פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
29/06/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 31
מישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט
יום שני, ז' בתמוז התש"ף (29 ביוני 2020), שעה 11:30

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 3) (הוראת שעה לעניין מינוי נאמן), התש"ף-2020

חברי הוועדה: אוסאמה סעדי – מ"מ היו"ר

סיגל יעקבי - הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי, משרד המשפטים

מיכל אלבז - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

איתי פריימן - עו"ד, לשכת עורכי הדין

בקי קשת - עו"ד, רבנים לזכויות אדם

אשר מאיר - ד"ר, פורום קהלת

ניצן רוזנברג

אסף פרידמן

אתי אפלבוים

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 3) (הוראת שעה לעניין מינוי נאמן), התש"ף-2020

צהריים טובים לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט. על סדר-היום: הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 3) (הוראת שעה לעניין מינוי נאמן), התש"ף-2020.

בזמנו, בכנסת ה-20, כשחוקקנו את החוק הגדול, יצא לי לנהל חלק מישיבות ועדת חוק, חוקה ומשפט בחוק הזה. לכן כבוד היושב-ראש הקבוע נתן לי לנהל את הישיבה היום, שהיא למעשה קשורה בחוק הגדול. אנחנו מדברים על כך שבזמנו קבענו בחוק עצמו שתהיה רשימת נאמנים שימונו ותהיה ועדה ציבורית שתקבע ותבחר את רשימת הנאמנים שימונו. זאת היתה צריכה להיות ועדה ציבורית שתעבוד לפי כללים שיקבע שר המשפטים בתקנות שיאושרו בוועדה כאן.

לצערנו, אנחנו בשנה האחרונה היינו עסוקים בשלוש מערכות בחירות ולא היתה ועדת חוקה. אני זוכר שבזמנו, כשחוקקנו את החוק ב-2018 נתנו שנה או שנה וחצי על-מנת שהחוק הזה ייכנס לתוקף ולהכין את כל התקנות וכל מה שדרוש על-מנת שהחוק ייכנס לתוקף. השאלה היא, איפה עומד העניין הזה של התקנות? למה התקנות האלה עוד לא פורסמו ועוד לא הובאו אלינו לוועדה על-מנת שנאשר את זה? מה לוח הזמנים מבחינת התקנות האלה ואישור התקנות האלה?

זה חשוב גם לי באופן אישי וגם ליתר חברי הוועדה שהיו אז. דיברתי עם חלק מחברי הכנסת ואומרים שהנושא הזה של מינוי נאמנים חדשים והזרמת דם חדש לתוך המערכת של הנאמנים זה חשוב לכולנו. לכן אני רוצה לשמוע ממשרד המשפטים. נמצאת פה גם הכונסת הרשמית, שהיום נקראת הממונה על-פי החוק.

נשמע ממיכל אלבז ממשרד המשפטים. בבקשה מיכל.

בוקר טוב אדוני היושב ראש. באמת זאת הצעת חוק טכנית שלא נועדה לשנות משהו מההסדר המהותי בחוק חדלות פירעון, אלא מבקשת להאריך בשמונה חודשים את הוראת השעה שמאפשרת מינוי נאמנים שלא מהרשימה.

בעצם צריך את הצעת החוק כי לפי החוק הנאמנים צריכים להיות ממונים מתוך רשימת הנאמנים שתגובש בידי בוועדות ציבוריות לפי כללים שקבע השר. כדי לגבש את הרשימות האלה צריך תקנות. בנובמבר 2018 שרת המשפטים דאז פרסמה להערות ציבור את טיוטת התקנות לגיבוש רשימת נאמנים. בגלל תקופת הבחירות הארוכה ובגלל שגם היתה תקופה שבה לא כיהנה ועדת חוקה, לא ניתן היה לקדם את התקנות.

בלי תקנות אי-אפשר בעצם לגבש את הרשימה. לכן, לפני שנה הכנסת תיקנה את החוק ודחתה את מועד הכניסה לתוקף של הסדר הנאמנים עד עכשיו. למעשה, מאז אותו תיקון ועד חודש מאי השנה היינו כל הזמן באיזה מצב ייחודי מבחינה פוליטית ולא היתה ועדת חוקה. לכן אנחנו מבקשים להאריך את הוראת השעה עד ה-1.3.

