פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש
ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
30/06/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 18
מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידת אדמה
יום שלישי, ח' בתמוז התש"ף (30 ביוני 2020), שעה 10:00

הצעה "לדיון מהיר" - הפסקת טיפולים רפואיים לחולים פלסטינים (תיירות מרפא) והיעדר תו סגול במחסומים - של ח"כ סונדוס סאלח

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר
משה אבוטבול

סונדוס סאלח

ענבל ממן - רמ"ד תיאום אזרחי מתפ"ש, משרד הבטחון

גל אסף - רפרנט משרדים מנהליים באג"ת, משרד האוצר

נדב דוידוביץ' - יו"ר פורום בריאות הציבור, הר"י, ההסתדרות הרפואית בישראל

אלעד גודינגר - ראש תחום מדיניות ציבורית, הר"י, ההסתדרות הרפואית בישראל

רן גולדשטיין - מנכ"ל, ארגון רופאים לזכויות אדם

רוני פלי - האגודה לזכויות האזרח

נעה גלילי - רכזת פעילות ציבורית, ארגון "גישה"

קרן שחר - מקדמת מדיניות מטעם קואליציית ארגונים, ביניהם גישה ורופאים לזכויות אדם

עמליה ויזל - עמותת "בדרך להחלמה"

נירה לאמעי רכלבסקי

לאה גופר

עופרה ארגס – חבר תרגומים


הצעה "לדיון מהיר" - הפסקת טיפולים רפואיים לחולים פלסטינים (תיירות מרפא) והיעדר תו סגול במחסומים - של ח"כ סונדוס סאלח

בוקר טוב לכולם. אני ברשותכם פותחת את דיון הוועדה בנושא הפסקת טיפולים רפואיים לחולים פלשתינים (תיירות מרפא) והיעדר תו סגול במחסומים. זה בעצם דיון מהיר לבקשתה של ח"כ סונדוס סאלח. סונדוס, נפתח איתך. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. הנושא של הפסקת טיפולים בפלשתינים בתקופת משבר שהוא חוצה כל מגדרים וכל מגזרים וכל אוכלוסיות וכל מחלוקות שיכולות להיות בין בני אדם, זה דבר ונושא שהוא מאוד מאוד מדאיג אותי ומדאיג כל אדם שהוא עכשיו מוגדר כחולה ונמצא בסכנת חיים.

מטרת הדיון היום היא להציף את הנושא בסדר היום הציבורי ולהעלות את המודעות לאוכלוסיות האנשים האלה המוחלשות כי אנחנו יודעים ויודעות כמה המשבר הזה מצליח לפגוע בפגיעים ביותר וכמה הוא מעמיק את הפגיעה באוכלוסיות המוחלשות בכל העולם ובמדינת ישראל ראינו את זה בצד הפלשתיני, רואים את זה ומשלמים את האנשים בחיים.

בשבוע שעבר תינוקת ותינוק איבדו את חייהם כתוצאה מהפסקת התיאום למה שקוראים לו הפסקת התיאום, ואני חושבת שהפסקת התיאום לא צריכה להיות, להפסיק את התיאום האנושי וההומניטרי להציל חיים של אנשים אלה.

אני לא מחפשת אשמים בדיון הזה. אני לא רוצה להאשים, לא את הצד הישראלי ולא את הצד הפלשתיני ואני לא כאן כדי לחלק צל"שים ולא להעריך את העבודה של כל צד או כל גורם שהוא מתערב בסוגיה הזו. אני כאן כדי להציף את הנושא ולבחון איך אנחנו יכולים לעזור לאנשים אלה ולהציל את החיים שלהם. אני מחפשת פתרונות להציל חיים ולמנוע את המוות הבא בפתח המחסום ובתוך הבירוקרטיה והטופסולוגיה והלוגיסטיקה הכל כך מסובכת שאנשים נתקלים ונתקלים שם והם מאבדים את חייהם.

מדובר במאות ואלפי מטופלים שהם בין חיים למוות, הם בסכנת חיים, שבגלל שהופסק תיאום הם לא יכולים להכנס. אבל כשהיה מדובר בעובדים, אפשרנו להכניס עובדים פלשתינים. פלשתינים נכנסים לעבוד כאן כנותני שירות, כעובדים, המעבר והמחסום פתוח בפניהם. אבל כחולים, כמטופלים, המחסום סגור בפניהם. מדובר באנשים חולים שהם במצב בריאותי קשה מאוד, אנשים שמוכרים למערכת הבריאות, חלק מהם היה וקיבל חלק מהטיפול והיו צריכים עכשיו להשלים את הטיפול, והכי חשוב גם כן, אני אומרת לכם, וגם אני וגם היועצת שלי רוני ניהלנו בשבוע שעבר שיחות, שעות על גבי שעות עם ארגונים, עם אנשים שא. אין מקום אחד שהוא מאגד את הנתונים האלה ויש לו שליטה במספר האישורים, מספר האנשים, מספר המקרים, לאן זה מגיע, איפה הטיפול מתקדם, איפה הוא נתקע, אלה נתונים שחסרים לכל הארגונים כמעט, זה נתון ותחום שהוא לוט בערפל ממש, שאנשים מאבדים את עצמם, וארגונים מאבדים את החולים בדרך כיוון שאין בהירות בנתונים והעברת המידע בין הצדדים השונים.

האחריות היא על כולנו. במיוחד האחריות על מי שהמציא את מנגנון ההיתרים והאישורים הקשה והמכשיל במקרה הזה. אני לא פוטרת אף צד מהאחריות על האנשים האלה, אני כאן לחפש פתרונות איך להציל אותם, איך לאפשר להם להכנס ולקבל את הטיפול שמגיע להם.

אני רוצה להקריא לכם את התקנה שלא אנחנו ממציאים, שזה הממשלה: נוהל הנפקת היתרים לתושבי רצועת עזה לטיפולים רפואיים מאוקטובר 2014 קובע כי "הבקשה תאושר במקרים רפואיים בהתאם למדיניות התנועות העדכנית לאותה עת, ובעת שאין הטיפול זמין ברצועה ואין מניעה ביטחונית או אחרת פרטנית. במידה וקיימת מניעה ביטחונית לכניסת התושב על פי גורמי הבטחון, הבקשה תסורב ותיסגר בהתאם להנחיות המפקד הרלוונטי" אלה אנשים שלא מהווים שום איום בטחוני, אנשים שנלחמים על החיים שלהם, נאבקים על הזכות המובנת מאליו, הפשוטה, על הזכות שלהם לקבל טיפול ולהציל את החיים שלהם. תודה.

תודה רבה ח"כ סונדוס. אני רק אומר כדי שיהיה ברור כבר בראשית הדברים, מי שהפסיק את התיאום זו הרשות הפלשתינית, צריך לומר את זה. למרות שאנחנו נמצאים בדיון כאן, זה לא מוריד מהחשיבות ומהרצון שלנו לתת את הסיוע, ככל שניתן. ההשוואה בין הנושא של טיפולים רפואיים לבין הפועלים, אני רוצה להזכיר לכולם, גם משום שהייתי שותפה בתהליך של הכנסת הפועלים הפלשתינים, גם בזה אנחנו דואגים לרשות הפלשתינית, כי בכך שאנחנו מכניסים הנה את כל אותם פועלים אנחנו דואגים לפרנסה ולהשאיר אותם מספיק יציבים כלכלית, ועשינו הרבה מאוד צעדים שיאפשרו להם להיות כאן ולקבל את הכסף ישירות לחשבון הבנק שלהם, מה שלא קרה לפני כן, ואיפשר להם להיות בראש שקט והמשפחות שם יכלו להישאר בראש שקט מהבחינה הזאת שבאמת הכלכלה שלהם לא תיפגע. אז כשאנחנו עושים צעדים כאלה, אלה צעדים של win-win, זה לא כי כשהם נכנסים לכאן לתת שירותים זה בסדר ולעניינים רפואיים זה לא. חשוב לי לומר את הדברים, כדי שכשאנחנו ננהל את השיח כאן לגבי נושא של טיפולים רפואיים, ננהל אותו בידיים נקיות ובאמת בנפש חפצה כדי לראות איך אנחנו עושים כל מה שניתן כדי להציל חיי אדם מחד, אבל לא לשפוך את התינוק עם המים מצד שני.

אני רק אומר בעוד משפט, נכון שזה אפילו לא פופולארי להגיד את זה, אבל אני לא יודעת עד כמה אתם יודעים, מדינת ישראל עזרה מאוד לרשות הפלשתינית ובכך אנחנו תמיד עם הפנים לשכנות מבחינת כל הנושא של התמודדות עם הקורונה, אגב, גם מתוך תפישה שאם שם תהיה התפשטות זה יגיע אלינו ולהיפך. זאת אומרת, יש אינטרס משותף לראות איך בולמים את זה. אז חשוב לי שזה יהיה רוח השיח ומפה ננסה עכשיו לבדוק איך אנחנו יכולים לעשות את הכי טוב שאנחנו יכולים למען הצלת חיים ולא משנה מאיזה צד זה.

ברשותך, לדבר על ראש שקט בעזה, זה לא אותו, לחיות בראש שקט במדינת ישראל. לא יודעת כמה אנשים שם בלי אינטרנט, בלי מים, בלי חשמל, בלי גישה לאינטרנט יכולים להיות בשקט, גם אם הם עובדים במדינת ישראל. לגבי זה שמדינת ישראל עוזרת לפלשתינים למנוע את התפשטות נגיף הקורונה, זה בגלל שישראל לא רוצה שזה יעבור אליה, לא רק כי היא רוצה עכשיו להגן על הפלשתינים.

זה מה שאמרתי, וזה בסדר גמור. זה win-win.

