחנו נבקש אולם יותר גדול בפעם הבאה שאנחנו - - - תמשיך, בבקשה, יונס.

אני רק אחזור טיפה בקצרה מטעמי כבוד לאנשים שנכנסו טיפה מאוחר. אני אומר שוב פעם, אני מקבל את התוצאות של הסקר שהציג ד"ר נוהאד, שוב, אני ברמה האישית מאוד מעריך אותו, אני מכיר אותו מלפני. בגדול יש טיפה חילוקי דעות, גם על הסיפור של לבוא ולשאול בן אדם 101 שאלות.

עוד פרט, היית סטודנט שלי גם.

נכון.

למען הגילוי הנאות, יפה.

אמנם המספרים טיפה שונים, הוא מדבר על 60%, אצלנו זה 30%, אבל המגמה די מתאימה גם בנקודה הספציפית של שביעות הרצון וגם במדדים אחרים שהציג ד"ר נוהאד שבאמת יש עלייה וכאשר אנחנו בחנו בסקר שלנו שנערך ב-2016 את הדברים מול המשטרה בכלל וגם ברמת תחושת הביטחון ספציפית לאזור המגורים, אז ברמת המשטרה בכלל אכן יש עלייה ברמת האמון במשטרה, שביעות רצון, שינוי בתפקיד של השוטר כלפי האזרחים, ויש ירידה של 30% בתחושת הביטחון ברמה המקומית באזור המגורים ולכן אמרתי, ואנחנו מקבלים את התוצאות של הסקר, מבחינת המגמה זה די תואם.

סליחה, הסקר שלכם מ-2016?

לא, התחיל ב-2016 ואנחנו עורכים אותו מדי שנה. זה הסקר האחרון.

מה שאתה מציג זה 19' או 18'?

19'.

ב-18' בדיוק יש אותו ממצא.

אין בעיה, לגבי המגמה אתה צודק.

אני חושב שד"ר עלי התייחס, 19' הייתה שנה מאוד חשובה.

אני מתייחס ל-19', גם מה שאני אמרתי זה לגבי 2019.

חברים, בואו ניתן ליונס להשלים את הדברים ואז יהיה לנו את הזמן.

בכל אופן אם יש טענות כאלה ואחרות לגבי המתודולוגיה יש את לילך, היא תיכף תגיב לגבי זה, אני אסקור חלק מהדברים שבאמת מהרמה המשטרתית התחלנו לעשות מאז החלטה 922, שאנחנו כמובן בירכנו עליה ואנחנו נברך גם על התכנית החדשה שמתגבשת במשרד רוה"מ, נקרא לזה תכנית חדשה, 922ב', אנחנו מברכים על כל דבר שדרכו ניתן יהיה להילחם בפשיעה בחברה הערבית.

מתחילת 2016, מאז שהוקמה מִנהלת החברה הערבית, משטרת ישראל באמצעות המנהלת ביצעה המון תהליכים של מניעה, הסברה, חוסן קהילתי, נבנו תשע תחנות משטרה, מחר יש את הפתיחה של עוד תחנת משטרה ביישוב טירה, גויסו כ-500 אזרחים ערבים לשורות משטרת ישראל, נפתח ערוץ הניו מדיה שעוקבים אחריו כשני מיליון אזרחים ערבים כערוץ להידברות ישירה מול האזרח הערבי.

ברמה המבצעית אנחנו ביצענו וממשיכים לבצע מבצעי איסוף אמל"ח, אמצעי לחימה, כמובן בשיתוף פעולה ברמה המודיעינית וגם בצה"ל. היו לנו מפקדות משימתיות גם במחוז חוף וגם במחוז צפון ואנחנו ממשיכים לפעול כדי למגר את התופעות של הפשיעה במגזר הערבי.

חשוב לי לציין פה נקודה מאוד חשובה ברמה המבצעית, שזה אחוז הפענוח, שזה משהו שד"ר נוהאד לא התייחס אליו. ברמת הפענוח אני מניח שפה כולם, ואם לא כולם אז אני אדגיש את זה, הפענוח של מקרה רצח כזה או אחר, כשכמובן כל מקרה רצח אנחנו רואים אותו, כל מקרה, כמקרה מצער וכל מקרה מבחינתנו כמקרה קשה, אחוז הפענוח הוא כמעט נושק למגזר היהודי ב-2019, אחוזים בודדים, 47% מול 51%, שניהם עומדים כמעט על 50% כאשר, אני אדגיש שוב פעם, הפענוח של מקרה רצח כזה או אחר במגזר הערבי קשה הרבה יותר מהמגזר היהודי. אנחנו משקיעים המון המון מאמצים. במגזר הערבי אנשים לא מגיעים להעיד, יש תופעה של העלמת ראיות ולכן זה דורש מאיתנו פי שישה או פי שבעה כדי להגיע לפענוח ועדיין 2019 הייתה שנת השיא באחוז הפענוח של מקרי הרצח במגזר הערבי.

כאשר הנרצח יהודי הם כן משתפים פעולה ובאים ומעידים?

אני אגיב על הכול, רק תני לי בבקשה לסיים את הסקירה שלי.

- - - שם אתם מפענחים.

לא, כי אתה אומר דברים קשים, אתה אומר שבחברה הערבית יש תופעה של העלמת ראיות. זה משפט שלא אומרים ככה ב - - -

וצריך לשבת ולשתוק.

אני לא אמרתי לשתוק, אני אמרתי תנו לי לסיים ואחרי זה אני אגיב.

לא, לא.

זו הצהרה פוליטית מאשר משפט - - -

אתם באים נגד האנשים, אנשים אחראים על זה.

כשהנרצח יהודי ובתוך כפר ערבי תמיד יש פענוח ומהיר מאוד, אז מה? הערבים כן משתפים פעולה כאשר הנרצח יהודי אבל כשהוא ערבי מעלימים ראיות? מה בדיוק קורה?

חברת הכנסת עאידה, אנחנו שנינו באים מהמגזר הערבי ואנחנו חיים בתוך עולמנו ואת יודעת כמו שאני יודע שלפענח מקרה רצח במגזר הערבי זה הרבה יותר קשה ואת יודעת בדיוק מה הסיבה ואלה הדברים שאמרתי כרגע.