כמעט חודש ומשהו מאז שהוועדה הוקמה. למה זה לא הוגש לנו?

גם במשרד המשפטים היו חילופי תפקידים. יש שר שנכנס לתפקיד שלו. היו שלושה שרים בתקופה שאנחנו מדברים עליה ואנחנו זקוקים לאישור השר להביא את התקנות לוועדה. לכן זה לוקח מעט יותר זמן. ברגע שנוכל אנחנו נביא את זה.

אחרי התקנות יש עוד הרבה מה לעשות. צריך לבחור את הוועדות, שהוועדות יעשו בחינות וראיונות. זה תהליך ארוך.

נכון. בעצם חלק מהתקופה של השמונה חודשים היא לא בגלל שלא כתבנו את התקנות אלא כיוון שהתקופה הזאת נחוצה כדי לערוך את ההליך, כפי שהשר יחליט וכפי שהוועדה תאשר. זאת המטרה של האירוע הזה.

מתי את חושבת שהתקנות יובאו לוועדה?

קשה לי לומר צפי, ברגע שנוכל.

דיברתם עם השר והוא בטח מודע לזה.

השר מודע לזה. הנושא של השמונה חודשים זה משהו שמתואם עם לשכת השר. לכן לדעת לשכת השר אמורה להיות היתכנות לפעול בלוח הזמנים הזה.

אז יש לנו גם את הממונה עצמה, כונסת הנכסים הרשמית כתוארה קודם. יש לה עוד תואר היום, ממלאת מקום מנכ"לית משרד המשפטים.

גב' סיגל יעקובי. את איתנו? בבקשה, סיגל.

כמו שמיכל אמרה, אנחנו מדברים באמת בתיקון שהוא טכני במהותו ונועד לאפשר גם את התקנת התקנות וגם את ההיערכות הנדרשת, כולל כינוס אותה ועדה ציבורית בראשות שופט בדימוס, השלמת הליך המינוי ותחילת תקנות. תאריך היעד הזה הוא תאריך יעד שאפתני. אני אזכיר, אם זה מקובל וגם אם לא, שבמקור הכוונה היתה להאריך בשנה אחת ואנחנו ביקשנו לקצר את זה לשמונה חודשים מתוך אותה הבנה ואותה תפיסה שמדברת על רצון וצורך להרחיב ולרענן את רשימת בעלי התפקיד.

זה לא כל-כך טכני, כי בכל זאת הארכנו לפני שנה ועכשיו מאריכים בעוד שמונה חודשים. כמעט שנתיים שהמאגר והרשימות לא מתעדכנות. אין מינויים חדשים ואין הזרמת דם חדש לרשימות האלה. זה כן מהותי.

אני אתייחס לזה וברשותך אומר שני דברים. לגבי תאגידים, הרשימה היא ממילא לא רשימה סגורה. אף פעם לא היתה רשימה כזאת. גם הרשימה שקיימת היום היא רשימה שגובשה ברוח החוק בהתאם לנוהל שפרסמתי באוגוסט 2018. הרשימה הזאת היא רשימה נושמת, כלומר, רשימה שגם היום יכול להצטרף אליה כל מי שיראה שיש לו את הניסיון הרלוונטי, בהתאם לסוג התיקים הרלוונטי. כלומר, הרשימה בתאגידים גם היום היא רשימה נושמת. להיפך, דווקא הקמת רשימה על-פי התקנות, תייצר רשימה קבועה שיצטרכו להתקיים התנאים שייקבעו בתקנות כדי לרענן את הרשימה.