אני לא רוצה להפוך את הדיון לפוליטי בטחוני, כי אם אנחנו רוצים לדבר על הפסקת התיאום, מה שנקרא התיאום הביטחוני, זה לא הצד שהתחילה אותו הרשות הפלשתינית, זה כתגובה לכל מהלכי התכנון הסיפוח, אני לא שם, ואני רוצה לקחת את הדיון למקום האנושי וההומניטרי.

ח"כ סונדוס, אין טעם לפתוח את זה. אני הצגתי את הדברים משום הדברים שאת אמרת ומשום שחשוב לי שננהל דיון ענייני ולא ניכנס לכל הסוגיות האלה, אבל חשוב שהדברים ייאמרו, שהעובדות יהיו כאן, אחר כך שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה עם הפרשנות שלו. חשוב לי שיהיה ברור שהדיון הזה מתמקד אך ורק בצורך שלנו והרצון שלנו להציל חיי אדם וזה לא משנה מאיזה צד של הגבול הם נמצאים.

גם החובה - - -

בבקשה. ח"כ אבוטבול.

בוקר טוב לכולם. אני חושב שהדיון שגב' סונדוס סאלח ח"כ, הביאה לכאן הוא דיון חשוב מאוד. אנחנו כעם היהודי חייבים להביט קדימה בשני מישורים. קודם כל כי ההלכה היהודית דורשת מאתנו לדאוג לשלומם ולרפואתם של כל בני האזור, ולא משנה יהודי או לא יהודי, זה הלב והחמלה היהודית, כך חינכו אותנו, וזה דבר טוב. דבר שני, אני גם אינטרסנט. האינטרסנט שלי אומר אולי יום יבוא וגם יבוא השלום. אני לא יודע מה זה, אבל אם הוא יבוא, הוא יבוא גם בגלל מקרים מהסוג הזה, שאחד משתף פעולה עם השני בדברים כאלה הומניטריים. לכן אני באמת חושב שבאמת הדיון הזה חשוב.

עם כל זה, אני גם אגיד עוד משפט אחד, ובנושא הזה את חייבת להסכים איתי כפי שאני מסכים איתך, שצריכים שהדברים יהיו ממש מסודרים, מקצועיים בצורה הטובה ביותר. היו כמה מקרים, ואני אומר את זה בצער רב וביגון מאוד כואב, שהדברים נוצלו לצערנו על ידי כל מיני גורמים עוינים ובתוך האמבולנסים, בתוך בתי החולים הכניסו כל מיני כאלה גורמים ששונאים את מדינת ישראל ופעלו נגד, אני אומר בצורה הכי עדינה, כל מיני מחבלים שהוכנסו במסווה של כאילו חולים. אני לא מדבר על עכשיו, אני מדבר על תקופות עברו, ואחרי זה התגלו הדברים האלה וזה יצר לנו המון מבוכה. כי כשאנחנו נותנים לדוגמה לאמבולנס לעבור, מאמינים שזה רק אנשי אמבולנס, ופתאום משתלט על זה מחבל, על אותו נהג, ואומר לו 'אדוני תכניס אותי פה ואם לא אז אני...' לא יודע בדיוק איך זה מתפתח, אלה דברים שאחרי זה גורמים להרבה בלגן וחוסר אמון. אבל לא פה הנקודה - - -

אנחנו לא נכנסים לסוגיות האלה, יש הרבה מה להרחיב בהן, אנחנו נישאר במקום הבריאותי.

אני אסכם את דבריי. לכן אני אומר, הדיון שאת מעלה הוא דיון מצוין ואני חושב שכולם מחויבים בו ואני מאחל ששיתוף הפעולה שנעשה בין ישראל לבין הרשות בנושא זה יהיה שיתוף פעולה פורה. אגב, זה לא קשור לקירבה. אני שמחתי לשמוע שלפני כמה ימים אמר ראש הממשלה שיש גם שיתופי פעולה גם עם סעודיה ועם כל מיני מדינות אחרות שלא קרובות אלינו, כלומר זה לא אינטרס רק של התפשטות. אפילו גם מדינות שאין להם שום גבול איתנו, כי רואים בזה דרך מסוימת לשתף את כל העולם בבעיה הזאת כי זו בעיה של כולם. תודה רבה.

תודה ח"כ אבוטבול. אשמח לשמוע את ענבל ממן מהמתפ"ש.

בוקר טוב. קודם כל אגיד שזה פחות נוגע לקורונה, זה יותר קשור להפסקת התיאום. אגיד שבתקופת הקורונה אושרו אלפי בקשות לטיפולים בישראל ופה אני אפילו לא מדברת על מזרח ירושלים ועל המעבר שאנחנו נותנים לעזתים להגיע לטיפולים באיו"ש. זה אנחנו אפילו לא לוקחים בחשבון. אנחנו מדברים נטו על טיפולים בישראל. מה זה טיפולים בישראל? נעשה סדר ונתחיל עם תושבי איו"ש, הם מקבלים טיפולים רפואיים באיו"ש, יש להם את המענה הרפואי. במידה שהם רוצים לצאת לטיפולים בבתי חולים במזרח ירושלים, גם את זה הם יכולים לעשות ואין שום בעיה, והם מקבלים היתרים ליציאה הזו.

כולל היום?

במידה שאין להם מענה בבתי חולים במזרח ירושלים, הם יכולים לצאת לבתי חולים בישראל, ופה רק במקרה הזה, נדרשת התחייבות כספית של הרשות הפלשתינית. לא מדובר פה בעצם באיזה שהוא סכום עתק, זה בעצם פלשתיני שרוצה לצאת לטיפולים כאלה צריך שיהיה לו את הביטוח הרפואי של הרשות וככה זה עובד, בצורה מסודרת, אגב, כמו כולנו, עם ביטוח רפואי.

חשוב גם לומר שלגבי עזתים, עזתים שרוצים לצאת לטיפול רפואי באיו"ש עוברים את האבחון הביטחוני ובדיקה של הטפסים, אבל אין פה עניין של התחייבות כספית כי זו בעצם אותה רשות פלשתינית. כנ"ל לגבי מזרח ירושלים, ורק במידה שהם יוצאים לטפולים בישראל, גם כן אז נדרשת ההתחייבות הכספית.

אני אגיד מה המצב כיום. מבחינת איו"ש מועברות אלינו בקשות למרות הפסקת התיאום, מועברות אלינו בקשות גם דרך יחידות השטח שלנו שנקראות מת"קים, ויש לנו 8 כאלה ברחבי איו"ש, מג'נין בצפון ועד חברון בדרום הגיזרה. אנחנו מקבלים בקשות גם דרך האתר שלנו 'אל מונאסק' וגם מתבצעת עכשיו עבודה להרחבת האופציות לקבלת בקשות של פלשתינים דרך אפליקציה, שהיא אישית והרבה יותר נוחה למשתמש. בנוסף יש לנו את מוקד הפניות של המינהל האזרחי, שהוא מקבל גם כן בקשות, ויעידו ארגונים שפונים אלינו עם טפסים של תושבים. אותו דבר אגב לגבי מת"ק עזה. מת"ק עזה כרגע מקבל בקשות, אמנם אי אפשר לגשת אליו פיזית, התושב לא יכול להגיע פיזית אל היחידה, אבל כן מעבירים בקשות במוקד הפניות של המת"ק והפניות האלה מטופלות. ממש בימים אלה וברגע זה ממש יש בקשות שמועברות לאבחון שב"כ ויש בקשות שמטופלות ויש היתרים רפואיים שמונפקים, ואלה לאיו"ש ולמזרח ירושלים.

אנחנו כן צריכים להגיד, הפסקת התיאום נעשתה על ידי הרשות. הם יכלו להשאיר את ההתחייבויות הכספיות לטיפולים הרפואיים, הם לא עשו את זה. אני אגיד עוד דבר, במקרים רפואיים מצילי חיים, זאת אומרת אם אנחנו רואים באמת מצב שבו המצב הוא קריטי, מאושרים טיפולים רפואיים בישראל ואפילו הרבה פעמים גם תיאומים כאלה של העברות של אמבולנסים בין האזורים ולישראל, גם ללא התחייבות כספית. אז את זה צריך להגיד וחשוב, במצבים שהם באמת מצילי חיים וברגע שאנחנו יודעים מזה כמובן, אנחנו לא מתעסקים, אנחנו מיד מתאמים. וזה קורה לאחר בדיקה מאוד קצרה. חשוב להגיד שאין לנו עם מי לדבר בצד השני, הרבה פעמים העבודה שלנו היא באמת קשה יותר כי אנחנו צריכים להבין לפי טפסים ולפי כל מיני מידעים שמגיעים מכל מיני כיוונים, מה המצב הבריאותי של הבנאדם. אנחנו נוכל הרבה יותר לעזור כמובן כשיהיה לנו תיאום.

ענבל, רק כדי לחדד, כל מה שאת דיברת עליו עכשיו, גם בהתחלה מבחינת היכולת שלהם לקבל טיפולים רפואיים באיו"ש והגשת בקשות מיוחדות למי שרוצה לקבל את זה בתוך ישראל, זה קורה גם היום. נכון? כל מה שתיארת עכשיו קורה היום?

בוודאי. אני מדברת על המצב היום.

אוקיי. למרות חוסר התיאום ולמרות הכל, למעט אותם מקרים שנדרשת התחייבות כספית, ושוב, לא כשמדובר במקרים שהם באמת חירום ואז אתם מכניסים גם בלי התיאום ובלי ההתחייבות.

בדיוק. אני אפילו לא מדברת על הקורונה, לפני הפסקת התיאום עדיין כשהייתה הקורונה, יצאו לישראל אלפי תושבים פלשתינים לטיפולים רפואיים. זה פשוט התחיל מהפסקת התיאום. זה היה הטריגר.

ח"כ סונדוס בבקשה.