אל תחליט מה אני יודעת, דבר בשם - - -

אמרתי, שנינו חיים במגזר הערבי, אני לא מחליט בשבילך שום דבר.

'את יודעת', אתה לא יודע מה אני יודעת. אל תדבר בשמי.

אין בעיה, בסדר. אני יכול להמשיך, כבוד היושב ראש?

אל תדבר בשמי.

אוקיי, עאידה. תשלים, יונס, אנחנו - - -

לא, לא, זה לא מקובל. סליחה, כבוד היושב ראש.

אני אעיר לו.

אתה צריך להעיר לו שהוא לא מדבר בשמי.

לא דיברתי בשמך, חברת הכנסת עאידה.

אתה אמרת 'את יודעת'.

בסדר, אין בעיה.

ו'שנינו יודעים'. מה שאתה יודע אתה יודע, אני יודעת משהו - - -

אני יכול להמשיך, כבוד היושב ראש?

יונס, תשלים בדקה אחת, אנחנו צריכים להשלים את התשובה של המשטרה.

אין בעיה. בכל אופן כל מה שעשתה המשטרה עד עכשיו זה בעצם התשתית והבסיס - - -

אבל בכל זאת, לפרוטוקול, כבוד היושב ראש, שוב, המשפט הזה שבחברה הערבית יש תופעה של העלמת ראיות זה משפט לא מקובל מגורם - - - באופן הגורף הזה.

יוסף, חברים, בואו ניתן ליוסף להשלים. אני רוצה להעיר אחר כך על הנושא הזה.

אין בעיה. בכל אופן כל מה שעשתה המשטרה עד עכשיו זה רק בעצם התשתית. אנחנו יודעים שיש מצוקה, אנחנו מודעים למצוקה ולכן כל מה שעשתה המשטרה עד כה ובחיזוק של שלוש-ארבע השנים האחרונות זה רק הבסיס, זה רק התשתית. שינוי לא מגיע ביום אחד, אנחנו צריכים לפעול הלאה, כולל פתרון הוליסטי של עוד משרדי ממשלה ביחד, אם זה חינוך, רווחה, משפטים ותהליכים של רגולציה ואולי אפילו שינוי חקיקה והחמרת חקיקה כזאת או אחרת. אם אנחנו נשלב באמת ידיים ביחד של כל משרדי הממשלה עם פתרון אחד כולל אנחנו נצליח לחולל שינוי.

ואם אפשר רק שאלת הבהרה לדברים שהוא אמר.

אפשר.

אומר נוהאד, אם אני זוכר נכון את הנתון שלך, כמעט 70% במחקר שעשיתם אומרים שאם יהיה אירוע אלים כולל ירי הם יבואו להעיד.

אני לא אמרתי את זה.

זה מופיע, 68%.

מדברים על שיתוף פעולה, כאילו מוכנים - - -

מוכנים לקחת חלק, כן.

מוכנים לקחת חלק, אבל אתם לא פירטתם שם.

כן, לא פירטנו.

לא, לא מוכנים לקחת חלק, אלא השאלה הייתה האם יבואו להתלונן במשטרה - - -

תגיד לי איזה עמוד רק, כבודו.

בעמוד 58. אמרת, מה הסיכוי שתתלונן במשטרה אם תיפגע באלימות, הכוונה אלימות ירי וכו', ו-68%. תראה, זה נתון שעל פניו הוא נתון מאוד אופטימי ואני שואל את המשטרה, האמירה שלך לא מתיישבת עם הנתון הזה, אז האם באמת אתם מרגישים שיש נכונות פחותה ממה שמופיע במחקר שעשו?

במבחן התוצאה כן.

לא, מאחר שהוא לא דיבר על אחוזים אלא רק על תחושה, שבעה מכל עשרה זה נתון דרמטי, שמוכנים בשאלון תיאורטי שאם יקרה חס וחלילה, האם תבואו להעיד במשטרה. במציאות אני מבין שאתה נותן תחושה, אתה יכול לתת אותה בנתון קצת יותר מוחשי, זה 50% באים, 40%, 60%, 70%?

אני אמרתי 60% - - -

לא, אני שואל את המשטרה. אתה נתת נתון מדויק, 68%.

נכון.

אני רוצה לעבור ללילך. קודם כל אני מעריך את הגישה של יונס בהתחלה כאשר אמר שהוא תומך בתוצאות המחקר. אנחנו לא נמצאים בשני צדדים שכל אחד עכשיו מתחיל להתווכח על תוצאות הסקר, יש מגמה ויש מבחן תוצאה, אנחנו מכירים אותו, לכן אני גם ממליץ לך לאמץ את הגישה הזאת של המשטרה באולם ושל המשטרה בזום כדי שנוכל להתקדם הלאה ונוכל להפיק תועלת מהמחקר שנמצא בידיים שלנו.

כמובן, ואני מבקש מכולם, יש הרבה סטריאוטיפים שנאמרים, גם מסביב לשולחן הזה וגם בהקשר הכללי, לדעתי כל נתון שאנחנו מעלים פה צריך להיות נתון בדוק, במיוחד כאשר אנחנו משווים בין החברה הערבית לחברה היהודית וכו' וכו'. יש מין תחושות כלליות אצלנו ודעות קדומות ואז אנחנו זורקים משפטים פה ושם ואנחנו יודעים, בסופו של דבר בלי בדיקה של כל הדברים אי אפשר לקבוע שזו האמת שנמצאת בשטח. הנושא של הפענוח, תמיד דנו בנושא הזה מסביב לשולחן, יש בעיה. אפילו אם יש מגמה של עלייה ויש מגמה של עלייה וזאת גם גישה חדשה, במיוחד מאיתנו כחברי כנסת וממנהיגי החברה הערבית, גם אנחנו צריכים להודות כאשר יש שיפור מסוים, אמנם השיפור הוא לא משביע רצון, אבל אנחנו צריכים להודות שיש שיפור בפענוח, יש עלייה, אבל אנחנו נמצאים עדיין בקו ה-50%, זאת אומרת 50% מהפושעים ואפילו יותר עדיין נמצאים מחוץ לבתי הכלא ולשיפוט וכו'.

אז אנחנו נעבור אלייך, לילך, ואני ממליץ לך, את יכולה לקבל את ההמלצה שלי או לא, אז נשמע אותך. רק תציגי את עצמך, בבקשה.

