פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
06/07/2020


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 19
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ד בתמוז התש"ף (06 ביולי 2020), שעה 9:30

הצעה לדיון מהיר בנושא: "החשש מאובדן פרנסתם המוחלט וקריסתם של סוכני הנסיעות ונותני שירות תיירות חוץ, והיעדר מתווה סיוע ייעודי עבורם", של חה"כ מיקי לוי, עודד פורר, טלי פלוסקוב.

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
קרן ברק
הילה וזאן
אימאן ח'טיב יאסין
בועז טופורובסקי
יבגני סובה
יצחק פינדרוס
עידן רול
אנטאנס שחאדה

ניר ברקת
מיקי לוי
מרב מיכאלי
אוסאמה סעדי
עודד פורר
טלי פלוסקוב
עאידה תומא סלימאן

פיני שני - סמנכ"ל בכיר מינהל חוויית התייר, משרד התיירות

עמרי בן חורין - רפרנט תקשורת ותיירות באגף תקציבים, משרד האוצר

קובי קרני - יור, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

אליהו מילוא - מנכ"ל, אגודת מורי הדרך

יוסי פתאל - מנכ"ל, לשכת מארגני התיירות נכנסת לישראל

עמוס גרבצקי - חבר הנהלה, "מורשת דרך" העמותה לתיירות ניכנסת לישראל

מרק כצנלסון - יושב-ראש, אגודה ישראלית לתיירות רפואית

דוד שפרכר - עו"ד ומרצה בכיר בדיני תעופה אזרחית, שונות

אתי צור - מנהלת תחום בכיר יעוץ והשמה, שירות התעסוקה

מירי סוסלנסקי - מובילות המטה, המטה להצלת תיירות חו"ל

לאה ורון

הדס צנוירט

"החשש מאובדן פרנסתם המוחלט וקריסתם של סוכני הנסיעות ונותני שירות תיירות חוץ, והיעדר מתווה סיוע ייעודי עבורם", של ח"כ טלי פלוסקוב, עודד פורר, מיקי לוי (מס' 38).

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. 6 ביולי 2020, י"ד בתמוז התש"ף. על סדר-היום: דיון מהיר בנושא: "החשש מאובדן פרנסתם המוחלט וקריסתם של סוכני הנסיעות ונותני שירות תיירות חוץ, והיעדר מתווה סיוע ייעודי עבורם". היוזמים: חברי הכנסת מיקי לוי, עודד פורר, חברת הכנסת טלי פלוסקוב. כמנהגו בקודש ניתן למציעים לפתוח, ולאחר מכן נפתח את הדיון עם סבב. חבר הכנסת מיקי לוי.

תודה רבה, אדוני. תודה רבה קודם כל שנעתרת לבקשה שלנו לקיים דיון מקיף. יש לנו חשש גדול, באמת חשש גדול – אתמול, מי שהאזין לדבריו של שמואל זכאי מנכ"ל רשות שדות התעופה, שמזהיר מפני קריסת הפעילות בנתב"ג לאחר חמישה חודשי השבתה. הסכנה היא מאובדן עובדים, מאובדן אנשים מקצועיים שיפנו למקום אחר, לבוא ולהרים את כל העסק חזרה זה להגיע להרים מאפס, ואנו עלולים למצוא את עצמנו במשבר גדול.

250,000 עובדים בענף התיירות היוצאת והנכנסת, מורי דרך, מדריכי תיירים, מדריכי טיולים, נהגי אוטובוס. יש כאלה שנוהגים קבוצות ומתפרנסים מהענף - הן התיירות היוצאת והן זו הנכנסת. סגירת השמיים ללא כל מדיניות מתוכננת עתידית עשויה, אדוני היושב-ראש, להביא לקריסתם תוך שבועות ספורים, ואנו כבר בכניסה לקריסה של סוכנויות נסיעות ותיקות מאוד – סוכנויות נסיעות, בתי מלון שסוגרים את שעריהם. אתה עובר ליד בית מלון, שרשרת על הדלת הראשית, מדריכי טיולים. 250,000 איש, ואני כבר לא מדבר על מי שנמצא מסביב – בעלי מסעדות, שירותי נסיעה, מוניות וכו'.

יש 80 מדינות שפתחו שעריהן ליוצאים ולבאים. אצלנו אין לנו אפילו תאריך יעד לזה בגלל ייחודיות הענף שרבים מועסקים בו ולא קיבלו סיוע מהמדינה. יש הרבה עסקאות שנסגרו בימים הראשונים לסגר לכל תקופת הקיץ, ובשבועות האחרונים הם בוטלו. יוצא שהתזרים של חלק מהעוסקים בענף דווקא בחודשים עליהם אני מתמקד בפעימות, אלה החודשים שבהם העסקאות בוטלו, ורבים מהעובדים בענף הזה נפגעו כלכלית גם כתוצאה מכך.

הבוקר שמעתי את שר התיירות בדרכי לכאן, וגופי התכווץ. אם שר התיירות מודיע ש-1 באוגוסט כבר לא רלוונטי ואין על מה לדבר, סימן שלממשלה אין תוכניות אלטרנטיביות סדורות, איך זה אמור לקרות. יש 80 מדינות שפתחו את השערים. בואו נלך, נלמד איך הן עשו את זה. אני לא מומחה גדול בתיירות – יש כאלה שעוסקים בזה שנים. רק נזעקתי לצורך המצוקה, אבל אם משרד התיירות, שר התיירות אינו מאמין ואינו עושה תוואי ומדיניות, אני מאוד-מאוד מודאג, מה יהיה על הענף הזה. ענף התיירות הוא מנוע צמיחה חשוב, ונראה שפשוט הפקרנו אותו. הגיע הזמן להתעורר. אני לא מומחה.

שוב, אדוני, הסיוע, החל"ת שמסתיים לבעלי מקצועות בעולם התיירות מסתיים בימים אלה, ואני מקווה שהדיון הזה יהיה התנעה לתהליך קבלת החלטות ממשלתי. אנחנו צריכים לשמוע את האוצר, אנחנו צריכים לשמוע את הביטוח הלאומי לאלה שאיבדו את מקומות פרנסתם, ואנחנו צריכים לשמוע את משרד התיירות – מה התוכניות הממשלתיות. לא יכול להיות שהעולם הזה, עולם התיירות, ילך וייכחד. שוב, תודה אבה שנענית לבקשתנו.

חבר הכנסת עורר פורר.

תודה, אדוני היושב-ראש, על קיום הדיון החשוב הזה, ואני יודע שאתה רואה עין בעין אתנו את תפיסת העולם, עד כמה התחום הזה דרמטי לכלכלת ישראל.

הדבר שהכי מטריד – לא רק בתחום הזה, אבל פה זה הכי בולט – שאין שום חזון לממשלה, איך חוזרים לפעילות ואיך מייצרים ודאות גם לאלה שלא יכולים לחזור לפעילות בתקופה הזו. גם כשאתה צריך לצאת עם ספינה לים סוער, אפשר לעשות את זה, רק צריך להכין אותה – מכינים תוכנית, מכינים נתיב הפלגה, ויודעים שנצטרך לשנות את הנתיב על הדרך, אבל קובעים יעד שאליו רוצים להגיע. אין פה שום יעד, שום כיוון, לא הגדירו על מי רוצים לשמור בכל האירוע הזה בחיים, עם הראש מעל המים. קח את סוכני הנסיעות, קח את מורי הדרך, קבוצות עצמאיים, שצריכים לומר להם: אין מה לעשות, התיירות לא תגיע להיקפים שהכרנו בשנה הקרובה. אנחנו נותנים לכם מתווה שבו לכם יהיה אוכל במקרר בשנה הזאת. אתם תשרדו אותה כדי שביוני 2021 תוכלו לחזור להדריך ולא תהיו בעולם אחר.

גם באיך מייצרים תיירות, את המעט שיש, צריך לדעת להגדיר. אפשר להגדיר מקומות שאליהם אפשר להגיע, אפשר להגדיר תנאים שבהם בודקים בטיסה לכאן ובודקים בנחיתה כאן, ואפשר לקבל את התשובות הללו תוך תקופה קצרה, ומייצרים מקומות שבהם אפשר לייצר תיירות. בטח בעולם התיירות הרפואית. אגב, תייר רפואי שווה למדינת ישראל יותר מתיירים אחרים הרבה פעמים. אנחנו יודעים לאן הוא מגיע, יש מחלקות מסוימות שאפשר לייעד אותן לטובת הנושא הזה. תייר רפואי גם יהיה מוכן לשהות בבידוד, כלומר אין לו בעיה לקחת על עצמו את ההגבלות שאולי תייר שבא לנופש, לא. למה לא לקחת את הענף הזה, להוריד קצת מהאנשים שהם דורשי אבטלה ובאים לבקש סיוע מהמדינה.

גם מבחינת אחריות שולחים פקידי ממשלה ולא יודעים תמיד מי נמצא אתנו בזום ומי לא. לפני כשבועיים מודיעים שסוגרים את טבריה, ביום רביעי. בסוף מתברר שכל החולים בכלל לא היו מטבריה והיה צריך לסגור גם איזה רחוב אחר, אבל זה לא שינה לכל בתי המלון שהיו בתפוסה מלאה לאותו סוף שבוע והכול בוטל בשנייה אחת. אני אומר זאת מהיום הראשון של המשבר. פקידי הממשלה ושרי הממשלה צריכים להבין, שכל הערכת מצב או השערה שהם נותנים, משורשרת מייד לשטח למטה, בין אם לאי-ודאות של האזרחים שלא יודעים אם יש או אין הגבלה כזו, ובין אם למשבר מאוד גדול.

אדוני, אם אנחנו צריכים לצאת עם משהו מהישיבה הזו, אתה צריך לדרוש, לדעתי, מהממשלה להציג תוך מספר ימים תוכנית, איך הענף הזה אמור לפעול שנה קדימה.

דחיתי את דבריי עד לגמר הדברים של היוזמים. טלי פלוסקוב.

בוקר טוב. תודה, אדוני היושב-ראש, על הדיון בוועדה, ודי מהר. זה מאוד חשוב.