למרות שהפניות אומרות אחרת, שאין את ההקלות האלה שאת מתארת אותן, אבל אני אשמח להביא לך אחרי הוועדה רשימה של אנשים שמוגדרים במצב מסוכן, אם את אומרת שיש את ההעברה אפילו בלי התיאום, ואם אתם מרגישים שיש משהו חירום, ובמצב מסוכן, אז אתם מעבירים אפילו מבלי לבדוק את כל הבירוקרטיה והלוגיסטיקה שאנשים נופלים שם. אני שמחה אם זה כך, אז את מאשרת שאעביר לך רשימה של פניות?

חירום זה אם הוא עומד למוד תיכף, אם הוא קיבל התקף לב. לא אם הוא שבר רגל.

כן. יש לנו רשימה. את מאשרת להעביר לך אותה?

אני מדברת על באמת מצבים של חירום, שיש סכנת חיים. אני לא מדברת על מקרים שצריך לצאת לדיאליזה בישראל לסדרת טיפולים.

כן, יש לנו כזו רשימה.

של מה? יש לכם רשימה של אנשים שקיבלו התקף לב לפני שבוע והם מחכים עכשיו?

לא, אנשים שהם בסכנת חיים, שהם עשו או השתלות או שעכשיו הם צריכים לעשות השתלות, או שהם עוברים התקף לב.

עוברים התקף לב זה חירום וזה מעכשיו לעכשיו. היא אומרת לך, צריך לעשות סדר. עם כל הכבוד, וגם יש גבול כמה אפשר לזרוק את הכל למקום שנוח לזרוק אותו אליו.

אני שואלת אותה. היא - - -

היא אמרה משהו שהוא חירום, שהוא מסכן חיים כן. משהו - - -

- - - את עונה במקומה?

אני עונה מתוך מה שהיא ענתה.

אבל היא תענה לי, אני רוצה שהיא תענה לי.

ח"כ סונדוס, אני מנהלת את הדיון ואני חוזרת על הדברים שלה, ואם אני טועה, ענבל, תתקני אותי. כשמדברים על חירום זה בנאדם שמקבל עכשיו התקף לב או שקורה משהו שהוא בין חיים למוות בשעה הזאת. אם יש לך פניות מלפני שבוע הוא לא היה בין חיים למוות באותה שעה. זה שאנחנו מגדירים חירום, לא אני רופאה ולא את רופאה וגם לא ענבל רופאה ואנחנו מקבלים מן הסתם את הדברים בצורה מקצועית. זה לא בא לדלג על הנושא של התיאום וההתחייבות הכספית. גם במדינת ישראל אזרחים ישראלים צריכים התחייבות כספית. אז אני לא באה עכשיו לפתור את כל הצרות של הרשות הפלשתינית ולנסות להיות יותר צדיקה מהאפיפיור כלפי התושבים הפלשתינים מאשר אלה שצריכים לקחת עליהם אחריות. ולמה אני אומרת את זה בצורה כזאת? כי אנחנו חושבת שהרבה מאוד פעמים אתם קצת מתבלבלים, אנחנו צריכים לראות איפה אנחנו שמים את כובד המשקל. יש את הדברים שבהם מדינת ישראל יכולה לקחת את האחריות, וכמו שמספרת ענבל, גם היום כשאנחנו יושבים כאן עדיין אנשים נכנסים ומקבלים שירות על ידי ישראלים. אם זה באיו"ש ואם זה במקרים אחרים בתוך ישראל. זה צריך להפנות גם לשם ויש לכם את הקשר איתם כדי להגיד גם להם 'חברים, תתנערו, מדובר בחיים של אנשים שנמצאים תחת אחריותכם'. אם מעבר לזה יש לך שאלה בשמחה רבה, ענבל עוד פה לענות.

לגבי האתר, זה אותו אתר שהעליתם אותו אתמול בצהריים? מינהל אזרחי אגף כלכלי מינהלי אזרחי לתיאום הפניות?

לא. אתר אל מונאסק זה אתר שכבר קיים כמה שנים, יש לנו מוקד פניות שכבר קיים לפחות שנה וזה מוקד שבעצם אנחנו יכולים לקבל פניות גם מארגונים, גם מתושבים פרטניים, אפילו כאלה שרוצים להסיר מניעה. יש כל מיני דרכים ליצור איתנו קשר, גם בהגעה פיזית למת"ק, אם זה באיו"ש. יחידת השטח.

אבל הם מדווחים שאין את האפשרות להגיע פיזית ולבקש שם בעזה את התיאום הזה, או את האישורים. אתם עובדים שם באופן פיזי עם האנשים?

יש לנו חלון קבלת קהל, אנחנו עובדים בהתאם להנחיות משרד הבריאות, אבל כן מקבלים קהל. אני מבינה שיש אנשים שלא יכולים להגיע פיזית, זה נכון, אבל יש קרוב משפחה שיכול להעביר את הטפסים, יש אפשרות לפנות אלינו למוקד פניות, יש טלפון, יש מיילים, אנחנו לא אטומים. אנחנו מבינים, גם בימי הקורונה אנחנו עדיין מנסים לתת שירות בכל הפלטפורמות האפשריות. שוב, אני מקווה שגם האפליקציה שלנו תאפשר את זה בקרוב, זה נמצא כרגע בעבודת מטה, זה אמור להשתחרר די בקרוב.

את יכולה להגיד לי מספרים לגבי הפניות, כמה העברתם? כמה לא אישרתם? כמה קיבלתם?

לגבי מספר פניות אני צריכה לבדוק - - - אם באמת פניות רפואיות ספציפיות שמתקבלות אלינו מארגונים ומתושבים. אני יודעת בוודאות שהתקבלו פניות בנושא הרפואי כי גם יש כאלה שעלו אלינו לאישור לרמת המטה כי הן היו חריגות.

אוקיי. אנחנו נשמח לקבל לוועדה את אומדן מספר הפניות שהגיעו.

ושטופלו. איך עוקבים אחרי טיפול בפניה.

אוקיי. תודה רבה ענבל על הסקירה, אנחנו נשמח לקבל את הנתונים כמה שיותר מהר, אני מניחה שיש לכם איזה שהוא מרכז בקרה שיודע לומר מה מספר הפניות שהגיע.

אנחנו נאגד את הפניות. אין בעיה.

תודה רבה ענבל. פרופ' נדב דוידוביץ', ההסתדרות הרפואית בישראל בבקשה.

אני רן גולדשטיין מ"רופאים לזכויות אדם". פרופ' דוידוביץ לא נמצא, אבל אני בקשר איתו. הוא מייצג את איגוד רופאי הציבור ואני יודע שהוא גם תומך, הם גם תומכים קודם כל בזה שיהיה מעבר כמה שיותר חופשי של אנשים בטיפול רפואי ואת הקשר הזה בטח לקורונה אבל בכלל בהשפעה של מגיפות שלהן אין גבולות. אם אפשר לקחת את רשות הדיבור - - -

בבקשה. אתה ממילא הבא בתור. הרשות היא שלך.

תודה רבה ח"כ שאשא, וח"כ סונדוס על העלאת הדברים. קודם כל חשוב לי להגיד שמנגנון התיאום – ואני רוצה להתייחס בעיקר לעזה ולא לגדה ששם מרבית הפניות גם אלינו – מנגנון התיאום שהיה קודם הוא לא באמת מנגנון תיאום שעבד. המון אנשים, בסביבות 20% מהפניות, כולל חולי סרטן, כולל אנשים שצריכים דיאליזה כמו שהקצינה ממן ציינה, לא מקבלים תשובות ולא קיבלו קודם תשובות ולפעמים חודשים, והמנגנון הזה לא עבד, ובעצם הפסקת התיאום כרגע אולי הוא הזדמנות באמת לייעל את הדברים כדי שאנשים באמת יוכלו לצאת לטיפול בצורה הכי מהירה.

היום, צריך גם להבין, מערכת הבריאות הפלשתינית ונעזוב רגע בצד את הטיפולים בישראל, מערכת הבריאות הפלשתינית היא אחת. בתי החולים בעזה לא יכולים לתת מענה לכל הבעיות שם והם מסתמכים על מערכת הבריאות שיש בגדה ובירושלים המזרחית, בתוך בתי החולים הפלשתינים, ולכן כשהם מבינים שזו מערכת בריאות אחת, כמו שאם אני הייתי צריך טיפול בפוריה ואין אותו, אז אני יכול ללכת לרמב"ם ולקבל אותו, אותו דבר בנאדם בעזה, צריך שתהיה לו את האפשרות והנגישות לקבל את הטיפול בגדה או בירושלים המזרחית.

עוד דבר שחשוב לזכור, אנחנו עדיין בתקופת קורונה ורק המקרים ההומניטריים, רק המקרים באמת, הבעיות של חולי סרטן, בימים האחרונים התעסקנו המון עם תינוקות שהיו צריכים לצאת בגב אל גב, רק כאלה יכולים כרגע להגיש את הבקשות ולצאת. אין חולים היום מעזה או לפחות לא ידוע לנו, חדשים, שיכולים לפנות ולצאת בפחות מ-60 יום בקשה אלא רק באמת המקרים ההומניטריים הכי קשים של חולי סרטן או מקרים דחופים אחרים.

יש בימים האחרונים - - -, בתקופה האחרונה מאז הפסקת התיאום וברור שגם מבחינתנו, ההחלטה להפסיק תיאום, גם אם היא לגיטימית בנושאים אחרים בגלל הסיפוח, ההחלטה להפסיק תיאום שפוגע באנשים היא החלטה לא מקובלת על הדעת, גם מבחינתנו הפגיעה בחולים מצד הרשות הפלשתינית היא מאוד מאוד בעייתית כי שוב האנשים ללא פתרון. ומצד שני, מי שבאמת שולט היום ביציאה מעזה ומי שקובע מי יכול לצאת ומי לא יכול לצאת, זה אנחנו, זה ישראל. אנחנו אלה שקבענו את מדיניות ההיתרים, אנחנו אלה שגם קובעים כל כמה זמן צריך להגיש אותה מראש, ואני חושב שזה משהו שצריך להשתנות.