שמי לילך, אני מתנצלת שאני לא במדים, אני בבידוד, אני ראש מחלקת אסטרטגיה ומחקר במשטרת ישראל. אני מובילה, בין היתר, זו השנה הרביעית את סקר עמדות הציבור - - - והחברה הערבית ולכן להעיר בפתיח או לקבל איזה שהיא אינפורמציה על המתודולוגיה של הסקר. אנחנו עורכים סקר בקרב 27,000 איש, לא בקרב 1,000 איש, שמתוכם 5,400 הם ערבים ולכן חשוב לי להבין את המתודולוגיה והייתי שמה כוכביות קטנות, ברשותך, ליד חלק מהנושאים המתודולוגיים, אבל נשאיר את זה בצד וכשנקבל את החומרים עצמם נוכל להתייחס בצורה יותר מדעית.

אבל לגבי המגמות, יש מקומות, גם אצלנו, שהמגמות דומות, ויש מקומות הפוך, שיש לנו עלייה בשביעות רצון ו - - - זכויות אזרח וכו', דווקא אצלנו ראינו עליות, אבל בואו נשים את זה בצד כי ברור - - - לא מתעלם ממנה, ובטח שלא המשטרה, נמצא כאן מיכאל שפשק, תת ניצב שהוביל את התכנית הזאת ואם היינו חושבים שאין בעיה לא היינו בתוך התכניות האלה ממנים את הקצינים הכי בכירים שלנו לטפל בהם.

אבל נקודה נוספת אני רוצה כן להגיד. אנחנו עשינו מחקרים אצלנו יחד עם האוניברסיטה העברית לגבי עבודת מפקדי התחנות - - - ומממצאים שעולים מתוך מפקדי התחנות עולה שהמשטרה היא בעצם המקום שבו מתנפץ עליה הגל של הקיפוח, של הפערים, של הגזענות, אם תרצו, של כל מה שקרה פה ב-70 השנה האחרונות. המשטרה היא לא הכתובת היחידה, היא בהחלט כתובת, אבל לא הכתובת היחידה - - - וחשוב לי שהשיח יהיה כזה שיבין שאנחנו חלק מהטיפול וגם חלק מהבעיה, אבל אנחנו לא הבעיה. מכאן חשוב שנתחיל להתקדם. ברגע שהדברים האלה יהיו מובנים ולא יהיו אמירות כמו שהיו מקודם, שאנחנו אלה שמייצרים סטריאוטיפים אז אולי נצליח להתקדם.

אני אשאיר את זכות הדיבור למיכאל שפשק, שהוא הוביל את התכנית המבצעית ונראה לי שתקבלו את רוב התשובות במה שאולי יש סימני שאלה כרגע.

אוקיי, אז נעבור למיכאל, אבל אני מסכים לגישה הזאת, הכתובת היחידה זה לא המשטרה, המשטרה זה אמצעי, הכתובת האמיתית מבחינתנו היא הממשלה, מבחינה מדינתית. כן, מיכאל.

בוקר טוב, היושב ראש והחברים שנמצאים בוועדה. אני חושב שלא מעט מכם מכירים אותי בגלל התכנית הרחבה שאני מוביל ובהתייחס לסקר כמובן שאנשי המקצוע יוכלו להגיד יותר טוב ממני, אבל אני יודע דבר אחד, שבכל מקום שיש בעיה ואתה מכיר בה אתה גם יודע למצוא את הפתרון לבעיה. אני חושב שמשטרת ישראל, עוד בטרם הסקר הזה, בשנים האחרונות, ייחסה לזה חשיבות רבה ויותר מזה בשנה וחצי האחרונות, בשנתיים האחרונות, לראיה הוקמה מנהלת החברה הערבית בראשות ניצב ג'מאל חכרוש שעושה עבודה מדהימה, וכולכם מכירים אותו, אני חושב שזו הוכחה לרצינות שבה המשרד לבט"פ והמשטרה רואה את הבעיה בחברה הערבית כבעיה בחברה הישראלית. כך צריך לראות את זה.

אני עצמי מוביל, למי שלא יודע, את פרויקט תכנית אכיפה ומניעה בחברה הערבית, היא מקיפה מדרום לצפון את כלל המחוזות שהחברה הערבית ברובה שוכנת בה. מתכנית על הנייר, מוועדת ההיגוי שהוקמה בשלהי 18' עד לעצם היום הזה אני והצוות שלי חורשים את הארץ במפגשים עם מפקדים, במפגשים עם נציגים ומנהיגות מקומית בחברה הערבית ללמוד יותר ויותר את - - - לצד חקר ועשייה מקצועית מעמיקה בתופעות הפשיעה או בכל מפל הפשיעה שנמצא גם בתוך החברה והחוצה לה שמשפיע על כלל החברה בישראל.

אני חושב שהתוצאות ניכרות מאוד מאוד בשטח. מצד אחד אפשר וצריך לציין את העובדה שגם תכנית בניין הכוח, תכנית החומש של המשטרה, לאור הדרישה לטיפול בחברה הערבית עוצבה תכנית מאוד רחבה שנגדעה עקב קיצוצים שהממשלה החליטה עליהם וזה המקום להציג את זה מול הוועדה, לחדש ולעשות יותר. בסופו של דבר משטרת ישראל מתקציבה עצמה בקיצוצים ממקומות אחרים הקימה חלק מבניין הכוח, הקימה מספר תחנות, שהם במימון משטרה בלבד. יש תכנית רחבה מאוד לגיוס מתוך החברה הערבית בכל רבדי החברה הערבית למעשה בשאיפה לגייס יותר.