לגבי יחידים, מדובר במאגר שמלכתחילה, אם לא היה מוקם המנגנון, או עתיד להיות מוקם המנגנון מכוח החוק החדש, ממילא המאגרים האלה שקמו, בהיסטוריה שלנו היו פעילים למשך שלוש שנים. המאגר הראשון, לדעתי היה תקופה ארוכה יותר ואנחנו עדיין בתוך התקופה הזאת. על כל זה צריך להגיד, במיוחד על רקע התקופה שאנחנו נמצאים בה, הכוונה למשבר הקורונה שעשוי או עלול להביא אותנו להתמודד עם מספר גדול מאוד של תיקים. אנחנו בחנו ובוחנים את הצורך בהרחבת רשימת הנאמנים. הבעיה היא, שכל עוד לא ייקבעו המנגנונים בתקנות, לא נוכל לעשות את זה בהתאם להוראות החוק. כלומר, גם אם היתה לנו ויש לנו כוונה להרחיב את מאגר בעלי התפקיד, זה במסגרת הכללים שחלו לפני כניסת החוק לתוקף. הדחייה הנדרשת כאן היא כורח מציאות ולא רצון של אף אחד מהמשתתפים בשיחה הזאת אלא פשוט, במציאות הפוליטית שהיינו בה, שלא היתה ועדת חוקה פעילה ואי-אפשר היה להביא תקנות לאישור הכנסת, זה המצב בעצם.

מה הצפי מבחינתכם כמשרד המשפטים? כעת יש לך שני כובעים. מבחינת ממלאת מקום מנכ"לית משרד המשפטים, מה לוח הזמנים? התקנות האלה מתי יובאו אלינו לוועדה לאישור?

התייחסה לזה מיכל. אני יכולה רק לחזור על הדברים ולהגיד שהמועד של שמונה חודשים, שכולל בתוכו את כל שלבי הטיפול, כלומר, התקנות, הקמת הוועדות הציבוריות,. תהליך הפעולה שלהן והקמת המאגרים בפועל אמורים להיכנס בתוך שמונת החודשים האלה. אלה לוחות זמנים שמתואמים עם לשכת השר. מיכל תגידי לי אם אני מאתגרת מידי את המערכת, אבל אני מקווה שבתוך פרק זמן של שלושה שבועות הם יוכלו להיות מונחים על שולחן הכנסת.

עוד שאלתך ברשותך. בגלל מגפת הקורונה אנחנו רואים שהמצב הכלכלי קשה. אנחנו שומעים ויודעים, שכנראה המציאות אומרת שכנראה תהיה תוספת או גידול של תיקים, בין אם זה בפשיטות רגל של יחידים ובין אם זה חדלות פירעון של תאגידים. אם תהיה עלייה וגידול משמעותי, איך אפשר יהיה להתמודד? אולי למנות ולהוסיף נאמנים חדשים?

אני חושבת שזה יהיה כורח המציאות. אנחנו נהיה חייבים לעשות את זה, בטח אם התחזיות הפסימיות יתממשו. יהיה צורך להרחיב את המאגר. נצטרך לעשות את זה, כמובן, על-פי אמות מידה מקצועיות ושוויוניות. נצטרך לעשות את זה בלי קשר לתקנות פה שבעצם מסדירות את הקמת המאגרים על-פי החוק. המציאות יותר חזקה לפעמים גם מהחוק. אם יהיה צורך לתת לזה מענה, כמו שהזכרתי קודם כבר בדקנו את החלופה הזאת, אנחנו ניתן לזה מענה על דרך הרחבת המאגרים הקיימים.

אז צריך שינוי בחוק? היועצת אומרת שיש לכם ממילא סמכות ואז לא צריך לתקן ולהוסיף על הוראת השעה.

גם אנחנו תופסים את המציאות הזאת כך. אם יש מחלוקת, תמיד עדיף להסיר אותה ולהבהיר את הדברים, אבל גם אנחנו תופסים את סמכותנו ככזו שמאפשרת לנו להרחיב את המאגרים עד לכינון אותם מוסדות על-פי החוק החדש.

תודה רבה.

עו"ד איתי פריימן מלשכת עורכי הדין, בבקשה.

ברשותכם, שתי הערות, אחת לגוף החוק. סעיף 33(ה) מתייחס למינוי של מספר נאמנים, יותר מנאמן אחד. שמו הגבלה לשופט שזה יהיה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

אתה מדבר על החוק עצמו.

