פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



13
ועדת הכנסת
24/06/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 22
מישיבת ועדת הכנסת
יום רביעי, ב' בתמוז התש"ף (24 ביוני 2020), שעה 10:00

א. בקשת יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות להעברת הצעת חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 (מ/1328), מוועדת הכספים לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
2. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון - הארכת תקופת ההתיישנות), התש"ף-2020 (פ/71/23), של חה"כ אופיר כץ

חברי הוועדה: איתן גינזבורג – היו"ר
עוזי דיין
אלעזר שטרן

ארבל אסטרחן

נועה בירן - דדון

אתי בן-שמחון



הצעת חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, מ/1328

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. היום יום רביעי, ב' בתמוז התש"ף, 24 ביוני 2020.

בקשת יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, להעברת הצעת חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), מוועדת הכספים, לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

יושב-ראש ועדת הכספים, הבנתי, הודיע כי הוא מוותר, או מסכים לבקשה. על כן, נעלה את זה להצבעה.

מי בעד להעביר את הצעת החוק לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ירים את ידו?


הצבעה

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין

3 בעד. פה אחד. יעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.


חבר הכנסת טופורובסקי, אני רק רוצה שתשים לב שאנחנו התחלנו בזמן בדיוק עבורך.

אני בהלם. כל הכבוד.


















הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון - הארכת תקופת ההתיישנות), התש"ף-2020, פ/71/23, הצעת ח"כ אופיר כץ

הנושא השני על סדר היום: - קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון - הארכת תקופת ההתיישנות), התש"ף-2020, פ/71/23, הצעת חבר הכנסת אופיר כץ.

קיבלתי הודעה מחבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני אקריא אותה כלשונה.

"הצעת החוק שבנדון אושרה בכנסת בקריאה טרומית, ביום כ"ה בסיוון, התש"ף, 17 ביוני, 2020, והועברה לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה. למרות שהצעת החוק מצויה תחת סמכותה של ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מוכן שבאופן חריג היא תעבור לטיפול של ועדת הכספים לבקשת יוזם ההצעה, חבר הכנסת אופיר כץ, שהוא חבר בוועדה זו, וזו הצעת החוק הראשונה שלו בכנסת ה-23, ולכן, נעניתי לבקשתו.

לי יש שאלה. הצעת חקיקה כזאת לא אומרת שחבר כנסת שהציע צריך להיות פה?

לא, לא חייב. במיוחד אם הגיעו להסכמות.

לא חייב. ואם יש הסכמה אז לבטח, אלא אם כן, יש למישהו הסתייגות ואז אפשר לדון בה.

איך יודעים שיש הסכמה?

הנה, עכשיו הקראתי מכתב מיושב-ראש הוועדה.

מה, כי הם סגרו את זה אתמול אחר-הצהריים?

נכון.

העובדה שחבר כנסת חבר בוועדה מסוימת, זו לא עילה להעביר הצעת חוק לאותה ועדה אם היא לא הוועדה המתאימה. יש חשיבות בסדר, ולכך שהצעות חוק יילכו לוועדות המתאימות. יש שם רציפות. חברי הכנסת במשך הזמן מתמקצעים, מכירים את הצעות החוק. אז נכון, קורים מקרים שהצעת חוק לא הולכת לוועדה שמתאימה לה. אבל צריכה להיות לכך הצדקה טובה. חבר כנסת, כמובן, יכול להיות מוזמן לוועדה אחרת, גם אם הוא לא חבר בה, להשתתף בה, להביע את עמדתו לקדם את הצעת החוק שלו.

לאור העובדה שיש הסכמות, אני חושב שבמקרה הזה אנחנו - - -

זה הזמן לשלוף את - - - המנצח לגופו של עניין. אף אחד לא יודע מה זה בדיוק.

בבקשה, חבר הכנסת שטרן.

אני חושב שזו שאלה לוועדה, ולא אכפת לי שהייעוץ המשפטי או - - - חשוב, שהוא גם התייחס.

היה דיון פעמיים.

רגע, בנושא הזה?

לא.

אז בוא נסיים את הנושא.

אין לי בעיה.

מי בעד קביעה שוועדת הכספים תדון בהצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון - הארכת תקופת ההתיישנות) – ירים את ידו?