מעבר לכך מקצועית אנחנו מיקדנו בתחום תופעות האמל"ח, האלימות, ההצתה, הסחיטה באיומים, הסכסוכים, יש עבודה מעמיקה, מקצועית מאוד, שמציפה ומקיפה את כלל התופעות. יש עשייה בלתי רגילה עם תוצאות בלתי רגילות. כשאני אומר שהאמל"ח והטיפול בחברה הערבית הוא יעד ראשון הוא יעד ראשון, הוא יעד גם בהגדרה האסטרטגית של השר לבט"פ הקודם, ואני מניח שהשר הזה, לפי מה שאני גם יודע ממספר תכניות, רואה את זה בסדר עדיפות עליונה. תחום הסחיטה באיומים. בסקר העבירות מוצפות כשהן אחת לאחת, לנו יש תכניות מול כל אחד ואחד מהגורמים הללו. נעשית עבודה אדירה ביחד עם משרד המשפטים - - - ובתחום אכיפה כלכלית כשלצד זה צריך את עזרת משרד המשפטים. יש פה מעורבות נוספת של משרדים נוספים כשבסופו של דבר במעגל השלם לא ניתן לעשות את הדברים לבד ואני מתכוון למשרדי ממשלה נוספים וצריך שתהיה התערבות נוספת - - -

מיכאל, מדי פעם הקול שלך נקטע. את מה שאתה מציג כבר שמענו מהמשטרה בישיבות שעברו. מה שרציתי רק להדגיש שבמבחן התוצאה אנחנו נמצאים במקום לא טוב. מבחינת מאמץ אנחנו יודעים ומבחינים שיש מאמץ מסוים, אבל אין ספק שעדיין לא הגענו לרמה שיכולה להשפיע על המגמה ולבלום את העלייה שאנחנו נמצאים בה. ב-2019 הייתה עלייה תלולה לפחות בפרמטר של מקרי הרצח וב-2020 אנחנו גם לקראת שיא חדש, אבל יש לנו נתונים של חצי שנה. תודה לך, מיכאל.

ברשותך, אני אסיים רק במשפט אחד, היושב ראש, אם אפשר. אני מבין מה שאתה אומר ולאור מה שעלה מקודם בהקשר של הטיפול בתיקי הרצח, גם מניסיוני בעבר כשעסקתי בעבר בתחום הזה, אין תיק רצח שלא נראה כיעד מספר אחד לפענוח ולא משנה באיזה חברה הוא נמצא ותיק רצח לעולם לא נסגר ומטופל גם שנים לאחר מכן. אבל אני חושב שבסופו של דבר אם לא תהיה ראייה כוללת מערכתית גם של הממשלה וגם המגמה שמשתקפת בסקר, האחריות של החברה עצמה, להיות אלה שיתרמו ויירתמו לטובת העניין הזה, כי בסופו של דבר יש מאפיין מאוד בולט בסקר שמדבר שהחברה הערבית רואה במשפחה כגורם המרכזי שיתרום לביטחון האישי. זה משהו שעדיין צריך לעבוד בהקשר הזה שעל כל בעיה צריך לפנות למשטרה ולא לסגור בתוך הבית וכתוצאה מזה קורים אירועים שלנו אין שליטה עליהם ואנחנו מגיעים כמגיבים ולא כיוזמים. שיתוף הפעולה איתנו יהפוך את העניין ליוזמה ולא למעורבות של תגובה בלבד. תודה.

תודה לך. חברת הכנסת היבא יזבק.

תודה, מנסור, וגם תודה לקרן אברהם ולד"ר נוהאד על ההצגה ועל המחקר המקיף והרציני והחשוב גם לנו, הוא כלי מרכזי, כלי חשוב שגם תדעו שאנחנו עושים בו שימוש וגם בנתונים שאתם מספקים לנו.

ברשותכם, אני רוצה להתייחס לחשיבות של הנתונים האלה ככלי מרכזי גם שהמשטרה יכולה להשתמש בו, במיוחד כשהאנשים והאזרחים הערביים עדיין מצביעים על המשטרה כגורם מרכזי ומכריע בטיפול בסוגיית האלימות והפשיעה בחברה הערבית. מה ששמענו לפני כמה דקות מהנציג של המשטרה שהמשטרה בעצם מחזירה את האחריות לאזרחים, מחזירה את האחריות לחברה, שהחברה הערבית היא זו שאחראית על זה שיש אלימות ויש פשיעה והיא לא מטופלת. זו טענה לא מקובלת ואני אומרת בוודאות שהיא לא מקובלת וגם לא נכונה. אני מהאנשים שמסתובבת כל היום בין האנשים בתוך החברה הערבית ואני שומעת את הצעקה שלהם ואני תמיד שואלת את האנשים: התלוננתם? נתתם עדות? פניתם למשטרה? והתשובה תמיד: כן והיא לא עשתה כלום. זו תשובה מתמשכת שאני שומעת כל הזמן.

אז אם המשטרה היא באמת רצינית ויש לה כוונות, ושמענו שלושה נציגים של המשטרה ולא שמענו שום התייחסויות למשמעויות, אנחנו כבר שנים על גבי שנים מדברים על הפגיעה באמון בין מערכת המשטרה לבין האזרחים הערבים ומוסדות המדינה והאזרחים הערבים וכל מחקר שנעשה הוא רק בא לגבות ולחזק את האמירה הזאת ובא לחזק את המציאות הזו. והמשטרה, שלושה דוברים, ואנחנו לא שמענו התייחסות רצינית למה הולכים לעשות עם הנתונים האלה. כנראה שהדבר המרכזי זה שהמשטרה תעשה סוויץ' ותבין שהיא האחראית גם על הטיפול, וגם אם יש טענה שהאזרחים לא משתפים פעולה ולא נותנים עדויות, אז אני בטוחה, כמו שכולם בטוחים כאן, במיוחד המשטרה, שיש לה את הכלים המיוחדים שהיא יכולה לפעול בעניין. ואנחנו דורשים שתשתמשו בכלים אלה במידה שהאזרחים לא משתפים פעולה, כי האזרחים הערבים הם הראשונים שרוצים להיפטר מהאלימות והפשיעה. הנתונים שהוצגו כאן, שכ-42% מהחברה הערבים לא חשים או חשים דאגה גם בתוך היישובים, זה אומר המון והם רק רוצים להיפטר מתופעת האלימות כי זה מאיים על כל אחד מאיתנו.

אוקיי. תודה, חברת הכנסת היבא יזבק. חברת הכנסת אימאן ח'טיב.

שלום לכולם. בהתחלה באמת תבורכו, גם ד"ר נוהאד וגם עולה וקרן אברהם על ה - - -

ורות.

כולם, כל מי שיש לו יד בדבר הזה, אני חושבת שזה דבר נחוץ וגם מחזק את היכולת שלנו לפנות לגורמים הרלוונטיים ולבקש טיפול מותאם ולא רק ברמה של אנחנו חושבים כך וכך, אלא ברמה שנעשה מחקר בדוק, יש בו אחוזים, יש בו תוצאות והוא מחייב גם לתת מענים לנושא הזה.