כן, אני מתייחס לסעיף בחוק עצמו. רשום שבית משפט רשאי למנות כמה נאמנים כשהדבר דרוש והוסיפו את מטבע הלשון "מטעמים מיוחדים שיירשמו". הפירוש משתמע שזה מטעמים חריגים. זה משפט שבדרך-כלל משאיר שיקול דעת מופחת. אני חושב שדווקא כולם כאן יסכימו איתי, בטח מהכונס הרשמי, שבתיקים מורכבים כמעט באופן אוטומטי ממנים יותר מנאמן אחד. יש בזה גם תועלת מבחינת התיק וגם אפילו פרנסה לעורכי הדין כי בעצם שכר הטרחה לא גדל. אותו שכר טרחה שמתחלק על-ידי שני בעלי תפקיד ולפעמים שלושה.

אני מסכים איתך. אני לא יודע אם יש נציגים של מועצת רואי חשבון. לפעמים ממנים גם רואה חשבון וגם עורך דין כשני נאמנים, כל אחד בתחום שלו. בתיקים החשובים זה חשוב וחיוני. לכן אמרנו שבתיקים מסוימים יהיו כמה נאמנים.

אני מסכים איתך לחלוטין והדוגמה היא מצוינת. בגלל זה אני אומר שאין טעם להגביל את השיקול דעת של בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו. בית המשפט רשאי למנות מספר נאמנים. הוא יודע לעשות את זה. בתיקים מורכבים הם בהחלט עושים את זה. כשמגבילים אותם מטעמים מיוחדים שיירשמו, מאלצים להגביל את שיקול הדעת של השופט. הוא מבין שברירת המחדל היא לא למנות שניים ורק במקרים מאוד מאוד מיוחדים שהוא צריך לנמק אותם.. אני חושב שחשוב מאוד להוריד את מטבע הלשון מטעמים מיוחדים שיירשמו.

אוקי. מה בעניין הוראת שעה והארכה לשמונה חודשים עד מרץ?

בעניין הזה, אדוני, לשכת עורכי הדין סבורים שבאמת הדברים נמשכו הרבה זמן. כפי שהציגה הכונסת הרשמית היו טעמים אובייקטיביים, אבל לכן הם נמשכו הרבה זמן. יש הרבה אנשים שרוצים להיות במאגר. כפי שאדוני אמר, יש כמות גדולה של תיקים שהולכת ומצטברת גם בשל התקופה. אנחנו כבר רואים כמות יותר גדולה של תיקים.

אני מבין את השיקולים האובייקטיבים של מבחן ואמות מידה, אבל להשאיר את שיקול הדעת ולהבהיר אותו בהוראת השעה, שלעורכת הדין סיגל יעקובי יש סמכות למנות. אני שם דגש על יחידים, כי אני מסכים איתה שבחברות המאגר פתוח. ביחידים יש לה את הסמכות למנות. כדי להגביל את הסמכות הזאת, זאת תהיה הסמכות רק שלה בהמלצה של מנהל/ת המחוז.

אם מנהל המחוז מוצא מישהו ראוי ושהוא עומד בקריטריונים, למשל, שנתיים-שלוש מופיע בבתי משפט בתחום חדלות הפירעון. ככה בדרך-כלל גדלים עורכי הדין בתחום חדלות הפירעון. הם מתחילים לעבוד במשרד מסוים, מופיעים שם, צוברים ניסיון. אם היא סבורה שצריכים להגדיל את המאגר ונכון להכניס אותו, אז כמובן בהמלצה של מנהל מחוז היא תהיה רשאית להכניס אותו. אני חושב שכדאי להבהיר את זה גם בהוראת השעה עצמה כדי שלא תהיה מחלוקת ושיהיה ברור שיש לה את הסמכות לעשות את זה.

ד"ר אשר מאיר מפורום קהלת.