זה הדיון השני בחודש הראשון לעבודתה של הוועדה שעוסק בתיירות.

זה רק מחדד עד כמה הנושא חשוב ועד כמה אנו היום צריכים לתת לאנשים האלה תקווה.

אני בכנסת ה-20 עמדתי בראש השדולה לתיירות, וראינו כמה קשה להביא את התיירות לרמה הגבוהה שבה היינו לפני משבר הקורונה. אנו מדברים על הכנסות של 8 מיליארד שקל לקופת המדינה, אנחנו מדברים על אלפי מקומות עבודה, מדברים על המון דברים. ההבדל בין תיירות לכל ענף הוא בדבר אחד: אם יש המון ענפים היום שאנו כבר עושים את התוכניות להחזיר את האנשים לעבודה – תמריצים, מה אנחנו לא עושים כדי שהאנשים האלה יחזרו לעבודה – בתיירות אנו כמדינה עדיין לא נותנים את האפשרות לעבוד. פה אנחנו עדיין אומרים: אתם עדיין לא יכולים להתחיל לעבוד. זה ההבדל. אז אם אנחנו כמדינה אומרים את זה, עלינו כמדינה למצוא פתרונות לתקופת המעבר הזו.

המספרים שקיימים היום במדינת ישראל סוגרים לנו הישראלים את השמיים למדינות האחרות, אין מה לעשות, אבל בתקופת הזמן הזו אנו יכולים להכשיר את האנשים, להכינם לזמן היציאה, אנחנו יכולים להשקיע בתשתית שיש לנו כאן במדינה כדי לגרום לכמה שיותר תיירים להגיע לכאן. יש לנו מה לעשות בתקופה הזאת, ואכן נכון מה ששמעתי – אנו לא רואים אופק, ואנחנו צריכים לתת לאנשים האלה תקווה שבעוד חודשים, שלושה כשנחזור בעז"ה לשגרה הנורמלית, לאנשים האלה יש מה לעשות, ולא רק שהם נשארים במקום שבו היו אלא אנו מחזקים אותם. אנחנו מוסיפים אותם אנשים שאיבדו מקומות עבודתם להיכנס לעבוד בענף הזה, כי הוא טוב גם לאנשים וגם למדינה. זה הכנסות מאוד גבוהות למדינה.

לכן גם הפנייה שלי היא לאוצר – איך אנחנו בונים תוכנית – כמובן, לכל המדינה, ושמענו את ראש הממשלה – אנחנו צריכים תוכנית לאתר התיירות. יש פה הצעות שבאות מהארגונים, מאיגוד הלשכה המרכזית לתיירות נכנסת. יש לנו פה מסמכים. חייבים לשמוע את כולם, כי הם יודעים איך לצאת נכון.

משבר הקורונה ממאן לעזוב אותנו. היתה תקווה – הנה זה בא, דיברנו על יוון, על קפריסין, מדינות ירוקות שיפתחו שעריהן לתיירים ישראליים, ואכן הן פתחו את שעריהן – רק לא ישראל.

הגל בשני בעיצומו בעוצמות גבוהות. יחד אתו גל אי-הוודאות העסקית והכלכלית. הייתי רוצה להיות במצב שהממשלה מטילה מגבלות באותה נשימה, באותו מעמד, היא כבר מציגה את תוכנית הסיוע לאותו מגזר שאמור להיפגע, אותה קבוצה שאמורה להיפגע מאותן מגבלות. זה לא קורה.

המגבלות החדשות מכניסות את הענף שאנו עוסקים בו היום, ענף התיירות, למשבר עוד יותר עמוק ממה שהיתה בו בגל הראשון. היום הדיון יתמקד במצוקתם של סוכני הנסיעות. הדיון הראשון של הוועדה היה בסוגית ענף התיירות במשבר הקורונה. אנו מתמקדים היום בסוכני הנסיעות, בפרט לדעת מה הלאה. מה המדינה, מה הממשלה הכינה או מכינה לענף, אילו מחשבות יצירתיות. אמרתי את זה בדיוק הראשון לפני כחודש – חייבים לחשוב מחוץ לקופסה. יש פה משאב אדיר שצריך לדעת איך לנצל אותו.

לצערי הרב, אנו לא רואים זאת, ואם הוא קיים, עוד יותר גרוע, כי למנוע מידע חשוב מהציבור פוגע בחוסן שלו, ואני לא רוצה לומר מה מדד הביטחון של האוכלוסייה בגלל אי-השקיפות, בגלל אי-חשיפת הנתונים על-ידי הממשלה ותוכניות עתידיות. התחושה שלנו היא שהממשלה מתנהלת מעכשיו לעכשיו. אין יד מכוונת, מתכללת של כל הזרועות כדי לספוג כמה שפחות מכות ממשבר הקורונה הכואב הזה.

ברשותכם, אני רוצה לתת את רשות הדיבור לקובי קרני תחילה ולאחר מכן ליוסי פתאל, שיציגו את עצמת המשבר. לאחר מכן נפתח דיון עם חברי הכנסת ושאר האורחים. נשמע את משרדי הממשלה בסוף, לאחר שנשמע את הדוברים כדי לשמוע, אם יש לממשלה – יכול להיות שאנחנו סתם מוטרדים, ושהכול מוכן ומסודר. בבקשה.

ברשותך, לפני כן, אני מברך את חבר הכנסת יצחק פינדרוס על הצטרפותו לוועדת הכלכלה. ברוך הבא.

שלום, אני קובי קרני, יושב-ראש התאחדות משרדי הנסיעות והתיירות בישראל. אדבר מספרים. הענף שלנו נמצא קרוב לחצי שנה באפס הכנסות. כל המתווים ששמעתם לענף כזה או אחר מדבר על 60%, 80%, 40%. אנחנו באפס הכנסות. 80% מבעלי המשרדים באפס תגמול. אפס תגמול. הממשלה נתנה פעימה למשרדים קטנים, עד 20 מיליון ₪. אני לא יכול להכניס אתכם למספרים, אבל אלה מספרים שמייצגים אחוז קטן מאוד של המשרדים. 80% מבעלי המשרדים נמצאים ב-0 הכנסות, ב-0 תגמול, בלי שיש לנו תשובה אחת, מתווה שמתאים לענף התיירות. המתווה הקיים לא מתאים. איפה אנחנו עומדים? שהמדינה תגיד לנו: אנחנו לא רוצים אתכם. המצב של המדינה קשה – תסגרו את העסק.

היתה לכם הידברות עם האוצר?

היתה לנו הידברות עם אנשי האוצר. הם ביקשו דוחות, קיבלו דוחות. מאז לא שמענו מהם.

עם מי?

עם אסף.

עם הרפרנט.

אני לא מתבייש להגיד לכם על העסק שלי, יש לי כ-250 עובדים, רובם בחל"ת. ההוצאות החודשיות של עסק נשארו בגובה 15% עד 20% ממחזור ההוצאות. אם מחזור ההוצאות החודשי שלי הוא 5 או 6 מיליון, אני מפסיד כל חודש בין 600,000 שקל ל-800,000 שקל. כל חודש. לפחות זכותי לקבל תשובה מהמדינה. לא ייתכן, שאנשים מחכים עוד חודש ועוד חודש ואין מתווה באופק. יש הצהרות. אנחנו נגדיל את זה ל-100, לא יודעים לפי איזה מתווה, גם זה לא יכסה שום דבר. גם יש לנו קושי לסגור את העסקים שלנו.

איזה הצהרות?

אנחנו לא יודעים מה המתווה של ההצהרות האלה. נניח שאנחנו רוצים לסגור את העסקים שלנו, כי אנחנו לא יכולים להפסיד יותר – למשל, ועדת הכלכלה המכובדת הזאת מאפשרת לחברות התעופה עוד 90 יום להחזיר את הכסף, ואני צריך בשביל זה להחזיק עשרה פקידים, ואני צריך לממן את חברות התעופה הזרות שיש להם עוד 90 יום. מילא חברות תעופה ישראליות, שצריכים לעזור להן, ואני מאמין שצריכים לעזור להן, אבל למה אני מכיסי והאזרח מכיסו צריך לממן חברות תעופה זרות, שקיבלו מענק מהמדינה שלהם?

איך לא הפרידו את החוק הזה? איזו טעות.

אנחנו רוצים לדעת, איפה אנחנו עומדים. אנחנו לא יכולים יותר להשקיע עשרות-אלפים, מאות-אלפי שקלים בחודש, כשלא ראינו במשך חצי שנה שקל אחד מהמדינה, ואנחנו לא יודעים מה המדינה רוצה.

תודה רבה. יוסי פתאל, בבקשה.

תודה רבה, אדוני, על הדיון. יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני התיירות נכנסת, שחי בעיקר על התיירות הקבוצתית. אדוני, כשאתמול בערב חשבתי איך לפתוח את הדיון, חשבתי לומר: מחדל יום כיפור של אגף התקציבים באוצר, ואז ראיתי שזה נמצא בכותרות הראשיות בידיעות אחרונות הבוקר.

אנחנו נמצאים במלחמה כלכלית, מלחמת הישרדות. אנחנו החיילים בחזית, שסופגים אש מכוחותינו בגב. ההרגשה שאת האיום שלפנינו של הקורונה, אפשר לנצח – אנחנו שותפים, אבל את האש הידידותית שנורית בנו מהגב על-ידי האוצר וחוסר הניהול של המשבר הזה, לא נראה לנו שנצליח להתגבר על זה.

כשיש כשל מערכתי כל כך בסיסי כמו שיש בניהול המשבר הזה, לא יעזור מה שאגיד ואטען לעניין שלנו– אני לא חושב שבמצב הנוכחי אפשר בכלל לסייע לנו, לצערי. המטכ"ל, כל קברניטי הכסף של המדינה, שאמורים לנהל את המערכה הזאת, שהיא יוצאת דופן בכל קנה מידה, אין להם מושג במה הם עוסקים, איך הם מנהלים, הם לא יודעים לנהל משברים, וכך זה נראה. אנחנו מרגישים שאנחנו יושבים בתוך אוטובוס עם נהגים שאין להם מושג, פעם ראשונה שעלו על ההגה, דוהרים אל התהום, ואומרים לנו הנוסעים: אנו יודעים מה אנו עושים.