אין ספק שהנושא המרכזי בכל הסיפור הזה זה באמת הקטע של האמון בין המשטרה לבין החברה הערבית והקטע של הטיפול והאחריות שלוקחת המשטרה על נושא האלימות והפשיעה, במיוחד הפשיעה בתוך החברה הערבית. אני לא חושבת שאנחנו כחברה צריכים לקחת את האחריות עלינו ולתת כאילו – אפילו להעיד. אנחנו כולנו יודעים מה קורה לאנשים שהולכים ומעידים ואיזה דבר בחזרה במיידי הם מקבלים מאותם גורמים, במיוחד אם אנחנו מדברים על ארגוני פשע. אז למה בעצם המשטרה רוצה בכלל כאילו להוסיף למעגל הזה עוד מעגל ולהכניס עוד אנשים שהם חפים מפשע, לא מספיק שהם עדים לאלימות והם סובלים גם מהאלימות הזאת, במיוחד נשים וילדים קטנים שרואים את כל המראות הקשים האלה והמשטרה רוצה כאילו עזרה במקום הזה.

אני שוב רוצה לחזק את האמירה, למה בחברה היהודית לא מבקשים את העדויות האלה? יש היום אמצעים טכנולוגיים. כשרוצים להשתמש באמצעים טכנולוגיים אז משתמשים בהם ומפענחים ומוצאים את כל מה שצריך למצוא. אז כשמגיעים לחברה הערבית, יש את כל הפרויקט של 'עיר ללא אלימות', מלא מצלמות, למה לא משתמשים במצלמות האלה כמו שצריך ואז כל אחד שיעז לחשוב אפילו להשתמש באלימות יידע שיש פה דברים שהם נראים לעין ושאפשר להגיע במיידי לדברים ויש סיכוי וסיכון מאוד גבוה שהוא יקבל עונש על מעשיו. זה מה שירתיע את האנשים. ולכן אני חושבת שגורמי האכיפה וגם גורמי המשפט צריכים לקחת את התוצאות האלה ולשים תכנית מתאימה בהתאם לתוצאות של המחקר הזה.

תודה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב. רידא ג'אבר, מנהל מרכז אמאן. תציג את עצמך גם, שיכירו אותך.

עורך דין רידא ג'אבר, אני מנהל מרכז אמאן, המרכז הערבי לחברה בטוחה. אני אנסה לדבר גם כמנהל המרכז, אבל גם כאדם ותיק. התחושה שלי שעדיין לא מבינים את מהות התוצאות. גם החברים בקרן אברהם לא הדגישו לעומק את העלייה, יש פה נתון דרמטי שמ-2018 ל-2019 הוכפלה תחושת המאוימות של החברה הערבית בתוך המדינה. הנתון הזה הוא דרמטי כי המִנהלת של המשטרה וגם התכניות כבר שלוש-ארבע שנים נמצאות בשטח ולכן להגיד שיש ב-2019 עלייה דרמטית כזאת שהוכפלה תחושת המאוימות זה אומר שיש פה כישלון מהדהד והכישלון הזה, אי אפשר להגיד שהאחריות עליו היא בגלל שאנחנו עושים איזה שהוא מהלך וייקח לנו שנים. לדעתי יש פה פספוס של אחריות וגם פספוס של הסנטימנט של האזרח הערבי באופן העמוק ביותר כפי שהוא מוצג עכשיו בדוח הזה.

אני רוצה לספר לכם משהו אישי. לפני שבועיים שלושה הייתה חתונה ב - - - היריות ששמעתי זה לא יריות רגילות, זה לא צרור יריות שהיה, זה מלחמה. זה חתונה, מלחמה. אני מתקשר למשטרה כאזרח טוב והמוקדנית אומרת לי שיש תלונות אחרות. מתי החתונה הופסקה, מתי הירי הופסק? בשעה אחת, אחת ורבע בלילה. עכשיו, אפשר להגיד שאנחנו עוסקים באמל"ח והאמל"ח הוא בטופ של עדיפויות שלנו, אבל כאזרח אם אני שומע יום יום יריות כאלה, כמו מלחמה, תחושת הביטחון שלי, אף אחד במשטרה לא יכול לטפל בה אם הוא לא בא מיידית לטפל בה ביישוב.

יש פה מהלך מאוד רציני ועמוק. המשטרה צריכה פה לא לספר רק סיפורים, אלא להגיע לשטח. אם אזרח מתקשר ל-100 ואומר להם שיש ליד הבית שלו יש יריות באים ומטפלים. אם לא מטפלים התחושה שלי היא שהמשטרה לא עושה כלום וגם אני יודע מה המשטרה עושה. עכשיו, מדבר מישהו שכבר שומע את המשטרה אומרת, הוא מקבל הודעות מהמשטרה שתפסו פה ושם אמל"ח, אבל - - - כל התיאוריות האלה, כל התחושות האלה שרוצים לפמפם לתושבים שהכול מתחיל להסתדר, לדעתי - - - ולכן מישהו צריך לקחת אחריות ואני רוצה לסמן את האחריות הזאת, המשטרה אחראית.

אני ראיתי את הסרטון של המשטרה איך היא טיפלה בירי על השוטרים בטירה. כל הטכנולוגיה הושקעה שם. זו עבודה של משטרה. שמעתי גם את נציג המשטרה שאומר - - - אני האדם הנורמטיבי או העבריין בעצמו שיש לו גם שלוחות בתוך אותו אירוע? הם אוספים, העבריינים אוספים את הראיות האלה, להאשים את האנשים הנורמטיביים? יש פה משהו בקונספציה של המשטרה שצריך להשתנות. חבר'ה, אנחנו באותו צד, אנחנו לא לעומתיים, לא רוצים להתעמת עם המשטרה, אנחנו רוצים שאתם תעשו את העבודה שלכם והעבודה שלכם זה לכתת רגליים, זה לבוא לאירועים, זה לטפל באירועים בצורה אמיתית.

תודה לך, רידא. אני מתנצל, לא כל הדברים נשמעו פה, אנחנו לא נקיים עוד דיון בלי שהתקלה הזאת תיפתר. זאת ישיבה שנייה שאנחנו נתקעים - - -

לא שמעתם אותי?