בניגוד למה שענבל אמרה, עזתים לא יכולים להגיש בקשה ישירות למת"ק בעזה. רק אם זה ארגון מגיש אותם, רק אם זה עורך דין או בית חולים, וזה בשיחות שלי עם המתפ"ש ישירות לפני יומיים, שאלתי בדיוק את השאלה הזאות ואמרו שכרגע מקימים מין פורום כזה און ליין שאפשר יהיה להגיש, אבל פלשתינים עצמם לא יכולים להגיש ישירות, אלא רק אם זה דרך איזה שהוא ארגון אחר, והארגונים לא מסוגלים לעמוד בעומס. אני כרופאים לזכויות אדם יש לי 1.5 רכזות פניות שמקבלות עשרות פניות בימים האחרונים, אם זה כמו שני התינוקות שח"כ הכנסת סונדוס הזכירה ונפטרו, אם זה חולי סרטן אחרים שמגיעים אלינו, אנחנו לפחות ביומיים האחרונים לא מצליחים להשיג את המת"ק, לא מצליחים שיענו לנו לטלפונים ולהבין מה קורה ובכל מקרה לא נהיה מסוגלים לעמוד בכמות הפניות הזאת, ואני חושב שכן אם היה קצת משאבים, יותר לפחות במת"ק עזה, היה אפשר לפתור את זה ואם הייתה יותר נגישות של פלשתינים ישירות מול המת"ק אולי היה אפשר לפתור את זה ומעבר לעובדה שאנחנו חושבים שהאחריות היא כן של ישראל, ופה אנחנו חלוקים, ח"כ שאשא, ולא נפתח את זה, כן יש יכולת לפתור את הסוגיה הזאת של יציאה לטיפול רפואי לפחות, בצורה שתהיה יותר מהירה, יותר קלה ופחות תעלה בחיי אדם.

גם אם שוב, ואני יודע, כשצריך את הביקורת, אני יודע להגיד את הביקורת, אז כן את המילה הטובה, אני כן יודע, ואמרתי את זה גם ברדיו, כן, גם בקשר שלי עם האנשים במת"ק ארז, הם כן חושבים שהם מנסים למצוא פתרונות, אני יודע שיש ניסיון לפתור דרך ארגונים בינלאומיים וכרגע זה לא קורה, אין ארגונים בינלאומיים שמוכנים להכנס לתפר הזה של התיאום. ארגונים פלשתיניים אחרים, זכויות אדם פלשתינים לפחות בעזה לא יעשו את זה, וגם אנחנו כארגונים ישראליים, אנחנו, גישה, מרכז פרס לשלום או לא יודע מי, לא נוכל לעמוד בעומס כזה. זה לא משהו שארגונים בגודל שלנו בכלל יכולים לעשות והמדינה צריכה לקחת את זה על עצמה ולעשות.

מה שמשעשע בדברים, סליחה, אני אתן לך לסיים, אבל מה שמשעשע בדברים שלכם זה שאיפה שנוח לכם אתם רוצים שמדינת ישראל תיקח אחריות שם בפנים ותיקח את המקום של הרשות הפלשתינית ואיפה שלא נוח לכם אז אתם לא. אז בואו, יש דברים שאתם יכולים - - -

זה לא עניין של נוח - - -

אני אומרת, איך שזה נשמע בסופו של דבר, למרות שהרשות הפלשתינית מתנהגת ככה, וגם אם זה לגיטימי ובהקשר של הסיפוח, ו-, ו-, ו-, מדינת ישראל יכולה להתנהג אחרת. אז בוא רגע נעשה את ההבחנה, נדע להגיד למי שצריך איפה האחריות שלו ואיפה האחריות שלנו, אין שאלה שאנחנו מהצד שלנו צריכים לעשות, ואנחנו עושים את כל מה שצריך בשביל להציל חיי אדם, גם במקומות אגב שאנחנו לא חייבים, ואתה יודע את זה על רקע כל ההתנהלות וההתרחשות, ואנחנו שם, ואני מרשה לעצמי להגיד את זה כמי שקידמה הרבה מאוד דברים לטובת הזכויות של העם הפלשתיני, כולל של ילדים פלשתינים, כשישבתי כאן בכנסת כיו"ר הוועדה לזכויות הילד ונסעתי עד לרמאללה, בשביל לוודא שהילדים שעומדים בכבישים ומקבצים נדבות, נוכל להגן עליהם ביחד, אז יש לי את הלגיטימציה המלאה לומר את הדברים האלה גם אם הם מאוד מאוד קשים.

לגבי הנושא של המת"ק, אנחנו תיכף נבדוק מול ענבל, אבל בוא, אנחנו בסופו של דבר צריכים לראות איפה אנחנו שמים את כל הביצים בסל שלנו ואיפה אנחנו גם צריכים לפנות, אתם, שמתיימרים להציל חיי אדם, גם לפנות לגורמים שם ולהגיד להם 'חברים, עם כל הכבוד לסיפוח או לכל הסכסוכים האחרים, יש פה חיים של אנשים, תשחררו לפחות בהיבט הזה את כל הנושא של חוסר תיאום'. ורצית לומר עוד משהו, אז אני אתן לך לסיים.

כן, רציתי לומר עוד שני דברים אבל אני חייב להתייחס לדברים שאמרת. ראשית, ברור שיש לך זכות להגיד את הדברים ואני שומע את עמדתך, אבל אני חושב שגם מבחינה משפטית, ואין מחלוקת, כל מומחה למשפט בינלאומי שתשאלי אותו, אפילו לא אותנו, רופאים לזכויות אדם, שאנחנו לא בדיוק המומחים במשפט הומניטרי בינלאומי, אבל יש פה נציגים אחרים, אין ספק שישראל, כמי ששולטת על מעברים, שולטת על מרחב הדייג, שולטת על מרשם האוכלוסין, ושלא נדבר על הגדה שם היא ממש פיזית שולטת בשטח, יש לה אחריות. אבל בואי נשאיר את זה רגע בצד.

עוד מילה לגבי הפסקת ההתחייבות לתשלום של הרשות הפלשתינית, זה לא קרה עכשיו, זה לא קרה בקורונה. זה קרה כבר לפני שנה וחצי, הרשות הודיעה שהיא לא רוצה לממן יותר טיפולים בישראל, גם על כך הודענו ו"רופאים לזכויות אדם" פרסמו עמדה מאוד ברורה מה עמדתה לגבי זה על זה שהשאירו אנשים ללא טיפול וללא התחייבות. עדיין האנשים האלה, אם אין להם את הטיפול בעזה, ואם אין להם את הטיפול בגדה, כן ככוח ששולט בשטח ומה לעשות שיש לנו אחריות על המצב הזה כל עוד אנחנו בסכסוך ובמצב של כיבוש, אנחנו צריכים לתת פתרון ומענה לדברים האלה. כמה שזה, שוב, גם הדברים שאני אומר כנראה לא מאוד פופולאריים, ואנחנו עושים את כל מה שיכולים, באמת יום ולילה, לא הייתי מציע להתחלף עם אותן רכזות פניות אצלי שמקבלות את השיחות האלה מהמשפחות, עומדות מול משפחות שבהן תינוקות מתים וחולי סרטן, וצריכים לתת להם מענה, ובתור ארגון ישראלי שיושב פה ומנסה גם לסייע, אני לא חושד באף אחד שיש לו כוונות רעות, אבל אני חושב שכל אחד, לא מהפוזיציה שהוא יושב, אלא בתור באמת האחריות כממסד, צריך לעשות את הטוב ביותר וזה באמת לא ברמה אישית כמובן, לא ענבל ולא אף אחד אחר שאני מדבר עליו.

תודה רבה רן. ענבל, אני חוזרת אלייך. לגבי ההתייחסות כאן שאזרחים לא יכולים לפנות אלא רק ארגונים, עורכי דין וכולי, אני אשמח לקבל את ההתייחסות איך זה עובד באמת בשטח.

בסדר גמור. אני קודם רוצה להתייחס לעניין הזה של הפסקת ההתחייבות הכספית. לפני שנה וחצי באמת קרה שהרשות הפלשתינית החליטה להפסיק את ההתחייבות הכספית לישראל אבל זה לא קרה בהפסקה אלא הם כן צמצמו. זאת אומרת שאם בעבר פלשתיני מאיו"ש היה יכול לצאת לישראל לטיפולים יחסית פשוטים, אפילו לבדיקת דם בישראל או לסי.טי, כי הוא מעדיף את בית חולים הדסה על בית חולים ברמאללה, הוא היה יכול לעשות את זה, על בסיס אותו ביטוח שיש לו. אנחנו מכירים שמ-2019 יש לנו ירידה מאוד מאוד חדה של כמעט 50% בטיפולים, אבל עדיין היו יוצאים לישראל לטיפולים ההכרחיים והחשובים, לדיאליזה, לכימותרפיה, לדברים האלה היו יוצאים. זה אחד. אז זה כן צומצם אבל זה לא הופסק.

לגבי הטענה ש-20% מהתושבים לא מקבלים תשובות, אני לא מכירה כזה דבר כי אנחנו כן עובדים על כל הבקשות. רן, אם יש איזה שהן בקשות שלא מקבלות תשובה ומענה, אני אשמח גם לדעת מזה באופן ישיר. אבל אני מכירה שהמת"ק, ואני בקשר ישיר איתו, כן עובד על כל הפניות הרפואיות. יש כאלה שכמובן מתעכבות כי יש אנשים שנדרשים לאבחון הרבה יותר ארוך, וזה כבר לא תלוי בנו, זה תלוי בשב"כ. זה דבר אחד.