הכשל המערכתי הזה לדעתי הוא העניין של הוועדה. אם הוא ייפתר, גם הבעיה שלנו תיפתר, כי העניין שלנו לא נתון למחלוקת. אי-אפשר לערער עליו.

אני סבור שהוועדה צריכה לקבוע תהליך בדיקה כפי שעשתה עם הבנקים לעניין ניהול המשבר על-ידי האוצר ואגף תקציבים באוצר. זה מתבקש, כי הבעה אינה המשבר הכלכלי אלא ניהולו. וכאן אנחנו נופלים. אם זה יתוקן, לא תהיה לנו בעיה.

שלוש מילים מייצגות יותר מכול את הכישלון בהתמודדות, שחוזרים עליהן כל הזמן: מתווה, רוחבי, ופעימה. לא משנה מה הבעיה שלך – תקבל אחת מאלה. אגב, ביום כיפור זה היה קונספציאלי – בבחינת מידה אחת מתאימה לכולם. אנחנו עושים רק דברים רוחביים. אנחנו לא מכירים אתכם, לא את הענף ולא שום דבר.

הדבר הזה הוא בנפשנו. לאוצר יש אג'נדה אחת בנושא התיירות – בואו נגיד את זה בקול רם. זה לא באמת דיון כלכלי אמיתי. הם חושבים מחשבות מאוד מסוימות באוצר, מנצלים את המשבר כדי ליישם את האמונות שלהם. לא מדובר באנשים שהציגו לכם יערות כלכליים מסודרים, שאומרים למה לא צריך לתמוך בתיירות. הם מאמינים שאנחנו צריכים לבוא אליהם, אנחנו צריכים לבוא עם גליונות חישוב אלקטרוניים. הם סוגדים לכאלה, אבל לא כשהם צריכים להציג את זה.

אגב, אני לא רוצה עכשיו להתייחס לזה, אבל היינו כאן בישיבה, ואנשי אגף התקציבים – פה בחדר הזה – אני הייתי בזום – אמרו שצריך לעזור לענף התיירות. במילים האלה. כתבו לנו – אני מצטט מסמך של האוצר: ככל שיוסכם על מתווה פיצוי בכלל – בקיצור, שאנחנו נקבל פיצוי.

לגבי התיירות הנכנסת, אנחנו ארגון המעסיקים של מורי הדרך ומעסיקים 2,500 מורי דרך. 8 מיליארד שקל אנחנו מביאים מחו"ל לישראל. ענף הייצוא השישי בגודלו של מדינת ישראל. יוצר מהייצוא הביטחוני זה ענף התיירות הנכנסת. אף אחד לא היה מעלה על דעתו לתת לייצוא הביטחוני לקרוס. מספר העובדים שאנחנו מחלקים להם צ'קים ישירות זה 40,000 – מסעדות, נהגים, מדריכים וכו'. ערים שאתם כל הזמן שופכים עליהם כסף – טבריה, עכו, נצרת, ירושלים - בחיים לא יחזרו לעצמם כלכלית אם לא נביא את קבוצות התיירים לשם.

אז אפשר להמשיך לתת כספים. אנחנו בנייר שהגשנו לכם כאן – ואני רוצה רגע להסביר, כי זה לב העניין. אנחנו בסך הכול 140 חברות, 1,700 עובדים. כל עובד שלנו שווה 25 משרות. אם זה מניפולציה סטטיסטית, אני מצפה מאנשי האוצר שמסתכלים עלינו עכשיו בזום, שיוכיחו לוועדה שעשיתי מניפולציה סטטיסטית, או שכל אחד מאתנו שהולך הביתה, לוקח אתו 25 משפחות. כך יש להתייחס לזה.

אתם כעצמאיים לא מקבלים את המענקים האלה לעצמאיים?

יש לנו דיון מבורך, עתיר חברי כנסת. זה לא מובן מאליו. אני רוצה שיהיה פה דיון אמיתי. משפט אחרון.

אנו מבקשים מהוועדה, ושמנו בניירות לפניכם את הנושא של שימור עובדים, השימור של המסגרות העסקיות. האוצר פנה אלינו בתחילת המשבר וביקש לסייע, והציע לנו 15 מיליון שהיו אמורים להגיע מהר-מהר. אגב, עד היום הם לא הגיעו.

כפי שאנו נוהגים בוועדה, נעשה לסירוגין - חבר כנסת-אורח.

אני צריך לצאת לנהל ועדה, אדוני, אז עוד משפט אחד. חל"ת נושם זה נדרש לתיירות. יכול להיות שהוא יכול להעסיק את העובדים יומיים בשבוע, יום בשבוע. צריך לאפשר לו את זה.

זה נכון להרבה תחומים. עידון רול, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. עולה תמונה מאוד ברורה מההתנהלות של האוצר ובכלל ממדיניות הממשלה, בעיקר שהם אומרים: לא נקבל החלטה, ומקסימום הענף יקרוס. לא צריך להיות כלכלן בכיר ולא צריך להיות גם עם דוקטורט בענף התיירות כדי להבין שההשלכות של קריסת הענף, שזה משהו שהוא מעבר לפינה, הן העלויות של להחיות מחדש ענף, לבנות אותו מהיסוד, את ענף התיירות, על היציבות שבו, על מגוון התפקידים שבו, על המערכים הלוגיסטיים והממוחשבים שבו, פי כמה וכמה מאשר להנשים אותו עכשיו ולהחזיק אותו.

יש פה בעיה של הממשלה, שלא רואה קדימה. אנחנו כבר לא בתחילת המשבר. להתנהל בכאוס ולומר שאנחנו לא יודעים מה לעשות – אני מנסה לברור פה מילים - זו רשלנות. אנו מוקפים במדינות בעולם שמצאו דרך לפתוח את השמיים. לא יכול להיות שאי-אפשר ללמוד מהם. אני שוחחתי אתמול עם חברים שגרים בהולנד, וכל ההתנהלות שם אחרת. יש פתרונות. בתור התחלה הממשלה צריכה לקבוע מתווה ותאריך יעד לפתיחת השמיים. לא מדברים עדיין על תפוסה וכמה יטוסו; קודם כל איך פותחים את השמיים. תאמצו מתווה, זה לא בושה. אמנם ראש הממשלה אמר שכולם מתקשרים אלינו ללמוד מאתנו איך לעשות את זה.

פעם התקשרו.

עכשיו הטלפון האדום לא מצלצל וגם לא הרגיל, הלבן. הגיע הזמן להתקשר להולנד, לטורקיה, ויוון ולשאול שאלות, זו לא בושה.

ושנית, יש להבין שחייבים לתת להם איך להמשיך. ההסתכלות הזו על ענפים שלמים שמבקשים להתקיים – שימו לב מה הם אומרים: ככל שמתקדמים, הבקשות נהיות יותר ויותר זעומות. הם מבקשים לשרוד . לא לעשות פה עשיית עושר, הם לא מבקשים להגדיל את העסקים. הם מבקשים לפתוח את השערים ולהחזיר את החובות שלהם לספקים ולצרכנים. חייבים לתת סיוע. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שחשוב שנקבל לוועדה מתווה מהמשרדים הרלוונטיים ואולי נקבע ישיבת מעקב עוד שבועיים או עשרה ימים, לראות שהם עומדים במילים שלהם.

תודה. בבקשה.

מירי סוסלנסקי, מהמטה להצלת תיירות חו"ל. אנחנו מטה שהוקם בעקבות המצב, מייצגים סוכנים, משרדי נסיעות, בעלי חברות ארגון טיולים, מדריכים לחו"ל, פרילנסרים, עובדים, אנשי תיירות, אנשי הנדלינג שדות התעופה, בעצם כל אנשי התיירות חו"ל מיוצגים תחתינו. אנחנו באים כאן להראות את ההשפעה שלנו.

אנחנו ענף – כאמור ענף התיירות מכניס 40 מיליארד שקלים למדינה. מתוכו תיירות חו"ל מכניסים כ-15 מיליארד שקלים. אנחנו מדברים על עשרות-אלפי משפחות ובתי אב שמדממים, כי אין סיוע. אנו רואים יותר ויותר שנדרש פתרון לטווח ארוך. אנחנו רואים שהשמיים לא נפתחים. דיברו על יולי, אחר כך עבר לאוגוסט. אנחנו מבינים שיש מדינות שפחות רוצות אותנו. זה לא משהו מיידי, והדבר הזה דורש התייחסות נפרדת לענף התיירות על כל מאפייניו. זה ענף שמאופיין, בעיקר תיירות חו"ל, אפילו ברמה תזרימית שונה מתיירות נכנסת, ויש להתייחס לכך. אנו לא יכולים לקבל אותה הסתכלות כמו כל שאר הענפים במשק.

אנחנו מדברים על אנשים שעובדים בעסק הזה, הרבה אימהות חד-הוריות, שהאפשרות לעבוד בתיירות אפשר להן גם לנהל משפחה וגם להמשיך לעבוד. אנשים בני 50 פלוס – מדריכי טיולים ואנשים בענף שעושים זאת במשך עשרות שנים, וכשאני מקבלת טלפון מאדם בן 65 שפוטר, ויודע שעד הפנסיה אף אחד לא ירצה אותו, זה הכאב שאני שומעת אצל אנשים, והם יודעים שאין מי שיבוא ויסייע להם.

המקום של פתיחת השמיים כמובן חשוב, אבל אני שמה את הצורך הגבוה לקבל סיוע כלכלי, לקבל פתרון כלכלי לאנשים שעובדים וגם לבעלי החברות, העצמאיים והשכירים בעלי שליטה, כי יש חברות שקורסות, והצפי הוא בין 30% ל-50% מפוטרים – וזה אני מדברת על חברות שלא קרסו. זה משהו שאתם לא רוצים להתמודד אתו. המדינה יכולה לסייע בכל מיני דרכים כדי שלא נגיע למצב הזה של 20,000 מפוטרי ענף התיירות.

תודה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.