הצבעה

בעד – 4
נגד – אין
נמנעים – אין

4 בעד. פה אחד. נקבעה ועדת הכספים כוועדה.


בבקשה, חבר הכנסת אלעזר שטרן.

השאלה שלי זה ההתראות ודחיפת הנושאים לתוך סדר היום. אני חושב שאנחנו מגזימים קצת בכנסת הזאת, יותר מאשר בכנסות קודמות – ארבל בטח יודעת יותר.

היה נושא שהיה חשוב לי, כתבתי מכתב לראש הממשלה החליפי, ולעוד כל מיני, על הנושא של - מיקומה של הרשות לטיפול בנפגעי שואה, שהיא במשרד האוצר הרבה מאוד שנים.

היא עברה עכשיו למשרד לשוויון חברתי.

בדיוק. אני מקבל המון טלפונים מניצולי שואה, ואני גם מבין, אני לא בטוח שהמנהלת התפטרה כתוצאה מזה. עופרה רוס, שהיא מנהלת את זה הרבה מאוד שנים.

בעקבות המעבר היא התפטרה?

כן. ממש בעקבות המעבר.

היתרון הגדול במשרד לאזרחים ותיקים, זה שמירב כהן היא השרה. מירב כהן, לא צריכה תעודות מאף אחד, ולא ממני, אלא אכפתיות לנושא הזה. דרך אגב, אנחנו ב-2013 עוד חשבנו להעביר את זה למשרד הרווחה - עוד לא היה המשרד, וזה נפל גם כן בגלל התנגדות השורדים של אז, של פתאום אתה מעביר אותנו.

אני יודע שמי שמתנגד למעבר הזה, זה גם יושב-ראש ועדת הכספים, שהוא יש לו ניסיון בזה, וגם סגן שר האוצר. למה אני מתנגד לזה? בגלל הניצולים שאתה כאילו מטרטר – יש להם הבדל למי הם ניגשים. והדבר השני - יש כל מיני הבדלים בין מה שהאוצר משלם, לבין - - - אני לא רוצה להכניס אתכם למה שהם מקבלים. כשאתה במשרד האוצר, אתה יודע לפתור את זה הרבה יותר בקלות. המספרים מ-2013, כמובן, הצטמצמו מאוד - כאילו, מה בער לנו לעשות את זה עכשיו. עד עכשיו הסברתי למה אני מתנגד לזה.

השאלה אליך זה למה בשעה תשע, אתה עוד לא יודע שזה בלו"ז, בסדר-היום של הכנסת, ובשעה עשר, פתאום דוחפים לך את זה. היו שבעה חברי כנסת. זה נראה לי לא רציני, לא מקצועי, לא מכבד.

אני רוצה לחדד. זה כמובן לא היה בוועדה. זה היה על סדר-היום של המליאה. הנושא הזה היה על סדר-יומה של המליאה ביום שני שעבר.

נכון, והוא נפל.

הוא הוסר, הוא לא נפל. הוא נמשך על-ידי הממשלה, כי היא זאת שביקשה להעלות את זה. יומיים אחר כך, היא הודיעה שהיא מחזירה את זה. הסיפור של סדר-יום של המליאה, אגב, סדר-יום פורסם בתחילת השבוע שזה עולה על סדר היום. יש סדר-יום שלם שהנשיאות קובעת. תקני אותי, אולי את תעני, אבל אני חושב שיש ליושב-ראש פררוגטיבה להעביר בסדר-היום נושא, סעיף פה, סעיף שם, או משהו כזה.

האמת היא שמזכירת הכנסת היא הכתובת הנכונה לדיון הזה, בדרך כלל היא נמצאת פה. חבל דווקא לעשות את הדיון הזה כשהיא לא כאן. בעיקרון, מה שהיה בנשיאות, עולה באותו שבוע, כך שמבחינת הסידורים בתוך השבוע - - -

באיזה יום, באיזה מקום? מה הסדר הזה, זה כבר משהו פנימי.

זה עולה היום?

לא, זה כבר עלה והוצבע. זה חזר והצביעו על זה.

עוזי, אני אגיד לך למה זה הוסר.

זה לא חשוב עכשיו, אלעזר. זה לא הסיפור.

לא, אני רוצה להגיד לך כן.

אבל זה לא הסיפור.

מה אכפת לך עוד משפט.