לגבי הפניות, תושבים כן יכולים לפנות למוקד הפניות. אני יודעת שיש בעזה, באיו"ש יש יותר מודעות בעצם, יש לנו קצת יותר קשר אל מול התושב, ואז בגלל שאנחנו באמת מנותקים יש לנו יותר קושי להגיע לתושב ולכן באמת פחות עזתים פונים אלינו. זה נכון שעיקר הפניות מגיעות אלינו מארגונים כמו "רופאים לזכויות אדם", מהם אנחנו מקבלים את הפניות ומאבחנים אותם. א. כן ירבו, ונשמח גם לקבל יותר פניות מתושבים. כמובן, גם אל תשכחו שזה חדש. זאת אומרת זה ממש נוצר עכשיו. התושבים הפלשתינים היו רגילים לפנות או לארגונים כאלה ולרוב כמובן לוועדה האזרחית הפלשתינית, שהיא הייתה מעבירה לנו באופן שוטף למת"ק ארז את כל הפניות. לכן המצב הזה חדש, אני מקווה מאוד שהם יצליחו לפנות אלינו ואנחנו ניתן את המענה, כמובן. צריך להגיד שהבקשות האלה נבחנות בהתאם לקריטריונים. זאת אומרת, צריך שיהיו - - -

אפשר לדעת מה הקריטריונים?

- - - מסמכים רפואיים רלבנטיים, מתאימים, לא מזויפים, שבאמת מראים את המקרה, הרבה פעמים הפניות חוזרות אחורה, מבקשים מסמך יותר עדכני כי המסמכים ישנים, זה צריך לעבור אבחון בטחוני, התהליך הזה לוקח קצת זמן, זה קצת בירוקרטי, אבל זו העבודה.

שאלה ענבל. אני מבינה שמה שציינת עכשיו זה חלק מהקריטריונים? כי ח"כ סונדוס שאלה מהם הקריטריונים.

הקריטריונים הם קודם כל טפסים רפואיים, אני מדברת על חולה, על הבקשה הבסיסית של לצאת לטיפול בישראל. צריך בעצם את הטפסים הרפואיים שהם מאומתים על ידי מתאמת הבריאות שהיא נציגת משרד הבריאות במתפ"ש, מעבר לזה נדרש גם אבחון בטחוני ויש את המידע הכללי על אותו תושב שגם הוא נבחן. כמובן שבמקרים שמדובר בהצלת חיים אז הצלת חיים עולה על הרבה מידעים אחרים שיש לנו. אנחנו די סלחניים לגבי, סתם דוגמה, אם בנאדם היה שוהה בלתי חוקי בישראל או באיו"ש, אם אנחנו רואים שיש רמה מסוימת של סכנת חיים אז כמובן שאנחנו נבוא לקראת ונשקול בחיוב את הבקשה. יש כמה קריטריונים שבונים את ההחלטה.

אבל רן אומר שלתושבי עזה זה לא נכון, לא מגיעים - - -

זו השאלה ששאלנו אבל רגע. אוקיי. את תיארת שבעצם כל הסיטואציה היא חדשה מבחינת תושבים שיכולים להגיע אליכם באופן אישי ולא דרך ארגונים. נעשית שם - - -

אני מדברת רק על מה שבעזה. כי באיו"ש הם יכולים להגיע אישית.

ברור. את גם אמרת ששם יש יותר מודעות. הקשבתי בקשב רב. השאלה היא כזאת, פעם אחת, איך מנגישים את המידע הזה, פעם שניה, האם לצורך העניין, רן אומר שמגיעים אליהם פניות והם לא עומדים בעומס. הם יכולים לומר לאנשים 'תפנו לאותו מוקד' ואנשים יוכלו לפנות אליכם? זאת אומרת זה שלא מגיעים אליכם אנשים באופן ישיר זה כי הם לא יודעים או כי הם לא פונים באופן ישיר, או בגלל שהם לא יכולים?

שוב, לדעתי זה עניין של באמת חוסר מודעות, אבל אנחנו מכירים כן פניות שמגיעות אלינו באופן ישיר. אם בנאדם באיו"ש לדוגמה מגיע אלינו לחלון קבלת הקהל ומגיש את הבקשה שלו, אז אין לנו בעיה שהוא יגיש אותה בצורה, לא פנים מול פנים, זו מבחינתנו אותה בקשה. ברור שהיינו מעדיפים שיהיה תיאום, צריך להגיד, ושהכל יעבור דרך הרשות הפלשתינית כי כך אנחנו עובדים וזה מה שנכתב בהסכמי הביניים ואנחנו הולכים לפי זה, אבל רק בעניינים באמת רפואיים אנחנו רוצים לתת את המענה. גם לגבי עזה אנחנו רוצים לתת את המענה לתושב, אנחנו נשמח לתת אותו.

אני רק אגיד, ענבל, מעולה, כי זה חדש. זה עד לפני יומיים שדיברתי עם אדם אבידן במתפ"ש, שאלתי ספציפית אם עזתים יכולים ישירות לפנות דרך האתר החדש, דרך הלינק החדש, והוא אמר 'לא, זה רק לארגונים'.

חבר'ה, יש את מוקד הפניות, זה שונה מהאתר. האתר הוא יותר פרסומי, זה נכון. אנחנו מקבלים שם מדי פעם כל מיני דברים, אבל מוקד הפניות הוא מוקד פניות בעצם, זה הייעוד שלו. אני בטוחה ש- - - שלא נפציץ את האתר, ואנחנו כן רוצים לקבל את זה בצורה מסודרת כי במוקד הפניות יש את האנשים הרלבנטיים שבוחנים את הבקשות.

טוב. נמשיך את הדיון אחר כך.

ענבל, בואי תנחי אותנו, תעזרי לנו קצת להגביר את המודעות. אם עכשיו חולה שצריך לקבל טיפול רפואי והטיפול הזה לא נמצא בעזה ואת עכשיו תנחי אותי איך לעזור להם. והוא לא רוצה לחכות לאיזו שהיא עמותה או ארגון, מה הוא יעשה? מה הוא צריך לעשות?

לפנות למוקד הפניות של מת"ק ארז.

תודה רבה ענבל. אני מניחה שרן עוד יהיה איתך בקשר כדי גם לחזק את ערוצי ההתקשרות ואני חושבת שגם נכון יהיה שאתם שנמצאים שם בקשר עם התושבים שממילא רואים בכם כתובת, תנסו להפנות למוקד, שהם יעשו את התהליך ולפי זה יהיה אפשר לבחון אם הדבר הזה אכן עובד או שצריך עוד לחדד אותו.

אני אשמח לחדד עוד נקודה. ביום שחוזר התיאום אנחנו נצטרך להפסיק עם העניין הזה, כי בעצם לפי הסכמי הביניים אנחנו עובדים רשות מול רשות ואנחנו צריכים לקבל את הבקשות מהם בצורה מסודרת ולא לעקוף אותה. אז אנחנו מדברים פה על מקרים באמת הומניטריים, לא על ציפורן חודרנית. אנחנו מדברים על בקשות לטיפולים שבאמת נדרשים לצאת מעזה, כי אין את המענה והוא גם לא יהיה בעוד שנה.

ברור. וזה מתחבר לדברים שאמרתי קודם לכן אולי אפילו בצורה קצת בוטה ונחרצת, שצריך מי שיש לו את הכוח שיפנה גם לגורמים שם שיבינו שלא משחקים בחיי אדם ואחר כך מבקשים ממדינת ישראל לפתור את זה, אלא שיחדשו את התיאום כדי שאנחנו נוכל באמת לתת את המענה, גם הרפואי, לאותם תושבים שנמצאים שם.

זה מה ש- - - למי יש כוח. מדינת ישראל, אני חושבת, ברגע הזה, היא צריכה לקחת אחריות כי אם הטיפול הזה היה נמצא בעזה אז הם לא היו פונים לבתי החולים בישראל. ומי שאחראי על המציאות המעוותת שם והקשה מאוד, כלכלית, חברתית ובריאותית - - -

ח"כ סונדוס, תאמיני לי, את לא רוצה להכנס לסוגיות הפוליטיות, לא איתי. אז בואי נניח להם ונדאג לבריאות של האנשים שם ושכל אחד ייקח את האחריות, בואי, אנחנו כל הזמן אומרים לא להיות פטרונים, ואגב, גם אתמול אמרתי את זה ולא בהקשר של הפלשתינים, שאנחנו צריכים להפסיק להיות פטרונים. אז גם במקום הזה אני אומרת, לא רוצה להיות פטרון של אף אחד, יש אחריות שנמצאת בגזרה שלנו ויש אחריות שנמצאת בגזרה שם, צריך גם לדעת לפעמים לפי לפנות. עד שהדברים ייפתרו ברמת הרשויות אז יש פה את רן ואת ענבל שאני מניחה שגם ימשיכו את התקשורת אחר כך כדי לראות איך בעת הזו אנחנו נותנים את הפתרונות הכי טובים, במיוחד למקרים ההומניטריים, ומצילים שם חיי אדם. נעה גלילי מהמרכז לשמירה על הזכות לנוע. בבקשה.

אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה ח"כ שאשא ביטון וגם לח"כ סונדוס סאלח על קיום הדיון המאוד מאוד חשוב הזה. חשוב לי לציין שמפניות ומידע שאנחנו אוספים בארגון "גישה" ונאספים גם בארגונים נוספים, עדיין ישנם עשרות לפחות של חולים שהטיפול שהם זקוקים לו לא זמין ברצועת עזה והם בעצם עדיין ממתינים גם היום להסדרת היציאה שלהם לטיפולים בגדה ובישראל. בין החולים האלה כמו שצוין, אני אגיד במהרה, זה באמת רבים שסובלים מסרטן או ממחלות מסכנות חיים אחרות, בהם חשוב לציין גם הרבה קטינים שכל עיכוב בטפול גורם להם לא רק לסבל אלא באמת לנזקים שהם בלתי הפיכים ולסכנת חיים.