בוקר טוב. אני רוצה להתייחס קודם כל למושג השגור בפי כולנו – לפתוח את השמיים. השמיים תמיד פתוחים.

ואני כאיש מאמין – השמיים אף פעם לא נופלים.

אני חושבת שצריך לחשוב על התוכנית הזו בשלוש רמות: אל"ף, במיידי, כל המשפחות – אנחנו מדברים על עשרות-אלפי עובדים שעובדים בתחום. שמענו שכבר חצי שנה הם סובלים, ואפילו אדם שהיתה לו יכולת לשרוד, אחרי שישה חודשים לא ניתן להמשיך יותר. אנו צריכים לדאוג גם לאנשים האלה במובן הזה.

האם למדינה בכלל חשוב ענף התיירות? בטוח שכן. אם כך, למה צריך לחכות שהמשבר הזה יחריף ואז יהיה צריך לשלם כפולות ולא כפליים, ולא לטפל בבעיה מלכתחילה?

שלישית, לא ייתכן ש-80 מדינות בעולם – אנחנו חכמים יותר מכולם.

אנחנו חושבים שאנחנו חכמים יותר.

זה עוד יותר בעיה. לכן אני חושבת שצריך לשים תוכנית ומתווה בשתי רמות: ראשית, הרמה של העובדים והאנשים, והשנייה, הענף ובעלי העסקים, ולהתקדם. לא ניתן להמשיך כך. עוד מעט 250,000 – אם מדברים על 30% מהמובטלים שלא יחזרו לעבודה, יש לנו כבר 30% בענף הזה, אז מה נעשה עם השאר?

תודה. אנטאנס שחאדה.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. שוב אנו רואים שמשרדי הממשלה נכשלים שוב. אנחנו בתחילת המשבר זיהינו ענפים כלכליים שיתקשו לחזור, אפילו אם המשק יחזור תוך חודשים. ההנחה, שהמשק יחזור תוך חודשים לתפקוד קרוב לנורמלי – אמרנו שענף התיירות לא יחזור לתפקד באופן נורמלי לפחות עד סוף השנה. ראינו את זה בוועדה הזאת ובוועדות אחרות. זה היה ברור. יש בעיית חשש התיירים לחזור לטוס, הענף מסוכן, מטוסים, כל המצב הבריאותי לא יאפשר חזרה לענף באופן סדיר לפעול לפחות עד סוף השנה. לכן דרשנו מתווה מיוחד לענף התיירות והתייחסות מיוחדת אליו. אגב, גם לאולמות החתונות, והתרענו בפני חודשים שצריך התייחסות מיוחדת לשני הענפים הללו.

אנחנו דורשים שהמדינה תמשיך בהנחת הארנונה מיידית לכל העסקים בענף התיירות. חל"ת לעובדים בכל משרדי התיירות. הם מייצרים מקומות עבודה. הם יצואנים. ואני מדבר על נצרת – זה כמעט הענף היחיד שאנחנו מייצאים – נצרת מייצאת ומכניסה מטבע חוץ, והתיירות. גם ענפים אחרים. מדובר פה על נהגי אוטובוסים, על מדריכי תיירות, כדי להכין מדריך תיירות שמדבר שפות ויש לו הקשרים והניסיון, זה לוקח הרבה שנים. צריך לשמור. חל"ת לעובדים, ארנונה ועזרה מיידית לסוכנויות ולענף במקרו, כל אלה שמתעסקים עם תיירות נכנסת למדינה.

תודה. אליהו מילוא.

שלום, אני מנכ"ל אגודת מורי הדרך בישראל. אני רוצה לומר לכבודו שאנחנו, מורי הדרך, ואני אחד מהם, למעשה מושבתים לגמרי. יש לנו גם מורי דרך בתיירות נכנסת.

אולי תתנדבו להורות את הדרך לממשלה?

הצענו גם למשרד הבריאות, לעשות משהו עם מורי הדרך שיושבים בבית, בעניין הזה של החקירה. אנו מוכנים לכל מצב, אבל בפועל, לא מתייחסים בכלל למורי הדרך. יש לנו בעלי- - - שעד היום לא קיבלו מענה, אפילו לא מביטוח לאומי, כי יש שם איזו חקיקה משנות ה-80'. יש לנו מורי דרך מבוגרים, שעם הנחות פנסיונרים, אבל מקבלים פנסיה ממש מזערית, והמון מורי דרך צעירים, שכרגע אין מה לעשות אתם. הצענו מתווה של הכשרות, כלומר במקום לאבד את הכול המדהים הזה של מורי דרך, לתת להם הכשרה דרך שירות התעסוקה כדי לשמור על העצמה ועל ההון הזה, כי ברגע שהם יתחילו לחפש עבודות, כשתחזור התיירות, לא יהיה מי שידריך ונחזור שוב למעגל הזה.

תודה. המסר ברור. אני חושב שבעת הזו ניצול כוח אדם למשימות לאומיות אחרות, היה הכרחי. אני לא רואה תכונה כזו. לא שומעים שמתחילים בכיוון. יבגני סובה, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, לפני שבוע חברי לסיעה ואני ביקרנו במאהל של ענף התיירות. הבוקר בדרך לכנסת ראיתי פסטורליות. לא ראינו שום זכר למחאה. אפשר לחשוב שפתרו את הבעיות, וזו התחושה של הרבה אנשים בציבור, שהבעיות האלה לא נוגעות לאנשים. זו התחושה המוטעית.

אדוני היושב-ראש – זו ההצעה שלי, ואני מניח שתצטרפו לזה – קודם כל, להכריז על הענף הזה כענף בסיכון הכי גבוה. כשאתה מכריז על מספר ענפים, שזה הדבר הראשון שעליך לעשות, גם ההתייחסות של הממשלה היא שונה.

כשאתה מכריז שהמשק בסיכון, זה כולל את כל הענפים.

יש לנו מספר ענפים שהם לא רק בקריסה אלא בקריסה טוטלית. לכן עד שלא תכריז, והממשלה לא תעשה את זה, ולא תציג את זה לציבור, שזה הענף שצריך להציל, כי הוא יחזור בעוד מספר חודשים - לא נעשה שום דבר.

שנית, ביטול מיסים מיידי זה דבר הכרחי. בשנה אל"ף בכלכלה לומדים שיעור הכי פשוט: אתה רוצה צמיחה – תוריד מיסים. אין לך אפשרות לדאוג לעצמך, אם אתה לא מוריד מיסים. פה אני מדבר על ביטול המיסים. קובי, דיברת על ההוצאות החודשיות שלך. אם הממשלה היתה נותנת לך ביטול מיסים, סביר להניח שההוצאות שלך היו קטנות ביחס למצב הנורמלי.

לגבי מורי הדרך, יש לנו תיירות פנים מצוינת. יש לנו מדינה נפלאה, אז בואו הממשלה, תסבסדו טיולים פנימיים. יש לנו חודשיים של החופש הגדול. יש שמורות הטבע, יש המון מקומות שהילדים שלנו לא יודעים עליהם, אז אני מבין שאין תיירים כרגע, וכנראה בחודשים הקרובים זה יימשך כך. אז הממשלה צריכה להעסיק את האנשים האלה זמנית שלושה חודשים, לתת להם תקווה, ולתת להם לפחות את המינימום של המינימום כדי שלא יישבו בבית על חשבון המדינה.

כשמדברים על חוק פנימי, שמעתי הבוקר את לשעבר נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג. היא אמרה: לא צריך לחשוש מחוק פנימי. אז יש לנו גם חוק פנימי לענפים שהם בקריסה, ולא צריך לחשוש מלהיכנס לחוק פנימי כדי להציל את האנשים האלה בעוד חודש, חודשיים.

היו דברים מעולם. קרן ברק, בבקשה.

קודם כל, אני מברכת על הדיון הזה. גם ביקשנו כמה אנשים, דיון בשבוע הבא בנושא הזה - נראה אם זה לא יעלה אחד על השני. גם בשבוע שעבר מוניתי להיות יושבת-ראש השדולה לתיירות, אז בכלל זה אחד הנושאים שחשוב לטפל בהם כפעולה נקודתית, בדיוק כפי שההחלטה של הממשלה היא לא לעשות יותר סגר כולל אלא לטפל ברחובות בערים – גם ההחלטה, שיצאה מהפה של המחליטים, צריכה לצאת לפועל – לטפל כירורגית בענפים.

אין ספק שענף התיירות צריך טיפול אחר. כפי שזה נראה, לא תהיה פה תיירות בשנה הקרובה. אנחנו צריכים, גם שיחות שלי עם ראש הממשלה עצמו, לתת ודאות לענף הזה – אני חשבתי לשנה, אני חושבת שזה יקרה לחצי שנה מעכשיו, אבל גם הענף עצמו צריך להבין, שיש סל עם ודאות – בעיניי צריך להיות לשנה, אבל נאמר לחצי שנה – סל עזרה, סבסוד.

נתחיל מהחודש הראשון.

אני מבינה את התסכול. אני גם לא באה בטענות. אני חושבת שהדברים האלה נעשים לא בקצב הנכון, והיו צריכים להיעשות בצורה אחרת. אלינו קשה לבוא בטענות, כי אנחנו בוועדת כלכלה – כל תקופת הקורונה ישבנו בוועדת הכספים, ואמרנו שנגיע, ולכן צריכה להיעשות עבודת מטה בזמן הנכון, והיא לא נעשתה.

מה שאני מבקשת ממך, היושב-ראש, בהקשר למה שנאמר פה בתחילת הדברים, משהו אפקטיבי. הקטע שבו המדינה מוציאה ערים שלמות כהודעה לתקשורת, שהם הולכים לסגר, וזה מגיב כמו בורסה – היד על השאלטר פה הרבה יותר כבדה ממה שאמורה להיות. אתם עושים בלי להבין – שר האוצר לא יוציא הודעות לבורסה בלי לחשב פעמיים. גם פה לדעתי ההודעה שצריכה לצאת מהוועדה היום שחדל ההודעות האלה על ערים שלמות. אומרים: טבריה – אחרי שעה סוגרים, אבל המלונות כבר התרוקנו אחרי שעה כזו. אבל יש להבין שזה כמו בבורסה – לא להודיע סגר על ערים בלי לבדוק. וגם אין סגר על ערים, אז לומר אילו רחובות בדיוק ולא ערים שלמות. זה מה שאני מבקשת שנצא מהוועדה פה ממך.