כי אני יודע מה המשפט. אתה הופך את זה עכשיו לסוגיה פוליטית ולא סוגיה עקרונית שלא קשורה - - -

הוא אומר שכן.

הייתה על זה הצבעה?

כן, הייתה על זה הצבעה, בשבוע שעבר כבר.

אני רוצה להגיד לך משהו.

אני לא רוצה.

המשפט הבא יהיה משפט פוליטי.

אני לא רוצה. לא, תן לי להגיד לך.

ואתה יודע, הסוגיה העקרונית מי קורא את סדר-היום ומי משבץ אותו.

יש דרך מקצועית לערער על זה כאן? אי אפשר להביא את זה כאן להצבעה?

לא.

אני אגיד לך למה זה קשור.

עד עכשיו זו הייתה שאלה עניינית ועקרונית, ועכשיו היא הופכת לפן פוליטי.

לא, סליחה. זה מכניס את השיקולים שנכנסים לתוך זה. אל"ף, מה זה פוליטי? היי, סליחה, מה אנחנו פה. אין פוליטיקה – אין כנסת. מה זה פן פוליטי? אתה לא התכוונת פן פוליטי, אולי התכוונת קצת פן לא יפה.

התכוונתי לזה שהעלית סוגיה עניינית, עקרונית, איך מעבירים נושא מסדר-יום לסדר-יום.

מירב אמרה שלא בטוח שהיא מרוצה מהקואליציה, או שיש לה אימון ביום שישי בערב. ביום שני הורידו לה מסדר-היום את מה שעובר אליה.

וכל זה ספקולציות.

וזאת המחשבה - - -

ואחרי זה, בשביל להציג, הביאו אישה מחופשת לידה מהבית – זה סוג של עונש אולי. אבל אני לא - - - שאנחנו נתנו לה קיזוז קבוע.

ממש לא.

היא הייתה מקוזזת, כאילו היה אסור לה לבוא.

ממש לא. אם אתה רוצה ממש את הסיפור. ברגע שהודיעו שהממשלה מחזירה את זה, היה צריך שר שיציג את זה, ולא השר במליאה. היא הייתה הכי קרובה מבחינה גיאוגרפית, זה הכול. אני התקשרתי אליה.

יכול להיות.

לפעמים החיים יותר פשוטים מאשר הם נראים...

לא, מה שאמרת עכשיו זה מאוד לא פשוט, גם לך לא.

זה להגיד שלקחת אישה מחופשת לידה, ובגלל שלא היה שר שיציג משהו, הבאת מישהי בחופשת לידה מקוזזת – זה לא מכבד אף אחד, גם לא אותך.

בוא נחזור רגע לעניין הזה.

לא, אבל מירב רצתה את זה.

מה שאני שואל.

לא הבאתי אותה, שאלתי אם היא מוכנה.

לא, אין לי טענות.

היא גרה פה שתי מטר מהמקום – אז היא באה.

איתן, מאה אחוז זה לא העניין.

העסק הולך ומדרדר. כן.

איתן, זה לא העניין, בסדר. אני אומר עוד פעם, העניין הוא האם אתה חושב שזה בסדר, שזה מכבד, שזה נכון. שבשעה תשע בערב, יכניסו נושא שהיה בסדר-היום, וירד. ומה צריך להבין האדם הפשוט, החבר כנסת, הלא אינטליגנט כל כך - שאין נושא בסדר-היום. שהוא מחליט אם הוא הולך עכשיו או הביתה או לאיזו פגישה אחרת, זה לא משנה. האם זה נראה לך נכון כיושב-ראש ועדת הכנסת שאחראי בין השאר, יש לו חלק מרכזי גם בכבודו של המקום, שבשעה תשעה בערב, שיש במליאה חמישה או שבעה אנשים, אני עוד לא אומר שאתה לא מוצא שר שיעלה את זה בכלל, זאת לא הנקודה. רק אני נותן לך את זה שאין שר כדוגמה לכמה אנשים לא מרוכזים בכלל בנושאים שפתאום אתה יכול להכניס לסדר-היום. אתה יכול עכשיו לקחת נושאים חשובים, שמכל מיני סיבות הפלת אותם ביום שני, או לא העלית אותם, ולהגיד פתאום ביום רביעי בערב – היי, סליחה, יש פה שלושה ח"כים, בוא נעלה את זה – זה הדיון. עכשיו, אני באמת שואל, לאן אנחנו מדרדרים את המקום הזה. או שאתה תסביר לי, זה תמיד היה ככה, זה הנוהל, אנחנו רוצים להסתכל על זה. רוצים לבלבל את חברי הכנסת שלא יבינו על מה הדיונים. שסדר-היום לא אומר כלום – תגיד לי לאן זה הולך? זהו.