לא, את עיקר הדברים קיבלנו, אבל היו הפסקות באמצע.

אנחנו רוצים לעבור לשלב האחרון בדיון. ניקח, יונס, תגובה ממך ואז נעבור למסקנות עם ד"ר נוהאד עלי.

ברשותך, היושב ראש, אני חייב, אולי זה יישמע לא ממש בסדר, במרכאות, שאני לוקח רק חלק מהמשפטים שהושמעו כאן, אבל כדי שאני אגיב אני חייב פשוט להזכיר, כי אומרים פה הרבה דברים ואני חייב להזכיר על מה בדיוק אני מגיב.

נאמר משפט על ידי חברת הכנסת ח'טיב שכולנו יודעים מה קורה כשהולכים להעיד. זאת אמירה גם כוללנית שלפני שתי דקות חברי כנסת מחו פה על אמירה כוללנית שלי. אז יש כאלה שמותר להם, יש כאלה שאסור להם למרות שאני, יונס, אני בן החברה הערבית, שאני יודע גם מה קורה שם בלי קשר להיותי קצין משטרה במשטרת ישראל.

חברת הכנסת יזבק אמרה שהמשטרה מחזירה את האחריות והמשטרה לא עושים כלום. אז 'המשטרה לא עושים כלום', אנחנו שומעים את המשפט הזה כבר המון המון זמן. זה משפט שפשוט קורה ואנחנו שומעים מהמון אנשים, בלי קשר מי הם ומה תפקידם. חבר'ה, אנחנו נמצאים כאן כדי לשלב ידיים ביחד, אנחנו עשינו ונמשיך לעשות ולראיה אחוז הפענוח של מקרי הרצח ב-2019 שהוא כמעט בדיוק כמו המגזר היהודי, אבל אני כבר אומר מראש, אנחנו חלק מהאחראים העיקריים לגבי מה שקורה כאן ולראיה אמרתי שאנחנו כן מאמצים את הסקר של ד"ר נוהאד והמגמה, בסקר שלנו ובסקר של ד"ר נוהאד, די דומה, אנחנו מדברים על מגמה ופחות על מספרים, ולכן עשינו עד כה, נמשיך לעשות, לא מספיק, אנחנו צריכים לשלב ידיים כדי להמשיך לעשות ולמגר את התופעה.

ד"ר נוהאד, נעבור למסקנות?

ברשותכם אני אציג את ההמלצות שלנו, אני רק לפני כן אומר שבעצם מעבר לסקר, שהוא אמנם הלב של הפרסום הזה, יש לנו גם פרקים שהם איכותניים יותר. יש לנו פרק שעוסק ביישום החלטת הממשלה 1402, שאתם התעסקתם בו בוועדה הזאת.

נכון.

יש לנו פרק שעוסק במעקב נרצחים והרוגים בחברה הערבית כתוצאה מאלימות. יש לנו פרק שעוסק במעקב שאנחנו ביצענו ביוזמות אברהם אחר המיקומים של המשרד לבטחון הפנים למסירת נשק בלתי מורשה בתמורה לאי הפללה. כך שיש גם פרקים איכותניים שנותנים תמונה רחבה יותר של תופעות האלימות, הפשיעה והשיטור בחברה הערבית.

בנוגע להמלצות שלנו, קודם כל ההמלצות שלנו נחלקות לשני חלקים מרכזיים. החלק הראשון עוסק יותר בפעילות המשטרה וגורמי האכיפה והחלק השני עוסק יותר בטיפול בגורמי העומק לתופעות האלימות והפשיעה. בחלק הראשון, בין ההמלצות שלנו קודם כל אנחנו מדברים כמובן על נוכחות קבועה ומיטיבה של המשטרה ביישובים הערביים ומדידה של עבודת תחנות המשטרה בחברה הערבית באמצעות גוף מדידה חיצוני. כמובן שתחנות המשטרה הן דבר חשוב מאוד ביישובים הערביים, אבל בהקמת תחנת משטרה אין ערובה לביטחון אישי ועל כן חשוב, כפי שדיברו כאן, באמת להראות את הפענוחים, את הטיפול בעבריינים ולבצע את העבודה בצורה שירותית ומיטיבה עם האזרחים הערבים.

מיגור הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית, מאחר שאנחנו יודעים שגורמי הפשיעה המאורגנת אחראים על תופעות של סחר בסמים ונשק ועוד תופעות שמייצרות בתורן אלימות ופשיעה. דיאלוג ממוסד בין המשטרה לקהילה, הרחבת השימוש באמצעים טכנולוגיים לצורך אכיפת עבירות. גם חברי הכנסת וחברות הכנסת דיברו על העניין הזה. וכמובן החרפת המאבק בנשק הבלתי חוקי בחברה הערבית.

בין ההמלצות להתמודדות עם גורמי העומק אפשר למנות הגברת הנוכחות של מוסדות המדינה ביישובים הערביים, פתרון בעיות התכנון והבנייה בחברה הערבית.

אוקיי, רות, זאת התכנית שאנחנו מנסים לקדם, אבל יש לי שתי שאלות ליוזמות אברהם. אחר כך אני אשאל את האורחים אם מישהו – כי תמיד יש טענות שבמיוחד נציגים מהחברה האזרחית לא לוקחים חלק בדיון, אז אם מישהו מעוניין להתערב בדיון אז שישים סימן כזה.

שתי שאלות. בקשר למדד לביטחון האישי, יש משהו מיוחד לבתי הספר, לבדוק מה קורה בבתי הספר?

המדד עצמו לא מתמקד בנושא של אלימות בתוך בתי הספר, עם זאת אנחנו כיוזמות אברהם מפעילים תכנית של הכשרות למחנכים ומחנכות בשיתוף עם עמותת 'מצמיחים' כדי להקנות למחנכים בבתי הספר הערביים את הכלים להתמודד עם תופעות של אלימות בבתי הספר ולשנות את המגמות.

אוקיי, רות, אז כדאי לשקול את זה, לבדוק מה מדד הביטחון האישי בבתי הספר.