תודה. עמוס גרבצקי.

תודה. מורשת דרך, עמותת מורי הדרך בתיירות הנכנסת. בדיון הזה אנו קצת הולכים לאיבוד.

אין מורי דרך...

מהבדיחה הזו כבר הפסקנו לצחוק. אני רוצה להדגיש את העניין של תיירות נכנסת. יוסי פתאל הציג את הדברים בצורה מדהימה בשם מי שהמנוע של התעשייה, שזה מארגני התיירות הנכנסת. בעצם יש לנו שני מכפילי כוח מאוד חשובים בתעשייה הזו, שהיא החלק בחלק שהוא הייצוא בכל תעשיית התיירות, הוא שמכניס את המטבע הקשה כל השנים למדינת ישראל. זה ענף שאין לו תחליף מבחינת אפשרות העסקה בלואו טק באזורים שאחרת אין להם שום תעסוקה אחרת גם בעתיד. הנראות הזו של מורי דרך וסוכנים שהם תמיד אלה שכרגע מפגינים ומופיעים מאחורינו בעצם נמצאים כל עובדי בתי המלון שאין להם פנים ועשרות-אלפי עובדי בתי מלון – זה לא רק הבעלים של בתי המלון. מאחורינו נמצאות כ-25,000 חברות ושותפויות שמעסיקות 1 עד 5 עובדים. זה כל המסעדות, מוכרי המזכרות. אני לא רוצה לדבר על מה המשמעות של זה בצפון – חברי הכנסת הערבים ודאי יודעים. מאחורינו עומדים אלפי נהגים של אוטובוסים פרטיים, שאולי לא מורגלים להופיע פה בוועדה.

תדייק. הועדה הזו אירחה את הנהגים ותארח אותם שוב. הוועדה הזו תקיים דיון גם על ענף המסעדות. נא לדייק, עם כל האווירה הקודרת לא צריך לזרוק סיסמאות.

סליחה, אני מתכוון לומר, שכאשר אנו מופיעים, הסוכנים ומורי הדרך הם החזית, המעטפה.

אני מבקש להזכיר דבר שאולי כולנו מרגישים בלב, כל אלה שנמצאים במצב המחריד הזה. אני מבקש להזכיר לכל מקבלי ההחלטות, שיש עניין של דוגמה אישית. מאוד מפריע לכולנו, ואני אומר דבר שאולי לא צריך להיאמר אך כולם חושבים אותו – עד היום לא ראינו שום נכונות לאיזו הקרבה במה שמקבלי ההחלטות מקבלים בסוף כל חודש.

תודה. אוסאמה סעדי.

אדוני היושב-ראש, אני מסכים עם ההערות שלך על הבוקר, שאין דרך ואין מדיניות לממשלה הזאת, ולכן צריך מורה דרך שיעשה לה מפת דרכים, לא רק בענף התיירות.

הוא חשב שהתבדחתי.

לקחתי את זה בשיא הרצינות. גם בעניין אולמות האירועים, מה שקורה עם החלטות הממשלה זה לא רק שגורם נזק כלכלי לבעלי אולמות, מהיום למחר לומר: אין חתונות של 250 אלא 50 אלא יש חתונות שכבר נקבעו. תאר לעצמך – המשפחות שהתכוננו חודשים, החתן, הכלה. אתמול קיבלתי טלפון מעאבלין, שהחתונה צריכה להיות הלילה. מה יעשו? מה יעשה החתן, הכלה? הזמינו. הכול. פתאום בום.

בעניין התיירות, אני וחבריי בוועדת הכלכלה, אנטאנס, איאמן, כל הרשימה המשותפת, אנו מלווים את ענף התיירות.

אלי לוזון עוד שר, מחבר שירים? הוא שר: הממשלה סוגרת.

סוגרת גם את השמיים וגם את הארץ, והעניין הזה של ענף התיירות, של סוכני נסיעות, של מורי דרך, של חברות אוטובוסים – העלינו את זה גם במליאה, גם אצלך, אדוני היושב-ראש. הדיון הראשון שעשית היה בענף התיירות, אבל לא ייתכן – ואנחנו מכירים אישית, חלק מהסוכנים הללו מחברות האוטובוסים, ממורי הדרך, אנחנו מכירים אישית, והם על סף קריסה. מה הממשלה עושה? אם היום לא נצא מכאן עם המלצות מעשיות, אדוני היושב-ראש – צריך שהממשלה תאריך את החל"תים לעובדים בענף התיירות. כל עוד המשבר נמשך, הם צריכים להימשך. מיסים וארנונה – לפטור אותם מזה. אם אנחנו צריכים לצאת עם משהו מעשי מהישיבה הזאת, אדוני היושב-ראש, זה המלצות הועדה היום בעניינים אלה.

בבקשה. הילה וזאן, בבקשה.

ממש בקצרה, גם לא אחזור על דברים שנאמרו. אין ספק, שלצד הדברים שנאמרו פה לגבי פיצוי ושמירה על הענף, יש לזכור שהענף הזה מאוד רווחי, שמכניס הרבה מאוד כסף לקופת המדינה בזמני שגרה. בזמנים כאלה נדרשים פתרונות יצירתיים בעניין. אם דובר פה על מורי הדרך, אז אולי יש לשקול כפי שנאמר פה, לגייס אותם למערכת החינוך. אולי צריך לדבר עם ארגון המורים, עם הסתדרות המורים שיראו כיצד לשלב את מורי הדרך לפחות לחודשים הקרובים כדי שיהיו חלק ממערכת החינוך. אם דיברנו בקצרה על חברות ההסעה, אז גם לבדוק שם השתלבות שלהם בתחבורה ציבורית ועוד כהנה וכהנה פתרונות יצירתיים כדי לשרוד את התקופה הזו בד בבד עם מתן פיצוי כספי נאות, כפי שנאמר. תודה.

תודה. מרק כצנלסון.

שלום, אני יושב-ראש האגודה הישראלית לתיירות מרפא, חבר במטה למען עתיד התיירות. ענף תיירות המרפא קשור לתיירות הנכנסת. קצת מספרים: ענף שכולל 5-6 אלף איש, מגלגל בשנה קרוב למיליארד שקל מתוך ה-40 מיליארד שנכנס לקופת המדינה. רוב הכסף מגיע למערכת הבריאות. מערכת הבריאות, אנחנו שומעים בתקשורת יותר ויותר, שיש בעיות כספיות ארציות יותר ויותר. זה גלגל.

להבדיל מתיירות נכנסת, אנחנו קצת מחזיקים מעמד וכן עובדים. זו רפואה מרחוק. משרד הבריאות מרשה – בעיקר יותר מקרים הומניטריים, להביא לפה חולים, שכל חולה כזה משאיר עשרות-אלפי דולרים, ובתי החולים זקוקים לכך, ואנחנו יודעים להביא לפה תיירי מרפא בקפסולות, להיות אחראיים לכל תייר ותייר שמגיע לפה נקי, מה שנקרא, וניתן לאפשר לו להגיע בתו סגול, וניתן להביא כסף למשפחות.

זה קורה גם במשבר הקורונה?

כן. עכשיו יש קצת בעיות, כי יש הגל הזה. אנחנו מבינים את החשיבות של הקפאה, אך סך הכול אפשר לנצל את זה.

אני ממש מברך את חברי הכנסת, שרובם ביקרו אותנו באוהל המחאה. העברנו חוק תיירות מרפא שרק בזכות חברי כנסת הצלחנו לשמור על הסקטור הפרטי בענף הזה. גם עכשיו אני מבקש – תשמרו על ענף תיירות המרפא.

אדוני היושב-ראש, אני רק רוצה לחדד – בקריאה שלנו היום צריך גם לפנות למשרדי הפנים והבריאות כי יש הרבה פניות שקיבלנו של אנשים שרצו להגיע בתקופת הקורונה לטיפולים רפואיים בישראל, ולצערי אין נוהל מיוחד לאותם אנשים שאינם אזרחי ישראל. אבקש להתייחס לזה במסמך המסכם שלנו.

בועז טופורובסקי.

יהיה נציג אוצר?

יהיה. רציתי שישמע את כולכם.

קודם כל, גילוי נאות – הייתי יושב-ראש חברה ציבורית שעוסקת בתיירות בחברה הגדולה בארץ, וחברה כזו, שלפי מה שאני זוכר, היום מפסידה חצי מיליון שקל כל יום. היום 6 ביולי אמור להיות שיא של עונת התיירות, גם הנכנסת וגם היוצאת. אמור להיות תקופת חג של ענף התיירות.

מדברים פה על הרבה פתרונות, אבל גם לאוצר, גם לביטוח לאומי יש פרטי חשבון הבנק ואת כל ההכנסות וההוצאות של כל אזרחי מדינת ישראל. אין שום בעיה, לו היו רוצים, שהיו לוקחים את מה שהרוויחו אותו דבר שנה שעברה – והיו נותנים עכשיו.

במערכת ביוב יש אל חזור.

אפשר לקחת אבל לא לתת. אפשר להגיד: תנו לנו מקדמות ואחר כך נתחשבן אתכם, אבל לא ניתן ואחר כך נתחשבן אתכם. מדינה שבאמת רוצה לעזור לאזרחים במשבר יכולה לעשות זאת. היא יכולה להחליט שהיא נותנת 90% ממה שהיה בשנה שעברה, 80% או 110% - זה לא משנה. היא יכולה להחליט ולעשות את זה, ואז לטפל במשבר, אבל מה היא גורמת – שכל העסק הזה שקורס, ואנשים הולכים להיות באמת רעבים ללחם, זה לא חארטה; זה הולך להיות באמת רעב ללחם של אנשים שחלקם כבר גמרו את כל החסרונות, עכשיו גומרים את כל מה שחסכו לפנסיה. במקום לעשות זאת, הם רוצים שיבואו לפתחה של הוועדה, שכולם ידברו, ובינתיים הבירוקרטיים מונעים את מעבר הכסף לאנשים שבאמת צריכים את זה, וזה אפשרי.