גם היום, למרות מה שנאמר, חולים מוצאים את עצמם מחזרים על הפתחים, הם פונים לארגונים לא ממשלתיים וארגונים בינלאומיים, והנקודה היא שאין כתובת ברורה לציבור ברצועת עזה ולאוכלוסייה הפלשתינית בנוגע להגשת הבקשות להיתרים. ברוב המוחלט של המקרים באמת הפונים לא מקבלים את ההיתר שנדרש להם וגם על אף מה שנאמר על ידי ענבל ממן, במספר מקרים רפואיים שהובאו לידיעתנו בארגון "גישה" המת"ק סירב לטפל בבקשות של תושבי עזה, בשל העובדה שהן לא הועברו על ידי הוועדה האזרחית הפלשתינית. אז הבעיה הזאת עדיין קיימת ועדיין צריכים לתת עליה את הדעת.

נעה מתי ביקשתם את זה? כי יש לנו פה שתי תקופות. אומרת ענבל, בתקופה שבה יש תיאום אנחנו מחויבים, זה ההסכם שלנו עם הרשות, הכל צריך לעבור משם בצורה מסודרת. לגיטימי, הם קבעו את ההסכמים איך הדברים עובדים. היום משום שאין תיאום יש מוקד לפניות שאפשר לפנות אליו באופן ישיר. על איזו תקופה את מדברת? מתי פניתם ו- - -

אני מדברת אך ורק על התקופה שאחרי הפסקת התיאום. כלומר אני בכלל לא מדברת על התקופה שלפני. וגם המקרים שאני מציינת פה זה לאחר הפסקת התיאום. אני חושבת שכולנו מסכימים שזה לא סביר שחולים ישלמו בבריאות שלהם ואף בחיים שלהם בגלל כשל בירוקרטי, והתחושה היא שעדיין אין חלופה ראויה למנגנון התיאום. על אף הדיון המאוד מאוד חשוב בנוגע לחולים, אני חייבת להזכיר במילה שבעצם התיאום שכן מתקיים היום שהוא מצומצם מלכתחילה, הוא בכלל לא נוגע ליתר האוכלוסייה. יש משטר היתרים ומערך קריטריונים ישראל ובעצם אנשים שמבקשים לצאת ללוויות, לביקור משפחה, לביקור חולים בעצם לא יכולים בכלל לנסות להגיש בקשה לצאת ואין שום מנגנון ש - - -

נעה, אנחנו לא שם. אנחנו רק בעניינים הבריאותיים. אני לא עכשיו באה לפתור את כל הצרות של עזה, ויש עוד הרבה מאוד סוגיות אחרות שקשורות בזה, אנחנו עכשיו נמצאים בהצלת חיים. אני רוצה לדעת שההיבטים הרפואיים, המקרים ההומניטריים ובאמת מקרי חירום שאין להם מענה בעזה מטופלים, אז בואי ננסה להתמקד בזה.

אז נכון, אז גם אם נחזור למקרים הרפואיים, למרות שאני חושבת שיש מקום שהוועדה תיתן את הדעת גם על יתר האוכלוסייה, אבל גם במקרים הרפואיים חשוב להבין שאי אפשר בעצם את פתרון הביניים הזה שענבל ממן מציינת. צריך מנגנון ברור, שקוף, שיפורסם לכל הציבור. אני יכולה להבטיח לך שאנשים באוכלוסיית עזה אינם מודעים ללינק הזה שעלה אתמול על ידי מתפ"ש והמינהל האזרחי, אני לא יודעת אם הוא מפורסם בשפה הערבית - - -

אז מה את מציעה? מה זה מנגנון שקוף? תציעי. אם מוקד פניות זה לא מספיק שקוף ולינק שפורסם זה לא מספיק שקוף, מה את מציעה?

לינק שפורסם בשפה העברית הוא לא תמיד מספק. אני מציעה באמת שישראל בשל האחריות שלה על תושבי הרצועה, אחריות שהיא לוקחת על עצמה כבר הרבה שנים ונובעת מעומק שליטה מאוד רחבה על חיי האוכלוסייה, היא צריכה לעשות תהליך מחשבתי, לספק חלופה ולפרסם אותה בשפות שנגישות לכלל האוכלוסייה. המצב היום שהאוכלוסייה ברצועת עזה, ואני חושבת שגם באזורים פלשתינים נוספים לא מודעים למה הם יכולים לבקש ומה הם לא יכולים לבקש ואיך הדרך לעשות את זה.

אני מקבלת את שנאמר שיש הרבה רצון טוב ובאמת גם היום יש חולים שיוצאים לטיפול ויש את התיאום הזה, אבל בסופו של דבר, אם מסתכלים בנקודת הסתכלות רחבה, אין מענה לאוכלוסייה, אין מנגנון שמספק את הצרכים שלה, לא במובן הרפואי וכמובן לא במובנים נוספים.

אוקיי. תודה רבה. רק בואו נדייק, לפחות את הדברים שלכם, הסתירות הפנימיות, יש מענה. את אומרת שיוצאים אנשים לטיפולים רפואיים אבל לא כולם מקבלים מענה. אז זה לא שאין מענה, יש מענה, לא כולם מקבלים אותו.

ענבל, רק שאלת הבהרה, לגבי העניין של השפה, הלינק והמידע שאתם מנגישים, אתם מנגישים אותו רק בעברית?

לא. אני פחות מתמצאת בנושא ההסברה אבל כן כל מה שבטח קשור אלי ולתיאום האזרחי, ובכלל האמת, כל מה שעולה לאתר "אל מונאסק", לא סתם קוראים לו "אל מונאסק", בערבית, יש מה שמפורסם בשפה הערבית, יש מה שמפורסם בשפה האנגלית בשביל הנוחות, יש גם מה שמפורסם לפעמים בעברית, אבל לרוב מדובר בשפה הערבית. לרוב זה מפורסם בשפה הערבית או אנגלית.

אוקיי. תודה רבה על ההבהרה ענבל. עמליה ביקשה לדבר.

אני מארגון "בדרך להחלמה". קודם כל אני רוצה לעשות הבחנה מאוד חדה בין עזה לבין הגדה. האנשים בגדה הם חופשיים, הם יכולים אפילו לשבת במשרד הבריאות על המדרגות עד שהם יקבלו התחייבות, יש להם גישה, יש להם גישה למת"ק, הם יכולים להתמודד. בעזה המצב הוא שונה לחלוטין, אין להם בעצם גישה ישירה.

אני רוצה להוסיף נקודה שעלתה, לגבי כל ארגוני זכויות האדם בעזה שטיפלו עד עכשיו כתחליף לוועדה, הם קיבלו הוראה חד משמעית לא להעביר ולא לטפל יותר באף בקשה.

ממי הם קיבלו הנחיה?

הם קיבלו הנחיה מהרשות הפלשתינית.

אוקיי. זה חשוב להגיד את הדברים האלה כי אני חשבתי שאולי מאצלנו ואני כבר רציתי - - -

לא לא. הם קיבלו הנחיה חד משמעית מהרשות הפלשתינית לא לקבל פניות של החולים. הם אמרו לי 'אנחנו מתנצלים, אנחנו לא יכולים לעזור'. כך שבעצם מי שנשאר פה זה אנחנו הארגונים הישראליים, ואני לפחות מקבלת הרבה מאוד פניות לחולים מעזה, והצלחתי ליצור מנגנון מאוד מאוד מסודר, זה בתשובה לנציגה של ארגון "גישה", הצלחתי ליצור מנגנון מאוד מסודר עם נציגות משרד הבריאות בארז, עם טפסים מתאימים, עם כל הניירת המתאימה.

לאזרח בעזה קשה מאוד לפנות דרך המוקד. אין להם אינטרנט, אין להם חשמל, אין להם אפשרות לשלוח מיילים, הם בקושי מכירים את המושג "מייל". לפחות עם פקס זה עובד קצת יותר טוב, ואני שמחה להגיד שאני מקבלת שיתוף פעולה מעולה מנציגות משרד הבריאות בארז. אני מעבירה להן את הבקשות והן מטפלות בזה.

נקודה ספציפית שאני רוצה להעלות, שאבקש התייחסות אם יש כאן נציג ממשרד הבטחון. יש לפחות שני חולים שנאמר לי שהם צריכים לבוא לתחקור בטחוני במעבר, לפני שהם יוצאים לבית החולים. ברגע שהחולה הזה יגיע לתחקור במעבר, הוא יחזור לעזה, יכניסו אותו לבידוד ל-21 יום. קרוב לוודאי שהוא גם יפספס את המועד שלו. אני רוצה להציע שאת התחקיר הבטחוני שהוא צריך לעבור יעשו ביום היציאה של החולה, הוא ימתין במעבר עד שתהיה תשובה, במידה וחיובית הוא יצא לטיפול, ושוב, אני מדברת על שני טיפולים מצילי חיים. במידה וחס וחלילה ולא, הוא בין כה וכה יחזור לעזה ויכנס לבידוד. אני מקווה שהצלחתי להעביר את הבעייתיות שבנקודה הזו ולנסות לקבל עליה פתרון מיידי. תודה.