בסדר.

מכיוון שההחלטה להעלות את זה, לא להעלות את זה, לא הייתה שלי, אז אני לא חושב שאני הגורם שצריך להמשיך - - -

איתן, בסדר. אני מבין אותך.

ארבל, את רוצה להגיד על זה משהו?

שוב, אני חושבת שצריך לבדוק עם מזכירת הכנסת מה הנוהג לגבי תזוזות בתוך סדר-היום שקבעה הנשיאות ושפורסם.

אני כן אומר לך.

אז אני אגיד משהו. שיתנו לנו נייר ביום שלישי, על כל הנושאים שאושרו בנשיאות, ושנהיה בכוננות ספיגה, אולי פתאום מישהו יחליט.

אל"ף, זה מפורסם ביום שני הסיעה שלך, וגם אתה, אתה מקבל את זה בישיבת הסיעה, כי - - - עושה עבודה טובה. אתה מקבל את כל הנושאים שעולים באותו שבוע בחלוקה ימים.

כן, נכון.

אז אל"ף, ההצעה שלך להעלות ביום שלישי, אתה מקבל ביום שני – את כל הנושאים שאמורים להעלות. אז זה שדחו את הדיון מיום שני ליום אחר, בגלל איזו סוגיה, לא חשוב כרגע מה היא, ושיזיזו אותה, אז אל"ף, כמו שדיברתי בזמנו עם בועז שאמר למה מכנסים את ועדת הכנסת בכזאת - - - ביום שלישי שאנחנו נמצאים פה? זה יום כנסת. יש מליאה. חובת ההוכחה – אבל כאילו טבעי שחברי הכנסת יהיו במליאה או במשכן כאשר מכנסים את הוועדות, או כשיש מליאה ואין כנסת. יכולים להיות שינויים בסדר-היום. אגב, זה לא דבר שקורה חדשות לבקרים. זה לא היה אפילו דבר חריג, אם תרצה. זה לא דבר שקורה כל הזמן, אבל לעתים זה קורה. אני, בזמן הקצר שאני חבר כנסת, ראיתי שזה קרה מעת לעת. שינו סדר-יום, מה שהיה צריך להיות ראשון בסדר-היום, ירד למקום שלישי בסדר-היום מכל מיני סיבות.

מה שקרה שמתוך 36 שרים או כמה, לא מצאת אחד.

אז האמת, שהשר התורן שהיה פה במליאה, פשוט לא היה זמין בטלפון, ולא ידענו איפה הוא. זה מה שקרה. אגב, בסוף היו שלושה שרים במליאה. זה מה שקרה. אבל אתה מדבר ספציפית על נושא ספציפי, או על סוגיה עקרונית? אם אתה מדבר על סוגיה עקרונית, שווה לדבר עליה.

מדבר על סוגיה עקרונית.

בסדר.

אבל אתה יודע, אין סוגיות עקרוניות שאתה לא מקבל – אז בשביל להבין אותן, אתה לא מביא דוגמה ספציפית.

כן, אתה יודע, לפעמים מקרה בודד לא מעיד על הכלל...

לכן צריך לראות האם מדובר בדבר שקורה חדשות לבקרים אז אתה צודק, או שזה משהו חריג, קרה....

איתן, תשמע משהו. אנחנו, בתפילה בבוקר – אני לא אומר את זה דוגרי. לא אומר את כל החלקים. אבל בתפילת שחרית, בין ברכות השחר לפסוקי דזמרה, יש מה שנקרא "קורבנות", וזה מסתיים ב-13 כללים שהתורה הייתה נדרשת בהם, נדמה לי שרבי ישמעאל אומר. "אחד מהם, זה פרט שהיה בכלל, ויצא מן הכלל להעיד, לא ללמד על עצמו יצא, אלא על הכלל כולו יצא ללמד". למה אני אומר את זה. אתה אומר לי זה פרט, יכול להיות, שזה חד-פעמי. אבל גם יכול להיות שזה פרט שיצא מן הכלל – ללמד לא על עצמו, אלא ללמד על הכלל כולו יצא.