בכלל, כתהייה, אני חושב שאת ה-100 מיליארד היו צריכים להוציא מהאוצר, להקים אגף תקציבים מיוחד למשבר הקורונה. אי-אפשר לנהל את המשבר עם אותה קופסה של ענף התקציבים בשגרה.

צודק.

יצחק פינדרוס, בבקשה.

היושב-ראש, כמעט הוצאת לי את המילים מהפה, אז לא אחזור עליהן. מפה נרוץ לדיון על טבריה בוועדת הכספים, על נצרת בוועדה אחרת ועל משבר העלייה בוועדה שלישית. יש פה בעיית דיון. היה צריך להיות פה על הקיר – מדברים על סוכני נסיעות, מדברים על מורי דרך. כשבאים לטפל במשבר כזה – מהו משבר לטווח ארוך, איזה ענף במשבר לטווח קצר. אני מזכיר לך שנתנו פטור מארנונה לתקופה מסוימת. מה ההשפעה של זה? יש פה משהו הזוי. לא מתנהל דיון מקצועי אמיתי מול כל מערכת ומערכת עם סדרי עדיפויות. מה אפשר לצאת מהמשבר, מה לא. יכול להיות שצריך להודיע להם: תסגרו 50% מהעסק כי ייקח שנתיים, ב-2022 יחזרו חזרה. לגיטימי. לא נעים, עומדים מאחורי זה בעלי עסקים. אמרת נכון - מחר בבוקר נזמין לפה את נהגי האוטובוסים. לפי מה נחליט את זה?

היה צריך לעשות פה דיון אמיתי – מה קורה לירושלים כשהתיירות מתמוטטת? מה קורה לטבריה, לנצרת, מה קורה לתל-אביב? מה קורה לכל המקומות? מה קורה לפרנסה, כמה אנשים? עשו דיון של חל"תים. מה המשמעות של זה? יכול להיות שהיינו לוקחים את הכסף של אותם חל"תים, ונותנים להם.

רשתות גדולות של בתי מלון מחזיקות בתי מלון בשכירות. 30% מבתי המלון בארץ מוחזקים בשכירות. כשהכול היה סגור, זה הוצאה והוצאה, ללא הכנסה.

ולבנקים למשכנתאות אמרת ארבעה חודשים – נקפיא את המשכנתאות.

לכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע לך, כמי שוותיק – קח את זה לידיים יחד עם לשכת המחקר והמידע. בואו נעשה בוועדת הכלכלה דיון רציני, בלי נציגי סוכני נסיעות. פעם אחת שנדע באמת מה המשמעויות לכל ענף, ואם הם לא עושים את העבודה, אנחנו נעשה את העבודה. נגיד מה צריך להיות, מה קודם למה, מה על חשבון מה, ובסופו של דבר נקבל החלטה.

נפתלי בנט הקדים אותנו, קבינט צללים, שלא נעשה עוד אחד.

אני מרשה לך לעשות קבינט של הנבחרים.

תודה. עו"ד דוד שפרכר, בבקשה. תחדש לנו משהו שלא אמרת לנו בדיונים הקודמים.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. אני עו"ד ויועץ המשפטי של המטה להצלת תיירות חו"ל, ואני גם מומחה ברגולציה אירופאית.

לדעתי, מה שדרוש, מין תוכנית רוחבית – למשל, בדומה למה שאנו רואים כרגע ברחבי האיחוד האירופאי - האיחוד האירופאי נתן תוכנית של 80 מיליארד יורו כללית להצלת עסקים, ובנוסף, תוכנית נוספת של עוד 100 מיליארד יורו, סקטוריאלית. זה היה מאוד עוזר. הבעיה – ומה שאני רואה מחודש מרס – אני כמומחה לרגולציה אירופאית – חבל שמחודש מרס ההידברות בין ישראל לאירופה – איתה אנחנו חתומים על מספר הסכמים כמו שמיים פתוחים וכו' – ההידברות הזו כמעט לא קיימת. בינתיים המדינות האלה פתחו את הגבולות שלהם.

הם ייצאו לנו את הקורונה – עשינו ייבוא של קורונה משם ולא מרשים לנו לעשות ייצוא לשם.

הנתונים – ועל זה נדבר מחר בוועדת הקורונה – הם השתנו לחלוטין.

כאשר אנו סגורים, המדינה השכנה שלנו ירדן, חזרה לפעול כרגיל בענייני תיירות. - - - כרגע – ואנו רואים זאת – קוטפת את הפירות שחלקם העיקרי גם היה צריך להגיע לפה, כלומר תיירים, שהיו אמורים להגיע.

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

סליחה, כבוד היושב-ראש, 30 שניות, כי אני חייבת לצאת להצבעה – משהו פרקטי: יש קרן מעגלים, ובדיוק עכשיו קיבלה 400 מיליון שקל לקופתה שקיימים בדיוק להסבה מקצועית של מפוטרי קורונה – פתרון שניתן ליישמו כבר מחר. אני מציעה להזמין את הנציג שלהם ולהיפגש אתם כדי לתת פה פתרון למפוטרים שלכם.

תודה. בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני חושבת שלא צריך להכביר מילים על המצוקה האמיתית שאנחנו פוגשים כל יום אצל אנשים שהגיעו מהענף הזה. בעצמי יש לי שתי בנות שנמצאות בחל"ת כתוצאה מהעבודה בענף לפני זה, אבל הבעיה האמיתית היא לא באלו שיצאו לחל"ת אלא בעלי החברות ובענף באופן כללי.

אחת הבעיות הרציניות והטיפול בכל נושא הקורונה וההשלכות של המצוקה שהתחילה לפני כמה חודשים, שאנו יודעים שאנו דוהרים לעוד משבר מאוד רציני, כנראה. כלומר עוד לא פתרנו את הבעיות שהיו תוצאה של בעיניי, החלטות לא נכונות לטיפול בהשלכות הכלכליות, ואנחנו דוהרים לעוד משבר, שכנראה יקרסו דרכו הרבה מהחברות.

בלתי-מתקבל על הדעת שהממשלה מתייחסת למשבר הזה בשיטת הסלאמי. כל ענף בנפרד. אין ראייה כוללת, שאומרת אין לסנכרן את כל המאמצים יחד, ולתמוך בענפים, ואולי לשלב את העשייה ואת הפתרונות ביניהם. לא ייתכן, שנצטרך גם כן נקודתית לדבר על כל ענף בנפרד, כאשר כולנו יודעים, שבכלכלה הכול קשור בכול. לא ייתכן, שנדבר הפעם על חברות הסעה, כשהם קשורים גם לתיירות, כשהם קשורים גם למערכת הלימודים שעובדים כהסעות.

ההצעה שעלתה לפניי - אולי צריך לקיים דיון אסטרטגי כללי, למצוא פתרונות משולבים לכלל הענפים יחד, ולחשוב על אלה שנפגעו הרכי הרבה, וכן למצוא פתרונות, ולנסות להציל מצבים. נצרת היא בדיוק כמו טבריה, כמו עכו - נפגעו באותה מידה ואולי אף הרבה יותר.

תודה. ניר ברקת, בבקשה, אדוני.

אני מסתובב לא מעט, ושואל הרבה אנשי עסקים, חברי כנסת וחברים אחרים. אין אחד במדינה הזו שלא חושב שמדיניות האוצר כשלה. כמכלול, קיבלו סדרת החלטות שגויות, וידענו את זה מראש. אמרנו להם בוועדת הכספים, מהשבוע השני של הקורונה. פעם ראשונה היקפי הסיוע למגזר העסקי, לאנשים שקורסים תחת הנטל, פחות מחצי אחוז בפועל, חצי אחוז תל"ג. כ-7 מיליארד שקל. אחוז תל"ג, להזכיר, זה כ-14 מיליארד שקל בערך. במקומות אחרים בעולם הסיוע עובר את ה-2%, 3%, 4%, 7% למגזר העסקי.

הטעות השנייה – במקום לתת את הסיוע ישירות לכל מי שהפגיעה שלו גדולה, ללא קשר לענפים – נורא קל לבדוק את זה – ירידה במע"מ למעלה מ-50% – פצוע קשה. יש לתת לו תמיכה ישירה לחשבון. במקום זאת שלחו את המסכנים לבנקים, עם 15% ערבות מדינה. מה קרה בבנקים? מי קיבל את הכסף? ובעיקר מי לא קיבל את הכסף? אותם עסקים בסיכון נדחו על-ידי הבנקים. הענף שאנו מדברים עליו עכשיו, סוכני נסיעות, שירותי תיירות חוץ – מי שזקוק, לא קיבל. מי שפצוע קשה לא קיבל, כי הוא בסיכון גדול. הבנקים שומרים על עצמם.

שהאוצר ייתן רצועת ביטחון.

שהאוצר ייתן את הכסף ישר לחשבון של האנשים. לא צריך לעבור דרך הבנקים.

והדבר השלישי, שלצערנו גם לא הקשיבו לנו, וכולם מבינים היום את גודל הטעות – לתת 7,500 שקל למי שמחזיר עובדים. מה עושים אותם עסקים קורסים? הם לא יכולים להחזיר עובדים. הם צריכים לשרוד. אז מי קיבל בסוף את הכסף – החזקים. ופעם אחר פעם, במקום לגבש מדיניות מאוד נהירה – אגב, הצגנו תוכניות כאלה. אני הצגתי בשבוע השני של הקורונה, בוועדת הכספים דנו בזה. היה פה אחד, קואליציה ואופוזיציה. כולם הסכימו, שצריך לשנות את שיטת החשיבה. המגזר העסקי הוא לא הבעיה; הוא הפתרון לבעיה. כדי שיהיה לנו לאן להחזיר עובדים, אנחנו חייבים לשמר את התחומים האלה, את האנשים שאוטוטו, לצערנו הרב, קורסים.