אוקיי. מי יכול לענות? ענבל? מי מטעמכם? אני מבינה שיש אותך ואת איציק שנמצאים מטעם משרד הבטחון? עלתה פה סוגיה של שתי בקשות לטיפולים מצילי חיים שנקראו לתחקיר בטחוני, והעניין הוא שאם הם חוזרים אחרי התחקיר הבטחוני הם צריכים להישאר בבידוד 21 יום, אני לא יודעת מי החליט שם אבל לא משנה, אני מעבירה את הדברים כפי שהם נאמרו כאן, והשאלה היא אם אפשר שהם יעברו תחקיר בטחוני ביום המעבר ויחכו לתשובה במחסום, כדי שאם הם יכולים לצאת החוצה הם ייכנסו בלי שהם מתעכבים את ה-21 יום ואם התשובה תהיה שלילית אז ממילא הם חוזרים, אז לא משנה שהם יהיו בבידוד. אפשר לפתור את זה פרוצדורלית?

כנראה שיש לענבל בעיה בקו. יש עוד מישהו ממשרד הבטחון? איציק איתנו?

כנראה שזה התנתק. עכשיו חזרתי.

שמעת את מה ששאלתי?

כן. אז קודם כל אני אגיד שהחלטה על 21 יום זו החלטה של חמאס. הם מחמירים את הנושא של הבידוד ובמקום 14 היום הם מחליטים על 21, זו החלטה שלהם ואם מחמירים אז למה לא.

אם אנחנו מדברים על תחקיר בטחוני שיהיה בסמיכות לטיפול, אני חושבת שאפשר לשקול את זה, אנחנו צריכים לברר את הנושא מול שב"כ. אנחנו יכולים לנסות לפתור איתם את הנושא הזה. אני אשמח להעביר את זה למת"ק ארז ולשב"כ בארז כדי שינסו למצוא את הפתרון ולחבר את כל המעגלים שם. אני לא מכירה, אז אני לא יכולה לתת תשובה. אני לא יודעת להגיד מהם השיקולים הביטחוניים.

מאה אחוז. אז אנחנו נציג את זה גם בסיכום הדיון ואנחנו נרצה גם לקבל תשובה. תודה רבה ענבל. סונדוס רצית לשאול שאלה נוספת את עמליה?

כן. רציתי לשאול עמליה לגבי המטופלים, מבחינת מספרי פניות, מספרי אנשים שאת מטפלת בהם, ביחס ללפני הפסקת התיאום.

המספרים שלי עדיין כנראה הם יחסית נמוכים למה שציין רן. לי יש כרגע כעשרה מקרים פתוחים שאני מטפלת בהם, אבל כל יום זה גדל משום שהרבה אנשים מעזה מכירים אותי והשמועה על זה שאפשר דרכי לעשות את הבקשות מתפשטת.

כמה היה לפני חודש-חודשיים בממוצע ליום לדוגמה?

לפני חודש-חודשיים כמעט ולא היו בקשות כי זה היה שיא הקורונה ובאמת יצאו רק חולים ממש ממש מקרים מצילי חיים ולכולם היו אישורים, עד כמה שאני יודעת.

אני מדברת על שיגרה שהיא לא הקורונה. לפני הקורונה, לפני הפסקת התיאום.

אני לא שמעתי את השאלה.

היא דיברה על לפני הקורונה, אבל אני חושבת שעמליה סיפרה - - -

לפני הקורונה, בוא נגיד במשך 10 השנים האחרונות, אבל במיוחד בשנתיים האחרונות טיפלתי בעשרות מקרים. עשרות מקרים, כשבעיקר הדגש הוא על בעיות באישורי יציאה. ואני שוב מציינת, שיתוף פעולה מעולה עם המת"ק, גם עם פניות הציבור של השב"כ שאני פונה אליהם במקרים שצריך ומקבלת תשובות. זאת אומרת התהליך עובד. התהליך זורם ואני חושבת שרוב החולים- - -

היא הסבירה לפני כן, עמליה, ותתקני אותי אם אני טועה ולא הבנתי נכון. את אמרת בראשית דברייך קודם לכן, שבעצם את קיבלת הנחיה לא לקבל יותר פניות. נכון?

לא, אני אומרת שאותם ארגוני זכויות אדם כמו ד"ר בסיסו ומוחמד אל - - -

אל מיזאן ו-PCHR, אלה הארגונים.

בדיוק. הם בעיקר, שני הארגונים, הם קיבלו הנחיה מהרשות הפלשתינית לא לטפל בהעברת בקשות של חולים. היה חלון זמן קצר שהם טיפלו בזה, וברגע שהייתה כתבה בערוץ הראשון שסיפרה על זה, ב"כאן 11", יום אחרי זה הם קיבלו הוראה לא להמשיך.

באותו עניין אני רוצה להוסיף עוד דבר. קודם דיברתם על שני ילדים שנפטרו. להשיג אמבולנס שיבוא לארז לקחת חולים זה 5 דקות. להשיג אמבולנס שיעביר את החולה מבית חולים האירופי בחאן יונס למשל, להעביר אותו למעבר, זה 5 שעות. בגלל שאף אמבולנס לא רשאי לעבוד ולא רשאי להעביר חולים. היינו בכמה מקרים כאלה, הצלחנו איך שהוא להשיג אמבולנסים פרטיים בדרך-לא-דרך, גם זה, הם הביאו אותם חצי דרך, אבל גם אמבולנסים בתוך עזה אסור להם להעביר חולים וזו בעיה מאוד מאוד קשה.

אוקיי. תודה רבה עמליה. מישהו נוסף רוצה להוסיף משהו מקרב המשתתפים בזום, לפני שאנחנו מסכמים את הדיון? רוני פלי בבקשה.

אני מהאגודה לזכויות האזרח. רק שתי נקודות קטנות. ראשית, יו"ר את חזרת מספר פעמים בבקשה שאנחנו הארגונים הישראליים נפנה לרשות - - -

לא ביקשתי. רק אמרתי שתדעו איפה לשים את האצבע. אי אפשר לבוא להגיד כל הזמן 'ישראל, ישראל'.

בעניין הזה לא, את אמרת במפורש 'תלכו לדבר שם יש לכם קשרים'. אנחנו לא עובדים מול הרשות בעניין הזה, אנחנו ארגונים ישראליים, עובדים מול רשויות ישראליות ועובדים גם על האחריות הישראלית כלפי התושבים שהיא קיימת. בגלל זה מתקיים הדיון הזה וטוב שהוא מתקיים וטוב שהמתפ"ש מחפש דרכים לפתור את הבעיה.

אני חושבת שעמליה עושה עבודה מבורכת אבל זה לא יכול להיות פתרון כי א. כמות הפניות תעלה ותעלה ואני בטוחה שלעמליה יש גבול בכמות שהיא יכולה לטפל ודבר שני גם לא נכון ליצור תלות של אותם ארגונים בארגון ישראלי של אותם תושבים, צריך לתת להם אפשרות לפנות בעצמם ואם צריך פקסים ולא משהו שמסתמך אינטרנט שלא קיים, אז אני מניחה שהמתפ"ש יכול למצוא דרך לעשות את זה. אני שואלת למעשה. זאת שאלה. עמליה, את חושבת שזה מה שיהיה צריך, זה מה שיאפשר להם להגיש בקשה ישירות, אם הם יוכלו לקבל פקסים?

אני קצת בספק, משום ששוב, כמו שציינה קודם הנציגה של המתפ"ש ענבל, יש מספר טפסים ומספר ניירות שצריכים להעביר אותם. בדרך כלל הם שולחים לי אז חסר הנייר הזה וחסר מספר טלפון וחסר זה וחסר זה ואני יכולה להשלים איתם את המידע כדי להעביר אותו בצורה שלמה ומסודרת לנציגות משרד הבריאות. אני לא אומרת שלא צריך לתת להם את האופציה הזו, אני רק אומרת, יכול להיות ענבל, שצריך להוציא להם נייר מאוד מסודר שכתוב 1, 2, 3, 4, 5, מה אתם צריכים לשלוח בפקס כדי שהבקשה שלכם תירשם.

רגע. מישהו פה התבלבל והתחיל לנהל את הדיון. אתם רוצים להחליף אותי? רוני, רוצה להחליף אותי?

אני עשיתי פשוט רשימה כזו של הדברים שחייבים לשלוח כדי שאוכל להעביר את הבקשה. אם אפשר להנגיש להם את זה, לכתוב שזה מה שצריך לשלוח, ולשלוח באמת דרך פקס כי אין להם מייל. זה עשוי לעזור. בוודאי.

אני שומעת שאנשים מתקשים לשלוח פקס. איך יסתדרו באתר, במוקד פניות שהוא באינטרנט, כשאין להם אינטרנט?

מוקד הפניות הוא לא רק באינטרנט. ענבל, את רוצה להתייחס לפני שאני מסכמת? הנגשת המידע פה היא סוגיה מאוד חשובה, אנחנו נציין אותה גם בסיכום, אבל בבקשה.

צריך להגיד שאנחנו נמצאים פה באיזה שהוא פער, כי מצד אחד אנחנו מאוד רוצים לעזור לתושב ובסוף להגיע אליו ולתת לו את הטיפול הרפואי. בכנות גדולה. מצד שני יש פה בעיה משפטית, כי ברגע שאנחנו מקבלים מהתושב בקשות זה אומר שאנחנו עוקפים את הרשות הפלשתינית. ברגע שאנחנו עוקפים את הרשות הפלשתינית. ברגע שאנחנו עוקפים את הרשות הפלשתינית יש פה בעיה משפטית מאוד חמורה כי אנחנו בעצם לא עובדים לפי הסכמי הביניים. אז אנחנו כן פתוחים לקבל בקשות לטפולים רפואיים, שוב, חריגים, כאלה שהם לא נמצאים ב - - -, כאלה שהם מצילי חיים.