ואני אומר לך באמת. יש לי מכתב ליועצת המשפטית של הכנסת. אני אשלח לה את המכתב הזה. אני חושב שדווקא בגלל שאנחנו יושבים פה ככה, ואני מנצל גם את הניסיון – יושבת פה הרבה נועה, מלווה את הוועדה הזאת הרבה זמן. זה לא פוליטיקה מה ששאלתי, אתה יודע את זה.

נכון, השאלה היא נכונה.

אתה יודע מה, זה אתיקה של הפוליטיקה.

אני מסכים אתך.

גם אם זה לפי החוק מותר - - -

אני מסכים אתך. אין לי אלא להסכים. אגב, גם לעיקרון.

בסדר, אני לא אשתמש בזה. ברור לי שהרבה מאוד אנשים מהצד, מהטריבונות, לא רק חברי כנסת שישמעו את זה - - - לא התנהלות נכונה.

אני חושב שאתה צודק על כך שסדר-היום צריך להיות קבוע, להיות מתוכנן מראש, זה עושה שכל. אני כן חושב שצריכה להיות מידת גמישות למקום הזה. אתה יודע, אנחנו בכל מקרה מקום דינמי שמשפיע מאוד על מה שקורה. אבל כן אני מסכים אתך שהכלל צריך להיות – שיהיה סדר-יום, וצריך לדבוק בו, אלא במקרים חריגים.

אני אגיד לך. יש דברים שמעלים - ואנחנו מורידים ומעלים, ומעלים ומורידים, ואנחנו לוקחים את זה בחשבון. חברי כנסת אומרים רגע, אולי הם יעלו. אולי יעלה עוד נושא.

אתם בעצמכם סיפרתם - - -

זה בכלל לא היה.

לא, זה היה.

לא, סליחה. אני הייתי במליאה באותו זמן, לא באותה שעה, אבל קודם הייתי.

לא הייתה אפשרות שזה יעלה, כאילו, זה לא היה בשיח. ופתאום זה בום. דרך אגב, אתה יודע מאיפה אני יודע שזה עבר? מניצולי השואה. זהו.

בכל מקרה, גם לגופו של עניין, אם נדבר על זה, באמת, ציינת את השרה מירב כהן. אני חושב שהיא באמת מחויבת. אגב, כל הרשות עברה, כלומר, על עובדיה וכו'. מיקומה של הרשות אולי חשוב, אבל אין לי שום כוונה כמובן לא לפגוע לא בניצולים ולא בשירותים שנותנים אותם. גם את המובן מאליו צריך לומר.

אני מבין את זה. הרי שר האוצר הוא חדש, בסדר. לא מדובר פה בשמות. כן, זה לא רלבנטי. אבל אם אתה לוקח את אנשי המקצוע, כמו שאתה אומר שהם עברו, הנה, גם לא דאגו לעצמם בגלל שהם עוברים. אף אחד לא ביקש ממישהו שם להתפטר. אף אחד לא ביקש להחליף מישהו, וגם לא יבקשו להחליף מישהו. אז למה בכל אופן תשאל את עצמך הם מתעקשים? בגלל שהם חושבים שזה פוגע בניצולים.

אוקיי. יש חשש מסוים מהלא נודע. אתה יודע, כאשר העבירו את מינהל התכנון ממשרד הפנים למשרד האוצר – אמרו שזה אסון נורא. אסון נורא, מה פתאום לוקחים את מינהל התכנון שהוא האינהרנטי, שנים – 70 שנה, או לא יודע 68 שנים ממשרד הפנים ומעבירים אותו פתאום למשרד האוצר, לוקחים את כל סמכויות הדיור לשר האוצר, כי הוא הבטיח אג'נדה מסוימת – והיה צעקה גדולה. ואז, פתאום ראו – אתה יודע מה קרה בארבע השנים? זה אפילו עבד, ועבד אפילו לא רע. ועכשיו, החזירו את זה למקום הטבעי, וקמה צעקה גדולה – איך יכול להיות שמעבירים את מינהל התכנון ממשרד האוצר למשרד הפנים, למרות ש-38 שנים זה היה במשרד הפנים, רק מה - - - בארבע השנים האחרונות, בחמש השנים האחרונות – מה שאני רוצה להגיד, זו פררוגטיבה של הממשלה, כמובן באישורינו וכו'. אבל הדברים קורים. לפעמים גם כשמעבירים, פתאום אומרים שהשד לא נורא כל כך. כשהעבירו את מינהל התכנון ממשרד הפנים למשרד האוצר – אתה יודע מה, זה אפילו אולי השתפר. אני מקווה שזה ימשיך להיות טוב.