לא מאוחר מדי, בתנאי שיהיה שינוי כיוון בחשיבה. מהשיחות שאני קיימתי עם ראש הממשלה – אני חושב שגם ראש הממשלה הצהיר על העובדה שהוא רוצה להיכנס לזה. בעזרת השם, אעזור לסייע לגבש תוכנית חדשה, נציג אותה בימים הקרובים, של איך להתמודד אחרת עם המשבר הזה.

תודה. מנכ"ל משרד התיירות, בבקשה.

נמצא סמנכ"ל משרד התיירות, פיני שני.

אין מנכ"ל משרד התיירות? בלי לפגוע בכך.

מיקי, מחאתך נשמעה לגבי התיירות, נשמע אותה גם לגבי האוצר.

מכובדי, היתה הבטחה שמנכ"ל משרד התיירות ישתתף אתנו בדיון. תעביר את זה הלאה, כי יהיו ימים שהמשרד יצטרך את הוועדה. אנחנו נתייחס באותה מידה. בבקשה, אדוני.

אעביר את המסר. שמי פיני שני. אני סמנכ"ל משרד התיירות. אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו פה. אתחיל בעניין פתיחת השמיים. יש תוכנית, איך לפתוח את השמיים, שמבוצעת ומרוכזת על-ידי המל"ל, ובמסגרתה חברים כל משרדי הממשלה הרלוונטיים לעניין. לצערנו, התחלואה שהתגברה פה בישראל היתה ומחזיקה את התוכנית הזאת, ואנו מקווים שירידת התחלואה כמה שיותר מהר תאפשר גם לפתוח בשלב ראשון את השמיים למדינות ירוקות, ובשלב שני גם עם מדינות אדומות בהסדרים מסוימים שיאפשרו לשמור על בריאות התושבים בישראל וגם לבצע פעילות כלכלית.

אנחנו יכולים לקבל לוועדה את התוכנית?

כן.

אני מודיע בסיכום שלי כבר עכשיו שאני מבקש לקבל את התוכנית הזו.

אני מציע לזמן את המשנה לראש המל"ל לישיבה.

זה מתווה שלכם או של המל"ל?

זה מתווה ממשלתי, שמרכזת אותו המל"ל, שחברים בו חברים רבים ממשרדי הממשלה.

לגבי הנושאים השונים שעלו, המגזרים השונים, אני חושב שיש לפלח אותם לתתי-מגזרים – תיירות הפנים, התיירות הנכנסת, התיירות היוצאת. אנו עושים כל שביכולתנו כדי לתת מענה לכלל הגורמים. בחלקם ניתנו מענים, שייתכן והם חלקיים, אבל הם טובים מכלום. אחרים – עדיין נעשה ניסיון. ניתן מענה בין השאר למלונאים, למארגני תיירות נכנסת יש מענה חלקי.

ניתן מענה זה לא משפט שאומרים לוועדת כלכלה בכנסת.

מה המענים שניתנו?

למלונאים יש תוכנית שמתגבשת בימים אלה. המתווה המדויק, איך לתת את הכסף של החזר על 300 מיליון שקל בגין תשלומי ארנונה.

תשלומי ארנונה שמענו את זה בוועדת כספים מזמן. תגידו לנו מה אתם עושים להציל את העולם הזה. מספיק עם הסיפורים. התוכניות זה למל"ל, האוצר לא נותן. מה אתם נותנים? מספיק עם הסיפורים האלה. מספיק.

מיקי, תודה. בבקשה, אדוני.

לא מדבור בסיפורים. המלונאי שישלם ארנונה מחודש יוני ועד סוף חודש מאי 2021 יהיה זכאי להחזיר מסוים – לא 100% - בהתאם לתפוסות שיש לו, בהתאם למחזורי העסקים שלו, ויקבל החזר. כנ"ל יש סיוע בדרך למארגני תיירות. 15 מיליון שקל יועברו בתנאים אלה ואחרים למארגני התיירות הנכנסת. זה לא מתווה שייתן מענה לצערנו עד סוף המשבר. אנו מתמודדים עם המשבר הזה יום ביומו.

פיני, אני אומר לך מה הציפיות שלנו בדיון הזה. אנחנו לא בגל הראשון, שציפינו שיהיה חודשיים, שלושה וייגמר, ונתנו קצת חמצן – ארנונה, דחייה בתשלומים כאלהה ואחרים. כרגע אנו בענף שלם, על כל תתי-ענפיו, כמעט. לא בדקתי, אבל אחוזים לא מבוטלים מהמשק הישראלי וממספר המובטלים במדינת ישראל – פה נדרש סיוע. השאלה אם יש תוכנית סיוע. אם לא, תודיעו להם. הם יידעו מה לעשות. הם ניהלו עסקים כל חייהם. השאלה אם יש תוכנית סיוע. זה שאתה דוחה ארנונה, או נותן מענק ארנונה וזה חוזר לרשויות המקומיות, זה מבורך. הצלת את הרשויות המקומיות. אני רוצה לדעת, איך אתה מציל את הענף.

שוב, אין תוכנית מעבר לתוכניות הרוחביות של משרד האוצר לכלל תעשיית התיירות על כל ענפיה.

ואתם יושבים בשקט במשרד התיירות. אתה אומר לי: אין תוכנית ייעודית לענף התיירות במשרד האוצר ואתם יושבים בשקט.

אם תרשה לי להשלים – כאמור מייצרים תוכניות בחלקים ספציפיים, הסיפור של הארנונה לא בהכרח רלוונטי למגזרים אחרים בשוק. הסיוע בארנונה הוא למלונאים ולא למועצות המקומיות. מי שיקבל חזרה את הכסף הוא המלונאי שבפועל לא ישלם על ארנונה ברוב המקרים. הסיוע למארגני התיירות הוא למארגני התיירות.

אנחנו מפעילם בימים אלה סיורים לישראלים שחינם אין כסף, שמעסיקים מורי דרך באמצעות רשות הטבע והגנים. שר התיירות התחייב בפני קובי קרני ואנשיו לנסות לסייע מול האוצר במתווה שיעזור להם. אין היכולת לייצר תשובה אחידה לכולם.

פיני, אתה לא הכתובת. אין לי טענות אליך. אני שומע שהפצע מדמם, אב העורקים חתוך, ואתה אומר לי: מנכ"ל משרד התיירות הבטיח לנסות לסייע – אתה יודע איזו תחושה אני מקבל? ניהלתי קצת בחיי פונדק דרכים קטן. אני יודע קצת. התחושה היא שאתם חסרי אונים מול האטימות של האוצר או של הממשלה, ואני כמי שהיה שר אומר – אין מציאות כזו. חובת ההוכחה שלכם לוועדה, שאני יודע שיש שר התיירות, מנכ"ל משרד התיירות משתולל, לא ישן וזועק את הזעקה. ואני לא שומע זעקה. אני שומע איזו הליכה למישרין במתווה של האוצר ושל הממשלה. תודה.

משרד האוצר בזום. תיאום ציפיות – תשתדל לומר לי מה אתה הולך לעשות, אם יש בכלל תוכנית. נקבל, גם אם אין. אם יש תוכנית ייעודית לענף התיירות בכלל, שלא במסגרת החל"ת, שלא במסגרת הארנונה אלא משהו יותר הצלה. בבקשה. הדיון הבא שלי עוד כמה דקות זה אישור חוק התעופה. אקיים התייעצות בדקות הקרובות, בהפסקה בין הדיונים, אם בכלל הממשלה הזו ראויה שאעביר להם את חוק התעופה.

תודה, אדוני. שמי עמרי בן-חורין, רפרנט תיירות במשרד האוצר. נושא התעופה יושב בצוות אחר, וזה לא יושב אצלי. אני רוצה לומר כמה מילים ברמה העקרונית לפני הדברים הפרטניים.

כמו רוב היושבים בחדר, כן סברנו שאנו מסתכלים קדימה ורואים פתיחה כזו או אחרת של השמיים לטיסות, גם לתיירות יוצאת וגם נכנסת. כולנו, גם הדוברים, הכוונו עצמנו לקראת זה. לצערנו זה לא קורה. זה לא קורה בלוחות זמנים מאוד מהירים. ישבנו אתמול בוועדת הקורונה עם סגן השר, ואמרנו: מה שהיה שבוע שעבר זה לא בהכרח נכון לשבוע הזה, כי הדברים פה משתנים בקצב מאוד מהיר, לצערנו. חשבנו כולנו שהגלגלים של התעשייה יתחילו לעבוד. כנראה שאנחנו במסלול אחר, שהוא פחות טוב, והוא הרבה יותר עמום ממה שיכולנו לחשוב עליו.

לפי מה שאנו רואים כיום, אולי זה הדין גם למסעדות ולאולמות אירועים. זה לא נחמה, אבל זה נכון כי גם אולמות אירועים נסגרים אז הבעיה שם לא שונה בהקשר הזה.

כפי שנאמר גם אתמול בוועדת הקורונה - שר האוצר הנחה לחשוב, להסתכל קדימה לא על פתרונות של עוד חודש אלא יותר רחוק, כמו שנאמר פה על-ידי כמה חברי כנסת – חברי הכנסת פורר, רול ועוד – להסתכל לא רק על מחר בבוקר אלא על קורונה לא כמשהו שמלווה אותנו בשוליים אלא כמשהו שמשפיע בהיקף קצת יותר משמעותי, ושמשבית פעילות בהיקפים יותר רחבים, נשאר אתנו לתקופה ארוכה יותר, ולא משנה אם זה חצי שנה, שמונה חודשים או שנה. על הדבר הזה עמלים כעת באוצר מתוך הבנה שיש לראות הסתכלות ארוכת טווח. זה נכון לא רק לענף התיירות.

עד עכשיו אמרת טיעונים להקלה בעונש. דברים מעשיים.