בשיטה הישראלית בה ניהול של פירמות בתהליך פירוק ושיקום נמסר בידי אנשי מקצוע מנוסים מורשים. מדובר בעבודה סבוכה ותובענית, הקפדה על הכישורים הנדרשים, נותנת אמון לכל הצדדים, הפירמה, הנושים ובית המשפט. עם זאת, לאור ההסתגלות לכללי חדלות פירעון חדשים הוכר הצורך לתת לשופטים היושבים בדין את מירב שיקול הדעת ולאפשר להם לבחור כל מועמד בעלי כישורים דרושים לפי ראות עיניהם. על אחת כמה וכמה, כפי שסיגל אמרה, בתקופת משבר הקורונה, כשיש גל צונמי של פשיטות רגל ומחסור של ממש בכוח אדם מיומן, חיוני להשאיר לשופטים את מקסימום שיקול הדעת. לדעתנו, כפי שכתבנו בחומר רקע שמסרנו לוועדה, מתבקש באופן זמני להרחיב עוד יותר את מרחב שיקול הדעת של השופטים ולאפשר להם להורות על מינוי נושא משרה כבעל תפקיד בתהליך. כלומר, מישהו מתוך החברה, לא נאמן חיצוני, לא נאמן כלל, כפי שנהוג בארצות הברית ובמדינות אחרות.

אני רוצה לשאול אותך. אנחנו עכשיו לא דנים בחוק עצמו אלא בהוראת שעה להאריך את הוראת השעה עד מרץ 2021 בגלל שאין לנו תקנות וכל ההליך של בחירת נאמנים חדשים ורשימה חדשה לא קיים, כי לא היתה ועדת חוקה. אני מסכים שאולי יכולנו לעשות יותר מאז חוקק החוק, אבל אנחנו נמצאים היום במצב שאין תקנות ולכן אין ועדה ציבורית, אין כללים ואין בחירה.

מה העמדה שלכם בתור קוהלת רק לעניין ההארכה.

אנחנו חושבים שההארכה חיונית.

תודה רבה.

עורכת דין בקי קשת, בבקשה. בקי, המון זמן. אמרתי שבלי בקי אין חוק חדלות פירעון. בבקשה תאירי לנו.

אני רק רוצה לשאול. הנושא של התקנות ברור לכולנו למה זה התעכב כי יש מציאות שלא תלויה ברצון של אנשים במשרד המשפטים וכו'. אבל אני רוצה בכל זאת לשאול מה קורה עם כל יתר התקנות? כשהחוק הזה נחקק היה חד משמעית ברור שיהיה מכלול של תקנות שהן חיוניות.

תזכירי לנו איזה תקנות לא הותקנו ושצריכים להביא לוועדה ושחסרים בחוק?

אני רוצה לציין שני נושאים שמטרידים אותי. כל נושא האגרות והפטור מאגרות. אשמח לשמוע אם יש עדכונים פנים משרדיים, אם דברים כבר מתקדמים לקראת מענים. גם בדיון שעת חרום נקבע 1,600 שקלים. אשמח לעדכון בנושא הזה.

נושא עוד יותר חמור שמטריד אותנו מאוד זה כל הנושא של צו תשלומים, שבעצם בינתיים נקבע בנוהל פנימי. זאת סוגיה במהות החוק להבנתנו. להבנתנו הנהלים לא עולים בקנה אחד עם כוונת המחוקק וראוי זה יידון בוועדת כנסת בהקדם. אשמח לדעת אם יש מועדים צפויים ומתי זה יגיע אלינו לוועדה.

מיכל, יש לך תשובה?

יש לי תשובות לחלק מהנושאים.

שלום בקי. מאז חקיקת החוק פורסמו להערות הציבור מספר רב של טיוטות תקנות. חלק מהן, שלא היו תלויות באישור ועדת חוקה, אכן הותקנו על-ידי השר. לדעתי יש לנו מעל 160 תקנות בעניינים שהשר היה מוסמך להתקין בעצמו. גם התקנות האלה, החלק הנוסף, בעצם המתין לכך שתהינה ועדות.

מה עם התקנות שבקי הזכירה, אגרות וצו חיוב בתשלומים?

בקי הזכירה שלפני כמה חודשים עברה איזו הוראת שעה לגבי תקנות אגרות ואנחנו נמצאים כרגע בחשיבה פנימית שלנו במשרד המשפטים ואין לי כרגע עדכונים.

לגבי תקנות של דמי מחייה, יש לנו עדיין עבודה פנימית לגביהם לפני שנוכל לפרסם את זה.

הנושא של דמי מחייה דנו בו רבות וזה אחד הנושאים הכבדים שהיו במהות ובבסיס החוק. לכן אני אבקש שתעדכנו את הוועדה מה קורה עם התקנות האלה ומה הצפי של משרד המשפטים?