רק תן לי להשיב על השאלה שלך. סיימנו, לא דרך עמותת יוזמות אברהם, אלא דרך עמותת אג'יאל, סקר מאוד רחב ב-42 בתי ספר על סוגיית האלימות בבתי ספר, בחטיבות הביניים ובתיכון. יש לנו ממצאים והממצאים לא פחות מדאיגים.

אוקיי, אז אתה מוזמן לישיבה שתהיה עם משרד החינוך, הם כבר העבירו לנו את התכניות שלהם, אבל אנחנו נקיים ישיבה מיוחדת עם משרד החינוך.

תודה.

יש לי עוד שאלה. כאשר אנחנו עושים השוואות בין החברה הערבית לחברה היהודית או החברה הכללית צריך גם לעשות פוקוס מה קורה בחברה היהודית בערים המעורבות. אנחנו יודעים שרמת הפשיעה ביפו, לוד ורמלה היא מהגבוהות במדינה ולכן כדאי לבדוק, לעשות השוואה בתוך החברה היהודית שנמצאת ביחד עם החברה הערבית ומה התחושות שם, אולי זה יאיר וגם יעיר מישהו כדי ש – נראה לי שאפשר מבחינה סטטיסטית להפריד - - -

מבחינה סטטיסטית יש לנו את המידע על הערים המעורבות, המשותפות. מלכתחילה אמרנו שהסקר שלנו התבצע בגליל, נגב, משולש, ערים מעורבות, כל המידע על ערים מעורבות, הן עמדות של יהודים והן עמדות של ערבים, יש לנו בקטע הזה ולכן במידה שתרצה ניתן לתת לך - - -

פשוט עלה לי דבר כזה לבדוק האם למשל החברה היהודית בלוד אחרי כל מקרי היריות ורצח, בשבוע שעבר גם השתתף ראש העיר, יאיר רביבו, אז יש כנראה שהפשיעה, אנחנו אומרים שהיא עוד תגלוש - - -

אנחנו נשמח לספק את המידע שיש לנו על הערים המעורבות.

יש לנו גם מורחב בחלק מהערים המעורבות, עומק.

אוקיי. אנחנו רוצים שבסופו של דבר המחקר הזה גם ינוצל לטובת קביעת מדיניות ולהשפיע גם על המדיניות עצמה. אנחנו נמצאים בתוך מאבק כדי לקדם את התכנית הממשלתית הרחבה. יש לי תחושה היום שאנחנו לקראת, יש כבר מסמך שהונח בפנינו, מתחילים לדון עליו, עוד מעט הוא יפורסם וכל הידע שנמצא בידינו, כל הרעיונות, אנחנו ננקז את הכול לאותו מסמך ואותה יוזמה ואנחנו מקווים שבסופו של דבר הממשלה תקבל החלטה, תתקצב אותה ואנחנו נשלים את העבודה במעקב ובביקורת ובשלב היישום.

מישהו רוצה להתערב, מהאורחים שלא התערבו עד עכשיו?

אפשר להתייחס, היושב ראש?

סליחה, מיכאל, עוד מעט, ניתן הזדמנות למי שלא התערב. אוקיי, אז ניתן לך, מיכאל, ונסיים את הדיון הזה.

היושב ראש, אני מרגיש שזה כבר דיון רביעי או חמישי שאנחנו עולים וזה סוג של משהו שחוזר על עצמו שאנחנו חוזרים על אותן תכניות שאנחנו מדברים עליהן כל הזמן ואנחנו לא רק מדברים עליהן אלא גם עושים אותן ובאופן מאוד מאוד מובהק יש פה אולי אי בהירות. האחריות של משטרת ישראל לטיפול בפשיעה ואנחנו מודעים לאחריות. אנחנו תחת פיקוח, תחת מדידה, תחת בקרה של גם גורמי בט"פ וגם גורמים חיצוניים, כמו משרד מבקר המדינה, ואנחנו מצהירים את זה ואומרים את זה וזה היעד הראשון שלנו של הטיפול בחברה הערבית על כל מרכיביה.

עולות פה התייחסויות של חברי כנסת קודמים על לכאורה באמירות שלנו אין פה לקיחת אחריות. זה לא נכון - - - ביקורת חד צדדית ומתעלמת מהאחריות האישית של המנהיגות בחברה הערבית באותה מידה, על שיתופי פעולה שאנחנו יוזמים ועושים ולפעמים נתקלים בהתנגדויות. אני חושב שאנחנו במקום אחר לגמרי, גם עם תכנית המנכ"לים, גם עם התכנית שלנו, וצריך להכיר בזה. אנחנו פה ביחד להגיע למטרה משותפת ואני חושב שעשינו צעד מאוד מאוד גדול קדימה בשנתיים האחרונות במיוחד כאשר זה עולה לדרג מדיני לטיפול. לכן אני מבקש להבהיר את זה כי כמי שמייצג פה את המשטרה, האמירות פה לא מכבדות בהקשר של ההתייחסויות או ההמלצות מה צריך לעשות. הכול נמצא בתכניות שלנו, כמעט כולם היו איתי פה בוועדות שבהן הצגנו את התכניות האלה והן מפורטות בתכנית המנכ"לים. אני מבקש לתת את ההתייחסות לעניין הזה באותה מידה, להיות פרקטיים ולקדם את זה. תודה.

אני הבנתי אותך, מיכאל. לדעתי אני עצמי מאזן את הנושאים האלה, כי ברגע שאני מדבר על אחריות, גם של המדינה על כל מוסדותיה, גם של החברה הערבית על כל מוסדותיה ועל המוסדות החברתיים של החברה הזאת, המשפחה, שמשחקת תפקיד די חשוב, אבל כאשר הדברים יוצאים ממני אז הם יוצאים מאוזנים. המשטרה צריכה להגיד: קודם כל כמובן אנחנו אחראים מתוקף היותנו משטרת ישראל, אבל אין ספק שהאחריות הכוללת היא על הממשלה, היא שאמורה ליזום, היא שאמורה לתת כלים ותקציבים ואמצעים למשטרה כדי שתשפר את התפקוד שלה וכו' וכו'. בנושא הזה, תאמינו לי שאנחנו נמצאים במקום יותר טוב מהדיונים שהיו בשנים שעברו. היום הדיונים אצלנו ענייניים, מאוזנים ואנחנו מסיימים עם המשרד לבטחון הפנים, עוברים למשרד החינוך ועוברים למשרד הרווחה וכו' וכו'. אז נותנים במה לכולם כדי גם להציג דברים וגם לענות על השאלות.