מצד שני, אם אנחנו נפרסם את הדבר הזה, איפה זה מעמיד ואתנו מול הרשות הפלשתינית? אנחנו לא יכולים פתאום לצאת בקמפיין כזה, זה יחריב את הסיכוי הקלוש להמשך תיאום או לחידוש תיאום. צריך להבין את זה. זה מאוד עדין, אנחנו לא יכולים לעשות פה מהלכים כאלה, כי זה יקריס לגמרי את היחסים שלנו עם הרשות, וזה משהו שאנחנו כן רוצים לשמר אותו ואנחנו כן רוצים לעבוד לפי הסכמי הביניים. אנחנו כן רוצים לעבוד מולם, לקבל מהם את הבקשות. אנחנו מוכנים לעזור אבל בין זה לבין פרסום בראש חוצות זה מאוד בעייתי. אני אומרת לכם כי המשפטנים יעצרו אותנו.

אוקיי, אבל כשאת דיברת על הלינק למשל שפורסם אתמול או על מוקד הפניות, זה כן מפורסם?

הלינק הזה ספציפית אני אפילו לא מכירה אותו, יש לנו מוקד פניות, גם לעזה וגם לאיו"ש, יש לנו אתר "אל מונאסק" שהוא בעצם מנגיש את המידע, הלינק הזה שפורסם זה לינק אולי לאתר המחודש, אבל זה לא משהו ש, זה לא מה שמשנה, זה לא מה שקריטי.

ענבל, מה שאני אבקש זה שתעבירו לוועדה את הקישור לאתר - - -

אנחנו מחפשים אותו כבר חצי שעה, אין כזה אתר. יש דף פייסבוק שקוראים לו "אל מונאסק" ואני לא חושבת שאנשים פונים לדף הפייסבוק בכדי לקבל טיפול או לרשום פניה רשמית.

ענבל, תעבירי לוועדה דרך איש הקשר ואנחנו נעביר את זה לח"כ סונדוס. רן, רצית לדבר? בבקשה בקצרה כי אנחנו צריכים לסגור את הדיון.

אני רק אומר שזו בדיוק הנקודה שהעלינו וענבל קצת נסוגה ממה שהיא אמרה בהתחלה, שבעצם כן פלשתינים יכולים לפנות ישירות דרך הלינק הזה שהמתפ"ש עובד עליו, אני יודע, וקיבלנו אותו, ואם הוא יהיה באתר, אם פלשתינים יוכלו להגיש ישירות.

למוקד הפניות. אמרתי. לנושא ההסברה יש באמת את דף הפייסבוק, את הטוויטר, את ה- - -

טוב, בסדר, מוקד הפניות.

זה החוצה. בסדר? יש את מוקד הפניות שהוא מקבל את הבקשות.

אם פלשתינים בעזה יוכלו להגיש ישירות בקשה למוקד הפניות וינהלו מולכם את הדיאלוג הזה של לצאת/לא לצאת, אז נוכל להגיד 'אוקיי, זה לוקח 30 יום, זה לוקח שעה, לוקח כמה זמן', אבל כרגע הם לא יכלו לפנות ישירות. את אומרת שדרך הלינק החדש, שאנחנו קיבלנו דרך קצין ארבל אפשר יהיה להגיש את הבקשות האלה, פלשתינים יוכלו מעזה ישירות להגיש בקשות?

אני צריכה לבדוק מה זה הלינק הזה שאתה קיבלת כי אני חושבת שאנחנו לא מדברים על אותו דבר. אנחנו נעשה את הבדיקה הזאת.

בעמוד הראשי של - - - מתפ"ש. זו הידיעה הראשונה.

האתר של המינהל האזרחי שהוא בעצם מונגש גם למתיישבים, זאת אומרת גם בעברית וגם תושבים פלשתינים. לכן זה קצת שונה, האתר של המינהל האזרחי. אני אעביר לכם את - - -

יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. - - -

לא, אנחנו לא מנהלים את השיח ככה. תפסיקי אותה בבקשה. מאוד פשוט. חברים, לא מתנהלים ככה, גם אי אפשר לשמוע אתכם וגם הכל נעשה בבלגן. אוקיי. אספנו את הדברים, אני ברשותכם רוצה לסכם. ח"כ סונדוס ממש במשפט אם יש לך משהו לומר, לגבי הלינק לא צריך לשאול עוד פעם איך יוצרים קשר, אנחנו ביקשנו מענבל שתעביר לנו ואנחנו נעביר אלייך את כל הפרטים. אני גם אומר את זה בסיכום הדיון, אבל אם יש לך משהו כללי אז בשמחה.

אני חייבת להגיד שאחרי הדיון הזה אני עוד מודאגת יותר לבריאותם שלחולים פלשתינים שמשלמים מחיר כבד מאוד בחיים שלהם ובבריאות שלהם, שנופלים בין הבירוקרטיה והטופסולוגיה בשיטה שכל כך מסובכת לאנשים שנמצאים שם בלי אינטרנט, בלי תשתיות חשמל, עכשיו לפנות למוקד שהם אומרים לנו שאין להם את האפשרות הזאת לפנות פיזית למוקד הזה ועכשיו נאמר לנו שיש את האפשרות. יש נתק מהגורמים שאמורים לטפל באנשים שם, ואני ידעתי ששק החבטות יהיה הפסקת התיאום עם הרשות הפלשתינית ואתם לא רוצים להגיד שהפסקת התיאום היא בגלל המעשים של הצד ה הישראלי - - -

אוקיי. הדברים הסתיימו כאן. תודה רבה ח"כ סונדוס. אני רוצה לומר כמה מילים לסיכום. כמה מילים בכללי ואחר כך נעבור לדברים אופרטיביים. קודם כל תודה רבה לך שהעלית את הנושא ותודה רבה לענבל על האופן שבו היא הציגה את הדברים וגם על רוח הדברים שבאמת עם רצון אמיתי לראות איך אנחנו מסייעים לכמה שיותר אנשים.

לצד זה אנחנו נחדד את העובדות שלא מבלבלות פה כמה אנשים שעדיין רוצים להישאר בתוך המקום המאוד צר ומצומצם של תפיסתם, סליחה שאני אומרת את זה כך, אבל כן, אנחנו לא נמצאים בחלל ריק, ומדינת ישראל לא צריכה להחליף שם את הרשות מתי שנוח למישהו ולא להחליף אותה מתי שלא נוח למישהו. השיח הפטרוני הזה אני חושבת שהוא גם לא מוסיף ולא תורם לאף אחד, ויש פה עובדה מאוד מאוד פשוטה. אני לא נכנסת עכשיו ל'למה'. אני נכנסת לזה שזאת המציאות.

הרשות הפלשתינית החליטה שהיא מפסיקה את התיאום. נקודה. לרשות הפלשתינית יש לא פחות אחריות לגבי האזרחים שלה. ואנחנו צריכים להכיר בזה, כי ביום שאנחנו נפסיק להיות פטרונים אז גם אולי נוכל להתקדם באיזה שהוא הליך למציאות קצת אחרת כאן ולא כל הזמן לחשוב שרק אנחנו יודעים מה טוב להם, אלא גם הם צריכים לקחת אחריות על הניהול של עצמם. בתוך כל המציאות המורכבת הזו, והיא מורכבת, ואני מטפלת בה הרבה מאוד שנים ומכירה את המורכבות שלה, אני כן רוצה לומר לך ענבל ולכל מי שעוסק במלאכה, יש לנו חובה אמתית להציל חיים, כאנשים, כבני אדם. אני יודעת הרבה ממה שאנחנו עושים ברשות הפלשתינית גם בלי שהאנשים שצופים בנו פה מוכנים להודות בזה, וזה לא רק בהיבטים של בריאות, זה גם בהיבטים של כלכלה וזה גם בהתמודדות שלהם עם הקורונה היום וזה בהעברה של ציוד ובהעברה של מכשור ושמענו גם את ראש הממשלה אומר שאנחנו צריכים לגייס יותר מכשירי הנשמה ממה שאנחנו צריכים בתרחיש הייחוס הקיצוני ביותר של מדינת ישראל, כדי שנוכל לתת את זה לשכנות שלנו כי אנחנו מבינים בסוף שיש פה אינטרס אזורי כולל וכמה שאנחנו נצליח לצורך העניין לבלום את המגפה גם בקרב השכנות שלנו, אז אנחנו נוכל לבלום אותה גם כאן.

בתוך זה אני מבקשת לראות איך אנחנו מפשטים את התהליכים שיסייעו לנו לסייע לאותם אנשים בעזה בעיקר לקבל את הטיפול הרפואי מציל החיים בלי לפגוע במרקם המאוד עדין ורגיש של מערכת היחסים בינינו לבין הרשות מבחינת כל הנושא של התיאום, כי בסופו של דבר אנחנו יודעים שברגע שיחזור התיאום אנחנו נוכל אולי לייצר גשר הרבה יותר פשוט גם לטיפול בסוגיות האלה.

אני מבקשת בדומה למה שביקשה עמליה, לראות איך אנחנו עוזרים לאותם אנשים לא להגיע לתחקיר ואחר כך לחזור לרשות אלא בעצם לקבל את הכל באותו יום כדי שהם יוכלו לצאת החוצה כמה שיותר מהר ולקבל את הטיפול שנדרש.

לגבי המוקד של פניות ציבור, אני כן מבקשת שענבל ורן, תדברו ביניכם אחר כך ותנסו לראות איך אתם מפשטים את התהליך הזה ומייצרים נגישות של אותו מוקד עבור אותם אנשים בעזה, בלי שהם יצטרכו להגיע לארגונים השונים, במיוחד שאנחנו יודעים שיש הנחיה של הרשות הפלשתינית לארגונים לא לקבל פניות להעברה לטיפול בישראל.

אנחנו נעקוב, ענבל, אני גם ביקשתי בתחילת הדיון שתעבירו אלינו את מספר הפניות ומספר המקרים שהועברו לטיפול, כדי שגם אנחנו נוכל לעקוב אחרי מה שמתנהל שם. ואת הקישור כמובן לאתר "אל מונאסק". תודה רבה לכם ותעשו טוב.


הישיבה ננעלה בשעה 11:15.