איך אתם קובעים את דמי המחייה היום ואין תקנות?

היא אמרה שיש צו ונוהל.

אולי סיגל תוכל להתייחס.

יש נוהל פנימי שהוא אכן לא עבר את הוועדה.

זה חשוב מאוד. אנחנו נעמוד על זה וגם נמשיך. תודה בקי, על שתי ההערות החשובות.

ניצן, בבקשה.

כמה התייחסויות לדברים שעלו. הנציג של לשכת עורכי הדין וגם סיגל ואדוני היושב ראש, דיברתם על השאלה, האם להבהיר לגבי יחידים, האם צריך להוסיף איזו הבהרה לגבי היכולת של הממונה להוסיף נאמנים נוספים על הרשימה או על האופן שבו היא עובדת היום? אנחנו מדברים על סעיף 125(ב) לחוק. היום, בנוסח שלו לפי הוראת השעה נאמר: "הנאמן ימונה על-פי אמות מידה שוויוניות שיגבש הממונה ויפרסם באתר האינטרנט שלו".

ההצעה של לשכת עורכי הדין היא כמובן אפשרית. לעמדתי, הדבר אינו נחוץ.

מה אומר הסעיף?

הסעיף אומר: "הנאמן ימונה על-פי אמות מידה שוויוניות שיגבש הממונה", זאת סיגל, "ויפרסם באתר האינטרנט שלו". נכון שהיום הרשימה הזאת היא לפי מכרז - - -

אבל בינתיים לא פורסמו כי לא ביקשו נאמנים חדשים, להן היא לא פרסמה באתר. אני רוצה לשמוע את עמדת משרד המשפטים. הבנתי מסיגל שאין לה התנגדות שאנחנו נבהיר שבתקופה הזאת של השמונה חודשים עד מרץ, אם יהיה גידול משמעותי – אינשאללה שנתבדה אבל כנראה שהמציאות הכלכלית תטפח על פנינו ויהיה גידול. אנחנו רוצים לתת מעכשיו שהממונה תפרסם את הנתונים, אמות מידה שוויוניות. בתאגידים פתרנו את זה על-ידי רשימה דינמית. כל מי שקיבל מינוי בחמש שנים האחרונות הוא כבר ברשימה הזאת. ביחידים אין ואנחנו רוצים לתת אפשרות.

הנוסח של החוק מאפשר את זה. אתה לא צריך לתקן את הנוסח של החוק כדי לאפשר את זה.

אולי נבהיר בצד?

בעיניי ההבהרה לא נחוצה. כבר היום לממונה יש סמכות לקבוע, כל עוד אלה אמות מידה שוויוניות, ואת האפשרות להוסיף נאמנים נוספים שמהם נבחרים.

סיגל, ניצן מדברת על סעיף 125 שנותן לך סמכות כבר היום בחוק שתפרסמי אמות מידה שוויוניות ולפרסם את זה באתר. אני שואל בכל זאת, אם יהיה גידול משמעותי, אנחנו רוצים להבהיר שתהיה לך סמכות ורק לך כמי שאחראית על יישום כל החוק הזה. ביחידים להכניס נאמנים שאם יש להם את ההתמחות והידע בתחום של פשיטת רגל של יחידים.

אני לא בטוחה שהסעיף המסמיך הוא סעיף 125. אני חושבת שסעיף 125 הוא סעיף שמבהיר מה הן אמות המידה שאנחנו צריכים לפעול בהן כשאנחנו ממליצים לבית המשפט על נאמנים מתוך רשימת הנאמנים שתקום, או למנות נאמנים מכוח הסמכות שלנו לגבי יחידים. הסמכות שלנו היא לדעתי, אותה סמכות שעל-פיה הקמנו את רשימת בעלי התפקיד הקודמת מכוח החקיקה הקודמת. למעשה, כל עוד לא קמו המנגנונים מכוח החוק החדש, אותה סמכות היא סמכות שממשיכה לרחף ולחול. כמו שאמרתי קודם, הבהרה היא תמיד עדיפה על פרשנות. עדיף שתהיה אמירה ברורה של המחוקק לגבי הסמכות הזאת, היא עדיפה על פני פרשנות. כמובן, כמו שאמרתי קודם, המציאות יותר חזקה מכל ואם יהיה צורך ויהיה גידול משמעותי במספר התיקים, נהיה חייבים לתת מענה כך או אחרת.