אדוני היושב ראש, לסיים את מה שאמר מיכאל שפשק.

כן, את תסיימי ואז נעבור לאורחת שלנו, פידא.

אני רק רוצה להוסיף למה שאמר מיכאל, בעיניי בצד הממצאים של הסקר - - - אבל לא משנה, בהנחה שאנחנו מצטרפים למגמות, שווה לשים גם נתונים נוספים של ייצוג האוכלוסייה הערבית בפשיעה, ייצוג האוכלוסייה הערבית בתאונות דרכים, בבריונות בכביש, הנוער שמעורב יותר, ואלה נתונים שחשוב לשים אותם דווקא לא כל כך למשטרה, אלא ליתר משרדי הממשלה. המשטרה אמונה על אכיפה, על גילוי עבירות, על הבאת עבריינים לדין, אבל לא אנחנו אלה שמייצרים את ייצוג היתר הזה של האוכלוסייה, של הצעירים, של הקטינים בתוך הפשיעה, זה משהו שצומח ממקום אחר ולא המשטרה הצמיחה אותו.

האחריות שלנו היא אחריות ברורה, דיבר עליה מיכאל ודיברתם על זה גם אתם - - - את הנתונים של הקטינים, של הנוער, איפה הם נמצאים היום ביחס לייצוג שלהם בפשיעה אל מול האחוז שלהם באוכלוסייה כדי קצת להרעיד אולי את אמות הספים, לא רק של המשטרה. תודה.

תודה לך, לילך. פידא.

שלום לכולם. תודה ליוזמות קרן אברהם על המחקר והסקר החשוב. אני רוצה כן להדגיש משהו שהחברים מהחברה הערבית דיברו על זה פה וזה מאוד חשוב ומשמעותי. בתור אקטיביסטית, בתור מנהלת ארגון בחברה האזרחית, בתור עובדת סוציאלית לשעבר - - -

תציגי את עצמך, פידא.

אנחנו צריכים להרגיש קודם כל בביטחון ואחרי זה נוכל לפעול. יש מודלים ש - - - בלי שיתוף פעולה של התושבים – אני מכירה מקרים פה בנצרת, אנשים הלכו, הגישו תלונה, לא צריך לחזור על זה ולא השתנה כלום. כל עוד העבריינים מרגישים שזה השטח שלהם והם יכולים לעשות כל מה שהם רוצים בלי שיטפלו בהם, התוהו ובוהו הזה כן באחריות הממשלה והמשטרה קודם כל.

אני מסכימה, אנחנו צריכים לקחת עוד יותר אחריות, אנחנו עוסקים כחברה אזרחית גם בחינוך הבלתי פורמלי, גם עם נשים, גם עם צעירים, לא מספיק, תמיד צריך עוד, אבל כל עוד אין ביטחון אישי אי אפשר לפעול ולקחת אחריות. אנחנו יודעים שאם יש מקרה של - - - שני מטרים מהבית שלי תופסים את החשוד ישר ובשכונה שלי יכולים לירות פה כל לילה ושום דבר - - - זה מה שצריך להתניע את כולנו.

פידא, תודה. אנחנו שוב נותנים לכם את הבמה כדי לסיים.

ממש בקצרה. קודם כל תודה לכל מי שהגיע ולקח חלק בדיון. חשוב לי להגיד את מה שהציג ניצב מיכאל שפשק, אנחנו באמת שותפים והיינו מעורבים גם בתכניות שהוצגו בפני המשטרה, אם זה בפורום אח"מ או בוועדה הבין משרדית. אני אגיד שבסקר הזה יש פרק שלם על החלטה 1402 ממקום של להנגיש את המידע, גם החלטות המשטרה לחברה הערבית, הסקר הזה הינו כלי כדי לשים את הממצאים והנתונים בפנינו ובפני מקבלי ההחלטות, בפני המשטרה, משרדי הממשלה השונים, החברה הערבית והאקטיביסטים בחברה הערבית כדי לפעול ביחד לצאת מתופעת האלימות והפשיעה בחברה. אני באמת מודה לכם.

תודה, עולא. אני מאוד מודה לכם, אני מודה ליוזמות אברהם, לא רק על הסקר הזה, אלא על התרומה שלהם לאורך שנים רבות בהרבה נושאים, אבל בנושא של מעקב ויוזמות למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, אין ספק שהם עושים מאמץ די רציני וכמובן גולת הכותרת זה הסקר הזה, המחקר של הביטחון האישי, הוא מאיר את עינינו לנושא הזה לכן נתנו במה שלמה לסקר וליוזמות אברהם ונמשיך לתת ולשתף פעולה בנושא.

ד"ר מנסור, חשוב מאוד, לכולם, לקרוא את כל הדוח, את כל הספר. יש נתונים מאוד חשובים שניתן להשתמש בהם, גם ברמה של מקבלי ההחלטות, גם ברמה של משטרה, גם ברמה של שלטון מקומי, בכל הרמות יש לנו המון מידע, נצלו אותו.

אין ספק. זאת המטרה, בסופו של דבר, כל מחקר שייושם באופן שיתרום לפתרון הבעיה.

אנחנו כמובן נעשה סיכום, אנחנו ניקח את המסקנות, נשלב אותן עם מסקנות הישיבה שעברה ונעלה אותן למליאת הכנסת כחלק מהדיון המיוחד, אבל גם נמשיך להיות בקשר עם המשרד לבטחון פנים, אמורה להיות גם ישיבת עבודה קרובה, ועם שאר המשרדים. נראה לי שבישיבה הבאה נשב עם משרד החינוך, יש להם גם תכנית מפורטת בקשר לאלימות בתוך בתי הספר, איתם גם נשתף פעולה ונפעל לקדם את הנושא.

שוב תודה לכם, המסקנות מאוד ברורות, אנחנו עדיין במגמת עלייה, אנחנו לא מצליחים לבלום את העלייה הזאת. אני רוצה להשתמש בביטוי של מגפת הקורונה, להשטיח את העקומה של הקורונה, בתקווה שהשנה נצליח להתחיל להשטיח את העקומה של הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. תודה רבה להם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:35.