אין ספק שזה עבר פה את ההסכמים הקואליציוניים, לא משנה, ואני מניח גם בגלל מירב, אישית. אני אומר שהיה לי קצת יותר קל, לא הרבה יותר קל, אם הייתי יודע שמירב תהיה שם ארבע שנים, בסדר. כן. תתאר לך מה יקרה אם חס וחלילה, או לא חס וחלילה, קורה משהו בפוליטיקה הישראלית, וזה כבר לא בידיים שלה. ואז עוד פעם, זה כאילו או באוויר או במקום אחר. ואז אין ספק, שהיה הרבה יותר טוב למקום הזה – אמרתי קודם בכללי, זה כבר לא הדיון.

זה מקדמא דנא באוצר? מיום הקמת הרשות?

כן. אני חושב שמיומה קמה, זה לא סתם. תדע, אני אתן לך דוגמה. שער היורו, היו שנים, בסדר. יוצא שבשנים האחרונות נפגעי השואה שמקבלים ישירות מגרמניה – יש נפגעי שואה שמקבלים ישירות מגרמניה, ויש כאלה שמקבלים ממשלת ישראל. גם אלה שמקבלים ממשלת ישראל, ההסבר ההגיוני זה שהממשלה הרוויחה הרבה כסף על חשבון ניצולי השואה, כי - - - וממשלת גרמניה בנתה חברת רכבת ישראל, נמלים, חברת חשמל, לא משנה.

- - קנתה בית בצפון הקריה, - - - ראש הממשלה, היה שייך לנכדים של הסטמפלרים, המדינה השתמשה בכספם של ניצולי השואה, בשביל לקנות את הזכויות על כל הקרקע.

כן, ועכשיו מוכרים.

אבל מה שאני רוצה להגיד, אז אמרנו, נשלב, נעשה חוק. אמרו, אווי זה הוצאות. אז בא האוצר, ואמר – אוקיי, ניתן מענק ארבע שנתי - למה הוא מחלק את זה לארבע, בגלל שחלק מתים. אתה לא רוצה לתת להם בבת אחת, והמדינה תפסיד בגלל שאולי כאלה שלא ישרדו את כל הנה. אז ניתן מענק ארבע שנתי של 2,500 שקלים, שזה בסדר. כן, זה כאילו מקזז את ההפרשים. אתה יכול לעשות את זה במשרד האוצר, אתה כמעט לא יכול לעשות את זה בכל משרד ממשלתי אחר. ולכן, הם מבינים את זה הלשכה. ולכן, הם אומרים, וגם הניצולים אומרים את זה. ולכן, הם אומרים כאילו גם בגלל זה המקום שלנו. המקצוענות והאיכפתיות של מירב להקשרים האלה, היא אני חושב שתהיה קטנה. אחרי מה שאמרתי וכמובן - - -

הארגונים דיברו גם עם מירב, כי דברנו על זה אני והיא.

לא, אני דיברתי על זה איתה.

היא מאוד מחויבת. גם דיברנו עם ראשי הארגונים בהקשר הזה. ובוא נקווה, וגם נדאג שזה לא יקרה.

איתן, אם זאת לא מירב – אני עומד ברחוב...

לגבי ניצולי השואה, זה קצת תעודת עניות שבסוף מחליטים לפי המחויבות של השרה. לך תדע מה יהיה עוד חצי שנה...

נכון, זה מה שאמרתי.

אני הייתי שם את זה באוצר, בהגדרה. הוא לא יילך נגד ניצולי השואה, למרות שיש באוצר מהנערים שכבר אמרו לי לפני הרבה שנים, למה אתה כל כך משתדל, במילא - - -

בסדר, חבל...

בואו ננסה להעביר את המסר לנשיאות שיקפידו על סדר-היום במליאה.

תודה רבה. סדר-היום הסתיים. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:25.