מיכל, יש בעיה?

אני גם רוצה להתייחס. באמת המינוי של הנאמן זה משהו שעשינו בהוראת השעה הקודמת. לגבי נאמנים בהליכים של תאגידים, בעצם הכנסנו לתוך החקיקה את הכללים שקבועים היום בתקנות כיוון שבית המשפט הוא הגורם שממנה והוא אין עליו מרות אלא מרותו של הדין. לכן היה צורך להגיד בחקיקה מה תנאי הכשירות. הממונה היא גוף מנהלי וחלות עליה אמות מידה של מנהל תקין. לכן לא הכנסנו קריטריונים. למעשה אני לא רואה צורך להוסיף את התוספת הזאת. אני לא רואה שיש מניעה לפעול ולדעתי גם הממונה אמרה את זה.

אני לא רוצה שאם חס וחלילה מחר יהיה גידול והיא רוצה להוסיף, יבוא מישהו ויגיד שאין סמכות. זה שמונה חודשים, אין כללים, אין תקנות ואי-אפשר להוסיף אף אחד חדש.

מצד שני, אתה לא רוצה לקבוע חובה עליה לעשות את זה.

לא אמרתי חובה.

הסמכות עצמה קיימת.

רק להבהיר. מה הבעיה להבהיר שבתקופה הזאת של עד מרץ, אם יש גידול משמעותי - - -

אבל גם אם אין גידול, יש לה סמכות. אין שום הגבלה.

אם אין גידול היא לא רוצה עכשיו להתעסק עם זה. נכון, סיגל?

נכון מאוד. צריך להבין שאם אנחנו נצא למהלך כזה. אנחנו כגוף מנהלי, כמו שנאמר, מחויבים לכללי מנהל תקין של שוויוניות, של פנייה לציבור, תהליכים שלוקחים זמן ומשאבים. אם לא תהיה ברירה ויהיה גידול, כמובן נעשה את זה. אם תהיה ברירה, אנחנו מעדיפים לחכות את אותם שמונה חודשים שיעברו ביעף ולעשות את הדברים כפי שצריך לפי התקנות שייקבעו.

זה לשיקולך.

כן, אני רוצה להכניס את זה. תכניסו סעיף ברוח הזאת, שאם יהיה גידול משמעותי שיחייב והממונה יהיה סבור שצריך להכניס נאמנים חדשים אז הוא יפעל לפי סמכותו. כמובן בתנאים של פרסום ותנאים שוויוניים, להכניס לרשימה נאמנים חדשים שיש להם ידע ומומחיות בפשיטת רגל ליחידים.

ניסחתי נכון?

נכון מאוד.

להבהיר לא מזיק.

החשש הוא שנבהיר הבהרה לא נכונה.

סיגל תודה. סיימנו, תכף נצביע על החוק.

לוועדת הכנסת הוגשה בקשה לפטור מחובת הנחה להצעת חוק זאת והבקשה אושרה. לכן אנחנו למעשה יכולים להצביע על הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית.

ניצן, תקריאי ואז נצביע.

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 3) (הוראת שעה לעניין מינוי נאמן), התש"ף-2020.
תיקון סעיף 376(א)

1. בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 376(א)(א), במקום "עד יום ט' בתמוז, התש"ף-1.7.2020", יבוא "עד יום יז' באדר, התשפ"א 1.3.2021".

נוסיף כמובן את ההבהרה שאדוני ביקש לגבי האפשרות למנות נאמנים.

תנסחו את זה ואז נניח את זה היום ונעלה למליאה.

אני מעלה להצבעה את הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 3) (הוראת שעה לעניין מינוי נאמן), התש"ף-2020, בנוסח הקריאה היועצת המשפטית עם ההבהרה שביקשתי להכניס. מי בעד?


הצבעה
אושר פה אחד.

אושר פה אחד. ההצעה תועלה היום למליאה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:43.