אגיע לזה. רציתי לומר זאת כי זה נאמר כמה פעמים, ואין בזה שום מחלוקת. בסוף, אם עד לפני כמה שבועות אמרנו שהחל מ-1 באוגוסט נתחיל לפתוח ולראות איך הדברים מתכנסים, היום אנו צריכים להסתכל על זה קצת אחרת. אף אחד לא רוצה להיות שם, אבל כנראה שזה המצב. אנחנו חיים בעולם שבו הקורונה הרבה יותר משפיעה לאור ההתפרצויות האלה. אנחנו לא יודעים לכמה זמן. זה עקרונית, וזה נכון לא רק לענף התיירות אלא לעוד ענפים שיכול להיות שלא יכולים לעבוד. זה לא אומר שאם אתה מתייחס לעוד ענף, זה אומר שאתה צריך להתייחס באופן יותר מצומצם לענף התיירות. ממש לא.

ברמה הפרקטית, כן ניתנו בחודשים האחרונים כמה כלי סיוע. זה אולי לא מתאים לכולם ולא נתן מענה מלא. כן נעשות התאמות לאורך הזמן. לגבי הלוואות, אני יודע שהיתה ביקורת על הלוואות, בצדק. לפי הנתונים שאנחנו מכירים, גם בתי מלון הוא סקטור שאחוז ההלוואות שאושר לו הוא הגבוה ביותר. סוכני נסיעות, לפי הנתונים שראיתי, הם מהגבוהים ביותר, מעל 74% מההלוואות אושרו, לכן אני לא חושב שמדויק לומר שהבנקים דבר ראשון דחו אותם.

זה מדויק מאוד. הבנק נותן הלוואות למי שהוא בטוח שיחזיר, סיפורים.

אני בטוח שיש כאלה שלא קיבלו, וכל אחד שלא קיבל הוא עולם ומלואו. אבל רק מבחינת הנתונים, חשוב לומר את זה. הכלים האלה מוערכים. לגבי החל"ת, לדעתי היום זה מגיע לוועדת העבודה והרווחה, ואמור להיות מוארך בחודש נוסף.

התחושה היא שהממשלה העמידה 100 מיליארד בשלב הזה לקורונה, ומצפה שכולם ילכו על חל"ת והנחה בארנונה. זה מה שאתם משתמשים כל הזמן.

לגבי דברים ספציפיים – אין לי פה נתונים לגבי כל המספרים - ולגבי מענק הסיוע לעצמאיים, אם זה רלוונטי לפעימות הראשונה והשנייה – כמעט כל הכסף ניתן.

אבל זה לא נתן מענה לכולם.

אני מסכים, אבל בהינתן הכלים שהוצעו, חלקם הוצעו בהיקף די רחב. גם המענק בהשתתפות בהוצאות קבועות, עד 20 מיליון – אל"ף, זה הוארך, ואפשר להכיר בהוצאות גם במאי וביוני – מה שהיה קודם רק במרס ואפריל, וגם שר האוצר כבר הודיע על זה – זה ייקח עוד כמה ימים שזה יקרה, גם לעסקים עד 100 מיליון ולא רק עד 20 מיליון – בין השאר, מתוך ההבנה שחלק מהעסקים בענף התיירות בעיקר, בעולם של סוכנות נסיעות ומארגני תיירות נכנסת, יש פער מסוים בין בפועל ההכנסות לבין המחזור. זה אמור לתת מענה לחלק גדול יותר. רק בשביל המספרים - גם ה-20 מיליון אמור לעזור. יותר מ-50% ממארגני התיירות הנכנסת, שחברים בלשכת התיירות, ואם אתה מגדיל את זה ל-100 מיליון, זה כנראה מגיע לאחוז הרבה יותר גבוה.

בסוף, כפי שנאמר פה, ואין לי אלא להסכים – אם השמיים לא ייפתחו, כל תוכנית כלכלית לא תעזור לאורך זמן, אם אין פעילות כלכלית.

תודה. מרב מיכאלי ואני מסכם את הדיון.

תודה, אדוני היושב-ראש. בדיוק – אם השמיים לא ייפתחו, הממשלה תצטרך להכניס עוד יד לכיס. זה היא צריכה להבין, והיא מסרבת להבין את זה. לא כל דבר היא יכולה לפתור בקומבינות כאלה ואחרות. היא תצטרך לתת פיצוי, משום שהחוב, מי שנושא ב- - - המדינה ולא כל אחד מהאזרחיות והאזרחים או כל אחד מהעסקים – זה לא יכול להיות.

שנית, אדוני, כל ענף שמגיע אלינו עם המצוקה הספציפית שלו, אנחנו נתקלות ונתקלים באותו דבר – הממשלה מתעקשת על טיפול רוחבי ולא מוכנה להתייחס לדרישות ולצרכים הספציפיים השונים שיש לכל ענף. הענף הזה הוא דוגמה כמובן קיצונית, אך יש עוד כאלה.

ולסיום, כשהייתי באוהל המחאה של הסקטור הזה, בעקבות מה שהם הסבירו לי לגבי המתווה, שכדאי כבר עכשיו להשקיע בו, כדי שכשייפתחו יום אחד השמיים, לא נבזבז אז חודש בלבנות את המתווה הנכון, הלכתי לשר הבריאות, ולשמחתי, הצלחתי לשכנע אותו שזה הדבר הנכון. עשינו חיבור בין לשכת שר הבריאות לבין ראשי הארגונים. אשמח לדעת ושהוועדה תקיים מעקב – האמנם משרד הבריאות עמד בדיבורו של השר והקים יחד עם הארגונים שולחן עגול כדי כבר עכשיו לעבוד על מתווה. אמרתי לשר – קח החלטה שאתה פותח את השמיים רק כשיש לך מקסימום 10 חולים חדשים בשבוע. זה הרי משהו שאתה קובע אותו באופן יזום. מן הראוי כבר עכשיו להיערך למצב הזה, ולא להגיע למצב שכשיפתחו, יתחילו לנהל משא ומתן ולהתווכח ולבזבז עוד זמן יקר.

תודה. אתי צור, מנהלת תחום בכיר בשירות התעסוקה.

שלום וברכה. אחת, קצת נתונים לגבי אנשים, דורשי עבודה שנמצאים אצלנו בעולם התיירות. אני מתייחסת למדריכי טיולים, סוכני נסיעות ומדריכי תיירות – סך הכול 10,012 איש; רובם באזור המרכז – 3,600, בדרום כאלף, בירושלים 2,250, בצפון 1,811 איש – אבל אני מתייחסת רק לאנשים שרשומים כמדריכי טיולים, סוכני נסיעות ומדריכי תיירות.

לגבי הנושא של מדריכי טיולים, אנחנו נמצאים כעת בבניית תוכנית עם משרד החינוך, לקחת אנשים שעבדו כמדריכי טיולים, ולעשות להם הסבה להוראה בתחום של גיאוגרפיה, כלומר אנשים שיש להם רקע, שלמדו לימודי ארץ ישראל, גיאוגרפיה או ארכיאולוגיה וכו', ולעשות להם הסבה. מדובר בהסבה של כ-200 מורים.

תודה. טיפה בלב ים.

ענף התיירות המאורגנת לישראל ומישראל אחראית על הכנסות גדולות לקופת המדינה בשגרה. ענף התיירות משליך ישירות על ענפים רבים, ענפי משנה – הסעות, משרדי נסיעות, מורי דרך, מסעדות, חברות הסעדה ועוד. המלונות קיבלו התייחסות כלשהי – זה הכיסוי שלהם. שמעת את המלונות שבע פעמים בשיחה. עשרות-אלפים, אם לא מאות-אלפי עובדים במישרין ובעקיפין.

הוועדה רואה בחומרה את אי-השתתפותו של מנכ"ל משרד התיירות על אף שהבטיח זאת, ועל חדלות המעש לנוכח המשבר הענק בענף התיירות. אני מתנצל שאני אומר את זה אך חייבים לומר את הדברים בחריפותם.

הוועדה החליטה לקיים סדרת ישיבות ועדה ולייחד אותן לענפים השונים במשק על רקע המשבר בגל החדש לקורונה. בהתחלה חשבנו לדבר באופן כללי, והתחושה היתה שאנו לא מתייחסים לענפים כאלה ואחרים – כל אחד, מי שזועק – שומעים אותו, אז אמרנו שבנוסף לדיונים שלנו נתייחס יום אחד בשבוע כל פעם לענף אחר.

במלחמה בנגיף הקורונה נדרש תיאום ושילוב ידיים שבינתיים אינו קיים בממשלה, וזו התחושה שהממשלה משדרת. זו לא תחושה אופוזיציונית-קואליציונית. זה השדר של הממשלה, שאין שילוב ידיים. אין עבודה מתכללת. סוכני הנסיעות וענף התיירות כולו סובל, כמו ענפים אחרים במשק, מהיעדר תהליך מקצועי ויעיל של קבלת החלטת ומהיעדר תוכניות לטווח המיידי ולטווח הארוך לענפי התיירות והתעופה. במיוחד נדרשת תוכנית מיוחדת ארוכת טווח מאחר ששיקום הענף לאחר המשבר ייארך זמן. ובוא נזכור – זה הענף שחטף ראשון את המכה.

שמענו על כוונה להאריך את החל"ת ולתת הנחות בארנונה, להמשיך להעמיד הלוואות. כל זה אינו מספיק כדי למנוע את קריסת המשק, קריסת הענף כולו. בלית ברירה – אני יודע שהשרים עסוקים במטלות חשובות בעת הזו, אך נוכח חוסר האונים, אני לא מזלזל באף פקיד, באף רפרנט של משרד ממשלה שמגיע לדיוני ועדה, וזה יבורך. לא בעת הזו. לא כשמדובר במשבר חריף בענף התיירות, אני מקבל רפרנט שנותן לי תשובות פרוטוקול.

לכן לא מן הנמנע – נזמן לכאן לדיון מיוחד את שר האוצר ובנוסף, אני אדרוש שכל שרי ממשרדי הממשלה החונים הוועדה הזו, ייתנו דיווח איך מתנהל, מה עומד על הפרק, אילו תוכניות הגיש לאוצר ולא נסתפק בכניעה מוחלטת לתוכניות האוצר.

גם, אדוני, מנכ"ל נתב"ג אם יישבר, מדינת ישראל תשלם ביוקר.

השמיים באירופה נפתחו. זה שישראל לא בתוך הרשימה – צריך לבדוק.

מנכ"ל רש"ת כמובן.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:02.